משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.25</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1419097</id>
      <parentid>1418968</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:42:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12083" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ד ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Ruth?tab=versions מצודת אברהם] 
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>4k69en4axkpoba0uh8ead5nudq9zce0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419098</id>
      <parentid>1419097</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:46:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12152" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ד ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Ruth?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>8fxhzeq7gu8t1yyw77zkiwh1nl9npbf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419099</id>
      <parentid>1419098</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:51:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12161" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ד ניקוד]]
# [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]], מבוסס על מהדורת [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Song_of_Songs?tab=versions מצודת אברהם]. [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>cu8tun8u5p67ll7kzrrxxjx63ix2v5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ד י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221326</id>
    <revision>
      <id>1419028</id>
      <parentid>1417978</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:33:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22434" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ד|ט|י|}}
;פרק עשירי: 

הנה הכונה בפרק זה לבד להעתיק מאמר מהרשב&quot;י ע&quot;ה מגלה ענין המדות בכל פאות הדרוש אשר התעסקנו בפרקים הקודמים. ומתוכו יתבארו קצת המאמרים שהביא רבי דוד להכריח דעתו. וז&quot;ל [הרשב&quot;י] ברעיא מהימנא (פרשת פנחס) {{ממ זהר|ג|רנז|ב}}: 

{{צ|פקודא י&quot;ג ק&quot;ש. ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וחסיד בכל מיני חסדים וגבור בכל מיני גבורות ויועץ בכל מיני עצות וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד א&quot;ס (ס״א עד כתר) ועד אין חקר. ובאלין דרגין בחד אקרי רחמן ובחד דיין והכי בכמה דרגין עד אין סוף. אי הכי שנוי אית בין רחמן לדיין? }}

{{צ|אלא קודם דברא עלמא אקרי הוא בכל אילין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות. דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום דיין? אלא על שם בריין דעתידין. ובגין דא כל שמהן אינון כנויין דיליה על שום עובדין דיליה. }}

{{צ|כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא דאתקרי עלמא זעירא. וכגוונא דמרי עלמא אתנהיג בכל בריין ובכל דרא ודרא כפום עובדי [כך נשמתא כפום עובדוי] דכל אבר ואבר. ההוא אבר דעביד ביה פקודא אתקריא נשמתא לגביה חמלה וחסדא חנא ורחמי. ובההוא אבר דעביד ביה עבירה אתקרי נשמתא לגביה דינא וחימה וכעס. אבל לבר מגופא למאן תהי חמלה או אכזריות? אוף הכי מארי עלמא קדם דברא עלמא וברא בריין דיליה - למאן אתקרי רחום וחנון או דיין? אלא כל שמהן דיליה אינון כנויין ולא כנויין, ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין דעלמא. }}

{{צ|ובג&quot;ד כד מארי דרא אינון טבין אקרי לגבייהו י&quot;הוה במדת הרחמים. וכד דרא אינון חייבא איהו איקרי אדני במדת הדין. לכל דרא ולכל בר נש כפום מדה דיליה. אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיעא. כגוונא דספיראן - דכל ספירה אית לה שם ידיעא ואית לה מדה וגבול ותחום, ובאילין שמהן מרי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון, ואתקרי בהון ואתכסי בהון, ודר בהון כנשמתא בכל אברין דגופא. ומה רבון עלמין לית ליה שם ידיע ולא אתר ידיע אלא בכל סטרא שלטנותיה - אוף הכי לית לה לנשמתא שם ידיע ולא אתר ידיע בכל גופא אלא בכל סטר שולטנותה ולית אבר פנוי מנה. }}

{{צ|ובג&quot;ד לית לרשמא לה באתר חד. דאי לאו, חסר שולטנותה בשאר אברים. ולא לאתקרי לה בשמא חד או בתרין או בג' למימר בה דאיהי חכמה ומבינה ואית לה דעת ולא יתיר. דאי עביד הכי הא חסיר לה משאר דרגין. כל שכן למרי עלמא דלית לרשמא ליה באתר ידיעא או לאתקרי ליה בשמהן ידיען או לשנאה ליה בהון או לשלשא ליה בהון כגון דרגא דמרכבתא דאתמר בה קדושה לך ישלשו. דכל דרגין ומרכבות דיליה כולהון משולשין כגון האבות הן הן המרכבה דאינון דמות אריה שור נשר ואינון מרכבה לאדם דאתמר עליה ודמות פניהם פני אדם ומסטרא דנוקבא אינון שלטין על אדם ונוקבא איהו מרכבה לגבייהו ובג&quot;ד אתמר עלה קדושה לך ישלשו. אוף הכי אתוון דאינון אנפין דחיון משולשין כגוונא דא - יה&quot;ו הו&quot;י וה&quot;י - ה' רביעאה קדושה לך ישלשו איהו שלמים דכלהו לאשלמא בהו שם ידו&quot;ד. }}

{{צ|אבל למריה דכלא לית לשלשא ליה בשמהון ולא באתוון, אלא איהו אקרי בכל שמהן ולית ליה שם ידיע. וכל שם ושם אסהיד עליה. דאיהו אדון על כל עלמין אסהיד עליה '''אדנ&quot;י'''. ולית דידעין דאית בר נש דירית תלת מאה ועשר עלמין הה&quot;ד להנחיל אוהבי יש כפום דרגא דיליה דאקרי יש מאין ודא חכמה עלאה. ואית בר נש דלא ירית אלא עלמא חדא כפום דרגא דיליה כמה דאוקימנא כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. והכי ירית עלמין כל בר נש דישראל כפום דרגא דיליה לעילא. אבל למרי עלמא לית לרשמא ליה עלמין בחושבן אלא אדון על כל עלמין ואדני קסהיד עליה.}} 

{{צ|אוף הכי }}
* {{צ|'''יהו&quot;ה''' - מינה תליין כל הויין, ואיהו וכל הוויין דיליה סהדין על מרי עלמא דאיהו הוה קודם כל הוויין ואיהו בתוך כל הויה ואיהו לאחר כל הויה, ודא רזא דסהדי הוויין עליה - היה הוה ויהיה. }}
* {{צ|'''דינא''' בהיפוך אתוון '''אדני'''. ובגין דא ארז&quot;ל דינא דמלכותא דינא.}} 
* {{צ|שם '''אל''' סהיד על מריה דכלא דלית יכולת לכל שם והויה ודרגא, כ&quot;ש לשאר בריין, פחות מניה. הה&quot;ד וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמייא וגו'. }}
* {{צ|'''אלהים''' סהיד על אלקות דיליה דאיהו אלהים ואלהי האלהים, ואיהו אלוה על כלא ולית אלוה עליה. }}
* {{צ|'''צבאות''' סהיד כמה דאתמר וכמצבייה עביד בחיל שמייא. }}
* {{צ|'''שדי''' סהיד עליה דכד איהו אמר לעולמו די עמד בתחומיה וגבוליה ולא אתפשט יתיר, ואוף למיא ורוחא ואשא.}} 

{{צ|ואוף הכי כל שם והויה קא סהדין עליה. דכד הוה איהו יחיד קדם דברא עלמא - אמאי הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אילין או בשאר כנויים כגון רחום וחנון ארך אפים וגו' דיין אמיץ חזק וסגיאין? בכל אלין שמהן וכנויין אתקרי על שם כל עלמין ובריין דילהון לאתחזאה שולטנותיה עלייהו. }}

{{צ|אוף הכי נשמתא על שלטנותא דכל אברין דגופא אמתיל לה לגביה. לאו דאיהי אדמיא ליה איהי בעצמה. דאיהו ברא לה ולית ליה אלהא עליה דברא ליה. ועוד, נשמתא אית לה כמה שנויין ומקרים וסבות דאתקריאו לה, מה דלאו הכי למארי כלא. ובג&quot;ד היא אדמייא לגביה בשולטנותא דילה על כל אברי גופא, אבל לא במלה אחרא}}עכ&quot;ל. ומתוכו מתבארים כל חלקי וצדדי הדרוש הנדרש בשער זה. 


ועתה רצוננו להאריך בביאורו ובפרטי דבריו מפני רבוי תועלתו. ועוד שמתוכו יתבאר רוב מה שפירשנו בפרקים הקודמים. 

ופי' {{דה מפרש|חכם בכל מיני חכמות}} מפני שיש בחי' רבות אל החכמה והבינה. והם מיני חכמות כפי שנוי ורבוי הבחינות. ובכולן מתפשט הא&quot;ס כדי לפעול כל הפעולות כי אין בכח המדות לפעול פעולות זולתו. 


ואמר {{דה מפרש|עד אין סוף}} פי' כי כל פעולותיו אינן כפעולות המדות בעצמן. מפני שפעולות המדות יש להן גבול וסוף כפי השגת כל מדה ומדה בעצם המתפשט לספירות. אבל לעצמות המתפשט לספירות אין סוף לפעולותיו. ומה שלא הזכיר הכתר כלל מפני שאין בכתר מדה ופעולה כלל ואינו אלא כסא והיכל לאין סוף שעל ידו מתפשט האצילות והעצמות בתוך הכלים. והנה הכתר מקור וסבה אל הכלים וא&quot;ס מקור סבה לעצמות. ושתיהן כאחד מתפשטים, מאציל מתלבש בנאצל. ולזה אין לנאצל הראשון פעולה כלל ותחלת הפעולה מחכמה. 

{{דה מפרש|ויועץ בכל מיני עצות}} היינו בנצח והוד שהן כליות יועצות וע&quot;י השפעת העצה בבית דין העליון והיינו בשתוף הת&quot;ת עמהן שעקר העצה ממנו. ואמרו דאיהו אתקרי דהיינו ליחס המדות אל עצם הא&quot;ס. 

וז&quot;ש {{דה מפרש|ובאלין דרגין בחד אתקרי וכו'}} והיינו שעצם הא&quot;ס נקרא כך ע&quot;י המדות וכמו שיתבאר. 

{{דה מפרש|בחד אתקרי רחמן}} והכוונה רחמן מצד הימין ודיין מצד השמאל והיינו השנוי מדין לרחמים ומרחמים לדין. ולזה הקשה איך יהיה השנוי. ויקשה לזה שתים. אחת שהוא בעל התוארים, שנית שהוא בעל השנויים. וא&quot;ת שזהו בבחי' הנבראים. הנה יקשה שקודם בריאת הנבראים לא היה נקרא רחום ודיין וזה דוחק גדול שנאמר שנתחדשו בו כנויים בהתחדש בני אדם. 

ולזה תירץ כי לעולם הכינויים והמדות והשנויים הם מצד בני אדם הנפעלים ממנו על ידי המדות. וגם קודם בריאת הנבראים היה נקרא בכינויים אלה ע&quot;ש המדות הנעלמות בו כהעלם השלהבת בגחלת, וכהעלם האש באבן החלמיש כאשר נבאר בשער סדר האצילות בע&quot;ה. והיה נקרא רחום ודיין ע&quot;ש שבהתאצל והתפשטות המדות על ידם יפעל הרחמנות והדין. 

וז&quot;ש {{דה מפרש| אלא קדם דברא עלמא וכו' דאם לאו בריין וכו'}} הכריח שאין התוארים מצדו אלא מצד הנבראים מענין התוארים בעצמם וכן השנויים שהרי הכנוים הן דיין ורחום וכיוצא וכן השנויים מדין לרחמים ומרחמים לדין. והנה הענין הזה בהכרח הוא מצד הנבראים לא מצדו - פי' מצד בחינתו קודם התפשטות האצילות, שאל&quot;כ איך יצדק בו רחום ודיין? למי מרחם ולמי דן? אלא מה אית לך למימר דלא שייך אלא מצד התפשטות האצילות ובריאת הנבראים, וזה שאמר {{צ|דאי לאו בריין בעלמא אמאי אתקרי וכו'}}. 


{{דה מפרש|ובג&quot;ד כל שמהן וכו'}} פי' תינח שהכרחנו לגבי כנויים דרחום וחנון שהן פעולות יוצאות להזולת נפעלות ממנו אל זולתו. אבל בענין חכם ונבון ושאר השמות והכנויים שהן עומדים בודדים בעצמם ואינם יוצאים אל זולתו אין לנו הכרח. ולעולם נאמר שהן בעצמו. וסוף סוף בעל תוארים ושנויים הוא?! ולזה תירץ {{צ|ובגין דא}} - פי' מאחר שאנו מוכרחים לומר בקצתם שעל ידי התיחדו עם המדות לפעול בבני אדם הם אותם התוארים - אף אנו נאמר כן בכל שאר הכנויים והשמות; כי קצתם גלו על קצתם. וזה שאמר {{צ|ובג&quot;ד כל שמהן כו'}}, עם היותם בודדים, הם כינויים אליו על שם הפעולות. 


ואפשר שהכוונה באומרו {{צ|על שם עובדין דליה}}  פירושו ספירותיו שהם מעשיו ועל ידי ספירותיו הם כנוייו. והענין כי קודם התפשטות המדות היה מתחכם בעצמותו וחכמתו בהשגת עצמותו. כי הוא וחכמתו הכל עצם אחד. אמנם נתפשטה חכמתו בכלי החכמה להחכים לזולתו. וכיוצא בזה בבינה. ולעולם המתפשט בחכמה ובינה הוא עצמותו, שהוא מקור החכמה והבינה. 


{{דה מפרש|כגוונא דא ברא נשמתא}} הרי משל הנשמה שהמשלנו בפ&quot;ד והוא משל נאות שאין פעולות גשמיות לנשמה לומר מבחינה זו רואה ומבחינה זו שומעת. ועכ&quot;ז בהצטרפות אל הגוף - תפעל בפעולת הגוף לפי הכנת איבריו; יש אבר שבו רואה ויש אבר שבו שומעת. וכן הענין בא&quot;ס שהוא נשמה לנשמות; בהצטרפו אל המדות יפעלו המדות השנויים ההם מכחו כמו שפועל הגוף מכח הנשמה. וז&quot;ש {{צ|ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה}}, כדפי' כי יתייחסו שמות הפעולות הגשמיות אל הנשמה מפני שבאמצעות צרופה אל הגוף נפעלות הפעולות כדפי'. 


{{דה מפרש|ההוא אבר דעביד ביה פיקודא וכו'}} כל הענין הזה ליחס הדין והרחמים אל הנשמה כענין האין סוף.  וזה כי האדם כולל בבריאתו כל הנמצאות כולם; מן הנקודה הראשונה עד תכלית הבריאה והיצירה והעשייה כדכתיב {{ממ|ישעיה|מג|ז}} {{צ|בראתיו יצרתיו אף עשיתיו}}. וכנגד הא&quot;ס המתפשט והמאיר והמחייה מראשית כל עד סוף - כך היא הנשמה בגוף. ולכן על ידי הגוף יש לה פעולות, וחוץ מן הגוף אין לה פעולות כענין האין סוף כדפי'. ולכן אין לזה משל יותר נאות ממשל הנשמה. 

וזה שאמר {{דה מפרש|אוף הכי מרי עלמא וכו' אינון כנויין ולא כנויין}} פי' הן כנויין מצד הצטרפות אל המדות, ואינן כנויין מצד עצמו. שאין בו לא מדה ולא תואר ולא פעולה. 

{{דה מפרש|ובאלין שמהן כו'}} פי' הם ע&quot;ס עשר שמות. כי השמות הן הספי' והספירות הן השמות. 

{{דה מפרש| איהו אתפשט}} היינו התפשטות עצמותו בשמות ובספי'. ואמליך בהון - שאין להם פעולה אלא מצדו. שהוא מולך בהן כרצונו, ועל ידו הוא פעולתם. ואתקרי בהון - כי ע&quot;י כך הוא נקרא בהן. אבל לא שיצדק בו השמות מצד עצמו. אלא מצד שהוא מולך בהן כדפי'. ואתכסי בהון - כי האצילות הוא בסבת התגלות המאציל. והיינו נמי {{צ|ואתקרי בהן}} שאין לו שם ומקום לקראו או לאמרו אם לא ע&quot;י פעולותיו, וזהו סבת גלויו. וכן הן סבת העלמו וכסויו כדי שלא יהיה אלקותו נגלה אלא לראוים ואלו הן מסכים מבדילים בינו ובין התחתונים. וזהו שההתגלות סבת ההעלם, וההעלם סבת ההתגלות. 

{{דה מפרש|ודר בהון וכו'}} היינו שהספירות והשמות הנאצלים הם לבוש אל המאציל כנודע. 

ובג&quot;ד לית לרשמא לה וכו' כ&quot;ש למארי עלמא כו', לומר שהוא מתגלה בכתר ובחכמה וכיוצא, שאם כן הוא גורע שולטנותו ופעולותיו. 

וז&quot;ש דאי עביד הכי הא חסר לה משאר דרגין. כל שכן למארי עלמא כו'. וקשה שהרי בכמה מקומות מהזוהר משמע, כשמסתלק השגחתו מהמדות העולם אבד וכלה כרגע. ולפי דבריו הרי בעת הסתלקו הוא חסר שלטנותיה. ואין לומר כי לחסר שלטנותיה ולסלק השגחתו לעולם הוא דאמרן דאין ראוי, אבל לפי שעה אפשר שהוא מסלק השגחתו. משום דא&quot;כ סוף סוף הרי בעת ההיא יחוייב חסרון חלילה. שהרי כשסלק השגחתו מהמלכות מפני שהיא פועלת דין א&quot;כ הרי לא יקרא מלך, ונמצא האלקות חסר כנוי המלכות. וזה אינו ראוי שאין לו שנוי לא תוספת ולא גרעון בכנוייו ומדותיו מהטעם והעיקר הגדול שהוא י' ולא תשע, י' ולא י&quot;א. ומזה הטעם אסור לנו להוסיף על (העצמות) [הספירות] ולא לגרוע מהם מפני שהם אברי תמונה עליונה. ובתוספת האברים נמצא מוסיף על נשמתן. וכן כאשר יחסר א' מהן חלילה וחס. אלא ודאי זה אינו תירוץ. ועיקר התירוץ הוא כמו שנבאר בשער מהות והנהגה פ&quot;ג כי מיני השפע הם ג' והראשון הוא התמידי אשר לא יחסר ולא יעדיף והוא עצמות המתפשט שהוא מחיה את המדה כי אפי' תתלבש המדה ההיא בדין חזק לעולם לא יחסר [שפעה התמידי] שאל&quot;כ אפי' בדין לא היתה פועלת אלא היתה ככלי אין חפץ בו והיה כלא היה ח&quot;ו. אלא מצד נשמתה השופע בה תמיד היא פועלת הכל. אמנם התגבורת המתגבר על הענין הזה כדי להעלות המדה ולהגדילה ולהשוותה אל העליונה וכיוצא בזה זהו שמסתלק לפעמים ח&quot;ו וזהו שפי' בשער הנזכר בענין ג' מיני שפע. מה שאין כן במדות שיש מדה שמתפשטת אורה עד מקום פלוני, ויש עד מקום פלוני וכדמסיק שיש מרכבה מרובעת ויש מרכבה משולשת. אבל בא&quot;ס לאו הכי אלא בכל איהו, וכדמפרש, איהו איקרי בכל שמהן, מפני שכלם שואבים ממנו ואין להם מציאות זולתו. ועכ&quot;ז אין השמות נקנין בו וז&quot;ש ולית ליה שם ידיע. או ירצה שאין לו שם מיוחד אלא הוא מתפשט בכולן וכדמסיק. 


{{דה מפרש|דאית בר נש דירית וכו'}} הכוונה אל הנשמה שאינה שוה אל הא&quot;ס חלילה וחס. כי למעלה יש נשמה שנוחלת י&quot;ש עולמות והיא החכמה דהיינו הנשמה שזכתה לעלות אל המדרגה ההיא. ויש נשמה שאינה זוכה אלא כנגד הצדיק יסוד עולם ואין לה אלא עולם אחד והיינו בסוד כללות המדות. כי בערך כאו&quot;א מחלק כללות היסוד יש אל הנשמה י&quot;ש כלליות ובחינות. 

והנה הנשמה יש לה חשבון י&quot;ש עולמות שהיא מתפשטת בהן אבל אין סוף נקרא אדנ&quot;י פי' אדון לכל מציאות עולמות עד א&quot;ס. וזה הוראות שם אדנות. ושם בן ד' מורה על שהוא היה קודם כל הויה, פי' שהוא מהות ההויות והוא סבת הקודם אליהם כקדימת העילה לעלול. ואיהו בתוך כל הויה, הוא סבת כל הויה וקיומה וחיותה, וזולתו אין לה מציאות. והוא נשמת ההויות וקיומן. ואיהו לאחר כל הויה, היינו שהוא אחריתם לעת יאסוף רוחו ונשמתו אליו. נמצא שהוא נשמת כל ההויות והוא קיומם והוא סוף כל ההויות. 

{{דה מפרש|ודא רזא דסהדין הוויין עליה היה כו'}} פי' שם בן ד' כולל הי&quot;ה הו&quot;ה ויהי&quot;ה כי ג' תיבות אלו מצטרפים מאותיות השם וזהו סוד בן י&quot;ב המצורף שנבאר אותו בשער פרטי השמות בפ&quot;ט. 

{{דה מפרש|אל סהיד וכו'}} היינו שלשון אל הוא לשון כח וחוזק כמו {{צ|ואת אילי הארץ לקח}} {{ממ|יחזקאל|יז|יג}}, וכן {{צ|צדקתך כהררי אל}} {{ממ|תהלים|לו|ז}} וכיוצא בהם רבים. 

{{דה מפרש|אלקים סהיד וכו'}} וע&quot;ש שהוא אלוה על כל הנאצלים נקרא אלקים שהוא קרוב ללשון רבים וזהו שדקדק בלשונו באמרו דאיהו אלקים ואלקי האלקים. 

{{דה מפרש|צבאות סהיד וכו'}} פי' כי הוא נקרא צבאות מפני שהוא שר על כל צבאות לעשות בהם כרצונו כדכתיב {{ממ|דניאל|ד|לב}} וכמצבייה וכו'. 

{{דה מפרש|שדי וכו'}} מורה שאמר לעולם די, דהיינו עולם התחתון יסוד הארץ וכן לשאר היסודות. ומאריך כל זה להורות שכל השמות אינם אלא מצד הפעולות הנמשכות ממנו לצורך הנבראים. אמנם מצד בחי' עצמותו אין צורך לשמות כלל ואינו בו לא שמות משמות הקדש כל שכן כינויין שהם ממש מורים על פעולות כדמפרש ואזיל. 


עד כאן הגיע דעתנו בדרוש הזה הנחמד כפי הנשפע עלינו מן השמים. ומהמרומם על כל ברכה ותהלה נשאל הסליחה והכפרה על פתיחת דלתי שפתינו כי הכל לכבודו ולכבוד שמו. ונכלל השער הזה. ואחרי אשר עד כה עזרנו ה' נוסעים אנחנו אל שער סדר האצילות בס&quot;ד: 
 [[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>lhkh716xbbv46c2s3m11qwqr5b4om4d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419043</id>
      <parentid>1419028</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:36:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22700" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ד|ט|י|}}
;פרק עשירי: 

הנה הכונה בפרק זה לבד להעתיק מאמר מהרשב&quot;י ע&quot;ה מגלה ענין המדות בכל פאות הדרוש אשר התעסקנו בפרקים הקודמים. ומתוכו יתבארו קצת המאמרים שהביא רבי דוד להכריח דעתו. וז&quot;ל [הרשב&quot;י] ברעיא מהימנא (פרשת פנחס) {{ממ זהר|ג|רנז|ב}}: 

{{צ|פקודא י&quot;ג ק&quot;ש. ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וחסיד בכל מיני חסדים וגבור בכל מיני גבורות ויועץ בכל מיני עצות וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד א&quot;ס (ס״א עד כתר) ועד אין חקר. ובאלין דרגין בחד אקרי רחמן ובחד דיין והכי בכמה דרגין עד אין סוף. אי הכי שנוי אית בין רחמן לדיין? }}

{{צ|אלא קודם דברא עלמא אקרי הוא בכל אילין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות. דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום דיין? אלא על שם בריין דעתידין. ובגין דא כל שמהן אינון כנויין דיליה על שום עובדין דיליה. }}

{{צ|כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא דאתקרי עלמא זעירא. וכגוונא דמרי עלמא אתנהיג בכל בריין ובכל דרא ודרא כפום עובדי [כך נשמתא כפום עובדוי] דכל אבר ואבר. ההוא אבר דעביד ביה פקודא אתקריא נשמתא לגביה חמלה וחסדא חנא ורחמי. ובההוא אבר דעביד ביה עבירה אתקרי נשמתא לגביה דינא וחימה וכעס. אבל לבר מגופא למאן תהי חמלה או אכזריות? אוף הכי מארי עלמא קדם דברא עלמא וברא בריין דיליה - למאן אתקרי רחום וחנון או דיין? אלא כל שמהן דיליה אינון כנויין ולא כנויין, ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין דעלמא. }}

{{צ|ובג&quot;ד כד מארי דרא אינון טבין אקרי לגבייהו י&quot;הוה במדת הרחמים. וכד דרא אינון חייבא איהו איקרי אדני במדת הדין. לכל דרא ולכל בר נש כפום מדה דיליה. אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיעא. כגוונא דספיראן - דכל ספירה אית לה שם ידיעא ואית לה מדה וגבול ותחום, ובאילין שמהן מרי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון, ואתקרי בהון ואתכסי בהון, ודר בהון כנשמתא בכל אברין דגופא. ומה רבון עלמין לית ליה שם ידיע ולא אתר ידיע אלא בכל סטרא שלטנותיה - אוף הכי לית לה לנשמתא שם ידיע ולא אתר ידיע בכל גופא אלא בכל סטר שולטנותה ולית אבר פנוי מנה. }}

{{צ|ובג&quot;ד לית לרשמא לה באתר חד. דאי לאו, חסר שולטנותה בשאר אברים. ולא לאתקרי לה בשמא חד או בתרין או בג' למימר בה דאיהי חכמה ומבינה ואית לה דעת ולא יתיר. דאי עביד הכי הא חסיר לה משאר דרגין. כל שכן למרי עלמא דלית לרשמא ליה באתר ידיעא או לאתקרי ליה בשמהן ידיען או לשנאה ליה בהון או לשלשא ליה בהון כגון דרגא דמרכבתא דאתמר בה קדושה לך ישלשו. דכל דרגין ומרכבות דיליה כולהון משולשין כגון האבות הן הן המרכבה דאינון דמות אריה שור נשר ואינון מרכבה לאדם דאתמר עליה ודמות פניהם פני אדם ומסטרא דנוקבא אינון שלטין על אדם ונוקבא איהו מרכבה לגבייהו ובג&quot;ד אתמר עלה קדושה לך ישלשו. אוף הכי אתוון דאינון אנפין דחיון משולשין כגוונא דא - יה&quot;ו הו&quot;י וה&quot;י - ה' רביעאה קדושה לך ישלשו איהו שלמים דכלהו לאשלמא בהו שם ידו&quot;ד. }}

{{צ|אבל למריה דכלא לית לשלשא ליה בשמהון ולא באתוון, אלא איהו אקרי בכל שמהן ולית ליה שם ידיע. וכל שם ושם אסהיד עליה. דאיהו אדון על כל עלמין אסהיד עליה '''אדנ&quot;י'''. ולית דידעין דאית בר נש דירית תלת מאה ועשר עלמין הה&quot;ד להנחיל אוהבי יש כפום דרגא דיליה דאקרי יש מאין ודא חכמה עלאה. ואית בר נש דלא ירית אלא עלמא חדא כפום דרגא דיליה כמה דאוקימנא כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. והכי ירית עלמין כל בר נש דישראל כפום דרגא דיליה לעילא. אבל למרי עלמא לית לרשמא ליה עלמין בחושבן אלא אדון על כל עלמין ואדני קסהיד עליה.}} 

{{צ|אוף הכי }}
* {{צ|'''יהו&quot;ה''' - מינה תליין כל הויין, ואיהו וכל הוויין דיליה סהדין על מרי עלמא דאיהו הוה קודם כל הוויין ואיהו בתוך כל הויה ואיהו לאחר כל הויה, ודא רזא דסהדי הוויין עליה - היה הוה ויהיה. }}
* {{צ|'''דינא''' בהיפוך אתוון '''אדני'''. ובגין דא ארז&quot;ל דינא דמלכותא דינא.}} 
* {{צ|שם '''אל''' סהיד על מריה דכלא דלית יכולת לכל שם והויה ודרגא, כ&quot;ש לשאר בריין, פחות מניה. הה&quot;ד וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמייא וגו'. }}
* {{צ|'''אלהים''' סהיד על אלקות דיליה דאיהו אלהים ואלהי האלהים, ואיהו אלוה על כלא ולית אלוה עליה. }}
* {{צ|'''צבאות''' סהיד כמה דאתמר וכמצבייה עביד בחיל שמייא. }}
* {{צ|'''שדי''' סהיד עליה דכד איהו אמר לעולמו די עמד בתחומיה וגבוליה ולא אתפשט יתיר, ואוף למיא ורוחא ואשא.}} 

{{צ|ואוף הכי כל שם והויה קא סהדין עליה. דכד הוה איהו יחיד קדם דברא עלמא - אמאי הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אילין או בשאר כנויים כגון רחום וחנון ארך אפים וגו' דיין אמיץ חזק וסגיאין? בכל אלין שמהן וכנויין אתקרי על שם כל עלמין ובריין דילהון לאתחזאה שולטנותיה עלייהו. }}

{{צ|אוף הכי נשמתא על שלטנותא דכל אברין דגופא אמתיל לה לגביה. לאו דאיהי אדמיא ליה איהי בעצמה. דאיהו ברא לה ולית ליה אלהא עליה דברא ליה. ועוד, נשמתא אית לה כמה שנויין ומקרים וסבות דאתקריאו לה, מה דלאו הכי למארי כלא. ובג&quot;ד היא אדמייא לגביה בשולטנותא דילה על כל אברי גופא, אבל לא במלה אחרא}}עכ&quot;ל. ומתוכו מתבארים כל חלקי וצדדי הדרוש הנדרש בשער זה. 


ועתה רצוננו להאריך בביאורו ובפרטי דבריו מפני רבוי תועלתו. ועוד שמתוכו יתבאר רוב מה שפירשנו בפרקים הקודמים. 

ופי' {{דה מפרש|חכם בכל מיני חכמות}} מפני שיש בחי' רבות אל החכמה והבינה. והם מיני חכמות כפי שנוי ורבוי הבחינות. ובכולן מתפשט הא&quot;ס כדי לפעול כל הפעולות כי אין בכח המדות לפעול פעולות זולתו. 


ואמר {{דה מפרש|עד אין סוף}} פי' כי כל פעולותיו אינן כפעולות המדות בעצמן. מפני שפעולות המדות יש להן גבול וסוף כפי השגת כל מדה ומדה בעצם המתפשט לספירות. אבל לעצמות המתפשט לספירות אין סוף לפעולותיו. ומה שלא הזכיר הכתר כלל מפני שאין בכתר מדה ופעולה כלל ואינו אלא כסא והיכל לאין סוף שעל ידו מתפשט האצילות והעצמות בתוך הכלים. והנה הכתר מקור וסבה אל הכלים וא&quot;ס מקור סבה לעצמות. ושתיהן כאחד מתפשטים, מאציל מתלבש בנאצל. ולזה אין לנאצל הראשון פעולה כלל ותחלת הפעולה מחכמה. 

{{דה מפרש|ויועץ בכל מיני עצות}} היינו בנצח והוד שהן כליות יועצות וע&quot;י השפעת העצה בבית דין העליון והיינו בשתוף הת&quot;ת עמהן שעקר העצה ממנו. 

ואמרו '''דאיהו אתקרי''' דהיינו ליחס המדות אל עצם האין סוף. וז&quot;ש '''ובאלין דרגין בחד אתקרי וכו'''' והיינו שעצם הא&quot;ס נקרא כך ע&quot;י המדות וכמו שיתבאר. 

{{דה מפרש|בחד אתקרי רחמן}} והכוונה רחמן מצד הימין ודיין מצד השמאל. והיינו השנוי מדין לרחמים ומרחמים לדין. ולזה הקשה איך יהיה השנוי? ויקשה לזה שתים. אחת שהוא בעל התוארים, שנית שהוא בעל השנויים. וא&quot;ת שזהו בבחינת הנבראים. הנה יקשה שקודם בריאת הנבראים לא היה נקרא רחום ודיין. וזה דוחק גדול שנאמר שנתחדשו בו כנויים בהתחדש בני אדם. 

ולזה תירץ כי לעולם הכינויים והמדות והשנויים הם מצד בני אדם הנפעלים ממנו על ידי המדות. וגם קודם בריאת הנבראים היה נקרא בכינויים אלה ע&quot;ש המדות הנעלמות בו, כהעלם השלהבת בגחלת, וכהעלם האש באבן החלמיש כאשר נבאר בשער סדר האצילות בע&quot;ה. והיה נקרא רחום ודיין ע&quot;ש שבהתאצל והתפשטות המדות על ידם יפעל הרחמנות והדין. 

וז&quot;ש {{דה מפרש|אלא קדם דברא עלמא וכו' דאם לאו בריין וכו'}} הכריח שאין התוארים מצדו אלא מצד הנבראים מענין התוארים בעצמם וכן השנויים שהרי הכנוים הן דיין ורחום וכיוצא. וכן השנויים מדין לרחמים ומרחמים לדין. והנה הענין הזה בהכרח הוא מצד הנבראים לא מצדו - פי' מצד בחינתו קודם התפשטות האצילות, שאל&quot;כ איך יצדק בו רחום ודיין? למי מרחם ולמי דן? אלא מה אית לך למימר - דלא שייך אלא מצד התפשטות האצילות ובריאת הנבראים, וזה שאמר {{צ|דאי לאו בריין בעלמא אמאי אתקרי וכו'}}. 


{{דה מפרש|ובג&quot;ד כל שמהן וכו'}} פי' תינח שהכרחנו לגבי כנויים דרחום וחנון שהן פעולות יוצאות להזולת, נפעלות ממנו אל זולתו. אבל בענין חכם ונבון ושאר השמות והכנויים שהן עומדים בודדים בעצמם ואינם יוצאים אל זולתו - אין לנו הכרח. ולעולם נאמר שהן בעצמו - וסוף סוף בעל תוארים ושנויים הוא?! ולזה תירץ {{צ|ובגין דא}} - פי' מאחר שאנו מוכרחים לומר בקצתם שעל ידי התיחדו עם המדות לפעול בבני אדם הם אותם התוארים - אף אנו נאמר כן בכל שאר הכנויים והשמות; כי קצתם גלו על קצתם. וזה שאמר {{צ|ובג&quot;ד כל שמהן כו'}}, עם היותם בודדים, הם כינויים אליו על שם הפעולות. 


ואפשר שהכוונה באומרו {{צ|על שם עובדין דליה}}  פירושו ספירותיו שהם מעשיו ועל ידי ספירותיו הם כנוייו. והענין כי קודם התפשטות המדות היה מתחכם בעצמותו וחכמתו בהשגת עצמותו. כי הוא וחכמתו הכל עצם אחד. אמנם נתפשטה חכמתו בכלי החכמה להחכים לזולתו. וכיוצא בזה בבינה. ולעולם המתפשט בחכמה ובינה הוא עצמותו, שהוא מקור החכמה והבינה. 


{{דה מפרש|כגוונא דא ברא נשמתא}} הרי משל הנשמה שהמשלנו בפ&quot;ד. והוא משל נאות. שאין פעולות גשמיות לנשמה לומר מבחינה זו רואה ומבחינה זו שומעת. ועכ&quot;ז בהצטרפות אל הגוף - תפעל בפעולת הגוף לפי הכנת איבריו; יש אבר שבו רואה ויש אבר שבו שומעת. וכן הענין באין סוף שהוא נשמה לנשמות; בהצטרפו אל המדות יפעלו המדות השנויים ההם מכחו כמו שפועל הגוף מכח הנשמה. וז&quot;ש {{צ|ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה}} כדפי', כי יתייחסו שמות הפעולות הגשמיות אל הנשמה מפני שבאמצעות צרופה אל הגוף נפעלות הפעולות כדפי'. 


{{דה מפרש|ההוא אבר דעביד ביה פיקודא וכו'}} כל הענין הזה ליחס הדין והרחמים אל הנשמה כענין האין סוף.  וזה כי האדם כולל בבריאתו כל הנמצאות כולם; מן הנקודה הראשונה עד תכלית הבריאה והיצירה והעשייה כדכתיב {{ממ|ישעיה|מג|ז}} {{צ|בראתיו יצרתיו אף עשיתיו}}. וכנגד הא&quot;ס המתפשט והמאיר והמחייה מראשית כל עד סוף - כך היא הנשמה בגוף. ולכן על ידי הגוף יש לה פעולות, וחוץ מן הגוף אין לה פעולות, כענין האין סוף כדפי'. ולכן אין לזה משל יותר נאות ממשל הנשמה. 

וזה שאמר {{דה מפרש|אוף הכי מרי עלמא וכו' אינון כנויין ולא כנויין}} פי' הן כנויין מצד הצטרפות אל המדות, ואינן כנויין מצד עצמו. שאין בו לא מדה ולא תואר ולא פעולה. 

{{דה מפרש|ובאלין שמהן כו'}} פי' הם עשר ספירות - עשר שמות. כי השמות הן הספירות, והספירות הן השמות. 

{{דה מפרש|איהו אתפשט}} היינו התפשטות עצמותו בשמות ובספירות. '''ואמליך בהון''' - שאין להם פעולה אלא מצדו. שהוא מולך בהן כרצונו, ועל ידו הוא פעולתם. '''ואתקרי בהון''' - כי ע&quot;י כך הוא נקרא בהן. אבל לא שיצדק בו השמות מצד עצמו. אלא מצד שהוא מולך בהן כדפי'. '''ואתכסי בהון''' - כי האצילות הוא בסבת התגלות המאציל. והיינו נמי {{צ|ואתקרי בהן}} שאין לו שם ומקום לקראו או לאמרו אם לא ע&quot;י פעולותיו, וזהו סבת גלויו. וכן הן סבת העלמו וכסויו, כדי שלא יהיה אלקותו נגלה אלא לראוים. ואלו הן מסכים מבדילים בינו ובין התחתונים. וזהו שההתגלות סבת ההעלם, וההעלם סבת ההתגלות. 

{{דה מפרש|ודר בהון וכו'}} היינו שהספירות והשמות הנאצלים הם לבוש אל המאציל כנודע. 

{{דה מפרש|ובג&quot;ד לית לרשמא לה וכו' כ&quot;ש למארי עלמא כו'}} לומר שהוא מתגלה בכתר ובחכמה וכיוצא, שאם כן הוא גורע שולטנותו ופעולותיו. 

וז&quot;ש {{דה מפרש|דאי עביד הכי הא חסר לה משאר דרגין. כל שכן למארי עלמא כו'}} וקשה שהרי בכמה מקומות מהזוהר משמע, כשמסתלק השגחתו מהמדות העולם אבד וכלה כרגע. ולפי דבריו הרי בעת הסתלקו הוא חסר שלטנותיה. ואין לומר כי לחסר שלטנותיה ולסלק השגחתו לעולם הוא דאמרן דאין ראוי, אבל לפי שעה אפשר שהוא מסלק השגחתו -- משום דא&quot;כ סוף סוף הרי בעת ההיא יחוייב חסרון חלילה. שהרי כשסלק השגחתו מהמלכות מפני שהיא פועלת דין א&quot;כ הרי לא יקרא מלך, ונמצא האלקות חסר כנוי המלכות. וזה אינו ראוי - שאין לו שנוי לא תוספת ולא גרעון בכנוייו ומדותיו מהטעם והעיקר הגדול שהוא {{צ|י' ולא תשע, י' ולא י&quot;א}}. ומזה הטעם אסור לנו להוסיף על (העצמות) [הספירות] ולא לגרוע מהם, מפני שהם אברי תמונה עליונה. ובתוספת האברים נמצא מוסיף על נשמתן. וכן כאשר יחסר א' מהן חלילה וחס. 

אלא ודאי זה אינו תירוץ. ועיקר התירוץ הוא כמו שנבאר בשער מהות והנהגה פ&quot;ג כי מיני השפע הם ג'. והראשון הוא התמידי אשר לא יחסר ולא יעדיף. והוא עצמות המתפשט שהוא מחיה את המדה, כי אפי' תתלבש המדה ההיא בדין חזק לעולם לא יחסר [שפעה התמידי], שאל&quot;כ אפי' בדין לא היתה פועלת אלא היתה ככלי אין חפץ בו והיה כלא היה ח&quot;ו. אלא מצד נשמתה השופע בה תמיד היא פועלת הכל. אמנם התגבורת המתגבר על הענין הזה כדי להעלות המדה ולהגדילה ולהשוותה אל העליונה וכיוצא בזה - זהו שמסתלק לפעמים ח&quot;ו. וזהו שפי' בשער הנזכר בענין ג' מיני שפע. מה שאין כן במדות. שיש מדה שמתפשטת אורה עד מקום פלוני, ויש עד מקום פלוני וכדמסיק שיש מרכבה מרובעת ויש מרכבה משולשת. אבל בא&quot;ס לאו הכי אלא בכל איהו, וכדמפרש {{צ|איהו איקרי בכל שמהן}}, מפני שכולם שואבים ממנו ואין להם מציאות זולתו. ועכ&quot;ז אין השמות נקנין בו. וז&quot;ש '''ולית ליה שם ידיע'''. או ירצה שאין לו שם מיוחד אלא הוא מתפשט בכולן וכדמסיק. 


{{דה מפרש|דאית בר נש דירית וכו'}} הכוונה אל הנשמה שאינה שוה אל האין סוף חלילה וחס. כי למעלה יש נשמה שנוחלת {{גמט דגש|י&quot;ש}} עולמות והיא החכמה, דהיינו הנשמה שזכתה לעלות אל המדרגה ההיא. ויש נשמה שאינה זוכה אלא כנגד הצדיק יסוד עולם, ואין לה אלא עולם אחד, והיינו בסוד כללות המדות. כי בערך כאו&quot;א מחלק כללות היסוד יש אל הנשמה י&quot;ש כלליות ובחינות. 

והנה הנשמה יש לה חשבון {{גמט דגש|י&quot;ש}} עולמות שהיא מתפשטת בהן. אבל אין סוף נקרא אדנ&quot;י פי' אדון לכל מציאות עולמות עד אין סוף. וזה הוראות שם אדנות. ושם בן ד' מורה על שהוא היה קודם כל הויה, פי' שהוא מהות ההויות והוא סבת הקודם אליהם כקדימת העילה לעלול. ואיהו בתוך כל הויה, הוא סבת כל הויה וקיומה וחיותה, וזולתו אין לה מציאות. והוא נשמת ההויות וקיומן. ואיהו לאחר כל הויה, היינו שהוא אחריתם לעת יאסוף רוחו ונשמתו אליו. נמצא שהוא נשמת כל ההויות והוא קיומם והוא סוף כל ההויות. 

{{דה מפרש|ודא רזא דסהדין הוויין עליה היה כו'}} פי' שם בן ד' כולל הי&quot;ה הו&quot;ה ויהי&quot;ה כי ג' תיבות אלו מצטרפים מאותיות השם. וזהו סוד בן י&quot;ב המצורף שנבאר אותו בשער פרטי השמות בפ&quot;ט. 

{{דה מפרש|אל סהיד וכו'}} היינו שלשון '''אל''' הוא לשון כח וחוזק כמו {{צ|ואת אילי הארץ לקח}} {{ממ|יחזקאל|יז|יג}}, וכן {{צ|צדקתך כהררי אל}} {{ממ|תהלים|לו|ז}} וכיוצא בהם רבים. 

{{דה מפרש|אלקים סהיד וכו'}} וע&quot;ש שהוא אלוה על כל הנאצלים נקרא אלהים שהוא קרוב ללשון רבים. וזהו שדקדק בלשונו באמרו {{צ|דאיהו אלקים ואלקי האלקים}}. 

{{דה מפרש|צבאות סהיד וכו'}} פי' כי הוא נקרא צבאות מפני שהוא שר על כל צבאות לעשות בהם כרצונו כדכתיב {{ממ|דניאל|ד|לב}} {{צ|וכמצבייה וכו'}}. 

{{דה מפרש|שדי וכו'}} מורה שאמר לעולם די, דהיינו עולם התחתון יסוד הארץ וכן לשאר היסודות. 

ומאריך כל זה להורות שכל השמות אינם אלא מצד הפעולות הנמשכות ממנו לצורך הנבראים. אמנם מצד בחינת עצמותו אין צורך לשמות כלל, ואינו בו לא שמות משמות הקדש כל שכן כינויין שהם ממש מורים על פעולות כדמפרש ואזיל. 


עד כאן הגיע דעתנו בדרוש הזה הנחמד כפי הנשפע עלינו מן השמים. ומהמרומם על כל ברכה ותהלה נשאל הסליחה והכפרה על פתיחת דלתי שפתינו, כי הכל לכבודו ולכבוד שמו. 

ונכלל השער הזה. ואחרי אשר עד כה עזרנו ה' - נוסעים אנחנו אל '''[[פרדס רמונים ה|שער סדר האצילות]]''' בס&quot;ד: 
 [[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>67bg7zuy2ah0052ize991x3lz7ro7nf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך חושן משפט ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>255025</id>
    <revision>
      <id>1419145</id>
      <parentid>1409733</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:03:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2280" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|חושן משפט|א|ב|ג|בית דין מכין ועונשין לצורך שעה|1}}
&lt;/center&gt;

==[[שולחן ערוך חושן משפט ב א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
כל בית דין אפילו אינם סמוכין בארץ ישראל אם רואים שהעם פרוצים בעברות {{רמ&quot;א|(והוא לצורך שעה) (טור)}} דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה ואם הוא אלם חובטים אותו על ידי עכו&quot;ם {{רמ&quot;א|(ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצות הדור) (טור בשם הרמב&quot;ם בפרק כ&quot;ד מסנהדרין)}} וכל מעשיהם יהיו לשם שמים ודוקא גדול הדור או טובי העיר שהמחום בית דין עליהם.
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כב&quot;ד הגדול מכין ועונשין והפקרן הפקר כפי המנהג אע&quot;פ שיש חולקין וס&quot;ל דאין כח ביד טובי העיר באלה רק להכריח הציבור במה שהיה מנהג מקדם או שקבלו עליהם מדעת כולם אבל אינן רשאין לשנות דבר במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי או להפקיע ממון שלא מדעת כולם (מרדכי פרק הגוזל בתרא) מ&quot;מ הולכין אחר מנהג העיר. וכ&quot;ש אם קבלום עליהם לכל דבר כן נ&quot;ל (ועיין בי&quot;ד [[שולחן ערוך יורה דעה רכח|סימן רכ&quot;ח]] דיני תקנות וחרמי צבור).}} 
: {{רמ&quot;א|כתבו האחרונים בתשובותיהם דמי שנתחייב מלקות יתן ארבעים זהובים במקום מלקות (מהרי&quot;ו סי' קמ&quot;ז ומהר&quot;ם מריזבורק) ולאו דינא קאמר אלא שהם פסקו כך לפי שעה אבל ביד הב&quot;ד להלקותו או ליטול ממון כפי ראות עיניהם לפי הענין למיגדר מלתא (ועיין לקמן ריש [[שולחן ערוך חושן משפט תכה|סי' תכ&quot;ה]] בהג&quot;ה):}}
&lt;קטע סוף=א/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך חושן משפט/הכל]]</text>
      <sha1>jq4zrccblzbkxyv3pepmyl0m0sowxht</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קעג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259162</id>
    <revision>
      <id>1419034</id>
      <parentid>1409654</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:18:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8521" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מתר לשא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומתר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מתרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מתרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>nk0xzfggywahu5ffmx4yezy28shitmt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419035</id>
      <parentid>1419034</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:18:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8526" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומתר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מתרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מתרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>kvp5zxpmhq1argcu4pe1ds9osuhtfah</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419036</id>
      <parentid>1419035</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:20:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8533" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מתרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מתרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>1qyvrujwku2ahyqs1jxuelkau1boxjh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419037</id>
      <parentid>1419036</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:21:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8536" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מתרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>so2bukbj2jcwwiluk8987ep9shfevjc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419038</id>
      <parentid>1419037</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:22:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף י */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8539" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מותרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קדם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפלו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפלו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>1mgrmc2a8mbjdan4pku6xpz5ugr3ekg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419039</id>
      <parentid>1419038</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:24:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8546" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מותרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפילו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפילו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומתרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מתרת לו, ואפלו היא מתרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>to4s3mileh98inkygpqicxk5dlb646o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419040</id>
      <parentid>1419039</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:25:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8553" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מותרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפילו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפילו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומותרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מותרת לו, ואפלו היא מותרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>pwqaf4dy8nap3woi3oisseps8a131iu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419041</id>
      <parentid>1419040</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:26:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8558" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מותרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפילו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפילו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומותרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מותרת לו, ואפלו היא מותרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מותרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מותרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מתרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>hp2zh6d8vfzg1hg0ioou6pg1gpk27au</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419042</id>
      <parentid>1419041</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T19:26:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף יז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8560" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קעב|קעג|קעד|דין יבמה האסורה ליבם באסור כרת, ודין צרתה, וסוטה וצרתה, וקטנה שמאנה|17|}} {{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
היבמה שהיא ערוה ליבם באיסור כרת, חוץ מן הנדה, אינה זקוקה ליבום, ומותרת לזר בלא חליצה, וכן צרותיה פטורות מן החליצה ומהיבום. ואם היה לו אח אחר, ואחת מצרותיה נתיבמה לאותו אח, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מחליצה ומן היבום. ואם היה לו עוד אח אחר, ואחת מהנשים אלו נתיבמה לו, ולו נשים אחרות, ומת, כלן פטורות מהחליצה ומהיבום. וכן עד עולם:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אבל אם אחת מכל העריות נשואה לזר שאינו אחיו, ומת, מותר לישא צרתה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה על בעלה, או ספק ערוה על היבם, הרי זו חולצת ולא מתיבמת. לפיכך, מי שקדש אשה בספק קדושין, ואחר כך מת אחיו שהיה נושא אחותה, ונפלה לו ליבום, שהיא ספק אחות אשתו, הרי זו חולצת ולא מתיבמת, ומוציא את אשתו בגט מספק, ושתיהן אסורות עליו; יבמתו, מפני שהיא ספק ערוה; וארוסתו, מפני שהיא ספק קרובת חלוצתו:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
היתה היבמה באיסור ערוה על הבעל, אינה אשתו. ואם היה לה צרה, חולצת או מתיבמת. וזו שהיתה לבעל באיסור ערוה, היא ליבם כמו אשה דעלמא, ומותר בה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
היתה היבמה ספק ערוה על הבעל, או חולצת או מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יבמה שהיא ספק ערוה ליבם, והיה לאחיו בה ספק קדושין או ספק גרושין, ולו אשה אחרת, אותה הצרה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
היה אחיו נשוי אשה שהיא ערוה ליבם, ולו עוד אשה אחרת, ואחר כך מתה הערוה בחיי בעלה, או גרשה, או שהיתה קטנה ומאנה בו, ואחר כך מת, מותרת צרתה להתיבם. אבל אם לא מאנה בו בחייו, ומאנה בו אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
ספק אם אותה שהיא ערוה ליבם מתה בחיי הבעל או אחר מותו, צרתה חולצת ולא מתיבמת:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
נשאת הצרה לזר, מפני שהיתה סבורה שאין הערוה אילונית, ואחר כך נמצאת אילונית, תצא מהבעל בגט, ובחליצה מהיבם להתירה. ואם מתחלה לא נשאת לזר, אלא נתקדשה לו בלבד, מותרת ליבם:
&lt;קטע סוף=י/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי שזנתה אשתו תחתיו בעדים וברצון, ומת בלא זרע, ונפלה לפני אחיו, דינה כדין ערוה, והיא וצרתה פטורות מהחליצה ומהיבום, אבל אם ספק זנתה אם לאו, היא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה, או חולצת או מתיבמת. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דאפלו זנתה ודאי, צריכה חליצה (השגות הראב&quot;ד), והוא הדין לצרתה,  ויש להחמיר. ולכן, מי שיש לו אשה שהמירה, אף על גב דודאי זנתה, צרתה צריכה חליצה (מרדכי ריש יבמות וכ&quot;כ מהרא&quot;י סימן רי&quot;ט). אשה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, ואחר כך בא הבעל ומת, צרתה מתרת להתיבם, ואינה כצרת סוטה (הגהות אלפסי פרק האשה)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
אשת אחיו שלא היה בעולמו, הרי היא אשת אח שלא במקום מצוה, ופוטרת צרתה. כיצד, ראובן שמת, ונפלה אשתו לפני שמעון אחיו, ואחר כך נולד לוי אחיו, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן, בין שנולד אחר שיבמה, ומת שמעון, אסורה על לוי לעולם. ואם היה לשמעון אשה אחרת, גם היא פטורה מחליצה ומהיבום, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם, כדין צרת ערוה. ואם מת שמעון, אפילו קדם שעשה בה מאמר, אשת שמעון חולצת ולא מתיבמת, משום דכיון דקימא לן יש זקה, אפילו לא עשה מאמר הוה לה כצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
קטנה שהיתה נשואה לאחיו מאמו [לאחי אמו] שהיא שניה לו, ומת, ונשאר ונשאה אחיו מאביו, ומת, ונפלה לפניו ליבום ועודנה קטנה, אין אומרים תמאן, לעקר נשואין הראשונים, כדי שתתיבם, אלא צרתה חולצת ולא מתיבמת, שאף היא חולצת אם תמאן:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
קטנה שאינה ערוה עליו, ומת, ומאנה הקטנה ביבם, אסורה לו ומותרת לזר בלא חליצה, אם אין שם אחים אחרים. ודוקא היא, אבל צרתה מותרת לו, ואפלו היא מותרת לשאר אחים שלא מאנה בהם:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
היו לאחיו באשתו ספק גרושין, ונפלה לפניו ליבום, חולצת ולא מתיבמת. אבל אם היה לאחיו ספק קדושין, הרי זו יכולה להתיבם:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מותרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מותרת להתיבם:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קעג יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
החזירה כשהיא קטנה או חרשת, וגדלה ונתפקחה אצלו, ומת, מותרת להתיבם. ואין צריך לומר אם החזירה אחר שגדלה או נתפקחה:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>co9xzyn76a17px1gtyn9oqdu7f7i5he</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסכם ויצמן-פייסל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>266533</id>
    <revision>
      <id>1419009</id>
      <parentid>495247</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T13:35:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4859" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=נוסח הסכם ויצמן-פייסל
|כותרת-משנה= תרגום עברי ע&quot;י חן-מלך מרחביה 
|מחבר=
|הערות-נוספות=מתוך - הציונות: אוצר התעודות הפוליטיות (ירושלים: אחיאסף), 1943
}}

הוד מעלתו המלכותית האמיר פייסל, הפועל כבא-כח הממלכה חיג'אז ובשמה,
והד&quot;ר חיים ויצמן, הפועל כבא-כח ההסתדרות הציונית ובשמה, מתוך הכרת
הקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים ובין העם העברי,
ומתוך סברה, שהדרך הבטוחה ביותר להשגת שאיפותיהם הלאומיות הוא שיתוף
הפעולה האמיץ ככל האפשר בפיתוחן של מדינה הערבית ושל ארץ-ישראל, ומתוך
רצון לאשר שוב את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, באו לידי הסכם בסעיפים
האלה:

א. המדינה הערבית ופלשתינה-ארץ-ישראל יתנהלו בכל יחסיהן ומפעליהן ברוח רצון טוב
והבנה הדדית הלבביים ביותר ולשם כך ימונו ויוחזקו באי-כח ערביים
ויהודים מיופי כח כדין בכל אחת מן הארצות האלו.

ב. מיד עם גמר הדיון בועידת השלום יקבעו הגבולות המוחלטים בין המדינה
הערבית ובין פלשתינה-ארץ-ישראל על ידי ועדה מוסכמת מטעם שני הצדדים, המתקשרים
בהסכם זה.

ג. בשעת עריכת חוקה לפלשתינה-ארץ-ישראל והנהלתה יאחזו בכל האמצעים, שיתנו את
הערבויות המלאות ביותר להגשמת הכרזתה של ממשלת בריטניה מיום השני
לנובמבר .1917

ד. יאחזו בכל האמצעים לסייע ולהגביר עלית יהודים לפלשתינה-ארץ-ישראל באמת מדה
גדולה, וליישב את העולים היהודים על הקרקע בכל המהירות האפשרית על ידי
התישבות צפופה ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. עם האחיזה באמצעים אלה ישמרו
על זכויות הפלחים והאריסים הערביים ויעזרו להם בקידום התפתחות הכלכלית.

ה. לא יתקנו תקנה ולא יחוקק חוק, שיאסור או יפריע באיזה אופן שהוא
לחופש הדת; יתר על כן, לעולם לא יורשו חופש דת ותפילה בדרך של הפליה או
זכות קדימה. לעולם לא יקבע קריטריון דתי לשימוש בזכויות אזרחיות או
פוליטיות.

ו. המקומות הקדושים של המוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי.

ז. ההסתדרות הציונית אומרת לשלוח לפלשתינה-ארץ-ישראל ועדת מומחים לחקור את
האפשרויות הכלכליות של הארץ ולערוך דין וחשבון על האמצעים הטובים ביותר
להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ&quot;ל לרשות המדינה הערבית
לחקור את האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית ולערוך דין וחשבון על
האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תתאמץ במיטב כוחותיה
לסייע בידי המדינה הערבית על ידי הספקת אמצעים לפיתוח האוצרות הטבעיים
והאפשרויות הכלכליות שלה.

ח. הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול מתוך הסכם הרמוניה מוחלטים בועידת
השלום בכל הענינים הנכללים בזה.

ט. כל חלוקי דעות, שיכולים להתעורר בין שני הצדדים המתקשרים בהסכם זה,
ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.

ניתן בחתימת ידינו בלונדון, אנגליה, ביום השלישי בינואר, בשנת אלף תשע
מאות ותשע עשרה.

ועל החתום:
פייסל אבן חוסיין
חיים וייצמן


(הערה מאוחרת של פייסל)
אם הערבים ישיגו את עצמאותם כפי שתבענוה בתזכירנו ביום 4 1919, בינואר
שהוגש למיניסטריון החיצון של בריטניה הגדולה, הריני מסכים למה שנאמר
בזה ולסעיפיו. ואם יבוא איזה חילוף או שינוי כל שהוא, לא אהיה חייב או
קשור באיזו מילה שהיא אלא יחשב ההסכם הזה כלא היה, ללא תוקף וללא ערך
ולא אהיה נתבע עליו באיזו צורה שהיא.</text>
      <sha1>q0qojvy7p6f4zneph0lgppvnambeemj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419010</id>
      <parentid>1419009</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T14:01:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4858" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=נוסח הסכם ויצמן-פייסל
|כותרת-משנה= תרגום עברי ע&quot;י חן-מלך מרחביה 
|מחבר=
|הערות-נוספות=מתוך - הציונות: אוצר התעודות הפוליטיות (ירושלים: אחיאסף), 1943
}}

הוד מעלתו המלכותית האמיר פייסל, הפועל כבא-כח הממלכה חיג'אז ובשמה,
והד&quot;ר חיים ויצמן, הפועל כבא-כח ההסתדרות הציונית ובשמה, מתוך הכרת
הקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים ובין העם העברי,
ומתוך סברה, שהדרך הבטוחה ביותר להשגת שאיפותיהם הלאומיות הוא שיתוף
הפעולה האמיץ ככל האפשר בפיתוחן של מדינה הערבית ושל ארץ-ישראל, ומתוך
רצון לאשר שוב את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, באו לידי הסכם בסעיפים
האלה:

א. המדינה הערבית ופלשתינה-ארץ-ישראל יתנהלו בכל יחסיהן ומפעליהן ברוח רצון טוב
והבנה הדדית הלבביים ביותר ולשם כך ימונו ויוחזקו באי-כח ערביים
ויהודים מיופי כח כדין בכל אחת מן הארצות האלו.

ב. מיד עם גמר הדיון בועידת השלום יקבעו הגבולות המוחלטים בין המדינה
הערבית ובין פלשתינה-ארץ-ישראל על ידי ועדה מוסכמת מטעם שני הצדדים, המתקשרים
בהסכם זה.

ג. בשעת עריכת חוקה לפלשתינה-ארץ-ישראל והנהלתה יאחזו בכל האמצעים, שיתנו את
הערבויות המלאות ביותר להגשמת הכרזתה של ממשלת בריטניה מיום השני
לנובמבר .1917

ד. יאחזו בכל האמצעים לסייע ולהגביר עלית יהודים לפלשתינה-ארץ-ישראל באמת מדה
גדולה, וליישב את העולים היהודים על הקרקע בכל המהירות האפשרית על ידי
התישבות צפופה ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. עם האחיזה באמצעים אלה ישמרו
על זכויות הפלחים והאריסים הערביים ויעזרו להם בקידום התפתחות הכלכלית.

ה. לא יתקנו תקנה ולא יחוקק חוק, שיאסור או יפריע באיזה אופן שהוא
לחופש הדת; יתר על כן, לעולם לא יורשו חופש דת ותפילה בדרך של הפליה או
זכות קדימה. לעולם לא יקבע קריטריון דתי לשימוש בזכויות אזרחיות או
פוליטיות.

ו. המקומות הקדושים של המוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי.

ז. ההסתדרות הציונית אומרת לשלוח לפלשתינה-ארץ-ישראל ועדת מומחים לחקור את
האפשרויות הכלכליות של הארץ ולערוך דין וחשבון על האמצעים הטובים ביותר
להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ&quot;ל לרשות המדינה הערבית
לחקור את האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית ולערוך דין וחשבון על
האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תתאמץ במיטב כוחותיה
לסייע בידי המדינה הערבית על ידי הספקת אמצעים לפיתוח האוצרות הטבעיים
והאפשרויות הכלכליות שלה.

ח. הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול מתוך הסכם הרמוניה מוחלטים בועידת
השלום בכל הענינים הנכללים בזה.

ט. כל חלוקי דעות, שיכולים להתעורר בין שני הצדדים המתקשרים בהסכם זה,
ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.


ניתן בחתימת ידינו בלונדון, אנגליה, ביום השלישי בינואר, בשנת אלף תשע
מאות ותשע עשרה.&lt;br&gt;
פייסל אבן חוסיין&lt;br&gt;
חיים ויצמן


(הערה מאוחרת של פייסל)
כל אימת שההערבים ישיגו את עצמאותם כפי שתבענוה בתזכירנו מיום 4 בינואר 1919
שהוגש למיניסטריון החיצון של בריטניה הגדולה, הריני מסכים למה שנאמר
בזה ולסעיפיו. ואם יבוא איזה חילוף או שינוי כל שהוא, לא אהיה חייב או
קשור באיזו מילה שהיא אלא יחשב ההסכם הזה כלא היה, ללא תוקף וללא ערך
ולא אהיה נתבע עליו באיזו צורה שהיא.</text>
      <sha1>tcvx1vm5lkq7wnlwgtlqln4ut7g22as</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419011</id>
      <parentid>1419010</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T14:05:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5142" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=נוסח הסכם ויצמן-פייסל
|כותרת-משנה= תרגום עברי ע&quot;י חן-מלך מרחביה 
|מחבר=
|הערות-נוספות=מתוך - הציונות: אוצר התעודות הפוליטיות (ירושלים: אחיאסף), 1943
}}

הוד מעלתו המלכותית האמיר פייסל, הפועל כבא-כח הממלכה חיג'אז ובשמה,
והד&quot;ר חיים ויצמן, הפועל כבא-כח ההסתדרות הציונית ובשמה, מתוך הכרת
הקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים ובין העם העברי,
ומתוך סברה, שהדרך הבטוחה ביותר להשגת שאיפותיהם הלאומיות הוא שיתוף
הפעולה האמיץ ככל האפשר בפיתוחן של מדינה הערבית ושל ארץ-ישראל, ומתוך
רצון לאשר שוב את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, באו לידי הסכם בסעיפים
האלה:

&lt;center&gt;'''סעיף 1'''&lt;/center&gt;
המדינה הערבית ופלשתינה-ארץ-ישראל יתנהלו בכל יחסיהן ומפעליהן ברוח רצון טוב
והבנה הדדית הלבביים ביותר ולשם כך ימונו ויוחזקו באי-כח ערביים
ויהודים מיופי כח כדין בכל אחת מן הארצות האלו.

&lt;center&gt;'''סעיף 2'''&lt;/center&gt;
מיד עם גמר הדיון בועידת השלום יקבעו הגבולות המוחלטים בין המדינה
הערבית ובין פלשתינה-ארץ-ישראל על ידי ועדה מוסכמת מטעם שני הצדדים, המתקשרים
בהסכם זה.

&lt;center&gt;'''סעיף 3'''&lt;/center&gt;
בשעת עריכת חוקה לפלשתינה-ארץ-ישראל והנהלתה יאחזו בכל האמצעים, שיתנו את
הערבויות המלאות ביותר להגשמת הכרזתה של ממשלת בריטניה מיום השני
לנובמבר .1917

&lt;center&gt;'''סעיף 4'''&lt;/center&gt;
יאחזו בכל האמצעים לסייע ולהגביר עלית יהודים לפלשתינה-ארץ-ישראל באמת מדה
גדולה, וליישב את העולים היהודים על הקרקע בכל המהירות האפשרית על ידי
התישבות צפופה ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. עם האחיזה באמצעים אלה ישמרו
על זכויות הפלחים והאריסים הערביים ויעזרו להם בקידום התפתחות הכלכלית.

&lt;center&gt;'''סעיף 5'''&lt;/center&gt;
לא יתקנו תקנה ולא יחוקק חוק, שיאסור או יפריע באיזה אופן שהוא
לחופש הדת; יתר על כן, לעולם לא יורשו חופש דת ותפילה בדרך של הפליה או
זכות קדימה. לעולם לא יקבע קריטריון דתי לשימוש בזכויות אזרחיות או
פוליטיות.

&lt;center&gt;'''סעיף 6'''&lt;/center&gt;
המקומות הקדושים של המוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי.

&lt;center&gt;'''סעיף 7'''&lt;/center&gt;
ההסתדרות הציונית אומרת לשלוח לפלשתינה-ארץ-ישראל ועדת מומחים לחקור את
האפשרויות הכלכליות של הארץ ולערוך דין וחשבון על האמצעים הטובים ביותר
להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ&quot;ל לרשות המדינה הערבית
לחקור את האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית ולערוך דין וחשבון על
האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תתאמץ במיטב כוחותיה
לסייע בידי המדינה הערבית על ידי הספקת אמצעים לפיתוח האוצרות הטבעיים
והאפשרויות הכלכליות שלה.

&lt;center&gt;'''סעיף 8'''&lt;/center&gt;
הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול מתוך הסכם הרמוניה מוחלטים בועידת
השלום בכל הענינים הנכללים בזה.

&lt;center&gt;'''סעיף 9'''&lt;/center&gt;
כל חלוקי דעות, שיכולים להתעורר בין שני הצדדים המתקשרים בהסכם זה,
ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.


ניתן בחתימת ידינו בלונדון, אנגליה, ביום השלישי בינואר, בשנת אלף תשע
מאות ותשע עשרה.&lt;br&gt;
פייסל אבן חוסיין&lt;br&gt;
חיים ויצמן


הערה מאוחרת של האמיר פייסל:&lt;br&gt;
כל אימת שההערבים ישיגו את עצמאותם כפי שתבענוה בתזכירנו מיום 4 בינואר 1919
שהוגש למיניסטריון החיצון של בריטניה הגדולה, הריני מסכים למה שנאמר
בזה ולסעיפיו. ואם יבוא איזה חילוף או שינוי כל שהוא, לא אהיה חייב או
קשור באיזו מילה שהיא אלא יחשב ההסכם הזה כלא היה, ללא תוקף וללא ערך
ולא אהיה נתבע עליו באיזו צורה שהיא.</text>
      <sha1>nhig3bwqkcu9wl6u07ee29d9f2dl42g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419018</id>
      <parentid>1419011</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T16:15:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אורי פרקש</username>
        <id>11512</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5135" xml:space="preserve">{{כותרת|שם-הספר=נוסח הסכם ויצמן-פייסל
|כותרת-משנה= תרגום עברי ע&quot;י חן-מלך מרחביה 
|מחבר=
|הערות-נוספות=מתוך - הציונות: אוצר התעודות הפוליטיות (ירושלים: אחיאסף), 1943
}}

הוד מעלתו המלכותית האמיר פייסל, הפועל כבא-כח ממלכת חיג'אז ובשמה, והד&quot;ר חיים ויצמן, הפועל כבא-כח ההסתדרות הציונית ובשמה, מתוך הכרת הקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים ובין העם העברי, ומתוך סברה, שהדרך הבטוחה ביותר להשגת שאיפותיהם הלאומיות הוא שיתוף הפעולה האמיץ ככל האפשר בפיתוחן של מדינה הערבית ושל ארץ-ישראל, ומתוך רצון לאשר שוב את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, באו לידי הסכם בסעיפים האלה:

&lt;center&gt;'''סעיף 1'''&lt;/center&gt;
המדינה הערבית ופלשתינה-ארץ-ישראל יתנהלו בכל יחסיהן ומפעליהן ברוח רצון טוב והבנה הדדית הלבביים ביותר ולשם כך ימונו ויוחזקו באי-כח ערביים ויהודים מיופי כח כדין בכל אחת מן הארצות האלו.

&lt;center&gt;'''סעיף 2'''&lt;/center&gt;
מיד עם גמר הדיון בועידת השלום יקבעו הגבולות המוחלטים בין המדינה הערבית ובין פלשתינה-ארץ-ישראל על ידי ועדה מוסכמת מטעם שני הצדדים, המתקשרים בהסכם זה.

&lt;center&gt;'''סעיף 3'''&lt;/center&gt;
בשעת עריכת חוקה לפלשתינה-ארץ-ישראל והנהלתה יאחזו בכל האמצעים, שיתנו את הערבויות המלאות ביותר להגשמת הכרזתה של ממשלת בריטניה מיום 2 בנובמבר 1917.

&lt;center&gt;'''סעיף 4'''&lt;/center&gt;
יאחזו בכל האמצעים לסייע ולהגביר עלית יהודים לפלשתינה-ארץ-ישראל באמת מידה גדולה, וליישב את העולים היהודים על הקרקע בכל המהירות האפשרית על ידי התישבות צפופה ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. עם האחיזה באמצעים אלה ישמרו על זכויות הפלחים והאריסים הערביים ויעזרו להם בקידום התפתחות הכלכלית.

&lt;center&gt;'''סעיף 5'''&lt;/center&gt;
לא יתקנו תקנה ולא יחוקק חוק, שיאסור או יפריע באיזה אופן שהוא לחופש הדת; יתר על כן, לעולם לא יורשו חופש דת ותפילה בדרך של הפליה או זכות קדימה. לעולם לא יקבע קריטריון דתי לשימוש בזכויות אזרחיות או פוליטיות.

&lt;center&gt;'''סעיף 6'''&lt;/center&gt;
המקומות הקדושים של המוסלמים יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי.

&lt;center&gt;'''סעיף 7'''&lt;/center&gt;
ההסתדרות הציונית אומרת לשלוח לפלשתינה-ארץ-ישראל ועדת מומחים לחקור את האפשרויות הכלכליות של הארץ ולערוך דין וחשבון על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הועדה הנ&quot;ל לרשות המדינה הערבית לחקור את האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית ולערוך דין וחשבון על האמצעים הטובים ביותר להתפתחותה. ההסתדרות הציונית תתאמץ במיטב כוחותיה לסייע בידי המדינה הערבית על ידי הספקת אמצעים לפיתוח האוצרות הטבעיים והאפשרויות הכלכליות שלה.

&lt;center&gt;'''סעיף 8'''&lt;/center&gt;
הצדדים החתומים כאן מסכימים לפעול מתוך הסכם הרמוניה מוחלטים בועידת השלום בכל הענינים הנכללים בזה.

&lt;center&gt;'''סעיף 9'''&lt;/center&gt;
כל חלוקי דעות, שיכולים להתעורר בין שני הצדדים המתקשרים בהסכם זה, ימסרו לבוררות של הממשלה הבריטית.


ניתן בחתימת ידינו בלונדון, אנגליה, ביום השלישי בינואר, בשנת אלף תשע מאות ותשע עשרה.&lt;br&gt;
פייסל אבן חוסיין&lt;br&gt;
חיים ויצמן


הערה מאוחרת של האמיר פייסל:&lt;br&gt;
כל אימת שההערבים ישיגו את עצמאותם כפי שתבענוה בתזכירנו מיום 4 בינואר 1919 שהוגש למיניסטריון החיצון של בריטניה הגדולה, הריני מסכים למה שנאמר בזה ולסעיפיו. ואם יבוא איזה חילוף או שינוי כל שהוא, לא אהיה חייב או קשור באיזו מילה שהיא אלא יחשב ההסכם הזה כלא היה, ללא תוקף וללא ערך ולא אהיה נתבע עליו באיזו צורה שהיא.</text>
      <sha1>0no6p5v1csnpudwto6mdiyj4d5g2ke6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1419016</id>
      <parentid>1419007</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1613" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>9i2v7bjjua1s81ij8qcv8dqhkpaog88</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419069</id>
      <parentid>1419016</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1644" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>9alotrjdgv9bg4wwini0hbqjwxr5x0i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419110</id>
      <parentid>1419069</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1517" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>2mty34tl8y7og051q3lahf3h7a90f5j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/משימות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290854</id>
    <revision>
      <id>1419024</id>
      <parentid>1417074</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:26:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="628" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
; משימות תרגול: [[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/תרגיל 1|תרגיל ראשון]], [[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/תרגיל 2|שני]], [[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/תרגיל 3|שלישי]], [[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/תרגיל 4|רביעי]].
; משימות קלות למתנדבים חדשים: {{מוקטן|אין}}
; [[ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/חוקים חסרים|משימות עריכה]] למתנדבים מנוסים
; משימות רגילות:

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>53iw3s2ibnwd2pbpiq5um4tk9xu4nci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1419017</id>
      <parentid>1419008</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2797" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>co04cmy0i1xhy4i7ak61gaccf90ni1y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419070</id>
      <parentid>1419017</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2817" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4epy9d021y9kzxqo506zp5m5bl7v48r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419111</id>
      <parentid>1419070</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2867" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kpw1e5km4kxf3zo4a4f63njovdizavj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419171</id>
      <parentid>1419111</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:31:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2867" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|אכרזת דרכי ענישה {{מוקטן|(תסקיר של קצין מבחן)}}]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|תקנות ההגבלים העסקיים {{מוקטן|(הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)}}]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)|תקנות העונשין {{מוקטן|(מאסר על תנאי)}}]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>14nxptay9ntwfqzrl7eucidysmhnr1j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1419015</id>
      <parentid>1419006</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36262" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>dv83bn5n56vfxsw7d6xs81m4wwycpiq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419068</id>
      <parentid>1419015</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36277" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>qxhqsvhwlrzlutmjo2bsrvkh46ep0dd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419108</id>
      <parentid>1419068</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36292" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>2imjhxp4shuao4s8waz8c3ysg8spuw0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419164</id>
      <parentid>1419108</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:19:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36370" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>1b5cnyda4mtffk5nwt7hnc3hj1090bz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/כא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>319156</id>
    <revision>
      <id>1419079</id>
      <parentid>930287</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:57:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:שמות כא - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/כא]]: בביאור המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10769" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
ראו פרק זה ב[[ביאור:שמות כא|במהדורת הביאור הרגילה]]
{{ביאור:כותרת עליונה שמות - מעומד|שמות|כא}}
{{הע-שמאל|פרשת משפטים}}

= המשפטים =
:וְאֵלֶּה {{ב|הַמִּשְׁפָּטִים|החוקים שיש לפעול על פיהם בעת המשפט}} אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: 

== עבד עברי ==
::כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי:  
::שֵׁשׁ שָׁנִים - יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת - יֵצֵא לַחָפְשִׁי {{ב|חִנָּם|בלי צורך שמישהו ישלום עבור פדיונו}}. 
::אִם בְּגַפּוֹיָבֹא? בְּגַפּוֹ יֵצֵא. 
::אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא? וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. 

::אִם {{ב|אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה|בין שהגיע בגפו ובין שזו אשתו השניה}},  וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת? 
::הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ. 

::וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: 
:::אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי - לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!! 
:::וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו {{ב|אֶל הָאֱלֹהִים|באופן טקסי כפי שיפורט, ולפי חז&quot;ל לקבוצה של שלשה 'שופטים' המשמשים נציג האל}} - 
:::וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל {{ב|הַמְּזוּזָה|החלק במחזיק בדלת ומאפשר את הזזתו. מקור השם מצליל ז'ז'ז' המושמע בחריקת דלת עץ על עץ}} - 
:::וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ {{ב|בַּמַּרְצֵעַ|מלשון הצקצוק המושמע בעת הרציעה (צד&quot;י במקור נשמעת כסמ&quot;ך גרונית)}} - וַעֲבָדוֹ {{ב|לְעֹלָם|כל עוד העולם קיים,כלומר לתמיד. וחז&quot;ל הגבילו זאת לחמישים שנה על פי השוואה לכתובים אחרים בתנ&quot;ך}}.    

::וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה - לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
:::* אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ - {{ב|וְהֶפְדָּהּ|על האב לפדות אותה - כלומר לשלם עליה כסף}},  
:::* לְעַם נָכְרִי לֹא {{ב|יִמְשֹׁל|לא יעלה בדעתו, מלשון 'משל' - סיפורי שועלים רחוקים מהמציאות}} {{ב|לְמָכְרָהּ|האב, או: (וכך פרשוהו חז&quot;ל) אותו הקונה}} - {{ב|בְּבִגְדוֹ|לאחר שהאב בגד בבתו, או: (וכך לפי חז&quot;ל) לאחר שהקונה אינו מקיים את היעוד המוסכם}} בָהּ. 

:::* וְאִם לִבְנוֹ {{ב|יִיעָדֶנָּה|הקונה}} - כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. 
:::* אִם {{ב|אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ|הקונה או הבן יקח אשה נוספת, או אמה נוספת}} - {{ב|שְׁאֵרָהּ|המשארת - השמרים של הלחם, כלומר את האפשרות הקבועה למזון}} {{ב|כְּסוּתָהּ|בֶּגֶד - מלשון כיסוי}}.  {{ב|וְעֹנָתָהּ|המעון שלה - הבית, וחזל פירשוהו כסגינהור לעינוי}} לֹא יִגְרָע. 

:::וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ? וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף!

== עברות חמורות: רצח, חטיפה ופגיעה בהורים ==
=== רוצח במזיד ובשוגג ===
::מַכֵּה אִישׁ וָמֵת?  מוֹת יוּמָת. 
::וַאֲשֶׁר לֹא {{ב|צָדָה|לא הניח רשת (מצודה, צדי - בעברית עתיקה), לא התכוון בזדון לרצוח}} - וְהָאֱלֹהִים {{ב|אִנָּה לְיָדוֹ|זה &quot;כח עליון, לא הוא כיוון לכך}}? וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.    

::וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה? - {{ב|מֵעִם מִזְבְּחִי|אפילו אם מחזיק בקרנות המזבח, וחושב שהמקום המקודש מציל אותו, אין זה כך}} תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת!    

=== מעשים חמורים (מכה ומקלל הוריו, חוטף) ===
::{{ב|וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ|לפי חז&quot;ל מכות קשות שמהם יוצא דם}} - מוֹת יוּמָת. 
::וְגֹנֵב אִישׁ - וּמְכָרוֹ, {{ב|וְנִמְצָא בְיָדוֹ|הכסף, או הוכחה שהוא החוטף}}? - מוֹת יוּמָת.    
::וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ? - מוֹת יוּמָת.    

== נזקים ==
=== נזקי גוף ===
::וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים - וְהִכָּה אִישׁ '''אֶת רֵעֵהוּ''' בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, '''וְלֹא יָמוּת''' וְנָפַל לְמִשְׁכָּב... 
:::אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ? {{ב|וְנִקָּה הַמַּכֶּה|אינו צריך לתת את האיבר 'רגל תחת רגל'}}:  רַק {{ב|שִׁבְתּוֹ|פיצוי ההפסדים שלו בעבודה, על כך שהוא '''יושב''' בבית}} יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא.    

::וְכִי יַכֶּה אִישׁ '''אֶת עַבְדּוֹ''', אוֹ אֶת '''אֲמָתוֹ''' {{ב|בַּשֵּׁבֶט|בענף, כלומר בשוט עשוי מענף עץ או במקל}} - '''וּמֵת''' תַּחַת יָדוֹ? {{ב|נָקֹם יִנָּקֵם|מותר לקרובי המשפחה לנקום את דמו. ולפי חז&quot;ל לדרוש פיצויים על הריגתו}}. 
::אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד? לֹא יֻקַּם - כִּי כַסְפּוֹ הוּא.    

::וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ '''אִשָּׁה הָרָה''', וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ - '''וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן'''? 
::עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה - וְנָתַן {{ב|בִּפְלִלִים|בכבלים (בדומה לפתיל) כלומר יאסרו אותו, ויחכו לראות שהתינוקות יחיו, ולפי חז&quot;ל הוא ישלם קנס נוסף על מנת להשתחרר, מעין &quot;דמי ערבות&quot; של ימינו}}. 
::וְאִם '''אָסוֹן יִהְיֶה'''? וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ: 
:::עַיִן - תַּחַת עַיִן, שֵׁן - תַּחַת שֵׁן,  
:::יָד - תַּחַת יָד, רֶגֶל - תַּחַת רָגֶל. 
:::כְּוִיָּה - תַּחַת כְּוִיָּה,  פֶּצַע - תַּחַת פָּצַע,  חַבּוּרָה - תַּחַת חַבּוּרָה.    

::וְכִי '''יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ''', אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ - {{ב|וְשִׁחֲתָהּ|והוא השחית אותה}}? - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.    
::וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ, אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.

=== נגיחת שור  ===
::וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ, אוֹ אֶת אִשָּׁה - {{ב|וָמֵת|האיש}}? 
::- סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וּבַעַל הַשּׁוֹר - נָקִי! 

::וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם,  {{ב|וְהוּעַד|כבר הודיעו ו'העידו' בפני הבעלים על התנהגות בהמתו}} בִּבְעָלָיו,  {{ב|וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ|והוא לא עשה פעולות מיוחדות לשמור את הבהמה}} - וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה? 
::- הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם '''בְּעָלָיו''' יוּמָת! 
::אִם כֹּפֶר {{ב|יוּשַׁת|יושם, מלשון תשתית והעמדה במקום מסויים}} {{ב|עָלָיו|משפחת ההרוג מוכנה לקבל פיצוי כספי}}? וְנָתַן פִּדְיֹן {{ב|נַפְשׁוֹ|הנשימה שלו, החיים. ממקור הצליל המושמע בעת הנשיפה דרך האף}} - כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו. 
::{{ב|אוֹ בֵן יִגָּח|בין אם נגח בן, ובין אם...}}, אוֹ בַת יִגָּח? -  כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ. 
::אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר? אוֹ אָמָה? - כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל.    

=== בור  ===
::וְכִי {{ב|יִפְתַּח|ירים את המכסה ויגלה את הפתח}} אִישׁ {{ב|בּוֹר|אף שלא הוא חפר אותו במקור}}...
::אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר - וְלֹא יְכַסֶּנּוּ... 
::וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר? 
::- בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם: כֶּסֶף - יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.    

=== שור שהזיק לשור ===
::וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ - {{ב|וָמֵת|שורו של רעהו}} 
::- וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי - וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ.  וְגַם אֶת הַמֵּת - יֶחֱצוּן. 

::אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם - וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו? - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם: 
::שׁוֹר - תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת - יִהְיֶה לּוֹ.    

=== גניבת בהמה וצאן ===
::כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר, אוֹ שֶׂה - וּטְבָחוֹ, אוֹ מְכָרוֹ: 
::חֲמִשָּׁה בָקָר - יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן - תַּחַת הַשֶּׂה.</text>
      <sha1>m81m928ryxd4uj17qhvxa3gft44y2ei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>320358</id>
    <revision>
      <id>1419081</id>
      <parentid>687533</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T01:07:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:דברים כב - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב]]: לביאור:המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13186" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:כותרת עליונה דברים - מעומד|דברים|כב}}

{{הע-שמאל|המשך פרשת כי תצא, בספר דברים חלוקת הפרקים הנוצרית היא כחלוקת הקריאה הארצישראלית הקדומה}}

{{להשלים|כותרות בהמשך לפרשיה הקודמת}}
= דיני התנהגות בחברה =
== עזרה לזולת  ==
=== טיפול באבידה ===
:לֹא תִרְאֶה אֶת {{ב|שׁוֹר|זכר הפרות, שאינו ראש עדר, על ידי עיקורו או צעירותו}} אָחִיךָ אוֹ אֶת {{ב|שֵׂיוֹ|השה שלו - כבש זכר בן שנה, שאינו אַיִל (ראש העדר)}} {{ב|נִדָּחִים|דחויים - הוצאו מהעדר, כלומר: אבדו לבעליהם}} - וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם? הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ!

:וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ {{ב|וְלֹא יְדַעְתּוֹ|או מקרה אחר שאינך יודע מי הבעלים}}:  
:{{ב|וַאֲסַפְתּוֹ|אז תיקח אליך את המציאה}} אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, 
:וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ - {{ב|וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ|כאשר ידרוש אותו. וחז&quot;ל דרשו כאן את המילים במשמעות &quot;דרישה וחקירה&quot; כלומר: יש לבדוק היטב שאכן האבידה שייכת לו}}.
:וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ -  וּמְצָאתָהּ? {{ב|לֹא תוּכַל|אסור לך}} לְהִתְעַלֵּם! {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== טיפול בבהמה נופלת ===
:לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ {{ב|נֹפְלִים|לפי חז&quot;ל: מרוב המשא עליהם. והמושג ההלכתי נקרא: 'טעינה'}} בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, {{ב|הָקֵם תָּקִים|תעזור להקים את הבהמה ולפי חז&quot;ל: גם לסדר את המשא עליה}} עִמּוֹ! {{ביאור:פרשה סגורה}}

== הפרדות שונות וגדרות ==
=== הבדלה מגדרית בביגוד ===
:לֹא יִהְיֶה {{ב|כְלִי גֶבֶר|בגד או תכשיט שמקובל שגבר לובש אותם}} עַל אִשָּׁה, 
:וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר {{ב|שִׂמְלַת אִשָּׁה|בגד או תכשיט של נשים}}, 
:כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}

=== שילוח הקן (הפרדת האם מהבנים) ===
:{{ב|כִּי יִקָּרֵא|אם יזדמן}} קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ: בַּדֶּרֶךְ, בְּכָל עֵץ, אוֹ עַל הָאָרֶץ, 
:...{{ב|אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים|ובקן אפרוחים או ביצים. או במשמעות: אם יזדמן קן וכן אם יזדמן לך למצוא אפרוחים או ביצים בלי קן}}, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים? 
:לֹא תִקַּח {{ב|הָאֵם עַל|הדוגרת על, וחז&quot;ל פירשו: את האם וגם את}} הַבָּנִים.

:{{ב|שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח|גרש}} אֶת הָאֵם, {{ב|וְאֶת הַבָּנִים|ורק אז, את הבנים}} {{ב|תִּקַּח לָךְ|תוכל לקחת}} 
:{{ב|לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים|מכיוון שהעולם פועל לפי 'מידה כנגד מידה'. אם תיקח את 'האם על הבנים' גם לך לא תהיה ההזדמנות לפרות}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== בטיחות בבית (מעקה לגג) ===
:כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ? וְעָשִׂיתָ {{ב|מַעֲקֶה|גדר סביב לגג}} לְגַגֶּךָ, 
:וְלֹא תָשִׂים {{ב|דָּמִים|מכשול שיכול להביא לידי שפיכת דמים}} בְּבֵיתֶךָ {{ב|כִּי|אם - כלומר במקרה ש...}} יִפֹּל הַנֹּפֵל {{ב|מִמֶּנּוּ|מהגג}}.

=== הפרדת סוגי צמחים (איסור הכלאה) ===
{{איור|Flachsstroh Garn Vlies und Seil.jpg|200|&quot;צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו&quot; (פס' יא) - [[W:פשתן|פשתן]]}}
:לֹא תִזְרַע {{ב|כַּרְמְךָ|מטע (בד&quot;כ זיתים וענבים} - וחז&quot;ל פירשו כרם ענבים בלבד}} {{ב|כִּלְאָיִם|בהכלאה עם סוג צמח אחר}}, {{ב|פֶּן תִּקְדַּשׁ|כדי שלא תהיה אסורה בהנאה}} {{ב|הַמְלֵאָה|כל מה שקשור בכך, וחז&quot;ל פירשו: היבול}}: הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== הפרדת סוגי בהמות בחרישה ===
לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר - יַחְדָּו.

=== הפרדת בין חמרי גלם מן החי והצומח (שעטנז) ===
לֹא תִלְבַּשׁ {{ב|שַׁעַטְנֵז|בגד העשוי מתערובת של}} צֶמֶר וּפִשְׁתִּים - יַחְדָּו. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== 'גדילים' בקצות הבגד ===
{{הע-שמאל|([[ביאור:במדבר טו - מעומד|סוף פרשת קֹרח]]) וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה, לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם. וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:{{ש}}'וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ד' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.{{ש}}לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי - וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם.{{ש}}אֲנִי ד' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים!{{ש}} אֲנִי ד' אֱלֹהֵיכֶם!!}}
{{ב|גְּדִלִים|ציציות {{קטן|(ראה סוף פרשת קורח)}}}} תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע {{ב|כַּנְפוֹת|קצוות, וחז&quot;ל פירשו: פינות}} {{ב|כְּסוּתְךָ|הבגד מלשון: כיסוי}} אֲשֶׁר {{ב|תְּכַסֶּה בָּהּ|את עצמך}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}

== הפרדה בין גברים ונשים בתחום המיני ==
=== האשמת כלה באיבוד בתולים (מוציא שם רע) ===
:{{ב|כִּי|כאשר}} יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ.
:{{ב|וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים|והמציא &quot;עלילה&quot;, סיפור שווא כיצד נאפה ואיך הדבר נודע לו}} וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְאָמַר: 
::אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי - וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים!

:וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ, וְהוֹצִיאוּ אֶת {{ב|בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ|השמלה המוכתמת בדם הבתולים}} אֶל זִקְנֵי הָעִיר, {{ב|הַשָּׁעְרָה|לשער העיר, מקום מושב השופטים וכותבי השטרות}}.
:וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים: 
::אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה, וַיִּשְׂנָאֶהָ!
::וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר: 'לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים' 
::וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי!! 
:וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.

:וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ: 
::{{ב|וְיִסְּרוּ|לפי חז&quot;ל הלקו אותו בשוט}} אֹתוֹ.
::{{ב|וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ|ובנוסף לכך חייבו אותו לשלם}} מֵאָה {{ב|כֶסֶף|יחידות משקל של כסף. כלומר: שווי ערכו של משקל זה}} וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, 
::{{ב|וְלוֹ|והמעליל}} {{ב|תִהְיֶה לְאִשָּׁה|לפי חז&quot;ל - אם היא מעוניינת בכך, ובכך מובטחת הכנסתה}} {{ב|לֹא יוּכַל|אסור לו}} {{ב|לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו|ולפי חז&quot;ל: אלא אם היא מעוניינת בכך}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}

:{{ב|וְאִם|אבל אם}} אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ?
:וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ - וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה, 
:כִּי עָשְׂתָה {{ב|נְבָלָה|תועבה}} בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת {{ב|בֵּית אָבִיהָ|בבית אביה, ולפי חז&quot;ל: אחרי קידושיה ולפני נישואיה}}.
:וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== נאיפה עם נשואה === 
:כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה {{ב|בְעֻלַת בַּעַל|נשואה}} וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, 
:הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה,  וְהָאִשָּׁה, 
:וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== אונס ארוסה ===
:כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ: 

:...וּמְצָאָהּ אִישׁ {{ב|'''בָּעִיר'''|במקום שיש אנשים באיזור, שאפשר לצעוק לעזרה}} וְשָׁכַב עִמָּהּ.
:וְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא - וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ, 
:אֶת הַנַּעֲרָ עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר, 
:וְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ.
:וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}}


:וְאִם {{ב|'''בַּשָּׂדֶה'''|במקום שאין אנשים באיזור, שלא יעזור לה לצעוק}} יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ, 
וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ, לְבַדּוֹ.
:וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה {{ב|דָבָר|כל עונש}} - אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת, 
:- כִּי {{ב|כַּאֲשֶׁר|כמו ש..., כלומר: הדבר דומה למקרה שבו}} יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, {{ב|הַדָּבָר הַזֶּה|כֵּן. כך גם היא לא יכלה לעשות דבר, ואם יכלה בוודאי שהיתה מתנגדת}}.
:כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ: צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה! - וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ! {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== אונס נערה פנויה ===
:כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה - וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ, {{ב|וְנִמְצָאוּ|ויש עדים לכך שהם שכבו}}.
:וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף - 
:{{ב|וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה|ולפי חז&quot;ל - רק אם היא רוצה בכך}} {{ב|תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ|מפני שגרם לה עינוי}}, {{ב|לֹא יוּכַל|אסור לו}} {{ב|שַׁלְּחָהּ|לגרש אותה}} {{ב|כָּל יָמָיו|ולפי חז&quot;ל: אלא אם היא חפצה בכך}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברים|כב}}</text>
      <sha1>55ndnqq7gnpc2rbchred6yumeg4rfgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>320359</id>
    <revision>
      <id>1419088</id>
      <parentid>687547</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T06:45:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:דברים כד - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד]]: לביאור המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9360" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:כותרת עליונה דברים - מעומד|דברים|כד}}

{{הע-שמאל|המשך פרשת כי תצא. {{ש}}בספר דברים החלוקה הנוצרית לפרקים מקבילה לחלוקת הקריאה הארצישראלית הקדומה}}
=&quot;טהרת הארץ&quot; מבחינה מוסרית=
=== הרחקת גרושה שנישאה ===
:כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ? 
:וְהָיָה: אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ {{ב|עֶרְוַת דָּבָר|דבר מגונה}}, 
:וְכָתַב לָהּ {{ב|סֵפֶר כְּרִיתֻת|מסמך שכורת את היחסים ביניהם, גט}} וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?
:וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר? 

:וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן - וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?
:אוֹ: כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה?

:{{ב|לֹא יוּכַל|אסור ל}} בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ, לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה -
:אַחֲרֵי אֲשֶׁר {{ב|הֻטַּמָּאָה|בעלה השני טימא אותה לבעל הראשון (אבל לא לאחרים. וחז&quot;ל דקדקו מכאן שאם לא נישאה כהלכה או לא גורשה כהלכה מותר לה לחזור לבעלה הראשון)}}. 
:כִּי תוֹעֵבָה {{ב|הִוא|לעזוב גבר ולחזור אליו אחרי נישואים לאחר}} לִפְנֵי יְהוָה, 
:וְלֹא {{ב|תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ|תגרום שיהיה בארץ חטא}} אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== חתן חפשי מעבודות ציבור ===
{{איור|Rehaim_rekhev_shekhev.jpg|200|[http://he.wiktionary.org/wiki/רחים ריחים] (פסוק ו) המורכבות מאבן רֶכֶב ואבן שכב. (מתוך ויקימילון)}}
:כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה: 
:לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא {{ב|וְלֹא יַעֲבֹר|לא יקראו לו לעבודות ציבור}} עָלָיו לְכָל דָּבָר, 
:{{ב|נָקִי|פטור מטרדות}} יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת - וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.
:{{ב|לֹא יַחֲבֹל|לפי פשוטו: אותו חתן לא יעבוד את העבודה הקשה במשיכת חבלים של טחינת ריחיים. וחז&quot;ל פירשו: אסור לכל אדם 'לחבול' - לקחת ריחיים כמשכון להלוואה}} {{ב|רֵחַיִם|אבן תחתונה לטחינת קמח}} {{ב|וָרָכֶב|אבן עליונה לטחינת קמח}}, 
:כִּי {{ב|נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל|כי הוא מוציא (וקושר) למעשה את חייו ונשימתו (מלשון התנשפות). ולפי פירוש חז&quot;ל אין לקחת ריחיים כמשכון כי הם חשובים עבור חיי האדם לצורך מזונו}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== איסור חטיפה ===
:כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|וְהִתְעַמֶּר בּוֹ|ישתמש בו לעבודה (מלשון עבודת העימור הקשה בשדה חיטים), ולפי הפירוש המקובל: יתעלל בו}} וּמְכָרוֹ - 
:וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא! 
:וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== טיפול הכהנים בצרעת ===
:הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת  כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם - 
:כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם - תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת!

:זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ {{ב|לְמִרְיָם|שלקתה בצרעת לאחר שדיברה לשון הרע ([[ביאור:במדבר יב|סוף פרשת צו]]}} - בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. {{ביאור:פרשה סגורה}}


=== אופן הטיפול בבעלי חוב ===
:כִּי {{ב|תַשֶּׁה|תתבע תשלום לחוב}} בְרֵעֲךָ {{ב|מַשַּׁאת מְאוּמָה|כל דבר שתתבע}} - 
::לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ {{ב|לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ|לקחת את השמיכה או הבגד שלו כמשכון. וחז&quot;ל פירשוהו כמילה אחרת למשכון.}}.
::בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.

::וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא: לֹא {{ב|תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ|תשתמש בעבט לשינה}}.
::הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט {{ב|כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ|בשקיעת השמש}} 
::{{ב|וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ|שמיכתו או בגדו, כדי שישכב בבגד שמישכן}} וּבֵרֲכֶךָּ! 
::וּלְךָ - תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== איסור הלנת שכר (תשלום לפועל בזמן) ===
:לֹא {{ב|תַעֲשֹׁק|תכבוש שכר אצלך}} {{ב|שָׂכִיר|לפי חז&quot;ל: שעובד אצלך תמורת משכורת יומית}} {{ב|עָנִי|חסר כסף}} {{ב|וְאֶבְיוֹן|מסכן - עצוב. מלשון המייה - צליל האנחה המושמע על ידי יונים}} מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ - בִּשְׁעָרֶיךָ.
:{{ב|בְּיוֹמוֹ|בסוף יום העבודה}} תִתֵּן שְׂכָרוֹ - וְלֹא {{ב|תָבוֹא|תשקע לפני ששילמת}} עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, 
:כִּי עָנִי הוּא! - {{ב|וְאֵלָיו|ואל שכרו}} הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ! ...
:{{ב|וְלֹא יִקְרָא|שלא יתפלל ויתלונן}} עָלֶיךָ אֶל יְהוָה - וְהָיָה בְךָ חֵטְא! {{ביאור:פרשה סגורה}}

== דיני משפט וצדק חברתי ==
=== צדק מיידי ולא בין דורי ===
:לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת {{ב|עַל בָּנִים|על חטא של בניהם}} וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת,
:אִישׁ - בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

=== צדק לחלשים (גר יתום ואלמנה) ===
:לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר, {{ב|יָתוֹם|או יתום}}... 
:וְלֹא {{ב|תַחֲבֹל|תיקח כמשכון להלוואה}} בֶּגֶד אַלְמָנָה.
:{{ב|וְזָכַרְתָּ|שכן עליך לזכור}} כִּי {{ב|עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם|פעם אתה עצמך היית עלוב ונזקק למשפט צדק ולהלוואות}} וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, 
:עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {{ביאור:פרשה סגורה}}

== מתנות לאביונים ==
=== שכחה ===
:כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ '''בְשָׂדֶךָ''' '''וְשָׁכַחְתָּ''' {{ב|עֹמֶר|חבילת שיבולים}} בַּשָּׂדֶה 
:לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. 
:לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}}

:כִּי {{ב|תַחְבֹּט|אסיף פרי הזית נעשה על ידי חבטה בעצים ובענפים, והפלת הפרי סביב הגזע}} זֵיתְךָ:
:לֹא {{ב|תְפָאֵר|תגזום, תאסוף זיתים שלא נפלו. השימוש במילה זו לגבי תספורת שיער אצילית היא המקור לביטוי &quot;תפארת&quot;}} אַחֲרֶיךָ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

:כִּי '''תִבְצֹר''' {{ב|'''כַּרְמְךָ'''|כרם הענבים}}: 
:לֹא {{ב|תְעוֹלֵל|תחזור לקטוף אשכולות קטנים מרגיל. מלשון עוללות - תינוקות המשמיעים קולות יללה}} אַחֲרֶיךָ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

:וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם! 
:- עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {{ביאור:פרשה סגורה}}

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברים|כד}}</text>
      <sha1>6wztyusgw4jb13nkagv6y7ok1c77zra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מקורות אנרגיה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322551</id>
    <revision>
      <id>1419129</id>
      <parentid>1403725</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:45:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93140" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>rr0e2gzha2qic50mgw7wzyqwxvf3m1j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419134</id>
      <parentid>1419129</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:49:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93143" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>l5xbqcawf7zzf0eqy6oe6rwmw6wr0o3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מקורות אנרגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322552</id>
    <revision>
      <id>1419144</id>
      <parentid>1403736</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:01:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419134]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="113759" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001090}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209511.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 651|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300977.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 108|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות ומטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייעלות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנות נצילות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: פטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|מכשירים חשמליים במסלול האירופי שסעיף 3ד1 חל עליהם}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות ומטרה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה“ – יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור אנרגיה“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק באנרגיה“ – מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן אנרגיה“ – לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן אנרגיה ביטחוני“ – משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף|2|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייעלות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|2א|תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ״ח בסיוון התשע״א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ד)}} הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

{{ח:סעיף|2ב|תמריצים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|2ג|מינוי הממונה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד(ג)}}, לתת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יד|סעיף 3יד}} ולהטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|3|סמכות להתקין תקנות|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
{{ח:תתת|(2א)}} הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
{{ח:תתת|(6)}} עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
{{ח:תתת|(7)}} ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
{{ח:תתת|(3)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
{{ח:תתת|(4)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו – תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת – תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב טיפוס“, של מכשיר חשמלי – דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הממונה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3ה|בסעיף 3ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירוג אנרגטי“, של מכשיר חשמלי – הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חוקיות היבוא האירופיות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} כללי האסדרה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
{{ח:תתת|(3)}} תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישת נצילות אנרגטית“ – כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישת נצילות אנרגטית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(א)(1)}} או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, ופועלת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון התקנים“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה בישראל“ – מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית דירוג אנרגטי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3ח|בסעיף 3ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נצילות אנרגטית“ – תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנות נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3ב|תחולה ותקנות נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב1|סעיף 3ב1}}; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
{{ח:תתת|(1)}} דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(3)}} המדרג האנרגטי – טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
{{ח:תתת|(4)}} המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, ”יבוא מקביל“ – יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, ”יבוא מקביל“ – יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ד)(1) סיפה}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|3ב1|תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3ג|חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1}}.

{{ח:סעיף|3ד|אישור על פי הצהרה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה –
{{ח:תתת|(1)}} המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ב)}} להצהרה יצרף המבקש את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות שלפיה –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תתת|(2)}} אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – אישור על פי הצהרה).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי.

{{ח:סעיף|3ד1|אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, ”ארגון ILAC“ – הארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
{{ח:תתתת|(ג)}} כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}}, אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}};
{{ח:תתת|(2)}} כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי.

{{ח:סעיף|3ד2|ועדת החריגים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (בסעיף זה – הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה – קביעת תנאים מחמירים):
{{ח:תתת|(1)}} קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} גריעת מכשיר חשמלי {{ח:פנימי|תוספת 3|מתוספת השלישית}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד3|סעיף 3ד3}} לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודה}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח(י)}} לעניין קביעת צו זמני, {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|(יב) ו־(טו)}}, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
{{ח:תת|(ז)}} המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
{{ח:תת|(ח)}} לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
{{ח:תת|(ט)}} הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
{{ח:תת|(י)}} לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(יא)}} החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ד3|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}}
{{ח:ת}} השר רשאי בצו –
{{ח:תת|(1)}} להוסיף מכשיר חשמלי {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת הרביעית}}, אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
{{ח:תת|(2)}} לגרוע מכשיר חשמלי {{ח:פנימי|תוספת 3|מתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|מהתוספת הרביעית}};
{{ח:תת|(3)}} בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}}, לגרוע מכשיר חשמלי {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}} אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

{{ח:סעיף|3ה|אישור הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – בקשה לממונה).
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

{{ח:סעיף|3ו|תוקף אישורים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אישור על פי הצהרה או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

{{ח:סעיף|3ז|איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} אישור על פי הצהרה ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

{{ח:סעיף|3ח|צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ט|חובת שמירת מסמכים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3י|חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

{{ח:סעיף|3יא|חובת משווק להציג דירוג אנרגטי|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3י|בסעיף 3י}} ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן}}, יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן}}, לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה1|ו{{ח:הערה|־}}ה׳1 לאותו חוק}}; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3יב|מתן הוראות בשל אי־&lt;wbr&gt;עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
{{ח:תתת|(1)}} להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
{{ח:תתת|(2)}} להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|3יב1|נטילת דגימות של מכשיר חשמלי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(3)(ד)}} תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

{{ח:סעיף|3יג|מפר אמון|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: פטור|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3יד|פטור|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כולן או חלקן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|4|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

{{ח:סעיף|4א|תנאים להסמכת מפקח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|4ב|סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
{{ח:תתת|(ד)}} מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי־עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|4ג|זיהוי מפקח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

{{ח:סעיף|4ד|פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}, יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

{{ח:סעיף|5|סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|6|סודיות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|7|ביצוע על־&lt;wbr&gt;ידי הממונה|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

{{ח:סעיף|8|שימוש בסמכות בענין כור גרעיני}}
{{ח:ת}} שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|9|עונשין|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או בתקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ובעבירה נמשכת – קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|9א|עיצום כספי|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בטור א׳ לחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה.

{{ח:סעיף|9ב|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה}} ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|9ג|זכות טיעון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|9ד|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ו|סעיף 9ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 9ג|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|9ה|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|9ו|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ובשיעורים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|9ז|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|9ח|המועד לתשלום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד}}.

{{ח:סעיף|9ט|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|9י|גבייה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|9יא|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|9יב|ערעור|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|9יג|פרסום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}}, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|9יד|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|9טו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} 250,000 שקלים חדשים – לעניין הפרות של הוראות החוק;
{{ח:תת|(2)}} 100,000 שקלים חדשים – לעניין הפרות של הוראות התקנות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|10|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}}.}}

{{ח:סעיף|11|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|12|סמכו{{ח:הערה|יו}}ת {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|{{ח:הערה|מ}}פקודת המכרות}}}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}} למפקח או למנהל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 2|בפקודה האמורה}}, תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”מחצבים“ – למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המינרלים הרדיו אקטיביים|בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947}}.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל״ז–1977 – בטל.

{{ח:סעיף|14|תקפות תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל״ז–1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|14א|שמירת דינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|15|תחולה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9טו|ו־9טו}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דודי הקיטור“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש״ף–2020}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות יחידת קירור מים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות יחידת קירור מים חדשה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המחממים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מיתקני השאיבה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הממירים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מנועי השראה חשמליים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הסקרים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ״ד–1993}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאגיד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;'''הוראות בחוק'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}} או במסמכים שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|הסעיף האמור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} {{ש}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(1)}} והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)}} נוגעים אליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3י|סעיף 3י}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יב|סעיף 3יב}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;160,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ט|סעיף 3ט}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} {{ש}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יב1|סעיף 3יב1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}} {{ש}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;'''הוראות בתקנות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)|תקנות דודי קיטור}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לאותן תקנות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)|תקנות יחידת קירור מים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 2|לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)|תקנות יחידת קירור מים חדשה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)|תקנות יחידת המחממים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות המחממים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)#סעיף 2|לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)|תקנות הממירים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)|תקנות מנועי השראה חשמליים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)#סעיף 2|לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים}}; לעניין זה, ”יבוא אישי“ – יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)|תקנות מיתקני השאיבה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לאותן תקנות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)|תקנות הסקרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 3|לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,00&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 3|לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 6|לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 6|לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה האמורה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9ו|סעיף 9ו}})}}}}

{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות – {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – 10%;
{{ח:תת|(2)}} מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 30%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}}, רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל־5% ממחזור העסקאות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}} הופחת ובין שלא הופחת.
{{ח:תת|(ג)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ב1|סעיף 3ב1}})}}}}

{{ח:קטע3||מכשירים חשמליים במסלול האירופי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|שסעיף 3ד1}} חל עליהם}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
{{ח:תת|(1)}} יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ׳ילרים);
{{ח:תת|(2)}} מזגנים;
{{ח:תת|(3)}} מקררים;
{{ח:תת|(4)}} מכונות כביסה;
{{ח:תת|(5)}} מייבשי כביסה;
{{ח:תת|(6)}} מדיחי כלים;
{{ח:תת|(7)}} תנורי אפייה;
{{ח:תת|(8)}} נורות;
{{ח:תת|(9)}} נטלים לנורות פלוארניות;
{{ח:תת|(10)}} ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|(11)}} טלוויזיות;
{{ח:תת|(12)}} מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת־מופעיים כלוביים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
{{ח:תת|(1)}} מזגנים;
{{ח:תת|(2)}} מקררים;
{{ח:תת|(3)}} מכונות כביסה;
{{ח:תת|(4)}} מייבשי כביסה;
{{ח:תת|(5)}} מדיחי כלים;
{{ח:תת|(6)}} תנורי אפייה;
{{ח:תת|(7)}} תנורי מיקרוגל;
{{ח:תת|(8)}} ציוד טכנולוגיית מידע:
{{ח:תתת|(א)}} מחשבים;
{{ח:תתת|(ב)}} מסכים למחשב;
{{ח:תתת|(ג)}} מדפסות;
{{ח:תת|(9)}} ציוד שמע:
{{ח:תתת|(א)}} מכשירי רדיו;
{{ח:תתת|(ב)}} מגבירים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירי טלפון אלחוטיים;
{{ח:תת|(10)}} טלוויזיות;
{{ח:תת|(11)}} ממירים דיגיטליים.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3י|סעיף 3י}})}}}}

{{ח:קטע3||מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2022):}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזגנים

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מקררים

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכונות כביסה

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} מייבשי כביסה

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} מדיחי כלים

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} תנורי אפיה

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} נורות

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} טלוויזיות

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} מסכי מחשב.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז בכסלו התש״ן (25 בדצמבר 1989).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה שחל'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתית
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ij2178zfyrqiiw2fur1dfwyx74hmrjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322778</id>
    <revision>
      <id>1419019</id>
      <parentid>1418998</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:04:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14246" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>5aov9yoeqjk856k9m11erhofi8s13j7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419021</id>
      <parentid>1419019</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:11:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14365" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027); ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[+|וסעיף ]]5 [[/הוראת שעה|בהוראת השעה]] לעניין התוקף))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>4fc2pwojxvcytfa5fdxhkjxpry3dagi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419022</id>
      <parentid>1419021</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:12:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14366" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[+|וסעיף ]]5 [[/הוראת שעה|בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>2aieeq4nxbdkrs1ycs54o2h7ntjpubb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419147</id>
      <parentid>1419022</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:09:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14674" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה|וסעיף 5 בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>8ngjj2f0guxw9jkha6rmbfxsm6ty08x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419150</id>
      <parentid>1419147</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:11:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14670" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה|וסעיף 5 בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>bilfxr3smuass8cifu7t0cimfqkgjkb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419158</id>
      <parentid>1419150</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:14:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14675" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה|וסעיף 5 בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

== תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>9yecskjgkrwtzai6a9a40x9u7xl07dt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419160</id>
      <parentid>1419158</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:15:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14705" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם [[+|סעיף 1א]] [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה|וסעיף 5 בהוראת השעה]] לעניין התוקף).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים [[תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת]] ולא יאוחר מהמועד הנקוב [[תוספת|בטור ב׳]] לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

== תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>lppawbtglchh83hzzb2fmwu2kfy7kp7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322779</id>
    <revision>
      <id>1419025</id>
      <parentid>1418999</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419022]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15922" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|[תיקון] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}} (להלן – החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|באותו סעיף}} ובתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}}, נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים –
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|}}
{{ח:תת|(א)}} במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).
{{ח:תת|(ב)}} מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
{{ח:תת|(ג)}} מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק}} ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם {{ח:חיצוני|הוראת שעה#סעיף 1א|סעיף 1א}} {{ח:חיצוני|הוראת שעה|וסעיף}}5 {{ח:חיצוני|הוראת שעה|בהוראת השעה}} לעניין התוקף).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(א)}} בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} להיתר זה.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)}}
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pv0ns2f3ff8u4yffanmz2qsmie1acql</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419170</id>
      <parentid>1419025</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:30:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419160]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16535" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|{{מוקטן|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}} (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}} (להלן – החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|באותו סעיף}} ובתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}}, נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים –
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|}}
{{ח:תת|(א)}} במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).
{{ח:תת|(ב)}} מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
{{ח:תת|(ג)}} מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק}} ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027; ראו גם {{ח:חיצוני|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה#סעיף 1א|סעיף 1א}} {{ח:חיצוני|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה#סעיף 5|וסעיף 5 בהוראת השעה}} לעניין התוקף).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}} ולא יאוחר מהמועד הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 להיתר זה}}.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפריטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|ו־(3)}} או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)}}
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5rqyug7r9s5lb5k84vum2ldmk26sh0n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה רבה ג ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325898</id>
    <revision>
      <id>1419087</id>
      <parentid>876514</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T03:47:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Seyegd</username>
        <id>15319</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2392" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|איכה רבה|ג|ד|ה|ו|}}
{{פמ|איכה רבה|ג|ה}}
הביא בכליותי בני אשפתו רב ושמואל, רב אמר: בני אופיכיה בני אמוריה. ושמואל אמר: בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות הביאן עלי. הייתי שחוק לכל עמי כתיב: (תהלים ס&quot;ט) ישיחו בי יושבי שער אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי. ואומרים: בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי. והן אומרים אלו לאלו: כמה שנים את בעי מחי? והן אומרים: כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהן והחלוקין שלו עליו, והן אומרים אלו לאלו: על מה זה מתאבל? והן אומרים: היהודים הללו שומרי שביעית הן, ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה, והוא מתאבל עליהם. ומכניסים את המומוס לתיאטרון שלהם וראשו גלוח. והן אומרים אלו לאלו: על מה ראשו של זה מגולח? והוא אומר היהודים הללו שומרי שבתות הן, וכל מה שהם יגעין כל ימות השבת אוכלים בשבת. ואין להם עצים לבשל בהם, והם שוברים מטותיהם ומבשלים בהם. והם ישינין בארץ ומתעפרים בעפר וסכין בשמן, לפיכך השמן ביוקר. דבר אחר: ישיחו בי יושבי שער אלו ישראל שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ונגינות שותי שכר מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב, יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה. השביעני במרורים זה יום טוב הראשון של פסח, דכתיב בו: (שמות י&quot;ב) על מצות ומרורים. הרוני לענה מה שהשביעני בליל יום טוב הראשון של פסח, הרוני בליל תשעה באב לענה. הוי ליל י&quot;ט הראשון של פסח, הוא ליל תשעה באב.</text>
      <sha1>kvhyfxlu4j8rlhk1dmw4xe9v9fy9et0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה רבה ג טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325908</id>
    <revision>
      <id>1419086</id>
      <parentid>722461</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T03:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Seyegd</username>
        <id>15319</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1732" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|איכה רבה|ג|יד|טו|טז|}}
{{פמ|איכה רבה|ג|טו}}
סכותה באף ותרדפנו הרגת ולא חמלת סכותה בענן לך מעבוד תפילה ר' חלבו שאל את ר' שמואל בר נחמן: אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו דין דכתיב: סכותה בענן לך מעבור תפלה? אמר לו: נמשלה תפלה כמקוה ונמשלה תשובה כים. מה מקוה זו פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך שערי תפלה, פעמים נעולים פעמים פתוחין. אבל הים הזה לעולם פתוח, כך שערי תשובה לעולם פתוחין. אמר רב ענן: אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם. הדא הוא דכתיב: (דברים ד') כה' אלהינו בכל קראנו אליו. ואין קריאה אלא תפלה. שנאמר: (ישעיה ס&quot;ב) והיה טרם יקראו ואני אענה. אמר רבי יוסי בר חלפתא: עתים הן לתפלה,שכך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשעה שאני מתפלל לפניך, תהיה תפלתי על שעת רצון. הדא הוא דכתיב: (תהלים ס&quot;ט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון. ר' עקיבא היה עומד ונדון לפני טורנוסרופוס, והיה שם יהושע הגרסי עומד בתפלה עמו. ירד ענן והקיפן. אמר: דומה אני שלא ירד ענן והקיף, אלא כדי שלא תשמע תפלתו של רבי. הדא הוא דכתיב: סכותה בענן לך מעבור תפלה. סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים מאסייא פסילאייא:</text>
      <sha1>mgikofe1jehwl7lls25zxyphiaqt6wl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336253</id>
    <revision>
      <id>1419167</id>
      <parentid>1413564</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:25:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99972" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 756|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|6583)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 173]] [[+|ו-216]] [[=הפקודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1971]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה:
:- &quot;אזור סכנה&quot; - אזור שמתבצעת מעליו עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים, שאליו עלולים ליפול חלקים כלשהם ולהסב נזק לנפש או לרכוש;
:- &quot;אמצעי קשירה&quot; - רכיב במערכת צמ&quot;א, המחבר את רתמת הבטיחות אל נקודת עיגון או קו עיגון שעל מבנה כלשהו;
:- &quot;אמצעי חיבור&quot; - רכיב המחבר את רשתות הבטיחות לנקודות העיגון שעל מבנה כלשהו;
:- &quot;בולם נפילה מונחה&quot; - רכיב צמ&quot;א שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמותקן על קו עיגון אנכי ומונחה לנוע לאורכו, והוא בעל התקן הנחייה הננעל מאליו, שמחובר אליו אמצעי הקשירה של רתמת הבטיחות;
:- &quot;בולם נפילה נסוג&quot; - רכיב שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המצויד בהתקן הננעל מאליו, בעל יכולת מתיחה וכיווץ אוטומטיים של אמצעי הקשירה, שניתן לשלבו במערכת צמ&quot;א לבלימת נפילה מגובה והמאפשר חופש תנועה ומרחב תמרון עד למרחק מסוים ממנו;
:- &quot;בימה מתרוממת ניידת&quot; - מיתקן הרמה שאינו נייח המיועד להרמת אנשים לעמדת עבודה מתוך משטח עבודה כמשמעותו [[בתקנות עבודות בניה]], שהכניסה והיציאה של מפעילו אפשרית במצבו התחתון בלבד, למעט פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן ולמעט סל להרמת אדם;
:- &quot;גולש בנין&quot; - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לבצע עבודות גלישה לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם;
:- &quot;המרשם&quot; - פנקס לרישום של מוסדות להכשרה ושל מדריכי עבודה בגובה, וכן של גולשי בנין, מטפסי תרנים ומנהלים מקצועיים, שמנהל מפקח העבודה הראשי או פנקס כאמור שמנהל מי שמינה הרמטכ&quot;ל כאמור [[בתקנה 3(ב)(3)]];
:- &quot;חבלי תילוי ואבטחה&quot; - חבלים לביצוע עבודות גלישה התואמים את דרישות התקן לענין זה;
:- &quot;טיפוס תרנים&quot; - עבודה בגובה הנעשית על גבי תורן שממנו עלול אדם ליפול לעומק העולה על 6 מטרים, לרבות טיפוס לצורך הרכבה, פירוק, כוונון, בדיקה, טיפול, תחזוקה, תיקון, חיבור או החלפה של רכיבי התורן או מכללים המורכבים עליו;
:- &quot;מבצע&quot; - אחד מאלה לפי הענין:
:: (1) קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם;
:: (2) תופש המפעל כמשמעותו [[בפקודה]], המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים;
:: (3) מבצע בניה כהגדרתו [[בתקנות עבודות בניה]], אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים;
:- &quot;מדריך עבודה בגובה&quot; - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לשמש מדריך באחד או יותר מתחומי העבודה שנקבעו בתקנות אלה, והוא רשום במרשם;
:- &quot;מוסד להכשרה&quot; - גוף לרבות המוסד לבטיחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו להכשיר מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, ולהעניק לו תעודות הכשרה;
:- &quot;מטפס תרנים&quot; - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה לבצע עבודות טיפוס תרנים, לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם;
:- &quot;מכונת הרמה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 79 לפקודה]], למעט מלגזה;
:- &quot;מלגזה&quot; - מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה טלסקופית המיועדת להרמת משאות ולשינועם באמצעות מזלג או התקן מתאים אחר, למעט אונקל המחובר לכננת הרמה; לענין זה, &quot;מזלג&quot; - התקן בעל זיז או זרועות להרמת משא;
:- &quot;מנהל מקצועי&quot; - מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה של אחראי על גולש בנין או מטפס תרנים, לפי תקנות אלה, לפי הענין, והוא רשום במרשם;
:- &quot;מערכת בלימת נפילה&quot; - מערכת צמ&quot;א להגנה מפני נפילה מגובה שמתקיימות בה דרישות התקן לענין זה, הכוללת רתמת גוף מלאה לבלימת נפילה של עובד, שחוברה אליה תת-מערכת לאחת מאלה:
:: (1) אבטחה צירית גמישה או קשיחה עם אמצעי קשירה המחובר לקו עיגון אנכי או אופקי;
:: (2) בלימת נפילה מרחבית עם אמצעי קשירה המשולב בסופג אנרגיה או בולם נפילה נסוג;
:: (3) בלימת נפילה גמישה עם שני אמצעי קשירה תקניים, אשר יחוברו לרתמה באמצעות סופג אנרגיה אחד;
:- &quot;מערכת למניעת נפילה&quot;, &quot;מערכת ריסון&quot; - מערכת צמ&quot;א המיועדת למנוע את נפילת העובד מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה;
:- &quot;מערכת מיקום ותמיכה&quot; - מערכת צמ&quot;א להגנה מפני נפילה מגובה, המיועדת להבטיח את יציבות גופו של העובד כאשר רוב משקלו נתמך על רגליו בעמדת העבודה שלו, כדי לאפשר לו ידיים חופשיות לביצוע העבודה או למנוע את נפילתו מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה, לפי הענין;
:- &quot;מערכת צמ&quot;א&quot; - מערכת של ציוד מגן אישי;
:- &quot;מערכת תליה&quot; - מערכת צמ&quot;א שנתקיימו בה דרישות התקן לענין זה, המאפשרת לעובד באתר העבודה גישה אנכית או כמעט אנכית ועבודה עליו בעזרת חבלי תילוי ואבטחה;
:- &quot;מפעל&quot; - כמשמעותו [[בסעיפים 2 עד 13 לפקודה]], וכן מקומות שרואים כמפעל המנויים [[+|בסעיפים 180]], [[+|183א]], [[+|184]], [[+|185]], [[+|186]], [[+|187]], [[+|189]], [[ו-191 לפקודה]], לרבות מקומות שמבוצעת בהם עבודת חקלאות;
:- &quot;מפקח עבודה אזורי&quot; ו&quot;מפקח העבודה הראשי&quot; - כמשמעותם [[=חוק הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]]; (להלן - חוק הפיקוח על העבודה);
:- &quot;נקודת עיגון&quot; - נקודה על מבנה, בנין, תורן וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה בגובה, ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד במערכת צמ&quot;א או אמצעי חיבור לרשת בטיחות, לפי הענין;
:- &quot;סולם&quot; - התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה;
:- &quot;סופג אנרגיה&quot; - התקן משכך זעזועים, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המשולב במערכת צמ&quot;א לבלימת נפילה, שבאמצעותו מוקטן כוח הבלימה באופן המאפשר לגוף העובד לספוג את אנרגיית הבלימה בלי שייגרם לו נזק;
:- &quot;סל להרמת אדם&quot; - משטח עבודה מגודר או תא (כלוב), המיועד להרמת עובד או כמה עובדים וציוד, בהתאם לעומס שתוכנן לו - הניתן להרמה באמצעות מלגזה או מכונת הרמה שלא יועדה בעיקר לכך;
:- &quot;עבודה בגובה&quot; - כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, ולרבות עבודה כאמור -
:: (1) המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני;
:: (2) המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ-45 מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח העבודה או מדרכת המעבר, לפי הענין;
:: (3) המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן;
:- &quot;עבודת גלישה&quot; - עבודה בגובה המחייבת גישה באתר העבודה באמצעות תילוי מלא בחבלים, למעט עבודה במסגרת פעילות ספורטיבית;
:- &quot;עבודת חקלאות&quot; - עבודה בכל אחד מאלה:
:: (1) גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי גידול, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים;
:: (2) גידול מקנה, עופות, דגים, דבורים ובעלי חיים אחרים, וכן הדגרת ביצים;
:: (3) ייעור והפקת עץ מיערות;
:: (4) הכשרת קרקע למטרת עבודות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3);
:- &quot;ערכת חירום&quot; - ערכה לצורך חילוץ והגשת עזרה ראשונה לאדם העובד בגלישה או בטיפוס על תרנים, הכוללת לפחות אמצעי חילוץ, סדים לקיבוע, תאורה וארגז עזרה ראשונה כמשמעותו [[בתקנות עזרה ראשונה]];
:- &quot;פיגום&quot; - מיתקן זמני על הקרקע, על מבנה או המחובר למבנה שמותקן עליו משטח עבודה, ושמתבצעת ממנו עבודה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד;
:- &quot;פיגום ממוכן&quot; - פיגום אשר בעזרת כוח מכני, חשמלי, או הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, למעט בימה מתרוממת ניידת;
:- &quot;פיגום תורן ממוכן&quot; - פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו;
:- &quot;פיגום תלוי ממוכן&quot; - פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת&quot;י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה;
:- &quot;פנקס&quot; - פנקס המפעל כהגדרתו [[בפקודה]], המנוהל באחריות המבצע לפי הוראות תקנות אלה; יכול שהפנקס יהיה חלק מפנקס המפעל כהגדרתו [[בפקודה]], או מפנקס כללי כהגדרתו [[תקנות עבודות בניה|בתקנות ((עבודות)) בניה]];
:- &quot;צמ&quot;א&quot; - ציוד מגן אישי כהגדרתו [[בתקנות ציוד מגן אישי]];
:- &quot;צמ&quot;א להגנה מפני נפילה מגובה&quot; - כמשמעותו בתקן ישראלי ת&quot;י 1849;
:- &quot;קו עיגון&quot; - התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ&quot;א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול;
:- &quot;קובע מגן&quot; - קובע המותאם לביצוע עבודה בגובה והוא אחד מאלה:
:: (1) לעבודת גלישה - מתקיימות בו דרישות התקן לענין זה;
:: (2) לעבודה אחרת בגובה, לרבות טיפוס תרנים - הוא מותאם לדרישות [[תקנות ציוד מגן אישי]] ויש לו רצועת סנטר תקנית, או שהוא קובע כאמור בפסקה (1);
:- &quot;רשת בטיחות&quot; - רשת שתפקידה לבלום נפילת עובד מגובה המותקנת בתוך מבנה או מיתקן, לפי הענין, מתחתיו או סביבו, אשר מעליה מתבצעת עבודה בגובה;
:- &quot;רתמת בטיחות&quot; - צמ&quot;א הכולל רתמת גוף מלאה המורכבת מרצועות המולבשות סביב פלג הגוף העליון וסביב אגן הירכיים והמותניים של העובד, המיועדת לתמוך את העובד באופן בטיחותי בעת נפילה, לפי דרישות התקן לענין זה;
:- &quot;תורן&quot; - כל מסבך צינורות או גוף אחיד, לרבות עמוד, מגדל חשמל או צריח, אנטנה או בסיס לאנטנה וכיוצא באלה, שהוא אנכי או כמעט אנכי, ושממנו עלול אדם ליפול;
:- &quot;תחום עבודה בגובה&quot; - עבודה בגובה שהיא עבודה -
:: (1) על סולמות;
:: (2) מתוך סלים להרמת אדם;
:: (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים;
:: (4) בתוך מקום מוקף;
:: (5) מעל לפיגומים נייחים;
:: (6) מעל גגות;
:: (7) מעל מבנה קונסטרוקציה;
:: (8) בטיפול בעצים וגיזומם;
:: (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה;
:- &quot;תעודת הכשרה&quot; - תעודה שנותן מוסד להכשרה בהתאם לתקנות אלה;
:- &quot;תקן&quot; - תקן ישראלי לרבות תקן רשמי כהגדרתו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], או תקן EN, או תקן בין-לאומי אחר שמפקח העבודה הראשי אישר לענין תקנות אלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, ואשר הופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי או במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על העבודה]]; לענין זה &quot;תקן EN&quot; - הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;
:- &quot;תקנות עבודות בניה&quot; - [[=תקנות עבודות בניה|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;תקנות עגורנאים&quot; - [[=תקנות עגורנאים|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ&quot;ג-1992]];
:- &quot;תקנות עזרה ראשונה&quot; - [[=תקנות עזרה ראשונה|כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;תקנות ציוד מגן אישי&quot; - כמשמעותם [[=תקנות ציוד מגן אישי|בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ&quot;ז-1997]].

== פרק ב': אחריות ותחולה ==

@ 2. אחריות
: (א) מבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על אדם אחר.
: (ב) הוטלה בתקנות אלה חובה על המבצע יראו אותו כתופש המפעל אף אם אינו תופש המפעל ויחולו עליו הוראות [[פרק ט' לפקודה]].
: (ג) לענין אחריות המבצע לא יראו אותו כאחראי אם לא ידע ולא יכול היה לדעת על מצב העובד כאמור [[בתקנות 5(3)]], [[32(4)]], [[ו-40(3)]].
: (ד) על העובד יחולו, בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 202 עד 204 לפקודה]], הוראות אלה:
:: (1) הוא ימלא בקפידה את הוראות הבטיחות שנקבעו בתקנות אלה, ולא יבצע כל שינוי מהותי בכל התקן, אבזר, או ציוד אחר (להלן - פריטים) לביצוע עבודה בגובה;
:: (2) הוא יודיע למבצע על כל פגם, תקלה או שינוי מהותי בפריטים, או על כל סיכון במקום העבודה שנתגלה לו במהלך עבודתו, או על היותו במצב בריאותי או נפשי העלול לסכן את עצמו או אדם אחר.
:: (ה) המנהל המקצועי ימלא את החובות שהוטלו עליו במפורש [[בפרקים ו']] [[ו-ז']].

@ 3. תחולה
: (א) תקנות אלה יחולו על -
:: (1) מפעל;
:: (2) עבודת גלישה או טיפוס על תרנים במקום שאינו מפעל;
:: (3) עבודה בגובה מטעם מפעל במקום שאינו מפעל.
: (ב) לענין יחידות צבא הגנה לישראל יחולו תקנות אלה על אף האמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים וכמפורט להלן:
:: (1) לענין [[ההגדרה &quot;מוסד להכשרה&quot; שבתקנה 1]], [[ופרקים ח']], [[ט']] [[ותקנה 62]], יראו כל מקום שנאמר &quot;מפקח העבודה הראשי&quot; או &quot;מפקח עבודה אזורי&quot; כאילו נאמר &quot;מי שהרמטכ&quot;ל מינה&quot;;
:: (2) לענין [[תקנות 12(9)]], [[34(8)]], [[40(4)]], [[59(ב)]] [[ו-60]], אם נדרשה הודעה כאמור בהן, יראו כל מקום שנאמר &quot;מפקח העבודה הראשי&quot; או &quot;מפקח עבודה אזורי&quot; כאילו נאמר &quot;מי שהרמטכ&quot;ל מינה לצורך זה&quot;; ובלבד שמי שמונה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יהיה איש מטה ובעל מומחיות בתחום הבטיחות, דרישות, אישורים, תכניות והוראות שייתן לא יפחתו מדרישות תקנות אלה;
:: (3) במקום [[תקנה 54]] יראו כאילו נאמר:
::: 54. &quot;המרשם
:::: (א) במרשם יירשמו כל אלה:
::::: (1) מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מי שמינה הרמטכ&quot;ל;
::::: (2) מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה.
:::: (ב) המרשם ינוהל בידי מי שמינה הרמטכ&quot;ל והוא לא יהיה פתוח לעיון הציבור.&quot;
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחולו תקנות אלה על עבודות וגופים כמפורט להלן:
:: (1) עבודות כיבוי, חילוץ והצלה, לרבות אימונים, שמבצעים צה&quot;ל, משטרת ישראל, שירותי כבאות והצלה של משרד הפנים ושירות בתי הסוהר;
:: (2) ביחידות צה&quot;ל -
::: (א) עבודות על כלי טיס שגובהם אינו עולה על 3 מטרים, בהכנה לפעילות מבצעית או פעילות באימונים;
::: (ב) עבודות על רכב קרבי משוריין (רק&quot;מ) שגובהו אינו עולה על 3 מטרים.

== פרק ג': עבודה בגובה ==

@ 4. תחולה
: [[פרק זה]] יחול על כל עבודה בגובה למעט גלישה וטיפוס תרנים, אלא אם כן צוין במפורש אחרת.

@ 5. תנאים להעסקת עובד בגובה
: מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים התנאים שלהלן:
: (1) העובד בגיר;
: (2) העובד הודרך, כאמור [[בתקנה 6]] על ידי מדריך עבודה בגובה, והוא בעל אישור תקף המעיד על ההדרכה לפי הטופס [[שבתוספת]];
: (3) העובד אינו במצב העלול לסכן אותו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, או משקאות משכרים, או מחמת ליקוי גופני או נפשי, ואם הוא במצב כאמור, המבצע לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך.

@ 6. הדרכה ואימון
: (א) מדריך עבודה בגובה ידריך עובד רק בתחומי העבודה בגובה שהוא מוסמך להדריך בהם.
: (ב) מדריך עבודה בגובה יחתום על אישור, כאמור [[בתקנה 5(2)]] אם מילא העובד אחר דרישות ההדרכה, לפי תכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה.
: (ג) האישור יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
: (ד) המבצע יחזיק אישור תקף לכל עובד, החתום ביד מדריך מוסמך, ויצורף לפנקס; בעבודות בניה יימצא עותק אישור כאמור גם בידי מנהל העבודה כמשמעותו [[בתקנות עבודות בניה]].
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שלצורכי הדרכה, אימון, או בחינה יעבוד אדם בגובה בלא אישור על השתתפות בהדרכה, אם הוא פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מדריך עבודה בגובה.

@ 7. אחריות לאספקת ציוד
: מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות בתקנות אלה, כשהם במצב תקין ולפי דרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין.

@ 8. חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה
: (א) מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) העובד מאובטח במשך כל זמן העבודה בגובה באחת המערכות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) או שילוב שלהן, כשהן תקינות ושלמות ונבדקו על פי [[תקנה 9(6)]] הכל לפי אופי וסוג העבודה המבוצעת, ובלבד שהעובד יהיה מחובר אליהן באמצעות רתמת בטיחות:
::: (א) מערכת בלימת נפילה;
::: (ב) מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה;
::: (ג) מערכת למניעת נפילה;
:: (2) הותקנה באופן יציב ונאות רשת מגן המתאימה לאופי העבודה הנדרשת, על פי תכנון, הנחיה והשגחה של מהנדס אזרחי רשום ורשוי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעבודה מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן, יהיה כל עובד קשור למערכת למניעת נפילה דווקא, המחוברת לנקודת עיגון הקבועה במבנה הבימה, הסל או הפיגום הממוכן, לפי הענין; אמצעי הקשירה יכוון כך שיהיה קצר ככל האפשר וימנע את נפילת העובד מתוך המיתקן.
: (ג) תקנה זו לא תחול -
:: (1) בשימוש בסולם במקרים המפורטים [[בתקנה 24(א)]];
:: (2) בעבודת שינוע מטענים המתבצעת באניה;
:: (3) בטיפול בעצים, כאמור [[בתקנה 17(ב)(1)]].

@ 9. שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה
: מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה:
: (1) תיבחר מערכת לבלימת נפילה ותותקן לפי מגבלות מרווח הנפילה;
: (2) בעת שימוש במערכת לבלימת נפילה תהיה רתמת הבטיחות מצוידת בסופג אנרגיה אחד לכל היותר, שישולב באמצעי הקשירה או יימצא באחד מקצותיו, הכל לפי סוג מערכת בלימת הנפילה;
: (3) אמצעי הקשירה יכוון כך שגובה הנפילה החופשית עד להתחלת הבלימה שלה יהיה קטן ככל הניתן ולא יעלה על זה שנקבע בהוראות היצרן;
: (4) בעת שימוש במערכת בלימת נפילה המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, יכוונן אורך אמצעי הקשירה כך, שאם רגלי העובד בעמדת העמידה יחליקו, תוגבל הנפילה החופשית של גופו ל-50 ס&quot;מ לכל היותר;
: (5) כוונון שינוי מרחק העובד מנקודת העיגון וכוונון אמצעי הקשירה, באמצעות אבזר כוונון (מקצר חבל) או בולם נפילה נסוג;
: (6) ייערכו בדיקות תקינות ושלמות של מערכות הצמ&quot;א, על רכיביהן ואבזריהן, על פי הוראות היצרן ובתדירות שקבע; נתגלה בציוד פגם לפני השימוש או במהלכו, יספק המבצע לעובד ציוד חלופי מתאים;
: (7) מערכת צמ&quot;א שהופעלה ובלמה נפילת גוף אדם או שנתגלה בה פגם, כאמור בפסקה (6), תוצא משימוש לצורך בדיקה והחלפת מכללים לפי הצורך; הבדיקה תיעשה במרכז תיקונים שהרשה היצרן; סופג אנרגיה חד-פעמי יוחלף לאחר בלימת נפילה;
: (8) תיקבע נקודת עיגון שתעמוד איתנה, במקרה של נפילת עובד, הכל לפי מערכת הצמ&quot;א לבלימת הנפילה ותנאי העבודה המבוצעת;
: (9) המבנה שאליו מעוגן העובד בגובה ייבדק לענין יציבותו ויכולתו לשאת את עומס נפילת העובד;
: (10) אמצעי הקשירה ייתפס או ייקשר אל נקודת העיגון, באופן שיבטיח אחיזה נאותה שתמנע כל אפשרות להשתחררותו או נזק לאמצעי הקשירה;
: (11) נקודת העיגון תמוקם גבוה, ככל האפשר, ובכל מקרה לא נמוך מגובה כפות רגליו של העובד, וכן תמוקם כך שיימנעו סיכוני פגיעה מתנועת מטוטלת של גוף העובד במקרה של נפילה;
: (12) בעת שימוש בצמ&quot;א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו, באמצעות אחד מאלה:
:: (א) חילוץ עצמי של העובד שנפל;
:: (ב) עובד נוסף שיימצא על הקרקע, כאמור [[בתקנה 12(3)]];
:: (ג) ציוד חילוץ שיימצא במקום;
: (13) לכל צמ&quot;א יצורפו הוראות בטיחות, שימוש ותחזוקה בשפות עברית וערבית שיהיו מלוות, במידת הצורך, באיורים; ההוראות האמורות יישמרו בצמוד לצמ&quot;א או למקום אחסנתו הקבוע.

@ 10. השימוש בצמ&quot;א נוסף
: מבצע יוודא כי עובד המבצע עבודה בגובה ינעל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, ויחבוש קובע מגן המתאים לאופי ולסוג העבודה המבוצעת.

@ 11. קווי עיגון קבועים
: תופש המפעל אחראי -
: (1) להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מגודר; קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן;
: (2) להחזקת קווי העיגון הקבועים במצב תקין;
: (3) לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה - אחת ל-5 שנים; העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור.

@ 12. תנאים לביצוע עבודה בגובה
: מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) העבודה מתואמת עם תופש המפעל ונעשית בידיעתו;
: (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים ועובדים לרבות עוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאותם בו; גידור ושילוט אתר בניה ישמש חלופה מתאימה לדרישת סימון ושילוט כאמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על עבודות פריקה וטעינה של אניות בנמלים;
: (3) בעת ביצוע עבודה בגובה באתר, יימצא תמיד במפלס הקרקע אדם בגיר מטעם המבצע, נוסף על העובד או על העובדים, המבצעים את העבודה בגובה, למעט בעת ביצוע עבודה באמצעות פיגום ממוכן;
: (4) האדם הנוסף כאמור בפסקה (3) יקיים קשר עין עם העובדים בגובה, יסייע להם ככל הנדרש וימנע, ככל האפשר, התקהלות אנשים באזור הסכנה;
: (5) עבודה בגובה, בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת;
: (6) עבודה בגובה כאמור בפסקה (5) אפשרית בהתקיים לפחות אחד מאלה:
:: (א) משטח העבודה מצויד בתאורה נאותה ויציבה;
:: (ב) קיימת תאורה נאותה מן הקרקע;
:: (ג) העובד מצויד בפנס תקני ותקין המותקן באופן יציב על קובע המגן שלו;
: (7) בעבודה המבוצעת תוך שימוש בקווי עיגון קבועים, הוצג בפני המבצע, סמוך לתחילת העבודה, עותק מבדיקת קווי העיגון, כאמור [[בתקנה 11(3)]];
: (8) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה ויימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
: (9) נשלחה הודעה מוקדמת כאמור [[בתקנה 59]] אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות מצדו של מפקח עבודה אזורי לביצוע העבודה בגובה, כאמור [[בתקנה 60]].

@ 13. הוראות בטיחות
: מבצע המבקש להעסיק עובד בגובה יוודא כי -
: (1) חפצים או חומרים לא יושלכו או ייזרקו מגובה העולה על 2 מטרים, אלא באמצעות מוביל או שוקת סגורה ומקום נפילתם מגודר למניעת גישה של אדם, או יורדו הורדה מבוקרת וזהירה, לרבות באמצעות כלי הרמה.
: (2) במקומות שמתבצעת עבודה בגבהים שונים לא ימוקמו, ככל שהדבר מעשי, עובדים זה מעל זה כשהמרווח שביניהם חופשי ופתוח, זולת אם הותקן ביניהם, מעל ראש אדם, משטח חוצץ המסוגל לבלום בבטחה חפצים או חומרים העלולים ליפול.

== פרק ד': עבודות ייחודיות בגובה ==

@ 14. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה וטיפוס תרנים.

@ 15. עבודה על גגות
: נוסף על האמור [[בפרק ג']], מבצע המבקש להעסיק עובד בעבודה בגובה על גגות יוודא כי -
: (1) עבודה על גגות שבירים, תלולים ומשופעים תיעשה לפי הוראות [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ&quot;ו-1986]];
: (2) עבודה או מעבר על גג גבוה אופקי ושטוח שאינו גג שביר, ואינו מוקף גדר או מעקה תקני בשוליו למניעת נפילה מגובה, בלא שימוש באמצעי מגן אחרים מפני נפילה מגובה, תיעשה רק בשטחי הגג המצוים במרחק של יותר מ-2 מטרים מן השוליים הפתוחים, ובלבד שקיימת גישה בטוחה אל שטחי הגג האמורים; הגבולות ברוחב 2 מטרים לאורך שולי הגג, שהגישה אליהם אסורה בלא שימוש באמצעי מיגון לעבודה בגובה, יסומנו בידי המבצע לפני תחילת העבודה באמצעים מתאימים ובולטים לעין, שיישמרו במקומם, לרבות בשלטי אזהרה בעברית וערבית &quot;אין מעבר - סכנת נפילה מגובה!&quot;.

@ 16. עבודה בקרבת קווי חשמל
: (א) מבצע לא יעסיק עובד בגובה אלא לאחר שנקט כל אמצעי למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל, לרבות שמירת מרחק גדול ככל הניתן מקווי חשמל ובתנאי שנתקיימו כל אלה:
:: (1) יישמר מרחק של 3.25 מטרים לפחות של העובדים וציודם מתילים של קווי חשמל במתח עד 33 קילווולט, או של 5 מטרים לפחות מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33 קילווולט; בפסקה זו, &quot;ציוד&quot; - ציוד העובד, לרבות מיתקנים וחומרים;
:: (2) נדרשת עבודה במרחק קטן מן הקבוע בפסקה (1), יעשה המבצע אחד מאלה:
::: (א) יוודא כי הקווים נותקו ממקור אספקת המתח;
::: (ב) ינקוט אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר או בלתי ישיר של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח.
: (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על עובדי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ המתקינים או המתחזקים את רשת החשמל, שהוכשרו למטרה זו.

@ 17. עבודה בגובה באמצעות מיתקן הרמה
: (א) מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה באמצעות בימה מתרוממת ניידת, פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן וסל להרמת אדם (בתקנה זו - מיתקן) אלא בהתקיים תנאים אלה:
:: (1) המיתקן נבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, בתנאים ובתדירות שנקבעו לפי [[הפקודה]] ונתקבל מהבודק תסקיר בדיקה המאשר את תקינות המיתקן להפעלה בטוחה;
:: (2) לגבי סל להרמת אדם, צוינה בתסקיר הבדיקה במפורש התאמת הסל לכלי ההרמה שניתן להרכיבו עליו;
:: (3) קיימות נקודות עיגון במשטח העבודה או הסל שבמיתקן, לפי הענין, לצורך ריתום העובד או העובדים באופן בטוח באמצעות מערכת למניעת נפילה;
:: (4) העובד המפעיל את המיתקן הוא מי שהוסמך או הוכשר להפעלת המיתקן כנדרש [[בתקנות עגורנאים]];
:: (5) בבדיקה שערך העובד המפעיל בתחילת כל יום, בטרם הפעלת המיתקן, לא נתגלו ממצאים חריגים באחד מאלה:
::: (א) צמיגים, כבלים, משטח עבודה או סל הרמה, לרבות גידור ומעקות, משקולות איזון, שלטי בטיחות וכיוצא באלה;
::: (ב) מערכות ההפעלה של המיתקן;
::: (ג) דרכי גישה למקום ביצוע העבודה, לרבות מכשולים שסומנו באופן בולט לעין, כדי לאפשר למפעיל לראותם בעוד מועד;
:: (6) לא נמצאו בעת הפעלת המיתקן ובמהלך עבודתו רעשים חריגים או תזוזות בלתי מבוקרות, המיתקן לא נמצא בשיפוע מסוכן, ולא נמצאו שיבושים בהפעלה, תגובות לא תקינות של לחצני חירום וידיות ההפעלה וכיוצא באלה;
:: (7) עובד בגובה יהיה רתום לנקודת עיגון במיתקן בהתאם להוראות [[תקנה 8(ב)]];
:: (8) מעבר אדם ממשטח עבודה במיתקן, לעמדת עבודה בגובה ייעשה רק בהתקיים כל אלה:
::: (א) עמדת העבודה יציבה ומקובעת כראוי;
::: (ב) משטח העבודה במיתקן צמוד לעמדת העבודה ולא נעשית בו כל תזוזה;
::: (ג) אמצעי הקשירה של העובד לא ינותק מנקודת העיגון במשטח העבודה במיתקן, עד שהתמלאה דרישת פסקת משנה (ב);
::: (ד) העובד יתחבר לאמצעי קשירה אחר במערכת לבלימת נפילה, המותקן באופן יציב ובטוח בעמדת העבודה, בטרם יעבור לעמדת העבודה;
::: (ה) המיתקן יישאר בעמדתו בלא תנועה עד להתרחקות העובד בגובה למרחק של 2 מטרים ממנו, ובהיעדר מרחק כאמור, למרחק המרבי האפשרי ממנו;
::: (ו) המיתקן יוזז מעמדת העבודה בזהירות מרבית ולאחר שננקטו כל האמצעים למניעת פגיעה בעובד;
:: (9) לא הועמסו על משטח העבודה במיתקן, ציוד או עובד שלא הובאו מראש בחישוב יכולת ההעמסה של המיתקן, בטווחי העבודה האפשריים, בזוית או בגובה.
: (ב) על אף האמור בפסקאות (7) ו-(8)(ג)((,)) (ד) ו-(ה) של תקנת משנה (א), ניתן לבצע את העבודה בלא שימוש ברתמת בטיחות בעבודות אלה:
:: (1) טיפול בעצים, לרבות גדיד תמרים, מתוך בימה מתרוממת ניידת, בעלת משטח עבודה החובק במלואו את גזע העץ, ורק כאשר העבודה נעשית לכיוון מרכז הבימה, לרבות טיפוס על הענפים מעל משטח העבודה לגובה שלא יעלה על שני מטרים מעל אותו משטח;
:: (2) אחסון פריטים על גבי מדפים מקובעים במבנה סגור, כאשר המיתקן מוצב על רצפה מפולסת ויציבה, בלא מכשולים, ולעובד יש גישה נוחה, בלא הטיית הגוף מחוץ למשטח העבודה.

== פרק ה': עבודה בגובה על סולמות ==

@ 18. הגדרות
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;התקן הגבלת המיפתח&quot; - התקן בסולם ניצב, המאבטח את שתי הרגלים של הסולם מפני החלקה;
:- &quot;טיפוס&quot; - עליה או ירידה מסולם בלא ביצוע עבודה נוספת, ובלא נשיאת משאות בידיים;
:- &quot;מיתקן פיצוי&quot; - מנגנון המותקן, דרך קבע, בבסיס הזקפים בסולם, המאפשר הארכת זקף אחד לצורך העמדת הסולם בניצב לקרקע או לרצפה שאינה באותו מישור של זקפי הסולם;
:- &quot;סולם מתארך&quot; - סולם המורכב משניים או שלושה חלקים, בעל זקפים מקבילים, הניתנים לפתיחה או לסגירה לפי גובה העבודה הנדרש;
:- &quot;סולם נייד&quot; - סולם שבבסיסו גלגלים המאפשרים את ניידותו;
:- &quot;סולם נסמך&quot; - סולם בלא תמיכה עצמית, מתארך ושאינו מתארך;
:- &quot;סולם עמידה&quot; - סולם ניצב בעל משטח דריכה עליון שרוחבו ועומקו המזעריים 25 ס&quot;מ;
:- &quot;סולם ניצב&quot; - סולם בעל תמיכה עצמית, הניתן לטיפוס עליו בצדו האחד או משני צדדיו, לפי הענין;
:- &quot;סולם קבוע&quot; - סולם המעוגן והרתום למבנה קבוע;
:- &quot;פיגום סולמות&quot; - פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות.

@ 19. תחולה
:- הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עבודה בגובה המתבצעת באמצעות סולם, לרבות עבודות גלישה וטיפוס תרנים, ועל הסולמות המשמשים לעבודה בגובה.

@ 20. השימוש בסולמות
: מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא עומד בדרישות התקן הישראלי, ת&quot;י 1847, ומתאים לאופי העבודה המבוצעת;
: (2) הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום עצמאי, כהגדרתם [[בתקנות עבודות בניה]], ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 1139;
: (3) הוא סולם ניצב תלת-רגלי המיועד לביצוע עבודות חקלאיות על עצים, שגובהו אינו עולה על 3 מטרים, ובלבד שיש לו מבנה טוב, מחוזק מספיק, בלא פגם גלוי, והמרחק בין השלבים בו אינו פחות מ-25 ס&quot;מ ואינו עולה על 30 ס&quot;מ;
: (4) הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה:
:: (א) אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים;
:: (ב) זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים; סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף;
:: (ג) שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב;
:: (ד) לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים.

@ 21. חובות המבצע
: (א) מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות [[פרק זה]] בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה.
: (ב) מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם, לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו.
: (ג) מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם; הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן; סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

@ 22. גובה הסולם
: (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.

@ 23. שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם
: מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
: (1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו;
: (2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת;
: (3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב;
: (4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.

@ 24. סייגים לשימוש בסולמות
: (א) ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום [[תקנות 23(1) עד (3)]] במקרים אלה:
:: (1) טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים;
:: (2) טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים.
: (ב) [[תקנה 5(1)]] לא תחול על עבודת קטיף בחקלאות על סולם שגובהו עד 3 מטרים, אם העובד צעיר כהגדרתו [[בחוק עבודת נוער, התשי&quot;ג-1953]].

@ 25. אופן העמדת סולמות
: (א) העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ-30 ס&quot;מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום.
: (ג) סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם.
: (ד) לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון.
: (ה) לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי.
: (ו) סולם נסמך, יועמד בשיפועים שבין 1 אפקי ל-4 אנכי, ובין 1 אופקי ל-2 אנכי, (בזוית שבין 65 ל-76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.
: (ז) סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המיפתח שלו ייפתח במלואו; לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המיפתח שלו אינו תקין.
: (ח) בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס&quot;מ לפחות מעל הפתח.
: (ט) לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח, אלא אם כן ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת.
: (י) לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו חיונית, ובכל מקרה יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה.
: (יא) לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם; על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד; העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק&quot;ג.
: (יב) לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי.

@ 26. הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות
: מבצע יוודא כי -
: (1) הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם;
: (2) הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב של הטיפוס; ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה בהתקיים אחד מאלה:
:: (א) העובד מצויד ברתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו;
:: (ב) העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העליה עליו; צד העליה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה;
: (3) לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו;
: (4) לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עליה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו;
: (5) לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו;
: (6) בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני מפלסים או שתי דיוטות של משטחי עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, בלי לסכן את המטפס, וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו;
: (7) לא ייעשה שימוש בסולם שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ-2 קומות, 2 מפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה;
: (8) עבודת חשמל, לרבות עבודה בקרבת קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור [[בתקנה 16]] תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה;
: (9) לא תבוצע עבודה בלא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם.

@ 27. שימוש בסולם קבוע
: (א) תופש מפעל -
:: (1) יוודא כי סולם קבוע על חלקיו וחיבוריו יהיה בחוזק נאות ומתאים ליעודו, ויקובע למבנה באופן יציב למניעת קריסתו או הינתקותו מן המבנה שהוא מחובר אליו; מבנה הסולם, חלקיו, חיבוריו ואופן קיבועו למבנה יאושרו בידי מהנדס אזרחי רשום ורשוי;
:: (2) ינקוט אמצעים נאותים להבטיח כי תהיה גישה לסולם קבוע רק למי שהורשה לכך;
:: (3) שקיים בו סולם קבוע המצויד בכלוב מגן, יתקין את הכלוב בגובה 2 שבין 2.1 מטרים לבין 2.4 מטרים מן הרצפה או משטח המנוחה, לפי הענין, בחוזק מספיק ומתאים לייעודו;
:: (4) שקיים בו סולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו מעל 6 מטרים, או סולם קבוע המצויד בכלוב מגן שגובהו מעל 10 מטרים, יציידו בקו עיגון אנכי קשיח;
: (ב) מבצע יוודא כי טיפוס וביצוע עבודה בגובה מעל סולם קבוע ייעשו בידי עובד המצויד ברתמת בטיחות המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, נוסף על המערכת לבלימת הנפילה, למעט במקרים אלה:
:: (1) טיפוס בסולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים או טיפוס בסולם המצויד בכלוב מגן שגובהו עד 10 מטרים;
:: (2) טיפוס וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם קבוע שגובהו עד 4.5 מטרים;
:: (3) קיימים משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, הצמודים לסולם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 6 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג);
: (4) הסולם מצויד בכלוב מגן לכל גובהו, בעל משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג).
: (ג) פתחי המעבר ומשטחי המנוחה האמורים בתקנת משנה (ב)(3) ו-(4) יהיו מצוידים במכסים שייסגרו לאחר כל מעבר דרכם, או שקטעי סולם סמוכים שמעל או מתחת לכל פתח מעבר או משטח מנוחה לא יימצאו ברצף אנכי אחד.

@ 28. איסור שימוש
: מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בפיגום סולמות.

== פרק ו': ביצוע עבודת גלישה ==

@ 29. הגדרה
:- [[בפרק זה]], &quot;רתמת בטיחות לגלישה&quot; - רתמת בטיחות המותאמת לחיבור למערכת בלימת נפילה ולמערכת תליה, בעלת אבטחה גם בגב האדם מאחור.

@ 30. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על עבודות גלישה בלבד.

@ 31. אחריות
: (א) מבצע חייב למלא אחר הוראות [[פרק זה]] ולנקוט אמצעים מתאימים, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על המנהל המקצועי או על אדם אחר.
: (ב) המנהל המקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל גולש בנין ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על המבצע.
: (ג) לא מינה המבצע מנהל מקצועי לפי [[תקנה 36]] או הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו או שהמנהל המקצועי נמחק מן המרשם לפי [[תקנה 56]] ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על המנהל המקצועי כמוטלות על המבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי המבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי.

@ 32. תנאים לעבודת גלישה
: לא יבצע אדם עבודת גלישה אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) הוא גולש בנין;
: (2) גולש הבנין פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות גלישה בבנין;
: (3) המנהל המקצועי יוודא כי העבודה כרוכה בשהות קצרה בכל תחנת עבודה, והיא השיטה ההכרחית, הסבירה והבטוחה לביצוע העבודה הנדרשת, ובין השאר יוודא כי לא קיימת בגג הבנין, מערכת קבועה ותקינה לניקוי חלונות וקירות מסך, כמוגדר [[בפרט 2.28 בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]], הפוטרת מן הצורך בעבודת גלישה;
: (4) גולש הבנין או המנהל המקצועי אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי.

@ 33. שימוש בצמ&quot;א
: נוסף על האמור [[בתקנה 32]] יוודא מנהל מקצועי כי לא יגלוש עובד אלא אם כן התקיימו כל אלה:
: (1) הוא רתום ברתמת בטיחות לגלישה תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו, ומחובר למערכת תליה ולמערכת לבלימת נפילה;
: (2) כל אחת מן המערכות האמורות בפסקה (1) תשמש באופן עצמאי ובטוח, בלא תלות במערכת האחרת;
: (3) הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה וחובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת;
: (4) הוא משתמש בכל הצמ&quot;א כנדרש בתקנות אלה.

@ 34. ביצוע עבודות גלישה
: מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת גלישה אלא בהתקיים הוראות אלה:
: (1) באתר שמתבצעת העבודה קיים ומנוהל פנקס;
: (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאות אנשים בו; כמו כן יימצא באזור זה תמיד אדם נוסף על גולשי הבנין, מטעם המבצע, שיסייע לגולשים, יהיה בקשר עין עמם וימנע, ככל האפשר, הימצאות של אנשים בו;
: (3) העגינה של חבלי התילוי והאבטחה תתבצע על פי תרשים מפורט שיכין המנהל המקצועי ואשר יימצא לביקורת בפנקס באתר;
: (4) בפריטי הצמ&quot;א להגנה מפני נפילה התקיימו לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן, והוא אישר זאת בחתימתו בפנקס:
:: (א) הם נבדקו בקפידה על ידי גולש הבנין לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים;
:: (ב) חבלי התילוי והאבטחה מעוגנים באופן בטוח;
: (5) בכל שימוש בחבלי תילוי ואבטחה, שקיימת בו סכנת שחיקה של החבלים, כתוצאה מחיכוכם, לרבות במעבר פינה, ייעשה שימוש בשרוולי מגן או במגן פינה;
: (6) עבודת גלישה בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש;
: (7) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו, לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
: (8) לא ייעשה שימוש בעבודת גלישה באש, בריתוך, בחומרים משתכים, במכשיר השחזה, מכשיר חיתוך וכיוצא באלה, אלא אם כן אושרה בידי המבצע בכתב, ובלבד שהותקנה אבטחה נוספת על ידי כבלי פלדה המחוברים לרתמת בטיחות בגלישה מאחור (בגב גולש הבנין) או בחבלים בעלי מעטפת עמידה לחום וחומרים משתכים, חובת והדבר צוין בהודעה המוקדמת למפקח עבודה אזורי כאמור [[בתקנה 59]], אם נדרשה הודעה כאמור.

@ 35. אחריות לאספקת ציוד
: (א) מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות [[בפרק זה]], כשהוא במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין, לכל מי שאמור לבצע עבודת גלישה.
: (ב) כל פריטי הצמ&quot;א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר-קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה:
:: (1) מספר סידורי של הפריט;
:: (2) שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן;
:: (3) שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור;
:: (4) מספר סדרת הייצור של הפריט.
: (ג) באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה, וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה.
: (ד) כל פריט צמ&quot;א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ&quot;א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

@ 36. מינוי מנהל מקצועי
: (א) מבצע אחראי לכך כי כל עבודת גלישה תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה ושאת פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו רשם בפנקס.
: (ב) הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום בפנקס את דבר מינויו ושאר הפרטים כנדרש בתקנת משנה (א).

== פרק ז': טיפוס על תרנים ==

@ 37. הגדרה
:- [[בפרק זה]], &quot;רתמת בטיחות לטיפוס&quot; - רתמה בעלת נקודת בלימת נפילה עליונה קדמית הניתנת לחיבור משולב במערכת מיקום ותמיכה.

@ 38. תחולה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על עבודות טיפוס תרנים בלבד.

@ 39. אחריות
: (א) מבצע חייב למלא אחר הוראות [[פרק זה]], ולנקוט צעדים מתאימים, זולת אם החובה הוטלה במפורש על מנהל מקצועי.
: (ב) מנהל מקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל מטפס תרנים ימלא אחר ההוראות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על מבצע.
: (ג) לא מינה מבצע מנהל מקצועי או הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו לפי [[תקנה 44]] או נמחק מן המרשם לפי [[תקנה 56]] ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על מנהל מקצועי כמוטלות על מבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי.

@ 40. תנאים לטיפוס תרנים
: לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים, אלא בהתקיים תנאים אלה:
: (1) העבודה תבוצע בידי מטפס תרנים;
: (2) מטפס התרנים פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות טיפוס על תרנים;
: (3) מטפס התרנים או המנהל המקצועי אינו נמצא במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי;
: (4) נשלחה הודעה מוקדמת כאמור [[בתקנה 59]] אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות לביצוע עבודת טיפוס תרנים מצד מפקח עבודה אזורי, כאמור [[בתקנה 60]].

@ 41. ביצוע עבודות טיפוס
: מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים אלא בהתקיים אלה:
: (1) באתר העבודה קיים ומנוהל פנקס;
: (2) אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יגודר, יסומן וישולט באחריות מנהל מקצועי, למניעת הימצאותם של אנשים בו; על הקרקע באזור יימצא תמיד אדם נוסף על מטפס התרנים שיסייע למטפס ויהיה בקשר עין עמו, וימנע הימצאות אנשים בו;
: (3) החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
: (4) לפני הטיפוס על התורן, המנהל המקצועי -
:: (א) יבחן חזותית את יציבותו ושלמותו של התורן, ויבדוק את כבלי העגינה, ונקודות העיגון, אם קיימים, וירשום את ממצאי הבדיקה ומועדה בפנקס;
:: (ב) יוודא כי קיים עותק טופס בדיקה המעיד כי התורן ומערכות האבטחה נבדקו לחוזקם, יציבותם ותקינותם על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי במהלך 5 השנים שקדמו לביצוע העבודה המתוכננת; תרנים ועמודי חשמל, לרבות מערכות האבטחה הנמצאים באחריות בלעדית של חברת החשמל לישראל בע&quot;מ (בפסקה זו - החברה), ייבדקו על ידי עובדי אחזקה שהסמיך לביצוע בדיקה זו מנכ&quot;ל החברה, על פי נהלי בדיקה מפורטים שהוכנו בהנחיית מהנדס אזרחי רשוי ומוסמך מטעם החברה;
:: (ג) יאשר בשמו ובחתימתו בפנקס, כי בפריטי הצמ&quot;א להגנה מפני נפילה התקיימו, לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן:
::: (1) הם נבדקו בקפידה על ידי מטפס התרנים לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים;
::: (2) חבלי התילוי והאבטחה עוגנו באופן בטוח;
: (5) מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודה על תורן בהתקיים אחד מן המפורטים להלן, אלא לפי הנחיות מפורשות בכתב, לרבות הנחיות בטיחות, לאופן ביצוע העבודה והציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת, ושהעתק שלהן צורף לפנקס:
:: (א) עבודת טיפוס בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף שלג או ברד, התורן נושא עליו ציוד חשמלי או אלקטרוני והוא אינו מוארק באופן תקני;
:: (ב) על גבי התורן מותקן משדר הפועל בעת הטיפוס עליו.

@ 42. אחריות לאספקת ציוד
: (א) מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות [[בפרק זה]], במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או [[תקנות ציוד מגן אישי]], לפי הענין, לכל מי שמיועד לבצע עבודת טיפוס תרנים.
: (ב) כל פריטי הצמ&quot;א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר-קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה:
:: (1) מספר סידורי של הפריט;
:: (2) שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן;
:: (3) שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור;
:: (4) מספר סדרת הייצור של הפריט.
: (ג) באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה.
: (ד) כל פריט צמ&quot;א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ&quot;א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

@ 43. חובת שימוש בצמ&quot;א
: בלי לגרוע מהאמור [[בתקנות 40]] [[ו-41]] לא יטפס אדם על תורן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
: (1) הוא רתום ברתמת בטיחות לטיפוס תקינה, שלמה ומותאמת למידותיו;
: (2) הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, חובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת ועם לבוש מלא לגופו;
: (3) הוא מאובטח במשך כל העבודה על התורן על ידי מערכת לבלימת נפילה שהיא צירית, אנכית קשיחה, זולת במקרים אלה:
:: (א) בעת הרכבת התורן, בתנאי שהמטפס המרכיב אותו מאובטח במערכת לבלימת נפילה, מרחבית או גמישה, המבטיחה אותו באופן מלא בזמן תנועתו על גבי התורן ובזמן שהותו בכל תחנת עבודה, כאשר בכל עת מעוגן אמצעי קשירה אחד לפחות למבנה התורן;
:: (ב) בעת הרכבת התורן, או בעת עבודה על תורן העשוי ממסבך הנושא קווי חשמל ובתנאי שהורכבה על התורן מערכת לבלימת נפילה שהיא אנכית גמישה שרתום אליה העובד;
:: (ג) הותקן על גבי התורן, דרך קבע, סולם המצויד בכלוב מגן לכל גובהו ועד לתחנת העבודה, לצורכי עליה וירידה בלבד, והוא בעל משטחי מנוחה שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים; במשטחי המנוחה שאינם בעלי גידור נאות, העיגון ואבטחת המטפס מפני נפילה יהיה באמצעות מערכת מיקום ותמיכה או מערכת למניעת נפילה; הסולם וכלוב המגן יהיו עשויים חומר בחוזק מספיק ומתאימים לייעודם.

@ 44. מינוי מנהל מקצועי
: (א) מבצע אחראי לכך כי כל עבודת טיפוס תרנים תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה, ומינויו, לרבות פרטיו האישיים והכשרתו, נרשמו בפנקס.
: (ב) הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום את שמו ומענו בפנקס כנדרש בתקנת משנה (א).

== פרק ח': הכשרה ואישור מוסד להכשרה ==

=== סימן א' - מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה ===

@ 45. תפקיד מוסד להכשרה
: מוסד להכשרה ייתן תעודת הכשרה לשמש מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין.

@ 46. אישור מוסד להכשרה
: (א) לא יאשר מפקח העבודה הראשי מוסד להכשרה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא תאגיד או גוף הפועל במסגרת תאגיד, שהוא או מנהליו בעלי ניסיון ויכולת מקצועית, מוכרת בהדרכה והכשרה בתחומי עבודה בגובה או בתחומים דומים;
:: (2) לרשותו מיתקני אימון, כיתות לימוד וציוד הנוגע להכשרת הלומדים בכל הכשרה או השתלמות שהוא מקיים, לרבות ספריה מקצועית;
:: (3) מלמד בו צוות הוראה הכולל מרצים ומדריכים בעלי הכשרה וידע המתאימים לתחומים הנלמדים, ובעלי ניסיון מוכח בהדרכה בתחומים אלה, וכן בוחנים בעלי הכשרה, ידע וניסיון מעשי מתאים;
:: (4) הוא מקיים את דיני הבטיחות בעבודה הנוגעים לתחום פעולתו בהדרכה והכשרה;
:: (5) הוא בעל יכולת לבצע את תכנית ההכשרה בתחום העבודה בגובה המבוקש, ואת כל הדרישות למתן תעודת הכשרה לפי הענין, כאמור [[בסימן ב']];
:: (6) בעיסוקיו או תפקידיו האחרים אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים עם תפקידו כנותן הכשרה לעובדים בגובה;
:: (7) הוא פרסם בציבור את גובה התשלום בעד הכשרה ומבחנים, לרבות מבחנים חוזרים.
: (ב) אישור מפקח העבודה הראשי יינתן לתקופה של שנתיים; מפקח העבודה הראשי רשאי לתת אישור לתקופה קצרה יותר.

=== סימן ב' - הכשרה ===

@ 47. תכניות ההכשרה
: מפקח העבודה הראשי יכין תכניות הכשרה, שיכללו את דרישות תקנות אלה, לפי הענין, ואת הנושאים המפורטים להלן:
: (1) הכרת ציוד ושימוש במערכות אבטחה לעבודה בגובה;
: (2) זיהוי, הערכה ומניעת סיכונים במקום העבודה;
: (3) אופן בדיקת צמ&quot;א;
: (4) בחירת מערכות אבטחה והתאמתן לעבודה המבוצעת;
: (5) עקרונות הרכבה ובניה של נקודות עיגון;
: (6) הכוחות הפועלים בנפילה והסכנות הנובעות מכך;
: (7) הכשרה ייחודית לכל סוג עבודה בגובה.

@ 48. דרישות מקדמיות להשתתפות בהכשרה
: (א) מוסד להכשרה לא ייתן הכשרה למפורטים להלן אלא אם כן הגישו בקשה להשתתף בהכשרה, ובהתקיים התנאים כמפורט לצדם:
:: (1) גולש בנין או מטפס תרנים - הוא בגיר;
:: (2) מדריך עבודה בגובה - הוא אחד מאלה:
::: (א) בעל אישור כשירות כהגדרתו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ממונים על הבטיחות]], והועסק כממונה על בטיחות במשך שנתיים לפחות;
::: (ב) מינויו למנהל עבודה אושר כנדרש [[בתקנות עבודות בניה]];
::: (ג) בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בשימוש בציוד בטיחות ועבודה בגובה;
:: (3) מנהל מקצועי לעבודות גלישה או טיפוס תרנים -
::: (א) הוא בעל תעודת הכשרה תקפה של שנה לפחות כגולש בנין או מטפס תרנים, לפי הענין, שעבד בניהולו של מנהל מקצועי בעל ותק של שנה, ובלבד שעבד כגולש בנין או מטפס תרנים לפי הענין, במשך 80 ימים לפחות, בשנה שקדמה לבקשתו להכשרה;
::: (ב) הוא סיים בהצלחה קורס מגישי עזרה ראשונה, בשנה שקדמה למועד הגשת בקשתו להשתתף בהכשרה.
: (ב) לא אושרה בקשתו של מבקש לקבל הכשרה למדריך, גולש, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, על פי החלטת המוסד להכשרה, תישלח על כך הודעה למבקש, שייאמר בה כי הוא יכול לערור על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה.

@ 49. תנאים למתן תעודת הכשרה
: (א) מוסד להכשרה ייתן לאדם תעודת הכשרה אם ראה שנתקיימו בו כל אלה:
:: (1) גולש בנין או מטפס תרנים:
::: (א) סיים הכשרה בגלישה בבנין או טיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
::: (ב) עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנה לפחות, בתוך תקופה של 6 החודשים לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני;
::: (ג) עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
:: (2) מדריך עבודה בגובה:
::: סיים הכשרה של מדריכי עבודה בגובה שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי בתחומי עבודה בגובה שבהם עתיד הוא לעסוק, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי.
:: (3) מנהל מקצועי לעבודות גלישה או לטיפוס תרנים:
::: (א) סיים בהצלחה הכשרה של מנהל מקצועי לגלישה בבנין או לטיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ובסיומה עמד בהצלחה במבחן עיוני, לפי הענין, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
::: (ב) עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנתיים לפחות באותו תחום, בתוך התקופה של 6 חודשים, לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני;
::: (ג) עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי.
: (ב) לא ייגש אדם למבחן מעשי, אלא אם כן עמד בבחינה עיונית, בהכשרה ובהתמחות, לפי הענין, כמפורט [[בתקנה 48]] ובתקנה זו.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח העבודה הראשי לתת תעודת הכשרה, אם ראה על יסוד מסמכים שהוצגו לפניו כי המבקש הוכשר בארץ או בחוץ לארץ על ידי גוף שהכיר בו מפקח העבודה הראשי בהכשרה שהיא שוות ערך להכשרה הנדרשת בתקנות אלה, וכי הוא בעל ניסיון מקצועי כנדרש, ורשאי הוא להתנותה בעמידה בהשלמות הנדרשות, בהתמחות ובמבחן מעשי.

@ 50. פטור במסגרת רכישת הכשרה הדרכה ואימון
: על אף האמור [[בתקנות 32]] [[ו-40]], יכול שתבוצע עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה או טיפוס תרנים, או ניהול מקצועי בידי אדם שלא אושר לכך, ובלבד שהוא עושה זאת בעת -
: (1) הכשרתו במוסד להכשרה, לצורכי הדרכה, אימון או בחינה;
: (2) התמחות לפי [[תקנה 49(א)(1)(ב)]] או [[תקנה 49(א)(3)(ב)]].

@ 51. תעודת הכשרה
: (א) מי שעמד בתנאי ההכשרה כמפורט [[בתקנות 48]] [[ו-49]] ייתן לו מוסד ההכשרה תעודה על כך.
: (ב) בתעודת ההכשרה יצוין סוג ההכשרה שעבר; בתעודת הכשרה הניתנת למדריך עבודה בגובה, יפורטו כל התחומים שעמד בבחינה בהם בהצלחה.
: (ג) תוקף תעודת הכשרה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים והיא תחודש על ידי מוסד להכשרה, בתנאי שהמבקש עבר בהצלחה השתלמות רענון באותו מוסד, על פי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, ויכול שתכנית כאמור תכלול מבחן.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג) לא תחודש תעודת הכשרה למנהל מקצועי, אלא אם בידו תעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה.
: (ה) סבר מפקח העבודה הראשי שאין לתת תעודת הכשרה או שאין לחדשה או שיש לחדשה לתקופה פחותה משנתיים, יודיע על כך לבעל התעודה בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו הסופית.

@ 52. ניהול רישום על ידי מוסד להכשרה
: (א) מוסד להכשרה ינהל רישום לגבי כל אלה:
:: (1) מבקש לקבל הכשרה וכל מי שבקשתו נדחתה;
:: (2) מבקש להבחן, לרבות מבחן נוסף;
:: (3) מי שקיבל תעודת הכשרה או חידשה ומי שלא עמד בדרישות ההכשרה.
: (ב) מוסד להכשרה ידווח למפקח העבודה הראשי על כל תעודת הכשרה שנתן.

=== סימן ג' - ניהול רישום והמרשם ===

@ 53. הגבלת העיסוק
: לא יעסוק אדם בעבודה בגלישת בנין, בטיפוס תרנים, בהדרכת עובדים בגובה או בניהול מקצועי, לפי הענין, אלא אם כן הוא רשום במירשם, כגולש בנין, מטפס תרנים, מדריך עבודה בגובה או מנהל מקצועי, לפי הענין.

@ 54. המרשם
: (א) במרשם יירשמו כל אלה:
:: (1) מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מפקח העבודה הראשי;
:: (2) מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה.
: (ב) המרשם ינוהל בידי מפקח העבודה הראשי והוא יהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור.
: (ג) מפקח העבודה הראשי יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - המשרד), את המוסדות להכשרה ואת בעלי תעודות ההכשרה התקפות.

== פרק ט': ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה ==

@ 55. מחיקת מוסד להכשרה מהמרשם
: (א) מפקח העבודה הראשי רשאי לבטל אישור שנתן למוסד להכשרה, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) לדעתו אין המוסד ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים [[שבתקנה 46]], או הפר הוראות לפי תקנות אלה;
:: (2) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (3) אחד מנושאי המשרה בו עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה;
:: (4) ניתן למוסד צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים, או שהמוסד החליט על פירוק מרצון.
: (ב) סבר מפקח העבודה הראשי שנתקיים במוסד תנאי כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למוסד בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך פעולתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל אישורו, ויינתן לו להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה.
: (ג) החליט מפקח העבודה הראשי לבטל את האישור שנתן למוסד, ישלח הודעה מנומקת בכתב למוסד; המוסד יימחק מן המרשם ודבר המחיקה יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.
: (ד) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של מפקח העבודה הראשי רשאי להשיג על כך בפניו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

@ 56. מחיקת בעלי תפקידים מהמרשם
: (א) מפקח העבודה הראשי רשאי למחוק מהמרשם, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, רישום של מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, אם נתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או הוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי;
:: (2) הוא אינו ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים [[שבתקנות 48]] [[או 49]] או הפר הוראות אחרות לפי תקנות אלה;
:: (3) תעודת ההכשרה ניתנה לו על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (4) עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בגובה;
:: (5) אם הוא מנהל מקצועי - אינו מחזיק בתעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה, כאמור [[בתקנה 51(ד)]].
: (ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח עבודה אזורי.
: (ג) סבר מפקח העבודה הראשי או מפקח עבודה אזורי, שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל התעודה נסיבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בכתב לבעל התעודה בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך העסקתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל רישומו במרשם ויינתן לו להשמיע את טענותיו לפניו בהזדמנות הראשונה.
: (ד) הודעה כאמור תימסר למחזיק התעודה במסירה אישית או בדואר רשום, והעתק ממנה יישלח למבצע, למנהל המקצועי, לפי הענין, ולמוסד ההכשרה שהכשיר את בעל התעודה, הוא יימחק מן המרשם, והודעה על מחיקתו תפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.

@ 57. ערר על ביטול תעודת הכשרה
: (א) בוטלה תעודת הכשרה שניתנה למדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי בידי מפקח עבודה אזורי, רשאי הוא לערור על הפסילה בפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך ההודעה.
: (ב) מפקח העבודה הראשי ייתן לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בכתב טרם מתן החלטתו.
: (ג) החלטת מפקח העבודה הראשי בערר תהיה מנומקת ובכתב;
: (ד) בוטלה תעודת הכשרה כאמור על ידי מפקח העבודה הראשי, רשאי הנפגע להשיג על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה.

== פרק י': הוראות שונות ==

@ 58. אישור מיוחד
: שוכנע מפקח העבודה הראשי כי קיים תהליך או אבזר שהוא בטיחותי באותה מידה או יותר מהנדרש בתקנות אלה, רשאי הוא לאשר שימוש באותו תהליך או אבזר; אישור כאמור יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.

@ 59. הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע עבודה
: (א) מפקח העבודה הראשי רשאי, בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לקבוע כי סוג מסוים של עבודה בגובה מחייב מתן הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע העבודה, וכן יקבע בה את פרטי ההודעה המוקדמת.
:: ((מפקח העבודה הראשי הודיע כי עבודת גלישה לפי [[פרק ו' לתקנות]], מחייבת מתן הודעה מוקדמת לפי הנוסח שפורסם בהודעה (י&quot;פ תשס&quot;ט, 2493).))
: (ב) הודעה מוקדמת כאמור ימסור המבצע למפקח עבודה אזורי לא יאוחר מ-24 שעות לפני תחילת העבודה בגובה, זולת אם אישר מפקח העבודה האזורי, במקרה מסוים, פרק זמן קצר יותר; סופי שבוע וחגים לא יבואו במניין האמור.

@ 60. התנגדות לביצוע עבודה בגובה
: (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד לביצוע עבודה בגובה אם נתקיים לדעתו, אחד מאלה:
:: (1) אין ביכולתו של המבצע לבצע את העבודה בעזרת עובדים שהוכשרו לכך או שאין ברשותו ציוד מתאים תקין ותקני לביצוע העבודה או שאין לו ניסיון כנדרש לביצוע המטלה שהוא מבקש לבצע;
:: (2) נדרש מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או עבודות גלישה, ולא נתקיימו בו הוראות [[פרק ו']] או [[פרק ז']], או שהאדם שנתמנה למנהל מקצועי אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילויו, מבחינת מורכבות העבודה או היקפה;
:: (3) לענין עבודת גלישה, לא נתקיימו התנאים הנדרשים על פי [[תקנה 32(3)]];
:: (4) סיבה אחרת שבגינה קיים חשש לפגיעה בעובדים בגובה.
: (ב) מפקח עבודה אזורי ייתן למבצע הודעה מנומקת, בכתב, על התנגדותו; בחילוקי דעות בשאלת התנאים בתקנת משנה (א), יכריע מפקח העבודה הראשי.
: (ג) ניתנה הודעה על התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תבוצע העבודה בגובה כל עוד עומדת ההתנגדות בתוקפה.

@ 61. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט כמפורט בתקנות משנה (ב) ו-(ג) - 18 חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) תחילתה של [[תקנה 11(1)]] לגבי מבנים הקיימים ביום פרסום תקנות אלה - 18 חודשים מיום התחילה.
: (ג) תחילתם של [[פרקים ח']] [[ו-ט']] - 3 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה.

@ 62. הוראות מעבר
: (א) על אף האמור [[בתקנה 48]] [[ו-49]], אדם כשיר להיות -
:: (1) גולש בנין או מטפס תרנים אם נתקיימו בו שני אלה:
::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 6 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה;
:: (2) מנהל מקצועי אם נתקיימו בו שני אלה:
::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל כמנהל מקצועי בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 12 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה;
:: (3) מדריך לעבודה בגובה אם נתקיימו בו שני אלה:
::: (א) הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי צבר בפועל ניסיון של 18 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, כמדריך עבודה בגובה, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
::: (ב) הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 11(1)]] תותר התקנת קווי עיגון קבועים, שאינם עומדים בדרישות התקן, ובלבד שהוחל בהתקנתם לפני יום פרסום תקנות אלה, והם נבדקו לחוזקם ותקינותם לאחר התקנתם, כנדרש [[בתקנה 11(3)]].

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 5(2)]]))) ====
=== אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה ===

@ (א) : המבצע
: תופש המפעל / מבצע הבניה / בעל מכונת הרמה / אחר (מחק את המיותר) ............................... שם ומשפחה ............................................ ת&quot;ז ................................. שם המפעל .......................................... כתובת ......................................................................... מיקוד ............................... טלפון .................................
@ (ב) : פרטי מדריך העבודה בגובה
: שם ומשפחה ...................................................................... ת&quot;ז ......................................................... ותק וניסיון בעבודה בגובה (בשנים) .............................. תעודה מס' ................ בתוקף עד .............. כתובת ................................................................................................................ טלפון ........................................
@ (ג) : פרטי העובד שהודרך לביצוע עבודה בגובה
: שם המשפחה ................................................... שם פרטי ............................ שם האב ................................ מס' ת&quot;ז .......................................................... שנת לידה ............................. מקצוע ...................................... כתובת .................................................................................................................
@ (ד) : תוקף האישור
: האישור בתוקף מיום ...................... עד יום .......................... (תוקף ההדרכה לא יעלה על שנתיים)
@ (ה) : הצהרת המדריך
: אני החתום מטה מצהיר בזה כי האדם שפרטיו מפורטים [[פרט ג|בסעיף (ג) לעיל]], הודרך על ידי לשמש כאדם העובד בגובה בתחומים אלה: (1) על סולמות; (2) מתוך סלים להרמת אדם; (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; (4) בתוך מקום מוקף; (5) מעל לפיגומים נייחים; (6) מעל גגות; (7) מעל מבנה קונסטרוקציה; (8) בטיפול בעצים וגיזומם; (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; (מחק את המיותר), וכי הוא עומד בכל הדרישות המפורטות [[בפרקים ב']] [[פרק ג|ו-ג' לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2006]]. (להלן - התקנות).
: תאריך .............................................. שם המדריך ............................................................ חתימה ........................................................
@ (ו) : הצהרת העובד בגובה
: אני מצהיר בזה שכל הנתונים האישיים המפורטים [[פרט ג|בסעיף (ג) לעיל]] נכונים, וכי הודרכתי לבצע עבודה בגובה, על ידי מדריך העבודה בגובה ......................... כנדרש [[בתקנה 5(2) לתקנות]].
: תאריך .............................................. שם הממנה ............................................................ חתימה ........................................................

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג באדר התשס&quot;ז (13 במרס 2007)
&lt;חתימות&gt; אליהו ישי, שר התעשיה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>8x1ir6h318deatsyqi7f1iwlg8tpspb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336256</id>
    <revision>
      <id>1419168</id>
      <parentid>1413601</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419167]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119477" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 756|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיפים 173}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 216|ו־216}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1971}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אחריות ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עבודה בגובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עבודות ייחודיות בגובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עבודה בגובה על סולמות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע עבודת גלישה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: טיפוס על תרנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הכשרה ואישור מוסד להכשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳ – מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ – הכשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ – ניהול רישום והמרשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סכנה“ – אזור שמתבצעת מעליו עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים, שאליו עלולים ליפול חלקים כלשהם ולהסב נזק לנפש או לרכוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קשירה“ – רכיב במערכת צמ״א, המחבר את רתמת הבטיחות אל נקודת עיגון או קו עיגון שעל מבנה כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי חיבור“ – רכיב המחבר את רשתות הבטיחות לנקודות העיגון שעל מבנה כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בולם נפילה מונחה“ – רכיב צמ״א שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמותקן על קו עיגון אנכי ומונחה לנוע לאורכו, והוא בעל התקן הנחייה הננעל מאליו, שמחובר אליו אמצעי הקשירה של רתמת הבטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בולם נפילה נסוג“ – רכיב שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המצויד בהתקן הננעל מאליו, בעל יכולת מתיחה וכיווץ אוטומטיים של אמצעי הקשירה, שניתן לשלבו במערכת צמ״א לבלימת נפילה מגובה והמאפשר חופש תנועה ומרחב תמרון עד למרחק מסוים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בימה מתרוממת ניידת“ – מיתקן הרמה שאינו נייח המיועד להרמת אנשים לעמדת עבודה מתוך משטח עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, שהכניסה והיציאה של מפעילו אפשרית במצבו התחתון בלבד, למעט פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן ולמעט סל להרמת אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גולש בנין“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לבצע עבודות גלישה לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – פנקס לרישום של מוסדות להכשרה ושל מדריכי עבודה בגובה, וכן של גולשי בנין, מטפסי תרנים ומנהלים מקצועיים, שמנהל מפקח העבודה הראשי או פנקס כאמור שמנהל מי שמינה הרמטכ״ל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלי תילוי ואבטחה“ – חבלים לביצוע עבודות גלישה התואמים את דרישות התקן לענין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס תרנים“ – עבודה בגובה הנעשית על גבי תורן שממנו עלול אדם ליפול לעומק העולה על 6 מטרים, לרבות טיפוס לצורך הרכבה, פירוק, כוונון, בדיקה, טיפול, תחזוקה, תיקון, חיבור או החלפה של רכיבי התורן או מכללים המורכבים עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ – אחד מאלה לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם;
{{ח:תתת|(2)}} תופש המפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים;
{{ח:תתת|(3)}} מבצע בניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך עבודה בגובה“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לשמש מדריך באחד או יותר מתחומי העבודה שנקבעו בתקנות אלה, והוא רשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להכשרה“ – גוף לרבות המוסד לבטיחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו להכשיר מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, ולהעניק לו תעודות הכשרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטפס תרנים“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה לבצע עבודות טיפוס תרנים, לפי תקנות אלה, והוא רשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונת הרמה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 79|בסעיף 79 לפקודה}}, למעט מלגזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה טלסקופית המיועדת להרמת משאות ולשינועם באמצעות מזלג או התקן מתאים אחר, למעט אונקל המחובר לכננת הרמה; לענין זה, ”מזלג“ – התקן בעל זיז או זרועות להרמת משא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי“ – מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה של אחראי על גולש בנין או מטפס תרנים, לפי תקנות אלה, לפי הענין, והוא רשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בלימת נפילה“ – מערכת צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה שמתקיימות בה דרישות התקן לענין זה, הכוללת רתמת גוף מלאה לבלימת נפילה של עובד, שחוברה אליה תת־מערכת לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אבטחה צירית גמישה או קשיחה עם אמצעי קשירה המחובר לקו עיגון אנכי או אופקי;
{{ח:תתת|(2)}} בלימת נפילה מרחבית עם אמצעי קשירה המשולב בסופג אנרגיה או בולם נפילה נסוג;
{{ח:תתת|(3)}} בלימת נפילה גמישה עם שני אמצעי קשירה תקניים, אשר יחוברו לרתמה באמצעות סופג אנרגיה אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת למניעת נפילה“, ”מערכת ריסון“ – מערכת צמ״א המיועדת למנוע את נפילת העובד מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מיקום ותמיכה“ – מערכת צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה, המיועדת להבטיח את יציבות גופו של העובד כאשר רוב משקלו נתמך על רגליו בעמדת העבודה שלו, כדי לאפשר לו ידיים חופשיות לביצוע העבודה או למנוע את נפילתו מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת צמ״א“ – מערכת של ציוד מגן אישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תליה“ – מערכת צמ״א שנתקיימו בה דרישות התקן לענין זה, המאפשרת לעובד באתר העבודה גישה אנכית או כמעט אנכית ועבודה עליו בעזרת חבלי תילוי ואבטחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 2|בסעיפים 2 עד 13 לפקודה}}, וכן מקומות שרואים כמפעל המנויים {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 180|בסעיפים 180}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 183א|183א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 184|184}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 185|185}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 186|186}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 187|187}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 189|189}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 191|ו־191 לפקודה}}, לרבות מקומות שמבוצעת בהם עבודת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח העבודה הראשי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}; (להלן – חוק הפיקוח על העבודה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת עיגון“ – נקודה על מבנה, בנין, תורן וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה בגובה, ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד במערכת צמ״א או אמצעי חיבור לרשת בטיחות, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם“ – התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סופג אנרגיה“ – התקן משכך זעזועים, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, המשולב במערכת צמ״א לבלימת נפילה, שבאמצעותו מוקטן כוח הבלימה באופן המאפשר לגוף העובד לספוג את אנרגיית הבלימה בלי שייגרם לו נזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל להרמת אדם“ – משטח עבודה מגודר או תא (כלוב), המיועד להרמת עובד או כמה עובדים וציוד, בהתאם לעומס שתוכנן לו – הניתן להרמה באמצעות מלגזה או מכונת הרמה שלא יועדה בעיקר לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה בגובה“ – כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, ולרבות עבודה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני;
{{ח:תתת|(2)}} המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ־45 מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח העבודה או מדרכת המעבר, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת גלישה“ – עבודה בגובה המחייבת גישה באתר העבודה באמצעות תילוי מלא בחבלים, למעט עבודה במסגרת פעילות ספורטיבית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת חקלאות“ – עבודה בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי גידול, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים;
{{ח:תתת|(2)}} גידול מקנה, עופות, דגים, דבורים ובעלי חיים אחרים, וכן הדגרת ביצים;
{{ח:תתת|(3)}} ייעור והפקת עץ מיערות;
{{ח:תתת|(4)}} הכשרת קרקע למטרת עבודות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכת חירום“ – ערכה לצורך חילוץ והגשת עזרה ראשונה לאדם העובד בגלישה או בטיפוס על תרנים, הכוללת לפחות אמצעי חילוץ, סדים לקיבוע, תאורה וארגז עזרה ראשונה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|בתקנות עזרה ראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום“ – מיתקן זמני על הקרקע, על מבנה או המחובר למבנה שמותקן עליו משטח עבודה, ושמתבצעת ממנו עבודה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום ממוכן“ – פיגום אשר בעזרת כוח מכני, חשמלי, או הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, למעט בימה מתרוממת ניידת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום תורן ממוכן“ – פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום תלוי ממוכן“ – פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת״י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – פנקס המפעל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, המנוהל באחריות המבצע לפי הוראות תקנות אלה; יכול שהפנקס יהיה חלק מפנקס המפעל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, או מפנקס כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות {{ח:הערה|עבודות}} בניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמ״א“ – ציוד מגן אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|בתקנות ציוד מגן אישי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמ״א להגנה מפני נפילה מגובה“ – כמשמעותו בתקן ישראלי ת״י 1849;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו עיגון“ – התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לענין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ״א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובע מגן“ – קובע המותאם לביצוע עבודה בגובה והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעבודת גלישה – מתקיימות בו דרישות התקן לענין זה;
{{ח:תתת|(2)}} לעבודה אחרת בגובה, לרבות טיפוס תרנים – הוא מותאם לדרישות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}} ויש לו רצועת סנטר תקנית, או שהוא קובע כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בטיחות“ – רשת שתפקידה לבלום נפילת עובד מגובה המותקנת בתוך מבנה או מיתקן, לפי הענין, מתחתיו או סביבו, אשר מעליה מתבצעת עבודה בגובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רתמת בטיחות“ – צמ״א הכולל רתמת גוף מלאה המורכבת מרצועות המולבשות סביב פלג הגוף העליון וסביב אגן הירכיים והמותניים של העובד, המיועדת לתמוך את העובד באופן בטיחותי בעת נפילה, לפי דרישות התקן לענין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תורן“ – כל מסבך צינורות או גוף אחיד, לרבות עמוד, מגדל חשמל או צריח, אנטנה או בסיס לאנטנה וכיוצא באלה, שהוא אנכי או כמעט אנכי, ושממנו עלול אדם ליפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום עבודה בגובה“ – עבודה בגובה שהיא עבודה –
{{ח:תתת|(1)}} על סולמות;
{{ח:תתת|(2)}} מתוך סלים להרמת אדם;
{{ח:תתת|(3)}} מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך מקום מוקף;
{{ח:תתת|(5)}} מעל לפיגומים נייחים;
{{ח:תתת|(6)}} מעל גגות;
{{ח:תתת|(7)}} מעל מבנה קונסטרוקציה;
{{ח:תתת|(8)}} בטיפול בעצים וגיזומם;
{{ח:תתת|(9)}} בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הכשרה“ – תעודה שנותן מוסד להכשרה בהתאם לתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי לרבות תקן רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תקן EN, או תקן בין־לאומי אחר שמפקח העבודה הראשי אישר לענין תקנות אלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, ואשר הופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי או במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק הפיקוח על העבודה}}; לענין זה ”תקן EN“ – הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודות בניה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עגורנאים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עזרה ראשונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ציוד מגן אישי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אחריות ותחולה}}

{{ח:סעיף|2|אחריות}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוטלה בתקנות אלה חובה על המבצע יראו אותו כתופש המפעל אף אם אינו תופש המפעל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#פרק ט|פרק ט׳ לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין אחריות המבצע לא יראו אותו כאחראי אם לא ידע ולא יכול היה לדעת על מצב העובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40(3)}}.
{{ח:תת|(ד)}} על העובד יחולו, בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 202|סעיפים 202 עד 204 לפקודה}}, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ימלא בקפידה את הוראות הבטיחות שנקבעו בתקנות אלה, ולא יבצע כל שינוי מהותי בכל התקן, אבזר, או ציוד אחר (להלן – פריטים) לביצוע עבודה בגובה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יודיע למבצע על כל פגם, תקלה או שינוי מהותי בפריטים, או על כל סיכון במקום העבודה שנתגלה לו במהלך עבודתו, או על היותו במצב בריאותי או נפשי העלול לסכן את עצמו או אדם אחר.
{{ח:תתת|(ה)}} המנהל המקצועי ימלא את החובות שהוטלו עליו במפורש {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}.

{{ח:סעיף|3|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מפעל;
{{ח:תתת|(2)}} עבודת גלישה או טיפוס על תרנים במקום שאינו מפעל;
{{ח:תתת|(3)}} עבודה בגובה מטעם מפעל במקום שאינו מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין יחידות צבא הגנה לישראל יחולו תקנות אלה על אף האמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים וכמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מוסד להכשרה“ שבתקנה 1}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ופרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ותקנה 62}}, יראו כל מקום שנאמר ”מפקח העבודה הראשי“ או ”מפקח עבודה אזורי“ כאילו נאמר ”מי שהרמטכ״ל מינה“;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34(8)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, אם נדרשה הודעה כאמור בהן, יראו כל מקום שנאמר ”מפקח העבודה הראשי“ או ”מפקח עבודה אזורי“ כאילו נאמר ”מי שהרמטכ״ל מינה לצורך זה“; ובלבד שמי שמונה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יהיה איש מטה ובעל מומחיות בתחום הבטיחות, דרישות, אישורים, תכניות והוראות שייתן לא יפחתו מדרישות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 54|תקנה 54}} יראו כאילו נאמר:
{{ח:תתתת|54.}} &quot;המרשם
{{ח:תתתתת|(א)}} במרשם יירשמו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מי שמינה הרמטכ״ל;
{{ח:תתתתתת|(2)}} מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה.
{{ח:תתתתת|(ב)}} המרשם ינוהל בידי מי שמינה הרמטכ״ל והוא לא יהיה פתוח לעיון הציבור.&quot;
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחולו תקנות אלה על עבודות וגופים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עבודות כיבוי, חילוץ והצלה, לרבות אימונים, שמבצעים צה״ל, משטרת ישראל, שירותי כבאות והצלה של משרד הפנים ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(2)}} ביחידות צה״ל –
{{ח:תתתת|(א)}} עבודות על כלי טיס שגובהם אינו עולה על 3 מטרים, בהכנה לפעילות מבצעית או פעילות באימונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבודות על רכב קרבי משוריין (רק״מ) שגובהו אינו עולה על 3 מטרים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עבודה בגובה}}

{{ח:סעיף|4|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחול על כל עבודה בגובה למעט גלישה וטיפוס תרנים, אלא אם כן צוין במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|5|תנאים להעסקת עובד בגובה}}
{{ח:ת}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} העובד בגיר;
{{ח:תת|(2)}} העובד הודרך, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} על ידי מדריך עבודה בגובה, והוא בעל אישור תקף המעיד על ההדרכה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:תת|(3)}} העובד אינו במצב העלול לסכן אותו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, או משקאות משכרים, או מחמת ליקוי גופני או נפשי, ואם הוא במצב כאמור, המבצע לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך.

{{ח:סעיף|6|הדרכה ואימון}}
{{ח:תת|(א)}} מדריך עבודה בגובה ידריך עובד רק בתחומי העבודה בגובה שהוא מוסמך להדריך בהם.
{{ח:תת|(ב)}} מדריך עבודה בגובה יחתום על אישור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2)}} אם מילא העובד אחר דרישות ההדרכה, לפי תכנית המתאימה לתחום העבודה בגובה.
{{ח:תת|(ג)}} האישור יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(ד)}} המבצע יחזיק אישור תקף לכל עובד, החתום ביד מדריך מוסמך, ויצורף לפנקס; בעבודות בניה יימצא עותק אישור כאמור גם בידי מנהל העבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שלצורכי הדרכה, אימון, או בחינה יעבוד אדם בגובה בלא אישור על השתתפות בהדרכה, אם הוא פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מדריך עבודה בגובה.

{{ח:סעיף|7|אחריות לאספקת ציוד}}
{{ח:ת}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות בתקנות אלה, כשהם במצב תקין ולפי דרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין.

{{ח:סעיף|8|חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובד מאובטח במשך כל זמן העבודה בגובה באחת המערכות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) או שילוב שלהן, כשהן תקינות ושלמות ונבדקו על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(6)}} הכל לפי אופי וסוג העבודה המבוצעת, ובלבד שהעובד יהיה מחובר אליהן באמצעות רתמת בטיחות:
{{ח:תתתת|(א)}} מערכת בלימת נפילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת למניעת נפילה;
{{ח:תתת|(2)}} הותקנה באופן יציב ונאות רשת מגן המתאימה לאופי העבודה הנדרשת, על פי תכנון, הנחיה והשגחה של מהנדס אזרחי רשום ורשוי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) בעבודה מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן, יהיה כל עובד קשור למערכת למניעת נפילה דווקא, המחוברת לנקודת עיגון הקבועה במבנה הבימה, הסל או הפיגום הממוכן, לפי הענין; אמצעי הקשירה יכוון כך שיהיה קצר ככל האפשר וימנע את נפילת העובד מתוך המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} תקנה זו לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} בשימוש בסולם במקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעבודת שינוע מטענים המתבצעת באניה;
{{ח:תתת|(3)}} בטיפול בעצים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|9|שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תיבחר מערכת לבלימת נפילה ותותקן לפי מגבלות מרווח הנפילה;
{{ח:תת|(2)}} בעת שימוש במערכת לבלימת נפילה תהיה רתמת הבטיחות מצוידת בסופג אנרגיה אחד לכל היותר, שישולב באמצעי הקשירה או יימצא באחד מקצותיו, הכל לפי סוג מערכת בלימת הנפילה;
{{ח:תת|(3)}} אמצעי הקשירה יכוון כך שגובה הנפילה החופשית עד להתחלת הבלימה שלה יהיה קטן ככל הניתן ולא יעלה על זה שנקבע בהוראות היצרן;
{{ח:תת|(4)}} בעת שימוש במערכת בלימת נפילה המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, יכוונן אורך אמצעי הקשירה כך, שאם רגלי העובד בעמדת העמידה יחליקו, תוגבל הנפילה החופשית של גופו ל־50 ס״מ לכל היותר;
{{ח:תת|(5)}} כוונון שינוי מרחק העובד מנקודת העיגון וכוונון אמצעי הקשירה, באמצעות אבזר כוונון (מקצר חבל) או בולם נפילה נסוג;
{{ח:תת|(6)}} ייערכו בדיקות תקינות ושלמות של מערכות הצמ״א, על רכיביהן ואבזריהן, על פי הוראות היצרן ובתדירות שקבע; נתגלה בציוד פגם לפני השימוש או במהלכו, יספק המבצע לעובד ציוד חלופי מתאים;
{{ח:תת|(7)}} מערכת צמ״א שהופעלה ובלמה נפילת גוף אדם או שנתגלה בה פגם, כאמור בפסקה (6), תוצא משימוש לצורך בדיקה והחלפת מכללים לפי הצורך; הבדיקה תיעשה במרכז תיקונים שהרשה היצרן; סופג אנרגיה חד־פעמי יוחלף לאחר בלימת נפילה;
{{ח:תת|(8)}} תיקבע נקודת עיגון שתעמוד איתנה, במקרה של נפילת עובד, הכל לפי מערכת הצמ״א לבלימת הנפילה ותנאי העבודה המבוצעת;
{{ח:תת|(9)}} המבנה שאליו מעוגן העובד בגובה ייבדק לענין יציבותו ויכולתו לשאת את עומס נפילת העובד;
{{ח:תת|(10)}} אמצעי הקשירה ייתפס או ייקשר אל נקודת העיגון, באופן שיבטיח אחיזה נאותה שתמנע כל אפשרות להשתחררותו או נזק לאמצעי הקשירה;
{{ח:תת|(11)}} נקודת העיגון תמוקם גבוה, ככל האפשר, ובכל מקרה לא נמוך מגובה כפות רגליו של העובד, וכן תמוקם כך שיימנעו סיכוני פגיעה מתנועת מטוטלת של גוף העובד במקרה של נפילה;
{{ח:תת|(12)}} בעת שימוש בצמ״א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו, באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} חילוץ עצמי של העובד שנפל;
{{ח:תתת|(ב)}} עובד נוסף שיימצא על הקרקע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(3)}};
{{ח:תתת|(ג)}} ציוד חילוץ שיימצא במקום;
{{ח:תת|(13)}} לכל צמ״א יצורפו הוראות בטיחות, שימוש ותחזוקה בשפות עברית וערבית שיהיו מלוות, במידת הצורך, באיורים; ההוראות האמורות יישמרו בצמוד לצמ״א או למקום אחסנתו הקבוע.

{{ח:סעיף|10|השימוש בצמ״א נוסף}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי עובד המבצע עבודה בגובה ינעל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, ויחבוש קובע מגן המתאים לאופי ולסוג העבודה המבוצעת.

{{ח:סעיף|11|קווי עיגון קבועים}}
{{ח:ת}} תופש המפעל אחראי –
{{ח:תת|(1)}} להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מגודר; קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן;
{{ח:תת|(2)}} להחזקת קווי העיגון הקבועים במצב תקין;
{{ח:תת|(3)}} לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה – אחת ל־5 שנים; העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור.

{{ח:סעיף|12|תנאים לביצוע עבודה בגובה}}
{{ח:ת}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבודה מתואמת עם תופש המפעל ונעשית בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים ועובדים לרבות עוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאותם בו; גידור ושילוט אתר בניה ישמש חלופה מתאימה לדרישת סימון ושילוט כאמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על עבודות פריקה וטעינה של אניות בנמלים;
{{ח:תת|(3)}} בעת ביצוע עבודה בגובה באתר, יימצא תמיד במפלס הקרקע אדם בגיר מטעם המבצע, נוסף על העובד או על העובדים, המבצעים את העבודה בגובה, למעט בעת ביצוע עבודה באמצעות פיגום ממוכן;
{{ח:תת|(4)}} האדם הנוסף כאמור בפסקה (3) יקיים קשר עין עם העובדים בגובה, יסייע להם ככל הנדרש וימנע, ככל האפשר, התקהלות אנשים באזור הסכנה;
{{ח:תת|(5)}} עבודה בגובה, בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת;
{{ח:תת|(6)}} עבודה בגובה כאמור בפסקה (5) אפשרית בהתקיים לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} משטח העבודה מצויד בתאורה נאותה ויציבה;
{{ח:תתת|(ב)}} קיימת תאורה נאותה מן הקרקע;
{{ח:תתת|(ג)}} העובד מצויד בפנס תקני ותקין המותקן באופן יציב על קובע המגן שלו;
{{ח:תת|(7)}} בעבודה המבוצעת תוך שימוש בקווי עיגון קבועים, הוצג בפני המבצע, סמוך לתחילת העבודה, עותק מבדיקת קווי העיגון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}};
{{ח:תת|(8)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה ויימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
{{ח:תת|(9)}} נשלחה הודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות מצדו של מפקח עבודה אזורי לביצוע העבודה בגובה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}.

{{ח:סעיף|13|הוראות בטיחות}}
{{ח:ת}} מבצע המבקש להעסיק עובד בגובה יוודא כי –
{{ח:תת|(1)}} חפצים או חומרים לא יושלכו או ייזרקו מגובה העולה על 2 מטרים, אלא באמצעות מוביל או שוקת סגורה ומקום נפילתם מגודר למניעת גישה של אדם, או יורדו הורדה מבוקרת וזהירה, לרבות באמצעות כלי הרמה.
{{ח:תת|(2)}} במקומות שמתבצעת עבודה בגבהים שונים לא ימוקמו, ככל שהדבר מעשי, עובדים זה מעל זה כשהמרווח שביניהם חופשי ופתוח, זולת אם הותקן ביניהם, מעל ראש אדם, משטח חוצץ המסוגל לבלום בבטחה חפצים או חומרים העלולים ליפול.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עבודות ייחודיות בגובה}}

{{ח:סעיף|14|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו על כל עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה וטיפוס תרנים.

{{ח:סעיף|15|עבודה על גגות}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, מבצע המבקש להעסיק עובד בעבודה בגובה על גגות יוודא כי –
{{ח:תת|(1)}} עבודה על גגות שבירים, תלולים ומשופעים תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986}};
{{ח:תת|(2)}} עבודה או מעבר על גג גבוה אופקי ושטוח שאינו גג שביר, ואינו מוקף גדר או מעקה תקני בשוליו למניעת נפילה מגובה, בלא שימוש באמצעי מגן אחרים מפני נפילה מגובה, תיעשה רק בשטחי הגג המצוים במרחק של יותר מ־2 מטרים מן השוליים הפתוחים, ובלבד שקיימת גישה בטוחה אל שטחי הגג האמורים; הגבולות ברוחב 2 מטרים לאורך שולי הגג, שהגישה אליהם אסורה בלא שימוש באמצעי מיגון לעבודה בגובה, יסומנו בידי המבצע לפני תחילת העבודה באמצעים מתאימים ובולטים לעין, שיישמרו במקומם, לרבות בשלטי אזהרה בעברית וערבית ”אין מעבר – סכנת נפילה מגובה!“.

{{ח:סעיף|16|עבודה בקרבת קווי חשמל}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בגובה אלא לאחר שנקט כל אמצעי למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל, לרבות שמירת מרחק גדול ככל הניתן מקווי חשמל ובתנאי שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יישמר מרחק של 3.25 מטרים לפחות של העובדים וציודם מתילים של קווי חשמל במתח עד 33 קילווולט, או של 5 מטרים לפחות מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33 קילווולט; בפסקה זו, ”ציוד“ – ציוד העובד, לרבות מיתקנים וחומרים;
{{ח:תתת|(2)}} נדרשת עבודה במרחק קטן מן הקבוע בפסקה (1), יעשה המבצע אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יוודא כי הקווים נותקו ממקור אספקת המתח;
{{ח:תתתת|(ב)}} ינקוט אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר או בלתי ישיר של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על עובדי חברת החשמל לישראל בע״מ המתקינים או המתחזקים את רשת החשמל, שהוכשרו למטרה זו.

{{ח:סעיף|17|עבודה בגובה באמצעות מיתקן הרמה}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה באמצעות בימה מתרוממת ניידת, פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן וסל להרמת אדם (בתקנה זו – מיתקן) אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן נבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך, בתנאים ובתדירות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|הפקודה}} ונתקבל מהבודק תסקיר בדיקה המאשר את תקינות המיתקן להפעלה בטוחה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סל להרמת אדם, צוינה בתסקיר הבדיקה במפורש התאמת הסל לכלי ההרמה שניתן להרכיבו עליו;
{{ח:תתת|(3)}} קיימות נקודות עיגון במשטח העבודה או הסל שבמיתקן, לפי הענין, לצורך ריתום העובד או העובדים באופן בטוח באמצעות מערכת למניעת נפילה;
{{ח:תתת|(4)}} העובד המפעיל את המיתקן הוא מי שהוסמך או הוכשר להפעלת המיתקן כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|בתקנות עגורנאים}};
{{ח:תתת|(5)}} בבדיקה שערך העובד המפעיל בתחילת כל יום, בטרם הפעלת המיתקן, לא נתגלו ממצאים חריגים באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צמיגים, כבלים, משטח עבודה או סל הרמה, לרבות גידור ומעקות, משקולות איזון, שלטי בטיחות וכיוצא באלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכות ההפעלה של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרכי גישה למקום ביצוע העבודה, לרבות מכשולים שסומנו באופן בולט לעין, כדי לאפשר למפעיל לראותם בעוד מועד;
{{ח:תתת|(6)}} לא נמצאו בעת הפעלת המיתקן ובמהלך עבודתו רעשים חריגים או תזוזות בלתי מבוקרות, המיתקן לא נמצא בשיפוע מסוכן, ולא נמצאו שיבושים בהפעלה, תגובות לא תקינות של לחצני חירום וידיות ההפעלה וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(7)}} עובד בגובה יהיה רתום לנקודת עיגון במיתקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} מעבר אדם ממשטח עבודה במיתקן, לעמדת עבודה בגובה ייעשה רק בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמדת העבודה יציבה ומקובעת כראוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} משטח העבודה במיתקן צמוד לעמדת העבודה ולא נעשית בו כל תזוזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמצעי הקשירה של העובד לא ינותק מנקודת העיגון במשטח העבודה במיתקן, עד שהתמלאה דרישת פסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} העובד יתחבר לאמצעי קשירה אחר במערכת לבלימת נפילה, המותקן באופן יציב ובטוח בעמדת העבודה, בטרם יעבור לעמדת העבודה;
{{ח:תתתת|(ה)}} המיתקן יישאר בעמדתו בלא תנועה עד להתרחקות העובד בגובה למרחק של 2 מטרים ממנו, ובהיעדר מרחק כאמור, למרחק המרבי האפשרי ממנו;
{{ח:תתתת|(ו)}} המיתקן יוזז מעמדת העבודה בזהירות מרבית ולאחר שננקטו כל האמצעים למניעת פגיעה בעובד;
{{ח:תתת|(9)}} לא הועמסו על משטח העבודה במיתקן, ציוד או עובד שלא הובאו מראש בחישוב יכולת ההעמסה של המיתקן, בטווחי העבודה האפשריים, בזוית או בגובה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8)(ג){{ח:הערה|,}} (ד) ו־(ה) של תקנת משנה (א), ניתן לבצע את העבודה בלא שימוש ברתמת בטיחות בעבודות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בעצים, לרבות גדיד תמרים, מתוך בימה מתרוממת ניידת, בעלת משטח עבודה החובק במלואו את גזע העץ, ורק כאשר העבודה נעשית לכיוון מרכז הבימה, לרבות טיפוס על הענפים מעל משטח העבודה לגובה שלא יעלה על שני מטרים מעל אותו משטח;
{{ח:תתת|(2)}} אחסון פריטים על גבי מדפים מקובעים במבנה סגור, כאשר המיתקן מוצב על רצפה מפולסת ויציבה, בלא מכשולים, ולעובד יש גישה נוחה, בלא הטיית הגוף מחוץ למשטח העבודה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עבודה בגובה על סולמות}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקן הגבלת המיפתח“ – התקן בסולם ניצב, המאבטח את שתי הרגלים של הסולם מפני החלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“ – עליה או ירידה מסולם בלא ביצוע עבודה נוספת, ובלא נשיאת משאות בידיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פיצוי“ – מנגנון המותקן, דרך קבע, בבסיס הזקפים בסולם, המאפשר הארכת זקף אחד לצורך העמדת הסולם בניצב לקרקע או לרצפה שאינה באותו מישור של זקפי הסולם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם מתארך“ – סולם המורכב משניים או שלושה חלקים, בעל זקפים מקבילים, הניתנים לפתיחה או לסגירה לפי גובה העבודה הנדרש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם נייד“ – סולם שבבסיסו גלגלים המאפשרים את ניידותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם נסמך“ – סולם בלא תמיכה עצמית, מתארך ושאינו מתארך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם עמידה“ – סולם ניצב בעל משטח דריכה עליון שרוחבו ועומקו המזעריים 25 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם ניצב“ – סולם בעל תמיכה עצמית, הניתן לטיפוס עליו בצדו האחד או משני צדדיו, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולם קבוע“ – סולם המעוגן והרתום למבנה קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיגום סולמות“ – פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות.

{{ח:סעיף|19|תחולה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו על כל עבודה בגובה המתבצעת באמצעות סולם, לרבות עבודות גלישה וטיפוס תרנים, ועל הסולמות המשמשים לעבודה בגובה.

{{ח:סעיף|20|השימוש בסולמות}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות התקן הישראלי, ת״י 1847, ומתאים לאופי העבודה המבוצעת;
{{ח:תת|(2)}} הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום עצמאי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}}, ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1139;
{{ח:תת|(3)}} הוא סולם ניצב תלת־רגלי המיועד לביצוע עבודות חקלאיות על עצים, שגובהו אינו עולה על 3 מטרים, ובלבד שיש לו מבנה טוב, מחוזק מספיק, בלא פגם גלוי, והמרחק בין השלבים בו אינו פחות מ־25 ס״מ ואינו עולה על 30 ס״מ;
{{ח:תת|(4)}} הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים;
{{ח:תתת|(ב)}} זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ־45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ־4.5 סנטימטרים; סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף;
{{ח:תתת|(ג)}} שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב;
{{ח:תתת|(ד)}} לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ־25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים.

{{ח:סעיף|21|חובות המבצע}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה.
{{ח:תת|(ב)}} מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם, לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו.
{{ח:תת|(ג)}} מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם; הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן; סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

{{ח:סעיף|22|גובה הסולם}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ־2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.

{{ח:סעיף|23|שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו;
{{ח:תת|(2)}} הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת;
{{ח:תת|(3)}} מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב;
{{ח:תת|(4)}} הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.

{{ח:סעיף|24|סייגים לשימוש בסולמות}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנות 23(1) עד (3)}} במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(1)}} לא תחול על עבודת קטיף בחקלאות על סולם שגובהו עד 3 מטרים, אם העובד צעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נוער|בחוק עבודת נוער, התשי״ג–1953}}.

{{ח:סעיף|25|אופן העמדת סולמות}}
{{ח:תת|(א)}} העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ־30 ס״מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום.
{{ח:תת|(ג)}} סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי.
{{ח:תת|(ו)}} סולם נסמך, יועמד בשיפועים שבין 1 אפקי ל־4 אנכי, ובין 1 אופקי ל־2 אנכי, (בזוית שבין 65 ל־76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.
{{ח:תת|(ז)}} סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המיפתח שלו ייפתח במלואו; לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המיפתח שלו אינו תקין.
{{ח:תת|(ח)}} בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס״מ לפחות מעל הפתח.
{{ח:תת|(ט)}} לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח, אלא אם כן ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת.
{{ח:תת|(י)}} לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו חיונית, ובכל מקרה יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה.
{{ח:תת|(יא)}} לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם; על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד; העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק״ג.
{{ח:תת|(יב)}} לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי.

{{ח:סעיף|26|הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי –
{{ח:תת|(1)}} הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם;
{{ח:תת|(2)}} הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב של הטיפוס; ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} העובד מצויד ברתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו;
{{ח:תתת|(ב)}} העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העליה עליו; צד העליה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה;
{{ח:תת|(3)}} לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו;
{{ח:תת|(4)}} לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עליה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו;
{{ח:תת|(5)}} לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו;
{{ח:תת|(6)}} בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני מפלסים או שתי דיוטות של משטחי עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, בלי לסכן את המטפס, וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו;
{{ח:תת|(7)}} לא ייעשה שימוש בסולם שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ־2 קומות, 2 מפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה;
{{ח:תת|(8)}} עבודת חשמל, לרבות עבודה בקרבת קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה;
{{ח:תת|(9)}} לא תבוצע עבודה בלא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם.

{{ח:סעיף|27|שימוש בסולם קבוע}}
{{ח:תת|(א)}} תופש מפעל –
{{ח:תתת|(1)}} יוודא כי סולם קבוע על חלקיו וחיבוריו יהיה בחוזק נאות ומתאים ליעודו, ויקובע למבנה באופן יציב למניעת קריסתו או הינתקותו מן המבנה שהוא מחובר אליו; מבנה הסולם, חלקיו, חיבוריו ואופן קיבועו למבנה יאושרו בידי מהנדס אזרחי רשום ורשוי;
{{ח:תתת|(2)}} ינקוט אמצעים נאותים להבטיח כי תהיה גישה לסולם קבוע רק למי שהורשה לכך;
{{ח:תתת|(3)}} שקיים בו סולם קבוע המצויד בכלוב מגן, יתקין את הכלוב בגובה 2 שבין 2.1 מטרים לבין 2.4 מטרים מן הרצפה או משטח המנוחה, לפי הענין, בחוזק מספיק ומתאים לייעודו;
{{ח:תתת|(4)}} שקיים בו סולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו מעל 6 מטרים, או סולם קבוע המצויד בכלוב מגן שגובהו מעל 10 מטרים, יציידו בקו עיגון אנכי קשיח;
{{ח:תת|(ב)}} מבצע יוודא כי טיפוס וביצוע עבודה בגובה מעל סולם קבוע ייעשו בידי עובד המצויד ברתמת בטיחות המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, נוסף על המערכת לבלימת הנפילה, למעט במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפוס בסולם קבוע בלא כלוב מגן, שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים או טיפוס בסולם המצויד בכלוב מגן שגובהו עד 10 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} טיפוס וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם קבוע שגובהו עד 4.5 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} קיימים משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, הצמודים לסולם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 6 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג);
{{ח:תת|(4)}} הסולם מצויד בכלוב מגן לכל גובהו, בעל משטחי מנוחה קבועים, יציבים ומגודרים משלושה עבריהם, שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים ובלבד שמתקיימת דרישת תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} פתחי המעבר ומשטחי המנוחה האמורים בתקנת משנה (ב)(3) ו־(4) יהיו מצוידים במכסים שייסגרו לאחר כל מעבר דרכם, או שקטעי סולם סמוכים שמעל או מתחת לכל פתח מעבר או משטח מנוחה לא יימצאו ברצף אנכי אחד.

{{ח:סעיף|28|איסור שימוש}}
{{ח:ת}} מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בפיגום סולמות.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביצוע עבודת גלישה}}

{{ח:סעיף|29|הגדרה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, ”רתמת בטיחות לגלישה“ – רתמת בטיחות המותאמת לחיבור למערכת בלימת נפילה ולמערכת תליה, בעלת אבטחה גם בגב האדם מאחור.

{{ח:סעיף|30|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} יחולו על עבודות גלישה בלבד.

{{ח:סעיף|31|אחריות}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע חייב למלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} ולנקוט אמצעים מתאימים, אלא אם כן החובה הוטלה במפורש על המנהל המקצועי או על אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל גולש בנין ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על המבצע.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה המבצע מנהל מקצועי לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}} או הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו או שהמנהל המקצועי נמחק מן המרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56}} ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על המנהל המקצועי כמוטלות על המבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי המבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי.

{{ח:סעיף|32|תנאים לעבודת גלישה}}
{{ח:ת}} לא יבצע אדם עבודת גלישה אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא גולש בנין;
{{ח:תת|(2)}} גולש הבנין פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות גלישה בבנין;
{{ח:תת|(3)}} המנהל המקצועי יוודא כי העבודה כרוכה בשהות קצרה בכל תחנת עבודה, והיא השיטה ההכרחית, הסבירה והבטוחה לביצוע העבודה הנדרשת, ובין השאר יוודא כי לא קיימת בגג הבנין, מערכת קבועה ותקינה לניקוי חלונות וקירות מסך, כמוגדר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בפרט 2.28 בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}, הפוטרת מן הצורך בעבודת גלישה;
{{ח:תת|(4)}} גולש הבנין או המנהל המקצועי אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי.

{{ח:סעיף|33|שימוש בצמ״א}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}} יוודא מנהל מקצועי כי לא יגלוש עובד אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא רתום ברתמת בטיחות לגלישה תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו, ומחובר למערכת תליה ולמערכת לבלימת נפילה;
{{ח:תת|(2)}} כל אחת מן המערכות האמורות בפסקה (1) תשמש באופן עצמאי ובטוח, בלא תלות במערכת האחרת;
{{ח:תת|(3)}} הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה וחובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת;
{{ח:תת|(4)}} הוא משתמש בכל הצמ״א כנדרש בתקנות אלה.

{{ח:סעיף|34|ביצוע עבודות גלישה}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת גלישה אלא בהתקיים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באתר שמתבצעת העבודה קיים ומנוהל פנקס;
{{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יסומן וישולט למניעת הימצאות אנשים בו; כמו כן יימצא באזור זה תמיד אדם נוסף על גולשי הבנין, מטעם המבצע, שיסייע לגולשים, יהיה בקשר עין עמם וימנע, ככל האפשר, הימצאות של אנשים בו;
{{ח:תת|(3)}} העגינה של חבלי התילוי והאבטחה תתבצע על פי תרשים מפורט שיכין המנהל המקצועי ואשר יימצא לביקורת בפנקס באתר;
{{ח:תת|(4)}} בפריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה התקיימו לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן, והוא אישר זאת בחתימתו בפנקס:
{{ח:תתת|(א)}} הם נבדקו בקפידה על ידי גולש הבנין לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים;
{{ח:תתת|(ב)}} חבלי התילוי והאבטחה מעוגנים באופן בטוח;
{{ח:תת|(5)}} בכל שימוש בחבלי תילוי ואבטחה, שקיימת בו סכנת שחיקה של החבלים, כתוצאה מחיכוכם, לרבות במעבר פינה, ייעשה שימוש בשרוולי מגן או במגן פינה;
{{ח:תת|(6)}} עבודת גלישה בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף, שלג או ברד, תתבצע רק לפי הנחיות בטיחות מפורשות בכתב שנתן המבצע, לרבות בדבר אופן ביצוע העבודה וכל הציוד הנדרש;
{{ח:תת|(7)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו, לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
{{ח:תת|(8)}} לא ייעשה שימוש בעבודת גלישה באש, בריתוך, בחומרים משתכים, במכשיר השחזה, מכשיר חיתוך וכיוצא באלה, אלא אם כן אושרה בידי המבצע בכתב, ובלבד שהותקנה אבטחה נוספת על ידי כבלי פלדה המחוברים לרתמת בטיחות בגלישה מאחור (בגב גולש הבנין) או בחבלים בעלי מעטפת עמידה לחום וחומרים משתכים, חובת והדבר צוין בהודעה המוקדמת למפקח עבודה אזורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}}, אם נדרשה הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|35|אחריות לאספקת ציוד}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, כשהוא במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין, לכל מי שאמור לבצע עבודת גלישה.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר־קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי של הפריט;
{{ח:תתת|(2)}} שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן;
{{ח:תתת|(3)}} שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור;
{{ח:תתת|(4)}} מספר סדרת הייצור של הפריט.
{{ח:תת|(ג)}} באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה, וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה.
{{ח:תת|(ד)}} כל פריט צמ״א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ״א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

{{ח:סעיף|36|מינוי מנהל מקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לכך כי כל עבודת גלישה תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה ושאת פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו רשם בפנקס.
{{ח:תת|(ב)}} הפסיק המנהל המקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום בפנקס את דבר מינויו ושאר הפרטים כנדרש בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: טיפוס על תרנים}}

{{ח:סעיף|37|הגדרה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”רתמת בטיחות לטיפוס“ – רתמה בעלת נקודת בלימת נפילה עליונה קדמית הניתנת לחיבור משולב במערכת מיקום ותמיכה.

{{ח:סעיף|38|תחולה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו על עבודות טיפוס תרנים בלבד.

{{ח:סעיף|39|אחריות}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע חייב למלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ולנקוט צעדים מתאימים, זולת אם החובה הוטלה במפורש על מנהל מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מקצועי חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל מטפס תרנים ימלא אחר ההוראות הנוגעות לעבודתו, זולת אם הוטלה החובה במפורש על מבצע.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה מבצע מנהל מקצועי או הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל מקצועי אחר במקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}} או נמחק מן המרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56}} ולא מונה אחר במקומו, יראו את כל החובות המוטלות על מנהל מקצועי כמוטלות על מבצע; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע כדי לגרוע מאחריותו על אי מינוי מנהל מקצועי.

{{ח:סעיף|40|תנאים לטיפוס תרנים}}
{{ח:ת}} לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים, אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבודה תבוצע בידי מטפס תרנים;
{{ח:תת|(2)}} מטפס התרנים פועל בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לעבודות טיפוס על תרנים;
{{ח:תת|(3)}} מטפס התרנים או המנהל המקצועי אינו נמצא במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי;
{{ח:תת|(4)}} נשלחה הודעה מוקדמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בתקנה 59}} אם נדרשה הודעה כאמור, ולא התקבלה התנגדות לביצוע עבודת טיפוס תרנים מצד מפקח עבודה אזורי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}.

{{ח:סעיף|41|ביצוע עבודות טיפוס}}
{{ח:ת}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודת טיפוס תרנים אלא בהתקיים אלה:
{{ח:תת|(1)}} באתר העבודה קיים ומנוהל פנקס;
{{ח:תת|(2)}} אזור סכנה שקיימת בו תנועת כלים ממונעים, עובדים ועוברי אורח, יגודר, יסומן וישולט באחריות מנהל מקצועי, למניעת הימצאותם של אנשים בו; על הקרקע באזור יימצא תמיד אדם נוסף על מטפס התרנים שיסייע למטפס ויהיה בקשר עין עמו, וימנע הימצאות אנשים בו;
{{ח:תת|(3)}} החומרים, הכלים והציוד הדרושים לאדם לביצוע משימתו יאובטחו מפני נפילה וימצאו לפי הצורך, בכלי קיבול מתאים;
{{ח:תת|(4)}} לפני הטיפוס על התורן, המנהל המקצועי –
{{ח:תתת|(א)}} יבחן חזותית את יציבותו ושלמותו של התורן, ויבדוק את כבלי העגינה, ונקודות העיגון, אם קיימים, וירשום את ממצאי הבדיקה ומועדה בפנקס;
{{ח:תתת|(ב)}} יוודא כי קיים עותק טופס בדיקה המעיד כי התורן ומערכות האבטחה נבדקו לחוזקם, יציבותם ותקינותם על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי במהלך 5 השנים שקדמו לביצוע העבודה המתוכננת; תרנים ועמודי חשמל, לרבות מערכות האבטחה הנמצאים באחריות בלעדית של חברת החשמל לישראל בע״מ (בפסקה זו – החברה), ייבדקו על ידי עובדי אחזקה שהסמיך לביצוע בדיקה זו מנכ״ל החברה, על פי נהלי בדיקה מפורטים שהוכנו בהנחיית מהנדס אזרחי רשוי ומוסמך מטעם החברה;
{{ח:תתת|(ג)}} יאשר בשמו ובחתימתו בפנקס, כי בפריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה התקיימו, לפני תחילת יום עבודה, המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} הם נבדקו בקפידה על ידי מטפס התרנים לפי הוראות היצרן המצוינות במפרטים הטכניים;
{{ח:תתתת|(2)}} חבלי התילוי והאבטחה עוגנו באופן בטוח;
{{ח:תת|(5)}} מנהל מקצועי יוודא כי לא תבוצע עבודה על תורן בהתקיים אחד מן המפורטים להלן, אלא לפי הנחיות מפורשות בכתב, לרבות הנחיות בטיחות, לאופן ביצוע העבודה והציוד הנדרש, שיקבע המבצע באופן כללי או לעבודה מסוימת, ושהעתק שלהן צורף לפנקס:
{{ח:תתת|(א)}} עבודת טיפוס בין שקיעת השמש לזריחתה, בתנאי ראות לקויים, בזמן רוחות חזקות, גשם שוטף שלג או ברד, התורן נושא עליו ציוד חשמלי או אלקטרוני והוא אינו מוארק באופן תקני;
{{ח:תתת|(ב)}} על גבי התורן מותקן משדר הפועל בעת הטיפוס עליו.

{{ח:סעיף|42|אחריות לאספקת ציוד}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לאספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לביצוע העבודות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, במצב תקין ובהתאם לדרישות התקן או {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות ציוד מגן אישי}}, לפי הענין, לכל מי שמיועד לבצע עבודת טיפוס תרנים.
{{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הצמ״א להגנה מפני נפילה יסומנו בסימן זיהוי בר־קיימא (תווית, דיסקית, הטבעה או אחר) בלי שתיפגע שלמות הפריטים, תקינותם ותפקודם; הסימון יכלול לפחות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר סידורי של הפריט;
{{ח:תתת|(2)}} שם או סימן מסחרי שיאפשר את זיהוי היצרן;
{{ח:תתת|(3)}} שתי ספרות אחרונות של שנת הייצור;
{{ח:תתת|(4)}} מספר סדרת הייצור של הפריט.
{{ח:תת|(ג)}} באתר יהיה מכשיר טלפון או מכשיר קשר אחר, במצב תקין וזמין, מחובר לרשת קליטה וערכת חירום שלמה תקינה וזמינה.
{{ח:תת|(ד)}} כל פריט צמ״א שנמצא לא תקין יועבר לבדיקה או להחלפת מיכללים, לפי הצורך, במרכז תיקונים שהרשה היצרן; פריט צמ״א שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

{{ח:סעיף|43|חובת שימוש בצמ״א}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנות 40}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ו־41}} לא יטפס אדם על תורן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא רתום ברתמת בטיחות לטיפוס תקינה, שלמה ומותאמת למידותיו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה, חובש קובע מגן לפי אופי וסוג העבודה המתבצעת ועם לבוש מלא לגופו;
{{ח:תת|(3)}} הוא מאובטח במשך כל העבודה על התורן על ידי מערכת לבלימת נפילה שהיא צירית, אנכית קשיחה, זולת במקרים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בעת הרכבת התורן, בתנאי שהמטפס המרכיב אותו מאובטח במערכת לבלימת נפילה, מרחבית או גמישה, המבטיחה אותו באופן מלא בזמן תנועתו על גבי התורן ובזמן שהותו בכל תחנת עבודה, כאשר בכל עת מעוגן אמצעי קשירה אחד לפחות למבנה התורן;
{{ח:תתת|(ב)}} בעת הרכבת התורן, או בעת עבודה על תורן העשוי ממסבך הנושא קווי חשמל ובתנאי שהורכבה על התורן מערכת לבלימת נפילה שהיא אנכית גמישה שרתום אליה העובד;
{{ח:תתת|(ג)}} הותקן על גבי התורן, דרך קבע, סולם המצויד בכלוב מגן לכל גובהו ועד לתחנת העבודה, לצורכי עליה וירידה בלבד, והוא בעל משטחי מנוחה שהמרחק ביניהם אינו עולה על 10 מטרים; במשטחי המנוחה שאינם בעלי גידור נאות, העיגון ואבטחת המטפס מפני נפילה יהיה באמצעות מערכת מיקום ותמיכה או מערכת למניעת נפילה; הסולם וכלוב המגן יהיו עשויים חומר בחוזק מספיק ומתאימים לייעודם.

{{ח:סעיף|44|מינוי מנהל מקצועי}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע אחראי לכך כי כל עבודת טיפוס תרנים תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה, ומינויו, לרבות פרטיו האישיים והכשרתו, נרשמו בפנקס.
{{ח:תת|(ב)}} הפסיק מנהל מקצועי לשמש בתפקידו, ימנה המבצע מיד מנהל מקצועי אחר במקומו וירשום את שמו ומענו בפנקס כנדרש בתקנת משנה (א).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הכשרה ואישור מוסד להכשרה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳ – מוסד להכשרה ומתן תעודות הכשרה}}

{{ח:סעיף|45|תפקיד מוסד להכשרה}}
{{ח:ת}} מוסד להכשרה ייתן תעודת הכשרה לשמש מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין.

{{ח:סעיף|46|אישור מוסד להכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר מפקח העבודה הראשי מוסד להכשרה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד או גוף הפועל במסגרת תאגיד, שהוא או מנהליו בעלי ניסיון ויכולת מקצועית, מוכרת בהדרכה והכשרה בתחומי עבודה בגובה או בתחומים דומים;
{{ח:תתת|(2)}} לרשותו מיתקני אימון, כיתות לימוד וציוד הנוגע להכשרת הלומדים בכל הכשרה או השתלמות שהוא מקיים, לרבות ספריה מקצועית;
{{ח:תתת|(3)}} מלמד בו צוות הוראה הכולל מרצים ומדריכים בעלי הכשרה וידע המתאימים לתחומים הנלמדים, ובעלי ניסיון מוכח בהדרכה בתחומים אלה, וכן בוחנים בעלי הכשרה, ידע וניסיון מעשי מתאים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מקיים את דיני הבטיחות בעבודה הנוגעים לתחום פעולתו בהדרכה והכשרה;
{{ח:תתת|(5)}} הוא בעל יכולת לבצע את תכנית ההכשרה בתחום העבודה בגובה המבוקש, ואת כל הדרישות למתן תעודת הכשרה לפי הענין, כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תתת|(6)}} בעיסוקיו או תפקידיו האחרים אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים עם תפקידו כנותן הכשרה לעובדים בגובה;
{{ח:תתת|(7)}} הוא פרסם בציבור את גובה התשלום בעד הכשרה ומבחנים, לרבות מבחנים חוזרים.
{{ח:תת|(ב)}} אישור מפקח העבודה הראשי יינתן לתקופה של שנתיים; מפקח העבודה הראשי רשאי לתת אישור לתקופה קצרה יותר.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳ – הכשרה}}

{{ח:סעיף|47|תכניות ההכשרה}}
{{ח:ת}} מפקח העבודה הראשי יכין תכניות הכשרה, שיכללו את דרישות תקנות אלה, לפי הענין, ואת הנושאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} הכרת ציוד ושימוש במערכות אבטחה לעבודה בגובה;
{{ח:תת|(2)}} זיהוי, הערכה ומניעת סיכונים במקום העבודה;
{{ח:תת|(3)}} אופן בדיקת צמ״א;
{{ח:תת|(4)}} בחירת מערכות אבטחה והתאמתן לעבודה המבוצעת;
{{ח:תת|(5)}} עקרונות הרכבה ובניה של נקודות עיגון;
{{ח:תת|(6)}} הכוחות הפועלים בנפילה והסכנות הנובעות מכך;
{{ח:תת|(7)}} הכשרה ייחודית לכל סוג עבודה בגובה.

{{ח:סעיף|48|דרישות מקדמיות להשתתפות בהכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה לא ייתן הכשרה למפורטים להלן אלא אם כן הגישו בקשה להשתתף בהכשרה, ובהתקיים התנאים כמפורט לצדם:
{{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים – הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} מדריך עבודה בגובה – הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל אישור כשירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ממונים על הבטיחות}}, והועסק כממונה על בטיחות במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מינויו למנהל עבודה אושר כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות עבודות בניה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בשימוש בציוד בטיחות ועבודה בגובה;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי לעבודות גלישה או טיפוס תרנים –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל תעודת הכשרה תקפה של שנה לפחות כגולש בנין או מטפס תרנים, לפי הענין, שעבד בניהולו של מנהל מקצועי בעל ותק של שנה, ובלבד שעבד כגולש בנין או מטפס תרנים לפי הענין, במשך 80 ימים לפחות, בשנה שקדמה לבקשתו להכשרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא סיים בהצלחה קורס מגישי עזרה ראשונה, בשנה שקדמה למועד הגשת בקשתו להשתתף בהכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} לא אושרה בקשתו של מבקש לקבל הכשרה למדריך, גולש, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, על פי החלטת המוסד להכשרה, תישלח על כך הודעה למבקש, שייאמר בה כי הוא יכול לערור על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה.

{{ח:סעיף|49|תנאים למתן תעודת הכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה ייתן לאדם תעודת הכשרה אם ראה שנתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים:
{{ח:תתתת|(א)}} סיים הכשרה בגלישה בבנין או טיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנה לפחות, בתוך תקופה של 6 החודשים לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} מדריך עבודה בגובה:
{{ח:תתת}} סיים הכשרה של מדריכי עבודה בגובה שערך מוסד להכשרה, ועמד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי בתחומי עבודה בגובה שבהם עתיד הוא לעסוק, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי לעבודות גלישה או לטיפוס תרנים:
{{ח:תתתת|(א)}} סיים בהצלחה הכשרה של מנהל מקצועי לגלישה בבנין או לטיפוס תרנים, לפי הענין, שערך מוסד להכשרה, ובסיומה עמד בהצלחה במבחן עיוני, לפי הענין, במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עבד בתור מתמחה במשך 12 ימים לפחות, בהדרכתו הישירה של מנהל מקצועי בעל ניסיון של שנתיים לפחות באותו תחום, בתוך התקופה של 6 חודשים, לאחר שעמד בהצלחה במבחן העיוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} עמד בהצלחה במבחן מעשי במתכונת שאישר מפקח העבודה הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייגש אדם למבחן מעשי, אלא אם כן עמד בבחינה עיונית, בהכשרה ובהתמחות, לפי הענין, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} ובתקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח העבודה הראשי לתת תעודת הכשרה, אם ראה על יסוד מסמכים שהוצגו לפניו כי המבקש הוכשר בארץ או בחוץ לארץ על ידי גוף שהכיר בו מפקח העבודה הראשי בהכשרה שהיא שוות ערך להכשרה הנדרשת בתקנות אלה, וכי הוא בעל ניסיון מקצועי כנדרש, ורשאי הוא להתנותה בעמידה בהשלמות הנדרשות, בהתמחות ובמבחן מעשי.

{{ח:סעיף|50|פטור במסגרת רכישת הכשרה הדרכה ואימון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, יכול שתבוצע עבודה בגובה, לרבות עבודת גלישה או טיפוס תרנים, או ניהול מקצועי בידי אדם שלא אושר לכך, ובלבד שהוא עושה זאת בעת –
{{ח:תת|(1)}} הכשרתו במוסד להכשרה, לצורכי הדרכה, אימון או בחינה;
{{ח:תת|(2)}} התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(א)(1)(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(א)(3)(ב)}}.

{{ח:סעיף|51|תעודת הכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעמד בתנאי ההכשרה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנות 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}} ייתן לו מוסד ההכשרה תעודה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} בתעודת ההכשרה יצוין סוג ההכשרה שעבר; בתעודת הכשרה הניתנת למדריך עבודה בגובה, יפורטו כל התחומים שעמד בבחינה בהם בהצלחה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקף תעודת הכשרה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים והיא תחודש על ידי מוסד להכשרה, בתנאי שהמבקש עבר בהצלחה השתלמות רענון באותו מוסד, על פי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, ויכול שתכנית כאמור תכלול מבחן.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג) לא תחודש תעודת הכשרה למנהל מקצועי, אלא אם בידו תעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה.
{{ח:תת|(ה)}} סבר מפקח העבודה הראשי שאין לתת תעודת הכשרה או שאין לחדשה או שיש לחדשה לתקופה פחותה משנתיים, יודיע על כך לבעל התעודה בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו הסופית.

{{ח:סעיף|52|ניהול רישום על ידי מוסד להכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד להכשרה ינהל רישום לגבי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש לקבל הכשרה וכל מי שבקשתו נדחתה;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש להבחן, לרבות מבחן נוסף;
{{ח:תתת|(3)}} מי שקיבל תעודת הכשרה או חידשה ומי שלא עמד בדרישות ההכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד להכשרה ידווח למפקח העבודה הראשי על כל תעודת הכשרה שנתן.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ – ניהול רישום והמרשם}}

{{ח:סעיף|53|הגבלת העיסוק}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בעבודה בגלישת בנין, בטיפוס תרנים, בהדרכת עובדים בגובה או בניהול מקצועי, לפי הענין, אלא אם כן הוא רשום במירשם, כגולש בנין, מטפס תרנים, מדריך עבודה בגובה או מנהל מקצועי, לפי הענין.

{{ח:סעיף|54|המרשם}}
{{ח:תת|(א)}} במרשם יירשמו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד להכשרת עובדים בגובה, שאישר מפקח העבודה הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} מדריך לעבודה בגובה, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או לגלישה, לפי הענין, מטפס תרנים או גולש בנין, שקיבל תעודת הכשרה ממוסד להכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} המרשם ינוהל בידי מפקח העבודה הראשי והוא יהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח העבודה הראשי יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד), את המוסדות להכשרה ואת בעלי תעודות ההכשרה התקפות.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטול אישור מוסד להכשרה ותעודות הכשרה}}

{{ח:סעיף|55|מחיקת מוסד להכשרה מהמרשם}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לבטל אישור שנתן למוסד להכשרה, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לדעתו אין המוסד ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 46|שבתקנה 46}}, או הפר הוראות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מנושאי המשרה בו עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש במשרה;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן למוסד צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים, או שהמוסד החליט על פירוק מרצון.
{{ח:תת|(ב)}} סבר מפקח העבודה הראשי שנתקיים במוסד תנאי כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למוסד בכתב, בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך פעולתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל אישורו, ויינתן לו להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} החליט מפקח העבודה הראשי לבטל את האישור שנתן למוסד, ישלח הודעה מנומקת בכתב למוסד; המוסד יימחק מן המרשם ודבר המחיקה יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ד)}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של מפקח העבודה הראשי רשאי להשיג על כך בפניו בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

{{ח:סעיף|56|מחיקת בעלי תפקידים מהמרשם}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי למחוק מהמרשם, לתקופה מוגבלת או בלא הגבלת זמן, רישום של מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי הענין, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או הוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו ממלא אחר אחד או יותר מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 48|שבתקנות 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|או 49}} או הפר הוראות אחרות לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודת ההכשרה ניתנה לו על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(4)}} עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בגובה;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא מנהל מקצועי – אינו מחזיק בתעודה תקפה על הכשרה בעזרה ראשונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בתקנה 51(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מפקח העבודה הראשי או מפקח עבודה אזורי, שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל התעודה נסיבה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך בכתב לבעל התעודה בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך העסקתו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל רישומו במרשם ויינתן לו להשמיע את טענותיו לפניו בהזדמנות הראשונה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור תימסר למחזיק התעודה במסירה אישית או בדואר רשום, והעתק ממנה יישלח למבצע, למנהל המקצועי, לפי הענין, ולמוסד ההכשרה שהכשיר את בעל התעודה, הוא יימחק מן המרשם, והודעה על מחיקתו תפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|57|ערר על ביטול תעודת הכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} בוטלה תעודת הכשרה שניתנה למדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי בידי מפקח עבודה אזורי, רשאי הוא לערור על הפסילה בפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי ייתן לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בכתב טרם מתן החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת מפקח העבודה הראשי בערר תהיה מנומקת ובכתב;
{{ח:תת|(ד)}} בוטלה תעודת הכשרה כאמור על ידי מפקח העבודה הראשי, רשאי הנפגע להשיג על כך בפני מפקח העבודה הראשי בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|58|אישור מיוחד}}
{{ח:ת}} שוכנע מפקח העבודה הראשי כי קיים תהליך או אבזר שהוא בטיחותי באותה מידה או יותר מהנדרש בתקנות אלה, רשאי הוא לאשר שימוש באותו תהליך או אבזר; אישור כאמור יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|59|הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע עבודה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח העבודה הראשי רשאי, בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד, לקבוע כי סוג מסוים של עבודה בגובה מחייב מתן הודעה מוקדמת כתנאי לביצוע העבודה, וכן יקבע בה את פרטי ההודעה המוקדמת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|מפקח העבודה הראשי הודיע כי עבודת גלישה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ לתקנות}}, מחייבת מתן הודעה מוקדמת לפי הנוסח שפורסם בהודעה (י״פ תשס״ט, 2493).}}
{{ח:תת|(ב)}} הודעה מוקדמת כאמור ימסור המבצע למפקח עבודה אזורי לא יאוחר מ־24 שעות לפני תחילת העבודה בגובה, זולת אם אישר מפקח העבודה האזורי, במקרה מסוים, פרק זמן קצר יותר; סופי שבוע וחגים לא יבואו במניין האמור.

{{ח:סעיף|60|התנגדות לביצוע עבודה בגובה}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד לביצוע עבודה בגובה אם נתקיים לדעתו, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין ביכולתו של המבצע לבצע את העבודה בעזרת עובדים שהוכשרו לכך או שאין ברשותו ציוד מתאים תקין ותקני לביצוע העבודה או שאין לו ניסיון כנדרש לביצוע המטלה שהוא מבקש לבצע;
{{ח:תתת|(2)}} נדרש מנהל מקצועי לטיפוס תרנים או עבודות גלישה, ולא נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} או {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, או שהאדם שנתמנה למנהל מקצועי אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילויו, מבחינת מורכבות העבודה או היקפה;
{{ח:תתת|(3)}} לענין עבודת גלישה, לא נתקיימו התנאים הנדרשים על פי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} סיבה אחרת שבגינה קיים חשש לפגיעה בעובדים בגובה.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח עבודה אזורי ייתן למבצע הודעה מנומקת, בכתב, על התנגדותו; בחילוקי דעות בשאלת התנאים בתקנת משנה (א), יכריע מפקח העבודה הראשי.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הודעה על התנגדות כאמור בתקנת משנה (א), לא תבוצע העבודה בגובה כל עוד עומדת ההתנגדות בתוקפה.

{{ח:סעיף|61|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט כמפורט בתקנות משנה (ב) ו־(ג) – 18 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1)}} לגבי מבנים הקיימים ביום פרסום תקנות אלה – 18 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ח|פרקים ח׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} – 3 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה.

{{ח:סעיף|62|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בתקנה 48}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}}, אדם כשיר להיות –
{{ח:תתת|(1)}} גולש בנין או מטפס תרנים אם נתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 6 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל מקצועי אם נתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי עסק בפועל כמנהל מקצועי בגלישה או בטיפוס תרנים, לפי הענין, 12 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה;
{{ח:תתת|(3)}} מדריך לעבודה בגובה אם נתקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה אזורי, כי צבר בפועל ניסיון של 18 חודשים לפחות לאחר שמלאו לו 18 שנים, כמדריך עבודה בגובה, בתוך השנתיים שקדמו ליום פרסום תקנות אלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עמד בהצלחה במבחן מעשי, לפי הענין, לא יאוחר משנה מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(1)}} תותר התקנת קווי עיגון קבועים, שאינם עומדים בדרישות התקן, ובלבד שהוחל בהתקנתם לפני יום פרסום תקנות אלה, והם נבדקו לחוזקם ותקינותם לאחר התקנתם, כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(2)}})}}}}

{{ח:קטע3||אישור על הדרכת עובד לביצוע עבודה בגובה}}

{{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת פרט א}}
{{ח:ת}} המבצע
{{ח:ת}} תופש המפעל / מבצע הבניה / בעל מכונת הרמה / אחר (מחק את המיותר) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם ומשפחה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם המפעל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מיקוד . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . טלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת פרט ב}}
{{ח:ת}} פרטי מדריך העבודה בגובה
{{ח:ת}} שם ומשפחה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ותק וניסיון בעבודה בגובה (בשנים) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . תעודה מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . בתוקף עד . . . . . . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . טלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת פרט ג}}
{{ח:ת}} פרטי העובד שהודרך לביצוע עבודה בגובה
{{ח:ת}} שם המשפחה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם פרטי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם האב . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ ת״ז . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שנת לידה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מקצוע . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . כתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת פרט ד}}
{{ח:ת}} תוקף האישור
{{ח:ת}} האישור בתוקף מיום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (תוקף ההדרכה לא יעלה על שנתיים)

{{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת פרט ה}}
{{ח:ת}} הצהרת המדריך
{{ח:ת}} אני החתום מטה מצהיר בזה כי האדם שפרטיו מפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט ג|בסעיף (ג) לעיל}}, הודרך על ידי לשמש כאדם העובד בגובה בתחומים אלה: (1) על סולמות; (2) מתוך סלים להרמת אדם; (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים; (4) בתוך מקום מוקף; (5) מעל לפיגומים נייחים; (6) מעל גגות; (7) מעל מבנה קונסטרוקציה; (8) בטיפול בעצים וגיזומם; (9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה; (מחק את המיותר), וכי הוא עומד בכל הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|פרק ב|בפרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג|ו־ג׳ לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2006}}. (להלן – התקנות).
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם המדריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת פרט ו}}
{{ח:ת}} הצהרת העובד בגובה
{{ח:ת}} אני מצהיר בזה שכל הנתונים האישיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט ג|בסעיף (ג) לעיל}} נכונים, וכי הודרכתי לבצע עבודה בגובה, על ידי מדריך העבודה בגובה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(2) לתקנות}}.
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . שם הממנה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|כ״ג באדר התשס״ז (13 במרס 2007)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר התעשיה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>g6q9ii6h38secchmmy4i5lrirva2xo5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>349052</id>
    <revision>
      <id>1419138</id>
      <parentid>1416675</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:55:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1518751" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|7973)), ((2699|תיקון|8064)); ((תשע&quot;ט, 1457|תיקון|8118)), ((3068|תיקון מס' 2|8195)), ((3158|תיקון מס' 3|8209)), ((3314|תיקון מס' 4|8231)), ((3331|תיקון מס' 5|8231)), ((3334|תיקון מס' 6|8231)), ((3464|תיקון מס' 7|8244)), ((3470|תיקון מס' 8|8244)), ((3525|תיקון מס' 9|8252)), ((3529|תיקון מס' 10|8252)), ((3547|תיקון מס' 11|8255)), ((3548|תיקון מס' 12|8255)), ((3569|תיקון מס' 13|8259)), ((3594|תיקון מס' 14|8262)), ((4042|תיקון מס' 15|8277)); ((תש&quot;ף, 2|ת&quot;ט|8278)), ((14|תיקון|8281)), ((120|ת&quot;ט|8291)), ((124|תיקון מס' 2|8292)), ((135|תיקון מס' 3|8295)), ((492|תיקון מס' 4|8337)), ((522|ת&quot;ט|8340)), ((568|תיקון מס' 5|8344)), ((571|תיקון מס' 6|8344)), ((574|תיקון מס' 7|8344)), ((918|תיקון מס' 8|8424)), ((1100|תיקון מס' 9|8485)), ((1128|תיקון מס' 10|8491)), ((1130|תיקון מס' 11|8491)), ((1192|תיקון מס' 12|8506)), ((1208|תיקון מס' 13|8510)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1380|תיקון מס' 14|8554)), ((1382|הוראת שעה|8554)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1479|תיקון מס' 15|8580)), ((1610|תיקון מס' 16|8615)), ((1610|תיקון מס' 17|8615)), ((1672|תיקון מס' 18|8627)), ((1698|תיקון מס' 19|8631)), ((1708|תיקון מס' 20|8633)), ((1710|תיקון מס' 21|8633)), ((1740|תיקון מס' 22|8639)), ((1752|תיקון מס' 23|8642)), ((1784|תיקון מס' 7 (תיקון)|8649)), ((1814|תיקון מס' 24|8661)), ((1824|ת&quot;ט|8662)), ((1973|ת&quot;ט|8689)), ((2032|ת&quot;ט|8699)); ((תשפ&quot;א, 130|תיקון|8818)), ((260|תיקון מס' 2|8849)), ((260|ת&quot;ט|8849)), ((596|תיקון מס' 3|8935)), ((596|תיקון מס' 4|8935)), ((706|תיקון מס' 5|8952)), ((924|ת&quot;ט|8991)), ((982|ת&quot;ט|9003)), ((1392|תיקון מס' 6|9060)), ((1500|תיקון מס' 7|9083)), ((1503|תיקון מס' 8|9083)), ((1504|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1504|תיקון מס' 4 [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1712|תיקון מס' 9|9122)), ((1778|ת&quot;ט|9133)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1998|תיקון מס' 11|9179)), ((2084|תיקון מס' 12|9187)), ((2086|תיקון מס' 7 [תש&quot;ף] (תיקון)|9187)), ((2224|תיקון מס' 4 (תיקון)|9207)), ((2274|תיקון מס' 13|9225)), ((2916|תיקון מס' 14|9314)), ((2925|תיקון מס' 15|9315)), ((3112|תיקון מס' 16|9358)), ((3212|תיקון מס' 17|9393)), ((3546|תיקון מס' 18|9477)), ((3569|תיקון מס' 19|9479)), ((3591|תיקון מס' 20|9484)), ((4030|תיקון מס' 21|9587)); ((תשפ&quot;ב, 17|תיקון|9617)), ((30|תיקון מס' 2|9619)), ((792|תיקון מס' 3|9705)), ((818|תיקון מס' 4|9710)), ((917|תיקון מס' 5|9739)), ((934|תיקון מס' 6|9744)), ((1256|תיקון מס' 7|9829)), ((1338|תיקון מס' 8|9834)), ((1516|תיקון מס' 9|9869)), ((1554|תיקון מס' 10|9882)), ((1818|תיקון מס' 11|9944)), ((1902|תיקון מס' 12|9968)), ((2084|ת&quot;ט|10001)), ((2438|תיקון מס' 14 [צ&quot;ל: תיקון מס' 13]|10071)), ((2644|תיקון מס' 14|10111)), ((2696|ת&quot;ט|10124)), ((2774|תיקון מס' 15|10142)), ((2972|תיקון מס' 16|10176)), ((3464|תיקון מס' 17|10256)), ((3466|תיקון מס' 18|10256)), ((3618|תיקון מס' 19|10277)), ((3678|תיקון מס' 20|10286)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ב-22 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 17(ד)]], [[+|30(2)]] [[+|ו-33]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות ===

@ 1. (תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 23.9.19, 27.1.20, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 14.2.22; תשע&quot;ט-7, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-11, תש&quot;ף-12, תש&quot;ף-31, תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-34, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ב-21) : '''הגדרות'''
: ((בכללים אלו -))
:- &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע, שאינו &quot;מצב חריג&quot; כהגדרתו [[באמת מידה 124]], אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או ל-20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
:- &quot;אישור תעריף&quot; - מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
:- &quot;אמפר&quot; - יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו-וולט-אמפר (קו&quot;א);
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
:- &quot;אנרגיה מוזנת לרשת&quot; - הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
:- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
:- &quot;אנרגיה מתחדשת&quot; - אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
:- &quot;בודק מוסמך&quot; - בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;בניין&quot; - [[כהגדרת &quot;בניין&quot; בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות המחזיק במקרקעין;
:- &quot;גודל חיבור&quot; - זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו-וולט-אמפר;
:- &quot;דילוג יזום&quot; - החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
:- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
:- &quot;ההספק הנקי&quot; - ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
:- &quot;הודעה&quot; - לרבות חשבון;
:- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
:- &quot;הסדרי תשלום&quot; - פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
:- &quot;הסכם גז&quot; - הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
:- &quot;הספק מוקצה בעבור מספק&quot; - ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
:- &quot;העמסה מרכזית&quot; - שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
:- &quot;העמסה עצמית&quot; - שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות [[פרק ו' לספר אמות המידה]] ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
:- &quot;הפסקת חשמל&quot; - הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
:- &quot;הפרעה חולפת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
:- &quot;הפרעה ממושכת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
:- &quot;הפרת אמות מידה&quot; - אי-עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי-עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
:- &quot;הקטנת זרם&quot; - התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות החשמל, שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;חגים&quot; - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
:- &quot;חדר מיתוג&quot; - חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
:- &quot;חוב צריכה&quot; - סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
:- &quot;חוק החשמל&quot; - [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק משק החשמל&quot; או &quot;החוק&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חח&quot;י&quot; - חברת החשמל לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;חיבור&quot; - קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, &quot;מיתקן&quot; - מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]]; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
:- &quot;חיבור זמני&quot; - חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
:- &quot;חיבור חריג&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ&quot;א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 35לד]];
:- &quot;חיבור מיוחד&quot; - חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
:- &quot;חמ&quot;י&quot; - חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:- &quot;חצרים&quot; - מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חריגה מתוכנית&quot; - פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
:- &quot;חשבון צריכה&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
:- &quot;חשבון שירותי רשת&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע&quot;א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
:- &quot;טעות בחשבון&quot; - כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין [[אמת מידה 13(ז)]];
:- &quot;יחידת ייצור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;יחידת ייצור דו-דלקית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יכולת זמינה&quot; - ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
:- &quot;יכולת זמינה ברוטו&quot; - ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
:- &quot;יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות&quot; - החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
:- &quot;יכולת זמינה משתנה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן פרטי&quot; ו&quot;יצרן חשמל פרטי&quot; - בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
:- &quot;יצרן באנרגיה מתחדשת&quot; - יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
:: (1) אנרגיה מתחדשת בלבד;
:: (2) אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
:- &quot;יצרן בקוגנרציה&quot; - יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יצרן קונבנציונאלי&quot; - כהגדרת יצרן פרטי [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;כח עליון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
:- &quot;כלי גבייה&quot; - כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת&quot;מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
:- &quot;לוחות התעריפים&quot; - לוחות שנקבעו [[בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;מבקש החיבור&quot; - המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
:- &quot;מ&quot;ו&quot; - מגה-וואט;
:- &quot;מגה וולט אמפר&quot; או &quot;מו&quot;א&quot; - יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;מודול&quot; - תא פוטו-וולטאי;
:- &quot;מונה&quot; - לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
:- &quot;מונה חכם&quot; - מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
:- &quot;מונה תשלום מראש&quot; או &quot;מת&quot;מ&quot; - כמשמעותו [[באמת מידה 20]];
:- &quot;מת&quot;מ הכרחי&quot; - מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - חח&quot;י;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן [[בחוק]] לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני&quot; - מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
:- &quot;מיתקן חשמל פרטי&quot; - מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
:- &quot;מיתקן צריכה ייחודי&quot; - מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ-25×1 אמפר;
:- &quot;מכירה מרוכזת&quot; - אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת [[בחוק משק החשמל]];
:- &quot;מנהל מינהל החשמל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]] או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
:- &quot;מסדר מתח עליון&quot; - החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
:- &quot;מספק&quot; או &quot;מספק פרטי&quot; - צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]], למעט מספק חח&quot;י;
:- &quot;מספק ברירת מחדל&quot; - ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
:- &quot;מערכת מניה&quot; - מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
:- &quot;מצב חריג&quot; - כקבוע [[באמת מידה 124]];
:- &quot;מקום צרכנות&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין אשר לגביהם נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
:- &quot;מש&quot;ב&quot; - מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש&quot;ב פסגה, מש&quot;ב גבע ומש&quot;ב שפל;
:- &quot;נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים&quot; - צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]];
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;סש&quot;ח&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם [[בחוק]], כולל חח&quot;י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי [[סעיף 60(ד) לחוק]] ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי [[סעיף 18(ב) לחוק]], כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
:- &quot;ספק שירות חיוני רשת&quot; - בעל רישיון הולכה או מחלק;
:- &quot;עבודות החיבור&quot; - העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
:- &quot;עבודה על חשבון אחרים&quot; או &quot;עע&quot;א&quot; - עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;עומס מזערי&quot; - ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
:- &quot;עומס פניות למוקד&quot; - מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו [[באמת מידה 7ב]] עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
:- &quot;עסקה פרטית&quot; - התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - כהגדרתה [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;פיזור מונים&quot; - התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
:- &quot;פנקסי ספק שירות חיוני&quot; - מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
:- &quot;צריכה חצי-שעתית&quot; - צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
:- &quot;צריכה עצמית של יחידת ייצור&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
:- &quot;צריכה שעתית מרבית&quot; - מכפלה של הצריכה החצי-שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
:- &quot;צרכן בתעריף מופחת&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי [[סעיף 31א לחוק]];
:- &quot;צרכן חצר&quot; - צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות [[סעיף 3ב לחוק משק החשמל]];
:- &quot;צרכן מתח גבוה&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
:- &quot;צרכן מתח נמוך&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
:- &quot;צרכן מתח עליון&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
:- &quot;צרכן פרטי&quot; - צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
:- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
:- &quot;צרכן שאספקת חשמל חיונית לו&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי [[7ג|בנספח א' לאמת מידה 7ג]] ועומד בתנאיה;
:- &quot;צרכן תעו&quot;ז&quot; - צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
:- &quot;קו חיבור&quot; - קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
:- &quot;ק&quot;ו&quot; - קילו-וואט;
:- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו-וואט לשעה;
:- &quot;קילו וולט-אמפר&quot; או &quot;קו&quot;א&quot; - יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
:- &quot;ריבית פיגורים&quot; - ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ&quot;ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריכוז מונים&quot; - התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
:- &quot;ריכוז מונים קומתי&quot; - התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
:- &quot;רישיון מותנה&quot; - רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם ריש יון ייצור;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;רשת מתח גבוה&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ-33 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח נמוך&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח על&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח עליון&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ-400 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;שירותים&quot; - שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
:- &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;שירותי רשת&quot; - שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
:- &quot;שנאי מדידה&quot; - שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
:- &quot;שעות עבודה של מחלק&quot; - השעות 7:30 עד 16:00, בימים א' עד ה' שאינם ימי חג;
:- &quot;תוכנית ההעמסה הכללית&quot; - תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע [[באמת מידה 93]];
:- &quot;תוכנית ההעמסה הפרטנית&quot; - תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע [[באמת מידה 94]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית יום מראש&quot; - התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים [[באמת מידה 94א]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית מעודכנת&quot; - תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
:- &quot;תוכנית ייצור יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור [[באמת מידה 91]];
:- &quot;תוכנית ייצור שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור [[באמת מידה 90]];
:- &quot;תוכנית צריכה יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור [[באמת מידה 57]];
:- &quot;תוכנית צריכה שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט [[באמת מידה 56]];
:- &quot;תוכנית תחזוקה&quot; - תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור [[באמת מידה 86]];
:- &quot;תעריפים אחידים&quot; - התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
::- &quot;תעריף ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות [[סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה]], [[ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת [[החוק]] לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
::- &quot;תעריף מאור לרחובות ציבוריים&quot; - תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
::- &quot;תעריף שאינו ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
:- &quot;תעריף אנרגיה&quot; - תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי-שעתית של היצרן כאמור [[באמת מידה 102]];
:- &quot;תעריף חיבור חריג&quot; - תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
:- &quot;תעריף חריגה ממקדם הספק&quot; - תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
:- &quot;תעריף חשמל&quot; - תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
:- &quot;תעריף ייצור משוקלל&quot; - כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
:- &quot;תעריף מכירה מרוכזת&quot; - תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
:- &quot;תעריף עומס וזמן&quot; או &quot;תעו&quot;ז&quot; - תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
:- &quot;תעריף צובר&quot; - תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
:- &quot;תקופת חשבון&quot; - התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

@ 2. : '''פרשנות'''
: (א) '''מונחים'''
:: מונח שלא הוגדר [[באמת מידה 1 (הגדרות)]] והוגדר [[בחוק]], תהיה לו המשמעות שניתנה לו [[בחוק]], זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

@ 3. : (((בוטלה).))

@ 4. (תיקון: 1.3.06) : '''תיעוד'''
: (א) '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
:: הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

@ 4א. (תיקון: 11.5.15; תשפ&quot;א-6) : '''שמירת סודיות ומערכות המידע - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מידע סודי&quot; - כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י;
::- &quot;נציגים מורשים&quot; - בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
: (ב) '''סודיות'''
:: (1) מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
::: (א) הנציגים המורשים;
::: (ב) רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
:: (4) מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (5) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
::: (א) מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
::: (ב) יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
::: (ג) מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
: (ג) '''מערכות מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
:: (2) עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
:: (3) חח&quot;י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

@ 5. (תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15) : '''הודעות'''
: (א) '''כללי משלוח'''
:: (1) כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
:: (3) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 6. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ריבית'''
: (א) '''ריבית וריבית פיגורים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
:: (2) במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
:: (3) ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
: (ב) '''ריבית בהסדרי תשלום'''
:: במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
:: (1) לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו - ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת&quot;מ - ריבית איחורים.
:: (3) לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת&quot;מ, לרבות מת&quot;מ הכרחי - ריבית החשב הכללי.
:: (4) לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום - ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

@ 7. (תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש&quot;ף-21, תש&quot;ף-22, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;א-17) : '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
: (א) '''אופן וחובת התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
:: (2) איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה-61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
:: (3) התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
: (ב) '''אירועים חריגים'''
:: הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

@ 7א. (תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-19) : '''מידע'''
: (א) '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
:: ספק השירות החיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
:: (1) קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו - זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
:: (2) דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
:: (3) דקות אי-אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) על ידי מנהל המערכת - בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
::: (ב) על ידי בעל רישיון חלוקה - בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
:: (4) סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו–וולטאים בהתאם לקבוע [[בפרק ח' סימן ג']], בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
:: (5) לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק - מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) לעניין מנהל המערכת - הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט&quot;ש, בטבלה כקבוע בנספח ב' לאמת מידה זו;
:: (7) באירוע חריג - טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
:: (8) לעניין מנהל המערכת ומחלק - נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א' עד י&quot;א שבנספח ג' לאמת מידה זו;
:: (9) לעניין מנהל המערכת - דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד' לאמת מידה זו;
:: (10) לעניין מחלק - דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו–וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה' ו-ו' לאמת מידה זו;
:: (11) לעניין בעל רישיון חלוקה - דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז'.
: (א1) '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
::: (ב) אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני.
:: (2) נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן - השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
::: (ב) מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
::: (ג) מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
::: (ד) מספר התקנות מת&quot;מ בשנה האחרונה;
::: (ה) מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
:: (3) הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת ישלח למחלקות רווחה ברשויות מקומיות ולארגונים חברתיים, לפי בקשתם, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני.
: (א2) '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
::: (א) המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
::: (ב) ההספק המבוקש;
::: (ג) טכנולוגיית המיתקן;
::: (ד) המכסה, כהגדרתה [[באמת מידה 35כו1]] (להלן באמת מידה זו - המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
::: (ה) מיקום המיתקן המבוקש;
::: (ו) המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
:: (2) נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו5]] (להלן באמת מידה זו - התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
::: (ב) מיקום המיתקן המתוכנן;
::: (ג) הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
::: (ד) ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
:: (3) פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
:: (4) המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי [[סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב]], אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג' לאמת המידה.
: (א3) '''פרסום סקרים'''
:: (1) מנהל המערכת או מחלק , לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
:: (2) אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי [[סעיף 37 לחוק משק החשמל]].
: (א4) '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
:: (((החל מיום 1.10.2022):))
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
::: (א) המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
::: (ב) ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
:: (2) אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ&quot;ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
:: (4) מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
::: (ב) אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו-וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה - ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
::: (ג) לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
: (ב) '''אופן ומועד פרסום המידע'''
:: (1) המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
:: (3) הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
:: (5) המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו-(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי [[אמת מידה 24(ב)(3)(ו)]].
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
:: (7) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
:: (8) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
:: (9) ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
: (ג) '''מועד עדכון המידע'''
:: (1) המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו-(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג', ואם חל חג ביום ג' - ביום החול הראשון שאחריו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם - יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק}}
: תשלום קבוע (לא כולל מע&quot;מ)
{|
! מרכיב התשלום !! סכום
|-
| מונה ותפעול המונה ||
|-
| קריאת המונה ||
|-
| הפקת חשבון ||
|-
| שליחת חשבון ||
|-
| מוקד שירות צרכנים ||
|-
| גבייה ||
|-
| סה&quot;כ ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה - יפורסם על ידי מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: יפורסם על ידי תפ&quot;ט)))}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | יצרן !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג דלק !! colspan=&quot;4&quot; | נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש) !! rowspan=&quot;2&quot; | רמת זיהום לקוט&quot;ש ביחס לפחם (נתון קבוע)
|-
! אלפי טון !! מיליארד קוט&quot;ש !! אחוזי ייצור !! אחוזי עלות
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | חברת החשמל לישראל בע&quot;מ || פחם || || || || || 100%
|-
| סולר || || || || ||
|-
| מזוט || || || || ||
|-
| גז || || || || ||
|-
| אחר || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - חשמל קונבנציונאל || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - אנרגיות מתחדשות || לא רלוונטי || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ || || || 100% || 100% ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}
@ : '''א. נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון - יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
: {|
! שם מעגל !! מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! מתח (קילו וולט) !! זרם תרמי במעגל (אמפר) !! זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר) !! זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)
|-
| || || || || || || ||
|}
@ : '''ב. נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה - יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
: {|
|-
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר) !! השנאה מרמת מתח (קילו וולט) !! השנאה לרמת מתח (קילו וולט) !! עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר) !! עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר) !! ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט) !! שיא ייצור חורף (מגה וואט) !! שיא ייצור קיץ (מגה וואט) !! יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ג. נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם מעגל !! שם תחמ&quot;ש !! שם שנאי שממנו יוצא הקו !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ד. נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ה. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ו. נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו - יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ז. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
: {|
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ח. נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה'''
: {|
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט) !! שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח !! שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח !! שם התחמ&quot;ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''ט. נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:'''
: {|
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר) !! שם תחמ&quot;ש שאליה מחוברת תחנת הכוח
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''י. חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי מחלק'''
: {|
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! גודל חיבור באמפר !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 10% !! תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך חפירה מתוכנן !! תאריך סיום חפירה בפועל !! תאריך סיום עבודות מבוקש !! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%
|-
| || || || || || || || || || || || ||
|}
: '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י')'''
: {|
! תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך תשלום בדיקת מיתקן !! תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
@ : '''יא. הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: {|
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 15% !! תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל !! תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם !! תאריך יעד לביצוע חפירה !! תאריך סיום חפירה בפועל
|-
| || || || || || || || || || || ||
|}
: '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י&quot;א)'''
: {|
! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85% !! תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|-
| || || || || || || || || || ||
|}
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : '''יב. תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי - יפורסם על ידי המחלק'''
: {|
! מספר !! מספר הזמנה/שם הצרכן !! אזור !! גודל החיבור המבוקש (MVA) !! תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור !! מועד החיבור המבוקש !! מועד תשובת המחלק !! מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק !! מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל !! גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המינימלי !! גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המקסימלי !! המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל !! מועד מתן החיבור המוגבל בפועל
|-
| || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת}}
{|
! זמן !! התדר
|-
| style=&quot;text-align: center&quot; | dd/mm/yy hh:ss || style=&quot;text-align: center&quot; | ff.ffff
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית}}
{|
! הספק מותקן למיתקן בודד !! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! מחלק !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| rowspan=&quot;24&quot; | 0–50
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה ראשונה (ישיבה 216)
| חח&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| חמ&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| מחלק היסטורי || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שנייה (ישיבה 302)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שלישית (ישיבה 375)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה רביעית (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה חמישית (ישיבה 417)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שביעית (ישיבה 478)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | בלא הגבלת גודל
| rowspan=&quot;4&quot; | רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–5,000
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–25
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו אחיד (ישיבה 460)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;16&quot; | 51–12,000
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 284)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 356א)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הליך תחרותי (ישיבה 506)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית}}
{|
! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| P.V הולכה (ישיבה 325) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 344) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 347) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 385) || ||
|-
| מכרזי קרקע (443) || ||
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7א]]'''}}
@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו-וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | תשובת המחלק למבקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד המתוכנן להפעלה מסחרית !! rowspan=&quot;2&quot; | סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה - מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}} !! rowspan=&quot;2&quot; | נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
: רשימת סיבות אפשריות:
: • תשובת מחלק חיובית.
: • תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
: • תשובת מחלק שלילית לתעריף.

@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת}}
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד הפעלה מסחרית בפועל !! rowspan=&quot;2&quot; | הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי-עמידה בו !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ : {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית}}
{|
! חודש !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (MW) !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (KW) !! אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה) !! מס' מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור !! אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת
|-
| שנה קודמת || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ינואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| פברואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מרס || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אפריל || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מאי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יוני || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יולי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוגוסט || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ספטמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוקטובר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| נובמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| דצמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ לשנה || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ כללי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}

@ 7ב. (תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-15, תשפ&quot;א-28) : '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - אמצעי התקשרות של צרכן עם ספק שירות חיוני רשת, שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה אתר האינטרנט והיישומון של ספק השירות החיוני רשת;
:- &quot;בירור חשבון&quot; - בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
:- &quot;טיפול בתקלה&quot; - טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
:- &quot;מוקד תקשורת כתובה&quot; - מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ'אט) או מסרון;
:- &quot;מענה אנושי מקצועי&quot; - מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
:- &quot;מענה קולי&quot; - מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
:- &quot;סיום התקשרות&quot; - הודעת צרכן שנמסרה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 17]], בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
:- &quot;תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].
: (א) '''מוקדי שירות'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב-תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי מקצועי בנושאי בירור חשבון, טיפול בתקלה וסיום התקשרות.
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), יעמיד ספק שירות חיוני רשת לרשות צרכניו גם אמצעים דיגיטליים מקוונים שאינם נכללים במוקד הטלפוני ובמוקד התקשורת הכתובה, שבאמצעותם יוכל צרכן להעביר פניות לספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''שעות פעילות המוקדים בנושאי צרכנות ואספקת חשמל'''
:: (1) נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד הטלפוני לפי שעות הפעילות כמפורט להלן:
::: (א) בנושאי צרכנות, ובכלל זה בנושאי בירור חשבון וסיום התקשרות, יינתן מענה אנושי מקצועי בימים א' עד ה', מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
::: (ב) בנושאי אספקת חשמל, תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי מקצועי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה;
::: (ג) בנושאי עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים, יינתן מענה אנושי ומקצועי בימים א' עד ה' מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ד) ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד הטלפוני, וכן יודיע על המוקדים הנוספים שבהם הוא זמין בשעות שבהן המוקד הטלפוני אינו זמין.
:: (2) במוקד התקשורת הכתובה, אם ספק השירות החיוני רשת מפעיל מוקד שכזה, יינתן מענה בימים א' עד ה', משעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א]] או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
: (ג) '''זמן מתן מענה'''
:: (1) המוקד הטלפוני, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי בנושאי צרכנות כאמור בסעיף (ב)(1) (להלן - שעות הפעילות בנושאי צרכנות), מענה אנושי מקצועי לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
:: (2) ככלל, בפניות למוקד טלפוני העוסקות בנושאי טיפול בתקלה, סיום התקשרות ובירור חשבון, לא יעלה משך זמן ההמתנה למענה אנושי בשעות הפעילות בנושאי צרכנות על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
::: (ב) ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
:: (3א) חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
:: (4) בכל נושא שאינו מבין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (2), נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד; על אף האמור, אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן השארת הודעה ובקשה לשיחה חוזרת של נציג המוקד הטלפוני אל הצרכן; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
:: (5) חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
: (ג1) '''דיווחים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי בנושאי סיום התקשרות, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
: (ד) '''פעילות המוקד בשעות עומס'''
:: (1) במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
:: (2) במצבי עומס הנובעים מאי-אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
: (ה) '''פעילות באירוע חריג'''
:: בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות -
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן - מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
::: (א) נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
::: (ב) מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה (([במקור: ספק שירות חיוני רשת])) מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
:: (5) נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
: (ו) '''תיעוד שיחות למוקד הטלפוני'''
:: ספק השירות החיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במוקד הטלפוני וישמור את ההקלטות לתקופה שלא תפחת משנה ממועד ההקלטה; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
: (א) '''רישום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א' לאמת מידה זו.
:: (2) ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א' לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
:: (3) לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
: (ב) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א' לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב' לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
: {|
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים) ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה ביתית ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
|  מכשיר IPV בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

@ : '''הנחיות:'''
@ : 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
@ : 1. {| style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot;| פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! מס' חוזה !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה !! מצב משפחתי
|-
| || || || || style=&quot;text-align: center;&quot; | ר/נ/ג
|}
:  פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
: (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
: 2. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה
|-
| || ||
|}
@ : '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: 3. {| style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;3&quot;| כתובת מגורים עיקרית !! עיר/יישוב !! שכונה !! רחוב !! מס' בית !! כניסה !! קומה !! דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: 4. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי קשר !! טלפון בבית !! טלפון נייד !! מספר נוסף
|-
| || ||
|}

@ : '''מידע חשוב'''
@ : לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' [[כללים אלו|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/תקלה/עבודה יזומה על ידי החברה.
: 4. בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

@ : {{ממורכז|'''הצהרה'''}}
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.
@ : {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: □ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: □ לב מלאכותי
:: □ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' [[לאמת המידה 7ג]]; יש לציין סוג המכשיר:
:: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
: אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} ............................. זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! פרטים אישיים !! מס' רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: .......................................
: למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
@ : {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ 7ד. (תיקון: 22.11.20; תשפ&quot;א-18) : '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ניסוי&quot; - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
::- &quot;מבקש&quot; - אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
::- &quot;סש&quot;ח רלוונטי&quot; - ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו - ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
: (ב) '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: (1) מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
::: (ב) ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
::: (ג) ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
:: (2) במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ((ו))ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי''''
:: מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש&quot;ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
:: (2) התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש&quot;ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
:: (3) היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
:: (4) משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
:: (5) פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
:: (6) פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
:: (7) כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
: (ד) '''עמדת סש&quot;ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: סש&quot;ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש&quot;ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
:: (1) אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר המלצה לאישור הבקשה;
:: (2) אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
: (ה) '''החלטות בבקשה'''
:: (1) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש&quot;ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
:: (2) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
::: (א) צורפה לה עמדת סש&quot;ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
::: (ב) הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
:: (3) אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

=== סימן ב': מיתקני חשמל ===

@ 8. (תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-10, תשפ&quot;א-6) : '''מיתקני חשמל - אספקה, תחזוקה ובעלות'''
: (א) '''אספקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
: (ב) '''תחזוקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
: (ג) '''חיבורים נוספים'''
:: ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
: (ד) '''חזקת בעלות'''
:: כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
: (ה) '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
:: הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
: (ו) '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
:: (1) לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי [[סעיף 46 לחוק משק החשמל]] רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרטי המען;
::: (ד) נתון פטירה;
:: (2) לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

@ 9. (תיקון: 5.7.02, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
: (א) '''תיאום ביקור'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
:: (2) בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים.
: (ב) '''מניעת ביקור שתואם'''
:: לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן &quot;עלות ביקור במקום לשווא&quot;, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
: (ג) '''אי הגעה במועד'''
:: לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, תקוזז מעלות השירות שניתן לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

@ 10. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08) : '''שמירה על מיתקני חשמל'''
: (א) '''פעולה במיתקן'''
:: חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
: (ב) '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
:: ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
: (ג) '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
:: ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

@ 11. (תיקון: 29.11.05) : '''שינויים במיתקן החשמל'''
: (א) '''תשלום בגין נזק'''
:: (1) מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (3) נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
: (ב) '''ניתוק אספקה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (2) ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
:: (3) בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

@ 12. (תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''הסרת מפגעים'''
: (א) '''מפגע שנודע לצרכן'''
:: נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן - מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
:: (2) הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ב) '''יידוע הצרכן'''
:: (1) נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
:: (2) הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור [[באמת מידה 9(א)]] לצורך הסרת המפגע.
: (ג) '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
:: (1) אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
:: (2) אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
:: (3) עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''מפגע בחצרים'''
:: נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
: (ה) '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
:: בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג' או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
: (ו) '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
:: על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ז) '''ניתוק אספקה'''
:: נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו-(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

== פרק ב': צריכת חשמל ==

=== סימן א': צרכנות ===

@ 13. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
: (א) '''בסיס החישוב'''
:: חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט&quot;ש שנקרא במונה בתעריף לקוט&quot;ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (א1) '''גביית תעריף מערכתי'''
:: המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) '''תדירות קריאת המונה'''
:: לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (ג) '''הרשאת גישה'''
:: קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור [[באמת מידה 14(ה)]] ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
: (ד) '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
:: על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]:
:: (1) המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
:: (2) החשמל נצרך שלא דרך המונה;
:: (3) לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שחלפו;
:: (4) ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
:: (5) החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי.
: (ה) '''פריסת תשלומים'''
:: במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור [[באמת מידה 26(ו)]].
: (ו) '''קריאת המונה על-ידי הצרכן'''
:: (1) צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר. לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין. ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני.
:: (2) ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
:: (3) לעניין מונים רציפים, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
: (ז) '''אימות קריאת הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
: (ח) '''קריאת מונה מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ט) '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
:: (1) לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
:: (2) צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
: (י) '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
:: במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
: (יא) '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
:: בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 14. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14) : '''הערכת צריכה'''
: (א) '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
:: קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
: (ב) '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
:: אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור [[באמת מידה 13(ד)]], תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור [[באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת, על מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על רישומי מונה מחליף או מבקר, אם לא עומדים לרשותו התנאים להערכת הצריכה כאמור בסעיפים (א) ו-(ב).
: (ד) '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
:: (1) בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ-25 מונים; לעניין זה, &quot;מקבץ מיתקנים ייחודיים&quot; - קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
:: (2) חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
: (ה) '''הערכת צריכה מוגדלת'''
:: (1) אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור [[באמת מידה 13(ג)]] למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן - הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור.
:: (2) הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

@ 15. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
: (א) '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
:: (1) מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
: (ב) '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
:: (2) על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו - בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
: (ג) '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה'''
:: בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
:: (1) מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
::: עומס בדיקה חד-מופעי למונה תלת-מופעי יהיה בזרם של כ-20% וכ-100% של הזרם הבסיסי.
:: (2) מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הנומינלי.
:: (3) מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
:: (4) מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
:: (5) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
:: (6) מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
:: (7) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (8) מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (9) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (10) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (11) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (12) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (13) נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
:: (14) נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם [[לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] [[ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)]].
: (ה) '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]].
: (ו) '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
:: (2) נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
:: (3) נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
:: (4) דו&quot;ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
: (ז) '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
:: נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ול מוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (3) הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
: (ח) '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
:: (2) במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
:: (3) (((נמחק).))
:: (4) (((נמחק).))
: (ט) '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
:: (1) החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע [[בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16]], יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
:: (3) מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
:: (4) אין באי-ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

@ 16. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''צריכת חשמל שלא כדין'''
: (א) '''הסנקציות המותרות לספק'''
:: נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
:: (1) לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
:: (2) להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
:: (3) לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו-(ה), [[באמת מידה 11(א)(1)]] [[ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)]].
:: (4) להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
:: (5) לפרק את החיבור כקבוע [[באמת מידה 29א(ב)]].
: (ב) '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו-(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
:: (2) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו-(3).
:: (3) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור [[באמת מידה 15(ז)]].
: (ג) '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
:: תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
: (ד) '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
:: כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור [[באמת מידה 26(ו)(2)]].
: (ה) '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
:: נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו-28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

@ 17. (תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''סיום התקשרות'''
: (א) '''צרכן רשום המבקש להתנתק'''
:: צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''פרק הזמן לביצוע הניתוק'''
:: ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו-(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
:: הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו'''
:: כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלו מים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
: (ה) '''צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
:: צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 18. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''רישום צרכן חדש'''
: (א) '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות'''
:: (1) המבקש לקבל אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש((,)) וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
:: (3) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
:: (4) מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''אישור רישום'''
:: ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
:: (1) סוג המונה המותקן במקום והאפשרות להתקנת מת&quot;מ בהתאם לבקשת הצרכן;
:: (2) הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור [[באמת מידה 15(ב)(1)]];
:: (3) סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
: (ג) '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
:: נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני לחצרים, יהיה הספק רשאי לחייב את המחזיק בחצרים בתשלום בעד החשמל, זולת אם המחזיק הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל.
: (ד) '''בחירת והתקנת מונה'''
:: (1) צרכן זכאי לבחור בין מונה חד-פאזי, תלת-פאזי, מונה תשלום מראש (מת&quot;מ) או תעריף עומס וזמן בכפוף לגודל החיבור של הצרכן והיקף הצריכה במקום הצרכנות. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת&quot;מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.

@ 18א. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ב-20) : '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
: (((חלה על בקשת שיוך למספק ברירת מחדל שהוגשה למספק ברירת המחדל שהוגשה החל מיום 11.7.2022):))
: (א) '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
: (1) מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים [[5|בסעיף (א)(1) ו-(2) לאמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
:: (2) מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (3) מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה-20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה-20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
:: (4) מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
:: (5) עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
: (ב) '''ציון פרטים בבקשה'''
:: (1) בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
::: (א) שמו המלא של הצרכן;
::: (ב) מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
::: (ג) מספר הזהות שלו או מספר ח&quot;פ;
::: (ד) כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
::: (ה) פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
::: (ו) שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
:: (2) היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (3) היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
:: כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
: (ד) '''איחוד חובות צרכן רשום'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי [[פרק זה]] בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
:: (2) חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.


@ 19. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''החלפת צרכנים'''
: (א) '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן - הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן - הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (2) לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
:: (3) לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות [[אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)]].
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
: (ד) '''איחוד חובות'''
:: נותר צרכן חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלו בגין מקום צרכנות או חצרים שבהם צרך חשמל, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''חיוב מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
:: מותקן במקום צרכנות מונה תעו&quot;ז או מת&quot;מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
: (ז) '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל - חיוב מת&quot;מ'''
:: המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת&quot;מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת&quot;מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

@ 20. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''מונה תשלום מראש (מת&quot;מ)'''
: (א) '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
:: צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
:: (1) המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת&quot;מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
:: (2) צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת&quot;מ במקום הצרכנות.
:: (3) המת&quot;מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
:: (4) המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
:: (5) צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת&quot;מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
:: (6) מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (7) המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

=== סימן ב': חשבונות ותשלומים ===

@ 21. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18) : '''חובת תשלום'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
:: (2) שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ-15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
:: (3) לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
:: (4) בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
: (ב) '''תשלום קבוע'''
:: צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
:: בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ה) '''איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת'''
:: ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]], בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], לפי העניין, ובכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ו) '''קיזוז או ניכוי'''
:: צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
: (ז) '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
:: לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, והכול בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ח) '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
:: לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ט) '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספק תחשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
:: לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]], רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.

@ 22. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-2) : '''משלוח חשבון'''
: (א) '''תדירות שליחת החשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן המשויך לחשבון דו-חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן המשויך לחשבון חד-חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
::: (ב) ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה - מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ב) '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
:: (1) חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן לצורך משלוח דברי דואר.
:: (2) צרכן יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
:: (3) יראו את החשבון כנמסר לצרכן אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן לספק השירות החיוני לצורך כך.
:: (4) חשבון שנשלח לצרכן, בהסכמתו, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה - חשבון חשמל חד-חודשי'''
:: לבקשת צרכן המקבל חשבון דו-חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד-חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם. מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים על גבי חשבון הצריכה.
: (ד) '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד-פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ה) '''דוח מרוכז'''
:: (1) לבקשת צרכן שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו&quot;ח המרוכז יינתן לצרכן כאמור ללא תוספת תשלום.
:: (2) לפני קבלת השירות ימסור הצרכן לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
: (ו) '''גישה למידע דיגיטלי'''
:: (((הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו עד יום 12.9.2021):)) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
:: (((הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו החל מיום 13.9.2021):)) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן וכן את כל נתוני המניה כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן ב-12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.

@ 23. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-17) : '''תכולת חשבון'''
: (א) '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
:: (1) חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
: (ב) '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
:: (1) חשבון צריכה
::: בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג עבור השירות;
::: (ג) כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
::: (ד) תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד-חודשי כאמור [[באמת מידה 22(ג)]];
::: (ה) דרך קביעת הצריכה;
::: (ו) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ז) התשלום הקבוע - יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
::: (ח) מועד הוצאת החשבון;
::: (ט) המועד האחרון לתשלום;
::: (י) מועד הקריאה של המונה - הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
::: (יא) בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה [[באמת מידה 26 (תיקון חשבון)]] - פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
::: (יב) בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור [[באמת מידה 7(א)(3)]], באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (יג) אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות [[סעיף 31א לחוק|אמת מידה (([צ&quot;ל: סעיף])) 31א לחוק]] - ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע [[בחוק]] ובהתאם למפורט [[באמות מידה 30(ז) ו-(ח)]];
::: (יד) חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טו) חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טז) בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
:::: (1) תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
:::: (2) לכל מש&quot;ב - קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
:::: (3) סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
:::: (4) במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
:::: (5) מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
:: (2) חשבון שירותי רשת
::: בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג בעבור השירות;
::: (ג) מועד מתן השירות;
::: (ד) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ה) מועד הוצאת החשבון;
::: (ו) מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור [[באמת מידה 24(ג)]];
::: (ז) למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה - גודל החיבור;
::: (ח) למזמינים חיבור זמני - סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
::: (ט) בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (י) הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
::: (יא) לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח - גודל המיתקן או הטורבינה;
::: (יב) לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח - תשלום כקבוע [[באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)]] [[ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]]; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
: (ג) '''שירותי רשת לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
: (ד) '''צרופות'''
:: (1) בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט&quot;ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט&quot;ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי-אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע.
:: (2) בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
:: (3) הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

@ 24. (תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-15, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : '''מועדי התשלום'''
::- לעניין אמת מידה זו, &quot;חגים&quot; - ימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות.
: (א) '''מועד אחרון לתשלום'''
:: צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
: (ב) '''חשבון צריכה'''
:: על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד-חודשי ו-20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו-חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
:: (2) בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
:: (3) לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות.
::: (ב) חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה &quot;התראה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2, ואולם אם נשלחה בהודעת דואר אלקטרוני, אז יזוכה בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
::: (ג) חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
::: (ד) חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
::: (ה) חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
::: (ו) חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים &quot;התראה שנייה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2.
::: (ז) בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 ללוח תעריפים 5.4–2.
::: (ח) הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
::: (ט) ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
::: (י) חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
:: (4) ספק שירות חיוני יפעל כאמור [[באמת מידה 21(ז)]] לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש&quot;ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש&quot;ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (5) לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה - ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
::: (ב) חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
::: (ג) בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
: (ב1) '''חשבון שירותי רשת'''
:: תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור [[באמת מידה 21(ה)]] ובכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ג) '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
:: על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
:: (2) לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
:: (3) כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
:: (4) לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
:: (5) תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
: (ד) '''שירות בחלקים'''
:: ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
: (ה) '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
:: (1) אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו &quot;אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת&quot; - אספקת חשמל על-ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
:: (2) על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
:: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
:: (4) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
:: (5) המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
::: (א) המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
::: (ב) חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
::: (ג) חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה - ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
:: (6) (((נמחקה).))
:: (7) המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על-ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
:: (8) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
:: (9) כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח [[סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל&quot;א-1971]], יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
::: (א) ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
:::: (1) לשכת שר הביטחון;
:::: (2) לשכת שר האנרגיה;
:::: (3) לשכת שר האוצר;
:::: (4) מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
:::: (5) קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
:::: (6) רשות החשמל;
::: (ב) הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
::: (ג) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
: (ו) '''שירות מונה תשלום מראש - כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
:: (1) מחלק רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס מחלק חוב צריכה של צרכן במסגרת המת&quot;מ, למעט לצרכן שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].
:: (3) על פריסת תשלומים באמצעות מת&quot;מ יחולו הכללים הבאים:
::: (א) שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי המחלק להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
::: (ב) הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
::: (ג) עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן ומחלק  יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
:: (4) לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יאפשר מחלק לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי המחלק להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
:: (5) בשל חובות צריכה של צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
:: (6) לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין מחלק אצל הצרכן מת&quot;מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת&quot;מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע המחלק להסדר חוב עם הצרכן יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת&quot;מ הכרחי רשאי המחלק לנתק את אספקת החשמל.
:: (7) שולם החוב במלואו, יאפשר המחלק לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת&quot;מ.
: (ז) '''הסדרי תשלום חריגים'''
:: (1) במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
:: (2) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
:: (3) על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
:: (4) הסדרי תשלום יטופלו על-ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
: (ח) '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
:: (2) ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
:: (3) ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
:: (4) במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה &quot;אמצעי תשלום&quot;.
:: (5) הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 21 (חובת תשלום)]] ובאמת מידה זו.

@ 24א. (תיקון: 21.11.18, 26.5.21; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-10) : '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק&quot; - אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק&quot; - האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו–וולטאי;
::- &quot;הסדר מונה נטו&quot; - מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור [[בסימן ח' לפרק ח']];
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
: (ב) '''דיווחי מחלק'''
:: (1) אחת לחודש ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
::: (א) הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
::: (ב) כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א' לאמת מידה זו;
::: (ג) כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי-שעתי;
::: (ד) התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם.
:: (2) מחלק דומיננטי רשאי לפרסם טופס דיווח לדוגמה.
: (ג) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש את עלות סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב)(1)(ד) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
:: (2) המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
::: (א) תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
::: (ב) תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
:: (3) בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 1–5.2.
:: (4) אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
:: (5) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 24א]] - התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבי לפי עונות ומש&quot;בים'''}}
{|
! עונה !! מש&quot;ב !! %
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | קיץ || פסגה || 47.1
|-
| גבע || 20.1
|-
| שפל || 32.8
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | חורף || פסגה || 8.4
|-
| גבע || 7.6
|-
| שפל || 84 (([צ&quot;ל: 8.4]))
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | מעבר || פסגה || 54.6
|-
| גבע || 21.9
|-
| שפל || 23.5
|}

@ 25. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''אופן התשלום'''
: (א) '''אופן תשלום החשבון'''
:: תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
:: (1) במשרדי ספק השירות החיוני;
:: (2) בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב-10 בחודש;
:: (3) בכל בנק או בבנק הדואר;
:: (4) באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ולגבי חשבון צריכה - גם באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
::: (א) ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון ובחשבונות צריכה בלבד - גם את כתובת אתר האינטרנט, שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
::: (ב) ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה
:: (5) בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
: (ב) '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
:: (1) שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות [[אמות מידה 24(ב)]] [[או 24(ג)]], לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה [[סעיף 29 לחוק שירותי תשלום|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) '''גבייה במקום הצרכנות'''
:: לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]], יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 18 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
: (ה) '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור [[באמת מידה 24(ב)(3)]].
: (ו) '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
:: ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
:: חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

@ 26. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תיקון חשבון'''
: (א) '''תיקון חשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) נתגלתה טעות בחשבון;
::: (ב) נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
: (ב) '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
:: (1) נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
::: (ב) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (2) נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
:: (3) נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
: (ד) '''חשבון שתוקן'''
:: תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]] בהתאם לסוג החשבון.
: (ה) '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
:: (1) המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו&quot;ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ו) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
:: (2) במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

@ 27. (תיקון: 29.11.05) : '''טעות בחשבון'''
: (א) '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
: (ב) '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
:: צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
: (ג) '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
:: פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
: (ד) '''בדיקה נוספת'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
: (ה) '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
:: (1) הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
:: (2) שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות [[אמת מידה 26(ב)(1)(ב)]].
:: (3) דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
: (ו) '''תגובה להשגת הצרכן'''
:: פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]].
: (ז) '''תוצאות הבדיקה'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
:: (2) לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

@ 28. (תיקון: 29.11.05, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''פירוט חשבון'''
: (א) '''זכות לקבלת מידע'''
:: (1) צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
: (ב) '''עלויות'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חוב הנובע מליקוי במונה'''
:: ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף [[לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-26 (תיקון חשבון)]].

@ 29. (תיקון: 9.1.17) : '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חיבור ציבורי&quot; - חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
::- &quot;נציגות בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]].
: (ב) '''חשבון חשמל - רכוש משותף'''
:: (1) לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל - רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
::: (ב) כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
:: (2) לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלט השל אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
:: (3) אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין]], התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
:: (4) על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
:: (5) בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
:: (6) ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 29]] {{ש}} בקשה לקבלת שירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; או לביטול השירות'''}}
:: נא לסמן:
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

: בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל - רכוש משותף.
: ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
: להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
{|
! שם פרטי !! שם משפחה !! מספר חוזה !! מספר מונה
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|-
| &amp;nbsp; || &amp;nbsp; || &amp;nbsp; ||
|}
: * ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ&quot;ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).

@ 29א. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-28) : '''ניתוק אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
:: (1) פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24(ב)]], יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א' עד ה' בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
:: (2) האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (3) בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4) פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''עילות לפירוק חיבור'''
:: במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

@ 29ב. (תיקון: 27.9.17, 23.9.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''חידוש אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
:: (1) נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
:: ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק במשך יותר משנתיים'''
:: חל ניתוק באספקת החשמל במשך יותר משנתיים והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
:: (1) אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (3) אם המונה הוסר והחיבור פורק - לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
: (ד) '''חידוש אספקה במת&quot;מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
:: (1) מחלק יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע [[באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)]] אשר יאפשר הטענת קוד למת&quot;מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד-פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה;
:: (2) מחלק יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת&quot;מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ-50 ש&quot;ח.

=== סימן ג': חיוב בעבור צריכת חשמל ===

@ 30. (תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''דרך חיוב'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;המוסד המוסמך&quot; - הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי [[סעיף 31א לחוק]];
::- &quot;תאריך הקריאה&quot; - התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
: (ב) '''תעריפים'''
:: ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
:: חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
: (ה) '''עיגול סכומים בחשבון'''
:: הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
:: (1) היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות - לא יובא בחשבון.
:: (2) היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר - יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
: (ו) '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
:: צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
: (ז) '''תשלום מופחת לזכאים'''
:: צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
:: (1) הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
:: (2) הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
:: (3) היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (4) היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ח) '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
:: אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על יד ועל פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה - צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
:: (2) הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
:: (3) הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע [[בחוק]] על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
:: (5) ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

@ 31. (תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17) : '''תעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז)'''
: (א) '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
::: (א) צרכני מתח עליון;
::: (ב) צרכני מתח גבוה;
::: (ג) צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
::: (ד) צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט&quot;ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן.
:: (1א) ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן - שנת המעבר).
:: (2) מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
:: (4) צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ-40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
:: (5) חשבון צריכה דו-חודשי יוגש לצרכן תעו&quot;ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
:: (6) צרכן תעו&quot;ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
:: (7) צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
:: (1) צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו&quot;ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
:: (2) צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
:: (3) צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
::: במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4)(א) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
::: (ב) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
::: (ג) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
:: (5) ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
:: (6) מעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
:: (7) ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו&quot;ז פשוט וולונטרי לשנים-עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו&quot;ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו&quot;ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו&quot;ז וולונטרי או למסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
:: (8) מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו-(2) כדין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיף (א)(1).

=== סימן ד': פניות ותלונות צרכנים ===

@ 32. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
: (א) '''קבלת קהל'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
:: (2) שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ-30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
: (ב) '''אופן הפניה'''
:: ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
:: (1) פניה בעל-פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
:: (2) פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
:: (3) פניה באמצעות מוקד טלפוני.
: (ג) '''עלות השירות'''
:: עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

@ 33. (תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''טיפול בתלונות צרכנים'''
: (א) '''תלונה בכתב או בטלפון'''
:: עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני רשת בכתב או בטלפון יאשרו הגורמים האחראים לטיפול בתלונות אצל ספק שירות חיוני רשת את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני רשת הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
: (א1) '''פנייה של צד שלישי'''
:: היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני רשת ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
: (ב) '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
:: ספק השירות החיוני רשת יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור. לא שלח ספק השירות החיוני רשת תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''בדיקה או דיון נוספים'''
:: על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני רשת מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה.
: (ד) '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
:: לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
: (ה) '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ה1) '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ו) '''פיצוי בגין איחור'''
:: בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ-10,000 ש&quot;ח.

@ 34. (תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
: (א) '''תלונה על רמת המתח'''
:: (1) התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על-פי תאום מראש כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)]].
:: (2) התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו&quot;ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
:: (4) ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
: (ב) '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
:: לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
: (ג) '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
:: (1) התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
:: (2) הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
:: (3) בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
: (ד) '''עלות תיקון נתיך'''
:: בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ה) '''תקלה במיתקן הצרכן'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

== פרק ג': חיבורים לרשת ==

=== סימן א': חיבור למתח נמוך ===

@ 35. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו&quot;א;
::: (ב) ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
::: (ג) לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
::: (ד) פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
:: (3) המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
:: (4) אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

@ 35א. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-17, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
:: (1) תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן - בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
:: (2) בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 - עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי [[פרק ז|פרק ז': עבודות על חשבון אחרים]].
: (ב) '''חיבור זמני'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–4.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
:: (2) (((בטל לעניין בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) פירק המחלק את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
:: (3) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי [[אמת מידה 35ח]].
:: (4) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
:: (5) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
:: (6) (((חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף ((())ג(()))(3).
: (ג) '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
:: (1) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט [[באמת מידה 35יא(א)(3)]].
:: (3) תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 &quot;תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים&quot;.
:: (5) לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (6) תשלום בעבור בדיקה לאחר הגדלת חיבור יהיה לפי אחד מאלה:
::: (א) בעבור בדיקת מיתקן עד גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה &quot;תעריף בדיקת מיתקן יחיד ביום&quot; בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
::: (ב) בעבור בדיקת מיתקן מעל גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה &quot;תעריף לבדיקה חוזרת או לבדיקה המבוצעת לאחר הגדלת חיבור או לבדיקת גנרטור&quot; בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) '''החזר והשלמה'''
:: תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור [[באמת מידה 27 (טעות בחשבון)]] והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
: (ו) '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
:: צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד-פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
: (ז) '''אופן התשלום'''
:: (1) תשלום חשבונות לפי [[פרק זה]] יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות [[באמת מידה 25(א)]] למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור [[באמת מידה 25(א)(2)]].
:: (2) לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור [[באמת מידה 25(א)(3)]].
: (ח) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים [[בסימן זה]] או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35ב. (תיקון: 4.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) ייעוד הבניין;
:: (7) קיום ייצור עצמי;
:: (8) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו, ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
::: (ה) עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
::: (ו) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
::: (ז) צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת המחלק.
:: (3) המחלק רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
::: (א) סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו&quot;א;
::: (ב) לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
::: (ג) המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
:: (4) לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
:: (5) מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
: (ג) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור [[באמת מידה 35א(ח)]].

@ 35ג. (תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) תכניות העבודה;
:: (2) לוח זמנים לביצוע החיבור;
:: (3) מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
:: (4) חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
:: (5) חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן - עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
:::: (1) אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
::: (ב) ביחידות צמודות קרקע:
:::: (1) בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5.
:: (6) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
::: (א) דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ב) תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ג) משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
:: (7) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
:: (8) דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
:: (9) אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
:: (10) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]].
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור מחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל-90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.

@ 35ד. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]] [[או 35ג(ג)(3)]], ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)(1)]].

@ 35ה. (תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורים'''
:: עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין [[אמת מידה 35ג(ב)]] לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
: (ב) '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
:: היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ג) '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
:: אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

@ 35ו. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הכנת בניין לחיבור'''
: (א) '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
:: התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
: (ב) '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
:: כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

@ 35ז. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור [[באמת מידה 35ו(א)]], יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
: (ב) '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)]].

@ 35ח. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן - בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן - תשלום בעבור בדיקת המיתקן); בעבור בדיקת מיתקן שתבוצע מעבר לשעות העבודה של המחלק, יגבה המחלק ממבקש החיבור תעריף בשיעור של 125 אחוזים מתעריף בדיקת מיתקן הקבוע בלוח תעריפים 4.3–11, בהתאם לגודל החיבור הנבדק.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)]] ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
: (א1) '''החתמה על משך זמן בדיקת הקבלה'''
:: לאחר ביצוע הבדיקה, יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות [[+|החוק]]'''
:: (1) מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ (תיקון: תש&quot;ף-14) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35ח]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה'''}}
: סוג המיתקן שנבדק: {{ש}} □ בדיקת חיבור ציבורי □ בדיקת חיבור פרטי {{ש}} □ בדיקה לאחר ביצוע הגדלת חיבור □ בדיקת גנרטור
: בדיקה מספר: {{ש}} □ בדיקה ראשונה □ בדיקה חוזרת
: שם הצרכן: ....................................................
: מיקום המיתקן: ...........................................
: גודל החיבור: ..............................................
: תאריך ביצוע הבדיקה: ..........................
: משך זמן ביצוע הבדיקה (HH:MM): .................................
: חתימת מזמין הבדיקה: .....................................

@ 35ט. (תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''כללי חיבור מהיר'''
: (א) '''כללי חיבור מהיר''' &lt;!-- (([במקור: כללי חיבור מחיר])) --&gt;
:: פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו&quot;א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
::: (א) בעבור החיבור - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
::: (ב) בעבור בדיקת המיתקן - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח [[לאמת מידה 35ח]].
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

=== סימן ב': חיבור למתח גבוה ===

@ 35י. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
: (א) '''חיבור למתח גבוה'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו&quot;א ל-8 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו&quot;א;
::: (ב) החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.

@ 35יא. (תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
::: (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
:: (3) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
::: (א) תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
::: (ב) בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
::: (ג) פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
::: (ד) בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
:: (4) תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
:: (5) (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
:: (6) (((הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):)) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על
: (ב) '''חישוב על-פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
: (ג) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35יב. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-12) : '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
:: (7) שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
:: (8) אם קיים ייצור עצמי - המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
:: (9) קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
:: (10) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי - לא יאוחר מ-30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
: (ב1) '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן - חיבור מוגבל).
:: (2) מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
:: (3) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
:: (4) לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
:: (5) המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה -
:::: (1) אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
:::: (2) אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
:: (6) אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת - יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
:: (7) המחלק ישיב למבקש החיבור -
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה - לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
:: (8) תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
::: (א) מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
::: (ב) הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
::: (ג) מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
:: (9) מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן - אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
:: (10) לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
:: (11) המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי [[אמת מידה 35יז]], לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
:: (12) מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
:: (13) אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
:: (14) המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35יג]] לגבי אותה תשובה.
:: (15) תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות (((מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024))).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
: (ד) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ב)]] מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
: (ה) '''תשלום מראש'''
:: (1) התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו-4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (2) על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ג)]] מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : {{ממורכז|{{מודגל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''
@ : שם הצרכן: ________
: מיקום הצרכן: _________
: גודל חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): ____________
: מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: ___________
: הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: __________________________________
: 1. פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: _____________________
: 2. פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | קיץ !! colspan=&quot;3&quot; | חורף
|-
! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון
|-
| טרם מתן החיבור המבוקש || || || || || ||
|-
| מתן החיבור המבוקש במלואו || || || || || ||
|-
| הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני || || || || || ||
|}
: 3. פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: ________________.
: 4. פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: _______________.

@ 35יג. (תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן הפרטי;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד (חיבור חריג)]] [[או 35לה (חיבור מיוחד)]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

@ 35יד. (תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]], ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]].

@ 35טו. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מיתקן החשמל הפרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
:: המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
: (ב) '''מיקום הצבת המיתקן'''
:: מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
: (ג) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו-4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
: (ד) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

@ 35טז. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)]].

@ 35יז. (תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]], ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו (להלן - בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
:: (1) מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
:: (3) מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט-מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ 35יח. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הזנה נוספת'''
: (א) '''חיבור נוסף'''
:: (1) דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
:: (2) קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
:: (3) בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

=== סימן ג': חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה (תיקון: תשע&quot;ט-5) ===

@ 35יט. (תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע [[באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)]]; לעניין זה, &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:: (4) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)&quot;.
:: (5) על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
::: (ט) מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש&quot;ח תהיה מפורטת וסופית.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (8) המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
:: (9) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע [[באמת מידה 35יב(ד)]].
:: (10) המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
:: (11) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (12) האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
: (ב) '''הספק מיתקן פוטו–וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
:: (2) המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
:: (3) תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש&quot;ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן - הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש&quot;ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
:: (4) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
: (ג) '''שמירת מקום ברשת'''
:: המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד - המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
:: (1) מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן - התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
:: (2) המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן - בדיקת היתכנות).
:: (3) המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
:: (4) בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
:: (5) בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
:: (6) סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
:: (7) על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
:: (8) ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
:: (9) הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן - פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
:: (10) המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

@ 35יט1. (תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר היתכנות וולונטרי).
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה&quot;.
:: (4) על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24 &quot;חשבון לגבי שירות שטרם ניתן&quot;]].
:: (5) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
:: (6) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי-יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (7) המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
:: (9) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

@ 35כ. (תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע&quot;ט-4) : '''פתיחת תיק חיבור'''
: (((בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).))
: (א) '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
:: (1) בעל רישיון ייצור מותנה (להלן - בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
:: (2) פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע [[באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)]].
:: (3) בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
:: (4) על אף האמור [[באמת מידה 35יד(א)]], החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב-50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
: (ב) '''מערכות תקשורת'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)]], המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
:: (2) בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: &quot;עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה&quot;.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

@ 35כ1. (תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר לפי [[סעיף 4(א) לחוק החשמל]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הספק הזרמה מרבי לרשת&quot; - הספק מרבי מדומה שמבקש הצרכן להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית - בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9;
:- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
:- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
:- &quot;מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה החיובית שמסר לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]];
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות - יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
:- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור בגז&quot; - מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018)]] כפי שתעודכן מעת לעת;
:- &quot;נקודת החיבור לרשת&quot; (PCC - Point of Common Coupling) - נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
:- &quot;פעולות ברשת&quot; - עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
:- &quot;רשת חלוקה&quot; - רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
:- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
:- &quot;תהליך סנכרון&quot; - בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
:- &quot;תיק עבודה&quot; - הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
:- &quot;תנאים לזכאות לתעריף המבוקש&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
:- &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; - התחייבות המחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]], לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כ1]]''' (((נמחק)))}}

@ 35כ2. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
: (א) '''מתח החיבור והתאמת הציוד לרשת'''
:: (1) חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 16 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה בכפוף [[לסעיף (א) באמת מידה 35כא]].
:: (2) שילוב מיתקן במקום צרכנות המחובר לרשת החלוקה יהיה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ההספק המותקן המצטבר של סך המיתקנים במקום הצרכנות לא יעלה על 630 קו&quot;א בשילוב לרשת מתח נמוך ולא יעלה על 16 מו&quot;א בשילוב לרשת מתח גבוה;
::: (ב) ההספק הממשי בקילו וואט של סך המיתקנים במקום הצרכנות, כשהוא מחולק במקדם הספק 0.9, לא יעלה על גודל החיבור של מקום הצרכנות בקו&quot;א;
::: (ג) אם לא נקבע אחרת בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, מחלק יגדיל, לבקשת צרכן, חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בסימן א']] [[ובסימן ב' לפרק ג']] באמות המידה ובכפוף למועדים הקבועים בסעיף (ט)(2).
: (ב) '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
:: מבקש שילוב מיתקן יהיה הצרכן הרשום.
: (ג) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את ההספק המותקן המבוקש. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ([[בסימן זה]] - תשלום בעד הרישום).
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
:: (3) שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ([[בסימן זה]] - הספק רשום).
:: (4) המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
:: (5) המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
:: (6) בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
: (ד) '''זימון למשרדי המחלק'''
:: (1) המחלק יזמן את המבקש למשרדיו לצורך הגשת הבקשה, בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום. לחלופין המחלק רשאי לאפשר למבקש להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט. אפשר המחלק להגיש בקשה באמצעות אתר האינטרנט, רשאי המבקש לבקש כי בקשת החיבור או השילוב תוגש במשרדי המחלק, והמחלק יהיה חייב לזמנו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד כאמור בסעיף קטן זה.
:: (2) לא זימן המחלק מועד כאמור בסעיף קטן (1), ולא אפשר את הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט כאמור באותו סעיף ((קטן)), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי שורה 5 או 11 בלוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש, בעבור כל יום עיכוב בזימון מעבר למועד הקבוע בסעיף קטן (1); נוסף על האמור, אם מבקש ביקש להגיש בקשת חיבור או שילוב במשרדי המחלק, על אף שהמחלק אפשר הגשת בקשה כאמור באמצעות אתר האינטרנט, והמחלק לא זימן אותו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי הוראות סעיף זה.
:: (3) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (3), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ה) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
::: (ב) טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של מיתקן הייצור;
::: (ג) נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד-קווית של המיתקן;
::: (ד) הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וואט;
::: (ו) למבקש מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן נמוך מ-15 קילו וואט - יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
::: (ז) מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
::: (ח) התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות; אם התעריף המבוקש מאפשר יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו–וולטאי בהספק קטן מ-15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[בסעיף (ג) באמת מידה 176]];
::: (ט) מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
::: (י) מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
::: (יא) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר - תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א' לאמת מידה זו;
::: (יב) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
::: (יג) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - פירוט של השעות שבהן המבקש מעוניין להוציא אנרגיה לרשת אם הוא יוגבל בתשובת המחלק לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2.
:: (2) נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
::: (ג) נקודת החיבור המבוקשת לרשת.
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
::: (ב) למיתקן בהספק מותקן העולה על 100 קילו וואט, אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
::: (ג) אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות - גודל החיבור המבוקש;
::: (ד) סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי - תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
: (ו) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
:: (1) המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן ההודעה, נתונים ומסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. רשימת הנתונים והמסמכים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית.
:: (2) לא הגיש המבקש את כל המסמכים והנתונים בהתאם לסעיף קטן (1), ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
: (ז) '''הגרלה'''
:: על אף האמור בסעיף קטן (ד), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקשות לחיבור לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
:: (2) תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ב)(1);
:: (3) המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
:: (4) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ד).
: (ח) '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
:: עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק את הנתונים האלה:
:: (1) פעולות ברשת אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
:: (2) התאמת הציוד במיתקן לדרישות המערכתיות לציוד; מחלק יפנה למנהל המערכת לאישור ציוד שלגביו לא נקבעו דרישות מערכתיות; מנהל המערכת ישיב למחלק בתוך 7 ימי עבודה;
:: (3) ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב - עמידת המבקש בתנאים אלה;
:: (4) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
: (ט) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש בתוך שלושים ימי עבודה מיום ההודעה כי הבקשה עומדת בתנאי הסף לבדיקת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש לפי סעיף (ו)(1) במשרדי המחלק, לפי העניין, ואם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. תשובת המחלק תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב'. נוסף על כך, המחלק יהיה רשאי לפרט בתשובתו הסברים לעניין המשך הליך הבקשה.
:: (2) בתשובה לפי סעיף קטן (1), המחלק יתחייב לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, ולהזרמת האנרגיה לרשת בהתאם לבקשת המבקש, בהתאם למועד שביקש המבקש לפי סעיף (ה)(1)(ז) או לפי המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם:
::: (א) לגבי חיבור או שילוב של מיתקן - בתוך 6 חודשים ממועד מתן התשובה;
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח נמוך בלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת - בתוך 90 ימי עבודה ממועד מתן התשובה;
::: (ג) על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח גבוה ובלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת - בתוך 120 ימי עבודה ממועד מתן התשובה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק רשאי להודיע במסגרת תשובתו לפי סעיף קטן (1) כי החיבור מתאפשר בכפוף לאחת או יותר מההגבלות האלה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק חיובית מוגבלת):
::: (א) למבקש חיבור או שילוב מיתקן במתח גבוה, המחלק יהיה רשאי להגביל את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף או בתנאים שנקבעו במכרז היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בפסקה זו או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל;
::: (ב) למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי הספק ההזרמה המרבי לרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את הזרמת האנרגיה לרשת; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
::: (ג) למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט אשר מבקש הגדלת חיבור לצורך שילוב מיתקן, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי גודל החיבור לצורך צריכת האנרגיה מהרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את היקף האנרגיה הנצרכת מהרשת במקום הצרכנות שבו ישולב המיתקן; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק לפי פסקה (ב).
:: (4) במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
:: (7) בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
::: (א) ההספק המותקן המרבי;
::: (א1) למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד - אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
::: (א2) כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
::: (ב) המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (8) נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
:: (9) עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
:: (9א) לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
:: (10) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (11) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (12) אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[אמת מידה 37]], לפי [[אמת מידה 48א]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
: (ט1) '''בחינה מחדש של תשובת מחלק שלילית - הוראת מעבר'''
:: (1) מחלק יבחן מחדש בקשות שהוגשו החל מיום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019) וקיבלו תשובות מחלק שאינן חיוביות, ובלבד שהוגשו לבחינה מחדש עד תום שבועיים ממועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020 (בסעיף זה - תיקון מס' 7 לכללים).
:: (2) המחלק יבחן מחדש את הבקשות לפי סדר בדיקתן טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 7 לכללים.
:: (3) מחלק לא יגבה תשלום בעד בחינה מחדש שבוצעה לפי סעיף זה.
: (י) '''דיווחים לשר ולרשות'''
:: (1) המחלק יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו דוח של תשובות המחלק בהתאם [[לאמת מידה 7א]]. העתק מהדוח יישלח לשר וליושב ראש הרשות.
:: (2) לדרישת ראש אגף הנדסה ברשות, המחלק יעביר לרשות את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לכל מיתקן שקיבל תשובת מחלק.
: (יא) '''אישור העמדת בטוחה'''
:: ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ2]] - תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
: אני הח&quot;מ ...................... נושא תעודת זהות ..........................., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
: 1. אני מתעתד להקים מיתקן פוטו–וולטאי בגודל ..................... קו&quot;ט (עד 700 KW) (להלן - המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת-חלקה ............ חלקה ............ בגוש ............ ביישוב ............, כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
: 2. ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
: 3. אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
: 4. המתקן יוקם ויעמוד בדרישות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס' 7400, 2014, עמ' 1532, ובמיוחד בדרישות [[-|תקנות 2]] [[-|ו-24 לתקנות]] [[-|והתוספת לתקנות]] ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
: 5. ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות [[-|התקנות הנזכרות לעיל]] על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
: 6. זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
: חתימת המזמין ......................................
@ : {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
: אני, עורך דין ........................, מאשר כי ביום ..................... התייצב במשרדי ברח' ............................... מר/גב' ............................. נושא תעודת זהות ............................, לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים [[בחוק]], אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
: במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
: אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת ................................ מס' זהות .......................... ו-.................................. מס' זהות ................................ בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ&quot;ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים [[בחוק]], אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
: חתימה וחותמת עורך דין ........................................................

@ (תיקון: תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-23) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ2]] - טופס תשובת מחלק'''}}
: I. '''תשובת המחלק''' (התשובה המתאימה תסומן להלן):
:: ____ תשובת מחלק חיובית
:: ____ תשובת מחלק חיובית מוגבלת
:: ____ תשובת מחלק שלילית לחיבור
:: ____ תשובת מחלק שלילית לתעריף
: II. '''פירוט תשובת מחלק חיובית'''
:: סוג המיתקן ...............................
:: הספק מותקן ............................... מגה וואט
:: מיקום ...............................
:: מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה או לשילוב המיתקן ............................... (יום, חודש, שנה)
:: תעריף ...............................
: III. '''פירוט תשובת מחלק חיובית מוגבלת'''
:: הגבלת שעות מוערכת ............................... (למיתקן במתח גבוה) עד ליום ...............................
:: דרישת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה ............................... כן/לא
:: הספק הזרמה מרבי לרשת ............................... (למיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט)
:: דרישה לאמצעי להגבלה של צריכת האנרגיה מהרשת כן/לא
: IV. '''פירוט תשובת מחלק שלילית לחיבור'''
:: פרטי העבודות הנדרשות ברשת והסיבות שבגינן לא ניתן להשלים את העבודות עד למועד המבוקש ........................................................................................................................................
:: הספק מותקן מרבי שניתן לחבר במיקום המבוקש (הספק מרבי אפשרי) ...............................
:: המועד המוקדם ביותר האפשרי לחיבור או לשילוב ההספק המבוקש ובלבד שלא יעלה על מועד ההפעלה המסחרית שנקבע בתנאי הזכאות לתעריף ..................................
:: אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת במשך התקופה שלגביה קיימת מגבלת הזרמת האנרגיה לרשת ___
:: המבקש רשאי לעדכן את הבקשה בהתאם לתיקונים שציין המחלק בטופס זה לפי [[כללים אלו|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן בנספח זה - הכללים) עד ליום ....................
: V. '''פירוט תשובת מחלק שלילית לתעריף'''
:: הנימוקים לאי-עמידה בתנאי הזכאות לתעריף ...............................
:: המבקש רשאי לעדכן את הבקשה עד ליום ....................................
: VI. '''התאמת ציוד'''
:: הציוד תואם את הדרישות המערכתיות שקבע מנהל המערכת כן/לא
:: במקרה של אי-התאמת הציוד: המבקש מחויב לעדכן את סוג הציוד בהתאם לדרישות המערכתיות עד ליום ................................
: VII. '''הגבלת אחריות'''
:: אומדן השעות, שנתן המחלק, שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות למבקש, במהלך התקופה שבה מיתקן פועל באופן חלקי לפי [[כללים אלו|סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2 בספר אמות המידה בכללים]], לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[כללים אלו|אמת מידה 37 לספר אמות המידה בכללים]], לפי [[כללים אלו|אמת מידה 48א לספר אמות המידה בכללים]] ולפי [[כללים אלו|סעיף (א1) לאמת מידה 141 לספר אמות המידה בכללים]].

@ 35כ3. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 23.9.19, 25.11.20, 14.2.22; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ב-21) : '''ביצוע חיבור או שילוב'''
: (א) '''תשלום'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובת מחלק חיובית הודעה לתשלום (להלן - התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) למבקש חיבור - תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
::: (ב) למבקש שילוב - תשלום בעד אלה:
:::: (1) תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו-כיווני לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
:::: (2) היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה המשולב במקום צרכנות במתח נמוך - תשלום נוסף בעבור התקנת ציוד למערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10;
::: (ג) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
:::: (1) בעד מכלי מדידה - כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
:::: (2) בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה - תשלום לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ד) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן במתח נמוך או גבוה, ההודעה לתשלום תכלול גם דרישה לתשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 21, בשורה 22 או בשורה 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 בלוח 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 14 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ב) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק ([[בסימן זה]] - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
:: (5) פירוט מדדי אמינות אספקה ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי-אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המוזנת;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המוזנת;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המוזנת;
:: (6) פירוט מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המוזנת בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ברשת המוזנת בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המוזנת, אם יש למחלק נתונים על פי מערכת ניטור איכות החשמל ברשת של מחלק;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
:: (9) התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
:: (10) אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו - האישורים).
: (ג) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: מסמך התיאום הטכני יושלם, ככל הניתן, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א). לא הושלם התיאום בתוך התקופה האמורה, יפרט המחלק לרשות בכתב את הנימוקים לכך.
: (ד) '''עדכון המבקש לגבי התקדמות בהשגת האישורים'''
:: המחלק יודיע למבקש על מועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כל אחד מהאישורים וכן ימסור למבקש, על פי דרישתו, את סטטוס קבלת האישור.
: (ה) '''תשלום ביניים המתבצע על ידי מבקש חיבור'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש חיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון ששולם על ידי מבקש החיבור (להלן - תשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהיה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור, לאחר השלמת התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''הסכם רכישה'''
:: (1) המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן - הסכם רכישה).
:: (1א) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
: (ז) '''שינויים בפרטי הבקשה'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני בכפוף להוראות אלה:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מההספק המותקן של המיתקן המבוקש יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה; אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית; אם התשובה לבקשה הנפרדת והחדשה תהיה חיובית, תפקע תשובת המחלק החיובית לבקשה המקורית;
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% או יותר מההספק המותקן המבוקש במועד הרישום יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית;
::: (ג) שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש המבקש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים [[בפיסקאות (ב), (ג) או (י) לסעיף (ה)(1) באמת מידה 35כ2]], יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית.
:: (2) התבקש שינוי, העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בבקשה הראשונית, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות בהתאם ללוח תעריפים 4.4;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.4.
: (ח) '''ביטול הבקשה'''
:: (1) הודיע מבקש חיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון ובטרם ביצע את תשלום הביניים, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור בסעיף (ה) בתוך שלושים ימי עבודה מהמועד שבו שלח המחלק למבקש החיבור את הדרישה לתשלום, תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום התשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אין בכוונתו להמשיך בהליך החיבור מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) ובטרם שלח לו המחלק חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום תשלום הביניים בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה על פי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4 יוחזר למבקש.
:: (4) הודיע מבקש שילוב כי אין בכוונתו להמשיך בהליך השילוב מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את התשלום הראשון ובטרם סיים המחלק את עבודות השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית והמחלק ישיב למבקש את התשלומים ששולמו לפי סעיף (א), אלא אם כן הותקן הציוד אצל המבקש.
:: (5) הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
: (ט) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ([[בסימן זה]] - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
: (י) '''התקנת מנייה'''
:: במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
:: (1) מונה צריכה דו-כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
:: (2) מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
:: (3) לבקשת צרכן יתקין המחלק, במקום מונה כאמור בסעיף קטן (2), מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק; ביקש צרכן התקנת מונה לפי סעיף קטן זה, יחולו לגבי המונה שיותקן לפי בקשה כאמור הוראות [[אמת מידה 63]];
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
: (יא) '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
:: (2) על החשבון יחולו הוראות [[סעיף (ב1) לאמת מידה 24]], בעניין חשבון שירותי רשת.

@ 35כ4. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15, תש&quot;ף-18, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;א-29, תשפ&quot;ב-6) : '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד.
:: (2) המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
: (ב) '''התקנת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
:: (1) אם כללה תשובת המחלק הגבלה על הספק ההזרמה לרשת או הגבלה על הספק הצריכה מהרשת לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) או (ט)(3)(ג) באמת מידה 35כ2]], יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה.
:: (2) המחלק יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או את האמצעי להגבלת הספק הצריכה מהרשת, לפי תשובת המחלק, לפי העניין.
: (ג) '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
:: (1) לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]].
:: (2) המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
:: (3) בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (4) בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ&quot;ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את המבקש בעניין משך זמן בדיקת המיתקן על גבי הטופס המצורף כנספח א' לסימן זה (([צ&quot;ל: לאמת מידה זו])).
: (ד) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) מחלק יסנכרן מיתקן אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, והגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן, או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|בנספח ג']]; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים על ידי הגשת הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, שלפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף [[תוספת 1 לתנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בתוספת הראשונה לנספח ג' של אמת מידה זו]], ועל ידי הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף [[תוספת 2 לתנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בתוספת השנייה לנספח ג' לאמת מידה זו]], ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, &quot;היתר סוג&quot; - היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של אחד הנספחים לאמת מידה זו, למעט נספח א';
::: (ב) הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור [[בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3]] - הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה שעליו הותקן, אם הותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ובנייה;
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון, ואם בתנאים לזכאות לתעריף הנוגעים להליך התחרותי נקבעה הסדרה להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון והוגשה הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי אותה הסדרה - חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן ולא עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק החיובית.
: (ה) '''ביצוע הסנכרון'''
:: (1) עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף (ד), יסנכרן המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לקבוע בהסכם ה-PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
:: (3) מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט [[בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3]] ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
:: (4) מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
: (ו) '''בדיקות קבלה'''
:: המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
: (ו1) '''דרישות ביטחון'''
:: כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
: (ז) '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
:: (1) מחלק ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן במועד שבו הושלמו הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה, ככל שנדרשו.
:: (2) חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
::: (א) במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
::: (ב) במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף ((קטן)) בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיף (ד).
:: (4) המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

@ (תיקון: תש&quot;ף-14) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ4]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה למיתקן ייצור'''}}
: □ בדיקה ראשונה
: □ בדיקה חוזרת
: שם החברה: .......................................................
: טכנולוגיית המיתקן: ......................................
: מיקום המיתקן: ................................................
: גודל המיתקן: ...................................................
: גודל החיבור: ...................................................
: תאריך ביצוע הבדיקה: ...............................
: מספר בודקים מטעם חברת החשמל שביצעו את הבדיקה: .............................
: משך זמן ביצוע הבדיקה לבודק (HH:MM): .......................................
: חתימת המבקש: .................................................

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}

@ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 35כ4]] - תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך'''}}
: ((ראו [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך]].))

@ 35כ5. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
: (א) '''תפעול ותחזוקה'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
: (ב) '''בדיקה וכיול מחדש של אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
:: (1) המחלק ינתק מבקש שילוב שלא ימציא לו אחת ל-5 שנים אישור לתקינות ודיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, על ידי חשמלאי מורשה, עד לקבלת האישור.
:: (2) המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, כדי לוודא את תקינות ודיוק האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
:: (3) מבקש שילוב שהתקין אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה רשאי לפנות למחלק בבקשה להגדלת הספק ההזרמה לרשת של מיתקן קיים; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שהקים מיתקן במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1; וממבקש שהקים מיתקן במתח גבוה את התעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. המחלק ישיב למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) ניתנה למבקש תשובת מחלק חיובית לבקשה להגדלת הספק ההזרמה, יבצע המחלק כיול מחדש של האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בהתאם להספק ההזרמה לרשת שאושר לצרכן.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו–וולטאי - גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
: (ד) '''חידוש היתר ההפעלה'''
:: (1) בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
:: (2) אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

@ 35כ6. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-4) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((אמת מידה זו לא תחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן לא תחול על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).))
: (א) '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור [[בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
::: (א) הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
::: (ב) ההספק הרשום המצטבר;
::: (ג) ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
::: (ד) ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.

@ 35כ7. (תיקון: 18.5.20; תש&quot;ף-26) : '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
: (א) '''הארכת מועדי ביניים'''
:: (1) מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות [[בסימן זה]].
:: (2) בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
:: (3) המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

=== סימן ד': חיבור למתח עליון ולמתח על ===

@ 35כא. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
:: '''הגדרות'''
::- באמת מידה זו -
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לח יבור מיתקן הי יצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
::- &quot;חצר ייצור מבקש החיבור&quot; - חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
: (א) '''גודל חיבור'''
:: (1) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-8 מו&quot;א ואינו גדול מ-250 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו&quot;א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו&quot;א.
:: (2) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-250 מו&quot;א ואינו גדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
:: (3) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
:: (4) גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4) -
::: (א) בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
::: (ב) גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
:: (6) הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
:: (8) חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה [[פרק ג סימן ב|שבסימן ב' (חיבורים לרשת)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג' לספר אמות המידה]], לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
: (ב) '''סכימת חיבור'''
:: (1) סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק&quot;מ.
:: (3) יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
:: (4) החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה ויעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

@ 35כב. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-17) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
: (א) '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי [[סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה]] ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס' 3 (1225) &quot;בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022&quot; מישיבה מס' 534, מיום 8.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות (להלן - בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א' &quot;הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן&quot; ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א' &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי&quot; בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
: (ג) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
:: (2) אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
:: (3) מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ-6 מו&quot;א, אלא לגודל חיבור של 6 מו&quot;א בלבד. עברו יותר מ-25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
: (ד) '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
:: בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;.
: (ה) '''חישוב על פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

@ (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-17) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כב]] - העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף רשת שכותרתה: &quot;עלות עבודות תשתית רשת&quot;'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! רשת !! תחום !! עבודת תשתית רשת (עת&quot;ר) !! מלש&quot;ח !! יחידה
|-
| 1 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - חד-מעגלי || rowspan=&quot;3&quot; | בקרת עלויות || ק&quot;מ
|-
| 2 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - דו-מעגלי || ק&quot;מ
|-
| 3 || הולכה || קווי 400 || UPRATING || ק&quot;מ
|-
| 4 || הולכה || קווי 400 || תחנות מיתוג || || MVA
|-
| 5 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - חד-מעגלי || 2.06 || ק&quot;מ
|-
| 6 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - דו-מעגלי || 3.5 || ק&quot;מ
|-
| 7 || הולכה || קווי 161 || UPRATING קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.8 || ק&quot;מ
|-
| 8 || הולכה || קווי 161 || העתקת קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 3.33 || ק&quot;מ
|-
| 9 || הולכה || קווי 161 || החלפת תיילים 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.3 || ק&quot;מ
|-
| 10 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן || 14.72 || ק&quot;מ
|-
| 11 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה סגורה || בקרת עלויות || לתחמ&quot;ש
|-
| 12 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע) || 55 || לתחמ&quot;ש
|-
| 13 || הולכה || תחמ&quot;ש || הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים || 16.2 || לשנאי
|-
| 14 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע A - כפרי מרוחק || 0.15 || דונם
|-
| 15 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה) || 0.3 || דונם
|-
| 16 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע C אזור עירוני || 0.75 || דונם
|-
| 17 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע D מטרופולין || 1.5 || דונם
|-
| 18 || הולכה || ניטור || יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית || 0.02 || ליחידה
|-
| 19 || הולכה || סוללות קבלים || מתח עליון || בקרת עלויות ||
|-
| 20 || חלוקה || סוללות קבלים || מתח גבוה || 0.06 || MVAR
|-
| 21 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.7 || ק&quot;מ
|-
| 22 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי || 0.44 || ק&quot;מ
|-
| 23 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי || 0.61 || ק&quot;מ
|-
| 24 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקעי || 0.41 || ק&quot;מ
|-
| 25 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.38 || ק&quot;מ
|-
| 26 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.2 || MVA
|-
| 27 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.74 || MVA
|-
| 28 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 1.14 || MVA
|-
| 29 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.16 || MVA
|-
| 30 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.59 || MVA
|-
| 31 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 0.91 || MVA
|-
| 32 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.95 || ק&quot;מ
|-
| 33 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - חד-מעגלי || 0.59 || ק&quot;מ
|-
| 34 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - דו-מעגלי || 0.82 || ק&quot;מ
|-
| 35 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקע || 0.55 || ק&quot;מ
|-
| 36 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.51 || ק&quot;מ
|}
: מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד &quot;סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי&quot; בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) בשיעור של 65%.

@ 35כג. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן - מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ול פחות את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי מבקש המידע;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
:: (3) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור, ככל שאלה מצויים בידי מבקש המידע;
:: (4) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה-וולט אמפר;
:: (6) צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
:: (7) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
:: (8) מועד חיבור נדרש;
:: (9) צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו&quot;א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
:: (10) שיטת התנעת מנועים והספקם;
:: (11) סכימה חד-קווית של מיתקן הצריכה;
:: (12) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
:: (13) אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
:: (14) קיום ייצור עצמי הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
: (ב) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
:: (2) בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
::: (א) ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
::: (ב) מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות;
::: (ג) מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
::: (ד) תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
::: (ה) מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
::: (ו) נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
::: (ז) לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: המצאת הפרטים לתפ&quot;ט))) כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
::: (ג) תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
::: (ד) התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ד) '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
:: (4) פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע [[35כז|באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)]].

@ 35כד. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
:: (1) המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן - סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, &quot;שינוי&quot; - הגדלת ההספק המותקן ביותר מ-5%.
:: (2) מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
::: (ג) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ו) הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
::: (ז) תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ח) טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
::: (ט) לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
::: (י) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (יא) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
::: (יב) סכימה חד-קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
::: (יג) צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב-שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
: (ב) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג) '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
:: (1) מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
:: (2) סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
::: (ו) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
::: (ז) סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
:: (3) אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
:: (4) עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
:: (5) מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
:: (6) מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
:: (7) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
:: (8) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
:: (9) מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
:: (11) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ-60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
: (ד) '''הבהרות מנהל המערכת'''
:: לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
: (ה) '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת , באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
:: (3) אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] למיתקן אחר (בסעיף קטן זה - סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
:: (4) מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
: (ו) '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
:: (1) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
:: (2) לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (4) לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
:: (5) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (6) התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
: (ז) '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
: (ח) '''תוקף סקר ההיתכנות'''
:: (1) סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
:: (2) לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
:: (3) מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

@ 35כה. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : '''עבודות תכנון מקדימות'''
: (א) '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
:: (1) המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
::: (א) תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
::: (ב) הכנת תוכנית מיתאר;
::: (ג) הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
::: (ד) תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
::: (ה) בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
::: (ו) בדיקת מפרט למסדר GIS;
::: (ז) בדיקת מפרט להגנות;
::: (ח) בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
::: (ט) בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
:: (2) מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
:: (3) (((נמחק).))
:: (3א) תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בהיוועצות בבעל רישיון הולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור.
:: (4) מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
:: (5) (((נמחק).))
:: (6) (((נמחק).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 35כו. (תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 35כו1. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: שיורו תפ&quot;ט וינ&quot;מ))) מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
::- &quot;התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - התחייבות של מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: התחייבות של תפ&quot;ט ושל ינ&quot;מ))) לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי [[אמת מידה 35כו5]];
::- &quot;מגבלות הזרמה&quot; - מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
::- &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot; - המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין - 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
::- &quot;מועד מרבי להזרמה מלאה&quot; - המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף - המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
::- &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; - המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
::- &quot;מכסה&quot; - הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על 16 MW, למעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
::- &quot;מיתקן לא מפוצל&quot; - תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;מיתקן מפוצל&quot; - חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
::- &quot;קו מערכתי&quot; - קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
::- &quot;קו מסעף&quot; - חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;תנאים לזכאות לתעריף&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו1]] - קוד הרשת''' (((נמחק)))}}

@ 35כו2. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''סקר תכנון'''
: (א) '''סקר תכנון'''
:: (1) המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי [[אמת מידה 35כד]] ומי שביצע תהליך תכנון לפי [[אמת מידה 190]], אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
:: (2) מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]].
:: (3) מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
:: (4) מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
:: (5) מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
:: (5א) בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו-(8).
:: (6) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר.
:: (7) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (8) בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (9) מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
:: (10) מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

@ 35כו3. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23) : '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
:: (1) מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
::: (ג) תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
::: (ד) מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן - המכסה המבוקשת);
::: (ה) תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ו) למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל - מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
::: (ז) ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
::: (ח) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ט) צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
::: (י) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
::: (יא) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
::: (יב) נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
::: (יג) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד-קווית עקרונית;
::: (יד) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
::: (טו) נתונים טכניים של יחידות הייצור;
::: (טז) מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
::: (יז) אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
::: (יח) למבקש חיבור חריג - התחייבות מבקש הסקר לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35לו]].
:: (2) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
:: (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (4) על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (5) לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
: (ב) '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
:: (1) פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
:: (2) בוצע סקר תכנון למיתקן לפי [[אמת מידה 35כו2]], אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות [[סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה]];
:: (3) למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו-דלקית - תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
:: (4) קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
:: (5) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
:: (6) אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן - הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
:: (7) מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, &quot;מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5]];
:: (8) המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
:: (9) המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
::: (10) חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור.

@ 35כו4. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן - טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
::: (א) קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
::: (א1) אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש - קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
::: (ב) קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן - מועד החיבור האפשרי);
::: (ג) קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
:::: (1) במועד החיבור האפשרי;
:::: (2) אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה - גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג1) אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
:::: (1) ההספק שאי-אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
:::: (2) לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה - אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
:::: (3) המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ד) אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
::: (ה) אופן החיבור של המיתקן לרשת;
::: (ו) פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת.
:: (2) מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
:: (3) מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
:: (4) לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
: (ב) '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
:: (1) על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
:: (2) מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
: (ג) '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
:: הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
: (ד) '''משך הזמן להשלמת סקר'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (2) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
:: (3) בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-23) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו4]] - טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על-עליון'''}}
: 1. '''נתוני בקשת החיבור'''
:: שם מבקש החיבור ................................................
:: הספק המיתקן המבוקש .....................................
:: טכנולוגיה ...............................................................
:: דגם ............................................................................
:: מס' תכנית מיתאר מאושרת .............................
:: מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) .....................
:: המועד המרבי להזרמה מלאה .....................
: 2. '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
:: (א) התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל-עליון: כן/לא
:: (ב) המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש ....... שנת .......
:: (ג) ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי .......................... (מגה וואט).
:: (ד) (((נמחקה).))
:: (ד1) אם נקבעו מגבלות הזרמה -
::: (1) ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה .......................... (מגה וואט).
::: (2) המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש .............. שנת ..............
::: (3) אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה .............. .
:: (ה) לחוות רוח, הספק החיבור ........................ [מגה וואט].
: 3. '''נספחים לתשובת מנהל המערכת '''
:: (א) נספח 1 - במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור - פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
:: (ב) נספח 2 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ג) נספח 3 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ד) נספח 4 - אופן חיבור המיתקן לרשת.
:: (ה) נספח 5 - אם אי-אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.

@ 35כו5. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 1.11.20, 14.2.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ב-22) : '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
:: (1) מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]] תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
::: (ב) מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
::: (ב1) ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג) לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור [[בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4]] - הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
::: (ד) מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
:: (3) התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
::: (א) למיתקן לא מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחבר למתח גבוה&quot; ללוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה&quot;.
:: (4) שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (5) לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (6) מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, &quot;מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
: (א1) '''שינוי מכסה מבוקשת'''
:: (1) עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
::: (א) המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
::: (ב) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
:: (2) אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
: (ב) '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - חלפו 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
::: (ב) המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
::: (ג) חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
::: (ד) פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו-(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (2) מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (4) מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת  למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
: (ב1) '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, פעם אחת, לתקופה של שלושה חודשים, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 30 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3);
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם [[לאמת מידה 35כו]] כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש&quot;ף-2020, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1).
: (ג) '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
:: מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
: (ד) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
:: (1) מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35כז]]; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו-13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
:: (2) לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
:: (3) לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
::: (ב) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות [[אמות מידה 35כו3]] [[ו-35כו4]];
::: (ג) במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
::: (ד) אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
::: (ה) מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
::: (ו) ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
: (ה) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
:: (1) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה - ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
:: (3) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
:: (4) אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי [[אמת מידה 35כז]] או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
: (ו) '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
:: (1) בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה - המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה - סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם [[לאמת מידה 35כו2]];
::: (ג) מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]]; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]], אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
:: (2) מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
::: (ב) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
::: (ג) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
:: (3) מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
::: (א) על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
::: (ג) הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
:::: (1) מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
:::: (2) התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
::: (ד) בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]] (להלן - תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
::: (ה) המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) - תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
::: (ו) המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
::: (ז) לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
::: (ח) החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
::: (ט) עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]]; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה ואשר לא יעלה על שלושה חודשים מהמועד האמור; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות [[בסימן ד' לפרק ג' לאמות המידה]];
::: (י) לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
::: (יא) עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
:: (4) מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.

@ 35כו6. (תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-9, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מיתקן עד 16 מגה וואט במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מבקש&quot; - צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק עד 16 MW, במקום הצרכנות;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק עד 16 MW במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
: (ג) '''רישום'''
:: (1) צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (2) המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
:: (3) מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (5) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ד) '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
:: (1) על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]], בשינויים המחויבים, למעט הוראות [[פסקאות (ב) עד (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף]].
:: (2) טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
:: (3) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (4) לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (5) מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בסעיף קטן (1) -
:::: (1) בפסקה (ג), במקום &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; יקראו &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]&quot;;
:::: (2) פסקה (ו) - לא תיקרא;
::: (ב) סעיף קטן (4) - לא ייקרא.
:: (6) מנהל המערכת רשאי  להגביל בתשובתו את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בסעיף קטן זה או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל.
: (ה) '''תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
::: (א) תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
:::: (1) למיתקן ייצור במתח נמוך - תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
:::: (2) למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
:::: (3) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ג) תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
:: (3) שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
:: (4) על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ו) '''תיאום טכני'''
:: (1) נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 35כז, למעט פסקאות (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
: (ז) '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
:: לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;מנהל המערכת&quot;:
:: (1) על התקנת מערכת תקשורת - [[אמת מידה 69]];
:: (2) על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן - [[אמת מידה 35כ4, למעט סעיפים (א) ו-(ב)]];
:: (3) על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן - [[אמת מידה 35כ5]].

@ 35כז. (תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23) : '''הסכמים'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: (1) נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
:: (2) התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
::: (א) לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
::: (ב) פרטים טכניים של סוג הציוד שי שמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
::: (ג) תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
::: (ד) התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
::: (ה) חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ו) בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט [[באמת מידה 35לא]], לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
::: (ז) זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
::: (ח) בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
::: (ט) מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]] לבין מנהל המערכת;
::: (י) התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים (([צ&quot;ל: ניהולים])), תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
::: (יא) למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
:::: מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
:: (3) מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
: (ב) '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
:: (1) לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]], לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
::: (א) גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
::: (ב) תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
::: (ג) הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
::: (ד) עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
::: (ה) מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור;
::: (ו) קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
::: (ז) תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
::: (ח) שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
::: (ט) כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
::: (י) טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
::: (יא) הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
::: (יב) הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
::: (יג) הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
::: (יד) כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
::: (טו) משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב &quot;אי&quot;;
::: (טז) אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
::: (יז) קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
::: (יח) קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור [[באמת מידה 35כט(א)(4)]], בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
: (ג) '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
:: (2) הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
: (ד) '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
:: (1) עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל-70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[אמת מידה 35כו5(א)]] או בניכוי מקדמה ששולמה לפי [[סעיף 35כג(ד)]], לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
:: (2) המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ-60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
:: (3) מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע&quot;מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
:: (4) על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ה) '''היתרים וזכויות מעבר'''
:: (1) עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
:: (2) בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
: (ו) '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
:: (1) מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
:: (2) האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 141 (אחריות)]] יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

@ 35כח. (תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
: (א) '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (2) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור [[באמת מידה 35כז(ד)]], יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
:: (3) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''ביטול בקשה לחיבור'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם [[לאמת מידה 35כו(5)(א)]] או המקדמה ששולמה בהתאם [[לאמת מידה 35כג]], לפי העניין.
:: (2א) ביטל מבקש חיבור מיתקן ייצור את בקשתו לאחר תשלום החשבון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יחייב בעל רישיון הולכה את מבקש החיבור בהוצאות שנגרמו לו.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן צריכה אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
:: (4) ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי [[אמת מידה 35ל(ב)]].
: (ד) '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
:: מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

@ 35כט. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודת החיבור'''
: (א) '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
:: התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי [[אמת מידה 35כז(ד)]], יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
:: (1) מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 35כז(א)]].
:: (2) מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]]. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
:: (3) בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
:: (4) בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ול מעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
:: (5) בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
:: (6) בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
:: (7) בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
:: (8) על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
:: (9) עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
:: (10) כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
:: (11) מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
:: (12) אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
:: (13) הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
:: (14) במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
:: (15) עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
: (ב) '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
:: בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
: (ג) '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
:: בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.

@ 35ל. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סיום עבודות החיבור'''
: (א) '''סיום החיבור'''
:: בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
: (ב) '''תשלום אחרון'''
:: (1) לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל-100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) - מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור [[באמת מידה 35לא]].

@ 35לא. (תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20; תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6) : '''בדיקות מתקן והכנסה לניצול'''
: (א) '''בדיקות קבלה ליחידות הייצור ובדיקות בחצר המיתוג'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני האמור [[באמת מידה 35כז(א)]] יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
::: (א) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור כמפורט [[באמות מידה 72 עד 74]], בדיקות בחצר המיתוג הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
::: (ב) ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ג) תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ד) צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
::: (ה) מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
::: (ו) לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
:: (2) מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
:: (3) בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן [[באמת מידה 35כא]], ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
:: (4) שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור [[באמת מידה 35ל(ב)]] ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
:: (5) נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
:: (6) עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים - תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת , לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
: (ב) '''בדיקות חוזרות'''
:: (1) מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
:: (2) בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
: (ג) '''מתן מתח למיתקן'''
:: בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
:: (1) עמידה בהצלחה בבדיקות של חצר המיתוג ובבדיקות הקבלה של יחידות הייצור;
:: (2) מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
:: (3) בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור [[באמת מידה 35כז(ב)]];
:: (4) מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
:: (5) מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
:: (6) מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
:: (7) מבקש החיבור פעל לפי [[אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה ליחידת הייצור)]];
:: (8) מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן;
:: (9) לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].

@ 35לב. (תיקון: 4.12.12) : '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
: (א) '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
:: לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

@ 35לג. (תיקון: 4.12.12) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה במחלוקות'''
:: כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה [[סימן ד|שבסימן ד' זה]] תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

=== סימן ה': מקרים מיוחדים ===

@ 35לד. (תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
: (א) '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
:: סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ-10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
::: (א) פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
::: (ב) עותק מאמת מידה זו;
::: (ג) אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
::: (ד) טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבור למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבור למתח גבוה]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
::: (א) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ב) גודל החיבור המבוקש;
::: (ג) מתח החיבור המבוקש;
::: (ד) מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
::: (ה) הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שב עבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
::: (ו) יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
::: (ז) ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
::: (ח) מקדם העומס של החיבור המבוקש;
::: (ט) סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
::: (י) רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
::: (יא) בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
::: (יב) מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
:: (4) מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב) להלן, לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
::: (א) הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
::: (ב) הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
: (ב) '''השגה על החלטת המחלק'''
:: (1) מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
:: (2) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף ((קטן)) 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
:: (3) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
:: (4) המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע [[סימן ג|בסימן ג' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבור למתח גבוה]], לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע [[פרק ז סימן א|בפרק ז' סימן א' (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה]].
: (ג) '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''עלויות'''
:: (1) אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 &quot;התחברות לרשת&quot; בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
::: (א) המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש&quot;ח לקוט&quot;ש).
::::- &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט&quot;ש לשנה).
::::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
::::- &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק&quot;מ).
::: (ב) מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
::: (ג) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
{|
! גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט) !! אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)
|-
| 631 || 1,500
|-
| 1,000 || 2,200
|-
| 2,000 || 4,400
|-
| 3,000 || 6,500
|-
| 4,000 || 8,500
|-
| 5,000 ומעלה || 11,000
|}
:: (2) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
: (ה) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], גם את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
{|
! !! הזמנת חיבור 1 !! הזמנת חיבור 2 !! הזמנת חיבור 3
|-
| מספר הזמנה || || ||
|-
| תאריך פתיחת הזמנה || || ||
|-
| שם מבקש החיבור || || ||
|-
| גודל החיבור (אמפר) || || ||
|-
| מתח החיבור (וולט) || || ||
|-
| האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)]] || || ||
|-
| תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)]] || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(4)]] || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור || || ||
|-
| גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת || || ||
|-
| המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו || || ||
|-
| עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו-4.3 || || ||
|-
| סוג צריכה/ייצור || || ||
|-
| צריכה/ייצור צפויים|| || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
{|
! !! תוספות נדרשות !! נספח מספר !! מספר סידורי
|-
| סקיצת/מפת תכנון רשת || יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות || א' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת. || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ב' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ג' ||
|-
| תשריט ותמ&quot;א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ד' ||
|-
| מכתבים מצורפים || יש לציין: שם השולח; נמען; נושא; || ה' ||
|-
| הערות || || ||
|}

@ 35לה. (תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור מיוחד'''
: (א) '''בקשה לחיבור מיוחד'''
:: סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ-5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבורים למתח גבוה]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבורים למתח עליון ומתח על]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
:: (4) ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
: (ב) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
:: (2) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
: (ג) '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
:: לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

@ 35לו. (תיקון: 3.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח עליון'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;חיבור חריג למתח עליון&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ב) '''חיבור חריג למתח עליון'''
:: (1) לפני השלמת סקר היתכנות יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק&quot;מ)
:::- &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק&quot;מ)
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
:::- &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו&quot;א)
:::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור
:: (2) מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר ההיתכנות העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
::: (א) פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
::: (ב) רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
::: (ג) אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
::: (ד) פירוט של סקרי היתכנות לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
::: (ה) אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
:: (2) לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
::: (א) סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
::: (ב) עלות הרשת החדשה שתוקם;
::: (ג) צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
::: (ד) אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
::: (ה) התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
:: (3) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר ההיתכנות אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
: (ה) '''התחייבות מבקש הסקר'''
:: החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
: (ו) '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
:: לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
: (ז) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ 35לז. (תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-24, תשפ&quot;א-6) : '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
:: &quot;פרויקט תחבורה לאומי&quot; - פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
: (ב) '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
:: (1) על אף האמור [[בפרק זה]], בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן - ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
:: (2) בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
:: (3) הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
:: (4) אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו&quot;א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

=== סימן ו': חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף (תיקון: תשע&quot;ט-3) ===

@ 35לח. (תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;הצעה&quot; - הצעה בהליך תחרותי;
::- &quot;היתכנות חיבור&quot; - יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל' בתשרי התשפ&quot;ד (15 באוקטובר 2023);
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיחובר למתח עליון;
::- &quot;הספק&quot; או &quot;הספק מותקן&quot; - סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו-וואט;
::- &quot;הספק המהפכים&quot; - ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
::- &quot;ההספק המוצע של המיתקן&quot; - ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
::- &quot;ההספק המינימלי של המיתקן&quot; - ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ-10 מגה-וואט;
::- &quot;ההספק המעודכן של המיתקן&quot; - לגבי כל מיתקן - ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
::- &quot;זוכה&quot; - מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
::- &quot;המועד המחייב&quot; - שישה חודשים וחצי אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי [[סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי&quot; - המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 12.5 חודשים לאחר המועד המחייב;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית מאושרת למיתקן לפי [[חוק התכנון והבנייה]].

@ 35לט. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור לרשת מתח עליון'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח עליון'''
:: (1) גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו&quot;א ויפחת מ-250 מו&quot;א.
:: (2) גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
:: (3) החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

@ 35מ. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
: (א) '''בקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
:: (2) תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
: (ב) '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
:: (1) מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
:: (2) טווח ההספק המותקן של המיתקן;
:: (3) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
:: (4) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (5) טווח גודל החיבור ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים, (ביחידות קילו-וולט-אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
:: (6) מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
:: (8) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
:: (9) תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (10) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
:: (11) נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
:: (12) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
:: (13) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
:: (14) נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
:: (15) אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מיתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מראה המקום בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה למיתקן; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (16) תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית - מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

@ 35מא. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''תשובת מנהל המערכת'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי - גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
:: (2) התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
::: (א) דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
::: (ב) טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
::: (ג) מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
::: (ד) הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
::: (ה) לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
::: (ו) יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
::: (ז) הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
::: (ח) עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
:: (3) תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות חיבור&quot;. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות החיבור&quot;. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
:: (4) התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
: (ב) '''התחייבות מנהל המערכת'''
:: (1) ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
:: (2) מנהל המערכת ישמור ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

@ 35מב. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור מיתקן של זוכה'''
: (א) '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
:: מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק&quot;ו&quot;.
: (ב) '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
:: על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן - אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום &quot;יצרן&quot;, &quot;בעל רישיון ייצור&quot; ו&quot;בעל רישיון מותנה&quot; יקראו &quot;זוכה&quot;:
:: (1) [[אמת מידה 35כה]];
:: (2) [[אמת מידה 35כז]];
:: (3) [[אמת מידה 35כח]], למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו-(ד);
:: (4) [[אמת מידה 35כט]], למעט סעיף (א)(12) עד (14);
:: (5) [[אמת מידה 35ל]];
:: (6) [[אמת מידה 35לא]], למעט סעיף (ג) שבה.
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35(לח)(5)]] זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
:: (2) על אף האמור [[בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35(לח)(5)]] זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
:: (3) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (4) ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

@ 35מג. (תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
: (א) '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
::: (א) הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן - הסכם הרכישה);
::: (ב) מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
::: (ד) אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
::: (ה) היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
::: (ו) רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
::: (ז) כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות טופס 4 או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ח) כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
:: (2) מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
:: (4) אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי - ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
:: (5) בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי [[אמת מידה 76]].
: (ב) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו-11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
:: (5) בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
:: (2) ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי תשלום)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי גדול מ-100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור (תיקון: תש&quot;ף-11) ===

@ 35מד. (תיקון: 2.9.19, 5.8.20; תש&quot;ף-11, תשפ&quot;א-4) : '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי הגדול מ-100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מוחלף&quot; - הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
::- &quot;הספק נוסף&quot; - הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
::- &quot;הספק פחת&quot; - הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
::: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; - הספק הפחת בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; - ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; - ההספק המוחלף בקילו וואט;
::- &quot;מבקש&quot; - בעל מיתקן פוטו-וולטאי בהספק העולה על 100 קילו וואט המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
::- &quot;בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
::- &quot;בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
::- &quot;בקשה להחלפת הספק פחת&quot; - בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - אם המיתקן המשולב הוא בהספק הקטן מ-16MW - המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית - מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: תפ&quot;ט וינ&quot;מ))).
: (ב) '''אישור ספק שירות חיוני'''
:: (1) בעל מיתקן פוטו-וולטאי בהספק העולה על 100 קילו-וואט המעוניין להוסיף או להחליף מודולים במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים במיתקן (להלן באמת מידה זו - הבקשה).
:: (2) ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע [[בסימן זה]].
: (ג) '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
:: ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
: (ד) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ג), (ז), (ט) ו-(יב) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2]] [[ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (ב) ההספק המוחלף;
::: (ג) ההספק הנוסף.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
::: (א) הספק הממיר הנוסף המבוקש;
::: (ב) התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
: (ה) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
:: ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות [[סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2]], בשינוי זה: במקום &quot;יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק&quot; יבוא &quot;יבדוק המחלק&quot;.
: (ו) '''תשובת ספק שירות חיוני'''
:: (1) ספק שירות חיוני ייתן למבקש תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
: (ז) '''מתן אישור הפעלה מסחרית'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ב) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר יחולו הוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, &quot;הסכם רכישה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ב) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ג) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, יחולו [[אמת מידה 35כ1]], [[אמת מידה 35כ3]], למעט סעיפים (א), (ה) ו-(יא), [[ואמת מידה 35כ4]], למעט סעיף (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;ספק שירות חיוני&quot;;
::: (ב) [[בהגדרה &quot;שילוב מיתקן&quot; שבאמת מידה 35כ1]], בסופה יקראו &quot;או הוספת ממיר במיתקן ייצור קיים&quot;.
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), אם המיתקן פועל מכוח רישיון, יתנה ספק שירות חיוני הפעלה מסחרית של המיתקן בהצגת החלטת רשות על עדכון הרישיון בהתאם להספק החדש.
: (ח) '''תעריף'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 &quot;תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר&quot;, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
::: (ב) בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
:::: (1) זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך - ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
:::: (2) לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) - ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה [[בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218]].
: (ט) '''החלפת מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו קטן מ-100 קילוואט'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (ב)(1) לאמת מידה זו, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת הספק פחת גם לצרכנים שברשותם מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו קטן מ-100 קילוואט.
:: (2) הוראות לפי אמת מידה זו החלות לגבי בקשה כמשמעותה בסעיף (ב)(1), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה כאמור בפסקה (1).

== פרק ד': אמינות האספקה ==

=== סימן א': הפסקות חשמל יזומות ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
:- [[בסימן זה]], &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה - מחלק.

@ 36. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
: (א) '''הפסקת אספקת החשמל'''
:: ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
:: (1) אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור [[בסעיף 46(א) לחוק]];
:: (2) אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
:: (3) אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
: (ב) '''חידוש אספקת החשמל'''
:: לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

@ 37. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-17) : '''הודעה על הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעה על הפסקת חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
: (ב) '''אופן מסירת ההודעה'''
:: (1) הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
:: (2) לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
: (ג) '''מועד מתן ההודעה'''
:: (1) לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי [[אמות מידה 31(א)(2)]] [[או 31(ב)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (2) לצרכן תעו&quot;ז כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (3) התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
:: למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

@ 38. (תיקון: 1.6.03) : '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעת ביטול'''
:: נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט [[באמת מידה 37(ב)]].
: (ב) '''מועד מתן ההודעה'''
:: הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ-24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
: (ג) '''פטור מהודעת ביטול'''
:: ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ-24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
: (ד) '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
:: על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

@ 39. (תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
: (א) '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
:: (1) צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
:: (2) ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

=== סימן ב': חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק ===

@ 40. : (((בוטלה).))

=== סימן ג': שיטות אספקה ===

@ 41. (תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''איכות חשמל'''
: (א) '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
:: לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
::- &quot;אי איזון מתחים&quot; - מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה-R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
::- &quot;הבהוב מתח&quot; - אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
::- &quot;הפרעות&quot; - באמת מידה זו, בנוסף לקבוע [[בפרק א']]:
::- &quot;הפרעה חולפת&quot; - אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ-5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
::- &quot;מקדם ההספק&quot; - היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט-אמפר);
::- &quot;מתח אספקה&quot; - ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
::- &quot;עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם&quot; - היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה-40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי-זוגיות;
::- &quot;עליית מתח&quot; (SWELL) - עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
: (ב) '''גבולות מתח'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ-‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
:: (1) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
:: (2) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק&quot;ו, 11 ק&quot;ו, 12.6 ק&quot;ו, 22 ק&quot;ו או 33 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
:: (3) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק&quot;ו, 160 ק&quot;ו או 400 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
: (ג) '''שינויים במתח אספקה'''
:: ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
:: (1) יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
: (ד) '''תדר אספקה'''
:: ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל-52.5 הרץ.
: (ה) '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
:: (1) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק&quot;ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת-פאזית.
:: (2) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ-2.5 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד-פאזית או תלת-פאזית, לפי בחירת הצרכן.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 2.5 ק&quot;ו או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 3.7 ק&quot;ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
: (ו) '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
:: (1) צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת-פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
: (ז) '''מקדם הספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
: (ח) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - חובת ספק שירות חיוני'''
:: ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
:: (1) על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
:: (2) כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
:: (3) כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
: (ט) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - תנאי במתן שירות לצרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו&quot;ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
::: (א) תיאור המיתקן;
::: (ב) פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
::: (ג) פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר-הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
::: (ד) מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
: (י) '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
:: (1) שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת&quot;י 50160.
:: (2) המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
: (יא) '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
:: (1) צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם [[לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)]], יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט [[באמות מידה 49(א)]] [[ו-49(ג)]]. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
::: (א) זיהוי מקום הצרכנות;
::: (ב) תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
::: (ג) פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
::: (ד) פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
::: (ה) מידע טכני רלוונטי;
::: (ו) נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
:: (2) ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג', יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו&quot;ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 41]]'''}}

@ : '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
{|
! זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! מתח שיורי (אחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt; || 162 || 8 || 5 || 10 || 10 || 195
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt; || 64 || 8 || 4 || 2 || 2 || 80
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt; || 38 || 8 || 2 || 2 || 2 || 52
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt; || 12 || 8 || 2 || 2 || 2 || 26
|-
| סה&quot;כ || 276 || 32 || 13 || 16 || 16 || 353
|}

@ : '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
{|
! זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! עליית מתח (באחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt; || 50 || 30 || 10 || 90
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt; || 100 || 50 || 30 || 180
|}
@ : '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' - אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | TDD !! rowspan=&quot;2&quot; | מעל 35 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 35 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 23 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 17 !! rowspan=&quot;2&quot; | עד 11 !! ⇨ מספר הרמוניות
|-
! יחס זרמים ⇩
|-
| 5 || 0.3 || 0.6 || 1.5 || 2 || 4 || פחות מ-20
|-
| 8 || 0.5 || 1 || 2.5 || 3.5 || 7 || קטן מ-50
|-
| 12 || 0.7 || 1.5 || 4 || 4.5 || 10 || קטן מ-100
|-
| 15 || 1 || 2 || 5 || 5.5 || 12 || קטן מ-1000
|-
| 20 || 1.4 || 2.5 || 6 || 7 || 15 || גדול מ-1000
|}

=== סימן ד': השלות ===

@ 42. (תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלת תדר'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אינטרוול&quot; - מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
:- &quot;אינטרוול השלה מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
:- &quot;אינטרוול מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
:- &quot;השלה&quot; או &quot;השלת תדר&quot; - ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
:- &quot;זמן התראה&quot; - משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
: (א) '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו&quot;א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
::::: 3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}}
::: (ב) לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ-25 מו&quot;א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
::: (ג) הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
::: (ד) סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו&quot;א.
::: (ה) אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו&quot;א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
:: (2) חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה - יפרט את נימוקיו.
:: (4) צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
:: (5) נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן - שנה).
: (ב) '''ממסר תדר'''
:: (1) בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
:: (2) פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
: (ג) '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן - צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
::: (א) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
::: (ב) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
::: (ג) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
::: ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
:: (2) בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן - המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
::: (א) אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
::: (ב) ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה [[שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]], על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
:: (3) צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (5) ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
: (ד) '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן - לוח 9.1–2) לכל קוט&quot;ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; - סך הקוט&quot;ש המושל לתשלום;
:::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
:::- &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח - 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
:::- &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח - בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
:: (2) צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב-10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, &quot;השלה חריגה&quot; - השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת-שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית.
:: (6) ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
:: (7) במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
:: (8) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ה) '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
:: (2) חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
:: (3) ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
:: (4) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
:: (5) ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת-תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ-1 במרץ של השנה שאחריה.
: (ו) '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
:: צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 42]] {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
: (((הושמט)))

@ 43. (תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
: (א) באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור&quot; - גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
::- &quot;ההסדר&quot; - ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
: (ב) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו&quot;א ל-5 מוו&quot;א;
:: (3) לצרכן יש היתר לפי [[חוק החשמל]] להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
:: (4) הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
:: (5) הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
: (ג) '''בקשה להצטרפות להסדר'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) המספק שממנו הוא מקבל שירות;
::: (ז) אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
:: (2) אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
: (ד) '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
::: (ב) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
::: (ג) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
:: (2) הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
: (ה) '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
:: (1) מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
: (ו) '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
:: (2) חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
:: (3) דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
:: (4) צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
:: (5) הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ז) '''היקף הפעלת ההסדר'''
:: (1) ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
:: (2) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
:: (3) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (ח) '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] (להלן - לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
:: (2) מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
:: (3) בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט&quot;ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט&quot;שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (ב) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יא) '''פרישה מן ההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
:: (3) יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
: (((הושמט)))

@ 44. : (((בוטלה).))
@ 45. : (((פקעה).))
@ 45א. : (((פקעה).))

@ 46. (תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור בהסדר&quot; או &quot;הגנראטור&quot; - גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
::- &quot;יצרן עצמי&quot; - בעל רישיון ייצור עצמי;
::- &quot;לוח 9.2–2&quot; - לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; או &quot;הצרכן&quot; - צרכן בעל גנרטור בהסדר.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (3) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (4) הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש&quot;בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
:: (5) הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
:: (6) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
:: (7) משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
:: (8) הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
:: (9) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (10) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
: (ג) '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
:: צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי - יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו&quot;א;
:: (3) ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי [[חוק החשמל]].
:: (4) הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
:: (5) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
:: (6) הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי [[אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)]] או בהסדר לפי [[אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]].
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
::: (ז) פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
::: (ט) לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי - היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
:: (2) אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
: (ה) '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
:: (1) מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
::: (א) מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
::: (ב) מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
:: (2) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
:: (3) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
: (ו) '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
:: (1) לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
: (ז) '''מועד ההצטרפות להסדר'''
:: יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) חריגה של עד 10% מ-100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מה וראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
:: (3) דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ט) '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
:: (1) צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
:: (2) התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
: (י) '''תשלומים'''
:: על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
:: (1) תשלום לכל קוט&quot;ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-5 שעות ועד 4 שעות).
:: (2) תשלום לכל קוט&quot;ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
:: (3) תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
:: (8) התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (10) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (יא) '''תשלום לצרכן בהסדר'''
:: מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
:: (1) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שנצרכה מהרשת;
:: (2) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שייצר הגנראטור;
:: (3) סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
:: (4) סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בשעות מימוש ההסדר;
:: (5) סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
:: (6) הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
: (יב) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יג) '''פרישה מההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
:: (3) יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 47. (תיקון: 28.5.12, 25.12.17) : '''הסדר צרכנות חכמה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
::- &quot;השלה&quot; - הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
::- &quot;התקן להפחתת צריכה&quot; - אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים [[באמת מידה 15(ד)]].
::- &quot;צרכן&quot; - צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן - צרכן תעו&quot;ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
::- &quot;צרכן מְאַגֵד&quot; - תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו&quot;ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט&quot;ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
:: (2) הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
:: (3) התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
:: (4) סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
:: (5) בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
:: (6) הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (7) ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
:: (8) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
:: (9) משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
:: (10) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ-100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (11) אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
:: (12) בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
: (ג) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: (1) ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) צרכן התעו&quot;ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
::: (ב) הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
::: (ג) צרכן התעו&quot;ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ד) הצרכן הוא צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
::: (ה) הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
::: (ו) סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן - מסמכי הצטרפות);
::: (ב) סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ-20 מגה וולט אמפר;
::: (ג) יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו&quot;ט;
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו&quot;ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו&quot;ז ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ-4% מסך הצריכה השנתית שלו;
::: (ב) צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
: (ד) '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
:: (1) צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
::: (ה) הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
:: (2) לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) כתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
::: (ה) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ו) סך הצריכה השנתית שלו ב-12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
::: (ז) הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
:: (3) צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
: (ה) '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף'''
:: צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
:: (1) שם הצרכן וכתובתו;
:: (2) כתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
:: (5) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
: (ו) '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
:: (1) התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
:: (2) ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
: (ז) '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו&quot;ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
:: מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו&quot;ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן - המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו&quot;ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
:: (2) ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
:: (3) לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו&quot;ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
:: (4) מצא ספק השי רות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו&quot;ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו&quot;ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
:: (5) מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו&quot;ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ-20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
:: (2) צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב-1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
:: (3) צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
: (ט) '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
:: (1) ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
:: (2) ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
:: (3) מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט&quot;ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
:: (4) התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
:: (5) התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
:: (6) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (8) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (9) ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו&quot;ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
:: (10) בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי [[אמת מידה 23 (תכולת חשבון)]]:
::: (א) סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
::: (ב) סך הקוט&quot;ש שהופחת;
::: (ג) תעריף לקוט&quot;ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
::: (ד) המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
:: (11) רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו&quot;ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
:: (12) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: (1) השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
:: (2) אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
: (((הושמט)))

@ 47א. (תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17; תשע&quot;ח) : '''הסדר השלה מרצון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
::- &quot;הספק שעתי שהושל בפועל&quot; - הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו&quot;ט);
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; - צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק&quot;ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
:: (4) עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
:: (5) מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
:: (6) זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
:: (7) התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
: (ג) '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
:: צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
::: (א) הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ב) הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
::: (ג) הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
:: (2) לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ-173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
:: (3) לצרכן מותקן מונה רציף;
:: (4) הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
:: (1) שם הצרכן;
:: (2) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (5) גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
:: (6) ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
:: (7) זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
:: (8) המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
: (ה) '''יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי'''
:: במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
: (ו) '''הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
:: (2) מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
:: (3) אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
:: (6) מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
:: (7) מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2.
:: (8) הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2–2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
: (ז) '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
:: (1) התעריף לקווט&quot;ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{PC} = (1-\alpha) \times P_0 + \alpha \times P_1 &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{PC}&lt;/math&gt; - התעריף לקווט&quot;ש מושל.
:::- &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; - תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט&quot;ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש&quot;ב הרלוונטי.
:::- &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; - על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון [[אמת מידה 47א]].
:::- &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; - שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
:::- &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; - המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
:: (2) תשלום לכל שעת אירוע השלה:
::: (א) אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
::: (ב) אם ‎0.3*QB ≤ q &lt; 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
::: (ג) אם ‎0.1*QB ≤ q &lt; 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
::: (ד) אם q ≤ 0 ישולם ‎−0.1*PC*QB
::: כאשר:
:::- QB - ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו&quot;ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
:::- q - ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו&quot;ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
:: (3) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
:: (4) ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
:: (5) מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
::: (א) מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
::: (ב) מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
::: (ג) מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
::: (ד) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.

=== סימן ה': פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן במתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - המחלק.

@ 48. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
: (א) '''פיצוי'''
:: ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות [[אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ב) '''אירועים מזכים בפיצוי'''
:: האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
:: (1) אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ-15% מן המתח הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ב)]];
:: (2) ניתוק מוליך האפס במעגל תלת-פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד-פאזי;
:: (3) תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
:: (4) הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
:: (5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
:: (6) תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
:: (7) אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ-5% או נמוך מ-5% מן התדר הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ד)]], לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9)(א) ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
::: (ב) ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
::: (ג) ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
::: במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן ((())9(()))(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
:: (10) חריגה מהערכים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41(ח)]].
:: בסעיף זה, &quot;פעולת מיתוג&quot; - פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
: (ג) '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
:: (2) חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
::: (א) הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
::: (ב) ניתוק מוליך פאזה או שר יפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
::: (ג) התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
::: (ד) תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.

@ 48א. (תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
: (א) '''מדידת רמת האמינות'''
:: (1) ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = T×60×ENS/AD
::: כאשר:
:::- AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
:::- ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
:::- AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
:::- T - שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה - 8,760 שעות;
:::: (2) בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה - 4,375 שעות;
:::: (3) בעבור חוות רוח - 2,500 שעות.
:: (2) מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = 8,760×60×ENS/AD
::: בנוסחה זו:
::: AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
::: ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
::: AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
::: כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
:: (3) מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
::: (א) [[w:en:SAIDI|SAIDI - System Average Interruption Duration Index]] - מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
:::: Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ב) [[w:en:SAIFI|SAIFI - System Average Interruption Frequency Index]] - מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
:::: λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ג) [[w:en:CAIDI|CAIDI - Customer Average Interruption Duration Index]] - מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
:::: r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
:: (4) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל-ארצית.
: (ב) '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
:: (1) האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
::: (א) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
::: (ב) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
::: (ג) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
::: (ד) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
:: (2) במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
::: (א) המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
::: (ב) הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה [[בפרק זה]];
::: (ג) הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
::: (ד) לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
::: (ה) ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
::: (ו) ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
::: (ז) ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
::: (ח) הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג'.
:: (3) חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
: (ג) '''גובה התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]] בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (3) תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
: (ד) '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
:: (1) ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
:: (2) לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
: (ה) '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
:: נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השי רות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ו) '''מסירת נתונים'''
:: לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
: (ז) '''התקנת מונה רציף'''
:: (1) לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (2) רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
: (ח) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]], ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
: (ט) (((בוטל).))

@ 49. (תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
: (א) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור [[באמת מידה 41 (איכות חשמל)]] או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור [[באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)]], או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי [[אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)]], תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
: (ב) '''פיצוי הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 48]], או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור [[באמת מידה 48א]]. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
: (ג) '''המצאת פרטים'''
:: על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ד) '''פיצוי היצרן'''
:: ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]].
: (ה) '''מועד מתן הפיצוי'''
:: סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ-60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

== פרק ה': עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ==

=== סימן א': מועדי עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 50. (תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''העמדת בטוחה'''
:: (1) כללי:
::: כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בטוחה זו תתעדכן אחת לשנה עד לראשון לחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
:: (2) טיב הבטוחה:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב&quot;רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות&quot; המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן - נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
:::: (1) בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
:::: (2) על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג (([דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך])) מקומי &quot;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;&quot; מחברת הדירוג &quot;מעלות Standard &amp; Poor's&quot; לפחות או בדירוג מקביל מחברת &quot;מידרוג&quot; (3Aa).
::: (ב) מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן - נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של &quot;A-/3A&quot; שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי &quot;A/2A&quot; שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
::: (ג) הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
:: (3) מטבעות
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה&quot;ב או יורו.
::: (ב) שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
::: (ג) כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
: (ה) '''חילוט הבטוחה'''
:: למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
: (((הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''אופן הפניה'''
:: לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
:: (1) שם המספק וכתובתו;
:: (2) העתק מרישיון ההספקה;
:: (3) שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
:: (4) מספר מונה של הצרכן הפרטי;
:: (5) גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
:: (6) פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
:: (7) (((בוטל; אך ימשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):))
::: ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה [[באמת מידה 54]], יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 54 להלן]].
:: (8) גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
:: (9) המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
:: (10) עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
: (ב) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו המידע המפורט [[באמת מידה 51(א)]] יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
:: (2) מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
: (ג) '''החלפת פרטים'''
:: מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
: (ד) '''מועד תחילת העסקה הפרטית'''
:: מנהל המערכת יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע [[באמת מידה 52 להלן]].

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
: (((הוראות אלה יחולו לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו מיום 1.7.2021):))
: (א) '''מועד הגשת הבקשה לשיוך צרכן למספק'''
::  לצורך קבלת אישור לשיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת, במהלך חמשת ימי העבודה הקודמים לתחילתו של חודש קלנדרי שלפני החודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך האמור, בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו - בקשה לשיוך צרכן למספק).
: (ב) '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: בקשה לשיוך צרכן למספק תהיה בעבור שיוך שיחל ב-1 בחודש שאליו מתייחס שיוך הצרכן; הבקשה תכלול את כל אלה:
:: (1) שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
:: (2) מספר חשבון חוזה של הצרכן;
:: (3) העתק מרישיון ההספקה;
:: (4) שם הצרכן הפרטי וכתובתו; לעניין זה, יראו כל חטיבת קרקע כהגדרתה [[באמת מידה 186]] כצרכן נפרד, וכל המונים של הצרכן בחטיבת הקרקע ישויכו לאותו מספק;
:: (5) מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
:: (6) מספר מונה או מונים של הצרכן תוך ציון שמדובר במונים רציפים המאפשרים קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית, לכל הפחות;
:: (7) גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (8) גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ([[בפרק זה]] - צרכני המספק);
:: (9) הסדרי השלות המפורטים [[באמות מידה 42 עד 47א]] שאליהם משויך הצרכן;
:: (10) פירוט של מיתקני הייצור הקיימים בחצרו של הצרכן;
:: (11) טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם;
:: (12) כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
:: (13) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
::: (א) חישוב עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשה זו, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר; לצורך חישוב כאמור יתבסס המספק על צריכת הצרכנים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל בשנה הקודמת, או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 14]];
::: (ב) הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 67ח]];
:: (14) לעניין מספק שחלות עליו [[אמות מידה 55 עד 59]] - גם פירוט שמות היצרנים שעימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל בעבור העסקה הפרטית.
: (ג) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו-(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
:: (2) אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק.
: (ד) '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: (1) מנהל המערכת יאשר את הבקשה לשיוך צרכן למספק, אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
::: (א) המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה - בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
::: (ב) לצרכן הנכלל בבקשה לשיוך צרכן למספק שהגיש המספק, אין מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית לכל הפחות;
::: (ג) קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה טופס חתום על ידי הצרכן, כאמור בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
::: (ד) מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
::: (ה) למספק קיים חוב למנהל המערכת;
::: (ו) לעניין מספק שחל עליו [[סימן ג']] - לא קיימת מכסה תעריפית פנויה כמפורט בלוח תעריפים 6.32 ובלוח תעריפים 6.33.
:: (2) מנהל המערכת יודיע למספק המבקש את השיוך על אישור או על דחיית הבקשה לשיוך צרכן עד 5 ימי עבודה לפני המועד שבעבורו מבוקשת תחילת פעילות ההספקה.
:: (3) אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
:: (4) דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
::: (ב) הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, זולת אם המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי [[אמת מידה 53]], או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]]; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
: (ה) '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
:: כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

@ 52. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
: (((בוטלה; אך הוראות אלו ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''תקופה מינימאלית לעסקה פרטית'''
:: מנהל המערכת ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
: (ב) '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
:: (1) מנהל המערכת יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ((-))7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית מועד העסקה הפרטית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
: (ג) '''תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק'''
:: (1) בשל עיכוב באישור עסקה פרטית הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב מנהל המערכת את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידו לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (2) המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים'''
: (((הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו לפני יום 1.7.2021):))
: (א) '''סיום העסקה הפרטית'''
:: (1) מבלי לגרוע מהקבוע [[אמת מידה 52(א)]], מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
:: (2) הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ-30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
:: (3) מנהל המערכת ימציא למספק ולמחלק שהצרכן מחובר לרשת שלו הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
:: (4) לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
::: (א) ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
::: (ב) ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
: (ב) '''העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית'''
:: (1) לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת או ספק השירות החיוני רשת כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע [[באמת מידה 24(ב)]] אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
:: (2) לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
: (ג) '''הודעה על מעבר ממספק למספק'''
:: (1) במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש&quot;ח באזור הרלוונטי.
:: (3) קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
: (ד) '''הודעה על הפסקת פעולתו של מספק'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
:: (2) המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
: (ה) '''דו&quot;ח שיוך צרכנים למספקים'''
:: (1) כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן - קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
:: (2) התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
: (ו) '''הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק'''
:: הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : '''סיום עסקה פרטית'''
: (((הוראות אלה יחולו לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו מיום 1.7.2021):))
: (א) '''סיום עסקה פרטית'''
:: (1) מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יפנה למנהל המערכת, במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל-6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בהודעה על סיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מספק יהיה רשאי להודיע למנהל המערכת על סיום עסקה פרטית במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל-6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בנוגע לסיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה, אם סיום העסקה נובע מהפרת תנאי התשלום הקבועים לצרכן במסגרת התקשרותו עם המספק.
:: (3) סיום עסקה פרטית יבוצע על ידי מנהל המערכת אם התקיים אחד מהמפורטים להלן בהתאם להוראות המפורטות לצידו:
::: (א) המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק - בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה על כך לצרכן;
::: (ב) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]] ולא עדכן את הבטוחה בתוך 10 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון למספק או ממועד חילוט הבטוחה, כנדרש לפי [[אמת מידה 67ח(א)(3)]] - בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה לצרכן;
::: (ג) אישור עסקה פרטית עם מספק אחר כמפורט [[באמת מידה 51(ד)(3)]] - מועד סיום העסקה יחל ב-1 בחודש שבו התחילה העסקה הפרטית עם המספק האחר;
::: (ד) הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל - שיוכו של צרכן לפי פסקה זו וסיום העסקה הפרטית עם המספק שהיה משויך אליו קודם לבקשה, יחלו ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר מועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן מול מספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בפסקה (ב).
:: (4) לאחר סיום עסקה פרטית בין מספק לצרכן לפי סעיף קטן (1), (2) או (3), ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).

@ 54. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ט-14) : '''סיווג עסקה'''
: (((בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):))
: (ב) '''סיווג העסקה כקרובה'''
:: (1) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי [[אמת מידה 51]] לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
:: (2) ספק שירות חיוני יצרף חוות-דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
:: (3) סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
: (ג) '''איחור בסיווג העסקה'''
:: החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
: (ד) '''ברירת המחדל - עסקה רחוקה'''
:: כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
: (ה) '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
:: עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
: (ו) אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות.

@ 55. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
: (א) '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
:: כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

@ 56. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית צריכה שבועית'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: (1) בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
:: (2) תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
:: (3) תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (4) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 57. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34) : '''תכנית צריכה יומית'''
: (א) '''תכנית צריכה יומית'''
:: בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
:: (1) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק;
:: (2) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
:: (3) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
:: תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
: (ג) '''שינויים בתכנית הצריכה'''
:: (1) מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
:: (2) הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 58. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34) : '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
: (א) '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
:: (1) במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
:: (2) במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו&quot;ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
::: (א) מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) המיתקן נמצא בתחזוקה;
:::: (2) בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט [[באמות מידה 130 עד 134]];
:::: (3) בשעות מש&quot;ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
:::: (4) במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
:::: (5) במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
:::: (6) בהתאם לאמור [[באמת מידה 141 (אחריות)]];
:::: המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן.
::: (ב) קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
:: (3) בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
:: (4) מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
:: (5) אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
: (ב) '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
:: (1) כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
:: (2) מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
:: (3) לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע [[באמת מידה 59]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 59. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
: (א) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה עודפת'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
: (ב) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה חסרה'''
:: (1) פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 58]], ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (3) בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, &quot;עלות משתנה&quot; - עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
: (ג) '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
:: (1) צריכה מעבר ל-103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
:: (3) המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
:: (4) התחשבנות כאמור בסעיף (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

@ 60. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
: (א) '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
:: (1) בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), (((הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):)) בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט [[באמת מידה 54]].
:: (2) מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''המדידה המחייבת'''
:: כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

@ 61. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע למספק'''
:: המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת &quot;תשלום קבוע&quot; בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 62. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-7) : '''פירוט התשלומים'''
: (א) '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק''' 
:: (((הנוסח הקבוע):)) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
:: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-12 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
: (א1) '''עריכת פירוט התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''פירוט תשלומים מחייב'''
:: מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (3) דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
:: (4) דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
:: (5) למספקים שחלות עליהם [[אמות מידה 55 עד 59]] - יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע [[באמת מידה 59]], כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
:: (6) למספקים שחל עליהם [[סימן ב' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
::: (ב) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ג) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית, כקבוע [[באמת מידה 67ה]].
:: (7) למספקים שחל עליהם [[סימן ג' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ב) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם [[לאמת מידה 67ט]];
::: (ג) דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד) דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]];
::: (ה) דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]].
: (ג) '''מועד התשלום''' 
:: (((הנוסח הקבוע):)) המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
:: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 10 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת עשרת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 10 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
: (ד) '''מחלוקות'''
:: מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

@ 63. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-21) : '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
:: באמת מידה זו, &quot;צרכן&quot; - לרבות יצרן.
: (א) '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
: (ב) '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
:: (1) אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
:: (2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן מונה קיים במונה חכם, לפי בקשת צרכן או מיופה כוחו; החלפה כאמור תבוצע בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; צרכן המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשת צרכן או מיופה כוחו להחלפת מונה במונה חכם (להלן - בקשה להחלפה במונה חכם) בכל אחד מהמקרים האלה:
::: (א) במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן;
::: (ב) ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
::: (ג) (((הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):)) הוגשו בקשות להחלפה במונה חכם לגבי מונים בכמות העולה על המכסה המוגבלת של מונים חכמים שיותקנו במסגרת בקשות להחלפה במונה חכם, העומדת על 50,000.
:: (4) אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 10 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
:: (5) שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 10 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי-היענות גבוה יותר לאותו רבעון; (((הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):)) בקשות להחלפה במונה חכם שלא נענו בחיוב בשל הגבלת המכסה כאמור בסעיף קטן (3)(ג), לא יילקחו בחשבון במסגרת חישוב שיעור הבקשות שספק השירות החיוני רשת לא נענה להן ברבעון מסוים, שמתבצע לפי סעיף קטן ז.
:: (6) ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
:: (7) בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4‑3.
: (ג) '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 13]], למעט הקבוע בהוראות [[13|סעיף (ד) של אותה אמת מידה]].
:: (2) נתוני הקריאה יועברו למספק ולמנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט [[באמת מידה 62]] וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה.
:: (3) בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4‑1, לפי העניין.

@ 64. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
: (א) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
:: אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
: (ב) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
:: (1) אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים [[באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)]] ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

@ 65. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

@ 66. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''יישוב מחלוקות'''
: (א) '''פנייה בכתב לרשות'''
:: בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות [[פרק ה']], יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

@ 67. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תחולת אמות המידה'''
: (א) '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
:: למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

=== סימן ב': מכירת שירותים למספקים (תיקון: תשפ&quot;א-10) ===

@ 67א. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-26) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י&quot;ז באדר התשפ&quot;א (1 במרס 2021).
:: (2) על מספקים שעליהם חל [[סימן זה]] לא יחולו [[אמות מידה 55 עד 59]], [[62|וסעיף קטן (ב) &quot;תכולת החשבון&quot; לאמת מידה 62]].
: (ב) '''הגדרה'''
:: [[בסימן זה]], &quot;מגבלת הספק שנתית&quot; - ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי [[אמת מידה 67ד]].

@ 67ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''תכולת חשבון'''
: (א) מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בשל שירותי התשתית שסופקו בעבור כל צרכן של המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום של תשלום קבוע כאמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 61]];
:: (3) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
:: (4) כמות האנרגיה הנרכשת לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת לפי מחיר זמן אמת כמשמעותו [[באמת מידה 67ה]];
:: (5) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]], דרישה לתשלום בשל שירותי טיפול בתכניות ועריכת משלוח חשבון חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (6) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 67ה]];
:: (7) דרישה לתשלום בעבור שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) מנהל המערכת יפרט בחשבון את עלות הצריכה החסרה שנרכשה על ידו כמפורט [[בסעיף קטן (ג)(2) לאמת מידה 67ה]], בתקופת החשבון.

@ 67ג. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:(1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב.
:: (3) האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

@ 67ד. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
: (א) '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת בכל שנה עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
:: (2) מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]]; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
:: (3) סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית של אותו מספק.
:: (4) מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית.

@ 67ה. (תיקון: תשפ&quot;א-10) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 67ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
:: עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.

=== סימן ג': שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 (תיקון: תשפ&quot;א-26) ===

@ 67ו. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד ושקיבלו את רישיון האספקה ביום כ&quot;א בסיוון התשפ&quot;א (1 ביוני 2021) או לאחריו.
:: (2) על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו [[אמות מידה 50]] [[ו-55 עד 59]].

@ 67ז. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''תכנית צריכה שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב; תכנית צריכה יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק.
:: (3) התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
: (ד) '''תיקון תכנית צריכה על ידי מנהל המערכת'''
:: אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

@ 67ח. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''בטוחה'''
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
:: (1) הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת; בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד עד למועד שבו הגיש בקשה לשיוך צרכנים לפי הקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 51]];
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הפחתת סכום הבטוחה תיעשה בהתקיים התנאים האלה:
:::: (1) בהפחתת סכום הבטוחה שיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לעומת סכום הבטוחה לא יעלה על 65 אחוזים; חישוב עלות הצריכה ייעשה בהתאם למפורט [[בסעיף (ב)(13) לאמת מידה 51]]; לעניין זה, &quot;עלות הצריכה הצפויה המרבית&quot; - עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר;
:::: (2) הפחתת הבטוחה תיעשה לאחר שהמספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
::: (ב) הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה;
:: (3) כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 65 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהעלות האמורה תהווה 65 אחוזים מסכום הבטוחה, וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי המוקדם מביניהם.
: (ב) '''טיב הבטוחה'''
:: הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ג) '''חילוט הבטוחה'''
:: אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]], רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.

@ 67ט. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: (1) בעד האנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), המספק ישלם למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.32.
:: (3) נוסף על התשלומים לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), בעד אנרגיה הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34, ישלם המספק למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ([[בסימן זה]] - צריכה עודפת) בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה של צרכני המספק בפועל מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ([[בסימן זה]] - צריכה חסרה), בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (3) על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 18), התשפ&quot;א-2021 (((ביום 1.7.2021))), עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) (להלן - תקופת הוראת השעה), יראו כאילו בסעיפים קטנים (1) ו-(2), במקום &quot;מחיר זמן אמת&quot; בא &quot;מחיר יום מראש&quot;; לעניין מספקים שחל עליהם סעיף קטן זה, יקראו בתקופת הוראת השעה את [[אמת מידה 62]] בהתאם לתיקון המפורט בסעיף קטן זה.

@ 67י. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26) : '''עדכון מכסה'''
: מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]]; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]].

== פרק ו': רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 68. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללי'''
: (א) '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
:: מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
:: '''חתימה על הסכם רכישה'''
:: (3) מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
:: (4) במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
: (ג) '''אישור תעריפי - תוקפו ומחויבותו'''
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
:: (3) במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
:: (4) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
:: (5) השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

@ 69. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''מערכת תקשורת - נתונים ודיבור'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת'''
:: מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ב) '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
:: היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ג) '''קליטת ושידור הנתונים'''
:: מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
: (ד) '''אבטחת מידע'''
:: היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
: (ה) '''תחזוקה'''
:: מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
: (ו) '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 70. (תיקון: 31.7.09) : '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
: (א) '''העברת פרטים'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
:: (2) היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
: (ב) '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
:: היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
: (ג) '''שימוש בטלפון התפעולי'''
:: (1) הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
:: (2) הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על-ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

@ 71. (תיקון: 31.7.09) : '''הפעלת יחידות הייצור'''
: (א) '''הפעלת יחידת הייצור'''
:: היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
:: לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
: (ג) '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט [[באמת מידה 91]] [[91|ובטופס 2 לאמת המידה]], לפי העניין.
: (ד) '''שינוי הספק'''
:: קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
: (ה) '''מצבים חריגים'''
:: במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט [[באמת מידה 124]].

@ 72. (תיקון: 31.7.09, 2.18.19; תשע&quot;ח) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 72 עד 74 -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
::- &quot;בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
: (ב) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א' ו-ב' לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
:: (3) נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

@ : {{ממורכז|'''נספח א': פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{|
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| קונבנציונלי/קוגנרציה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף.
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
: השפעת טמפרטורה על ההספק.
: קצב שינויי הספק.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)]]) ומשך הכיבוי.
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
: פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
: תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
: בדיקות אמינות.
: בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
: התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו&quot;ט.
: בדיקות התנעה שחורה.
: בדיקת מערכת Turning Gear.
: ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
|-
| אגירה שאובה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה וכיבוי.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
: משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
: בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
: בדיקות יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות.
|-
| תרמו סולאר ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
: יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן הפעלה מזערי.
: משך זמן הפעלה מרבי.
: שינוי הספק עיוור.
: תגובה לתדר.
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: מניעת עבודה במצב אי-חשמלי.
: בדיקת אמינות.
|-
| פוטו–וולטאי ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: בדיקות תקשורת.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: ניתוק המיתקן במצב אי-חשמלי.
: בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
: מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות
|-
| רוח ||
: טרם נקבע
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ב': פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
{|
|
: בדיקות של ווסת המתח.
: תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
: כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
: מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
: יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
: סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
: בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
: העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
: תפקוד מערכת AVR.
|}

@ 73. (תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו [[באמת מידה 35לא]].
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
:: (2) בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (3) בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
: (ג) '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
:: (2) אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
:: (3) עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
:: (4) לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
:: (5) מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
:: (6) המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
:: (7) מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
: (ד) '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
:: (1) לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
:: (2) בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
:: (3) במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 84]].
: (ה) '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים [[באמת מידה 94]] ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (2) לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

@ 74. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
: (א) '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
:: (1) התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
: (ב) '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
:: (2) בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

@ 75. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 75א. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[באמות מידה 75א עד 75ג]] -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
::- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של יחידת ייצור;
::- &quot;יחידת ייצור&quot; - יחידת ייצור בהספק שאינו עולה על 16 מגה-וואט המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
::- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה - המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה - מנהל המערכת;
::- &quot;שילוב&quot; - חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור [[באמת מידה 35כ4(ה)]].
:: (2) בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (3) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור [[באמת מידה 94]].
:: (4) אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי [[סעיף (א) באמת מידה 75ג]] בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
:: (5) המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
:: (6) מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2]] או לפי [[סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6]], לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
: (ג) '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
:: (2) אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]], ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]].
:: (3) בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (4) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 94]].
:: (5) עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
:: (6) לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

@ 75ב. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]] אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

@ : {{ממורכז|'''נספח - פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {|
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| יחידת ייצור || הספק מותקן והספק מינימלי רציף {{ש}} קצב שינויי הספק {{ש}} שמירה על יציבות בהספקים שונים {{ש}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי {{ש}} בדיקות אמינות בדיקת נצילות* {{ש}} בדיקות של תגובה לשינוי תדר
|}
: {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

@ 75ג. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
:: (2) ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע [[סימן ב לפרק ב|בסימן ב' &quot;חשבונות ותשלומים&quot; לפרק ב' &quot;צריכת חשמל&quot;]].
: (ב) '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה-20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

@ 76. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
:: בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
:: (1) ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
::: (ב) סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
::: (ג) בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור [[באמת מידה 141(א)]] ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
:: (2) ליצרן באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
::: (ב) ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
:: (3) הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
: (ב) '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
:: (1) אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 77. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שמירה ומסירת נתונים'''
: (א) '''חובת סש&quot;ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

@ 78. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

=== סימן ב': מניה והתחשבנות ===

@ 79. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

@ 80. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים ליצרן'''
: (א) '''מונים רציפים'''
:: ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
: (ב) '''התקנת מונה ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ-(טרם נקבע) ימי עבודה.
:: (2) עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (3) בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
: (ג) '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
:: ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע [[באמת מידה 15]].
: (ד) '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)-(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 81. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''קריאת מונה היצרן'''
: (א) '''קריאת מוני היצרן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
: (ב) '''קריאת מונה יומית'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

@ 82. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''עריכת פירוט התשלומים'''
: (א) '''פירוט תשלומים ליצרן'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
:: פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
:: (1) כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
:: (2) תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2.
:: (3) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 88]].
:: (4) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
:: (5) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע [[באמת מידה 85]].
:: (6) סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
:: (7) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש&quot;בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
:: (8) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
:: (9) תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
:: (10) תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
:: (11) תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
:: (12) חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
:: (13) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
:: (14) תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
:: (15) תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
: (ג) '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
:: מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
: (ד) '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
: (ה) '''תחולת [[פרק ב|פרק ב' של ספר אמות המידה]]'''
:: לעניין תחולת אמות המידה [[פרק ב|שבפרק ב' לספר אמות המידה]] יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
: (ה1) '''מועדי תקבול התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ-3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
::: (((הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):)) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 7 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת שבעת הימים האמורים יש פחות מ-4 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 4 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום שבעת הימים האמורים.
:: (2) אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
: (ו) '''הכרעה במחלוקות'''
:: במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

=== סימן ג': משטר הפעלה ===

@ 83. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6) : '''עמידה בדרישות זמינות'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;הספק זמין&quot; - הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
:- &quot;הספק מירבי זמין בתנאי האתר&quot; - על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19–22 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008]], המפורסמת באתר הרשות.
:- &quot;זמינות אקוויוולנטית&quot; = {{שבר|∑ הספק זמין חצי שעתי בפועל|ההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה|גודל=100%}}.
:- &quot;שעות בתקופה&quot; - 8,760 שעות בשנה.
: (א) '''עמידה בדרישות זמינות'''
:: (1) היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
:: (2) חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ב) '''דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית'''
:: (1) יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ-92% לכל יחידת גנרציה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ-88% לכל יחידת גנרציה.
:: (3) במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
: (ג) '''חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן'''
:: (1) הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב-1 לינואר וסיומם ב-31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל-31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב-88%.
:: (2) כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
:: (3) במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
:: (4) במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
:: (5) במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
:: (6) במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ-24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל-24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
:: (7) מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
:: (8) יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ-92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
:: (9) סטיות בחוסר בגבולות [[שבאמת מידה 95]] יחושבו במניין ההספק הזמין.
:: (10) חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
: (ד) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה'''
:: למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
: (ה) '''חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת'''
:: למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור [[באמת מידה 125]], לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
: (ו) '''תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות'''
:: מנהל המערכת יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
:: (1) החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
:: (2) חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
:: (3) חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו-92% מהשנה השנייה ואילך).
:: (4) חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
:: (5) יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב-MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
:: (6) יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב-MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
:: (7) יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
:: (8) במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
:: (9) התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.

@ 84. (תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-25) : '''עמידה בדרישות אמינות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הפסקה מאולצת&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::: (2) כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל.
::- &quot;כישלון בהתנעה&quot; - כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב-50% או ב-10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה [[באמת מידה 85]], לפי המאוחר מביניהם.
: (ב) '''עמידה בדרישות אמינות'''
:: היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
: (ג) '''מספר הפסקות מאולצות'''
:: (1) מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2א) לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
:: (3) במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
: (ד) '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
:: בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל-24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ-12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
: (ה) '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
:: למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-25) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 84]] - הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
: {|
! יחידת ייצור !! מס' הפסקות מאולצות המותרות בשנה
|-
| יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור || 54
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 1 || 9
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 2 || 15
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 3 ו-5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו-5 || 108 לכל היחידות במצטבר
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 6 || 11
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 7 || 9
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 8 ו-9 || 54 לכל היחידות במצטבר
|}

@ 85. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17) : '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;סטייה מפרמטר תפעולי&quot; - כל אחת מאלה:
:: למתקן ייצור מחזור משולב:
:: (1) חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
::: {| סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות
|-
| קרה מאד || מעל 96 שעות || 250 || 180
|-
| קרה || 28–96 שעות || 220 || 150
|-
| פושרת || 12–48 שעות || 100 || 85
|-
| חמה || עד 12 שעות || 65 || 55
|}
:: (2) קצב שינוי עומס הפוחת מ-1% מההספק המותקן בדקה.
:: (3) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
:: למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
:: (1) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
:: (2) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
:: (3) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
:: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-30 דקות.
:: למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
:: (1) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
:: (2) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
:: (3) זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
:: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-10 דקות.
:: (5) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ-50% מההספק המותקן או גבוה מ-35 MW (הנמוך מביניהם).
: (א) '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: (1) תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב-5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
:: (2) במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ-5 שנים ממועד התרחשותה.
: (ב) '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
:: (1) הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית - על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
:: (2) הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת - היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
: (ג) '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
:: (1) מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (2) מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם הי צרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (3) מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: (א) במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
::: (ב) במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
: (ד) '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
:: אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

=== סימן ג'1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018 (תיקון: תש&quot;ף-6) ===

@ 85א. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור אשר מתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
::: (א) אישור התעריף התקבל לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018);
::: (ב) יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
::: (ג) יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
:: (2) על יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סימן זה]] במקום הוראות [[אמת מידה 83]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 85ב. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
: (א) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
:: (1) מנהל המערכת ישייך הספק של יחידת ייצור לעסקה עם צרכן חצר ([[בסימן זה]] - עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותה יחידת ייצור העברת אנרגיה לצרכן חצר.
:: (2) ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
::: (א) הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
::: (ב) ההספק הנקי המותקן של יחידת הייצור בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (4) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של יחידת הייצור ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של יחידת הייצור, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
: (ב) '''שיוך הספק למספק'''
:: (1) יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת בכל שנה, עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
:: (2) סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במשך שנה קלנדרית.

@ 85ג. (תיקון: 13.5.19, 1.11.20; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-23) : '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי ההספק המשויך למספק או בניכוי ההספק המשויך לעסקאות חצר, לפי העניין.
:: (2) היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי, שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ב]] בניכוי הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך ליחידת הייצור.
:: (3) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית טמפרטורה כאמור [[בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב]], היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו דלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד יכולת זמינה בעבור הספק שחלות לגביו מגבלות הזרמה כהגדרתן [[באמת מידה 35כו1]], אלא אם כן נקבע אחרת בתנאי הזכאות לתעריף של היצרן.
: (ב) '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
:: (1) הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור [[בסעיפים קטנים (א)(3) ו-(א)(4) באמת מידה 85ב]], יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
:: (2) ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
: (ג) '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (2) אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (3) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי [[אמת מידה 128]] או בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ב) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית הטמפרטורה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
:::: (2) היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי [[אמת מידה 84]]; במקרה של סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה;
::: (ד) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה.

@ 85ד. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
: (א) '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ([[בסימן זה]] - דרישת זמינות מוגברת).
:: (2) מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי [[אמת מידה 86]].
:: (3) שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
:: (4) בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.

=== סימן ד': תחזוקה ===

@ 86. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''מועדי תחזוקה'''
:: (1) תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
: (ב) '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
:: (1) חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב-1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה-1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
:: (2) תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו &quot;בקשה לתכנית תחזוקה&quot;.
:: (3) תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
:: (4) הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
:: (5) מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
: (ג) '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
:: (1) מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
:: (2) במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע [[באמת מידה 97]] ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
: (ד) '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: (1) שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
:: (2) אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
:: (3) מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
:: (4) במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
: (ה) '''תכנית תחזוקה חלופית'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

@ : {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 87. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
: (א) '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
: (ב) '''אישור החריגה'''
:: מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

@ 88. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
: (א) '''חריגה שאינה מאושרת'''
:: לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט [[באמת מידה 83(ג)]].
: (ב) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
:: תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
:: (1) במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
:: (2) במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

@ 89. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש&quot;ח'''
: (א) '''תכנית תחזוקת החצר'''
:: מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
: (ב) '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה-30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
:: (2) במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור [[באמת מידה 141(א)]].

=== סימן ה': יצרנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 90. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן (&quot;תכנית הייצור השבועית&quot;)'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית ייצור שבועית'''
:: בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי-שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הייצור השבועית'''
:: (1) תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
: (ג) '''הגשת תכנית הייצור השבועית'''
:: (1) תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (2) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.

@ : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ : {{ממורכז|'''תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 91. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור (&quot;תכנית ייצור יומית&quot;)'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית ייצור יומית'''
:: החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
: (ב) '''תכנית הייצור היומית ואופן הגשתה'''
:: (1) תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
:: (1א) היצרן יכלול בתכנית הייצור היומית את ההספק שאותו הקצה ביחס לכל מספק; לעניין זה יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו.
:: (2) בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
:: (3) יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
:: (4) יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
:: (5) לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
:: (6) יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (7) יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (8) סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
:: (9) יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
:: (10) במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
:: (11) מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
:: (12) שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
:: (13) יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
:: (14) המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו-16 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] נספח א' סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (15) עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
:: (16) המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (17) הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
:: (18) הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
:: (19) הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
:: (20) סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
: (ג) '''יצירת טפסי דיווחים חלופיים'''
:: מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.

@ : {{ממורכז|'''טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית'''}}
: (((הטופס הושמט)))
@ : {{ממורכז|'''טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת'''}}
: (((הטופס הושמט)))
@ : {{ממורכז|'''טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 92. (תיקון: 31.7.09) : '''שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן'''
: (א) '''מועדי שינויים'''
:: יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.

@ 93. (תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע&quot;ט-7) : '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה עצמית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה מרכזית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
: (ב)'''פרסום תכנית העמסה כללית'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן - תכנית העמסה כללית).
:: (2) תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
:: (3) בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, &quot;שבת&quot; ו&quot;מועדי ישראל&quot; - כמשמעותם לפי [[סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].
: (ג) '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
:: (1) תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
:: (2) בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
: (ד) '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
:: בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
:: (1) תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
:: (2) תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
:: (3) הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
:: (4) תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם [[באמת מידה 123]];
:: (5) הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
:: (6) תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
:: (7) המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
:: (8) הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
:: (9) שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
:: (10) מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
:: (11) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
:: (12) במקרה של מחסור בגז טבעי - הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי [[אמת מידה 125]];
:: (13) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
:: (14) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור [[באמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור [[באמת מידה 125]];
:: (15) אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
:: (16) אילוצים נוספים לפי כל דין.
: (ה) '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
:: (2) עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
: (ו) '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
:: (2) המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
::: (א) מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן - מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
::: (ב) מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן - מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
:::: (1) אילוצי הרשת;
:::: (2) אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
:::: (3) בדיקת מיתקנים;
:::: (4) אילוצי איכות הסביבה.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף.
: (ז) '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
:: (2) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן - מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
:: (3) המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
::: (א) במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
::: (ב) במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
::: (ג) במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
::: (ד) במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
: (ח) '''פרסום מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
:: (2) פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
::: (א) מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
::: (ב) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
::: (ג) הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
::: (ד) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי [[סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל]];
::: (ה) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי [[אמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ו) אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
::: (ז) אילוצים נוספים לפי כל דין.

@ 94. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית ההעמסה הפרטנית'''
: (א) '''המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן'''
:: בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
: (ב) '''עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
:: (2) כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
:: (3) העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.

@ 95. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית - עודפים וחסרים'''
: (א) '''חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה'''
:: (1) בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
::: (א) עלה הייצור בפועל עד ל-2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
::: (ב) עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
::: (ג) פחת הייצור בפועל עד ל-2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
::: (ד) בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
::: (ה) במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
:: (2) בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
::: (א) ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ-50 מגהוואט:
:::: (1) עליה בייצור בפועל עד ל-6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
:::: (2) עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
:::: (3) פחת הייצור בפועל עד ל-6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
:::: (4) עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
::: (ב) ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ-50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)-(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)-(4) יתווסף 1 MWh.
::: (ג) עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור [[באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה)]] תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
::: (ד) במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.

@ 96. (תיקון: 31.7.09) : '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
: (א) '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
:: מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
: (ב) '''תשלום ליצרן'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
:: (2) במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
:: (3) התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

@ 97. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
: (א) '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
:: (1) בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט [[פרק ו סימן ה|בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
:: (2) בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט [[בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
:: (3) בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט [[בפרק ו' סימן ד' לספר אמות המידה]], יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
:: (4) בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל-3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
:: (5) בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
:: (6) בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
:: (7) בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
:: (8) בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב - היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
: (ב) '''הצמדת התעריפים'''
:: בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

@ 98. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
: [[באמות מידה 98 עד 101]] המונח &quot;יצרן&quot; משמעו - בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
: (א) '''פניה למנהל המערכת'''
:: יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן - סקר צריכת גז ראשוני).
: (ב) '''נתונים נדרשים'''
:: יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
:: 1) (()) פרטי בעל הרישיון המותנה;
:: 2) (()) העתק הרישיון המותנה;
:: 3) (()) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
:: 4) (()) התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
:: תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward.
: (ג) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ד) '''תשלום'''
:: בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
: (ה) '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
:: מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
: (ו) '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
:: 1) (()) סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
:: 2) (()) לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
:: 3) (()) תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
: (ז) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ח) '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
:: סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
:: (1) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
:: (2) על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 99. (תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה - סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
: (א) '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
:: אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
: (ב) '''סקר גז ליצרן'''
:: (1) סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן - סקר צריכת גז מחייב).
:: (2) מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
: (ג) '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
:: (1) לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
::: (א) פרטי בעל הרישיון המותנה;
::: (ב) העתק הרישיון המותנה;
::: (ג) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
::: (ד) כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward;
::: (ה) פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
:: (2) בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
:: (3) כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
: (ד) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ה) '''תשלום'''
:: (1) התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
:: (2) בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
: (ו) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: (3) הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ז) '''תוצאות הסקר'''
:: (3) הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
:: (4) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
: (ח) '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
:: בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
: (ט) '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
:: תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
: (י) '''סודיות'''
:: על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 100. (תיקון: 31.7.09) : '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
: (א) '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
:: (1) כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ-4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ-2000 שעות בשנה.

@ 101. (תיקון: 31.7.09) : '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
: (א) '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
:: מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
:: בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
:: (2) יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ-10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן - יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
:: (3) במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
:: (4) יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

@ 102. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
: (א) '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
:: רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה [[שבפרק ו']] כפי שיתעדכנו מעת לעת.
: (ב) '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ג) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
:: מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
:: (1) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

@ 103. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
: (א) '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
:: מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
: (ג) '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ה) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
: (ו) '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
:: היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

@ 104. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
: (א) '''חישוב צריכת הגז'''
:: (1) בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
:: (2) החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב-Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
:: (3) לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

@ 104א. (תיקון: 6.3.19; תש&quot;ף-29) : '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;מועד תחילת הפעלה מסחרית&quot; - ליצרן החייב ברישיון ייצור - הפעלה מסחרית כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]], וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור - המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע [[בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;תצהיר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
:: יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 68]] התקבל לאחר יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן - תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
: (ג) '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
:: (1) יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א' לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
:: (3) בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
:: (4) אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 104א]] - מתכונת דיווח על נצילות'''}}
: (((הנספח הושמט)))

@ 105. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
: (א) '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
:: (1) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל-TOP שבהסכם.
:: (2) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ-30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
:: (3) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
:: (4) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
:: (5) הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
:: (6) היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מהיכולת הזמינה.
:: (7) היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו-carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

@ 106. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
: (א) '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
:: מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
: (ב) '''הכרה בעלויות'''
:: מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
::: {|
! !! עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע
|-
| הכרה מירבית בעלויות ב-% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה-% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10% || 83.33% || 66.66% || 50% || 33.33% || 16.66% || 0%
|}
: (ג) '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
:: היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

=== סימן ה'1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018 (תיקון: תש&quot;ף-6) ===

@ 106א. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-13) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
::: (א) אישור התעריף ליצרן התקבל לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרס 2018);
::: (ב) יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
::: (ג) יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
:: (2) על יצרנים שחל עליהם [[סימן זה]] יחול [[סימן ה']] למעט [[אמות מידה 90 עד 92]], [[94 עד 95]], [[ו-100 עד 106]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה נוספת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ-0;
::- &quot;אנרגיה מופחתת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ-0;
::- &quot;העמסה מעל מחיר יום מראש&quot; - תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
::- &quot;העמסה מעל מחיר זמן אמת&quot; - תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
::- &quot;הספק המשולם לפי מנגנוני שוק&quot; - כל ההספק המותקן של יחידות הייצור, למעט ההספקים האמורים [[בפסקאות (א) ו-(ב) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד]];
::- &quot;הספק מסונכרן שלא הועמס&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
::- &quot;מחיר זמן אמת&quot; - מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי [[אמת מידה 93]];
::- &quot;מחיר יום מראש&quot; - מחיר שולי מנוכה כמשמעותו [[באמת מידה 93]];
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 106ב. (תיקון: 13.5.19, 1.2.21; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ב) : '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
:: (2) התכנית השבועית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
: (ב) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
:: (2) התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור יום המחרת (להלן - תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
:: (3) התכנית היומית תכלול את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
::: (ב) פירוט לגבי שיטת ההעמסה ועומס הייצור המבוקשים על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, כמפורט בסעיף (ה);
::: (ג) הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו).
:: (4) היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
::: (א) היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו - תקופת התכנית);
::: (ב) הטמפרטורה הצפויה באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
::: (ג) במקרה שבו היחידה אינה זמינה, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3א), היצרן ידווח על הסיבות לאי-זמינות יחידת הייצור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של יחידת הייצור אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה ברוטו בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של יחידת הייצור.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שיחידת הייצור שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
:: (4) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג]];
::: (ג) במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
::: (ד) לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
: (ה) '''שיטת העמסה והספק הייצור המבוקש על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית'''
:: (1) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בשיטת העמסה עצמית, ידווח למנהל המערכת, במסגרת תכנית לפי סעיפים (א) עד (ג), על שיטת ההעמסה שבה הוא מתכוון לפעול בכל יממה נתונה שבמהלך תקופת התכנית: העמסה עצמית או העמסה מרכזית.
:: (2) יצרן כאמור בסעיף קטן (1) יהיה רשאי לבחור בשיטת העמסה מרכזית רק אם בעבור כל השעות שבעבורן מוגשת התכנית לא מתוכננת צריכה חצי-שעתית של צרכן החצר בהיקף העולה על 5% מגודל החיבור ולא מתוכננת העברה של אנרגיה תרמית מיחידת הייצור לצרכן חצר.
:: (3) יצרן שבחר לפעול בהעמסה עצמית ידווח בתכנית על כל אלה:
::: (א) הספק הייצור של יחידת הייצור והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש);
::: (ב) הצריכה הצפויה של צרכן חצר מיחידת הייצור.
: (ו) '''הצעת מחיר'''
:: (1) יצרן הפועל בהעמסה מרכזית יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים [[באמת מידה 85]] - ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית;
::: (ב) הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי - ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ג) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ד) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ה) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (2) יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ב) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
::: (ג) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תוגש ברמה חצי-שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (3) אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 106ב]] - אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
: (1) אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ-6,475 MMBTUH.

@ 106ג. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תכנית ייצור'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ליחידת ייצור מסוימת עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותה יחידת ייצור כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב ליחידת ייצור מסוימת, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית ליחידת הייצור ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 83ג]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תכניות העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) ההספק המתוכנן של יחידת הייצור והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בהדקי המחולל, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי [[סעיף (ה)(3)(א) לאמת מידה 106ב]];
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי יחידת הייצור (להלן [[בסימן זה]] - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
::: (ג) ליצרן בהעמסה מרכזית - זמני סנכרון והפסקה של יחידת הייצור במהלך היממה;
::: (ד) כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת יחידת הייצור.
: (ג) '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]].
:: (2) מנהל המערכת ישלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית מעודכנת.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן.

@ 106ד. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
:: (2) במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
::: (א) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::: (ג) הייצור נעשה בסולר או במזוט;
::: (ד) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק ששויך למספק.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ה. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
: (א) '''כללי'''
:: יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
:: (1) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
: (ג) '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
:: (1) אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ו. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7) : '''תשלומים נוספים'''
: (א) '''תשלום בעד התנעות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
:: (1) יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
:: (2) יחידת ייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
:: (3) יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
:: (4) יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
::: (א) ההספק סונכרן אך לא הועמס בחצי שעה נתונה;
::: (ב) יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי, מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק.
:: (2) גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן 1 ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:::: &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{Energy\_offer}_{b,t} - \mathit{SMPR.\!\!T}_t \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;
:::: (([במקור היה רשום בנוסחה ''Energy_offer'' במקום ''Energy_cost'']))
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC} &lt;/math&gt; - הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה נתונה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה נתונה;
:::- &lt;math&gt; B_t &lt;/math&gt; - סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוך ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt; b_t &lt;/math&gt; - טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMPR.\!\!T} &lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\_cost}_{b,t} &lt;/math&gt; - עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt; - סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
: (ג) '''תשלום בעד העמסה מעל מחיר יום מראש ומעל מחיר זמן אמת'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש מתוך הספק המשולם לפי מנגנון שוק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה.
:: (2) בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה.
:: (3) במקרה של העמסה מעל מחיר יום מראש או מעל מחיר זמן אמת, התעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
: (ד) '''תעריף משלים'''
:: (1) יצרן שביממה נתונה פועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב כמפורט להלן:
:::: &lt;math&gt; {\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) \textstyle \} - \\
&amp; \{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \} \}
\end{align}}
&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt; \mathit{MWP}_d &lt;/math&gt; - התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Starts\_cost} &lt;/math&gt; - העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) &lt;/math&gt; - עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\ D.\!\!A} &lt;/math&gt; - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; - המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג);
:::- &lt;math&gt; \mathit{Energy\ R.\!\!T} &lt;/math&gt; - האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
:::- &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג);
:::- &lt;math&gt; \mathit{MLCP}_t &lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
:: עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.

@ 106ז. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6) : '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
: (א) '''התנהגות לפי כללי השוק'''
:: (1) מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
:: (2) התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

=== סימן ו': יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

@ 107. (תיקון: 31.7.09) : '''כללי'''
: (א) '''חובת מנהל המערכת'''
:: מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
: (ג) '''מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה'''
:: עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן - היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|להחלטה האמורה]] ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב-Au=1.4.

@ 108. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''התעריף המאושר'''
:: התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
: (ב) '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
:: (1) מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם [[לאמות מידה 107(ג)]] [[ואמת מידה 110]]), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
:: (2) היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
:: (3) מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
: (ג) '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל-80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
:: (2) מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש&quot;בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש&quot;בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור [[באמת מידה 107(א)]], עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

@ 109. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
: (א) '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
:: (1) כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
:: (2) כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
:: (3) כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

@ 110. (תיקון: 31.7.09) : '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
: (א) '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
:: (1) יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור [[באמת מידה 106]] לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
:: (2) כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו-דלקי).

@ 111. (תיקון: 31.7.09) : '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה - דיווח לרשות'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

=== סימן ז': יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 112. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 113. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 114. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 115. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 116. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 117. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 118. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 119. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 120. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

=== ((סימן)) ז'1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי (תיקון: תשע&quot;ט-8) ===

@ 120א. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
:- &quot;צרכן חצר&quot; - מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
:- &quot;תקרת הצעה&quot; - התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה &quot;תעריף לכל קווט&quot;ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש&quot;ח (באגורות לקוט&quot;ש)&quot; ללוח תעריפים 9.3–1 &quot;תעריפים להסדר צרכנות חכמה&quot;.

@ 120ב. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

@ 120ג. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תכניות ייצור וצריכה'''
: (א) '''הגשת תכניות'''
:: כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, ידרוש מחלק מהיצרן הגשת תכנית שבועית או תכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו-(ג), לפי בחירתו.
: (ב) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
:: (2) התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
:: (3) אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת (([במקור: עם העתק למחלק])), תכנית בעבור יום המחרת.
:: (2) ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום חמישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
:: (3) תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
::: (א) התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
:::: (1) ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
:::: (2) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם [[221|לאמת מידה 221 &quot;ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות&quot;]];
:::: (3) ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
:::: (4) ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם [[לאמת מידה 120ו]];
::: (ב) התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק נתון;
:::: (2) התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
::: (ג) יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
:::: (1) ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
:::: (2) ההצעות לא יפחתו מ-0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
:: (4) אם יצרן הגיש גם תכנית יומית וגם תכנית שבועית, תגבר התכנית היומית; בחר היצרן שלא להגיש תכנית יומית בהתאם לסעיף (א), תחול על היצרן במועד שלגביו לא הוגשה תכנית יומית, התכנית השבועית שהגיש.

@ 120ד. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
: (א) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, את תכנית ההעמסה הפרטנית עד למועד להגשת תכנית העמסה פרטנית לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 94]]. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי [[אמת מידה 120ו]];
:: (2) אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי [[סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט [[בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93]] (להלן - מחיר יום מראש).
:: (2) אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
: (ג) '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
:: (2) בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט [[באמת מידה 93]] (להלן - מחיר זמן אמת).
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
:: (3) בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי [[אמת מידה 94]], יחולו התשלומים האלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם.
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

@ 120ה. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
: (א) '''הגדרה'''
::- &quot;מקדם עומס שנתי&quot; - סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; - מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; - סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט&quot;ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
:::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; - מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה-10 לפעילות המיתקן - מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק - מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
: (ב) '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
:: ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן - תעריף הספק):
:: (1) המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
:: (2) המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
:: (3) המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
:: (4) העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
: (ג) '''מועד מרבי לסנכרון'''
:: (1) המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 48 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה]] (להלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (2) למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 60 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
:: (3) לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
:: (4) אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
:: (5) לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
: (ד) '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
:: המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
:: (1) עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
:: (2) מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים [[באמת מידה 43]] [[ובאמת מידה 46]].
: (ה) '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי [[אמת מידה 35כ4]].
:: (2) יצרן שהחל לפעול לפני יום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ו) '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
:: תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
: (ז) '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
:: הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של [[סימן ז'1 ((לפרק ו')) לספר אמות המידה]].

@ 120ו. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: (א) '''הודעה מראש ליצרן'''
:: בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': יצרנים באנרגיה מתחדשת ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן באנרגיה מתחדשת.

@ 121. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-9) : '''הגשת תוכניות'''
: (א) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
:: במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
:: (1) כללים למסירת תכנית תחזוקה - [[אמת מידה 86]].
:: (2) חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - [[אמת מידה 87]].
:: (3) תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - נקבע בהתאם לאמור [[באמת מידה 88(א)]].
:: (4) חריגות אדמיניסטרטיביות - [[אמת מידה 97]].
: (ב) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) יצרן הגדול מ-1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה-1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם [[לאמת מידה 86]].
:: (2) יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-9) : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש ________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 122. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
:: (1) בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (2) תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין [[באמת מידה 82]].

=== סימן ט': יצרנים עצמיים ===

@ 123. (תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''כללים לפעילות יצרן עצמי'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן עצמי.
: (א) '''פעילות יצרן - כללי'''
:: (1) יצרן המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
:: (2) מתקן יצרן המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
: (ב) '''הגשת תכניות'''
:: (1) היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים [[באמת מידה 86]] ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט [[בסעיף (א) לאמת מידה 88]].
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית בעבור כל יום בנפרד בשבוע העוקב, בפירוט חצי שעתי; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית ביום החול האחרון שקדם לערב החג;
:: (3) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בחצר בעבור יום המוחרת בפירוט חצי שעתי; תכנית הייצור והצריכה תכלול את היקף הייצור והצריכה הצפויים ברמה חצי שעתית; ביום רביעי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור יום חמישי או בעבור יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שארית הימים עד ליום החול הבא.
: (ג) '''מכירת אנרגיה למנהל המערכת'''
:: (1) יצרן יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
:: (2) המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241]] ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב-Au=1.6.
: (ד) '''רכישת חשמל ממנהל המערכת'''
:: צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו&quot;ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
: (ה) '''דיווח נצילות שנתי'''
:: יצרן יודיע למנהל המערכת על נצילותו החשמלית של מיתקן הייצור בכל הדלקים שבהם המיתקן יכול לעבוד, בכל עת שנעשה שינוי מהותי בנתון זה, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.

=== סימן י': מקרים מיוחדים ===

@ 124. (תיקון: 31.7.09) : '''מצבים חריגים'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;מצב חריג&quot; - אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
: (א) '''הגדרת מצבים חריגים'''
:: ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
:: (1) סכנת חיים או סכנה לרכוש.
:: (2) תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
:: (3) מצבי סיכון - מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו-N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)-(7).
:: (4) היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
:: (5) היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
:: (6) היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
:: (7) מחסור באחד מסוגי העתודות.
:: (8) אילוצים במערך אספקת הדלקים.
:: (9) סיכונים ביטחוניים.
: (ב) '''תיעוד מצבים חריגים'''
:: מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
:: (1) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו-(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
:: (2) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו-(א)(7) יתועד במערכת ה-EMS.
: (ג) '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
:: חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
: (ד) '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
:: בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב-50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

@ 125. (תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18) : '''שימוש בדלק חלופי'''
: '''הגדרות'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
:- &quot;הספק מותקן בדלק משני&quot; - ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
: (א) '''כללי'''
:: (1) יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
:: (2) יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
: (ב) '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
:: (1) מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
:: (2) מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
:: (4) הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על-ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
: (ג) '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
:: (1) במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן - גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (2) במצב בו הופעלו [[תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע&quot;ז-2017]], מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
: (ד) '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
:: (1) יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו-דלקי (להלן - יצרן דו-דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
:: (2) מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (3) הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו-דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו-דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו-דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
:: (4) על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
:: (5) יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
:: (6) מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
:: (8) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
: (ה) '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
:: (1) יצרן דו-דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
:: (2) במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
: (ו) '''זמינות יצרן דו-דלקי בסולר'''
:: (1) יצרן דו-דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע [[בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס&quot;ה-2005]] [[ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]].
:: (2) מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
:: (3) מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
::: (א) במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
::: (ג) במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
:: (4) מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
:: (5) יצרן דו-דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
:: (6) יצרן דו-דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
::: (א) עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר - ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי-זמינות המותרת בסולר.
::: (ב) לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי-זמינות המוגדרות בפסקה (א).
: (ז) '''זמינות יצרנים בגז'''
:: (1) יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
:: (2) יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
::: (א) בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
::: (ב) אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
::: (ג) אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
::: (ד) מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
:: (3) יצרן דו-דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי-זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
:: (4) יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי [[אמת מידה 83]] גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
: (ח) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל-30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
: (ט) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
: (י) '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
:: בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף ((())ד(()))(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

@ 126. (תיקון: 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה ברשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;א: יצרנים באנרגיה שאובה ===

@ : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן - יחידת הייצור)&quot; - מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות&quot; - מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות;
:- &quot;יצרן באגירה שאובה (להלן - יצרן)&quot; - יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
:- &quot;מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן - מיתקן)&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
:- &quot;שירות נלווה&quot; - שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;תעריף רכישה כולל תועלות&quot; - תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

@ 127. (תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16) : '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
: (א) '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
:: מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו&quot;ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב-6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (2) יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
:: (3) ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
:: (5) ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
:: (6) מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
:: (7) מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב-95% בשנה השנייה לפעולתו וב-94% בשנה הראשונה לפעולתו.
: (ב) '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
: (ג) '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
: (ד) '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
:: (1) בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
:: (2) יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
: (ה) '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
:: התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
:: (1) תעריף עלות שולית כמפורט [[באמת מידה 93]] בעבור כל קווט&quot;ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
:: (2) על הנצילות הנורמטיבית (76%);
:: (3) ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

=== סימן י&quot;ב: מקרים מיוחדים ===

@ 128. (תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מקרה חירום'''
: (א) '''הוראות למקרי חירום'''
:: מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן - הוראות למקרי חירום).
: (ב) '''מתכונת הוראות החירום'''
:: הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
: (ג) '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
:: ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
: (ד) '''תשלומים'''
:: התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (&quot;תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) בזמן חירום&quot;).

@ 129. (תיקון: 26.10.08, 31.7.09) : (((בוטלה).))

@ 130. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח - הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אישור תעריפי&quot; - מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תער יפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה [[בחוק]], בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כהגדרת מונח זה [[בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]].
:- &quot;דלק חלופי&quot; - כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
:- &quot;הוצאות ישירות&quot; - כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 133(ד)]], ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
:: בחישוב ההוצאות הישירות:
:: (א) יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור [[באמת מידה 132(ב)]].
:: (ב) בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
:: (ג) ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בג ין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
:: (ד) האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
::: (1) אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
::: (2) תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
::: (3) קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
::: (4) מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע&quot;מ אינו ניתן לניכוי.
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot; - מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
:- &quot;חברת הולכת גז&quot; - חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק משק הגז הטבעי);
:- &quot;חברה לחלוקת גז&quot; - חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;חוב בכיר&quot; - הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
:- &quot;יצרן פרטי&quot; או &quot;יצרן&quot; או &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
:- &quot;יתרת החוב בכיר&quot; - כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
:- &quot;כוח עליון&quot; -
:: (א) מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
:: (ב) כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן((,)) (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן((,)) (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו-(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
:: (ג) בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)-(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
::: (1) מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
::: (2) גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
::: (3) מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
:: (ד) למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
::: (1) מחסור בעובדים או בחומרים;
::: (2) מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור [[באמת מידה 125]].
::: (3) אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
::: (4) שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
::: (5) ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
::: (6) שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
::: (7) מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
::: (8) השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
::: (9) כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת [[באמת מידה 137]];
::: (10) כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
::: (11) הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
::: (12) אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
::: (13) אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
::: (14) מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
::: (15) תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
::: (16) עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
::: (17) מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
::: (18) אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)-(17);
:- &quot;מממני החוב הבכיר&quot; - הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מספק&quot; - בעל רישיון הספקה כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של הלוואה&quot; - &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &quot;תשלום&quot; - כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
:: &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; - סכום התשלום בתקופה ה-&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:: &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
:: &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; - התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של אגרת חוב&quot; - לפי הגדרת מח&quot;מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן דו-דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו-דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
:- &quot;סגירה פיננסית&quot; - חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;ספק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) לבעל הרישיון;
:- &quot;ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית כוללת&quot; - הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
:- &quot;ריבית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
:- &quot;ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו-(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

@ 131. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
: (א) '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
:: יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
: (ב) '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
:: יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן - אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
: (ג) '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
:: הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
: (ד) '''משמעות אי הגשת בקשה'''
:: אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
: (ה) '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
:: הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

@ 132. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
: (א) '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) בקרות אירוע העומד בתנאי [[130|סעיף (ב) שבהגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]] (להלן - ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות [[130|שבסעיף (ג) להגדרה]], אך אינו נמנה על הרשימה [[130|שבסעיף (ד) להגדרה]] ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי [[130|סעיף (א) להגדרה]], הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
:: (2) ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו [[130|בסעיף (א) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]], דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים [[130|בסעיף (ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]].
: (ב) '''אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ-270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן - תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ-180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
::: (ז) למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
:: (2) במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים [[130|שבסעיפים (א) ו-(ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]], אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ-60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן - תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ-210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
:: (3) כללי:
::: (א) בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ-120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן - תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
::: (ב) הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
::: (ג) תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו-(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
::: (ד) אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

@ 133. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
: (א) '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
:: במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע [[באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)]] ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים [[באמת מידה 132]], יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם - אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו-(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה [[באמת מידה 132(ב)(3)]] ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
: (ב) '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
:: למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע [[באמת מידה 132(ב)(3)]] על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט [[באמת מידה 132]].
: (ג) '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
:: בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו-(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)-(ה).
: (ד) '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי [[אמת מידה 134(א)(1)]] או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור [[באמת מידה 134(א)(2)]], והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
::: (א) החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
::: (ב) סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
::: (ג) כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי [[אמת מידה 137]], למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
::: (ד) סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
::: (ה) סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
::: (ו) וללא התחשבות ב:
:::: (1) סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
:::: (2) כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
: (ה) '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
:: עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג' כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
:: (1) מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
:: (2) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
:: (3) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
:: (4) היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
:: (5) היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
:: (6) מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
:: (7) כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי [[אמות מידה 132–133]], היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן - מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן.
:: (8) כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

@ 134. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תשלום'''
: (א) '''ביצוע התשלום'''
:: התשלום המפורט [[באמת מידה 133(ד)]] ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
:: (1) פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
::: (א) מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
::: (ג) מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
::: (ד) במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
::: (ה) עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
::::- &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר &quot;&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;&quot; הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
::::- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח&quot;מ יתרת החוב במועד הפירעון.
::::- &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
::::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
::::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
::::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
::::- &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
:::: בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09]] המפורסמת באתר הרשות.
::: (ו) למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
:: (2) תשלום לשיעורין:
::: (א) על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
::: (ב) אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
::: (ג) שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
::: (ד) שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
:::: כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; - שיעור ניכוי תקופתי
:::: &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - מספר תקופות הריבית בשנה
::: (ה) &quot;תקופת הריבית&quot; - התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן - המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן - המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

@ 135. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
: (א) '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
:: בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
:: (1) כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
:: (2) בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור [[באמת מידה 133]].
:: (3) למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
:: (4) יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
:: (5) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
:: (6) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 134]].
:: (7) מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
:: (8) למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
:: (9) לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

@ 136. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-12, תש&quot;ף-30, תשפ&quot;א-6) : '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
: (א) '''תחולה'''
:: ההסדרים התעריפיים המופיעים [[באמות מידה 130–140]] יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
:: (1) בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013]] המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו - החלטה 403).
:: (2) בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ-50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
:: (3) בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
:: (4) בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
:: (5) בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
::: (א) בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית - קבעה הרשות כי יחולו לגביו [[אמות מידה 130 עד 140]].
::: (ב) בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ-1000 מגה-וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה-וואט.
::: (ג) בטכנולוגיית אגירה שאובה - שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה-וואט.
::: (ד) בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה-וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה-וואט.
::: (ה) בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה-וואט.
: (ב) '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
:: (1) מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע [[+|בתקנות 7(א)(1)]] [[ו-7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס&quot;ה-2004]] הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]], להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור [[באמת מידה 133(ה)]].
:: (2) למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
:: &quot;החזקה&quot; לעניין סעיף זה כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
:: ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]] ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

@ 137. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תעריפי כוח עליון ואחריות - תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
: (א) '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
:: מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
: (ב) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
:: בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
:: (1) ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
:: (2) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
:: (5) ביטוח ימי וביטוח תעופתי - היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

@ 138. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13) : '''תקופת ההפעלה של המתקן - ביטוחים נדרשים'''
: (א) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
:: בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
:: (1) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (2) ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ-24 חודש.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קב לנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

@ 139. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
: (א) '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
:: בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
: (ב) '''תוקף הביטוח'''
:: כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
: (ג) '''התנאים שיכללו בביטוח'''
:: כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
:: (1) מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן - המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
:: (2) הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה.
:: (3) היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
:: (4) הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי [[סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].
:: (5) המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
:: (6) היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (7) היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (8) היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
:: (9) היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
:: (10) היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
:: (11) בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
:: (12) היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
:: (13) אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
:: (14) אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
:: (15) היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
:: (16) ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
:: (17) היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשי ואו מחדלי ושל המהנדס או היועץ כאמור.
:: (18) גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
: (ד) '''תחולת אמת המידה'''
:: האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
: (ה) '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
:: מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
: (ו) '''תגמולי הביטוח'''
:: היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק (([צ&quot;ל: מאת מנהל המערכת])) במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
:: (1) תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
:: (2) תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

@ 140. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אירוע מבוטח'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;אירוע מבוטח&quot; - אירוע, אשר אלמלא האמור [[בסעיף (ד)(9) להגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], או בכיסוי הביטוחי על פי [[אמת מידה 138]] וסכומי הביטוח על פי [[אמת מידה 138]] אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
:- &quot;עלות כינון המתקן&quot; - הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
: (א) '''תוצאות אירוע מבוטח'''
:: בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
:: (1) היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
:: (2) בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
: (ב) '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
: (ג) '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים [[בסעיף (ד) שבהגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)-(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

@ 141. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אחריות'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד&quot; - כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
:- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
:- &quot;יצרן, יצרן פרטי&quot; - יצרן חשמל פרטי כהגדרתו [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]], ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו-(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג';
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן מתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - מחלק;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]] לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
:- &quot;תקלה ברשת&quot; - סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
: '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
:: (1) יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכי שה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
::: (א) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
:: (2) ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
: (א1) '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]. הפיצוי יינתן באופן הבא:
::: (א) הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למו עד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
::: (ב) הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
: (ב) '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
:: (1) ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
:: (2) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
: (ג) '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
:: אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע [[בפרק ו' לספר אמות המידה]] כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
: (ד) '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
:: עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
: (ה) '''אחריות כלפי צד ג''''
:: (1) צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע [[באמות מידה 48–49]].
:: (2) צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
:: (3) ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)-(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
:: (4) בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן - הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
:: (5) במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
:: (6) אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
:: (7) היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
:: (8) ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
: (ו) '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
:: על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו-(ה)(4).
: (ז) '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
:: בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה [[בחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]], מנע ומיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור [[באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)]].
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
:: (3) האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
:: (4) האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי - הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע [[באמת מידה 125 (דלק חלופי)]].
:: (5) האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס' 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008]], המפורסמת באתר ברשות).
: (ח) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן - מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) ביטול רישיון ההספקה של המספק;
::: (ג) אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
::: (ד) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
:: (2) לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
: (ט) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן - יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
::: (ג) ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב-50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
::: (ד) ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
::: (ה) העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
::: (ו) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
:: (2) לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
:: (3) מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
: (י) '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
:: (1) אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 142. (תיקון: 31.10.05, 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

== פרק ז': עבודות על חשבון אחרים ==

=== סימן א': עבודות סטנדרטיות ===

@ 143. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע&quot;ט-11) : '''הגדרות'''
: [[בפרק זה]]:
:- &quot;חומרים חשמליים&quot; - ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
:- &quot;יועץ חשמל&quot; - חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי [[תקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד.

@ 144. (תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
: (א) '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
:: חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
: (ב) '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
:: (1) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
: (ג) '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
:: (2) תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
:: (3) לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
: (ד) '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
:: (1) מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
::: (ב) לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג' שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
::: (ג) הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
::: (ד) על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
:: (2) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
: (ה) '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
::: (ב) הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת (((בתקופה הקובעת: לרבות תפ&quot;ט))), ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
:: (2) בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
:: (3) עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
: (ו) '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
:: (1) לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
:: (2) בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
: (ז) '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
:: ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות [[אמת מידה 146(ב)]].

@ 145. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;א-6) : '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
: (א) '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
:: המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה בכתב לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
:: (1) כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
:: (2) מהות הבקשה.
:: (3) הסיבות לשינוי המבוקש.
:: (4) מועדי ביצוע מבוקשים.
:: (5) קיום ייצור עצמי.
:: (6) קיום הזנה חלופית.
:: (7) הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
:: (8) אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
: (ב) '''תשובה לבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
::: (א) אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
::: (ב) תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
::: (ג) מועדי ביצוע אפשריים.
::: (ד) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
:: (2) הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
::: (א) יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
::: (ב) במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 149]].
: (ג) '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
:: (1) לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
:: (2) דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
: (ד) '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
: (ה) '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
:: מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור [[באמת מידה 146(א)]].

@ 146. (תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיק עבודה ותיאום טכני''' &lt;!-- (([במקור: תיאום תכני])) --&gt;
:: (1) שילם מבקש העבודה את החשבון האמור [[באמת מידה 145(ד)]], יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן - התיאום הטכני).
:: (2) התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט [[באמת מידה 145(ד)]], יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
:: (3) בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
::: (א) תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
::: (ב) לוח זמנים סופי - לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
::: (ג) תכנון אזרחי - לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי - לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
::: (ד) מועדי תשלום מתוכננים.
::: (ה) דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
::: (ו) חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
::: (ז) פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
::: (ח) הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
::: (ט) בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[באמת מידה 144(ג)]] - הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
::: (י) לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
: (ב) '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: (1) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
:: (2) בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
: (ג) '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
:: הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]].
: (ד) '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
:: (2) על חשבון כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

@ 147. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יפעלו ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט [[באמת מידה 146(א)]].
:: (2) ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ב) '''סירוב רשות למתן אישור'''
:: (1) סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
:: (2) תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
: (ג) '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
:: התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות [[אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)]].

@ 148. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע העבודה'''
: (א) '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
:: התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
: (ב) '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
:: ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
: (ג) '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]], יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
: (ד) '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
:: (2) תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
: (ה) '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
:: עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
: (ו) '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
:: (1) למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
:: (2) הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
: (ז) '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
:: בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע [[באמת מידה 144(ה)]], יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]] בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]].
: (ח) '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
:: נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות [[אמת מידה 149(א)(5)]] דלהלן.
: (ט) '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
:: ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
: (י) '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
:: עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ב)]] בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

@ 149. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
: (א) '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
:: הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור [[באמת מידה 145(ב)(3)]], יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
:: (2) כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (3) כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (5) ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
:: (6) איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור [[באמת מידה 144(ו)(1)]].

@ 150. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
: (א) '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
:: (1) תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד((י)) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
:: (2) מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]].
:: (3) הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
: (ב) '''ביטול בקשת עבודה'''
:: (1) ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 145(ד)]], לא יושב לו הסכום ששולם על פי [[אמת מידה 145]].
:: (2) ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 146(ד)(1)]] ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות [[אמת מידה 153(א)]] ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
:: (3) סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
:: (4) הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
: (ג) '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]] וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע [[באמת מידה 148(ו)]], ויישא בעלות הביטול כאמור [[באמת מידה 150(ב)]].

@ 151. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סילוק מטרדים'''
: (א) '''אחריות לסילוק מטרדים'''
:: ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

@ 152. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
: (א) '''שקיפות ומידע'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
:: (4) מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
:: (5) שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''רישום ותיעוד'''
:: ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
: (ג) '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
:: עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין [[אמת מידה 144(ה)(2)]] יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

@ 153. (תיקון: 15.9.06) : '''מקרים מיוחדים'''
: (א) '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
:: (1) ביקש ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים [[בפרק זה]], יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
:: (2) ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
:: (3) ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
: (ב) '''ידוע המבקש וחלופות'''
:: פנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
:: (1) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
:: (2) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

@ 154. : (((טרם נקבעה).))
@ 155. : (((טרם נקבעה).))
@ 156. : (((טרם נקבעה).))
@ 157. : (((טרם נקבעה).))
@ 158. : (((טרם נקבעה).))
@ 159. : (((טרם נקבעה).))
@ 160. : (((טרם נקבעה).))
@ 161. : (((טרם נקבעה).))
@ 162. : (((טרם נקבעה).))
@ 163. : (((טרם נקבעה).))
@ 164. : (((טרם נקבעה).))
@ 165. : (((טרם נקבעה).))

== פרק ח': איכות הסביבה ==

=== סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום ===

@ 166. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
: (ב) '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
:: ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ-100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
:: (1) שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן - אנרגיה מתחדשת) בלבד.
:: (2) אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
: (ג) '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
:: בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

@ 167. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות {{ש}} (לפי [[167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)]])'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 168. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום מותאם'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
: (ג) '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
:: במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
: (ד) '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
:: המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על-ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
: (ה) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
:: (3) ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
: (ו) '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
:: במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 - &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''קריאת מונה'''
:: לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

@ 169. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו&quot;ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה [[באמת מידה 166(ב)]] ועל ידי המחלק.

=== סימן ב': פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות ===

@ 170. (תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן - יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
: (ב) '''זכאות לקבלת פרמיה'''
:: לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

@ 171. (תיקון: 3.9.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

@ 172. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
: (ג) '''תעריף ששונה'''
:: במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
: (ד) '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
:: במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;.
: (ה) '''קריאת מונים'''
:: (1) לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 &quot;תשלום קבוע לשירותי צרכנות&quot; הרלוונטי למאפייני היצרן.
:: (2) במידה ומונה היצרן נקרא על-ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
: (ו) '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

@ 173. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''עריכת חשבון'''
: (א) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
:: (3) ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

@ 174. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי [[סימן זה]] בשנה החולפת בין ה-1 לינואר ל-31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

=== סימן ג': ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת ===

@ 175. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-33, תשפ&quot;א-19, תשפ&quot;א-20, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-18) : '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''
: 
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, (((הסיפה חלה רק על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018);
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ו-50 קילו-וואט לכל צרכן אחר; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו-וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן;
::- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; - (((הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, הכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; - (((הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו החל מיום 1.1.2022):)) מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום ובהתאם לקבוע [[בסימן זה]], ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
:: (2) המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו–וולטאי בהתאם [[לסימן זה]], אם התקיימו תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן, כהגדרתו בהגדרת &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot;, של כלל המיתקנים הפוטו–וולטאיים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו-וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ב-2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים (((ביום 1.1.2022))) בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו-וואט;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) (((בוטלה ביום 1.1.2022, אך חלה על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):)) המיתקן הפוטו–וולטאי מותקן על גג.
:: (3) לבקשת צרכן, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל-10 מגה וואט או עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
:: (4) לבקשת צרכן, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע [[בפרק ג']].
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 360 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
:: תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל-450 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 450 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.

@ 176. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-13) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) צרכן המבקש לשלב מיתקן פוטו–וולטאי ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) בחר צרכן בשיטת התחשבנות, לא יוכל הצרכן לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף (ח).
: (ב) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו-וולטאי במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7‑5, לפי העניין.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
: (ג) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות (([צ&quot;ל: התשלומים])) 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
:: שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
: (ח) '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
:: (3) שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 25 שנים מיום שילוב המיתקן לרשת בידי המחלק.
:: (4) הסדרי תשלומים לפי [[סימן זה]] יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי [[סימן זה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי [[סימן זה]] בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע&quot;ח-2018.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 176]]''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
{|
! מס' מערכת !! מיקום המערכת !! הספק !! תאריך הפעלה !! קוד הסדרה !! תעריף !! מספר מונה !! סוג מונה !! קריאת מונה נוכחית !! קריאת מונה קודמת
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}

@ 176א. (תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-25, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו [[באמת מידה 220]], המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.
: (ב) '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
:: מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו - המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
: (ג) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו-150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
:: (3) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ד) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט' בחשוון התשפ&quot;ב (15 באוקטובר 2021).
:: (2) המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ' בתשרי התשפ&quot;ג (15 באוקטובר 2022).
:: (3) אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (4) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5א) המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת):
::: (א) לעניין מיתקן המוקם על קרקע - 300 שקלים חדשים;
::: (ב) לעניין מיתקן המוקם על גג - 150 שקלים חדשים;
::: תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5ב) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (5ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו-(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (5ה) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט&quot;ו בטבת התשפ&quot;א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, &quot;תשובה חלקית לחיבור&quot; - תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]].
: (ו) '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
:: על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
:: (1) לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות - [[אמת מידה 220]], בשינויים אלה:
::: (א) ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; וכן סעיף (ג) - לא ייקראו;
::: (ב) בסעיף (ד)(1), במקום &quot;זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן - הזוכה),&quot; יקראו &quot;המבקש&quot;;
::: (ג) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot;;
::: (ד) בסעיף (ח)(4), במקום &quot;מאת הזוכה&quot; יקראו &quot;מאת המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף&quot; יקראו &quot;במסגרת [[220|אמת מידה זו]]&quot;;
:: (2) לעניין מיתקנים קרקעיים - [[אמת מידה 220א]], למעט סעיפים קטנים (ב), (ד) ו-(ה)(2), בשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;זוכה&quot; יבוא &quot;המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך&quot; יבוא &quot;במסגרת [[220א|אמת מידה זו]]&quot;;
::: (ב) בסעיף (א) -
:::: (1) בסעיף קטן (1), ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
::: (ג) בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים &quot;במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף&quot; - לא ייקראו;
::: (ד) בסעיף (ה)(4), המילים &quot;במסגרת ההליך התחרותי&quot; - לא ייקראו.
: (ז) '''תעריף'''
:: המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מיתקן המותקן על גבי גג - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14;
:: (2) לגבי מיתקן קרקעי - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14.
: (ח) '''תחילה ותחולה'''
:: תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020).

@ 176ב. (תיקון: 13.12.20; תשפ&quot;ב-11) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
: (ב) '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור''' 
:: נוסף על התנאים המפורטים [[באמת מידה 35כ2(ה)(1)]], כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 18 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
: (ד) '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו-וולטאי - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו-וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו.
:: (2) בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]]; בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ה) '''תחולה''' 
:: אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים, כהגדרתם בסעיף (א), שיקבלו תשובת מחלק חיובית בתקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 11), התשפ&quot;ב-2022 (((ביום 25.1.2022))), עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).

@ 177. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.15.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (1א) בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס' טלפון, מס' צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5) לעניין טורבינת רוח - העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי.
:: (6)(א) לעניין טורבינת רוח - היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית.
::: (ב) לעניין מיתקן פוטו–וולטאי -
:::: (1) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
::::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
::::: א. תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
::::: ב. תוכנית חשמל חד קווית.
::::: ג. הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
:::: (2) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
:: (7) (((נמחק).))
:: (8) תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על-ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
:: (9) הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת.
:: (10) הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע [[באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]].
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 - הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]] בהתאם לקבוע באמת המידה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 177]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 178. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
:: (2) ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו-וואט למיתקן פוטו–וולטאי ואינו עולה על 50 קילו-וואט לטורבינת רוח.
:: (3) עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו.
:: (4) ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין-לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח - היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין-לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו-21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
:: (5) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

@ 179. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע [[בסימן זה]]: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן - מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן - מונה הצריכה).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו-וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
:: (4) ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף [[לאמת מידה 176(ג)]].
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
: (ג) '''תחילה'''
:: תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

@ 180. (תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע&quot;ט-5) : '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים לחלוקת מתקן'''
:: מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות [[בסימן זה]] עד שני חלקי מערכות פוטו–וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
:: (1) סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו-וואט לכל צרכן אחר.
:: (2) לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות [[באמת מידה 178]].
:: (3) מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה [[באמת מידה 177(ה)(1)(ב)]].

@ 181. (תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
:: התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 177(ה)(1)]] בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 177(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם [[לחוק החשמל]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 177(ב)(8)]] וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא טופס 4, כאמור בסעיף (ד).
:: (5) למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
:: (7) מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע [[בסימן ח' לפרק זה]].
:: (8) לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש&quot;ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור טופס 4 מאת ה&quot;רשות המאשרת&quot; כהגדרתה לפי [[סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 181]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 182. (תיקון: 1.7.08; תשע&quot;ט-5) : '''תחזוקת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בשינויים המחוייבים.

@ 183. (תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם [[בסימן זה]], ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
:: (3) עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
:: (5) בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
:: (6) עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
:: (7) ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
:: (8) המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי [[סימן זה]] ככל שיהיו.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
:: (3) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ד': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה ===

@ 184. (תיקון: 1.1.10) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות &quot;מחלק&quot; כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]] המפורסמת באתר הרשות).
:- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
:- &quot;מערכת פוטו–וולטאית&quot; - מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
:- &quot;מתקן&quot; לעניין אמת מידה זו - מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

@ 185. (תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18, 21.11.18; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ה': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 186. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
:- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], המחוברת לרשת ההולכה.
:- &quot;מתקן&quot; - לעניין אמת מידה זו - מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קווט&quot;שים פוסיליים&quot; - קווט&quot;שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
:- &quot;קווט&quot;שים סולארים טהורים&quot; - ההפרש בין סך כל הקווט&quot;שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט&quot;שים הפוסיליים.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
:: (2) הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
:: (3) מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
:: (4) מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
:: (5) במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

@ 187. (תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן - מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט&quot;שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן - מונה נטו), לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
:: (1) באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
:: (2) כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

@ 188. (תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
: (א) '''הסדרי תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
:: (3) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (4) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
:: (5) מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות [[פרק ג סימן ד|בסימן ד' (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג' לספר אמות המידה]].
: (ב) '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
:: בעל רישיון הולכה (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

@ 189. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
: (א) '''חישוב הקווט&quot;שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
:: (1) כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט&quot;שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו-6.7–4.
:: (2) אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט&quot;שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
: (ב) '''התעריף'''
:: (1) מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט&quot;שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
:: (2) מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
: (ג) '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
:: אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט&quot;ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

=== סימן ו': ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW ===

@ 190. (תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20; תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''שילוב מתקן ברשת על-ידי המחלק או מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אדם&quot; - כמשמעותו [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הספק מותקן&quot; - סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
::- &quot;חוות רוח&quot; - טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ-50 קילוואט;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
::- &quot;מקבץ&quot; - טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
::- &quot;נקודת חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת היציאה מתחנת המשנה;
::- &quot;קו חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
::- &quot;רשת איסוף&quot; - רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
::- &quot;תהליך התכנון&quot; - תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
: (א) '''כללי'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
:: (3) מנהל המערכת יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות [[אמות מידה 35כ3 עד 35כ5]], בשינוי זה: במקום &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; יקראו &quot;התחייבות לחיבור חוות רוח&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), במקרים חריגים שבהם אישרה הרשות כי סך ההספק המותקן של חוות רוח קטן מ-16 מגה וואט, מחלק יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
:: (5) [[אמת מידה 35כ]] לא תחול לגבי חוות רוח.
: (ב) '''תהליך התכנון'''
:: (1) לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
:: (2) מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
:: (3) מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
::: (א) מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
::: (ב) דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
::: (ג) כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי [[אמת מידה 35יט]] כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 5), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
:: (4) מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
:: (5) מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
::: (א) חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
::: (ב) נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: (ג) סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע [[באמת מידה 35יט1]].
:: (6) מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
:: (7) מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
:: (9) מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
: (ג) '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
:: (1) רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
:: (2) קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
: (ד) '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
:: מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
: (ה) '''התקנת מונה לצורך מניה'''
:: המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
: (ו) '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
:: (1) בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 35כ4]].
:: (2) בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
: (ז) '''הכרעה במחלוקת'''
:: (1) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
:: (2) כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

@ 191. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 192. (תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-11) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
:: (3) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן - התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (א1) '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
:: (1) האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
:: (2) במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
::: (א) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
::: (ב) אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
: (א2) '''פתרון טכנולוגי'''
:: (1) החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה - הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה-וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן - ההתחייבות).
:: (2) עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי [[אמת מידה 68]], ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
:: (3) אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה-וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה-וואט.
:: (4) היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו-(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''חובות דיווח של המחלק'''
:: (1) המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

@ 193. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
: באמת מידה זו:
:- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
:- &quot;מתקן&quot; - חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
:- &quot;מתקן סולארי&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
: (א) '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
:: לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
:: (1) היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
:: (2) בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
:: (3) החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

=== סימן ז': ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;א-27) ===

@ 194. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-27) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;ייצור חשמל מביומאסה&quot; - (((נמחקה, אך ההגדרה תמשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) ייצור חשמל שלא בתהליך של עיכול אנאירובי מגידולים חקלאיים, גזם חקלאי או פסולת אורגנית פריקה-ביולוגית, עירונית ושאינה עירונית, למעט ייצור חשמל מגז מטמנות;
:- &quot;יצרן&quot; - (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) בעל רישיון ייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי או בעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה;
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
:- &quot;מתקן&quot; - (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):)) מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, ביומאסה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, או מתקן לייצור חשמל מביומאסה, בעל רישיון כדין ואשר פועל כדין;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תהליך עיכול אנאירובי&quot; - תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו-גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
: (א) '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 195. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 21.11.18, 22.11.20; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-27) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
:: המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו-גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
:: (2) (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
::: המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה סימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם ליצרן מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) (((נמחק, אך ממשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–12, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (6) (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):))
::: התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
::: (((לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):))
::: התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו ===

@ 196. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-20) : '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;גודל חיבור מתאים&quot; - גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;דוח מרכז&quot; - מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
::- &quot;היום הקובע&quot; - י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;צרכן&quot; - מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
::- &quot;קרדיט תעריפי&quot; - הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני כפול התעו&quot;ז שבו מחויב הצרכן באותו מש&quot;ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים - בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
::- &quot;רשת חשמל פנימית&quot; - רשת חשמל שאינה של המחלק;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
:: (1) מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי [[סימן זה]], אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] אינו עולה על 5 מגוואט;
::: (ב) במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי [[סימן ג' בפרק זה]] אחרי היום הקובע;
::: (ג) המיתקן מותקן על גג;
::: (ד) הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי [[סימן זה]], לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי [[סימן זה]] אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (3) המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע [[בסימן זה]]; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
:: (4) מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
::: תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

@ 197. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - התשלום של הצרכן למחלק
:::- &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; - הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
:::- &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; - תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי [[אמת מידה 196]];
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3) יגבה המחלק מצרכן תעו&quot;ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו-7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
:: (5) בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
:: (7) קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
:: (8) הצרכן לא יהיה זכאי לקבל תעריף אחר מעבר לקרדיט התעריפי, לרבות תעריף הפחתת מזהמים או כל תעריף אחר לאנרגיות מתחדשות.
:: (9) ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ב) '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: (1) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה-20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ-1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
:: (3) בחר צרכן התעו&quot;ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו&quot;ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב-1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
:: (4) צרכן תעו&quot;ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה - ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו&quot;ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו&quot;ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו&quot;ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
: (ג) '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; - התשלום [בשקלים]
::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; - תעריף הצריכה לקוט&quot;ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; - תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט&quot;ש בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
: (ד) '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ה) '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
:: (1) ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי [[סימן זה]], יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
:: (2) בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם [[לסימן זה]], וישלם אותו לצרכן.
:: (3) סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו&quot;ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע [[בפרקים ה']] [[ו-ו']] לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
:: (5) תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|נספח א': [[לאמת מידה 197]]}}
: '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
{|
! מידע !!
|-
| קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים ||
|-
| ניצול קרדיט בתקופת החשבון ||
|-
| יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה ||
|-
| תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר ||
|}
: '''מידע בהמלצת חשבון:'''
{|
! מש&quot;ב !! תקופה !! תעריף לקוט&quot;ש !! סה&quot;כ תפוקה !! תפוקה שנצברה כקרדיט !! קרדיט שנצבר בש&quot;ח
|-
| פסגה קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| גבע קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| שפל קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || || ||
|}
: '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
{|
! סוג החיוב !! מש&quot;ב !! תקופת חשבון !! חיוב לקוט&quot;ש !! תפוקה חייבת בתשלום !! לתשלום בש&quot;ח
|-
| שימוש ברשת || פסגה קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || גבע קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || שפל קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || פסגה קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || גבע קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || שפל קיץ || || || ||
|-
| סך הכול || || || || ||
|}

@ 198. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5)(א) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
:::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
:::: (1) תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע&quot;י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
:::: (2) תוכנית חשמל חד קווית.
:::: (3) הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין [[באמת מידה 199(א)(1)]]. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור.
:: (7) מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק.
:: (8) תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לש ילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית.
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו ואט יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילו ואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: שורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים.
::: (ג) עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 198]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 199. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (2) צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
:: (2א) המיתקן הותקן על גג.
:: (3) מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
:: (4) המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו.
:: (5) ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין-לאומי רלוונטי.
:: (6) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

@ 200. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט יתקין מונה דו-כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

@ 201. (תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (א) '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
:: (1) התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 198(ה)(1)]] בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 198(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה [[ובחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 198(ב)(8)]] וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
:: (5) הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת וטופס 4 (אישור איכלוס)'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] לעניין טורבינות רוח, וכן טופס 4 (אישור אכלוס) לפי [[תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]] למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 201]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 202. (תיקון: 3.3.13) : '''תחזוקת המתקן'''
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בהתאמות המחויבות.

@ 203. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ט': ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ ===

@ 204. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-22) : '''שילוב מתקן ברשת'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]], המפורסמת באתר הרשות);
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
:- &quot;מתקן לצריכה עצמית&quot; - מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
:- &quot;מיתקן עצמאי&quot; - מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
:- &quot;שדה ניסוי&quot; - מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
: (א) '''חיבור יצרן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 205. (תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
:: (2) מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
:: (3) לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

@ 206. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-22) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
: (א) '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
:: (4) אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (6) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
:: (7) מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
: (ב) '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
:: (2) מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חובות דיווח'''
:: (1) מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

=== סימן י': ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף ===

@ 207. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההגרלה&quot; - ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור [[באמת מידה 209(ז)(4)]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו–וולטאיים;
:- &quot;הסכם PPA&quot; - הסכם לרכישת חשמל;
:- &quot;הספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר)&quot; - הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
:- &quot;מבקש חיבור&quot; - אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
:- &quot;מועד ההפעלה המסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי [[אמת מידה 214(ו)]];
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלוו קיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן פוטו–וולטאי&quot; או &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו-וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל-10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו–וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
:- &quot;תיק עבודה לחיבור&quot; - הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

@ 208. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
: (א) '''סקר היתכנות'''
:: (1) אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
:: (2) מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה - המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) תיאור בסיסי של המיתקן;
::: (ו) תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
::: (ז) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
::: (ט) (((נמחקה).))
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (5) מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
::: (ד) תנודות מתחו רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
::: (ו) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים [[בסימן זה]];
::: (ז) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים [[שבסימן זה]], תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
:: (8) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
:: (9) בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
:: (11) (((נמחק).))
:: (12) בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
:: (13) במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
:: (14) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]].
:: (15) (((נמחק).))
:: (16) סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
:: (17) בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]] ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
:: (18) חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
:: (19) למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
:: (20) אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
:: (21) המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (22) בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
:: (23) לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
:: (24) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (25) התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
:: (26) רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (27) מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
: (ב) '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
:: עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו&quot;א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

@ 209. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע&quot;ט) : '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
:: חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 10 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
: (ב) '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן - בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים [[בסימן זה]].
:: (2) בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
:: (3) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
: (ג) '''קבלת מידע'''
:: פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
:: (1) היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (3) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר) המתאים להספק המותקן;
:: (6) נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) מועד התקנה משוער;
:: (8) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
: (ה) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: (1) המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
:: (2) דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
: (ו) '''תשובת המחלק'''
:: (1) לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
::: (א) לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
::: (ב) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
::: (ג) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו [[בסימן זה]], בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שק ילת קבלת הבקשה.
::: (ד) מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
::: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
:: (2) הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו-(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (3) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (5) לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
: (ז) '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
:: (1) לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
:: (2) המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
:: (3) בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
:: (4) סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
:: (5) כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
: (ח) '''מקדמה'''
:: (1) כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
:: (2) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

@ 210. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור [[באמת מידה 212]];
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
:: (9) עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] והתקנות לפיו;
:: (10) עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
:: (11) מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
:: (2) ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
: (ג) '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
: (ד) '''תשלום ביניים'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ-70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
:: (2) המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ה) '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
:: (1) כל עוד לא נקבע אחרת [[בסימן זה]], לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה [[פרק ג סימן א|שבסימן א']] [[פרק ג סימן ב|ובסימן ב' בפרק ג']].
:: (2) אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
: (ו) '''הגבלת פיצוי'''
:: ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

@ 211. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינוי וביטול חיבור'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור [[באמת מידה 210(ד)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
::: (ג) שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
:: (3) התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בת וספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
: (ב) '''ביטול חיבור'''
:: (1) הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
:: (4) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 213(ב)(1)]].

@ 212. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''מיתקן חשמל פרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
: (ב) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
: (ג) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

@ 213. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: (1) המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
:: (2) פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור [[באמת מידה 210(ד)]] או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור - לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
::: (א) עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
::: (ב) כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
:: (3) התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות [[בסימן זה]], לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 214]].

@ 214. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-14, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
: (א) '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
:: על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
: (א1) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
::: (ב) הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (4) לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ב) '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
:: (1) לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה-PPA על נספחיו.
:: (2) מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
:: (3) לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
:: (4) המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
:: (5) בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 212(ב)(3)]].
:: (6) תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
:: (7) התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
:: (8) לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
:: (9) מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
:: (10) המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה-PPA.
:: (11) עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
: (ג) (((בוטל).))

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 215. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור [[בסימן זה]].
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שאישר יושב ראש הרשות.
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 216. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינויים במיתקן'''
: (א) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
:: (2) ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי [[אמת מידה 215(א)]]. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי התשלום)]], בשינויים המחויבים.

@ 217. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[באמת מידה 209(ד)]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
:: (5) לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
:: (6) בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
::: (א) הספק מותקן וסוג המיתקן;
::: (ב) האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
::: (ג) מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

=== סימן י&quot;א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות - ברירת מחדל (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 218. (תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע [[באמות מידה 196 עד 203]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי [[סימן זה]] גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה-וואט.
: (ג) '''תשלומים'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
:: (3) משך ההתחשבנות יהיה ל-23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ד) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
:: (3) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (4) צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))

@ (תיקון: תשע&quot;ט-13) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 218]]''' (((נמחק)))}}

@ 219. (תיקון: 22.3.18; תשע&quot;ח) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו–וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

=== סימן י&quot;ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי (תיקון: תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8) ===

@ 220. (תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-19, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-7, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18) : '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;בניין&quot; - בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מאגר&quot; - מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין;
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב - דרישות תכנוניות'''
:: (1) כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
:: (2) המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
: (ג) '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
:: (3) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ד) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו-(ו).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]]. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ה) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ו) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ז) '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
: (ח) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
:: (5) לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
: (ט) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י&quot;ג באלול התשע&quot;ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;22.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;34.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות&quot;.
: (י) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז' בתמוז התש&quot;ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;25.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;32.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות&quot;.

@ 220א. (תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-37, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-16, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות ואי-תחולה'''
:: (1) [[בסימן זה]] -
:::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על הקרקע;
:::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
:: (2) הוראות [[סימן י' לפרק ח']] לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
:: (1) זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על 16 מגה וואט.
:: (2) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (3) אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
:: (4) התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (5) חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 35כו6]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו–וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ה) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]].
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 220ב. (תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22; תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-35, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;גודל חיבור במונחי מגה-וואט&quot; - גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (א3) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 30 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 37 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.&quot;
: (ב) '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
:: (1) המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן - דרישת אנרגיה).
:: (2) דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ב) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ג) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
: (ג) '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
:: המחלק ידרוש מיצרן להגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים [[בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב]] ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
:: (1) תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
:: (2) תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
:: (2א) האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
:: (3) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע [[באמת מידה 93]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן - תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
:: (2) בימי שישי וערבי חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
::: (א) דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
::: (ד) מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
:: (4) המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]], ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
: (ה) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
:: (1) היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
:: (3) המחלק יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
:: (4) על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
: (ו) '''תנאים לזכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
:: (1) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן גדול מ-2 מגה-וואט או שווה לו;
:: (2) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן קטן מ-16 מגה-וואט או שווה לו;
:: (3) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (4) המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
:: (5) במיתקן מותקן מונה דו-כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (6) לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה [[באמת מידה 35מד]] -
::: (א) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
::: (ב) הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה-וואט.
: (ז) '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
:: (1) בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (([במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;])), תחושב כלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; - האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
:::- &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; - סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; - אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; - הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב - 51.85%.
:: (2) המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
: (ח) '''מועד סנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך התחרותי הוא 31.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 38.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ט) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].

@ 220ג. (תיקון: 1.2.21; תשפ&quot;ב-5) : '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
::- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה-וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
: (ב) '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
:: על אף האמור [[בפרק ו']], לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
: (ג) '''הגשת תכנית שבועית''' 
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ד) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
: (ה) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
::: (א) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו-וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ד) תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
::: (ה) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
: (ו) '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
:: (2) ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (2) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (3) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
:: (4) מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו-(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
: (ז) '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
:: (1) שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
:: (2) דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
:: (3) הוראות סעיף (ו)(4) ו-(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
: (ח) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
:: (1) היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
:: (2) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
:: (3) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
: (ט) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

@ 220ד. (תיקון: 11.8.21, 14.3.22; תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו-שימוש''' 
: (א) '''הגדרות''' 
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021);
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן ייצור פוטו-וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו-שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
: (ב) '''תחולה'''
:: הוראות [[אמת מידה 220]] לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
: (ג) '''הגבלת הספק המיתקנים''' 
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
: (ד) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 25.5 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 32.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 50% מסכום הבטוחה שהופקדה.
: (ו) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו-(ח).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]] ועד ליום כ&quot;ג בסיוון התשצ&quot;ט (15 ביוני 2039); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ז) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ח) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ט) '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו-שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו-וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
: (י) '''ניהול נתונים'''
:: (1) מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], אם נבדקו.
:: (3) מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

== פרק ט': התחשבנות ותשלומים (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ==

=== סימן א': ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות (תיקון: תשפ&quot;ב-14) === 

@ 221. (תיקון: 15.8.18; תשע&quot;ט-7, תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סך אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו-כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
::- &quot;סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בתקופת זמן;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
::- &quot;מיתקן מונה נטו&quot; - מיתקן ששולב לפי [[סימן ח' בפרק ח']];
::- &quot;מיתקני העמסה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::- &quot;צריכה עצמית&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
::- &quot;תקופת זמן&quot; - כל חצי שעה.
: (ב) '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ-2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
:: (1) אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
:: (2) אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
:: (4) סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
:: (5) אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א', ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן - הדיווח).
:: (2) הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א'.
:: (3) צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל-12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
:: (4) לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
::: (א) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
::: (ב) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
::: (ג) מיתקני העמסה.
:: (5) אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
{|
! סוג המיתקן/ים !! סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור ||
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה ||
|-
| מיתקני העמסה ||
|}
: * {{מוקטן|סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

@ 222. (תיקון: 18.5.20; תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - האנרגיה בקילו-וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת&quot; - סך האנרגיה בקילו-וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בכל חצי שעה;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
::- &quot;צריכת חצר&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכת חצר נטו&quot; - צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכה שעתית מרבית נטו&quot; - מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
: (ב) '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
:: במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
:: (1) האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
:: (2) סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
:: (3) אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב]], במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו [[אמת מידה 85ב]], ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; - ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; - צריכה שעתית מרבית נטו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ-0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
::: (ב) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
: (ד) '''אי-תחולה'''
:: (1) במקום צרכנות שערב יום ד' בסיוון התש&quot;ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
:: (2) אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 221]], בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום &quot;ספק שירות חיוני&quot; יקראו &quot;מחלק&quot;.
:: (3) אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף ((קטן)), תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

=== סימן ב': התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 223. (תיקון: 13.10.21; תשפ&quot;ב-14) : '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י&quot; - סכום של כמות האנרגיה בקווט&quot;ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח&quot;י;
::- &quot;ייצור נטו ברשת&quot; - סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח&quot;י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
::- &quot;סך הצריכה המשקית&quot; - סכום צריכת האנרגיה בקווט&quot;ש של צרכני חח&quot;י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
::- &quot;מספק חח&quot;י&quot; - חח&quot;י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
::- &quot;פרק 7&quot; - [[פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
::- &quot;צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים&quot; - ההפרש בקווט&quot;ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|שבפרק 7]];
::- &quot;רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; - האנרגיה בקווט&quot;ש שחח&quot;י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ב) '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
:: (1) בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י.
:: (2) בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח ((תעריפים)) 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח&quot;י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים של [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|פרק 7]] על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח ((תעריפים)) 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י שנת 2022 (GWh).
:: (3) בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח&quot;י למספקים לפי לוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח&quot;י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו &quot;רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ג) '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
:: (1) בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
::: (א) בעבור רכישת אנרגיה - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף הייצור המשוקלל&quot;, בצריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים;
::: (ב) בעבור שירותי ניהול מערכת - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף ניהול מערכת&quot;, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
::: (ג) לעניין פסקאות (א) ו-(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חברת החשמל כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח ((תעריפים)) 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י שנת 2022 (GWh).
:: (2) בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
: (ד) '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
:: מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע [[בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62]]; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו - חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 82]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועדי תשלום'''
:: אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי [[סעיף (ה1) לאמת מידה 82]]; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]]; הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] [[וסעיף (ה1) לאמת מידה 82]], לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
: (ו) '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל''''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו-(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים; התחשבנות כאמור תיערך בתוך 90 ימים מסיום כל רבעון קלנדרי, ותצורף לתשלום השוטף הקרוב שיבוצע לפי סעיף (ה).

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באדר התשע&quot;ח (4 במרס 2018)
&lt;חתימה&gt; אסף אילת, יושב ראש רשות החשמל</text>
      <sha1>pjp3ndvpc1up7ckhaoyulf8jhfzhlpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349054</id>
    <revision>
      <id>1419143</id>
      <parentid>1416678</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419138]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1688168" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}, {{ח:תיבה|2699|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1457|תיקון}}, {{ח:תיבה|3068|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3158|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|3314|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|3331|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|3334|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|3470|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|3525|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|3529|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|3547|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|3548|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|3594|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|4042|תיקון מס׳ 15}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2|ת״ט}}, {{ח:תיבה|14|תיקון}}, {{ח:תיבה|120|ת״ט}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|492|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|522|ת״ט}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|571|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|574|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|918|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1128|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1130|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1258|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1380|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|1382|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1433|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1479|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|1672|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 20}}, {{ח:תיבה|1710|תיקון מס׳ 21}}, {{ח:תיבה|1740|תיקון מס׳ 22}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 23}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 7 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1814|תיקון מס׳ 24}}, {{ח:תיבה|1824|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1973|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2032|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 130|תיקון}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|260|ת״ט}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|706|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|924|ת״ט}}, {{ח:תיבה|982|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1500|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1503|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1504|הוראת שעה [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1504|תיקון מס׳ 4 [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1778|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1885|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|2084|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 7 [תש״ף] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2224|תיקון מס׳ 4 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2274|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|2925|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|3112|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|3212|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|3546|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|3569|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|3591|תיקון מס׳ 20}}, {{ח:תיבה|4030|תיקון מס׳ 21}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 17|תיקון}}, {{ח:תיבה|30|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|792|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|818|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|934|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1256|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1338|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|1516|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|1554|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|1818|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|1902|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|2084|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2438|תיקון מס׳ 14 [צ״ל: תיקון מס׳ 13]}}, {{ח:תיבה|2644|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|2696|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2774|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|2972|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|3464|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|3466|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|3618|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|3678|תיקון מס׳ 20}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 17|סעיפים 17(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 30|30(2)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 33|ו־33}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי גדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1||תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 23.9.19, 27.1.20, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 14.2.22; תשע״ט־7, תשע״ט־13, תש״ף־2, תש״ף־6, תש״ף־7, תש״ף־11, תש״ף־12, תש״ף־31, תש״ף־32, תש״ף־34, תשפ״א־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־26, תשפ״ב־4, תשפ״ב־14, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בכללים אלו -}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חריג“ – אירוע, שאינו ”מצב חריג“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}, אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או ל־20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריף“ – מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמפר“ – יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו־וולט־אמפר (קו״א);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזנת לרשת“ – הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה הבלעדי הוא אחד מאלה: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מוסמך“ – בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|כהגדרת ”בניין“ בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור“ – זרם החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו־וולט־אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דילוג יזום“ – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגדלת חיבור“ – הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההספק הנקי“ – ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – לרבות חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכי גבייה אזרחיים“ – הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי תשלום“ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם גז“ – הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוקצה בעבור מספק“ – ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מרכזית“ – שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמסה עצמית“ – שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ לספר אמות המידה}} ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת חשמל“ – הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה ממושכת“ – תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרת אמות מידה“ – אי־עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי־עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטנת זרם“ – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 21|סעיף 21 לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חגים“ – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מיתוג“ – חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב צריכה“ – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ או ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חח״י“ – חברת החשמל לישראל בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, ”מיתקן“ – מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור זמני“ – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור חריג“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ״א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמת מידה 35לד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור מיוחד“ – חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמ״י“ – חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים“ – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חריגה מתוכנית“ – פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון צריכה“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון שירותי רשת“ – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד שירותים שספק שירות חיוני נותן לצרכניו לפי אמות המידה ולפי כל דין במקום הצרכנות לרבות חיבור, הגדלת חיבור, הודעות על הפסקות חשמל, שירותי עע״א, תיקון נתיך, הון מונה, תחזוקת המונה, קריאת מונה, עיבוד נתוני מניה, תקשורת (אמצעי קריאה מרחוק), העברת נתוני הקריאה, אמינות אספקה, חיבור מתקן פי וי באנרגיה מתחדשת לרשת ומערכות תקשורת רלוונטיות, מוקד טלפוני ביחס לתלונות הקשורות לפעילותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טעות בחשבון“ – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|אמת מידה 13(ז)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור דו־דלקית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה“ – ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה ברוטו“ – ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות“ – החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה משתנה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה“ – החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“, ”יצרן פרטי“ ו”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באנרגיה מתחדשת“ – יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אנרגיה מתחדשת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן בקוגנרציה“ – יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן קונבנציונאלי“ – כהגדרת יצרן פרטי {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כח עליון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי גבייה“ – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת״מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוחות התעריפים“ – לוחות שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש החיבור“ – המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ו“ – מגה־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגה וולט אמפר“ או ”מו״א“ – יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודול“ – תא פוטו־וולטאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה חכם“ – מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה תשלום מראש“ או ”מת״מ“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 20|באמת מידה 20}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מת״מ הכרחי“ – מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אגירה“ – מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני“ – מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל פרטי“ – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן צריכה ייחודי“ – מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ־25×1 אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה מרוכזת“ – אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מינהל החשמל“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}} או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסדר מתח עליון“ – החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ או ”מספק פרטי“ – צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}, למעט מספק חח״י;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק ברירת מחדל“ – ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מניה“ – מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום צרכנות“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין אשר לגביהם נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מש״ב“ – מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש״ב פסגה, מש״ב גבע ומש״ב שפל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים“ – צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”סש״ח“ – בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, כולל חח״י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60|סעיף 60(ד) לחוק}} ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק}}, כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני רשת“ – בעל רישיון הולכה או מחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות החיבור“ – העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 4.4|בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס מזערי“ – ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס פניות למוקד“ – מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב}} עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה חצי־שעתית“ – צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית של יחידת ייצור“ – האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית“ – מכפלה של הצריכה החצי־שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בתעריף מופחת“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק משק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח גבוה“ – צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח נמוך“ – צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מתח עליון“ – צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן פרטי“ – צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן רשום“ – צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שאספקת חשמל חיונית לו“ – צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בנספח א׳ לאמת מידה 7ג}} ועומד בתנאיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן תעו״ז“ – צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ק״ו“ – קילו־וואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו־וואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קילו וולט־אמפר“ או ”קו״א“ – יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית איחורים“ – ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ״ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים“ – התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז מונים קומתי“ – התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מותנה“ – רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם ריש יון ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח גבוה“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ־33 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח נמוך“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח על“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתח עליון“ – מוליכי חשמל עיליים או תת־קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ־400 קילוולט (מידות נומינליות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים נלווים“ – שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רשת“ – שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנאי מדידה“ – שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות עבודה של מחלק“ – השעות 7:30 עד 16:00, בימים א׳ עד ה׳ שאינם ימי חג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הכללית“ – תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ההעמסה הפרטנית“ – תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית יום מראש“ – התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 94א|באמת מידה 94א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית העמסה פרטנית מעודכנת“ – תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור יומית“ – תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית ייצור שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90|באמת מידה 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה יומית“ – תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|באמת מידה 57}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית צריכה שבועית“ – תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 56|באמת מידה 56}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית תחזוקה“ – תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|באמת מידה 86}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפים אחידים“ – התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ביתי“ – תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 157א|סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#סעיף 5|ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאור לרחובות ציבוריים“ – תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף שאינו ביתי“ – תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף אנרגיה“ – תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי־שעתית של היצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 102|באמת מידה 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חיבור חריג“ – תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חריגה ממקדם הספק“ – תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף חשמל“ – תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייצור משוקלל“ – כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מכירה מרוכזת“ – תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף עומס וזמן“ או ”תעו״ז“ – תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף צובר“ – תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חשבון“ – התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קבוע“ – תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} '''פרשנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונחים'''
{{ח:תת}} מונח שלא הוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|באמת מידה 1 (הגדרות)}} והוגדר {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, תהיה לו המשמעות שניתנה לו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

{{ח:סעיף|3|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: 1.3.06}}
{{ח:ת}} '''תיעוד'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|4א||תיקון: 11.5.15; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת סודיות ומערכות המידע – יחידת ניהול המערכת בחח״י'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע סודי“ – כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – יחידת ניהול המערכת בחח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגים מורשים“ – בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סודיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנציגים המורשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(5)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
{{ח:תתתת|(ב)}} יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכות מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
{{ח:תתת|(2)}} עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
{{ח:תתת|(3)}} חח״י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

{{ח:סעיף|5||תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15}}
{{ח:ת}} '''הודעות'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי משלוח'''
{{ח:תתת|(1)}} כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות שירותי דואר או שליח.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ניתן לשלוח את ההודעה בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימילה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(3)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:סעיף|6||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ריבית'''
{{ח:תת|(א)}} '''ריבית וריבית פיגורים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
{{ח:תת|(ב)}} '''ריבית בהסדרי תשלום'''
{{ח:תת}} במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו – ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת״מ – ריבית איחורים.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת״מ, לרבות מת״מ הכרחי – ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום – ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

{{ח:סעיף|7||תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20; תש״ף־21, תש״ף־22, תשפ״א־12, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן וחובת התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה־61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים חריגים'''
{{ח:תת}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

{{ח:סעיף|7א||תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21; תשע״ח, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״ב־12, תשפ״ב־19}}
{{ח:ת}} '''מידע'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו – זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} דקות אי־אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} על ידי מנהל המערכת – בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על ידי בעל רישיון חלוקה – בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
{{ח:תתת|(4)}} סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו–וולטאים בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בפרק ח׳ סימן ג׳}}, בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק – מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מנהל המערכת – הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט״ש, בטבלה כקבוע בנספח ב׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(7)}} באירוע חריג – טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מנהל המערכת ומחלק – נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א׳ עד י״א שבנספח ג׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מנהל המערכת – דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(10)}} לעניין מחלק – דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו–וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה׳ ו־ו׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(11)}} לעניין בעל רישיון חלוקה – דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז׳.
{{ח:תת|(א1)}} '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
{{ח:תתתת|(ב)}} אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן – השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר התקנות מת״מ בשנה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני רשת ישלח למחלקות רווחה ברשויות מקומיות ולארגונים חברתיים, לפי בקשתם, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(א2)}} '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} טכנולוגיית המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} המכסה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}} (להלן באמת מידה זו – המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מיקום המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ו)}} המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}} (להלן באמת מידה זו – התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום המיתקן המתוכנן;
{{ח:תתתת|(ג)}} הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יב|סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב}}, אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג׳ לאמת המידה.
{{ח:תת|(א3)}} '''פרסום סקרים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת או מחלק , לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק משק החשמל}}.
{{ח:תת|(א4)}} '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.10.2022):}}
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
{{ח:תתת|(2)}} אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו־וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ״ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
{{ח:תתת|(4)}} מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו־וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה – ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
{{ח:תתתת|(ג)}} לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ומועד פרסום המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ־60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
{{ח:תתת|(3)}} הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה.
{{ח:תתת|(4)}} המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
{{ח:תתת|(5)}} המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו־(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)(3)(ו)}}.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
{{ח:תתת|(7)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תתת|(9)}} ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד עדכון המידע'''
{{ח:תתת|(1)}} המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו־(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג׳, ואם חל חג ביום ג׳ – ביום החול הראשון שאחריו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם – יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק}}
{{ח:ת}} תשלום קבוע (לא כולל מע״מ)
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מרכיב התשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מונה ותפעול המונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קריאת המונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת חשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שליחת חשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוקד שירות צרכנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א (מידע)}}''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה – יפורסם על ידי מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: יפורסם על ידי תפ״ט)}}}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יצרן&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג דלק&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;רמת זיהום לקוט״ש ביחס לפחם (נתון קבוע)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אלפי טון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיליארד קוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוזי ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוזי עלות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;5&quot;&gt;חברת החשמל לישראל בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סולר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזוט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;יצרני חשמל פרטיים – חשמל קונבנציונאל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;יצרני חשמל פרטיים – אנרגיות מתחדשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא רלוונטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''א.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון – יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם תרמי במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ב.'''}} '''נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה – יפורסם על ידי מנהל המערכת:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השנאה מרמת מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;השנאה לרמת מתח (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ייצור חורף (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ייצור קיץ (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ג.'''}} '''נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם שנאי שממנו יוצא הקו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ד.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד מעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ה.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ו.'''}} '''נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו – יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ז.'''}} '''נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מחוז בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מינהלי בחחי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שממנה יוצא המעגל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מתח במעגל (קילו וולט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתוכנן לסיום העבודה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ח.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב־PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה ברישיון (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה בפועל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם התחמ״ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''ט.'''}} '''נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית – יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב־PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק הממירים (ב־PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה ברישיון (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק התחנה בפועל (מגה וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחמ״ש שאליה מחוברת תחנת הכוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''י.'''}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי מחלק'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחוז בחברת החשמל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור באמפר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום 10%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך השלמת התיאום הטכני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לאישורי רשויות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך חפירה מתוכנן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום חפירה בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עבודות מבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י׳)'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום אחרון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום בדיקת מיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|'''יא.'''}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחוז בחברת החשמל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום 15%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך השלמת התיאום הטכני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לאישורי רשויות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך יעד לביצוע חפירה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום חפירה בפועל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י״א)'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85%&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תשלום אחרון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ מספר ימים של עיכובי מזמין&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:תת|'''יב.'''}} '''תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי – יפורסם על ידי המחלק'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הזמנה/שם הצרכן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל החיבור המבוקש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור המבוקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד תשובת המחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טווח שעות לחיבור המינימלי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טווח שעות לחיבור המקסימלי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד מתן החיבור המוגבל בפועל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;התדר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center&quot;&gt;dd/mm/yy hh:ss&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center&quot;&gt;ff.ffff&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן למיתקן בודד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחלק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;24&quot;&gt;0–50&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה ראשונה (ישיבה 216)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: black;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שנייה (ישיבה 302)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שלישית (ישיבה 375)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה רביעית (ישיבה 389)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה חמישית (ישיבה 417)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הסדרה שביעית (ישיבה 478)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;בלא הגבלת גודל&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;0–5,000&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מונה נטו (ישיבה 389)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;0–25&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;מונה נטו אחיד (ישיבה 460)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;51–12,000&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V בינוני (ישיבה 284)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V בינוני (ישיבה 356א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;4&quot;&gt;הליך תחרותי (ישיבה 506)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חח״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמ״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחלק היסטורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ו׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס׳ ישיבה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 325)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 344)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 347)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P.V הולכה (ישיבה 385)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכרזי קרקע (443)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ז׳ {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת – יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מחוז בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזור מנהלי בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו־וואט)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים?&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מתח הרשת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח נמוך&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תשובת המחלק למבקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד המתוכנן להפעלה מסחרית&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה – מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} רשימת סיבות אפשריות:
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק חיובית.
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
{{ח:תת|•}} תשובת מחלק שלילית לתעריף.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח רבעוני – רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מחוז בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;אזור מנהלי בחח״י&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;יישוב&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ הזמנה&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳ ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט)&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים?&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מתח הרשת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;למיתקן ייצור במתח נמוך&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מועד הפעלה מסחרית בפועל&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי־עמידה בו&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק ממוצע למיתקן (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק ממוצע למיתקן (KW)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ״ו)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנה קודמת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפריל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יולי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוגוסט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספטמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נובמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דצמבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ לשנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|7ב||תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־31, תשפ״א־6, תשפ״א־15, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי דיגיטלי מקוון“ – אמצעי התקשרות של צרכן עם ספק שירות חיוני רשת, שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה אתר האינטרנט והיישומון של ספק השירות החיוני רשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בירור חשבון“ – בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בתקלה“ – טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תקשורת כתובה“ – מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ׳אט) או מסרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה אנושי מקצועי“ – מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענה קולי“ – מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום התקשרות“ – הודעת צרכן שנמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף (א) לאמת מידה 17}}, בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 18ב|בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(א)}} '''מוקדי שירות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני שבו יינתן שירות רב־תכליתי בכל הנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי מקצועי בנושאי בירור חשבון, טיפול בתקלה וסיום התקשרות.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), יעמיד ספק שירות חיוני רשת לרשות צרכניו גם אמצעים דיגיטליים מקוונים שאינם נכללים במוקד הטלפוני ובמוקד התקשורת הכתובה, שבאמצעותם יוכל צרכן להעביר פניות לספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שעות פעילות המוקדים בנושאי צרכנות ואספקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} נציגי השירות הטלפוני ישיבו לפניות הטלפוניות המגיעות למוקד הטלפוני לפי שעות הפעילות כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בנושאי צרכנות, ובכלל זה בנושאי בירור חשבון וסיום התקשרות, יינתן מענה אנושי מקצועי בימים א׳ עד ה׳, מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בנושאי אספקת חשמל, תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי מקצועי בכל שעות היממה ובכל ימות השנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בנושאי עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים, יינתן מענה אנושי ומקצועי בימים א׳ עד ה׳ מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד הטלפוני, וכן יודיע על המוקדים הנוספים שבהם הוא זמין בשעות שבהן המוקד הטלפוני אינו זמין.
{{ח:תתת|(2)}} במוקד התקשורת הכתובה, אם ספק השירות החיוני רשת מפעיל מוקד שכזה, יינתן מענה בימים א׳ עד ה׳, משעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א}} או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ג)}} '''זמן מתן מענה'''
{{ח:תתת|(1)}} המוקד הטלפוני, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי בנושאי צרכנות כאמור בסעיף (ב)(1) (להלן – שעות הפעילות בנושאי צרכנות), מענה אנושי מקצועי לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
{{ח:תתת|(2)}} ככלל, בפניות למוקד טלפוני העוסקות בנושאי טיפול בתקלה, סיום התקשרות ובירור חשבון, לא יעלה משך זמן ההמתנה למענה אנושי בשעות הפעילות בנושאי צרכנות על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
{{ח:תתת|(3א)}} חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(4)}} בכל נושא שאינו מבין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (2), נציגי השירות הטלפוני ישיבו בתוך שלוש דקות לפניות המגיעות למוקד; על אף האמור, אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן השארת הודעה ובקשה לשיחה חוזרת של נציג המוקד הטלפוני אל הצרכן; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
{{ח:תתת|(5)}} חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
{{ח:תת|(ג1)}} '''דיווחים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי בנושאי סיום התקשרות, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות המוקד בשעות עומס'''
{{ח:תתת|(1)}} במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
{{ח:תתת|(2)}} במצבי עומס הנובעים מאי־אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
{{ח:תת|(ה)}} '''פעילות באירוע חריג'''
{{ח:תת}} בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות –
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן – מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
{{ח:תתתת|(ב)}} מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה {{ח:הערה|[במקור: ספק שירות חיוני רשת]}} מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
{{ח:תתת|(5)}} נתן ראש אגף צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיעוד שיחות למוקד הטלפוני'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במוקד הטלפוני וישמור את ההקלטות לתקופה שלא תפחת משנה ממועד ההקלטה; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

{{ח:סעיף|7ג||תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
{{ח:תת|(א)}} '''רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳ לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א׳ לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
{{ח:תתת|(3)}} לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרסום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א׳ לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב׳ לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;40%&quot;&gt;האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;תוקף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
{{ח:תת|3.}} אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לב מלאכותי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
{{ח:תת|3.}} אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מחוללי חמצן לשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר BPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר CPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר דיאליזה ביתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר משעל בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר סקשיין בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מייארבו בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;HIGH FLOW בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר IPV בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
{{ח:תת|2.}} הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הנחיות:'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
{{ח:תת|2.}} אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
{{ח:תת|3.}} אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
{{ח:תת|4.}} אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
{{ח:תת|5.}} אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פרטי הצרכן הרשום:'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} &lt;table style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטים אישיים של הצרכן הרשום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ חוזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מצב משפחתי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;ר/נ/ג&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
{{ח:ת}} (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
{{ח:תת|2.}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטים אישיים של המשתמש במכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת לידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
{{ח:תת|3.}} &lt;table style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;כתובת מגורים עיקרית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עיר/יישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שכונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רחוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ בית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כניסה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קומה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דירה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מיקוד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|4.}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי קשר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון בבית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון נייד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר נוסף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מידע חשוב'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}} (להלן – נספח א׳).
{{ח:תת|1.}} כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
{{ח:תת|2.}} בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א׳, או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי־עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
{{ח:תת|3.}} בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי־עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/&lt;wbr&gt;תקלה/&lt;wbr&gt;עבודה יזומה על ידי החברה.
{{ח:תת|4.}} בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
{{ח:תת|5.}} לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
{{ח:תת|6.}} בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי־תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
{{ח:תת|7.}} מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
{{ח:ת}} אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
{{ח:ת}} אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
{{ח:ת}} להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
{{ח:ת}} אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
{{ח:תת|(1)}} תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
{{ח:תתת|□}} מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
{{ח:תתת|□}} לב מלאכותי
{{ח:תתת|□}} אחר – לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 7ג|לאמת המידה 7ג}}; יש לציין סוג המכשיר:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחוללי חמצן לשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר BPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר CPAP בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מייארבו בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;HIGH FLOW בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר IPV בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר משעל בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשיר סקשיין בשימוש ביתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
{{ח:ת}} יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
{{ח:ת}} פרטי הרופא:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרטים אישיים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ רישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} חתימת הרופא + חותמת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קופת חולים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כתובת היחידה/הסניף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חתימת הרופא וחותמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים||{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:סעיף|7ד||תיקון: 22.11.20; תשפ״א־18}}
{{ח:ת}} '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סש״ח רלוונטי“ – ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו – ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ{{ח:הערה|ו}}ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי''''
{{ח:תת}} מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש״ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש״ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
{{ח:תתת|(3)}} היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
{{ח:תתת|(4)}} משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
{{ח:תתת|(6)}} פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
{{ח:תתת|(7)}} כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
{{ח:תת|(ד)}} '''עמדת סש״ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
{{ח:תת}} סש״ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש״ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר המלצה לאישור הבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו־(ג) – יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
{{ח:תת|(ה)}} '''החלטות בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש״ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} צורפה לה עמדת סש״ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

{{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: מיתקני חשמל}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע״ט־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקני חשמל – אספקה, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבורים נוספים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חזקת בעלות'''
{{ח:תת}} כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
{{ח:תת|(ה)}} '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
{{ח:תת}} הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
{{ח:תת|(ו)}} '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|סעיף 46 לחוק משק החשמל}} רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
{{ח:תתתת|(א)}} שם פרטי ושם משפחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר זהות;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המען;
{{ח:תתתת|(ד)}} נתון פטירה;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

{{ח:סעיף|9||תיקון: 5.7.02, 25.11.20; תשפ״א־6, 5.8.20; תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום ביקור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים.
{{ח:תת|(ב)}} '''מניעת ביקור שתואם'''
{{ח:תת}} לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן ”עלות ביקור במקום לשווא“, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי הגעה במועד'''
{{ח:תת}} לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, תקוזז מעלות השירות שניתן לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

{{ח:סעיף|10||תיקון: 29.11.05, 26.10.08}}
{{ח:ת}} '''שמירה על מיתקני חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''פעולה במיתקן'''
{{ח:תת}} חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

{{ח:סעיף|11||תיקון: 29.11.05}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בגין נזק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(3)}} נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|באמת מידה 10(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

{{ח:סעיף|12||תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסרת מפגעים'''
{{ח:תת|(א)}} '''מפגע שנודע לצרכן'''
{{ח:תת}} נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן – מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ב)}} '''יידוע הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9(א)}} לצורך הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ג)}} '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
{{ח:תתת|(1)}} אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ד)}} '''מפגע בחצרים'''
{{ח:תת}} נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ה)}} '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג׳ או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
{{ח:תת|(ז)}} '''ניתוק אספקה'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו־(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: צריכת חשמל}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: צרכנות}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תשע״ח, תש״ף־5, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בסיס החישוב'''
{{ח:תת}} חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט״ש שנקרא במונה בתעריף לקוט״ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(א1)}} '''גביית תעריף מערכתי'''
{{ח:תת}} המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''תדירות קריאת המונה'''
{{ח:תת}} לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת״מ.
{{ח:תת|(ג)}} '''הרשאת גישה'''
{{ח:תת}} קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14(ה)}} ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}:
{{ח:תתת|(1)}} המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
{{ח:תתת|(2)}} החשמל נצרך שלא דרך המונה;
{{ח:תתת|(3)}} לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה לפחות פעם אחת ב־12 החודשים שחלפו;
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1);
{{ח:תתת|(5)}} החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי.
{{ח:תת|(ה)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תת}} במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קריאת המונה על־ידי הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר. לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין. ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מונים רציפים, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
{{ח:תת|(ז)}} '''אימות קריאת הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''קריאת מונה מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ט)}} '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
{{ח:תתת|(1)}} לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
{{ח:תת|(י)}} '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
{{ח:תת}} במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|14||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14}}
{{ח:ת}} '''הערכת צריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
{{ח:תת}} קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
{{ח:תת}} אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ד)}}, תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת, על מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים, על רישומי מונה מחליף או מבקר, אם לא עומדים לרשותו התנאים להערכת הצריכה כאמור בסעיפים (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ־25 מונים; לעניין זה, ”מקבץ מיתקנים ייחודיים“ – קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הערכת צריכה מוגדלת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13(ג)}} למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן – הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

{{ח:סעיף|15||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
{{ח:תת}} צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
{{ח:תתת|(2)}} על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו – בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה'''
{{ח:תת}} בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ־30 ימים מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
{{ח:תתת}} עומס בדיקה חד־מופעי למונה תלת־מופעי יהיה בזרם של כ־20% וכ־100% של הזרם הבסיסי.
{{ח:תתת|(2)}} מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
{{ח:תתת}} בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ־10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ־50% של הזרם הנומינלי.
{{ח:תתת|(3)}} מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
{{ח:תתת|(4)}} מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
{{ח:תתת|(5)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
{{ח:תתת|(6)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
{{ח:תתת|(7)}} מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(8)}} מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(10)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(11)}} מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(12)}} מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
{{ח:תתת|(13)}} נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(14)}} נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 14|לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(2)}} נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
{{ח:תתת|(3)}} נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תתת|(4)}} דו״ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
{{ח:תת}} נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ול מוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
{{ח:תתת|(2)}} במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ט)}} '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16}}, יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
{{ח:תתת|(4)}} אין באי־ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

{{ח:סעיף|16||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסנקציות המותרות לספק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, רשאי ספק השירות החיוני, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו־(ה), {{ח:פנימי|סעיף 11|באמת מידה 11(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35א|ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)}}.
{{ח:תתת|(4)}} להתקין מונה חדש על חשבון הצרכן.
{{ח:תתת|(5)}} לפרק את החיבור כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 29א|באמת מידה 29א(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו־(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו־(3).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|באמת מידה 14 (הערכת צריכה)}}. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26(ו)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
{{ח:תת}} נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו־28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

{{ח:סעיף|17||תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20; תשע״ח, תש״ף־27, תש״ף־31, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''סיום התקשרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכן רשום המבקש להתנתק'''
{{ח:תת}} צרכן רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך לספק השירות החיוני, וישלם את עלות הניתוק בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן לביצוע הניתוק'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום רישום הבקשה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו־(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
{{ח:תת}} הצרכן לא יחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, החל מיום הניתוק ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום רישום בקשתו במשרדי ספק השירות החיוני, ובלבד שאיפשר לספק השירות החיוני לבצע את כל הדרוש לניתוק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכתו'''
{{ח:תת}} כל עוד לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיפים (א) או (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות מהצרכן הרשום תשלו מים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
{{ח:תת}} צרכן שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} '''אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להמציא לו אישור על שימוש או אי שימוש בחשמל או אישור על העדר חובות במקום הצרכנות או בחצרים. בעבור המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|18||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''רישום צרכן חדש'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לקבל אספקת חשמל לחצרים שאינם מקום צרכנות, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש{{ח:הערה|,}} וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תתת|(3)}} במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור רישום'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המונה המותקן במקום והאפשרות להתקנת מת״מ בהתאם לבקשת הצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
{{ח:תת}} נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני לחצרים, יהיה הספק רשאי לחייב את המחזיק בחצרים בתשלום בעד החשמל, זולת אם המחזיק הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירת והתקנת מונה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן זכאי לבחור בין מונה חד־פאזי, תלת־פאזי, מונה תשלום מראש (מת״מ) או תעריף עומס וזמן בכפוף לגודל החיבור של הצרכן והיקף הצריכה במקום הצרכנות. לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת״מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.

{{ח:סעיף|18א||תיקון: 17.11.21; תשפ״ב־20}}
{{ח:ת}} '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(חלה על בקשת שיוך למספק ברירת מחדל שהוגשה למספק ברירת המחדל שהוגשה החל מיום 11.7.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
{{ח:תת|(1)}} מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף (א)(1) ו־(2) לאמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב־1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה־20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה־20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
{{ח:תתת|(5)}} עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמו המלא של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר הזהות שלו או מספר ח״פ;
{{ח:תתתת|(ד)}} כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
{{ח:תתתת|(ו)}} שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(3)}} היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
{{ח:תת}} כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות צרכן רשום'''
{{ח:תתת|(1)}} נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(2)}} חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.

{{ח:סעיף|19||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''החלפת צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן – הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן – הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
{{ח:תתת|(3)}} לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 5|באמת מידה 5 (הודעות)}}, למעט באמצעות מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} '''ציון פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן וכתובת למשלוח הודעות. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
{{ח:תתת|(2)}} היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''איחוד חובות'''
{{ח:תת}} נותר צרכן חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלו בגין מקום צרכנות או חצרים שבהם צרך חשמל, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ה)}} '''עלות ביצוע ההחלפה'''
{{ח:תת}} צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ו)}} '''חיוב מונה תעו״ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
{{ח:תת}} מותקן במקום צרכנות מונה תעו״ז או מת״מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
{{ח:תת|(ז)}} '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל – חיוב מת״מ'''
{{ח:תת}} המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת״מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת״מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

{{ח:סעיף|20||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מונה תשלום מראש (מת״מ)'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
{{ח:תת}} צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת״מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת״מ במקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(3)}} המת״מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת״מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ותשלומים}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18}}
{{ח:ת}} '''חובת תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
{{ח:תתת|(2)}} שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ־15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
{{ח:תתת|(4)}} בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת}} צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
{{ח:תת}} בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''איחוד חשבון שירותי רשת וחשבון צריכה ואופן גביית חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת, אלא אם כן הסכים לכך הצרכן מיוזמתו בכתב ומראש. חוב בשל חשבון שירותי רשת ייגבה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}, בכפוף להודעת הצרכן על איחוד חשבון השירות עם חשבון הצריכה. במידה ולא הורשה ספק השירות החיוני לצרף את חשבון השירות לחשבון הצריכה, יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן את עלות השירות במועד הזמנתו באמצעים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, לפי העניין, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|אמת מידה 35א(ז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''קיזוז או ניכוי'''
{{ח:תת}} צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
{{ח:תת|(ז)}} '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, והכול בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
{{ח:תת}} לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובד ושיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
{{ח:תת|(ט)}} '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת״מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
{{ח:תת|(י)}} '''הליכי גבייה מצרכנים שאספק תחשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
{{ח:תת}} לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס״א–2010}}, רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה.

{{ח:סעיף|22||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21; תשע״ח, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} '''משלוח חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תדירות שליחת החשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן המשויך לחשבון דו־חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן המשויך לחשבון חד־חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה – מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי התשלום)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות ישלחו אל הכתובת שמסר הצרכן לצורך משלוח דברי דואר.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן יהיה רשאי לשנות את כתובתו בכל עת על ידי מתן הודעה בכתב לספק השירות החיוני או באמצעות הודעה טלפונית עם קבלת מספר אסמכתא.
{{ח:תתת|(3)}} יראו את החשבון כנמסר לצרכן אם נשלח באמצעות הדואר או על ידי שליח. הסכים הצרכן מראש ובכתב לקבל את החשבונות בכל אמצעי דיגיטלי, לרבות פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט וכדומה, יראו את החשבון כנשלח אם נמסר באותו אמצעי לפי הפרטים שמסר הצרכן לספק השירות החיוני לצורך כך.
{{ח:תתת|(4)}} חשבון שנשלח לצרכן, בהסכמתו, באמצעות דואר אלקטרוני, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה – חשבון חשמל חד־חודשי'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן המקבל חשבון דו־חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד־חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם. מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים על גבי חשבון הצריכה.
{{ח:תת|(ד)}} '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד־פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''דוח מרוכז'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו״ח המרוכז יינתן לצרכן כאמור ללא תוספת תשלום.
{{ח:תתת|(2)}} לפני קבלת השירות ימסור הצרכן לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
{{ח:תת|(ו)}} '''גישה למידע דיגיטלי'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו עד יום 12.9.2021):}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לגישה למידע דיגיטלי שהוגשו החל מיום 13.9.2021):}} ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן וכן את כל נתוני המניה כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן ב־12 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן המאפשר לצרכן לקרוא את הנתונים.

{{ח:סעיף|23||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20; תשע״ח, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תכולת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבון צריכה
{{ח:תתת}} בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג עבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; נתון זה יוצג גם באמצעות השוואה גרפית לממוצע הצריכה האזורי הרלוונטי לצרכן, באופן שיאפשר לצרכן ללמוד על מאפייני צריכתו ביחס לצרכנים אחרים שבאזור מגוריו;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד־חודשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|באמת מידה 22(ג)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרך קביעת הצריכה;
{{ח:תתתת|(ו)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ז)}} התשלום הקבוע – יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ט)}} המועד האחרון לתשלום;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד הקריאה של המונה – הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
{{ח:תתתת|(יא)}} בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 26|באמת מידה 26 (תיקון חשבון)}} – פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
{{ח:תתתת|(יב)}} בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|באמת מידה 7(א)(3)}}, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(יג)}} אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|אמת מידה {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף]}} 31א לחוק}} – ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} ובהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 30|באמות מידה 30(ז) ו־(ח)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טו)}} חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
{{ח:תתתת|(טז)}} בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
{{ח:תתתתת|(1)}} תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לכל מש״ב – קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
{{ח:תתתתת|(5)}} מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק);
{{ח:תתת|(2)}} חשבון שירותי רשת
{{ח:תתת}} בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג השירות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף הנוהג בעבור השירות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד הוצאת החשבון;
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ג)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה – גודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} למזמינים חיבור זמני – סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
{{ח:תתתת|(ט)}} בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה – פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
{{ח:תתתת|(י)}} הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
{{ח:תתתת|(יא)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח – גודל המיתקן או הטורבינה;
{{ח:תתתת|(יב)}} לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח – תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 175|באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} '''שירותי רשת לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''צרופות'''
{{ח:תתת|(1)}} בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט״ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט״ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי־אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע.
{{ח:תתת|(2)}} בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
{{ח:תתת|(3)}} הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|24||תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21; תשע״ח, תשע״ט־15, תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} '''מועדי התשלום'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} לעניין אמת מידה זו, ”חגים“ – ימי מנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות.
{{ח:תת|(א)}} '''מועד אחרון לתשלום'''
{{ח:תת}} צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון צריכה'''
{{ח:תת}} על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון חד־חודשי ו־20 ימים לפחות ממועד הפקת חשבון דו־חודשי. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק שירות חיוני, על החוב. ההודעה תאפשר לצרכן לקבל מענה מיידי במוקד השירות.
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני שעל גביה המילה ”התראה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2, ואולם אם נשלחה בהודעת דואר אלקטרוני, אז יזוכה בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 34 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם.
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 34 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
{{ח:תתתת|(ה)}} חלפו 52 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון הראשון שבחוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה לטלפון, ככל שמספר הטלפון רשום אצל ספק השירות החיוני, בעניין החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} חלפו 58 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק שירות חיוני התראה שנייה בדואר אל המען של הצרכן, הרשום אצל ספק השירות החיוני, שעל גביה המילים ”התראה שנייה“ בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בהתראה זו יציין ספק השירות החיוני את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב. בנוסף, יציין ספק השירות החיוני, באופן בולט על גבי ההתראה, הפנייה אל הכתובת באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני שבה יופיע תרגום נוסח ההתראה בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וכן תצוין האפשרות לפנות לתשלום החוב בהסדרי תשלום. התראה זו תיראה כהתראה שהתקבלה 20 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני. ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ז)}} בחלוף 90 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להתקין במקום הצרכנות מונה תשלום מראש או לבצע הקטנת זרם. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתתת|(ח)}} הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.
{{ח:תתתת|(ט)}} ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מהפסקאות שלעיל, מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 90 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום.
{{ח:תתתת|(י)}} חרג ספק שירות חיוני מהמועדים הקבועים לעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני יפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(ז)}} לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת״מ, ובלבד שחלפו 90 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שבחוב אם סכומו עולה על 500 ש״ח כולל ריבית, או אם קיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה קלנדרית, שסכומם יחד עולה על 500 ש״ח כולל ריבית. בעבור פעילות זו, למעט התקנת מת״מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(5)}} לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה – ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו.
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון.
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חשבון שירותי רשת'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25 (אופן התשלום)}}, למעט אם הצרכן ביקש לשלם את חשבון שירותי הרשת באמצעות חשבון הצריכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21(ה)}} ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35א|אמת מידה 35א(ז)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
{{ח:תת}} על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
{{ח:תתת|(5)}} תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
{{ח:תת|(ד)}} '''שירות בחלקים'''
{{ח:תת}} ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו ”אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת“ – אספקת חשמל על־ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
{{ח:תתת|(5)}} המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה – ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(7)}} המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על־ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
{{ח:תתת|(8)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
{{ח:תתת|(9)}} כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח {{ח:חיצוני|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), התשל״א–1971}}, יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
{{ח:תתתתת|(1)}} לשכת שר הביטחון;
{{ח:תתתתת|(2)}} לשכת שר האנרגיה;
{{ח:תתתתת|(3)}} לשכת שר האוצר;
{{ח:תתתתת|(4)}} מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
{{ח:תתתתת|(5)}} קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
{{ח:תתתתת|(6)}} רשות החשמל;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
{{ח:תת|(ו)}} '''שירות מונה תשלום מראש – כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן בתעריף מופחת, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס מחלק חוב צריכה של צרכן במסגרת המת״מ, למעט לצרכן שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תתת|(3)}} על פריסת תשלומים באמצעות מת״מ יחולו הכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי המחלק להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת״מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
{{ח:תתתת|(ג)}} עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן ומחלק יחייב המחלק את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת״מ, יאפשר מחלק לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי המחלק להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל.
{{ח:תתת|(5)}} בשל חובות צריכה של צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים.
{{ח:תתת|(6)}} לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת, יתקין מחלק אצל הצרכן מת״מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת״מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע המחלק להסדר חוב עם הצרכן יפעל מחלק לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת״מ הכרחי רשאי המחלק לנתק את אספקת החשמל.
{{ח:תתת|(7)}} שולם החוב במלואו, יאפשר המחלק לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת״מ.
{{ח:תת|(ז)}} '''הסדרי תשלום חריגים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תתת|(2)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
{{ח:תתת|(3)}} על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלום יטופלו על־ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ח)}} '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה, אשר הוגשו בתוך 15 ימי עבודה מיום שליחת תזכורת ראשונה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ב) או 10 ימי עבודה מיום קבלת תזכורת שנייה לתשלום החוב לפי סעיף (ב)(3)(ו). בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם, צרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים או צרכני תעריף מופחת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יקבל בקשה חריגה לפריסת חוב צריכה לתשלום במועד מאוחר למועדים הקבועים בסעיף קטן (1), ובלבד שהבקשה תהיה פעם אחת בלבד לכל חוב צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה ”אמצעי תשלום“.
{{ח:תתת|(5)}} הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|באמת מידה 21 (חובת תשלום)}} ובאמת מידה זו.

{{ח:סעיף|24א||תיקון: 21.11.18, 26.5.21; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״ב־10}}
{{ח:ת}} '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק“ – אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק“ – האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו–וולטאי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר מונה נטו“ – מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''דיווחי מחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לחודש ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי־שעתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק דומיננטי רשאי לפרסם טופס דיווח לדוגמה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש את עלות סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב)(1)(ד) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 1–5.2.
{{ח:תתת|(4)}} אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
{{ח:תתת|(5)}} חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 24א|לאמת מידה 24א}} – התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבי לפי עונות ומש״בים'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;%&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;חורף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;84 {{ח:הערה|[צ״ל: 8.4]}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot;&gt;מעבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|25||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן תשלום החשבון'''
{{ח:תת}} תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במשרדי ספק השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב־10 בחודש;
{{ח:תתת|(3)}} בכל בנק או בבנק הדואר;
{{ח:תתת|(4)}} באמצעות כרטיס אשראי בטלפון, ולגבי חשבון צריכה – גם באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את מספר הטלפון ובחשבונות צריכה בלבד – גם את כתובת אתר האינטרנט, שבהם ניתן לשלם ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה
{{ח:תתת|(5)}} בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או 24(ג)}}, לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 29|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''גבייה במקום הצרכנות'''
{{ח:תת}} לפי בקשת צרכן ובתיאום עמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)}}, יגיע נציג ספק השירות החיוני אל מקום הצרכנות לצורך גביית החוב. בעבור שירות זה ישלם הצרכן לספק השירות החיוני כקבוע בשורה 18 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
{{ח:תת}} ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
{{ח:תת}} חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

{{ח:סעיף|26||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקון חשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נתגלתה טעות בחשבון;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
{{ח:תתת|(1)}} נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות.
{{ח:תתתת|(ב)}} הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(2)}} נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
{{ח:תתת|(3)}} נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''צריכת חשמל שלא כדין'''
{{ח:תת}} במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חשבון שתוקן'''
{{ח:תת}} תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24 (מועדי התשלום)}} בהתאם לסוג החשבון.
{{ח:תת|(ה)}} '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו״ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''פריסת תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

{{ח:סעיף|27||תיקון: 29.11.05}}
{{ח:ת}} '''טעות בחשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
{{ח:תת}} צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקה נוספת'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
{{ח:תת|(ה)}} '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
{{ח:תתת|(1)}} הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני בהתאם לבקשת ספק השירות החיוני, רשאי הצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
{{ח:תתת|(2)}} שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|אמת מידה 26(ב)(1)(ב)}}.
{{ח:תתת|(3)}} דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגובה להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}}.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הבדיקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
{{ח:תתת|(2)}} לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

{{ח:סעיף|28||תיקון: 29.11.05, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''פירוט חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''זכות לקבלת מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''חוב הנובע מליקוי במונה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 16|לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26 (תיקון חשבון)}}.

{{ח:סעיף|29||תיקון: 9.1.17}}
{{ח:ת}} '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור ציבורי“ – חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציגות בית משותף“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק המקרקעין}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חשבון חשמל – רכוש משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל – רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלט השל אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך שנה או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 58|בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין}}, התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
{{ח:תתת|(5)}} בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 29|לאמת מידה 29}} {{ש}} בקשה לקבלת שירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ או לביטול השירות'''}}
{{ח:תת}} נא לסמן:
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
{{ח:תת|□}} אנו, החתומים מטה, בכתובת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt; מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות ”חשבון חשמל – רכוש משותף“ כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

{{ח:ת}} בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל – רכוש משותף.
{{ח:ת}} ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
{{ח:ת}} להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם פרטי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם משפחה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר חוזה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|*}} ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ״ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).

{{ח:סעיף|29א||תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''ניתוק אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)}}, יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א׳ עד ה׳ בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
{{ח:תתת|(2)}} האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה.
{{ח:תתת|(3)}} בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)}} פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''עילות לפירוק חיבור'''
{{ח:תת}} במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: 27.9.17, 23.9.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תש״ף־14, תש״ף־27, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
{{ח:תתת|(1)}} נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
{{ח:תת}} ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק במשך יותר משנתיים'''
{{ח:תת}} חל ניתוק באספקת החשמל במשך יותר משנתיים והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק – לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(3)}} אם המונה הוסר והחיבור פורק – לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש אספקה במת״מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יעמיד לרשות צרכניו מוקד טלפוני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7ב|באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)}} אשר יאפשר הטענת קוד למת״מ לבקשת צרכן בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד־פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק}} ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, ”מצב חירום“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אירוע אסון המוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מצב חירום אחר אגב לחימה;
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעמיד לרשות צרכן הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת״מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ־50 ש״ח.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חיוב בעבור צריכת חשמל}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''דרך חיוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד המוסמך“ – הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאריך הקריאה“ – התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''מס ערך מוסף'''
{{ח:תת}} נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
{{ח:תת}} חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיגול סכומים בחשבון'''
{{ח:תת}} הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות – לא יובא בחשבון.
{{ח:תתת|(2)}} היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר – יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
{{ח:תת|(ו)}} '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
{{ח:תת}} צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ז)}} '''תשלום מופחת לזכאים'''
{{ח:תת}} צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
{{ח:תת}} אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 31א|סעיף 31א לחוק}}, ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על יד ועל פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה – צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}} על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

{{ח:סעיף|31||תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20; תש״ף־27, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''תעריף עומס וזמן (תעו״ז)'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכני מתח עליון;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכני מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט״ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן.
{{ח:תתת|(1א)}} ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו״ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן – שנת המעבר).
{{ח:תתת|(2)}} מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
{{ח:תתת|(4)}} צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ־40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
{{ח:תתת|(5)}} חשבון צריכה דו־חודשי יוגש לצרכן תעו״ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
{{ח:תתת|(6)}} צרכן תעו״ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתת|(7)}} צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו״ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך וולונטרי (להלן – תעו״ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן – מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן – תעו״ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת}} במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, ”שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר“.
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
{{ח:תתת|(6)}} מעבר לתעו״ז וולונטרי ולתעו״ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
{{ח:תתת|(7)}} ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו״ז פשוט וולונטרי לשנים־עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו״ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו״ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו״ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו״ז וולונטרי או למסלול תעו״ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
{{ח:תתת|(8)}} מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו־(2) כדין צרכני תעו״ז המפורטים בסעיף (א)(1).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פניות ותלונות צרכנים}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת קהל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים, בקשות והזמנות שירות.
{{ח:תתת|(2)}} שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ־30 שעות שבועיות; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הפניה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי גישה המקובלים במועד הפניה, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פניה בעל־פה בשעות קבלת קהל במשרדיו;
{{ח:תתת|(2)}} פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני והפקסימיליה;
{{ח:תתת|(3)}} פניה באמצעות מוקד טלפוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלות השירות'''
{{ח:תת}} עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

{{ח:סעיף|33||תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''טיפול בתלונות צרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה בכתב או בטלפון'''
{{ח:תת}} עם קבלת תלונה של צרכן שהופנתה לספק שירות חיוני רשת בכתב או בטלפון יאשרו הגורמים האחראים לטיפול בתלונות אצל ספק שירות חיוני רשת את קבלתה ותחילת הטיפול בה. הייתה התלונה בכתב, יפיק ספק השירות החיוני רשת הודעה המאשרת את קבלת התלונה.
{{ח:תת|(א1)}} '''פנייה של צד שלישי'''
{{ח:תת}} היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני רשת ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה לגביה בהקדם ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו. תשובה לתלונה בכתב תישלח לצרכן בכתב בתוך פרק הזמן האמור. לא שלח ספק השירות החיוני רשת תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקה או דיון נוספים'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ־21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני רשת מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה.
{{ח:תת|(ד)}} '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
{{ח:תת}} לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ה1)}} '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
{{ח:תת}} תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
{{ח:תת|(ו)}} '''פיצוי בגין איחור'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ־10,000 ש״ח.

{{ח:סעיף|34||תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20; תש״ף־27, תשפ״א־17, תשפ״א־28}}
{{ח:ת}} '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''תלונה על רמת המתח'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על־פי תאום מראש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)}}.
{{ח:תתת|(2)}} התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו״ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
{{ח:תת|(ב)}} '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
{{ח:תת}} לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
{{ח:תתת|(2)}} הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלות תיקון נתיך'''
{{ח:תת}} בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקלה במיתקן הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חיבורים לרשת}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חיבור למתח נמוך}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו״א, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

{{ח:סעיף|35א||תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תש״ף־14, תש״ף־17, תשפ״א־6, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן – בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 – עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור זמני'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–4.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בטל לעניין בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} פירק המחלק את החיבור הזמני, ישיב למבקש החיבור את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך.
{{ח:תתת|(3)}} ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, ישלם את עלות החיבור הקבוע בהתאם לסעיף (א) בניכוי ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת במתח נמוך שאינם משמשים לצורך החיבור הקבוע ובניכוי עלותם של פריטי רשת וחיבור ששולם בעבורם במסגרת החיבור הזמני והם משמשים גם לצורך החיבור הקבוע.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח}}.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“ בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(חל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(א)(3)}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 ”התחברות לרשת ההספקה – מתח נמוך“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 ”תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים“.
{{ח:תתת|(5)}} לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“.
{{ח:תתת|(6)}} תשלום בעבור בדיקה לאחר הגדלת חיבור יהיה לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור בדיקת מיתקן עד גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה ”תעריף בדיקת מיתקן יחיד ביום“ בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור בדיקת מיתקן מעל גודל חיבור של 100×3 אמפר יגבה המחלק תעריף בהתאם לעמודה שכותרתה ”תעריף לבדיקה חוזרת או לבדיקה המבוצעת לאחר הגדלת חיבור או לבדיקת גנרטור“ בלוח תעריפים 4.3–11, לפי גודל החיבור הנבדק.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} '''החזר והשלמה'''
{{ח:תת}} תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באמת מידה 27 (טעות בחשבון)}} והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
{{ח:תת}} צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד־פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
{{ח:תת|(ז)}} '''אופן התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום חשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)}} למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(2)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|באמת מידה 25(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: 4.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, בכתב או בעל פה, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} ייעוד הבניין;
{{ח:תתת|(7)}} קיום ייצור עצמי;
{{ח:תתת|(8)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף קטן (3); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו, ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
{{ח:תתתת|(ה)}} עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו, להערכת המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק רשאי לדרוש הקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע החיבור בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סך כל גדלי החיבורים או הגדלות החיבור המבוקשים עולה על 100 קו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא ניתן לספק באופן תקין את האספקה המבוקשת מרשת קיימת;
{{ח:תתתת|(ג)}} המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל וצפי גידול העומס לגודל החיבור המבוקש ולאמינות האספקה של הרשת הקיימת.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|באמת מידה 35א(ח)}}.

{{ח:סעיף|35ג||תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לוח זמנים לביצוע החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן – עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביחידות צמודות קרקע:
{{ח:תתתתת|(1)}} בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5.
{{ח:תתת|(6)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתת|(7)}} סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
{{ח:תתת|(8)}} דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
{{ח:תתת|(9)}} אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור מחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל־90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.

{{ח:סעיף|35ד||תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ג|באמת מידה 35ג(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ג|או 35ג(ג)(3)}}, ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35ה||תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורים'''
{{ח:תת}} עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין {{ח:פנימי|סעיף 35ג|אמת מידה 35ג(ב)}} לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ג)}} '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
{{ח:תת}} אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

{{ח:סעיף|35ו||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הכנת בניין לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
{{ח:תת}} כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

{{ח:סעיף|35ז||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ו|באמת מידה 35ו(א)}}, יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35ח|אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35ח||תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן – בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן – תשלום בעבור בדיקת המיתקן); בעבור בדיקת מיתקן שתבוצע מעבר לשעות העבודה של המחלק, יגבה המחלק ממבקש החיבור תעריף בשיעור של 125 אחוזים מתעריף בדיקת מיתקן הקבוע בלוח תעריפים 4.3–11, בהתאם לגודל החיבור הנבדק.
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ז|באמת מידה 35ז(ב)}} ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
{{ח:תת|(א1)}} '''החתמה על משך זמן בדיקת הקבלה'''
{{ח:תת}} לאחר ביצוע הבדיקה, יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק}}'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35ח|לאמת מידה 35ח}} – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה'''}}
{{ח:ת}} סוג המיתקן שנבדק: {{ש}} □ בדיקת חיבור ציבורי □ בדיקת חיבור פרטי {{ש}} □ בדיקה לאחר ביצוע הגדלת חיבור □ בדיקת גנרטור
{{ח:ת}} בדיקה מספר: {{ש}} □ בדיקה ראשונה □ בדיקה חוזרת
{{ח:ת}} שם הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מיקום המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל החיבור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך ביצוע הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} משך זמן ביצוע הבדיקה (HH:MM): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת מזמין הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף|35ט||תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20; תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי חיבור מהיר'''
{{ח:תת}} פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו״א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור החיבור – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור בדיקת המיתקן – תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את מבקש החיבור לעניין משך זמן בדיקת הקבלה על גבי הטופס המצורף בנספח {{ח:פנימי|סעיף 35ח|לאמת מידה 35ח}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חיבור למתח גבוה}}

{{ח:סעיף|35י||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו״א ל־8 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו״א, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור מבקש להתחבר או להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הגבוה לגודל חיבור שאינו עולה על 16 מו״א;
{{ח:תתתת|(ב)}} החיבור המבוקש ניתן לביצוע מהבחינה הטכנית; מחלוקת בשאלת האפשרות הטכנית לביצוע החיבור תוכרע בידי מנהל מינהל החשמל.

{{ח:סעיף|35יא||תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו״א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות חיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה אשר הוגשו החל מיום 2.11.2021):}} לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלות פירוק החיבור – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות פירוק הרשת הזמנית – מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 ”עבודות על חשבון אחרים“, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב על־פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידה במועדים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

{{ח:סעיף|35יב||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21; תש״ף־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־12}}
{{ח:ת}} '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק בכתב, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(4)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
{{ח:תתת|(5)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
{{ח:תתת|(7)}} שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
{{ח:תתת|(8)}} אם קיים ייצור עצמי – המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
{{ח:תתת|(10)}} צורך בקו גיבוי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי – לא יאוחר מ־30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} ולתקנות לפיו ולכל דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות האספקה למקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
{{ח:תת|(ב1)}} '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן – חיבור מוגבל).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
{{ח:תתת|(4)}} לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת – יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ישיב למבקש החיבור –
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ־8 מגה־וולט אמפר – לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה־וולט אמפר ומעלה – לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
{{ח:תתת|(8)}} תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
{{ח:תתת|(9)}} מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן – אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(10)}} לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
{{ח:תתת|(11)}} המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז}}, לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
{{ח:תתת|(12)}} מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
{{ח:תתת|(13)}} אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(14)}} המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו־(8), לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יג|אמת מידה 35יג}} לגבי אותה תשובה.
{{ח:תתת|(15)}} תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות {{ח:הערה|(מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
{{ח:תת|(ד)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן – המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ב)}} מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו־4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יא|באמת מידה 35יא(ג)}} מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־12}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מודגל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שם הצרכן: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מיקום הצרכן: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} גודל חיבור מבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מועד חיבור מבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________________________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|1.}} פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_____________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|2.}} פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;קיץ&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;חורף&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנאים בתחנת משנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח עליון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח גבוה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;שנאים בתחנת משנה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;קווי מתח עליון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טרם מתן החיבור המבוקש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתן החיבור המבוקש במלואו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|3.}} פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt;.
{{ח:תת|4.}} פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;.

{{ח:סעיף|35יג||תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן הפרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} עלות החיבור הסופית.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
{{ח:תתת|(2)}} החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35לד|באמות מידה 35לד (חיבור חריג)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לה|או 35לה (חיבור מיוחד)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|35יד||תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
{{ח:תתת|(3)}} לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יג|באמת מידה 35יג(ג)(1)}}, ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
{{ח:תתת|(3)}} ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|35טו||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מיתקן החשמל הפרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תת}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''מיקום הצבת המיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו־4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

{{ח:סעיף|35טז||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תת}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)(1)}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35יז|אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)}}.

{{ח:סעיף|35יז||תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(2)}} שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35טז|באמת מידה 35טז(ב)(1)}}, ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו (להלן – בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל}} והתקנות לפיו, יגיש דו״ח ליקויים למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט־מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח'''
{{ח:תת}} בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

{{ח:סעיף|35יח||תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור נוסף'''
{{ח:תתת|(1)}} דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה|תיקון: תשע״ט־5}}

{{ח:סעיף|35יט||תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35י|באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)}}; לעניין זה, ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:תתת|(4)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)“.
{{ח:תתת|(5)}} על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
{{ח:תתתת|(ט)}} מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש״ח תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(9)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמת מידה 35יב(ד)}}.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
{{ח:תתת|(11)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(12)}} האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הספק מיתקן פוטו–וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש״ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן – הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש״ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
{{ח:תתת|(4)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שמירת מקום ברשת'''
{{ח:תת}} המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד – המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן – התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
{{ח:תתת|(2)}} המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן – בדיקת היתכנות).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
{{ח:תתת|(5)}} בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף (4).
{{ח:תתת|(6)}} סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
{{ח:תתת|(7)}} על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(8)}} ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
{{ח:תתת|(9)}} הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן – פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

{{ח:סעיף|35יט1||תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש״ף־13, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו – המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו – רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו – סקר היתכנות וולונטרי).
{{ח:תתת|(2)}} מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} טכנולוגיית הייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ז)}} קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ט)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה“.
{{ח:תתת|(4)}} על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24 ”חשבון לגבי שירות שטרם ניתן“}}.
{{ח:תתת|(5)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
{{ח:תתתת|(ד)}} רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(6)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי־יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
{{ח:תתת|(7)}} המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(9)}} המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

{{ח:סעיף|35כ||תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק חיבור'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).}}
{{ח:תת|(א)}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ייצור מותנה (להלן – בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יב|באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35יד|באמת מידה 35יד(א)}}, החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב־50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''מערכות תקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על התשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יא|אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)}}, המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: ”עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה“.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

{{ח:סעיף|35כ1||תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תשע״ט־13, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק החשמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק הזרמה מרבי לרשת“ – הספק מרבי מדומה שמבקש הצרכן להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית – בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו–וולטאית יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, שבת וחגים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה החיובית שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש – 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות – יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור בגז“ – מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018)}} כפי שתעודכן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת החיבור לרשת“ (PCC – Point of Common Coupling) – נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות ברשת“ – עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת חלוקה“ – רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך סנכרון“ – בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה“ – הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף המבוקש“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשובת מחלק חיובית“ – התחייבות המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}}, לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמת מידה 35כ1}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כ2||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 18.11.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''מתח החיבור והתאמת הציוד לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור מיתקן לרשת החשמל בהספק כולל העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 16 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 35כא|לסעיף (א) באמת מידה 35כא}}.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב מיתקן במקום צרכנות המחובר לרשת החלוקה יהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן המצטבר של סך המיתקנים במקום הצרכנות לא יעלה על 630 קו״א בשילוב לרשת מתח נמוך ולא יעלה על 16 מו״א בשילוב לרשת מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הממשי בקילו וואט של סך המיתקנים במקום הצרכנות, כשהוא מחולק במקדם הספק 0.9, לא יעלה על גודל החיבור של מקום הצרכנות בקו״א;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם לא נקבע אחרת בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, מחלק יגדיל, לבקשת צרכן, חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|ובסימן ב׳ לפרק ג׳}} באמות המידה ובכפוף למועדים הקבועים בסעיף (ט)(2).
{{ח:תת|(ב)}} '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מבקש שילוב מיתקן יהיה הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את ההספק המותקן המבוקש. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשלום בעד הרישום).
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – הספק רשום).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(5)}} המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
{{ח:תתת|(6)}} בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
{{ח:תת|(ד)}} '''זימון למשרדי המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יזמן את המבקש למשרדיו לצורך הגשת הבקשה, בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום. לחלופין המחלק רשאי לאפשר למבקש להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט. אפשר המחלק להגיש בקשה באמצעות אתר האינטרנט, רשאי המבקש לבקש כי בקשת החיבור או השילוב תוגש במשרדי המחלק, והמחלק יהיה חייב לזמנו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא זימן המחלק מועד כאמור בסעיף קטן (1), ולא אפשר את הגשת הבקשה באמצעות אתר האינטרנט כאמור באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, ישלם המחלק למבקש תעריף לפי שורה 5 או 11 בלוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש, בעבור כל יום עיכוב בזימון מעבר למועד הקבוע בסעיף קטן (1); נוסף על האמור, אם מבקש ביקש להגיש בקשת חיבור או שילוב במשרדי המחלק, על אף שהמחלק אפשר הגשת בקשה כאמור באמצעות אתר האינטרנט, והמחלק לא זימן אותו למשרדיו לצורך הגשת הבקשה בתוך המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש תעריף לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (3), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד־קווית של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וואט;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן נמוך מ־15 קילו וואט – יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
{{ח:תתתת|(ח)}} התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות; אם התעריף המבוקש מאפשר יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו–וולטאי בהספק קטן מ־15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|בסעיף (ג) באמת מידה 176}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
{{ח:תתתת|(י)}} מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
{{ח:תתתת|(יא)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר – תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א׳ לאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(יב)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
{{ח:תתתת|(יג)}} המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה – פירוט של השעות שבהן המבקש מעוניין להוציא אנרגיה לרשת אם הוא יוגבל בתשובת המחלק לפי סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נקודת החיבור המבוקשת לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן בהספק מותקן העולה על 100 קילו וואט, אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות – גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי – תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן ההודעה, נתונים ומסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. רשימת הנתונים והמסמכים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש המבקש את כל המסמכים והנתונים בהתאם לסעיף קטן (1), ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקשות לחיבור לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ב)(1);
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ח)}} '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
{{ח:תת}} עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות ברשת אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} התאמת הציוד במיתקן לדרישות המערכתיות לציוד; מחלק יפנה למנהל המערכת לאישור ציוד שלגביו לא נקבעו דרישות מערכתיות; מנהל המערכת ישיב למחלק בתוך 7 ימי עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב – עמידת המבקש בתנאים אלה;
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.
{{ח:תת|(ט)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש בתוך שלושים ימי עבודה מיום ההודעה כי הבקשה עומדת בתנאי הסף לבדיקת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש לפי סעיף (ו)(1) במשרדי המחלק, לפי העניין, ואם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. תשובת המחלק תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב׳. נוסף על כך, המחלק יהיה רשאי לפרט בתשובתו הסברים לעניין המשך הליך הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובה לפי סעיף קטן (1), המחלק יתחייב לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, ולהזרמת האנרגיה לרשת בהתאם לבקשת המבקש, בהתאם למועד שביקש המבקש לפי סעיף (ה)(1)(ז) או לפי המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי חיבור או שילוב של מיתקן – בתוך 6 חודשים ממועד מתן התשובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח נמוך בלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 90 ימי עבודה ממועד מתן התשובה;
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (א), לגבי חיבור או שילוב של מיתקן בחיבור קיים לרשת מתח גבוה ובלא הגדלת חיבור והזרמת אנרגיה לרשת – בתוך 120 ימי עבודה ממועד מתן התשובה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק רשאי להודיע במסגרת תשובתו לפי סעיף קטן (1) כי החיבור מתאפשר בכפוף לאחת או יותר מההגבלות האלה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק חיובית מוגבלת):
{{ח:תתתת|(א)}} למבקש חיבור או שילוב מיתקן במתח גבוה, המחלק יהיה רשאי להגביל את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף או בתנאים שנקבעו במכרז היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בפסקה זו או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל;
{{ח:תתתת|(ב)}} למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי הספק ההזרמה המרבי לרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את הזרמת האנרגיה לרשת; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} למבקש שילוב מיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט אשר מבקש הגדלת חיבור לצורך שילוב מיתקן, המחלק רשאי לקבוע בתשובתו כי גודל החיבור לצורך צריכת האנרגיה מהרשת יוגבל באמצעות אמצעי אשר יגביל את היקף האנרגיה הנצרכת מהרשת במקום הצרכנות שבו ישולב המיתקן; האמצעי יותקן על ידי מבקש השילוב ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק לפי פסקה (ב).
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(6)}} המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי־אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי־אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – תשובת מחלק שלילית לחיבור).
{{ח:תתת|(7)}} בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן המרבי;
{{ח:תתתת|(א1)}} למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד – אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
{{ח:תתתת|(א2)}} כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(8)}} נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
{{ח:תתת|(9)}} עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
{{ח:תתת|(9א)}} לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(10)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(11)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(12)}} אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|אמת מידה 37}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141}}.
{{ח:תת|(ט1)}} '''בחינה מחדש של תשובת מחלק שלילית – הוראת מעבר'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יבחן מחדש בקשות שהוגשו החל מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) וקיבלו תשובות מחלק שאינן חיוביות, ובלבד שהוגשו לבחינה מחדש עד תום שבועיים ממועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020 (בסעיף זה – תיקון מס׳ 7 לכללים).
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבחן מחדש את הבקשות לפי סדר בדיקתן טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 7 לכללים.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק לא יגבה תשלום בעד בחינה מחדש שבוצעה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(י)}} '''דיווחים לשר ולרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יפרסם לציבור באתר האינטרנט שלו דוח של תשובות המחלק בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7א|לאמת מידה 7א}}. העתק מהדוח יישלח לשר וליושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} לדרישת ראש אגף הנדסה ברשות, המחלק יעביר לרשות את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לכל מיתקן שקיבל תשובת מחלק.
{{ח:תת|(יא)}} '''אישור העמדת בטוחה'''
{{ח:תת}} ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
{{ח:תת|1.}} אני מתעתד להקים מיתקן פוטו–וולטאי בגודל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . קו״ט (עד 700 KW) (להלן – המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת־חלקה . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . . . בגוש . . . . . . . . . . . . ביישוב . . . . . . . . . . . ., כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תת|2.}} ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
{{ח:תת|3.}} אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
{{ח:תת|4.}} המתקן יוקם ויעמוד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}} (להלן – התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס׳ 7400, 2014, עמ׳ 1532, ובמיוחד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 24|ו־24 לתקנות}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#תוספת|והתוספת לתקנות}} ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
{{ח:תת|5.}} ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|התקנות הנזכרות לעיל}} על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
{{ח:תת|6.}} זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
{{ח:ת}} חתימת המזמין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
{{ח:ת}} אני, עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מאשר כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . התייצב במשרדי ברח׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מר/גב׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נושא תעודת זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
{{ח:ת}} במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
{{ח:ת}} אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ו-. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ״ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
{{ח:ת}} חתימה וחותמת עורך דין . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־10, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|לאמת מידה 35כ2}} – טופס תשובת מחלק'''}}
{{ח:תת|I.}} '''תשובת המחלק''' (התשובה המתאימה תסומן להלן):
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק חיובית
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק חיובית מוגבלת
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק שלילית לחיבור
{{ח:תת}} &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____&lt;/span&gt; תשובת מחלק שלילית לתעריף
{{ח:תת|II.}} '''פירוט תשובת מחלק חיובית'''
{{ח:תת}} סוג המיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק מותקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מגה וואט
{{ח:תת}} מיקום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה או לשילוב המיתקן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (יום, חודש, שנה)
{{ח:תת}} תעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|III.}} '''פירוט תשובת מחלק חיובית מוגבלת'''
{{ח:תת}} הגבלת שעות מוערכת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (למיתקן במתח גבוה) עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דרישת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . כן/לא
{{ח:תת}} הספק הזרמה מרבי לרשת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (למיתקן בהספק מותקן מעל 100 קילו וואט)
{{ח:תת}} דרישה לאמצעי להגבלה של צריכת האנרגיה מהרשת כן/לא
{{ח:תת|IV.}} '''פירוט תשובת מחלק שלילית לחיבור'''
{{ח:תת}} פרטי העבודות הנדרשות ברשת והסיבות שבגינן לא ניתן להשלים את העבודות עד למועד המבוקש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק מותקן מרבי שניתן לחבר במיקום המבוקש (הספק מרבי אפשרי) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המועד המוקדם ביותר האפשרי לחיבור או לשילוב ההספק המבוקש ובלבד שלא יעלה על מועד ההפעלה המסחרית שנקבע בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת במשך התקופה שלגביה קיימת מגבלת הזרמת האנרגיה לרשת &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} המבקש רשאי לעדכן את הבקשה בהתאם לתיקונים שציין המחלק בטופס זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}} (להלן בנספח זה – הכללים) עד ליום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|V.}} '''פירוט תשובת מחלק שלילית לתעריף'''
{{ח:תת}} הנימוקים לאי־עמידה בתנאי הזכאות לתעריף . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המבקש רשאי לעדכן את הבקשה עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|VI.}} '''התאמת ציוד'''
{{ח:תת}} הציוד תואם את הדרישות המערכתיות שקבע מנהל המערכת כן/לא
{{ח:תת}} במקרה של אי־התאמת הציוד: המבקש מחויב לעדכן את סוג הציוד בהתאם לדרישות המערכתיות עד ליום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|VII.}} '''הגבלת אחריות'''
{{ח:תת}} אומדן השעות, שנתן המחלק, שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות למבקש, במהלך התקופה שבה מיתקן פועל באופן חלקי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7)(א1) לאמת מידה 35כ2 בספר אמות המידה בכללים}}, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|אמת מידה 37 לספר אמות המידה בכללים}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א לספר אמות המידה בכללים}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 141|סעיף (א1) לאמת מידה 141 לספר אמות המידה בכללים}}.

{{ח:סעיף|35כ3||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 23.9.19, 25.11.20, 14.2.22; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''ביצוע חיבור או שילוב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובת מחלק חיובית הודעה לתשלום (להלן – התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} למבקש חיבור – תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ב)}} למבקש שילוב – תשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו־כיווני לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה המשולב במקום צרכנות במתח נמוך – תשלום נוסף בעבור התקנת ציוד למערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10;
{{ח:תתתת|(ג)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד מכלי מדידה – כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה – תשלום לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ד)}} למבקש חיבור או שילוב של מיתקן במתח נמוך או גבוה, ההודעה לתשלום תכלול גם דרישה לתשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 21, בשורה 22 או בשורה 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 בלוח 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 14 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
{{ח:תתת|(5)}} פירוט מדדי אמינות אספקה ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי־אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המוזנת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המוזנת;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המוזנת;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המוזנת מהמבקש, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המוזנת בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי שקיעות במתח ברשת המוזנת בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המוזנת, אם יש למחלק נתונים על פי מערכת ניטור איכות החשמל ברשת של מחלק;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
{{ח:תתת|(10)}} אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו – האישורים).
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תת}} מסמך התיאום הטכני יושלם, ככל הניתן, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א). לא הושלם התיאום בתוך התקופה האמורה, יפרט המחלק לרשות בכתב את הנימוקים לכך.
{{ח:תת|(ד)}} '''עדכון המבקש לגבי התקדמות בהשגת האישורים'''
{{ח:תת}} המחלק יודיע למבקש על מועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כל אחד מהאישורים וכן ימסור למבקש, על פי דרישתו, את סטטוס קבלת האישור.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ביניים המתבצע על ידי מבקש חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש חיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון ששולם על ידי מבקש החיבור (להלן – תשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהיה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור, לאחר השלמת התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מתעריף החיבור לבין סכום התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן – הסכם רכישה).
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
{{ח:תת|(ז)}} '''שינויים בפרטי הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מההספק המותקן של המיתקן המבוקש יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה; אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית; אם התשובה לבקשה הנפרדת והחדשה תהיה חיובית, תפקע תשובת המחלק החיובית לבקשה המקורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% או יותר מההספק המותקן המבוקש במועד הרישום יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית;
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש המבקש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בפיסקאות (ב), (ג) או (י) לסעיף (ה)(1) באמת מידה 35כ2}}, יביאו לפקיעת תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(2)}} התבקש שינוי, העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בבקשה הראשונית, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות בהתאם ללוח תעריפים 4.4;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תת|(ח)}} '''ביטול הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש חיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון ובטרם ביצע את תשלום הביניים, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור בסעיף (ה) בתוך שלושים ימי עבודה מהמועד שבו שלח המחלק למבקש החיבור את הדרישה לתשלום, תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום התשלום הראשון, למעט התשלום בעד מכלי המדידה, בעד מערכת התקשורת לשליטה ובקרה ובעד סנכרון המיתקן, לא יוחזר למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מבקש החיבור כי אין בכוונתו להמשיך בהליך החיבור מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) ובטרם שלח לו המחלק חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית וסכום תשלום הביניים בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה על פי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4 יוחזר למבקש.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע מבקש שילוב כי אין בכוונתו להמשיך בהליך השילוב מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את התשלום הראשון ובטרם סיים המחלק את עבודות השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית והמחלק ישיב למבקש את התשלומים ששולמו לפי סעיף (א), אלא אם כן הותקן הציוד אצל המבקש.
{{ח:תתת|(5)}} הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ט)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
{{ח:תת|(י)}} '''התקנת מנייה'''
{{ח:תת}} במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מונה צריכה דו־כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
{{ח:תתת|(2)}} מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת צרכן יתקין המחלק, במקום מונה כאמור בסעיף קטן (2), מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק; ביקש צרכן התקנת מונה לפי סעיף קטן זה, יחולו לגבי המונה שיותקן לפי בקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|אמת מידה 63}};
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
{{ח:תתת|(2)}} על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ב1) לאמת מידה 24}}, בעניין חשבון שירותי רשת.

{{ח:סעיף|35כ4||תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21; תשע״ט־4, תש״ף־10, תש״ף־14, תש״ף־15, תש״ף־18, תשפ״א, תשפ״א־23, תשפ״א־29, תשפ״ב־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם כללה תשובת המחלק הגבלה על הספק ההזרמה לרשת או הגבלה על הספק הצריכה מהרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(3)(ב) או (ט)(3)(ג) באמת מידה 35כ2}}, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או את האמצעי להגבלת הספק הצריכה מהרשת, לפי תשובת המחלק, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ״ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(5)}} לאחר ביצוע הבדיקה יחתים המחלק את המבקש בעניין משך זמן בדיקת המיתקן על גבי הטופס המצורף כנספח א׳ לסימן זה {{ח:הערה|[צ״ל: לאמת מידה זו]}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יסנכרן מיתקן אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, והגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן, או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|בנספח ג׳}}; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים על ידי הגשת הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, שלפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 1|בתוספת הראשונה לנספח ג׳ של אמת מידה זו}}, ועל ידי הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 2|בתוספת השנייה לנספח ג׳ לאמת מידה זו}}, ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, ”היתר סוג“ – היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של אחד הנספחים לאמת מידה זו, למעט נספח א׳;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3}} – הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה שעליו הותקן, אם הותקן על מבנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ובנייה;
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ז)}} למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון, ואם בתנאים לזכאות לתעריף הנוגעים להליך התחרותי נקבעה הסדרה להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון והוגשה הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי אותה הסדרה – חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן ולא עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק החיובית.
{{ח:תת|(ה)}} '''ביצוע הסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} עמד המבקש בתנאים המפורטים בסעיף (ד), יסנכרן המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לקבוע בהסכם ה־PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3}} ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} '''בדיקות קבלה'''
{{ח:תת}} המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
{{ח:תת|(ו1)}} '''דרישות ביטחון'''
{{ח:תת}} כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב״ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב״ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן במועד שבו הושלמו הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה, ככל שנדרשו.
{{ח:תתת|(2)}} חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}} בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה למיתקן ייצור'''}}
{{ח:תת|□}} בדיקה ראשונה
{{ח:תת|□}} בדיקה חוזרת
{{ח:ת}} שם החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} טכנולוגיית המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מיקום המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל המיתקן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} גודל החיבור: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תאריך ביצוע הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר בודקים מטעם חברת החשמל שביצעו את הבדיקה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} משך זמן ביצוע הבדיקה לבודק (HH:MM): . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} חתימת המבקש: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף־14, תש״ף־15}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – {{ח:הערה|(בוטל)}}'''}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א, תשפ״א־3}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳ {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|לאמת מידה 35כ4}} – תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|היתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך|תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו־וולטאיים במתח נמוך}}.}}

{{ח:סעיף|35כ5||תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־4, תש״ף־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקה וכיול מחדש של אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ינתק מבקש שילוב שלא ימציא לו אחת ל־5 שנים אישור לתקינות ודיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, על ידי חשמלאי מורשה, עד לקבלת האישור.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, כדי לוודא את תקינות ודיוק האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש שילוב שהתקין אמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה רשאי לפנות למחלק בבקשה להגדלת הספק ההזרמה לרשת של מיתקן קיים; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שהקים מיתקן במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1; וממבקש שהקים מיתקן במתח גבוה את התעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. המחלק ישיב למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
{{ח:תתת|(4)}} ניתנה למבקש תשובת מחלק חיובית לבקשה להגדלת הספק ההזרמה, יבצע המחלק כיול מחדש של האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה בהתאם להספק ההזרמה לרשת שאושר לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תת}} מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו–וולטאי – גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חידוש היתר ההפעלה'''
{{ח:תתת|(1)}} בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

{{ח:סעיף|35כ6||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(אמת מידה זו לא תחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} וכן לא תחול על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019).}}
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הרשום המצטבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.

{{ח:סעיף|35כ7||תיקון: 18.5.20; תש״ף־26}}
{{ח:ת}} '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הארכת מועדי ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חיבור למתח עליון ולמתח על}}

{{ח:סעיף|35כא||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20; תשע״ט־9, תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
{{ח:תת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין“ – בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור“ – חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לח יבור מיתקן הי יצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חצר ייצור מבקש החיבור“ – חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''גודל חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־8 מו״א ואינו גדול מ־250 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו״א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על 16 מו״א.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־250 מו״א ואינו גדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
{{ח:תתת|(3)}} חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ־400 מו״א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(4)}} גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
{{ח:תתת|(6)}} הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
{{ח:תתת|(8)}} חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|שבסימן ב׳ (חיבורים לרשת)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סכימת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק״מ.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה ויעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

{{ח:סעיף|35כב||תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע״ט־9, תשפ״א־6, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כא|סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה}} ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס׳ 3 (1225) ”בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022“ מישיבה מס׳ 534, מיום 8.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות (להלן – בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א׳ ”הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן“ ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א׳ ”עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי“ בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ־6 מו״א, אלא לגודל חיבור של 6 מו״א בלבד. עברו יותר מ־25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
{{ח:תת}} בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“.
{{ח:תת|(ה)}} '''חישוב על פי התעריף התקף'''
{{ח:תת}} כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף, תשפ״ב־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כב|לאמת מידה 35כב}} – העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף רשת שכותרתה: ”עלות עבודות תשתית רשת“'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עבודת תשתית רשת (עת״ר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מלש״ח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 400 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנות מיתוג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;UPRATING קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;העתקת קו 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלפת תיילים 161 ק״ו דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קווי 161&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה סגורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לתחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לשנאי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע A – כפרי מרוחק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע C אזור עירוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחמ״ש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סעיף קרקע D מטרופולין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניטור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ליחידה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת עלויות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות קבלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתח גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVAR&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 400 קו״א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 13/22 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחט״ר – 630 קו״א 33 ק״ו – פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MVA&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – חד־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״ג עילי – דו־מעגלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ תת־קרקע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חלוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חידוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עלות ק״מ קו מ״נ עילי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ק״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד ”סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי“ בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) בשיעור של 65%.

{{ח:סעיף|35כג||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20; תשע״ח, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן – מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ול פחות את הפרטים והמסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי מבקש המידע;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור, ככל שאלה מצויים בידי מבקש המידע;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה־וולט אמפר;
{{ח:תתת|(6)}} צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
{{ח:תתת|(7)}} לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(8)}} מועד חיבור נדרש;
{{ח:תתת|(9)}} צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו״א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
{{ח:תתת|(10)}} שיטת התנעת מנועים והספקם;
{{ח:תתת|(11)}} סכימה חד־קווית של מיתקן הצריכה;
{{ח:תתת|(12)}} צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
{{ח:תתת|(13)}} אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
{{ח:תתת|(14)}} קיום ייצור עצמי הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפנית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ־45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
{{ח:תתתת|(ד)}} תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
{{ח:תתתת|(ז)}} לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: המצאת הפרטים לתפ״ט)}} כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן – המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(3)}} עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
{{ח:תתת|(4)}} פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)}}.

{{ח:סעיף|35כד||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן – סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, ”שינוי“ – הגדלת ההספק המותקן ביותר מ־5%.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(3)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ו)}} הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ז)}} תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונוונציונאלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
{{ח:תתתת|(ח)}} טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
{{ח:תתתת|(י)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יא)}} מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
{{ח:תתתת|(יב)}} סכימה חד־קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(יג)}} צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב־שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ־14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת־קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
{{ח:תתת|(2)}} רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
{{ח:תתת|(2)}} סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
{{ח:תתתת|(ז)}} סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
{{ח:תתת|(4)}} עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
{{ח:תתת|(7)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ־30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך הסקר.
{{ח:תתת|(11)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ־60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
{{ח:תת|(ד)}} '''הבהרות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת , באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
{{ח:תתת|(3)}} אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} למיתקן אחר (בסעיף קטן זה – סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
{{ח:תתת|(2)}} לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור, לפי הספק המיתקן שלגביו נערך סקר ההיתכנות.
{{ח:תתת|(5)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(6)}} התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ז)}} '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר ההיתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כו|באמת מידה 35כו}} אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|35כה||תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19; תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} '''עבודות תכנון מקדימות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
{{ח:תתתת|(א)}} תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכנת תוכנית מיתאר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקת מפרט למסדר GIS;
{{ח:תתתת|(ז)}} בדיקת מפרט להגנות;
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ט)}} בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(3א)}} תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בהיוועצות בבעל רישיון הולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35כו||תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע״ח, תש״ף־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|35כו1||תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישות מערכתיות לציוד“ – דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: שיורו תפ״ט וינ״מ)}} מכוח הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 5|סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל}} או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – התחייבות של מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: התחייבות של תפ״ט ושל ינ״מ)}} לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבלות הזרמה“ – מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד להפעלה מסחרית“ – המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין – 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי להזרמה מלאה“ – המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף – המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מרבי לחיבור“ – המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכסה“ – הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על 16 MW, למעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לא מפוצל“ – תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מפוצל“ – חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מערכתי“ – קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מסעף“ – חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לזכאות לתעריף“ – אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמת מידה 35כו1}} – קוד הרשת''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|35כו2||תיקון: 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר תכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כד|אמת מידה 35כד}} ומי שביצע תהליך תכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|אמת מידה 190}}, אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(5א)}} בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו־(8).
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר.
{{ח:תתת|(7)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(8)}} בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

{{ח:סעיף|35כו3||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
{{ח:תתתת|(ג)}} תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
{{ח:תתתת|(ד)}} מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן – המכסה המבוקשת);
{{ח:תתתת|(ה)}} תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל – מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
{{ח:תתתת|(ח)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ט)}} צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
{{ח:תתתת|(י)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(יא)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
{{ח:תתתת|(יג)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד־קווית עקרונית;
{{ח:תתתת|(יד)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
{{ח:תתתת|(טו)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(טז)}} מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(יז)}} אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(יח)}} למבקש חיבור חריג – התחייבות מבקש הסקר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לו|סעיף (ד) לאמת מידה 35לו}}.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר תכנון למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|אמת מידה 35כו2}}, אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתת|(3)}} למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו־דלקית – תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
{{ח:תתת|(4)}} קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתת|(5)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
{{ח:תתת|(6)}} אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן – הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
{{ח:תתת|(7)}} מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, ”מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5}};
{{ח:תתת|(8)}} המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
{{ח:תתת|(9)}} המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(10)}} חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור.

{{ח:סעיף|35כו4||תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 1.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן – טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
{{ח:תתתת|(א1)}} אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש – קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן – מועד החיבור האפשרי);
{{ח:תתתת|(ג)}} קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במועד החיבור האפשרי;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה – גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג1)}} אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק שאי־אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה – אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(3)}} המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} אופן החיבור של המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
{{ח:תת}} הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} '''משך הזמן להשלמת סקר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}.
{{ח:תתת|(2)}} בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1.
{{ח:תתת|(3)}} בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה־16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (1), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|לאמת מידה 35כו4}} – טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על־עליון'''}}
{{ח:תת|1.}} '''נתוני בקשת החיבור'''
{{ח:תת}} שם מבקש החיבור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} הספק המיתקן המבוקש . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} טכנולוגיה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דגם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מס׳ תכנית מיתאר מאושרת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|2.}} '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
{{ח:תתת|(א)}} התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל־עליון: כן/לא
{{ח:תתת|(ב)}} המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש . . . . . . . שנת . . . . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (מגה וואט).
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(ד1)}} אם נקבעו מגבלות הזרמה –
{{ח:תתתת|(1)}} ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (מגה וואט).
{{ח:תתתת|(2)}} המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש . . . . . . . . . . . . . . שנת . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתתת|(3)}} אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ה)}} לחוות רוח, הספק החיבור . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . [מגה וואט].
{{ח:תת|3.}} '''נספחים לתשובת מנהל המערכת '''
{{ח:תתת|(א)}} נספח 1 – במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור – פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
{{ח:תתת|(ב)}} נספח 2 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
{{ח:תתת|(ג)}} נספח 3 – הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
{{ח:תתת|(ד)}} נספח 4 – אופן חיבור המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(ה)}} נספח 5 – אם אי־אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.

{{ח:סעיף|35כו5||תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 1.11.20, 14.2.22; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־14, תשפ״א־23, תשפ״ב־22}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}} תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4}} – הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} למיתקן לא מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן מפוצל – בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על 16 מגה וואט המתחבר למתח גבוה“ ללוח תעריפים 4.2–1 ”תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה“.
{{ח:תתת|(4)}} שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ־15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, ”מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה“ – מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
{{ח:תת|(א1)}} '''שינוי מכסה מבוקשת'''
{{ח:תתת|(1)}} עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) – חלפו 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
{{ח:תתתת|(ב)}} המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו־(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
{{ח:תת|(ב1)}} '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, פעם אחת, לתקופה של שלושה חודשים, בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 30 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו|לאמת מידה 35כו}} כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש״ף–2020, בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}}; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו־13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|אמות מידה 35כו3}} {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|ו־35כו4}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה – ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
{{ח:תתת|(4)}} אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}} או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה – המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה – המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה – סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו2|לאמת מידה 35כו2}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כד|בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד}}; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3}}, אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
{{ח:תתתת|(ד)}} בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}} (להלן – תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
{{ח:תתתת|(ה)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) – תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק״ו“ או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 ”תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק״ו“ ללוח תעריפים 4.1–1 ”תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון“, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ו)}} המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
{{ח:תתתת|(ז)}} לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
{{ח:תתתת|(ח)}} החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ט)}} עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|לאמת מידה 35כו3}}; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה ואשר לא יעלה על שלושה חודשים מהמועד האמור; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ג׳ לאמות המידה}};
{{ח:תתתת|(י)}} לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
{{ח:תתתת|(יא)}} עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.

{{ח:סעיף|35כו6||תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־9, תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן עד 16 מגה וואט במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק עד 16 MW, במקום הצרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק עד 16 MW במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
{{ח:תת|(ג)}} '''רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
{{ח:תתת|(5)}} לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|סעיף (א) לאמת מידה 35כו3}}, בשינויים המחויבים, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|פסקאות (ב) עד (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו3|בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3}}.
{{ח:תתת|(4)}} לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו4|סעיף (א) לאמת מידה 35כו4}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בפסקה (ג), במקום ”מועד מרבי לחיבור“ יקראו ”מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}“;
{{ח:תתתתת|(2)}} פסקה (ו) – לא תיקרא;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (4) – לא ייקרא.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי להגביל בתשובתו את יכולת הוצאת האנרגיה לרשת מהמיתקן בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה, אלא אם כן נקבע בתנאים לזכאות לתעריף היקף הגבלת שעות אחר שלא יעלה על היקף הגבלת השעות הקבוע בסעיף קטן זה או כי לא תותר הגבלת השעות בכלל.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} למיתקן ייצור במתח נמוך – תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
{{ח:תתתתת|(2)}} למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה – תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
{{ח:תתתתת|(3)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} למיתקן ייצור במתח גבוה – תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
{{ח:תתת|(4)}} על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף (ג) לאמת מידה 24}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|בסעיף (א) לאמת מידה 35כז, למעט פסקאות (ד) ו־(ו) לסעיף קטן (1)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
{{ח:תת}} לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”מחלק“ יקראו ”מנהל המערכת“:
{{ח:תתת|(1)}} על התקנת מערכת תקשורת – {{ח:פנימי|סעיף 69|אמת מידה 69}};
{{ח:תתת|(2)}} על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4, למעט סעיפים (א) ו־(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן – {{ח:פנימי|סעיף 35כ5|אמת מידה 35כ5}}.

{{ח:סעיף|35כז||תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''הסכמים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטים טכניים של סוג הציוד שי שמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}, לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
{{ח:תתתת|(ז)}} זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
{{ח:תתתת|(ח)}} בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}} לבין מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(י)}} התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים {{ח:הערה|[צ״ל: ניהולים]}}, תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
{{ח:תתתת|(יא)}} למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין.
{{ח:תתתת}} מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
{{ח:תתתת|(ד)}} עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ה)}} מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור;
{{ח:תתתת|(ו)}} קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
{{ח:תתתת|(ז)}} תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
{{ח:תתתת|(ח)}} שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ט)}} כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
{{ח:תתתת|(י)}} טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתתת|(יא)}} הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
{{ח:תתתת|(יב)}} הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
{{ח:תתתת|(יג)}} הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
{{ח:תתתת|(יד)}} כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
{{ח:תתתת|(טו)}} משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב ”אי“;
{{ח:תתתת|(טז)}} אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
{{ח:תתתת|(יז)}} קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
{{ח:תתתת|(יח)}} קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר.
{{ח:תתת|(2)}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כט|באמת מידה 35כט(א)(4)}}, בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל־70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו5|אמת מידה 35כו5(א)}} או בניכוי מקדמה ששולמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כג|סעיף 35כג(ד)}}, לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ־60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע״מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
{{ח:תתת|(4)}} על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
{{ח:תת|(ה)}} '''היתרים וזכויות מעבר'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 141|אמת מידה 141 (אחריות)}} יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|35כח||תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ד)}}, יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו|לאמת מידה 35כו(5)(א)}} או המקדמה ששולמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כג|לאמת מידה 35כג}}, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2א)}} ביטל מבקש חיבור מיתקן ייצור את בקשתו לאחר תשלום החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ד) לאמת מידה 35כז}}, יחייב בעל רישיון הולכה את מבקש החיבור בהוצאות שנגרמו לו.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן צריכה אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|סעיף (ד) לאמת מידה 35כז}}, יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
{{ח:תתת|(4)}} ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

{{ח:סעיף|35כט||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודת החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז(ד)}}, יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
{{ח:תתת|(3)}} בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ול מעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
{{ח:תתת|(6)}} בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
{{ח:תתת|(7)}} בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
{{ח:תתת|(9)}} עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(10)}} כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
{{ח:תתת|(11)}} מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
{{ח:תתת|(12)}} אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(13)}} הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
{{ח:תתת|(14)}} במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
{{ח:תתת|(15)}} עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
{{ח:תת}} בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.

{{ח:סעיף|35ל||תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיום החיבור'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום אחרון'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל־100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע״מ) – מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.

{{ח:סעיף|35לא||תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20; תש״ף־10, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''בדיקות מתקן והכנסה לניצול'''
{{ח:תת|(א)}} '''בדיקות קבלה ליחידות הייצור ובדיקות בחצר המיתוג'''
{{ח:תתת|(1)}} הסכם התיאום הטכני האמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(א)}} יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע במיתקן, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות מידה 72 עד 74}}, בדיקות בחצר המיתוג הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
{{ח:תתתת|(ב)}} ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע בדיקות למיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
{{ח:תתתת|(ו)}} לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בעבור בדיקות מיתקן, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת המיתקן ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת ”בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה“. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35כא|באמת מידה 35כא}}, ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
{{ח:תתת|(4)}} שילם מבקש החיבור את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ל|באמת מידה 35ל(ב)}} ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} נדרשה בדיקה של המיתקן בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה מהקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} עמד המיתקן בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את מפרט הבדיקות ואת הפרמטרים הטכניים – תפעוליים שעל פיהם יפעל המיתקן. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת , לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות חוזרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי מיתקן החשמל אינו עומד בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
{{ח:תתת|(2)}} בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
{{ח:תת|(ג)}} '''מתן מתח למיתקן'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה יספק מתח למיתקן בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בהצלחה בבדיקות של חצר המיתוג ובבדיקות הקבלה של יחידות הייצור;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור קיבל את אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של המיתקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כז|באמת מידה 35כז(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
{{ח:תתת|(5)}} מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שביצע בחצר הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
{{ח:תתת|(6)}} מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
{{ח:תתת|(7)}} מבקש החיבור פעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|אמת מידה 73 (ביצוע בדיקות קבלה ליחידת הייצור)}};
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח למיתקן;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}} – מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף (א2) לאמת מידה 192}}.

{{ח:סעיף|35לב||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

{{ח:סעיף|35לג||תיקון: 4.12.12}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|שבסימן ד׳ זה}} תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|35לד||תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
{{ח:תת}} סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ־10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
{{ח:תתתת|(ב)}} עותק מאמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
{{ח:תתתת|(ד)}} טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבור למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבור למתח גבוה}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שב עבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
{{ח:תתתת|(ו)}} יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
{{ח:תתתת|(ז)}} ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ח)}} מקדם העומס של החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ט)}} סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(י)}} רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יא)}} בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(יב)}} מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
{{ח:תתת|(4)}} מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו־(ב) להלן, לא יאוחר מ־15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
{{ח:תתתת|(א)}} הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''השגה על החלטת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף {{ח:הערה|קטן}} 4 וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
{{ח:תתת|(4)}} המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבור למתח גבוה}}, לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|בפרק ז׳ סימן א׳ (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''עלויות'''
{{ח:תתת|(1)}} אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 ”התחברות לרשת“ בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש״ח לקוט״ש).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט״ש לשנה).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק״מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק״מ).
{{ח:תתתת|(ב)}} מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתתת|(ג)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4,400&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5,000 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, גם את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שב עבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הזמנת חיבור 3&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מספר הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך פתיחת הזמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שם מבקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גודל החיבור (אמפר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתח החיבור (וולט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35לד|אמת מידה 35לד(א)(4)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב־20 השנים הקרובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק״מ קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו־4.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סוג צריכה/ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכה/ייצור צפויים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תוספות נדרשות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נספח מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר סידורי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקיצת/מפת תכנון רשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תשריט ותמ״א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ד׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מכתבים מצורפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יש לציין: שם השולח; נמען; נושא;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ה׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הערות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|35לה||תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיוחד'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לחיבור מיוחד'''
{{ח:תת}} סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ־5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|באמת מידה 35ב(ג)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35יב|או 35יב(ד)(1)}}, על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ חיבורים למתח נמוך}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ חיבורים למתח גבוה}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ חיבורים למתח עליון ומתח על}}; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

{{ח:סעיף|35לו||תיקון: 3.12.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”חיבור חריג למתח עליון“ – חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור חריג למתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} לפני השלמת סקר היתכנות יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק״מ)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק״מ)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו״א)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר ההיתכנות העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט של סקרי היתכנות לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
{{ח:תתתת|(ה)}} אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
{{ח:תתת|(1)}} ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עלות הרשת החדשה שתוקם;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
{{ח:תתתת|(ד)}} אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר ההיתכנות אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחייבות מבקש הסקר'''
{{ח:תת}} החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
{{ח:תת}} לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תת|(ז)}} '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
{{ח:תת}} חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 23|באמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}, את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
{{ח:תתת|(3)}} ניכוי המקדמות ששולמו.

{{ח:סעיף|35לז||תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע״ט־3, תש״ף־24, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת}} ”פרויקט תחבורה לאומי“ – פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן – ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו״א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף|תיקון: תשע״ט־3}}

{{ח:סעיף|35לח||תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט־3, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצעה“ – הצעה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתכנות חיבור“ – יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל׳ בתשרי התשפ״ד (15 באוקטובר 2023);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיחובר למתח עליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק“ או ”הספק מותקן“ – סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים“ – ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המוצע של המיתקן“ – ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המינימלי של המיתקן“ – ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ־10 מגה־וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההספק המעודכן של המיתקן“ – לגבי כל מיתקן – ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב“ – שישה חודשים וחצי אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מא|סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד המחייב המרבי“ – המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 12.5 חודשים לאחר המועד המחייב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית מאושרת למיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:סעיף|35לט||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו״א ויפחת מ־250 מו״א.
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
{{ח:תתת|(5)}} ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

{{ח:סעיף|35מ||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
{{ח:תתת|(1)}} מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
{{ח:תתת|(2)}} טווח ההספק המותקן של המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(5)}} טווח גודל החיבור ביחידות קו״א והספק המהפכים, (ביחידות קילו־וולט־אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
{{ח:תתת|(8)}} העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(9)}} תכניות רלוונטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(10)}} נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
{{ח:תתת|(11)}} נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(12)}} תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
{{ח:תתת|(13)}} פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
{{ח:תתת|(14)}} נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(15)}} אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מיתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מראה המקום בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה למיתקן; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(16)}} תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית – מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

{{ח:סעיף|35מא||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''תשובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי – גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
{{ח:תתת|(2)}} התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
{{ח:תתתת|(א)}} דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
{{ח:תתתת|(ב)}} טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ד)}} הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
{{ח:תתתת|(ה)}} לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
{{ח:תתתת|(ח)}} עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
{{ח:תתת|(3)}} תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה ”היתכנות חיבור“. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה ”היתכנות החיבור“. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
{{ח:תתת|(4)}} התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''התחייבות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישמור ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

{{ח:סעיף|35מב||תיקון: 15.11.18; תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} '''חיבור מיתקן של זוכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 ”תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק״ו“.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
{{ח:תת}} על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן – אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום ”יצרן“, ”בעל רישיון ייצור“ ו”בעל רישיון מותנה“ יקראו ”זוכה“:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כה|אמת מידה 35כה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כז|אמת מידה 35כז}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כח|אמת מידה 35כח}}, למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו־(ד);
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כט|אמת מידה 35כט}}, למעט סעיף (א)(12) עד (14);
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35ל|אמת מידה 35ל}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 35לא|אמת מידה 35לא}}, למעט סעיף (ג) שבה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35(לח)(5)}} זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: באמת מידה]}} 35(לח)(5)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
{{ח:תתת|(3)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(4)}} ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

{{ח:סעיף|35מג||תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע״ט־3, תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן – הסכם הרכישה);
{{ח:תתתת|(ב)}} מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
{{ח:תתתת|(ה)}} היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
{{ח:תתתת|(ז)}} כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות טופס 4 או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
{{ח:תתתת|(ח)}} כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי – ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|אמת מידה 76}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו־11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(5)}} בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אמת מידה]}} 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי תשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי גדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור|תיקון: תש״ף־11}}

{{ח:סעיף|35מד||תיקון: 2.9.19, 5.8.20; תש״ף־11, תשפ״א־4}}
{{ח:ת}} '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי הגדול מ־100 קילו וואט בלא הגדלת חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מוחלף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק נוסף“ – הספק המודולים שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק פחת“ – הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; – הספק הפחת בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; – ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; – ההספק המוחלף בקילו וואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו וואט המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר“ – בקשה להחליף או להוסיף מודולים במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להחלפת הספק פחת“ – בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – אם המיתקן המשולב הוא בהספק הקטן מ־16MW – המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית – מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: תפ״ט וינ״מ)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל מיתקן פוטו־וולטאי בהספק העולה על 100 קילו־וואט המעוניין להוסיף או להחליף מודולים במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים במיתקן (להלן באמת מידה זו – הבקשה).
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסמכים והנתונים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בפסקאות (א), (ג), (ז), (ט) ו־(יב) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק המוחלף;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק הנוסף.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק הממיר הנוסף המבוקש;
{{ח:תתתת|(ב)}} התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2}}, בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2}}, בשינוי זה: במקום ”יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק“ יבוא ”יבדוק המחלק“.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2}} במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מתן אישור הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, ”הסכם רכישה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי חוק החשמל, ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|אמת מידה 35כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמת מידה 35כ3}}, למעט סעיפים (א), (ה) ו־(יא), {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|ואמת מידה 35כ4}}, למעט סעיף (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”מחלק“ יקראו ”ספק שירות חיוני“;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|בהגדרה ”שילוב מיתקן“ שבאמת מידה 35כ1}}, בסופה יקראו ”או הוספת ממיר במיתקן ייצור קיים“.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), אם המיתקן פועל מכוח רישיון, יתנה ספק שירות חיוני הפעלה מסחרית של המיתקן בהצגת החלטת רשות על עדכון הרישיון בהתאם להספק החדש.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 ”תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר“, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך – ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
{{ח:תתתתת|(2)}} לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) – ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218}}.
{{ח:תת|(ט)}} '''החלפת מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף (ב)(1) לאמת מידה זו, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת הספק פחת גם לצרכנים שברשותם מיתקן פוטו־וולטאי שהספקו קטן מ־100 קילוואט.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי אמת מידה זו החלות לגבי בקשה כמשמעותה בסעיף (ב)(1), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אמינות האספקה}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הפסקות חשמל יזומות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}}, ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה – מחלק.

{{ח:סעיף|36||תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפסקת אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 46|בסעיף 46(א) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חידוש אספקת החשמל'''
{{ח:תת}} לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

{{ח:סעיף|37||תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה על הפסקת חשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן מסירת ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצרכן שאינו צרכן תעו״ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|אמות מידה 31(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31(ב)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן תעו״ז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} תימסר ההודעה לא פחות מ־5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תתת|(3)}} התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת}} בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
{{ח:תת}} למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.

{{ח:סעיף|38||תיקון: 1.6.03}}
{{ח:ת}} '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת ביטול'''
{{ח:תת}} נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד מתן ההודעה'''
{{ח:תת}} הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ־24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פטור מהודעת ביטול'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ־24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
{{ח:תת|(ד)}} '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
{{ח:תת}} על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

{{ח:סעיף|39||תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שיטות אספקה}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''איכות חשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
{{ח:תת}} לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אי איזון מתחים“ – מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה־R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבהוב מתח“ – אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעות“ – באמת מידה זו, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|פרק א|בפרק א׳}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרעה חולפת“ – אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ־5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההספק“ – היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט־אמפר);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתח אספקה“ – ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם“ – היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה־40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי־זוגיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית מתח“ (SWELL) – עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''גבולות מתח'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ־‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק״ו, 11 ק״ו, 12.6 ק״ו, 22 ק״ו או 33 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק״ו, 160 ק״ו או 400 ק״ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים במתח אספקה'''
{{ח:תת}} ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תדר אספקה'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל־52.5 הרץ.
{{ח:תת|(ה)}} '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק״ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת־פאזית.
{{ח:תתת|(2)}} ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ־2.5 ק״ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד־פאזית או תלת־פאזית, לפי בחירת הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד־פאזי בהספק העולה על 2.5 ק״ו או מנוע תלת־פאזי בהספק העולה על 3.7 ק״ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
{{ח:תת|(ו)}} '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת־פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מקדם הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – חובת ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
{{ח:תתת|(1)}} על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
{{ח:תתת|(2)}} כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
{{ח:תתת|(3)}} כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ט)}} '''ערכים חשמליים ברשת החשמל – תנאי במתן שירות לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו״ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תיאור המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר־הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
{{ח:תתתת|(ד)}} מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(י)}} '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת״י 50160.
{{ח:תתת|(2)}} המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
{{ח:תת|(יא)}} '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 48|לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 49|באמות מידה 49(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49(ג)}}. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זיהוי מקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
{{ח:תתתת|(ד)}} פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מידע טכני רלוונטי;
{{ח:תתתת|(ו)}} נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג׳, יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו״ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 41|לאמת מידה 41}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מתח שיורי (אחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;162&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;195&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;276&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;353&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' – ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;זמן (במילישניות) ⇦&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עליית מתח (באחוזים) ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' – אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;TDD&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מעל 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 35&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 23&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 17&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;עד 11&lt;/th&gt;&lt;th&gt;⇨ מספר הרמוניות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחס זרמים ⇩&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קטן מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גדול מ־1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: השלות}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלת תדר'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול“ – מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול השלה מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אינטרוול מלא“ – אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ או ”השלת תדר“ – ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן התראה“ – משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו״א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} 3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ב)}} לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ־25 מו״א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני.
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתתת|(ד)}} סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו״א.
{{ח:תתתת|(ה)}} אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו״א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
{{ח:תתת|(2)}} חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה – יפרט את נימוקיו.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן – שנה).
{{ח:תת|(ב)}} '''ממסר תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן – צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
{{ח:תתתת|(א)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ־18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
{{ח:תתת}} ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן – המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
{{ח:תתתת|(א)}} אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות.
{{ח:תתתת|(ב)}} ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}, על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן – לוח 9.1–2) לכל קוט״ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; – סך הקוט״ש המושל לתשלום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח – 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; – ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח – בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב־10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, ”השלה חריגה“ – השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת־שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
{{ח:תתת|(7)}} במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
{{ח:תתת|(8)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ה)}} '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
{{ח:תתת|(1)}} כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
{{ח:תתת|(2)}} חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת־תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ־1 במרץ של השנה שאחריה.
{{ח:תת|(ו)}} '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
{{ח:תת}} צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 42|לאמת מידה 42}} {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
{{ח:תת|(א)}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור“ – גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו״א ל־5 מוו״א;
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן יש היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תת|(ג)}} '''בקשה להצטרפות להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} המספק שממנו הוא מקבל שירות;
{{ח:תתתת|(ז)}} אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(2)}} הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
{{ח:תת|(ו)}} '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
{{ח:תתת|(3)}} דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ז)}} '''היקף הפעלת ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
{{ח:תתת|(2)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי־שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי־שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} (להלן – לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
{{ח:תתת|(3)}} בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט״ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יא)}} '''פרישה מן ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|44|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|45א|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גנראטור בהסדר“ או ”הגנראטור“ – גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן עצמי“ – בעל רישיון ייצור עצמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוח 9.2–2“ – לוח 9.2–2 הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ או ”הצרכן“ – צרכן בעל גנרטור בהסדר.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש״בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
{{ח:תתת|(5)}} הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
{{ח:תתת|(6)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
{{ח:תתת|(7)}} משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
{{ח:תתת|(8)}} הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(10)}} אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
{{ח:תת}} צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי – יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו״א;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}.
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)}} או בהסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרטי קשר – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההספק הנקוב של הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ו)}} סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ז)}} פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
{{ח:תתתת|(ח)}} שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
{{ח:תתתת|(ט)}} לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי – היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
{{ח:תתת|(1)}} לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''מועד ההצטרפות להסדר'''
{{ח:תת}} יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} חריגה של עד 10% מ־100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מה וראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
{{ח:תתת|(3)}} דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
{{ח:תתת|(2)}} התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום לכל קוט״ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־5 שעות ועד 4 שעות).
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל קוט״ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
{{ח:תתת|(3)}} תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות).
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(א)}} אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
{{ח:תתת|(8)}} התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(10)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי־שעתית שלהם.
{{ח:תת|(יא)}} '''תשלום לצרכן בהסדר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך האנרגיה בקוט״ש שנצרכה מהרשת;
{{ח:תתת|(2)}} סך האנרגיה בקוט״ש שייצר הגנראטור;
{{ח:תתת|(3)}} סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט״ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
{{ח:תתת|(4)}} סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט״ש בשעות מימוש ההסדר;
{{ח:תתת|(5)}} סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(6)}} הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
{{ח:תת|(יב)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תת}} חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תת|(יג)}} '''פרישה מההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
{{ח:תתת|(3)}} יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|47||תיקון: 28.5.12, 25.12.17}}
{{ח:ת}} '''הסדר צרכנות חכמה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ״ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלה“ – הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקן להפחתת צריכה“ – אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15(ד)}}.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|באמת מידה 31(א)(1)}} שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן – צרכן תעו״ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן מְאַגֵד“ – תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו״ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט״ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
{{ח:תתת|(2)}} הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתת|(4)}} סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
{{ח:תתת|(5)}} בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
{{ח:תתת|(6)}} הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
{{ח:תתת|(9)}} משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
{{ח:תתת|(10)}} ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ־100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
{{ח:תתת|(11)}} אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
{{ח:תתת|(12)}} בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} צרכן התעו״ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכן התעו״ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן הוא צרכן תעו״ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו״ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ״ו נומינאליים.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן – מסמכי הצטרפות);
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ־20 מגה וולט אמפר;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו״ט;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו״ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו״ז ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ־4% מסך הצריכה השנתית שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
{{ח:תת|(ד)}} '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב־12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
{{ח:תתתת|(א)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתתת|(ג)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתתת|(ה)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
{{ח:תתתת|(ו)}} סך הצריכה השנתית שלו ב־12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
{{ח:תתתת|(ז)}} הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו״ז בעל מונה רציף'''
{{ח:תת}} צרכן תעו״ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן וכתובתו;
{{ח:תתת|(2)}} כתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתת|(4)}} מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
{{ח:תתת|(5)}} גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
{{ח:תתת|(1)}} התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו״ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
{{ח:תת}} מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו״ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן – המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו״ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
{{ח:תתת|(3)}} לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו״ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
{{ח:תתת|(4)}} מצא ספק השי רות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו״ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו״ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(5)}} מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו״ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
{{ח:תת|(ח)}} '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ־20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב־1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
{{ח:תת|(ט)}} '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
{{ח:תתת|(2)}} ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט״ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו״ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(6)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(7)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(8)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ־60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל־60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו״טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
{{ח:תתת|(9)}} ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו״ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
{{ח:תתת|(10)}} בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|אמת מידה 23 (תכולת חשבון)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הקוט״ש שהופחת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תעריף לקוט״ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
{{ח:תתת|(11)}} רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו״ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
{{ח:תתת|(12)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
{{ח:תת|(י)}} '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמט)}}

{{ח:סעיף|47א||תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''הסדר השלה מרצון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מחסור“ – מחסור בחשמל המחייב השלת עומסים, לאחר שנוצלו כל יחידות הייצור, לרבות של יצרנים פרטיים, ושימוש בדלק גיבוי ביחידות בעלות יכולת הפעלה בדלק גיבוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסדר“ – הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק הבסיס השעתי“ – הספק ממוצע שעתי של עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות. במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק שעתי שהושל בפועל“ – הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו״ט);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן בהסדר“ – צרכן, לרבות צרכן פרטי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק״ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} '''עיקרי ההסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
{{ח:תתת|(4)}} עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן.
{{ח:תתת|(6)}} זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח שבסעיף (ז).
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
{{ח:תת}} צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
{{ח:תתת|(2)}} לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ־173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
{{ח:תתת|(3)}} לצרכן מותקן מונה רציף;
{{ח:תתת|(4)}} הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:תתת|(3)}} מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
{{ח:תתת|(4)}} מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
{{ח:תתת|(6)}} ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
{{ח:תתת|(7)}} זמן ההתראה המינימאלי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח הזמנים המופיע בסעיף (ז) ומשך זמן ההשלה;
{{ח:תתת|(8)}} המספק שעימו התקשר הצרכן בעסקה פרטית, ככל שקיים. הצרכן רשאי לציין בבקשתו מספר חלופות לזמן ההתראה, להספק המושל ולמשך זמן ההשלה.
{{ח:תת|(ה)}} '''יידוע הצרכן על ההספק הבסיסי השעתי'''
{{ח:תת}} במועד פנייתו של מנהל המערכת בבקשה לביצוע השלה יעביר מנהל המערכת לצרכן בהסדר מידע המאפשר לצרכן לחשב את הספק הבסיס השעתי שלו.
{{ח:תת|(ו)}} '''הצטרפות להסדר לצרכן הרוכש אנרגיה מיצרן פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרן הפרטי שאיתו התקשר הצרכן בהסדר לסטות מתוכנית הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי משתתף בהסדר את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת לא ישלם ליצרן הפרטי כל תשלום נוסף בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן במהלך אירוע מחסור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת יפעיל צרכן פרטי שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2.
{{ח:תתת|(8)}} הפעיל מנהל המערכת צרכן פרטי פחות ממספר השעות הקבועות בעמודה β שבלוח 9.2–2, ישלם מנהל המערכת לצרכן את התשלום המשלים לשעות ההפעלה לפי ההספק וזמן ההתראה שעליהם התחייב הצרכן.
{{ח:תתת|(9)}} מנהל המערכת ינכה את שעות האירוע, או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה או נענה באופן חלקי לאירוע ההשלה.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף לקווט״ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{PC} = (1-\alpha) \times P_0 + \alpha \times P_1 &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{PC}&lt;/math&gt; – התעריף לקווט״ש מושל.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_0&lt;/math&gt; – תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט״ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש״ב הרלוונטי.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; – על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א}}.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; – שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך &lt;math&gt;\beta&lt;/math&gt; בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; – המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;P_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל שעת אירוע השלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ‎0.3*QB ≤ q &lt; 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
{{ח:תתתת|(ג)}} אם ‎0.1*QB ≤ q &lt; 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
{{ח:תתתת|(ד)}} אם q ≤ 0 ישולם ‎−0.1*PC*QB
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} QB – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} q – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו־(2) לפי זמן התראה שיחושב ממועד זמן ההתראה שנתן מנהל המערכת לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יגבה מצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן במתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – המחלק.

{{ח:סעיף|48||תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירועים מזכים בפיצוי'''
{{ח:תת}} האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ־15% מן המתח הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתוק מוליך האפס במעגל תלת־פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד־פאזי;
{{ח:תתת|(3)}} תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
{{ח:תתת|(4)}} הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
{{ח:תתת|(5)}} מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
{{ח:תתת|(6)}} תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
{{ח:תתת|(7)}} אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ־5% או נמוך מ־5% מן התדר הנומינלי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ד)}}, לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)|(א)}} ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
{{ח:תתת}} במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}9{{ח:הערה|)}}(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
{{ח:תתת|(10)}} חריגה מהערכים החשמליים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41(ח)}}.
{{ח:תת}} בסעיף זה, ”פעולת מיתוג“ – פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
{{ח:תתתת|(א)}} הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתוק מוליך פאזה או שר יפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
{{ח:תתתת|(ד)}} תקלה שאינה מנויה באמת מידה זו הגיש צרכן לראש אגף צרכנות ברשות תלונה על נזק שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע שאינו מנוי באמת מידה זו, יכריע בה ראש אגף צרכנות.

{{ח:סעיף|48א||תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''מדידת רמת האמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = T×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} T – שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה – 8,760 שעות;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה – 4,375 שעות;
{{ח:תתתתת|(3)}} בעבור חוות רוח – 2,500 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} AIT = 8,760×60×ENS/AD
{{ח:תתת}} בנוסחה זו:
{{ח:תתת}} AIT – זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
{{ח:תתת}} ENS – אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
{{ח:תתת}} AD – ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
{{ח:תתת}} כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIDI|SAIDI – System Average Interruption Duration Index}} – מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
{{ח:תתתת}} Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|w:en:SAIFI|SAIFI – System Average Interruption Frequency Index}} – מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
{{ח:תתתת}} λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה״כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|w:en:CAIDI|CAIDI – Customer Average Interruption Duration Index}} – מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
{{ח:תתתת}} r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל־ארצית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
{{ח:תתת|(1)}} האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
{{ח:תתתת|(ה)}} ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ו)}} ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
{{ח:תתתת|(ז)}} ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
{{ח:תתתת|(ח)}} הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג׳.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''גובה התשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}} בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
{{ח:תת|(ה)}} '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השי רות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''מסירת נתונים'''
{{ח:תת}} לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''התקנת מונה רציף'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(2)}} רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
{{ח:תת|(ח)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)}}, ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת בקשה לפיצוי'''
{{ח:תת}} בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|באמת מידה 41 (איכות חשמל)}} או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)}}, או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)}}, תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי הצרכן'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמת מידה 48}}, או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א}}. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים'''
{{ח:תת}} על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''פיצוי היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מתן הפיצוי'''
{{ח:תת}} סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ־60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מועדי עסקאות פרטיות|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''העמדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כללי:
{{ח:תתת}} כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בטוחה זו תתעדכן אחת לשנה עד לראשון לחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
{{ח:תתת|(2)}} טיב הבטוחה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב”רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות“ המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן – נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
{{ח:תתתתת|(1)}} בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה.
{{ח:תתתתת|(2)}} על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג {{ח:הערה|[דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך]}} מקומי ”&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;“ מחברת הדירוג ”מעלות Standard &amp; Poor's“ לפחות או בדירוג מקביל מחברת ”מידרוג“ (3Aa).
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן – נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של ”A-/3A“ שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי ”A/2A“ שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
{{ח:תתת|(3)}} מטבעות
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה״ב או יורו.
{{ח:תתתת|(ב)}} שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

{{ח:סעיף|51||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''אופן הפניה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת שירותי תשתית או חידוש שירותי תשתית יפנה המספק למנהל המערכת, בכתב, תוך פירוט הנתונים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם המספק וכתובתו;
{{ח:תתת|(2)}} העתק מרישיון ההספקה;
{{ח:תתת|(3)}} שם הצרכן הפרטי וכתובתו (לעניין זה יראו כל נקודת מניה כצרכן נפרד). האמור בסעיף זה לא יחול על צרכן בחצר של יצרן או יצרן בחצר של צרכן פרטי לפי העניין, אלא אם ניתן רישיון חלוקה שבמסגרתו מקבל הצרכן שירותים מבעל רישיון החלוקה;
{{ח:תתת|(4)}} מספר מונה של הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור ומתח הרשת אליה מחובר הצרכן הפרטי;
{{ח:תתת|(6)}} פירוט שמות היצרנים עימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל עבור העסקה הפרטית;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטל; אך ימשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|אמת מידה 54}} לפני יום 21.8.2019):}}
{{ח:תתת}} ביקש המספק לסווג מכירת חשמל לצרכן כעסקה קרובה כמשמעה {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54}}, יפרט המספק את נקודות המניה שלגביהן מבוקש לקבל סיווג של עסקה קרובה בצירוף תרשים רשת החשמל הקצרה ביותר המחברת בין היצרן ממנו נרכש החשמל עבור העסקה הפרטית לבין הצרכן הפרטי, וציון תחנות ההשנאה בין המתחים השונים, ותחנת המשנה או תחנת המיתוג אליה מחובר היצרן הפרטי. אישור העסקה הקרובה תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54 להלן}}.
{{ח:תתת|(8)}} גודל החיבור המצרפי של צרכני המספק.
{{ח:תתת|(9)}} המועד המבוקש לתחילת השימוש בתשתית.
{{ח:תתת|(10)}} עיקרי ההסכמים החתומים עם היצרן ועם הצרכן, למעט רכיב התמורה וכל נתון אחר שהוא בגדר סוד מסחרי לדעת המספק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מספק שאין בידו מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שאין בידו המידע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|באמת מידה 51(א)}} יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע ויצרף אישור חתום מטעם הצרכן או היצרן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת, יעביר את המידע המבוקש לידיעת המספק בכתב, בהקדם ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת הבקשה במשרדיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''החלפת פרטים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת והמספק יעבירו זה לזה שמות אנשי קשר, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ודואר אלקטרוני לצורך משלוח הודעות.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד תחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאפשר את תחילת העסקה הפרטית בתוך פרק הזמן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 52|באמת מידה 52 להלן}}.

{{ח:סעיף|51||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשע״ט־14, תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה יחולו לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''מועד הגשת הבקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור לשיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת, במהלך חמשת ימי העבודה הקודמים לתחילתו של חודש קלנדרי שלפני החודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך האמור, בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו – בקשה לשיוך צרכן למספק).
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תת}} בקשה לשיוך צרכן למספק תהיה בעבור שיוך שיחל ב־1 בחודש שאליו מתייחס שיוך הצרכן; הבקשה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חשבון חוזה של הצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} העתק מרישיון ההספקה;
{{ח:תתת|(4)}} שם הצרכן הפרטי וכתובתו; לעניין זה, יראו כל חטיבת קרקע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 186|באמת מידה 186}} כצרכן נפרד, וכל המונים של הצרכן בחטיבת הקרקע ישויכו לאותו מספק;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
{{ח:תתת|(6)}} מספר מונה או מונים של הצרכן תוך ציון שמדובר במונים רציפים המאפשרים קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית, לכל הפחות;
{{ח:תתת|(7)}} גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
{{ח:תתת|(8)}} גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צרכני המספק);
{{ח:תתת|(9)}} הסדרי השלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 42|באמות מידה 42 עד 47א}} שאליהם משויך הצרכן;
{{ח:תתת|(10)}} פירוט של מיתקני הייצור הקיימים בחצרו של הצרכן;
{{ח:תתת|(11)}} טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם;
{{ח:תתת|(12)}} כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
{{ח:תתת|(13)}} מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חישוב עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשה זו, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר; לצורך חישוב כאמור יתבסס המספק על צריכת הצרכנים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל בשנה הקודמת, או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף (ב) לאמת מידה 14}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ח|אמת מידה 67ח}};
{{ח:תתת|(14)}} לעניין מספק שחלות עליו {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}} – גם פירוט שמות היצרנים שעימם קשור המספק לצורך רכישת החשמל בעבור העסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ג)}} '''מספק שאין בידו מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו־(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים.
{{ח:תתת|(2)}} אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאשר את הבקשה לשיוך צרכן למספק, אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה – בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצרכן הנכלל בבקשה לשיוך צרכן למספק שהגיש המספק, אין מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה ברמה חצי שעתית לכל הפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה טופס חתום על ידי הצרכן, כאמור בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} למספק קיים חוב למנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(ו)}} לעניין מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}} – לא קיימת מכסה תעריפית פנויה כמפורט בלוח תעריפים 6.32 ובלוח תעריפים 6.33.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יודיע למספק המבקש את השיוך על אישור או על דחיית הבקשה לשיוך צרכן עד 5 ימי עבודה לפני המועד שבעבורו מבוקשת תחילת פעילות ההספקה.
{{ח:תתת|(3)}} אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, זולת אם המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|אמת מידה 53}}, או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אמת מידה 19}}; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
{{ח:תת|(ה)}} '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
{{ח:תת}} כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

{{ח:סעיף|52||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה; אך הוראות אלו ימשיכו לחול לגבי בקשות לשיוך צרכנים שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תקופה מינימאלית לעסקה פרטית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ייתן שירותי תשתית לצרכי עסקה פרטית שתקפה אינו קצר משישים יום.
{{ח:תת|(ב)}} '''המועד לתחילת העסקה הפרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יאפשר מתן שירותי תשתית לעסקה פרטית לא יאוחר מתום 45 ימי עבודה ממועד הפניה, אלא אם כן ביקש המספק מועד מאוחר יותר למתן שירותי התשתית.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת רשאי לפנות, עד ולא יאוחר מ{{ח:הערה|־}}7 ימי עבודה ממועד הפנייה אליו על ידי המספק, לרשות בבקשה מנומקת לדחיית מועד העסקה הפרטית ביחס לנקודת מניה מסוימת בשל מורכבות התקנת מונה. הצוות המקצועי של הרשות יכריע בבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בגין עיכוב במתן שירותי תשתית למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} בשל עיכוב באישור עסקה פרטית הנובע ממעשיו או ממחדליו של ספק השירות החיוני לא יחייב מנהל המערכת את המספק בגין עלות החשמל אשר סופק על ידו לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה למספק וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי המספק כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תתת|(2)}} המספק יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי התשתית של צרכניו.

{{ח:סעיף|53||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה פרטית ומעבר בין מספקים'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה ימשיכו לחול לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''סיום העסקה הפרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מבלי לגרוע מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 52|אמת מידה 52(א)}}, מספק יגיש הודעה בכתב למנהל המערכת על סיום העסקה הפרטית עם צרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על סיום העסקה הפרטית תיכנס לתוקפה במועד משלוח החשבון הסופי למספק אשר יונפק במועד משלוח החשבון הקרוב ביותר למספק ובכל מקרה לא יותר מ־30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ואולם המועד המדויק להנפקת החשבון הסופי לעסקה הפרטית יקבע על ידי מנהל המערכת בהתאם למועדי סיום העסקה הפרטית כמופיע בסעיף קטן (1) לעיל, קריאת מונה הצרכן ועריכת ומשלוח החשבון למספק הסמוכים ביותר למתן ההודעה על סיום העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ימציא למספק ולמחלק שהצרכן מחובר לרשת שלו הודעה על המועד המדויק לסיום העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(4)}} לאחר מועד סיום העסקה הפרטית בין המספק לצרכן יקבל הצרכן שירותי הספקת חשמל מאחת משתי החלופות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} ממספק אחר אליו הצטרף הצרכן לפי בחירת הצרכן.
{{ח:תתתת|(ב)}} ממספק בעל רישיון ספק שירות חיוני למתן השירות באזור החלוקה שאליו שייך הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת צרכנים ממספק בשל אי תשלום המספק עבור שירותי תשתית'''
{{ח:תתת|(1)}} לא שילם המספק את החשבון עבור השירותים שסופקו לו על ידי מנהל המערכת או ספק השירות החיוני רשת כמפורט בחשבונו, יפעל מנהל המערכת על פי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24(ב)}} אולם המועד האחרון לתשלום על ידי המספק, ממועד ממשלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק, יעמוד על 20 יום.
{{ח:תתת|(2)}} לא פרע המספק את החשבון כמופיע בסעיף קטן (1) יעביר מנהל המערכת את צרכני המספק לקבלת שירות ממספק שהוא ספק שירות חיוני באזור החלוקה של הצרכן. מנהל המערכת יודיע למספק האמור על חובתו למתן השירות לצרכן, וכן יודיע לרשות על ביצוע המעבר.
{{ח:תת|(ג)}} '''הודעה על מעבר ממספק למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרה של מעבר צרכן ממספק למספק יקבל מנהל המערכת מהמספק שאליו הצטרף הצרכן הודעה בכתב כאמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יעדכן את רישומיו בהתאם להודעת המספק ויעביר את העדכון למספק בעל רישיון סש״ח באזור הרלוונטי.
{{ח:תתת|(3)}} קיבל מנהל המערכת שתי הודעות או יותר על מעבר אותו צרכן ממספר מספקים, יפעל על פי ההודעה הנושאת את התאריך והשעה המאוחרים יותר ויודיע על כך למספקים אליהן מתייחסות ההודעות.
{{ח:תת|(ד)}} '''הודעה על הפסקת פעולתו של מספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יקבל הודעה ממספק אשר הפסיק מתן שירותיו לצרכן, לאלתר. מנהל המערכת יודיע למספק שהוא בעל רישיון ספק שירות חיוני באזור הרלוונטי על חובתו למתן השירות לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} המספק בעל רישיון ספק שירות חיוני אליו עבר הצרכן, יודיע לצרכן ולרשות על ביצוע המעבר.
{{ח:תת|(ה)}} '''דו״ח שיוך צרכנים למספקים'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לקבלת שירותים מאת מנהל המערכת, ידווח מספק למנהל המערכת בכל עת שיחול שינוי במצבת פרטי צרכניו ויצרף קובץ מעודכן בדבר שינויים שחלו במצבת צרכניו (להלן – קובץ השינויים). קובץ השינויים יכיל את פרטי הצרכנים שהצטרפו לבעל הרישיון או נגרעו ממנו באותו יום. הקובץ יכלול את פרטי הצרכן, ולפחות את אלה: שם פרטי ושם משפחה או שם תאגיד, מספר תעודת זהות או מספר זיהוי של התאגיד, מען ומספר טלפון, מספר מונה, אלא אם כן סוכם אחרת בין הצדדים.
{{ח:תתת|(2)}} התנאים בדבר העברת קובץ השינויים, לרבות זמן ההעברה, יסוכמו בין המספק לבין מנהל המערכת. לא הגיעו הצדדים להסכמה כאמור יכריע הצוות המקצועי ברשות בעניין.
{{ח:תת|(ו)}} '''הודעה על סיום עסקה פרטית בין יצרן ומספק'''
{{ח:תת}} הודעה על סיום העסקה הפרטית בין יצרן ומספק תימסר למנהל המערכת בכתב על ידי היצרן מייד לאחר סיומה ועד לא יאוחר משבוע ימים לאחר הסיום.

{{ח:סעיף|53||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראות אלה יחולו לגבי הודעות על סיום עסקה שהוגשו מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תת|(א)}} '''סיום עסקה פרטית'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יפנה למנהל המערכת, במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בהודעה על סיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מספק יהיה רשאי להודיע למנהל המערכת על סיום עסקה פרטית במהלך התקופה שבין 15 ימי העבודה שלפני תום חודש קלנדרי ל־6 ימי העבודה שלפני תום אותו חודש קלנדרי, בנוגע לסיום העסקה ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו מוגשת ההודעה, אם סיום העסקה נובע מהפרת תנאי התשלום הקבועים לצרכן במסגרת התקשרותו עם המספק.
{{ח:תתת|(3)}} סיום עסקה פרטית יבוצע על ידי מנהל המערכת אם התקיים אחד מהמפורטים להלן בהתאם להוראות המפורטות לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה על כך לצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספק שחל עליו {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} ולא עדכן את הבטוחה בתוך 10 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון למספק או ממועד חילוט הבטוחה, כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ח|אמת מידה 67ח(א)(3)}} – בסיום עסקה לפי פסקה זו הצרכן ישויך למספק ברירת מחדל מיידית, ומנהל המערכת ימסור הודעה על כך למספק הפרטי ולמספק ברירת המחדל; מספק ברירת המחדל ימסור את ההודעה לצרכן;
{{ח:תתתת|(ג)}} אישור עסקה פרטית עם מספק אחר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|באמת מידה 51(ד)(3)}} – מועד סיום העסקה יחל ב־1 בחודש שבו התחילה העסקה הפרטית עם המספק האחר;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל – שיוכו של צרכן לפי פסקה זו וסיום העסקה הפרטית עם המספק שהיה משויך אליו קודם לבקשה, יחלו ב־1 בחודש הקלנדרי שלאחר מועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן מול מספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בפסקה (ב).
{{ח:תתת|(4)}} לאחר סיום עסקה פרטית בין מספק לצרכן לפי סעיף קטן (1), (2) או (3), ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל, אלא אם כן אושרה עסקה פרטית עם מספק אחר, כמפורט בסעיף קטן (3)(ג).

{{ח:סעיף|54||תיקון: 31.7.09; תשע״ט־14}}
{{ח:ת}} '''סיווג עסקה'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):}}
{{ח:תת|(ב)}} '''סיווג העסקה כקרובה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|אמת מידה 51}} לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יצרף חוות־דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
{{ח:תתת|(3)}} סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''איחור בסיווג העסקה'''
{{ח:תת}} החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
{{ח:תת|(ד)}} '''ברירת המחדל – עסקה רחוקה'''
{{ח:תת}} כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
{{ח:תת}} עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
{{ח:תת|(ו)}} אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות.

{{ח:סעיף|55||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

{{ח:סעיף|56||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת}} בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
{{ח:תת}} תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינויים בתכנית הצריכה'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34}}
{{ח:ת}} '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
{{ח:תתת|(1)}} במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו״ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} המיתקן נמצא בתחזוקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130 עד 134}};
{{ח:תתתתת|(3)}} בשעות מש״ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
{{ח:תתתתת|(4)}} במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
{{ח:תתתתת|(5)}} במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
{{ח:תתתתת|(6)}} בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141 (אחריות)}};
{{ח:תתתת}} המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן.
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
{{ח:תתת|(4)}} מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
{{ח:תת|(ב)}} '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
{{ח:תתת|(2)}} מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
{{ח:תתת|(3)}} לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36}}
{{ח:ת}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה עודפת'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תת|(ב)}} '''חריגה מתכנית הצריכה היומית – צריכה חסרה'''
{{ח:תתת|(1)}} פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
{{ח:תתת|(2)}} בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף (א)(2) לאמת מידה 58}}, ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
{{ח:תתת|(3)}} בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, ”עלות משתנה“ – עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
{{ח:תתת|(1)}} צריכה מעבר ל־103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} התחשבנות כאמור בסעיף (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

{{ח:סעיף|60||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע״ט־14, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), {{ח:הערה|(הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|אמת מידה 54}} לפני יום 21.8.2019):}} בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 54|באמת מידה 54}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תת|(ב)}} '''המדידה המחייבת'''
{{ח:תת}} כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

{{ח:סעיף|61||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע למספק'''
{{ח:תת}} המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת ”תשלום קבוע“ בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|62||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״א־26, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים ברמה חצי שעתית של צרכני המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן א|בסימן זה}} – נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־12 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק.
{{ח:תת|(א1)}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
{{ח:תתת|(4)}} דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
{{ח:תתת|(5)}} למספקים שחלות עליהם {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}} – יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 59|באמת מידה 59}}, כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
{{ח:תתת|(6)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית, כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}}.
{{ח:תתת|(7)}} למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} – יפרט גם את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 67ט|לאמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ג)}} דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}};
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ט|באמת מידה 67ט}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד התשלום'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 10 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת עשרת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ־3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 10 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''מחלוקות'''
{{ח:תת}} מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:סעיף|63||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22; תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״א־26, תשפ״ב־21}}
{{ח:ת}} '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו, ”צרכן“ – לרבות יצרן.
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
{{ח:תת|(ב)}} '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן מונה קיים במונה חכם, לפי בקשת צרכן או מיופה כוחו; החלפה כאמור תבוצע בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; צרכן המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשת צרכן או מיופה כוחו להחלפת מונה במונה חכם (להלן – בקשה להחלפה במונה חכם) בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):}} הוגשו בקשות להחלפה במונה חכם לגבי מונים בכמות העולה על המכסה המוגבלת של מונים חכמים שיותקנו במסגרת בקשות להחלפה במונה חכם, העומדת על 50,000.
{{ח:תתת|(4)}} אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 10 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
{{ח:תתת|(5)}} שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 10 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי־היענות גבוה יותר לאותו רבעון; {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.8.2022 עד יום 31.12.2022):}} בקשות להחלפה במונה חכם שלא נענו בחיוב בשל הגבלת המכסה כאמור בסעיף קטן (3)(ג), לא יילקחו בחשבון במסגרת חישוב שיעור הבקשות שספק השירות החיוני רשת לא נענה להן ברבעון מסוים, שמתבצע לפי סעיף קטן ז.
{{ח:תתת|(6)}} ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
{{ח:תתת|(7)}} בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4‑3.
{{ח:תת|(ג)}} '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|באמת מידה 13}}, למעט הקבוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף (ד) של אותה אמת מידה}}.
{{ח:תתת|(2)}} נתוני הקריאה יועברו למספק ולמנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 62|באמת מידה 62}} וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה.
{{ח:תתת|(3)}} בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4‑1, לפי העניין.

{{ח:סעיף|64||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת|(א)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
{{ח:תת}} אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)}} ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

{{ח:סעיף|65||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

{{ח:סעיף|66||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''יישוב מחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''פנייה בכתב לרשות'''
{{ח:תת}} בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

{{ח:סעיף|67||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולת אמות המידה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: מכירת שירותים למספקים|תיקון: תשפ״א־10}}

{{ח:סעיף|67א||תיקון: תשפ״א־10, תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021).
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים שעליהם חל {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 55|אמות מידה 55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|וסעיף קטן (ב) ”תכולת החשבון“ לאמת מידה 62}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|בסימן זה}}, ”מגבלת הספק שנתית“ – ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ד|אמת מידה 67ד}}.

{{ח:סעיף|67ב||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''תכולת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} מנהל המערכת יפרט בחשבון למספק, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התשלום ודרישת תשלום בשל שירותי התשתית שסופקו בעבור כל צרכן של המספק, בכל מש״ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לו, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לתשלום של תשלום קבוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף (א) לאמת מידה 61}};
{{ח:תתת|(3)}} כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
{{ח:תתת|(4)}} כמות האנרגיה הנרכשת לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת לפי מחיר זמן אמת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}};
{{ח:תתת|(5)}} דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 67ה|באמת מידה 67ה}}, דרישה לתשלום בשל שירותי טיפול בתכניות ועריכת משלוח חשבון חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
{{ח:תתת|(6)}} דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ה|סעיף (ד) לאמת מידה 67ה}};
{{ח:תתת|(7)}} דרישה לתשלום בעבור שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המערכת יפרט בחשבון את עלות הצריכה החסרה שנרכשה על ידו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67ה|בסעיף קטן (ג)(2) לאמת מידה 67ה}}, בתקופת החשבון.

{{ח:סעיף|67ג||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב.
{{ח:תתת|(3)}} האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

{{ח:סעיף|67ד||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} מספק יודיע למנהל המערכת בכל שנה עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}}; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
{{ח:תתת|(3)}} סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית של אותו מספק.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית.

{{ח:סעיף|67ה||תיקון: תשפ״א־10}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף (ג) לאמת מידה 67ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תת}} בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן – צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
{{ח:תת}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: שירותים למספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד וקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021|תיקון: תשפ״א־26}}

{{ח:סעיף|67ו||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} יחול על מספקים שרוכשים חשמל ממנהל המערכת בלבד ושקיבלו את רישיון האספקה ביום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) או לאחריו.
{{ח:תתת|(2)}} על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 50|אמות מידה 50}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55 עד 59}}.

{{ח:סעיף|67ז||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''תכנית צריכה שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב; תכנית צריכה יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המוחרת ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תיקון תכנית צריכה על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

{{ח:סעיף|67ח||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''בטוחה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תת}} המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת; בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד עד למועד שבו הגיש בקשה לשיוך צרכנים לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ב) לאמת מידה 51}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפחתת סכום הבטוחה תיעשה בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בהפחתת סכום הבטוחה שיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לעומת סכום הבטוחה לא יעלה על 65 אחוזים; חישוב עלות הצריכה ייעשה בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף (ב)(13) לאמת מידה 51}}; לעניין זה, ”עלות הצריכה הצפויה המרבית“ – עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר;
{{ח:תתתתת|(2)}} הפחתת הבטוחה תיעשה לאחר שהמספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 65 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהעלות האמורה תהווה 65 אחוזים מסכום הבטוחה, וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''טיב הבטוחה'''
{{ח:תת}} הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חילוט הבטוחה'''
{{ח:תת}} אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (ג) לאמת מידה 62}}, רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|67ט||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
{{ח:תת}} מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), המספק ישלם למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.32.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על התשלומים לפי סעיפים קטנים (1) ו־(2), בעד אנרגיה הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34, ישלם המספק למנהל המערכת את התעריף בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות מתכנית הצריכה היומית – התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
{{ח:תתת|(1)}} עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – צריכה עודפת) בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(2)}} פחתה הצריכה של צרכני המספק בפועל מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית שהגיש המספק ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} – צריכה חסרה), בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 106א|באמת מידה 106א}}.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור באמת מידה זו, בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 18), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(ביום 1.7.2021)}}, עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) (להלן – תקופת הוראת השעה), יראו כאילו בסעיפים קטנים (1) ו־(2), במקום ”מחיר זמן אמת“ בא ”מחיר יום מראש“; לעניין מספקים שחל עליהם סעיף קטן זה, יקראו בתקופת הוראת השעה את {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}} בהתאם לתיקון המפורט בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|67י||תיקון: 22.2.21; תשפ״א־26}}
{{ח:ת}} '''עדכון מכסה'''
{{ח:ת}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של בעלי רישיונות ייצור פרטיים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת}} '''חתימה על הסכם רכישה'''
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
{{ח:תתת|(4)}} במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור תעריפי – תוקפו ומחויבותו'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(5)}} השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

{{ח:סעיף|69||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־8}}
{{ח:ת}} '''מערכת תקשורת – נתונים ודיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מערכות תקשורת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
{{ח:תת}} היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קליטת ושידור הנתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''אבטחת מידע'''
{{ח:תת}} היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחזוקה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|70||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''העברת פרטים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
{{ח:תתת|(2)}} היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בטלפון התפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על־ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

{{ח:סעיף|71||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הפעלת יחידות הייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפעלת יחידת הייצור'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
{{ח:תת}} לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}} {{ח:פנימי|סעיף 91|ובטופס 2 לאמת המידה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינוי הספק'''
{{ח:תת}} קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ה)}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 124|באמת מידה 124}}.

{{ח:סעיף|72||תיקון: 31.7.09, 2.18.19; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמות מידה 72 עד 74 –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור“ – בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א׳ ו־ב׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קונבנציונלי/קוגנרציה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף.
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} השפעת טמפרטורה על ההספק.
{{ח:ת}} קצב שינויי הספק.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)}}) ומשך הכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
{{ח:ת}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
{{ח:ת}} תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
{{ח:ת}} בדיקות אמינות.
{{ח:ת}} בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
{{ח:ת}} התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו״ט.
{{ח:ת}} בדיקות התנעה שחורה.
{{ח:ת}} בדיקת מערכת Turning Gear.
{{ח:ת}} ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אגירה שאובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} שמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה וכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
{{ח:ת}} בדיקת שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} בדיקות תגובה לתדר.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
{{ח:ת}} בדיקות יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרמו סולאר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
{{ח:ת}} יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
{{ח:ת}} שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
{{ח:ת}} צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
{{ח:ת}} קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי.
{{ח:ת}} שינוי הספק עיוור.
{{ח:ת}} תגובה לתדר.
{{ח:ת}} פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} בדיקת יכולת גנרטור – בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
{{ח:ת}} בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
{{ח:ת}} יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} מניעת עבודה במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פוטו–וולטאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
{{ח:ת}} יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
{{ח:ת}} בדיקות תקשורת.
{{ח:ת}} משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
{{ח:ת}} ניתוק המיתקן במצב אי־חשמלי.
{{ח:ת}} בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
{{ח:ת}} מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:ת}} בדיקת LOAD REJECTION – בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
{{ח:ת}} בדיקת אמינות
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טרם נקבע
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} בדיקות של ווסת המתח.
{{ח:ת}} תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
{{ח:ת}} מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
{{ח:ת}} יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
{{ח:ת}} סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
{{ח:ת}} בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
{{ח:ת}} העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
{{ח:ת}} תפקוד מערכת AVR.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|73||תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסכם תיאום טכני'''
{{ח:תת}} אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35לא|באמת מידה 35לא}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(3)}} עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
{{ח:תתת|(4)}} לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
{{ח:תתת|(6)}} המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
{{ח:תתת|(2)}} בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
{{ח:תתת|(3)}} במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 91|באמת מידה 91}}, ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}} ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

{{ח:סעיף|74||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

{{ח:סעיף|75||תיקון: 31.7.09; תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|75א||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|סעיף 75א|באמות מידה 75א עד 75ג}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות ליחידת ייצור“ – בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות הפעלה עצמיות“ – בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיבור“ – חיבור חדש של יחידת ייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – יחידת ייצור בהספק שאינו עולה על 16 מגה־וואט המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה – המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה – מנהל המערכת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב“ – חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|באמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(4)}} אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 75ג|סעיף (א) באמת מידה 75ג}} בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
{{ח:תתת|(6)}} מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6}}, לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
{{ח:תתת|(2)}} אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}, ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ{{ח:הערה|&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;}}חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(4)}} ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף (א) לאמת מידה 94}}.
{{ח:תתת|(5)}} עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(6)}} לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי־העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

{{ח:סעיף|75ב||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}} בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6}} אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח – פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;טכנולוגיה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוגי הבדיקות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידת ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הספק מותקן והספק מינימלי רציף {{ש}} קצב שינויי הספק {{ש}} שמירה על יציבות בהספקים שונים {{ש}} משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי {{ש}} הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי {{ש}} בדיקות אמינות בדיקת נצילות* {{ש}} בדיקות של תגובה לשינוי תדר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

{{ח:סעיף|75ג||תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש״ף־28, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ ”חשבונות ותשלומים“ לפרק ב׳ ”צריכת חשמל“}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה־20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

{{ח:סעיף|76||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
{{ח:תת}} בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
{{ח:תתתת|(ג)}} בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}} ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
{{ח:תתת|(2)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
{{ח:תתתת|(ב)}} ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
{{ח:תתת|(3)}} הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|77||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שמירה ומסירת נתונים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת סש״ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ־7 שנים.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

{{ח:סעיף|78||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''דיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי ואופן הדיווח'''
{{ח:תת}} אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מניה והתחשבנות}}

{{ח:סעיף|79||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלום קבוע'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום קבוע ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

{{ח:סעיף|80||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים ליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''מונים רציפים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונה ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ־(טרם נקבע) ימי עבודה.
{{ח:תתת|(2)}} עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(3)}} בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 15|באמת מידה 15}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע״י ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)–(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

{{ח:סעיף|81||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''קריאת מונה היצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''קריאת מוני היצרן'''
{{ח:תת}} ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה־4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''קריאת מונה יומית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

{{ח:סעיף|82||תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ״א־6, תשפ״ב־7}}
{{ח:ת}} '''עריכת פירוט התשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''פירוט תשלומים ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 20 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 35 ימים מתום כל חודש.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו – חברות קשורות).
{{ח:תת|(ב)}} '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
{{ח:תת}} פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו־7.8–2.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88}}.
{{ח:תתת|(4)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
{{ח:תתת|(5)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}.
{{ח:תתת|(6)}} סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(7)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש״בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(8)}} סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
{{ח:תתת|(9)}} תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(10)}} תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(11)}} תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
{{ח:תתת|(12)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
{{ח:תתת|(13)}} חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
{{ח:תתת|(14)}} תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
{{ח:תתת|(15)}} תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ של ספר אמות המידה}}'''
{{ח:תת}} לעניין תחולת אמות המידה {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק ב׳ לספר אמות המידה}} יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
{{ח:תת|(ה1)}} '''מועדי תקבול התשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}}, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אותה אמת מידה}}; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ־3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.12.2021 עד יום 31.12.2022):}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 7 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אמת מידה 62}}, לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|אותה אמת מידה}}; אם במסגרת שבעת הימים האמורים יש פחות מ־4 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 4 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום שבעת הימים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת}} במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: משטר הפעלה}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש״ף־5, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עמידה בדרישות זמינות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק זמין“ – הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מירבי זמין בתנאי האתר“ – על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 19–22 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמינות אקוויוולנטית“ = {{שבר|∑ הספק זמין חצי שעתי בפועל|ההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה|גודל=100%}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות בתקופה“ – 8,760 שעות בשנה.
{{ח:תת|(א)}} '''עמידה בדרישות זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות הזמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
{{ח:תתת|(2)}} חרג היצרן מדרישות הזמינות ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום אשר יחושב על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''דרישת זמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן, למעט יצרן באנרגיה מתחדשת, יעמוד בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שנתית לכל יחידת ייצור במתקן שלא תקטן מ־92% לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן יעמוד היצרן בזמינות אקוויוולנטית מצטברת שלא תקטן מ־88% לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תתת|(3)}} במתקני קוגנרציה הערכים האמורים בסעיף קטן (1) ובסעיף קטן (2) מתייחסים לכל מתקן הייצור ולא לכל יחידת גנרציה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חישוב העמידה בזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} הזמינות האקוויוולנטית תחושב מידי שנה עבור שנים עשר החודשים שתחילתם ב־1 לינואר וסיומם ב־31 לדצמבר. בשנה הראשונה להפעלת היחידה יעשה חישוב יחסי של הזמינות האקוויוולנטית לתקופת ההפעלה עד ל־31 לדצמבר באותה שנה, ואולם לא יראו כחריגה מזמינות בגין תקופת ההפעלה האמורה באם במהלך 12 החודשים מתחילת ההפעלה עמד היצרן ב־88%.
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, וכל עוד לא הוכח אחרת, יראו את היצרן כמי שעמד ביכולת הזמינה שהוצהרה בתכנית הייצור היומית.
{{ח:תתת|(3)}} במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית ההעמסה הפרטנית או מהנחיות מנהל המערכת בזמן אמת, ללא דיווח מראש למנהל המערכת, ייראו את היכולת הזמינה ששימשה לייצור האנרגיה בפועל לפי המדידה האחרונה במונה המותקן בהדקי הגנראטור, כמייצגת את היכולת הזמינה של היחידה.
{{ח:תתת|(4)}} במקרה שהיצרן ידווח על חריגות מזמינות למנהל המערכת מייד בעת התרחשותם, ייחשבו השעות בהן דווח על אי זמינות במניין שעות חישוב אי הזמינות.
{{ח:תתת|(5)}} במקרי תקלה בזמן אמת, במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית לפיה פועל היצרן, כאשר ניתן לדחות את הטיפול בתקלה בהתאם להנחיות ולמועדים של מנהל המערכת, וכל עוד עד למועד הטיפול בתקלה, על פי הנחיית מנהל המערכת, היחידה פעלה בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, יחושבו מספר שעות אי הזמינות בעת יום תיקון התקלה האמורה, לצורך הכללת מספר שעות אי הזמינות, כמחצית ממספר שעות אי הזמינות בפועל. מובהר בזאת כי החישוב האמור יחול רק ביחס ליום בו יתבצע תיקון התקלה לפי התיאום מול מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} במקרים בהם תיקון התקלה ארך יותר מ־24 שעות, יחושב מספר שעות אי הזמינות כחצי רק ביחס ל־24 השעות הראשונות לתיקון התקלה, וכל יתר השעות של תיקון התקלה יחושבו במלואן לצורך מניין שעות אי הזמינות של היחידה האמורה.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי הזמינות הנבחנת הינה זמינות יחידת הייצור לייצור בדלק ראשי ו/או משני בלבד, ללא קשר ליכולת הוצאת האנרגיה לרשת החשמל. מנהל המערכת יערוך מעת לעת מבחני הוכחה לצורך בחינת זמינות היצרן ביחס להצהרת היצרן בתכנית הייצור.
{{ח:תתת|(8)}} יצרן שיעמוד בזמינות גבוהה יותר מ־92% החל מהשנה השנייה לפעולתו ומעל 88% בשנה הראשונה לפעולתו, יהיה זכאי לצבור את אחוזי הזמינות העודפים ולקזזם בשנים בהן יחידת הייצור אמורה להיות בשיפוץ major או במועדי השבתה אחרים באישור מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(9)}} סטיות בחוסר בגבולות {{ח:פנימי|סעיף 95|שבאמת מידה 95}} יחושבו במניין ההספק הזמין.
{{ח:תתת|(10)}} חישוב אי הזמינות יעשה באופן רציף ומצטבר עד להגעת היצרן לשיעורי אי הזמינות האקוויוולנטית הנורמטיבית המותרים לו. מעבר לשיעורי אי הזמינות הנזכרים לעיל ישלם היצרן למנהל המערכת על כל מקרה במהלך השנה של אי זמינות כמפורט בסעיף (ו) להלן.
{{ח:תת|(ד)}} '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה'''
{{ח:תת}} למרות האמור באמת מידה זאת הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן בקוגנרציה תחושב על בסיס כמות האנרגיה המפורטת בתוכניות הייצור היומיות אותן הגיש היצרן למנהל המערכת, כל עוד לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור. אם לא חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור ייראו את היצרן כאילו עמד בדרישת הזמינות. במקרים בהם חלו חריגות בחוסר מתכנית הייצור, ייראו את כמות האנרגיה שיוצרה לפי מדידה במונה בהדקי הגנראטור כמייצגת את היכולת הזמינה של המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''חריגות הנובעות מכוח עליון או הוראות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} למרות האמור לעיל, חריגות מתכנית הייצור אשר התרחשו בשל מקרי כוח עליון או בשל הוראות מנהל המערכת במצב חריג, לרבות האמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}}, לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן. אי עמידת היצרן בהנחיות מנהל המערכת להפעלה במצב חריג תילקח בחשבון במניין שעות אי הזמינות.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשלום בגין החריגה מזמינות אקוויוולנטית לכל הטכנולוגיות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יחשב את התשלום בגין חריגה מהזמינות האקוויוולנטית המצטברת ליצרן באמצעות תוכנת Unit commitment הקיימת בניהול המערכת, או באמצעות תוכנה אחרת שתאושר על ידי הרשות, המחשבת את השפעת אי הזמינות על העלויות של כלל המערכת בזמן אמת, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} החישוב בתוכנה ייעשה בדיעבד, לפי נתונים מזמן אמת (ex post) לכל חצי שעה בה נעשתה חריגה בזמינות.
{{ח:תתת|(2)}} חישוב החריגות יכלול את הפער בעלויות המערכת הנגזר מאי עמידת כלל היצרנים בכל חצי שעה נמדדת בזמינות הנדרשת מהם.
{{ח:תתת|(3)}} חישוב החריגה יכלול את סטיות היצרן בזמינות בזמן אמת מעבר לזמינות הנורמטיבית המוכרת לו (88% בשנה ראשונה ו־92% מהשנה השנייה ואילך).
{{ח:תתת|(4)}} חישוב העלויות לכלל המערכת בגין אי זמינות יחידות ייצור יבחין בין אי זמינות של יצרן שהיה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת ייצור, ולבין יצרן שהיה אמור להיות זמין אך לא לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן שצריך היה לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה והיו צריכות לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן שלא היה צריך לייצר אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת ישלם למנהל המערכת בגין חריגה מזמינות. התשלום יעשה לפי מכפלת סטיית היצרן מזמינות ב־MW לכל חצי שעה נמדדת בעלות הממוצעת לכל MW לכל חצי שעה שנגרמה בגין אי זמינות משוקללת של כלל היחידות במערכת שלא היו זמינות באותה חצי שעה ולא היו צריכות לייצר אנרגיה.
{{ח:תתת|(7)}} יצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
{{ח:תתת|(8)}} במקרה בו תוצאת ההרצה הינה שלילית, כלומר שאי הזמינות מזכה את היצרן בתמורה, היצרן לא יקבל כל תמורה ולא יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה עבור החריגה מזמינות אקוויוולנטית.
{{ח:תתת|(9)}} התחייבות מנהל המערכת לגז טבעי במסגרת היכולת הזמינה הקבועה תותאם לפי תנאי עסקת הגז ובהתחשב בזמינות האקוויוולנטית של היצרן בפועל.

{{ח:סעיף|84||תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״א־25}}
{{ח:ת}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה מאולצת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל;
{{ח:תתתת|(2)}} כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–137}} או בגלל רשת החשמל.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כישלון בהתנעה“ – כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב־50% או ב־10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}}, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''עמידה בדרישות אמינות'''
{{ח:תת}} היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מספר הפסקות מאולצות'''
{{ח:תתת|(1)}} מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א׳ לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
{{ח:תתת|(2א)}} לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
{{ח:תת}} בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל־24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ־12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
{{ח:תת}} למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־25}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 84|לאמת מידה 84}} – הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחידת ייצור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ הפסקות מאולצות המותרות בשנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 3 ו־5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו־5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טורבינת גז – רמת חובב 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יחידה במחזור משולב – רמת חובב 8 ו־9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54 לכל היחידות במצטבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|85||תיקון: 31.7.09, 15.5.17}}
{{ח:ת}} '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סטייה מפרמטר תפעולי“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תת}} למתקן ייצור מחזור משולב:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
{{ח:תתת}} &lt;table סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה מאד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28–96 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;220&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פושרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12–48 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד 12 שעות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(2)}} קצב שינוי עומס הפוחת מ־1% מההספק המותקן בדקה.
{{ח:תתת|(3)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
{{ח:תת}} למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
{{ח:תתת|(1)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
{{ח:תתת|(2)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתת|(3)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־30 דקות.
{{ח:תת}} למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
{{ח:תתת|(1)}} אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה־סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
{{ח:תתת|(2)}} אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
{{ח:תתת|(3)}} זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
{{ח:תתת|(4)}} הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ־10 דקות.
{{ח:תתת|(5)}} הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ־50% מההספק המותקן או גבוה מ־35 MW (הנמוך מביניהם).
{{ח:תת|(א)}} '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תתת|(1)}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב־5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
{{ח:תתת|(2)}} במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ־5 שנים ממועד התרחשותה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
{{ח:תתת|(1)}} הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית – על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
{{ח:תתת|(2)}} הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת – היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(2)}} מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתת}} היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל־30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם הי צרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתת|(3)}} מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
{{ח:תת}} אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018|תיקון: תש״ף־6}}

{{ח:סעיף|85א||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} יחול על יחידת ייצור אשר מתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור התעריף התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
{{ח:תתת|(2)}} על יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן זה}} במקום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|אמת מידה 83}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|85ב||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
{{ח:תת|(א)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישייך הספק של יחידת ייצור לעסקה עם צרכן חצר ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותה יחידת ייצור העברת אנרגיה לצרכן חצר.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההספק הנקי המותקן של יחידת הייצור בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תתת|(4)}} ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של יחידת הייצור ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של יחידת הייצור, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} '''שיוך הספק למספק'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת בכל שנה, עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, על ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
{{ח:תתת|(2)}} סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת לא יעדכן את ההספק המשויך למספק במשך שנה קלנדרית.

{{ח:סעיף|85ג||תיקון: 13.5.19, 1.11.20; תש״ף־6, תשפ״א־23}}
{{ח:ת}} '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלומי זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי ההספק המשויך למספק או בניכוי ההספק המשויך לעסקאות חצר, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי, שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|אמת מידה 106ב}} בניכוי הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך ליחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
{{ח:תתת|(4)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית טמפרטורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב}}, היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו דלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד יכולת זמינה בעבור הספק שחלות לגביו מגבלות הזרמה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|באמת מידה 35כו1}}, אלא אם כן נקבע אחרת בתנאי הזכאות לתעריף של היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיפים קטנים (א)(3) ו־(א)(4) באמת מידה 85ב}}, יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
{{ח:תת|(ג)}} '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(2)}} אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2%, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 128|אמת מידה 128}} או בקרות כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ב)}} היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית הטמפרטורה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
{{ח:תתתת|(ג)}} סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 84|באמת מידה 84}}, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
{{ח:תתתתת|(2)}} היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אמת מידה 84}}; במקרה של סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה;
{{ח:תתתת|(ד)}} היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה.

{{ח:סעיף|85ד||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|בסימן זה}} – דרישת זמינות מוגברת).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(3)}} שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
{{ח:תתת|(4)}} בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: תחזוקה}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב־1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה־1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו ”בקשה לתכנית תחזוקה“.
{{ח:תתת|(3)}} תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתת|(4)}} הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
{{ח:תתת|(5)}} מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
{{ח:תת|(ג)}} '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 97|באמת מידה 97}} ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ד)}} '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תתת|(1)}} שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
{{ח:תתת|(2)}} אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תתת|(4)}} במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
{{ח:תת|(ה)}} '''תכנית תחזוקה חלופית'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
{{ח:תת}} יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''אישור החריגה'''
{{ח:תת}} מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|88||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגה שאינה מאושרת'''
{{ח:תת}} לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט {{ח:פנימי|סעיף 83|באמת מידה 83(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
{{ח:תת}} תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

{{ח:סעיף|89||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש״ח'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית תחזוקת החצר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה־30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
{{ח:תתת|(2)}} במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 141|באמת מידה 141(א)}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: יצרנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מתקן (”תכנית הייצור השבועית“)'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית ייצור שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור שבועית חצי־שעתית המפרטת את היכולת הזמינה ו/או הייצור המתוכננים לכל יחידת ייצור שברשותו ביחס לכל יום עד לסוף השבוע העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן הגשת תכנית הייצור השבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור השבועית תוגש על גבי טופס אחד, בהתאם לסוג היצרן, כמודגם בטפסים המצורפים לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי ליצור טפסים חלופיים לטפסים המצורפים לאמת מידה זו ובלבד שקיבל אישור לכך מאת הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית הייצור השבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש היצרן תכנית יומית עד המועד הנדרש, תשמש התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית את מנהל המערכת לצורך קביעת תכנית ההעמסה ולצורך התחשבנות עם היצרן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן ביכולת שמינה ואנרגיה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית יצור שבועית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__ ליצרן באנרגיה'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש״ף־34, תש״ף־36}}
{{ח:ת}} '''תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מתקן או יחידת ייצור (”תכנית ייצור יומית“)'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד להגשת תכנית ייצור יומית'''
{{ח:תת}} החל ממועד ההפעלה המסחרית, בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול לגבי יום המחרת, בימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל, יום החול הבא, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור יומית חצי שעתית המפרטת את היכולת הזמינה, הייצור המתוכנן ואופן ביצוע שינויים מהתוכניות הנזכרות לעיל, לכל יחידת ייצור ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו יום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנית הייצור היומית ואופן הגשתה'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית הייצור היומית ליצרן הפועל ביכולת זמינה ואנרגיה תוגש על גבי טופס 1 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור, וליצרן באנרגיה תוגש על גבי טופס 3 המצורף גם הוא לאמת מידה זו, כמודגם בטופס.
{{ח:תתת|(1א)}} היצרן יכלול בתכנית הייצור היומית את ההספק שאותו הקצה ביחס לכל מספק; לעניין זה יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו.
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה שקיימת יחידת ייצור מסוג טורבינת קיטור ההתייחסות תהיה ליחידת טורבינת הגז והחלק היחסי של טורבינת הקיטור שנגזר מפעולתה כיחידה במחזור משולב.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן הפועל בשיטת יכולת זמינה ואנרגיה יגיש, במצורף לתכנית היומית, הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת ספק השירות החיוני והצעות מחיר עבור הגדלת והקטנת ההספק ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית על גבי טופס 2 המצורף לאמת מידה זו, כמודגם בטופס האמור.
{{ח:תתת|(4)}} יצרן ידווח בתכנית היומית המוגשת על האילוצים הקיימים בתכנית ובכלל זה על מועדי הודעה מוקדמת בדבר שינוי כמויות גז מול ספק הגז.
{{ח:תתת|(5)}} לצורך תכנית ההעמסה הפרטנית יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר לכל היכולת הזמינה המשתנה ובכלל זה ליכולת זמינה משתנה שאינה אמורה להיות ממומשת כאנרגיה לעסקאות פרטיות.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להגדלת הספק המיוצר בזמן אמת עבור כל היכולת הזמינה המשתנה שתיוותר במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תתת|(7)}} יצרן קונוונציונאלי חייב להציע הצעות מחיר להקטנת ההספק המיוצר על ידו לכל האנרגיה האמורה להיות מיוצרת ביחידה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תתת|(8)}} סדר הקטנת הספק לפי סוג היכולת הזמינה יקבע על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(9)}} יצרן קונוונציונאלי יהיה חייב להעמיד יכולת זמינה משתנה שתופעל בסולר במסגרת תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, במקרה שהצעתו למימוש היכולת הזמינה המשתנה בגז לא התקבלה כלל במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית ואין ביכולתו לבצע עסקת גז מסוג spot או להתבסס על storage במשק.
{{ח:תתת|(10)}} במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% או במקרה של יצרן קונוונציונאלי בעל יחידת ייצור אחת רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן בזמן אמת לפי צרכי המערכת, ובמקרה ומספר יחידות אמורות לפעול בעומס חלקי ואין היצרן יכול להגדיל את ההספק שלו בשל מגבלות עסקאות הגז שלו או לבצע עסקת spot במשק ולהגדיל את ההספק בהודעה מוקדמת קצרה משעה לספק הגז, שישנה את מתכונת העמסת היחידות להעמסה בעומס מלא באופן שניתן יהיה להעמיס את יתרת היחידות בזמינות משתנה בסולר, או במקרה של יצרן בעל יחידת ייצור אחת לעבור לפעול בעומס מלא בדלק חלופי. במקרה זה יצרן בעל מספר יחידות ייצור הפועלות במסגרת יכולת זמינה משתנה של 100% יהיה חייב להוריד הספק ביחידות המייצרות באופן חלקי ולהעלות הספק ביחידות האחרות.
{{ח:תתת|(11)}} מנהל המערכת יוכל להנחות בכל רגע בזמן אמת יצרן קונוונציונאלי להגדיל או להקטין את הספקו בהתאם להצעות המחיר של היצרן, והיצרן יפעל לפי הנחיית מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(12)}} שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(13)}} יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
{{ח:תתת|(14)}} המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו־16 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} נספח א׳ סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(15)}} עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(16)}} המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(17)}} הצעות המחיר עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו בסדר עולה של מחירים לבלוקים המפורטים בטופס 2 המצורף לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(18)}} הצעות המחיר להורדת הספק יינתנו על גבי טופס 2 בסדר יורד.
{{ח:תתת|(19)}} הצעות המחיר של יצרן קונוונציונאלי לכל חצי שעה עבור מימוש יכולת זמינה לאנרגיה יינתנו על גבי טופס 2 עבור כמויות אנרגיה מוצעות (הצעות תעריף לבלוקים של אנרגיה) מינימאליות של 25 מגהוואט לכל הצעת אנרגיה למעט ההצעות לבלוק הראשון והאחרון.
{{ח:תתת|(20)}} סדרי הקדימות ביחס למימוש הצעות מחיר ושינוי הספקי הייצור של יצרן פרטי יהיו לפי החלטת מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ג)}} '''יצירת טפסי דיווחים חלופיים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו וניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד מעודכן יותר שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל יצרן לצורך העמסת התחנות.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 1: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה תוכנית יצור יומית'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 2: ליצרן ביכולת זמינה ואנרגיה הצעות מחיר להפעלת היכולת הזמינה המשתנה לטובת מנהל המערכת'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס 3: ליצרן באנרגיה תכנית ייצור יומית'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''שינויים בתכנית היצור היומית על ידי היצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועדי שינויים'''
{{ח:תת}} יצרן שהגיש תכנית ייצור עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הייצור עד לשעה 12:00 באותו היום.

{{ח:סעיף|93||תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע״ט־7}}
{{ח:ת}} '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה עצמית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידות ייצור בהעמסה מרכזית“ – יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
{{ח:ת}} (ב)'''פרסום תכנית העמסה כללית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן – תכנית העמסה כללית).
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
{{ח:תתת|(3)}} בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, ”שבת“ ו”מועדי ישראל“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
{{ח:תתת|(1)}} תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
{{ח:תת}} בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
{{ח:תתת|(4)}} תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 123|באמת מידה 123}};
{{ח:תתת|(5)}} הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
{{ח:תתת|(7)}} המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
{{ח:תתת|(8)}} הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
{{ח:תתת|(9)}} שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
{{ח:תתת|(10)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתת|(11)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתת|(12)}} במקרה של מחסור בגז טבעי – הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(13)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
{{ח:תתת|(14)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|באמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}};
{{ח:תתת|(15)}} אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתת|(16)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(2)}} עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ו)}} '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן – מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן – מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט״ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אילוצי הרשת;
{{ח:תתתתת|(2)}} אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
{{ח:תתתתת|(3)}} בדיקת מיתקנים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אילוצי איכות הסביבה.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט״ש נוסף.
{{ח:תת|(ז)}} '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן – מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
{{ח:תתת|(3)}} המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
{{ח:תתתת|(ד)}} במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''פרסום מידע'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
{{ח:תתת|(2)}} פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
{{ח:תתתת|(ד)}} מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 57א|סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל}};
{{ח:תתתת|(ה)}} העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|אמות מידה 72 עד 73}} ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|אמת מידה 125}};
{{ח:תתתת|(ו)}} אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אילוצים נוספים לפי כל דין.

{{ח:סעיף|94||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תכנית ההעמסה הפרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד למסירת תכנית העמסה פרטנית ליצרן'''
{{ח:תת}} בכל יום בו הוגשה או הייתה צריכה להיות מוגשת תכנית ייצור יומית, עד לשעה 14:00 באותו היום, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית המתייחסת להפעלת היחידות שבמתקן היצרן. בימי חמישי ובערבי חג תשלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב.
{{ח:תת|(ב)}} '''עדכון תכנית ההעמסה הפרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יעדכן וימסור ליצרן את תכנית ההעמסה הפרטנית כל פעם שחל בה שינוי.
{{ח:תתת|(2)}} כל השינויים בתכניות אחרי שעת הפרסום הראשוני של תכנית ההעמסה הפרטנית (שעה 14:00 לגבי היום למחרת) יתבססו על הצעות המחיר שהוגשו על ידי היצרנים לצורך הפעלת היחידות בזמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} העדכון והמסירה ליצרן של תכנית ההעמסה הפרטנית ימשיכו להתבצע בסופי שבוע ובימי חג לפי האמור בסעיף קטן (1) לעיל. במהלך יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול גם את דרישות מנהל המערכת בזמן אמת והיא תהפוך לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. ביום שלאחר יום המסחר תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת תהווה בסיס להתחשבנות.

{{ח:סעיף|95||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בגין חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית – עודפים וחסרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב התשלום בגין סטיה מתכנית ההעמסה'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין סטיות מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ובכלל זה הנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות היצרן הקונוונציונאלי, ישלם היצרן הקונוונציונאלי למנהל המערכת (במקרה של יצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של יצור עודף) תעריפים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} עלה הייצור בפועל עד ל־2.5% מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את מחיר ההצעה למימוש יכולת זמינה משתנה שהיצרן הגיש לצורך קביעת התכנית, והתעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן ביכולת זמינה קבועה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקה (א) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 2.5%.
{{ח:תתתת|(ג)}} פחת הייצור בפועל עד ל־2.5% מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישלם היצרן ביכולת זמינה משתנה למנהל המערכת את מחיר ההצעה שלו להקטנת הספק, ואילו יצרן ביכולת זמינה קבועה לא ישלם בעד הייצור החסר האמור ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
{{ח:תתתת|(ד)}} בגין סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקה (ג) ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית במערכת Ex Post בניכוי מחיר ההצעה של היצרן עבור יכולת זמינה משתנה לייצור אנרגיה שהתקבלה, ובניכוי התעריף עבור אנרגיה שבאישור התעריפי ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה, והעלות השולית במערכת Ex Post במקרה של עסקה פרטית, הכל לפי העניין.
{{ח:תתתת|(ה)}} במקרה והפער בין העלות השולית להצעת היצרן למנהל המערכת עבור יכולת זמינה משתנה שהתקבלה לייצור או ביחס לתעריף האנרגיה שבאישור התעריפי שלו במקרה של יכולת זמינה קבועה, הינו שלילי לא יהיה היצרן זכאי לתמורה ממנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בגין סטיות על בסיס שעתי (בחישוב חצי שעתי יש לחלק את הערכים בשתיים) מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ובכלל זה מהנחיות מנהל המערכת ליצרן לעדכון תכנית ההעמסה הפרטנית על ידי הגדלה או הקטנה של הספק הייצור לפי הצעות יצרן הקוגנרציה, ישלם יצרן הקוגנרציה למנהל המערכת (במקרה של ייצור חסר) או ישלם מנהל המערכת ליצרן (במקרה של ייצור עודף) תעריפים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן קטן מ־50 מגהוואט:
{{ח:תתתתת|(1)}} עליה בייצור בפועל עד ל־6 MWh מעל המופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן ממנהל המערכת את התעריף הנורמטיבי המופיע באישור התעריפי שלו.
{{ח:תתתתת|(2)}} עבור סטייה בעודף מעבר לאמור בפסקת משנה (1) לא יקבל היצרן תמורה עבור הייצור מעל 6 MWh.
{{ח:תתתתת|(3)}} פחת הייצור בפועל עד ל־6 MWh מתחת למופיע בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, לא ישלם היצרן למנהל המערכת כל תשלום בגין סטייה מהייצור החסר.
{{ח:תתתתת|(4)}} עבור סטייה בחוסר מעבר לאמור בפסקת משנה (3) לעיל, ישלם היצרן למנהל המערכת את העלות השולית Ex Post בניכוי התעריף המופיע ליצרן הקוגנרציה באישור התעריפי.
{{ח:תתתת|(ב)}} ליצרן קוגנרציה בהספק מותקן גדול מ־50 מגהוואט יחולו התשלומים המופיעים בפסקאות משנה (1)–(4) עבור סטיות עד 6 MWh ביחס לייצור מתוכנן של עד 50 MWh, וביחס לכל תוספת של עד 10 MWh בתכנית ייצור. לסטיות בפסקאות משנה (1)–(4) יתווסף 1 MWh.
{{ח:תתתת|(ג)}} עבור יצרן קוגנרציה הפועל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 107|באמת מידה 107(ג) (מכירות יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה)}} תהיה צורת ההתחשבנות בהתאם לסעיף (א)(1) באמת המידה הנוכחית ביחס לחלק העסקה שלו מרצון מול מנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ד)}} במקרה והפער בין העלות השולית לתעריף היצרן בקוגנרציה, לפי האישור התעריפי, הינו שלילי לא יהיה היצרן בקוגנרציה חייב בתשלום למנהל המערכת.

{{ח:סעיף|96||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.

{{ח:סעיף|97||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
{{ח:תתת|(2)}} בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לספר אמות המידה}} יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
{{ח:תתת|(3)}} בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בפרק ו׳ סימן ד׳ לספר אמות המידה}}, יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
{{ח:תתת|(4)}} בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל־3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
{{ח:תתת|(5)}} בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(6)}} בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
{{ח:תתת|(7)}} בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
{{ח:תתת|(8)}} בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב – היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הצמדת התעריפים'''
{{ח:תת}} בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

{{ח:סעיף|98||תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 98|באמות מידה 98 עד 101}} המונח ”יצרן“ משמעו – בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
{{ח:תת|(א)}} '''פניה למנהל המערכת'''
{{ח:תת}} יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן – סקר צריכת גז ראשוני).
{{ח:תת|(ב)}} '''נתונים נדרשים'''
{{ח:תת}} יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתת|1)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|2)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתת|3)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
{{ח:תתת|4)}} התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
{{ח:תת}} תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward.
{{ח:תת|(ג)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום'''
{{ח:תת}} בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
{{ח:תת|(ו)}} '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
{{ח:תתת|1)}} סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
{{ח:תתת|2)}} לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
{{ח:תתת|3)}} תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תת|(ז)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תת}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
{{ח:תת}} סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
{{ח:תתת|(1)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תתת|(2)}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|99||תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה – סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''סקר גז ליצרן'''
{{ח:תתת|(1)}} סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן – סקר צריכת גז מחייב).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי בעל הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} העתק הרישיון המותנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
{{ח:תתתת|(ד)}} כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל־TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו־carry forward;
{{ח:תתתת|(ה)}} פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
{{ח:תת|(ד)}} '''אישור על קבלת הפניה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ־5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום'''
{{ח:תתת|(1)}} התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
{{ח:תת|(ו)}} '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
{{ח:תת|(ז)}} '''תוצאות הסקר'''
{{ח:תתת|(3)}} הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
{{ח:תת|(ח)}} '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
{{ח:תת}} תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
{{ח:תת|(י)}} '''סודיות'''
{{ח:תת}} על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א|באמת מידה 4א}}.

{{ח:סעיף|100||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.

{{ח:סעיף|101||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
{{ח:תת}} בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ־10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן – יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
{{ח:תתת|(4)}} יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

{{ח:סעיף|102||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ו|שבפרק ו׳}} כפי שיתעדכנו מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
{{ח:תת}} מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

{{ח:סעיף|103||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 99|באמת מידה 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
{{ח:תת}} עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
{{ח:תת}} היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|104||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב צריכת הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב־Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

{{ח:סעיף|104א||תיקון: 6.3.19; תש״ף־29}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת הפעלה מסחרית“ – ליצרן החייב ברישיון ייצור – הפעלה מסחרית כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}, וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור – המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תת}} יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף (ג) לאמת מידה 68}} התקבל לאחר יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן – תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
{{ח:תת|(ג)}} '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א׳ לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3)}} בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
{{ח:תתת|(4)}} אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תקופת הזכאות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 104א|לאמת מידה 104א}} – מתכונת דיווח על נצילות'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

{{ח:סעיף|105||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
{{ח:תתת|(1)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל־TOP שבהסכם.
{{ח:תתת|(2)}} עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ־30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
{{ח:תתת|(5)}} הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}}, יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ־30% מהיכולת הזמינה.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו־carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|106||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
{{ח:תת|(א)}} '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הכרה בעלויות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכרה מירבית בעלויות ב־% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה־% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.33%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.66%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ג)}} '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
{{ח:תת}} היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה שקיבלו אישור תעריף החל מחודש מרס 2018|תיקון: תש״ף־6}}

{{ח:סעיף|106א||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תשפ״א־13}}
{{ח:ת}} '''הגדרות ותחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול על יחידת ייצור שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור התעריף ליצרן התקבל לאחר יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018);
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מחוברת לרשת הולכת החשמל או משולבת בחיבור של צרכן המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחידת הייצור אינה מייצרת חשמל בטכנולוגיה סולארית או טכנולוגיית רוח ואינה מיתקן אגירה.
{{ח:תתת|(2)}} על יצרנים שחל עליהם {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן זה}} יחול {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 90|אמות מידה 90 עד 92}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94 עד 95}}, {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100 עד 106}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה נוספת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מופחתת“ – הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ־0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר יום מראש“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העמסה מעל מחיר זמן אמת“ – תכנון של מנהל המערכת להעמיס את יחידת הייצור בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק המשולם לפי מנגנוני שוק“ – כל ההספק המותקן של יחידות הייצור, למעט ההספקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 106ד|בפסקאות (א) ו־(ב) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מסונכרן שלא הועמס“ – ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ד) לאמת מידה 106ב}}, לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר זמן אמת“ – מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר יום מראש“ – מחיר שולי מנוכה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית יומית“ – תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 106ב|באמת מידה 106ב}}.

{{ח:סעיף|106ב||תיקון: 13.5.19, 1.2.21; תש״ף־6, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור השבוע העוקב ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור היום שלאחר יום המחרת ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של יחידת ייצור בעבור יום המחרת (להלן – תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תוגש לכל יחידת ייצור בנפרד.
{{ח:תתת|(3)}} התכנית היומית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט לגבי שיטת ההעמסה ועומס הייצור המבוקשים על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, כמפורט בסעיף (ה);
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו).
{{ח:תתת|(4)}} היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
{{ח:תת|(ד)}} '''דיווח זמינות'''
{{ח:תתת|(1)}} דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו – תקופת התכנית);
{{ח:תתתת|(ב)}} הטמפרטורה הצפויה באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו היחידה אינה זמינה, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3א), היצרן ידווח על הסיבות לאי־זמינות יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של יחידת הייצור אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה ברוטו בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של יחידת הייצור.
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שיחידת הייצור שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
{{ח:תתת|(4)}} על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 85ג|בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג}};
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
{{ח:תתתת|(ד)}} לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
{{ח:תת|(ה)}} '''שיטת העמסה והספק הייצור המבוקש על ידי יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בשיטת העמסה עצמית, ידווח למנהל המערכת, במסגרת תכנית לפי סעיפים (א) עד (ג), על שיטת ההעמסה שבה הוא מתכוון לפעול בכל יממה נתונה שבמהלך תקופת התכנית: העמסה עצמית או העמסה מרכזית.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן כאמור בסעיף קטן (1) יהיה רשאי לבחור בשיטת העמסה מרכזית רק אם בעבור כל השעות שבעבורן מוגשת התכנית לא מתוכננת צריכה חצי־שעתית של צרכן החצר בהיקף העולה על 5% מגודל החיבור ולא מתוכננת העברה של אנרגיה תרמית מיחידת הייצור לצרכן חצר.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן שבחר לפעול בהעמסה עצמית ידווח בתכנית על כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק הייצור של יחידת הייצור והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – הספק ייצור נדרש);
{{ח:תתתת|(ב)}} הצריכה הצפויה של צרכן חצר מיחידת הייצור.
{{ח:תת|(ו)}} '''הצעת מחיר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בהעמסה מרכזית יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 85|באמת מידה 85}} – ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי – ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת – ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת – ההצעה תוגש ברמה חצי־שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
{{ח:תתת|(3)}} אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:פנימי|סעיף 106ב|לאמת מידה 106ב}} – אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
{{ח:תת|(1)}} אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ־6,475 MMBTUH.

{{ח:סעיף|106ג||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת|(א)}} '''דחיית תכנית ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(2)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ליחידת ייצור מסוימת עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותה יחידת ייצור כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
{{ח:תתת|(3)}} אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב ליחידת ייצור מסוימת, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית ליחידת הייצור ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותה יחידת ייצור, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 83ג|אמת מידה 83ג}} בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תכניות העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 93|אמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(3)}} בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המתוכנן של יחידת הייצור והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בהדקי המחולל, בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ב|סעיף (ה)(3)(א) לאמת מידה 106ב}};
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי יחידת הייצור (להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|בסימן זה}} – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ליצרן בהעמסה מרכזית – זמני סנכרון והפסקה של יחידת הייצור במהלך היממה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת יחידת הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ד) לאמת מידה 93}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלח ליצרן תכנית העמסה פרטנית מעודכנת.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן.

{{ח:סעיף|106ד||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי {{ח:פנימי|סעיף 85ב|סעיף (ב) לאמת מידה 85ב}} לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתתת|(ג)}} הייצור נעשה בסולר או במזוט;
{{ח:תתתת|(ד)}} האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק ששויך למספק.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

{{ח:סעיף|106ה||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תת}} יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה לא יוצרה מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

{{ח:סעיף|106ו||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6, תש״ף־7}}
{{ח:ת}} '''תשלומים נוספים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעד התנעות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת ייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020);
{{ח:תתת|(3)}} יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
{{ח:תתת|(4)}} יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק סונכרן אך לא הועמס בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי, מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק.
{{ח:תתת|(2)}} גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן 1 ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{Energy\_offer}_{b,t} - \mathit{SMPR.\!\!T}_t \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|[במקור היה רשום בנוסחה ''Energy_offer'' במקום ''Energy_cost'']}}
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \Delta \mathit{TC} &lt;/math&gt; – הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה נתונה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; B_t &lt;/math&gt; – סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוך ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; b_t &lt;/math&gt; – טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMPR.\!\!T} &lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\_cost}_{b,t} &lt;/math&gt; – עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט״ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt; – סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום בעד העמסה מעל מחיר יום מראש ומעל מחיר זמן אמת'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש מתוך הספק המשולם לפי מנגנון שוק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת מתוך הספק המשולם לפי מנגנוני שוק, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה.
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של העמסה מעל מחיר יום מראש או מעל מחיר זמן אמת, התעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריף משלים'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן שביממה נתונה פועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; {\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) \textstyle \} - \\
&amp; \{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \} \}
\end{align}}
&lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{MWP}_d &lt;/math&gt; – התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Starts\_cost} &lt;/math&gt; – העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right) &lt;/math&gt; – עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\ D.\!\!A} &lt;/math&gt; – האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; – המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{Energy\ R.\!\!T} &lt;/math&gt; – האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; – המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt; \mathit{MLCP}_t &lt;/math&gt; – תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
{{ח:תת}} עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.

{{ח:סעיף|106ז||תיקון: 13.5.19; תש״ף־6}}
{{ח:ת}} '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנהגות לפי כללי השוק'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|107||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''כללי'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
{{ח:תת|(ב)}} '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שם היצרן וכתובתו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום מתקן הייצור.
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג המתקן והטכנולוגיה.
{{ח:תתתת|(ד)}} פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
{{ח:תתתת|(ה)}} העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
{{ח:תתתת|(ו)}} מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
{{ח:תתתת|(ז)}} שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה'''
{{ח:תת}} עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן – היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|להחלטה האמורה}} ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב־Au=1.4.

{{ח:סעיף|108||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''התעריף המאושר'''
{{ח:תת}} התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 107|לאמות מידה 107(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ואמת מידה 110}}), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
{{ח:תת|(ג)}} '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל־80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ־14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש״בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש״בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 107|באמת מידה 107(א)}}, עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

{{ח:סעיף|109||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
{{ח:תתת|(2)}} כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

{{ח:סעיף|110||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|באמת מידה 106}} לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו־דלקי).

{{ח:סעיף|111||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה – דיווח לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״א־6}}

{{ח:סעיף|112||תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע״ח, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|113||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|114||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|115||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: 31.7.09; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז1|{{ח:הערה|סימן}} ז׳1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי|תיקון: תשע״ט־8}}

{{ח:סעיף|120א||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן חצר“ – מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת הצעה“ – התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה ”תעריף לכל קווט״ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש״ח (באגורות לקוט״ש)“ ללוח תעריפים 9.3–1 ”תעריפים להסדר צרכנות חכמה“.

{{ח:סעיף|120ב||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|120ג||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תכניות ייצור וצריכה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגשת תכניות'''
{{ח:תת}} כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, ידרוש מחלק מהיצרן הגשת תכנית שבועית או תכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו־(ג), לפי בחירתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(3)}} אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת {{ח:הערה|[במקור: עם העתק למחלק]}}, תכנית בעבור יום המחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום חמישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 221|לאמת מידה 221 ”ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות“}};
{{ח:תתתתת|(3)}} ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
{{ח:תתתתת|(4)}} ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 120ו|לאמת מידה 120ו}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק נתון;
{{ח:תתתתת|(2)}} התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
{{ח:תתתתת|(2)}} ההצעות לא יפחתו מ־0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} אם יצרן הגיש גם תכנית יומית וגם תכנית שבועית, תגבר התכנית היומית; בחר היצרן שלא להגיש תכנית יומית בהתאם לסעיף (א), תחול על היצרן במועד שלגביו לא הוגשה תכנית יומית, התכנית השבועית שהגיש.

{{ח:סעיף|120ד||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תת}} המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, את תכנית ההעמסה הפרטנית עד למועד להגשת תכנית העמסה פרטנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף (א) לאמת מידה 94}}. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ו|אמת מידה 120ו}};
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 120ג|סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93}} (להלן – מחיר יום מראש).
{{ח:תתת|(2)}} אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} (להלן – מחיר זמן אמת).
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
{{ח:תתת|(3)}} בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 94|אמת מידה 94}}, יחולו התשלומים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

{{ח:סעיף|120ה||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומס שנתי“ – סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; – מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; – סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט״ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; – מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה־10 לפעילות המיתקן – מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק – מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תת}} ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן – תעריף הספק):
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מרבי לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 48 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה}} (להלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 60 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 43|באמת מידה 43}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ובאמת מידה 46}}.
{{ח:תת|(ה)}} '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|אמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שהחל לפעול לפני יום כ״ו בשבט התשע״ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
{{ח:תת}} תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
{{ח:תת|(ז)}} '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
{{ח:תת}} הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז1|סימן ז׳1 {{ח:הערה|לפרק ו׳}} לספר אמות המידה}}.

{{ח:סעיף|120ו||תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע״ט־8, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה מראש ליצרן'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: יצרנים באנרגיה מתחדשת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן באנרגיה מתחדשת.

{{ח:סעיף|121||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6, תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} '''הגשת תוכניות'''
{{ח:תת|(א)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
{{ח:תת}} במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} כללים למסירת תכנית תחזוקה – {{ח:פנימי|סעיף 86|אמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – {{ח:פנימי|סעיף 87|אמת מידה 87}}.
{{ח:תתת|(3)}} תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת – נקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 88|באמת מידה 88(א)}}.
{{ח:תתת|(4)}} חריגות אדמיניסטרטיביות – {{ח:פנימי|סעיף 97|אמת מידה 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הגדול מ־1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה־1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 86|לאמת מידה 86}}.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־9}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________&lt;/span&gt; שנת &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______&lt;/span&gt; (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ט|סימן ט׳: יצרנים עצמיים}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש״ף־27}}
{{ח:ת}} '''כללים לפעילות יצרן עצמי'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן עצמי.
{{ח:תת|(א)}} '''פעילות יצרן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחובר לרשת ההולכה יפעל מול מנהל המערכת בהתאם לכללים ולמתכונות הדיווח המפורטות באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מתקן יצרן המפעיל מתקן מסוג קונוונציונאלי יוכל לשנות את הספק מתקן הייצור במתכונת של load following בהתאם לשינויים בצריכת הצרכן בחצר היצרן באופן המפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת תכניות'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יגיש תכנית תחזוקה בהתאם לכללים ולמתכונת הדיווח המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 86|באמת מידה 86}} ויחולו עליו התשלומים הנובעים מחריגה מתכנית זו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף (א) לאמת מידה 88}}.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית בעבור כל יום בנפרד בשבוע העוקב, בפירוט חצי שעתי; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית ביום החול האחרון שקדם לערב החג;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2), בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בחצר בעבור יום המוחרת בפירוט חצי שעתי; תכנית הייצור והצריכה תכלול את היקף הייצור והצריכה הצפויים ברמה חצי שעתית; ביום רביעי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור יום חמישי או בעבור יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שארית הימים עד ליום החול הבא.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת אנרגיה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב־Au=1.6.
{{ח:תת|(ד)}} '''רכישת חשמל ממנהל המערכת'''
{{ח:תת}} צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו״ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
{{ח:תת|(ה)}} '''דיווח נצילות שנתי'''
{{ח:תת}} יצרן יודיע למנהל המערכת על נצילותו החשמלית של מיתקן הייצור בכל הדלקים שבהם המיתקן יכול לעבוד, בכל עת שנעשה שינוי מהותי בנתון זה, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן י|סימן י׳: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''מצבים חריגים'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חריג“ – אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרת מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
{{ח:תתת|(1)}} סכנת חיים או סכנה לרכוש.
{{ח:תתת|(2)}} תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה)
{{ח:תתת|(3)}} מצבי סיכון – מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו־N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)–(7).
{{ח:תתת|(4)}} היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(5)}} היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
{{ח:תתת|(6)}} היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
{{ח:תתת|(7)}} מחסור באחד מסוגי העתודות.
{{ח:תתת|(8)}} אילוצים במערך אספקת הדלקים.
{{ח:תתת|(9)}} סיכונים ביטחוניים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיעוד מצבים חריגים'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו־(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
{{ח:תתת|(2)}} מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו־(א)(7) יתועד במערכת ה־EMS.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
{{ח:תת|(ד)}} '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
{{ח:תת}} בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב־50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

{{ח:סעיף|125||תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלק חלופי'''
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן בדלק משני“ – ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
{{ח:תת|(ב)}} '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על־ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן – גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(2)}} במצב בו הופעלו {{ח:חיצוני|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום)|תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע״ז–2017}}, מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
{{ח:תת|(ד)}} '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו־דלקי (להלן – יצרן דו־דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו־דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו־דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו־דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
{{ח:תת|(ו)}} '''זמינות יצרן דו־דלקי בסולר'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן דו־דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי)#סעיף 13|בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס״ה–2005}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 12|ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
{{ח:תתת|(3)}} מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
{{ח:תתת|(4)}} מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
{{ח:תתת|(5)}} יצרן דו־דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
{{ח:תתת|(6)}} יצרן דו־דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)–(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר – ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי־זמינות המותרת בסולר.
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי־זמינות המוגדרות בפסקה (א).
{{ח:תת|(ז)}} '''זמינות יצרנים בגז'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 130|באמת מידה 130}}, אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
{{ח:תתתת|(ג)}} אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
{{ח:תתתת|(ד)}} מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} יצרן דו־דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי־זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי {{ח:פנימי|סעיף 83|אמת מידה 83}} גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל־30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
{{ח:תת|(ט)}} '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
{{ח:תת|(י)}} '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
{{ח:תת}} בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

{{ח:סעיף|126||תיקון: 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הכרעה ברשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יא|סימן י״א: יצרנים באנרגיה שאובה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נלווה“ – שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף רכישה כולל תועלות“ – תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

{{ח:סעיף|127||תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16}}
{{ח:ת}} '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
{{ח:תתת|(5)}} ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
{{ח:תת|(ג)}} '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
{{ח:תת|(ד)}} '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
{{ח:תתת|(1)}} תעריף עלות שולית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}} בעבור כל קווט״ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
{{ח:תתת|(2)}} על הנצילות הנורמטיבית (76%);
{{ח:תתת|(3)}} ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן יב|סימן י״ב: מקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|128||תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''מקרה חירום'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות למקרי חירום'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן – הוראות למקרי חירום).
{{ח:תת|(ב)}} '''מתכונת הוראות החירום'''
{{ח:תת}} הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלומים'''
{{ח:תת}} התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (”תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} בזמן חירום“).

{{ח:סעיף|129||תיקון: 26.10.08, 31.7.09}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|130||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח – הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יב|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור תעריפי“ – מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תער יפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק}}, בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרת מונח זה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק חלופי“ – כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}}, ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי.
{{ח:תת}} בחישוב ההוצאות הישירות:
{{ח:תתת|(א)}} יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)}}.
{{ח:תתת|(ב)}} בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא).
{{ח:תתת|(ג)}} ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בג ין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם.
{{ח:תתת|(ד)}} האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות.
{{ח:תתתת|(1)}} אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
{{ח:תתתת|(2)}} תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל.
{{ח:תתתת|(3)}} קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים.
{{ח:תתתת|(4)}} מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע״מ אינו ניתן לניכוי.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מסחרית“ – מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת הולכת גז“ – חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק משק הגז הטבעי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה לחלוקת גז“ – חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב בכיר“ – הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} או גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן פרטי“ או ”יצרן“ או ”בעל רישיון“ – בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב בכיר“ – כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח עליון“ –
{{ח:תתת|(א)}} מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
{{ח:תתת|(ב)}} כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן{{ח:הערה|,}} (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן{{ח:הערה|,}} (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו־(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
{{ח:תתת|(ג)}} בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)–(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
{{ח:תתתת|(2)}} גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
{{ח:תתתת|(3)}} מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי.
{{ח:תתת|(ד)}} למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
{{ח:תתתת|(1)}} מחסור בעובדים או בחומרים;
{{ח:תתתת|(2)}} מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125}}.
{{ח:תתתת|(3)}} אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
{{ח:תתתת|(4)}} שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
{{ח:תתתת|(5)}} ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
{{ח:תתתת|(6)}} שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
{{ח:תתתת|(7)}} מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
{{ח:תתתת|(8)}} השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
{{ח:תתתת|(9)}} כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 137|באמת מידה 137}};
{{ח:תתתת|(10)}} כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
{{ח:תתתת|(11)}} הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(12)}} אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
{{ח:תתתת|(13)}} אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
{{ח:תתתת|(14)}} מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(15)}} תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
{{ח:תתתת|(16)}} עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
{{ח:תתתת|(17)}} מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
{{ח:תתתת|(18)}} אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)–(17);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מממני החוב הבכיר“ – הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספק“ – בעל רישיון הספקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של הלוואה“ – &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} ”תשלום“ – כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; – סכום התשלום בתקופה ה־&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; – מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; – התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך חיים ממוצע (מח״מ) של אגרת חוב“ – לפי הגדרת מח״מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
{{ח:תת}} &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; – ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן דו־דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו־דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירה פיננסית“ – חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ או ”ספק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} לבעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני“ – שער הסגירה של ה־Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית כוללת“ – הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית לטווח ארוך למועד פלוני“ – ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני“ – ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח״מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו־(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח״מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

{{ח:סעיף|131||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
{{ח:תת}} יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן – אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
{{ח:תת}} הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
{{ח:תת|(ד)}} '''משמעות אי הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת}} הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

{{ח:סעיף|132||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} בקרות אירוע העומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}} (להלן – ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ג) להגדרה}}, אך אינו נמנה על הרשימה {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיף (ד) להגדרה}} ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף (א) להגדרה}}, הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (א) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}, דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}}}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''אירוע כוח עליון מעכב'''
{{ח:תתת|(1)}} במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ־270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן – תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ־180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתתת|(ז)}} למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים {{ח:פנימי|סעיף 130|שבסעיפים (א) ו־(ג) להגדרת {{ח:הערה|”}}כוח עליון{{ח:הערה|“}} באמת מידה 130}}, אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח ”הוצאות ישירות“ לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ־60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן – תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ג)}} לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ־210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן – החוב הנחות).
{{ח:תתתת|(ד)}} החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
{{ח:תתתת|(ה)}} היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|(ו)}} מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
{{ח:תתת|(3)}} כללי:
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ־120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן – תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
{{ח:תתתת|(ג)}} תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו־(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
{{ח:תתתת|(ד)}} אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

{{ח:סעיף|133||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
{{ח:תת}} במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)}} ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם – אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו־(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ־7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ־7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה־8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132(ב)(3)}} על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 132|באמת מידה 132}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
{{ח:תת}} בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו־(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)–(ה).
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי {{ח:פנימי|סעיף 134|אמת מידה 134(א)(1)}} או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134(א)(2)}}, והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
{{ח:תתתת|(ג)}} כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 137|אמת מידה 137}}, למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
{{ח:תתתת|(ד)}} סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
{{ח:תתתת|(ה)}} סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ו)}} וללא התחשבות ב:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
{{ח:תתתתת|(2)}} כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
{{ח:תת}} עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג׳ כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
{{ח:תתת|(2)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(5)}} היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן.
{{ח:תתת|(7)}} כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי {{ח:פנימי|סעיף 132|אמות מידה 132–133}}, היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן – מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן.
{{ח:תתת|(8)}} כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

{{ח:סעיף|134||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע תשלום'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע התשלום'''
{{ח:תת}} התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ד)}} ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
{{ח:תתתת|(א)}} מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
{{ח:תתתת|(ד)}} במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
{{ח:תתתת|(ה)}} עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר ”&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;“ הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח״מ יתרת החוב במועד הפירעון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת}} בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתתת|(ו)}} למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לשיעורין:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
{{ח:תתתת|(ב)}} אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
{{ח:תתתת|(ג)}} שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
{{ח:תתתת}} כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; – שיעור ניכוי תקופתי
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; – מספר תקופות הריבית בשנה
{{ח:תתתת|(ה)}} ”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

{{ח:סעיף|135||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133}}.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
{{ח:תתת|(4)}} יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
{{ח:תתת|(5)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
{{ח:תתת|(6)}} התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 134|באמת מידה 134}}.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
{{ח:תתת|(8)}} למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
{{ח:תתת|(9)}} לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

{{ח:סעיף|136||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע״ט־12, תש״ף־30, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} ההסדרים התעריפיים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|באמות מידה 130–140}} יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013}} המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו – החלטה 403).
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ־50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
{{ח:תתת|(3)}} בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
{{ח:תתת|(4)}} בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
{{ח:תתת|(5)}} בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית – קבעה הרשות כי יחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 130|אמות מידה 130 עד 140}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ־1000 מגה־וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ג)}} בטכנולוגיית אגירה שאובה – שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ד)}} בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה־וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה־וואט.
{{ח:תתתת|(ה)}} בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
{{ח:תתת|(1)}} מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|בתקנות 7(א)(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)#סעיף 7|ו־7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס״ה–2004}} הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}}, להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|באמת מידה 133(ה)}}.
{{ח:תתת|(2)}} למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
{{ח:תת}} ”החזקה“ לעניין סעיף זה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
{{ח:תת}} ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 132|באמות מידה 132–134}} ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

{{ח:סעיף|137||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תעריפי כוח עליון ואחריות – תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
{{ח:תתת|(5)}} ביטוח ימי וביטוח תעופתי – היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

{{ח:סעיף|138||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13}}
{{ח:ת}} '''תקופת ההפעלה של המתקן – ביטוחים נדרשים'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
{{ח:תתת|(1)}} ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
{{ח:תתת|(2)}} ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ־24 חודש.
{{ח:תתת|(3)}} ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קב לנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
{{ח:תתת|(4)}} ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ־5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 139|באמת מידה 139(ג)(1)}}, למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

{{ח:סעיף|139||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
{{ח:תת|(א)}} '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
{{ח:תת}} בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
{{ח:תת|(ב)}} '''תוקף הביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
{{ח:תת|(ג)}} '''התנאים שיכללו בביטוח'''
{{ח:תת}} כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן – המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה״ב וקנדה.
{{ח:תתת|(3)}} היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(4)}} הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 59|סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(5)}} המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(8)}} היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
{{ח:תתת|(9)}} היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(10)}} היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
{{ח:תתת|(11)}} בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
{{ח:תתת|(12)}} היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
{{ח:תתת|(13)}} אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
{{ח:תתת|(14)}} אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
{{ח:תתת|(15)}} היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
{{ח:תתת|(16)}} ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
{{ח:תתת|(17)}} היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשי ואו מחדלי ושל המהנדס או היועץ כאמור.
{{ח:תתת|(18)}} גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} '''תחולת אמת המידה'''
{{ח:תת}} האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
{{ח:תת|(ה)}} '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
{{ח:תת|(ו)}} '''תגמולי הביטוח'''
{{ח:תת}} היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק {{ח:הערה|[צ״ל: מאת מנהל המערכת]}} במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
{{ח:תתת|(2)}} תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

{{ח:סעיף|140||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אירוע מבוטח'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע מבוטח“ – אירוע, אשר אלמלא האמור {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד)(9) להגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או בכיסוי הביטוחי על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} וסכומי הביטוח על פי {{ח:פנימי|סעיף 138|אמת מידה 138}} אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות כינון המתקן“ – הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
{{ח:תת|(א)}} '''תוצאות אירוע מבוטח'''
{{ח:תת}} בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
{{ח:תתת|(2)}} בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תת|(ב)}} '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
{{ח:תת|(ג)}} '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
{{ח:תת}} מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף (ד) שבהגדרת ”כוח עליון“ שבאמת מידה 130}} ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)–(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

{{ח:סעיף|141||תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''אחריות'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד“ – כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה“ – חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן, יצרן פרטי“ – יצרן חשמל פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}}, ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו־(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – לעניין צרכן או יצרן מתח עליון – מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה – מחלק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החשמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל{{ח:הערה|,}} התשנ״ו–1996}} לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלה ברשת“ – סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
{{ח:ת}} '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
{{ח:תת|(א)}} '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכי שה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתתת|(א)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(א1)}} '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
{{ח:תתת|(1)}} למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}. הפיצוי יינתן באופן הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למו עד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 48א|באמת מידה 48א(ג)}}; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
{{ח:תת|(ב)}} '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
{{ח:תת}} אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳ לספר אמות המידה}} כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ה)}} '''אחריות כלפי צד ג''''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 48|באמות מידה 48–49}}.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)–(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן – הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(5)}} במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(6)}} אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
{{ח:תתת|(7)}} היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
{{ח:תתת|(8)}} ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
{{ח:תת}} על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו־(ה)(4).
{{ח:תת|(ז)}} '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
{{ח:תת}} בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, מנע ומיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן – המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(3)}} האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
{{ח:תתת|(4)}} האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי – הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 125|באמת מידה 125 (דלק חלופי)}}.
{{ח:תתת|(5)}} האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס׳ 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008}}, המפורסמת באתר ברשות).
{{ח:תת|(ח)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן – מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} ביטול רישיון ההספקה של המספק;
{{ח:תתתת|(ג)}} אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
{{ח:תת|(ט)}} '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן – יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן – אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
{{ח:תתתת|(א)}} אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב־50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
{{ח:תתתת|(ד)}} ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
{{ח:תתתת|(ה)}} העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
{{ח:תתתת|(ו)}} כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
{{ח:תת|(י)}} '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
{{ח:תתת|(1)}} אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
{{ח:תתת|(2)}} גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
{{ח:תתת|(4)}} מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

{{ח:סעיף|142||תיקון: 31.10.05, 31.7.09}}
{{ח:ת}} '''הכרעה במחלוקות'''
{{ח:תת|(א)}} '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
{{ח:תת}} מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבודות על חשבון אחרים}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבודות סטנדרטיות}}

{{ח:סעיף|143||תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע״ט־11}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומרים חשמליים“ – ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ חשמל“ – חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|תקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}, או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד.

{{ח:סעיף|144||תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת}} חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
{{ח:תתת|(2)}} חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
{{ח:תת|(ד)}} '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג׳ שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
{{ח:תתתת|(ג)}} הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתתת|(ד)}} על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
{{ח:תת|(ה)}} '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת {{ח:הערה|(בתקופה הקובעת: לרבות תפ״ט)}}, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
{{ח:תת|(ו)}} '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
{{ח:תתת|(1)}} לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
{{ח:תתת|(2)}} בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
{{ח:תת|(ז)}} '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|אמת מידה 146(ב)}}.

{{ח:סעיף|145||תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20; תשע״ט־11, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
{{ח:תת}} המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה בכתב לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} מהות הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הסיבות לשינוי המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} מועדי ביצוע מבוקשים.
{{ח:תתת|(5)}} קיום ייצור עצמי.
{{ח:תתת|(6)}} קיום הזנה חלופית.
{{ח:תתת|(7)}} הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
{{ח:תתת|(8)}} אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשובה לבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ־7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
{{ח:תתתת|(א)}} אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדי ביצוע אפשריים.
{{ח:תתתת|(ד)}} דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
{{ח:תתתת|(א)}} יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
{{ח:תתתת|(ב)}} במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
{{ח:תתת|(2)}} דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
{{ח:תת}} מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.

{{ח:סעיף|146||תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיק עבודה ותיאום טכני'''
{{ח:תתת|(1)}} שילם מבקש העבודה את החשבון האמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן – התיאום הטכני).
{{ח:תתת|(2)}} התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
{{ח:תתתת|(א)}} תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים סופי – לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ג)}} תכנון אזרחי – לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי – לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדי תשלום מתוכננים.
{{ח:תתתת|(ה)}} דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
{{ח:תתתת|(ו)}} חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
{{ח:תתתת|(ז)}} פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
{{ח:תתתת|(ח)}} הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
{{ח:תתתת|(ט)}} בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ג)}} – הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
{{ח:תתתת|(י)}} לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ב)}} '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תתת|(1)}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
{{ח:תתת|(2)}} בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
{{ח:תת}} הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
{{ח:תתת|(2)}} על חשבון כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

{{ח:סעיף|147||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''קבלת אישורי רשויות'''
{{ח:תת|(א)}} '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} עם השלמת התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יפעלו ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סירוב רשות למתן אישור'''
{{ח:תתת|(1)}} סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
{{ח:תת|(ג)}} '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
{{ח:תת}} התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)}}.

{{ח:סעיף|148||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע העבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
{{ח:תת}} התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}, יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
{{ח:תת|(ג)}} '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}}, יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
{{ח:תת|(ד)}} '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(2)}} תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
{{ח:תת}} עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
{{ח:תת|(ו)}} '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
{{ח:תתת|(1)}} למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
{{ח:תתת|(2)}} הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ה)}}, יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}} בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|אמת מידה 149(א)(5)}} דלהלן.
{{ח:תת|(ט)}} '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
{{ח:תת}} ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
{{ח:תת|(י)}} '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
{{ח:תת}} עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ב)}} בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

{{ח:סעיף|149||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
{{ח:תת|(א)}} '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
{{ח:תת}} הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ב)(3)}}, יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
{{ח:תתת|(2)}} כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(3)}} כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
{{ח:תתת|(6)}} איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ו)(1)}}.

{{ח:סעיף|150||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
{{ח:תתת|(1)}} תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד{{ח:הערה|י}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
{{ח:תתת|(4)}} ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול בקשת עבודה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 145|באמת מידה 145(ד)}}, לא יושב לו הסכום ששולם על פי {{ח:פנימי|סעיף 145|אמת מידה 145}}.
{{ח:תתת|(2)}} ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 146|באמת מידה 146(ד)(1)}} ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 153|אמת מידה 153(א)}} ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(4)}} הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל־85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
{{ח:תת}} בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 144|באמת מידה 144(ד)}} וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 148|באמת מידה 148(ו)}}, ויישא בעלות הביטול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150|באמת מידה 150(ב)}}.

{{ח:סעיף|151||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''סילוק מטרדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''אחריות לסילוק מטרדים'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

{{ח:סעיף|152||תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
{{ח:תת|(א)}} '''שקיפות ומידע'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
{{ח:תתת|(2)}} ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ־5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
{{ח:תתת|(4)}} מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
{{ח:תתת|(5)}} שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''רישום ותיעוד'''
{{ח:תת}} ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
{{ח:תת}} עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין {{ח:פנימי|סעיף 144|אמת מידה 144(ה)(2)}} יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

{{ח:סעיף|153||תיקון: 15.9.06}}
{{ח:ת}} '''מקרים מיוחדים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, יפנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} '''ידוע המבקש וחלופות'''
{{ח:תת}} פנה ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני {{ח:הערה|[צ״ל: רשת]}} בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

{{ח:סעיף|154|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|155|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|156|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|157|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|158|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|159|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|160|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|161|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|162|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|163|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|164|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:סעיף|165|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(טרם נקבעה).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: איכות הסביבה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום}}

{{ח:סעיף|166||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
{{ח:תת}} ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ־100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
{{ח:תתת|(1)}} שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן – אנרגיה מתחדשת) בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

{{ח:סעיף|167||תיקון: 21.12.04, 16.8.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות {{ש}} (לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)}})'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|168||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום מותאם'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
{{ח:תת}} במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על־ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
{{ח:תת}} במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 – ”הסרת מונה והתקנתו“, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ז)}} '''קריאת מונה'''
{{ח:תת}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

{{ח:סעיף|169||תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו״ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 166|באמת מידה 166(ב)}} ועל ידי המחלק.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות}}

{{ח:סעיף|170||תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''זכאות לפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום פרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן – יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
{{ח:תת|(ב)}} '''זכאות לקבלת פרמיה'''
{{ח:תת}} לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

{{ח:סעיף|171||תיקון: 3.9.06}}
{{ח:ת}} '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

{{ח:סעיף|172||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תשלום הפרמיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
{{ח:תת}} לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריף ששונה'''
{{ח:תת}} במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
{{ח:תת|(ד)}} '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
{{ח:תת}} במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה ”הסרת מונה והתקנתו“.
{{ח:תת|(ה)}} '''קריאת מונים'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 ”תשלום קבוע לשירותי צרכנות“ הרלוונטי למאפייני היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} במידה ומונה היצרן נקרא על־ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
{{ח:תת|(ו)}} '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

{{ח:סעיף|173||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''עריכת חשבון'''
{{ח:תת|(א)}} '''הפקת חשבונות'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, בהתאם לסיווג היצרן.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף על הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 82|באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)}}, המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
{{ח:תתת|(3)}} ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

{{ח:סעיף|174||תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''דיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''דיווח לרשות'''
{{ח:תת}} המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}} בשנה החולפת בין ה־1 לינואר ל־31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת}}

{{ח:סעיף|175||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21; תשע״ח, תשע״ט־5, תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־33, תשפ״א־19, תשפ״א־20, תשפ״א־21, תשפ״ב־9, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''

{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, {{ח:הערה|(הסיפה חלה רק על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} של בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} של מאגר מים ושל בריכת דגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ו־50 קילו־וואט לכל צרכן אחר; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו־וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ – {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, הכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ – {{ח:הערה|(הנוסח החל על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו החל מיום 1.1.2022):}} מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו־וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו־וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן פוטו–וולטאי או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו–וולטאי בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|לסימן זה}}, אם התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן, כהגדרתו בהגדרת ”מיתקן פוטו–וולטאי“, של כלל המיתקנים הפוטו–וולטאיים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} מיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו־וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 9), התשפ״ב–2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים {{ח:הערה|(ביום 1.1.2022)}} בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו־וואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה ביום 1.1.2022, אך חלה על בקשות לשילוב מיתקן שהוגשו עד יום 31.12.2021):}} המיתקן הפוטו–וולטאי מותקן על גג.
{{ח:תתת|(3)}} לבקשת צרכן, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל־10 מגה וואט או עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תתת|(4)}} לבקשת צרכן, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 360 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):}}
{{ח:תת}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה ל־450 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 450 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.

{{ח:סעיף|176||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21; תשע״ח, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־21, תשפ״ב־13}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} צרכן המבקש לשלב מיתקן פוטו–וולטאי ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(2)}} בחר צרכן בשיטת התחשבנות, לא יוכל הצרכן לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף (ח).
{{ח:תת|(ב)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו־וולטאי במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7‑5, לפי העניין.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(4)}} בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות {{ח:הערה|[צ״ל: התשלומים]}} 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
{{ח:תת}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תת|(ח)}} '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 25 שנים מיום שילוב המיתקן לרשת בידי המחלק.
{{ח:תתת|(4)}} הסדרי תשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע״ח–2018.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 176|לאמת מידה 176}}''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳ מערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מיקום המערכת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הספק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאריך הפעלה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קוד הסדרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג מונה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה נוכחית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קריאת מונה קודמת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|176א||תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־10, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־25, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 220|באמת מידה 220}}, המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
{{ח:תת}} מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו – המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
{{ח:תת|(ג)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו־150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
{{ח:תתת|(3)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט׳ בחשוון התשפ״ב (15 באוקטובר 2021).
{{ח:תתת|(2)}} המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}, לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ׳ בתשרי התשפ״ג (15 באוקטובר 2022).
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5א)}} המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מיתקן המוקם על קרקע – 300 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן המוקם על גג – 150 שקלים חדשים;
{{ח:תתת}} תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5ב)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(5ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
{{ח:תתת|(5ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו־(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(5ה)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט״ו בטבת התשפ״א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, ”תשובה חלקית לחיבור“ – תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות – {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ וכן סעיף (ג) – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (ד)(1), במקום ”זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן – הזוכה),“ יקראו ”המבקש“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ח)(4), במקום ”מאת הזוכה“ יקראו ”מאת המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף“ יקראו ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקנים קרקעיים – {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה 220א}}, למעט סעיפים קטנים (ב), (ד) ו־(ה)(2), בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום ”זוכה“ יבוא ”המבקש“ ובמקום ”במסגרת ההליך“ יבוא ”במסגרת {{ח:פנימי|סעיף 220א|אמת מידה זו}}“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף (א) –
{{ח:תתתתת|(1)}} בסעיף קטן (1), ההגדרות ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ ו”המועד הקובע“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתתת|(2)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים ”במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף“ – לא ייקראו;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף (ה)(4), המילים ”במסגרת ההליך התחרותי“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ז)}} '''תעריף'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מיתקן המותקן על גבי גג – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות“ שבלוח תעריפים 6.7–14;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מיתקן קרקעי – תעריף כמפורט בשורה ”מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים“ שבלוח תעריפים 6.7–14.
{{ח:תת|(ח)}} '''תחילה ותחולה'''
{{ח:תת}} תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 7), התש״ף–2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020).

{{ח:סעיף|176ב||תיקון: 13.12.20; תשפ״ב־11}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו -}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ – מיתקן פוטו־וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור'''
{{ח:תת}} נוסף על התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|באמת מידה 35כ2(ה)(1)}}, כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה ”מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי“ לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד מחייב לסנכרון'''
{{ח:תת}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו־וולטאי הוא 18 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, ”המועד המחייב לסנכרון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו־וולטאי – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו־וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו־וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בפרק ב׳ (צריכת חשמל) סימן ב׳ (חשבונות ותשלומים)}}; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו־וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}; בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו־וולטאיים, כהגדרתם בסעיף (א), שיקבלו תשובת מחלק חיובית בתקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(ביום 25.1.2022)}}, עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).

{{ח:סעיף|177||תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.15.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(1א)}} בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס׳ טלפון, מס׳ צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין טורבינת רוח – העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לעניין טורבינת רוח – היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית.
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן פוטו–וולטאי –
{{ח:תתתתת|(1)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
{{ח:תתתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתתת|א.}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
{{ח:תתתתתת|ב.}} תוכנית חשמל חד קווית.
{{ח:תתתתתת|ג.}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
{{ח:תתתתת|(2)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(8)}} תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על־ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
{{ח:תתת|(9)}} הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תתת|(10)}} הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 176|באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(5)}} תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 – הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)}} בהתאם לקבוע באמת המידה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 177|לאמת מידה 177}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|178||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו־וואט למיתקן פוטו–וולטאי ואינו עולה על 50 קילו־וואט לטורבינת רוח.
{{ח:תתת|(3)}} עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} והתקנות לפיו.
{{ח:תתת|(4)}} ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין־לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח – היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין־לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו־21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
{{ח:תתת|(5)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|179||תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה־AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן – מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן – מונה הצריכה).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו–וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו־וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
{{ח:תתת|(4)}} ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע בסעיף {{ח:פנימי|סעיף 176|לאמת מידה 176(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
{{ח:תת|(ג)}} '''תחילה'''
{{ח:תת}} תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

{{ח:סעיף|180||תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחלוקת מתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} עד שני חלקי מערכות פוטו–וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו־וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו־וואט לכל צרכן אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 178|באמת מידה 178}}.
{{ח:תתת|(3)}} מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)(ב)}}.

{{ח:סעיף|181||תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע״ח, תשע״ט־2, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תת}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ה)(1)}} בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק החשמל|לחוק החשמל}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|באמת מידה 177(ב)(8)}} וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא טופס 4, כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תתת|(5)}} למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תתת|(7)}} מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו־וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן ח׳ לפרק זה}}.
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש״ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור טופס 4 מאת ה”רשות המאשרת“ כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 157א|סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 181|לאמת מידה 181}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|182||תיקון: 1.7.08; תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|183||תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תתת|(3)}} עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
{{ח:תתת|(5)}} בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
{{ח:תתת|(6)}} עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
{{ח:תתת|(7)}} ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
{{ח:תתת|(8)}} המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}} ככל שיהיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
{{ח:תתת|(3)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה}}

{{ח:סעיף|184||תיקון: 1.1.10}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות ”מחלק“ כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}} המפורסמת באתר הרשות).
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת פוטו–וולטאית“ – מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ לעניין אמת מידה זו – מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

{{ח:סעיף|185||תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18, 21.11.18; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ה|סימן ה׳: ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה}}

{{ח:סעיף|186||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, המחוברת לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – לעניין אמת מידה זו – מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים פוסיליים“ – קווט״שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קווט״שים סולארים טהורים“ – ההפרש בין סך כל הקווט״שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט״שים הפוסיליים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

{{ח:סעיף|187||תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן – מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט״שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט״שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן – מונה נטו), לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 – הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
{{ח:תת|(ב)}} '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
{{ח:תתת|(1)}} באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
{{ח:תתת|(2)}} כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

{{ח:סעיף|188||תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} בעל רישיון הולכה {{ח:הערה|[צ״ל: מנהל המערכת]}} יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

{{ח:סעיף|189||תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת|(א)}} '''חישוב הקווט״שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
{{ח:תתת|(1)}} כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט״שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו־6.7–4.
{{ח:תתת|(2)}} אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט״שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
{{ח:תת|(ב)}} '''התעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט״שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
{{ח:תת|(ג)}} '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
{{ח:תת}} אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט״ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ו|סימן ו׳: ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW}}

{{ח:סעיף|190||תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20; תש״ף־2, תש״ף־13, תשפ״א־6, תשפ״א־8}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על־ידי המחלק או מנהל המערכת'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ו|בסימן זה}}:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפרשנות|בחוק הפרשנות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות רוח“ – טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ־50 קילוואט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ“ – טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – נקודת היציאה מתחנת המשנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו חיבור“ – לעניין אמת מידה זו –
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
{{ח:תתת}} עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון – קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת איסוף“ – רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תהליך התכנון“ – תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
{{ח:תת|(א)}} '''כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כו1|לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|אמות מידה 35כ3 עד 35כ5}}, בשינוי זה: במקום ”תשובת מחלק חיובית“ יקראו ”התחייבות לחיבור חוות רוח“.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), במקרים חריגים שבהם אישרה הרשות כי סך ההספק המותקן של חוות רוח קטן מ־16 מגה וואט, מחלק יפעל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5}} לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 35כ|אמת מידה 35כ}} לא תחול לגבי חוות רוח.
{{ח:תת|(ב)}} '''תהליך התכנון'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
{{ח:תתת|(3)}} מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35יט|אמת מידה 35יט}} כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס׳ 5), התשע״ט–2019 (להלן – תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35יט1|באמת מידה 35יט1}}.
{{ח:תתת|(6)}} מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
{{ח:תתת|(7)}} מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(8)}} מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
{{ח:תת|(ג)}} '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
{{ח:תתת|(1)}} רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(2)}} קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו־(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
{{ח:תת|(ד)}} '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
{{ח:תת}} מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
{{ח:תת|(ה)}} '''התקנת מונה לצורך מניה'''
{{ח:תת}} המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
{{ח:תת|(ו)}} '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|באמת מידה 35כ4}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
{{ח:תת|(ז)}} '''הכרעה במחלוקת'''
{{ח:תתת|(1)}} כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
{{ח:תתת|(2)}} כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

{{ח:סעיף|191||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט״שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:סעיף|192||תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע״ט־13, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־10, תשפ״א־6, תשפ״א־11}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן – התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(א2)}} '''פתרון טכנולוגי'''
{{ח:תתת|(1)}} החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה – הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה־וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן – ההתחייבות).
{{ח:תתת|(2)}} עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|אמת מידה 68}}, ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
{{ח:תתת|(3)}} אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה־וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה־וואט.
{{ח:תתת|(4)}} היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו־(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} '''חובות דיווח של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

{{ח:סעיף|193||תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש״ף־27, תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן סולארי“ – מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
{{ח:תת}} לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
{{ח:תתת|(2)}} בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנת מונים'''
{{ח:תת}} המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ז|סימן ז׳: ייצור חשמל מביו־גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה|תיקון: תשפ״א־27}}

{{ח:סעיף|194||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תשפ״א־6, תשפ״א־27}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ז|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור חשמל מביומאסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה, אך ההגדרה תמשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} ייצור חשמל שלא בתהליך של עיכול אנאירובי מגידולים חקלאיים, גזם חקלאי או פסולת אורגנית פריקה־ביולוגית, עירונית ושאינה עירונית, למעט ייצור חשמל מגז מטמנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} בעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או בעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}} מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, ביומאסה מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, או מתקן לייצור חשמל מביומאסה, בעל רישיון כדין ואשר פועל כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן לייצור חשמל מביו־גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך עיכול אנאירובי“ – תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו־גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.

{{ח:סעיף|195||תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 21.11.18, 22.11.20; תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־27}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תת}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו־גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת}} המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בפרק ג׳ לספר אמות המידה סימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם ליצרן מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–8, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק, אך ממשיך לחול לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} המחלק ישלם לבעל רישיון ייצור חשמל מביומאסה, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–12, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה לפני יום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(לגבי מיתקן שהבקשה לשלבו הוגשה מיום 1.7.2021):}}
{{ח:תתת}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ח|סימן ח׳: ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|196||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע״ט־5, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״א־20}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור מתאים“ – גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, של מאגר מים ושל בריכת דגים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח מרכז“ – מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו–וולטאית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרדיט תעריפי“ – הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני כפול התעו״ז שבו מחויב הצרכן באותו מש״ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים – בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל פנימית“ – רשת חשמל שאינה של המחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אינו עולה על 5 מגוואט;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק זה}} אחרי היום הקובע;
{{ח:תתתת|(ג)}} המיתקן מותקן על גג;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
{{ח:תת|(ג)}} '''תוקף ההתחייבות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שתוגש בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):}}
{{ח:תתת}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל־545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

{{ח:סעיף|197||תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20; תשע״ח, תשפ״א־6, תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; – התשלום של הצרכן למחלק
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; – הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; – תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|אמת מידה 196}};
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו־(3) יגבה המחלק מצרכן תעו״ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש״ב על בסיס קריאת המונה הדו־כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו־7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
{{ח:תתת|(5)}} בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
{{ח:תתת|(7)}} קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
{{ח:תתת|(8)}} הצרכן לא יהיה זכאי לקבל תעריף אחר מעבר לקרדיט התעריפי, לרבות תעריף הפחתת מזהמים או כל תעריף אחר לאנרגיות מתחדשות.
{{ח:תתת|(9)}} ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה־20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יאפשר לצרכן תעו״ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ־1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
{{ח:תתת|(3)}} בחר צרכן התעו״ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו״ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב־1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן תעו״ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה – ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו״ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו״ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו״ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו״ז למחלק'''
{{ח:תת}} המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו״ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; – התשלום [בשקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; – תעריף הצריכה לקוט״ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; – תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט״ש בעת התשלום [ש״ח/קוט״ש]
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
{{ח:תתת|(1)}} ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן זה}}, יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
{{ח:תתת|(2)}} בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|לסימן זה}}, וישלם אותו לצרכן.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו״ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
{{ח:תתת|(4)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ה|בפרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}} לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
{{ח:תתת|(5)}} תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א־17}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|נספח א׳: {{ח:פנימי|סעיף 197|לאמת מידה 197}}}}
{{ח:ת}} '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מידע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ניצול קרדיט בתקופת החשבון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''מידע בהמלצת חשבון:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סה״כ תפוקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה שנצברה כקרדיט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קרדיט שנצבר בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ – מ״נ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סה״כ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החיוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מש״ב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופת חשבון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חיוב לקוט״ש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תפוקה חייבת בתשלום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתשלום בש״ח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שימוש ברשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי איזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל קיץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|198||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע״ח, תשע״ט, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א1)}} '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
{{ח:תתת|(2)}} ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ־30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשה'''
{{ח:תת}} בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
{{ח:תתת|(2)}} טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
{{ח:תתת|(3)}} הספק מותקן מתוכנן;
{{ח:תתת|(4)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן.
{{ח:תתתת}} במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
{{ח:תתתתת|(1)}} תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע״י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3.
{{ח:תתתתת|(2)}} תוכנית חשמל חד קווית.
{{ח:תתתתת|(3)}} הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר טופס 4 למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת טופס 4 חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
{{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו.
{{ח:תתת|(6)}} הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין {{ח:פנימי|סעיף 199|באמת מידה 199(א)(1)}}. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור.
{{ח:תתת|(7)}} מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק.
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
{{ח:תתתת|(א)}} מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו.
{{ח:תתתת|(ב)}} מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה.
{{ח:תתתתת|(2)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה.
{{ח:תתתתת|(3)}} במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
{{ח:תת|(ג)}} '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב)}} עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות באמת מידה. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לש ילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית.
{{ח:תתתת|(ג)}} לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו ואט יהא ל־270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילו ואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב־90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
{{ח:תתתת|(א)}} בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
{{ח:תתתת|(ב)}} בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו״ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: שורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים.
{{ח:תתתת|(ג)}} עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ו)}} '''שינוי הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
{{ח:תת|(ז)}} '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
{{ח:תת}} הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
{{ח:תת|(ח)}} '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
{{ח:תת}} הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 198|לאמת מידה 198}}:'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|199||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
{{ח:תת}} מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור (טופס 4) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
{{ח:תתת|(2א)}} המיתקן הותקן על גג.
{{ח:תתת|(3)}} מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו.
{{ח:תתת|(5)}} ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין־לאומי רלוונטי.
{{ח:תתת|(6)}} מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

{{ח:סעיף|200||תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע״ח, תשע״ט־5}}
{{ח:ת}} '''התקנת המיתקן'''
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תת|(א)}} '''התקנה'''
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו.
{{ח:תתת|(2)}} שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו״ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו־וואט יתקין מונה דו־כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
{{ח:תת|(ב)}} '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
{{ח:תת}} מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

{{ח:סעיף|201||תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ה)(1)}} בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ד)}}, יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
{{ח:תת}} מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ובתקנותיו (להלן – הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
{{ח:תת|(ג)}} '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה {{ח:חיצוני|חוק החשמל|ובחוק החשמל, התשי״ד–1954}} ותקנותיו, יגיש דו״ח ליקויים לצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(3)}} מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תתת|(4)}} נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|באמת מידה 198(ב)(8)}} וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
{{ח:תתת|(5)}} הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א׳ לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
{{ח:תתת|(6)}} מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
{{ח:תת|(ד)}} '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת וטופס 4 (אישור איכלוס)'''
{{ח:תת}} על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}} לעניין טורבינות רוח, וכן טופס 4 (אישור אכלוס) לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}} למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 201|לאמת מידה 201}}: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|202||תיקון: 3.3.13}}
{{ח:ת}} '''תחזוקת המתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
{{ח:תת}} הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביצוע שינויים במתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} בהתאמות המחויבות.

{{ח:סעיף|203||תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
{{ח:תת|(ג)}} '''חובת דיווח לרשות'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(2)}} אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
{{ח:תת|(ד)}} '''חובת דיווח לציבור'''
{{ח:תתת|(1)}} אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
{{ח:תתת|(2)}} בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ט|סימן ט׳: ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ}}

{{ח:סעיף|204||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע״ט־5, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''שילוב מתקן ברשת'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}}, המפורסמת באתר הרשות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן לצריכה עצמית“ – מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עצמאי“ – מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה ניסוי“ – מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור יצרן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
{{ח:תתת|(2)}} חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.

{{ח:סעיף|205||תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''התקנת מונים וקריאתם'''
{{ח:תת|(א)}} '''התקנת מוני חשמל:'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט״שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
{{ח:תתת|(3)}} לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

{{ח:סעיף|206||תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע״ט־13, תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״א־22}}
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
{{ח:תת|(א)}} '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ובסימן ג׳ (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
{{ח:תתת|(4)}} אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
{{ח:תתת|(5)}} התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
{{ח:תתת|(6)}} התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
{{ח:תת|(ב)}} '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} '''חובות דיווח'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן י|סימן י׳: ייצור חשמל במיתקן פוטו–וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף}}

{{ח:סעיף|207||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''הגדרות'''
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההגרלה“ – ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ז)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”ההליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו–וולטאיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם PPA“ – הסכם לרכישת חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר)“ – הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום שבו במהלך העסקים הרגיל משרדי בעל רישיון ההולכה פתוחים לקהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש חיבור“ – אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפעלה המסחרית“ – המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214(ו)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק היסטורי“ – גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלוו קיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פוטו–וולטאי“ או ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו־וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל־10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו–וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק עבודה לחיבור“ – הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

{{ח:סעיף|208||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תת|(א)}} '''סקר היתכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(2)}} מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה – המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטי המזמין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיקום החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההספק המקסימאלי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ד)}} גודל החיבור המבוקש;
{{ח:תתתת|(ה)}} תיאור בסיסי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ו)}} תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
{{ח:תתתת|(ז)}} מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
{{ח:תתתת|(ח)}} מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תתת|(5)}} מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
{{ח:תתת|(6)}} סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתח החיבור וגודל החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תנודות מתחו רמת זרמי הקצר;
{{ח:תתתת|(ה)}} שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
{{ח:תתתת|(ו)}} תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
{{ח:תתת|(7)}} אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|שבסימן זה}}, תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
{{ח:תתת|(8)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
{{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(10)}} איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(12)}} בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
{{ח:תתת|(13)}} במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
{{ח:תתת|(14)}} סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}}.
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תתת|(16)}} סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
{{ח:תתת|(17)}} בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ו)(2)}} ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
{{ח:תתת|(18)}} חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(19)}} למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(20)}} אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
{{ח:תתת|(21)}} המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
{{ח:תתת|(22)}} בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
{{ח:תתת|(23)}} לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
{{ח:תתת|(24)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(25)}} התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
{{ח:תתת|(26)}} רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(27)}} מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
{{ח:תת}} עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו״א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

{{ח:סעיף|209||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע״ט}}
{{ח:ת}} '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
{{ח:תת}} חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו״א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו״א ואינו עולה על 10 מו״א יהיה לרשת מתח גבוה.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן – בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
{{ח:תתת|(3)}} בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
{{ח:תת|(ג)}} '''קבלת מידע'''
{{ח:תת}} פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
{{ח:תת|(ד)}} '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
{{ח:תת}} מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
{{ח:תתת|(1)}} היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
{{ח:תתת|(3)}} קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גודל החיבור המבוקש ביחידות קו״א והספק המהפכים (ביחידות קילו־וולט־אמפר) המתאים להספק המותקן;
{{ח:תתת|(6)}} נקודת ההתחברות למיתקן;
{{ח:תתת|(7)}} מועד התקנה משוער;
{{ח:תתת|(8)}} תכנית חשמל חד־קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
{{ח:תת|(ה)}} '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
{{ח:תת|(ו)}} '''תשובת המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
{{ח:תתתת|(ג)}} מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שק ילת קבלת הבקשה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
{{ח:תתתת|(ה)}} מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
{{ח:תתת|(2)}} הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו־(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן – תשובת מחלק חיובית).
{{ח:תתת|(3)}} לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
{{ח:תתת|(4)}} כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
{{ח:תתת|(5)}} לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תת|(ז)}} '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(4)}} סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
{{ח:תתת|(5)}} כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
{{ח:תת|(ח)}} '''מקדמה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
{{ח:תתת|(3)}} מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

{{ח:סעיף|210||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ״א־6}}
{{ח:ת}} '''תיאום טכני'''
{{ח:תת|(א)}} '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
{{ח:תת}} נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן – התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כיוון החיבור;
{{ח:תתת|(2)}} מיקום המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
{{ח:תתת|(4)}} בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212}};
{{ח:תתת|(5)}} מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
{{ח:תתת|(6)}} מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
{{ח:תתת|(8)}} תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(9)}} עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} והתקנות לפיו;
{{ח:תתת|(10)}} עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
{{ח:תתת|(11)}} מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
{{ח:תת|(ב)}} '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
{{ח:תתת|(1)}} התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
{{ח:תת|(ג)}} '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
{{ח:תתת|(1)}} בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
{{ח:תתת|(3)}} מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(ד)}} '''תשלום ביניים'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ־70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמת מידה 24(ג)}} בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
{{ח:תת|(ה)}} '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} כל עוד לא נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|שבסימן א׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|ובסימן ב׳ בפרק ג׳}}.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} '''הגבלת פיצוי'''
{{ח:תת}} ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

{{ח:סעיף|211||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינוי וביטול חיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
{{ח:תתתת|(א)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
{{ח:תתתת|(ב)}} שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב־50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
{{ח:תתתת|(ג)}} שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
{{ח:תתת|(3)}} התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בת וספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
{{ח:תת|(ב)}} '''ביטול חיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
{{ח:תתת|(2)}} לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 213|באמת מידה 213(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|212||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''מיתקן חשמל פרטי'''
{{ח:תת|(א)}} '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
{{ח:תתת|(1)}} המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן – מיתקן חשמל פרטי).
{{ח:תתת|(2)}} מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכלי מדידה'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
{{ח:תתת|(2)}} רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה, ”מכל מדידה“ – שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
{{ח:תת|(ג)}} '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|213||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
{{ח:תת|(א)}} '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|באמת מידה 210(ד)}} או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור – לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אמות מידה 24(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)(3)}} בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
{{ח:תתת|(2)}} מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 214|אמת מידה 214}}.

{{ח:סעיף|214||תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט, תשע״ט־14, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
{{ח:תת|(א)}} '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
{{ח:תת}} על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
{{ח:תת|(א1)}} '''תנאים לסנכרון'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה־PPA;
{{ח:תתתת|(ד)}} אישור להספקת חשמל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
{{ח:תתתת|(ה)}} לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה – העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה־PPA על נספחיו.
{{ח:תתת|(2)}} מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
{{ח:תתת|(5)}} בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 {{ח:הערה|[צ״ל: בשורה 6]}} ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 212|באמת מידה 212(ב)(3)}}.
{{ח:תתת|(6)}} תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
{{ח:תתת|(7)}} התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
{{ח:תתת|(8)}} לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
{{ח:תתת|(9)}} מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
{{ח:תתת|(10)}} המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה־PPA.
{{ח:תתת|(11)}} עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}

{{ח:סעיף|215||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|בסימן זה}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שאישר יושב ראש הרשות.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|216||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''שינויים במיתקן'''
{{ח:תת|(א)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי {{ח:פנימי|סעיף 215|אמת מידה 215(א)}}. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי התשלום)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|217||תיקון: 19.12.16, 26.11.17}}
{{ח:ת}} '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
{{ח:תת|(א)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 209|באמת מידה 209(ד)}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} הספק מותקן וסוג המיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יא|סימן י״א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית במקום צרכנות – ברירת מחדל|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|218||תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע״ח, תשע״ט־5, תשע״ט־13, תש״ף}}
{{ח:ת}} '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת במיתקן“ – אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – אנרגיה הנמדדת במונה הדו־כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית במקום צרכנות“ – אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שילוב מיתקן“ – חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
{{ח:תת|(ב)}} '''שילוב מיתקן'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת|(1)}} לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 196|באמות מידה 196 עד 203}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ג)}} '''תשלומים'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו–וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
{{ח:תתת|(3)}} משך ההתחשבנות יהיה ל־23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
{{ח:תת|(ד)}} '''התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט״ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
{{ח:תתת|(3)}} שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, ”בית משותף“ ו”נציגות בית משותף“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 29|באמת מידה 29}}.
{{ח:תתת|(4)}} צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו – ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
{{ח:תתת|(5)}} לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 24|באמת מידה 24 (מועדי תשלום)}} ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
{{ח:תת|(ה)}} '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
{{ח:תתת|(1)}} החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 19|באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)}}, ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
{{ח:תתת|(3)}} לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־13}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ {{ח:פנימי|סעיף 218|לאמת מידה 218}}''' {{ח:הערה|(נמחק)}}}}

{{ח:סעיף|219||תיקון: 22.3.18; תשע״ח}}
{{ח:ת}} '''תחולה'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יא|סימן זה}} יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו–וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן יב|סימן י״ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי|תיקון: תשע״ט־6, תש״ף־8}}

{{ח:סעיף|220||תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע״ט־6, תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־19, תש״ף־20, תש״ף־23, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״א־7, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין;
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב – דרישות תכנוניות'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
{{ח:תת|(ג)}} '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(6)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(9)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו־(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(10)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו־(ו).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}}. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ה)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ז)}} '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
{{ח:תת|(ח)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, ככל שנבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תתת|(5)}} לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
{{ח:תת|(ט)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י״ג באלול התשע״ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”22.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”34.5“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות“.
{{ח:תת|(י)}} '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
{{ח:תת}} אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף (ג) –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), אחרי ”גג בניין“ יקראו ”או גג מאגר“, במקום ”21.5“ יקראו ”25.5“ ובמקום ”35.5“ יקראו ”32.5“;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (2) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף (ה)(1), במקום ”הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות“ יקראו ”הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות“.

{{ח:סעיף|220א||תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש״ף־8, תש״ף־16, תש״ף־20, תש״ף־23, תש״ף־37, תשפ״א־5, תשפ״א־24, תשפ״ב־15, תשפ״ב־16, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות ואי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן יב|בסימן זה}} –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית המוקם על הקרקע;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן י|סימן י׳ לפרק ח׳}} לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו־וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תת|(ג)}} '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
{{ח:תתת|(1)}} זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על 16 מגה וואט.
{{ח:תתת|(2)}} זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
{{ח:תתת|(3)}} אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
{{ח:תתת|(4)}} התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(5)}} חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35כו6|אמת מידה 35כו6}}.
{{ח:תת|(ד)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה – אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו–וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
{{ח:תתת|(2)}} בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
{{ח:תתת|(3)}} התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה־PPA שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ3|סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3}}.
{{ח:תתת|(4)}} בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

{{ח:סעיף|220ב||תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22; תש״ף־32, תש״ף־35, תשפ״ב־8, תשפ״ב־15, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גודל חיבור במונחי מגה־וואט“ – גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד קובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
{{ח:תת|(א1)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
{{ח:תת|(א2)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(א3)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 30 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 37 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן – דרישת אנרגיה).
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
{{ח:תת}} המחלק ידרוש מיצרן להגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב}} ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
{{ח:תתת|(2)}} תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
{{ח:תתת|(2א)}} האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתת|(3)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 93|באמת מידה 93}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד1)}} '''תכנית העמסה פרטנית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן – תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} בימי שישי וערבי חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
{{ח:תתתת|(ד)}} מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
{{ח:תתת|(4)}} המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2}}, ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
{{ח:תת|(ה)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2}}.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
{{ח:תתת|(3)}} המחלק יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
{{ח:תתת|(4)}} על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
{{ח:תת|(ו)}} '''תנאים לזכאות לתעריף'''
{{ח:תת}} התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן גדול מ־2 מגה־וואט או שווה לו;
{{ח:תתת|(2)}} גודל החיבור במונחי מגה־וואט של המיתקן קטן מ־16 מגה־וואט או שווה לו;
{{ח:תתת|(3)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה־וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(4)}} המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
{{ח:תתת|(5)}} במיתקן מותקן מונה דו־כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35מד|באמת מידה 35מד}} –
{{ח:תתתת|(א)}} קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
{{ח:תתתת|(ב)}} הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה־וואט.
{{ח:תת|(ז)}} '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
{{ח:תתת|(1)}} בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; {{ח:הערה|[במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;]}}, תחושב כלהלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; – האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; – סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; – אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; – הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב – 51.85%.
{{ח:תתת|(2)}} המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
{{ח:תת|(ח)}} '''מועד סנכרון'''
{{ח:תת}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך התחרותי הוא 31.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 38.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תת|(ט)}} '''הגרלה'''
{{ח:תת}} סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2}}.

{{ח:סעיף|220ג||תיקון: 1.2.21; תשפ״ב־5}}
{{ח:ת}} '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור משולב אגירה“ – מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת אגירה“ – כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה־וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
{{ח:תת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק ו׳}}, לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
{{ח:תת|(ג)}} '''הגשת תכנית שבועית'''
{{ח:תת}} בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו – תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
{{ח:תת|(ד)}} '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
{{ח:תת}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
{{ח:תת|(ה)}} '''הגשת תכנית יומית'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו – תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(2)}} התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו־וולטאי;
{{ח:תתתת|(ב)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו־וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו־וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
{{ח:תת|(ו)}} '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
{{ח:תתת|(1)}} בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
{{ח:תתת|(2)}} ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
{{ח:תתת|(3)}} תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה־וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
{{ח:תתתתת|(3)}} כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו־(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
{{ח:תת|(ז)}} '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו – דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף (ו)(4) ו־(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
{{ח:תת|(ט)}} '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
{{ח:תת}} לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

{{ח:סעיף|220ד||תיקון: 11.8.21, 14.3.22; תשפ״ב־6, תשפ״ב־18}}
{{ח:ת}} '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו־שימוש'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור סנכרון“ – מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג“ – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זכייה“ – הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך תחרותי לקביעת תעריף“ או ”הליך“ – הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד מחייב לסנכרון“ ו”מועד מחייב מרבי לסנכרון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 35כ1|באמת מידה 35כ1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בדו־שימוש“ – מיתקן ייצור פוטו־וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו־שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף – גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220|אמת מידה 220}} לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו־שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט׳ באלול התשפ״א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
{{ח:תת|(ג)}} '''הגבלת הספק המיתקנים'''
{{ח:תת}} הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|אמת מידה 35כ2}}, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקדת בטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו – הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
{{ח:תתת|(2)}} סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
{{ח:תתת|(4)}} הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
{{ח:תתת|(1)}} המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 25.5 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 32.5 חודשים מהמועד הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
{{ח:תתת|(3)}} לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(4)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(5)}} הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב־5 חודשים (באמת מידה זו – המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ־60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו־וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה – בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, ”שיעור אחיד“ – שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
{{ח:תתת|(7)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(8)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו־(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(9)}} לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
{{ח:תתת|(10)}} על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 50% מסכום הבטוחה שהופקדה.
{{ח:תת|(ו)}} '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
{{ח:תתת|(1)}} הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו־(ח).
{{ח:תתת|(2)}} בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(3)}} המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כ4|סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4}} ועד ליום כ״ג בסיוון התשצ״ט (15 ביוני 2039); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ז)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|אמת מידה 21}}, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ח)}} '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
{{ח:תתת|(2)}} בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו״א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו־5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תת|(ט)}} '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
{{ח:תת}} מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו־שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו־וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
{{ח:תת|(י)}} '''ניהול נתונים'''
{{ח:תתת|(1)}} מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
{{ח:תתת|(2)}} מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי־עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 35כ2|בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2}}, אם נבדקו.
{{ח:תתת|(3)}} מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
{{ח:תתת|(4)}} עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: התחשבנות ותשלומים|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|221||תיקון: 15.8.18; תשע״ט־7, תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מוזרמת לרשת“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו־כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור“ – סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בתקופת זמן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן מונה נטו“ – מיתקן ששולב לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ח|סימן ח׳ בפרק ח׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני העמסה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור“ – מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה עצמית“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת זמן“ – כל חצי שעה.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תת}} התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ־2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
{{ח:תתת|(3)}} כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
{{ח:תתת|(5)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
{{ח:תתת|(1)}} אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א׳, ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן – הדיווח).
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א׳.
{{ח:תתת|(3)}} צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל־12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
{{ח:תתת|(4)}} לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מיתקני העמסה.
{{ח:תתת|(5)}} אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳ – טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המיתקן/ים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני העמסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|*}} {{מוקטן|סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

{{ח:סעיף|222||תיקון: 18.5.20; תשפ״א־16, תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} באמת מידה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מוזרמת לרשת“ – האנרגיה בקילו־וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת“ – סך האנרגיה בקילו־וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו־וולטאי, בכל חצי שעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הספק מותקן“ – ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר“ – ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת חצר נטו“ – צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכה שעתית מרבית נטו“ – מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
{{ח:תת|(ב)}} '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
{{ח:תת}} במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
{{ח:תתת|(3)}} אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
{{ח:תת|(ג)}} '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב}}, במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 85ב|אמת מידה 85ב}}, ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
{{ח:תתתת}} &lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; – ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; – צריכה שעתית מרבית נטו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; – ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ־0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
{{ח:תת|(ד)}} '''אי־תחולה'''
{{ח:תתת|(1)}} במקום צרכנות שערב יום ד׳ בסיוון התש״ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
{{ח:תתת|(2)}} אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף (ג) לאמת מידה 221}}, בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום ”ספק שירות חיוני“ יקראו ”מחלק“.
{{ח:תתת|(3)}} אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף {{ח:הערה|קטן}}, תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל|תיקון: תשפ״ב־14}}

{{ח:סעיף|223||תיקון: 13.10.21; תשפ״ב־14}}
{{ח:ת}} '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרות'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|באמת מידה זו -}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י“ – סכום של כמות האנרגיה בקווט״ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח״י;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ייצור נטו ברשת“ – סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח״י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך הצריכה המשקית“ – סכום צריכת האנרגיה בקווט״ש של צרכני חח״י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספק חח״י“ – חח״י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרק 7“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צריכת מספק חח״י כולל איבודים“ – ההפרש בקווט״ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|שבפרק 7}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכישות חח״י ברשת החלוקה“ – האנרגיה בקווט״ש שחח״י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח״י.
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח {{ח:הערה|תעריפים}} 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח״י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חח״י כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים של {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|פרק 7}} על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח {{ח:הערה|תעריפים}} 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
{{ח:תתת|(3)}} בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח״י למספקים לפי לוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|בפרק 7}}, בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
{{ח:תתת|(4)}} בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח״י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו ”רכיב ייצור רכישות חח״י ברשת החלוקה“ בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
{{ח:תת|(ג)}} '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
{{ח:תתת|(1)}} בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבור רכישת אנרגיה – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו ”תעריף הייצור המשוקלל“, בצריכת מספק חח״י כולל איבודים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבור שירותי ניהול מערכת – תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו ”תעריף ניהול מערכת“, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקאות (א) ו־(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי תחשיב הכולל את צריכת מספק חברת החשמל כולל איבודים, ובניכוי האיבודים המוכרים בהתאם ללוחות התעריפים {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)#פרק 7|בפרק 7}}, על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל בהתאם ללוח {{ח:הערה|תעריפים}} 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח״י שנת 2022 (GWh).
{{ח:תתת|(2)}} בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
{{ח:תת|(ד)}} '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62}}; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו – חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ו) לאמת מידה 82}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} '''מועדי תשלום'''
{{ח:תת}} אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף (ה1) לאמת מידה 82}}; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}}; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף (ג) לאמת מידה 62}} {{ח:פנימי|סעיף 82|וסעיף (ה1) לאמת מידה 82}}, לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל''''
{{ח:תת}} מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו־(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים; התחשבנות כאמור תיערך בתוך 90 ימים מסיום כל רבעון קלנדרי, ותצורף לתשלום השוטף הקרוב שיבוצע לפי סעיף (ה).

{{ח:חתימות|י״ז באדר התשע״ח (4 במרס 2018)}}
* '''אסף אילת'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות החשמל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rugg1j6tly6x9qybsfisgbfbr0bzs5w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רי&quot;ד/שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>367471</id>
    <revision>
      <id>1419044</id>
      <parentid>1388415</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:03:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="289139" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת שבת|תוספות רי&quot;ד|א}}
{{המרת או.סי.אר}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

==מהדורא תליתאה ורביעאה מחוברות==
===[[שבת ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;
אמר אביי ידו של אדם אינו לא רשות היחיד ולא רה&quot;ר רה&quot;י לא הוי מידו דעני ורשה&quot;ר לא הויא מידו דעני ורשה&quot;ר לא הויא מידו של בעה&quot;ב כך מצאתי גירסא זו כתובה בכל הספרים אבל המורה מהפך הגירסא וגריס רה&quot;ר לא הוי מידו דעני ורה&quot;י לא הוי מידו דבעה&quot;ב ונ&quot;ל לקיים גירסת הספרים ולפרש כך יד של אדם אינה לא רה&quot;י אם פשטה מרה&quot;ר לרה&quot;י לא הויא כרה&quot;י ולא כרשות הרבים שאם פשטה נמי מרה&quot;י לרה&quot;ר לא הויא כרה&quot;ר ולא אמרינן בכל היכא דקיימא ידו תיהוי כי ההוא רשותא רה&quot;י לא הויא מידו דעני שהרי כשהכניס העני את ידו לפנים מצאה ונטל בעה&quot;ב מתוכה או אם הכניסה ריקנית ונתן בעל הבית לתוכם קתני גבי בעל הבית פטור אבל אסור ואע&quot;ג דלא הוי מחשבון פטור' דמרבע משום דלא אתי לידי חיוב חטאת אבל מ&quot;מ פטור אבל אסור תני ביה ולא אמרינן תיבטל ידו דעני אצל רה&quot;י ויהא מותר בעה&quot;ב ליטול מתוכה וליתן לתוכה כאחת מזויות הבית ורה&quot;ר נמי לא הויא מידו דבעה&quot;ב שהרי כשהוציא בעה&quot;ב את ידו לחוץ מלאה ונטל העני מתוכה או ריקנית ונתן העני לתוכה קתני גבי עני פטור אבל אסור ואע&quot;ג דלא הוי נמי מחשבון פטורי דארבע משום דלא אתי לידי חיוב חטאת אבל מ&quot;מ פטור אבל אסור תני ביה ולא אמרינן תיבטל ידו דבעה&quot;ב אצל רה&quot;ר ויהא מותר העני ליטול מתוכה וליתן לתוכה תוך ארבע אמות וכיון דשמעי' ממתני' דלא בטלה ידו אצל אותה הרשות שהושיטה שם א&quot;כ הוציא ידו מלאה פירות לחוץ מותר לו להחזירה מן הדין דלא הוי' ידו רשות הרבים והשתא בעי אע&quot;ג דלא הוי רה&quot;ר אם נתנו עליה איסורי כרמלית דרבנן שיהא אסור להחזירה ואם לאו:

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[שבת ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;
&lt;b&gt;הכא באילן העומד ברשה&quot;י ונופו נוטה לרה&quot;ר כו'&lt;/b&gt; פשט הלשון מוכיח כדפירש רבינו ברוך מחלב זצוק&quot;ל דכי אמרינן שדי נופו בתר עיקרו מחייב משום דזרק מרה&quot;ר לרה&quot;י ומאי דהוה קשיא לי במהדורא תנינא דכיון דנופו קאי ברה&quot;ר היכי מצינן לחיובי' והא בית דכוליה אוי רשות היחיד וחורי הכתלים הסמוכים לרה&quot;ר לאו כרה&quot;י דמי זהו תירצא חורי הכתלים אינן זזים ממקומן הילכך ליכא למימר בהו שדינהו בתר רשה&quot;י אלא או הן כרה&quot;ר אליבא ד או הן מקום פטור אליבא דרבא נוף דנייד ואזיל ואתי התם אמרינן שדי נופו בתר עיקרו וכנח בעיקרו דמי והו&quot;ל זורק מרה&quot;ר לרה&quot;י דאי כדפריש המורה דעיקר מחשב ליה לנוף (כאלו הוי) למיהו דבר חשוב אבל לאו לשוי' רה&quot;י אמאי אדכר כלל באילן העומד ברה&quot;י הכי הו&quot;ל למימר הכא כאזל ונח על גבי נוף כל שהוא ומשום דאמרי' שדי נופו בתר עיקרו א&quot;ו מדאדכר רה&quot;י ש&quot;מ לשוי' לנוף רה&quot;י:

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[שבת ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;
&lt;b&gt;בן עזאי קסבר מהלך כעומד דמי &lt;/b&gt;פי' אי קשיא א&quot;כ כשמעביר ד&quot;א ברהה פסקה בין תחלת ד' לסוף ד' תשובה לא אמר בן עזאי הכי אלא היכא דאיכא חילוק רשויות אבל בד&quot;א דרה&quot;ר דליכא חילוק רשות ביניהן לא אמר. וכן ר&quot;ע נמי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא לא אמר אלא מרשות לרשות אבל ברשות אחת כגון זורק ד&quot;א ברשה&quot;ר לא אמר:

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[שבת ו א|דף ו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;
&lt;b&gt;ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין &lt;/b&gt;פי' האי עירבו משמע שיתופי מבואות משמע נמי תיקונו בלחי או קורה שגם הוא יקרא [עירוב] כדתנן אין מערבין רה&quot;ר בכך ואם לא תיקנוה בלחי או קורה הוי כרמלית:

&lt;b&gt;ואם נשא ונתן שלשלתן פטורין &lt;/b&gt;פי' כגון שנח בינתים שנטל מבעל הבית ונח על האסקופה חייב הוא דמאי קא עביד לן אם גופו נח על האסקופ' וידו לא נחה כלל אלא עקרה מרה&quot;י והניחה ברה&quot;ר הילכך ליכא למיפטרי' מחיוב חטאת אא&quot;כ נח על האסקופה בין עקירה להנחה והכי אמרינן לקמן בגמרא התם לא נח הכא נח דאלמא באסקופה איכא הנחה בינתים ומשום הכי לא מיחייב הא לא הוה הנחה בינתים הוה מיחייב חטאת:

&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
===[[שבת ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;
&lt;b&gt;אצטבא שבין העמודים תידון ככרמלית &lt;/b&gt;פי' אתא למימר דאע&quot;ג דקיימא בין העמדים שכל העולם דורסין אותן לא אמרי' בטל' לגבי רה&quot;ר אלא כרמלית היא וכגון דררחבה ארבעה ובספר הישר ראיתי כתוב אינה רחבה ד' ואעפ&quot;כ תידון ככרמלית הואיל ובין העמודים לא מוסתני בהדיא לא הוה אצטבא בטלה לגבי רה&quot;ר למהוי מקום פטור ואינו נראה לי דאטו מקום פטור בטול הוא לגבי רה&quot;ר א&quot;כ המוציא מרה&quot;י לתוכו הי' חייב אלא מקום חלוק הוא לעצמו ומפני שאין בו ד' על ד' אינו חשוב להאסר ואי לא דרסי רבים בין העמודים כ&quot;ש שתהיה מקום פטור והנכון נ&quot;ל מה שכתבתי:

ורב מנשיא אמר אפילו צואה נ&quot;ל כיון דאביי ורבא וחייא בר רב היו שוים בצואה דלא הויא מקום פטור אין הלכה כרב מנשיא דהוא יחיד ונטל במיעוטו:

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[שבת ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;
&lt;b&gt;(אמר ליה) התם [לא] ניחא תשמישתה הכא ניחא תשמישייהו נ&quot;ל דה&quot;ג והכין &lt;/b&gt;פירושי' התם בקרן זויות הסמוכה לרה&quot;ר מש&quot;ה חשבי' ליה כרמלית ואל מבטלינן לה בהדי רה&quot;ר משום דניחא תשמישה שבני הרבים מפנין שם חפציהן ומכתפין שם לפוש שאינם רשאים לעשות כן ברה&quot;ר ומש&quot;ה חשיבא רשות לעצמה ולא בטלה אצל רשות והויא כרמלית אבל חורי רה&quot;ר דלא ניחא תשמישייהו לא חשיבי רשות לעצמן והרי הן כרה&quot;ר והאי דאמרן לעיל גבי קרן זויות אע&quot;ג דדחקי בני רה&quot;ר לעיולי בגוה כיון דלא ניחא תשמישתא ככרמלית דמיא. ההיא הוי תשמיש דהילוך דלא ניחא להילוכא ברה&quot;ר והאי תשמיש דהכא הוי להצניע שם חפציהן ומש&quot;ה משיכה קונם בסימטא שהוא קרן זוית מפני שרשאין להצניע שם חפציהן:

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[שבת ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;
&lt;b&gt;אמר עולא עמוד תשעה ורחב ארבעה כו'&lt;/b&gt; כך ראיתי כתוב במקצת ספרים וכך עיקר אבל המורה כתב תשעה ודאי מכתפי עלוי' וכיון דצריך לרבים רה&quot;ר הוא בין רחב בין קצר ואינו נראה לי כלל דבעמוד קצר מיירי אלא דווקא בעמוד רחב ד' על ד' דאי בעמוד קצר מייר מאי אריא תשעה ותו לא אפילו עשרה נמי דהא חזינן דכתפיו של אדם למעלה מעשרה הן וכל שכן דאי הוה עשרה טפי ניחא לכתופי עילוי' ואמאי נקט תשעה דוקא א&quot;ו ש&quot;מ דוקא בעינן שיהא רחב ד' על ד' דניחא תשמישייהו אבל אי לא הוה רחב ד' על ד' דלא ניחא תשמישי' שאין ראוי לסמוך משוי עליו שמא יפול לא הוי רה&quot;ר אלא מקום פטור ומשום דבעי' שיהא רחב ד' על ד' מש&quot;ה נקט תשעה דוקא ולא עשרה דאי גבוה עשרה כיון דרחב ארבע' הוי רה&quot;י שהרי חצר שיש לה שני פתחים זה כנגד זה והרבים בוקעין בה רה&quot;י גמורה היא ואין הילוך הרבים מבטל מחיצותי' וכדאמרן נמי גבי פסי ביראות שאין דרך הרבים מפסיקתה לבטל מחיצתא והשתא הילוך הרבים לא מבטל מחיצותא כיתוף הרבים לא כ&quot;ש הילכך עמוד תשעה דלא הוי אלא כרמלית אתי כיתוף הרבים ומבטלו מתורת כרמלית אבל עמוד עשרה לא ותו אי בעמוד קצר מיירי היכי קאמר וזרק ונח על גביו חייב והא בעי' הנחה ע&quot;ג מקום ארבעה וליכא ותו דאמרי' לקמן אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה&quot;ר ולבני רה&quot;י לכתף עליו ולא מפליג בין תשעה בין עשרה ש&quot;מ דכל היכא דלית ביה ד' על ד' מקום פטור הוי משלשה ולמעלה ואין בו חילוק מקום ועולא לא אמר אלא ברחב ד' על ד' דניחא תשמישי':

רבא אמר גומא לא מ&quot;ט הילוך ע&quot;י הדחק שמי' הילוך תשמיש ע&quot;י הדחק לאו שמיה תשמיש המורה ל&quot;ג הילוך ע&quot;י הדחק שמיה הילוך ונ&quot;ל מפני שהוא סובר דאדרבה הכיתוף של עמוד הוא נוח ואין בו דוחק אלא בתשמיש הגומא יש דוחק והיאך קורא אותו רבא ע&quot;י הדחק והנכון בעיני שלא לשבש הספרים שאע&quot;פ שהכיתוף שלו הוא נוח מ&quot;מ רה&quot;ר לאו לכיתוף עבידא אלא להילוך הכיתוף שאנן מחשבין כמו הילוך ע&quot;י הדחק הוא ושמי' הילוך אבל תשמיש ע&quot;י הדחק לא חשיב.

&lt;b&gt;וכן בגומא מיא לאו אסיפא לא ארישא &lt;/b&gt;אי קשיא אי ארישא מיא וכן בגומא אטו מקופה מביא ראיה לגומ

&lt;b&gt;&lt;/b&gt;פי' הכי תפרשהו וכן דין קופה זו כמו הקופה מה גומא עשרה הויא רה&quot;י אף קופה נמי הוי רה&quot;י ואע&quot;ג דהיא כלי.

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[שבת ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;
אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ ואע&quot;ג דלית ליה לחי פי' תשתא קס&quot;ד דבהא פליגי אחרים ות&quot;ק באסקופת בית היוצאת חוץ מן הפתח וקיימא ברה&quot;ר ולית בה ד' על ד' וגבוה ג' דהויא מקום פטור דקאמר ת&quot;ק דמותר לטלטל מרה&quot;י לתוכה. ואע&quot;פ שהיא שרוצה לרה&quot;ר אין אויר רה&quot;ר אוסרה כמו שאוסר אויר רה&quot;ר אל חלל העבוי שאסור לטלטל מן הבתים לחלל המבוי בלא לחי או קורה שאויר רה&quot;ר שהוא פרוץ לתוכו עושה אותו כרמלית דהתם קרקעית המבוי עם קרקע רה&quot;ר הן שוין ומש&quot;ה אויר רה&quot;ר שולט בו ואוסרו אבל הך אסקופא כיון דלא מידרסא עם רה&quot;ר חשיבא לעצמה וכי היכי דאלו הוות גבוה י' ורחבה ד' הוות רה&quot;י והוה שרי לטלטולי מן הבית לתוכה הם ה&quot;נ השתא חשיבי באנפי נפשה ואין אויר רה&quot;ר אוסרתה ואחרים פליגגי עליה ואמרי אע&quot;ג דהויא מקום פטור מ&quot;מ כיון שאינה רחבה ד' ואין מחיצות לפחות מד' אתי אויר רה&quot;ר ואסר לה ואסור לטלטל מרה&quot;י לתוכה בלי תיקון והיא משמשת שתי רשויות פעמים שאויר רה&quot;ר שולט עליה ואסור לטלטל מרה&quot;י לתוכה בלי תיקון ופעמים שאין אויר רה&quot;ר שולט עליה והויא כרה&quot;י גמורה שמותר לטלטל מהר&quot;י לתוכה אם הפתח פתוח כלפנים שנמשך אותו הבולט חוץ מן הפתח מן האסקופה עם אותו שבפנים וכי היכי דמטלטלין על האסקופה שבפנים מפני שהלחי העומד בפתחו של מבוי מתירה או אם היה בית ד' מחיצות הבית מתירות אותם הם ה&quot;נ מטלטלין באסקופה היוצאת לחוץ שהכל היא נחשבה כאח אבל בזמ שהפתח נטול והיא מובדלת החיצונה מן הפנימית היא כלחוץ מפני שאויר רה&quot;ר שולט עליה ואסור לטלטל מן הבית לתוכה בלי תיקון שיעשו לה להבדיל בינה לבין רה&quot;ר שיעשה לחי מבחוץ ויתרוה ומקשה תלמודא לאחרים דאמרי דאע&quot;ג דהויא מקום פטור לעצמה אויר רה&quot;ר שולט עליה אי הכי בזמן שהפתח פתוח אמאי משתריא בלא שיעשו לחי מבחוץ והאמר רב חמא בר גיורא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו אלמא אין תוך הפתח נמשך אחר כל המבוי להיות ניתר בלחי המבוי עד שיעשו לחי אחר והכא היאך נמשכת החיצונה עם הפנימית וניתרת בלא לחי וכי תימא הני מילי היכי דאית ביה בתוך הפתח ד' טפחים אבל הא אסקופה דלית בה ד' טפחים דהא מקום פטור היא לא צריכא לחי והאמר רב חנן כו' ואוקמא רב יהודה אמר רב הכא באסקופת מבוי עסקי' וחציו מקורה וחציו אינו מקורה וקירויו כלפי פנים כו' פי' לאו אאסקופה דנפקא לרה&quot;ר קיימי ולא פליגי עלה על ת&quot;ק דכיון דהיא מקום חשוב לעצמה ואינה נדרסת עם רה&quot;ר אין אויר רה&quot;ר אוסרה אלא מילתא באנפי נפשייהו קאמרי ובאסקופה דקיימא כולה בתוך חללי הפתח מיירי אבל מיהו באסקופת בית דאסקופה בית הוי מקורה ואע&quot;ג דפתח נעול משתריא בכותלי הפתח ובקירוי שע&quot;ג אלא באסקופת מבוי שאין עליה תקרה ומשתרי האי מבוי בקורה וזאת הקורה לא היתה רחבה שתכסה כל האסקופה שבתוך חלל הפתח אלא היתה מכסה מקצתה שדי' לקורה המתרת את המבוי שתהא רחבה נופח אבל מיהו הי' קירוי' כלפי פנים שהיתה עומדת הקורה על שפת אסקופה החיצונה שאם פי הקורה החיצון יורד וסותם שיכניס את כל האסקופה בפנים הילכך אם הפתח פתוח כלפנים שפי הקורה החיצון סותם הכל ואם פתח נעול כלחוץ כיון שהדלת משליך את כל האסקופה לחוץ אין כח בקורה שאינה מקורה אלא מקצתה מתירה ורב אשי אוקמה באסקופת בי המקורה אבל ה לא היתה מקורה בקורה אחת אלא בשתי קורות כו':

&lt;b&gt;ולא לאכול אפילו בסעודה קטנה ולכתחלה לא דילמא משך &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דלא קי&quot;ל כריב&quot;ל דאמרי' בפ' תפלת השחר בה' ושל מוספין כל היום ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כר' יהושע לא כר&quot;ה דאמר אסור לו לאדם ליטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין ולא כריב&quot;ל דאמר אסור לו לאדם ליטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה דוקא טעימה בעלמא מותרת אפילו סמוך למנחה גדולה דילמא מימשך.

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[שבת יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;
&lt;b&gt;עריבה שירד הדלף לתוכה כו'&lt;/b&gt; פי' מסיפא דעריבה מסתייע דאלו רישא דירד הדלף מאליו לתוכה אין המים שבתוכה גבי יותן דלא הוה ניחא ליה שירד הדלף לתוכה ומש&quot;ה תני בה נטלה לשופכה בית שמאי אומרים בכי יותן ובה&quot;א אינן בכי יותן נטלה לשופכה אלו ואלו מודים שהן בכי יותן אלמא כיון דהוה ניחא ליה שירד הדלף לתוכה כ&quot;ע ל&quot;פ דמים שבתוכה הוי בכי יותן ואע&quot;פ שא&quot;צ לאותן המים לבד דניחא ליה שיכנסו בעריבה כדי שלא יטנפו כלי ביתו חשוב רצון והם ה&quot;נ אע&quot;ג דלא ניחא ליה בטיפות הזיב כין דניחא ליה שתיפול בכיס שלא תטנף כליו הויא מחשבה עיין בקונטרסי בפ&quot;ד דמכשירין.

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[שבת יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;
&lt;b&gt;כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבח כו'&lt;/b&gt; ראיתי כ' בהלכות נדה שתיקן המורה אבל מחמירין אנו על עצמינו ואין אנו אוכלין עמה בקערה אחת כו' ואינו נ&quot;ל דכל סוגיא דשמעתין משמע דאפילו בשלחן אחד הוא אסור מדקאמרינן שהרי לא שנינו לא יאכל הטהור עם הנדה וטהור עם הנדה בע&quot;כ לא מתפריש אלא בשלחן אחד דאי בקערה אחת תיפוק ליה דמטהר טהר אלא ודאי בשלחן אחד ומדהא בשלחן אחד מתני' נמי בשלחן א' ואפ&quot;ה אסור וגם מזב פרוש מוכיח כן כדכתבית במהדורא תנינא עיין בה&quot;ל כ&quot;ד דספר הלקט ששיבשתי זב אצל עם הארץ ולא גרסי' אלא עם הארץ בלחוד.

&lt;b&gt;איבעיא להו נדה מהו שתישן אצל בעלה הוא בבגדו והיא בבגדה &lt;/b&gt;פי' משום דאמרי' סוגה בשושנים שאיש ואשתו מתיחדין בבית אחד בעודה נדה ולא חשו חכמים בדבר הוא שואל אם התירו לו גם זה.

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[שבת יד א|דף יד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;
&lt;b&gt;אוכלין טמאין מ&quot;ט גזרו בהו רבנן כו'&lt;/b&gt; פירוש אע&quot;פ שהאוכל מטמא משקין בכביצה ומשקה טמא נמי מטמא אוכל בכל שהוא כמו שסוכחתי בפ&quot;ק דפסחים ובקונטרס התשובות ומכמה ראיות אפ&quot;ה כיוי דטמאה הגוי' אינה אלא מדרבנן אע&quot;פ שטעם הגזרה היא משום דילמא לטומאה דאורייתא אפ&quot;ה לא רצו חכמים להחמיר בשיעורן כשיעור תורה אלא נתנו שיעור לדבריהם יותר גדול משיעור תורה שאע&quot;פ שהאוכל טמא הטמא משקין בכביצת הגוף אינו מטמא אלא בשני ביצים ואע&quot;פ שהמשחה טמא מטמא את האוכל בטפח כל שהוא הגוף אינו מטמא אלא ברביעית וה&quot;נ אמרו בג' לוגין הפוסלין את המקום חסר אע&quot;פ שאח&quot;כ הושלם בכשרין שגזרתו הוא דילמא אחי לאשלומי בשאובי ואע&quot;ג דהשלים בשאובי מדאורייתא אפילו בקורטב א' אסור כדפרישית בהלכות מקוה באר היטב לא רצו חכמים להשוות שיעורן לשיעור תורה אלא שיעורו בג' לוגין דחשיבי אבל בפחות מיכן לא חשיבי למיפסל ואע&quot;ג דאיכא נמי למגיזר בהו כיון דלית בהו שיעורא דרבנן לא גזרו בהו וכך הם רגילים חכמים ליתן שיעור לכל דבריהן ככגון דאמרי' וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין ובעל קרי נמי שהוא נטהר בהתשעת קבין וראיתי שריב&quot;א זצוק&quot;ל הקשה קושיא זו למה לא גזרו בכביצה ותירץ דאין אדם רגיל לשתות בפחות משתי ביצים ורבי' תם זצוק&quot;ל הרבה בזה דברים רבים ועשו טומאה הגויה גזירה אחרת מזו והאי די&quot;ח דבר הוא בכביצה ושתי גזרות הוו ולא נראין לי דבריו כלל שהטעם הוא כמ&quot;ש ואין כאן שום דוחק ומפני רוב דבריו לא כתבתים ומה יש להשיב עליהם הנם כתובים בספר הישר כאן ובפ' כיצד משתתפין בעירובין:

&lt;קטע סוף=יד א/&gt;
===[[שבת יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;
יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית נ&quot;ל דל&quot;ג הכא כלי זכוכית דהא אמרי' לקמן שמנים שנת עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית ואם איתא כדמקשה תלמודא על העמים ומתרץ ליקש' נמי על כלי זכוכית אלא ודאי ל&quot;ג כלי זכוכית בתרווייהו

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[שבת טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;
&lt;b&gt;שמאי אומר חלה והלל אומר מקביים &lt;/b&gt;פירוש לית להו לשמאי והלל דרשה דעריסותיכם כדי עיסתכם אלא בסברא פליגי דכיון דשיעור חלה הוא א' מעשרים וארבעה כדתנן בחלה שמאי סבר מקב חלה שתבוא החלה ביצה אחת וחשיבא חלה בכביצה והלל סבר מקביים שתבוא החלה שני ביצים דבפחות מכן לא חשיבא וכי תימא שמאי וסייעתו הלל וסייעתו פי' האי דתני שמאי והלל גזרו טומאה על הידים לא הם לבדם אלא שמאי עם תלמידיו והלל עם תלמידיו ובא התנא להודיעך שבגזירה זו השוו הרבנים עם התלמידים והאמר רב יהודא אמר שמואל י&quot;ח דבר גזרו ובי&quot;ח דבר נחלקו פי' אלו שמנה עשר דבר שגזרו בית שמאי וב&quot;ה לא הסכימו כולם בדעה אחת כשגזרו עליהם אלא נחלקו עליהם ב&quot;ש וב&quot;ה אלא שעמדו על המנין ורבו ב&quot;ש על ב&quot;ה ונקבעה הלכה כמותם ואי אמרת שמאי וסייעתו הלל וסייעתו וא&quot;כ משמע שחלוקה היתה בין שמאי והלל כל ימיהם עד שבאו תלמידיהם וחלקו במחלקותם ועמדו על המנין ורבו בית שמאי וקבעו הלכה כמותן ואלו שמאי והלל לא נחלקו אלא בשלשת דברים בלבד א&quot;כ בע&quot;כ תלמידי שמאי והלל היו בחלוקת י&quot;ח דבר ולא שמאי והלל ואכתי קשיא האי דתניא שמאי והלל גזרו טומאה על הידים ומסיק אלא גזור אינהו לא קבילו מנייהו אתי תלמידייהו גזור וקבילו מינייהו פי' שמאי והלל גזרו טומאה עליהם בהסכמה אחת ולא קיבלו מהם עד שבאו תלמידיהם וחלקו עוד בדבר זה ועמדו על המנין וגזרו עליהם וקיבלו ואע&quot;פ שרבותיהם גזרו עליהם טומאה בהסכמה אחת בלי חלוקה הם חלקו אחריהם מידי דהוה אכל מחלקותיהם ששמאי והלל השוו בהם שהרי לא נחלקו כל ימיהם אלא בשלשה דברים והם באו אחריהם ונחלקו כדאמר מר משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן נעשית תורה כשתי תורות שאלו אומרין כך קבלנו ואילו אומרין כך קבלנו או חלקו בסברתם והבוצר לגת שחלקו שמאי והלל כיון שבו ביום הודה הלל ושמאי מפני שעמדו על המנין והסכימו הרוב כשמאי אינה מונה אותם עם שלשת דברים שחלקו ועמדו בחלוקתן ואע&quot;פ שהודה הלל לשמאי על הבוצר ועמדו בהסכמה אחת באו תלמידיהם אחריהם וחלקו עליו מידי דהוה אכל חמלוקותיהם שחלקו בהם אע&quot;פ שרבותיהן הן שוין בהן ואין לומר על הבוצר גזור אינהו ולא קיבלו כדאמרי' בידים שא&quot;צ שהרי בכל חלוקותיהם היו רבותיהם שוין והם באו אחריהם ונסתפקו בדעת רבותיהם וחלקו וכן נמי על הבוצר ובמדרש היתה חלוקת שמאי והלל ושם הודה הלל ושמאי ולא גזרו על הציבור שום דבר עד שבאו תלמידיהם וגזרו אבל הידים תניא בפירוש שגזרו בהם שמאי והלל טומאה על הציבור כמו שגזר יוסי בן יועזר איש צרידה טומאה על ארץ העמים ושמעון בן שטח על כלי מתכות כך גזרו שמאי והלל על הידים לפיכך אנו זקוקים לתרץ דגזור אינהו ולא קיבלו מנייהו ואתו אינהו גזור וקיבלו מנייהו:

שמאי אומר כל הנשים דיי שעת תמיה לי אמאי מקדים שמאי להלל בשלמא בית שמאי לבית הלל דמיחדי טפי כדאמרי' בפ' קמא דיבמות דאע&quot;ג דב&quot;ה הוי רובא ב&quot;ש מיחדדי טפי אלא שמאי אמאי מקדים ליה להלל והא תנן בפ' אין דורשין הלל אומר לסמוך שמאי אומר של לסמוך ותני הראשונים היו נשיאים והשניים אבות בית דין וכיון דהוה הלל נשיא הו&quot;ל לאקדומיה כדמקדים ליה התם ואין לומר דשמאי מיחדד טפי מהלל שהרי מרב תורתו מינוהו בני בתירא נשיא עליהם:

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[שבת טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;
&lt;b&gt;ומטמאין מאחוריהן ואינן מטמאין מגביהן &lt;/b&gt;פי' אחרי שנטמא הכלי חרש מאוירו הוא מטמא מאחוריו כדתניא בסיפרא וכדתנן בפ&quot;ה דכלים ומיתינן לה בנדה בפ' המפלת בה' המפלת סנדל האבן היוצאה מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חיבור פי' שאם ניטמא התנור מאוירו מטמא מאחוריו וההיא אבן חשיבא יד להוציא טומאה הכי פירש גם המורה התם שאע&quot;פ שאין כלי חרש מיטמא מאחוריו מטמא הוא מאחוריו כדתניא בסיפרא והיינו אחוריו היינו גבו והיא דהכא קרי לה אחוריו ותני ומטמאין מאחוריהן והכא קרו להו גב ותני ואינן מטמאין מגביהן נ&quot;ל שכשהכלי ניטמא מאוירו קורא לגבו אחורים מפני שהטומאה עוברת ויוצאת משם לטמא אחרים ואינן רוצה לקרא לו גב דמשמע דהוי חציצה ולא יטמא הנוגע בגבו עד שיגע או יתלה בתוכו וכשהכלי טהור ונגעה טומאה בגבו קורא לו גב מפני שאין הטומאה נכנסת משם וחשיב גבו למיהוי חציצה ומש&quot;ת קרי להו גב:

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[שבת יז א|דף יז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;
ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהן מה שהקשתי במהדורא תנינא מ גשמים נראה לי דל&quot;ק ולא מידי דמי גשמים לעולם לא נחשבו להיות משקה דאע&quot;ג דניחא לי' שירדו על זרעי' מחוברים רצון דמחובר לא הוי רצון ואפי' אם שטפו הגשמים משדהו ונפלו על זרעים תלושים לא הוכשרו אבל האי מכי שחט להכשיר ואלו הי' נופל על זרעין תלושין היה מכשירין עכשיו שנפל על ענבים רים שאי מקבלין הכשר אם נתלשו ומשקה טופח עליהן הוה הכשר חשוב אלא גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן עיין בפ' כל שעה במהדורא תליתאה:

&lt;b&gt;הן הן דברי ר&quot;ע כו'&lt;/b&gt; פי' המורה לא בא ר&quot;ע לחלוק על דברי בית הלל אלא על תנא קמא בן מחלוקתו שאמר אליבא דב&quot;ה לבית הסמוך לחומה ובא ר&quot;ע לומר לא אמרו ב&quot;ה אלא כך ואינו נ&quot;ל פתר' זה דאטו הוה ס&quot;ד למימר דר&quot;ע פליג אב&quot;ה א&quot;ו אי פליג אלא את&quot;ק ולמימר דלא אמרי הכי ב&quot;ה ולעולם מאי אתא ר' יוסי לאשמעי' מש&quot;ת נ&quot;ל לפרש דלא אתי ר&quot;ע לפלוגי את&quot;ק אלא אתא לפרושי מיהו דבי הלל דהאי דקאמרי לבית הסמוך לחומה לאו לחומת העיר דבעי למיזל בה הוא דהא ב&quot;ה מחירין עם חשיכה אלא לחומת הבית שעומד בו הוא דהיינו שיצא מפתח ביתו והאי איצטריך לאשמעי' ר&quot;י בר' יהודא

&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
===[[שבת יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;
אא&quot;כ קצץ לו שכרו נ&quot;ל מה שמתירים ב&quot;ה להיעשות מלאכתו בשכר בשבת לא שיהנה ממנו בשבת כגון אם תפר בגדיו בשבת שילבשם בו ביום דמשנה שלימה שנינו לקמ בפ' כל כתבי הקודש נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל אם בשביל ישראל אסור כו' אלמא כל מלאכה שעושה הגוי אסור לא ליהנות ממנו ולא מפליג התם בין בשכר בין בחנם אלא הכל אסור ולא התירו כאן אלא שתעשה מלאכתו בשבת ולא שיהנה ממנו ולא התירו נמי אלא בצנעה שלא יכירו אם מלאכת ישראל אבל כי מכירים כי הוא מלאכת ישראל אסור כדאמרי' בפ' מי שהפך אמר שמואל מקבלי קיבולות בתצוך התחום אסור חוץ לתחום מותר ואמר רב פפא ואפי' חוץ לתחום נמי לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור אמר רב משרשי' וכי ליכא מתא דמקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות ויו&quot;ט דלא שכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי ואתי מדוכתא לדוכתא אסור ומסתברא דלא מיירי התם אלא בדבר המפורסים לכל שהוא של ישראל כגון בנין וכיוצא בו עיין לקמן מה שכתבתי בפ' שואל אדם:

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[שבת כ א|דף כ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;
למשרי אברים ופדרים הוא דאתא עיין מ&quot;ש במה&quot;ק לקמן בפ' במה מדליקין בה' ולא בשמן שריפה:

&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
===[[שבת כא א|דף כא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כא א/&gt;
הני מימשכי בעינייהו והני לא ממשכי בענייהו מ&quot;ט אסרינהו רבנן משו' חלב שאינו מהותך וקירבי דגים שלא נימוחו היא גופ' גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה אי קשיא והא פסול שמנים גופייהו משום גזירה הוא שמא יטה והיכי גזרי' בהו ע&quot;י תערובות דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו והכי נאמר רבא לעיל גבי לא יצא החיינו במחטו כרמלית גופא גזירה הוא ולא גזרי' גזירה לגזירה תשובה בודאי כרמלית לא נאסרה אלא מחמת דבר אחר שלא אסרו חכמים להוציא מרה&quot;י לכרמלית אלא משום גזירה שלא יוציא לרה&quot;ר והילכך לא גזרי' בה גזירה לגזירה אבל פסולי שמנים לא נאסרו מחמת דבר אחר אע&quot;פ שאין איסורן אלא מדרבנן גזרי' בתערובת אטו דילמא לאדלוקי בעינייהו אבל חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו לא נאסרו מחמת עצמן שמא יטה דהא מימשכי הוי אלא משום גזירת חלב שאינו מהותך וקירבי דגים שלא נימוחו דלא מימשכו נאסרו והילכך לא גזרי' בהו גזירה לגזירה ולעולם וכל דבר שלא נאסר מחמת דבר אחר אלא מחמת עצמו אע&quot;פ שאיסורו מדרבנן שלא יעבור על דברי תורה גזרי' בהו גזירה אחרת:

&lt;קטע סוף=כא א/&gt;
===[[שבת כב ב|דף כב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;
&lt;b&gt;זה נר מערבי כו'&lt;/b&gt; עיין מ&quot;ש ביומא בפ' טרף בקלפי והכא כיון דקביעי נרות לא סגי דלא מדליק בקינסא בפ' שתי מדות במנחות בה' חצי לוג אמרי' דהויא פלוגתא דתנא אם היו הנרות קבועים במנורה דתניא מנורה ונרותיה באות מן הככר ואין מלקחיה באין מן הככר ר' נח' אומר מנורה באה בן מן הככר ואין נרותיה ומלקחיה ומחתותיה באות מן הככר והכא דמקשה כיון דקביע נרות אליבא דת&quot;ק מקשה דל סגיא ליה אלה בקינסא אלמא קינסא שרי.

&lt;קטע סוף=כב ב/&gt;
===[[שבת כג א|דף כג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כג א/&gt;
הרואה נר חנוכה צריך לברך נראה לי לומר דהאי דמחייבין לרואה לברך כגון שאין בדעתו להדליק באותו הלילה כגון שהיה עובר בספינה והי' יודע שלא יגיע הלילה לביתו או שהיה הולך מעיר לעיר ולא היה יכול להגיע לעירו ולא לן באותה העיר התם מיחייב לברך מפני שראה אבל אם הוא עומד בעירו שעתיד להדליק וראה כשהדליק חבירו קודם ממנו אינו חייב לברך על אותם הראייה כיון שהוא עתיד להדליק:

&lt;קטע סוף=כג א/&gt;
===[[שבת כה א|דף כה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כה א/&gt;
&lt;b&gt;שכן מחפ&quot;ז &lt;/b&gt;אי קשיא ובקודש ליכא חומש בחימה והא אית בי' מעילה ובמעילם איכא נמי חומש תשובה בודאי בקדשי בדק הבית דמחייב בתשלומין איכא חומש אבל בקדשי מזבח ליכא תשלומין דנהי דמחייב להביא קרבן מעילה אבל אינו חייב לשלם למזבח חתיכת בשר קודש שאכל וכיון דליכא קרן ליכא חומש אבל התרומה משלם קרן וחומש ופת' המורה לא נראה לי כלל:

&lt;קטע סוף=כה א/&gt;
===[[שבת כו ב|דף כו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;
&lt;b&gt;רבא אמר שלשה על שלשה בשאר בגדים איכא בינייהו לר&quot;ש בן אלעזר אית לי' &lt;/b&gt;קשיא לי כיון דאיכ טומא' לשלש' על שלש היכי אמר ר&quot;ש בן אלעזר דמסככי' בשלש על שלש והא הו&quot;ל בלאי כלים ואמרי' בפרק קמא דסוכה אמר ר' אמי בר טביומי סיככה בבלאי כלים פסולת ואמר אביי במטלניות שאין בהן שלש על שלש דלא לעשירים חזי ולא לענים חזו ואמרי' תניא כוותי' דרבי אמי בר טביומי מחצלת של שיפא ושל גמי שיריה אע&quot;פ שנפחתו מכשיעור אין מסככין אלמא כיון דשלש על שלש מקבלי טומאה אין מסככין בפחות משלש דהו&quot;ל בלאי כלים ה&quot;נ כיון דשלשה על שלשה מיטמו בשאר בגדים אל יסכך בפחות מיכן דהוו להו בלאי כלים ויש לומר דאמר לך רבא דרשב&quot;א ס&quot;ל דמסככין בבלאי כלים כיון דלא מיקבלו טומאה וס&quot;ל כמאן דדחי התם מאי דתנן המקרה בארוכות המטה דבעי לסיועי' מינה לר' אמי דטעמא דמילתא הוא משום דאין מסככין בבלאי כלים ואמרי לא בארוכה ושתי כרעים דחזו למיתבא עלייהו ומשדא אשלא אבל לעולם מותר לסכך בארוכות לבדו ואף על פי שהן בלאי כלים:

&lt;קטע סוף=כו ב/&gt;
===[[שבת כז ב|דף כז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כז ב/&gt;
&lt;b&gt;כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן &lt;/b&gt;פי' המורה אין מדליקין בו לעשות פתילה מקנבוס מבגד קנבוס ובהלכתין דלעיל במילתי' דרשב&quot;א דאמר בברייתא כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מן הפשתן פירש המורה כל היוצא מן העץ כגון קנבוס וצמר גפן ואם כן נפסול בין קנבוס בין צמר גפן לפתילה ודבר זה לא יכון לעולם א&quot;ו ל&quot;ג אלא פשתן ברישא ובפסולי שמנים מיירי כדפרישית במה&quot;ק ואיידי דתנא ברישא כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו תנא נמי סיפא כל היוצא מן העץ ואינו מטמא טומאת טומאת אהלים אלא פשתן ותנא במתני' כדתנא לעיל בברייתא דתני בדינא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אין מדליקין אלא ביוצא מן הפרי ובסיפא תני ר' שמעון בן אלעזר אומר כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מן הפשתן ומ&quot;ש בגמרות תרי מתני' ומפרש מנלן דפשתן מקרי עץ ארישא והדר כ' מתני' וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן דמשמע דגרסי' פשתן בין ברישא בין בסיפא טעות הוא ולפי טעות המשנה נכתב כך בגמרות שאין צריך אלא מתני' אחד והאי מנלן דפשתן איקרי עץ אסיפא קאי ולא ארישא דברישא ליכא פשתן ובפסולי שמנים מיירי:

&lt;b&gt;וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלי' אלא פשתון &lt;/b&gt;פי' דוקא טומאת אהלים מפני שהאהל חשוב כבית כמו שפירש המורה דהוי כשאר בית וא&quot;צ להטביל האהל בעצמו אבל אם הי' בגדים אע&quot;פ שהן משאר מיני' מטמאין באהל המת אם האהילו על המת כדין כל הכלים כדילפי' לעיל גבי שרצים או בגד לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ובמת כת' וכל בגד כ&quot;ש דהוי ריבוי לכל בגד הילכך כל הבגדים אפילו מקנבס וצמר גפן ובגדי צמר וכל הכלים כלי מתכות וכלי עץ ועור מיטמאין באהל המת אך אם עשה מהם אהל שהוא מחובר בארץ כיתדות וחבלים שדינן כבית אינן מקבלין טומאה חוץ מאהל של פשתן ונוצה של עזים ועור דילפי' להו ממשכן. וכי ילפי' לקמן בהלכתן עור בהמה טמאה מנגעים ומשרצים שהן כלים לא לענין כלים ילפי' דגם במת נמי כתיב וכל כלי עור אלא הכי ילפי' מינייהו מה התם עשה הכתוב עור בהמה טמאה כעור בהמה טהורה אף במת נמי נעשה עור בהמה טמאה כעור בהמה טהורה אף במת נמי נעשה עור בהמה טמאה כעור בהמה טהור'. וכמו שעור הבהמ' טהור' מיטמ' אם עשה ממנו [אהל] כדילפי' ממשכן מעורות אילים הם ה&quot;נ אם עשה אהל מעור בהמ' (טהורה) [טמאה] מטמא:

&lt;קטע סוף=כז ב/&gt;
===[[שבת כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;
רבה [ריבה] עור בהמה שלקה ביד כהן נ&quot;ל דה&quot;ג שילקה ביד כהן כלומר רובה עור בהמ' טמא' שגם היא ילקה ביד כהן ויטמא בטומאת נגעים:

&lt;קטע סוף=כח א/&gt;
===[[שבת כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;
&lt;b&gt;והא דרב לא ב&lt;/b&gt;פירוש אותמר אלא מכללא אתמר. כל מה שפירשתי במה&quot;ק אינו כלום. אלא ה&quot;פ אמת ודאי דאשכחן בכמה דוכתי דרב כ&quot;ר יהודא ס&quot;ל דאסר במוקצה. אבל מיהו איזהו חשוב מוקצה כל שהי' מוקצה כל בין השמשות כגון תורא דרודיא ורחל לגיזתה ועז לחלבה (וחורי דרדיא) ותמרי דעיסקא שהיו אסורין ועומדין מבין השמשות אי נמי הנולד שלא הותר אלא עכשיו כגון עצים שנשרו מן הדקל ביו&quot;ט או בהמה שנתנבלה בשבת דבין השמשות הוי מוקצה מחמת איסור ועכשיו נמי אסר להו ר' יהודא אבל דבר שכל היום הי' מותרין [כגון] כלים ותמרים ואגוזים ועכשיו כשנשברו הכלים ונאכלו הפירות אתה עושה השברי' והגרעינין והקליפין נולד לר' יהודא לא נמצא זה בכל התלמוד שר' יהודא יאסור אותם ולהכי איצטריך רב הכא למימר דגם באלו פליג ר' יהודא עם ר' שמעון ואסר. ואתא תלמודא השתא למימר דהא דרב דחשיב לכל הני נולד לאו בפירוש איתמר אלא מכללא דמדאסרינהו ניהלי' ר' חייא ש&quot;מ דר' יהודא אסר להו ר' יהודא ר' חייא כמאן ס&quot;ל:

&lt;b&gt;פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקוק בהן את המרחץ כו'&lt;/b&gt; פי' מש&quot;ה נקראין קולי מטלניות שהתקינו למלאכה זו ואפ&quot;ה ר&quot;א מטמא כל זמן שלא זרקן לאשפה בין הצניען בקופסא לתשמיש זה בין תלאו במגוד או הניחו אחורי הדלת עדיין לא בטלו מתורת בגד דילמא מימלך וטלי לה על בגדו אך אם השליכן לאשפה ביטלן כיון שאין בהן שלשה על שלשה. ור' יהושע סבר כיון שהתקינו למלאכה זו בטלו מתורת כלי בין אם זרקן לאשפה בין אם תלאן במגוד אך אם יצניעם בקופסא אז לא בטילי אע&quot;פ שהתקינו למלאכה זו דיש לומר מימלך וטלי לה על בגדו. ודוקא בקולי מטלניות מטהר ר' יהושע שהתקינן למלאכה זו אבל אם לא התקינן למלאכה זו אע&quot;פ שתלאן במגוד או הניחן אחורי הדלת לא בטלו שאדם תולה חפצו במגוד אחורי הדלת ור&quot;ע הכריע ביניהן ואמר מגוד דמי כקופסא ואחורי הדלת כאשפה ומתני' בפתילה שעשה מקולי מטלניות פליג ור' אליעזר לטעמי דאמר לא בטלה ור&quot;ע לטעמי' דאמר בטלה ולא שהקיפול מבטלה אלא קיפול דנקט משום פלוגתא דהדלקה כדפריש המורה שאם קיפלה ועשה ממנה פתילה ואל הובהבה אין מדליקין בה ור&quot;ע סבר מדליקין בפתילה שאינה מחורכת. ולר' אלעזר אע&quot;פ שקופלה לפתילה לא בטלה מתורת כלי שאין הקיפול מבטל מתורת כלי ור&quot;ע סבר אע&quot;פ שלא קופלה הוא טהורה מפני שהוא מקולי מטלניות אבל אם היתה מטלית שלא התקינה לפקוק את המרחץ אע&quot;פ שקופלה טמאה לר&quot;ע דקיפול אינו מועיל ודלא כר&quot;א ורב אדא דאמרי דלר&quot;ע קיפול מועיל לטהרה:

&lt;b&gt;הכל מודים בזרקו לאשפה &lt;/b&gt;פי' בביטול החתיכה פליגי כי שויי' במגוד ואחר הדלת אם נתבטלה ואם לאו אבל אם שם אותה בקופסא כ&quot;ע לא פליגי דטמאה ובהשלכה לאשפה כ&quot;ע ל&quot;פ דנתבטלה ודוקא פחות משלשה אבל שלשה הו&quot;ל בגד חשוב ואין בגד חשוב בטל מפני השלכתו לאשפה. והכי תנן בסוף פ' כ&quot;ז דכלים. שלש על שלש שהשליכה באשפה טהורה. דוקא שלש על שלש אבל שלשה על שלשה לא וכיון דבביטול החתיכה פליג. מאי אריא דנקט דהתקינו לפקוק בה את המרחץ כולי נ&quot;ל דלא נקט לי' אלא להודיע כחו דר&quot;א דכיון דלא בטלה החתיכה מתורתה במגוד ואחרי הדלת אע&quot;ג דהתקינה לפקוק את המרחץ אין פקיקת המרחץ מבטלה מתורת בגד דלכי מימלך שקיל לה מהתם וטלי בבגדו ומש&quot;ה נקט במתני' קיפלה להודיעך כחו דר&quot;א דאע&quot;ג דקיפלה הקיפול לא ביטלה כמו שלא ביטלה פקיקת המרחץ. ור' יהשוע ור&quot;ע נמי הכי ס&quot;ל דקיפול אינה מבטלה דטעמא משום דביטל בהשלכתה למגוד ואחר הדלת הא אם הניחה בקופסא אע&quot;פ דהתקינה לפקוק בה את המרחץ לא בטלה. וזה חידש רב המנונא עכשיו ממה שהיינו סוברים מעיקרא דמעיקרא הוי סברי' דטעמא דר&quot;ע משום דקיפול מבטלה ואע&quot;ג דהניחה בקופסא ואתא רב המנונא למימר דאי בהניחה בקופסא גם ר&quot;ע מודה דקיפול אינו מבטל אלא הכא בקולי מטלניות וטעמא דר&quot;ע משום דביטלה מעיקרא כי שוי' במגוד ואחר הדלת ולא משום קיפול ולא נקט קיפול אלא משום ר' אליעזר והמורה פי' דקיפול דתנא משום הדלקה. ואינו נראה לי אלא משום טומאה כדפרישית להודיעך כחו דר' אליעזר דומיא דפקיקת המרחץ:

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[שבת לד א|דף לד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לד א/&gt;
ואין מדליקין את הנרות שמעתי מפרשים אפילו ע&quot;י גוי דהוי שבות בעלמא דאי על ישראל פשיטא השבות אסור בין השמשות כל שכן מלאכה גמורה. ואי קשיא לפתרון זה האיך יתכן להחמיר באמירה לגוי שבות יותר מערובי חצרות דתנן ומערבין והא אמרי' בעירובין בפ' הדר ההוא ינוקא דאשתפיך חמימי' אמר רבה ליתי לי' מגו כותאי א&quot;ל אביי לא ערבינן ויסמוך אשיתוף הא לא שיתפו זיל אימא לי' לגוי ליזיל ולייתי לי' כולי עד ולא שאני לך בין שבות דאית בי' מעשה לשבות דלית בה מעשה אלמא לטלטל בלא עירוב לא רצה להתיר וע&quot;י גוי התיר מפני שהוא שבות שאין בה מעשה כי אם אמירה בעלמא תשובה בודאי היכא דלא עירבו דאיכא איסורא דרבנן חמור מאמירה לגוי אבל לערב בין השמשות כיון דלא עירבו דאיכא איסורא דרבנן חמור מאמירה לגוי אבל לערב בין השמשות כיון דלא הוי אלא ביטולי רשות בעלמא מותר ואמירה לגוי אסורה כדין כל שבות דעלמא:

&lt;b&gt;כאן קוצץ בן זכאי תורמוסי תרומה עיין מ&quot;ש בה' כ&quot;א בספר הלקט:
&lt;/b&gt;

&lt;קטע סוף=לד א/&gt;
===[[שבת לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;
&lt;b&gt;אמר ר&quot;ב מצטמק ויפה לו אסור כו'&lt;/b&gt; ה&quot;ג לא ר&quot;נ בר יצחק דר&quot;נ בר יצחק הא אמרו לעיל דמשהי לי' ואכיל ובכל הגמרות שכתב בהן ר&quot;נ ב&quot;י מצאתי שמחקו בר יצחק אלא ר&quot;נ לבד גרסי' וכל זה מה שאומר כללא דמילתא כול' דברי ר&quot;נ הם ולא דברי בעל התלמוד וראיתי כתב לרבינו שרישרא גאון זצוק&quot;ל דר&quot;נ בא לפרש דברי רב ושמואל דאמרי מצטמק ויפה לו אסור ואיהו ס&quot;ל כוותייהו ובא ליתן כלל איזה יקרא מצטמק ויפה לו ואיזה יקרא מצטמק ורע לו וכל מה שכתבתי בה' י&quot;א דספר הלקט דאף מאן דסובר כחנניא ומתיר תבשיל שלא בישל כל צורכו דהיינו כמאכל בן דורסאי דוקא במצטמק ורע לו אבל מצטמק ויפה לו אסור אע&quot;פ שבישל כל צרכו כל זה הבל הבלים דהשתא כשלא בישל כל צורכו הוי שרי כשבשבל כל צצורכו לא כ&quot;ש ואל הוזקקתי שם לפתרון זה אלא מפני שהייתי גורס רנב&quot;י והייתי רוצה להעמיד הלכה כר' חנניא וכר&quot;נ ב&quot;י שאוסר למצטמק ויפה לו ולא היא דאם לא בישל כל צורכו מותר כחנניא כ&quot;ש בישל כל צורכו ואינו צירך אלא צימוק בעלמא והכי אזלי סוגיא דשמעתא דאיכא דשרי במצטמק ויפה לו ואסר בתבשיל שלא בישל כל צורכו וא&quot;כ ר' חנינא דשי שלא בישל כל צורכו כ&quot;ש דשרי מצטמק ויפה לו וזה הוא העיקר ול&quot;ג ר&quot;נ בר יצחק אלא ר&quot;ס סתם וס&quot;ל כרב ושמואל ולית הילכתא כוותייהו:

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[שבת לח א|דף לח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לח א/&gt;
&lt;b&gt;בה&quot;א אף מחזירין כתב ר&quot;ת זצוק&quot;ל לפי מה שהעמדנוה במחזירי כך היא &lt;/b&gt;פירושה כירה שהסיקום בקש ובגבבא מחזירי עלי' תבשיל חזרה זו מבע&quot;י ואפי' הוא דולקת: בנפת ובעצים לא יחזור מבע&quot;י עד שיגרוף או עד שיתן את האפ רמדקתני עד שיגרוף ואל קתני אלא אם גרף וקטס יש ללמוד כי החזרה מבע&quot;י ה יא ולא ביה&quot;ש כי אז אינו רשאי לגרוף ולקטוס ומה שאנו אומרים מחזירי ואפי' בשבת אפי' כמה פעמים כגון שגרף וקטם או שעממו הגחלים או שנתן עלי' נעורת פשתן דקה ונתנו שם מבע&quot;י ואם משחשיכה בא לסלקן ולהחזיר ואפי' כמה פעמים מותר וכגון שלא הניחו ע&quot;ג קרקע כדאמרי' לקמן אבלאם היתה הקדרה מסולקת מבע&quot;י כדרך שעושין לקדרה לאחר שבישלה כל צורכה ובא ביה&quot;ש להחזירה על הכירה כדי לחממה אין בידינו כח להתיר ואינו נ&quot;ל פתרון זה וקשיא לי טובא למיסר החזרה מבע&quot;י אם לא היתה גרופה וקטומה כדפריש מר ודבר זה אין לו שום שורש ושום ראי' לאסור החזרה מבעי אם השהי' מותר דכיון דמבע&quot;י קא עביד היינו שהי' ולמה יאסור אם סילקה מבע&quot;י ואח&quot;כ נמלך להחזירה אם עדיין הוא מבע&quot;י ומאי דדייק מעד שיגרוף אינו נ&quot;ל דלעולם החזרה בשבת מיירי וה&quot;פ לא יחזור עד שיגרוף ויקטום מבע&quot;י ונראהלי דמר סבר שאם נפרש החזרה בשבת נתיר לו שיחזירנה בשבת אחרי שסילקה מבע&quot;י להכי אידחוק לפרושי החזרה מבע&quot;י ולא ה יא דלעולם החזרה בשבת מיירי מדקתני סיפא בשיא נוטלין אבל לא מחזירין ובה&quot;א אף מחזירי ואמרן דסיפא ארישא קאי וה&quot;ק והך חזרה דאמרי לך לאו ד&quot;ה היא אלא מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה כו' ובע&quot;כ מחלוקת ב&quot;ש ובית הלל בשבת משמע ולא בחול מדקאמר'בש&quot;א נוטלין ומאי נוטלין כ&quot;א בשבת הם ה&quot;כ אין מחזירין בשבת ובה&quot;א אף מחזירין בשבת אבל מיהו אע&quot;פ שאנו נתירים החזרה בשבת דוקא כשנלה בשבת והית מושמת מבע&quot;י ואנטילה דשבת קיימא חזרה אבל אם לא שם אותה מבעי ורוצה לשומה ביה&quot;ש לא תיקרא זו חזרה אלא תחלת מעשה ובודאי שזה הוא אסור שעד כאן לא הותרה אלא שהיי' אבל תחלה השמה בשבת לא הותרת והילכך אין לנו לידחק וליפרש החזרה דמתני' מבע&quot;י ולאסור החזרה מבע&quot;י כשאניה גרופה וקטומה למאן דשרי השהיי' ואע&quot;פ שגם אני במהדורא תנינא פירשתי שזה בא רב ששת להודיענו שלא תעמיד חזרה דמתני' מבע&quot;י אבל בשבת אסורה סברא בעלמא אמרתי ליתן טעם לדברי רב ששת דמאי איצטריך למימר אבל לא שנקבע ונפרש מתני' בהכי כדעבד מר:

&lt;קטע סוף=לח א/&gt;
===[[שבת לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;
&lt;b&gt;אמר רב חסדא ממעשה שעשו אנשי טבריא ואסרו להו רבנן בטלה הטמנה בדבר המוסיף וא&lt;/b&gt;פי' מבע&quot;י מיכן יש לדקדק שלא אסרו ההטמנה אלא במה שנאסר להשהות כגון בשיל ולא בשיל לר' חנניא או מצטמק ויפה לו לר' יהודא אבל אם הוא כמאכל בן דורסאי לר' חנניא או מצטמק ורע לו לר' יהודא מותר להטמינו ואפי' בדבר המוסיף דהשתא להשהות ע&quot; גגחלים דאיכא למיחש לחתוי שרי להטמין בגפת וזבל דליכא למיחש לחתויי ולא נאסרו אלא משום גזירת רמץ לא כ&quot;ש ולא נאסרת ההטמנה אלא בדבר שנאסר להשהות שהפריזו חכמים וגזרו כל דבר המוסיף הבל משום גזירת רמץ ואע&quot;ג דליכא למיחש בהו לחתויי משום גזירה אסרו אותם אבל כל דבר שהוא מותר להשהות מותר להטמין שאם אתה אומר שההטמנה נאסרה בכל דבר א&quot;כ היאך לומד דבר זה ממעשה טבריא ההתם מתחממין המים בשבת והילכך אע&quot;פ שהתחילו ועשו מע&quot;ש אסורין אבל הכא שבישל כל צרכו וגם הוא מצטמק ורע לו שלא נהנה מתוספת חימום שבת כלל למה יאסר א&quot;ו מדיליף מהתם ש&quot;מ דלא נאסרה אלא כשמתחממת ומוספת בישול בשבת לר' חנניא שלא היא כמאכל בן דורסאי ולר' יהודא שהיה מצטמק ויפה לו שנהנה מחימום שבת וראיתי שר&quot;ת זצוק&quot;ל כתב דאפי' ר' חנניא מודה שאין טומני בדבר המוסיף הבל ואפי' מטין קדרה שבישלה כל צורכה גזירה שמא יטמי ברמץ או שמא ירתיח ואינו נראה לי דהא ברמץ גופי' הוי שרי ובמוסיף הבל דגזרי' או רמץ אסור ושמא ירתיח לא נאמר אלא לאחר חשיכה אבל קודם חשיכה ירתיח וירתייח מה יעשה לנו:

&lt;קטע סוף=לט א/&gt;
===[[שבת מ ב|דף מ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;
&lt;b&gt;רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו להתירא.&lt;/b&gt; רנב&quot;י אמר לאיסורא תמיה לי ובא דרבה ורב יוסף הוי רבוותא דאביי ורבא ורנב&quot;י הוא תלמודי' דרבא כדמוכח בפ' לא יחפור והיכי הוה פליג עם רבה ורב יוסף ולעיל בפירקין נמי אמרי' בעי מיני' אביי מרב יוסף מהו לשהות א&quot;ל בסורא משהו ואכלי דהא רנב&quot;י מר' דעובדא הוא ומשהו לי' ואכיל ואם יתכן שזה הוא תלמידו של רבא היאך היה מביא ראי' מתלמיד תלמידו ונ&quot;ל דשני ר&quot;נ בר יצחק הם האחד היה חבירם והאחד היה תלמיד רבא:

&lt;קטע סוף=מ ב/&gt;
===[[שבת מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;
&lt;b&gt;מולייר הגרוף שותי ממנו בשבת.&lt;/b&gt; כל מה שחילקתי במהדורא תנינא בין שהיי' להטמנה הכל נראה לי הבל שכל שהתירו בשהיי' התירו בהטמנה ואינו אסור להין אלא מה שאסור להשהות וכ&quot;ש הוא כדכתבית לעיל ופתרון המוליור נ&quot;ל כדפירש רבי' גרשון זצוק&quot;ל שנתנו בו מים בשבת ומאי דהוה קשיא לי שזה הדי הוא שנוי לפנינו מיחם שפינהו כו' נ&quot;ל לתרץ דאמת ודאי שזה הדין הוא שנוי לקמן אלא שבא התנא לאסור האנטיכי שלא ישימו בה מים בשבת כלל מפני נחשתה שמא יבואו להתחמם כל צורכן ואתא למימר שהמולייר אע&quot;פ שדומה קצת לאניכי שבכלי א' עומדים המים והגחלים אפ&quot;ה מותר כדין המיחם שהוא שנוי לפנ ינו וזה שלא חילק במולייר כמו שמחלק במיחם משום דלא איצטריך הכא אלא להודיענו שאף על פי שהאניכי היא אסורה המולייר הוא מותר אבל התרתו הוא כדין המיחם שעתיד לשנות עיין בפסק:

&lt;b&gt;לא יתן לתוכו&lt;/b&gt; מים מועטי פי' מוכיח מיכן דס&quot;ל לאביי כשמואל דאמר בפ' כיצד צולין תתאה גבר וצונן לתוך חם אסור. אבל נותן היא לתוכו מים מרובים כדי להפשירן. קשיא לי דכיון דס&quot;ל כשמואל דאמר תתאה גבר. וצונן לתוך חם אע&quot;פ שהן מרובים נימא קמא קמא דנפל איבשיל. ותו דלשמואל דאמר צונן לתוך חם אסור לא היה מחלק בין מועטין למרובים אלא הכל ה' אוסר והכא אמאי מחלקינן בין מועטין למרובין ונ&quot;ל לתרץ דודאי התם בפלוגתא דרב ושמואל דפליגי בנותן טעם רב דאמר עילאה גבר והי' אוסר חם לתוך צונן. ושמואל נמי דאמר תתאה גבר והי' אוסר צונן לתוך חם היו אוסרים עד ששים כמו חם בתוך חם דאליבא דכ&quot;ע הוא אוסר עד ששים. ומיד הוא נותן טעם האיסור בהיתר ואע&quot;פ שלא שהה הרבה אבל גבי איסור שבת אינו תלוי האיסור בנ&quot;ט אלא בבישו והילכך אם נתן צונן מרובין לתוך חמין מועטין אע&quot;פ שיש כח לאותן חמין המועטין ליתן בהם טעם אין להם כח לבשלם. כי אם להפשירם הילכך שרי וגם אין לומר קמא קמא דנפל איבשיל. שאינו מתבשל מיד עד שישהה שיעו רבישולו. וקודם שישהו נתרבו עליו צונן מרובין עד שאין כח בחמין לבשלן. ואי קשיא רב דאמר עילאה גבר ושרי צונן לתוך חם והא בעינן למימר לקמן האלפס והקדרה שהעבירן מע&quot;ג הכירה מרותחין לא יתן לתוכן תבלין דהוי צונן לתוך חם. תשובה אמר לך רב מרותחין שאני דכיון דהוא כלי ראשון ומרותח כנתון ע&quot;ג האש דמי וכי קאמינא אנא בחם בעלמא בלא רותח א&quot;נ בכלי שני:

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[שבת מג א|דף מג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מג א/&gt;
&lt;b&gt;הב&quot;ע דאיכא דבש.&lt;/b&gt; מא דק&quot;ל במהודרא קמא שאסור לרדותן בשבת י&quot;ל כגון דאיכא דבש שזב בכוורתו שאין איסור ליטלו וכך צריך אתה לומר נמי גבי שתי חלות:

&lt;קטע סוף=מג א/&gt;
===[[שבת מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;
&lt;b&gt;מטה שייחדה למעות והניח עלי' מעות אסור לטלטלה &lt;/b&gt;פי' אבל פמוט כל זמן שלא הדליקו בו באותה שבת מותר ואע&quot;פ שהדליקו עליו בחול. מפני שכיון דלא מאיס לא מיחד לי' לנר בלחוד אלא גם לשאר תשמישין:

&lt;b&gt;כעין שמן שבנר קאמינא הואיל והוקצה למצותו.&lt;/b&gt; הנה מיכן מוכיח דנר שבת הוי מצוה ואפ&quot;ה אי כבה שרי לי' משמע א&quot;כ גם בנר חנוכה נמי אע&quot;פ שהוקצה למצותו אם כבר מותר ליהנות ממנו. ומיכן תשובה לרבי' אחאי גאון שכתב דנר חנוכה שכבה עושה לו מדורה ושורפו בפ&quot;ע שכיון שהוקצה למצותו אסור להשתמש ממנו דמאי אולמי' דנר חנוכה מנר שבת בודאי כל שמנת ימי חנוכה המותר הוא אסור. מפני טעם הנרות שהוקצו לכל שמנת ימי חנוכה ואסור להשתמש בהן כל שמנה דומיא דאתרוג שהקצהו לכל שבעת ימים והילכך השוון הנותר בהן אין להתירו דאדעתא דהכי שם אותו שידליק בו כל ימי חנוכה ואם ישאר ביל ראשון מדליקו בליל שני אב הלילה האחרון לא הקצה לאא מה שראוי להדלקי אבל הנותר לאחר שכבה מורת בהנאה כמו שמותר נר שבת לר&quot;ש ואל כמו שכתבתי בהלכה י' דספר הלקט:

&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;
===[[שבת מו א|דף מו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מו א/&gt;
&lt;b&gt;הילכך דחליות בין גדולה בין קטנה אסורה &lt;/b&gt;פי' המורה שמא תתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי וקשיא לי טובא מדתנן בפ' יו&quot;ט בה' שלשה דברים רשב&quot;ג מחמיר כדברי ב&quot;ש אין טומנין את החמין מיו&quot;ט לשבת ואין זוקפין את המנורה ביו&quot;ט כו' ואמרי' בגמרא מאי קעביד אמר רב יצחק בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקי' מושם דמחזרי כבונה ובהא פליגי ב&quot;ש סברי יש בנין בכלים ושי סתירה בכלים וב&quot;ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים אלמא מנורה של חוליות מותרת והכא היכי אסרי' לה ונראה לי לתרץ דודאי מנורה שהיתה עשוי' חוליות חוליות מותר לזוקפה דכיון דא&quot;צ מעשה אומן אין בנין וסתירה בכלים והכי בבקני מנורת עסקי' שהיה קני' עשויות חוליות חוליות ושי מעשה אומן בהחזרתן כדתנאי לקמן המחזיר קני מנורה שבבת חייב חטאת והתם קאמרי' בין גדולה בין קטנה אסורה שמא תתפרק ויבא להחזירה ויתחייב חטאת. גדולה נמי ואית בה חידקי בחיבור קנים שנראה כאלו הן חוליות ואינן של חוליות אלא כולה הוא מקשה או ע&quot;י התכה בדפוס אסורה מדרבנן גזירה אטו גדולה דחוליות כי פליגי בקטנה ואית בה חידקי:

&lt;קטע סוף=מו א/&gt;
===[[שבת מז א|דף מז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;
&lt;b&gt;בגדי עניים עיין מ&quot;ש בפ' בכל מערבין במהדורא תנינא: &lt;/b&gt; 

&lt;b&gt;מיתיבי ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטלה &lt;/b&gt;קשיא לי ומאי קושיא הו&quot;ל ככלכלה והאבן בתוכה דאסר ר' יוחנן מד שיהו בתורכ פירות והכא נמי בכנונא איכא אפר ושברי עצים ויש לתרץ דאע&quot;ג דנשאר בנר שמן אסור משום שברי פתילה וה&quot;נ יהא אסור משום שברי עצים ומתרץ בגלילא שנו שהפתילות חשובות להן ביותר והו&quot;ל המוקצה יותר חשוב מן המוכן ואנן בעי' שיהא המוכן חשוב מן המוקצה כמו אבן נגבי פירות ושברי עצים כנגד האפר:

&lt;קטע סוף=מז א/&gt;
===[[שבת מז ב|דף מז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מז ב/&gt;
&lt;b&gt;במה טומנין כו'&lt;/b&gt; נ&quot;ל דכל מיד דשרי לשהותו ע&quot;ג כירה שאינה גרופה ואינה קטומה שרי נמי לטומנו בדבר המוסיף וכ&quot;ש הוא כדפרישי' ואל נאסר להטמינו אלא דבר שאסור להשהות דאע&quot;ג דבדבר המוסיף ליכא למיחש לחתויי גזרי שמא יטמין ברמץ וקופה שטמן בה שאסור להניחה ע&quot;ג גפת של זתים כגון שלא בישלה כל צורכה או שהיא מצטמק ויפה לו או בשול ולא בשיל לר' חנניא ומה שכתבתי במהדורא קמא אינו נראה לי:

&lt;קטע סוף=מז ב/&gt;
===[[שבת מח ב|דף מח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מח ב/&gt;
בית הפך ובית התבלי ובית הנר שבכירה פירש המוכח כירה זו מטולטלת היא ומחוברין לה כלי חרס קטנים ואמר שאם נגעת טומאה בשולי הכירה נטמאו גם אלו או אם נגעה טומאה בשוליהן של אלו ניטמאת הכירה ואינו נ&quot;ל פתרון זה מדתנן בפ&quot;ב דכלים טבלא שהיא מלאה קערות ונטמת אחת מהן בשרץ לא ניטמאו כולן ואם יש לה ליזביז עודף ונטמאת אעחת מהן נטמאו כולן וכן בית חבלין של חרס וקולמרין המתאמת בית חבלין של עץ אם ניטמא אחת מהן במשקין לא ניטמא חבירו פי' כלי חרס אין מקבלין טומאה אלא מאוירן ולא מגבן והילכך אם הם כ&quot;ח מחוברין גע&quot;ז וניטמא האחד לא ניטמא חבירו שאין תוכו של זה בתוך תוכו של חבירו ומן הצדדין אינו מקבל טומאה שאין כ&quot;ח מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו הילכך אם ניטמא האחד לא ניטמא חבירו ולא אמרי' ליהוי לי' כמו יד וידות הכלים מכניסין ומוציאין טומאה כמו האבן שבתנור ושבכיר הדתנן בפ&quot;ד דכלים האבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה ג' אצבעות חיבור דאבן לא חשיבא כלי והויא יד להוציא טומאה אבל אלה הם הכלים שיש להם בית קיבול וכל חד וחד חשיב באנפי שפשיה ולא בטיל חד גבי חברי' להיות לו יד והילכך אם ניטמא האחד האחר המחובר לו טהור אבל אם היה כלי עץ מחוברין וניטמא אחד מהן בשרץ ניטמא חבירו מפני שהוא מקבל טומאה מגבו ומצדדין וכיון שהן מחוברין כאלו נגעה טומאה בכולן מצדדיהן דמיאך אם נטמאו בטומאת משקין שהיא מדרבנן אם ניטמא האחד לא ניטמא חבירו הכי נמי אע&quot;פ שהן מחוברין אם ניטמאת הכירה לא ניטמאו אלה ואם ניטמא אלו לא ניטמאת הכירה א&quot;ן האי דתנן מטמאין במגע ואין מטמאין באורי כשנגעה טמאה לתוכן מייר ובכירה מחוברת לקרקע כדפרישית במהדורא תנינא:

&lt;קטע סוף=מח ב/&gt;
===[[שבת מט א|דף מט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מט א/&gt;
&lt;b&gt;טומני' בכסות יבשה ובפירות יבשים אבל לא בכסות לחה ובפירות לחין &lt;/b&gt;פי' ומתני' נמי דתנן טומנין בכסות ובכנפי יונה ובפירות ביבשים קמייירי דומיא דתבן וזגין וכו' ואע&quot;ג דפליגינהי לתרי בבא דין אחד להם דדוקא יבשין אבל לחין לא:

&lt;קטע סוף=מט א/&gt;
===[[שבת נ א|דף נ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נ א/&gt;
&lt;b&gt;יוצאין בפקורין ובציפא כו'&lt;/b&gt; פי' המורה אבל אם לא צבען בשמן לא מלבוש נינהו והו&quot;ל בכמשוי ואין יוצאין בו לרה&quot;ר ואינו נ&quot;ל פתרון זהכלל שההזמנה של אתמול תוציאם מידי משוי ותעשה אותם מלבוש שלא מצאנו הזמנה מועלה כ&quot;א לגבי מוקצה לשווי' מוכן והכי נמי הני פקורין וציפא הן מוקצי דסתמייהו לטוו' קיימי ומש&quot;ה במי הזמנ' ובלא הזמנ' אסורי אבל חתתיכה אחת של בגד אדום רשאי לכרוך ע&quot;ג מכתו בשבת ויוצא בה לרה&quot;ר כיון שאינה מוקצה ואין בה מושם משוי שכ מה שהאדם כורך על מכתו לא נקרא משוי והני פוקרין וציפה מושם מוקצה הן אסורין בשבת או משום משוי וצריכין הזמנה מבע&quot;י:

&lt;b&gt;אמר רב אשי אף אנן נמי חנינא כו'&lt;/b&gt; כיון דרב אשי דהוא בתרא מסייע לי' לרב אסי וגן רבא כך אמר שאם טמן בהן פעם אחת הן מותרין ורבינא נמי אוקי מתני' בשל הפתק אבל לעולם בשל בעה&quot;ב כרבא שאם טמן בהם מותר לטלטלן כך הלכה ולא כת&quot;ק דאמר צריך לקשר ואל כרשב&quot;ג דבעי מחשבה ואם כן האבנים שהאשה מסכסכת בהן את הכירה כיון שטמנו בהן הוכנו ומותר לטלטלן בשבת דל&quot;ש גיזין מאבנים: קדי' חמרא דצוי עיין בפ' שלשה שאכלו כאחת במהדורא תליתאה:

&lt;קטע סוף=נ א/&gt;
===[[שבת נב א|דף נב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נב א/&gt;
&lt;b&gt;יוצאין כרוכין או יוצאין נמשכין &lt;/b&gt;פי' הרצועה שקושר בטבעת השיר פעמי' שכורכה על צוארו וכשהוא רוצה פושטה מעל צואר' ומושכו בה ושמיאל אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאי כרוכין. פי' דקסבר כרוכין לאו נטויתא הואי ומתני' לא תני אלא חד בשיר והכי קתני וכל בעלי שיר יוצאין נמשכין בשיר במתנית' תנא יוצאין כרוכין למשך פי' האי עדיף מכרוכין שזה לא היה צריך לפשוט הרצועה מצוארו מפני שהיא כרוכה בריוח אלא מכניס ידו בין הרצועה לצואר ומושכו:

&lt;b&gt;חזינא להו לעיגלי דבי רב הונא יאאין באפסריהן כרוכין בשבת.&lt;/b&gt; פי' אע&quot;ג דאמרן ארבע והמית יונאות באפסר דמשמע דהני ארבע צריכין אפסר אבל שאר לא. ופרה נמי אמרן דרצועה שבין קרני' הייא נטורתא יתירתא. עיגלי מפני שהן קטנים ועדיין לה משכו בעול הן צריכין לאפסר לשומרן:

&lt;קטע סוף=נב א/&gt;
===[[שבת נב ב|דף נב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נב ב/&gt;
&lt;b&gt;היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה &lt;/b&gt;אי קשיא ת פרק לי'. דהו&quot;ג בית קבול. שהרי בית קיבול עושין בטבעת לקבל את החותם ואע&quot;פ שהוא בית קיבול העשוי למלאות הא אמרי' בפ&quot;ק דסוכה סיככה בחצים נקבות פסולה פכיטא מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות לאו שמי' קיבול קמ&quot;ל ותנן נמי בפ' י&quot;ז דכלים משחזת שיש בה בית קיבול שעות טמאה ושאין בה טהורה אלאמ בית קיבול העשוי למלאות שמי' קיבול. נ&quot;ל לתרץ דהיכא אמרי 'בית קיבול העשוי למלאות שמי' קיבול הנ&quot;מ שלא מילאוהו על דעת למלאותו לעולם אל אלמלאו לפרקים ולפרקו דומיא דחץ ופקנס שאין מניחים להיות שם לעולם אבל החותם שמהדקין אותה על הטבעת לעמוד שם ואינו מפרקה לעולם אותו קיבול לא חשוב קיבול שהרי סתום הוא עומד תמיד ולא נראה קיבולו:

&lt;קטע סוף=נב ב/&gt;
===[[שבת נג א|דף נג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נג א/&gt;
&lt;b&gt;כגון שהי' תחום שלה מובלע בתחום שלו.&lt;/b&gt; פי' ואפ&quot;ה קורא לה והיא באה ולא שילך אצלה שמא יבא להביאה בידו:

&lt;קטע סוף=נג א/&gt;
===[[שבת נד ב|דף נד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נד ב/&gt;
&lt;b&gt;ולא בזוג משום דמיחזי נמאן דאזיל לחוכגא.&lt;/b&gt; אי קשיא ומאי אנו צריכים לזה הטעם תיפוק לי דכל מידי דלא הוי לשמר הוי משוי כדאמרן ברצועה שבין קרני' דפרה. תשובה כל הני דתנינן במתני' צורך בהמ' הן ואע&quot;פ שאינן לשמר ובאותן דליכא למיגזר דלמא נפל ואטתי לאייתונהו שרי ובההיא דאיכא למיגזר דילמא נפול אסיר וזוג נמי דרכה של בהמה לצאת בו בחול מפני שהוא מתנהגת לקשקוש הזוג ואין צריך בעלים להנהיגה ובשבת אע&quot;פ שפקקן ואע&quot;ג דמהודק וליכא למיגזסר דילמא נפיל אסור משום דמיחזי כמאן דאזל לחונגא אבל רצועה דקרני פרה אין דרך הפרות בכך והילכך הואי משוי:

&lt;b&gt;תליסר אלפי עגלי הוי מעשר ר' אלעזר בן עזרי' עין בקונטרסי בפ' מעשר בהמה:
&lt;/b&gt;

&lt;קטע סוף=נד ב/&gt;
===[[שבת נו ב|דף נו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נו ב/&gt;
&lt;b&gt;אפשר בא אסא ביערום כו'&lt;/b&gt; עיין מה שכתבתי בפרק קמא דחולין במהדורא תליתאה:

&lt;קטע סוף=נו ב/&gt;
===[[שבת נז א|דף נז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נז א/&gt;
טבילה מאן דכר שמי' אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מה טעם קאמר מה טעם לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן פי' דרך התלמוד הוא אך כשרוצה לבאר מבאר דרך קושיא ותירוץ ובא הנה לבאר דהני דתני ולא הטבול טעם בא ליתן על מאי דאמר לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן דלדילמא שלפא ומחויא ליכא למיחש שאין דרכה של אשה לגלות שערה משום פריצות ואין העם אלא דילמא מיתרמי לה טבילה של מצוה כו' מפנישאמרו חכמי' בחול לא תטבול בהם עד שתרפ' וכיון דבחול לא תטבול בהן עד שתרפם בשבת לא תצאבהם דילמא מתרמי לה טבילה של מצוה ושריא להו ואתיא לאתויונהו ד'א בר&quot;ה. פי' שאחר שתתירם בשעת טביל' שוב אינה רשאית לקלע בהם שערה בשבת. כדלקמן בפ' המצניע. והילכך אתיא לאתויונהו (פסקי המחבר) אבל מיהו אם לא היה בא ליתן טעם על הריש' אלא הוית מימר' בפ&quot;ע לק&quot;מ דאיידי דאיירי בהו שבת איירי בהו נמי בה' טומאה כדתנן גבי פתילת הבגד טמאה ואין מדליקין ולקמן בפירקין נמי בירית הור' ויוצאי' בה בשבת כבלים טמאים ואין יוצאין בהם. הקיטע יוצא בקקב שלו. ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן כל אלו אין צורך לשנות אלא איסור והיתר יציאתן ואיידי דנקט תורת יציאתן נקט נמי תורת טומאתן. ת&quot;ר אלו חולצין באדם כו' ר' יהודה אומר כו' אמר ר&quot;ה וכולן בראשי הבנות שנינו למועטי דצואר אמר רב יוסף הינו עמא דרב הונא לפי שאין אשה חונקת עצמה איתיבי' אביי הבנות טובלות בחוטין שבאזניהן אבל לא בחבקין שבצוואריהן ואי אמרת אין אשה חונקת עצמה חבקין שבצווארה אמאי לא אמר ר&quot;ה בקטלא עסיקי' שהאשה חונקת א&quot;ע דניחא לה כדי שתראה בעלת בשר פי' החוטין והרצועין ודאי אין מהדקתן בצווארה אבל הקטלא שהיא ענק מהדקתה כדי שתתראה בעלת בשר ואינה חונקת עצמה (פסקים):

&lt;b&gt;אמר רבינא הכא בקטלא עסקינן דאשה חונקת א&quot;ע כו'&lt;/b&gt; קשיא לי טובא ומה אריא חונקת עצמה דמשמע דמש&quot;ה אסורה דילמא מיתרמי לה טבלה של מצוה ושלפא לה ואתיא לאתויי תיפוק לי דילמא שלפא ומחזיא כדתנן במתני' ולא בעיר של זהב ואל בקטלא ולא בנזמים כו' וטעמא דמתני' דילמא שלפא ומחזיא דבחוטי פשתן וצמר שהוא מקלעת שערותי' דליכא למיחש לדילמא שלפא ומחזיא איצטריך למיתבטעמא משום טבילה אבל בקטלא דטעמא דידה במתני' משום דילמא שלפא ומחזיא עם לי אם חובקת מה לי אם אינה חונקת והנכון בעיני דל&quot;ג בבריית' הבנות יוצאות אלא הבנות טובלות בחוטין שבאזניהן אבל לא בחבקין שבצוואריהן ומש&quot;ה איצטריך רבינא לאקומיבקטלא ומשום דאשה חונקת א&quot;ע:

&lt;קטע סוף=נז א/&gt;
===[[שבת נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;
&lt;b&gt;ר&quot;א מתני לה לקולא דארוקתא כ,א ל&quot;פדשרי &lt;/b&gt;קשיא לי אטו' מפני שהוא רצועה אם יש עלי' זהב ומרגליות לא חשיבא לה למישלף ואחזוי' והא אמרן לעיל גבי טטפת סנבוטין עניות עושות אותן ש מיני צבעונין והן אסורות דשלפא ומחזיא וכ&quot;ש אדוקתא עוזהבת:

&lt;b&gt;כלילא שרי &lt;/b&gt;פי' ועטרות כלה לא נאסרו אלא בשבעת ימי חופתה אבל כל ימות השנה מותרות הן:

&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;
===[[שבת סד ב|דף סד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סד ב/&gt;
בשלמא זקנה בשל ילדה כיון דשבת הוא לה אתיא לאחזוי' אלא ילדה בשל זקנה גנאי הוא לה כדי נסבה קשיא לי דבחוטי שער ליכא למיחש למישלף ואחזויי דגנאי הוא לה לגלות שערה והנכון בעיני דאיפכא גרסי' בשלמא ילדה בשל זקנה מאיסי לה ואיכא למיחש דילמא בעת טבילה לא תתשוי להו אראשה שמפני ששערה שרוי במים מואסת בשער הזקנה ואתיא לאתינהו ד' אמות בר&quot;ה אלא זקנה בשל ילדה לא מאיסי לה אלא כדי נסבה:

&lt;b&gt;ורב מ&quot;ש הני אמר עולא כדי שלא תתגנה על בעלה &lt;/b&gt;פי' ולשמואל דאמר כבלא דעבדא תנן אין לשאול על הכבול שטעמו מפורש הוא דפני יראת רבו נאסר דילמא אתיא לאתויינהו ד&quot;א הילכך ברה&quot;ר איכא למיגזר אבל בחצר ליכא למיגזר אלא לרב דאמר כיפה של צמר וגם בפיאה נכרית שהוא תכשיט יש לשאול מ&quot;ש הני מכל התכשיטין שאסרו חכמים אף בחצר עיין בפ' מי שהפך במהדורא בתרא בסוף הפרק:

&lt;קטע סוף=סד ב/&gt;
===[[שבת סה ב|דף סה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;
&lt;b&gt;שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין עיין בקונטרסי פ' בתרא דבכורות: &lt;/b&gt; 

&lt;b&gt;והא אמרת רישא פורפת &lt;/b&gt;פי' המורה והאי ודאי לכתחלה קאמר בשבת דאי מבע&quot;י ולאשמעי' דדיוצאה בו בשבת הא תנא לי' ריש' מדיות פרופות וקשיא לי להאי פרושא דיא משמעותא דפורפת לא משמע אלא בשבת היכא מתתרץ אביי סיפא אתאן למטבע ואכתי ליקשי והא אמרה רישא פורפת אפי' על המטבע דמשמע בשבת מש&quot;ה נ&quot;ל לפרש דאפילו אם נפרש דההיא פורפת מבעוד יום הוא אתי שפיר דכי תנא מדיות פרופות אשמעי' דלא יקרא הטלית משוי אם הוא פרופה והדר אשמעי' דהאי פרופה מצי למעבד באגוז ובאבן ובמטבע ולא אמרי' לא תפרוף בהני משום דלא מבטל להו והויא ההיא פריפה משוי א&quot;נ משום מוקצה ולעולם מבעוד יום מיירי והאי דמקשה והא אמרת רישא פורפת ה כי מקשה לי הדפורפת סתם קתני ומשמע ואפילו בשבת ומן הדין הוא דניהדר לי' אביי דרישא מבע&quot;י קאמר וסיפא בשבת אלא אי הוה אמר הכי הוי אסר למיפרף בשבת אפי' באגוז ואיהו סבר דשרי למיפרף בשבת באגוז כדתני' בתוספתא וכדכתבית במהדורא תנינא להכי אמר סיפא אתאן למטבע וה&quot;פ מתני' פורפת על האגוז ועל האבן ועל המטבע מבע&quot;י ובלבד שלא תפרוף בשבת במטבע ודוקא במטבע לא תפרוף אבל באגוז תפרוף:

&lt;קטע סוף=סה ב/&gt;
===[[שבת סו א|דף סו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סו א/&gt;
ואמר שמואל ר&quot;מ הוא דתנן הקיע יוצא בקב שלו דברי ר&quot;מ ור' יוסי אוסר כתב בספר הישר קשיא לי דהתם ביומא בפ' בתרא הכי אסיקנא שמעתתא אלא אמר רבה בין לר&quot;נ בין לר' יוסי מנעל הוא והיינו טעמא דר' יוסי דילמא מופסק ואתי לאיתוייה והתם אמרי ושוין ר&quot;מ ור&quot;י שאסור לצאת בו ביוה&quot;כ והכי אמרי' בגמרא מאן תנא דסנדל של עץ מנעל הוא אמר שמואל ר&quot;מ היא דתנן הקיטע יוצא בקב שלו דברי ר&quot;מ ור' יוסי אוסר אלמא לר' יוסי לא חשיב לי' מנעל ונראה לי דאע&quot;ג שהיו שניהן שוין שאין יוצאין בו ביוה&quot;כ מ&quot;מ גבי שבת הוי אסר ר' יוסי דילמא מיפסק ואתיא לאתוייה א&quot;כ לא הי' עושה אותו מנעל ברור וכיון שאינו מנעל ברור כשאר כל הסנדלים אינו דין שתחלוץ בו דבחליצה כתיב נעלו המיוחד לו א&quot;כ האי דתני חלצה בסנדל של עץ חליצתה כשרה לא אתיא אלא כר' מאיר שעושה אותו סנדל ברור לכל דבר עיין בפ' מצות חליצה במהדורא תליתאה:

&lt;קטע סוף=סו א/&gt;
===[[שבת סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;
&lt;b&gt;אלא היינו טעמא גדול עונשו של שבת כו'&lt;/b&gt; כל זו השיטה אמורה בירושלמי:

&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[שבת סט א|דף סט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סט א/&gt;
&lt;b&gt;דידע לא בתחומין ואליבא דר&quot;ע &lt;/b&gt;פי' ה&quot;ה נמי דמצי למימר בלאו דמחמר ואליבא דרבנן ומאי דקשיא לי במה&quot;ק אמאי לא אוקמה כגון דידע לאו וכרת דכולהי מלאכות אלא שגג בשיעוריהן אי נמי ידע כל המלאכות ושגג בתולדותיהן ועשה מ' תולדות מעין מ' אבות נראה לי לתרץ דלריש לקיש דאמר עד שישגוגו בלאו ובכרת שבה ואם שכח הכרת ושגג בלאו קרי לי' קרוב למזיד ואינו מתחייב חטאת ה&quot;ה אם יודע איסור המלאכות וסבור ששיעור האוכלין הן כשתי גרוגרות ושגג ועשה כגרוגרות אי נמי ידע האבות ושגג בתולדותיהן גם זה קרוב למזיד דכיון דידע איסור כל המלאכות איבעי לי' למיד' בשיעוריהן דילמא יגע באיסור תורה וכן נמי אם ידע האבות איבעי לי' למידק בתולדות וכיון דלא דק קרוב למזיד הוי דהשתא היכא דשכחהכרת לבד שהוא זכור בלאו קרי לי' קרוב למזיד ופטור כ&quot;ש היכא שיודע את הלאו והכרת ואל שגג אלא או בשיעוריהן או בתולדותיהן דהוי קרוב למזיד לפטור להכי אוקי לה דשכח כל המלאכו' ולא ידע לה אל בתחומין:

&lt;b&gt;כמאן כמונבז יש לתמוה הברייתא מבוארת ב&lt;/b&gt;פירוש שהוא מונבז ומה לו לתלמודא להביא הכלל ולימא כמאן כמונזב. ויש לומר בא התלמודא להביא ברייתא שמוכיח משם בפירוש דמחייב מונזב בשגגת קרבן לבדו שלא תאמר מה שאמר לר&quot;ע וכ&quot;ש שהוספת לדבריו דר' עקיבא קאמר לי' שהיה רוצה להסתור הבנין אב שלו ואיהו לא סבירא לי' לפיכך הביא זו הברייתא להוכיח בפירוש דהכי סבירא ליה:

&lt;קטע סוף=סט א/&gt;
===[[שבת ע א|דף ע עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ע א/&gt;
&lt;b&gt;אמר רב ספרא כאן מידיעת שבת הוא פורש וכאן מידיעת מלאכות הוא פורש.&lt;/b&gt; פירוש רב ספרא סבר למיתב טעמא משום דבכל מקום ידיעות מחלקות לחטאות והכא נמי ידיעות מחלקות דכי שגג בשבת והזיד במלאכות כי מודעי ליה דשבת היום פורש וידע שחטא ואין כאן אלא ידיעה אחת וכי הזיד בשבת ושגג במלאכות צריכי להודיע לו שזו מלאכה אסורה וזו מלאכה אסורה ושי כאן הרבה ידיעות ואקשי לי' רב נחמן כלום פריש משבת אלא משו' מלאכות פי' כהודיעוהו ששבת היום באותה שעה נודע לו שהמלאכות שסבר לעשותן בהיתר באיסור עשאן וא&quot;כ נמצא שידיעה זו מתחלקת לכל המלאכות ושי כאן ידיעות הרבה וכלום פריש ממלאכות אלא שום שבת פי' גם כשהודיעוהו שהמלאכות אסורות נודע. שחילל את השבת שעד עכשיו היה סבור שלא חילל את השבת שהי' סבר שחלל המלאכות מותרות ועכשיו שנודע לו שהן אסורות ידע שחילל את השבת א&quot;כ בין ברישא ביתן בסיפא כשנודע לו שחטא ביחד נודעו על השבת ועל המלאכה והילכך אין לתלות טעם בתר הידיע' שהיא סוף המעשה אלא בתר השגגה שהיא תחלת המעשה וכששגג בשבת לא שגג במלאכות וכששגג במלאכות לא שגג בשבת ובתר שגגות אזלינן:

ירושלמי מה בין מזיד בשבת ושוגג במלאכות מה בין שוגג בשבת ומזיד במלאכות אמר ר' יוסי למה מזיד בשבת ושוגג במלאכות חייב על כל אחת ואחת שאם אומר את לו מלאכה הוא זו פור ממנה ועושה מלאכה אחרת ולמה שוגג בשבת ומזיד במלאכות אינו חייב אלא אחת שאם אומר את לו שבת היא זו מיד הוא פורש שגג בזה ובזה רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת אמר לי' ר' זעירא וא כ&quot;ש היא אלו מזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שניתוסף לו שגגת שבת אובד שגגת מלאכות:

&lt;קטע סוף=ע א/&gt;
===[[שבת עא א|דף עא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עא א/&gt;
&lt;b&gt;אמר רבה הביא קרבן על הראשון ראשון ושני מתכפרין שלישי אינו מתכפר כו'&lt;/b&gt; עלה בלבי לקיים דברי המורה ולומר דרבה ואביי אית להו דר&quot;י וריש לקיש ולפרש דמאי דאמר הביא קרבן על הראשון כגון שנודע לו על השני קודם הפרשת וכן נמי על השלישי ומש&quot;ה אמר אביי דשלישי נמי נתכפר אבל אם נודע לו לאחר הפרשה הי' צריך השני קרבן אחר אבל אי אפשר לפרש כן שאלו נודע לו על השני קודם הפרשתו או קודם כפרתו הי' מקריבו על שניהם ולמה אומר הביא קרבן על הראשון וגם השלישי הי המתכפר כיון שהביא קרבן על השני והשלישי נעשה עם השני בהעלם אחד ולא הי' צריך גרירה א&quot;ו בע&quot;כ אין לפרש אלא כגון שנתכפר על הראשון ואח&quot;כ נודע לו על השני ועל השלישי ואפ&quot;ה הי' אומר רבה דשני מתכפר וא&quot;צ קרבן אחר ואע,פ שנדוע לו לאחר כפרה ושלישי אינו מתכפר דלית לי' גרירה ואבא אמר דאפילו שלשיי נתכפר דאית לי' גרירה ותרווייהו ל&quot;ל דר' יוחנן ור&quot;ל כדפרישית במהדורא תנינא:

&lt;קטע סוף=עא א/&gt;
===[[שבת עב ב|דף עב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עב ב/&gt;
&lt;b&gt;המניח כלים תחת הצנור &lt;/b&gt;פי' המורה שקבעו ולבסוף חקקו להמשיך מים למקו' דישוב אינו פוסל ומוכיח מדבריו שהוא סובר שכל צנור שבעולם אע&quot;פ שלא עשה לו בית קבול צרורות הוא פוסל את המקוה ואינו כן שהצנור אינו פוסל את המקוה ומפני שאינו עשוי לקבלה שכל המים נגררים עליו ויוצאין ואי דתני צנור שחקקו מיירי שעשה בו בית קיבול צרורות כדתנן במקואות בפ&quot;ד וכדפרישית בפ&quot;ק דפסחים במה&quot;ק והאי דחקק בו בי קיבול אפילו קבעו ולבסוף חקקו אסור להמשיך עליו כל מי המקוה דדוקא לג' לוגין דשאובין דפסולין מרבנן מהניא לי' קביעותו החלה לבטלו מתורת כלי אבל להקוות עליו כל מי המקוה או להשלים בו למ' סאה אפי' קורטוב אחד כיון דפסולו מדאורייתא לא מהניא לי' קביעותו כדאמרי' בפ' המוכר את הבית שאני שאיבה דמדרבנן אלמא במידי דהוי מדרבנן מהניא אבל במידי דמדאורייתא לא מהני לי' קביעותו וכדפרישית בקונטרס התשובות הלכך אין לפרש צינור זה אלא כגון שלא חקק שום בית קבול בתוכו לקבל צרורות והמים נכנסין בזה ויוצאין בזה שאינו פוסל את המקוה וכל מקום שמזכיר צנור סתם זה פירושו ומקום שמזכיר צנור שחקקו לא על חקק הצנור מדבר אלא על בית קבול שחקק בתכוו לקבל צרורות: ואין מוסקין בטהרה עיין מ&quot;ש בפ' כל הבשר במהדורא תליתאה:

&lt;b&gt;אלא דבש דמעיקרא אוכלא והשתא אוכלא &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דתנן בפ' בתרא דמס' מכשירין שהדבש הוא א' משבעה משקין המכשירין האי דקרי ליה הכא אוכלא כלומר שאין דרך העולם לשתות דבש אלא ליכול בו ע&quot;י טיבול והילכך גם בתוך החלה יכול לאוכלו ולא אתי למיסחט אבל מיהו אע&quot;ג דאין דרך העולם לשתותו משכיר את הזרעים דמשקה הוא חשוב: הני כרבי דזוי רב אסר ושמואל שרי עיין בפ' אין צדין במהדורא תליתאה מה שהקשתי דשמואל אדשמואל:

&lt;b&gt;גזירה יו&quot;ט אטו שבת &lt;/b&gt;אי קשיא ובכולהו פסולי שמנים אם לא גזרי' והכא גזרי' תשובה פסולי שמנים טעמי' ידוע לעמי הארץ דלמה נאסרו בשבת שמא יטה אבל ביו&quot;ט דליכא למיגזר שרי וליכא למיגזר יו&quot;ט אטו שבת. אבל שמן שריפה שהוא נמשך אחר הפתילה יפה אע&quot;פ שטעם חכמים הוא שמא יטה. אין ידוע טעם זה לעמי הארץ. אבל יסבר מפני שהוא יום קדוש אסור לשרוף בו שמן תרומה שהוא קודש מפני שאין שורפי קדשים בשבת. והילכך אם התיר להם יו&quot;ט יבואו להתיר גם בשבת והם לא ידעו טעם הדבר שלא אסרוהו חכמים משום שריפת קדשים דסבירא ליה לרבה דכיון דתרומה היא ממון כהן לא מיקריא קדשים ולא נאסרה אלא מפני שמצוה עליו לבערו גזירה שמא יטה:

ורב חסדא אמר לשמא יטה לא חיישי' אלא הכא ביו&quot;ט שחל להיות בערב שבת עסקי' כו' עד תניא כוותי' דרב חסדא כו' כל מה שכתבתי בה' י&quot;ז דספר הלקט כתבתי משום דסברית כדברי המפרשים שפירשו דרב חסדא דוקא באותה שבת שאחר יו&quot;ט אסור ואל בשאר שבתות אבל קשה בעיני מאוד לפרש כן שיתיר רב חסדא בשאר שבתות ויעמיד מתני' דוקא בשבת שאחר יו&quot;ט דהא לאו בבא בפ&quot;ע היא אלא כלל שמן שרפה עם כל פסולי שמנים ואמר דאין מדליקין בהן בשבת וכי היכי דכל פסולי שמנים אסירי בכל שבת הם ה&quot;נ שמן שרפה שהיאך תוכל לחלק פת' המשנה ולומר האי דתני פסולי שמנים תני בכל שבת והאי דתני שמן שרפה לא קאי אלא בשבת שאחר יו&quot;ט השתא היכי דתני תרי בבא אמרי' והא מדרישא מיירי הכי סיפא נמי מיירי הכי כ&quot;ש הכא דתנא כולהו בחד בבא דליכא למיפלגינהו ועוד דברייתא דמייתי תניא כוותי' דרב חסדא מוכח בפירוש דבכל שבת נאסר כדכתבית התם בספר הלקט הילכך נ&quot;ל לפרש דרב חסדא בכל שבת אסר גזירה משום שבת אחר יו&quot;ט וזה שאמר הכא ביו&quot;ט שחל להיות בערב שבת עסקי' כלומר בא ליתן טעם למה נאסר אבל מיהו ה&quot;ה לכל שבתות משום גזירה ודמי האי למאי דאמרי' בהלכה קמייתא דביצה הכא ביו&quot;ט שחל להיות אחר השבת עסקי' והוא אוסר כל ימים טובים משום האי יו&quot;ט ואע&quot;ג דהתם מקשה אי הכי יו&quot;ט דעלמא תשתרי ומשני גזירה אטו יו&quot;ט אחר שבת והכא לא אמר כולי האי ומשמע דדוקא קאמר לא חשש להאריך כל כך אלא כמו שהיא אותה השיטה של ביצה כך היא גם זו:

&lt;b&gt;גזרה שמא יטמין ברמץ.&lt;/b&gt; פי' ולא הוה גזרה לגזרה כדפריש בריש פירקא דרמץ לא נאסר מחמת דבר אחר אלא טעמא בעצמו שמא יחתא והילכך כי גזרי' כל מוסיף הבל משום רמץ לא יקרא גזרה לגזרה:

&lt;b&gt;איזהו ביה&quot;ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין &lt;/b&gt;קשיא לי טובא דהאי שיעורא הוי או תילתא מילא או תלתא ריבעי מילא כדפליגי בי' לקמן רבה ורב יוסף ור' נחמי פליג על ר' יהודא ואמר משתשקע החמה עד שיהלך אדם חצי מיל והאי שיעורא דהני תנאי משוך עד צאת הכוכבים כדאמרי' לקמן כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה ובפסחים בפ' מי שהי' טמא אמרי' אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין משקועת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין נמצא עביו של רקיע אחד מששה ביום. ונראה לי' לתרץ שאע&quot;פ ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין לא נעלמה מכל העולם כולו שאלו הי' עולה אדם על ההרים עדיין הי' יכול לראותה ומפני זה שולט עדיין אורה בעולם וכ&quot;ז שאורה שולט אין פני המערב מאדימין אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני המערב להאדים מכח זהרוריתה שכל זמן שאורה שאורה בעולם האור מכסה האדמומית ולא תמצא כמו שלא תמצא ביום ובשכלה אורה מן העולם אז נמצא אותו האודם ותופס שעה מועטת עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי ומתחלת שקיעתה שתעלם מן העין ועד שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמשה מילין ומאי דאמר התם משקיעת החמה עד צה&quot;ב ה' מילין מתפרש מתחילת שקיעתה שהתחילה להעללם מן העי ומאי דאמרי' הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור שקיעתה שמתחלה לכנס תחת הארץ שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שוה ומי שדר באמצע הכדור שהיא גבוה אע&quot;פ שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותיכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר שנעלמה מן העין הרבה כשיעור ה' מיל וכדברי מצאתי שתירץ גם ר&quot;ת בס' הישר אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמיה הולכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם ששאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרי' התם בפ' מי שהיה טמא:

&lt;b&gt;ראה שני ימים בין השמשות.&lt;/b&gt; כ' ריב&quot;ם זצוק&quot;ל מקשה ר' על פי' הקונטרס לא נהירא לי האי פירושא כלל דהא ליכא לספוקי הכי שמא בין השמשות ראשון כולו מן היום והשני כולו מן הלילה דאי ראשון כולו מן היום שני נמי ואי כולו מן הלילה אף שני נמי כולו מן הלילה והכי אמרינן לקמן בשמעתין העושה מלאכה שני בין השמשות חייב חטאת ממ&quot;כ ואם איתא אמאי חייב הא איכא למימר שמא בה&quot;ש של ערב שבת כולו מן היום ושל מוצאי שבת כולו מן הלילה ופטור. והכא הכי מפרשי' ספק לטומאה ולקרבן כגון שראה מוצאי שבת בין השמשות ובה&quot;ש של יום שני בכניסת שלישל. ספק לטומאה כיצד שמא ביה&quot;ש חצי' מן היום וחצי' מן הלילה וטמא ז' ימים שהרי ראה ב' ימים רצופים בראי' אחת או שמא כולו מן הום ונמצא ביה&quot;ש ראשון יום שבת ביה&quot;ש שני יום שני ונמצא יום ראשון מפסיק בנתיים. אי נמי כולו מן הלילה וביה&quot;ש ראשון יום ראשון וביה&quot;ש שני יום שלישי ונמצא יום שני מפסיק בינתיים ואין כאן ב' ראיות כאחת ספק קרבן כיצד שמא חצי' מן היום וחצי' מן הלילה ונמצא שבת וראשון ושני ושלישי כולן רצופין כאחת כך נראה בעיני ועיקר וכן פירש ר' ורבי' יצחק בי ר' מלכי צדק זצוק&quot;ל כתב עליו בגליון לדברי זה הפירוש אין שני ביה&quot;ש דשבת דומי לביה&quot;ש דזסבי דאי בי השמשות דזבי כשני ביה&quot;ש דשבת לא משכחת ספק לטומאה כלל. אלא ודאי לטומאה וספק לקרבן ודיקא נמי דהתם תנן ראה שני ימים ביה&quot;ש ולא תנינן ראה שני ביה&quot;ש כדתנינן הכ' והוה מצי למיתני בזבין ראה שני ביה&quot;ש ודאי לטומאה וס' לקרבן אלא דלא בעי למיתני במתניתי' אלא ספיקות ולא ודאי וספק ונ&quot;ל שפתרון המורה היא העיקר והנכון. עלא אי להוסיף וממנו אין לגרוע. וכמו ששני ביה&quot;ש דשבת הן לילי שבת ומוצאי שבת כך שני ביה&quot;ש דזבין הן לילי שבת ומוצאי שבת. וא&quot;צ להשים יום אחד ביניהן ומאי דקשיא להכי רבוותאי דא&quot;כ אמאי ספק לטומאה ולא אמרי' בהו כדאמרי' בעושה מלאכה בשני ביה&quot;ש שחייב ממ&quot;נ אני נפלא עליהם שלא שמו לב על דברי התורה. שהתורה פי' על העושה מלאכה שני ביה&quot;ש. כגון דעביד לה כל ביה&quot;ש דליכא לספוקי להאי בתחלתו. ולהאי בסופו ובראה שני ביה&quot;ש לא פי' כן. שאלו ראה התם נמי כל ביה&quot;ש בודאי כי אין לספקו בומאה דממ&quot;נ טמא הוא. אלא התם מיירי כון שראה ראיי' בתוך ביה&quot;ש שאותה הראיי' יש לספקה אי כולה מן היום או כולה מן הלילה או חצי' מן היום וחצי' מן הלילה והילכך אם ראה בשני ביה&quot;ש אע&quot;פ שהן סמוכי זה לזה כגון לילי שבת ומוצאי שבת שיש לספק שמא ראיי' הראשונה היתה כולה ביום והשניי' כולה בלילה ונמצא שראה יום ששי ויום ראשון ושבת הפסיק בינתיים ולפיכך הוא ספק אך לטומאה ומה שאמר רבינו יצחק דהוי מצי למיתני בזבי ראה שני ביה&quot;ש ודאי לטומאה וספק לקרבן אלא דלא בעי למיתני בממתניתי' אל אספיקות ואל ודאי וספק אינו נראה לי דהא תני התם ודאי וספק דהכי הויא רישא דמתני' בפ&quot;ק דזבי ראה אחת היום ואחת ביה&quot;ש אחת ביה&quot;ש ואחת למחר אם ידוע שמקצת הראיי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומא' ולקרבן ואם אי ידוע שמקצת ראי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן ראה שני ביה&quot;ש ספק לטומאה ולקרבן אחת ביה&quot;ש ספק לטומאה אלמא תני ודאי לטומאה וספק לקרבן כשהוא אחת היום ואחת ביה&quot;ש ואלו כן אמאי לא תני ודאי לטומא' וספק לקרבן בשני ביה&quot;ש רצופי וכשהן מופלגין ספק לטומאה ולקרבן אלא קא פסיק ותנ ראה שני ביה&quot;ש ספק לטומאה ולקרבן ש&quot;מ דכל בשני בה&quot;ש אע&quot;פ שהן רצופי ספק לטומאה ולקרבן ואם אי ידוע שמקצת ראי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן ראה שני ביה&quot;ש ספק לטומאה ולקרבן אחת ביה&quot;ש ספק לטומאה אלמא תני ודאי לטומאה וספק לקרבן כשהוא אחת היום ואחת ביה&quot;ש ואלו כן אמאי לא תני ודאי לטומא' וספק לקרבן בשני ביה&quot;ש רצופי וכשהן מופלגין ספק לטומאה ולקרבן אלא קא פסיק ותנ ראה שני ביה&quot;ש ספק לטומאה ולקרבן ואי לומר שם ממ&quot;נ מפני שלא ראה כל ביה&quot;ש אלא ראי' אחת בתוך ביה&quot;ש כדפרישי' ומה שהקשיתי במה&quot;ק ממאי דתנן בכריתות בפ' ספק אכל חלב אמר ר' יוסי לא בחלקו על העושה מלאכה ביה&quot;ש שהוא פטור שאני אומר מקצתה עשה היום ומקצתה למחר וה&quot;נ נמימא בכל ביה&quot;ש שמקצתה כחול ומקצתה כשבת ויפטר לק&quot;מ דהתם נמי לא עשה מלאכה כל בי השמשות שאם הי' כותב כל בין השמשות שבין שבת ליוה&quot;כ לא הוה פטר ר' יוסי אלא כגון שכתב שתי אותיות בתוך ביה&quot;ש שיש לומ אות אחת כ' ביום ואות אחת כתב בליל האבל הנה שעשה מלאכה כל ביה&quot;ש של שלילי שבת ושל מוצאי שבת ממ&quot;נ הוא חייב חטאת ואי קשיא לי הא קשיא לי רישא דתני אחת היום ואחת ביה&quot;ש אם ידוע שמקצת הראי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן והאיך יתכן שיהא מקצת ראיי' מהיום ומקצתה למחר אם לא שראה כל ביה&quot;ש וגם התחיל לראות מבעוד יום וגם סיים לאחר חשיכה ואז יהי' ברו שהיתה ראייתו מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה וא&quot;כ בלא ב' ימים נמי אפי' בחצי היום אם ראה ראי' גדולה כזו היא נחשבת לו כשתים כדתנ ן ראה אחת מרובה כשתים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן ועוד תנן ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג ואחר כך ראה שתים או אחת מרובה כשתים הרי זה זב גמור אלמא אחת גדולה נחשבת לו כשתים ואחת מרובה שיעורה כדי טבילה וסיפוג כדתנ ן ה תם. ראה אחת גדולה שהיא כמגד יון לשילוח שהיא כשתי טבילות וכשנ י סיפוגין ה&quot;ז זב גמור דאלמא בין כל ראי' לראי' צריך כדי בילה וסיפוג ואם משכה ראיי' אחת כדי טבילה וסיפוג עולה לו כשתים וביה&quot;ש דר' נחמי' הוא כדי שיראה חמה בראש הכרמל וירד ויטבול ויעלה וזה שצריך להתחיל מבע&quot;י ולאחר אחר חשיכה א&quot;א שלא ישהה כדי טבילה וסיפוג וא&quot;כ מאי ארי' ביה&quot;ש אפי' בחצי היום נמי ונראה לי לתתרץ דהך רישא ר' יוסי קתני לה דפליג על ראה ראיי' אחת מרובה ואמר שאינה עולה לו כשתים והילכך אם תפשה שני ימים נחשבת לו כשנ ים בעבור שני הימים אב בחצי היום לא והך רישא דתני אם ידוע שמקצת ראי' מהיום ומקצתה למחר היא שנוי' בתר מילתי' דר' יוסי דכך היא סדר המשנה התם ראה אחת מרובה כשתים מטמא משכב ומושב דצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן אמר ר' יוסי לא אמרו אחת מרובה אלא אם יש בה כדי שלש פי' דוקא אם היא כשתי בילות ושני סיפוגים עולה לו כשלש והוא זב גמור אבל אם ראה אחת כשתים אינה עולה כשתים אלא אחת היא נחשבת לו ובתר הכי תני ראה אחת היום ואחת ביה&quot;ש אם ידוע שמקצת ראיי' מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן ויש לומר דר' יוסי קתני לה:

&lt;b&gt;חם להם מלמעלה כו'&lt;/b&gt; פי' דוקא חם להם מלמעלה שיהא טלטול המחצלת וגם הספסלין עבור החי אבל לצורך הוות אע&quot;פ שפורס מחצלת תחלה ואח&quot;כ מביא ספסלים תחתי' שהוא מלמעלה למטה אסור מפני שמטלטל כלים לצורך המת. ולמאן דאית לי' מטלטלין כלים לצורך דבר שאינו נוטל. גם לצורך המת הוא מותר כיון שאינו עושה אהל מתחלה אלא ע&quot;ג ידיו מידי דהוי אמגביה טליתו על ראשו בתוך חצרו עיין במהדורא רביעאה בפי' בתרא מה שהקשיתי דר&quot;ה אדרב הונא:

&lt;b&gt;כי פליגי היכא דליכא &lt;/b&gt;קשיא לי ואי ליכא ככר או תינוק ישום עליו ליתו או שום כלי ומ&quot;ש ככר או תינ וק מכלים מוכנים וי&quot;ל דוקא ככר או תינוק דליכא למימר שהן נקברי עמו אבל שאר כלים לא שמא יאמרו כי הן נקברי עמו והם אסורין בהנאה ובטלטול כמת עצמו כדאמרי' בפ' נגמר הדי הי' אביו ואמו מזרקין לו כלים מצוה על אחרים להצילן אמר רשב&quot;ג במה דברים אמורים שלא נגעו במטה אב נגעו במטה אסורין ודוקא במטה הנקברת עמו. אלמא כל הכלים הנוגעים במטה הנקברת עמו הם נאסרין. מפני שהיו רגילין לקבור כלי תשמישיו עמו שלא יהנה אדם אחר מהם והם אסורין בהנאה אבל ככר ותינוק מוכח שאינן נקברין עמו:

&lt;b&gt;דאלו אבות סבר כבה אי לא כבה לא ואיתו סבר אע&quot;ג דכבה.&lt;/b&gt; פי' ר' שמעון לא שרי אלא לאחר שכבה אבל כל זמן שדולק מסיח דעתו ממנה ולא אסיק אדעתיה שיטפטף שאע&quot;פ שנתן כלי תחתיו יש לומר דסבר אם תרד טיפה אחת תטנף המפה או ימאס המאכל אם תפול לתוך הקערה אבל אינו מעלה על דעתו שיטפטף כל כך עד שיעשה בו צורכו. וכמו שמסיח דעתו מכוס וקערה ועששית כך מסיח דעתו נמי מן הנר בשעה שדולק:

&lt;b&gt;אין בה משום כלאים.&lt;/b&gt; פירש המורה שעשוי' כמין לבד שקורין פילטרי ואינה טווי' ואינו נ&quot;ל דתנן בפ' בתרא דכלאים הלבדין אסורין מפני שהן שועין אלמא אע&quot;ג דלא הוי טוי ואריג אסירי מדרבנן והכא היכי שרי לכתחלה ונ&quot;ל לפרש דאע&quot;ג דהיא טווי ואריג אין בה משום כלאים שכיון שאין עשוי' לא לחמם ולא לתכשיט להתנאות בה אין בה משום כלאים שאינה אלא למנוע השערות שלא יהו פורחות חוץ לשכבה והו&quot;ל כאלו קשרה שערה בחוטי כלאים שאין בכך כלום:

&lt;b&gt;אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה.&lt;/b&gt; פירוש כך היא הסברא שכיון ששכשכח עיקר שבת חייב על כל שבת ושבת א&quot;כ בשלא שכח עיקר שבת אע&quot;פ ששכח שהיום שבת חייב על כל מלאכה ומלאכה שכל מה שאותה מוסיף ידיעה אתה מוסיף חילוק לחטאות:

&lt;b&gt;הניחא לאביי דאמר חייב &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דאמרי' הניחא לאבייי לא מצי לאקומי הכי משום דלא מתוקם הכי שפיר משא&quot;כ בשבת והשתא לא מהדרי' אלא לאקומי שוגג בלא מתכוון דשאר מצות ואי הות קיימא לן הוה אמרי' ומשא&quot;כ בשבת אל אמושם דאכתי לא מתוקם שפיר דשאר מצות לא בעי' משא&quot;כ בשבת ומש&quot;ה מוקמי' אביי לקמן קסבר דוק הוא ובלעו:

&lt;b&gt;אלא באומר מותר מאי ד&lt;/b&gt;קשיא לי ביוה&quot;ק דא&quot;כ הייני השוכח עיקר שבת ואמאי לא אותבי' ממתני' ואותבי' מהעלם זה וזה בידו דבעא מני' ראבא מרב נחמן נ&quot;ל לתרץ דהאי אומר לאו באומר מותר לעבוד ע&quot;ז שעוקר כל הגוף דדמי לשוכח עיקר שבת לאא יודע שיש ע&quot;ז בתורה אבל אינו יודע שהעובד לחמה או למיכאל השר הגדול שהוא חייב וכיון דשכח שמיכאל הוא ע&quot;ז שכח נמי כל העבודות שסבר כל העבודות מותרות לעשות לו כיון שסובר שאינו ע&quot;ז וזה יקרא העלם זה וזה בידו ולא דמי לשוכח שהיום שבת דממילא סובר נמי שכל המלאכות מותרות לו דהתם אם הוא סובר שהיום מותרות בשבת אחרת ידע שהן אסורות והילכך לא יקרא העלם זה וזה בידו עד שישכח ויסבור שאלה המלאכות מותרות בכל שבת זה אע&quot;פ שיודע שהעבודות הן אסורות ככל ע&quot;ז שבעולם מ&quot;מ למיכאל הוא סובר שהן מותורת לעולם והילכך מדמה לה להעלם זה וזה בידו:

&lt;b&gt;אמר ר' יוחנן תחת כבודו ואל כבודו ממש &lt;/b&gt;פי' ר' יוחנן מפרש דהאי כבודו דכתיב בקרא לאו כבודו ממש הוא דהיינו גופו כדכתיב אל תחד כבודי אלא על אשר הי המכבדו קאי. דהיינו בגדיו וכאלו כתב תחת בגדיו הוי דמשמע תחת הבגדים חרף האש ואל הבגדים שנשרף גופן ולא בגדיהן כדי שישללו אותן אנשי חזקי' ור' אלעזר אמר תחת כבודו ממש כשריפת בני אהרן כו' ואית ספרים דכתיב בהו ורבי שמואל אמר כשריפת בני אהרן ואתא רבי שמוא' לפרושי מילתי' דר&quot;א דאמ' תחת כבודו ממש דהכי הוי מילתא כשריפת בני אהרן שלא נשרפה אלא נשמתן ולא גופן וה&quot;נ תחת כבודו כתיב דהיינו גופו ומשמע תחחת גופו נשרץ וא גופו א&quot;כ לא נשרפה כ&quot;א נשמתן ונשמתן קורא תחת גופו מפני שהוא בעמצא הגוף:

ד' קיד ע&quot;ב דאי ר' ישמעאל כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביוה&quot;כ נתקע כי היכא דנדעו דחלבי שבת קריבין ביוה&quot;כ פי' כיון דאמר דחלבי שבת קריבין ביוה&quot;כ א&quot;כ חול הוא יוה&quot;כ אצל שבת וכמו שעושין בכל ערב שבת דעלמא נעשה גם עתה ונתקע גם בע&quot;ש וגם נבדיל למוצאי שבת דהא בהא תליא כל היכא דאיכא תקיעה בע&quot;ש איכא הבדלה במוצאי שבת ובתקיעת ע&quot;ש יתבטלו מחלבי צום הכיפורים שלא יקריבום בלילי שבת ובהבדלת מוצאי שבת ידעו שחלבי שתב מותר להפכם ע&quot;ג המזבח בצינורא או להקטירן בלילי יוה&quot;כ ואהדר בתנים זריזים הן פירוש ואינן צריכין סימן כ&quot;א שאר העם: וניתקע כי היכי דלידעו דשרי בקניבת ירק לשאר העם וא&quot;כ ניתקע ביוה&quot;כ שחל להיות בע&quot;ש ככל ערב שבת דעלמא ובמוצאי שבת נבדיל שאין תקיעה בלא הבדלה וכשיבדילו יהא להם סימן שיוה&quot;כ מותר בקניבת ירק ופריק רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר פי' אלו היינו צריכין לתקיעת ערב שבת להבטילן מקניבת ירק שלא יעשוה בשבת כמו שהיינו צריכין בחלבי יוה&quot;כ היינו תוקעין בערב שבת להבטילן. ובמוצאי שבת היינו מבדילין להתירן אבל כשחל יוה&quot;כ בערב שבת לא היו מנקבין ירק שאינן יכולין לבשלו בלילי שבת ובע&quot;כ מערב יוהכ הכינו וא&quot;כ כל התקיעה אינה אלא כדי להבדיל במוצאי שבת להתירן וא דחינן שבות להתיר כ&quot;א להבטיל מן האיסור ורב שישא פליג על רב יוסף ואמר דגם להתיר דוחין את השבות אלא האי דלא דחינן הכא משום דהוי שבות רחוקה דכי תקעי' הכא בערב שבת לא מהני מידי אלא להבדיל כשיבוא למוצאי שבת וזהו שבות רחוקה ואילו הי' אומר שבות רחוקה לא התירו ולא יותר לא הוה מקשי' לי' מידי דהוה משמע שלא התירו כלל אבל השתא דאמר שבות קרובה משמע דאתא לפלוגי עם רב יוסף דאמר אין דוחי שבות להתיר ואמר איהו שבות קרובה התירו לתקוע ואי זו היא שבות קרובה שהיו תוקעין בכל יוה&quot;כ סמוך למנחה כדי להתירן בקניבת ירק אבל כי חל בערב שבת שאין שם קניבת ירק אין תוקעין להתיר שבות רחוקה ומקשי' לי' אי הכי דתקעי' כדי להתיר א&quot;כ במוצאי שבת ויו&quot;ט ניתקע כדי להתיר שחיטה לאלתר אלא לאו ש&quot;מ לא ניתקנה התקיעה כ&quot;א בערב שבת דהוי להבטיל ולהפרישם מן המלאכה כדרב יוסף ומש&quot;ה לא תקעי' בערב שבת דהוי יוה&quot;כ מושם דאין מקנבין ירק באותו היום כך נ&quot;ל פתרון שיטה זו י עיין מה שכתבתי בשלהי פרק טרף בקלפי:

&lt;b&gt;אלא הא דתניא נשברה לו חבית בראש גגו כו'&lt;/b&gt; קשיא לי אמאי שבק מתני' דתנן לקמן חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות ונקט ברייתא:

&lt;b&gt;תנן נפלה דליקה בלילי שבת כו'&lt;/b&gt; פי' לאו לאקשויי מינה מייתי לה אלא לפרושה אתי אי אתיא מתני' כר' חדקא אי לא ולא דמי האי תנן לשאר תנן דעלמא:

&lt;b&gt;שחרית מדיחן ואוכל בהן בצהרים &lt;/b&gt;פי' אפי' כרבנן נמי אתיא דאף ע&quot;ג דלא מחייבי אלא בשלש סעודות אם הוא רוצה לאכול ארבע רשאי הוא להדיחן ונקט לך התנא כל עתות הסעודה שב&quot;א רגילים לסעוד בהן י

מני אילימא ר' יהודא האמר מלאכה שא&quot;צ לגופה חייב עלי' אלא לאו ר&quot;ש ק&quot;ל טובא דהא אמרן לעיל בפ' האורג דר' יהודא סבר מקלקל בחבורה פטור ור&quot;ש סבר מקלקל בחבורה חייב ובפ' אלו הנחנקין נמי אמרי' מאן שמעת לי' דאמר מקלקל בחבורה חייב ר&quot;ש:

והא הכא דאיכא נטילת נשמה ואע&quot;פ שא&quot;צ לאותה נטילת נשמה כלל וחייב ר&quot;ש כדיליף ממילה ומהבערת בה כסן ור' יהודא יפטור דלא מחייב בנטילת נשמה עד שתהא לצוכו ואיפכ אאיבעי' לי' למימר שבודאי בכופין קערה על עקרב שלא תישך שהיא צידה ר' יהודא מחייב דהו&quot;ל צידה שהיא מלאכה ואע&quot;פ שא&quot;צ לה ור&quot;ש פטור מפני שא&quot;צ לגופה אבל בהריגה ר' יהודא פוטר דלא מקרי הריגה מלאכה עד שתהא לצורכו דיליף מאלים ור&quot;ש מחייב ואע&quot;פ שא&quot;צ לה מפני שהיא גזרת מלך כדכתבית לעיל ונ&quot;ל לומר דמאי דגרסי' לעיל דר' יהודא פוטר ור&quot;ש מחייב ואמר המורה דלא איתפריש לן היכא דאיפכא בינן למיגרס דר' יהדוא מחייב ור&quot;ש פוטר כטעמייהו דר&quot;ש סבר מלאכה שא&quot;צ לגופה פטור אעלי' והילכך כל נטילת נשמה שאין לו צורך בה פטור עלי' דלא ילפי' נטילת נשמה אלא מאלים דמשכן והתם הוית לצורך הערות הילכך כל היכא דצריך או לבשר או לעור או לדם הויא מלאכה שהיא צריכה לגופה. והפוצע חלזון נמי אי לאו דלא ניחא ליה במיתתר ומתכוין שלא ימיתנו דלא הוי פסיק רישיה ואל ימות הוה מחייב ר&quot;ש כיון שהוא נוטל נשמתו מפני שהוא צריך לדמו דמה לי דמו מה לי בשרו ועורו. וכי מקשה בפ' כלל גדול בפוצע חלזון שיתחייב נמי משום נטילת נשמה גם לר&quot;ש מקשה וכל שכתבתי שם במהדורא קמא דלא מקשה אלא לר' יהדוא אבל לר&quot;ש לא שא&quot;צ גוף ההריגה אל אלדם הכל הבל דמה לי כששוחט את הבהמה לצורך בשרה ואלים דמשכן לצורך עורן מה לי חלזון לצורך דמו. א&quot;ו גם לר&quot;ש מקשה ואי קשיא מ&quot;ש כיבוי הנר כדי לחוס על הפתיל הדפטר ר&quot;ש ותרי לי' מלאכה שא&quot;צ לגופה משחיטת הבהמה שקורא אותה מלאכה שהיא צריכה לגופה והלא במקום אחד הוא שוחט לצורך כל הבשר. וה&quot;נ במקום אחד הוא מכבה לצורך כל הפתילה תשובה השוחט את את הבהמה אע&quot;פ שבמקום הצוואר שחט הנשמה הוא נוטל מכל הגוף והילכך אם צריך לבשר או לעור או לדם הויא מלאכה הצריכה לגופא שלאותו מקום שהוא נוטל הנשמה משם הוא צריך שהנשמה מתפשטת בכל הבשר והעור והדם אבל הלהבה שבראש הפתיל האינה מתפשטת בכל הפתילה אלא במקום שהיא דולקת הילכך אם הוא צריך למקום שכיבה דהיינו במקום שהיא דולקת שהי' צריך להבהבה דכדאמרן התם בפ' במה מדליקין שהוא עושה פחם הויא לה מלאכה שהיא צריכה לגופה ודמי לכיבוי דפחמין אבל אם אינו צריך למקום שהיתה דולקת הלהבה אלא כדי לחוס על השאר הויא לה מלאכה שאצ&quot;ל ור' יהודא דמחייב בכל מלאכה שא&quot;צ לגופא ה&quot;נ הוה מחייב בכל נטילת נשמה אע&quot;פ שאין לו צורך באותה נטילת נשמה כלל שא&quot;צ לא לעור ולא לבשר ולא לדם. ומשם דנטילת נשימה הואי קלקול ואל דמיא לכל המלאכות דהויין תיקון ואית לי' לר' יהודא דכל המקלקלין פטורין שאם עקר נטיעה בלי צורך שלא הי' צריך לא לעצי' ואל לפריו אע&quot;ג דתלש מן המחובר פטור מפני שהוא מקלקל וה&quot;נ בנטילת נשמה היכא דהויא שלא לצורך הוי' קלקול וליפטר להכי איצטריך למיתב טעמא לר' יהודא דיליף לה ממילה ומהבערה דבת כהן וגזירת מלך היא דאע&quot;ג דכל המקלקלין פטורין מקלקל דחבורה ודהבערה חייב. וה&quot;נ בהריגת המזיקין א&quot;צ לא לעורן ולא לבשרן ולא לדמן. הילכך לר&quot;ש הו&quot;ל נטילת נשמה דידהו מלאכה שאצ&quot;ל ופטור ולר' יהודא כיון דאיכא נטילת נשמה אע&quot;ג דאינה צריכה לגופא חיייב. ומאי דאמרן בפ' כלל גדול הזומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום נוטע ואחת משום קוצר ואי דבעי' צריך לעצים לחיובי' מושם קוצר נ&quot;ל דלא אתיא אלא כר&quot;ש אבל לר' יהודא אע&quot;ג דא&quot;צ לעצים (חייב) מושם קוצר דהא תלש מן המחובר ואין זה קלקול אלא מלאכה ואע&quot;פ שא&quot;צ לה לתלישה זו הוא חייב משום קוצר בודאי אם היתה התלישה קלקול כגון שקטם נטיעה בלי שום צורך שלא הי' צריך לא לעצים ולא פירותיה הוה פטר ר' יהודא מפני שהוא מקלקל ור&quot;י ס&quot;ל כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר דיליף ממילאה ומבת כהן ואלו הי' צריך לעצי' או לפירות' כגון שהיו פירות בראשה ול הי' מגיע אליהן וקטמה כדי לטלטלן אע&quot;פ שאין עצים ופירותי' שוין אלא פרוטה והנטיעה יפה כמה סלעים חייבין לר' יהודא בין לר' שמעון שכיון שהוא צריך לאותה התלישה מלאכה הצריכה לגופה היא. ואלו תלש עצים וא הי' צריך להן אין זה קלקול אלא תיקון או זומר דהוי נוטע או לייפות את הקרקע דהוי חורש הוי פלוגתא דר&quot;ש ור' יהודא דלר&quot;ש פטור מושם קוצר כיון שא&quot;צ למה שתלש ולר' יהודא חייב נמי מושם קוצר אע&quot;פ שא&quot;צ לאותם עצים שתלש כיון שתלישה זו אינה קלקול אלא תיקון הרי מלאכת הקצירה עשויה עיין בפ' אלו הן הנחנקין במהדורא רביעאה:

&lt;b&gt;פמוטות של בית ר' כו'&lt;/b&gt; י&quot;ל של מתכת היו ואל היו מאוסות ואפילו לר' יהודא שרי דחזי למיתב עלייה' והוא שלא הדליק עליהן באותה שבת שלא יהו מוקצות מחמת אסור כדאמרן ליעל בפ' כירה:

&lt;b&gt;אע&quot;פ שנתפרקו בשבת &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דבכלים הנשברים אומרי' לקמן דבעינ' שיהיו השברין עושין מעין מלאכה הכא בדלתות אע&quot;ג דלא חזו למלאכה שרי מפני שהוא יכול להחזירם שם. אבל השברים אינו יכול להחזירם ולהדביק. ואם הי' צריך מעשה אומן להחזירם הי' אסורין עד שיהי' ראוים למלאכה אינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן פי' ואע&quot;פ שראוים למלאכה הן אסורין דהו&quot;ל נולד:

&lt;b&gt;אלא אמר אביי ה&quot;ק כו'&lt;/b&gt; פי' ובמתני' חד בשבת תנן ובתר נתפרקו תנינן לי' ומש&quot;ה הוה משמע דהאי בשבת קאי אנתפרקו ואמר אביי דלא קאי אלא אנוטלין אבל פתרון המורה מוכיח דהאי בשבת ברישא תני לי' סמוך לנוטלין ואינו נ&quot;ל דיא לא תני בשבת בתר נתפרקו לא הוה משמע דנתפרקו בשבת ולא הוה מקשה תלמודה מידי א&quot;ה הכי תנינן מתני' כל הכלים נוטלין ודלתותיהן עמהן אע&quot;פ שנתפרקו בשבת וקאי בשבת אניטלין ולא אנתפרקו. וזה דומה למקרא דכתיב וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית שהרי הי' להן לאכול בשביעית מה שזרען וקצרו בששית אלא אוכי תאמרו קאי שבשנה השביעית שלא יזרעו יאמרו מה נאכל לשנה הבאה:

&lt;b&gt;ה&quot;ק שניטלו ניטלין.&lt;/b&gt; א&quot;ל רבא חדא דניטלין קתני ועוד מאי ולא מחזרינן כך מצאתי הגירסא כתובה בספרים י וה&quot;פ ה&quot;ק שניטלו ניטלין ואתא לאשמעי' במתני' וא&quot;ל רבא חדא דנוטלין קתני ולא ניטלין דהו&quot;ל למיתני שנתפרקו אי הוה תני ניטלין ותו מיא ולא מחזירין והא אף ליטול נמי אתה איסר והמ לי לומר אין מחזירין דמשמע דוקא החזרה אסורה אבל הנטילה מותרת:

דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו אין אבל מחמה לצל לא עיין מה שכתבתי במהדורא קמא בפ' נוטל אדם את בנו דהא דרבא אליבא דר' יהודא הוא אבל ר&quot;ש דלית לי' מוקצה אפי' מחמה לצל שרי אב ריב&quot;ם זצוק&quot;ל כתב דמודה ר&quot;ש בהני ואין ממש בדבריו:

לא קשיא הא ר' יהודא והא ר&quot;ש והא ר' נחמיה ה&quot;ג דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו שהרי הכלים מלאכתן להיתר ואפ&quot;ה הי' אוסר להסיק בהם ולא אתי כ&quot;ר נחמי' דמתני' אלא כר' דברייתא דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו המיוחד לו וסתם כלי לאו להסק קאי:

&lt;b&gt;ורב יוסף אמר רב אסי אמר ר' יוחנן כו'&lt;/b&gt; מ&quot;ש במהדורא תנינא דכיון דפליגו בהא מילתא רבה ורב יוסף קי&quot;ל דהלכה כרבה ליתא דלא הוה פלוגתא דרבה ורב יוסף אלא פלוגתא דרב אמי ורב אסי דרב אמר משמי' דרב אמי. ורב יוסף אמר משמי' דרב אסי ורב אמי ורב אס הוא דפליגו ולא רבה ורב יוסף וכבר איפסקא הילכתא בפ' במה טומנין כרב אסי דאיפליגי התם רב ושמואל ורב אסי. דרב אמ' קישר ושמואל אמר חישב ורב אסי אמר ישב אע&quot;פ שלא קישר ואע&quot;פ שלא חישב. ורב אסי סייעיה לרב אסי ממתני' דתנן הקש שעל גבי המטה כו' למימרא דהילכתא כוותי' בפ' כל הכלים. וקשיא דידי' אדידי' דהא רבינו יצחק גופו פסק הלכתא בפ' במה טומנין כרב אסי הילכך ה&quot;נ הלכה כרב אסי. שאם הניחה שם מדעת נעשית כסוי חבית ושרי לטלטולה:

&lt;b&gt;והתירו לי את נדרי &lt;/b&gt;פי' מפני שלא הקדישם בכל לב אלא כדי לאוסרם על כ&quot;ע. אבל אם הי' מקדישם בכל לב לא הי' נזקקים לו להתיר:

&lt;b&gt;כל שעתא ושעתא זימני' הוא.&lt;/b&gt; פירש המורה כיון שיש לו טלית בכל יום שמשהה בלא ציצית עובר בעשה. ואפילו מונחת בקופסא הילכך כל יומא רמיא מצותה עלי' ואינו נראה לי דהא קי&quot;ל דחובת גברא היא וכלי קופסא אין חייבין בציצית והו&quot;ל לתרוצי הכי קסבר כלי קופסא פטורין מן הציצית אלא ודאי על לבושתי' קאמר דכל שעה שהוא לובשה חייב להטיל בה ציצית והילכך תדחה שבת ומתרץ רב נחמן הואיל ובידו להפקירן וכיון שמפקיר טליתו לא קרינן בי' כסותך ואע&quot;פ שלובשה עובר דלא תהא אלא טלית שאולה שכל שלשים יום פטורה מן הציצית וכן נמי הבית כשמפקירו לא קרינא בי' ביתך ואע&quot;פ שחובת הדר היא כ&quot;ז שלא שכרה ממנו הו&quot;ל כחונה בבית חבירו שאינו חייב במזוזה:

&lt;b&gt;שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה &lt;/b&gt;פי' שתהיה ברורה בלי מחלוקת שכולן שווין בה אלא היא מסופקת בחלוקה שזה אומר בכה וזה אומר בכה והכי איתא להא מתניתא בריש תוס' עדיות דתני בה תחלת כל דבר שמאי אומר מקב חלה והלל אמ' מקביים כול' תחלת המחלוקת היא זו שנחלקו בה שמאי והלל הקדמונים ואחר כן נתרבו מחלקות תלמידיהן ב&quot;ש וב&quot;ה וזהו ושוטטו לבקש דבר ד' שבתחלה היתה כל התורה ברורה בלי מחלוקת שאם הי' נולד להן ספק הי' עומדין על המנין בסנהדרין גדולה וקובעין הלכה ומשום מתפשטת ההלכה בכל ישראל עד שגברו השמדיות בישראל ולא יכלו לעסוק בתורה כראוי ומתוך כך נתרבו הספקות והחלוקת בישראל: וליתיב לתינוק ישראל ע' בפ' חרש במהדורא תליתאה:

&lt;b&gt;מנעל שלע האימוס ר&quot;א מטהר וחכמים כו'&lt;/b&gt; פי' כ&quot;ז שהמנעל לח שצריך להתייבש על האמוס ס&quot;ל לר&quot;א דלאו מאני הוא שלא נגמרה מלאכתו אלא כשיתייבש יפה ורבנן סברי דחזי לנטילה ואע&quot;פ שהיא לח אבל אם היה נגוב כל צורכו אע&quot;פ שעומד על האמוס מודה ר&quot;א דהוא כלי ומקבל טומאה וניטל בשבת והיא שנתנגב מבע&quot;י אם לא שלא יהיו נולד ומותר לשומטו בשבת ואם הי' רפוי מודה ר&quot;א דמותר שכבר נגמרה מלאכתו ונתגנב כל צורכו ולפיכך הרפה האומן את האמוס וא הניחו בתוכו אלב כדי שלא יתקלקל ויתמעך והכא משמע דבכל מנעל פליגי ומפני שלא נגמרה מלאכתו אבל בפ' ככ&quot;ה דכלים משמע דבמנעל העשוי כיסוי לאמוס שלא יפגם פליגי לר&quot;א לא חשיב כלי כיון דלאו לנטילה עבוד וחכמים חשוב להו מאני דפעמים דנוטלין אותן והכי תני הלה מנעל על האמוס ר&quot;א מטהר וחכמים מטמאין אר&quot;ש שזורי לא נחלקו ר&quot;א וחכמים על מנעל שעל האימוס שהוא טהור על מה נחלקו על שנוטלו מן האמו' שר&quot;א מטהר וחמי' מטמאין מפני שהאש' ננעלת בו ומחזירתו לאמוס זה מוכיח דבמנעל שהיא כסוי לאמוס פליגי ויש להעמיד שיטתינו נמי דבמנעל שהוא כי כיסוי לאמוס פליגי והא דמודה ר&quot;א באם הי' רפוי מפני שהאשה יכולה לחלצו מע&quot;ג האמוס ולנועלו בתוך הבית ולבסוף מחזירתו שם ולא פליג אלא כשעומד מהודק על האמוס וכ&quot;ש אם נטלן מן האמוס דמודה בו ר&quot;א ופליג ר' יהודא עם ר' שמעון שזורי דמוקי פלוגתייהו כשנטלו:

&lt;b&gt;ר' יהודא אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר &lt;/b&gt;פי' והאי דאמרי' בריש מסכת יו&quot;ט דביצה שנולדה ביו&quot;ט אסורה גזריה משום משקין שזבו לא אתיא כר' יהודא דהא ר' יהודא כל לאוכלין לא גזר והכי נמי אמרי' התם דההיא טעמא לא אתי כר' יהדא והנהו משקין לא חשיבי נולד לר' יהודא דאוכלא דאיפרת נינהו:

&lt;b&gt;ור' יוחנן אמר הלכה כר' יהודא בשאר פירות &lt;/b&gt;אי קשיא היכי פסיק הכי ר' יוחנן הלכה כר' יהודא והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ות&quot;ק תני בסתמא חשובה באיזה סתם פוסק ר' יחונן הלכה כמותה שאין שם חלוקה כלל אבל היכא דיש שם חלוקה ואפי' יחיד לא פסיק הילכתא כוותי' וה&quot;נ אמרי' בפ' החולץ דתנן התם וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ואל יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד ארוסות ואחד נשיאות ר' יהודא אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו ואמרי' בגמרא אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודא ואמרי' א&quot;ל ר' ירמיה לר' זריקא כי עיילית להתם לקמי' דר' אבהו רמי לי' ומי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודא והאר&quot;י הלכה כסתם משנה ותנן אחד בתולות אחד בעולות כו' א&quot;ל דרמו לך הא לא חש לקחמי' סתם ואח&quot;כ מחלוקת היא כו' אלמא אע&quot;ג דרישא מיתניא בסתמא כיון דתני פלוגתא דר' יהודא בהדה לא פסיק הילכתא כוותי' אלא חשיב הל סתם ואח&quot;כ מחלוקת ובשלהי מסכתין נמי תנן מחתכין אם הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים ר' יהודא אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן ואמרי' בגמרא אמר ר' יוחנן הלכה כר' שמעון ומקשה ומי אמר ר' יוחנ ן הכי והאר&quot;י הלכ' כסת' משנה ותנן אין משקין ושוחטי את המדבריות כו' ומהדר ר' יוחנן סתמא אחרינא ולא מייתי הא דמחתכין את הנבלה א&quot;נ לימא משום דהכא תרתי והכא חדא א&quot;ו כיון דתני פלוגתא דר' יהודאי בסיפא לא חשיבא ליה סתמא ואע&quot;ג דבריש מסכת יו&quot;ט אמרי' גבי שבת דסתם לן תנא כר&quot;ש דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים מוקים להו לב&quot;ה כר&quot;ש דאלמא אע&quot;ג דפליג ר' יהודא בסיפא קרי לי' סתמא אנו צריכין לומר דההיא דר&quot;נ הוא דאמר הכי ור' יוחנן לא ס&quot;ל כוותי' דלא חשיבא לי' ססתמא אאלא בדליכא פלוגתא בהדה ואע&quot;ג דאמרי' בפ' כיסוי הדם אמר ר' חייא בר ארבא אמר ר' יוחנן ראה ר' דבריו של ר&quot;מ באותו ואת בנו ושנאן בלשון חכמים ודבריו של ר&quot;ש בכיסוי הדם ושנאן בבלשון חכמים דאלמא אע&quot;ג דתני פלוגתא בהדה הילכתא כחכמים י&quot;ל שני לי' לר' יוחנן בין סתם לחכמים די תנא וחכ&quot;א משמע דהוי יחיד ורבים הלכה כרבים אבל כי תנא סתם לא מוכחא כ&quot;כ דהויא רבים שהרבה סתמות נשנו שהן כיחידים אי נמי יש לומר היכא דתני סתמא ברישא והדר פלוגתא אין הלכה כאותה הסתם דהו&quot;ל מחלוקת ואח&quot;כ סתם אבל היכא דתני דברי היחיד תחלה ואח&quot;כ וחכ&quot;א הו&quot;ל מחלוקת ואח&quot;כ סתם ועיין מה שכתבתי בפ' החולץ במהדורא תנינא:

&lt;קטע סוף=עב ב/&gt;
===[[שבת עג א|דף עג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עג א/&gt;
שתחב לו חבירו לתוך פיו כסבור רוק היא ובולעו פירש המורה שהי' חלב נימוח ובלעו דלא איכוין לאכילה דרוק לאו אכילה הוא אלא בליעה דכתבי עד בלעי רוקי ועלתה בידו אכילה וקשיא לי אטו בבליעת חלב לא מחייב ואכתי נתכוין לבליעה דהיתרא ועלתה בידו בליעה דאיסורא הוא והיינו שנתכוין לחתיכה דהתירא ועלתה בידו חתיכה דאיסורא דמחייב אביי ונ&quot;ל לפרש כך כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו והוא לא הרגיש ששם בפיו שום דבר והי' סובר מה שיש בפיו רוקו הוא והי' רוק קרוש כמו כיחו וניעו ובלעו וכיון שלא סבר שיש בפיו שום דבר אחר כא רוקו זה ודאי הי' מתעסק ודמי למתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר שלא נתכוין לשום חתיכה:

&lt;b&gt;בשלמא לאביי דאמר חייב כה&quot;ג משכחת לה דידע לאיסור' דמלאכות וקא טעי בשיעורא &lt;/b&gt;פי' זהו מתעסק שהי' סבור לעשות פחות מכשיעור ועלה בידו שיעור שלם ואביי קרי לי' לההיא מתעסק שוגג ובכה&quot;ג המצא זדון שבת ושגגות מלאכות אלא לרבא דאמר כל מתעסק פטור ולא מקרי שוגג היאך ימצא זדון שבת ושגגת מלאכות אליבא דר&quot;ל ולמימר דשגג השיעורין בלא מתעסק שסבר כגרוגרות מותר ואינו אסור אלא כשתי גרוגרות ועשה כולן כגרוגרות זה א&quot;א כדפרישית לעיל דלר&quot;ל כיון שיודע איסור שתי גרוגרות קרוב למזיד הוא ואיבעי' לי' להאזדהורי שמא יתחייב גם על הגרוגרות:

&lt;קטע סוף=עג א/&gt;
===[[שבת עג ב|דף עג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עג ב/&gt;
&lt;b&gt;הזומר וצריך לעצים כו'&lt;/b&gt; עיין לקמן בפ' כתבי הקודש שכתבבתי דלא איתא אלא כר&quot;ש:

&lt;b&gt;והמעמר &lt;/b&gt;פי' המקבץ השבלים מאחרי הקוצר ועושה אותן עומר ושיעור המעמר הוא כגרוגרות דומיא דקצר וטחן שכל מלאכת האוכלין כגרוגרת ואי קשיא א&quot;כ נתפזרו לו פירות בחצרו או בשדה וליקטן יתחייב משום מעמר תשובה אין מעמר אלא בשעת תלישתו מן הקרקע שזה הוא תחלת ליקוטו אבל פירות שנלקטו כבר ועכשיו נתפזרו אין זה מעמר:

&lt;b&gt;העושה שני בתי נירין &lt;/b&gt;פי' המורה שנתן שני חוטין בתוך הבית ניר ואינו נ&quot;ל שהכנסת החוין בתוך הבית ניר הוא בכלל מסיך גם לשון עשה שני בתי נירין אינו משמע כן שהי' לו לומר והמכניס שני חוטים בתוך בית ניר אל אהעושה היא פירושו שמתקן הבית ניר במקום שהוא עתיד להכניס חוטי השתי ובין כל חוט וחוט של קושרי בתי נירין יקרא בית ואם תיקן שני בתי נירים הוא חייב אע&quot;פ שאינו נוגע בשתי כלל והאי מלאכה בפני עצמה:

&lt;b&gt;והפוצע שני חיטין &lt;/b&gt;פי' כגון שהיו חיטי השתי במקומות משולשין ופוצען ומקצרן די שיעמדו מתוחים:

&lt;קטע סוף=עג ב/&gt;
===[[שבת עד א|דף עד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עד א/&gt;
&lt;b&gt;אמר אביי שכן עניאוכל פתו בלא כתישה &lt;/b&gt;פי' והילכך לא חשיבא מלאכה בפ&quot;ע להתחייב עלי' שתים אחת משום דש ואחת מושם כותש אל אהרי הוא בכלל דש כיון שדומה לה דדוקא מלאכות הנוהגות לכל אע&quot;פ שדומות זו לזו כיון דהוי במקדש חשיבי להתחייב על כל אחת ואחת אבל כותש דלא נהגי בכל אדם לא חשיבא להתחייב עלי' בפני עצמה:

&lt;קטע סוף=עד א/&gt;
===[[שבת עד ב|דף עד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עד ב/&gt;
&lt;b&gt;מהו דתימא לשרורי מנא קא מכוין כו'&lt;/b&gt; עיין מה שהקשתי בפ' אין מעמידי במהדורא תנינא:

האי מאן דעביד חביתא חייב שבע חטאות פירש המורה ומשום בונה ליכא לחיובי' לא בחבית ואל בתנור ולא בכוורת דאין בנין בכלים ואינו נ&quot;ל שכבר הוכחתי בפ' בכל מערבין במהדורא תנינא דאימת אמרי' אין בנין בכלים הנ&quot;מ בדבר שא&quot;צ מעשה אומן אבל בדבר הצריך מעשה אומן יש בנין בכלים וה&quot;נ בחביתא ובתנורא הא' הוא משום בונה ואל תמנה בורר ומרקד כ&quot;א מרקד בלבד וכשמרקד בורר כל הפסולת וכל הצרורות שבו ובכורת ודאי אין לומר משום בונה שארוגתו הוא בנינו וכיון דמחשב אורג לא מצינן למיחשב בונה:

&lt;b&gt;אמר ר' יוחנן והא שקשרן &lt;/b&gt;פי' וכגון שעשה קשר שאינו של קיימא ואם עשה קשר של קיימא חייב שתים משום תופר ומשום קושר:

&lt;קטע סוף=עד ב/&gt;
===[[שבת עה ב|דף עה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עה ב/&gt;
&lt;b&gt;אימא אף משום צובע &lt;/b&gt;פי' ולאו אשוחט דמתני' קאי דודאי שוחט דמתני' לא תניא אלא משום נטילת נשמה דהא תנא לי' צובע בהדיא אלא אשוחט דעלמא קאי ומחייב לי' תרתי משום נטילת נשמה ומשום צובע ואי אמרת אמאי אל אמרי' אין צבעיה באוכלין כדאמרן אין דישה אלא בגידולי קרקע משום דגידולי קרקע חשיבי והילכך מלאכות הנוהגת בהן אינן נוהגת בשאר מטלטלין אבל כל המטלטלין דינן שום ואין לחלק בין אוכלין לשאר מטלטלין וה&quot;נ אמרי' במעבד שיש עיבוד באוכלין:

אמר ר' יוסי בר' חנינא הא דלא כר&quot;ש נ&quot;ל לקיים גירסת הספרים דארישא קאי דלא כר&quot;ש וה&quot;פ דהאי דתני ומצניעין כמותו הוציאו בשבת חיב עליו חטאת בע&quot;כ לאו ברבייעת כר&quot;ש קאמר דאי ברביעית קאמר מה צורך לכלל זה כי היכי דתני כל האוכלין ברביעית ליתני נמי לכל המשקין ברביעית ומה צורך לכלל זה א&quot;ו הכלל הזה לא נקט לי' אלא לרבותא ולמימרא דאע&quot;ג דאין בו רביעית כיון דמצניעין כמוה חייב עליו ודלא כר&quot;ש דאמר שסתם כל אדם בעי רבייעת וסיפא אתיא אפילו דלא כר&quot;א בר' שמעון ודלא כר&quot;ע נמי דאלו ר&quot;ע סבר מצניע בעי שיעור וסיפא קתני דלא בעי שיעור:

&lt;b&gt;שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה &lt;/b&gt;פי'ה&quot;ה נמי שאם הוציא בגדוגרת מאותו הלחם שחייב ואע&quot;פ שהסובין והמורסן מעורבי שם דכיון דעבדינהו לחם עם הקמח אשבחינהו אבל בגרוגרת קמח אם יש שם סובי או מורסן אפילו עני לא חשיב עד שיהא קמח נקי:

&lt;קטע סוף=עה ב/&gt;
===[[שבת עז א|דף עז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עז א/&gt;
תנא יבש בכזית דברי ר' נתן פירש המורה דמעיקרא היה בי' רביעית ובקדוש רביעית! שלימה בעינן דלאו בר מזוגה הוא אבל בירושלמי גרסי רבנן דקסרין ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן אתי' דר' נתן בר' שמעון במר דר&quot;ש אמר ברביעית לכשיקרש יהא בו כזית ולפי הירושלמי משמע שאין חילוק בין קרוש לשאינו קרוש:

דם נבלות ב&quot;ש מטהרין כתב המורה ב&quot;ש מטהרין דאינו בשר לטמא בנבלה בכזית ולא תורת משקה לטומאה קלה ולי נראה דהאי דב&quot;ש מטהרין מטומאת נבלה לחודא קאמרי שלא יטמא אדם אבל טומאה יש בו. ואינו נ&quot;ל דכיון דב&quot;ש מטהרין מטומאת נבלית גם טומאת משקה אין בו דאין דם נבלות חשבו משקה כדמוכח בפ' בתרא דמכשירין וכדכתבית בפ&quot;ב דחולין במה&quot;ק והאי דקאמר ר' יהוד' דב&quot;ה מטמאין דם נבלות חלוקין עליו חבירו דתנן בפ' בתרא דעדיות העיד ר' שמעון בן בתירא על דם נבלות שהוא טהור. וליכא למימר דפליג ר' יהושע על ב&quot;ה אלא ה&quot;ק לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה ומייתינן לפלוגתייהו במנחות בפ' המנחות:

&lt;קטע סוף=עז א/&gt;
===[[שבת עח א|דף עח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עח א/&gt;
&lt;b&gt;ר' שמעון אומר בד&quot;א במצניע אבל במוציא אינו חייב אלא ברביעית &lt;/b&gt;פי' כדתני במתני' ר&quot;ש אומר כולן ברביעית. ירושלמי משיבין חכמים לר&quot;ש אפשר לומר דבש ברביעית וחומץ ברביעית והאי מתיב לון כמה דאית לכון כל האוכלין מצטרפין לגרוגרת אוף אכא אית לי כל המשקין מצטרפין ברביעית:

&lt;b&gt;נייר כדי לכתוב עליו קשר של מוכסין המוציא קשר של מוכסין חייב.&lt;/b&gt; יש לתמוה השתא נייר חלק כשיעור לכתוב קשר של מוכסין חשיב' קשר עצמו לא כ&quot;ש ייש לומר דהמוציא קשר של מוכסין אע&quot;פ שהראהו למיכס חייב ואתיא סתם מתני' כר' יהודא דלקמן וריב&quot;ם זצוק&quot;ל פירש המוציא קשר מוכסין מכל דבר שנעשה בין מעור בין מקלף אע&quot;פ שקלף צריך שיעור גדול מזה כדלקמן כיון שנעשה עליו קשר חשוב הוא ויפה פירש:

&lt;קטע סוף=עח א/&gt;
===[[שבת עט א|דף עט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עט א/&gt;
&lt;b&gt;לפי שאין אדם טורח לשרות סממנין לצבוע בהן דוגמא לאירא &lt;/b&gt;פי' אבל עור שאינה מעובד חזי לכסות בה קמ&quot;ע כמעובד ומפני זה שיעורן שוה:

&lt;קטע סוף=עט א/&gt;
===[[שבת פ א|דף פ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=פ א/&gt;
&lt;b&gt;כגון שהעבירה תוך שלשה &lt;/b&gt;פי' והאי עלי' לאו דוקא:

&lt;קטע סוף=פ א/&gt;
===[[שבת פב ב|דף פב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=פב ב/&gt;
&lt;b&gt;היה שלו ושל ע&quot;ז ידון מחצה על מחצה עיין מה שפירשתי בע&quot;ז במהדורא רביעאה: &lt;/b&gt; 

&lt;b&gt;מה נדה מטמא באבן מסמא אף ע&quot;ז מטמא באבן מסמא &lt;/b&gt;פי' המורה אבן ששמוה ע&quot;ג יתידות וכלים תחתי' ואינו נ&quot;ל אלא דוקא משכב ומושב אלב שאר כלים טהורים שאפילו אם ישב עלי' טהורים אם לא נגע בשרו בהם כ&quot;ש באבן מסמא דהכי תנן בפ&quot;ב דזבין המשכב והמושב מלמטה מטמאי שנים ופוסלי אחד האוכלין והמשקין והמדף מלמטה טהורין פי' מדף כלים דלא חזי למשכבומושב וע&quot;ז דילפי' מנדה שהיא מטמא באבן מסמא היא מטמאה כל דבר שין לומר בע&quot;ז משכב ומושב שאין עושין מדרס אלא בעלי חיים אל האי כי דיני' והאי כי דינ' ונמצאת ע&quot;ז בזה חמורה מנדה:

ורבנן סברי כשרץ מה שהקשיתי במהדורא קמא ליקשה לנבלה כיון דמטמא במשא יש לתרץ דרבנן נמי סברי דמשמשי' כשרץ כר&quot;ע ולהכי איתקש כשרץ ולאו למעוטי ע&quot;ז ממשא:

&lt;b&gt;ור' אלעזר אמר באבן מסמא דכ&quot;ע ל&quot;פ דלא מטמאה &lt;/b&gt;פי' שאין הנדה מטמאה באבן מסמא אלא משכב ומושב ולא שאר כלים וע&quot;ז לאו בת משכב ומושב שהיא שאין מדרס אלא בבע&quot;ח ואם תטמא שאר כלים באבן מסמא לעשותן ראשון כמו שהיא עושה במגעת נמצא שהיא חמורה יותר מן הנדה הילכך אין לה אבן מסמא:

אף ע&quot;ז אינה לאיברים מה דק&quot;ל במהדורא תנינא מאבניו ועצו ועפרו דביתו נ&quot;ל לתרץ דלא דמי לאיברי דכותל אדעתא דהכי בנו לי' דלכי מתרועע (סברי) [סתרי] לי' והדר בנו לי' אבל ע&quot;ז אע&quot;פ שהיא עשוי' פרקים פרקים כשמחברין אותה ע&quot;ד להתקיים עד לעולם מחברין אותה ואל שיפרקו אותה ויחברו אותה הילכך אם נתפרקה אינה מטמאה:

&lt;קטע סוף=פב ב/&gt;
===[[שבת קז ב|דף קז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קז ב/&gt;
&lt;b&gt;א&quot;ה האי דברי ר' יוחנן ב&quot;נ ר&quot;י ב&quot;נ ומחלוקתו מבעיא ליה &lt;/b&gt;פי' השת' דאתאין להכי דמאן תנא דפליג עלי דר' יוחנן ר יהודא הוא א&quot;כ. ברייתא קדמייתא דאוקמינה דבטומאה פליגי אין אנו צריכין לכך אלא לענין שבת פליגי ומאן פליג עלי' ר' יהודא ובין בזה הברייתא ובין בראשונה איבעיא ליה למימר ר' יוחנן בין נורי ומחלוקתו:

מ&quot;ת אמר רב יהוד אאמר רב ר&quot;ש היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עלי' פי' דאי ר' יהודא כיון שאם צדן לצורך הוי חייב שלא לצורך נמי חייב דהא עבד צידה א&quot;ו מתני' דמפליג בין לצורך ובין שלא לצורך ר&quot;ש היא ור&quot;נ ורבנן דפליגי בפירקן דלעיל בצידת צירעין ויתושין אתי ר&quot;מ דמחייב כר' יהודא וחכמים דפטרי הן ר&quot;ש ואי קשיא מדתני בסיפא ושאר שקצים ורמשים הצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור מכלל דרישא דתני שמנה שרצים הצדן והחובל בהן חיבי אע&quot;ג דצדן שלא לצורך חייב וכיון דאוקימנה מתני' כר&quot;ש אמאי חייב שלא לצורך והא הויא מלאכה שא&quot;צ לגופה חשובה כיון שדרך העולם לצודן אע&quot;פ שהוא א&quot;צ להן מלאכהן היא חשובה וחייב ואיזו תקרי מלאכה שא&quot;צ לגופה כגון הוצאת המה שלא היא צריך לו ולא כל העולם צריכין לו שיאן צורך לעולם במת אבל אם הוציא בגרוגרת אוכלין אע&quot;פ שלא היה צריך להם חייב הוא כיון דחשיבי לעלמא והה&quot;נ בצידה היכא דצד דבר שבמינו ניצוד וחשיב לעלמא אע&quot;פ שהוא א&quot;צ לו חייב דמלאכה חשובה הויא ולא מיפטר אלא כשצד דבר שיאן במינו ניצוד וגם הוא אינו צריך לו:

&lt;b&gt;הכא נמי מחייב משום עוקר דבר מגידולו &lt;/b&gt;פי' והוי חולדה דגוזז דשייך בבע&quot;ח דאין קוצר בבע&quot;ח אבל מאן דתולש כשותא הוי חולדה דקוצר:

&lt;קטע סוף=קז ב/&gt;
===[[שבת קח ב|דף קח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קח ב/&gt;
&lt;b&gt;יין בתוך העין אסו' ע&quot;ג העין מות' &lt;/b&gt;פי' בתוך העין אסו' משום דמוכח' מילת' דלרפוא' קעבדי אבל ע&quot;ג העין מותר דמיחזי כרוחץ אותה ואע&quot;ג דכוונתו לרפואה לא גזרי' בי' משום שחיקת סממנין דת&quot;ח ידע ולא גזרי אלא מפני עמי הארץ הרואין ואפי' אי אתי עם הארץ ונמלך אם הוא מותר ליתן יין ע&quot;ג העין לרפואה שרינן לי' שאין לחלק ולומר שלא הותר אלא לת&quot;ח ואי אמרת כיון דעם הארץ הוא דילמא אתי למישחק סממנין אתה צריך לומר דמודעינין לי' שלא ישחוק אב הרואין ליכא דמודע להו ואתי למישחק ומש&quot;ה אסרי' דבר המוכיח:

&lt;b&gt;שורה אדם פתו ביין ונותן ע&quot;ג העין בשבת &lt;/b&gt;פי' ולא מוכחא מילתא דלרפואה קעביד אלא לרחוץ עינו והאי דקעבדי ע&quot;י פת משום דמשמוש היד קשה לעין:

&lt;b&gt;שורה אדם קילורית מערב שבת ונותן ע&quot;ג העין בשבת &lt;/b&gt;גם הנה יש לומר דלא מוכחא מילתא דנימוח הקילור במים ונעשית כמו מים:

&lt;קטע סוף=קח ב/&gt;
===[[שבת קיא א|דף קיא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קיא א/&gt;
&lt;b&gt;כאן קודם טיבול כאן לאחר טיבול &lt;/b&gt;פי' היו רגילין לטבל ירקות בתוך סעודתו הילכך קודם סעודה אם מגמע ובולע נראה כמכסה את החומץ אם הוא טוב לטיבול אבל לאחר סעודה ודאי מוכחא מילתא דלרפואה קעביד:

&lt;b&gt;האי מסוכריא דנזייתא עיין בריש כתובות במהדורא תליתאה:
&lt;/b&gt;

&lt;קטע סוף=קיא א/&gt;
===[[שבת קיב ב|דף קיב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קיב ב/&gt;
&lt;b&gt;ה&quot;נ פנים חדשות באו לכאן &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דלא דמי להדדי דסנדל לא בט מתורתו הראשונה לגמרי שאזנו הראשונה טמאה מדרס ושניי' הוא דבטלה ואינה טמאה אלא למגע מדרס והאי כלי מבטלינן לי' מתורתו הראשונה ומטהרינן לי' לגמרי אפ&quot;ה שפיר ילפינן מני' דכי היכי דלגבי סנדל לא מהני תיקון הראשונה לשניי' ואע&quot;ג דראשונה אעג דנתחדשה אכתי הוי טמאה מדרס לא חשבי' לה כשלימה דתיהוי שניי' טמאה מדרס כסנדל שנפסקה אחת מאזניו אלא אמרי' פנים חדשות באו לכאן ובטל הסנדל גבי הך אוזן שניי' ואל הויא טמאה אלא מגע מדרס ה&quot;נ אע&quot;ג דבנקבים קמאי הוה עדיין הכלי בטומאתו הראשונה כי סתמן לא אמרי' דכשלם דמי ועכשיו בנקב זה אין בו שיעורו לטהרו אלא כיון דפנים חדשות באו לכאן כמאן דליתנהו להנך סתתמי דמי ומשלים השיעור למוצאי רמון וטהור:

&lt;קטע סוף=קיב ב/&gt;
===[[שבת קיג א|דף קיג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קיג א/&gt;
&lt;b&gt;אם היו מקצת העלין מגולין כו'&lt;/b&gt; כל מה שקילסתי בפ' במה טומנין במהדורא תנינא פתרון רבינו יצחק זצוק&quot;ל אינו נ&quot;ל כלל דבע&quot;כ לישנא דמתני' דתני אם היו מקצת העולין אכולהו משמע דקאי ואין לחלק בין שבת לכולן אלא בכולהו דוקא אם היו מקצתן מגולין אבל אם היו כולן טמונין חשובין כזרועין ויש לחוש לכלאים ולשביעית ולמעשר ומש&quot;ה נ&quot;ל פתרון רבי' האי גאון זצוק&quot;ל דמשבש עלין ותני אם היו מקצתן מגולין כדכתבית התם במה&quot;ק והשתא א&quot;ש דהוי דוקא אכולהו דאלו הוו כולהו טמונין חשובי כזרועין ואם נתעבו השרשין בארץ והוסיפו במאתים יש לחוש משום כלאים הכרם (שביעית) וכן לשביעית ולמעשר שהשרשין באל העצים בודאי כך דרך לזורען לטמון את כולו ומסתברא דל&quot;ג עלין שהטומן לפת וצנין שיעמדו לחין קוצץ את העלין ומשליכן מפני שהשמש עתיד לייבשן ולכומשן ואין אדם טומן אלא שהשרשין שיעמדו לחין ולא יכמושו:

&lt;קטע סוף=קיג א/&gt;
===[[שבת קטו ב|דף קטו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קטו ב/&gt;
&lt;b&gt;אע&quot;פ שיש בהן אותיות השם כו'&lt;/b&gt; פי' ומאי דאמרי' שאם היה השם כתוב על ידות הכלים שיגוד מגנז אותו אמת שהוא טעון גניזה בחול אבל בשבת לא טרחינן לאצולי' כיון דלא ניתן לכתוב שם:

&lt;קטע סוף=קטו ב/&gt;
===[[שבת קיז א|דף קיז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קיז א/&gt;
&lt;b&gt;מי דמי התם נעשה בסיס לדבר מהמותר כו'&lt;/b&gt; פי' מה שהיה אוסר ר' ישמעאל לטלטלו מחמה לצל מקני שהפסח שהוא מוכן דאע&quot;ג דלא חזי לאכילה כל יומא אין דין מקצה בקרבנות שאין שבות במקדש אלא העור הוי מוקצה והפסח נעשה בסיס נעור שהיא מוקצה ומש&quot;ה אסר ר' ישמעאל אב הספר נעשה בסיס לתיק שהוא מותר בטלטול שהרי מטלטלין תיק לבדו דתורת כלי שי עליו ואין כאן אלא טלטול דטרחא בעלמא וכיון דלא טרח טירחא יתירה אל אאגב דמציל הספר מציל תיקו עמו שרי ומהדר דמאע&quot;פ שיש בתוכן מעות (מהדדי ליה) שהן מוקצות ואפ&quot;ה שרי לטלטלינהו אגב הספר ה&quot;נ נטלטל העור אע&quot;פ שהוא מוקצה אגב הפסח ודחיי' מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר ולדבר האסור הכא נעשה בסיס לדבר שכולו אסור פי' הספר והתיק עם המעות דומה לכלכלה והאבן בתוכה שאם יש בתוכה פירות שמותר לטלטלה אבל אבן בלחוד לא וה&quot;נ גבי האי פסח הוא בסיס לדבר שכולו אסור דהיינו העור והמורה פירש שהעור נעשה בסיס לבשר שהבשר אסור לטלטלו מושם דהוי מוקצה שאינו נאכל ביומו ואינו נ&quot;ל שהעור גורם איסור לבשר וא הבשר לעור והכי משמע לישנ' דגמרא:

&lt;קטע סוף=קיז א/&gt;
===[[שבת קכא א|דף קכא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכא א/&gt;
והתניא הזב והזבה המצורע והמצורעת בועל נדה וטמא מת טובלין כדרכן ביוה&quot;כ נדה ויולדת טובלין בלילי יוה&quot;כ בטל קרי טובל והולך כל היום כולו ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעה אינו יכול לטבול פי' ת&quot;ק סבר טבילה בזמנה מצוה הילכך הזב והזבה ושאר טמאין שחל יום שביעי שלקן ביוה&quot;כ טובלין בו ביום ונדה ויולדת שלח ליל שמיני שלהם בלילי יוה&quot;כ טובלין בו בלילה כדי לקיים טבילה בזמנה ובעל קרי טובל והולך כל היום כולו ואע&quot;פ שראה קרי מן המנחה ולמעלה ששוב א&quot;צ להתפלל טובל ביוה&quot;כ כדי לקיים טבילה בזמנה ור' יוסי אומר בכולהו פליגנא עלך דטבילה בזמנה לאו מצוה ואל דחינן יוה&quot;כ מקמה ואין אחד מהם טובל ביוה&quot;כ אך בעל קרי שאסור להתפלל עד שיטבול טובל ביוה&quot;כ כדי שלא יפסיד תפלת יוה&quot;כ אבל מן המנחה ולמעלה שכבר כלו תפלות יוה&quot;כ אינו יכול לטבול אלא ממתין וטובל למוצאי יוה,כ וא אמרי' טבילה בזמנה מצוה:

אמר ר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ירושלמי ביומא דר' אמי נפלה דליקה בכפר אפיק ר' אמי כרוז בשוקיהון דארמאי ומר מן דעבד לא מפסיד א&quot;ר אלעזר בר' יוסי קומי ר' יוסי סכנה הוות כו' אפי' ר' איטפי ולא כן תני אין אומרים יעשו דברם בקטנים ובגוים אלא אפילו בישראל ואפילו בגדולים:

&lt;b&gt;אבל קטן שבא לכבות כו'&lt;/b&gt; ולא כן תני ראו אותו יושב ומלקט עשבים אין את זקוק לו תמן אין לו צורך בעשבים ברם הכא יש לו צורך בכיבוי ובפ' אלו הנחנקין נמי אמרי' מאן שמעת ליה דאמר מלקקל בחבורה חייב ר&quot;ש:

&lt;קטע סוף=קכא א/&gt;
===[[שבת קכב א|דף קכב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכב א/&gt;
&lt;b&gt;קרנות של בית ר' מותר לטלטלן בשבת.&lt;/b&gt; פ' עגלות היו למרכבת אנשים ומותר לטלטלן בשבת ואע&quot;פ שהן נגררות אפילו ר' יהדוא דאסר לגרור מטה וספסל הכי שרי וכדתנן בשלהי פ' י&quot;ט. ר' יהודא אומר כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהוא כובשת והתם אמרי' תרי תנאי אליבא דר' יהודא דאיכא מאן דאסר ואתא ר' אבא למימר דהלכה כמאן דשרי:

&lt;b&gt;אי משום דסבר לה כר' אלעזר דאמר בחותם אחד עיין בפ' אין מעמידין במהדורא תליתאה: &lt;/b&gt; 

&lt;b&gt;אם בשביל ישראל אסור נ&quot;ל שאסור לכל ישראל.&lt;/b&gt; ולא אמרינן הכא שאם עשה בשביל ישראל זה שיהא מותר לישראל אחר כדאמרי' בבא מחוץ לתחום בפ' אין צדי ובפ' בכל מערבין שאם בא בשבי ישראל זה מותר לישראל אחר והכא סתם קאמר אם בשביל ישראל אסור דמשמע אסור לכל ישראל. וטעמא דמילתא יש לומר משום דהכא מלאכה האסורה מן התורה והבאת חוץ לתחום היא מדרבנן. אי נמי יש לומר הבאת חוץ לתחום דטריחא מילתא למיזל התם לא גזרו אלא בישראל זה שהביא בעבורו וגזירה שמא יאמר לו עוד לך והבא אבל ישראל אחר שאין מכירו לא יאמר לו לך והבא והילכך שרי. אבל הכא דליכא טירחא יתירא אסור לכל ישרלא גזירה שמא יאמר לו שיעשה עוד בשבילו. ומספקא לי אם הביא גוי לישראל מים בכרמלית דלכיא רסור תורה כ&quot;א דרבנן אם הוא יכול לשתותם דבמתני' לא תנן אלא אסור תורה ואי מדמינן כל איסורי דרבנן להבאת חוץ לתחום. או דילמא בחוץ לתחום יש לומר דאחמור רבנן מפני שישראל אסור ללכת שם וגזרי השמא יאמר לגוי שילך ויביא לו אבל מים דרך כרמלית שיכול ישראל ללכת שם ולשתות לא גזרו:

&lt;קטע סוף=קכב א/&gt;
===[[שבת קכג א|דף קכג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכג א/&gt;
הא מני ר' נחמי' היא דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמיש נ&quot;ל דל&quot;ג אלא הא מני ר' נחמיה היא בלחוד. ופי' דאסר כלים שמלאכתן לאיסור אפילו לצורך מקומן כדכתיב לקמן במהדורא תנינא:

&lt;b&gt;למימרא דסר רב נחמן דטלטול מן הצד לאו שמי' טלטול &lt;/b&gt;פי' נ&quot;ל דלאו מושם דפסק הילכתא כבן תדאי ילפי' הכא דגם ת&quot;ק טלטול מן הצד שרי ומאי קאמר ר&quot;נ מלמטה למעלה אסור. אפילו כת&quot;ק לא אתי אלא הכי קא מקשה לי' מדפסק הילכתא כבן תדאי אלאמ שמיעא לי' הך בריתא דשרי טלטול מן הצד בין למר בין למר ול&quot;פ אלא כשמכוסה כולה דלא שרי ת&quot;ק לאחוזי גחלים ע&quot;י כוש וכרכר ובן תדאי שרי ס&quot;ל כי הך ברייתא מדפסק הלכה כבן תדאי. וא&quot;כ אמאי אסר גבי פגליא מלמטה למעלה:

&lt;b&gt;וחררה שטמנה בגחלים.&lt;/b&gt; נ&quot;ל דאע&quot;ג דלא כבו אין בהן אלא איסור מוקצה ולאו מושם הבערה דלא מקרי הבערה אלא כשמבעיר שלהבת והילכך בין כבו בין לא כבו מותר לטלטלה והן ננערות מאליהן ולא היא דוקא כב' אבל אם לא כב' הויא הבערה כשמהפך בהן דהכי אמרי' בכריתות בשלהי פ' ספק אכל חלב. ת&quot;ר החותה גחלים בשבת חייב חטאת ר&quot;ש בן אלעזר אומר משום ר&quot;א בר' צדוק חייב שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר התחתונות:

&lt;b&gt;ואמאי והא פשוטי כל עץ נינהו כו'&lt;/b&gt; עיין מ&quot;ש בפ' כ&quot;ב דכלים:

&lt;קטע סוף=קכג א/&gt;
===[[שבת קכד א|דף קכד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכד א/&gt;
הכא במאי עסקינן מחמה לצל ק&quot;ל טובא השתא רבא דלא אסרו אלא מחמה לצל מוקי למדוכה ועלי חמה לצל. וכ&quot;ש רבה דאסר אפילו לצורך מקומו דמצי לאוקימנה בין מחמה לצל בין לצורך מקומו ואמאי כי אקשי לי' אביי לעיל נייהו פריק לי' הא מני ר' חנניא היא. ונ&quot;ל דרבה דפריק לעיל הא מני ר' חנניא היא שפיר פריק לי' דלא מצית לאוקימנ' מחמה לצל או לצורך מקומו הא לצורך גופו שרי דאינהו מוכחי דאפילו לצורך גופו אסור דמפליג במדוכה בין יש בה שום ובין אין בה ששום ש&quot;מ דכי איןו בה שום אפילו לצורך גופא אסורה דאם איתא דלצורך גופא שריא אדמפלג בין יש בה שום ובין אין בה שום ליפלוג וליתני בדידה לצורך מקומה או מחמה לצל אסורה אבל לצורך גופא שריא. אבל השתא דפסיק ותני אם אין בה שום אין מטלטלין אותה ש&quot;מ דאפילו לצורך גופא שרי אמאי איצטריך למיתינ לקצב עליו בשר דמשמע משום שמחת יו&quot;ט שרו לה. והא אפילו בכל תשמיש שהן צריכין לו מותר א&quot;ה ש&quot;מ אם קוצב עלי' בשר אסור לטלטלו אפילו לצורך מקומו. הילכך רבה שתירץ לו הא מני ר' חנניא היא העיקר תירץ לו. אבל רבא שתירץ לו מחמה לצל לפי שיטתו השיבו שאביי הי' מקשה לו כך בשלמא לרבה דאמר לצורך מקומו אסור מצי לאקומינהו לצורך מקומו אל לדידך דשריית אפילו לצורך מקומו היכי מוקמת להו. ואהדר לי' שגם אני יכול להעמיד המחמה לצל ולחלק ביניהם כמו שאתה מחלק לרבה אבל מיהו עיקר התירוץ הוא דתני ר' חנניא נינהו כדפריק רבה: וכדתריץ רבא גופי' לעיל במדוכה דר' נחמי' היא ולעולם אחר התרת כלים נשנית ותירץ העלי הוא מפני שהאדם מייחד לו מקום כדתריץ רבא לעיל ומש&quot;ה לא מנאו ר&quot;א לעיל כשאמר קנים ומקלות וקלוסטרא ומדוכה קודם התרת כלים נשנו:

&lt;קטע סוף=קכד א/&gt;
===[[שבת קכה א|דף קכה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכה א/&gt;
&lt;b&gt;אלא אמר רבא בשבחי' דהאי תנור קא מיפלגי.&lt;/b&gt; פי' וס&quot;ל דכל דלא הוה מנא לענין טומאה לא הוה מנא לענין שבת ואע&quot;ג דחזי לאשתמושי בי':

&lt;קטע סוף=קכה א/&gt;
===[[שבת קכו א|דף קכו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכו א/&gt;
&lt;b&gt;קנה שהתקינו בעה&quot;ב להיות פותח ונועל בו כו'&lt;/b&gt; פי' כך הוא הקנה למנעול כמו הפקק לחלון שאם הי' קשור ותוי דמי לדלת שנוטלין ופותחין בה ואם לאו דמי לבנין כך הוא זה הקנה אם הוא קשור ותלוי דמי למפתח שנועלין ופותחין בו ואם לאו דמי האי נעילה דנעיל בהאי קנה כבנין:

&lt;קטע סוף=קכו א/&gt;
===[[שבת קכז א|דף קכז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכז א/&gt;
איבעיא להו הני ארבע וחמש קופות דקא אמרי' אע&quot;ג (דלית) [דאית] לי' אורחין טובא או דילמא הכל לפי האורחין. פירש המורה איבעיא להו אליבא דרב חסדא. ואינו נ&quot;ל דהיכי תיסק אדעתיק למימר דרב חסדא דאמר חמש אין טפי לא באורחין מועטין קאמר אבל באורחין טובא אפילו טובא נמי א&quot;כ שמואל דפליג עלי' ואמר אפילו טובא נמי באורחין מועטין קאמר. וכיון דאורחין מועטין נינהו. אמאי שרינן להו לפנות אפי' טובא שלא לצורך א&quot;ו לא שרא שמואל לפנות טובא אלא לפי צורך האורחין מכלל דרב חסדא אפילו באורחין טובא לא שרא אלא ה' קופות. והך בעיא היא אי הוה הלכם כרב חסדא ואע&quot;ג דאית לי' אורחין טובא לא שרינן לי' אלא ה' קופות או דילמא הלכה כשמואל והכל לפי האורחין:

&lt;קטע סוף=קכז א/&gt;
===[[שבת קכח א|דף קכח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קכח א/&gt;
&lt;b&gt;ובלבד שלא יקטום בכלי פירש המורה כדרך חול.&lt;/b&gt; כדאמרן האי מאן דפריס סילקא דדמי לטוחן שאינו נ&quot;ל שא&quot;כ אל יחתוך אדם צנונות או כרישים עבים חתיכות קטנות על שלחנו או לא יפתוח את פתו דהוי תולדה דטוחן אלא כל מידי דבעי למיכלי' לית בי'. משום טוחן ופריס והאי דקאמר הכא שלא יקטום בכלי נ&quot;ל מפני שהן קשים כעצים מיחזי כמאן דקטים להו לצורך שום תיקון ולאו לצורך אכילה:

&lt;b&gt;דג תפל אסור לטלטלו.&lt;/b&gt; ואי אמרת נימלחי' משוי לי' אוכלא ואסור לשוויי אוכלא בשבתא אי נמי לא חזי ההוא יומא אע&quot;ג דמלח עד שיתייבש מפני שהוא רך ומאוס לאוכלו חי:

&lt;קטע סוף=קכח א/&gt;
===[[שבת קל ב|דף קל עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קל ב/&gt;
&lt;b&gt;חדא דר' אליעזר שמותי הוא.&lt;/b&gt; פירש המורה ברכוהו כדאמרן בהזהב. ואינו נ&quot;ל שהי' קורין אותו בלשון גנאי. ואף בשעת המעה אומר וברכוהו ולא שמתוהו. ואני שמעתי שהי' מתלמידי שמאי ומפני זה יאן הלכה כמותו:

&lt;קטע סוף=קל ב/&gt;
===[[שבת קלא א|דף קלא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קלא א/&gt;
&lt;b&gt;אלא אמר רב אשי.&lt;/b&gt; מי גרם לחצרו שיאסרו בתים ואינן. פי' מי גרם לאסור לטלטל מחצר לחצר ואע&quot;פ שלא שיתפו עירוב הבתים שערובי בתים כל חצר וחצר לעצמן ושכוחי מאני דבתים בחצר וגזרי' כלים ששבתו בחצר אטו כלי הבתים אבל אם לא עירבו גם הבתים דלא שכיחי מאני דבתים בחצר מותר לטלטל מחצר לחצר כר&quot;ש. ורב סבר הלכה כר&quot;ש והאי שלא עירבו אז מותר לטלטל מחצר לחצר. אבל אם עירבו אססור טלטל מחצר לחצר גזירה משום מאני בתים. והילכך כל זמן שהחצירות מותר לטלטל מזי לזו גם בכל המבוי נמי מותר לטלטל אבל אם עירבו הבתים והחצרות לא שיתפו כי היכי דאסור לטלטל מחצר לחצר הה&quot;נ אסור לטלטל בכל המבוי משום דססבר רב הלכה כר&quot;ש דאמר חצרות וקרפיפות רשות אחת הן. ומבוי כמו קפף דומה ומבוי וחצרות רשות אחת הן. ואע&quot;פ שהחצרות מוקפות מחיצות לא חשיבי הנהו מחיצות לר&quot;ש כלל דלא חשיבי לי' מחיצות אלא מחיצות הבתים המצריכות לערב בין בית ובית. אבל מחיצות דחצרות כאלו אינן והוו להו כחמש חבורות ששבתו בטריקלין ואין מחיצות ביניהן שאינן צריכות לערב. וכין שאין מחיצותיהן חשובות כלל הו&quot;ל מבוי וחצרות כאלו הי' פתוחין ופרוצין זה לזה ואויר א' הן וכיון שאויר א' הן. אינך יכול לחלקו ולומר חציו אסור וחציו מותר. הילכך אם לא עירבו הבתים שהחצרות מותרות לטלטל מזו לזו כלים ששבתו לתוכן הוא הדין גם המבוי מותר לטלטל בכולו כלים ששבתו לתוכו. אבל אם עירבו הבתים שאסור לטלטל מזו לזו. כך אסור לטלטל בכל המבוי שאורי אחד הוא נחשב חלל ואויר המבוי עם אויר החצרות ואי אפשר להיות חציו אסור וחציו מותר:

&lt;קטע סוף=קלא א/&gt;
===[[שבת קלב ב|דף קלב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קלב ב/&gt;
&lt;b&gt;דילמא משום גברא הוא דלא חזי &lt;/b&gt;פי' ואע&quot;פ שמ&quot;מ חמורה הצרעת שטומאתה דוחה את העבודה משא&quot;כ בטומאת מת. אנן אקציצה דצרעת מהדרינן כדאמרינן מילה דוחה אותה וא&quot;כ מה שאומר דצרעת דוחה את העבודה מקציצתה קאמר שאין קוצצין את הבהרת מפני העבודה:

&lt;b&gt;נגעים טהורין מאי איכא למימר.&lt;/b&gt; אי הוה בעי הוה א&quot;ל ונגעים טהורין מנלן דדחו עבודה. אלא דרב אשי בעי למימר דמן דינא הוא דאל דחיא עבודה צרעת ואפילו בנגעים טהורים משום דבעידנא דקא מיעקר לאו נא מקיים עשה

&lt;b&gt;ונגעים טהורים פירש המורה כגון בוהק ופרחה בכולו.&lt;/b&gt; ואינו נ&quot;ל דבוהק אינו נגע דכל שהוא מקרום ביצה ולמטה לא מקרי נגע והקוצצו אינו עובר ומאי דמרבה בספרי עד שלא נזקק לטומאה הוא נגע מקרום ביצה ולמעלה אלא שאין בו סימן טומאה שער לבן ומחי' ופסיון ופרחה בכולו נמי אין לומר בו שלא יקוץ כיון דפרחה בכולו אטו כל גופו יקוץ ונראה לי דנגעים טהורים הם נגע העומד שני שבועות ולא פשה ולה הביא סימן טומאה שהוא טהור כדתנן בפ&quot;ק דנגעים וכל זמן שיולדו בו סימני טומאה הוא טמא כדתנן בפ&quot;ג דנגעים עור הבשר מטמא בשני שבועות ובשלשה סימנין בשער לבן ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני' ואחר הפטור והפסיון בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ואחר הפטור. והילכך כיון שראוי להיות טמא אסור לקוצו ולא זמן שהנגע בו אע&quot;פ שהוא טהור פסול לעבודה כדתנן בפרק מומין אלו בבכורות ובעלי נגעים טהורין פסולים באדם וכשרים בבהמה:

&lt;קטע סוף=קלב ב/&gt;
===[[שבת קלג ב|דף קלג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קלג ב/&gt;
&lt;b&gt;מהו דתימא האי דם מופקד פקוד כו'&lt;/b&gt; פי' ה&quot;א דם מופקד פקוד ובלא מציצה נמי עתיד הוא לצאת ואל בא התנא להתיר המציצה אלא משום דעביד טירחא יתירא קמ&quot;ל דחבורי מיחבר וסכנה הוא לו. והמציצה שהתיר התנא חבורה גמורה היא ומשום סכנה התירו לו:

&lt;קטע סוף=קלג ב/&gt;
===[[שבת קלד ב|דף קלד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קלד ב/&gt;
&lt;b&gt;רב יהודא ורבה בר אבוה דאמרי תרווייהו כיצד קתני כו'&lt;/b&gt;. פי' ת&quot;ק סבר כיצד מרחיצין אותו ע&quot;י זילוף והזילוף נמי ביד אבל אל בכלי אבל לרחוץ כל גופו אסור שכמו שאסרו רחיצת כל גופו לגדול כדאמרן בפ' כירה הה&quot;נ אסרו אותה לקטן. וראב&quot;ע סבר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת וכ&quot;ש יום שני ויום ראשון וכ&quot;ש לפני המילה דלא גזרו רבנן רחיצת כל גופו לא בגדול ולא בקטן מפני שהוא צריך לרחיצה בחמין. ורבא פירש דגם ת&quot;ק מתיר הי' רחיצת כל גופו בין לפני המילה בין לאחר המילה ודוקא יום ראשון למילתו הי' מתיר לרחוץ אבל יום שלישי לא הי' מתיר אלא בזילוף וא ברחיצה וראב&quot;ע הי' מתיר גם יום השלישי ברחיצה ואין בין ת&quot;ק לראב&quot;ע אלא יום שלישי אב יום ראשון ויום שני ולפני המילה גם ת&quot;ק שרי. ואיפסקא הלכה כראב&quot;ע דשי אפילו יום שלישי בין בחמין שהוחמו בערב שבת בי בחמין שהוחמו בשבת. בין הרחצה מילה. בין הרחצת כל גופו מפני שסכנה היא לו וכל סוגיא דשמעתא אזלא דאל מחללינן עלי' שבתא להחם לו חמין בשבת דעד כאן לא שרינן לי' אלא רחיצת גופו אבל להחם לו חמין בשבת אסור דהא מרחיצין קתני ולא מחמין ועוד דתנן בין לפני המילה בין לאחר המילה דמשמע דין אחד להם. והיאך נוכל לחלק ביניהן ולומר דרחיצה דקמי מילה לא דחיא שבת. ודבתר מילה דחיא שבת כדכתבית במהדורא תנינא א&quot;ה מוכחא מתני' דלא שרינן לי' אלא רחיצה בלחוד או שיעשו לו חמין בשבת ומרחיצין דר' אלעזר דומיא דמרחיצין דת&quot;ק הוא ולא שיחמממו לו חמין בשבת והאי דאמר שהוחמו בשבת ע&quot;י גוי הוי כדפריש ריב&quot;ם זצוק&quot;ל ((ומפני שבמעשה) והאי דקאמר מפני שסכנה היא לו לאו סכנה ממש שנחלל עליו את השבת שיאן המילה מכה של חלל אלא לדחות מפניו הרחיצה שהיא איסור דרבנן. ורב אחא משבחא ורבינו יצחק מפא&quot;ס ובעל ה&quot;ג זצו&quot;ל שמתירים היכא דאשתפיך חמימי' ואיבדור ממני' בתר דאימהיל שמחללין עליו את הבת מפני שסכנה היא לו צריכן ראי' גדולה לדבריהם. ואינו נ&quot;ל ההיתר שלה' לחלל עליו את השבת דכי היכי דעקמי מיל הלא מחללינן כדמוכח בפ' הדר עם הנכרי הה&quot;נ לאחר המילה לא מחללינן דהכי תנן בין לפני המילה בין לאחר המילה דמשמע דינן שוה ודברי רבא שהביא בעל הלכות גדולות דאמר הכל אצל מילה חולין הן ואחד קטן בריא ואחד קטן חולה מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת בפסחים בפ' אלוא דברים הן. והכי אמרי' התם השיב ר&quot;ע הזאת טמא מת שחל להיות שביעי שלו בערב הפס' שחל להיו' בשבת תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנ' ארבע אמות דרך רה&quot;ר וליעבר' דהא שמעי' לי' לר' אליעזר דאמר מכשירי מצוה (דוחין שבת) הנ&quot;מ היכי דגברא חזי אבל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עלי'. אמר רבה לדברי ר&quot;א קטן בריא מחמין לו חמן להברותו ולמולו דהא חזי קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי פי' קטן חולה ששכל זמן שלא ירחיצוהו בחמין לא יראה למול ואם ידחוהו יראה למול. ולהכי קרי ליה חולה שהוא צריך להתחזק בחמין קודם המילה כדי שיוכל לסבול צער המילה אבל לא חולה ממש דא&quot;כ לאו בר מילה הוא כלל כדתנן קטן החולה ממתינין אותו עד שיבריא וכיון שבלא חמין אין ראוי למול לא חל חיובא עלי' ואין מחמין לו חמין בשבת אמר רבא אי בריא חמין למה לי אלא אמר רבא הכל אצל מילה חולין הן ול&quot;ש בריא ול&quot;ש חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי כך מצאתי כתובה הגירסא בכל הספרים וכך גורס גם המורה ופירש חולין הן כל זמן שלא נדיחנו בחמין ואפילו לר&quot;א צריך להיות מחמין חמין מע&quot;ש ובעל הלכות שגורס אלא אמר רבא הכל אצל מילה חולין הן ואחד קטן בריא וא' קרטן חולה מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת נראים לי דבריו בזה וגריסת הספרים אינה נראית לי דהא כל דרמי עלי' חיובא בחול דחו מכשירי שבת לר' אליעזר ואם כל הקטנים לא רמו עלייהו חיובא א&quot;ע היאך צוה השם למול כל אדם יכול להיפטר משום דלא רמי עלייהו חיובא ולא עברי בעשה. אלא ודאי אע&quot;ג דחולין הן כך צוה להחם ולמול כמו שצוה להביא איזמל ולמול (מחמין). וכיון שכך צוה בחול גם השבת דוחין והילכך מחללין גרסינן ולא דמיא מילתא דרבא לרבה. דרבה חילק בין בריאים לחולים והילכך יש לומר על בריאים רמאי חיובא ולא על חולים אבל רבא דאמר הכל חולין הן בעל כרחין הכי רמיא עלייהו חיובא בחול להחם ולמול והילכך גם בשבת מחמין אב מיהו כל זה הוא אליבא דר' אליעזר כדאמרי' בפירוש התם לדברי ר' אליעזר אבל לרבנן דאמרי שאין המכשירין דוחין את השבת בודאי שאין מחממין חמין בשבת. ומפני שקראו הקטן חולה נתן עליו בעל ההלכות תורת חולה לחלל את השבת ואל היא דלא נקרא חולה אלא שצריך להתחמם בחמין להתחזק ולמול ולא שיהא מסוכן לחלל עליו שבת כדין חול ההמסוכן למות:

&lt;קטע סוף=קלד ב/&gt;
===[[שבת קלה א|דף קלה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קלה א/&gt;
&lt;b&gt;א&quot;כ ר' אליעזר הקפר טעמייהו דב&quot;ש אתא לאשמעי' עיין בפרק קמא דעירובין במהדורא תליתאה:
&lt;/b&gt;

&lt;קטע סוף=קלה א/&gt;
===[[שבת קלה ב|דף קלה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קלה ב/&gt;
ויש יליד בית נימול לאחד גרסי' ואל לאחר שמנה וכך מצאתי בכל הספרים וה&quot;ג בירושלמי יש קטן נימול ליומו היך עביד' ילדה ואח&quot;כ נתגיירה נימול ליומו. נתגיירה ואח&quot;כ ילדה נימול לשמנה:

&lt;קטע סוף=קלה ב/&gt;
===[[שבת קלו א|דף קלו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קלו א/&gt;
&lt;b&gt;מאי לאו בהא קמיפלגי דמ&quot;ס חי הוא.&lt;/b&gt; פי' חשוב חיותו קצת ולפיכך שחיטתו מטהרתו והה&quot;נ דחשיב חיותו שאסור לחבול בו בשבת דלא כמחתך בשר מת דמי. ומש&quot;ה אין מלין אותו בשבת. דאע&quot;ג דאמרי' חי הוא לאו שנחלל עליו את השבת דכיון דקים לן שאינו יכול לחיות לאו בר מילה הוא או דמי לטרפה שאינה יכול' לחיות דטרפה אע&quot;ג דאינה יכול הלחיות הרי הוא כחי לכל דבר וגיטו גט. כדאמרי' בו שחט בו שנים או רוב שנים ואמר כתבו גט לאשתו כותבין ונותנין וכי היכי דגיטו גט ה&quot;נ דקידושין קדושין. וזוקק לייבום ופוטר מן הייבום. ובפ' הקומץ בתרא אמרי' דטרפה חייב ליתן חמש סלעין כדכתבי' ההם וחייב הוא בכל המצו' שבתור' ואם נולד טרפה בר מילה לשמונ' הוא ודחי שבת. כללו של דבר הרי הוא כחי לכל דבריו לבד בזה שההורגו אינו נהרג. ומ&quot;ש טרפה מבן שמנה שבן שמנה אינו ראוי לחיות עד שלשים יום. והילכך אינו כחי לכל דברי'. אבל טרפה יכול לחיות עד שנים עשר חודש. והילכך הוא כחי לכל דבריו: ומ&quot;ס מת הוא פי' ואל בר חבורה הוא אבל מיהא לא מטמא עד שימות ולא דמי לנטל ירך וחלל שלה ולנשברה מפרק' ורוב בשר עמה ולעשא' גיסטרא שהן כנבלה ומטמאין אע&quot;פ ששמפרכסין דההוא פירכוס לא הוי אלא כזנב הלטאה שמפרכסת אע&quot;פ שהיא חתוכה אבל פירכוס דבן שמנה כיון שיכול לחיות עד כ&quot;ט יום חשוב פירכוס ולא מטמא עד שימות ולא דמי לנטל ירך וחלל שלה ולנשברה מפרק' ורוב בשר עמה ולעשא' גיסטרא שהן כנבלה ומטמאין אע&quot;פ שמרכסין דההוא פירכוס לא הוי אלא כזנב הלטאה שמפרכסת אע&quot;פ שהיא חתוכה אבל פירכוס דבן שמנה כיון שיכול לחיות עד כ&quot;ט יום חשוב פירכוס ולא מטמא עד שימות וראיתי שריב&quot;ם זצק&quot;ל כתב על דכ&quot;ע מת הוא כמו טרפה והחובל בין בטרפה בין בבן ח' לא יהא חייב דכמתים דמי דהוצאת נשמה היא ונטילת נשמה לא שייך בהו דמתים הן וההורג אפילו אדם טרפה פטרו דגברא קטילא קטל. וה&quot;נ לא שייך בהו חבורה ואינם נ&quot;ל דבריו כלל. דטרפה כחיהוא לכל דבריו. ומש&quot;ה שחיטתו מטהרתו משא&quot;כ בבן ח' וכיון דשחיטתו חשובה לטהרו היאך לא תהא חבורתו חבורה. ואפילו לפי מה שברנו דבן ח' הוי כחי לא דמי לטרפה כדפרישית. ואל תביא ראי' מההורגו שפטור משום דבעי' כל נפש והאי כיון דעתיד הוא למות כגברא קטילא הוי ודוקא לענין זה אבל לכל דבר כחי' הוא לכל דבריו שהרי גיטו גם. וה&quot;ה לכל מילי כדפרישית:

&lt;b&gt;אמר רב יהודא אמר שמואל הלכה כרשב&quot;ג &lt;/b&gt;פי' ה&quot;נ חזקה מסייעת את המיעוט שהולד כל זמן שהיא במעי אמו בחזקת שלא כלו לו חדשיו הוא והילכך לא סמכי' ארוב נשים יולדת בן קיימא כדי להוציאו מחזקתו אלא חיישי' למיעוטא דמפילות ומוקמינן לי' אחזקי' אבל היכא דאין החזקה מסייעת המיעוט התם ודאי לא חיישי' למיעוטא כדכתבית בפ' שלישי דבכורות משום רבינו תם זצוק&quot;ל עיין מה שכתבתי בהכל שוחטין במהדורא תליתאה:

&lt;b&gt;המברך אומר ברוך אשר קידש כו'&lt;/b&gt; פי' אע&quot;פ שבירך על המילה עוד חוזר ומברך כורת הברית מפני שניתנה מצוה זו לאבות מה שאין כן בכל המצות:

&lt;קטע סוף=קלו א/&gt;
===[[שבת קלח א|דף קלח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קלח א/&gt;
&lt;b&gt;משום מאי מתרינן בין.&lt;/b&gt; פי' כיון דהבערה לחלק יוצאת כאלו כתיב לאו אכל מלאכה ומלאכה דמי והו&quot;ל כמו לאוין דחלב ודם שהן חלוקין זה מזה וצריך להתרות על החלב מושם חלב ועל הדם משום דם וכך על כל מלאכה ומלאכה:

&lt;b&gt;מה דרכו&lt;/b&gt; של בורר נוטל אוכל ומניח פסולת ה&quot;נ נוטל אוכל ומניח פסולת. פי' מפריש הפסולת מן האוכל ונוטל האוכל ומניח הפסולת וה&quot;נ הכי עבוד א&quot;ר זירא כוותי דידי מסתברא מה דרכו של מרקד פסולת למעלה ואוכל למטה כו'. פי' לא דמי המשמר לבורר דבורר הוי כחטים כשכיברן בכברה להשיר דרך הנקבים העפרירות שיש שם ונמצא פסולת לטה ואוכל למעלה אב המרקד את הקמח משיר הקמח דרך הנקבים והסובין נשארין בנפה ובין בורר חטים שהפסולת למטה ואוכל למעלה ובין המרקד שהפסולת למעהל ואוכל למטה שנין ההן נקראין פסולת מתוך אוכל שהרי מקבץ הפסולת למקום אחד ומשליכה והאוכל מניח ואוכל מתוך פסולת דאמרי' דהוי שינוי כגון שבורר האוכלין אוכל אוכל ומניח הפסולת שם שאין דרך עולם בכך ובורר דתנן בפ' כלל גדול בנפה ובכברא הוה דומיא דמרקד אלא שהמרקד בקמח והבורר בחטים והמורה פי' התם במשנה הבורר פסולת בידיו המרקד בנפה. ואינו נ&quot;ל דהתם אמרי' אלא אמר רב יוסף בורר ואוכל ביד בורר ומני' ביד ובקינון ובתמחוי לא יברור ואם בירר פטור אבל אסור בנפה ובכבר' לא ברור ואם בירר חייב חטאת אלמא אין חיוב חטא' נוהג אלא בנפה וכברה:

&lt;b&gt;טלית כפילה לא יצא &lt;/b&gt;פי' המורה לשטוח טליתו על ארבע יתדוה לישן תחתי' וראשי' מתכפלין מכאן ולכאן לצד הארץ והויין לי' כתלים להגן מן החמה דהוי אוהלא ואינו נראה דמה איסור יש בכפילת ראשי' שנעשים לו כתלים כי אם בפרישתה שעושה אהל על ראשו ומה לו לומר כפיל הונ&quot;ל לפרש כך טלית כפיל השהיתה טליתו תלוי' מבע&quot;י על יתד א' והי' היתד באמצעה ושני ראשי' משולשין מיכן ומיכן ליתד ובעבור זה קורא אותה כפילה שהיתה תלוי' כפולה שהיתד הי' באמצעה ועכשיו ביום השבת רוצה לפרוש שני ראשי' לכאן ולכאן ולשטחן על יתדות אחרים כדי לעשות לו צל ואתא למימר שלא יעשה ממנה אהל בשבת ואל אמרי' כיון שהיתה תלוי' ביתד מע&quot;ש הו&quot;ל כאלו התחיל מבע&quot;י והשתא לא הוי אלא כמוסיף בעלמא ומותר להוסיף בשבת דזה שתלאה ביתד לא מוכחא מילתא דלשם אהל תלאה שם אלא כאדם שתולה טליתו שלא תלך אנה ואנה והילכך כששוטח שני ראשיו אהל גמור קעביד אבל אם כרך מאתמול על שני ראשי' חוט או משיחה כדי למותחן בהן מוכחא מלתא שדעתו לעשות מהן אוהל הלכך כשתלאה ביתד מבעוד יום הוי תחלת אוהלא ועכשיו כששוטח שני ראשיו אינו אלא מוסיף על אוהל עראי:

&lt;קטע סוף=קלח א/&gt;
===[[שבת קלט ב|דף קלט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קלט ב/&gt;
מערים אדם על המשמרת בי&quot;ט לתלות בה רימונים ותולה בה שמרים נ&quot;ל לפרש כך שהמשמר' היא מבג' עב של פשתן או של צמר או שק ויש לה לילאו' שתולין אות' ושוטחין אותה על גבי יתדות ונותנן ע&quot;ג שמרים וכשרוצה מלקט כל הלילאת ועושה אותה כמין שק שיש לו בית קיבול ומצניע שם חפציו ומערים אדם על המשמרת ותולה אותה כמין שק ומצנעי שם רימונים שבהיתר תולה אותה להשתמש בה כדרך שק וכיון שתחלת תליאתה היתה בהיתר נמלך ומותחה ע&quot;ג יתדות ליתן עלי' שמרים דמוסיף על אהל עראי הוא:

וגני במיעברא אע&quot;ג דאמרי' בפ' יוה&quot;כ תנו רבנן ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צווארו במים ואינו חושש ותניא נמי שומרי' פירות עוברין עד צוארן במים ואינן חוששין דוקא לעבור ברגליו אבל ע&quot;י מעבורת אסור מפני שמוליך המעבורת על המים שהן כרמלית וגם לומר לגוי אסור שכל שהוא אסור לעשות אסור לומר לגוי וזה ה' עושה ערמה שיעבירנו הגוי:

&lt;קטע סוף=קלט ב/&gt;
===[[שבת קמ א|דף קמ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמ א/&gt;
&lt;b&gt;חרדל שלשו מע&quot;ש &lt;/b&gt;פי' אבל ללושו בשבת אסור וכ&quot;ש שאסו' לטוחנו בשבת אפי' ע&quot;י שינוי כדאמר'ל קמן בפלפלתא דהתם לא בעי לישה אבל הכא בעי לישה:

ד' קמא ע&quot;א דילמא את לאשויי גומות כל אלה הלכות רבא (באית) כר' יהודא משום דס&quot;ל כוות' כדאמ' לקמן בפ' נוטל ואין הלכה כמותו דקי&quot;ל כר&quot;ש:

&lt;קטע סוף=קמ א/&gt;
===[[שבת קמא ב|דף קמא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמא ב/&gt;
&lt;b&gt;נוטל אדם את בנו והאבן בידו.&lt;/b&gt; פי' טעם משנתינו הוא שמותר לטלטל המוקצה עם המוכן שהרי המוקצה בעצמו נתיר לפנינו לטלטלו ע&quot;י ככר או תינוק כ&quot;ש לטלטל המוקצה עם המוכן. א&quot;נ י&quot;ל דטעמא דמתני' היא משום דטלטול מן הצד לאו שמי' טלטול וכל כמה דלא מטלטל המוקצה בעינו אלא מטלטל המוכן והמוקצה עליו הו&quot;ל טלטול מן הצד ומש&quot;ה שרי תנא בכל הני לטלטל האבן עם התינוק ועם הכלכלה ועם חבית של יין ותרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין ולשני הטעמים הללו דוקא אם יש לו צורך באותו המוקצה אב בלי צורך אע&quot;ג דטלטול מן הצד לא הוי טלטול או מפני שמטלטלו עם המוכן למה רוצה לטלט' המוקצ' א&quot;ו לא התיר התנא אלא לצורך:

&lt;b&gt;רבא כר' נתן ס&quot;ל &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דרבא גופי' אמר לעיל בפרק המצניע דמודו רבנן לר' נתן באדם מ&quot;מ לא מצינו בפירוש שאמר סברא זו כ&quot;א ר&quot;נ ומש&quot;ה כר&quot;נ ס&quot;ל ולא למעוטי רבנן:

&lt;b&gt;רבא כר&quot;ש ס&quot;ל כו'&lt;/b&gt; כתב ריב&quot;ם זצק&quot;ל וגבי כיס שבצואר המת נמי פטור דהוי הוצאה שא&quot;צ לגופה דלהוצאת הכיס א&quot;צ אבל כשתלוי בחי צריך להוציאה לטייל בו הקטן שלא יבכה וצריכה לגופה ואינו נ&quot;ל כלל שהרי הוכחתי לעיל בריש פ' שמנה שרצים דכל מידי דחשיב לעלמא אע&quot;פ שהיא א&quot;צ לו מלאכה הצריכה לגופה היא וכיס נמי חשוב לעלמא והיאך יפטור בזה ר&quot;ש א&quot;ו טעמא דמילתא כדפריש המורה דכיס שהי' תלוי בצוואר לשחק בו אגב מררי מבטל לי' לגבי' ולא חשוב ליה האי שעתא. וזה פתרון נאה דאע&quot;ג דהאי חשוב אגב מררי' מבטל לי' ההיא שעתא והו&quot;ל כאחד מתכריכיו ומו שהמטה חשובה לכ&quot;ע ומפני שהיא תשמיש למה היא בטלה אצל המת ופטור עלי' הה&quot;נ כל תכריכי המת בטלין אצל המת והכיס עמהן:

&lt;b&gt;תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דטלטול מן הצד לאו שמי' טלטול אל הי' מתירו התנא בלי שום צורך והכא מה צורך יש לו באותה האבן ישליך האבן ליטול את בנו. א&quot;ו מדשרי ליה ש&quot;מ דטעמא הוי משום דלא נקייט לה איהו ביד' דמאי דנקיט תינוק דבכתיפו לאו כמאן דנקיט לי' איהו דמי ומתרץ לעולם כמאן דנקיט לי' איהו דמי והכא בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו עסקי' שהוא צריך לאותה האבן לגעגעו בה. אבל אע&quot;ג דכמאן (דנקיט) לה איהו דמיא טלטול מן הצד הוא. דלא נקיט האבן לבדה אלא נקיט התינוק והאבן עליו דומיא דכלכלה ואבן בתוכה. אבל גבי הוצאה לרה&quot;ר ליכא למיפטרי' דלא הותר מן הצד אלא בטלטול דרבנן. ולא בהוצאה דאורייתא שאם הוציא אוכלין כגרוגרת ע&quot;ג עשבים אע&quot;פ שאין שיעור בעשבים חייב על האוכלין ואע&quot;פ שלא הי' על ידו ממש. והמורה פירש בתינקו שיש לו גיעגועין על אביו אם לא יטלנו הרי הוא נחלה ולא העמידו טלטול שלא בידים אגב סכנה. ואע&quot;ג דלא סכנת נפשות היא אלא סכנת חולין וא&quot;צ לכל זה. שאע&quot;פ שאין בו שום סכנה הוא מותר כיון שהוא צריך לאבן זו לגעגעו כדדאמרי' לקמן גבי כלכלה ולגבי חבית דלכל מידי דאית לי' צרך התירו טלטול מן הצד:

&lt;קטע סוף=קמא ב/&gt;
===[[שבת קמב א|דף קמב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמב א/&gt;
&lt;b&gt;אי הכי מאי אריא אבן אפילו דינר נמי.&lt;/b&gt; פי' הניחא אי מוקמית לה בכל תינוק דעלמא ואע&quot;פ שיאן לו געגועין שא&quot;צ לאבן כלל וטעמא משום דלא נקיט לה איהו דמי היינו דשני לו בין אבן לדינר דבאבן א ניחא לי' לאב דלינקטה תינוק ולא ישליכנה אבלדינהר כיון דניחא לי' לאב דלינקטי ואל ישליכנה אסור ומיהא קשיא לרבא דאע&quot;ג דניחא לי' בכיס דלינקטי' כיון דלאו איהו נקיט לי' בידי' לא מצית לחיובי'. אלא אי תיקמה בבן שיש לו געגועין ומשום צורך התירו לו יתירו לו נמי גם הדינר דאע&quot;ג דניחא לי' שיתפשם יפה טלטול מן הצד הוא והיתרוהו לצורך ומהדר דילמא אתי לאתויי בידי' והו&quot;ל טלטול גמור שלא היתירוהו אפילו לצורך:

&lt;b&gt;אמאי תיהוי בסיס לדבר אסור.&lt;/b&gt; פי' אין זה דומה למאי דאמרי' אבל במניח נעשה בסיס לדבר אסור דכל מתני' בשוכח מיייר כדבעי' למימר לקמן אלא הפ' אע&quot;ג דהוא טלטול מן הצד שאינו נוגע באבן אלא בכלכלה תיאסר כל הכלכלה בעוד שהאבן בתוכה שלמה יטלטלנה עם האבן באל צורך ישליך האבן ויטלטלנה וכל זמן שהאבן בתוכ' יהא אסור לטלטל הכלכלה ומוקמה בכלכלה מליאה פירות שאינו יכול להליך האבן מפני הפירות שבה. שאם יטנה להשליך האבן יפלו גם הפירות ופתרון המורה שפירש טעם הפירות משום דעיקרה נעשה בסיס לפירות והילכך אבן מטלטלת אגב כלי שהיא ותר אינו נ&quot;ל דאין כאן שום בסיס כלל דבשוכח מיירי מתני' וטעם ההיתר הוא משום טלטול מן הצד ובלא צורך לא התירו לו והילכך הקשה לי שיטנה וישליך האבן ותירץ לו מפני שהוא מליאה פירות וא&quot;א לו להטותה ושקיל וטרי ומסיק אלא אמר רב חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקי' דאבן עצמה נעשית דופן לכלכלה פי' האי דופן כלכלה אינו דומה לדופן קרוי' דהתם קשורה ומהודקת יפה והילכך הואי ההוא אבן כלי אבל הכא לפי שעה הוי דופן לכלכלה ולא הוי כלי שיהא מותר לטלטל הבלי צורך כגון מחמה לצל אלא לצורך כגון שהיא מליאה פירות או אע&quot;פ שאינה מלאה פירות רוצה להבאי פירות וכדי לא יפלו הפירות הוא צריך לאותה האבן ומפני שהוא טלטו מן הצד התירו אותו לצורך ונ&quot;ל שכ זה הוא בשוכח אבל במניח נעשית הכלכלכה בסיס דבר האסור ואסור לטלטל הכלכלה ואע&quot;פ שיש בתוכה פירות שהוא עצמה נעשית מוקצה בעבור האבן ואפילו ר&quot;ש מודה בזה דכיון שהאבן מוקצה גם הכלכלה נעשית מוקצה כיון שהניחה שם ע&quot;ד לעמוד שם בשבת אבל ודאי אם נפלה משם האבן בשבת הויא פלוגתא דר' יהודא ור&quot;ש דר' יהודא סבר מיגו דאיתקצאי האי כלכלה ביה&quot;ש איתקצאי לכולי יומא ור&quot;ש האי סברא לית לי' וכי היכא דכולה מתני' מיירי בשוכח כדמוקמי' לקמן באבן שע&quot;ה החבית ובמעות שעל הכר הה&quot;נ מתוקמא האי והאי דלא פרשו הכי אלא במניח כדפי' לקמן מפני שסתם אבן אינה חשובה לו להצניעה בכלכלה כמו מעות שעל הכר או אבן שע&quot;פ החבית שהיא חשובה לכסות החבית אבל מיהו מדסיפא בשוכח רישא נמי בשוכח כיון שביארתי דבמניח נעשית הכלכלה בסיס לדבר האסור ואע&quot;פ שיש בתוכה פירות אסור לטלטלה א&quot;כ מ שכתבתי ב&quot;פ כירה במהדורא תנינא גבי מיכני דתנן שאם אינה נשמטת גורר אותה בשבת אע&quot;פ שיש בתוכה מעות ותליתי ה דכיון דכלי אחר היא עם השידה הו&quot;ל כאלו הוי המעות בתוך השידה ומפני שיש בשידה כלים התרנו לטלטל הדומיא דכלכלה והאבן בתוכה שאם יש בה פירות מותר לטלטלה עם האבן אין הדבר כן שאם הניח המעות בתוך השדה אע&quot;פ שיש בתוכה הרבה כלים אסור לטלטלה דכל השחדה נעשית בסיס לדבר האסור ' אלא כך נ&quot;ל פירושה כל זמן שהמוכני נשמטת מן השידה היא כלי בפני עצמה ואם יש בה מעות אסור לטלטל השנעשית המוכני בסיס להן. אבל אם אינה נשמטת היא כלי אחד עם התיבה וכשגוררה כאלו גורר התיבה הוא ולפיכך מותר שהשידה לא נעשית בסיס למעות שתיאסר שבודאי אלו הי' משים המעות בתוך השידה היתה נאסרת כל השידה אבל עתה ששם אותה במוכני לא נאסרה השידה וכיון שא&quot;א לגרור השידה ע&quot;י המוכני מותר לגרור המוכני בשבת אע&quot;פ שהמעות עלי' שכל הטלטו' הזה אינו אלא בעבור השידה והשידה לא נאסרה אבל כשהיא נשמטת אע&quot;פ שלצורך השידה גוררין אותה כאלו היא מופרדת ממנה חשבי' לה ואסור לטלטלה:

&lt;b&gt;דתנן סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה כו'&lt;/b&gt;. אי קשיא אמאי לא אייתי רישא דתני' סאה של תרומה שנפלה למאה ואחד הגביה ונפלה מקום אחר ר&quot;א אומר מדמע כתרומה ודאי וחכ&quot;א אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון אלמא דס&quot;ל לר&quot;א תרומה בעינה מחתה. תשובה התם הוהו אמרי' דטעמא מושם דהגביה ואמר זו תהא התרומה שנפלה משום הכי מדמעת כתרומת ודאי אבל כ&quot;ז שהיא מעורבת עם החולין דומיא דמתני' לא אמרינן להכי אייתי הך סיפא דאע&quot;ג שהיא מעורבת קסבר תרומה בעינה מחתה:

&lt;b&gt;רשב&quot;א אומר נותן עיני' מצד זה ואוכל מצד זה.&lt;/b&gt; קשיא לי טובא דהאי בטבל גמור נמי אמרי' נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד זה. כדאמרי' בחולין בפ&quot;ק על ר&quot;מ שאכלם עלה של ירק בבית שאן ודילמא נותן עיניו מצד זה ואוכל מצד זה הוי ולא תימא דוקא במעשר ירק מדרבנן הוא דאמרי' הכי אבל במעשר דגם דאורייתא לא. דהא תנאי בפ&quot;ח דתוספת דמאי הקורא שם לשולי החבית לא ישתה מפי' לפי' לא ישתה משולי' מפני שהמשקין מעורבין אבל הקורא שם לפום מגורה אוכל מפי' לפיה אוכל משילי' אלמא אף במעשר תירוש ודגם דמדאורייתא נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד זה. ולא תימא דוקא דיעבד דהא הקורא קתני' אבל לכתחלה לא דהא תנן בפ&quot;ג דתרומות האומר תרומה הכרי זה בתוכו ומעשרותיו בתוכו ותרומת מעשר זה בתוכו. ר&quot;ש אומר קרא השם וח&quot;א עד שיאמר בצפונו או בדרומו אלמא כל היכי דמסמן לי' מקום שרי. ול&quot;פ אלא כשאמר בתוכו ועד שיאמר לכתחל' ושמע וכיון דלגבי טבל גמור אשכחן דנותן עיניו בצד זה ואוכל מצד זה אמאי תנן אין מגביהין תרומות ומעשרות ביו&quot;ט ואצ&quot;ל בשבת ונימא כיון דיכול ליתן עיניו בצד זה וליכול בצד זה כמתוקן דמי ונגבי' בשבת תרומה ומעשר כדשריר' יהודא להעלות את המדומע משום האי טעמא ותו ר' יהודא אמאי פליגי בהעלאת המדומע בלחוד. ליפלוג נמי בהגבהת תרומה ומעשרות ולישר' להו להגביהן ותו אמאי תנן לעיל ב&quot;פ מפנין את הדמאי אבל לא את הטבל ולא מעשר שני והקדש שנפדו ומקשי' בדמאי. והא לא חזי לי' ומתרץ כיון דאי בעי מפקר להו ניכסי' והוי עני וחזי ליה. ומה צורך לכל זה הדוחק הטבל בעצמו נפנה מיגו דיא בעי מצי מתקן לי' דנותן עיניו בצד זה ומטלטל מצד זה. וגם מעשר שני והקדש נמי נפנה מתוך שיכול לומר יהא מחולל על המעות שיש לו. כדאמרי' בלוקח יין מבין הכותים בפ&quot;ק דחולין ותו אמאי אמרי' בפ' כירה טבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותיקנו מתוקן. ומה צורך לומר שאם עבר והלא בלא עבירה יכול לתקנו ליתן עיניו בצד זה וליכול מצד זה ונ&quot;ל דאע&quot;ג דאמרי' נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד זה דוקא בחול אבל לא בשבת. דאע&quot;ג דבלא שום מעשה יכול לתקנם באמירה בעלמא אסור לתקן את הטבל בשבת ע&quot;י אמירה דכיון דמתקן הוא מה לי באמירה מה לי ע&quot;י מעשה. ודייקא נמי דאפילו האמירה אסורה בשבת מדתנן בפ' בתרא דדדמאי המזמין את חבירו שיאכל אצלי והיא אינו מאמינו על המעשרות אומר בע&quot;ש מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומה מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות אלמא דוקא מערב שבת מותר לומר כן. אבל בשבת אסור שאפי' בדיבור בעלמא אסור לתקן בשבת. והא דתנן התם בסיפא מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס ה&quot;ז מעשר ושאר מעשר סוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומה מעשר עליו ומעשר ב' בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות דמשמע שבשבת הוא אומר כן מדקתני מזגו לו את הכוס אומר כו' דלבתר דמזגו לו את הכוס בשבת הוא אומר כן האו ליתא דכי היכי דברישא תני אומר מע&quot;ש וא בשבת דה&quot;נ סיפא מע&quot;ש הוא והאי דתני מזגו לאו דוקא אלא כלומר כשימזגו לו את הכוס אומר (מהיום) ע&quot;ש מה שאני עתיד לשייר מחר בשולי הכוס הרי הוא מעשר כו' ומשום דפריש ברישא אומר מע&quot;ש מה שאני עתיד להפריש למחר לא איצטריך למיתניי' בסיפ' בפירו' ובוודאי דהכי מיפרש' ולעול' אסור לומר בשבת שום דיבור שעל ידו יתקן טבלו והכי תנן ב&quot;פ בכל מערבין ועוד אמר ר' יהודא מתנה אדם על הכלכלה ביו&quot;ט הראשון ואוכלה בשני היו לפניו שתי כלכלות של טבל אומר אם היום חול תהא זו תרומה על זו. ואם היום קודש אין בדברי כלום וקורא עליו שם ומניחה ולמחר הוא אומר אם היום חול תהא זו תרומה על זו ואם היום קודש אין בדברי כלום וקורא עלי' שם ואוכלה אלמא אפילו הדיבור בעלמא שהרי שתי כלכלות היו ולא הי' צריך להפריש אסור לאומרו ביו&quot;ט כיון שבדיבור זה מתקן טבלו. והילכך אין שום תקנה לתקן את הטבל בשבת. ואי אמרת נהי אדאפילו אמירה אסורה בשבת כי גמר תיקוני' בההיא אמירה אבל יאמר בשבת שנים שאני עתיד להפריש למוצאי שבת הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון. תשעה מעשר שני וניססמוך אברירה ונטלטל הטבל בשבת כדאמרי' גבי לוקח יין מבין הכותים ואמאי אמרי' אין מפנין את הטבל תשובה גם זה אסור לומר בשבת והאי תנן גבי הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש כו' דוקא מע&quot;ש הוא מותר לו לומר כן אב בשבת אסור לו לומר שום אמירה ואע&quot;פ שגמר התיקון תלוי בהפרשת מוצאי שבת דהא סמכי' אברירה ואמרי' דלהני קרא שם ונמצא שתיקן בשבת ותדע דהאי אומר שני לוגין מע&quot;ש הוא דהא בפ' המזמן תנינן לה וכבר תני ברישא אומר מערב שבת א&quot;כ כל הני אומר דתנן בההוא פירקא מע&quot;ש הן. אבל לעילם לומר בשבת אסור הוא. ואי קשיא כיון דהאי אומר דיין הכותים מע&quot;ש הוא. א&quot;כ מאי מוורתלהפריש בשבת כדתנן ברישא פירקא אומר מע&quot;ש מה שאני עתיד להפריש למחר אלמא כל הכיא דאמר מע&quot;ש מותר להפריש בשבת. והכא נמי אי מע&quot;ש אמר יפריש בשבת ואמאי תניא אמרו לו שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע כשישתה יפריש קודם שישתה ותו ליכא למיחש לבקיעת הנוד. א&quot;ו האמירה בשבת היתה ומש&quot;ה אסור להפריש בשבת שנמצא גומר הכל בשבת והדר קושיין לדוכתא תשובה לעולם כל אמירה בשבת אסורה והאי אומר דיין כותים מערב שבת הוא ומאי דקשיא לך א&quot;כ יפריש בשבת כדתני ברישא לאו קושיא שחילוק יש בין הדמאי ובין הוודאי שהדמאי א&quot;צ להפריש אלא תרומת מעשר בלבד מפני שהוא אסורה לזרים אבל מעשר ראשון הוא שלו שאומר לו הבא ראי' שלא נתעשר וטול כדפרישית בפ&quot;ק דחולין והילכך כיון שא&quot;צ להפריש המעשרות כ&quot;א לוגמא הראשונה שבוצע וכל שאר המעשרות מסומנים מאיליהן אחרי' מותר לבוצעה ומניחה ואינה אוכלה והשאר ניתקן מעלי' וכיון דמע&quot;ש אמר כן נמצא שבשבת לא עשה כלום אבל בטבל גמור הוא צריך להפריש המעשרות והתרומה וליתן לבעליהן והילכך אע&quot;פ שמערב שבת אמר מה שאני עתיד להפריש אסור להפריש המעשרות למחר שנראה שהוא מתקן הטבל בשבת ומפני זה הוא צריך לומר מה שאני עתיד להפריש למוצאי שבת ואיכא למיחש לבקיעת הנוד תדע דהכי הוא דתנן בההוא פירקא היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שני תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו מעשר שני בצפונו או בדרומו. ומחולל על המעות. פי' היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבה&quot;כ או בשדה ואינו יכול לילך לביתו ולעשרם וצריך ליכל מהן בשבת אומר מע&quot;ש שני תאנים שאני עתיד להפריש כו' פי' האי להפריש למוצאי שבת הוא ואל בשבת מדתני בסיפא בהיו של דמאי מה שאני עיתיד להפריש למחר וברישא לא תני למחר ש&quot;מ להפריש דרישא לוצאי שבת הוא ואתא תנא לפלוגי ולמימר דבטבל גמור אינו יכול לומר להפריש למחר ובדמאי יכול לומר מה שאני עתיד להפריש למחר וזו טעם הדבר בטבל גמור שהוא צריך להפריש התררומה והמעשרות ולא די לו בהפרשת האחת שהוא חייב ליתנם ללוי אם יפריש המעשר בשבת הו&quot;ל מתקן גמור אבל הדמאי שבאחת די לו וא&quot;צ להפריש המעשרות התיר לו להפריש לחר מפני שאינו נוטל אלא אחת. ונראה כי הוא נוטלה לאוכלה ואח&quot;כ נמלך עלה ומניחה ולעולם כל אמירה אסורה בשבת ומש&quot;ה אין מגביהין תרומה ומעשרות ואין מפנין את הטבל וכי היכי דאמירה דמעשר אסורה בשבת הה&quot;נ הלול דמעשר והקדש אסורה בשבת ואע&quot;פ שבדיבור בעלמא יכול לחללם ולומר הרי הן מחוללין על המעות שבבית שכיון שבאותו הדיבור נתקנו הו&quot;ל מתקן בשבת והאי דתני חילול גבי יין כותים מע&quot;ש הוא או בשבת ששום תיקון אסור לעשות בשבת או ביו&quot;ט ומש&quot;ה אין מטלטלין מעשר שני והקדש שלא נפדו ואע&quot;פ שכל תיקון דטבל הוא אסור בשבת ואפילו ע&quot;י אמירה הכא במדומע פליגי רבנן ורשב&quot;א דרשב&quot;א סבר יכול הו' גבי מדומע ליתן עיניו בצד זה וליכל מצד זה בשבת דכיון דבטלה התרומה בא' ומאה חולין גמורין היא ומשום גזל כהן אמרו חכמים דצריך להרים ואסרו לו לאכול מאותם החולין עד שירים הילכך אע&quot;ג דלגבי טבל או דמאי אסור בשבת ליתן עיניו בצד זה וליכל בצד זה משום דהוי מתקן בשבת הכא שרי ורבנן פליגי עלי' ואמרו כיון דאסרו אותו חכמים ליכול עד שירים אם יתן עיניו בצד זה ויאכל בצד זה הו&quot;ל מתקן בשבת וכ&quot;ש שאסרו להרים. ורשב&quot;א היה מתיר ליתן עיניו בצד זה ולכול בצד זה שאינו ע&quot;י מעשה אבל להרים שהיא מעשה בידים היה אוסר ואע&quot;פ שהמדומע קל ור' יהודא ס&quot;ל כרשב&quot;א בנותן עיניו מצד זה וכיון שזה מותר הי' מתיר להעלות, דכמתוקן דמי כיון שיכול ליתן עיניו בצד זה וליכול בצד זה:

&lt;קטע סוף=קמב א/&gt;
===[[שבת קמב ב|דף קמב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמב ב/&gt;
&lt;b&gt;מאן תנא דכל היכא דאיכא התירא ואיסורא כו'&lt;/b&gt; עד רשב&quot;ג היא פי' דאילו ת&quot;ק אליבא דב&quot;ה שרי למישקל פסולת שהן צרורות והן מוקצין כמו האבן משום דקסבר דלא נאסר לטלטל אבן ויוצא בה אלא כשהיא בעינה אבל כשהיא מעורבת עם האוכל וא&quot;א לו ליכל אם לא יבדיל זה מזה מותר לטלטלו והכא נמי לא איפשר למשתי עד דשקיל לאבן:

ה&quot;נ כיון דאי בעי למישקל לא מישתקיל לי' עד דשקיל לה לאבן כפסולת מרובה (על האוכל) דמי כך מצאתי גירסא זו כתיבה בכל הספרים ונ&quot;ל שהיא גירסא דיוקא ואין צורך לשבשה כדמשבש לה המורה וה&quot;פ הרי גם רשב&quot;ג מודה שכשהאוכל מרובה שנוטל הפסולת וה&quot;נ מרובה היא החבית מן האבן והילכך מטלטל האבן ותירץ כיון דאי בעי למישקל מן היין לא מצי עד דשקיל לאבן מפני שהוא מכסה את כל פי החבית או דמיא לכלכלה מליאה פירות דמצי למישקל אוכל באל טלטול הפסולת כפסולת מרובה על האוכל דמי ולא מצי למישקל האבן שהיא הפסולת:

&lt;קטע סוף=קמב ב/&gt;
===[[שבת קמג א|דף קמג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמג א/&gt;
&lt;b&gt;מעבירין מעל גבי השלחן קליפין ועצמות &lt;/b&gt;פי' המורה קליפי אגוזים ואינו נ&quot;ל דהא אוקימנא לה כר&quot;ש ובע&quot;כ בקליפין הראויין לבהמה מיירי כדתני סיפא שיער של אפונין ושל עדשים ומוקמינן לה כר&quot;ש וקשיא לי כיון דתנא ליה רישא מה צורך עוד לשנות שיער של אפונין אי למיסתמי' כבית הלל פשיטא דבב&quot;ש במקום ב&quot;ה אניה משנה ויש לומר דסיפא אתית לפרושי רישא דמה קליפין מעבירין הראויין לבהמה:

&lt;קטע סוף=קמג א/&gt;
===[[שבת קמד א|דף קמד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמד א/&gt;
&lt;b&gt;סוחטין בפגיעין ובפרישין ובעוזרדין &lt;/b&gt;פי' כיון שאין דרך העולם לסוחטן אע&quot;פ שהוא מתכוין להוציא מימיהן מותר כי היכי דאשכחן במוצץ מציצות ובבורר יד על יד שאע&quot;פ שהמוצץ הוא תולדה דדש והבורר היא מלאכה ע&quot;י שינוי הותרו והה&quot;נ הסחיטה אע&quot;פ שהיא תולדה דמפרק ע&quot;י שינוי הותר' וכיון שאין דרך בני העולם לסוחטן אין לך שינוי גדול מזה:

&lt;קטע סוף=קמד א/&gt;
===[[שבת קמד ב|דף קמד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמד ב/&gt;
ר' יעקב אומר מוהל הרי הוא משקה ומה טעם אמרו מוהל היוצא לכתחלה טהור לפי שאינו רוצה בקיומו פ' כל מוהל היוצא מן הזתים אפי' קודם שיטחון אותם בבית הבד שיתחיל שמנו לצאת הוא חשוב משקה כשמן להכשיר את הזרעים שהשמן הוא אחד משבעה משקין ההמכשירי כדתנן בפ&quot;ב דמכשירין ז' משקי הן והשמן הוא אחד מהן והשתא קאמר ר' יעקב שכמו שהשמן חשוב משקה להכשיר כך המוהל נמי כחשיב מקשה להכשיר את הזרעים ומה טע אמרו מוהל היוצא בתחל' טהור שאמרו בוצרין בטהר' ומוסקין בטומא' שהיין הזב מן הענבי' בשע' בבציר' חשוב משק' ומכשיר והילכ' צריך שיבצור בכלי' טהורים שלא יטמאו הענבים אבל הזתים מוסק אותם בכלים טמאים שהמוהל שלהם אינו חשוב משקה להכשיר את הזתים לפי שאינו רוצה בקיומו כלומר לא מפני שהמוהל אינו חשוב משקה אלא מפני שאינו רוצה בקיומו דלא חשיב לי' מידי בעבור זה אותו המוהל שהוא יוצא בעת המסיקה קודם שישהו במעטן טהרו שאין אדם חפץ בו אב מוהל היוצא מן המעטן כשנדחקין הזתים זה עם זה ומתחממין יוצא מהם מוהל והוא קרוב לשמן אותו המוהל ודאי מכשיר את הזרעים שבאותו המוהל רוצים בקיומו שהוא מתוק ואוכלין אותו כשמן ואע&quot;פ שאין בו שמן הוא חשוב משקה שלעולם אין השמן אלא ע&quot;י טחינה ואפ&quot;ה הוא חשיב משקה מפנ י שיוצא צלול ומתוק והוא קרוב לשמן ר&quot;ש אומר אין מוהל משקה ומה טעם אמרו מוהל היוצא מעקל בית הבד טמא לפי שא&quot;א לו בלי לחלוחי שמן פי' ס&quot;ל לר&quot;ש דמוהל שאין בו שמן כגון אותו שהוא יוצא מן המעטן אינו חשוב משקה ואע&quot;פ שהוא רוצה בקיומו מיד ידהוי אתותים ורימונים ותפוחים שאע&quot;פ שהוא רוצה בקיום המשקה שלהן אינו מכשיר דדוקא שבעה משקין שמנו חכמים מכשירין ותו לא ומה טעם אמרו מוהל היוצא מעקל בית הבד טמא שאמרו חכמים במכשירין מי החלב כחלב והמוהל כשמן לפי שא&quot;א לו בלי לחלוחי שמן ודוקא מוהל היוצא מעיקל בית הבד מכשיר שכיון שנסחטו הזתים ויצא שמנן המוהל היוצא לאחר מכן א&quot;א שלא יהיו בו לחלוחי שמן מעורב ומש&quot;ה מכשיר אבל מוהל מן המעטן שעדיין לא נטחנו הזתים והוא מוהל לבדו אינו חשוב משקה ואינו מכשיר מאי בינייהו איכא ביננייהו דאזיל בתר איללא פי' כבר ר' יעקב מודה בשמן היוצא לכתחלה קודם שישימים במעטן שאינו מכשיר ומפני זה מוסקין בטומאה ור&quot;ש מודה במוהל היוצא מעקל בית הבד שהוא מכשיר שא&quot;א לו בלא לחלוחי שמן א&quot;כ באיזה מוהל פליגי דר' יעקב אומר הרי הוא משקה ור&quot;ש אומר אינו משקה איכא בינייהו מוהל היוצא מן המעטן כשישהו שם הזתים להתחמם שהוא הולך מחמת שנדחקים הזתים ומתחממין והוא קרוב להיות מתוק כשמן וקי&quot;ל שאין לחלוחי שמן מעורב בו דלר' יעקב חשוב משקה. ולר&quot;ש לאו חשוב משקה והה&quot;נ פליגי ר&quot;ש ור&quot;מ בפ' בתרא דמכשירין דתנן התם מי החלב כחלב והמוהל כשמן שיאן המוהל יוצא מידי שמן דברי ר&quot;ש ר&quot;מ אמר אע&quot;פ שאין בו שמן פי' ר&quot;ש סבר דוקא מוהל היוצא מעקל בית הבד הוא כשמן לפי שא&quot;א לו בלא לחלוחי שמן אבל מוהל שמן היוצא מן המעטן שאין בו לחלוחי שמן טהור שאין המוהל חשיב משקה ור&quot;מ אמר אע&quot;פ שאין בו שמן כגון זה שיוצא מן המעטן חשוב משקה כשמן ואתיא דר' מאיר כר' יעקב והכי תניא בתוספתא ר&quot;ש אומר מוהל מי פירות הוא חוץ מן היוצא מעקל בית הבד ר&quot;מ אומר כל מוהל משקה חוץ ממוהל זתים שלא נגמרה מלאכתן פי' ר&quot;ש סבר כל מוהל חשוב כשאר מי פירות שאינן מכשירין חוץ מן היוצא מעקל בית הבד שלחלוחי שמן מעורבין בו ור&quot;מ אומר כל מוהל חשוב משקה חוץ ממוהל היוצא מן הזתים שלא נגמרה מלאכתן שלא נתבשלו עדיין שאפילו אם תטחנם בבית הבד אין היוצא מהן שמן אותו המוהל ודאי חשוב כמי פירות אב כל זמן שיש שמן בזתים כל מוהל היוצא מהן חשוב משקה כשמן ומדקאמר ר' יעקב ומה טעם אמרו מוהל היוצא לכתחלה טהור לפי שאינו רצה בקיומו יש לדקדק טעמא דאינו רוצה בקיומו דמסתמא אפקורי מפקר ליה הא גלי דעתי' דניחא לי' בגוי' חשוב הוא משקה להכשיר וזהו מאי דאמרינן בהילכתן לקמן המפלע בזתים ידים מסואבות הוכשרו פי' משום דניחא לי' במוהל היוצא מהן או שיתרככו הזתים באותו מוהל ויהיו לאכילה או מושם שיוצא אותו המוהל שהוא מר ויהיהו הזתים מתוקים לאחר שיצא או תו המר ודמי האי למאי דתנן בפ&quot;ק דמכשירין ומייתינן לה בכריתות בפ' אמרו לו הממתק את הכרישה והסוחט שערו בכסותו ר' יוסי אומר היוצאין בכי יותן ואת שבו אינם בכי יתן' מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו פי' הכרישה היא מציאת מים וממתק אותה כדי שילאו מימי' ויאכלאותה וכן הסוחט את שערו שהוא מלא מים וכורך ראשו בכסותו ווסוחט המים ומוציאן אע&quot;פ שאינו חפץ באותם המים לבד שמתכוין להוציאם מחשבה הויא ואותם המים היוצאים לחוץ אם נפלו עם הזרעים הוכשרו אבל המים שנשארו בתוך הכרישה או בשערו אע&quot;פ שסחטן מצד זה לצד זה כל זמן שלא יצאו אינן בכי יותן מ&quot;מ היוצאין הן בכי יותן ואמרי' התם אמר שמואל וכרישה עצמה הוכשרה מ&quot;ט בשעת כרישתן ממנה הכשירוה וה&quot;נ כשפוצע אלא הזתים כיון שהוא מתכוין להוציא המוהל שלהן חשוב הוא משקה להכשיר ובשעה שפורש מן הזתים הוכשרו אלמא אפי' המוהל היוצא מן הזתים קודם כניסתן למעטן חשוב משקה להכשרי את הזרעים אם יש בו רצון אבל מסתמא אין בו רצון עד שיחשב עליו ומש&quot;ה מוסקין בטומאה דמסתמא אינו רוצה בקיומו:

&lt;b&gt;אמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד חולב אדם עז לתוך הקדרה כו'&lt;/b&gt; פי' אע&quot;ג דאמרי עז העומד' לחלב' שהאי מוקצה חלבה מוכן האו שכיון שיכול לחולבה לתוך הקדרה אין לך מוכן גדול ממנו אבל מיהו העז היא מוקצה שכיון שהוא עומדת ליחלב הסיר דעתו מלשוחטה ודמיא לתמרי דעיסקא ולפירות שבאוצר שפירות יפים הם אלא מפני שהסיר דעתו מהם הוי מוקצה גם זו העז נמי כיון שהסיח דעתו ממנו נעשית מוקצה וחלבה לא דמי לביצה של תרנגולת העומדת לגדל ביצים שהיא אסורה משום דביצה לא עבידא דאתיא בכל יומא וכי מתילדא הו&quot;ל נולד אבל החלב דעביד דאתי בכל יומא דעתי' עלוי' דומי לנהרות המושכין וממעיינות הנובעין דאמרן לעיל בפ' כל כתבי הקודש שהן מכנין משום דעבידי דאתי וכן נמי צואה של קטן אי נמי י&quot;ל דרב חסדא מדברי שמואל יליף ושמואל ס&quot;ל כר&quot;ש דל&quot;ל מוקצה כדאמרי' בריש מסכתין ובשלהי מסכתי וראיתי ששמעמידי דברי רב חסדא דוקא ביו&quot;ט ולא בשבת ואין זה כלום דהשתא אשכול של ענבי דסחיטתו הויא מלאכה מן התורה מותר בשבת חליבת העז דלא הוי אלא מדרבנן כדאמרן לעיל בפ' המצניע שאין דיש האלא בגידולי קרקע לא ע&quot;ש דשרי בשבת עיין בריש יו&quot;ט במהדור' תליתאה ועיין בפסקיי:

&lt;b&gt;שם טמא מת שסחט זתים וענבים כביצה מכוונת טהור &lt;/b&gt;פי' בפ' כל שעה פליגי אמוראי חד אמר משקין מיפקד פקידי ואם ניטמאו הענבים לא ניטמאו משקין שבתוכן וחד אמר משקין מיבלע בליעי אם נטמאו הענבים ניטמו משקין שבתוכן. מ&quot;ד מיפקד פקידי אע&quot;פ שהוכשרו הענבים שכשנגע בהן טמא מת ניטמאו המשקה שבתכן לא ניטמאו והילכך משקה היוצא מהן טהור שמשעה שיוצאת טיפ ההראשונה נתמעטו מכביצה ואין כח באוכל לטמא המשקה בפחות מכביצה ובלבד שיזהר שלא יגע במקום המשקה שהמשקה מקבל טומאה בכל שהוא ומטמא בכל זשהו אום היה זבוזבה אפילו גרגר יחידי שכיון שיוצאת טיפה הראשונה ניטמאת במשא אע&quot;פ שלא נגע בה ומ&quot;ד מיבלע בליעי מוקי לה בענבי' שלא הוכשרו ואימ' מיתכשרי לכי סחי' להו לכי סחי' להו בצר לי' שיעורי' פי' אין אוכל ראוי לקבל הכשר עד שיהא בוכביצה כשיעור טומאתו שכמו שבפחות מכביצה אינו מקבל טומאה מדאורייתא כדפרישית לעיל בה' המצניע, כך אינו מקבל הכשר ואע&quot;ג דלקבל טומאה מקבל טומאה מדרבנן כדתנאי בסיפרא אהכשר לא אחמור רבנן אלא אוקמוה אדין תורה שכ'ז שאי בו כביצה אינו מקבל הכשר מן התורה ויפה מוכיח מיכן רבנו תם זצוק&quot;ל שאין אוכל פחות מכביצה מקבל טומאה מ התורה שאם הי' מקבל טומאה היה מקבל הכשר וכמו שאינו מקבל הכשר כך אינו מקבל טומאה:

&lt;קטע סוף=קמד ב/&gt;
===[[שבת קמה א|דף קמה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמה א/&gt;
&lt;b&gt;חמחליק בענבים לא הוכשרו ר' יהודא אומר הוכשרו &lt;/b&gt;פי' המורה נחתום המחלק פני ככרותיו בענבים וקשיא לי' תיפוק לי דהוכשרו הככרות משעת לישה ודוחק נ&quot;ל לפרש כגון שנילושו במי פירות שהי' לו לפרש אלא בפ&quot;ק דמעשרות עיגול נקט ברישא דתנן התם העיגול משיחליקנו מחליקין בתאנים ובענבים של טבל ור' יהודא אוסר המחלקי בענבים לא הוכשר ר' יהודא אומר הוכשר הנה רישא מיירי בעיגול של דבלה ובסיפא נמי בעיגול של דבלה מיירי שעדיין לא הוכשר לקבל טומאה ועכשיו כשמחליקו בענבים ביין היוצא מהן לת&quot;ק לא חשבי משקה ולר' יהודא חשיב משקה ואזדו לטעמייהו כי היכי דפליגו ברישא לגבי טבל פליגי נמי בסיפא גבי הכשר והאי דקרי לי המשקה ההולך לאיבוד מפני שכשסוחט האשכול על העיגול זב ויורד המשקה מיכן ומיכן ונופל לארץ והדר מסיק דלאו לאיבוד אזיל שהרי מחליק בו העיגול אלא במשקה העומד לצחצחו קמיפלגי:

&lt;b&gt;סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה &lt;/b&gt;אי קשיא נהי דאוכל הוי מ&quot;מ הרי מפרק אוכל מתוך פסולת ומ&quot;ש מדש חטים שמפרק אותם מתוך השבולת תשובה כל הענבים כמות שהן חזי לאכילה ואין בהן פסולת הילכך אע&quot;ג דסחיט להו ומפיק מנייהו פסולת כיון דההיא משקה אוכלא הוי הו&quot;ל כאוכלא דאפרית כאדם הפורס את ככרו אבל ודאי כי בעי להו למשקה אין כל הענבים ראויות לשתי' הילכך הוו חולדה דדש שאין כל השבלים ראויות לאכילה:

&lt;b&gt;אבל לא לתוך הקערה פירש המורה דזמנין דלמשקה קאי.&lt;/b&gt; ואע&quot;ג דבקטרה לא שתי אינשי לא מוכחא מילתא ואיכא איסורא ואינו נ&quot;ל אלא אע&quot;ג דמוכחא מילתא דא בעי לה לשתיי' אלא לערות התבשיל מתוך הקדרה עליו הי' אוסר דעד כאן לא שרא אלא משקה הבא לאוכל שלעולם לא עמד המשקה בעינו אבל לתוך הקערה שעמד המשקה בעינו לר' היה מתיר וה&quot;ה לתוך הקדרה אם היתה ריקנית ולפי זה הפתרון נוכל לומר דאית ליה לשמואל טעמא דאמרי' בגבי ביצה שנולדה ביו&quot;ט גזירה משום משקין ששזבו דאע&quot;ג דביצה אוכלא היא הנהי משקין שזבו אסורין ואע&quot;ג דלאכילה קא בעי להו כיון דעמדו בעינם דבר חדש נינהו ואסור משום סוחט והה&quot;נ הביצה כיון דדבר חדש הוא איתא לאחלופי במשקין שזבו אבל לפי פתרון המורה משמע דכל זמן דבעי להו לאכילה מותרין ולית לי' לשמואל ההיא גזירה גבי ביצה:

וכן תנא דבי מנשיא אינו חייב אלא על דריכת זתים וענבים בלבד נ&quot;ל דל&quot;פ הא אדרבי יוחנן דהאי לא מיירי אלא במשקין הנסחטין מן הפירות ששום משקה מהן אינו חשוב אלא היוצא מן הזתים מן הענבים אבל כבשין שבלעו משקה חשוב אע&quot;ג דמעלמא קא אתי חייב חטאת הוא דל&quot;ש משקה דאתי מעלמא למשקה היוצא מגופו וכל היכא דפלגי רב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן אבל אשכול לתוך הקדרה השוו רב ושמואל בדבר זה שמותר לשוחטו ור' יוחנן לא פלגי עלייהו דלא איתמר ר' יוחנן אלא למימי הן כדבעי' לי' למשקה בעינא אבל במשקה הבא לאוכל לא פליג הילכך הילכתא כוותייהו:

&lt;קטע סוף=קמה א/&gt;
===[[שבת קמה ב|דף קמה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמה ב/&gt;
&lt;b&gt;חלות דבש שריסקן כו'&lt;/b&gt; דוקא בריסקן פליגי דתו לא גזרינן דילמא אתי למיסחט דאפילו אי סחיט להו ליכא חיוב חטאת כדאמרן בפ&quot;ק אבל אם ריסקן מודו לת&quot;ק דאסירי ות&quot;ק אפילו ריסקן אסר שאם סוחט אותן איכא חיוב חטאת והכי אשכחן דפליגי בשום ובוסר ומלילות ר' ישמעאל ור&quot;ע בפ&quot;ק ואי קשיא מ&quot;ש שום ומלילות מפגיעין וכרישין וי&quot;ל דשום ומלילות דרך בני אדם להוציא מימיהן ודמי לרימונים וכל שדרכו בכך אסור כגון תפוחים שמוציאים מהן יין וכן הלימוני חדשים שסוחטין אותם למימיהם כל הני אסירי מדרבנן ולכתוש שומן שלא להוציא מימיהן אלא לערב בהן חומץ או מים או שמן אסור ואינן דומין לפלפלין דשרינן בפ' תולין בקתא דסכינא דהתם אע&quot;ג דאסורי משום טוחן כדכתבית בפ' כלל גדול ע&quot;י שינוי שרי דהוי כמפרק אוכלין וה&quot;נ אם רוצה לפזר שחיקתו של שומים על התבשיל שרי ע&quot;י שינוי אבל לערב בתוכן חומץ זה הוא כעין לישה ואסור לעשותו בשבת כדאמרן בפ' תולין חרדל שלשו מערב שבת ושחלים ושומין שריסקן מערב שבת ובשבת אסירי דמיחזי כי לש:

&lt;b&gt;וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת &lt;/b&gt;פי' מדיחין אין אבל שורין לא ולא דמי לתבלין דתנן בפ' כירה אבל נותן הוא לתוך הקערה דהתם שרייהן לא הוי גמר מלאכתן אבל הני שהן מלוחין שרייתן והא גמר מלאכתן:

&lt;קטע סוף=קמה ב/&gt;
===[[שבת קמו א|דף קמו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמו א/&gt;
&lt;b&gt;שובר אם את החבית ליכל ממנה גרוגרת &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דקי&quot;ל כל המקלקלין פטורין וכל פטורי שבת הוי פטור אבל אסור הנ&quot;מ כשאין לו צורך באותו הקלקול אבל הכא שעושה הקילקול בעבור צורך הגרוגרת מותר הוא:

&lt;קטע סוף=קמו א/&gt;
===[[שבת קמו ב|דף קמו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמו ב/&gt;
הלכה כר' יאשי' ומאי דאמרן לעיל בפ' תולין דשקיל ברא דחומא בהערמה י&quot;ל דס&quot;ל כרב דאסר וי&quot;ל בכל מידי אסר רב אפי' בברא דתומא ומאי דקשיא לי במה&quot;ק מנוקבין נקב ישן י&quot;ל שאין סותמין אותו אלא מוציא כל היין משם שאין צריך לסותמו עיין בפסקיי:

&lt;b&gt;איכא בינייהו דקטים ומנח &lt;/b&gt;פי' ורב אשי דאמר גזירה שמא יקטום בבא לשאול קאמר שאין אנו מתירין לו גזירה שמא יקטום אבל דקטים ומנח ובא לישאל בכה&quot;ג שרינן לי' דליכא למיגזר שמא יקטום:

&lt;קטע סוף=קמו ב/&gt;
===[[שבת קמז א|דף קמז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמז א/&gt;
היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו בין כתפיו בשבת חייב חטאת נ&quot;ל דדידן נמי אע&quot;ג דאית בה פתילין שמכניסן בצווארו אם קיפלה על כתפיו חייב חטאת הוא שהפתילין לא מעלין ולא מורידין שאינן עשוין אלא שלא תפול מעל כתפיו ואם קיפלה על כתפיו אין זה דרך מלבוש ומשוי הוא:

מה מי טבריא חמץ או מי מערה חמין פי שחיממן באור מערב שבת ומש&quot;ה תני הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא. דאלו חמי טבריא אפי' לכתחלה נמי כדאמרן לעיל בפ' שמנה שרצים רוחצין בחמי טבריא ובפ' כירה נמי אמרן ראו שאין הדבר עומד התירו להן חמי טבריא ומפני שהן מי מערה חמי האור מש&quot;ה דייק מכלל דלהשתטף כל גופו אפי' לכתחלה שפיר דמי ומוקמה כר&quot;ש דשרי להשתטף בחמין ורבינו יצחק מפא&quot;ס זצוק&quot;ל מפרש שמי מערה הן חמין משום דמרבעא ומטללא ומשום דילמא אתי לידי זיעה ואינו נ&quot;ל שיהו אסורין מי מערה יותר מחמי טבריא וגם הזיעה בחמי טבריא מותרת היא דהשתא הרחיצה מותרת כ&quot;ש הזיעה וגם לא היינו צריכים להעמיד מתני' כר&quot;ש דר' יהודא דאמר לא אסר אלא בחמי האור אבל בצונן לא ואע&quot;פ שהן חמין מאליהן ואי קשיא כיון דסתם מתני' מוקמי' כר&quot;ש היכי פסק ר' יוחנן הלכה כר' יהודא בפ' כירה י&quot;ל דר' יוחנן לא דייק האי דיוקא אלא אמר לך שטיפה נמי בכלל רחיצה היא:

&lt;קטע סוף=קמז א/&gt;
===[[שבת קמז ב|דף קמז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמז ב/&gt;
&lt;b&gt;ר' שמעון אומר מסתפג אדם באלנטית ומביאה בידו לתוך ביתו &lt;/b&gt;אי קשיא והא הכא רישא דקתני' הרוחץ מכלל דלהשתטף מותר סתם כר' שמעון וסיפא דלא יביאננה בידו סתם כרבנן דפליגי עלי' דר' שמעון ואמאי לא אקשי תלמודא הכא. ותירץ. רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי כדאקשי ותירץ בריש מסכת שבועות תשובה התם דרישא וסיפא הוא פלוגתא דר' עקיבא ור' ישמעאל דר&quot;ע אית לי' בשבועות שתים שהן ארבע ור&quot;י ל&quot;ל ובידועת הטומא' ר&quot;ע ל&quot;ל ור&quot;י אית לי' משום הכי איצטריך לי' למימר רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי אבל הכא דברישא פליג ר' יהודא על ר&quot;ש ובסיפא פליגי עלי' רבנן י&quot;ל כולה מתני' רבנן היא ובשיטוף ס&quot;ל כר&quot;ש:

&lt;b&gt;אמר רבב&quot;ח א&quot;ר יוחנן לפופי ינוקא בשבת שפיר דמי &lt;/b&gt;פי' דר' יוחןנ אתא כרב דאמרן לעיל בשלהי פרק מפנין אמר רבה בר אבוה אמר רב כל האמור בפרשת תוכחה עושין לחי' בשבת כו' עד והחתל לא החתלת מיכן שמלפפין את הולד בשבת: בחומרי שדרה דמיחזי כי בונה פירש המורה ולאחר זמן מיירי דאי ביום לידה הא אמרן בפ' מפנין כל האמור בפרשת תוכחה עושין לחי' בשבת ואינו נ&quot;ל דהתם לא אמרי' אלא מכין שמלפפין את הולד בשבת אבל מעצבין לא אמר ש&quot;מ דאף ביום לידה אסור ואסוכי ינוקא דפליגי בי' רב נחמן ורב ששת בריש כל הכלים אנו צריכין לומר שהוא פחות ממעצבין:

&lt;קטע סוף=קמז ב/&gt;
===[[שבת קמח א|דף קמח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמח א/&gt;
&lt;b&gt;היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר &lt;/b&gt;פי' דשבירת העצם היא יותר מסוכנה מפריק' היד:

&lt;b&gt;שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן &lt;/b&gt;פי' אין לשון שאלה נופל אלא בדבר החוזר בעינו כגון שאלת בהמה וכלים אבל כל מידי לדלא הדר בעיניה נופל בו לשון הלואה והאי דקתני שואל משום דסתם שאלה דהדרא בעינא מצי למיתבעי' מיד והלוואה דלהוצאה נתנה לא מצי למיתבעי' עד שלשים יום ומש&quot;ה קתני שואל כלומר אומר לו שישלם לו מיד למוצאי שבת ובלבד שלא יאמר לו הלויני דקובע לו זמן לפורעו לזמן מרובה. ומה שלווה ממנו לזמן מועט קורא התנא שאלה מפני שעשה דינו כשאלה שניתנה לתובעה מיד:

&lt;b&gt;וכן אשה מחבירת' ככרו' &lt;/b&gt;פי' אע&quot;ג דנשי' קפדן אהדדי לא אמרי' השאלתן כהלוואה אנשים דמיא:

&lt;b&gt;ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו &lt;/b&gt;פי' ואל אמרי' עבדין דחול קעבדי ונראה כמו&quot;מ וליתסר:

&lt;b&gt;ועושה עמו חשבון לאחר שבת.&lt;/b&gt; פי' זה ששאל מחבירו כדי יין וכדי שמן וכן ערב פסחים שלקח הטלה מחבירו אינו עתיד לשלם לו אלא דמים ואתא למימר לן שלא יזכור לו שום דמים בשבת לומר כי כך הוא שוה ייני ושמני והטלה שלי אלא יבטח עליו שיפרעהו שוויו ולמוצאי שבת יעשה עמו חשבון ויפרענו:

&lt;b&gt;וכיון דבחול זימנין דבעי למימר לי' הלוני וא&quot;ל השאילניכו'&lt;/b&gt; פי' דרך בני אדם לומר הלויני עד זמן מועט ודעתו לזמן מרובה:

&lt;קטע סוף=קמח א/&gt;
===[[שבת קמח ב|דף קמח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קמח ב/&gt;
&lt;b&gt;והנ&quot;מ בדרבנן אבל בדאורייתא לא.&lt;/b&gt; אינו כן שבתחלת פ' המביא מסיק עלה ואל היא לא שנא בדרבנן ול&quot;ש בדאורייתא דהא תוס' יוה&quot;כ דאורייתא וקאכלי ושתי עד חשיכה ולא אמרי' להו ולא מידי:

&lt;b&gt;לא תלוה אשה ככר לחבירתה.&lt;/b&gt; פי' דוקא הלוואה דלזמן מרובה תסוי אסור אבל שאלה דלזמן מועט שרי דלא יהא אלא סאה ובסאה שיאמר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצע מפתח:

&lt;b&gt;ה&quot;ג אי אמרת בשלמא ניתנה ליתבע מש&quot;ה תני משמע וא&quot;צ לשבש מן הספרים אא&quot;ב:
&lt;/b&gt;
מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביו&quot;ט מה שפירש המורה הטעם דכיון דהקרבתן דוחה קדושתן נמי דוחה אינו נ&quot;ל שהרי נדרים ונדבות קריבין ביו&quot;ט ואסור להקדישן דדוקא קאמר חגיגתו ביו&quot;ט ולא נדרים ונדבות ולקמן נמי הכי קמסיק בחובות שקבוע להם זמן:

&lt;b&gt;הקדש עילוי מדרבנן &lt;/b&gt;פי' כל קדושה שאינה פושטת בגוף הבהמה מפני שהוא קדוש' ועומדת קרי לי' הקדש עילוי כדתנן גבי בכור בשלהי פ' המקדיש שדהו מקדישו אתה הקדש עילוי ואי אתה מקדישו הקדש מזבח:

&lt;קטע סוף=קמח ב/&gt;
===[[שבת קמט א|דף קמט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קמט א/&gt;
&lt;b&gt;ולמאן דאמר שמא ימחוק ליחוש שמא יקרא.&lt;/b&gt; פי' שאין לומר דהא איהו לא חייש אלא למחיקה וכל היכא דליכא למיחש למחיקה שרי שמה ראיתה שאתה חושש למחיקה ולקרוא בשטרי הדיוטות אינך חושש:

&lt;b&gt;וכי תימא טבלה ופינקס בשטרא לא מיחל' &lt;/b&gt;פירוש ובהכי פליגי דרב ביבי דתלי טעמא במחיקה סבר כיון דליכא למיחש למחיקה הכא שרי ואביי סבר אע&quot;ג דליכא למיחש למחיקה איכא למיחש לקריאה דס&quot;ל טבלא ופנקס בשטרא מיחלף ורב ביבי סבר לא מיחלף:

&lt;b&gt;אלא לעולם דכת' אנותל ומודלי &lt;/b&gt;פי' ורב ביבי סבר כיון דליכא למיחש למחיקה לקריאה לא חיישי' דגודא בשטרא לא מיחלף לא בחקיקה כדתניא בההוא מתניתא ולא בכתיבה ואביי סבר דוקא בחקיקה לא מיחלף גודא בשטרא אבל בכתיבה מיחלף:

&lt;b&gt;וש&quot;מ דרבא תנא.&lt;/b&gt; היא כתב ריב&quot;ם זצוק&quot;ל ואי אמרת מנלן דת&quot;ק סבר לה כרבא אימא דלית לי' והא דקאסר היינו כמו אביי דספר דגודא בשטרא מיחלף איכא למימר דניחא למימר דת&quot;ק בהך סברא פליג יותר מלומר דגודא בשטרא מיחלף דלא מסתבר כ&quot;כ. ועוד הא לא בעי התלמוד למימר דכולהו לית להו דרבא אלא איכא למימר דאיכא דסבר כוותי' ואינו נ&quot;ל כ&quot;ז הדוחק אלא ה&quot;ט דא אמרי' הכי שיותר הי' מסתייע רב ביבי שאנחנו הקשינו לו מדברי רבא כדי לסתור דבריו והוא תירץ ואמר דרבא תנאי היא דהא רב אחא ע&quot;כ ל&quot;ל דרבא ואנא דאמרי כרב אחא ואי אמרת דגם ת&quot;ק לית לי' דרבא כ&quot;ש שיסתייע יותר והוא רצה להוכיח במוכרח דאיכא תנא דלא ס&quot;ל כרבא דהיינו ר' אחא אבל ת&quot;ק דאיכא למימר דס&quot;ל ואיכא למימר דאל ס&quot;ל לא יכול להסתייע ממנו:

&lt;b&gt;מאי תלמודי' א&quot;ר תנן אל תפנו אל מדעתיכם &lt;/b&gt;פי' לישנא דאלילים דייק דאי כשנעשו לשם ע&quot;ז מיירי לימא אלהים אחרים דלא אשכחן בשום דוכתא שקרא משה לע&quot;ז אלילים אלא ש&quot;מ זהו פירושו של אלילים דבר ריק שאע&quot;פ שלא עשיתם אותם לצורך לעבדם אלא מדעתכם ומרצונכם עשיתם אותם לציור בעלמא אל תפנו בהם:

&lt;קטע סוף=קמט א/&gt;
===[[שבת קנ א|דף קנ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קנ א/&gt;
&lt;b&gt;אבל אומר לו ראה שתעמוד עמו לערב כמה נ&quot;ל דחוק פתרון המורה.&lt;/b&gt; א&quot;כ ישכיר אדם פועלין ויעשה מו&quot;מ ע&quot;י רמיזה שלא יבאר הדבר בפירוש ועוד דדיוקא דמתני' יתירא לא משמע הכי שפיר: וברוב ספרים מצאתי כתוב ראה שתעמוד עמי לערב ולא הנראה. והנכון בעיני לפרש כן דוקא לא יאמר לחבירו לשכור לו פועלין בשבת אבל יכול לומר לו ראה שתעמוד עמי לערב למ&quot;ש לשכור לו פועלין. דדוקא לשוכרן בשבת אסור משום ודבר דבר אבל לומר לי תשכירם במוצאי שבת אינו אלא הרהור ואע&quot;ג דהרהור דמעשה אסור כדאמרי' בעירובין לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה הרהור דדיבור מותר וריב&quot;ם זצק&quot;לכ' אסור הוא לומר אני אשכור פועלין למחר ואינו נ&quot;ל כלל:

 מפקחין פיקוח נפש בשבת במקצת ספרים מצאתי כתוב וגם המורה פירשו ואמר בדבר שיש בו סכנה ואניו נ&quot;ל דלא מיירינן אלא בדבו' בעלמ' ובפ&quot;נ שיש בו סכנ' אפי' מעש' וחילוק גמו' מות' וברוב ספרים אינו כתוב ולפקח על עיססקי רבים הוא להשתדל ולדבר בעבורםאם יש להם שום צורך:

&lt;קטע סוף=קנ א/&gt;
===[[שבת קנ ב|דף קנ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנ ב/&gt;
&lt;b&gt;שאם יש בורגנין הולך.&lt;/b&gt; פי' וכיון שהתיר שמולא האמירה ממילא שגם החשיכ' מותר' דכל שאני רשאי באמירתו רשאני אני להחשיך עליו ומש&quot;ה מקשה לי' מאין מחשיכין על התחום להביא פירות:

&lt;b&gt;לימא שאם יש מחיצות מביא.&lt;/b&gt; פי' ואע&quot;ג שהן חוץ לתחום נמי לימא שאם יש בורגנין. ולא היא שאלו הי' שם מחיצות הי' רשאי להביא אפי' מחוץ לתחום שכל המחיצה היא כארבע אמות וא&quot;צ לבורגנין אחרים. ומה שהקשה ריב&quot;ם זצוק&quot;ל ותירץ דכל חשיכה דמתני' אינו כדי לצאת חוץ לתחום לא הכל בתוך התחום וקילסתי דבריו במהדורא תנינא אינו נ&quot;ל כלל ואין להעמיד מתני' אלא להחשיך על התחום כדי לצאת חוץ לתחום מדקתני כלל אמר אבא שאול כל שאני רשאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו ומפרשינן בגמרא מילתא דאבא שאול דאדשמואל קאי דאמר מותר אדם לומר לחברו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי וכיון שאני רשאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו ואם איתא דלא לצאת חוץ לתחום קאמר אמאי נקט שאני רשאי באמירתו אפילו במעשה נמי הוא רשאי שמותר אדם לשמור פירות בשבת אלא ודאי חוץ לתחום קאמר שאע&quot;פ שאינו יכול לצאת ולשומרם בשבת רשאי הוא לומר לחבירו שעומד חוץ לתחומו כגון שיש בין עירו לעירו ג' אלפים אמה ולזה יש פירות סמוך לעירו ורואין זא&quot;ז ואע&quot;פ שאינן יכולין לילך כל אחד לשמור פירותיו רשאי הוא להחשיך על התחום לצאת לשומרה במו&quot;ש אלמא בפירוש מוכח ממתני' דרשאי הוא להחשיך לצאת חוץ לתחום אבל מיהו סייעתא לשמואל לא הוי דלא יליפ' ממתני' שהוא רשאי להחשיך על התחום כדי לצאת חוץ לתחום אלא דוקא לשמור פירות ומפני שהוא זכאי באמירתן ולא מטעם הואיל אבל אם הי' עתיד ללכת מכרך לכרך ורוצה להחשיך על התחום כדי לקצר דרכו אינו רשאי שלא מצינו שהוא זכריבאמירתו שאסור לומר אדם לחבירו לך למקום פלוני למחר דדוקא לכלה שרינן כה&quot;ג כדאמרי' לקמן לא מצאתה במקום פלוני לך במקום פלוני אבל לדבר הרשות לא:

וההיא אתא שמואל לאשמעינן דע&quot;י הואיל הוא זכאי באמירתו וכיון שהיא זכאי באמירתו גם הוא רשאי בחשיכתו ומתני' דתני אבל מחשיך הוא לשמור ה&quot;ה נמי לקצר דרכו שכשם שלשמור פירות הוא זכאי באמירה הה&quot;נ לילך לכרך פלוני הוא זכאי באמירתו ע&quot;י הואיל ואתיא בזה הכלל:

&lt;b&gt;שלמא לשכור פועלין דבשבת לא מצי אגר.&lt;/b&gt; אי קשיא ונימא כיון דרשאי אני באמירתו שהי מותר לומר פועלין אני משכיר למחר אהא רשאי בחשיכתו לאו מילתא היא שזו היא אמירה דאמירה שלשכור בשת אין שם מעשה אלא אמירה ולומר למחר אשכור פועלין היא אמירה על אמירה ומש&quot;ה שריא ולא הותרה החשיכה אלא במקום שהותרה האמירה ואל אמירה דאמירה:

&lt;קטע סוף=קנ ב/&gt;
===[[שבת קנא ב|דף קנא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנא ב/&gt;
&lt;b&gt;מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה.&lt;/b&gt; פי' מחשיכין על התחום כדי לצאת חוץ לתחום ולהביא בהמה להנהיגה לפניו. וגם ביום השבת נמי אם היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה וכיון שהוא זכאי להביאה מחוץ לתחום באמירה רשאי הוא להחשיך כדי לצאת חוץ לתחום ולהביאה ודמיא רישא לסיפא שכמו שבתחיל ההוא רשאי להחשיך מפני שהוא זכאי לומר גם להביא בהמה נמי הוא רשאי להחשיך מפני שהוא רשאי לומר:

&lt;b&gt;עשו לו ארון כו'&lt;/b&gt; ואמאי ה&quot;נ לימא ימיתין בכדי שיעשו כו' פי' המורה ימיתין בכדי שיעשו דנה לא מוכחא מילתא מיהו יש לומר בשביל ישראל נעשה כעומד באסטרטאי שאין דרך לקבור שם דודאי לא נעשה בשביל ישראל תינח קבר. ארון מיא מאי איכא להוכוח דלא בשביל ישראל נעשה. במוטל הארון על קברו של גוי באספרטאי דמוכח דלשם אותו קבר נעש' הארון ואינו נ&quot;ל פתרון זה ומפני שסבר המורה דהאי שיקל' וטריא אריש' קא פריש הכי ולא היא דאע&quot;ג דכתיב עשו לו ארון כו' לא כתב כל המשנה ואסיפא קאי דקתני' אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית. ומתמה ואמאי אמרת עולמית ומ&quot;ש ארון וקבר מכל המלאכות שעושה הגוי בשביל ישרלא דאמרי' שהן מותרות בכדי שיעשו וכדתניא גבי מרחץ ימתין בכדי שייחמו חמין. ואוקמיה עולא בעומד באסטרטא פי' שהי' הדבר מפורסם. החמירו בו יותר משאר מלאכות וגם הנה הוא דחוק פתרון המוכה מאוד שפירש שהי' קברו של גוי עומד באסטרטא וכי בקרקעו של גוי הי' צריך ישראל זה להיקבר א&quot;ו בקברו של ישראל מיירי ומתמה תינח קבר ארון מאי פי' קבר ודאי היא דבר מפורסם אלא ארון שעושה בביתו מאי פירסום איכא ואוקמה ר' אבהו במוטל על קברו וכיון שעל קברו הי' עושה שהי' עומד באסטרטא ומפורסם לכל קנסו אותו חכמים שלא יהנה מהם לעולם וה&quot;ה לכל מלאכה שעושה הגוי לישראל בשבת. והיא מפורסמת לרבים יש לאוסרה עליו עד לעולם. כגון שהיו בונין את ביתו בשבת. ומאי דאמרן בפ&quot;ק וכולן ב&quot;ה מתירין עם חשיכה דוקא בביתו של גוי ובמקום דלא חזי לי' ישראל ולא ידעי לי' דהוא מלאכת ישראל וכדאמרי' בפ' מי שהפך אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אמר ר&quot;פ ואפילו חוץ לתחום לא אמרן אל אדליכא מתא דמיקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור אמר רב משמרשי' וכי ליכא נמי מתא דמקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות ויו&quot;ט דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי להתם אסור:

ובלבד שלא יזיזו בו אבר מהכא מוכח שאסור להזיז את האבן אע&quot;פ שאינו מגביה שהרי כשמזיז אבר המת אינו מגביהין מע&quot;ג קרקע שוהא מחובר בגופו של מת:

&lt;קטע סוף=קנא ב/&gt;
===[[שבת קנב ב|דף קנב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנב ב/&gt;
&lt;b&gt;קבען בפותחת טמאי.&lt;/b&gt; אין לפרש שעד שלא יקבע הפותחת לשדה ולתיבה אינה מקבלת טומאה דהא לא חזיא מידי כ&quot;א כשיקבענה וסוגרין בה את השדה ומש&quot;ה כי קבעה בדלת טהורה דהא לעולם לא ירדה עלי' טומאה דא&quot;כ היכי תנן שאם היו החפי' של מתכת טמאה ושל עץ טהורה ה&quot;ד אי שדה ומגדל אינן באין במדה אע&quot;פ שהחפין של עץ טמאה דכל המחורב לטמא טמא ואי באין במדה אע&quot;פ שהחפין של מתכת טהורה דכל המחובר לטהור טהורה אלא בע&quot;כ תלושה מקבלת טומאה מכי קבע בה החפין ואפ&quot;ה של גל טהורה מנפי שעל דעת כן נעשיה מתחלתה כדפרישית בתשובות:

&lt;b&gt;אמר רב ששת אם יש עלי' עד ותרת &lt;/b&gt;פי' אם יש אבן שיש עליה עד מותרת לקנח בה שכבר מוכנה היא ואין עלי' תורת מוקצה ואע&quot;פ שהן יותר ממלא היד הן מותרות ואע&quot;פ שירדו עלי' גשמים אם רשומה ניכר מותרת היא שכבר הוכנה:

&lt;קטע סוף=קנב ב/&gt;
===[[שבת קנג א|דף קנג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קנג א/&gt;
&lt;b&gt;קים להו לרבנן דאדם מוסר עצמו על ממונו &lt;/b&gt;פי' וגבי דליקה תנן אין אומר לו כבה ואמאי לא שרי' לי' משום האי טעמא התם מפני שהוא בהול להציל מפני הדליקה אפי' המותר לו אסרנו לו כדאמרי' התם מיכדי בהתירא קטרת ניציל טפי גבי מצילין מזון ג' סעודות ומהדר מתוך שאדם בהול וכו' והמותר אסרנו לו כדי שלא יהא בהול להציל כ&quot;ש האסור לו אבל הכא שאינו בהול לכיא למיגזר שמא יעביר בידו ד&quot;א הילכך התירו לו איסור דרבנן שאם לא נתיר לו שמא יבא לעשות איסור תורה:

&lt;קטע סוף=קנג א/&gt;
===[[שבת קנג ב|דף קנג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנג ב/&gt;
&lt;b&gt;והא הו&quot;ל מחמר &lt;/b&gt;פי' בלאו מחמר נמי אסור לו לאדם להניח בהמתו שתעשה מלאכה בשבת כדאמרי' בפ&quot;ק דע&quot;ז גבי אין מוכרין בהמה גסה לגוים גזירה משום שאלה ומשום שכירו' וכי מוגר לה לגוי לא קאי ישראל בהדה ואפ&quot;ה מיתסר ואין לחלק בין משוי לשאר מלאכות כמו שסברתי לחלק במהדורא תנינא שהרי הוכחתי במהדורא תנינא דע&quot;ז מההיא דבן בתירא מתיר בסוס שכך הוא המשוי כמו רחירשה ודישה וטחינה ומאי דאמרי' התם גבי נסיוני ושמעה ליה לקלי' ואזלא מחמתי' דמשמע דוקא משום דשמעא לי' לקלי' והו&quot;ל מחמר הוא דאסור הא לא שמעה ליה לקלי' שפיר דמי ורב אחאי נמי דשרא על ידא דספסירא התם משום דלא ידיע' לי' לקלי' והילכך נמי דאמרי' והא הו&quot;ל מחמר דמשמע טעמא דאיהו מחמר אחרי' אסור הא לא&quot;ה שרי בוודאי דכולי האי מיירי כשמתחיל לעשות המלאכה מבע&quot;י להטעינה והיא עושה מאלי' כל השבת דדוקא אםהוא מחמר אחרי' הוא אסור דנראה שמחמתו עושה הבהמה אבל אם אינו מחמר אחרי' שרי דומיא דכל המלאכות שמותר להתחילן עם השמש והן נגמרת מאליהן בשבת ומעשה בהמתו נמי כמלאכה הנעשית מאלי' דמי ולא אסר רחמנא מלאכת הבהמה אלא כשמטעינה בשבת או ששם עתה לחרוש ולדוש בשבת ומש&quot;ה בעינן כשהתחיל מבע&quot;י יהא מחמר והמשוי שהי' עושה חמורו בלא כיסו אע&quot;ג דהוא מחמר אחריו דהא שמע' לי' לקלי' ואזלא מחמתי' כיון שלא הטעינה מבע&quot;י ע&quot;ד לילך בבשבת אלא לילך בחול וקידש עליו השבת מותר להניחה כדפרישית במה&quot;ק נמצא דלא מיתסר במלאכת בהמתו אלא כי עביד בה מלאכה בשבת אם התחיל מבע&quot;י ע&quot;ד לעשות בשבת מחמר אחרי' בשבת:

&lt;קטע סוף=קנג ב/&gt;
===[[שבת קנד ב|דף קנד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנד ב/&gt;
אמר רב הונא היתר בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומטה תחתיהן ומוקמינן לה בקרני דאומני דלא חזי לה וקשיא לי דא&quot;כ מוכיח מיכן דקסבר ר&quot;ה שמותר לטלטל כלי הניטל לצורך דבר שאינו ניטל בשבת ולעיל בפ' כירה אמרי' ר' יצחק אמר כשם שאין נותנין כלי תחת התרנגולת לקבל עיצתה כך אין כופין עלי' כלי בשביל שלא תשבר קסבר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת ואמרי' התם אמר להו רב שבת פיקו אמרן לי' לר' יצחק כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר ר&quot;ה עושין מחיצה למת בשביל החי ואין עושין מחיצה למת בשביל המת כו' אלמא קסבר ר&quot;ה אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל כר' יצחק והכא היאך היה מתיר להניח כרים וכסתות תחת קרני דאומני שהם מוקצים וי&quot;ל הדר בי' ר&quot;ה מההיא משום דאותבינן התם לרב יצחק מטובא מתנייתא ואוקמינהו בשינויא דחוקי:

והא קא מבטל כלי מהיכנו בע&quot;כ אית לן לפרושי דהני קרני דאומני הן מוקצין מחמת חסרון כיס דקפיד עלייה ושמא ישברו מפני שהן של זכוכית ומוקצה מחמת חסרון אפילו לצורך מקומו אין מטלטלין אותו כיון דקפיד עלוי' שאילו היה קרני דאומני כמו כלים שמלאכתן לאיסור אמאי אמרינן דקא מבטל כלי מהיכנו השתא גרני גופייהו מצי לטלטולי לצורך מקומון וכרים וכסתות שתחתיהן לא כ&quot;ש וה&quot;נ אמרן לעיל בשלהי פרק תולין במנעל שעל האמוס לאביי שאם היה ריבוי מותר לנענע המנעל והאמוס נופל ולא הוי מנעל בסיס לאמוס וליתסר משום דאמוס גופי' לצורך גופו מותר הוא הילכך אין לפרש קרני דאומני אלא מוקצין מחמת חסרון כיס שאסור לטלטלו אפי' לצורך מקומן וה&quot;ה נמי לכרים שתחתיהן:

בשליפי זיטרי פירש המורה משואות קטנים ששומט הכר מתחתיהן ונופלין על כר שני וכן עד שמגיעין לארץ אי קשאי ולימא הכרים נעשו בסיס לדבר האסור ויהא אסור לטלטלן. דהא הניח מדעת הוי ובמניח אמרי' גבי מעות שעל הכר דנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לנער הכר וה&quot;נ יהא אסור לשמוט הכרים מתחתיהן ואין לומר דלא יקרא בסיס אלא כשמניח מבע&quot;י אבל כשמניח בשבת לא דהא בפ' כירה מותבינן למ&quot;ד אין מבטלין כלי מהיכנו מחבית של טבל שנשברה שמביא כלי ומניח תחתי' והא קא מבטל כלי מהיכנו וכן מנותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות וכן מכופין את הסל לפני האפרוחין וכל אלא בשבת מניחן וקרי להו ביטול כלי מהיכנו ולא אמרי' שאם יצטרך לכלי ישפכנו במקום אחר שכיון שהניח הטבל לתוכו בשבת נעשה בסיס לדבר האיסור ואסור לטלטלו תשובה התם אע&quot;פ שהניחו בשבת ע&quot;ד לעמוד שם הניחן ולא לפי שעה והילכך נעשו בסיס לדבר האסור אבל הכא לפי שעה הניח הדברים שלא ישברו בעת נפיילתן ואל שיעמדו עליהן כל היום הילכך מותר לשומטן:

&lt;b&gt;שתים בידי אדם ואת באילן כו'&lt;/b&gt; מם שפירש המורה שסכך הסוכה סמך על אותן שתים בידי אדם ועל האילן אע&quot;פ שלשון הגמרא מוכיח כן דכתיב במקצת ספרים ואנח סכך עלוי' אינו נ&quot;ל כלל דהכי תני רישא העושה סוכתו על גבי הגמל או ע&quot;ג האילן כשירה ואין עולין לה ביו&quot;ט והתם בע&quot;כ שעשה קרקעית הסוכה על האילן משמע וסביב לה עשה דפנות למעלה ובתר הכי תני שתים באילן ואחת בידי אדם או שתים בידי אדם או שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו&quot;ט דלא מבעי' כשעומדת כל קרקעית על האילן לבדו שאין עולין לה אלא אפי'ק על האילן ועל שתים בידי האדם אין עולין לה והדר תני העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה ההיא ודאי מיירי שעשה האילנות דפנות לסוכה וקרקע עולם הי' קרקעית הסוכה אבל שתים בידי אדם קרקעית הסוכה סמך עליהם ולמעהל מהן עשה הדפנות והסכך וגם המורה שם בסוכה פירש כדברי:

&lt;b&gt;לא דכפיי' לאילן כו'&lt;/b&gt; פי' כפף האילן וסמך התקרה עליו ומפני זה אין עולין לה שהוא משתמש ע&quot;ג האילן אבל לעולם אם חקק בצדי האילן ושם שם רשי הקורות התקרה עולין לה ביו&quot;ט דצדדין שרי אי הכי אימא סיפא כו' פי' אי אמרת דכפיי' לאילן א&quot;כ אע&quot;פ שעשה שלש בידי אדם אמאי עולין לה ביו&quot;ט והא כל עיקר התקרה היא סמוכה על האילן א&quot;ו דחק הוא ומש&quot;ה עולין לה ביו&quot;ט דיכולה לעמוד בלא האילן ומהדר אלא הב&quot;ע בגווזא פרסכנא פי' לעולם צדדין מותרין והככא כגון דסמך התקרה על האילן ומיהו לא תימא דכפיי' לאילן אלא כמות שהיא עומד סמך ראי הקורות עליו והילכך כשעשה שתים בידי אדם זו בצד זו ואחת באילן אין התקרה יכול הלעמוד באל סמיכת האילן אבל אם עשה שלש בידי אדם ואחת באילן כל עיקר התקרה אינה סמוכה אלא על השלש שבידי אדם והאילן לא עשאו אלא כעין כותל בעלמא מן הצד וזה שינה עכשיו שכשהיינו אומר' דכפיי' לאילן משמע שכל סמך התקרה היא על האילן והשלש שבידי אדם הן מקצתן כמו כתלים בעלמא אבל השתא דלא כפיי' לאילן אלא סמך הקורות עליו כאשר הוא עומד יבא יפה שבשבתים בידי אדם לא סגי דלא יסמוך האילן התקרה אבל בשבלש יכולה לעמוד התקרה על שלש וא&quot;צ לסמיכת' האילן וה&quot;ה נמי אם היו שתים בידי אדם כעין מבוי ושם התקרה עליהן ואחת באילן שעולין לה דהשתא נמי ינטל האילן והאי יכולה לעמוד ואתיא בזה הכלל והא דנקט שלשה בידי אדם דהכי ודאי יכול לסמוך התקרה עליהן בלא האילן אבל השתים בידי אדם פעמים יכול ופעמים אינו יכול אם הם זו כנכד זו יכול אבל זו בצד זו אינו יכול והמורה משבש א&quot;י הכ&quot;י ואומר ה&quot;ג אלא מאי צדדין אסורין כו' ואינו נ&quot;ל כלל:

&lt;קטע סוף=קנד ב/&gt;
===[[שבת קנה א|דף קנה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=קנה א/&gt;
&lt;b&gt;האי דרגא דמידלא כו'&lt;/b&gt; כל מה שפירשתי במהדורא תנינא הוא העיק' ודברי המור' דחוקי' ביותר שתחל' קורא אביי לסוכ' הסמוכ' בצדי האילן צדדין ואח&quot;כ חוזר וקור' אותן צדי צדדי ותימה וגם לשון הגמרא אינו מוכיח כן דיא הכי הו&quot;ל למימר הכי מי סברת צדדין נינהו לא צדי צדדין נינהו השתא דאמר דכ&quot;ע צדדין אסורין והכא בצדי צדדין קמיפלגי הכי משמע אלו סמך הסוכה לצדי האילן כגון דחק בגזע כ&quot;ע ל&quot;פ דאסור אלא דחק יתידות בצדי האילן ועיליהן סמך הסוכה דהו&quot;ל גזע האילן צדדין ויתידות צדי צדדין ונמצאת סוכתו סמוכה בצדי ולעולם הסוכה אינה מן המנין ותו אי סוכה היא מן המנין ואע&quot;ג דסמכה לגזע מן הצד הוי צדי צדדין א&quot;כ כי סמכה ע&quot;ג האילן הו&quot;ל צדדין ולרבה דשרי צדדין אמאי אסר תנא דמתני' אפי' ע&quot;ג האילן א&quot;ו הסוכה אינה מן החשבון שהיא תשמישו ואם עומדת ע&quot;ג האילן הו&quot;ל משתמש באילן ואי חק בצדי האילין וסמכה שם הו&quot;ל משתמש בצדי האילין וכששם יתידות בצדי האילן וסמכה של הו&quot;ל משתמש בצדי צדדין:

&lt;קטע סוף=קנה א/&gt;
===[[שבת קנה ב|דף קנה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנה ב/&gt;
אין נותנין מים למורסן דברי ר' ר' יוסי בר' יהודא אומר נותנין מים ע&quot;ג מורסן מאוד פירשתי יפה במהדורא תנינא דקמח דבר גיבול הוא איכא חיוב חטאת ומורסן דלאו בר גיבול הוא ליכא חיוב חטאת ודייקא דהכי הוא דלגבי קמח קתני אחד נותן את הקמח ואחד נותן את המים האחרון חייב דברי ר' ולגבי מורסן קתני אין נותנין מים על גבי מורסן דברי ר' ואל קתני חייב ור' דמחייב חטאת בנתינת מים דקמח אוסר נתינת מים דמורסן מושם גזירה ור' יוסי בר' יהודא דלא מחייב חטאת הנתינת מים דקמח עד שיגבל שרי נתינת מים דמורסן ולא אסר אלא גיבולו מושם גזירת גיבול דקמח ומתני' לא אתיא אלא כר&quot;י בר' יהודא כדאוכח רב יוסף לאביי ממתניתא דמורסן אבל מה שכתבתי שם דדיו נמי דלא בר גיבול הוא שלא יהא בו חיוב חטאת אינו כלום שכל אותה השיטה מוכחת שיש בו חיוב חטאת והריני מפרש כל אותה השיטה הכי אמרי' התם מאן תנא נתינת מים לדיו זהו היא שרייתה אמר רב יוסף ר' היא פי' אלו לא היתה נתינת המים גמר מלאכת הדיו עד שיגבל לא הוו אסרים ב&quot;ש ליתן מים מבע&quot;י שהרי אין המלאכה נגמרת בשבת שעדיין צריך לאכול למוצאי שבת א&quot;ו בנתינת מים לבד נגמרת המלאכה ואוקמה ר' יוסף כר' דאמר דבנתינת מים לקמח בלבד חייב נימא לי' אביי ודילמא לא היא ע&quot;כ לא קאמר ר&quot;י בר' יהדוא התם אלא בקמח דבר גיבול הוא אבל דיו דלאו בר גיבול הוא מנתינת מים הוא דליחייב פי' גם כר' יוסי בר' יהודא יכול להעמיד מתני' דע&quot;כ לא בעי גיבול אלא בקמח שדרך העולם לגבלו ולעשותו עיסה כדי לעשות ממנו ככרות הילכך עד שלא גמר מלאכת הגיבול לא מחייב אבל דיו דלאו בר גיבול הוא שאין שורין הדיו והסממנין אלא שיתנו טעם במים וא&quot;צ לגבלן לעשות מהן עיסה מודה ר' יוסי דמשעת נתינת מים הוא חייב שהן נשרין מאליהן ודמי למדביק פת בתנור שהיא נותנת והיא נאפית מאלי' מעט מעט וכן שפיתת הקדרה על האש ואע&quot;פ שאינן בני גיבול חייב חטאת הוא שהרי עיקר לישה לא ילפי' אלא מלישה דסממנין שאינו דרך לישת לחם במלאכת המשכן ולישת הלחם ילפי' מלישה דסממנין ומיהו אע&quot;ג דבלישת סממנין לא בעינן גיבול בלישת הלחם בעי' גיבול דהאי כמנהגו והאי כמנהגו ולא דמי גיבול דדיו וסממנין דאמרי' לאו גיבול הוא לגיבול דמורסן דלאו בר גיבול הוא דבוודאי בגיבול דמורסן ליכא חיוב חטאת שאין דרך העולם לגבלו אבל דיו אע&quot;פ שאין דרך העולם לגבלו בשרייתו איכא חיוב חטאת שהיא אותה שהיתה במשכן ואהדר לי' רב יוסף לא ס&quot;ד דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי (ר') ר' יוסי בר' יהודא אומר אניו חייב עד שיגבל פי' הנה האפר דלאו בר גיבול הוא אופילו הכי הוה אמר ר' יוסי עד שיגבל א&quot;כ נמנתי' דלא כר' יוסי וקשיא לי טובא כיון דאפר לאו בר גיבול הוא היכי סליק אדעתא דרב יוסף דההוא אפר. אפר ממש הוא ומחייב עליו חטאת ומ&quot;ש אפר ממורסן. ותו דהא במסכת יו&quot;ט בפ' המביא אמרי' קיטמא שרי ופירש המורה שמותר לגבלו כדי להטיח בו תנורו ביו&quot;ט משום דאפר לאו בר גיבול הוא. ולפי שעה הוא עושה כדי שלא יצאו חומו. וא&quot;כ היכי ס&quot;ד דר&quot;י שיהא חייב חטאת על האפר. ונ&quot;ל לתרץ דשני מיני גיבולין הם גיבול דקמח הוא כדי לעשות עיסה וכיוצא בו גיבול דעפר שעשוין ממנו עיסה לבנין וגיבול דדיו וסממנין הוא לשרותן כדי שיתנו טעם במים. ואין דרך לגבלן לעשות מהם עיסה. ורב יוסף דסר דהאי אפר אפר ממש הוא. הנה מפרש ברייתא דמחייבא בי' חטאת כגון שלא גיבלו לבנין אלא הי' צריך לשרות האפר במים. כדי שיתן האפר טעם במים. כגון אלו שעושין הבורית שעושין אותו ממי האפר ודמיא שרייתו לשריית דיו וסממנים ומש&quot;ה היא חיב חטאת. ושמעי' מינה דאע&quot;ג דלאו בר גיבול שיעשה ממנו עיסה והא אלא לשרייתו הוא צריך שיתן טעם במים בעי ר' יוסי בר' יהודא גיבול דקסבר לא מיערב שפיר. ואינו נשרה יפה אם לא יגבלהו והה&quot;נ בדיו וסממנים. ולעולם מתני' דלא בעיא גיבול ר' היא וא ר' יוסי בר' יהודא. ואהדר לי' אביי מאי אפר עפר. פי' דהוה לי' מו גיבול דקמח שעושין אותו עיסה ולעולם בדיו וסממנים לא בעי ר&quot;י בר' יהודא גיבול ואהדר לי' רב יוסף והתניא אפר והתניא עפר. אלמא בשניהם שהן שני מיני גיבולין פליג ר&quot;י בר&quot;י ואומר עד שיגבל ואהדר לי' אביי מידי גבי הדדי תניא. פי' ולעולם לא בעי ר&quot;י ב&quot;ר יהודא גיבול אלא גבי קמח ועפר שעושין אותה עיסה אבל דיו וסממנין מודה ר&quot;י בר&quot;י דבנתינת מים בלבד מחייב. ולעולם מתני' ר&quot;י בר' יהודא היא. והאי דלא אסתייע רב יוסף ממורסן דלא בר גיבול הוא ומשום דמורסן שרי מן התרוה ולא מיתסר אלא מדרבנן וכך היא מורסן לגבי קמח כמו גיבול האפר לבנין גבי עפר שהאי מורת מן התורה ואנו עסוקין במידי דאיכא חיוב חטאת הילכך לא אתיא. וי&quot;ל שקיבל רב יוסף דברי אביי כדי שיבוא שתי המשניות כר&quot;י ב&quot;ר ולא תיתי חדא כר' חדא כר&quot;י בר&quot;י וקשיא לי דאמרי' התם מ&quot;ש כולהן דגזרו בהו ב&quot;ש ומ&quot;ש קורת בית הבד ועגולי הגת דלא גזרו בהו ב&quot;ש ומהדר אמרי כולהו דאי עבור להו בשבת מחייב חטאת גזרו בהו ב&quot;ש ע&quot;ש עם חשיכה. קורת בית הבד ועיגולי הגת. דאי עבוד להו בשבת לא מחייב לא גזרו בהו ב&quot;ש עם חשיכה ובשלמא שורין דיו וסממנין איכא חיוב חטאת. אבל כרשינן מאי חיוב חטאת איכא. והא תנן לעיל בפ' תולין אין שורין את החלתית בפושרין. אבל נותנה לתוך החומץ. אין שורין את הכשינין ולא שפין אותן אמרי' בגמרא שרה מאי. תרגמא אדא נרשאה קמי' דרב יוסף. אם שרה חייב חטאת. א&quot;ל אביי אלא מעתה תרא אומצא במיא ה&quot;נ דמחייב. אלא אמר אביי מדרבנן היא. שלא יעשה כדרך שהאי עושה בחול. אלמא כל המשנה לא מייר אלא באיסורא דרבנן. ונ&quot;ל דהא דאמי' דבכל מידי דליכא חיוב חטאת לא גזרו בהו ב&quot;ש לאו למעוטי איסורי דרבנן קאתי. דהא אין מוכרין לנכרי ולא טוענין עמו ואל מגביהין עליו כל הני מדרבנן ננהו. וכן נמי נותנין קילור ע&quot;ג העין דמוקי לה רבה כב&quot;ה. מכלל דב&quot;ש אסרי. אלא למעוטי דוקא קורת בית הבד ועיגולי הגת. ומפני שכל עיקר מלאכתן דהיינו דריכה ושחיקתן נעשית מע&quot;ש ואל נשאר אלא מידי דאתי ממילא וקסבר האי תנא דכל מידי דאתי ממילא כגון אלא אפי' אם יסחטם בידיו לית להו חייב חטאת כדאמרי' התם מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי. כו'. אלא כל מאכה שהיא מתחיל בה סמוך לחשיכה אף על פי שאין בה אלא איסורו דרבנן אסרי ב&quot;ש:

&lt;קטע סוף=קנה ב/&gt;
===[[שבת קנו ב|דף קנו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=קנו ב/&gt;
&lt;b&gt;אמר הלכה כר&quot;ש.&lt;/b&gt; קשיא לי אמאי לא מנו נמי ריב&quot;ל דאמרן לעיל בפ' כירה כי אתא ר' יצחק אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן הלכה כר&quot;י. וריב&quot;ל אמר הלכה כר&quot;ש. ואמרי נמי התם ר' אבהו כי מיקלע לאחרי' דרב יוחנן לא מטלטל שרגא וכי מיקלע לאחר' דריב&quot;ל שרגא:

'''סליק מסכת שבת'''

'''סליקו מהדורא תליתאה ומהדורא רביעאה, ואני המעתיק העתקתים וחיברתים יחד'''
&lt;קטע סוף=קנו ב/&gt;</text>
      <sha1>fm6rqcsxx35jfiw7p96to6stt68ilax</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רי&quot;ד/קידושין/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368797</id>
    <revision>
      <id>1419048</id>
      <parentid>1388494</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111766" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|תוספות רי&quot;ד|ב}}
{{המרת או.סי.אר}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
==מהדורות תנינא תליתאה ורביעאה==
===[[קידושין מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;

האיש מקדש שהשליח עושה שליח פירש שליח דבעל משוי שליח כדתנן בפרק ב' דגיטין עושה בית דין ומשלחו כו' אבל שליח דאשה לא מצי לשווי' שליח משום דמילי נינהו שלא מסרה לו האשה אל אדברים בעלמא התקבל לי גיטי וקיימי לן כרבי יוסי בפרק הואמר התקבל דאמר מילי לא תימסרן לשליח ואל דמי לשליח דבעל דמסר ליה חפצו ומצי לשווי' שליח כדפרישית בקונטרס התשובות:

&lt;b&gt;אשכחן בגירושין בקדושין מנלן.&lt;/b&gt; פי' האי דילפינן בקידושין שיהא האיש מקדש על ידי שליח אבל לא שהשליח יעשה שליח משום דמילי נינהו שאמר לו צא וקדש לי אשה ואפילו אם מסר לו שום חפץ לא דמי לגט שהגט הוא דבר המגרש שאם נאבד הגט אין כח לשליח לגרשה אבל חפץ הקידושין שמסר לו אם נאבד יכול לקדשה לו משלו נמצא שעיקר השליחות מילי הוי והלכך לא ממסרן לשליח:

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[קידושין מא ב|דף מא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מא ב/&gt;

הואיל ואיתיה בתרוה דנפשיה נראה לי דוקא בדנפשיה שגדל בשדהו אבל אם קנה טבל מישראל אינו רשאי לתורמו הוא אלא ישראל הקונה ממנו:

&lt;b&gt;תרומת נכי מדמעת כו'&lt;/b&gt; כיון דסבר ת&quot;ק דאין קנין לעכו&quot;ם בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר וסבירא ליה דדיגון עכו&quot;ם חייב מדאורייתא כדדריש במנחות בפרק רבי ישמעאל &lt;small&gt;(דף ס&quot;ד ע&quot;א.)&lt;/small&gt; מדגנך דגנך שני פעמים אין (אחר ריבוי אלא) מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות א&quot;כ אסור לאכול מפירות ארץ ישראל בלא תרומה ומעשר ואע&quot;ג דפליג עליה דת&quot;ק רבי שמעון ומפרש בתוספתא דמאי דתנא קמא הוא רבי מאיר כיון דשנאה רבי בלשון חכמים הלכה כמותו כדאמרינן בפרק כיסוי הדם. &lt;small&gt;(דף פ&quot;ה ע&quot;א.)&lt;/small&gt; ואע&quot;ג דבתוספתא לא מיתניא בסתמא הא קיימא לן דסתם במתניתין ומחלוקת דברייתא הלכה כסתם מתניתין &lt;small&gt;(ביבמות דף מ&quot;ב ע&quot;ב ואמנם בחי' הרשב&quot;א. למש' ב&quot;ק דף ק&quot;ב כתב דהאי כללא ר' אבוהו בלחודא הוא דכייל ואמוראי אחרינא לית להו הכי ע&quot;ש.)&lt;/small&gt; וכמה סתמא אחריני תנן דטיבלו של עכו&quot;ם חייב במעשר כדכתיבנא בסוף מסכת גיטין. עיין בהלכה י&quot;ב בספר הלקט:

&lt;b&gt;אתם ולא שופין.&lt;/b&gt; אי קשיא והא תנן בפרק ג' דתרומות השותפין שתרמו בזה אחר זה ר&quot;ע אומר תרומת שניהם תרומה כו' אלמא שותפין תורמין נראה לי לתרץ דשותפים דהתם מיירי שהיו שותפים בפירות ואוכלין אותן בשותפות ומשום הכי כל חד וחד ניחא ליה דניתרום חבריה וחבריה נמי שייך בגוויהו ולא הוי תורם שיאנו שלו אבל שותפין דהכא מיירי שהיו שותפין בזריעת השדה אבל הפירות כל אחד לוקח חלקו ומוליך ואכלן בביתו דומיא דאריסין ומשום הכי אינו הורס חלק חברו שאין לו שום זכות בחלקו. ומצאתי שהירושלמי מקשה אותה בפ&quot;ק דתרומות ומתרץ בענין אחר דה&quot;ג התם אתם פרט לשותפין והא תנינן שותפין שתרמו בזה אחר זה. אלא כאן לתרומה גדולה כאן לתרומת מעשר כלום למדו לתרומה גדולה אלא מתרומת מעשר אלא כן להלכה כן למעשה עיין בהלכה ח' בספר הלקט:


&lt;קטע סוף=מא ב/&gt;
===[[קידושין מב א|דף מב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מב א/&gt;

&lt;b&gt;סבר לה כמאן דאמר אין שוחטין הפסח על היחיד.&lt;/b&gt; פי' ומאן דסבירא ליה שוחטין סבירא להי כרבי יהושע בן קרחא דאמי דמקשינן דילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגויה לא אקשינן אלא לרבי יונתן דאמר כל ישראל יוצאין בפסח אחד הלכך האי דכתב כל קהל כל מאן דשחט שותף הוא. אבל רבי יהושע בן קרחא דלית להי האי סברא דכל ישראל יוצאים בפסח אחד משום דאכילה מעכבא האי דכתב כל קהל דמשמע כל חד מן הקהל מצי למשחט בעל כרחין לאו אשותף קאי דהא כל הקהל לא מצי למיהוי שותפין בגויה דלא מטי כזית לכל חד וחד ואפילו הכי מצי למישחט אלמא שלוחו של אדם כמותו:

&lt;b&gt;אלא לחוב על מנת לזכות.&lt;/b&gt; אי קשיא והא אמרינן בפרק הניזקין &lt;small&gt;(דף נ&quot;ב ע&quot;א.)&lt;/small&gt; ואין אפוטרופסין רשאין לדון לחבו ולזכות בנכסי יתומים. ומתמה לזכות אמאי לא אלא לחוב על מנת לזכות. דאלמא אינו רשאי לחוב על מנת לזכו': והא הכא אמרינן דמעמידין להן אפיטרופסין רשאין לדון לחוב ולזכות בנכסי יתומים. ומתמה לזכות אמאי לא אלא לחוב על מנת לזכות. דאלמא אינו רשאי לחוב על מנת לזכו': והא הכא אמרינן דמעמידין להן אפיטרופסין לחוב על מנת לזכות. נראה לי לתרץ התם לדון קאמר שאם באו לטעון שום טענה בנס יתומים אין האפיטרופיס רשאי לדון עמהם אף על פי שמתכוונין להפך בזכותן &lt;small&gt;(דאף אם יתחייבו אין חיובו וכו' כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; אם נתחייבו אינן חייבן חיוב דאין נזקקין לנכסי יתומים עד שיגדילו אבל הכא שבאו לחלק קאמר שהן צריכין לחלק נכסיהן ומעמידין להם אפיטרופוס שכל אחרי &lt;small&gt;(שעל אחד יהפך בזכות היתום שלו בכל כוחו כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; הפך בזכות היתום שלו הכל כוחו ואם נתחייב או בשומא או ברוחות מה שעשה עשוי:


&lt;קטע סוף=מב א/&gt;
===[[קידושין מב ב|דף מב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;

אמר רבא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דאל שוי' שליח אבל שווי' שליח מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי'. קשיא לי טובא דהכא אמר רבא שליח שטעה אפי' כל שהו חוזר ובכתובות בפ' אלמנה ניזונת אמרינן אבעיא להו שליח כמאן רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן שליח כאלמנה. ודוחק נראה לי לומר דהכא מיירינן במטלטלי כדמוקמינן לה לקמן וההיא מיירי במקרקעי דאמי שנא בהא בין מקרקעי למטלטלי וההיא דשום הדיינין אפילו במטלטלי נמי איתה והנכון בעיני לומר דההיא דכתובות איפכא איתמר. אי נמי יש לומר דהדר בי הרבא מההיא והכי מסקי' נמי התם והלכתא שליח כאלמנה אי נמי יש לומר ההיא קאמר משמיה דרבא אבל משמיה דנפשיה סבר בכל שהוא כדמסיק הלכתא התם:

והא דאמר' שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא דלא אמרן ניפלוג כי שומא דבי דינא אבל אימור ליפלוג כי שומא דבי דינא לא דתנן שום הדיינין שפחת שתות או שהותיר שתות מקחן בטל.

&lt;b&gt;והא דאמרת יותר משתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות.&lt;/b&gt; כך האי כתוב הגרסא בספרים וכך גורס רבינו חננאל ושאר הפרשנים. והמרה היפך הגירסא משום דהוה קשיא ליה דבפרק הזהב אמרינן אונאה אין להן לקרקעות אבל ביטול מקח יש להן. ולא היא שהרי רבינו יצחק מפאס זצו&quot;קל הבאי של הרבה ראיות דאע&quot;ג דכולהו אמוראי אמרי התם דביטול מקח יש להם. רב נחמן אמר בדוכתא אחרינא דאפי ביטול מקח אין להן וקיימא לן כבר נחמן בדיני. והראיות שהבאי שם רבינו יצחק ההן הראיות שהבאי גם רבינו חננאל זצו&quot;קל. וכך הוא העיקר. והמורה הוא נדחק לומר דרבא סבירא ליה כרבן גמליאל ופליג אדרב נחמן דפסק הילכתא כחכמים. ודוחק גדול הוא זה. והעיקר הוא כי מה שכתוב בספרים. ומה שכתב המורה דקיימא לן כרבן גמליאל דאמר מכרן קיים במסכת כתובות ולא סבירא ליה לרבא הא דאמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים אינו נראה לי דהתם בכתובות לא איפסקא הלכתא כרבן גמליאל אלא אמרינן התם דרבי עשה כדברי חכמים ואמר לפניו ר' אליעזר בן פרטא א&quot;כ מה כח בית דין יפה והחזיר רבי את המעשה. ואין אנו סומכים על התנאים אלא על האמוראים שפוסקים הלכה והתם אמרינן אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים והכי הויא מסקנא דהילכתא התם כבר נחמן ולא כרבי והכי פסקי כולו רבוואתא:

&lt;b&gt;שילח ביד פיקח הפיקח חייב ואמאי נימא שלוחו של אדם כמותו וליחייב המשלח.&lt;/b&gt; פי' ואע&quot;ג דשליח לא מצי לאיפטורי כיון דהוא פיקח נפקא מינה דאי ליכא לאישתלומי מיניה מפרע מן המשלח:

שאני התם דאין שליח לדבר עבירה יש מקשים א&quot;כ לכל דבר מצוה יועיל השליח אמר אדם לחבירו שב בסוכה בעבורי הנח תפילין בעבורי. ולאו מילתא היא שהמצוה שחייבו המקום לעשות בגופו האיך יפטר הוא על ידי שלוחו והוא לא יעשה כלום בודאי בגירושין ובקדושין מהני כי הוא המגרש ולא השליח שמה כתב בגט אלא פלוני פטרית פלונית וכן נמי האשה למי היא מקודשת כי אם לו והאי אשתו וכן בתרומה הוא נותן התרומה מפירותיו וכן בפסח הוא אוכלו ועל שמו ישחט ויזרק הדם אבל בסוכה הכי נמי יכול לומר לשליחו עשה לי סוכה והוא יושב בה אבל אם ישב בה חבירו לא קיים הוא כלום וכן לולב וציצית וכל המצות.

&lt;b&gt;נימא אין שליח לדבר עבירה ולימעול שליח.&lt;/b&gt; פי' אע&quot;ג דבשגגה היא ואין לורמ שם דברי מי שומעין כיון דאלו הוה מזיד לא היה חייב השולח כי אם השליח דאין שליח דלבר עבירה השתא נמי דהוי בשגגה לא למעול אלא שליח שהשגגה הולכת אחר המזיד דומיא דחייבי חטאות שכל שחייב על המזיד כרת חייב על השוגג חטאת והכא נמי מי שחייב על המזיד או לאו או מיתה בפלוגתא דרבי ורבנן בהזיד במעילה דחד אמר באזהרה וחד אמר במיתה בסנהדרין &lt;small&gt;(דף פ&quot;ג ודך מ&quot;ד ע&quot;ב.)&lt;/small&gt; הוא יתחייב על השוגג קרבן מעילה.


&lt;קטע סוף=מב ב/&gt;
===[[קידושין מג ב|דף מג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מג ב/&gt;

&lt;b&gt;הני נוגעין בעדותן נינהו &lt;/b&gt;פי' ובקדושין דאמרן הן הן עדיו כגון שלא מסר כסף בידן אלא פטר או שאמר להן קדשו לי אשה משלכם אבל אם מסר כסף בידן נוגעין בעדותן הן ואינן עדים ואין האשה מקודשא על פיהן ואינה צריכה גט דהוה להו קדושין בלא עדים ואפילו שניהם מודים אינן קדושין כלל. וראיתי כתוב משם רבינו חננאל זצוק&quot;ל שיש בירושלמי חלוקה בדבר זה אם הן נתמנים בכסף וא אם הן נוגעין.

&lt;b&gt;מיגו דיכולין למימר אהדרינה ללוה יכולין למי למימר פרעניה ומלוה &lt;/b&gt;פי' ומלו מיפקע בעדותן ופטר לוה. ודוקא כשהן שני' אבל אם היה אחד והוא אומר נתתי המעות למלוה ומלוה אומר לא נתן לי כלום הוא פטור מפני שכופר בכל ומלוה בא ונפרע ממנו באל שבעוה מפני שאומר לו הרי אתה מודה כי הלויתיך ואתה לא פרעתני למה אתחייב שבועה בדבר זה שאור כי פרעני בדואי גבי חנוני על פנקסו דמשתבע חנוני והשתא דתקון נמי שבועת היסת דמשתבע השליח משתבע נמי אידך ושקיל כדי להפס דעתו של בעל. אבל הכא השליח מיפטר בולא כלום אינו דין שנשביע המלוה אלא גובה מן הלוה בלא שבועה ולוה הוא דאפסדי אנפשיה. ואע&quot;ג דקיימא לן עד אחד מחייבו שבועה אינו נשבע דהוה ליה נשבע ונוטל בודאי בפקדון אם שלח פקדונו על ידי שליח והשומר כופר השליח הוא עד אחד ומחייבו שבועה דאורייתא וכן כתב רבינו יצחק מפאס משם הירושלמי אבל גבי מלוה אין לומר כן שהוא יש לגבות וכיון שזה מודה כי הלוהו אינו נפטר בדברי שלוחו ואינו יכול להשביעו אלא גובה ממנו בלא שבועה.

&lt;b&gt;והשתא דתקינו רבנן שבועת היסת מישבעי הני עדים דיהיבנ' להי &lt;/b&gt;פי' וה&quot;ה אי הוה חד משתבע שבועת היסת דיהב ליה ונפטר מידי לוה כדין כל כופר בכל.

&lt;b&gt;ומשתבע מלוה דלא שקיל ומשל' לוה למלוה &lt;/b&gt;פי' כיון דנתחייב השליח שבוע' אין המלוה נפרע אל אבשבוע' מן הלוה כדי להפיד דעתו כדאמרינן גבי חנוני דכיון דנשבע חנוני משביענין נמי לפועלין. ורבינו יצחק מפאס זצוק&quot;ל כתב דאינהו מישתבע בשבועה היסת ומיפטרי מלוה. ומלוה מישתב' בגזר' כעין שבועת התורה דאל פרעו ליה מידי הנך שלוחים ופרע ליה לוה למלוה. ואינו נראה לי דמה צורך להשביע את המלוה כלל אי לאו להפיס דעתו של לוה ומפני שנשבע לו השליח כי פרעו. והלכך באותה שבועה שנשבע השליח כך הוא נשבע המלוה מה זה בשבועת היסת אף זה בשבועת היסת. ולא דמי לפועלין דהתם חנוני נשבע כעין דאורייתא כי לא ניתקנה שבועת היסת בימי התנאים. וגם הפועלין נמי נשבעין כעין דאורייתא. אבל הכא דאין השליח נשבע אלא היסת בימי התנאים היה פטור לגמרי וגם המלוה הי' נפרע בלא שום שבועה כדכתבית לעיל. והשתא דתקון היסת לשליח מלוה נמי לא משתבע אלא שבועה היסת כדי להפיס דעתו של לוה ומיפרע מיניה.

&lt;b&gt;תנן התם נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה.&lt;/b&gt; פירש המורה נערה המאורסה והוא הדין לקטנה. והאי דפליגי בנערה להודיעך כוחו דרבי יהודה. וקשיא דידיה אדידיה דכאן פירוש דהוא הדין לקטנה שיש לה אב שהיא יכולה לקבל גיטה ולא בעינן עד דמטי גיטה לידה דאב ובגיטין בפ' האומר התקבל פי' עערה המאורסה היא ואביה מקבלין גיטה. או היא או אבי ההיא יש לה יד דהא גדולה היא ואביה נמי זכאי לקבלו ומכל מקום יד דידה כדקיימא קיימי דהא גדולה היא ואם היתה יתומה היא מהוה עצמה והיא מקבלת גיטה והשתא נמי לא שנא. מוכח מדבריו דדוקא גדולה יש לה יד בחיי אביה אבל קטנה לא. ובמאי דאמרינן נמי התם בשלש מדות כו' וכנגדו בקטנה מתגרשהת בקידושי אביה פי' משהגיעה לימים הללו משלחה וארה חוזרה קרינא בה ומתגרשת בקבלת עצמ אפי' קילב בה אביה קידושין ומח. ומשמע דוקא אם מת אבל אם אביה בחיים אין לה יד דדוקא נערה תנן ולא קטנה. ובפרק בתרא דגיטין נמי בהלפתא הרי את מותרת אמרי' תניחוהו קטנה מתגרשת בקידושי אביה ופירש קטנה מתגרשת אם קבלה גיטה לאחר מיתת אביה. גם רבינו יצחק מפאס זצו&quot;קל כתב בפ' האמ' וכנגדו בקטנה מתגרשת בקידושי אביה. פי' אחר מיתת אביה אבל בחיי אביה והיא ברשות אביה אביה מקבל גיטה ולא היא גם רבינו שלמה בן היתום זצוק,ל כתב משם גאון דוקא נער' מאורסה תנן אבל קטנה אין לה יד בחיי אבי' גם אני כתבתי בקונטרס' תשובותיו וכנגדו בקטנ' מתגרש' בגרושי אביה כגון שמת אביה אם היא ארוסה ואם נשאת כבר יצאה מרשות אביה והיא מקבלת גיטה אפילו אביה קיים וכפי מה שפירש המורה כאן נ&quot;ל עיקרא ח א דסברא היא דכיון דס&quot;ל לרבנן דשתי ידים זוכות כאחת למה נרצה לחלק בין נערה לקטנה מכי יודעת לשמור קא גיטה היא ראויה לקבלו ואין לחלק בין נערה לקטנה אלא גבי קדושין ומשום דבעינן דעת אשה בקדושין אבל בגיורשי שהאשה יוצאה לרצונה ושאל לרצונה למה נרצה לחלק בין גדולה לקטנה מכי אית לה יד לשמור את גיטה היא ראוי לקבלו:

&lt;b&gt;ותו דהתם בגיטין סתמא קאמר וכנגדו בקטנה מתגרשת בקידושי אביה.&lt;/b&gt; ומשמע בין ליתיה לאב בין אותיה לאב דאם איתה דיש חילוק ביניהם הוה ליה לפלוגי מילתא ודוקא אם אין לה אב אבל אם יש לה אב אינה מתגרשת בקבלתה עד שתהיה נערה מדלא קא מפלגי הכי ש&quot;מ דאע&quot;ג דיש לה אב האי מתגרשת בקבלתה. ותו דלקמן בהלכתין מוכח בפי' דקטנה מקבלת גיטה אפילו בחיי אביה כדבעינן לפרושי לקמן. וכך כתב בעל הלכות גדולות בהלכות מיאון שחיבר. וכנגדו בקטנה מתגרשת בקדושי אביה. בציר מהכי לא הוי גיטה ואל מגרשא עד שמקבל ליה אבוה לגיטה שכן אב מקבל גט לבתו הקטנה בעל כורחה. משמע מדבריו דוקא בבציר מהכא דלית לה יד בעינן שיקבלנו האב הא אם יש לה יד לא בעינן שיקבלנו האב אלא היא מקבלתו ואע&quot;פ שיש לה אב וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. עיין מה שכתבתי על דברי המורה בגיטין בפ' האומר התקבל.


&lt;קטע סוף=מג ב/&gt;
===[[קידושין מד א|דף מד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מד א/&gt;

&lt;b&gt;ה&quot;ג התם נמי מאמר בעל כרחה הוי ורבי היא &lt;/b&gt;קשיא לי אי הכי דרבי אפילו קטנה נמי יעשו בה מאמר שלא לדעת אביה לפי פירושין דאמרינן נערה והוא הדין לקטנה דהא מאמר דמי לגט. ויש לומר דהוה מי לאקשויי ליה הכי אלא דלבתר כן מסיק דרבי יוחנן נמי כרבנן מוקי לה דאין מאמר אלא מדעת משום הכי קטנה לא דומיא דקידושין דאין קנין לקטנה. ושאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת:

&lt;b&gt;הכי נמי מסתברא כדקא מתרץ ר' יוחנן.&lt;/b&gt; פירש דההיא ברייתא דדתני והנערה בין מדעת אביה ובין מדעת עצמה רבי היא ולא רבנן. ומכאן מוכח דדוקא נערה ולא קטנה ואין לסמוך על מה שכתבתי לעיל שאם תאמר אפי' קטנה אדקאמר הכי נמי מסתברא אדרבה ליקשי להי אי הכי דרבי היא אפילו קטנה נמי והוי דחי למילתיה דלא תוקמה כרבי ומדלא אקשי ליה הכי אלא אמר הכי נמי מסתברא ש&quot;מ דקים ליה לתלמוד דדוקא נערה ולא קטנה. ותדע דהכי הוא דאמאי נקט נערה להודיעך כוחו דרבי יהודה לישמעינן קטנה להודיעך כוחן דרבנן חדא דכחא דהיתרא עדיך ועוד דהלכה כרבנן. אלא ודאי דוקא נערה שהיא בת דעת אבל בקטנה גם רבנן מודים דאביה ולא היא. ומאי דאמרינן לקמן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע לידה הא נערה הרי זה גט. והייתי סבור להוכיח משם דקטנה מכי אותה לה יד מקבלת גיטה בחיי אביה דהא קס&quot;ד השתא דביש לה אב מיירי מתניתין ואפילו הכי קתני אינו גט עד שיגיע גט לידה אלמא מכי מטי גט לידה מיהת מיגרשאת ואי לית לה יד לקטנה בחיי אביה היכי ס&quot;ד לאוקמה בשיש לה אב. אלא לאו ש&quot;מ מילתא פשיטותא היא דקטנה מכי איית לה יד מקבלת גיטה בחיי אביה. והן כי דחי ליה הכא במאי עסקינן בשאין לה אב. אמאי אמר ליה כעין דחייה דמשמע דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי הכי הוה ליה למימר ותיסברא אי דאית לה אב כשהגיע גט לידה מי מגרשא אלא ודאי דלית לה אב. מדלא קאמר הכי ש&quot;מ דקטנה נמי מקבלת גיטה בחיי אביה. ותו כי אמר חסורי מחסרא כו' ומפליג בין אית לה אב ללית לה אב לענין זה שאם יש לה אבל מצי לשווי שליח אף על פי שהיא קטנה. אמאי לא אפליג נמי ותנא במה דברים אמורים דאם הגיע גט לידה מיהת מגורשת בשאין לה אב אבל אם יש לה אב אפילו הגיע לידה אינה מגורשת עד שיגיע ליד האב. ואלא לאו ש&quot;מ מכל הני מוכח דקטנה מכי אית לה יד מקבלת גיטה בחיי אביה. ואין זו הוכחה של כלום דמאן נימא לן דהאי לידה שלא מדעת אביה הוא דילמא מדעת אביה והאי דלא תנא עד שיגיע גט ליד אביה משום דמיירי שאמרה התקבל לי גיטי תנח נמי לידה אבל מיהו כי דיניה דהיינו לדעת אביה. ואין הדבר ברור שיהא שלא מדעת אביה שנסמוך עליו להתירו להכשיר יד הקטנה בחיי אביה וכדברי כל המפרשים מסתברא דמפרשי ודאי נערה ולא קטנה. ודברי בעל הלכות גדולות אינן מוכחים שהקטנה יש לה יד בחיי אביה אלא שהאב מקבל גט בתו אף על פי שהיא קטנה הרבה ואין לה יד אבל לעולם קטנה בחיי אביה מקבל גיטה ולא היא:


&lt;קטע סוף=מד א/&gt;
===[[קידושין מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;

&lt;b&gt;אתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפילו מיאון אינה צריכה כו'&lt;/b&gt;. נראה לי דכי היכי דאמרינן בקטנה דפליגי רב ושמואל ועלא הם הכי נמי פליייגי בנערה שנתקדשה שלא לדעת אביה אליבא דרבי יוחנן דאמר מחלוקת בגירושין אבל בקידושין ד&quot;ה אביה ולא היא. הואי דנקט קטנה משום דבקטנה שייך מיאון אבל בנערה לא שייך מימו דאין מיאון בנערה ואלו הוה מצרכינן להא מיאון נפיק מניה חורבא ליתומה שקדשוה אמה ואחיה לדעתה ויאמרו דאפילו משהביאה שתי שערות יכולה למאן הלכך אין לומר בנערה צריכה גט וצריכה מיאון אלא גט בלבד הוא דמצרכינן לה ולהכי נקט קטנה דשייך בה מיאון.

עולא דאמר שאינה צריכה לא גט ולא מיאון הוא הדין דאמר בנערה דאינה צריכה גט שכיון שיאנה יכוהל לקבל קידושיה בלא דעת אביה כך האי הנערה כמו הקטנה. וכך כתב גם רב אחאי גאון משבחא בשאלתות בפרשת ואלה המשפטים דבנערה פליגי רב ושמולא ועולא רובינא. ונראין לי דבריו בזה שאמר דפליג רבינא אפילו בנערה. ופוטרה באל גט. אבל במה שאמר דרב ושמואל בנערה קא אמרי צריכה גט וצריכה מיאון אינו נראה לי דלא שייך מיאון בנערה כדפרישית דנפיק מינה חורבא. ובכל הספרים כתיב קטנה ולא נערה. עיין בשליהי הילכתא שפרשתי דוקא נערה:

&lt;b&gt;אמר ליה הא רבי עיקיבא ובית דינו בכפרי.&lt;/b&gt; ראיתי כתוב ששמואל קרא את רבו רבי עקיבא מפני שהיה חכם גדול בדורו כרבי עקיבא בדורו:

&lt;b&gt;איכא דאמרי אמר עולא קטנה שנתקדש שלא לדעת אביה אפילו מיאון אינה צריכה וע&quot;ג דשדיכו&lt;/b&gt;. נראה לי דבהא פליגי דרב ושמואל סברי כיון דשידכו יש לחוש שמא נתרצ' האב כששמע וכיון דנתרצה כששמע אמרי' הוברר הדבר דבשעת קבלת הקידושין נמי כאלו נתרצה האב בפירוש דמי והוו קידושין למפרע וכך פירש המורה והוה להו קידושין למפרע. ועולא סבר אע&quot;פ שנתרצה אביה עכשיו כששמע מה מועיל זה הרצון כיון שבשעת קבלת הקידושין לא ידע ואל היה רצונו שם ולא אמרינן הוברר הדבר למפרע שרצה האב אלא בעינן רצון האב באותה השעה וכיון שלא היה שם רצונו אפילו מיאון אינו צריכה. וכתב רבינו יצחק מפאס זצו&quot;קל כולהו רבואתא קמאי הכין פסקו כגון רב אחאי משבחא ובעל הלכות גדולות ורבינו האיי גאון בתרובותיו הכי כולהו פסקא הילכתא כרבינא ודחו לה לדרב ושמולא בין בטקנה בין בנערה דהיכא דקידשה קטנה או נערה נפשה בלא דעתא דאבוה לא הוי קדושיה קדושין בין נתרצה האב בין לא נתרצה האב. ולא היא אלא היכא דשדיכו והדר איקדשה שלא לדעת אביה ונתרצה האב צריכה מיהא גט דאפילו רבינא לא אמר אלא דלא חיישינן שמא נתרצה אבל ודאי נתרצה לא אמר. ואינו נראה לי מה שאמר רבינו יצחק והנהו רבואתא נראה לי דאמרי' בין נתרצה בין לא נתרצה אינן קדושין. דאם איתה דהיכא דאיכא עדים שבאותה השעה ששמע נתרצה הוה קדושין היכי שרו מספיקא אשת איש לעלמא ואמרי' דלא חיישינן מסתמא שמא נתרצה כששמע אלא אמרינן לא נתרצה ואמאי והא כל ספק איסורא לחומרא והכי נמי ניזיל לחומרא ונימא שמא נתרצה. אטו קים לעולא שלעולם לא נתרצה האב בשומעו וירד לדיעות בני אדם שאינן מתרצין במה שעשו בנותיהן. לאו מילתא היא דהרבה בני אדם יש שמתרצין בשומען ועוד דשידנו ולא היה האב מוחה מתחילה. הלכך אני אומר שאע&quot;פ שנתרצה האב בשומעו ויש עדים בדבר זה אפילו הכי לא הוי קידושי כיון שבשעת קבלת הקידושין לא ידע ולא היה רצונו שם:

&lt;b&gt;האיש מקדש את בתו.&lt;/b&gt; צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושיה. פי' ואע&quot;פ שעכשיו אומר איני רוצה חיישנין שמא בעת ששמע רצה. וצריכה מיאון שמא לא נתרצה האב בקידושיה. ואע&quot;פ שעכשיו אומר רוצה אני חיישינן שמא בעת ששמע לא רצה. וקתני דבעיא מיאון. פי' ושמואל מוקי לה במיאון עם גט אלא לעולא קשיא.


&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;
===[[קידושין מה א|דף מה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מה א/&gt;

צריכה מיאון לא נתרצה האב לא בקידושי ראשון ולא בקידושי שני ויאמרו אין קדושין תופסין באחותה. פירש המורה שמא לא נתרצה אלא בשל ראשון ול אבשל שני ולא היתה צריכה לא גט ולא חליצה והרואה שהצרכנוה גט אומר שהקידושין גמורין הן ואין קידושין תופסין לו באחותה. וקשי אלי למה לי שמא נתרצה האב בקידושי ראשון אפילו נתרצה בשל ראשון אם לא נתרצה בשל שני אין זה גט. וכיון דאין כאן גט תפסי קדושין באחותה דקדושין תופסין באחות חלוצה כדלקמן. והרואה שהצרכנוה גט יאמר גט גמור הוא ואין קידושין תופסין באחותה והילכך צריכה מיאון ואומר אני שמא לא נתרצה בקידושי ראשון כדי נסבבה ואינם נראים לי דברי המורה כלל אלא תלמודא דוקא קאמר שמא לא נתרצה לא בקידושי ראשון ולא בקידדושי שני דבלאו הכי ליכא למיחש למידי. שאלו לתרצה בקדושי ראשון לא מיבעיא אם לא נתרצה בקידושי שני שאינן קידושין ואם חזר וקדש את אחותה הי אמקודשת. אלא אף על פי שנתרצה גם בקידושי שני אינן קידושין מדאורייתא שהרי היא יבמתו כיון שנתרצה בקידושי אחיו ואין קידושין תופסין ביבמה אלא מדרבנן ואם חזר זה השני וקדש את אחות יבמתו קדושין גמורין הן שאינה אחות אשתו אלא אחות יבמתו. ואלו הוה כן שנתרצה בקידושי ראשון והיא יבמתו לא היינו מצריכים את השני מיאון כי אם גט לבדו שאין טועין העולם בגט יבמה לומר דהוא גט גמור ואין קדושין תופסין באחותה דא&quot;כ כל העושה מאמר ביבמתו יצריכוה מיאון שמא יאמרו אין קדושין תופסין באחותה ואמאי אמר צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו וצריכוה נמי מיאון. אלא ודאי הדבר ידוע לעולם שיבמה לאו בת קדושין היא וגט זה אינו אלא חומרא בעלמא וקידושין שקידש את אחותה קידושין הן. הילכך אין לומר שמא נתרצה האב בקידושי ראשון ולא נתרצה בקידושי שני שאם בקידושי ראשון נתרצה אפילו נתרצה נמי בקידושי שני אינן קידושין מפני שהיא יבמה וגם אין לומר ויאמרו אין קדושין תופסין באחותה שאין טועין העולם בקדושי יבמה. ומשום הכי נקט שמא יאמרו &lt;small&gt;(שמא לא נתרצה כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; לא נתרצה האב לא בקידושי ראשון ולא בקידושי שני והיא פנויה לגמרי וקידושין שחזר וקדש את אותה הן קידושין גמורין ולכשיראו שנותן לזו גט יהו סבורים שהן קדושין גמורים שיאמרו קידושי ראשון היו לדעת והן קדושין גמורין ולהכי נתן לה גט וא&quot;כ אין קדושין תופסין באחותה. משום הכי הצריכוה מיאון להודדיע שאין גט זה אלא חומרא בעלמא. והחליצה אינה מבררת שקידושי ראשון היו קידושין מפני שאינה נעשית אלא לכשתגדיל ואם יקדש אחותה קודם שתגדיל זו יוציאוה בלא גט ונפיק מינה חורבא:


&lt;קטע סוף=מה א/&gt;
===[[קידושין מה ב|דף מה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מה ב/&gt;

&lt;b&gt;ודיטלמא ארצויי ארצי קמיה ושתיק &lt;/b&gt;פי' המורה ודילמא ארצויי ארצי בן קמי האב וגילה דעתו שהוא חפץ בה והאב נעשה לו שליח מאליו וזכין לאדם שלא בפניו ואינו נראה לי שאין זה זכות שהרי אוסרו בקרובותיה ויש לפרשו קרצו י ארצי האב קמי בנו הודיעו שרוצה ליתן לו אותה לאשה ושתק הבן כששמע והוה לה קדושין למפרע כדאמרי' ברצה האב היכא דשידכו ואין לחלק בין רצון האב לרצון האב:

&lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;פירוש אמר מר דלא סבר להא דרב ושמואל פי' דלא אמרי' איגלאי מילתא למפרע. לא ברצון האב ולא ברצון הבן וזה הרצון של עכשיו אינו מועיל כלום. כיון שלא היה בעת הקדושין.

&lt;b&gt;נתקדשה שלא לדעת ונשאת שלא לדעת אביה כאן רב הונא אמר אוכלת כו'&lt;/b&gt;. אמר רבינו חננאל זצוק&quot;ל וקיימא לן כרב הונא. ואינו נראה לי דהא רב הונא לא אתיא אלא אליבא דרב וכיון דפסקי רבואתה הילכתא כרבינא ואל כרב ממילא נמי דליתא לדרב הונא. ויש לומר שגם רבינא מודה בזו כיון דנשאת דאע&quot;ג דקידושין לא אהני בה אהני בה נישואין דמוכחא מילתא דניחא ליה לאב בנישואין דידה וחופה קונה כל שכן שהיא עומדת בביתו בתורת אישות.


&lt;קטע סוף=מה ב/&gt;
===[[קידושין מו א|דף מו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מו א/&gt;

&lt;b&gt;היא עצמה מנין ת&quot;ל אם מאן ימאן.&lt;/b&gt; קשיא לי טובא והא אפילו לרב ושמולא דחיישינן שמא נתרצה האב אוקימנא דוקא כששידכו שיש לומר נתרצה למפרע והכא בבעולת המפתה לא היו שידוכין שאם שידך זכיה &lt;small&gt;(שמא האב נתרצה ולמה כצ&quot;.)&lt;/small&gt; האב מתרצה למה יתחייב קנס אלא ודאי בלא שידוכין בא עליה וא&quot;כ אליבא דכולי עלמא איינן קדושין. ונראה לי לפרש דעד כאן לא פליגי אלא בקטנה שאין לה דעת להתקדש ובעינן רצון דעת האב ובעינן שיהא הרצון בעת הקדושין ומשום הכי אוקמה רב נחמן והוא ששידכו. ועולא ורבינא לית להו איגלאי מילתא למפרע. אבל בנערה שהיא בת דעת אע&quot;ג דאמר רבי יוחנן דברי הכל אביה ולא היא מכל מקום לכשירצה האב מקודשת ואע&quot;פ שלא שידכו שאין לומר איגלאי מילת' למפרע דלא בעינן רצון האב בעת הקידושין אלא לבד שלא ימחה וכיון שרצה וולא מיחה הקדושין קיימין אע&quot;פ שלא ידע באותה שעה ומודים בזה עולא ורבינא כיון שהיא בת דעת ובמקצת ספרים מצאתי כתוב נערה שנתקדשה שלא לדעת אביה. ובהא פליגי דרב סבר כל זמן שלא שמע האב ונתרצה גם היא יכולה לעכב ואע&quot;פ שישמע ויתרצה כיון &lt;small&gt;(כיון שאין כצ&quot;ל ותיבת שמיחת מיהת ע&quot;פ.)&lt;/small&gt; שמיחת. מיהת שאין הקדושין מתקיימין אלא ברצון האב עד שלא ישמע יכולה לעכב. ורב אסי אמר אביה יכול לעכב ולא היא שכיון שהיא נתקדשה מרצונה והיא נערה שוב אינה יכולה למאן כי אם הדבר תלוי ברשות האב אם ירצה האב היא מקודשת ואע&quot;פ שהיא נתחרטא אלב ודאי אם האב לא ירצה אז אינה מקודשת ואקשינן לרב אסי ממפתה דקס&quot;ד שפיתה לשם קדושין ואמר רחמנא דגם היא יכולה למאן ואע&quot;ג דהיא נערה דקרא בנערה מיירי. ותירץ רב נחמן דהאי מיאון לאו דלא בעיא גיטא אלא שמשלם קנס ומיהו בעיא גיטא והאי דאמר אביי צריכא קדושין לדעת אביה לא שצריך לקדשה קדושין אחרים שברצון לבד די לנו כיון שהיא נערה אלא זהו פירושו צריך לרצות האב בקידושין שיתרצה שאם לא יתרצה אין קידושיו קידושין:

&lt;b&gt;אמר ליה רב יוסף אי הכי היינו דתניא כו'&lt;/b&gt; מה שפירש המורה דסייעתא היא אינו נראה לי דאי הכי לאו לשון סייעתא משמע אלא לשון קושיא והעיקר נראה לי כפי מה שפירשו שאר המפרשים דגרסי אלא אמר רב נחמן בר יצחק לומר שמשלם קנס במפותה כך ראיתי כתוב במקצת ספרים אלא: ומפרשי דרב נחמן מוקי לקרא כשפיתה לשם אישות ואפילו הכי לא קשיא לרב אסי דהאי דאמר קרא דיכולה למאן לאו למימר דלא בעיא גיטא אלא למימר שישלם קנס דאף על גב דנתרצה האב בקידושיה ולא מציא נפקא בלא גט אפילו הכי אי מרדה בה ואל בעיא ליה מיחייב למיתה קנס. והשתא מקשה רב יוסף לרב נחמן ואתי אי הכי שפיר. וכמו שתירץ רב נחמן כך יש לנו לתרץ בעל כורחין לר' יוחנן וריש לקיש דהאי קרא דאם מאן ימאן בין אי מפרשים ליה בפיתה לשם אישות בין אם מפרשים ליה שלא לשם אישות קשיא. אי פיתה שלא לשם אישות קשיא בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש דרבי יוחנן קאמר אביה ולא היא והכא קאמר קרא דאפילו היא מציא למאן ואע&quot;ג דאביה רוצה לקדשה היא ממאנת. וריש לקיש קאמרא שתי ידים זוכות בה או היא או אבי הוכל הקודם לקבל קידושין הויא מקודשת או היא אם קיבלה או האב אם קיבל והכא אמר קרא דתרוייהו מצו למאן. ואי בשפיתה לשם אישות לרבי יוחנן ניחא דבין היא בין אביה יכוליה למחות דכיון שלא ידע האב אין קדושיה קדושין הלכך תרוייהו מצו למאן. אלא לריש לקיש אביה אמאי מצי למאן כיון שהאי נתרצה ונבעלה לשם קדושין. אלא ודאי כך יש לנו לתרץ אין המיאון הזה מדבר לענין גט דלעול' לענין גט למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והאי מיאון לא הויא אלא לשלם קנס דאע&quot;ג דבעיא מיניה גיטא כל זמן שאחד מהן ממאן חייב ליתן קנס:

&lt;b&gt;אמר ליה אביי צריכה ממנו קדושין לדעת אביה.&lt;/b&gt; פי' ואע&quot;ג שנתרצה האב לאחר מכן לא אמרינן ליהוו קדושין למפרע ואל סבר אביי כרב. ולעיל דאמר אביי שארית ישרלא לא יעשו עולה דמשמע הא אם רצה האב מקודשת למפרע. העיקר הוא מש שפירש רבינו יצחק מפאס זצו&quot;קל דהכי אמר אביי לא חיישינן שמא לדעת האב נתקדשה וקא משדר לה לקדושה בחשאי. ולעולם שלא לדעת האב אינה מקודשת ורבינו חננאל זצו&quot;קל כתב ש&quot;מ שהמקדש נערה בלא דעת אביה צריכה קדושין אחרים לדעת האב. וקשיא דידיה אדידיה דהכא פסק כאביי דפליג אדרב ולעיל פסק כרב הונא דאתיא מילתא אליבא דרב.

&lt;b&gt;והא מלוה היא.&lt;/b&gt; ראיתי מקשים מהתקדשי לי לאחר שלשים יום ונתאכלו מעות דאמרינן בפירקא דלקמן דהוה קדושין ולא אמרינן מלוה נינהו וגם ממאי דאמר רבי אליעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים שיהא אותו הדינר מלוה. ולא קשיא דהתם כל הקדושין נתן לה אלא שלא נגמר התנאי לכשיתקיים הן קדושין גמורים אבל הכא דלא גמרו הקדושין עד תמרה האחרונה הוו קדמייתא הלואה, ואפילו כשאומר באלו לא גמרו הקדושין עד שיתן לה תמהר אחרונה אלא משום דאמר באלו וכללן בדבור אחד אמרינן דכולן הן בתורת קדושין ולא בתות הלואה:

אמר רבי יוחנן הרי שולחן והרי בשר והרי סכין ואין לנו פה לאכול פירש המשנה נראית לכאורה שאדם מכינה כשלחן ערוך שכשאמר התקדשי בכל אחת הוה פרטי ואינן מצטרפין וכשאמר בזו ובזו ובזו הן כללא ומצטרפות וכשהיתה אוכלת ראשונה ראשונה האכילה מפרדת אותן שלא יצטרפו וכשאדם מדקדק בה נמצא שאינו יודע בה כלום כאדם שהכל מוכן לפניו וקהו שיניו ואינו יכול לאכול:

עד שיהא באחרונה שוה פרוטה תנאי נמי הכי בפרק ב' דתוספתא קידושין היתה אוכלת ראשונה ראשונה אם נתשייר בידה שוה פרוטה מקודשת. עיין לקמן בהלכתין דמחלק ביניהם.


&lt;קטע סוף=מו א/&gt;
===[[קידושין מו ב|דף מו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מו ב/&gt;

ושמע מינה בעלמא מעות חוזרין מיכן מוכח דלאו באחותו בלחוד פליגי רב ושמואל אבל בכל מידי דליכא למימר אדם יודע מודה שמואל דמעות חוזרין דאם כן הוה ליה למימר לעולם בלמא מעות מתנה ושאני הכא דאפילו שמואל מודה דחוזרין שאי לומר אדם יודע אלא ודאי בכולהו קאמר שמואל דהו מתנה:

ושמואל אמר מעות מתנה קשה לי כיון דאמר שמואל מעות מתנ' אמאי אוקי להא דתני היתה אוכלת ראשונה ארישא והא בסיפא מיתוקמה סשפיר ואפ'י בקמייתא דהא רב אסי דאמר עד שתהא באחרונה אוקימנא דסבר מעות חוזרין הא אלו הוה סבר מעות מתנה הוה אמר אפילו בקמייתא. וי&quot;ל דשמוא דאוקמה ארישא לאו למימר דלא מיתוקמה אסיפא אלא רבותא קאמר דאפילו ארישא נמי מי תוקמא ואל תידוק הא מנחת לא. ואין זה כלום דהא לקמן אמרינן בברייתא דליכא התם פרטי דקשאי לשמואל ואם איתה למא שמואל דאף בכללא נמי קאי אאל ודאי לשמואל דאמר מעות מתנה מצטרפי ובכולהו מיקדש' דהאי מתתנה לשם קדושין יהיב לה כדפירש המורה ואמאי תתני אם יש באחת מהן אלא ודיא לא מיתוקמא אלא אפרטי דהתקדשי התקדשי ורבה דאית ליה מעות חוזרין כרב אסי קמחי לא חוקמא מבזו ובזו כוותיה. יש לומר דקשיא ליה לפרושי האי דתני באחת מהן תאחרונה דהא סתם קאמר בכל אחת מהן משום הכי מוקמה ארישא.

&lt;b&gt;רב אמר אדם יודע כו'&lt;/b&gt; פי' שמואל בעל כרחין צריך לומר אדם יודע שאין קדושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום מתנה אב רב אע&quot;פ שאין אדם יודע וטועה בזה שסובר שקדושין תופסין באחותו כיון שנמצאו שאינן תופסין דין הוא שיחזרו לו והאי דקאמר רב אדם יודע משום שמואל נקט ליה דתלי טעמא בהכי דאדם ידוע שאינן קדושין והלכך גמר ונתן לשום מתנה וענה לו רב דאפי אם תמצא לומר דאדם יודע שאינן קדושין לא לשם מתנה נתנן אלא לשם פקדון.

&lt;b&gt;המפריש חלתו קמח אינה חלה.&lt;/b&gt; אי קשיא מאי שנא חלה דכתיב בעריותיכם וקמח עדיין לא הוטבל והא גבי מעשר נמי כתיב מעשר דגנך וקודם דאידגן לא הוטבל שהרי מותר לאכול עראי עד שימרח ואם הקדימו בשבלים אמאי חייל עלייהו שם מעשר דרחמנא אמר דגנך והאי עדיין לא אידגן. ויש לתרץ דכתיב קרא אחרינא עשר תעשר את כל תבואת זרעך ואע&quot;ג דלא אידגן איקרי תבואה וזרע ומשום הכי הוה מעשר אבל גבי חלה לא כתב כי אם עריסותיכם.

&lt;b&gt;אדם יודע ראיתי מקשים ד&lt;/b&gt;פי' יודע דהא עריסותיכם כתיב והשתא תימא דאם יודע עריסותיכם א&quot;כ מהיכא תיתי ליה ליתן טעם לקרא דתלי בטרחא דכהן ואם אינו יודע אם כן מהיכא תיתי ליה דמקמח לא. ותו כי אמרינן וליהוי תרומה ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשות. ואם קרא לא ידע תקנתא ידע: ואין זה פירושו של אדם יודע אלא מפני שרואה שכל העולם אין מפרישין חלה אלא עיסה ולא קמח זו היא ידיעתו ושמא יטעה ויתן טעם לדבר מפני טורח הכהנים עושין כן וכי אמרת ליה תקנתא ציית.

&lt;b&gt;זימנין דאית ליה לכהן פחות מה' רבעים קמח &lt;/b&gt;פי' הוה מצי למימר זימנין דהוי בההוא קמח חמשת רבעים ואכיל ליה כהן בטיבליה אלא רבותא נקט דאפי' אם הוא דבר מיעט שאין אדם נותן חלה חמשת רבעים אפילו הכי חיישינן דילמא אתי לצרופיה עם קמח אחרינא.

&lt;b&gt;ותהוי תרומה ואל תיאכל עד שיוציא עליה כו'&lt;/b&gt;. פירש לשמואל מקשה דבשלמא לרב לא קשיא מתניתין דחלה עם מתניתין דעציץ דמתניתין דחלה לא מצינו לעולם חלה מקמח והלכך כד דחזו דהדר ההוא קמח לחולין לא נפיק מיניה חורבא אבל עציץ שאינו נקוב שכל העולם רגילין להפריש ממנו תרומה כד חזו השתא דהדרא תרומה לחולין אתי לזלזולי בכל תרומה דעלמא משום הכי אמרינן דהוי תרומה ואל הדרה לחולין אל אלשמואל דאמר גבי קמח. נמי מן הדין היה שיהא של כהן אל אמשו' חורבא דכהן תיקנו שיחזרוהו לישראל איכא לאקשויי הכי דאמאי גזל ביד כהן משום האי טעמא נעשה תקנה לכהן כמו שעשינו גבי ענין שאינו נקוב.

&lt;b&gt;וקא סבר דבעל הבית נתקנה עיסתו וחתו למיכלה בטבלה.&lt;/b&gt; פי' ולגבי עציץ שאינו נקוב ליכא למיחש הכי דאפילו אם יאכלנו בעל הבית. בלא הפרשת תרומה אחרת אין בכך כלום דעציץ שאינו נקוב אינו אסור מדאורייתא ואפילו אם תאמר דאסור מדרבנן הא מפריש עליה ממקום אחר דנהי דאל חל עליו שם תרומה שיהא הוא מותר לכהן אבללהתיר את שאינו נקוב ממה נפשך פוטרו.

&lt;b&gt;ותיהוי תרומה ויחזור ויתרום.&lt;/b&gt; גם זה אינו מקשה אלא לשמואל דאלו לרב לא קשיא נמי האי מתניתין אמתניתין דתנא כדפרישית לעיל. עיין בבכורות בפרק עד כמה יש בקונטרסי במהדר' תניינא.


&lt;קטע סוף=מו ב/&gt;
===[[קידושין מז א|דף מז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;

&lt;b&gt;אבל &lt;small&gt;(תיבת לא באלו ע&quot;ש.&lt;/small&gt;&lt;/b&gt;&lt;small&gt;)&lt;/small&gt; לא באלו אמר לה באלו כו' פי' אע&quot;פ שלא נתנה אלא באחת אחת והיא נוטלת ואוכלת ראשונה ראשונה הן מצטרפות ולא הוו מלוה אצלה כיון שאמר לה התקדשי לי באלו וכלל את כלן בדיבור אחד. ומכאן מוכח דטעם הדבר כשאמר בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת ראשונה ראשונה דחשיבנן להו מלוה לאו משום דמציא למיהדר בה עד תמרה אחרונה דהא כשאמר לה באלו &lt;small&gt;(באלו והיה וכו' נמי מן הדין וכו' כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; נמי והיה נותנם לה באחת אחת מן הדין הוא שהיה יכולה לחזור בה עד שלא יתן לה כולן דמה לי אם אמר לאשה התקדשי לי במנה זה מה לי אם אמר התקדשי לי באלו המעות שאין דעתה של אשה להתקדש אלא בכולן ואם חיסר ועיכב בידו קצת ולא נתן לה הכל יכולה לחזור בה וה&quot;ה ה&quot;נ הכל בתמרים. אע&quot;פ שיכולה לחזור בה אמרי' דאכי' אוכלת ראשונה ראשונה הן מצטרפות ולא הוו מלוה אלא טעם הדבר הוא שכשאמר בזו ובזו שאל כללם בדיבור אחד נראה שתליה כל עיקר הקידושין בתמרה אחרונה שינן נגמרין אלא בנתינת תמרה אחרונה והלכך אם מונחות כון לפניה מצטרפות ואם היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינן מצטרפות אל אהן חשובות מלוה אצלה עד שתקבל התמרה האחרונה. אבל כשאמר באלו שכללן בדיבור אחד הקדושין תלה בכולן וכל התמרות שוות בדבר והלכך אפי' בראשונה שאכלה חלו הקדושין שאם יש בה שוה פרוטה היא מקודשת מיד והוא שישלים לה את הכל ואם אין בה שוה פרוטה היא מצטרפות עם האחרונות להשלים. ובספרים כתב אבל אם אמר לה באלו אפי' מקמייתא נמי מקודשת ונראה לי שלא שיבש המורה גירסת הספרים אלא משום דמשמע דלא חילק רבא אלא בדברי רבי אמי דדאמר דבעינן שוה פרוטה באחרונה שאם אמר באלו אפילו בראשונה נמי אם יש בה שוה פרוטה מקודשת ולא הויא מלוה ולעולם באחת מןה בעינן ולא מצטרפי להכי גרס אפי' אוכלת נמי מקודשת למימר' דמיצטרפי. ואמתני קאי רבא ולאו אמילתא דר' אמי. אבל נראה לי שגם לשון הספרים יתכן לפרשו דהאי דקאמר אפילו מקמייתא נמי מקודשת לאו לחומרא דבעינן שיהא בה שוה פרוטה אלא למימרא דגם הראשונה שייכא בתורת קדושין בשעל כל התמרות חל שם הקדושין ולא הוו הראשונות מלוה ואם יש בה שוה פרוטה מתקדשת מיד ואם לאו מצטרפות עם האחרונות:

&lt;b&gt;ועוד בזו ועוד בזו.&lt;/b&gt; פי' או ועוד בזו והכי קאמר בין אם אמר בזו ובזו בין אם אמר בזו ועוד בזו והיתה אוכלת ראשונה דין אחד יש להן שאינה מקודשת עד שיהא באחת מןה שוה פרוטה: ולרבי אמי מי ניחא כו' המורה לא גריס ליה: ובספרים הוא כתב. ונראה לי שיש ליישבו. וה&quot;ג ולרבי אמי מי ניחא הכא כללי קא חשיב פרטי לא חשיב אלא אמר רבא הא מני רבי היא: והכין פירושא כי היכי דמקשית לרב ושמואל דלא מצי לתרוצי אליבייהו משום דאין כאן פרט אלא כלל ה&quot;ה הכי נמי איכא לאקשויי לרבי אמי דמפרש האי אוכלת דקאי אכללי אטו הכא בברייתא כללי קח חשיב ופרטי לא קא חשיב בתימא והא פרטי וכללי קא חשיב דקא תני בזו נטלתו ואכלתו בזו נטלתן ואכלתו באל זו דהוי פרטי ותו תנא ועוד בזו ועוד בזו דהוי כללא ואתרויהו תנא אם יש באחת מןה. והיכי מיתוקם פירושא דרבי אמי דאמר מאי באחת מהן דקתני באחרונה אכללא ופרטא. אלא אמר רבא הא מני רבי היא ולעולם כרב ושמואל ניחא וכל סיפא הוי פרטא לא שנא בזו בזו באל זו לא שנא ועוד בזו ועוד בזו ותנא אוכלת והוא הדין למונחות ורבותא נקט אוכלת כדאמרי' לעיל. ורבי אמי כי היכי דלא תיקשי ליה מצי למימר תני בזו ובזו עם זו. לא שנא בזו בזו ואל שנא אמר בזו ובזו פרטא הוי ואף על גב דתניא עוד בזו ועוד בזו אפ&quot;ה הוי פרטא וכאלו אמר ועוד התקדשי בזו ועו' התקדשי בזו.

&lt;b&gt;אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת.&lt;/b&gt; פי' הכא הויא עיקרא דשמעתא ובפרק קמא דאמרינן משמיה דאביי לאו על מלוה איצטרך אלא על הנאת מלוה והכי קאמר אביי אף על גב דאמרינן המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה האי מקודשת.

דמלוה להוצאה ניתנה: פירש האי טעמא לא איצטרך אלא על מלוה דאיתה בעין דאי ליתה בעין תיפוק ליה משום דליתה מאי איצטרך להאי טעמא למימר מלוה להוצאה ניתנה אלא ודאי אף על גב דאיתה בעין קאמר דלהוצאה ניתנה ואשתכח דלא קא יהיב לה מידי.

&lt;b&gt;ומר סבר מלוה לאו להוצאה ניתנה.&lt;/b&gt; מה שפירש המורה שלא ניתנה להוציאה בהונאה אלא להעמידה בעיסקא שתהא מצויה בעל עת שתתבענו אינה נראה לי שדבר זה רחוק הוא מן הדעת והנכון בעיני לפרש כך ומר סבר לא אמרינן מלוה להוצאה ניתנה ואף על פי שהוא בעין אינה שלו ונמצא שלא נתן לה כלום אלא כיון שהיא בעין ומחלה לה אין לך נתינת כסף גדולה מזו.

&lt;b&gt;אלא אמר רב נחמן גריסנן.&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת.&lt;/b&gt; כתב בהלכות גדולות וכי נתשייר ממנו שוה פרוטה קידושין תופסין בה מעכשיו ופקדשון בעי למלויי ניהלה וכדר' אליעזר דאמר ר' אליעזר האומר לאשה התקדשי לי במנה ונתן לה דינר אחד הרי זה מקודשת וישלים. וקיימא לן הלכה כרבי אליעזר. ואינו נראה לי' שלמה רוצה הבעל להשלים לה הפקדון וכי הוא חייב באחריותו או נתחייב ליתן לה כי אם הפקדון ולא דמי לקידשה במנה שנתחייב ליתן לה מנה. והנכון בעיני כגון שגילתה דעתה דניחא לה להתקדש בכל דהו דאי לאו הכי לא הוה מקדשה שהיא סמכה על מנה של פקדון להתקדש ולא נמצא.


&lt;קטע סוף=מז א/&gt;

===[[קידושין מז ב|דף מז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מז ב/&gt;

&lt;b&gt;במלוה ברשות בעלים לחזרה כו'&lt;/b&gt; פי' ודוקא אם כולה בעין אבל אם התחיל הלוה להוציא ממנה שכבר אין המלוה יכול לחזור בו דכולי עלמא אינה מקודשת ואע&quot;פ שנשתייר ממנה הרבה משום דמלוה להונאה ניתנה כרב. והאי דתני בברייתא ובמלוה אע&quot;פ שנשתייר בה אינה מקודשת לאו כגון שהוניאה האשה ממנה קצת ונשתייר בה קצת דא&quot;כ אל הוה פליג עליה ר' שמעון אלא כגון שנאבדה ונשתייר ממנה דאכתי לא החזיקה בבה האשה ואיידי דתנא גבי פקדון שיור תנא נמי גבי הלואה שיור אבל אם האשה הוציאה ממנה קצת לכולי עלאמ אינה מקודשת דמלוה להוצאה ניתנה.

&lt;b&gt;לא ביקע בו לא קנא.&lt;/b&gt; בפ' השואל אמרינן ופליגא דרבי אליעזר דאמר ר&quot;א כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין. ותניא כוותיה דרבי אליעזר למימרא דהכי הילכתא. במלוה על פה במאי פליגי כדרב הונא אמר רב כו' פי' דוקא בענין זה במעמד שלשתן אדם יכול להקנות מלוה שבעל פה לחברו אבל בענין אחר או בקנין או ע&quot;י קרקע לא מפני שאינה בעין כדפרישית בפרק מרובה במהדור' בתרא.


&lt;קטע סוף=מז ב/&gt;
===[[קידושין מח א|דף מח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מח א/&gt;

&lt;b&gt;וחזר ומחלו מחול.&lt;/b&gt; עיין בפרק הכותב במהדורא תניינא כגון שקדשה בשטר שאין עליו עדים. ראיתי למפרש אחד שפירש בשטר חוב שיש לו על אחרים ואין עליו עדים אלא שהלוה מסרו למלוה בפני עידי מסירה: ולא יתכן זה הפי' כלל שאם יש לו למלוה עידי מסירה שמסר לו הלוה השטר בפניהם והודה לו שהוא חייב לו מה צריך רבי מאיר לעידי חתימה הרי פין כמאה עדים ולא אמר רבי מאיר עידי חתימה כרתי אל אבגט ובשטר אירוסין דלא מהניא הודאת פיו ולא בשטר חוב. אלא ודאי בשטר אירוסין מיירינן כדפריש המורה:

&lt;b&gt;ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף והויא לה מלוה.&lt;/b&gt; אי קשיא התינח פרוטות הראשונות הויין מלוה התקדשה מיהת בפרוטה אחרונה דאתיא עם גמר כלי דליכא למימר דחצי פרוטה הראשון שבפרוטה האחרונה הוי נילוה ולא נשאר פרוטה עם גמר כלי דכל פחות מפרוטה לא חשיב לאקרוי מלוה ולעולם בפרוטה אחרונה תתקדש.

תשובה גם פרוטה האחרונה הויא מלוה גבה עד שיגיע כלי לידה דאע&quot;ג דלא יהיב לה כלי מכי גמרה אתחייבא ליה בההיא פרוטה כי היכי דאיחייבא בפרוטות הראשונות ואע&quot;פ שהכלי בידה. אבל למאן דאמר אינה לשכירות אלא לבסוף אע&quot;פ שגמר כל הכלי אינה מתחייבת לו כלום עד שיתן לה הכלי והלכך לאו מלוה היא.


&lt;קטע סוף=מח א/&gt;
===[[קידושין מח ב|דף מח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מח ב/&gt;

&lt;b&gt;בשכר שאעשה עמך מקודשת &lt;/b&gt;פי' אין אל הדברי הבעל דמה מועיל אם אמר לה הרי את מקודשת לי בכסף שאתן לך ולא נתן לה עכשיו כלום אפי' אם יתן לה לאחר מיכן אז האי מקודשת ואז בשעת מתן מעות צריך לומר לה הרי את מוקדשת לי דדיבורו הראשון אינו כלום כיהיכי דלגבי גט אם אמר אדם לאשתו הרי את מגורשת ממני בגט שאני עתיד ליתן לך שאין זה הדיבור כלום עד שיאמר לה בעת נתינת הגט הרי זה גיטך. אלא דברי התנא הם ובשעה שנותן הכלי צריך לומר הרי את מקודשת לי בשכר כלי זה.

&lt;b&gt;תנא חדא בו ובמה שבתוכו&lt;/b&gt; כו' פי' כל אלה החלוקים משמ כשאמר התקדשי לי בכסוף זה סתם אבל כשאמר בכוס זה של יין או של דבש או של שמן זה הלשון מוכח במה שבתוכו ולא בו:

&lt;b&gt;הכא נמי איכא דניחא לה בכספא ולא ניחא לה בדהבא &lt;/b&gt;קשיא לי &lt;small&gt;(תיבת לא באלו ע&quot;ש.)&lt;/small&gt; מה ליין זה לדי חומץ יין חומץ שני מינין הם ויש שצריך לחומץ ואינו צריך ליין אבל גבי טיבעא מי איכא למימר דאיכא דניחא ליה בדינר של כסף ולא ניחא ליה בדינר של זהב והלא בכל מקום יכולה להוציא דניר של זהב במקום דינר כסף ויחזירו לה &lt;small&gt;(באלו יהיה וכו' נמי מן הדין וכו' כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; מאה דינר כסף וי&quot;ל אע&quot;פ שיכולה להוציא דינר זהב בדינר כסף ותרויח בו מכל מקום שני מינין הן ודמי ליין וחומץ שאע&quot;פ שיוכל להחליף חומץ ביין וירויח בו הוי מקח טעות משום האי טענה דאמר ליה חומץ אני רוצה ולא יין ולא דמי &lt;small&gt;(מה ענין זה לדין כצ&quot;ל. )&lt;/small&gt; ליין יפה ונמצא רע שהן מין אחד דכיון דיין רצה לא כל הימנו לומר רע רציתי ולא יפה:

&lt;b&gt;הלויני דינר של כסף כו'&lt;/b&gt; אי לאו דדחו ליה להאי תירוצא מכח לשון המשנה היינו יכולין להקשות לו דאדרבה איפכא מסתבר' שהוא אומ' לו קדשה לי בדינר זהב והוא קש בדינ' כסף שהרויחו ובזה ראוי שיחלוקו ת&quot;ק ור&quot;ש שהרוי' השלי' את הבעל אבל עכשיו ודאי קפידא דאי שהוא אומר לא רציתי לקדשה ביותר מדינר כסף ולמה נתת לה דינר זהב ואפילו עשיר קופד בזה כל שכן אם היה עני אל אדעדיפפא מינה אקשי ליה מתוך לשון המשנה.

&lt;b&gt;ומאי נמצא דקא צייר בבליתא.&lt;/b&gt; פי' ורבותא אשמעינן לא מיבעיא אם לא הטעה השליח ונתן לה דינר זהב מתחילה שהיא מקודשת ולא חיישינן לשינוי השליחות אלא אפי' אם הטעה השליח נמי מקודשת היא שאינה דומה טעות השליח לטעות האשה עצמה.


&lt;קטע סוף=מח ב/&gt;
===[[קידושין מט ב|דף מט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מט ב/&gt;

דיקא נמי דכתב לבנות לה בית ש&quot;מ נראה דלה רפי בלא מפיק ה&quot;י דריש דמשמע לא כדכתב המורה ויקרא לה נבח בשמו מפי רבי משה הדרשן זצוק&quot;ל:

&lt;b&gt;אמר רבה הוי דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברים.&lt;/b&gt; פירש אף על פי דמוכחא מילתא לעלמא דדלמיסק לארעא דישרלא זבין כגון שידעו בו שכיניו שהיה בדעתו לעלות כיון שלא פירש בפיו בעת המכירה כי הוא רוצה לעלות אמרינן דברים שבלב אינן דברים. דאי בדלא מוכחא להמ לי למימר אינן דברים תיפוק לי' דלא מהימן דלא כל הימנו לומר כך היה בלבי ולבטל המכר. ותו דבעי תלמוד' מנא לי הלרבה הא ואי דלא הוה מוכחא מילתא אמאי בעי מנא להי והא סברא קאמר אלא ודאי אע&quot;ג דמוכחא מילתא שכך היתה דעתי חפ&quot;ה אמר דברים שבלב אינן דברים מש&quot;ה בעי מנ&quot;ל הא דהא הקנה לו בכל לב ואמאי אמרינן דברי' שבלב אינן דברים. גם המורה הכי פי' לקמן בהילכתן גבי ודילמא שאני התם דלמפטר נפשיה מקרבן קא אתי. אבל האי גברא דתינן ליה שטורח לעלות לא&quot;י. אלמא אע&quot;ג דמוכחא מילתא &lt;small&gt;(תיבת מאה היא ע&quot;ש וצ&quot;ל כמה דינרי וכו'.)&lt;/small&gt; אמר רבה דברים שבלב אינן דברים. וראיתי שנוטים אחרי רבינו חננאל זצוק&quot;ל. דאמר דהיכא דמוכחא מילתא דאדעתא דהכי זבין ולא אתקיים הדרי זביני ומשום דין זה לדין המברחת בפ' האשה שנפלו לה נכסים דמשום דידעי מילתא דבעבור שרוצה להינשא קא עבדא אנן סהדי ואמרינן דעתה דלאו בכל לב יהבא ומבטלי' להאי מתנה וכן נמי בשכיב מרע כשכתב כל נכסיו לאחרים אמרי' דעתיה דסבור למות ומשום הכי נותן ואם עמד חוזר וכן נמי מאי דאמרי' התם &lt;small&gt;(ול&quot;ד ליין רע ונמצא יפה כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; מי ששמע שמת בנו וכת' נכסיו לאחרי' ושמע שהוא חי במתנו בטילה דאזלינן בתר אומדנא. וכן נמי מאי דאמרן בפ' אלמנה ניזונית דזבני אפדינהו משום בצורתא דהדרי זביני משום דאזלינן בתר אומדנא ואין הדבר כן שאם לא היה ידוע שהוא רוצה לעלות בא&quot;י אמאי איצטרך רבה למימר דברים שבלב אינן דברים ואע&quot;פ שהן דברים מאן מוכח שכך היה בלבו הא גבי מעילה דליכא הוכחה אמרי' ודילמא למיפטר נפשיה מקרבן קאמר הכי כ&quot;ש הכא דאיכא למימ' דילמא לאהדורי זביני אמר הכי ועולם דברים שבלב דברים אלא ודאי הדבר ברור כשמש דבהכי עסקינן כגון שהיה ידוע לכל שכיניו כי הוה רוצה לעלות אלא מפני שלא הודעי דבר זה בעת המכר אמר רבא דדברים שבלב אינם דברים כדפירש המורה וכדכתב בספרים ובעידנ' דזבין לא אמר וההיא דזבני אפדיניהו כגון דאמר בההיא שתעתא כדפרישי' התם. וההיא דמברחת דמבטלינן למתנה ולא אמרי' דברי' שבלב אינן דברים ואזלינן בתר אומדנא משום דהיא מתנה ולא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני אבל אם מכרה נכסיה אף על פי שהדבר ידוע שהיא רוצה להינשא מכרה קיים וכן נמי שכיב מרע אם מכר כל נכסיו לא אמרינן כסבור למות הוא שאם כן למה קבל מעות ודוקא כשנתן וחילוק יש בין מכר ובין מתנה. והכי אמרינן בפ' מי שצית איבעיא להו מכר כל נכסיו מהו זימנין אמר רב יהודה אמר רב אם עמד חוזר וזימנין אמר רב יהודה אמר רב עם עמד אינו חוזר ואל פליגי הא דאיתנהו בעיניהו והא דפרעינהו בחובו. פי' אי איתנהו בעיניהו מכרו קיים דאין סבור למות אלמא חילוק יש בין מכר ובין מתנה. וכן נמי בההיא דבעיא למיסק לארץ ישראל אם לא מכר אל אחילק קרקעותיו לקרוביו בעבור שהיה סבור לעלות והיו יודעים העולם כי הוא רוצה לעלות ולא עלה אין מתנתו ומתנה ואע&quot;פ שבעת המתנה לא אמר כלום דאיכא אומדנא ואנן סהדי דאדעתא דהכי עבד ואין המתנה דומה למכר ומה שאומר בסוף דהלכה בההוא דאתא לקרמיה דרבא ולקמיה דרב אשי כגון שפירש בעת המכירה בעבור שהוא רוצה לעלות כדפירש המורה ומשום הכי היו רוצים לבטל המכר.


&lt;קטע סוף=מט ב/&gt;
===[[קידושין נ א|דף נ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נ א/&gt;

&lt;b&gt;אמאי יהא בלביה לא ניחא ליה &lt;/b&gt;פי' והא מוכחא מילת דבלביה לא ניחא ליה ולהמ אנו הולכי' אחר פיו שאמר רוצה אני שהרי בלבו אינו רוצה אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים. ודאי ודילמא שאני התם דאנן סהדי דניחא ליה בכפרה פי' אע&quot;ג דעד השתא לא היה בלבי להביא עכשיו נתרצה בכל לב וביטל מחשבתו הראשונה אבל התם דלא ביטל מחשבתו נלך אחרי מחשבה ולא יהיה מכר. וכן יש לפרש בגיטי נשים. וכן נמי בתלוה וזבין אפילו למאן דאמר אגב אונסיה גמר ומקני איכא למימר דביטל מחשבתו הראשונה אלב התם דלא ביטל מחשבתו אכתי נימא דניזיל בתר מחשבתו:

שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים פירש אבל עישוהו עכו&quot;ם דאין מצוה לשמוע דבריהם לעולם אימא לך דברים שבלב דברים. ואי קשיא א&quot;כ נקשה &lt;small&gt;(וברא דחזינן כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; אמאי דנתן גט מעושה בעכו&quot;ם פסול לרבה דאלמא דברים שבלב דברים לא קשיא אאמר לך רבה שאני התם דמה שאמר רוצה אני בעישוי אמר ואפילו דיבור בפה אין כאן ומשום הכי לא הוי גיטא אבל הכא מי הכריחו למכור. אבל מכפיות בין דין אתיא ליה סייעתא דאע&quot;ג דבעישוי אמר רוצה אמרי' דהוי רצון ואל אזלינן בתר לבו וכל שכן היכא דליכא עישוי אי לאו דאינה מצוה דאמרינן בכל לב אמר ואין כאן דברים שבלב. ובתלוה וזבין אמרינן האי דאמר רוצה אני בכל לב אמר שהזוזים ריצוהו אבל תלוה ויהב מתנה אניה מתנה שלא בכל לב נתרצה ואפילו דיבורו אינו כלום כיון שעל ידי עישוי אמר.

אמאי והא אמר סבור הייתי פי לא מקשה הכי למימרא דלא ליהוו קידושי כלל ותפטר לעלמא בלא גט דהא לא מוכחא מילתא דכך הוה סבר בדעתו ואל כל הימנו לפוטרה בלא גט &lt;small&gt;(ב&quot;ב דף קל&quot;ב ע&quot;א ודף קמ&quot;ו ע&quot;ב.)&lt;/small&gt; אפילו הכי מקשה אמאי אמר תנא מקודשת דמשמע שגם בא אחר וקדשה אין קודשי השני קדושין ומותרת לראשון והא ראשון אמר סברו הייתי ונהי דלא מהימן לעלמא לאיצטרוכי גט משני אם הוא יפטרנו בגט לעצמו יהא נאמן דהא שויה נפשיה חתיכא דאיסורה ותהא אסורה לו אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינם דברים ואפילו אם היה כדבריו קידושי השני אינן כלום. אמר ליה אביי ודלמא שאני התם דלחומרא לאצרוכי גיטא מיניה. פי' מאי דתנא מקודשת לאצרוכה גיטא מיניה ואל מהימן למימר ססבור הייתי אבל לא סרא אנפשיה הכי נמי דמהימן ודברים שבלב דברים הן ואניה מותרת לו בלא גט משני אבל מיהו אם נתן לה גט היא אינה צריכה גט משני דלא כל הימנו לאוסרה ואל מהימן אלא אנפשיה ולאו אאחריני אבל המורה פי' אבל קדושין גמורין לא הוי לבטל קדושין אחרים שאל יתפסו בה ואם בא אחר וקדשה צריכה גט אף משני ואינו נראה לי דלאו כל כמיניה למיסרה אעלמא.

&lt;b&gt;אמאי והא קאמרת בלבי היה &lt;/b&gt;פי' ותהא מהימנא על עצמו דשויתה אנפשיה חתיכא דאיסורא.

אמאי והאמר לא היה בלבי פירש ואע&quot;ג דלא מוכחא מילתא אנפשיה יהא נאמן ולא יביא חולין לעזרה.

&lt;b&gt;ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קא אתי.&lt;/b&gt; פירש ואף על גב דכי אמר נזכרתי מהימנינן ליה התם דליכא שום אמתלא דמוכחא דמשקר. אבל הכא איכ אקצת המחלק שאם היה בלבו לקפוד על הכיס למה לא פירש לו כפי מה שפירש לו מן החלון או מן הדלוסקמא. הוה לי למימר נזכרתי והלכך אי דברי' שבלב הוי דברים יהא נאמן לומר בלבי היה על ידי מגו אל אלאו ש&quot;מ דברים שבלב אינם דברים ואף על פי שלא היה בלבו מכיס זה כיון שלא פירש לו בפיו לא שינה שליחותו ותפשוט מהכא דדברים שבלב אינם דברים ואע&quot;ג דמוכחא מילתא דדעתיה הוה למיסק. ורבינו חננאל זצוק&quot;ל כתב וקיי&quot;ל דכל היכא דמוכחא מילתא דאדעתא דהכי זבי ולא אתקיים הדרי זביני. ואינו נראה לי אלא אף על גב דמוכחא מילתא דדעתיה למיסק כל זמן שלא הוציא בפיו המכירה אינו כלום ולא הדרי זביני כדאוכחות לעיל דדברים שבלב אינן דברים. אלב אם פירש בפיו כי רוצה לעלות אף על פי שלא מכר לו על תנאי אלא סתם אי לא מצי למיסק הדרי זביני עיין בפרק אלמנה ניזונות בפסקיי:

&lt;b&gt;איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא.&lt;/b&gt; פירש אונסא הכי משמע דלא מצי למיסק השתא כלל. ללישנא קאמ דאמרינן אי בעי &lt;small&gt;(נקשה מהא דתנן כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; יסק השתא הא לא מצי סליק השתא ואע&quot;ג דבעידינא דזבין הוה מצי למיסק כיון דהשתא לא מצי סליק הדרי זביני. ולהך לישנא דאמר איבעי לא הוי סליק בתמי' כיון דהוי מצי למיסק ולא סליק עד דאיתיליד אונסא לא הדרי זביני. כך פירש רבינו חננאל זצוק&quot;ל ופתר המורה לא נראה לי.

&lt;b&gt;הא מר לשלוחו צא וקדש לי אשה וכו'&lt;/b&gt;. אי קשיא אמאי לא פליג רבי אליעזר הכא בשליחות לקבלה של אשה ומכשיר כדמפליג התם גבי גט משום דקבלת הגט הוי בעל כרחה משום הכי הויא מראה מקום אבל קבלת הקדושין אינה אלא מדעתה הלכך כך היא קפידא באשה כמו באיש ותנאי איש והוא הדין אשה. והכי נמי אמרינן התם ורבי אליעזר מאי שנא רישא דלא פליג ומאי שנא סיפא דפליג.

איש דמדעתו מגרש קפודא קפיד אשה דבין מדעתה בין בעל כרחה מגרש מראה מקום הוא לו.

&lt;b&gt;על מנת שאין בה מומין כו'&lt;/b&gt; עיין מה שהקשיתי עליה בפ' המדיר.

לא צריכא דמיעוטא מקדשא והדר מסבלי ורובא מסבלי והדר מקדשא מהו דתימא לא ניחש למיעוטא קמ&quot;ל. כך מצאתי כתוב במקצת ספרים כון נראה לי עיקר.


&lt;קטע סוף=נ א/&gt;
===[[קידושין נ ב|דף נ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נ ב/&gt;

&lt;b&gt;כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו.&lt;/b&gt; ראיתי מקשים בזה והרי איסורין דאמרינן אין איסור חל על איסור ואיתנהו בבת אחת דבאיסור בת אחת חייב שתים. ואין זו קושיא של כלום דבודאי במה שאדם אוסר בפיו ככגון קדושי האחיות והמעשרות בי ןמעשר דגם בין מעשר בהמה ולחמי תודה יש לומר זו הסברא דהאי דאין איסור חל על איסור מפני שכבר הוא מוזהר ועומד כגון אשת אח ואחר כך נעשית אח אשה או אחות אשה ואחר כן נעשית אשת אח. אבל כשבאים ביחד כגון אשת איש ואשת אח חייב שהתים דהי מנייהו מפקית וא&quot;ת כל שאינו בזה אחר זה אינו בבת אחת אם כן לא יחול אחד מןה ויהי הפטור אלו הם דברי בדות.


&lt;קטע סוף=נ ב/&gt;
===[[קידושין נא א|דף נא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נא א/&gt;

&lt;b&gt;הכל מודים היכ אדאמר מיקדשו ארבעים מתוך שמנים דקדשי.&lt;/b&gt; ראיתי מקשים והא ר' יוחנן סובר בכל מקום דאין ברירה ואלה הם דברי הכל וכי כשאנו אומרים דקדשו ארבעים מתוך שמנים משום ברירה הוא זה דומה למקדש אחת מחמש נשים ולא פירש איזה קידש שכולן צריכות גט גם כאן כל חלה וחלה יש לומר זו קידש ומשום הכי כולן קדושת מספק ויאכלו כאומר לחמי תודה. בודאי אם היה אומר יברור ארבעים מהם ויאמר אלו יהיו קודש והשא יהיו חולין אז הוה שייך לומר יש ברירה אבל זה אין לומר אפילו למאן דאית ליה ברירה שנוניא הקדש לחולין על ידי ברירה שאין לבר דבר זה שכיון שלא סימן איזה קידש כולן הן בספק מקודשת וגם בחמש נשים נמי אין לסמוך על הברירה. ולומר זו אני רוצה והוברר הדבר שזו קדש שכיון שבעת הקידושין היה ספק מה ברירה יש לומר שלא ידע איזו קידש בודאי אם הי האומר איזו שארצה היום או מחר וכן נמי בלחמי תודה בזה היה יכול לסמוך על הברירה כיון שתלה ברצונו אבל זה שקידש מתחלה בספק שלא בירר איזה קידש אין לומר שם ברירה.

את וחמור לא קנה ראיתי מקשים והא רב נחמן דהילכתא כוותיה בדיני אמר בריש מי שמת קנה מקצת והכי נמי יחולו קדושין על הראויות ומתרצים הבלים. והנכון בעיני דהכי קא דייק רבא אי ממתניתין שמעינן הכי נקשה מינה לאן דאמר לא קנה והתם נמי מייתי קושיא ממתניתין למאן דאמר לא קנה ומתרץ התם כדמתרץ אביי הכ אבאומר הראויה מכם לביאה תתקדש לי.

&lt;b&gt;ני את וחמור הוא &lt;/b&gt;פי' אף על פי שאין כאן שני קונים הוא והחמור אלא שני נקנים הנכריות והאחיות מכל מקום מינה ילפינן כמו שאן האדם קונה עם החמור כך אין דבר נקנה עם מי שאינו נקרה כגון אם אמר אדם לחבירו פירות דקל זה שהן בו קנויים לך על פירות העתידין להתגדל בשנה הבאה כמו שלא קנהב פירות של שנה הבאה כך לא קנה פירות של שנה זו אע&quot;פ שאלו כבר באו לעולם אי נמי גם שני קונים יש שהקנה הקדושין לנכריות ולאחיות וכמו שלא קנו אותם האחיות כך לא יקנו הנכריות מכילתא.


&lt;קטע סוף=נא א/&gt;
===[[קידושין נב א|דף נב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נב א/&gt;

&lt;b&gt;והלכתא כאביי &lt;/b&gt;קשיא לי כיון דאיתותב רבא מה צורך לפסוק הלכה כאביי. וי&quot;ל מתוך שהיה יכול לתרץ על ידי הדחק אחת מבנותיך פלוני' מקודשת לאחד מבני פלוני ולעולם בשהוכרו ולבסוף נתערבו.


&lt;קטע סוף=נב א/&gt;
===[[קידושין נב ב|דף נב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נב ב/&gt;

&lt;b&gt;לית דחש לה להא דרבי שמעון.&lt;/b&gt; נאה לי דהוא הדין לגנבה דלא אמרינן סתם גנבה ייוש בעלים היא דהא בחדא תני להו בגזל ובגנבה למימרא דדינן שוה. ואל סומכינן אההיא דנתן בפ' ך&quot;ו דכלים לא כר&quot;פ ולא כתנא קמא:

&lt;b&gt;מאן אחלך.&lt;/b&gt; פי' וכיון שלא היה לו כח לחלוק בלא דעת בעל הבית נמצא דההוא מוזא בשותפות הוה. ואי אמרת תתקדש מיהא בפלגא דאית ליה בגויה. כיון דכוהל יהב הל לא סמכא דעתה לאיקדושי אל אבכוהל והוה ליה במנה זה ונמצא מנה חסר דינר שאינה מקודשת:

&lt;b&gt;והני מילי במוזא אבל כישא מצי אמר לי כו'&lt;/b&gt;. פי' והכי אמרינן בפ' איזהו נשך כהנהו תרי כותאי דעבוד עיסקא בהדרי ופליג חד מנייהו בלא דעתא דחבריה דהיכי דפליג זוזי דלא בעי שומא אמר רב פפא דשפיר עבד דזוזי כמןא דפליגי דמו. והיכא דפליג חמרא דבעי שומא אמר ליה מאן פליג לך. ואין לו תקנה עד שיחלוק בפני שלשה ששמו הדבר בשמי' כדאמרינן בפ' אלו מציאות באסור ורב ספרא דעבדו עסקא בהדי הדדי ופליג רב ספרא בלא דעתיה דחבריה ואמר ליה רבא ז&quot;ל אייתי תלתא דפליגית קמייהו כו'.

&lt;b&gt;לא אמרו נלך אכל יפות כו'&lt;/b&gt; ראיתי מתמיהם ואפילו לענין תרומה לא אמור אלא בעשאו שליח אבל לא עשאו שליח אפילו לענין תרומה הוי ריתחא ואני מתמיה על המתמיהין לא ראו מאי דתנאי וחרס שלא ברשות אלמא בשלא עשה שליח מיירי.

&lt;b&gt;אשה בעזרה מנין כתב המורה דנשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות בפ&quot;ק דכלים.&lt;/b&gt; ולא היא דלא תנא התם איסורא גבי נשים כלל חלא סברא היא דמה טיבן של נשים בעזרה והי לאו בני סביכה נינהו.


&lt;קטע סוף=נב ב/&gt;
===[[קידושין נג א|דף נג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נג א/&gt;

&lt;b&gt;ת&quot;ל וכל מנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה.&lt;/b&gt; פירש אף על גב דקרא כתב לכהן המקריב אותה לו תהיה. כבר הוא דורש בסיפרא יכול לכהן המקריב בלבד ת&quot;ל לכל בני אהרן תהיה אי לכל בני אהרן יכול לכולן ת&quot;ל לכהן המקריב אותה הא כיצד לכהנים של אותו בית אב אלמא האי דכתב בסופו לכל בני אהרן תהיה אכולהו קאי. וסמיך ליה וזאת תורת זבח השלמים. פי' אין זה סמוכים ממש דהא רבי יהודא לא דריש סמוכין כדאמרינן בריש יבמות לא הקישי' הוא דלכהי סמכינהו רחמנא לאקושיניהו.


&lt;קטע סוף=נג א/&gt;
===[[קידושין נג ב|דף נג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נג ב/&gt;

&lt;b&gt;שמעית מיניה דרבי יוחנן תרתי כו'&lt;/b&gt; פי' לפי דברי רבי יוחנן בהא פליגי רבי מאיר ורבי יהודה דלגבי מעשר שני קסבר רבי מאיר ממון לגבוה הוא. הלכך בין במזיד בין בשוגג לא קידש ורבי יהודה סבר ממון בעלים הלכך במזיד קידש אלב בשוג גלא קידש מפני שהן קדושי טעות. וגבי הקדש רבי מאיר סבר הקדש מתחלל בין במזיד בין בשוגג הלכך במזיד קידש ובשוגג לא קידש מפני שהן קדושי טעות. ורבי יהודה סבר אין הקדש מתחלל אלא בשוגג אבל במזיד לא והקדש כל היכא דאיתיה בקדושתיה קאי הלכך במזיד לא קידש מפני שלא נתן לה כלום שהרי אינה רשאי ליהנות ממנו ובשוגג קידש מפני שיצא הקדש לחולין והיא רשאי ליהנות ממנו. ושגגה דהקדש לא חשיבא ליה לרבי יהודה קדושי טעות כי היכי דחשיבא ליה שגגת מעשר דשגגת מעשר חשיבא ליה טעות מפני שאינה יכולה ליהנות ממנו חוץ מירושו' אבל הקדש שהיא רשאי ליהנות ממנו אף על פי שנתחלל על ידה אניה חוששת בכך ומקודשת היא ורבי מאיר סבר חוששת היא על כך ואינה מוקדשת:

אמר ליה אף במכר לא קנה פירש ופליגא דרב חסדא אדרבי יוחנן דאלו רב חסדא סבר אין הקדש מתחלל לרבי מאיר בשוגג ולא מעל אלא אם כן ביערו מן העולם. ורבי יוחנן סבר מתחלל מדאיצטרך למיתלי טעמיה דרבי מאיר משום קדושי טעות.


&lt;קטע סוף=נג ב/&gt;
===[[קידושין נד א|דף נד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נד א/&gt;

&lt;b&gt;אמר רב חזרנו על כל צדדים כו'&lt;/b&gt; פי' רב סבירא ליה כר' יוחנן דהקדש בשוגג מתחלל לרבי מאיר אבל לטעמא דרבי יוחנן לא סבירא ליה דאלו ר' יוחנן תלי טעמא דמתניתין משום קדושי טעות ואלו רב מפרש מתניתין בכתנות כהונה הא במעות הקדש מקודשת ולא חיישינן לקידושי טעות ודברי המורה מוכיחים דר' יוחנן סבירא ליה דאין הקדש מתחלל בשוגג כרב חסדא ואינו נראה לי:

&lt;b&gt;ומשנתינו בכתנות כהונה שבלו.&lt;/b&gt; פי' וקסבר רבי מאיר בשוגג לא קידש הואיל ונתנו ליהנות בהן בשגגה אבל במזיד קידש שלא ניתנו ליהנות המן מזיד. ורבי יהודה סבר בשוגג קידש כדין כל הקדש שמתחלל בשוגג שאע&quot;פ שנתנו להנות בהן בדבר אחד שאר ההנאות אסורות הן ויש בןה דין מעילה אבל במזיד לא קידש שאין הקדש מתחלל בזיד. ואתא ר&quot;מ לאפלוגי על רבי יהודה בתרתי פיג עליה במזיד ואמר קידש ופלי געליה נמי בשוגג דיש שוגג שלא קידש כגון כתנות כהונה. וכי מקשינן לקמן לר&quot;מ משירי הלשכה שהרי ניתנה להנות מחמות העיר ומגדולתיה הכי מקשה דאף במזיד הותרה הנאתן שהרי יושבין עליהן ולא דמי לכתנות כהונה שאל נתנו ליהנו אל אבשוגג ואל במזיד ומשום הכי מקשינן מינה לרב דאי לא ניתנה ליהנות אלא בשוגג הוה ליה לתרוצי הא דקאמר רבי מאיר מועלין בשירי הלישכה במזיד הוא וכדאמר נמי במתניתין גבי כתנות כהונה אלא משום דאמרינן דחומת העיר ומגדולתיהן נתנו ליהנות אפילו במזיד והמורה פי' הנאת חוממת ומגדולתיה בשגגה ואינו נראה לי. ואל היא שלא הזכי רהמרוה שגגה אלא אצל המעילה שאין מעילה במזיד אבל הנאת החומה אפילו במזיד שריא:

מאי לאו אפילו אלא בלו פירש והאי דנקט בלו משום רבותא דאף על גב דבלו עדיין קדושתן עליהן.


&lt;קטע סוף=נד א/&gt;
===[[קידושין נד ב|דף נד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נד ב/&gt;

&lt;b&gt;תנאי נינהו אליבא דרבי יהודה.&lt;/b&gt; פי' יש תנא שאמר דסבר רבי יהודה כי ירושלים לא נבנית משירי הלשכה הלכך לא קדשה: &lt;small&gt;(תיבת ההיא אתתא עד תיבת יקדש בו את האשה שייכם לעיל קידושין דף נ&quot;ב ע&quot;ב.)&lt;/small&gt; (ההיא איתתא דהוה משום כרעא כו' קשיא לי מה צורך לספק לנו זה כי אם ההוא גברא דחטף סלע מחבריה וקידש בו את האשה).

&lt;b&gt;כגון דיהב לה כשהוא סמדר והלא כרבי יוסי &lt;/b&gt;פי' ואין לומר דיהב ליה קודם סמדר שעדיין לא בא לעולם ואין לומר כגון דיהב לי ההגפנים גופיהו דא&quot;כ היינו בין שהוא משלו.


&lt;קטע סוף=נד ב/&gt;
===[[קידושין נה א|דף נה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נה א/&gt;

&lt;b&gt;ורבי מאיר היא דאמר מהקדש במזיד מתחלל &lt;/b&gt;קשיא לי אמאי איקי לה כבי מאיר ולא כרבי יהודה נהי דאמר רבי יהוד הדאין הקדש מתחלל במזיד כשמוציאו לצרכו אבל לצורך הקדש אינו מתחלל בתימא והא אם צריך למכור שום חפץ של הקדש מוכרו ויוצא לחולי' וכן אם צריך לקנות שום חפץ להקדש קונין בדמי הקדש ויוציאן לחולין והכי נמי לצורך הקדש הוא שמחלל בדמי' ומביא ןבהן עולה ושלמים. ושי לומר דלהכי נקט ורבי מאיר היא משום דהפרזה גדולה קאמר רב אושיעא שיהו חמימין נפדין ומשום הכי קאמר ורבי מאיר היא דכי היכי דאשכחן דהפריז רבי מאיר בקדשי בדק הבית לומר הקדש במזיד מתחלל שאע&quot;פ שלא מעל ונמצא שאין מעשהו כלום ואפילו הכי אמר דיצא לחולין ה&quot;ה הכי יש לומר שהפריז גם בקדשי מזבח:

אין מועיל לאחר מועיל במוקדשים פירש שאם רכב על חמור של מוקדשין ונהנה ממנו שהו פרוט יצא לחולין וחייב לשלם כל קרן החמור וחומשו שכבר הוא שלו הלכך חבירו לא מעל.

ההיא רבי יהודה הוא פירש דאי לר&quot;מ כך היא בהמת בדק הבית כמו בהמת מזבח שכיון שאין הקדש מתחלל בשוגג כל הנהנין ממנה בשגגה מעלו.


&lt;קטע סוף=נה א/&gt;
===[[קידושין נה ב|דף נה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נה ב/&gt;

&lt;b&gt;וכי אומרים לא לאדם עמוד וחטא כו'&lt;/b&gt; פירש נהי דקסבר ר' מאיר הקדש במזיד מתחלל ואפילו קדשי מזבח מיהו הני מילי דיעבד אבל לכתחלה אסור לחללו.

&lt;b&gt;אומר דשמעת ליה לרבי מאיר בקדשי קדשים &lt;/b&gt;פי' שיש בהן מעיהל דומיא דבדק הבית אבל קדשים אין בהם מעילה.

&lt;b&gt;פסח בזמנו מוזהר זהירי ביה.&lt;/b&gt; פירש ואף על גב דקיימא לן שהשוח את הפסח קודם זמנו לשם שלמים כשר אסור לעשותן לכתחילה אלא צריך לשומרו לשם פסח אבל שלא בזמנו סתמיה קאי לשלמים שלא בזמנו שלמים הוי. אי קשיא וכיון דבזמנו זהיר בו כיצד יש לספק לשלא בזמנו יש לומר כגון שאמר לשלוחו קנה לי טלה לפסח וקנה גם הוא שהראשון לפסח והשני לשלמים או שהקריב את פסחו ומת.

&lt;b&gt;נקבות זבחי שלמים ודילמא תודה היא דמייתי נמי תודה &lt;/b&gt;פירוש לא שיביא היא ואחרת עמה. דהא בעיא סמיכה אל אנראה לי דאלחוב בדמיהן קאי ותרעה עד שתומם ומבאי שתי בהמות אחת זבחי שלמים ואחת תודה. ודילמא חטאת היא חדא דאין חטאת זכר אל שעירי רגלים וראשי חדשים ושעירי ע&quot;ז וזה שנמצא כגון שהי הכבש. ואי נמי הוה שעי רקרבן ציבור מיזהר זהירי ביה.

&lt;b&gt;אשתכח בת שנתה מ&lt;/b&gt;אי קשיא ואי אשתכח נמי איל בן שתי שנים מאי ניעביד אם תאמר ירעה עד שיסתאב ויבאי בדמיו עוהל אי אפשר דודאי אשם שנתכפרו בעליו הוי מותרת עולה אבל אם לא נתכפרו בעלי וחייב ויביא בדמיו אשם ולהביא אשם לא אפשר שאינו יכול להתנות עליודלאו בר מינדב הוא. ואפילו כפרו בעליו נמי דקאי לעולה לאו לעולת יחיד אל אלקיי המזבח שהיא עולת ציבור. כנוסה לכיפה. פרוש כך שלא תתערב באחרים ותאסור את כולן אפילו הן אלף. כונסה לכיפה. והוא הדין לאיל בן שתי שנים.


&lt;קטע סוף=נה ב/&gt;
===[[קידושין נו ב|דף נו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נו ב/&gt;

&lt;b&gt;המקדש בערלה ובכלאי הכרם כו'&lt;/b&gt; פירש האי דלא תנא יין נסך וע&quot;ז ועורות לבובין כדקתני בפרק בתרא דע&quot;ז משום דלא מצי למיתני בהו מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת דע&quot;ז תופסת את דמיה כדלקמן. המקדש בערלה. קשיא לי אמאי לא תנא חמץ בפסח דבשלמא רובע ונרבע ושלל עיר הנדחת לא תנא דהיינו שור הנסקל שנגמר דינו בבית דין.

&lt;b&gt;ממשמע שנאמר סקול יסקל השור אינו יודע שהיא נבילה ונבילה אסורה באכילה כו'&lt;/b&gt; שמעתי שמקשים כאן ואימא דהאי ולא יאכל אתא לכן פקועה דלא בעינן שחיטה ולא נפיק מסקול יסקל ולעולם מנא לך דאתא לרבוי היכא דשחטו לאחר שנגמר דינו. ואין זו קושיא של כלום שהתנא מחזיר לדרוש מקרא יתירא דלא יאכל היכא דשחטו לאחר שנגמר דינו אלב אם שחטו קודם שנגמר דניו מותר דדוק' האי אתא מדברי מקרא יתירא ותו לא. ואם &lt;small&gt;(כאן הלשון מגומגם יותר יתכן לגרוס ואם אתה מרבה בן פקיעה כ&quot;ש שהוספת על דברי התנא שאם זה שהי' שחוט קודם שנגח אסור כ&quot;ש שאם שחטו קודם שנגמר דינו והתנא לא מרבה מקרא יתירה אלא שחטו לאחר שנגמר דינו אבל שחטו קודם וכו'.)&lt;/small&gt; אתה מרבה בן פקועה הוה ליה שחטו קודם שנגמר דינו דשרי כל שכן שהיה שחוט קודם שנגח והוא מותר ואם תרבה לאיסור כל שכן שהוספתה על דברי התנא שאם זה אסור כל שכן שאם שחט לאחר שנגמר דינו אלא ודאי התנא לא מרבה מקרא יתירא אלא שחטו לאחר שנגמר דינו אבל שחטו קודם שנגמר דינו לא וכל שכן בן פקועה דהוה ליה שחוט קודם שנגח שאין בשרו נאסר. ובודאי בן פקועה שנגח והמית ממיתין אותו כדי לסלק הנזק מן העולם אבל בשרו אינו אסור דכבישרא בדיקולא דמי ודמי לשור ששחטו בו שנים או רוב שנים והמית את האדם שאין בשרו נאסר כיון שהוא שחוט כדרך שפרט לך הכתוב בנבלה לגר בנתינה ולעכו&quot;ם במכירה יש להעמיד הגירסא ולא לשבלשה דלאו לדברים ככתבן אתיא חלא הזכיר היתר הנאה שהתיר' הבורא בין ליתן אותה מתנה בין למוכרה:

&lt;b&gt;לחצי כפר ולדמי וולדות.&lt;/b&gt; מאן דדריש נקי מדמי וולדות סבירא ליה דמועד חייב בדמי וולדות ומשום הכי איצטרך למעוטי תם דאי מועד פטור כל שכן תם והכי מוכח בפרקר שור שנגח ד' וה' שוורים כדפרישית במהדר' תליתאה והשתא דנפקא ליה איסור אכילה ואיסור הנאה מלא יאכל כו' ראיתי מקשים כיון דלא יאכל לכלולי עלמא גם איסור הנאה במשמע אם כן גבי כיסוי הדם דכתב אשר יאכל נפרש אשר נהנה ונרבה גם חיה ועוף טמאים לכיסוי. ולאו מילתא היא דהא חמרינן היכא דנפקי איסור הנאה ואיסו' אכילה מקרא חדא אמרינן דלא יהנה הוא והכא אי מרבית טמאים אם כן האי לא יאכל הנאה משמע ולא אכיהל והיכי עקריה קרא מפשטיה דכתב לשון אכילה ומפרשים הנאה ולא אכילה הילכך ליכא למימר הכי. ותו אם גם הטמאים טעונין כסוי לשתוק קרא מינה ולכתוב חיה ועוף סתם והוה המינא הכל במשמע אפילו טמאים אשר יאכל למה לי אלא ודאי אכילה דוקא קאמר.


&lt;קטע סוף=נו ב/&gt;
===[[קידושין נז א|דף נז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נז א/&gt;

&lt;b&gt;כפרה כתיב בה כקדשים עיין בפ&quot;ק דבכורות במהד' תניינא.&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;ובציפרי מצורע &lt;/b&gt;פי' בשתיהן דאע,ג דחיה מותרת בהנאה דוקא לאחר שנגמר מצותה ושילחה הא מקמי הכי אסירא בין לריש לקיש בין לרבי יוחנן דאע&quot;ג דאמר משעת שחיטה עד שלא יעשה מנותה ויזה בה אסורה היא. והכי תנן בפרק בתרא דנגעים נשפך הדם תמות המשתלחת אלמא זריקת הדם מתרת אותה הא קודם זריקה אסורה:

&lt;b&gt;ר&quot;י אמר משעת שחיטה &lt;/b&gt;פי' ואיסור הנאה לרבי יוחנן נמי מדתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה חלא רבי יוחנן סבר דעגלה ערופה לא נאסרה אלא לאחר עריפה והכי מוכח בפרק אותו ואת בנו. וריש לקיש סבר כרבי ינאי ואמר גבול יש לה:

בעגלה ערופה מנ&quot;ל דאסורא בהנאה אמרי דבי ר' ינאי כפרה כתיב בה כקדשים ובמסכת &lt;small&gt;(מש&quot;ר ומס' זבחים הוא ע&quot;ש ודשם דף ע' ע&quot;ב אמרי' ג&quot;כ כפרה כתיב בי' וצ&quot;ל במס' כריתות דף ט&quot;ו ע&quot;א וה&quot;ג התם וערפו שם שם תהי' קבורתו כצ&quot;ל שם ולרבינו הי' שם גירס' אחרת)&lt;/small&gt; זבחים מייתי לה מדגמרינן שם שם ממרים מה מת אסור בהנאה אף עגלה ערופה אסורה בהנאה ואפשר דפליגי אהא דהכא א&quot;נ דהא לאייתסורי מחיים וההיא לאיתסורי לאחר עריפה דלא אתיא עריפה ומכשרי לה דומיא דשחיטה בקדשים כדאמרינן בסמוך ובמסכת ע&quot;ז ובדוכתי אחריני אמרינן איפכא דגמרינן למת שאסור בהנאה מעגלה ערופה בג&quot;ש דשם שם וזה מן הסוגיות המתחלפו' בתלמוד. וא&quot;ת אמאי לא פרכינן הכא דא&quot;כ יהא תופס דמים כקדשים. י&quot;ל דלא פרכינן הכי אל אהיכי דקרייה קרא קדש אבל הכא לא דמיא אלא לכפרה בלחיד. ויש מתרצים דהאי היקש הוא ואין משיבין על ההיקש ואינו נכון דמשום האי עירכא לא מיפרך היקש שלא תהא כקדשים.

&lt;b&gt;והתם מאימת כו'&lt;/b&gt; עד הכא לית ליה גבול אחרינא פי' דכיון דגמרי' דעגלה ערופה אסורה מחיים ואית ליה מחיים תרי גבולי קיחה וירידה לנחל איתן אית לן לאוקמי איסורא בבציר דיכיילנן מסתמא דתפשת מועט תפשת אבל הכא דלית ליה גבוהל אחרינא מחיים אלא קיחה ע&quot;כ נוקמה אקיחה. וליכא למימר דנימא דליתסרו משעת הבאה שהרי אין לנו אלא גבול שפי' בה כתוב כגון קיחה דהכא או קיחה וירידה דהתם אבל הבאה שלא נתפרשה בכתוב בכאן לא.

&lt;b&gt;השתא מחיים אסורה לאחר שחיטה מבעיא.&lt;/b&gt; פי' שהרי איסורה מחיים מפני שהוא קודש מכשיר וכיון שאף לאחר שחיטה שמו עליו איסור שבו להיכן הלך שאין זה דומה לבעלי חיים הניתרי' באכילה בשחיטה שיצאו משום אבר מן החי.

שחטה ונמצאת טריפה יקח זוג לשנויי והראשונה מותרת בהנאה יש מפרשים ונמצאת טרפה דקס&quot;ד טרפה דאית לאחר קיחה כגון שנקב בוושט או הפסיד וקלקל בשחיטה והיינו דמקשי דבשלמא אי אמרת דאיסורא משעת שחיטה הכא שאירע פסול בשחיטתה אפילו רבנן מודו דלא שמה שחיטה ולהכי שריא אלא אי אמרת משעת קיחה אסרה כי נמצאת טריפה מחי איכפת לן דהא מקמי הכי חייל איסורא עלה ואח&quot;כ נטרפה ופרקינן. כגון שנמצאת טריפה בבני מעים בענין שהיתה טריפה קודם קיחה דלא חייל עלה איסרו אכל. ולא נהירא דלמאי דקס&quot;ד דמעיקרא שאירע לה פסול &lt;small&gt;(פסול בשחיטה נבילה הוי.)&lt;/small&gt; בשחיטת נבלה והוה ליה למימר ונתנבלה בידו. אלא ה&quot;פ דמעיקרא קס&quot;ד דמיירי בטרפות דאפשר דהוי אחר קיחה כגון שנמצא נקיבת קרום של מוח וכיוצא בו ולהכי קאמר אא&quot;כ דלא מיחסרא עד שעת שחיטה השתא דנמצאת טרפה מותרת בהנאה דסבר לה כר&quot;ש דאמר שחוטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה דהא ודאי קודם שחיטה נטרפה אלא לדידך דאמרת משעת קיחה מיתסרא כי נמצאת טריפה אמאי מותרת בהנאה ניחוש דילמא בתר קיחה נטרפה דספקא דאורייתא הוא ופרקינן דהב&quot;ע כגון שנמצאת טריפה בבני מעיים כלומר שנמצאת יותרת בבני מעים דהשתא ודאי בשעת יצירתה נטרפה שאין יותרת נוצר לאחר יצירה כדפרישת במסכת חולין. והא דלא פריש בהדיא שנמצאת יותר משום דאיכא יותרת דלא פסול כגון במקום שאם ניטל כשרה. ותו דבר מיותרת נמי איכא ארפות אחר כגון שנמצאת מחט בבני מעים והוגלד פי המכה דבידוע שהוא ג' ימים קודם שחיטה ולקח לזו תוך ג' ימים דקים לן דמקמי לקיחה נטרפה:

&lt;b&gt;הרי מוקצה ונעבד מוקצה &lt;/b&gt;פי' לא שהקצה לע&quot;ז דהא קי&quot;ל האומר בית זה לע&quot;ז שור זה לע&quot;ז לא אמר כלום שאין הקדש לע&quot;ז אלא פירושו שנתנו לכומרים והאכילוהו ככרשיני ע&quot;ז בדור שלהם והכי מפ' בתמורה.


&lt;קטע סוף=נז א/&gt;
===[[קידושין נז ב|דף נז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;

כי אסירי לגבוה לקרבן אבל להדיוט שרו כדאמרינן התם דכיון דאיצטרך רחמנא למיסרינהו לגבוה כמכלל דלהדיוט שרי.


&lt;קטע סוף=נז ב/&gt;
===[[קידושין נח א|דף נח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נח א/&gt;

&lt;b&gt;ובפטר חמור.&lt;/b&gt; פי' אע&quot;פ שהאשה יכולה לפדותו בשה ולהיות מותרת בו מכינו הכי כל זמן שלא פדאתו הוי איסורא הנאה ונמצא שלא נתן לה כלום והוא הדין בהקדש דאמר רבי יהודה במזיד לא קידש מפני שאל נתחלל והקדש כדקא קאי ואף על פי שהאשה יכולה לחללו על שוה פרוטה כדקיימא לן &lt;small&gt;(לעיל קידושין דף י&quot;א ע&quot;ב והובא בש&quot;ס בדוכתא טובא.)&lt;/small&gt; הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל אפילו הכי כל זמן שלא חיללן אינה מקודשת דבשעת קדושין לא מדי יהב לה וה&quot;ה הכי נמי הכא. עיין בקונרטרסי בפרק השותפין שנדרו הנאה. שפירשתי בענין אחר יצא בחר ונכנסו דגים. דוקא בשביעית אמרינן הכי משום דכתב בה קדש תהיה ויש דין קודש בחליפה ותהיה כפירות גופן אבל בע&quot;ז דכתיב והיתה כל מה שאתה תהיה ממנה אפילו אלף כולן אסורין:

הניחא למ&quot;ד אין מלמדין: ה&quot;ה דהוה מצי להקשוי דלוא כאחד באין אלא מצריך צריכי דהא לא דמו מהדדי.

&lt;קטע סוף=נח א/&gt;
===[[קידושין נח ב|דף נח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נח ב/&gt;

&lt;b&gt;ומר סבר טובת הנאה ממון.&lt;/b&gt; פירש ואם יאמר לו תני אתן לך כפי טובת הנאה שבהן אין שומעין לו שכיון דבר תשלומין נינהו חייב ליתן לו הפירות כאשר היו.

&lt;b&gt;לא דכולי עלמא טובת הנאה אינו ממון והכא במתנות שלא הורמו קא מיפלגי.&lt;/b&gt; פי' אינו ממון והכא במתנות שלא הורמו קא מיפלגי. פי' וטיבלו משדהו הוא אלא שעדיין לא הורמו ואינן חלקו של כהן עדיין דלאו כמי שהרומו דמיין הילכך משלם דמי כולו שהוא אומר לו אני הייתי רוצה למכור טיבלי לאחרים ומר סבר כמי שהורמו דמיין והילכך אין לו לתובעו דטובת הנאה אינו ממון.

&lt;b&gt;חטה אחת פוטרת את הכרי.&lt;/b&gt; ראיתי מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה כדדשי גבי ראשית הגז. ונראה לי לתרץ דבודאי מצוה ליתן לו דבר חשוב כדתנן בפ' ראשית הגז וכמה הוא נותן לו משקל ה סלעים שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה. והכי נמי תנן בשלהי פיאה אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורי' כו' עד מדה זו חמורה בכהנים ובלוים בישראל. פי' גם כשמחלק תרומה בגורן לכהנים או מעשר ראשון ללוים לא יפחות לכל אחד מחצי קב שיהא בו כדי נתינה. אבל מיהו אע&quot;פ שמנותו בכך אם אינו רוצה לקיים מצוה זו ותרם חטה אחת מכל הכרי נותנן ויצא מידי טבלו אלא שלא קיים מצות נתינה. וה&quot;נ תנן בפ&quot;ב דתרומות אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה כלום ומייתי' לה במסכת פסחים בפרק כל טעה וביבמות בפ' האשה פי' אין תורמין מן הטמא על הטהור דאמר קרא תתן &lt;small&gt;(תתן לו ולא לאורו כצ&quot;ל.)&lt;/small&gt; ולא לחורו ואע&quot;פ שמצותו בכך אם תרם ניתקן טובא ואע&quot;פ שאוסר מצוה. והא דקתני במזיד לא עשה כלום פליגי בה בהאשה רבה רב חסדא אמר לא עשה כלום דאפילו ההוא גרידא הדר לטבליה. &lt;small&gt;(תיבת ור&quot;ז ע&quot;ש וצ&quot;ל או רבה או ר' נתן ב&quot;ר אושעי' דחולק שם עם ר&quot;ח.)&lt;/small&gt; ורב זבי אמר לא עשה כלום &lt;small&gt;(תיבת דאפי' ההוא ע&quot;ש.)&lt;/small&gt; דאפילו ההוא לתקן את השירים אבל תרומה הוי וכל זה משום קנסא אבל תרומתו מן דינא תרומה היא אע&quot;פ שחיסר מצוה.
&lt;קטע סוף=נח ב/&gt;</text>
      <sha1>ru1nj7juzx21ngh1z51cxk0c9ua18jl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>374817</id>
    <revision>
      <id>1419113</id>
      <parentid>949166</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:05:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20786" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ&quot;ט-1989
&lt;שם אחר&gt; תקנות התכנון והבנייה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ&quot;ט-1989

&lt;מקור&gt; ((תשמ&quot;ט, 1001|תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו))); ((תשנ&quot;ו, 428|תיקון)); ((תשס&quot;ו, 992|תיקון)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 107א(ה)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;התנגדות&quot; - התנגדות לפי [[+|סעיפים 100]] [[ו-101 לחוק]], למעט התנגדות שעניינה השפעה על טיסה צבאית;
:- &quot;המוסד המכריע&quot; - המוסד המוסמך לדון ולהכריע בהתנגדויות על פי [[+|סעיפים 105]] [[ו-109א(ב) לחוק]].

@ 2. מועד להגשת התנגדות
: התנגדות תוגש במועד שנקבע לפי [[סעיף 102 לחוק]].

@ 3. פרטים נוספים בכתב ההתנגדות
: כתב ההתנגדות כאמור [[בסעיף 103א לחוק]] ייערך בארבעה עותקים, ובנוסף לנימוקי ההתנגדות יפרט -
: (1) את ענינו של המתנגד בקרקע, בבנין או בפרט תכנוני אחר שהתכנית נוגעת בהם, והאופן בו פוגעת התכנית בענין זה; ובהתנגדות לפי [[סעיף 101 לחוק]] - את השפעת התכנית על הטיסה;
: (2) את מענו של המתנגד, ואם היה מענו מחוץ לישראל - המען למסירת מסמכים בישראל.

@ 4. העברת כתב ההתנגדות למוסד תכנון אחר (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ועדה מחוזית תעביר עותק של כתב התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית למועצה הארצית, לא יאוחר מ-30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות כאמור [[בסעיף 102 לחוק]]; שר הפנים רשאי, על-פי בקשת יושב ראש הועדה המחוזית, להאריך את המועד האמור.
: (ב) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מחוזית לפי [[סעיף 62 לחוק]], ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המחוזית ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המקומית ומועד ההמצאה.
: (ג) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א לחוק]] ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המקומית ועותק לועדה המחוזית, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המחוזית ומועד ההמצאה.

@ 5. חוות דעת של הועדה המקומית (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא תישמע הטענה שהעתק חוות הדעת של הוועדה המקומית לא נשלח למתנגד, אלא בידי אותו מתנגד ובהזדמנות הראשונה.
: (ב) לא יוחל בדיון בהתנגדויות לתכנית לפני הגשת חוות דעת כמפורט לעיל למוסד המכריע, או לפני תום המועד להגשתה, לפי המוקדם -
:: (1) בתכנית מחוזית - חוות דעת של הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית שבסמכות ועדה מחוזית - חוות דעת של הועדה המקומית;
:: (3) בתכנית שבסמכות ועדה מקומית - חוות דעת של מתכנן המחוז.

@ 6. מודעה על פתיחת הדיון (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ארבעה עשר ימים לפחות לפני המועד לפתיחת הדיון בהתנגדות ישלח המוסד המכריע הזמנות בדואר רשום או בפקסימילה למתנגדים ולמוזמנים הנוספים לפי [[סעיף 107 לחוק]]; וכן יפרסם מודעה על קיום הדיון במקומות שבהם מתפרסמות ההודעות על הפקדת תכניות באותו מקום, לפי [[סעיף 89(ב) לחוק]].
: (ב) המודעה תפרט, בנוסף למקום הדיון ולמועדו, את אלה:
:: (1) שם התכנית שעליה הוגשו ההתנגדות או ההתנגדויות;
:: (2) עיקר הוראות התכנית;
:: (3) תחום התכנית כמתואר בה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לא ייפסל דיון בהתנגדות מחמת זה בלבד שחלו פגמים במודעה לפי תקנה זו, למעט טעויות בשם התכנית או במקום הדיון או במועדו.

@ 7. מחיקה על הסף ותיקון התנגדות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להביא בפניו את טענותיו, למחוק את ההתנגדות על הסף.
: (ב) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, במקום למחוק את ההתנגדות לפי תקנת משנה (א), להרשות את תיקון ההתנגדות כדי להתאימה לדרישות התקנות, הכל בדרך ובתנאים שימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 8. הזמנת הצדדים
: (א) מי שהוזמן לדיון בהתנגדות לפי [[סעיף 107 לחוק]] ולא התייצב, רשאי המוסד המכריע לדון בהתנגדותו שלא בפניו.
: (ב) לא קויים או לא הושלם הדיון בהתנגדות פלונית במועד שנקבע לשמיעתה, רשאי היושב ראש של המוסד המכריע להודיע באותו מועד על מועד חדש לדיון, והודעתו תבוא, לענין [[סעיף 107 לחוק]], במקום זימונם של אלה שהיו נוכחים בשעת מתן ההודעה.
: (ג) לא תישמע טענה שמי שחובה להזמינו לא הוזמן, אלא בידי מי שטוען שלא הוזמן כדין ובהזדמנות הראשונה.

@ 9. תשאול המצהיר
: (א) המוסד המכריע רשאי, בכל עת, אחרי תחילת הדיון בהתנגדות, לדרוש ממתנגד שמסר תצהיר לתמיכה בהתנגדותו, שהמצהיר יתייצב בדיון בפני המוסד המכריע ומשהתייצב, רשאי המוסד המכריע לשאול אותו שאלות הנובעות מהאמור בתצהירו והנראות למוסד המכריע דרושות לבירורה היעיל של ההתנגדות.
: (ב) עוד לפני תחילת הדיון רשאי יושב ראש המוסד המכריע לדרוש מהמתנגד את התייצבותו כאמור של מצהיר בתחילת הדיון, אם הדבר נראה לו יעיל למניעת השהייתו של הדיון.
: (ג) לא התייצב המצהיר ללא הסבר סביר, או התייצב, אך סירב להשיב על שאלה שלא היה פטור מלהשיב עליה לפי כל דין - רשאי המוסד המכריע למחוק את ההתנגדות על הסף.

@ 10. איחוד הדיון (תיקון: תשנ&quot;ו)
: המוסד המכריע רשאי לאחד את הדיון בהתנגדויות שונות לאותה תכנית ולדון בהן במשותף, אם כרוכות בהן בעיות זהות או דומות מבחינה עובדתית, תכנונית או משפטית; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות מוסד התכנון לפי [[סעיף 106(ג) לחוק]].

@ 11. פתיחת הדיון
: יושב ראש המוסד המכריע יפתח את הדיון במסירת תוכן ההתנגדות - או ההתנגדויות, אם הוחלט על איחוד הדיון בהן - וחוות הדעת של הועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם חברי המוסד המכריע הנוכחים והצדדים לדיון שהתייצבו ויתרו על כך, ובמידה שויתרו.

@ 12. סדרי הטיעון
: המתנגד יטען תחילה, אחריו מגיש התכנית ויתר הזכאים להשמיע דבריהם לפי [[סעיף 107 לחוק]]; למתנגד תהא זכות תשובה.

@ 13. זכות העמידה של היוזם בפועל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ראה המוסד המכריע שהיזמה להגשת התכנית היתה בפועל בידי אדם זולת מוסד התכנון שהגיש את התכנית, וששמיעתו של אותו אדם דרושה לשם בירורן המלא והיעיל של השאלות המתעוררות או העשויות להתעורר בדיון, רשאי הוא להרשות לאותו אדם, בתנאים ולפי סדר שיקבע המוסד המכריע בהחלטתו, לטעון את טענותיו לענין ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ב) ביקש מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנת משנה (א) להגיש למוסד המכריע תגובה בכתב להתנגדויות שהוגשו לתכנית, ימציא את התגובה למוסד המכריע, לוועדה המקומית ולמתנגד, 5 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת ההתנגדויות; בתגובה יפורטו נימוקי המגיב והיא תלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת; על התגובה והתצהיר יחולו הוראות [[סעיף 103א לחוק]] [[ותקנה 9]], בשינויים המחויבים.

@ 14. הגבלת הטיעון
: לא תישמע בדיון כל טענה אלא לענין הנימוקים שפורטו בהתנגדות או בחוות הדעת של הוועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם החליט המוסד המכריע לנהוג אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובמידה שהחליט, הכל בתנאים שהמוסד המכריע ימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 15. ראיות
: (א) לא יהא המתנגד, מגיש התכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] רשאי להביא ראיות לתמיכה בטענותיו שבעובדה או לסתירת טענות שבעובדה של הצד שכנגד אלא ברשות המוסד המכריע.
: (ב) הבקשה למתן רשות להביא ראיות תוגש בהזדמנות הראשונה שבה נודע למבקש הצורך להביא את הראיות, ורשאי המוסד המכריע לדרוש שתלווה בתצהיר לגבי עובדות מסוימות.
: (ג) המוסד המכריע רשאי לקבל כראיה את עדותם, בכתב או בעל פה, של יועצים מקצועיים ושל מומחים.
: (ד) יושב ראש המוסד המכריע יקבע את סדרי הבאת הראיות.
: (ה) תקנה זו אינה גורעת מסמכותו של המוסד המכריע לגבות ראיות, מיזמתו הוא, לרבות הסמכות לבקר במקום.

@ 16. המצאת מסמכים וידיעות נוספים
: (א) המוסד המכריע רשאי לדרוש מהמתנגד, ממגיש התכנית ומהיוזם כאמור [[בתקנה 13]], להמציא לו, תוך המועד שיקבע, מסמכים או ידיעות נוספים שברשותם והדרושים, לדעתו, לבירור ההתנגדות; המוסד המכריע רשאי לדרוש כי ידיעות כאמור יוגשו לו בתצהיר.
: (ב) לא קיים מתנגד דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות לטעון את טענותיו, למחוק את ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ג) לא קיים מגיש תכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה לאלה הזדמנות לטעון את טענותיהם בענין זה, לראות את הטענות שבעובדה שבהתנגדות, כולן או מקצתן, כאילו הוכחו.

@ 17. פרוטוקול
: (א) פרוטוקול על מהלך הדיון בפני המוסד המכריע ינוהל בידי יושב ראש המוסד או בידי מי שמינה לכך, וייחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע.
: (ב) הפרוטוקול יכלול את -
:: (1) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנכחו במשך כל הישיבה או במשך חלק ממנה;
:: (2) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנעדרו מהישיבה, ושמותיהם של אנשים אחרים שנכחו בישיבה, שלא כמאזינים בלבד, ותיאור מעמדם, לרבות המתנגדים והמשיבים על נציגיהם ומלוויהם;
:: (3) תמצית הטיעון של כל מי שהיה רשאי לטעון לפי [[החוק]] או תקנות אלה;
:: (4) החלטותיו של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו.
: (ג) הפרוטוקול יישמר בידי המוסד המכריע, אם לא נאמר אחרת בתקנות לפי [[החוק]], עד שיוכרע מה ייעשה בו לפי [[חוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ד) כתב ההתנגדות, חוות דעתה של הוועדה המקומית לפי [[סעיף 106 לחוק]] וכן המסמכים והראיות האחרות שנתקבלו על ידי המוסד המכריע והנוגעים לדיון, יישמרו בידי המוסד המכריע ביחד עם הפרוטוקול.
: (ה) יושב ראש המוסד המכריע רשאי לדרוש ממי שמסר במהלך הדיון מסמכים או ראיות אחרות, לערוך מהם תמצית.

@ 18. תחולה על דיון בפני חוקר
: נתמנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]], יחולו [[תקנות 6]], [[8]], [[12 עד 17]], [[ו-22]], בשינויים המחוייבים, גם על שמיעת ההתנגדויות על ידי החוקר, ולענין זה יהיו לחוקר הסמכויות של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו, למעט הסמכויות לפי [[תקנה 16(ב) ו-(ג)]] והחובות לפי [[תקנה 17(ג) ו-(ד)]].

@ 19. דיון לפני חוקר - הוראות נוספות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הממנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]] רשאי לקבוע לו, בשעת המינוי, מועד לסיום החקירה ולהגשת המלצותיו בעקבותיה.
: (ב) היתה קבלת התנגדות, לדעתו של החוקר, עלולה לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, רשאי הוא לתת לאותו אדם הזדמנות לטעון בפניו את טענותיו, בעל פה או בכתב, כפי שיחליט החוקר.
: (ג) לגבי תכנית שבסמכות הועדה המחוזית, יתן החוקר למתכנן המחוז הזדמנות להשמיע דבריו, ובתכנית שבסמכות ועדה מקומית, יתן החוקר למהנדס הועדה הזדמנות להשמיע דבריו.
: (ד) חוקר יעביר למוסד המכריע את פרוטוקול הדיונים שהתנהלו בפניו על מסמכיו הנלווים וכן את המלצותיו המנומקות לגבי ההתנגדויות.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לחוקר מבין עובדיה וכן לתת את שירותי המזכירות האחרים הכרוכים במילוי תפקידו של חוקר; לא עשתה כן, תישא הוועדה המקומית בהוצאות שירותי המזכיר ושירותי המזכירות האחרים כאמור, שיינתנו בידי מי שהוועדה המחוזית או שר הפנים, לפי הענין, מינו לכך ובדרך שאלה קבעו.
: (ו) במילוי תפקידם יהיו המזכיר לחוקר ונותני השירותים האחרים כאמור כפופים להוראות החוקר בלבד.

@ 20. שמירת סמכויות
: (א) העברת הדיון בתכנית לוועדה להשלמת תכניות לפי [[סעיף 109א(ב) לחוק]] לא תגרע מסמכותו של החוקר לסיים את הדיון בהתנגדויות ולהגיש את המלצותיו.
: (ב) נשמעו התנגדויות בידי חוקר, יראו אותן כאילו נשמעו בידי המוסד המכריע; אולם המוסד המכריע רשאי להזמין לדיון את המתנגדים, כולם או מקצתם, את מגיש התכנית ואת מי שטען טענות בפני החוקר לפי [[תקנות 12]], [[13]], [[ו-19(ב)]], לשם שמיעת טענותיהם לנושא ההתנגדות או ההתנגדויות או לחלק מהן.

@ 21. החלטת המוסד המכריע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הכרעת המוסד המכריע בהתנגדות תיערך בכתב, תיחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע ותצורף לפרוטוקול הדיונים; העתק ממנה יומצא למתנגד, לועדה המחוזית, לועדה המקומית ולמגיש התכנית; אולם בהתנגדויות לתכנית מתאר מחוזית לא יהיה צורך להמציא העתק ההכרעה לועדה המקומית.

@ 22. סטיה מהוראות התקנות
: המוסד המכריע, בהסכמת הנוגעים בדבר ומנימוקים שירשמו, רשאי לסטות מהוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר נראה לו לשם ניהול יעיל ומעשי של הדיונים.

@ 23. קיום תוקף
: אין לפסול הליך לפי תקנות אלה בשל אי-קיום הוראה מהוראותיהן, אם נתברר שאי-הקיום לא גרם לעיוות דין.

@ 24. סמכות שיורית
: יושב ראש המוסד המכריע רשאי להורות כיצד ינהגו בענין פלוני שבסדרי הנוהל בהתנגדויות שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בתקנות אלה או [[בחוק]].

@ 25. המצאת מסמכים
: (א) הזמנה, דרישה ומסמך אחר שיש להמציא לאדם לפי תקנות אלה (בתקנה זו - מסמך), המצאתו תהא באחת מאלה:
:: (1) במסירה לידו, ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
:: (2) במשלוח, במכתב רשום, לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם; ויראו את התאריך שבאישור המסירה של המכתב הרשום כתאריך ההמצאה.
: (ב) הודיע מי שיש להמציא לו מסמך (להלן - הנמען) למוסד המכריע או לחוקר, לפי הענין, על שמו ומענו של נציג לענין הדיון בהתנגדויות, יכול שההמצאה תהא במסירה לאותו נציג או במסירה במשרד הנציג לידי פקידו.
: (ג) ראה יושב ראש המוסד המכריע או החוקר, לפי הענין, שאי-אפשר לבצע את ההמצאה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאה באחת הדרכים האלה:
:: (1) בהדבקת עותק המסמך במקום הנראה לעין במשרדי המוסד המכריע, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה, או שנמסר עליו כמען למסירת מסמכים לפי [[תקנה 3(2)]];
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

@ 26. ביטול
: תקנות התכנון והבניה (סדרי דין לדיון בהתנגדויות לתכנית), התשכ&quot;ו-1966 - בטלות.

@ 27. הוראות מעבר
: תקנות אלה יחולו גם על התנגדויות שהוגשו לפני יום תחילתן, החל מן השלב שאליו הגיעו הדיונים וההליכים האחרים לגביהן.

&lt;פרסום&gt; ב' בסיון התשמ&quot;ט (5 ביוני 1989)
&lt;חתימה&gt; אריה דרעי שר הפנים</text>
      <sha1>2g9wwbwubnnjb8qkxgammpmvf7uei1o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419136</id>
      <parentid>1419113</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20801" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ&quot;ט-1989
&lt;שם אחר&gt; תקנות התכנון והבנייה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ&quot;ט-1989

&lt;מקור&gt; ((תשמ&quot;ט, 1001|תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)|5194)); ((תשנ&quot;ו, 428|תיקון|5730)); ((תשס&quot;ו, 992|תיקון|6499)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 107א(ה)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;התנגדות&quot; - התנגדות לפי [[+|סעיפים 100]] [[ו-101 לחוק]], למעט התנגדות שעניינה השפעה על טיסה צבאית;
:- &quot;המוסד המכריע&quot; - המוסד המוסמך לדון ולהכריע בהתנגדויות על פי [[+|סעיפים 105]] [[ו-109א(ב) לחוק]].

@ 2. מועד להגשת התנגדות
: התנגדות תוגש במועד שנקבע לפי [[סעיף 102 לחוק]].

@ 3. פרטים נוספים בכתב ההתנגדות
: כתב ההתנגדות כאמור [[בסעיף 103א לחוק]] ייערך בארבעה עותקים, ובנוסף לנימוקי ההתנגדות יפרט -
: (1) את ענינו של המתנגד בקרקע, בבנין או בפרט תכנוני אחר שהתכנית נוגעת בהם, והאופן בו פוגעת התכנית בענין זה; ובהתנגדות לפי [[סעיף 101 לחוק]] - את השפעת התכנית על הטיסה;
: (2) את מענו של המתנגד, ואם היה מענו מחוץ לישראל - המען למסירת מסמכים בישראל.

@ 4. העברת כתב ההתנגדות למוסד תכנון אחר (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ועדה מחוזית תעביר עותק של כתב התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית למועצה הארצית, לא יאוחר מ-30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות כאמור [[בסעיף 102 לחוק]]; שר הפנים רשאי, על-פי בקשת יושב ראש הועדה המחוזית, להאריך את המועד האמור.
: (ב) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מחוזית לפי [[סעיף 62 לחוק]], ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המחוזית ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המקומית ומועד ההמצאה.
: (ג) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א לחוק]] ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המקומית ועותק לועדה המחוזית, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המחוזית ומועד ההמצאה.

@ 5. חוות דעת של הועדה המקומית (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא תישמע הטענה שהעתק חוות הדעת של הוועדה המקומית לא נשלח למתנגד, אלא בידי אותו מתנגד ובהזדמנות הראשונה.
: (ב) לא יוחל בדיון בהתנגדויות לתכנית לפני הגשת חוות דעת כמפורט לעיל למוסד המכריע, או לפני תום המועד להגשתה, לפי המוקדם -
:: (1) בתכנית מחוזית - חוות דעת של הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית שבסמכות ועדה מחוזית - חוות דעת של הועדה המקומית;
:: (3) בתכנית שבסמכות ועדה מקומית - חוות דעת של מתכנן המחוז.

@ 6. מודעה על פתיחת הדיון (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ארבעה עשר ימים לפחות לפני המועד לפתיחת הדיון בהתנגדות ישלח המוסד המכריע הזמנות בדואר רשום או בפקסימילה למתנגדים ולמוזמנים הנוספים לפי [[סעיף 107 לחוק]]; וכן יפרסם מודעה על קיום הדיון במקומות שבהם מתפרסמות ההודעות על הפקדת תכניות באותו מקום, לפי [[סעיף 89(ב) לחוק]].
: (ב) המודעה תפרט, בנוסף למקום הדיון ולמועדו, את אלה:
:: (1) שם התכנית שעליה הוגשו ההתנגדות או ההתנגדויות;
:: (2) עיקר הוראות התכנית;
:: (3) תחום התכנית כמתואר בה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לא ייפסל דיון בהתנגדות מחמת זה בלבד שחלו פגמים במודעה לפי תקנה זו, למעט טעויות בשם התכנית או במקום הדיון או במועדו.

@ 7. מחיקה על הסף ותיקון התנגדות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להביא בפניו את טענותיו, למחוק את ההתנגדות על הסף.
: (ב) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, במקום למחוק את ההתנגדות לפי תקנת משנה (א), להרשות את תיקון ההתנגדות כדי להתאימה לדרישות התקנות, הכל בדרך ובתנאים שימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 8. הזמנת הצדדים
: (א) מי שהוזמן לדיון בהתנגדות לפי [[סעיף 107 לחוק]] ולא התייצב, רשאי המוסד המכריע לדון בהתנגדותו שלא בפניו.
: (ב) לא קויים או לא הושלם הדיון בהתנגדות פלונית במועד שנקבע לשמיעתה, רשאי היושב ראש של המוסד המכריע להודיע באותו מועד על מועד חדש לדיון, והודעתו תבוא, לענין [[סעיף 107 לחוק]], במקום זימונם של אלה שהיו נוכחים בשעת מתן ההודעה.
: (ג) לא תישמע טענה שמי שחובה להזמינו לא הוזמן, אלא בידי מי שטוען שלא הוזמן כדין ובהזדמנות הראשונה.

@ 9. תשאול המצהיר
: (א) המוסד המכריע רשאי, בכל עת, אחרי תחילת הדיון בהתנגדות, לדרוש ממתנגד שמסר תצהיר לתמיכה בהתנגדותו, שהמצהיר יתייצב בדיון בפני המוסד המכריע ומשהתייצב, רשאי המוסד המכריע לשאול אותו שאלות הנובעות מהאמור בתצהירו והנראות למוסד המכריע דרושות לבירורה היעיל של ההתנגדות.
: (ב) עוד לפני תחילת הדיון רשאי יושב ראש המוסד המכריע לדרוש מהמתנגד את התייצבותו כאמור של מצהיר בתחילת הדיון, אם הדבר נראה לו יעיל למניעת השהייתו של הדיון.
: (ג) לא התייצב המצהיר ללא הסבר סביר, או התייצב, אך סירב להשיב על שאלה שלא היה פטור מלהשיב עליה לפי כל דין - רשאי המוסד המכריע למחוק את ההתנגדות על הסף.

@ 10. איחוד הדיון (תיקון: תשנ&quot;ו)
: המוסד המכריע רשאי לאחד את הדיון בהתנגדויות שונות לאותה תכנית ולדון בהן במשותף, אם כרוכות בהן בעיות זהות או דומות מבחינה עובדתית, תכנונית או משפטית; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות מוסד התכנון לפי [[סעיף 106(ג) לחוק]].

@ 11. פתיחת הדיון
: יושב ראש המוסד המכריע יפתח את הדיון במסירת תוכן ההתנגדות - או ההתנגדויות, אם הוחלט על איחוד הדיון בהן - וחוות הדעת של הועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם חברי המוסד המכריע הנוכחים והצדדים לדיון שהתייצבו ויתרו על כך, ובמידה שויתרו.

@ 12. סדרי הטיעון
: המתנגד יטען תחילה, אחריו מגיש התכנית ויתר הזכאים להשמיע דבריהם לפי [[סעיף 107 לחוק]]; למתנגד תהא זכות תשובה.

@ 13. זכות העמידה של היוזם בפועל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ראה המוסד המכריע שהיזמה להגשת התכנית היתה בפועל בידי אדם זולת מוסד התכנון שהגיש את התכנית, וששמיעתו של אותו אדם דרושה לשם בירורן המלא והיעיל של השאלות המתעוררות או העשויות להתעורר בדיון, רשאי הוא להרשות לאותו אדם, בתנאים ולפי סדר שיקבע המוסד המכריע בהחלטתו, לטעון את טענותיו לענין ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ב) ביקש מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנת משנה (א) להגיש למוסד המכריע תגובה בכתב להתנגדויות שהוגשו לתכנית, ימציא את התגובה למוסד המכריע, לוועדה המקומית ולמתנגד, 5 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת ההתנגדויות; בתגובה יפורטו נימוקי המגיב והיא תלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת; על התגובה והתצהיר יחולו הוראות [[סעיף 103א לחוק]] [[ותקנה 9]], בשינויים המחויבים.

@ 14. הגבלת הטיעון
: לא תישמע בדיון כל טענה אלא לענין הנימוקים שפורטו בהתנגדות או בחוות הדעת של הוועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם החליט המוסד המכריע לנהוג אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובמידה שהחליט, הכל בתנאים שהמוסד המכריע ימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 15. ראיות
: (א) לא יהא המתנגד, מגיש התכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] רשאי להביא ראיות לתמיכה בטענותיו שבעובדה או לסתירת טענות שבעובדה של הצד שכנגד אלא ברשות המוסד המכריע.
: (ב) הבקשה למתן רשות להביא ראיות תוגש בהזדמנות הראשונה שבה נודע למבקש הצורך להביא את הראיות, ורשאי המוסד המכריע לדרוש שתלווה בתצהיר לגבי עובדות מסוימות.
: (ג) המוסד המכריע רשאי לקבל כראיה את עדותם, בכתב או בעל פה, של יועצים מקצועיים ושל מומחים.
: (ד) יושב ראש המוסד המכריע יקבע את סדרי הבאת הראיות.
: (ה) תקנה זו אינה גורעת מסמכותו של המוסד המכריע לגבות ראיות, מיזמתו הוא, לרבות הסמכות לבקר במקום.

@ 16. המצאת מסמכים וידיעות נוספים
: (א) המוסד המכריע רשאי לדרוש מהמתנגד, ממגיש התכנית ומהיוזם כאמור [[בתקנה 13]], להמציא לו, תוך המועד שיקבע, מסמכים או ידיעות נוספים שברשותם והדרושים, לדעתו, לבירור ההתנגדות; המוסד המכריע רשאי לדרוש כי ידיעות כאמור יוגשו לו בתצהיר.
: (ב) לא קיים מתנגד דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות לטעון את טענותיו, למחוק את ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ג) לא קיים מגיש תכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה לאלה הזדמנות לטעון את טענותיהם בענין זה, לראות את הטענות שבעובדה שבהתנגדות, כולן או מקצתן, כאילו הוכחו.

@ 17. פרוטוקול
: (א) פרוטוקול על מהלך הדיון בפני המוסד המכריע ינוהל בידי יושב ראש המוסד או בידי מי שמינה לכך, וייחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע.
: (ב) הפרוטוקול יכלול את -
:: (1) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנכחו במשך כל הישיבה או במשך חלק ממנה;
:: (2) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנעדרו מהישיבה, ושמותיהם של אנשים אחרים שנכחו בישיבה, שלא כמאזינים בלבד, ותיאור מעמדם, לרבות המתנגדים והמשיבים על נציגיהם ומלוויהם;
:: (3) תמצית הטיעון של כל מי שהיה רשאי לטעון לפי [[החוק]] או תקנות אלה;
:: (4) החלטותיו של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו.
: (ג) הפרוטוקול יישמר בידי המוסד המכריע, אם לא נאמר אחרת בתקנות לפי [[החוק]], עד שיוכרע מה ייעשה בו לפי [[חוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ד) כתב ההתנגדות, חוות דעתה של הוועדה המקומית לפי [[סעיף 106 לחוק]] וכן המסמכים והראיות האחרות שנתקבלו על ידי המוסד המכריע והנוגעים לדיון, יישמרו בידי המוסד המכריע ביחד עם הפרוטוקול.
: (ה) יושב ראש המוסד המכריע רשאי לדרוש ממי שמסר במהלך הדיון מסמכים או ראיות אחרות, לערוך מהם תמצית.

@ 18. תחולה על דיון בפני חוקר
: נתמנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]], יחולו [[תקנות 6]], [[8]], [[12 עד 17]], [[ו-22]], בשינויים המחוייבים, גם על שמיעת ההתנגדויות על ידי החוקר, ולענין זה יהיו לחוקר הסמכויות של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו, למעט הסמכויות לפי [[תקנה 16(ב) ו-(ג)]] והחובות לפי [[תקנה 17(ג) ו-(ד)]].

@ 19. דיון לפני חוקר - הוראות נוספות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הממנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]] רשאי לקבוע לו, בשעת המינוי, מועד לסיום החקירה ולהגשת המלצותיו בעקבותיה.
: (ב) היתה קבלת התנגדות, לדעתו של החוקר, עלולה לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, רשאי הוא לתת לאותו אדם הזדמנות לטעון בפניו את טענותיו, בעל פה או בכתב, כפי שיחליט החוקר.
: (ג) לגבי תכנית שבסמכות הועדה המחוזית, יתן החוקר למתכנן המחוז הזדמנות להשמיע דבריו, ובתכנית שבסמכות ועדה מקומית, יתן החוקר למהנדס הועדה הזדמנות להשמיע דבריו.
: (ד) חוקר יעביר למוסד המכריע את פרוטוקול הדיונים שהתנהלו בפניו על מסמכיו הנלווים וכן את המלצותיו המנומקות לגבי ההתנגדויות.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לחוקר מבין עובדיה וכן לתת את שירותי המזכירות האחרים הכרוכים במילוי תפקידו של חוקר; לא עשתה כן, תישא הוועדה המקומית בהוצאות שירותי המזכיר ושירותי המזכירות האחרים כאמור, שיינתנו בידי מי שהוועדה המחוזית או שר הפנים, לפי הענין, מינו לכך ובדרך שאלה קבעו.
: (ו) במילוי תפקידם יהיו המזכיר לחוקר ונותני השירותים האחרים כאמור כפופים להוראות החוקר בלבד.

@ 20. שמירת סמכויות
: (א) העברת הדיון בתכנית לוועדה להשלמת תכניות לפי [[סעיף 109א(ב) לחוק]] לא תגרע מסמכותו של החוקר לסיים את הדיון בהתנגדויות ולהגיש את המלצותיו.
: (ב) נשמעו התנגדויות בידי חוקר, יראו אותן כאילו נשמעו בידי המוסד המכריע; אולם המוסד המכריע רשאי להזמין לדיון את המתנגדים, כולם או מקצתם, את מגיש התכנית ואת מי שטען טענות בפני החוקר לפי [[תקנות 12]], [[13]], [[ו-19(ב)]], לשם שמיעת טענותיהם לנושא ההתנגדות או ההתנגדויות או לחלק מהן.

@ 21. החלטת המוסד המכריע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הכרעת המוסד המכריע בהתנגדות תיערך בכתב, תיחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע ותצורף לפרוטוקול הדיונים; העתק ממנה יומצא למתנגד, לועדה המחוזית, לועדה המקומית ולמגיש התכנית; אולם בהתנגדויות לתכנית מתאר מחוזית לא יהיה צורך להמציא העתק ההכרעה לועדה המקומית.

@ 22. סטיה מהוראות התקנות
: המוסד המכריע, בהסכמת הנוגעים בדבר ומנימוקים שירשמו, רשאי לסטות מהוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר נראה לו לשם ניהול יעיל ומעשי של הדיונים.

@ 23. קיום תוקף
: אין לפסול הליך לפי תקנות אלה בשל אי-קיום הוראה מהוראותיהן, אם נתברר שאי-הקיום לא גרם לעיוות דין.

@ 24. סמכות שיורית
: יושב ראש המוסד המכריע רשאי להורות כיצד ינהגו בענין פלוני שבסדרי הנוהל בהתנגדויות שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בתקנות אלה או [[בחוק]].

@ 25. המצאת מסמכים
: (א) הזמנה, דרישה ומסמך אחר שיש להמציא לאדם לפי תקנות אלה (בתקנה זו - מסמך), המצאתו תהא באחת מאלה:
:: (1) במסירה לידו, ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
:: (2) במשלוח, במכתב רשום, לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם; ויראו את התאריך שבאישור המסירה של המכתב הרשום כתאריך ההמצאה.
: (ב) הודיע מי שיש להמציא לו מסמך (להלן - הנמען) למוסד המכריע או לחוקר, לפי הענין, על שמו ומענו של נציג לענין הדיון בהתנגדויות, יכול שההמצאה תהא במסירה לאותו נציג או במסירה במשרד הנציג לידי פקידו.
: (ג) ראה יושב ראש המוסד המכריע או החוקר, לפי הענין, שאי-אפשר לבצע את ההמצאה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאה באחת הדרכים האלה:
:: (1) בהדבקת עותק המסמך במקום הנראה לעין במשרדי המוסד המכריע, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה, או שנמסר עליו כמען למסירת מסמכים לפי [[תקנה 3(2)]];
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

@ 26. ביטול
: תקנות התכנון והבניה (סדרי דין לדיון בהתנגדויות לתכנית), התשכ&quot;ו-1966 - בטלות.

@ 27. הוראות מעבר
: תקנות אלה יחולו גם על התנגדויות שהוגשו לפני יום תחילתן, החל מן השלב שאליו הגיעו הדיונים וההליכים האחרים לגביהן.

&lt;פרסום&gt; ב' בסיון התשמ&quot;ט (5 ביוני 1989)
&lt;חתימה&gt; אריה דרעי שר הפנים</text>
      <sha1>g1h6epg5jtu0gnygn0b1pk7na1m3n4s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419137</id>
      <parentid>1419136</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:54:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20627" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו), התשמ&quot;ט-1989

&lt;מקור&gt; ((תשמ&quot;ט, 1001|תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)|5194)); ((תשנ&quot;ו, 428|תיקון|5730)); ((תשס&quot;ו, 992|תיקון|6499)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|הסעיפים 107א(ה)]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;התנגדות&quot; - התנגדות לפי [[+|סעיפים 100]] [[ו-101 לחוק]], למעט התנגדות שעניינה השפעה על טיסה צבאית;
:- &quot;המוסד המכריע&quot; - המוסד המוסמך לדון ולהכריע בהתנגדויות על פי [[+|סעיפים 105]] [[ו-109א(ב) לחוק]].

@ 2. מועד להגשת התנגדות
: התנגדות תוגש במועד שנקבע לפי [[סעיף 102 לחוק]].

@ 3. פרטים נוספים בכתב ההתנגדות
: כתב ההתנגדות כאמור [[בסעיף 103א לחוק]] ייערך בארבעה עותקים, ובנוסף לנימוקי ההתנגדות יפרט -
: (1) את ענינו של המתנגד בקרקע, בבנין או בפרט תכנוני אחר שהתכנית נוגעת בהם, והאופן בו פוגעת התכנית בענין זה; ובהתנגדות לפי [[סעיף 101 לחוק]] - את השפעת התכנית על הטיסה;
: (2) את מענו של המתנגד, ואם היה מענו מחוץ לישראל - המען למסירת מסמכים בישראל.

@ 4. העברת כתב ההתנגדות למוסד תכנון אחר (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) ועדה מחוזית תעביר עותק של כתב התנגדות לתכנית מיתאר מחוזית למועצה הארצית, לא יאוחר מ-30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות כאמור [[בסעיף 102 לחוק]]; שר הפנים רשאי, על-פי בקשת יושב ראש הועדה המחוזית, להאריך את המועד האמור.
: (ב) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מחוזית לפי [[סעיף 62 לחוק]], ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המחוזית ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המקומית ומועד ההמצאה.
: (ג) בהתנגדות לתכנית שבסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א לחוק]] ימציא המתנגד את ההתנגדות לועדה המקומית ועותק לועדה המחוזית, וכן ימציא ראיה על המצאת העותק לועדה המחוזית ומועד ההמצאה.

@ 5. חוות דעת של הועדה המקומית (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא תישמע הטענה שהעתק חוות הדעת של הוועדה המקומית לא נשלח למתנגד, אלא בידי אותו מתנגד ובהזדמנות הראשונה.
: (ב) לא יוחל בדיון בהתנגדויות לתכנית לפני הגשת חוות דעת כמפורט לעיל למוסד המכריע, או לפני תום המועד להגשתה, לפי המוקדם -
:: (1) בתכנית מחוזית - חוות דעת של הועדה המחוזית;
:: (2) בתכנית שבסמכות ועדה מחוזית - חוות דעת של הועדה המקומית;
:: (3) בתכנית שבסמכות ועדה מקומית - חוות דעת של מתכנן המחוז.

@ 6. מודעה על פתיחת הדיון (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ארבעה עשר ימים לפחות לפני המועד לפתיחת הדיון בהתנגדות ישלח המוסד המכריע הזמנות בדואר רשום או בפקסימילה למתנגדים ולמוזמנים הנוספים לפי [[סעיף 107 לחוק]]; וכן יפרסם מודעה על קיום הדיון במקומות שבהם מתפרסמות ההודעות על הפקדת תכניות באותו מקום, לפי [[סעיף 89(ב) לחוק]].
: (ב) המודעה תפרט, בנוסף למקום הדיון ולמועדו, את אלה:
:: (1) שם התכנית שעליה הוגשו ההתנגדות או ההתנגדויות;
:: (2) עיקר הוראות התכנית;
:: (3) תחום התכנית כמתואר בה;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ג) לא ייפסל דיון בהתנגדות מחמת זה בלבד שחלו פגמים במודעה לפי תקנה זו, למעט טעויות בשם התכנית או במקום הדיון או במועדו.

@ 7. מחיקה על הסף ותיקון התנגדות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להביא בפניו את טענותיו, למחוק את ההתנגדות על הסף.
: (ב) לא נתקיים בהתנגדות תנאי שנקבע לענין הגשתה בתקנות אלה, רשאי המוסד המכריע, במקום למחוק את ההתנגדות לפי תקנת משנה (א), להרשות את תיקון ההתנגדות כדי להתאימה לדרישות התקנות, הכל בדרך ובתנאים שימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 8. הזמנת הצדדים
: (א) מי שהוזמן לדיון בהתנגדות לפי [[סעיף 107 לחוק]] ולא התייצב, רשאי המוסד המכריע לדון בהתנגדותו שלא בפניו.
: (ב) לא קויים או לא הושלם הדיון בהתנגדות פלונית במועד שנקבע לשמיעתה, רשאי היושב ראש של המוסד המכריע להודיע באותו מועד על מועד חדש לדיון, והודעתו תבוא, לענין [[סעיף 107 לחוק]], במקום זימונם של אלה שהיו נוכחים בשעת מתן ההודעה.
: (ג) לא תישמע טענה שמי שחובה להזמינו לא הוזמן, אלא בידי מי שטוען שלא הוזמן כדין ובהזדמנות הראשונה.

@ 9. תשאול המצהיר
: (א) המוסד המכריע רשאי, בכל עת, אחרי תחילת הדיון בהתנגדות, לדרוש ממתנגד שמסר תצהיר לתמיכה בהתנגדותו, שהמצהיר יתייצב בדיון בפני המוסד המכריע ומשהתייצב, רשאי המוסד המכריע לשאול אותו שאלות הנובעות מהאמור בתצהירו והנראות למוסד המכריע דרושות לבירורה היעיל של ההתנגדות.
: (ב) עוד לפני תחילת הדיון רשאי יושב ראש המוסד המכריע לדרוש מהמתנגד את התייצבותו כאמור של מצהיר בתחילת הדיון, אם הדבר נראה לו יעיל למניעת השהייתו של הדיון.
: (ג) לא התייצב המצהיר ללא הסבר סביר, או התייצב, אך סירב להשיב על שאלה שלא היה פטור מלהשיב עליה לפי כל דין - רשאי המוסד המכריע למחוק את ההתנגדות על הסף.

@ 10. איחוד הדיון (תיקון: תשנ&quot;ו)
: המוסד המכריע רשאי לאחד את הדיון בהתנגדויות שונות לאותה תכנית ולדון בהן במשותף, אם כרוכות בהן בעיות זהות או דומות מבחינה עובדתית, תכנונית או משפטית; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות מוסד התכנון לפי [[סעיף 106(ג) לחוק]].

@ 11. פתיחת הדיון
: יושב ראש המוסד המכריע יפתח את הדיון במסירת תוכן ההתנגדות - או ההתנגדויות, אם הוחלט על איחוד הדיון בהן - וחוות הדעת של הועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם חברי המוסד המכריע הנוכחים והצדדים לדיון שהתייצבו ויתרו על כך, ובמידה שויתרו.

@ 12. סדרי הטיעון
: המתנגד יטען תחילה, אחריו מגיש התכנית ויתר הזכאים להשמיע דבריהם לפי [[סעיף 107 לחוק]]; למתנגד תהא זכות תשובה.

@ 13. זכות העמידה של היוזם בפועל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ראה המוסד המכריע שהיזמה להגשת התכנית היתה בפועל בידי אדם זולת מוסד התכנון שהגיש את התכנית, וששמיעתו של אותו אדם דרושה לשם בירורן המלא והיעיל של השאלות המתעוררות או העשויות להתעורר בדיון, רשאי הוא להרשות לאותו אדם, בתנאים ולפי סדר שיקבע המוסד המכריע בהחלטתו, לטעון את טענותיו לענין ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ב) ביקש מגיש התכנית או היוזם כאמור בתקנת משנה (א) להגיש למוסד המכריע תגובה בכתב להתנגדויות שהוגשו לתכנית, ימציא את התגובה למוסד המכריע, לוועדה המקומית ולמתנגד, 5 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת ההתנגדויות; בתגובה יפורטו נימוקי המגיב והיא תלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת; על התגובה והתצהיר יחולו הוראות [[סעיף 103א לחוק]] [[ותקנה 9]], בשינויים המחויבים.

@ 14. הגבלת הטיעון
: לא תישמע בדיון כל טענה אלא לענין הנימוקים שפורטו בהתנגדות או בחוות הדעת של הוועדה המקומית, אם הוגשה, זולת אם החליט המוסד המכריע לנהוג אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובמידה שהחליט, הכל בתנאים שהמוסד המכריע ימצא לנכון, או ללא תנאים.

@ 15. ראיות
: (א) לא יהא המתנגד, מגיש התכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] רשאי להביא ראיות לתמיכה בטענותיו שבעובדה או לסתירת טענות שבעובדה של הצד שכנגד אלא ברשות המוסד המכריע.
: (ב) הבקשה למתן רשות להביא ראיות תוגש בהזדמנות הראשונה שבה נודע למבקש הצורך להביא את הראיות, ורשאי המוסד המכריע לדרוש שתלווה בתצהיר לגבי עובדות מסוימות.
: (ג) המוסד המכריע רשאי לקבל כראיה את עדותם, בכתב או בעל פה, של יועצים מקצועיים ושל מומחים.
: (ד) יושב ראש המוסד המכריע יקבע את סדרי הבאת הראיות.
: (ה) תקנה זו אינה גורעת מסמכותו של המוסד המכריע לגבות ראיות, מיזמתו הוא, לרבות הסמכות לבקר במקום.

@ 16. המצאת מסמכים וידיעות נוספים
: (א) המוסד המכריע רשאי לדרוש מהמתנגד, ממגיש התכנית ומהיוזם כאמור [[בתקנה 13]], להמציא לו, תוך המועד שיקבע, מסמכים או ידיעות נוספים שברשותם והדרושים, לדעתו, לבירור ההתנגדות; המוסד המכריע רשאי לדרוש כי ידיעות כאמור יוגשו לו בתצהיר.
: (ב) לא קיים מתנגד דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות לטעון את טענותיו, למחוק את ההתנגדות, כולה או מקצתה.
: (ג) לא קיים מגיש תכנית או היוזם כאמור [[בתקנה 13]] דרישה לפי תקנה זו, רשאי המוסד המכריע, לאחר שניתנה לאלה הזדמנות לטעון את טענותיהם בענין זה, לראות את הטענות שבעובדה שבהתנגדות, כולן או מקצתן, כאילו הוכחו.

@ 17. פרוטוקול
: (א) פרוטוקול על מהלך הדיון בפני המוסד המכריע ינוהל בידי יושב ראש המוסד או בידי מי שמינה לכך, וייחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע.
: (ב) הפרוטוקול יכלול את -
:: (1) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנכחו במשך כל הישיבה או במשך חלק ממנה;
:: (2) שמותיהם של חברי המוסד המכריע שנעדרו מהישיבה, ושמותיהם של אנשים אחרים שנכחו בישיבה, שלא כמאזינים בלבד, ותיאור מעמדם, לרבות המתנגדים והמשיבים על נציגיהם ומלוויהם;
:: (3) תמצית הטיעון של כל מי שהיה רשאי לטעון לפי [[החוק]] או תקנות אלה;
:: (4) החלטותיו של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו.
: (ג) הפרוטוקול יישמר בידי המוסד המכריע, אם לא נאמר אחרת בתקנות לפי [[החוק]], עד שיוכרע מה ייעשה בו לפי [[חוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ד) כתב ההתנגדות, חוות דעתה של הוועדה המקומית לפי [[סעיף 106 לחוק]] וכן המסמכים והראיות האחרות שנתקבלו על ידי המוסד המכריע והנוגעים לדיון, יישמרו בידי המוסד המכריע ביחד עם הפרוטוקול.
: (ה) יושב ראש המוסד המכריע רשאי לדרוש ממי שמסר במהלך הדיון מסמכים או ראיות אחרות, לערוך מהם תמצית.

@ 18. תחולה על דיון בפני חוקר
: נתמנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]], יחולו [[תקנות 6]], [[8]], [[12 עד 17]], [[ו-22]], בשינויים המחוייבים, גם על שמיעת ההתנגדויות על ידי החוקר, ולענין זה יהיו לחוקר הסמכויות של המוסד המכריע ושל היושב ראש שלו, למעט הסמכויות לפי [[תקנה 16(ב) ו-(ג)]] והחובות לפי [[תקנה 17(ג) ו-(ד)]].

@ 19. דיון לפני חוקר - הוראות נוספות (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הממנה חוקר לפי [[סעיף 107א לחוק]] רשאי לקבוע לו, בשעת המינוי, מועד לסיום החקירה ולהגשת המלצותיו בעקבותיה.
: (ב) היתה קבלת התנגדות, לדעתו של החוקר, עלולה לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, רשאי הוא לתת לאותו אדם הזדמנות לטעון בפניו את טענותיו, בעל פה או בכתב, כפי שיחליט החוקר.
: (ג) לגבי תכנית שבסמכות הועדה המחוזית, יתן החוקר למתכנן המחוז הזדמנות להשמיע דבריו, ובתכנית שבסמכות ועדה מקומית, יתן החוקר למהנדס הועדה הזדמנות להשמיע דבריו.
: (ד) חוקר יעביר למוסד המכריע את פרוטוקול הדיונים שהתנהלו בפניו על מסמכיו הנלווים וכן את המלצותיו המנומקות לגבי ההתנגדויות.
: (ה) הוועדה המקומית רשאית למנות מזכיר לחוקר מבין עובדיה וכן לתת את שירותי המזכירות האחרים הכרוכים במילוי תפקידו של חוקר; לא עשתה כן, תישא הוועדה המקומית בהוצאות שירותי המזכיר ושירותי המזכירות האחרים כאמור, שיינתנו בידי מי שהוועדה המחוזית או שר הפנים, לפי הענין, מינו לכך ובדרך שאלה קבעו.
: (ו) במילוי תפקידם יהיו המזכיר לחוקר ונותני השירותים האחרים כאמור כפופים להוראות החוקר בלבד.

@ 20. שמירת סמכויות
: (א) העברת הדיון בתכנית לוועדה להשלמת תכניות לפי [[סעיף 109א(ב) לחוק]] לא תגרע מסמכותו של החוקר לסיים את הדיון בהתנגדויות ולהגיש את המלצותיו.
: (ב) נשמעו התנגדויות בידי חוקר, יראו אותן כאילו נשמעו בידי המוסד המכריע; אולם המוסד המכריע רשאי להזמין לדיון את המתנגדים, כולם או מקצתם, את מגיש התכנית ואת מי שטען טענות בפני החוקר לפי [[תקנות 12]], [[13]], [[ו-19(ב)]], לשם שמיעת טענותיהם לנושא ההתנגדות או ההתנגדויות או לחלק מהן.

@ 21. החלטת המוסד המכריע (תיקון: תשנ&quot;ו)
: הכרעת המוסד המכריע בהתנגדות תיערך בכתב, תיחתם ביד יושב ראש המוסד המכריע ותצורף לפרוטוקול הדיונים; העתק ממנה יומצא למתנגד, לועדה המחוזית, לועדה המקומית ולמגיש התכנית; אולם בהתנגדויות לתכנית מתאר מחוזית לא יהיה צורך להמציא העתק ההכרעה לועדה המקומית.

@ 22. סטיה מהוראות התקנות
: המוסד המכריע, בהסכמת הנוגעים בדבר ומנימוקים שירשמו, רשאי לסטות מהוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר נראה לו לשם ניהול יעיל ומעשי של הדיונים.

@ 23. קיום תוקף
: אין לפסול הליך לפי תקנות אלה בשל אי-קיום הוראה מהוראותיהן, אם נתברר שאי-הקיום לא גרם לעיוות דין.

@ 24. סמכות שיורית
: יושב ראש המוסד המכריע רשאי להורות כיצד ינהגו בענין פלוני שבסדרי הנוהל בהתנגדויות שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בתקנות אלה או [[בחוק]].

@ 25. המצאת מסמכים
: (א) הזמנה, דרישה ומסמך אחר שיש להמציא לאדם לפי תקנות אלה (בתקנה זו - מסמך), המצאתו תהא באחת מאלה:
:: (1) במסירה לידו, ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
:: (2) במשלוח, במכתב רשום, לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם; ויראו את התאריך שבאישור המסירה של המכתב הרשום כתאריך ההמצאה.
: (ב) הודיע מי שיש להמציא לו מסמך (להלן - הנמען) למוסד המכריע או לחוקר, לפי הענין, על שמו ומענו של נציג לענין הדיון בהתנגדויות, יכול שההמצאה תהא במסירה לאותו נציג או במסירה במשרד הנציג לידי פקידו.
: (ג) ראה יושב ראש המוסד המכריע או החוקר, לפי הענין, שאי-אפשר לבצע את ההמצאה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאה באחת הדרכים האלה:
:: (1) בהדבקת עותק המסמך במקום הנראה לעין במשרדי המוסד המכריע, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה, או שנמסר עליו כמען למסירת מסמכים לפי [[תקנה 3(2)]];
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

@ 26. ביטול
: תקנות התכנון והבניה (סדרי דין לדיון בהתנגדויות לתכנית), התשכ&quot;ו-1966 - בטלות.

@ 27. הוראות מעבר
: תקנות אלה יחולו גם על התנגדויות שהוגשו לפני יום תחילתן, החל מן השלב שאליו הגיעו הדיונים וההליכים האחרים לגביהן.

&lt;פרסום&gt; ב' בסיון התשמ&quot;ט (5 ביוני 1989)
&lt;חתימה&gt; אריה דרעי שר הפנים</text>
      <sha1>c5t3d4k8b9gnmrkqke6cufvii8box1w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאירי על הש&quot;ס/ברכות/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>375489</id>
    <revision>
      <id>1419053</id>
      <parentid>1073737</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:14:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168575" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת ברכות|מאירי|ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[ברכות יז ב|דף יז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;
'''מי שמתו''' וכו' זה הפרק יסוד ענינו ביאור קצת דברים שבחלק הראשון ר&quot;ל ענינים ודינים שבק&quot;ש שלא נתבארו בפרקים הקודמים ולהתחיל בביאור החלק השני בעניני התפלות, ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לד' חלקים, הראשון לבאר שהם פטורים מק&quot;ש ותפלה מצד הטרדה והשתדלות בדבר מצוה, והשני להודיע מי שהוא פטור מק&quot;ש מצד עצמו, ר&quot;ל שאינו מחוייב בדבר ואם הוא חייב בתפלה אם לאו, והשלישי בהודעת הפטור מטעם שאינו ראוי לקרות או להתפלל מצד טומאתו, והרביעי בהודעת המקום שאין יכול לקרות ולהתפלל בו מצד לכלוך המקום, זו היא כונת הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה בענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:
&lt;big&gt;'''והמשנה הראשונה'''&lt;/big&gt; ממנו תבאר ענין החלק הראשון ר&quot;ל מי שהוא פטור מצד טרדתו, ואמר על זה מי שמתו מוטל לפניו וכו' ופירשו בגמ' שלא על מוטל לפניו דוקא הוא מכוין לומר כן אלא על כל שמוטל עליו לקברו ר&quot;ל שלא נקבר עדיין כלומר כל מי שיש לו מת שראוי להתאבל עליו ועדיין לא נקבר פטור מק&quot;ש ומן התפלה ומן התפלין, ופירשו בתלמוד המערב שלא הוזכרו תפלין אלא אגב גררת ק&quot;ש שהיא משתתפת עמה שהרי תפלין אבל אסור בהם כל יום ראשון, ונסח דבריהם אבל כל יום ראשון אינו נותן תפליו דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר אף ביום השני, אם ביום השני אינו נותן צרכה מימר מתו מוטל לפניו אלא בגין דא תנא דא, ומכל מקום אפשר שהיה סבור שאין אסורן אלא משחל עליו אבלות דהיינו משנקבר, ולא הוזכר במשנה על שאר מצות אם פטור בהן או שמא לא נפטר אלא מאלו הג' מתוך שהם צריכות כונה ויש לו טרדת הלב על כל פנים, אלא שבגמ' הוזכר בברייתא שפטור הוא מכל המצות האמורות בתורה וטעם הדבר שלא יסיח דעתו מן המת ויתרשל בעניני קבורתו, ויש חולקים בזו ממה שבתלמוד המערב לא הזכירו בה אלא ק&quot;ש ותפלין והביאוה ממה שנא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים ויראה שלא הוזכרו אלו אלא מצד שהיה עולה על הדעת לחייב בהם הואיל ואין בהם עסק ויכול לעשותם בעוד שהמת לפניו, ובא להשמיענו שפטור אף בהם הואיל וצריכות כונת הלב וכל שכן בשאר מצות שיש להם עסק, ויש לומר בהם העוסק במצוה פטור מן המצוה וכן כתבוה גדולי המפרשים, זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו, ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שמתו&lt;/big&gt;''' מוטל לפניו ר&quot;ל שהוא מוטל עדיין לקברו אינו אוכל באותו הבית שהמת שם אלא נכנס לתוך בית אחר שבאותו חצר עצמו ואוכל ואם אין לו בית אחר מזומן לכך אוכל בבית חברו ואם אין לו בית חברו עושה מחיצה עשרה בינו ובין המת ואוכל, ואם אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיק פניו מכנגד המת ואוכל, ואינו אוכל דרך הסבה ודרך קבע אלא דרך עראי, והוא שאמרו בתלמוד המערב לא אוכל כל צרכו ולא שותה כל צרכו, ואינו מברך המוציא ר&quot;ל שאינו צריך לברך המוציא לעצמו, ויש מפרשים שאם מברכה לא יצאו אחרים אחר שהוא פטור ממנה, ומכל מקום נראה לי דבדיעבד מיהא יצאו, ואינו מזמן ר&quot;ל שאין צריך לברך ברכת המזון, ואין מברכין עליו ר&quot;ל שאין חארים מברכים לו כלומר שאין אחרים צריכים לאכול בשבילו כדי לברך לו המוציא או שאין המברך המוציא צריך לכוין להשמיעו אחר שהוא פטור ממנו, ומה שהוצרכנו לפרש כן הוא שאם האחרים אין אוכלים פשיטא שהרי ברכת הנהנים היא ואם אוכלים למה לא יברכו עליו אלא שהדבר כמו שפירשנו, ואינו אוכל בשר, ואינו שותה יין, ואין מזמנין עליו, ר&quot;ל שאינו מצטרף לזמון הואיל ואינו חייב בברכה ואין דנין אותו אפילו בקטן מצד שאין מטרידין אותו בכלום, ובתלמוד המערב פרשו במה שאמרו אין מברכין עליו שאין עונים אמן על ברכותיו ואין צריך לומר שאסור בתשמיש המטה ופטור מכל המצות מצד טרדתו או מצד כבוד המת אע&quot;פ שאינו עוסק בקבורה עדיין, ואם מת לו מת בשבת מותר בכל אלו חוץ מתשמיש המטה, ואע&quot;פ שבמסכת כתובות {{הפניה-גמ|כתובות|ד|א}} התירו להכנס לחדר אע&quot;פ שמתו מוטל לפניו, טעם הדבר שם מפני שאין בה זלזול דחובת חתונה וביאת מצוה מפקעת את הזלזול אבל בשאר בני אדם אסור:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;וחייב&lt;/big&gt;''' בכל מצות האמורות בתורה שמא תאמר אף ביום טוב נאמר כן אל תפקפק בדבר זה שאם יום טוב שני הוא הרי הוא כחול גמור לגבי מת, ואם יום טוב הראשון הרי הוא צריך להשתדל בקבורת עממין וכן מוטל עליו להוציאו ולטלטלו ולגנזו בתוך הקבר שכל אלו נעשות על ידי ישראל לשיטתנו כמו שיתבאר בראשון של יום טוב, הילכך בי&quot;ט פטור מכל המצות עד שיקבר, ונמצא שאם מת לו בראש השנה פטור מתקיעת שופר, ובחג מן הלולב ומשמחת יום טוב, ואסור בכל אלו ואפילו גמר בדעתו שלא לקברו בי&quot;ט עד הלילה אין מחשבתו כלום, ואם רצה להחמיר על עצמו פרשו בתלמוד המערב שאינו רשאי, ונחלקו שם בטעם זה, חד אמר משום כבודו של מת וחד אמר מפני שאין לו מי שישא משאו, מה נפיק מביניהון שהיה לו מי שישא משאו אין תימר משום כבודו אסור אין תימר שאין לו מי שישא משאו הרי יש לו, ובאבל רבתי פרשוה בהדיא מכבוד המת ונסח דבריהם אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו פטור מק&quot;ש ומתפלה ותפלין ומכל מצות האמורות בתורה ואם רצה להחמיר על עצמו לא יחמיר מפני כבוד המת, ושמא תאמר אם מפני כבוד לבד אף בשבת יהא אסור הואיל ואין כאן שום טירדא על עסקיו של מת אין כאן כבוד, אבל ביום טוב יש כאן טרדא ואף ביום ראשון כמו שכתבנו, ואף בתלמוד המערב אמרו והא תני פטור מנטילת לולב, תפתר בחול ר&quot;ל בחול המועד והא תני פטור מתקיעת שופר אלא מכיון שהוא זקוק להביא ארון ותכריכים הרי הוא כמי שנוא משאוי על כתפו וכן הענין להוציאו ולגנזו אלא דקמא קמא נקט, ואם תאמר אף בשבת הרי מחשיכין על התחום להביא ארון ותכריכין וחלילין ודאי מאותה שעה אסור לו שמאחר שנשקעה חמה שבת גמור הוא, שהרי משקיעת החמה הוא יכול להחשיך וודאי מה שהביאוה בתלמוד המערב של יום טוב כמו שאמרו שם מכאן שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין חלילין ומקוננות כמו שהוא נושא משאו הוא, אין הדברים כפשוטן כי מה ענין שבת לי&quot;ט והרי שבת לא נאסר בכלום, אלא כך פירושה הואיל ובשבת מותר להחשיך בי&quot;ט עצמו מותר להתעסק בכל שבות וכיון שקוברים אותו והוא נושא משאו פטור הילכך אף בי&quot;ט ראשון פטור כבחול:&lt;br&gt;
&lt;big&gt;'''חכמים גדולים'''&lt;/big&gt; הורו בצרפת שאין הדברים אמורים אלא באותו שהקבורה מוטלת עליו והוא מי שיורש נכסיו מן הדין, אבל אם מת אחד ויש לו בן ויש לו אחים הואיל והאחים אין ראויין לירש במקום בן אין הקבורה מוטלת עליהם וחייבים בכל אלו ומותרים בבשר ויין וכן מי שמתה אחותו נשואה, ונתפשטו חכמים אחרים לומר על סעד סברא זו שאם מת בלילה וגמרו בדעתם שלא לקברו עד למחר, כמו שהלינוהו לכבודו אין אוסרים אותו בכל אלו, ומקצת אחרונים הפליגו בהוראה זו לומר שאחר שאין מנהגנו שיהא האבל עכשיו מתעסק בצרכי קבורה שאין הדין לאסרו בכל אלו, והביאו ראיה מתלמוד המערב שאמרו שם נמסר לרבים או לכתפים אוכל בשר ושותה יין כד דמך ר' יהודא קביל ר' חייא בר אבא אבלויי ואיכלון בשרא ואשקיתון חמר והם מפרשים אבלים שעליהם היתה קבורת המת מוטלת וכן נמסר לרבים לקברו, ומכל מקום אפשר לפרש לדעתי נמסר לרבים והחזירו פניהם והתחילו למנות מאותה שעה על הדרך שיתבאר במקומו וכן מה שאמרו שלא נאמר אלא בראוי לירש אין הדברין נראים לנו שהרי כל הדברים מפני כבוד המת אמורים, וכל שראוי להתאבל ראוי להתעסק בעניני קבורתו ולא הופקעה קורבתו מפני בטול ירושה ולא נאמר שהראוי לירש מוטל עליו לקברו אלא לעניני ממון אבל המצוה על כולם הוטלה, ומכל מקום אם אין בידו לקברו כגון שמת בתפיסה ואין השלטון מניח לקברו ואין יכולים להשתדל על זה לכבוד המת הופקעו מדינין אלו מכל וכל שהרי אין המת בידם, וכן השיבוה אחרוני הרבים על מעשה, ולענין אבלות השיבו שאין דינם כדין נתיאשו מלקוברו שהרי על כל פנים משתדלים הם בכך אבל לענין פטור המצות אינה אלא מטרדת קבורה, היה קרובו של מת בבית האסורים הורו מקצת החכמים שאע&quot;פ שאין בידו להתעסק בו אין לו להקל שהרי מכל מקום חיוב עניני קבורה עליו:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
===[[ברכות יח א|דף יח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;
'''&lt;big&gt;המשמר&lt;/big&gt;''' את המת אע&quot;פ שאינו מן הראוים להתאבל עליו פטור מק&quot;ש ומן התפלה ומן התפלין ומכל מצות האמורות בתורה כאלו מתו מוטל עליו לקברו אחר שהוא משמרו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היו שנים&lt;/big&gt;''' משמר אחד וקורא אחד וכשהשלים זה הקורא הולך ומשמר והאחר קורא ואע&quot;פ שאמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה הרי אפשר לו לקיים את שתיהן ואע&quot;פ שבהולכים לדבר מצוה אמרו פטורים מן הסוכה בין ביום בין בלילה דוקא כל שיש לחוש שיארע להם בשחרית קצת איחור בואתה מצוה מצדי ישיבת הסוכה וכמו שהוזכר שם דרב חסדא ורבה דכי הוו עיילי לשבתא ברגלא הוו גנו אריקתא דסורא כדי שיהא מעברא מזומן להם בבקר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היה בספינה&lt;/big&gt;''' עם המת לא יאמר אין בספינה חשש גנבים או כלבים או חיות אניחהו בזוית זה ואתפלל בזוית אחר שהרי מכל מקום יש לחוש לעכברים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לא יהלך&lt;/big&gt;''' אדם בבית הקברות ותפלין בראשו וספר תורה בזרועו וכן לא יקרא על פה או יתפלל וכל שכן לפני המת עצמו, ואם עשה כן נאמר עליו לועג לרש חרף עושהו בד&quot;א בתוך ד' אמות של קבר או של מת אבל חוץ לד' אמות מותר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המוליך עצמות&lt;/big&gt;''' ממקום למקום אסור לו ליתנם בדיסקיא להניחם על החמור לרכוב עליהם שמנהג בזיון הוא, אבל אם היה עושה כן מפני אימת לסטים או גוים מותר, והוא הדין לספר תורה וכשחשש לבזיון עצמות וספר תורה לא אמרו אלא כשרוכב עליהם אבל אם מפשילן לאחוריו אע&quot;פ שמחזיר פניו מהם מותר שאי אפשר להיבאם ממקום למקום בדרך אחרת אלא אם כן בדוחק גדול, וגדולי המחברים כתבו בספר תורה כל שלא במקום סכנה נותנה לפניו כנגד לבו ואף במקום סכנה יש מפרשים בספר תורה שלא הותר לרכוב עליו ממש אלא כנגדה ובתלמוד המערב אמרו דיסקיא שהיתה מלאה ספרים או עצמות המת הרי זה מפשילן לאחוריו ורוכב:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל הרואה&lt;/big&gt;''' את המת ואני ומלווהו עובר משום לועג לרש שעושה כמי שחושב עליו גם אהבתו גם שנאתו כבד אבל ואם לאו שכרו מרובה וכלל ידוע בדבר די לואי יילווניה דיספד יספדוניה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;טלית&lt;/big&gt;''' שכורכין בו את המת ומביאים אותו בו וגונזים אותו בו, הרבה מפרשים נתחבטו בענינו אם מטילים ציצית אם לאו מפני שממה שמצינו בסוגיא זו נראה שאין בו ציצית ממה שאמרו ר' חייא בר יונתן הוו אזלי בבית הקברות הוה שדי תכלתא דר' יונתן על קברי ואמר ליה ר' חייא דלייה ר&quot;ל הגבה ציציותיך שלא יאמר למחר הם באים אצלנו ועכשיו הם מחרפים אותנו כלומר ואיכא לועג לרש, ואע&quot;ג דבתפלין בראשו לא סאגי בהצנעה ההיא לא מלבוש הוא אבל אין ראוי לומר שיהא פושט את לבושו ועד שמא כל מלבושיו מציוצין היו, ומכל מקום כשהם נגררין על הקבר ראוי להגביהם שלא יהא לועד לרש לגמרי, ואע&quot;פ שבבגד שאבד בו כלאים אמרו שעושה תכריכין למת מצוה, פרשוהו מפני שמכיון שאינו נראה ליכא לועג לרש, וגדולי הרבנים מתרצים שזו ראוי להתיר שהרי אף לחי דומיא דמת מותר כל שאינו נהנה ולא מתכוין ליהנות כמו שאמרו {{ממ משנה|כלאים|ט|ה}} מוכרי כסות מוכרים כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה וכו' ומתים נהנים ולא מתכונים ליהנות, ומכל מקום למדנו מכאן לטלית של מתים שאין בו ציצית וכן יראה ממה שאמרו באבל רבתי באבא שאול שצוה לבניו קברוני תחת מרגלותיו שלא אבא והתירו תכלת מאפיליוני א&quot;ל שיתירו הציצית מטליתו, ובמסכת מנחות {{הפניה-גמ|מנחות|מא|א}} בשמועת כלי קופסא נראה בהפך שאמרו שם אמר שמואל כלי קופסא חייבים בציצית ומודה שמואל בזקן שעשאן לכבודו ר&quot;ל לצורך תכריכין הואיל ולא נעשו לשם חי אשר תכסה בה והאי לאו לאיכסויי עבדיא בההיא שעתא ר&quot;ל כשיהו כורכים אותו בן רמי לי משום לועג לרש אלמא מטילין בו ציצית, וכן בשאלתות כתבו יום טוב שני לגבי מת וכו' אפילו למיגד ביה גלימא ולמרמא ביה תכלתא, ואף בדרש אמרו למה נסמכה פרשת ציצית ופרשת מקושש לומר שהמתים חייבים בציצית, ומתוך בלבול הדברים כתבו קצת גאונים דרך פשרה בין השמועות שמוציאין אותו בטלית מצויין משום לועג לרש וכשגוזנים אותו מסירים את הציצית מטליתו על שם במתי חפשי, ומה שאמר אבא שאול {{ממ|מסכת שמחות|יב}} התירו תכלת מאפיליוני פירושו בשעת גניזה אבל בשעת הולכה מוליכין אותו בטלית מצויצת כדי שלא יהיו נושאי המטה מצוייצין והוא אינו מצוייץ, ובשעת גניזה מסירים אותו מדין במתים חפשי, ומה שאמר בבתרא פרק הספינה {{הפניה-גמ|בבא בתרא|עד|א}} במתי מדבר אנא חזינא להו ורמי תכלתא בלבושייהו, ההיא הם היו קוברין עצמם ואין יודעים איזה הוא חי ואי זה ימות שם ומתוך כך היו כולם מטילים מספק, וכן מה שאמרו במדרש שהמתים חייבים בציצית פירשו שאנו חייבים להטיל בהולכתו לשם משום לועג ומכל מקום אין אנו נוהגים בזה כלל.&lt;br&gt;
וראיתי בשם אחרוני הרבנים שלא נאמר כן אלא באותם הזמנים שלא היו הולכים בלא ציצית בכל בגדיהם ואף בהליכה לעקיהם אבל עכשיו שאף הזריזים במצוה זו אין נוהגין בה אלא בלבוש אחד על כל בגדיהם, וכן שאין נוהגים בה אלא בשעת תפלה אין בה משום לועג לרש, אבל רבותי היו נוהגים כשהיה מזדמן להם לויה למת בשעת יציאה מבית הכנסת שהיו נכנסים בבתיהם ופושטים טליתם והולכים ומלוין את המת, ומכל מקום בבריתא של מסכת ציצית שהיא אחת משבע מסכתות קטנות אמרו אין מתירין ציצית על המת אבא שאול מתיר אמר אבא שאול אמר לי אבא התיר לי ציצית ר&quot;ל צוני להתירו לפי שיש בה משום קדושה וחכמים אומר אין בה משום קדושה אלא עושה אותה תכריכין למת מצוה, ומרדעת לחמור אלמא שזו שציוה אבא שאול לבניו להתיר ציציותיו משום קדושה היה, ואנו כבר פסקנו תשמישי מצוה נזרקים, ואף אבא שאול מודה שבכלי קופסא ההיא שעתא רמינן ביה שהרי באותו מקום שמטלין באותה שעה אין בו קדושה אלא שנעשית משום לועג לרש, ומכל מקום הלכה כחכמים ואף בישן מותר, וזו שאמרו בסוגיא זו דלייה וכו' לא מפני שאינן נקברים בציצית אלא מפני שהם עסוקים במצוה והם פטורים אע&quot;פ שנקברו בציצית וזו שבכלאים שלא חששו ללועג לרש כבר ביארנו הטעם.&lt;br&gt;
ואחרוני הרבים פרשו שבציצית הוא שאמרוה מפני ששקולה כנגד כל המצות כדכתיב וזכרתם את כל מצות ה', ומאחר שהלכה כחכמים למדנו שקוברים את המת בטלית מצוייצת ועושים אותו אף מרדעת למור ואע&quot;פ שיש בה נויי מצוה והרי אמרו {{ממ|שבת|כב|א}} אין מתירין מבגד לבגד, ההיא מפני שעדיין הוא בא לנהוג בו תורת מצוה אבל כל שבא לבטלו מתורת מצוה איו חוששין לבזוי כסוכה ולולב אחר מצותן שנזרקין וכן בכל תשמישי מצוה, ומטעם זה קבלנו על הרב בעת התוספות שציוה לתלמידיו שיטילו ציצית בסדינו ויחפו אותו בתוך כנפי כסותו, והרבה רבנים ראינו שמצוים לקברם בטלית מצוייצת שלהם בלא שום פקפוק, ואך לגדולי קדמונינו אשר בנרבונאה שמענוה כן:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=יח א/&gt;
===[[ברכות יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;
'''&lt;big&gt;כל המספר&lt;/big&gt;''' אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם והדבר מכוער יותר ממה שמספר אחריו בחייו, וגדולי עולם פירשו המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים וכל שכן בחייהם שמצטערים בכך:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;תלמיד חכם&lt;/big&gt;''' אין ראוי לחשבו בדבר מן הדברים אפילו ראוהו שעבר עבירה בלילה אין ראוי להרהר עליו ביום אלא שראוי לאדם להעלות על לב שעשה תשובה ביום ובמה דברים אמורים שחטא בעבירות שבין אדם למקום, אבל אם חטא בעבירות שבין אדם לחברו מהרהרים אחריו עד שיתפרסם הדבר שחברו מפוייס ממנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בכ&quot;ד מקומות&lt;/big&gt;''' מצינו במשנה שמנדין על כבוד הרב כלומר על מי שמזלזל בתלמיד חכם או שיקל בהוראתו וכלן מפוזרות בתלמוד ולא הוזכרו הנה אלא ג' מהן, אחת המספר אחר מטתו של תלמיד חכם והוא שאמרו בעקביא בן מהללאל שהיה אומר שאין משקין את הגיורת ולא את המשוחררת, וחכמים חלקו עליו לומר שמשקין והביאו ראיה משמעיה ואבטליון שהשקו שפחה משוחררת והשיבם דוגמא השקוה כלומר על שהיו גרים כמותה, ונדוהו על שספר בקלונם, ואע&quot;פ שאמרו אחר כן חס ושלום שעקביא נתנדה שאין עזרה ננעלת על שום אדם מישראל בחכמה ויראת חטא כעקביא מכל מקום אלמלא רוב מעלתו ראוי היה לנדוי, והשני המזלזל בנטילת ידים, והשלישי המגיס דעתו כלפי שמים ר&quot;ל שמתפלל לפניו בדרך שעשוע כבן המתחטא לפני אביו שלא באימה יתירה מצד שהוא מחזיק עצמו בחסיד גמור ומבטיח עצמו שלא לשוב ריקם מלפניו, ושאר מקומות לא נתבררו לנו ואע&quot;פ שמגדולי המחברים מנאום בחבוריהם תדע שאלו מנינו כל המקומות שמצינו בתלמוד שמנדין עליהם יצאו לנו יותר מכ&quot;ד שבמנינם ואחת מהן בסוף מועד קטן שמנדין על עושה מלאכה בשעה שהמת בעיר אם אין לו כל צרכו, וכן שהם מנו המנדה מי שאינו חייב נדוי, ואם באת להוציא את זה ולהשלימו באחר שכתבנו הרי יש לך אחר ביבמות חכם שהורה להתיר אשת איש שטבע במים שאין להם סוף לינשא, וכן נודר שעבר על נדרו תמיד שכל חכם שנזקק לו לשאלה בר נדוי, ועוד שהרי בכאן לא נאמרו הדברים אל בנדויי הנזכרים במשנה, ומכל מקום כלל הדברים שכל המזלזל בתלמיד חכם או בהוראתו דרך נצוח וקטרוג ראוי לנדותו וכל שכן יחיד החולק עם המרובין, וכל שמת בנדויו ב&quot;ד סוקלין את ארונו, ואם היה ת&quot;ח מניחין אבן על ארונו לרמוז שהן סוקלין אותו מפני שהוא מובדל מן הצבור, הגיורת והמשוחררת וכן אשת הגר ואשת המשוחרר הרי הוא כדין האמור בסוטה לקנוי וסתירה והשקאה כשאר כל הנשים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ידעת&lt;/big&gt;''' שמקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסלים בזמן הזה אוכלים ומקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלים ומכל מקום בשום מקום אין אוכלים גדי מקולס ר&quot;ל ראשו על כרעיו ועל קרבו שלא יהא כאוכל קדשים בחוץ, חסר ממנו אבר או שלק ממנו אבר אין זה מקולס כמו שיתבאר במקומו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;תנור&lt;/big&gt;''' שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא הרי זה מקבל טומאה, וענין זה הוא שתנור שלהם לא היה מחובר לקרקע אלא כלי חרס המיטלטל ולפיכך מקבל טומאה והיו עושים אותו לפעמים חוליות בשורות של לבנים סמוכה אצל זו ומדביקים אותם בטיט מבחוץ ומבפנים, וכשנטמא התנור צריך נתיצה ואם נטמא תנור זה ולא נתצו לגמרי אלא הפריד אותן השורות והוא נקרא חתוך חליות ונטהר בכך ואחר כך חזר ודבקן ולא בטיט אלא בחול וכיוצא בו מדברים שאין מדביקין כל כך שנתן בין החוליות אמרו עליו שהוא מקבל טומאה שאף החול קרוי דבוק והוא הדין אם עשאו תחלה שמקבל טומאה, ויש אומר לשטה זו שלא אמורה אלא בתנור ישן שמאחר שהוקבע אף החול מעמידו ומכל מקום כל זמן שלא קבל טומאה חדשה טהור, ויש מחמירים עוד לומר שחזר לטומאתתו ישנה '''ואין זה כלום''' שלא נאמר כן אלא בכלי מתכות, ויש מפרשים שכשנשלם רומו של תנור טחין אותו בטיט מבחוץ וכולו מתחבר והחול נתון בין החוליות, אלא כשירצו לטלטלו ממקום למקום יחלקו את הטיחה העליונה ויהיה כלו [בדפוס נכתב כלא] מתפרק בנקל חלק חלק ולא תהא טיחה בין הלבנים שתעכבהו, והיה ר' אליעזר סובר שאע&quot;פ שהטיח החיצון מדבקו, דינו כשבור הואיל והחול מבדיל בין חוליא לחוליא תטהור לעולם ר&quot;ל שאינו מקבל טומאה, ולדעת חכמים הואיל וטיח הטיט מדבקו מבחוץ בכל החוליות הרי הוא נקרא שלם ומקבל טומאה '''וכן הלכה,''' וזהו עקר הדברים וכל שאין שם טיחת טיט המחברתו מבחוץ אף לדעת חכמים טהור לגמרי שאין החול מחבר, וחתכו חוליות לפי' זה פירושו שעשאו מתחלה בחתוך חוליות והוא הדין אם עשאו תחלה בדבוק טיט שבנתים ונטמא ונתנו חול בנתים וטחו מבחוץ בטיט שמקבל טומאה, וכל שביארנו בתנור שמקבל טומאה פירושו לכשתגמר מלאכתו והוא משיסיקנו לאפות בו אפילו סופגנין כמו שיתבאר במקומו, ויש מפרשים חתכו חוליות שחתכו לרחבו שאלו חלקו לארכו ודאי טהור מטומאתו אבל כשחתכו לרחבו נחלקו ואלו לא נתן חול בין שתי החתיכות היה טא שכבדו מעמידו, אבל כשנותן חול החול מפסיק, ויש מפרשים בהפך שהחול מעמידו וחול אין מקבל טומאה שהרי הוא כאבן וכיון שעקר המעמיד אינו מקבל טומאה, טהור, וחכמים הולכים אחר רוב תנור ומטמאים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השניה&lt;/big&gt;''' והכונה בה לבאר מה שהתחיל לבאר בראשונה ואמרו נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן, פי' דרכם היה שכשהמטה יוצאה מן הבית אוחזין אותה הראויין להתאבל או הקרובים ביותר, וצבור הולכים לפני המטה ואחר כך פוסקים אלו ונשארים אחר המטה ונושאים אחרים תחתיהם וכשהפורקים מצטרפים עם הקרובים לאחר המטה וכן מתחלפים תמיד, ואותם שנתחלפו תחלה נקראין חלופיהן, ואת שנתחלפו אחריהם נקראין חלופי חלופיהן ולעולם הפורקים נשארים אחר המטה ואותן שלא נשאו הולכים לפני המטה עד שנמצאו כשהמטה נכנסת לבית הקברות שנשאו כל הצבור ונמצאת המטה ראשונה וכל הצבור אחריה עם האבלים, ובא להשמיענו שכל נושאי המטה וחלופיהן הן שלפני המטה והם אותם שלא נשאו הן שלאחר המטה והם אותם שנשאו את שלמטה צורך בהם והם אותם שלא נשאו או שנשאו ודעתם עדיין לישא פטורים, את שאין למטה צורך בהם והם אותם שנשאו ואין דעתם לחזור או שלא נשאו ואין דעתם לישא כגון זקנים ותשושי כח חייבין, וכלן פטורים מן התפלה שהרי אי אפשר להתפלל בהלוך ואם יעמוד נמצאת מצות לויה נפקעת אבל ק&quot;ש עומד בפסוק ראשון ודיו, '''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' וכן הלכה, אע&quot;פ שיש שפירשו בה ענין אחר, ודינים הבאים עליהם בגמ' אלו הן, אין מוציאין את המת סמוך לשקיעת החמה עד שיתפללו תפלת המנחה מזמנה הראוי לה ואם התחיל להוצאיו אין מפסיקים מפני תפלת המנחה, ואם אדם חשוב הוא מפקיעין לכבודו תפלת המנחה בזמנה ומוציאין אותו, ותפלת שחרית מיהא הואיל וזמנה עד חצות אין חוששין לכך ואפי' אחר חצות שהרי אך לאחר חצות נהי שכר תפלה בזמנה אין כאן אבל שכר תפלה מכל מקום יש כאן. יש ספרים שכתוב בהן סמוך לק&quot;ש ופי' הדבר אין מוציאין את המת סמוך לק&quot;ש הן בערבית הן בשחרית ואם התחילו אין מפסיקין ואדם חשוב מוציאין, ואף בתלמוד המערב שנויה כן ונוסח דבריהם את תני אין מוציאין את המת סמוך לק&quot;ש אלא אם כן הקדימו שעה אחת או אחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו והא תני קברו את המת וחזרו אם יכולים לגמור וכו' אלמא שלא נמנעו מלהוציאו אע&quot;פ שהיה סמוך לק&quot;ש תפתר כהילין דהויין סברים דאית בה עונה ולית בה עונה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;העם העסוקים&lt;/big&gt;''' בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים אחד אחד למקום אחר שאין המת לשם וקורים כענין מה שמארנו במשמרים שזה משמר וזה קורא, אין המת מוטל לפניהם אלא שמספידים אותו בבית אחר, הם יושבים וקורים והאבל יושב ודומם שהרי פטור הוא מן הכל אחר שלא נקבר, וכן הם עומדים ומתפללים והוא עומד עמהם ואינו מתפלל אלא מצדיק עליו את הדין וכך הוא אומר רבונו של עולם הרבה חטאתי לפניך וראוי אני למה שאירע לי יהי רצון מלפניך שתגדור את פרצותי ופרצת עמך בית ישראל לחיים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השלישית&lt;/big&gt;''' הכונה לבאר בה מה שכוון לבאר בשלפניה, קברו את המת וחזרו פי' והיו חוזרים ועדיין לא הגיעו למקום שהאבל עומד לשם והוא הנקרא מעמד לעושת לו שורות סביב כדי לנחמו עליה, ובדעתם עכשיו לקרוא את שמע אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו, ופרשו בגמ' אפ יכולים להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או אפילו פסוק ראשון יתחילו ואם לאו לא יתחילו שמצות השורה מוטלת עליהם לנחמם וגמר מצות קבורה היא והרי לא נתברר להם מי יזדמן לו בשורה פנימית שצריך לנחמו, אבל כל שיכולים להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או פסוק אחד יתחילו וכשיגיעו לשורה יפסיקו שהרי אף באמצע הפרק משיבים, ואבל הואיל ומתעכב שואל הוא, ואם לאו לא יתחילו אלא מנחמין ואחר כך מתחילים, ומדברי גדולי הרבנים נראה יתחילו ויגמורו שהרי עוסקים במצות ק&quot;ש הם ואין מפסיקין להספד ולתנחומים ואם אין יכולים לא יתחילו שכבר הם עסוקים בצרכי המת אע&quot;פ ששעדיין לא הגיעו לשורה, ומגאוני הראשונים כתבו דוקא שאין זמן ק&quot;ש עובר בכך אבל אם היה זמנה עובר אין חולקין כבוד למת במקום חלול השם, ויש חולקים שמכל מקום עוסק במצוה קרינא ביה, ושמא תאמר והרי אין כל השורות המקיפות אותו מנחמות, מכל מקום לא נתברר להם מי יזדמן לישב בשרה שלפני האבל שיהא צריך לנחמו, ומכל מקום אבל עצמו אע&quot;פ שיכול להתחיל ולגמור אין מתחיל כלל שאין ראוי להפוך פניו ממתו ולקרוא מיד ושיקבל תנחומים קודם שינחמוהו אחרים:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[ברכות יט ב|דף יט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;
'''&lt;big&gt;הגיעו לשורה&lt;/big&gt;''' וישבו לפניו שורות שורות ונתברר הדבר איזה מהן יושב בשורה הפנימית לפני האבל ואיזה בשורות החיצונות שאינו במקום מוכן לו לנחם, הפנימיים ר&quot;ל שורות הסמוכות לאבל פטורים הם, הם הצריכים לנחם והיא היא הקרויה רואה את הפנים ר&quot;ל שסמוכה לשורה הפנימית, ויש גורסים בגמ' ראוה את הפנים בקמ&quot;ץ הפ&quot;א ר&quot;ל פני האבל, וכן כל שורה המנחמת ושדבריה נשמעין לאבל והחיצונית חייבין, ומכל מקום חיצונות שאין דבריהם נשמעים לאבל חייבים שאין הדבר תלוי אלא לפטור הראוי להתעסק בתנחומים, ואפילו היו כל הצבור בשורה אחת סמוכה לאבל פטורים, ומה שאמרו בתלמוד המערב היו כלם בשורה אחת הבאים משום כבוד חייבים ר&quot;ל שבאים ללוות ולא לנחם, משום אבל ר&quot;ל לנחמו פטורים ר' יהודה היא שאף בשורה פנימית אומר כן, אבל לרבנן הואיל והם ראוים לנחם ר&quot;ל שדבריהם נשמעים לאבל פטורים וכל אלו דוקא ביום ראשון אבל משם ואילך אפילו היו עסוקים בהספד ובתנחומים לא, והוא ששנינו בתלמוד המערב העוסקים בהספד מפסיקין לק&quot;ש ואין מפסיקין לתפלה מעשה היה והפסיקו רבותינו לק&quot;ש ולתפלה והא תנינן אם יכולים להתחיל ולגמור וכו' מתני' ביום ראשון והא דתני הכא ביום שני, '''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' וכן הלכה, והתבאר במס' מגלה {{הפניה-גמ|מגילה|כב|א}} על שורות אלו שאין בפחות מעשרה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ודינים שבאו עליה בגמ' אלו הן,&lt;/big&gt;''' כבוד הבריות חביב עד מאד אין לך מדה חביבה ממנה כלל גדול אמרו גדול כבוד הבריות שדוחה כל לא תעשה שהוא מדברי סופרים לעבור עליה בקום עשה מכבוד הבריות, לפיכך קברו את המת וחזרו והיה האבל כהן והיו שם שני דרכים אחת ארוכה וטהורה ואחת קצרה וטמאה אלא שאין בה טומאה מן התורה אלא מדברי סופרים כגון בית הפרס והוא שדה שהיה שם קבר ונחרש ונתדקדקו העצמות עד שלא נשאר שם המטמא באהל וחכמים אסרו לעבור בו מחשש שמא נשאר שם עצם כשעורה המטמא במגע ויגע בו כמו שיתבאר במקומו, והיה הצבור חוזר דרך אותה שביל אף האבל בא עמהם מפני כבוד הצבור שלא להטריחם, וגרסת הספרים לשטה זו באים בטמאה בא עמהם, ומכל מקום יש גורסים בא בטמאה באין עמו כלומר שאף אם האבל בא לו בטמאה ויש בתוך הצבור כהנים שהצבור באים עמו משום כבודו, '''ואין הדברים נראים''' שאין כבוד רבים נדחה מפני יחיד או יחידים, ובאבל רבתי שנו לה בהדיא כדעת ראשון, ואף בתלמוד המערב אמרו היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה היו רבים הולכים ברחוקה הולך עמהם ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים, ונראה לומר שאפילו היו הכהנים מועטים אין להם לילך בטמאה אלא אם כן התחילו הצבור בכך ושיהיו נמשכים אחריהם לכבודם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיה&lt;/big&gt;''' צריך לעשות פסחו בירושלים ואין לו דרך לשם אלא אם כן עובר במקום שיש לו טומאת סופרים כגון בית הפרס זה שהזכרנו מתוך שהפסח מניעתו בכרת, הקלו על זה לבדוק לשם ולעבור על ידי בדיקה, וכיצד הוא בודקו מנפח את העפר לפניו במפוח ומעיין בה אם אין בה עצם כשעורה הולך, ואם מוצא עצם כשעורה פוש ומנפח במקום אחר, ויש מי שאומר שאם נידש ברגל אחר חרישה טהור הוא לעושה פסח, ולענין תרומה מכל מקום הואיל ואין עונש שלה בכרת אלא במיתה העמידו חכמים בה את דבריהם והוא שאמרו במסכת חגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|כה|ב}} בודקים לעושי פסח ואין בודקים לעושי תרומה, ובית הפרס שנידש טהור שהדיקה מדקת מה שהשאירה המחרישה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ארון&lt;/big&gt;''' שהמת בתוכו ואינו גנוז בתוך הקבר אם יש חלל טפח בין גב המת לגב הארון יש מקום לטומאה להיות הולכת ובאה במקומה ואין המתאהל על אותו ארון טמא ושאין שם חלל טפח אין מקום לטומאה להיות הולכת ובאה במקומה והרי היא טומאה רצוצה ובוקעת ועולה והמתאהל על הקבר טמא, וענין זה הלכה למשה מסיני ורוב ארונות מן הסתם יש בהן חלל טפח ומכל מקום חכמים גזרו על כל ארונות שהמת בתוכן שלא להתאהל עליהן מחשש שמא יתאהל על אותו ארון שלא יהא בו חלל טפח ומאחר שאין טומאה זו אלא מדברי סופרים התירו לדלג על ארונות אלו לכבוד הבריות כגון לראות פני מלכים וכיוצא בזה ולא יצטרך לעקם את הדרך.&lt;br&gt;
יש מפרשים שמועה זו בשיש שם פותח טפח שלא כנגד הטומאה שאם אין שם פותח טפח אך בשיש שם חלל טפח טומאה בוקעת ועולה כנגד כל חלל הארון אף שלא כנגד הטומאה כגון שהיה הארון גדול מן המת אבל בשיש שם חלל טפח ופותח טפח אינה בוקעת אלא דרך הפותח, ואם אין שם חלל טפח טומאה בוקעת כנגד המת בין יש שם פותח בין אין שם פותח וכן מוכיח במשניות, שמא תאמר והלא נוגע בכסוי הארון שהוא הגולל כשהוא עובר עליו שכך אנו מפרשים גולל הנסר שהארון נסתם בו ודופק נסר שבצד הראש וכן פרשוה גדולי הרבנים ואם תפרשה בקופץ מכל מקום הרי הוא מתאהל על הגולל ומטמא באהל מן התורה, אפשר שטומאת גולל אע&quot;פ שסמוכה מן המקרא כמו שאמרו על פני השדה לרבות גולל ודופק מדברי סופרים היא, וקרא אסמכתא בעלמא היא או שמא אין הכסוי נקרא גולל אלא בקבר של קרקע אבל ארון המוטל על גבי קרקע אין כסויין מטמא באהל, וכן כתבו גדולי המחברים וכדומה לזה תירצו קצת רבנים שארונות אלו לא היו עשויין לקברן בהם אלא להביאם לארץ ישראל וכשהגיעו לשם לא היו קוברים אותם בהם ומתוך כך אין להם דין גולל ודופק, ויש שפרשוה כארונות של אבנים שאין כסויין מטמא משום גולל, ואחרוני הרבנים בביאור גולל ודופק לומר שהגולל הוא מלשון אבל גלל והוא דבר הכבד שמתוך כבדותו אי אפשר להניחה אלא דרך גלילה מלשון וגללו את האבן והיא האבן שמשימין בשני קצות הקבר והגולל נשען עליהם כדי שלא תכביד האבן על המת אבל ארון עצמו אין בו דבר הנקרא גולל ואינו מטמא אף במגע אלא אם כן יש בו טומאה רצוצה והביאו ראיה לדבריהם ממה שאמרו במס' סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כג|א}} כל שיש בו רוח חיים אין עושים ממנו דופן לסוכה ולא גולל לקבר ואין הדבר מצוי לעשות כסוי לארון מבהמה, אלא שפעמים אחר שסתמו את הקבר ומסתתין את האבן קושרין את הבהמה שנשאה אותה אבן על הקבר לסימן שיבינו את הקבר עד שיניחו המצבה לשם, ועוד שהרי הגולל נתרבה מעל פני השדה והיאך יתרבה מעל פני השדה מה שהוא טמון בעפר, ועוד שהרי במשנת אהלות אמרו אי זהו דופק זה שהגולל נשען עליו הוא דופק דפקיה טהור ודופק דפקיה לשטה זו הוא שלפעמים משימים באותן הקצוות שהזכרנו שתי אבנים זו סמוכה לזו לסבול יותר כח האבן, ואתה שנייה נקראת דופק דפקיה הא לענין פי' ראשון מהו דופק דפקיה, אלא שמכל מקום קושיות אלו יש לתרץ בראשונה שאע&quot;פ שאין מצוי כן הודיע הדין אם יארע כן לפעמים לפי שעה שהרי אף האחרת אינה מצויה, ובשניה אפשר שרגילים היו לגלות הארוניות והרי הוא על פני  השדה דופק דפקיה פירושו נסרים שבצדדים.&lt;br&gt;
ואף הקושיא הראשונה שהקשינו למעלה היאך היו מדלגים על הארונות והרי הדף עצמו שמדלגים עליו מטמאה באהל אע&quot;פ שכבר תירצנוה כתבו בו גדולי המפרשים דרך תירוץ שמכל מקום הואיל והיא מן הטמאות שאין הנזיר מגלח עליה ואין לוקין עליה כמו שיתבאר במס' נזיר אע&quot;פ שמטמאים בה באהל לכבוד הותרה בטומאת סופרים, ולענין הפירושים מיהא מה ששיערו זמן אבלות משעת סתימת הגולל מוכיח כפי' גדולי הרבנים שאין ראוי לומר שלא יתחיל זמן אבילות עד שיניחו האבן או לכשיניחוה תכף לקבורה, שהאבלות ודאי עם סוף קבורה הוא חל והיינו סתימת הגולל, וכן קשה לנו  לדברי המפרשים אותה במגע תיפוק ליה אף משום כלים במת וכלים באדם שמטמאים טומאת ז' אלא שבזו תירצו דארון אין מטמא משום כלים במת הואיל ואינו עשוי לטלטל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שכבוד&lt;/big&gt;''' הבריות חביב, כבוד תורה אינו נדחה מפניו ואין דוחין לא תעשה של תורה לעבור עליו בקום עשה בשביל כבוד הבריות לפיכך היה בשוק ומצא בבגדו כלאים האסורים מן התורה כמו שיתבאר ענינם במס' יו&quot;ט פושטו לאלתר אע&quot;פ שהדבר מזולזל אצלו להיות פושט בגדיו בשוק, כלל גדול אמרו כל מקום שיש בו חלול השם אין חולקין כבוד לרב אבל אם היו כלאים אלו כלאים האסורים מדברי סופרים אינו פושטם עד שיגיע לביתו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;יש דברים&lt;/big&gt;''' שהתורה הרחיבה לנו את הדרך לדחות מצות הכתובות בתורה מפני כבוד הבריות וכגון שהעברתם בשב ואל תעשה והוא שבהשבת אבדה אמרו והתעלמת ואמר בו גם כן לא תוכל להתעלם הא כיצד פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם כיצד היה הוא כהן והאבדה בבית הקברות זו אינה צריכה קרא שאין עשה של השבה דוחה עשה דקדושים יהיו ולא דלא יטמא  ואע&quot;פ שבהשבה כתיב לא תוכל להתעלם מוטב שיעבור ממילא ואל ידחה בידים, וכן אם היה בטולו בהשבה גדול מן האבדה אינו צריך קרא דכתיב אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לכל אדם הא לא אצטריך קרא אלא לזקן ואינה לפי כבודו, כגון שהיתה האבדה חמור והוא זקן וצריך לחמר אחריו בזו וכיוצא בה אנו דוחין לא תעשה גמור האמור בלא תוכל להתעלם שלא אמרה תורה כבד אחרים בקלון עצמך, ומה שתירצו כאן איסורא ממונא לא ילפינן יכול היה לתרץ שב ואל תעשה שאני, אלא דעדיפא מינה משני שאם חסה על כבודנו שלא לזלזל עצמנו לממון אחרים, אין ללמוד הימנה לאיסורין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מת מצוה&lt;/big&gt;''' והוא מת שאין לו קוברין ראשי הכהן אף בקום עשה לדחות לא תעשה האמור בתורה בטומאה כדי ליטמא לו ולקברו מדין כבוד הבריות אפילו היה כהן הדיוט ונזיר ושהגיעה שעת הפסח והיה הולך לשחיטת פסחו ולמול את בנו שהרי מילת זכריו מעכבתו הכל נדחה מפני מת מצוה, שמא תאמר מה נשתנית מצות טומאה התורה [אולי צריך להוסיף שהותרה, המעתיק] בקום עשה ואי אפשר להעמידה בטומאה דרבנן שהרי טלטול המת דאורייתא הוא, אינה שאלה, דהא מכל מקום משום קרא הוא דכתיב ולאחותו, ואם תאמר אף התורה היאך התירה, יש מפרשים מפני שהוא לאו שאינו שוה בכל ולא עוד אלא שיש גורסים כן בהדיא, וגדולי הרבנים כתבו הטעם שכמו שאין לאו של טומאה לכהן הדיוט לקרובים כך אין לאו של טומאה נאמר כלל אף לכהן גדול במקום מת מצוה, וראיה אצלי לדבר זה שלא הקשה מן הטומאה אלא מביטול שחיטת הפסח, והוא שתירץ שב ואל תעשה שאני, אבל לא הקשה מן הטומאה שאילו כן לא היה מתרץ כן והדברים ברורים, ושמא תאמר היאך אתה מוצא כהן גדול ונזיר והלא זה אסור בגידול פרע, ואם תאמר בנודר נזירות לפחות מל' יום אין זה כלום שאפילו נדר נזירות ליום אחד הרי הוא נזיר ל' כמו שיתבאר במקומו שמא יום ל' עולה לכאן ולכאן, או שמא מנה נזירות ואין לו להשלים בהם ל' ונתמנה כהן גדול, שאר מקומות אין מצות התורה נדחות בקום עשה מפני כבוד הבריות ומכל מקום כל שהוא מדברי סופרים נדחה מפניו כמו שביארנו, ומכאן למדו רוב פוסקים למי שמת בי&quot;ט ראשון שאע&quot;פ שחפירת קברו על ידי עממין הוצאתו וטלטולו לרחיצה והבאה ולגניזתו בקבר הכל על ידי ישראל, ויש מתירים אף בהחזרת עפר לקבר, '''ובזו ודאי לא יראה כן''' כמו שיתבאר במקומו בראשון של י&quot;ט, ולפי דרכך למדת שכבוד הבריות לא סוף דבר לכבוד החיים כמו שחשבו שקצת מפרשים אלא אך לכבוד המת כמו שכתבנו במס' שבת פרק כירה ובפרק המצניע:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זה שפירשנו&lt;/big&gt;''' שמועת היה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ופרשוה גדולי המפרשים על כל אדם ומחצות היום ולמעלה דמחצות ולמטה מיטמא אף לקרוביו ונדחה לפסח שני כמו שאמרו מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב הפסח וטמאוהו על כרחו הואיל וקודם חצות חלה בו אנינות, אבל זו אמרה אחר חצות יכול יטמא הואיל ומוטל עליו לקברו פטור הוא משאר מצות אמרת לא יטמא הואיל ואחר חצות הוא מצות פסח קדמה ופוטרתו מטומאת קרובים יכול אף מת מצוה כן תלמוד לומר ולאחותו והביאוה ממה שאמרו בזבחים פרק טבול יום {{הפניה-גמ|זבחים|ק|א}} מעשה ביוסף הכהן וכו' הקשה לו משמועה זו ר&quot;ל היה הולך לשחוט את פסחו ואוקמה בקודם חצות ואם בכהן גדול ונזיר מיירי היאך הקשו ממנה שלא ליטמא לכהן הדיוט אלא אף בישראל נאמרה לגבי כהן הכי נמי פסח לישראל ואע&quot;ג דעשה דטומאה גבי ישראל ליכא מיהא איכא עשה דקבורה שאי אפשר לו בלא טומאה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=יט ב/&gt;
===[[ברכות כ א|דף כ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;
'''&lt;big&gt;ידות האוכלים&lt;/big&gt;''' מביאות טומאה לאוכלים ר&quot;ל שאם נטמאת היד נטמא האוכל באותה טומאה עצמה כאלו נגעה באוכל, ואם נכבש בחומץ או נשלק במים היד עם האוכל הואיל ואינה ראויה לאחוז בה עוד בטלה לה מתורת יד ולא נטמא האוכל בטומאתה אלא מתורת מגע הראשון לשני וכן כלם על הסדר, והירק בית יד שלו הקלח, והזיתים בית יד שלהם העלים, ואם כן כל שהאשה כובשת ירק בקדרה או זיתים שכבשן בטרפיהן ונגעה טומאה בקלח של ירק או בעלה של זית לא נטמא האוכל בטומאת היד, ויש מפרשים שכבשן בטרפיהן שאין העלים נותנים טומאה כלל לזיתים אף מראשון לשני מפני שאינו לא יד ולא אוכל והוא שאמרו במסכת עוקצין {{ממ משנה|עוקצין|ב|א}} שאין העלים נקראים יד כלל, וכן גדולי המחברים נראה שפירשו זו של כובשת ירק בדרך זה שאם היתה הקדרה מלאה כבשין ויצא עלה חוץ לקדרה ונגע ראשון בעלה שחות לקדרה במקום הנגוב, אע&quot;פ שיש בעלה כביצה הוא טמא והכל טהוא חזר לקדרה טמא את המשקין שבה ונטמאה הקדרה וכל הכבשים, ואם נגע בעלה שחוץ לקדרה והיה בו משקה אם יש בעלה כביצה הכל טמא שהעלה מטמא משקים שעליו והמשקה מטמא כל משקים שבקדרה והקדרה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה הרביעית&lt;/big&gt;''' נשים ועבדים וקטנים וכו' כונת המשנה לבאר החלק השני ר&quot;ל הפטורים מצד עצמן ר&quot;ל מצד שאינם מחוייבים בדבר ואמרו על זה נשים ועבדים וקטנים פטורים מק&quot;ש ומן התפלין וטעם הדבר שהרי ק&quot;ש מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות והוצרך ללמדה בק&quot;ש מפני שמצד שיש בה מלכות שמים ר&quot;ל ייחוד השם הייתי סבור לחייבה וכן בעבדים כנענים שמלו וטבלו לשם עבדות שהם על מדרגה אחת עם הנשים וכן הדין בתפלין יש להם זמן קבוע שלילה ושבת אינו זמן תפלין, וכן הדין בכל מצות עשה שהזמן גרמא אלא דאגב ק&quot;ש נקטניהו לתפלין דשייכי בהדה, וכן שהייתי סבור לחייבן מהירש תפלין למזוזה וכן בחיוב דנקט תפלה ומזוזה מהאי טעמא הוא שהמזוזה נזכרת בפרשת שמע עם התפילין ותפלה נמי בהדי ק&quot;ש שייכא וברכת המזון דנקט משום דבפרשה שניה כתיב ואכלת ושבעת, וקטנים יש שפירשו בו אפילו הגיע לחנוך ונראה לי לפרש שהן פטורין מן הדין אבל מכל מקום מתורת חנוך אדם חייב לחנכן בכלה ובברכותיה ושלא הגיע לחנוך כל שיודע לדבר מחנכו בפסוק ראשון כמו שביארנו בסוף לולב הגזול.&lt;br&gt;
ומה שאמרו וחייבים במזוזה ותפלה וברכת המזון לא על הקטנים הוא חוזר לומר כן אלא על נשים ועבדים וטעם הדבר שהרי מזוזה וברכת המזון אין להם זמן ידוע וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות והוא הדין בעבדים.&lt;br&gt;
ותפלה יש שפרשו הטעם מפני שהתפלה מצות עשה מן התורה וקביעות זמנים שלה מדברי סופרים אבל מן התורה אין לה זמן קבוע והלכך נשים חייבות ויש שפרשו שאף התפלה עצמה אינה מן התורה אלא מדברי סופרים ואחר שגוף המצוה מדברי סופרים והם הם שנתנו לה זמן קבוע היה לנו לפטור את הנשים אלא טעם הדבר פרשוהו בירושלמי כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו, יש שפרשו משנה זו קטנים האמורים בה בענין אחר וזה נראה לי יותר, ומפני זה נראה לי שכתבו גדולי המחברים דרך פסק שמלמדים את הקטנים לקרותה בעונתה ולברך לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ויש מפרשים&lt;/big&gt;''' במה שאמרו וחייבים בתפלה אף על הקטנים וטעם החלוק שבינה ובין ק&quot;ש הוא שק&quot;ש אין זמנה ארוך ואין הבן מצוי אצל אביו בשעתה אבל תפלה זמנה ארוך ותפלין שהוא פטור מפני שאינו יודע לשמור תפליו בנקיות שלא לישן בהם ושלא ליכנס בהם לבית הכנסת אע&quot;פ שהגיע לחנוך לקצת דברים, שהחנוך חלוק להרבה מינים כל אחד לפי ענינו כמו שביארנו בראשון של חגיגה, ובברכת המזון שהוא חייב מתורת חנוך אף היא מפני שבשעת אכילה מצוי הוא אצל אביו, הא מזוזה מיהא לאו אקטנים קאי, ואחרוני הרבנים פירשו קטנים שבמשנתנו בשלא הגיעו לחנוך וחייבין לא לקטנים קאי ועיקר הדברים דקטנים דמתני' ושגר לישן הוא שאף בהגיע לחנוך חייבים הרי אין החיוב אלא על אביהם אלא אגב נשים ועבדים נקט קטנים, '''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' וכן הלכה, ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
===[[ברכות כ ב|דף כ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;
'''&lt;big&gt;מחלוקת גדולה&lt;/big&gt;''' בין גאוני עולם בתפלה אם חייבים בה מן התורה אם לאו, יש שפוסקים שהתפלה מן התורה אלא שמטבע שבה וזמנים שלה מדברי סופרים ומצות עשה שבה ועבדתם את ה' אלקיכם בכל לבבכם מפי השמועה למדו אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה, וכן אמרו אלה די אנת פלח ליה בתדירא וכי יש פולחן בבבל אלא זו תפלה, והם גורסים כאן תפלה פשיטא מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים זמן גרמא הוא קמ&quot;ל, ויש שפרשו שהתפלה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ולא נצטוינו בתורה אלא ליחדו ולקבל מלכותו בכל יום והוא מצות עשה של ק&quot;ש אבל שאלת צרכינו לא נצטוינו מן התורה אלא מדברי סופרים,והם גורסים תפלה מאי טעמא רחמי נינהו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מצות שהנשים&lt;/big&gt;''' חייבות בהם או שפטורות מהם אין כאן עקר מקום ביאורן ולא דברו כאן במזוזה ותפלין אלא מתוך שהם כתובות בפרשת ק&quot;ש כמו שכתבנו וכן ברכת המזון מתוך שבפרשה שניה כתיב ואכלת ושבעת שמסכתא זו באה לבאר עניני ברכות שאדם חייב לברך ועיקר הדברים בענין זה יתבאר במס' קדושין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;נתגלגל הדבר&lt;/big&gt;''' וביאר בכאן שהנשים חייבות בקדוש היום מן התורה אע&quot;פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא וטעם הדבר דכתיב זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ונשים הואיל וחייבות בשמירה חייבות בזכירה, הבדלה אף היא בכלל קדוש וגדולי המחברים מנאוה מצות עשה עם הקדוש ובכלל זכירה ולדעת זה הבדלה מן התורה כקדוש ונשים חייבות בה כקדוש, ויש מפרשים שאין חיוב הבדלה אלא מדברי סופרים אף לאנשים ומכל מקום נשים חייבות בה מדברי סופרים כאנשים שתקנת חכמים בהבדלה כמצות התורה בקדוש ואע&quot;פ שהזכירה מן התורה זכירה על היין או על הפת אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שביארנו&lt;/big&gt;''' במשנה שהנשים חייבות בברכת המזון לא נתבררו הדברים אם חייבות מדברי תורה אם מדברי סופרים שאע&quot;פ שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא מכל מקום תלה הכתוב בנחלת הארץ כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ וכו' ונשים אין להם חלק בארץ מכל מקום נראין הדברים שמן התורה הן חייבות כדין כל מצות עשה שלא הזמן גרמא ואחר שכן אף הן מוציאות את האנשים שכל המחוייב מן התורה מוציא את המחויב מן התורה, וכן ראיה לדבר ממה שאמרו בפרק שלשה שאכלו בשם רב לא אמר לא ברית ולא תורה ולא מלכות יצא, ברית שאינה בנשים תורה ומלכות שאינה לא בנשים ולא בעבדים ואם אין חייבים מן התורה מאי איכפת ליה, ואע&quot;פ שיש מערערים בה מצד שלא הובררה כאן ואין דבר המסתפק במקומו מתברר שלא במקומו אף זו מקומה היא, ולא עוד אלא שמצינו הרבה בתלמוד מסופקות במקומן ומתבררות שלא במקומן ואחת מהן בפרק השולח אין פודין את השובים ביתר מכדי דמיהן ולא נתברר שם אי משום דוחקא דצבורא ושנרשה את הקרובים לפדותו בכמה שירצו אי משום דלא ליגרי בהו ולייתו טפי ואף אם באו קרובים לפדותו אין מרשין אותן בכך, ונתבררה במסכת כתובות בענין נשבית והיו מבקשים ממנה עד עשרה בדמיה שאינו חייב.&lt;br&gt;
ומכל מקום יש מי שאומר הואיל ולא הוכרעו הדברים לא תוציא אלא אותן המחוייבין מדברי סופרים והוא שתוציא את חברותיה או אנשים שלא אכלו שיעור המחייבם בברכה מן התורה וכמו שאמרו אני אמרתי ואכלת ושבעת והם דקדקו עד כזית וכביצה, וכן יש לנו לומר לשטה זו שהאיש שאכל כזית או כביצה ולא אכל כדי שביעה שאינו מוציא את מי שאכל כדי שביעה שאין המחוייב מדברי סופרים מוציא את המחוייב מדברי תורה, אלא שיש חולקים בזו לומר הואיל ואילו אכל כדי שביעה היה חייב מן התורה אף הוא מוציא את הרבים אף כשלא אכל אלא כשיעור של חכמים, וכן הדין נותן שהרי מן הדין אף בלא שום אכילה היה ראוי להוציאו שהרי ברכת חובה אע&quot;פ שיצא מוציא, אלא שהוציאוה מכלל זה מטעם שאמרו בתלמוד המערב שניא היא דכתיב ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל יברך וכן בפרק זימון במעשה דשמעון בן שטח אמרו שלא שתה עמהם אלא כוס של יין וברך להם ואמרו על זה לגרמיה הוא דעבד וממה שאמרו אינו מברך עד שיאכל כזית דגן שפיר עבד אע&quot;פ שבודאי ינאי וסייעתו כדי שביעה אכלו, ולא עוד אלא שהרבה מפרשים מסכימים שכזית מן התורה והאי דאני אמרתי ואכלת ושבעת לאו הלכה היא אלא כמו שאמרו ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה ואכילה בכזית, וכן בפרק כיצד אמרו דר' יוחנן אכל כזית מליח וברך תחלה וסוף, וכן בפרק זימון נחלקו ר' מאיר ור' יהודה דלר' יהודה אכילה שיש בה שביעה זו היא כביצה, ולר' מאיר שתיה זו היא שביעה ואכילה בכזית, ומה שנכתב בסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|כו|ב}} בר' צדוק שאכל פחות מכביצה חוץ לסוכה ולא ברך אחריו משום דסבירא ליה כר' יהודה דדוקא כביצה ולא בירך אחריו פירושו ברכה דאורייתא ודבר זה מבולבל ביד במפרשים, ועבדים מיהא פשוט הוא שחייבים מן התורה אע&quot;פ שלא נטלו חלק בארץ הואיל ודרך כלל שם אנשים נטלו חלק בארץ:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מקצת חכמים הצרפתים&lt;/big&gt;''' כתבו שהגרים אין מחייבים אותם לברך שאין יכול לומר שהנחלת לאבותינו וכמו שאמרו לענין בכורים שאינו קורא וכמו שאמרו בתלמוד המערב כשהוא מתפלל ביו לבין עצמו אומר אלקי אבות ישראל וכשהוא בבית הכנסת אומר אלקי אבותיכם ואם היתה אמו מישראל אומר אלקי אבותינו ומכל מקום אף לענין בכורים אנו פוסקים שמביא וקורא ויכול הוא לומר לאבותינו על שם אברהם שהיה אב לכל וכן אמרו בתלמוד המערב בפי', ואע&quot;פ שיש שפרשוה דוקא על בני קיני שנטלו חלק בארץ וכמו שדרשו והיה הטוב וכו' והיטבנו לך שנתנו לו דשנה של יריחו, עיקר הדברים שעל כל הגרים הוא אומר כן אלא שלענין בכורים מיהא קשה לפרש היאך אומר ארמי אובד אבי וכן וירעו אותנו ויוציאנו וכו' ואומר אני שמאחר שהתרנו הרצועה להיותו מתיחס לאברהם אף הוא נעשה כאחד מן הבנים הגמורים ומכל מקום יש חולקים בה, ולא עוד אלא שחולקים אף באמו מישראל ומכל מקום לענין ברכת המזון יש מכריעים שלא להוציא את הרבים ולעצמן שיברכו ויאמרו אלקי אבות ישראל, ואין הדברים נראין אלא שמברכים להדיא כישראל הגמור אלא שלהוציא אחרים '''נראה הדבר למעשה''' כדבריהם: &lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בסוגיא זו&lt;/big&gt;''' אמרו בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשה לבעלה ומאחר ששנה בן אצל עבד ואשה פירושו בקטן ואע&quot;פ שאינו מחויב מן התורה מברך לאביו, ופרשו בתלמוד המערב על מנת שיענה אמן על כל ברכותיו והביאו עוד שם כדתנינן מי שהיה עבד או קטן מקרין אותו עונה אחריו מה שהוא אומר אלמא עניית אמן ועניית מה שהוא אומר הכל אחד, ונראה משם אפילו היה האב מחויב מן התורה אלא שבסוגיא זו פירשוה כשלא אכל האב אלא שיעור חכמים, ושמא שלא בעניית אמן נאמרה אבל בעניית אמן אך במחויב מן התורה כן, ומכל מקום מזולזל הוא אדם שהוא צריך שיברכו לו אחרים שאין רואין להוציא אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכים לו תבא מארה לבן עשרים שצריך לבן עשר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בתוספתא&lt;/big&gt;''' ראיתי דברים ארוכים בענינים אלו והוא שאמרו הכל חייבין בברכת המזון כהנים לויים וישראלים גרים ועבדים משוחררים חללים נתינים ממזרים סריס אדם סריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כלם חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום ואנדרוגינוס מוציא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים חייבים ואין מוציאים את הרבים, באמת אמרו אשה מברכת לבעלה בן לאבין ועבד לרבו וכו', וודאי יש בה דברים שאי אפשר ליישבן ונראה שאין לסמוך עליה ברוב ענינים שבה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מגדולי המפרשים&lt;/big&gt;''' פרשו כזית וכביצה שמן התורה צריך לברך בהן אע&quot;פ שנאמר בתורה ושבעת הוא על דרך שדרשו רבותינו ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה, אבל אככילה אף בכזית חייב לברך מן התורה, ומכאן למדו רבים שצריך לשתות קודם ברכה ואם לא שתה אינו מחויב מן התורה ואינו מוציא את המחויבים מן התורה, והדברים נראים שלא נאמר כן אלא מן הסתם ומכל מקום מי שאכל אע&quot;פ שלא שתה מחוייב הוא מן התורה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה החמישית&lt;/big&gt;''' בעל קרי מהרהר בלבו וכו', הכונה לבאר בזה הפטורים מחמת טומאתן ועל אי זה צד הם פטורים, וענין הדברים הוא שעזרא הסופר תקן להם לישראל הרבה תקנות כמו שהוזכרו בבבא קמא פרק מרובה {{הפניה-גמ|בבא קמא|פב|א}} ואחת מהן שתקן שכל מי שרואה קרי הן שראהו על ידי ששמש מטתו והוא הנקרא בסוגיא מרגיל, הן שאירע לו קרי אפילו בחלום והוא הנקרא בגמ' לאנסו, לא יקרא את שמע ולא יתפלל ולא יעסוק בתורה עד שיטבול טבילה גמורה בארבעים סאה ולא תקן דבר זה בשאר טמאים שעיקר כונתו היתה בזו מפני שטומאה זו באה על ידי הרהור ומחשבה מזולזלת וקלות ראש, וכדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים והודיעו במשנה זו שאם הוא בעל קרי והגיע זמן ק&quot;ש ולא טבל ומתירא שיעבור הזמן קודם שיטבול מהרהר בלבו ק&quot;ש בכונת הלב הואיל וק&quot;ש מן התורה, ולצורך טבילה זו אינו מן התורה אין ראוי להפקיעה מזמן הראוי לה מכל וכל, אבל אינו מברך לפניה ולאחריה אפילו על ידי הרהור שהברכות אינן אלא מדברי סופרים ודחו אותם לגמרי מפני טומאת דבריהם, ואע&quot;פ שיש בברכה אחרונה הזכרת יציאת מצרים שהיא מן התורה כדכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך מכל מקום כבר הזכירה על ידי הרהור בפרשת ציצית, וכן על המזון מברך לאחריו שהוא ברכה מן התורה כדכתיב ואכלת וברכת על ידי הרהור, אבל לא לפניו אפילו בהרהור שאין חובת ברכה לפני המזון אלא מדברי סופרים מפני שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, ותפלה מיהא אינו מהרהר ביה כלל כמו שיתבאר בגמ' ופירשו הטעם בסוגיא מפני שהוא דרבנן ולדעת הפוסקים בה שהיא דאורייתא נפרש בה שהמטבע והזמן מכל מקום דרבנן ומתוך שאין זמנה מן התורה אינו צריך להרהר בזמן הקבוע לה וכל שכן שאין בה קבלת עול מלכות וייחודה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ובתלמוד המערב&lt;/big&gt;''' יש דברים נראים כחולקים עם משנתנו שאמרו שם מהו מהרהר ברכות כלומר אבל בק&quot;ש דוקא בהוצאת שפה בלא השמעת אזן והוא שאמר שם בר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ר&quot;ל בהוצאת שפה בלא הרהור, ומכל מקום ירושלמי במקום בבלי אינה משנה ואם כן הרהור שבמשנתנו אגופה דק&quot;ש איתמ, אבל ברכות אף בהרהור לא ויש מפרשים הרהור על אזכרות שבה אבל כל הפרשה קורא בלא השמעת אזן ואף הם מפרשים כן הירושלמי והאזכרות הוא קורא ברכות, ואין אלו אלא דברי נביאות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ור' יהודה&lt;/big&gt;''' אומר לפניהם ולאחריהם פרשו בגמ' לדעת ר' יהודה על מה שאומר שמברך לפניו ולאחריו שלא בהרהור אלא בדבור גמור וכן הדין בק&quot;ש, ופירשו בגמ' טעמו מפני שמותר הוא ברגילות ר&quot;ל בדברים הרגילים אצלו דשאינו צריך בהם להאריך כהצעות טעמי הדבר וכן בדברים קלים שאין צריכים לכך כהלכות דרך ארץ ודומיהם ואף אלו כיוצא בהן,'''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' והלכה כתנא קמא, אלא שבזמן הזה אין לנו בה דין ודברים שטבילה זו כבר בטלוה כמו שיתבאר, ודינים אלו שבאו על משנה זו בגמ' אלו הן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שביארנו&lt;/big&gt;''' במשנה שבעל קרי מהרהר בלבו לא יצא בהרהור זה וצריך לחזור ולקרות בשפתיו אחר טבילה שההרהור אינו כדבור כלל ושמא תאמר אם כן למה מהרהר, הצריכוהו בהרהור זה שלא יהו כל העולם עסוקין במצות קבלת עול מלכות שמים והוא יושב ובטל ממנה בפניהם הא אם לא היה בצבור פטור מהרהור וכן כתבוה גדולי המפרשים וקצת גאוני ספרד, ומכל מקום לי נראה שאף בינו לבין עצמו חייב הואיל והיא שעת קבלת ייחודו לכל וכשמהרהר ביחוד השם עומד לו ברתת וביראה עד שיראה כמתעסק ביחודו של מקום, ומכל מקום אין שום אדם יוצא ידי חובתו בהרהור עד שיקרא, אבל אם קרא אע&quot;פ שלא השמיע לאזנו יצא:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
===[[ברכות כא א|דף כא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כא א/&gt;
'''&lt;big&gt;דברים&lt;/big&gt;''' שאין אדם חייב אלא מדברי סופרים יש מי שאומר שאדם יוצא בהן בהרהור ואין צריך להוציא בשפתיו, ואין הדברים נראין שאין להרהור עקר לכלל העולם והוא שאמרו במלאכת דבור אסור הרהור מותר, ומה שאמרו אסור להרהר בבית המרחץ ובבית המרחץ ובבית הכסא שמא משום שנא' והיה מחניך קדוש, ואף בזו תלאוה בתלמוד המערב במחלוקת והוא שאמרו שם מהו להרהר בבית המרחץ ובבית הכסא חזקיה אמר מותר ור' יוסה אמר אסור אמר ר' זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבריתיה אמר ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סבר קשי דטבול יום תמן סבריתיה, ומה שאמרו לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא כבר פרשנוה בהוצאה בשפתים, ואף מה שאמר ר' מאיר אחר כונת הלב הן הן הדברים יש מפרשים אותה בהנעה בשפתים או שמא לר' מאיר שטה אחרת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;חייב אדם&lt;/big&gt;''' לברך ברכת התורה קודם קריאה שנא' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו אבל לאחריה אין חייב לברך בה מן התורה אלא מדברי סופרים, והפך הדברים במזון שברכה לאחריה מן התורה ושלפניה מדברי סופרים::&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;יש שואלים&lt;/big&gt;''' ק&quot;ש תורה היא והיאך אמרו במשנתנו שאינו מברך לפניה אף בהרהור והרי ברכה לפניה מן התורה, מכל מקום הואיל ואין הדבר ניכר להיותם ברכות מיוחדות לק&quot;ש שהרי ענינים בפני עצמן הם ולא ברכות מיוחדות כגון אשר קדשנו וכו' לקרוא את שמע או אשר בחר בנו וכו' מקפידים בהם להקל עליהם במקום טומאה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שנסתפק&lt;/big&gt;''' לו אם קרא את שמע אם לאו חוזר וקוראה הואיל וק&quot;ש מן התורה וקוראה בברכותיה שכל שהוא מספק בדבר שמן התורה יש לו עליו לברך ואין בו חשש ברכה לבטלה הואיל והוא דבר שבודאי היה בו חיוב, אבל דבר שלא היה בו חיוב בודאי מעולם כגון ערלה כבושה אע&quot;פ שחיוב מילה מן התורה אין בו ברכה לדעת קצת, ויש שמברכים אף בזו להטיף דם ברית כמו שיתבאר במקומו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ספק אמר&lt;/big&gt;''' אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר שהרי יש בו הזכרת יציאת מצרים מן התורה כדכתיב למען תזכור וכו' כל ימי חייף ומכל מקום אם אמר פרשת ציצית אינו חוזר באמת ויציב מספק שהרי יצא ידי חובת הזכרת יציאת מצרים ואם מפני שהיא ברכת ק&quot;ש ברכות אינו חוזר בספקן שהברכות מדברי סופרים הם ויש אומר אף בודאי שלא בירך הואיל וכבר נעשית המצוה, ואינו כן שברכות אלו ענין בפני עצמו הן כאשר ביארנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;נסתפק בשניהם&lt;/big&gt;''' ר&quot;ל בפרשת ויאמר ובאמת ויציב יש מי שאומר שחוזר בשניהם ויש מי שאומר שאינו חוזר אלא לפרשת ויאמר, ושאר מצות שנסתפק אם עשאן אם לאו יש אומר שחוזר לעשותם בלא ברכה ויש אומר אך בברכה, יש מי שאומר מאחר שאמת ויציב מן התורה ותפלה מדרבנן ראוי להפסיק באמן בין גאל ישראל לתפלה שסוף ברכותיו הוא כשם שמפסיק בברכת המזון בין בונה ירושלים להטוב והמטיב שג' ברכות מן התורה והטוב והמטיב דרבנן, ומכל מקום אנו אין נוהגין כן, ויראה סעד למנהגנו שמאחר שאנו אומרים פרשת ציצית הרי חזרו שתיהן מדרבנן כמו שכתבנו או שמא תפלה דאורייתא כמו שביארנו, ומכל מקום יש לומר שאף כשיהיו בשתיהן שתיהן דאורייתא או שתיהן דרבנן אומר אמן שלא הוצרכנו בברכת המזון לבא בה מטעם שהג' מן התורה והרביעי אינה מן התורה אלא מפני שארבעתן מכלל ברכת המזון אבל בזו הרי גאל ישראל סוף לברכת ק&quot;ש וק&quot;ש ותפלה ענינים חלוקים הם ומשום הפסק לסמיכת גאולה אין כאן שאין אמן הפסק כמו שביארנו בקונדרס מיוחד בפני עצמו בענין אל מלך נאמן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהתפלל&lt;/big&gt;''' אינו חוזר ומתפלל חובה אלא בתורת נדבה אבל ק&quot;ש וברכותיה אינו קוראן בתורת נדבה אחר שקרא, ספק התפלל ספק לא התפלל חוזר ומתפלל על דעת שאם לא התפלל תהא תפלה זו עולה לחובה ואם התפלל נדבה, תפלה זו שהוא מתפלל נדבה גדולי המחברים כתבו שצריך לחדש בה דבר בכל ברכה מן האמצעיות ואם חדש בברכה אחת דיו, וגדולי המגיהים כתבו עליהם שאף בלא חדוש הוא מתפלל נדבה ואנו מכריעים שבספק התפלל ודאי אין צריך לחדש בה כלום אבל בהתפלל ודאי צריך לחדש, הורו גדולי הפוסקים שאין דברים אלו אמורים אלא ביחיד אבל בצבור אין מתפללים נדבה ואין הצבור מביאים קרבן נדבה, ומגדולי תלמידיהם חולקים עליהם ממה שאמרו בספרי תקריבו את קרבנכם מלמד שהיא באה נדבת צבור ומכל מקום אנו משיבים עליה שלא נאמרה אלא ממותר הלשכה הא מכל מקום אין צבור מביאין נדבה מתחלה, אלא שהדברים נראים לי ממה שאמרו ברביעי של פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|נד|ב}} שט' באב אינו כתענית צבור לענין תפלת נעילה והקשו והא אמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו ותרצו התם חובה הכא רשות, כלומר בשאר תענית צבור חובה מתקנת חכמים ובט' באב רשות ומתורת נדבה וודאי על הצבור הוא אומר כן, ולדבריהם אפשר לפרשה ביחיד אלא שהדברים רחוקים, וכן יש מי שאומר מכאן לדעת גדולי הפוסקים על צבור שנסתפקו אם התפללו אם לאו שאין חוזרים ומתפללים, וכן הורו גדולי המחברים שאסור להתפלל בנדבה בשבתות ובימים טובים שהרי אין מקריבים בהם קרבן נדבה וכן הורו שתפלת מוסף אין מתפללים אותה נדבה הואיל וקרבן מוסף אינו בא בתורת נדבה, וגדולי המפרשים באים באיסור נדבת שבת ויו&quot;ט מצד אחר והוא ששבת וי&quot;ט אין בהם אלא ברכות של הודאה וכל שהודה וחוזר ומודה באותם הנדבות בעצמן ברכה לבטלה הן, וכן ברכות יוצר וברכות ערבית וברכת המצות וברכת הפירות והודמה להם מברכת הודאה.&lt;br&gt;
זה שאנו נוהגים להיות מי שכבר התפלל עובר לפני והרי אין צבור מתפללים נדבה יש לפרש שזה אינו תפלת נדבה אלא להוציא את שאינו בקי ואת שאינו יכול לכוין תפלתו או בראש השנה ויום הכפורים אף הבקי ומכל מקום בתפלת ערבית הואיל ועיקרה רשות יש חולקים לומר שאם התפלל בינו לבין עצמו אינו עובר עליה לפני התיבה ויש מדמין אותה לשאר התפלות הואיל ועכשיו קבועה חובה, ולדעת זה אף הם רוצים לומר שמתפלל אותה בקול רם שאם בלחש היאך הוא מוציא בה שום אדם ומתוך כך נראה בתפלת ערבית שאם התפלל יאמר ק&quot;ש בברכותיה כמנהגו עד ועל כל מעשיו ושותק עד שיתפללו הצבור שמנה עשרה ואומר קדיש, וכן ראינו לקצת חזנים בקיאין שהיו עושים כן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היה עומד&lt;/big&gt;''' בתפלה ונזכר שכבר התפלל פוסק ואפילו באמצע הברכה ואינו יכול לסיים אף על דעת נדבה הואיל והתחיל בה בתורת חובה, ויש מפרשים שפוסק מתורת חובה ומסיים בתורת נדבה, ומביאים ראיה ממה שאמרו בתלמוד המערב היה עומד ומתפלל ונזכר שהתפלל רב אמר חותך ושמואל אמר אינו חותך שמעון בר בר בשם ר' יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו, ומכל מקום אין הדברים נראין לי שאילו חלק ר' יהודה עם ר' יוחנן היה לו לומר ופליגא וכו', ובתלמוד המערב נראה לי שחזרו בהם והוא שאמר אחריו ר' זעירא בעי לי מילתיה דר' יוחנן אמירא ספק התפלל ספק לא התפלל ר' אבהו בשם ר' יוחנן אל יתפלל ר' חנינא לא אמרה כן אלא הלואי מתפללים כלומר לא אמר שלא יתפלל אלא שיתפלל ומכל מקום בספק התפלל אמרה ולא על נזכר שהתפלל, וגדולי המפרשים מתמיהין תפלה שהוא רחמים למה נאסור בה כלל בנדבה, ובמחילה מהם אין כאן תימה שכל ברכות של חיוב אחד, אחר שבירכן למה חוזר בהם ואם ירצה להרבות בתפלה ירבה בבקשות ובתחנונים אבל חזרת ברכות לבטלה למה וכן מוכיח ממה שאמרו בסמוך אם אין יכול לחדש בה דבר אל יתפלל משמע דעכובא קאמר ותפלת ערבית מיהא כתבו גדולי המחברים הואיל וכל עצמה אינה אלא נדבה פוסק: &lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהתפלל&lt;/big&gt;''' ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בה דבר כגון שצריך להתפלל על איזה דבר שהוא מעין הברכות יתפלל בתורת נדבה ואם לאו אל יתפלל אף בנדבה, ואף לדעת האומרים שאין תפלת נדבה צריכה חדוש כגון זה שהתפלל ביבחיד ועכשיו מתפלל בצבור אין מה שהתפלל ביחיד נחשב כל כך וחזרה נדבתו מעין חובה ומפני זה צריך שיחדש בה לדבר לקבוע בעצמו שנדבה היא: &lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיה&lt;/big&gt;''' עומד בשבת ומתפלל והתחיל בברכת חול ונזכר שהוא שבת גומר אותה ברכה שהתחיל וחוזר לו לברכה אמצעית של שבת, ורוב מפרשים מסכימין שלא נאמרה גומר את הברכה אלא בתפלות שאדם מתפלל בהם שמנה עשרה בחול כגון שחרית ומנחה וערבית אבל מוסף הואיל ואף בחול אין מתפללין בו שמנה עשרה אף זה פוסק לאלתר באמצע ברכה, ואף גדולי המחברים כתבוה כן אלא שגדולי המפרשים חולקים לומר שאך במוסף גומר, ואף הם מביאין ראיה ממה שאמרו בתלמוד המערב בפרק תפלת השחר כמה ישהא בין תפלה לתפלה ר&quot;ל בין שחרית למוסף כדי הלוך ד' אמות רב אמר צריך לחדש בה דבר ר' זעירא בעי קמוי דר' יוסי מהו צריך לחדש בה אמר ליה אפילו אמר ונעשה לפניך את קרבנות חובותינו בתמיד יום ובקרבן מוסף, נראה שהם מפרשים אותו בהתפלל תפלת חול במוסף וחדש בה לשון מוסף שיצא כלומר אע&quot;פ שבירך י&quot;ח של חול אלמא שאם התחיל במוסף בשל חול גומר את הברכה, ומכל מקום אין כאן ראיה גמורה שאפשר שאינו אלא פי' לצריך לחדש בה דבר בברכה רביעית כלומר שיהא של מוסף אבל כל שהתחיל בשל חול פוסק אף באמצע ברכה, ומכל מקום לדעתי בברכת חונן הדעת ראוי לגמור מפני שיש לה סרך מקום אף בשבת והוא שאמרו בתלמוד המערב היה מתפלל והתחיל בברכת חול אתפלגין חד אמר פוסק וחד אמר גומר הכל מודים בחונן הדעת שגומר ואתיא כרבי דאמר רבי תמהני מפני מה בטלו חונן הדעת בתפלה בשבת אם אין דעה תפלה מנין: &lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היה עומד&lt;/big&gt;''' בשבת והתפלל תפלתו בנסח של חול ולא הזכיר בתפלתו שבת, כלל גדולי הדורות שלפנינו כתבו שמחזירין אותו כדין כל טועה בימים שיש בהם קרבן מוסף שמחזירין אותו כמו שיתבאר, וגדולי המחברים נראה שפסקו שאין מחזירין אותו, ויראה לי שאין טענה על דבריהם משמועת ימים שיש בהם קרבן מוסף שמאחר שהשבת תדיר הוא אין הזכרתו מעכבת בו, אלא שאני מפקפק בה  שהרי לענין ברכת המזון כל שפתח בהטוב והמטיב חוזר כמו שיתבאר אלא שאפשר שחדש בה דבר לענין שבת:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כא א/&gt;
===[[ברכות כא ב|דף כא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;
'''&lt;big&gt;מי שנכנס&lt;/big&gt;''' לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללים אם יכול להתחיל בתפלתו ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור לקדושה, יתפלל עד שיגיע שליח צבור לקדושה ויאמר קדושה עם הצבור מפני שהיחיד אינו אומר קדוש בתפלת עצמו וצריך לו להשתדל לאמרו עם הצבור, שמא תאמר יתפלל ויפסיק לקדוש אינו ראשי שאין מפסיקין בתפלה לא לקדושה ולא לקדיש ולא לברכו ולא למודים ולא לשום דבר ומכל מקום גאונים הראשונים כתבו שאם מתחיל בתפלתו עם שליח צצבור וקורא עמו מלה במלה עד שמגיע לקדושה עונה ואין זה נקרא הפסקה, וגדולי המפרשים מוסיפים בדבריהם שאף נסח הקדושה ר&quot;ל כתר יתנו וכו' או אי זה נסח שיאמר הוא צריך לאומרו מלה מלה שיראה לגמרי כעושה עצמו טפל לתפלת החזן, ויש מי שאומר שאינו צריך אלא שיתחיל וימתין אחר מחיה המתים עד שיגיע ש&quot;צ לשם ויענה עמו, ומכל מקום היה עומד בשאר מקומות של תפלה כשהגיע ש&quot;צ לקדוש אינו מפסיק אלא שותק ויוצא ידי שתיהן שהרי שומע כעונה, ויש חולקים לומר שלא לשתוק '''ואין הדברים נראין,''' וברכת ק&quot;ש כבר ביארנו שמפסיקים בהם לקדושה וקדיש על הצדדים שהזכרנו בפרק היה קורא:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;יש מי שאומר&lt;/big&gt;''' שדין מודים ודין קדוש שוים בענין זה ומי שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללים אם יכול להתחיל ולגמור עד שיגיע ש&quot;צ למודים ויכרע עם הצבור יתחיל ואם לאו לא יתחיל ואע&quot;פ שהיחיד אומר מודים מכל מקום כל שהכל כורעין והוא אינו כורע זילא מילתא, '''ואין הדברים נראין''' ואין לחוש אלא לקדושה אבל לא למודים ולא לקדיש ולא לברכו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שאמרנו&lt;/big&gt;''' שאין היחיד אומר קדוש, בקדושת שמנה עשרה הדברים אמורים אבל קדושת יוצר אור ושל סדר קדושה ספור דברים הוא ויחיד אומרן בתפלתו, ויש חולקים בכך אלא שהדברים נראים כמו שכתבנו וכן כתבוה גדולי המחברים בתשובת שאלה אע&quot;פ שבקצת חבוריהם כתבוה בהפך ואותה שבסדר קדושה מיהא ר&quot;ל ובא לציון אין ספק שהיחיד אומרה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שמצא&lt;/big&gt;''' שליח צבור שמתחיל תפלת המנחה בקול רם וזה מתחיל תפלת ערבית וקורא עמו מלה מלה יש אומר שאין זה מפסיק לקדוש שלא התירו אלא בתפלה ששליח צבור אומר בה קדוש, אפילו היה ש&quot;צ מתחיל בתפלת יוצר וזה בתפלת מוסף יש שמפקפקים בזה הואיל ואין זו אותה תפלה בעצמה שש&quot;צ מתפלל ויש חולקים לומר שמפסיק ואומר קדושה רבה עם ש&quot;צ אע&quot;פ שתפלת היוצר אין בו קדושה רבה ואין בידינו להכריע:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ידעת&lt;/big&gt;''' שד' מיתות נמסרו לב&quot;ד סקילה שריפה הרג וחנק מכשפה ושוכב עם בהמה ובעל אוב וידעוני הרי הן בכלל הנסקלים והרבה מלבד אלו וכלן עם מחוייבי שאר מיתות יתבאר ענינים במס' סנהדרין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ&lt;/big&gt;''' שביאה דרך אישות אוסרת אותה לקרוביו מכל מקום ביאה שלא מדרך אישות אינה אוסרת, מכאן אמרו נושא אדם אנוסת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו ועיקר דבר זה יתבאר במס' יבמות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל המלמד&lt;/big&gt;''' את בנו תורה כאלו קבלה מהר סיני שנא' והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כא ב/&gt;
===[[ברכות כב א|דף כב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כב א/&gt;
'''&lt;big&gt;טבילה זו&lt;/big&gt;''' שתקן עזרא לבעלי קריין ראו הבאים אחריו שלא פשטה תקנתו בכל ישראל ושלא היו רוב הצבור יכולין לעמוד בה ובטלוה ואע&quot;פ שאין ב&quot;ד רשאי לבטל דברי ב&quot;ד חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין הואיל ולא פשטה גזרתו בכל ישראל ושאין רוב צבור יכולין לעמוד בה רשאין הם לבטל כמו שאמרו אי איכא גוי כלו אין וכו' ולפיכך בטלוה, יש מפרשים הטעם שחא נאמר אין ב&quot;ד יכול לבטל וכו' אלא במה שנתקן מחמת גדר אבל מה שתקן מקראות והם רואים לפרשם בדרך אחרת רשאים, והם מפרשים ענין לבעל קרי שאסור בדברי תורה כלומר מהיכן יצאה לעזרא תקנה זו ואע&quot;פ שאמרו עזרא תיקן כדאמרינן בעלמא דריש והתקין או זו דרש והתקין, והוא דרשה מדכתיב והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת מה להלן בעלי קריין אסורים וכו' והם באו לדרשם על המלמד את בנו תורה שהוא כאלו קבלה מהר סיני, וכיוצא בזה רשאין לבטל שלא מסרן הכתוב אלא לחכמים שבכל דור ודור, וכבר כתבנו כיוצא בה במס' ע&quot;ז במה שראו לתקן מחמת איסור ונמצא שאינו ולפיכך בטלוה, ומכל מקום כדי שלא תעקר מכל וכל העמידוה על נתינת ט' קבין על גופו שכך שיערו שכל הגוף עולה בהם דרך נתינה ואחר כך בטלו גם כן נתינה זו, כלל גדול אמרו אין דברי תורה מקבלים טומאה מכל מקום טבילה זו קדושה גדולה היא וכל המחמיר בה תבא עליו ברכה ומפני זה נהגו לטבול ערב ר&quot;ה ויום הכפורים שהם ימי סליחה ותפלה יתרה ולא עוד אלא שכמה פעמים אדם ניצל מעבירה בסיבתה, בסוגיא זו אמרו מעשה באחד שתבע את האשה לדבר עבירה אמרה לו ריקה יש לך מ' סאה שאתה טובל בהן מיד פירש, ובתלמוד המערב אמרו עד שהיו מחזירין היכן הן טובלים עברו עוברים ושבים ובטלה העבירה, ויש פוסקים שנתינת ט' קבין לא נתבטלה לתפלה ואין הדברים נראין ואע&quot;ג דבטלוה לנתינה והם הזכירו עיקר התקנה והרי בכלל אמרו אין דברי תורה מקבלים טומאה וכך אמרו מעשה באחד שהיה מגמגם וקורא ר&quot;ל שהיה בעל קרי ולא רצה לקרות בביאור ובחתוך לשון ואמרו פתח פיח וכו שאין דברי תורה מקבלים טומאה והרי לא היתה שם לא טבילה ולא נתינת ט' קבין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ראה קרי&lt;/big&gt;''' בליל יום הכפורים הואיל וטבילת בעל קרי בזמן הזה אינה בכלל תקנה אינה נקראת טבילת מצוה ואסור לו לטבול, ומה שאמרו בתלמוד המערב מעשה בר' יוסה שראו אותו טובל בצנעה ביום הכפורים בזמן התקנה היה, ויש חכמים שמתירים בכך שמכל מקום סרך מצוה יש בדבר, ומקצת חכמים ראינו שלחשוה לתלמידיהם בצנעה גדולה, מכל מקום טבילות אינן אלא מנהג ואין מברכין עליהם ומה שנתגלגל כאן בזב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע ומשמשת וראתה יתבאר במשנה אחרונה, וכן מה שהביאו כמאן דמהדר אמיא בענין ק&quot;ש ביארנו בפרק שני:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ראשית הגז&lt;/big&gt;''' אינו נוהג בחוצה לארץ והוא הדין למתנות כהונה ר&quot;ל זרוע לחיים וקיבה שאין נוהגות בזמן הזה, וגדולי עולם הורו על מתנות כהונה שנוהגות שלא נאמר בראשית הגז אלא מפני שהוקש למעשר בפסוק אחד ראשית דגנך וכו' וראשית הגז צאנך תתן לו אבל מתנות כהונה נוהגות, וכן נראה דעת גדולי הפוסקים וגדולי המחברים ודבר זה מתבאר במס' חולין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שזורע&lt;/big&gt;''' חטה ושעורה בתוך הכרם הנטוע או שזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד חייב משום כלאי זרעים (ואין כלאי זרעים נוהגים אלא בארץ, זרע חטה ושעורה וחרצן או שעורה וחרצן גדולי הדורות שלפנינו כתבו שאין לייב כלום אלא שראיתי לגדולי המפרשים שחייב משום כלאי זרעים) ומשום כלאי הכרם ואם היה בארץ לוקה שתים זרע חטה ושעורה לבד חייב משום כלאי זרעים ומכל מקום דין כלאי הכרם אין בו אלא בשני מינים וכרם דכתיב כרמך לא תזרע כלאים, כרמך וכלאים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שאמרנו&lt;/big&gt;''' שאם זרע חטה וחרצן או מין אחד בכרם יראה מלשון גדולי המחברים שלא נאמר אלא לענין מלקוטת כלומר שאינו לוקה בכך אבל באכילה מכל מקום אסור, ולא עוד אלא שאף בהנאה אסור לדעת קצת והוא שאמרו המעביר עציץ נקוב בכרם קידש, וכן מחיצת הכרם שנפרצה ונתיאש הימנה ולא גדרה קידש, וכן המקיים קוצים בכרם וכן המסכך גפנים על תבואתו של חברו קדש שלמדת מכלם שבמין אחד וכרם הוא נאסר, וכן אמרו במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קלט|א}} כשותא בכרמא עירובא, ויש מתירים בכל אלו בהנאה אלא שאוסרים בכלם באכילה, וקשה לי לדעתם אם כן למה נהגו כר' יאשיה אלא שגדולי הדורות הכריעו שכל שזרע שני מינים בכרם או חטה ושעורה וחרצן שלא במפולת יד אלא בזה אחר זה אסור בהנאה אלא שאינו לוקה על הזריעה, הא מין אחד בכרם או חטה וחרצן מותר אפילו באכילה ובזו אמר שנהגו כר' יאשיה, ושמועת עציץ נקוב יש לפרשה כשיש שם שני מינים ר&quot;ל חטה ושעורה ושאר השמועות כל שאתה יכול לפרשם בשני מינים וכרם מוטב וכל שאין אתה יכול לפרשו כן אתה דוחהו מכח שמועה זו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שאמרנו&lt;/big&gt;''' בחטה ושעורה הוא הדין לכל שני מינים שמחמשת המינים אבל כל שלא מחמשת המינים אין בו אלא בנבוס ולוף מפני שהם דומים לתבואת הכרם שאינן עושות אלא אחת לג' שנים וכן היא במשניות בשני של כלאים ומכל מקום אסור מדבריהם, ודברים אלו קצרנו בהם כאן מפני שכבר הכרענו בהם בכדי הצורך בראשון של קדושין בע&quot;ה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כב א/&gt;
===[[ברכות כב ב|דף כב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה הששית&lt;/big&gt;''' והיא מענין משנה שלפניה והכונה לבאר בה אותן הפטורים מחמת טומאתם ששכחו והתחילו לקרות או להתפלל היאך יעשו וכן אם היה המקום מלוכלך היאך הוא צריך להרחיק ואמר על זה היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי וכו' לא יפסיק מכל וכל אלא יקצר ולא יאמר אלא פתיחה וחתימה כגון ברך ה' אלקינו את השנה הזאת בא&quot;י מברך השנים, וכן בכל הברכות וכן בדברי תורה פירשו בגמ' שהוא מגמגם וקורא הא אם לא התחיל לא יתחיל אף בהרהור כמו שהתבאר בסוגיא למעלה בשמועת הרהור כדבור ופירשו הטעם בהדיא מפני שתפלה דרבנן, וזו קשה לגדולי המחברים שפסקוה מן התורה, אלא שאפשר לפרשה על הנסח ועל הזמן כמו שפירשנו במשנה שלפניה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ירד לטבול&lt;/big&gt;''' קודם שיקרא אם יכול לעלות מן המים ולהתכסות בבגדיו ולקרות עד שלא יהא הנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו ומתירא שלא יקרא בעונתה יתכסה במים מפני שהוא ערום ויקרא כדי שיתפלל תיכף שיצא מן המים עם דמדומי חמה ומשנה זו אין לה מקום בזמן הזה שהרי בטלה טבילה זו ומכל מקום למדנו שהעומד בתוך המים ערום יכול להתכסות במים ולקרוא, ומפרש בגמ' שצריך הוא למברך לעוכרן ברגליו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולא יתכסה&lt;/big&gt;''' לא במים הרעים ר&quot;ל מים סרוחים ולא במי משרה ר&quot;ל ששורין בה פשתן מפני שריחן רע עד שיטיל לתוכן מים ובגמ' תמהו על זה כמה מיא רמי ואזיל כלומר מה יעשה זה לנהר נובע שיוכל להעביר את הריח ומפרש לה [בדפוס לא] שעל מי רגלים הוא שנויה כלומר לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי משרה ולא יקרא במקום שיש בו מי רגלים עד שיתן לתוכן מים ומפרש בגמ' רביעית:&lt;br&gt;
&lt;big&gt;'''וכמה ירחיק'''&lt;/big&gt; מהם מכל אלו הנזכרים ומן הצואה ד' אמות ומפרש בגמ' דדוקא כשמניח הצואה לאחריו אבל לפניו כמלוא עיניו, '''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' וכלה הלכה היא ואע&quot;פ שאין לה מקום בזמן הזה אצל בעל קרי כמו שפירשנו מכל מקום למדנו ממנה שהקורא לא יתכסה במים הרעים ובמי המשרה ושלא יקרא במקום שיש שם מי רגלים עד שיתן לתוכן מים, כמו שמפורש במשנה, ודינים שבאו בגמ' אלו הן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיה מתפלל&lt;/big&gt;''' וראה צואה כנגדו יפסיק תפלתו וילך לו לפניו עד שתהא הצואה לאחריו ד' אמות ואם אי אפשר לו לילך לפניו כגון שהיה נהר מפסיק או כיוצא בזה וכן אי אפשר לו להפוך פניו לשם שמא צד מזרח הוא ילך לו לצדדין עד שתהא הצואה לצד אחר ולא לפניו אבל כל זמן שהיא לפניו לא יתפלל ואפילו העלים עיניו ממנה ואפילו היה בלילה שאינו רואה לה הואיל ויודע לשם כיון שאלו היה ביום היתה נראית לו, וכן פרשוה בתלמוד המערב ונוסח דבריהם ר' אילא וחבריה הוו יתבין ברמשא אמר מהו מימר כאן מילי דאוריתא אמר ליה מכיון דאלו הוה ביממא הוינן חמון מה דקמינן אף כדין אסור, ויש אומרים בסומא אחר שהוא יודע לשם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;התפלל&lt;/big&gt;''' ומצא צואה באותו מקום שהתפלל בו הואיל ופשע אין תפלתו תפלה וצריך לחזור ולהתפלל במקום אחר אבל כל שלא במקומו אע&quot;פ שמצאה בקרוב ד' אמות נראה שאין צריך לחזור, ויש אומרים של הצריכוהו לחזור אלא במקום שהיה לו לחוש לצואה כגון מקום המוחזק בכך כגון הולך בדרכים וכיוצא בהן אבל במקום שלא היה לו לחוש בכך אינו פושע ואינו צריך לחזור, '''ואין נראה לי, שכל שמצא במקומו פושע הוא:'''&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היה עומד&lt;/big&gt;''' בתפלה ויצאו לו מי רגליו ושתתו לו על ברכיו מצד שאינו יכול לעמוד, פוסק וממתין עד שיכלו המים וכשיכלה העמוד אע&quot;פ שבשרו טופח בהן ומי רגלים בקרקע או אף על בגדיו חוזר ומתפלל הואיל וגופו או בגד עליון שלו מכסתן, ויש אומרים שחוזר ומתפלל בהרחקת ד' אמות או בנתינת מים על מקום מי רגלים הן על קרקע הן על בגדיו, והיכן הוא חוזר למקום פסק שמה שהתפלל מכל מקום על נכון התפלל דגברא חזיא הוא כלומר ראוי היה להתפלל, ומכל מקום גדולי המפרשים פסקו דגברא דחזיא [אולי צ&quot;ל דלא חזיא, המעתיק] הוא וסופו הוכיח ואף בלא שהה חוזר לראש כדין הוצרך לנקביו ואינו יכול לעמוד, ולדעת האומר דגברא חזיא הוא מכל מקום אם שהה כדי לגמור את כלה מתחלה ועד סוף חוזר לראש, ובדבר הזה נשתנה דין תפלה מדין ק&quot;ש ומגילה והלל ושופר שבכלם אפילו שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק וכן דעת גדולי הפוסקים, וראיה להם שר' יוחנן אמרה כן באחרון של ר&quot;ה {{הפניה-גמ|ראש השנה|לד|ב}} שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא והקשו שם והא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, ותירץ הא דידיה הא דרביה, וחזרו והקשו ודידיה לא והא ר' אבהו הוה אזיל בתריה דר' יוחנן והוא קרי שמע מטא למבואות המטונפות ופסק אמר ליה מהו לגמרה אמר לי אם שהית כדי לגמור את כלה זיל הדר, ותירץ הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי כלומר שיהא צריך לפסוק למבואות המטונפות אלא לדידך שפסקתה להחמיר החמר אף בזו אבל לר' יוחנן אפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר אלא למקום שפסק, וכן יש מביאים ראיה ממשנת היה קורא בתורה שהרי בתורה יש בין פרשה לפרשה יותר מכדי שהיית כלה, אלא שזו אין בה הכרח שמא נזדמנה לו קריאת פרשה אחת והפסיק מעט וחזר ונזדמנה לו קריאה האחרת, וכן מביאין ראיה ממה שאמרו [לעיל י&quot;ג ע&quot;ב] על ר' שמע ישראל וכו' זו היא ק&quot;ש של ר' יהודה הנשיא כלומר שהיה שונה לתלמידיו וכשהגיע זמן ק&quot;ש קורא פסוק ראשון וחוזר ושונה ושאלו בה חוזר וגומרה או אינו חוזר וגומרה בר קפרא אמר אינו חוזר וגומרה ור' שמעון ברבי אמר חוזר וגומרה, ואמר לי בר קפרא בשלמא לדידי היינו דמהדר אשמעתא דיציאת מצרים אלא לדידך אמאי מהדר, ואמר ליה כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה, וודאי שר' שמעון ברבי היה בקי בעניניו של ר' יותר מבר קפרא וכן שלא ראינוה אינה ראיה ואף הוא לא היה אומר כן אלא ממה שהיה רואהו מחזר אחר שמועה של יציאת מצרים והרי שהה בנתים הרבה.&lt;br&gt;
ולדעת זה אין חילוק בין שהה מצד שאינו ראוי לקרות הן מצד עצמו כגון מים שותתין לו על ברכיו הן מצד המקום כגון מבוי המטונף ובין שהה לאי זו ססבה בכלן אינו חוזר לראש חוץ מן התפלה, ומכל מקום בתלמוד המערב שבפרק שני התבאר שר' יוחנן מודה בק&quot;ש שכל ששה כדי לגמור את כלה חוזר לראש אף שלא במקום דיחוי וכל שכן במקום דיחוי וכן פסקו רבי' אלא שהוא חולק עם תלמוד שלנו, וכן פרשו שם בשהיה זו שבקורא משערין אותה כלומר על הדרך שהוא רגיל לקרות, וגדולי המפרשים נוטים לומר שבשהה אין חלוק ביניהם שאף בק&quot;ש ומגילה והלל ושופר אם פסק מצד דיחוי כזה ושהה כדי לגמור את כלה חוזר לראש ואם מחמת דבר אחר פסק אף בתפלה חוזר למקום שפסק אפילו בשהה כדי לגמור, ומכל מקום דברי גדולי הפוסקים בתפלה עיקר שלעולם בשהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש הואיל ואין יכול לדבר בה מפני הכבוד ולא מפני היראה ואף בשהייה זו משערים על הדרך שהוא רגיל להתפלל אם במתון אם במהירות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ואע&quot;פ&lt;/big&gt;''' שכשהוצרך לנקביו ואינו יכול לעמוד אמרו תפלתו תועבה כמו שיתבאר מי רגלים אדם סבור לפעמים לעמוד בהם והרי הוא כאנוס, ואע&quot;פ שאמרו במי רגלים צריך שיתנגבו או שירחיק ד' אמות או שישלים עליהם מים קודם שיתפלל בכאן הקילו הואיל והתחיל להתפלל והעמידוה על דברי תורה שלא אסרה אלא כנגד עמוד ראשון כדי שלא יפסק תפלתו, ומכל מקום כבר כתבתי שאין הכל שוים בשטה זו יש אומרים שאף זה הואיל וסופו הוכיח שלא יכול לעמוד אין תפלתו תפלה ואע&quot;פ שלא שהה חוזר לראש וכן כתבתי כי יש אומר שמה שאמרו עד שיכלו המים פירושו עד שיתנגבו בכדי שלא יהא בהן להטפיח  ואם לא נתגנבו אלא שכלה העמוד צריך הרחקת ד' אמות או השלכת המים בבגדיו ולא נתנגבו צריך שיתן עליהם מים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;במס' מגילה&lt;/big&gt;''' {{הפניה-גמ|מגילה|כז|ב}} התבאר שהמטיל מים ירחיק ד' אמות וישהה עוד כדי הלוך ד' אמות כדי שיכלו ניצוצות ואחר כך יתפלל ויש מפרשים בה או ישהה ד' אמות ושמא תאמר והרי בהלוך ד' אמות שהה כדי הלוך ד' אמות פרשוה שאם הטיל מים בכלי והסירוה משם לאלתר צריך שישהה כדי הלוך ד' אמות ומי שהתפלל והוצרך להטיל מים מיד ישהה כדי הלוך ד' אמות וישתין שכל ד' אמות דמדומי תפלה בפיו, במסכת עירובין יתבאר שאם נפרצה חצר גדולה לקטנה אם היתה צואה בקטנה מותר להתפלל ולקרות את שמע בגדולה אלא אם כן היה שם ריח רע מפני שהיא מופלגת ממנה ואם היתה בגדולה אין מתפללים אף בקטנה שאין הקטנה אלא כקרן זוית לגדולה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כב ב/&gt;
===[[ברכות כג א|דף כג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כג א/&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהוצרך לנקביו&lt;/big&gt;''' אל יתפלל ואם התפלל אם היה יכול לעמוד על עצמו משעה שהתחיל בתפלתו עד שיעור פרסה תפלתו תפלה ואם לאו אין תפלתו תפלה וחוזר ומתפלל ובמי שהוצרך למי רגלים כבר כתבנו למעלה לדעתנו שאין הדין כן, זה שהוצרך לנקביו ולא יכול לעמוד שפסק ונתנקה כבר ביארנו שאין תפלתו תפלה ואחר שכן אפילו לא שהה חוזר לראש, לא היה צריך לנקביו בשעה שהתחיל להתפלל ובתוך תפלתו נאנס יש אומרים שאינו חוזר לראש שאין לומר בו תפלתו תועבה, אע&quot;פ שאמרנו ביכול לעמוד על עצמו שתפלתו תפלה צריך להזהר שלא יטמא אדם עצמו בשהיית נקביוף אמרו חכמים כל המשהה נקביו עובר משום בל תשקצ את נפשותיכם ולתפלה צריך להשתדל ולטהר עצמו שלא יב לידי טומאה בתפלתו שנא' הכון לקראת אלקיך ישראל וכשנכס לסעודה ראוי לו להשתדל לטהר עצמו קודם אכילה שלא יטרידוהו נקביו בשעת אכילה, ומה שנתגלגל כאן בקצת ספרים לגבל ולתפלה ולנטילת ידים עד ד' מילין כבר ביארנו בפרק שני:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ביארנו&lt;/big&gt;''' שקדושת תפלין יתירה לפיכך צריך אדם שיזהר שלא יקל בהם, מכאן אמרו אסור לאדם להכנס עמהם להשתין מים בבית הכסא קבוע והוא כל בית הכסא שהוכן לבית הכסא ושכבר הותחל להפנות בו, ולא סוף דבר שאסור ליכנס בו כדי להפנות שהרי בכל מקום אסור להפנות בהם ואפילו להפיח בהם שעיקר האסור כל הוצאת ריע רע וקדושה עליו, אלא אפילו להשתין מים אסור ליכנס בבית הכסא קבוע אבל בית הכסא עאי והוא מקום שהוכן לבית הכסא ולא הותחל עדיין להפנות בו מותר להכנס בו ולהשתין ותפליו בראשו ובזרועו וכל שכן במקום שאינו מוכן לבית הכסא כלל, וגדולי המפרשים אוסרים אף בשל עראי ואין גורסין בשאלה זו מהו ליכנס לבית הכסא קבוע שהרי צריך לחלוץ ד' אמות קודם לו, אלא בעראי שאלוה ואסרו, ומכל עיקר הדברים כגרסת הספרים ולא הצריכו לד' אמות אלא כשבר ליפנות שם כמו שיתבאר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בית הכסא&lt;/big&gt;''' קבוע עצמו מותר לעבור בו לפי דרכו ותפליו בראשו לא אסרו ליכנס בו להשתין מים אלא מגזרה שמא יפנה בהם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הרוצה להכנס&lt;/big&gt;''' לבית הכסא קבוע יחלוץ תפלין ברחוק ד' אמות ואוחזן בידו וגוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו כרוכים בבגדו וזה שאמרו שאוחזן בימינו אע&quot;פ שהנחת תפלין בשמאל טעם הדבר מפני שהוא צריך לקנח בשמאל כמו שאמרו אין מקנחין אלא בשמאל ולפיכך אוחזן בימינו כנגד לבו, ויזהר שלא יהא ראש הרצועה יוצאת מתחת ידו טפח ואין צריך לומר בקציצת התפלין ובקשריו ואין מניחם לא בחורים הסמוכים לבית הכסא ולא בחורים הסמוכים לרשות הרבים ולא באילנות שמא יאבדו, וכן כשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן, ואם היה בית הכסא עראי חולצן ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו קבוע, ולהשתין מים אע&quot;פ שיכול לעשות כן בעודן בראשו ובזרועו כמו שכתבנו לא יעשה כן ותפליו בידו משום ניצוצות אלא אם כן כרכן בבגדו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שפירשנו&lt;/big&gt;''' שאוחזן בבגדו ובידו ודיו, אין הדברים אמורים אלא ביום ויש שהות ביום כדי ללבשן אחר כן, ואין מטריחים אותו בהצנעה יתרה כל כך אחר שדעתו להחזיר וללבשן אבל בלילה אף ביום אם אין שהות ביום כדי ללבשן מטריחים אותו בהצנעה יתרה ומניחן בכיס שיש בחללו טפח שהוא מיוחד להצנעתן והוא שנקרא כאן כלי שהוא כליין אבל אם כיס זה אין בחללו טפח אין זה כסוי ובטל הוא אגב תפלין הואיל והוא מיוחד להצנעתן אבל אם הצניעו בכלי אחר שאינו מיוחד להם אפילו בפחות מחלל טפח דיו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כלי חרס&lt;/big&gt;''' המוקף צמיד פתיל שידעת עליו שהוא מציל מה שבתוכו באהל המת תדע שאפילו היה הכלי פחות מטפח מציל ואין אומרים בו טומאה בוקעת ונכנסת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;דברים הללו&lt;/big&gt;''' נאמרו בתפלין מפני שהפלגת קדושתן אינו אלא במקומן ר&quot;ל בראש ובזרוע אבל שאר ספרים שקדושתן בעצמן לא ראש ולא זרוע לא יפנה עמהם כלל אלא צריך להניחן מכל וכל ואפילו ספרי הגדה ומדרש:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כג א/&gt;
===[[ברכות כג ב|דף כג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;
'''&lt;big&gt;לא יאחז&lt;/big&gt;''' אדם תפלין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל מפני שהוא טרוד בשמירת תפלין וספר שבידו ותפלתו נפקעת, ולא ישתין בהם מים אע&quot;פ שמותר להשתין בעוד השתפלין בראשו כמו שכתבנו, ולא יישן בהם אפילו שינת עראי שמא יפלו מידו, ויש מפרשים שמא יפיח בהם שהרי כל שמונחים בראשו יכול לישן בהם שינת עראי כמו שיתבאר במס' סוכה [כ&quot;ו ע&quot;א] אלא שבכאן ענינה כשהתפלין בידו ומחשש שמא יפלו מידו, ולפי מה שיתבאר בשני של סוכה אם היו מונחין בראשו יכול לישן בהן שינת עראי ובלבד שיניח ראשו בין ברכיו שלא ירדם או שימסור שנתו לאחרים, ויש שמתירים שינת עראי אע&quot;פ שלא הניח ראשו בין ברכיו ולא מסר שנתו לאחרים ואין חוששין שמא ירדם, ויש אוסרים כל שינה שבעולם ממה שאמרו פרק במה טומנין [מ&quot;ט ע&quot;א] שצריכים גוף נקי כאלישע וכו' ופירשוה שלא יישן בהם ולא חלקו בין קבע לעראי ואף גדולי הפוסקים הביאוה אלא שנראה שעל אותה של מסכת סוכה הם סומכים וכשמונחות בידו לא עראי ולא קבע, מנחן אארעא ר&quot;ל בצדו ונתכסו בסודר מותר לישן בהם אפילו שינת קבע וכן אם היו תפלין כרוכין בידו על דרך שאין יכולים ליפול מותר לישן בהם אפילו שינת קבע ועיקר דברים אלו מתבארים בשני של סוכה ושם ביארנו בשינת עראי שהוא שיעור הלוך ק' אמה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בתלמוד&lt;/big&gt;''' בבא מציעא התבאר שאין נושאים שום דבר על ראש שיש בו תפלין אפילו מטפחת שלהן אין מניחים בו, ומה שאנו נוהגים להביא עליהם כובע של פשתן ובית ראש של גלימא נראה לי שכל שהוא דרך מלבוש מותר, ומגדולי המחברים כתבו שמותר לצנוף עליהם מצנפת, ויתבאר למטה בסוגיא זו שאסור לתלות התפלין ביתד ואע&quot;פ שהקציצה מונחת ביתד והרצועה תלויה אלא מניחן בתוך מקום כהנחת ספר תורה ואם הניחן בכיס ותלה את הכיס ביתד ותפלין בתוכה הרשות בידו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זה שאמרנו&lt;/big&gt;''' שלא יתפלל אדם ותפלין בידו וספר תורה בזרועו הוא הדין לכל דבר שהוא טרוד בשמירתו מחשש נפילתו, מכאן אמרו סכין וקערה וככר ומעות כיוצא בהן ר&quot;ל שכל אלו הוא טרוד בשמירתן, סכין שמתירא שמא יפול ויזקינו, וקערה שמא ישפך מה שבתוכה, ככר שמא יפול ויבא לידי מאוס, מעות שמא יפלו ויאבדו אבל דבר שאין בנפילתו חשש טירדא מותר ליטול בידו ולהתפלל ואע&quot;פ שבקושי התירו במס' סוכה להתפלל ולולב בידו עד שפירשו שחבוב המצוה הוא שהביאנו להתיר כן טעם הדבר מפני שאף שם יש לחוש שמא יפול ויותר האגד ונפקעת מצות זה אלי ואנוהו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בתשיעי של מציעא&lt;/big&gt;''' התבאר שהנושא משאוי על ראשו והגיע זמן תפלה פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל, של ד' קבין מניחו על גבי קרקע ויתפלל, ובתוספתא אמרו לענין ק&quot;ש הכתף אע&quot;פ שמשאוי על כתפו הרי זה קורא ובשעה שפורק וטוען לא יקרא ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרוק:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לעולם&lt;/big&gt;''' יהא אדם צנוע בבית הכסא ולא יגלה את בגדיו עד שישב ואף כשישב לא יגלה בין מלפניו בין לאחריו אלא כשיעור הצריך לו בצמצום והוא שאמרו כאן שבאיש מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחים ולאשה שאינה צריכה גלוי לפניה, לאחריה טפח ולפניה ולא כלום, ובתלמוד המערב נראה בהפך והוא שאמרו מפני שהאיש מפשיל לאחוריו כלומר מפניה ערותו לאחריו ואינו צריך גלוי לפניו אבל אשה צריכה גלוי לפניה מחמת ניצוצות וכן צריך בשעה שנכנס להפנות שיתרחק מכל אדם כמו שיתבאר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הנכנס לסעודת קבע&lt;/big&gt;''' חולץ תפליו שמא ישתכר ויתגנה בתפליו והדור הדבר שיניחם על שלחנו כדי שיהיו מזומנים לו להניחם אחר אכילה, והיכן הוא חוזר ומניחם בשעת ברכה והוא שאמרו עד זמן ברכה וממה שאמרו עד זמן ברכה ולא אמרו לאחר ברכה, דקדקו גאוני ספרד שקודם שיברך יסלק את השולחן ונוטל ידיו ומניחן ומברך ברכת המזון, ואע&quot;פ שאמרו תכף לנטילת ידים ברכה חיבת המצוה מכשרת, ואין זה הפסק הא כל שהם מונחים בראשו אפילו אכילת עראי אסורה לו וכן כתבוה גדולי המחברים.&lt;br&gt;
אחר שביארנו על התפלין שהם צריכים שמירה מכל דבר חול ראוי לחלוק מכבודם על הנטפלים להם וצריך להזהר בקדושת הסודר שאדם צר את התפלין בתוכו מכאן אמרו סודר שהוכן לצור התפלין וכבר הותחל לצור את התפלין אסור לצור בו מעות או להשתמש בו לדברי חול, אבל הזמינו לצור בו תפלין ולא צר בו מותר הזמנה לאו מילתא היא וכן אם צר בו התפלין במקרה שלא הוזמן הסודר לכך מותר לצור בו מעות אפילו בעשה שהתפלין בו ובלבד שלא יגעו המעות בתפלין, ומה שאמרו צורר אדם תפליו עם מעותיו הואיל ולא הוזמן לכך לא עם מעותיו ממש אלא שני קשרים בסודר זה אצל זה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אסור לאדם&lt;/big&gt;''' שיניח תפליו תחת מרגלותיו שזה דרך בזוי הוא אבל מניחן תחת מראשותיו בין כר לכסת ויזהר שלא יניחם כנגד ראשו שלא יניח ראשו עליהם ודי להם שיהיו מונחים בכלי אחד ותחת מראשותיו, ואם היה הכלי ארוך והניח ראשו על ראש הכלי ותפלין בראשו האחר מותר, וזהו שאמרו והא תני ר' חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו כלומר ולא חלק בין תחת ראשו ושלא מתחת ראשו ותירץ דמפיק ליה למורשא דכובע מלבר כלומר אותו הראש שהתפלין שם מוציא חוץ מראשו, ואם היתה שם אשתו עמו במטה אף זו מניחן תחת מראשותיו אלא שבזו צריך שיניחם כלי בתוך כלי שאינו מיוחד להם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בית שיש&lt;/big&gt;''' בו תפלין אסור לשמש מטתו אלא אם כן מניחן בתוך כלי המיוחד להם ואחר כך בתוך כלי שאינו מיוחד להם, ויש אומרים שהנחה בין כר לכסת עולה לו לאותו כלי שאינו מיוחד להם ודי לו בכלי אחד בהנחה בין כר לכסת, ומקצת חכמים היו נוהגים להניחן בתוך כלי שלהם על התיבה או על הכסא ומכסין אותן בבגד והיה אותו הבגד עולה להם בכלי שאינו מיוחד לכך, ומה שאמרו כאן באשתו עמו שאם היה מקום גבוה או עמוק שלשה מותר, '''נראה שאינה הלכה''' ואף גדולי הפוסקים והמחברים לא הביאוה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כג ב/&gt;
===[[ברכות כד א|דף כד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כד א/&gt;
'''&lt;big&gt;איש ואשתו&lt;/big&gt;''' שהיו ישנים במטה אחת אם היו פניהם איש אל אחיו אסורים לקרוא ק&quot;ש בתוך מטתם ואם היה זה מחזיר פניו לכאן וזה מחזיר פניו לכאן אע&quot;פ שמגבותיהן נוגעות זו בזו מותרים מתוך שלבו של אדם גס באשתו כל שאין פניו כנגד פניה אינו בא לידי הרהור, כלל אמרו בדבר זה אשתו כגופו אבל אם היו שנים אחרים ישנים אפילו שניהם אנשים או אפילו הם בניו ובנותיו אע&quot;פ שהחזירו פניהם זה לכאן וזה לכאן אין קורין אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם או שהם לבושים, ואם היו בניו בני ביתו קטנים עד י&quot;א לנקבה ועד י&quot;ב לזכר מותר בלא מחיצת טלית ואין הפרש בין בניו ובנותיו ואחרים, ויש חוככין בזו, ומכל מקום משום ואילך אסור אם הגיעו לכלל שדים נכונו ושערך צמח אבל אם לא הגיעו לכך מותר אף בגדולים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שהתרנו&lt;/big&gt;''' באיש ואשתו וכן בבניו ובני ביתו עמו דוקא שיצאו ראשיהם חוץ לטלית שמתכסים בהם שבהוצאת ראשיהם נראין כלבושין ואם לא הוציאו ראשיהן צריך שיהיו חוצצין לעצמן על לבן שלא יהא לבן רואה את הערוה שכל שלבו רואה את הערוה אסור לקרוא אפילו היה הוא לבדו ישן בטליתו ואין יכול להוציא ראשו חוץ לטלית שמתכסה בו צריך שיכסה את לבו שלא יהא רואה את הערוה, אבל אם הוציא ראשו חוץ לטלית אין צריך לחוץ כנגד לבו הרי היא כמי שלבוש טלית רחבה ואינו חוזר אזור, שאע&quot;פ שלבו רואה את הערוה מותר, וגדולי עולם הורו שאף זה צריך לחוץ על לבו וכן הלובש טלית רחבה צריך לחגור אזור להדקו שלא יהא לבו רואה את הערוה, '''ואין הדברים נראין''' וסמך לדברינו מה שאמרו [סוכה י' ע&quot;ב] הישן בכילה ערום יוציא ראשו חוץ לכילה ויקרא את שמע, ואף זו דוקא בשאין גבוה י' אבל גבוה י' לא יקרא שכל שהוא קבוע קביעותו עושהו כגבוה כמו שביארנו בראשון של סוכה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הערום&lt;/big&gt;''' אסור לברך ואפילו נתכסין ערותו יש לחוש לגלוי העגבות הא כל שנתכסו אף העגבות מותר וכן האשה יושבת על הקרקע וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה שלמטה בקרקע ר&quot;ל שתשוה רגליה ושוקיה וירכותיה זו לזו ומקום ערותה מתכסה ואף העגבות, אע&quot;פ שהן מגלות ובראייתן מיהא דין ערוה, פירושה כשהיא יושבת בקרקע והן טוחות בקרקע וכגון שהיה תיחוח קצת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;צריך לאדם&lt;/big&gt;''' שיזהר כשיקרא את שמע או יתפלל שלא יפנה עיניו לשום דבר המביא לידי הרהור, אפילו באשתו אמרו חכמים ראיית טפח באשתו בכל מקום שאין דרכו להגלות אסור בק&quot;ש אע&quot;פ שאינה אוסרת לדברי תורה שהראייה גורמת הרהור וכן שוק באשה ושער באשה הראוי להתכסות וקול של זמר באשה ערוה לענין ק&quot;ש, ובלבד במה שאין רגיל בה אבל פניה וידיה ורגליה וקול דבורה שאינה לזמר ושער היוצא חוץ לצמתה אין חושש להם וכן באיש יצא שער ערותו דרך בגדו אינו חושש, וכן כתבו אחרוני הרבנים ששער הבתולות אע&quot;פ שכלו מגולה מותר, אין הכונה אלא למסתכל, ובאשה אחרת אפילו באצבע קטנה כל שהוא מכוין לראות או לשמוע אסור בכל שעה להסתכל בה ולשמוע קולה אפילו קול שאינו של זמר, וכמו שאמרו ברב נחמן שאמר לרב יהודה לישדר מר שלמא לילתא ואמר ליה לא סבר לה מר קול באשה ערוה ומכל מקום אפשר לומר ששאלת שלום והשבתו כעין זמר הוא, ומה שהוזכר כאן בעניין תליית התפלין ביתד, כבר ביארנוה למעלה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כד א/&gt;
===[[ברכות כד ב|דף כד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כד ב/&gt;
&lt;big&gt;'''המתפלל'''&lt;/big&gt; אין ראוי שישמיע קולו אם יכול לכוין לבו בלחש, שהענין דומה כמי שסבור שבכך הוא נשמע יותר, אבל אם אין יכול לכוין את לבו בלחש מותר, ובצבור בין כך ובין כך אסור לכל יחיד ויחיד חוץ משליח צבור כדי שלא יטריד את הצבור ומכל מקום לא יתפלל בהגבהת קול שזהו דרכן של נביאי השקר שנא׳ עליהם ויקראו בקול גדול, ובתלמוד המערב שבפרק תפלת השחר אמרו ר' יונה כד הוה מצלי בכנישתא הוה מצלי בליחושא, כד הוה מצלי בביתא הוה מצלי בקלא כי היכי דלילפון בני ביתיה צלותא מיניה ואמר ר' מונא ביתיה דאבא ילפין צלוהא מאבא אלמא כל שבכונה מעלה מותר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המפהק&lt;/big&gt;''' או המגהק בתפלתו הרי זה גסות הרוח וענין הגיהוק הוא הוצאת רוח היוצא מן האצטומכא דרך הפה ואדם מוציאה לפעמים לרצונו, ויש אומר הגבהת הזרועות והגוף בזמן שאיבריו כבדים עליו וקורים לו אשטינילאר, והפיהוק הוא שאיפת הרוח היוצא מן הלב דרך הפה בהרחבת החיך וקזרין לו באדאלייאר וגם זו אדם מביא אוהו לרצונו לפעמים וכל שעושה כן לרצונו אסור, ואם עשה כן לאנסו אין בכך כלום, והעטוש מלמוה סימן רע לו והדבר מזולזל ביותר ומכל מקום אם אירע לו כן לאנסו פוסק עד שיכלה הרוח, ויש אומרים עד שיכלה הריח, וכן אם בקש להתעטש ומכיר בעצמו שאינו יכול להעמיד עצמו פוסק ומהלך ד' אמות לאחריו ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח או הריח וכשיכלה אומר רבון העולמים אתה יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו, חרפה וכלימה אנו בחיינו רמה ותולעה באחריתנו ואחר כך חוזר לתפלתו במקום שפסק, ויתבאר למטה שאף לעטוש חברו פוסק כל זמן שהריח מגיע אצלו אבל אם שתתו מים על ברכיו לא תקנו לו חכמים שיאמר כן כמו שכתבנו למעלה, נתעטש מלמעלה דרך החוטם אין בכך כלום ולא עוד אלא נוח לו שיתנקה מוחו אמרו חכמים המתעטש מלמעלה סימן יפה לו, הרק בתפלתו אס רק לרצונו כמו שאדם רוקק תמיד דרך טיול ושלא לצורך הדבר מכוער ביותר, והוא שאמרו בתלמוד המערב כל עמא מודיי בההין דרקק אצטלין דהיא אסור, ופירושו דרך טיול וגאוה ושלא לצורך, ויש גורסים אצטליון ופירושו בלשון יוני שמים ואמר שאם הוא רוקק כנגד מעלה ומכוין להטילה ברחוק מקום אסור שזהו דרך גאוה, אבל אם הוא צריך לכך כגון שנזדמן לו רוק מותר ונוח לו שינקה עצמו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בתלמוד המערב&lt;/big&gt;''' אמרו רוקק אדם בתפלתו כדי שיהא כוסו נקי וכשהוא רוקק אינו משליך לארץ שלא יראה רוקו והוא מתפלל, אלא מבליעו בטליתו ואם היתה טלית נאה וחס עליה שלא ללכלכה מבליעו באפרקסותו, ואם יש לו אסטניסות בכך זורקו לאחוריו אבל לא לפניו, לא היה לו מקום לאחוריו זורקו לשמאלו אבל ל א לימינו כך פירשו בתלמוד המערב, ונראה לומר שמפני שתנועותיו של אדם מזומנות לצד ימינו ויש אומר בהפך, ומקצת גאונים פירשו שאם היה בקרקע גמי או דבר שהרוק נבלע בו מותר לזרקה אפי' בפניו ועל זה נהגו ליתן גמי בקרקע בית הכנסת ואם אין שם גמי וצריך לרוק על כל פנים דורסה ברגלו והיא שאמרו בתלמול המערב ר׳ יונה רקיק ושאיף כלומר שמעביר רגלו על הרוק, בתלמוד המערב אסרו לרוק בבית הכנסת אלא אם כן על הצדדים שביארנו וכן פירשו שאם התפלל לא ירוק עד שיהא כשיעור הלוך ד' אמות ויש אומרים שאם רק סמוך לתפלה צריך שישהא כדי הלוך ד' אמות קודם שיתפלל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיה&lt;/big&gt;'''  מתפלל ונפלה לו טליתו לגמרי אסור לו להתעטף בה בתוך הפלתו אבל אם התחילה טליתו להשמט ממשמש בה ומתקנה בתוך תפלתי שלא תפול, העידו בתלמוד על גדול הדור שהיה ממשמש בבגדו אבל לא היה מתעטף, ויש מפרשים בענין ממשמש בבגדו פירוש אחר שלמדנו ממנו שמי שצריך לחוף בעצמו מתוך חרוכו במקום שער השחי והערוה אין ראוי שיכניס ידו תחת בגדיו ויחריך בידו שהרי נמצא משיר את השער בידים ויש בו משום עדי אשה, אלא שימשמש בגדיו על בשרו ויחוף עצמו עם בגדיו ואם נשרו נשרו, וכן התבאר בהדיא במסכת גזיר פרק שני נזירים, וכן יש שפרשו במה שאמרו שלא היה מתעטף פירוש אחר שלמדנו ממנו שאין לאדם להגביה שולי הטלית ולהניחם על כתפו בשעת תפלה כעין ששליח צבור עושה בשעת קריאה בתורה, וכן אסור לו לאדם לעמוד בתפלתו דרך גאוה ומתוך כך אסרו שלא יניח ידו בשעת תפלה על סנטרו ר״ל על זקנו כמי שמחשב בעסקיו ויש אוסרים אף שלא בשעת תפלה ומפני שזו היא דרך גאוה, ויש מפרשים בה הנחת ידו על מתניו שגם זו דרך גאוה ויוהרא, ולדעת זו אנו גורסין על רבינו הקדוש בסוגיא ולא היה מניח ידו על סנטרו כלומר אע&quot;פ שמנהג החשובים בכך, ומכל מקים יש גורסים וכשהיה מפהק היה מניח ידו על סנטרו ר״ל זקנו כדי להניח ידו לפני הפה דרך מוסר, ואף לשטה זו יש גורסים  לא היה, כלומר אע&quot;פ שדרך מוסר הוא כדי שלא תראה פתיחת הפה, לא היה רוצה בכך שלא להטריד עצמו בתוך התפלה בכלום:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היה מהלך&lt;/big&gt;''' במבואות המטונפות אינו רשאי לקרות את שמע אע&quot;פ שיניח ידו על פיו וכל שכן אם היה עומד שם שאסור לו לקרות, ואם היה קורא ובא ופגע באותן המבואות פוסק ער שיעבור לו מהם ולא כדברי ר' יוחנן שאמר מניח ידו על פיו וקורא, אלא פוסק עד שיעבור מהם וחוזר למקוס שפסק, אע&quot;פ ששהה כדי לגמור את כלה, ואם הוא עוסק בתפלה ושהה כרי לגמור את כולה חוזר לראש, ותלמיד חכם אסור לעמוד במבואות המטונפות שלא לצורך, מפני שהרהורי תורה מצויירים [אולי צ&quot;ל מצויין, המעתיק] בו, וכל אדם אסור להרהר בדברי תורה בבית המרחץ ובבית הכסא משום שנא' והיה מחנך קדוש, ובתלמוד המערב נחלקו בה כמו שכתבנו למעלה, כבר ביארנו במי שהיה ישן בטליתו ואין יכול להוציא ראשו חוץ לטלית שצריך לחוץ בטלית על לבו שלא יהא לבו רואה את הערוה, אבל אם הוציא ראשו אינו צריך, וקורא את שמע בהוצאת ראשו, מכל מקום לענין תפלה אף בהוצאת ראשו כל שלבו רואה את הערוה אסור, וכן מי שהיתה טלית חגורה לו על מתניו הן של בגד הן של עור ומשולשלת לו למטה ומכסה לו ערותו ולבו ערום, קורא את שמע אבל אינו מתפלל עד שיכסה לבו, ואחר שכן מי שאינו חגור באזור לא יכניס ראשו בחלל בית הצואר של מלבושו ויקרא את שמע אבל אם תגור באזור מותר:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כד ב/&gt;
===[[ברכות כה א|דף כה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כה א/&gt;
'''&lt;big&gt;מי ששכח&lt;/big&gt;'''  ונכנס לבית הכסא והתחיל לבדוק עצמו ונזכר שתפליו בראשו מניח ידיו עליהם עד שיגמור שהתחיל לצאת ופוסק לו מיד ויוצא, היתה צואה על בשרו תחת בגדיו ואינה נראית ואין ריחה מורגש לו או שהיו ידיו מטונפות מבית הכסא כגון שקנח עצמו בהן על ידי דבר אחר ואין צואה דבוקה בהם או שהיו ידיו מונחות על גב בית הכסא הסתום שאין ריחו עובר מוהר לקרות את שמע, ואע&quot;פ שרב חסדא חלק עליה לאיסור ראוי לפסוק כרב הונא חדא מפני שהיה רבו, ועוד שבמסכת יומא [ל' ע&quot;א] בשמועת צואה הקשו מדרב הונא אלמא הלכה היא, ואע&quot;פ שבדבוקה בסנדלו אסרו ההיא מתגלית היא על כל פניה בשטח הרמת הרגל ולהכי קיימא, וכן אינה דומה לריח רע שיש לה עיקר דהתם איכא ריחא וכן לא למבואות המטונפות דהתם חזי לה לצואה, וגאונים הראשונים פוסקים כרב חסדא מדמיונות אלא [נראה שצ&quot;ל אלה, המעתיק] '''ולא יראה כן''' ואף גדולי הפוסקים כתבוה כדברינו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;במסכת יומא&lt;/big&gt;''' התבאר שאם היתה לו צואה במקומה ר״ל בפי טבעת אסור לו לקרות את שמע ודוקא כשיש שם כל כך שתהא נראית בישיבתו אע&quot;פ שמכוסות עכשיו בשעת עמידתו ושאין ריחה יוצא שכל שהיא במקומה לא פסקה זוהמתה, אבל אם אינה נראית אפי׳ בשעת ישיבה מותר לא נתנה הורה למלאכי השרת, נמצא כלל הדברים שכל שנראית אסור לקרות כנגדו, וכן כל שעשויה ליגלות על כל פנים כגון דבוקה בסנדלו, אינה נראית ולא עשויה להתגלות מותר, אינה נראית אלא שהיא במקום שדרכה ליגלות לפעמים במקומה אסור שלא במקומה מותר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מצא במקום&lt;/big&gt;''' שהיה מתפלל בו ריח רע שיש לו עיקר כגון צואה או נבלה וכיוצא בה נחלקו בה בסוגיא זו רב הונא ורב חסדא שלדעת רב הונא מרחיק עד מקום שכלה הריח, ומשמע אף לסוף אמה או שתים, וקשה לפרש שהרי אין זה מחנה קדוש דכל ד' אמותיו מחנה שלו, מתוך כך אנו גורסים  ד' אמות עד מקום שכלה הריח כלומר ד' אמות מרחיק על כל פנים ואם לא כלה שם מרחיק עוד אמה או אמתים או חצי אמה עד שתכלה הריח, ולדעת ר' חסדא ד' אמות ממקום שתכלה שכל שהריח מתפשט חשיב כמקום הצואה, ופסקו בה גדולי המחברים כרב הונא ומכל מקום אנו פוסקים כדרב חסדא ומדתניא כותיה, ואע&quot;פ שאמרו עליה לית הלכתא כי הא מתניתא לא אמרוה אלא על צואת כלבים וחזירים שלא בנתינת עורות ואין אומרים בטלה מקצתה בטלה כלה, והלכך מרחיק עד מקום שיכלה הריח ומרחיק עוד מאותו מקום ד׳ אמות וקורא את שמע ומכל מקום דוקא כשהצואה לאחריו או לצדדיו, אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לא יקרא&lt;/big&gt;'''  אדם את שמע כנגד צואת אדם ולא יקרא כנגד צואת כלבים וחזירים בזמן שיש בתוכן עורות אבל אם אין בתוכן עורות מותר שאין ריחן רע, ובתלמוד המערב אסרו אף כנגד צואת התרנגולים אלא שפירשו בה ובלבד באדומים, ומקצת גאונים מפרשים שכל צואה לחה אפילו של כלב וחזיר בלא עורות וכן של כל בהמה וחיה אסור לקרות כנגדה, לא הפרישו בין צואה לצואה אלא ביבשה, וכלל הדברים שכל שריחו רע צריך להרחיק ממנו כשיעור שהזכרנו, וכן אינו מתפלל כנגד אשפה שריחה רע ר&quot;ל אשפה שכל השופכים ננערים לשם אע&quot;פ שאין שם בית הכסא אסזד אף בשאין ריחו יוצא, היה שם מקום גבוה י' טפחים או נמוך י׳ טפחים הרי הוא רשות בפני עצמו ומותר לו אפילו סמוך לה כל שלא יגיע לו ריח, לא היה שם מקום גבוה או נמוך מרחיק כמלא עיניו, או יעמידנה לאחריו או לצדדיו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הריח רע&lt;/big&gt;''' שאין לו עיקר כגון מי שנתעטש מלמטה אם לא יצא הריח ממנו אלא מחברו ומגיע לו הריח מותר בדברי תורה ואסור בק&quot;ש ותפלה, ואם יצאה ממנו אף בדברי תורה אסור עד שיכלה הריח, וצואה מכוסה גדולי המפרשים כתבו שדינה כדין ריח רע שאין לו עיקר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היתה צואה&lt;/big&gt;''' עוברת לפניו כגון שהיה מפנה אותה ומעבירה לפניו אסור לקרות תוך ד' אמות שלה אע&quot;פ שאינה עומדת, ופי חזיר אפי' היה החזיר עולה מן הנהר ונתרחץ פיו במים כצואה עוברת דמי, ובתלמוד המערב אמרו אהן חזירא בית הכסא דמטלטל הוא:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שאמרו&lt;/big&gt;''' שמצורע מיטמא באהל אין טימאת אהל שלו שוה לטומאת אהל של מת, שהמת מטמא כל המתאהל עליו אע&quot;פ שלא היה המת עימו אלא שהיו מעבירים אותו אבל מצורע אינו מטמא באהל אלא אם כן הוא עומד, כיצד היה המצורע עומד תחת האילן וטהור עומד תחתיו או עובר, הואיל והמצורע עומד נטמא זה הטהור שהתאהל עמו תחת האילן, אבל אס היה הטהור עומד תחת האילן והמצורע עובר לא נטמא הטהור וכן הדין בנושא אבן המנוגעת, יש אומרים שאין המצורע מטמא באהל אלא כשהוא בבית אחד או באהל אחד עם הטהור אבל אם היה בבית אחר, אע&quot;פ שהיה אותו הבית פתוח לבית שהטהור בתוכו אין הטהור טמא והוא ששנו באהלות נכנס לבית הכנסת עושים לו מחיצה י׳ נכנס ראשון ויוצא אחרון, ואע&quot;פ שביארנו שאינו מטמא בהעברה חוששים שמא יגע באחד מהם או שמא יתעכב, ויש מפרשים שלא הצריכו עמידה אלא בתחת האילן שהוא פרוץ מכל סביביו אבל בבית גם בהעברה מטמא, וכבר ביארנו הפסד סברא זו בשלישי של עדיות במשנת ארבעה ספיקות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיה&lt;/big&gt;''' רוצה לקרות את שמע והיה בבית ספק צואה כגון שהריח ריח רע ולא הוחזקה לו ציאה לשם או שראה שם צואה ולא ידע אם הוציאוה אם לאו מותר לקרוא, אבל ספק כזה באשפה אע&quot;פ שאין שם בית הכסא אסור, ספק מי רגלים אפילו באשפה מותר שאע&quot;פ שכל לכלוך נאסר בענין זה ממה שנאמר והיה מחנך קדוש לא נאסר משם אלא כנגד עמוד בשעה שיוצאין, אבל משנפלו לארץ אין בהן סרך איסור של תורה אלא מגזרת חכמים, וכשגזרו בהם חכמים לא גזרו אלא בודאן אבל בספקן לא. הא ידאי מי רגלים אף בבית אסור לקרוא כנגדן כל זמן שמטפיחים, ויש אומרים כל זמן שרשומן ניכר אע&quot;פ שאין היד טופחת בהן, ואף גדולי המחברים כתבוה כן, '''ואין נראה לי''' ממה שאמרו כאן דכולי עלמא רשומן ניכר שרי ואעפ״י שיש כיוצא בה כמו שכתבנו בקדושין בענין אותיות נקגות במסירה מכל מקום כל שאין צורך בכך אין ראוי לפסוק בדרך אחרת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;צואה שנתייבשה&lt;/big&gt;''' כל זמן שאינה נפרכת בגלילה אע&quot;פ שאם זורקה נפרכת אינה נקראת יבשה ואסור לקרות כנגדה אבל אם נפרכת בגלילה עפרא בעלמא הוא ומותר, ויש אומרים כן אף כשנפרכת בזריקה '''ואין נראה לי כן''' שהרי הלכה כאיכא דאמרי:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כה א/&gt;
===[[ברכות כה ב|דף כה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ביארנו&lt;/big&gt;''' שכל שלבו רואה את הערוה אסור לקרות ולהתפלל, ומה שאמרו יתכסה במים ויקרא פירושו בעוכרן ברגליו אם אינם עכורים אבל צלולים אסור, ואין המים נדונים כטלית אבל שאר איברים הרואים את הערוה מותר, מכאן אמרו היה עקבו רואה את הערוה מותר, אבל נוגע אסור והוא הדין לכל אבר הנוגע ובלבד באבר שדרכו להתכסות שמתגלה עכשיו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;צואה כל שהוא&lt;/big&gt;''' מבטלה ברוק עבה שרוקק עליה וקורא, ובלבד שיקרא תיכף לרקיקה שהרוק נימוק והולך ושוב אינו מבטל את הצואה כך פרשו בתלמדו המערב, ר' זעירי ור' יעקב חמן צואה קם ר' יעקב ורק עליה אמר ליה ר' זעירי כמן ימא לטיגני, וכן כתבו גדולי המפרשים על צואה שכסוה בכלי או בעפר ובטל ריחה שמתפללים כנגדה דוקא בעוד שהעפר מתפשט יפה עליה ואינו נבלע בתוכה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היתה צואה&lt;/big&gt;''' בעששית של זכוכית ונמצא שהזכוכית מחיצה מפסקת בינו ובינה אע&quot;פ שהיא נראית מכל מקום מותר לקרות כנגדה ואם היה רואה בדרך זה ערוה מאחורי מחיצה זכה אסור:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היתה צואה&lt;/big&gt;''' בגומא מעמיד רגלו המנועל על הגומא וקורא אבל אם היתה הגומא נמוכה עד שנמצאת הצואה דבוקה בסנדלו בשעה שמעמיד רגלו עליה אסור, ויש אומרים שבדיעבד יצא הואיל ובסוגיא נשארה בספק:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לא סוף דבר&lt;/big&gt;''' שהערוה אוסרת בישראל לבד אלא אף אם היה אחד מעובדי האלילים עומד לנגדו אסור לקרוא ק&quot;ש שהרי אף בבני נח כתיב וערות אביהם לא ראו אבל ערות בהמה אינה אוסרת, ערות הקטן מגדולי המחברים פירשו שהיא מותרת ולמדנו מדבריהם על המוהל שצריך לכסות הערוה בשעה שמברך על המילה או שמא בקטנים כל כך לא נאמר כן והרבה מהמפרשים הקלו בכך, הא מילת גדול בודאי צריך לכסות או להחזיר פניו, ויש נוהגים אף בקטן להחזיר פניהם מעט לצד אחר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אשה שישבה&lt;/big&gt;''' לה בעפר תיחוח עד שנתכסו בה עגבותיה ופניה של מטה, קוצה חלתה ערומה ואין בכך כלום כמו שביארנו למעלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שאמרנו&lt;/big&gt;''' שמי רגלים אסור לקרות כנגדן אם שפך עליהם מים מותר, אפילו היו מי רגלים כנוסים לתוך כלי נותן לתוכן רביעית מים וקורא, הן ששפך לשם את הרביעית קודם שיהיו מי רגלים לתוך הכלי הן ששפכו אחר שהיו שם מי רגלים ומגדולי המחברים כתבו שצריך רביעית לכל מי רגלים של פעם אחת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שאמרנו&lt;/big&gt;''' שהמים מבטלים לא נאמר אלא כשהן בכלי שאין מיוחד בכך אבל גרף ועביט אע&quot;פ שאין שם רעי ומי רגלים אסור לקרות כנגדן אפילו אין בהם ריע רע מפני שהם בית הכסא ואין בטול מים מועיל בהם, וכן כל מה שהתרנו בבטול מים דוקא שאין ריח רע מגיע לו מהם, ויש אומרים בגרף ובעביט שאם רחצו יפה במים מותר כל שאין ריח רע יוצא ממנו, וכן אם נתן את הגרף או את העביט לתוך כלי אחר אע&quot;פ שהוא מיוחד לכך כדרך שמשימין העביט של זכוכית בתיק שלו מותר, וכן יש אומרים דוקא בעביט של חרס אבל בשל מתכת אינו מאוס כל כך ומותר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי רגלים&lt;/big&gt;''' שהם בעביט או שהם בכלי אחר ולא בטלן במים לא יקרא על שיוציאם או ירחיק ד' אמות ממקום שכלה ריחן ושיתנם לאחריו או לצדדיו בין שיהיו לפני המטה בין לאחר המטה שאין המטה מפסקת הא משהפסיק ד' אמות ממקום שכלה ריחם קורא, ואין הלכה כדברי האומר שכל הבית נידון כד' אמות, ואע&quot;פ שלענין עירובין הלכה כן כמו שאמרו כל היקף שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה אפילו בית חמשת כורין מותר לטלטל בתוכו ואע&quot;פ שכל שהוציאוהו גוים אין לו אלא ד' אמות כוליה ביתא כד' אמות היא לדעתנו כמו שיתבאר ברביעי של עירובין [מ&quot;ב ע&quot;ב] מכל מקום אין מדמין מזו לזו, ולענין ביאור ג' מחלוקות בשמועה זו תנא קמא סבר מרחיק או נותן מים אף לאחר המטה וכל שכן אם הם לפני המטה, ורשב&quot;ג סבר לפני המטה מרחיק או נותן רביעית לאחר המטה אינו צריך כלום ור' שמעון בן אלעזר מצריך הוצאה מכל הבית דכולי ביתא כד' אמות הוא, '''ואנו פסקנו כתנא קמא:'''&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היו תחת&lt;/big&gt;''' המטה אם אין מטה גבוהה ג' הרי היא כלבוד והרי היא מכוסת, וכל שאינה נראית לו וכן שאין ריחה מגיע לו מותר אף בתוך ד' אמות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היתה גבוהה&lt;/big&gt;''' י' רשות בפני עצמו היא ואין מה שתחתיו נדון כמכוסה, משלשה ועד עשרה לא יקרא לכתחלה ואם קרא אינו חוזר, ויש שפוסקים ששאלה זו לא נשאלה אלא לדעת רשב&quot;ג אבל להלכה אף בפחות מג' לא ואין הכל תלוי אלא בהרחקה, ואף גדולי הפוסקים לא הביאוה וכן יש מפרשים שלדעת ר' שמעון בן אלעזר נתקנה שאמר עד שיניחם תחת המטה אבל לדעת תנא קמא אין מטה כלום, ואע&quot;פ שר' שמעון בן אלעזר מחמיר יותר מכלם ואעפ&quot;כ בנתינה תחת המטה (מודה בזה, נראה מיותר, המעתיק) הוא מיקל והאחרים מחמירים ומכל מקום נראה כדעת ראשון ואם היה הוא על המטה ועביט או גרף תחתיה נראה שרשות בעצמו הוא וכל שאין ריח רע מגיעו מותר לקרות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בית שיש בו תפלין&lt;/big&gt;''' אסור לשמש מטתו באותו חדר שהם בו עד שיוציאם או יניחם כלי בתוך כלי שאינו מיוחד לכך, אע&quot;פ שהיו על גבי מקום גבוה ג' או נמוך ג' הא בתוך כלי המיוחד להם אפילו י' כאחד הם:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=כה ב/&gt;
===[[ברכות כו א|דף כו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כו א/&gt;
'''&lt;big&gt;היה ספר תורה&lt;/big&gt;''' לשם עושה מחיצה בינו לבינה שאין הנחתה בכלי מצויה ומכל מקום אם יש לו חדר אחד בתוך ביתו שיניחה לשם עושה, ותפלין אם עושה מחיצה עשרה אין צריך להוציאם אע&quot;פ שיש לו בית אחר, ספרים שלנו צריכים כסוי בשני כלים וספרים שמכוסים בעורות התפורין בהם, אותו כסוי עולה לו לאחד ואם נתן בגד עליהם דיו, ועל זה אמרו גלימא עלוי קומטרא שפיר דמי, לא היו מכוסין בעורות צריך ליתן עליהם בגד על בגד שהדבר צריך לכלי בתוך כלי, ויש שאין מחמירים כל כך בספרים שלנו הואיל ואין עשויין כתקון ספר תורה, ובתלמוד המערב פירשו שאם היה ספר תורה כרוך במפה מותר, '''ונראה שאין הלכה כן''' שהרי כליין הוא, אלא כמי שאמר שם עושה לו וילון וכן פירשו שם שלא ישב אדם על גבי ספספל וספר תורה מונח עליו ואם היה נתון על גבי דבר אחר גבוה טפח מותר, ויש אומרים אפילו כל שהוא שכל שהוא במקום אחד מותר, וספרים שלנו יש שמקילים בהם ויש שמחמירים, ובשעת בית המדרש אין מדקדקים כל כך אלא שנותנן במקום שלבו חפץ יותר אבל שלא בשעת בית המדרש ראוי לדקדק ולהחמיר, וכן פירשו בתלמוד המערב שתיבה מלאה ספרים נותנה מראשות מטה אפילו תחת המטה, והוא שתהא המטה גבוהה י' ושלא יהיו חבלי המטה נוגעים בה ומכל מקום לא יתננה במרגלות המטה תחת המטה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבבר ביארנו&lt;/big&gt;''' שבית הכסא אע&quot;פ שאין בו צואה אסור לקרות כנגדו ומכל מקום הוזמן המקום לבית הכסא ולא נעשה עדיין בית הכסא מתפללים כנגדו אבל להתפלל בתוכו לא הוברר הדבר ביד מפרשים שמא בזו אחר שרוצה בקיומו הזמנה מילתא היא ולכתחלה לא יקרא ולא יתפלל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;בתי כסאות&lt;/big&gt;''' הסתומין ושפי קתדרא שלהם סתומה מותר להתפלל כנגדם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;במסכת שבת&lt;/big&gt;''' [י' ע&quot;א] התבאר שמרחץ חדש שעדיין לא רחץ בו אדם מותר להתפלל בתוכו אבל מרחץ ישן אע&quot;פ שאין בו אדם עכשיו אסור, ומקום שבני אדם עומדים בו לבושים קורא בו ומתפלל ומניח התפלין, ומקום שמקצת בני אדם עומדים בו ערומים ומקתם לבושים אינו קורא ולא מתפלל ולא מניח בו תפלין מתחלה אבל אם הניחן כבר אין צריך לחלצן לשם ויש שם שאלת שלום, מקום שכולם עומדים ערומים שם חולץ תפליו ושאלת שלום אסורה בו מפני ששמו של הקב&quot;ה שלום שנא' ויקרא לו ה' שלום, אבל שלא בהזכרת מלת שלום מותר, דברים הללו לא נאמרו אלא במרחץ של מים חמים שהזוהמא מצויה בו, אבל מקואות ומעינות ושאר מקומות שאדם טובל בהם במים צוננים מותר לברך בהן כל זמן שאין שם ערוה, וכן כתבו הגאונים וכן כתבו שכל שאסרנו בערוה ובצואה לענין ק&quot;ש ותפלה הוא הדין לכל הברכות שהרי יש בכלן הזכרת השם הורי בשמועה אסרו אף במלת שלום כמו שכתבנו ואם ברך שם יש אומרים שלא יצא וחוזר ומברך במקום אחר, ואע&quot;פ שבתפלה הזכירו תפלתו תועבה ולא הזכירו כן בק&quot;ש הוא הדין וכל שכן הוא שהרי ק&quot;ש מן התורה הן קריאתה הן מטבע שלה, ואע&quot;פ שבדברי תורה אמרו הני תני והני גרסי משום בטול בית המדרש הקלו בה, אבל ק&quot;ש ותפלה וברכות שוות הן לענין זה, אלא שקצת רבנים עושים עצמם כמסופקים בה אף לק&quot;ש, וכשכור מיהא שאמרו תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל יש אומרים שלא החמירו אלא בתפלה מפני שאנו צריכים בה לכונה יתרה, ויש חולקים בפרק ראשון של שמע או בפסוק ראשון, ולדעתי אם שכור חוזר בכלן שמאחר שאין לו שום כונה אין דבריו כלום, אבל השתוי אע&quot;פ שלענין תפלה אמרו לא יתפלל לכתחלה בשאר ברכות ובק&quot;ש קורא ומברך לכתחלה, ושתוי הוא ששתה רביעית ושכור הוא שאינו יכול לדבר בפני המלך, ויש אומר שאף שזה אינו מברך לכתחלה אלא ברכת המזון הואיל ועל עסקי אכילה ושתיה היא באה, ועיקר הדברים נראה לי כדעת ראשון וכן כתבנוה בעירובין פרק הדר.&lt;br&gt;
ויש לפקפק במה שכתבנו בשכור ממה שאמרו בתלמוד המערב בראשון של תרומה חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי, ואמרו עליה בגמ' אלם וערום ובעל קרי מפני ברכה, סומא ושכור שאינן יכולים לתרום מן המובחר ואף שם פירשו בשכור שאינו יכול לדבר בפני המלך ואפילו הכל משום ברכה לא, אלמא יכולים לברך אלא שאחר כן שאלו שם שכור מהו לברך והשיבו ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם לא צריכא דלא, מהו לקרות ק&quot;ש חד חסיד שאל לאליהו ואמר ליה ולא יראה בך ערות דבר ערות דבור כלומר ואינו קורא, תני חזקיה בין לקרות בין לברך כלומר שאף אינו מברך, אלמא שאחרמ שאמר בתפלה שלא מפני הברכה היה חזר וחקר היאך הוא ראוי לברך עד שהעלה שאינו ראוי לא לקרות ולא לברך הואיל ואין יכול לדבר בפני המלך, ומה שאמרו תחלה שלא מפני ברכה נאמרה שמא לא על שכור גמור נאמרה, ומה שאמרו אפילו מדומדם לא צריכא דלא נראה לי אפילו נתאדמו פניו מחמת היין שכל שהוא כן יצא מכלל שתוי ונכנס לכלל שכור, ויש גורסים בשאלת חסיד לאליהו ערום מהו לקרות ושבוש הוא חדא דאשיכור קא בעי לה ומה תשובה ערום לשכור, ועוד היאך נסתפק בזו בערום אלא על שכור נשאלה והוא השיבו ערות דבר ערות דבור והן הן הדברים, ויש מפרשים מדומדם מלשון שתיקה ולשטתנו אנו מפרשים שאף זה אנו מפרשים שעומד לו משותק מרוב היין אע&quot;פ שם יטריח עצמו לדבר אפשר שיהיה מדבר כתקנו במקצת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השביעית&lt;/big&gt;''' והכונה בה לבאר מה שלפניה זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת וראתה נדה צריכים טבילה ור' יהודה פוטר, פירוש כבר ביארנו שעזרא תקן טבילה לבעלי קריין ולא תקנה לשאר טמאים ובא להודיענו שאף אם זה שאירע לו קרי כבר הוא טמא בשעת קרויו בטומאה אחרת כגון זב שראה קרי או נדה שפלטה שכבת זרע בתוך ג' לשמושה שדבר זה נדון כקרי כגון ששמשה היום והיא טהורה וטבלה לקרויה שמחמת תשמיש כדי לעסוק בתפלה ובברכת המזון שהיא חייבת בהם וראתה למחר ופלטה למחרתו או למחר אחר ראייתה, ולא רצה להמשיך את הלשון ולומר זבה שפלטה שאין פליטה בתוך ג' נמצאת בזבה אלא אם כן בביאה של איסור שאין זיבה של איסור אלא לאחר נדות, וכן המשמשת וראתה נדה קודם שתטבול לקרויה שעכשיו קדמה טומאת קרי, כל אלו צריכים טבילה לקרויין לדעת חכמים ואע&quot;פ שיש להם טומאה שאינה עולה בטבילה זו ור' יהודה פוטר בכל אלו ואפילו במשמשת וראתה נדה שקדמה טומאת קרי ובשעת הקרי נתחייבה מכל מקום בטבילה טומאה שבאה אחר כן מפקיעתה מידי טבילה זו וכן הדין לבעל קרי שראה זיבה, '''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''', ויש מפרשים לדעת חכמים שלא נאמר כן אלא בזב שראה קרי וחבריו הנזכרים במשנה שהטומאה האחרת יוצאה גם כן מגופה אבל טמאי מת ודומיהם שראו קרי אין חייבים טבילה לקרויין אף לדעת חכמים, ויש חולקים בדבר ורואים אנו דברי החולקים, ומכל מקום לענין פסק אין לנו במשנה זו דין ודברים שהרי בטלה תקנה זו כמו שביארנו:&lt;br&gt;
&lt;big&gt;'''&lt;center&gt;נשלם פרק שלישי ת&quot;ל&lt;/center&gt;'''&lt;/big&gt;
&lt;קטע סוף=כו א/&gt;</text>
      <sha1>5r6oo3r8mkanoz4k7glzrdemmop7pa0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאירי על הש&quot;ס/ברכות/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>376087</id>
    <revision>
      <id>1419051</id>
      <parentid>1394680</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="187496" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת ברכות|מאירי|ו}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[ברכות לה א|דף לה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לה א/&gt;
'''&lt;big&gt;כיצד מברכין וכו'&lt;/big&gt;''' זה הפרק הכונה להתחיל בביאור החלק השלישי לבאר לנו דרך כלל שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה ולהודיע דרך פרט תכונת הברכה על כל דבר שהיא נהנה ממנו. ורובו יסוב על ג' ענינים. 
* הראשון לבאר בו מטבע ברכות ונוסח שלהן על כל דבר ודבר, 
* והשני לבאר בו אם באו לפניו דברים הרבה כאחד, איזה מהם נפטר בברכת חבירו ואע&quot;פ שאינו טפל לו וכל שכן אם האחד עיקר והשני טפל, וכן איזה דבר פוטר את הבא אחריו אע&quot;פ שלא בא עמו כאחד, 
* והשלישי לבאר בו באיזה דרך צד צריכים כל אנשי המסבה לברך כל אחד לעצמו ועל איזה צד אחד מברך לכלן. 

זו היא כונת הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה בענין סוגיית התלמוד על שקדם וכמו שיתבאר:

'''&lt;big&gt;והמשנה הראשונה&lt;/big&gt;''' תכוין לבאר לנו הענין בהראשון, ר&quot;ל מטבע הברכות ונוסח שלהן וכמו שאמר כיצד מברכים וכו'. ויש שואלים היכא קאי דקתני כיצד, כלומר שהיה לו להודיע תחלה חיובה ואחר כך כיצד מברכין אותה. ותירצו בה שהדברים חוזרים למה שאמרו בפ&quot;א [לעיל י&quot;א ע&quot;א] מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, ופרשנוה כגון ברכת הפירות וברכת המצות והצניעו הדברים עד שהתבארו דיני ק&quot;ש ותפלה שהם שני חלקים שבמסכת זו ומתחיל עכשיו בביאור חלק ג' שאדם חייב לברך על כל דבר שנהנה ממנו, וכן יש מפרשים שהדברים חוזרים למה שאמרו בפרק ג' [לעיל כ' ע&quot;ב] בבעל קרי שמברך על המזון לאחריו אבל לא לפניו אלמא שאדם אחר צריך לברך בה לפניו ושואל בה כיצד וכו'.&lt;br&gt;
ואמר שעל כל פירות האילן בין מז' המינים כגון תאנים ורמונים ודומיהם בין שלא מז' המינים כגון אגוזים ותפוחים ודומיהם ועל היוצא מהם מברך ב&quot;פ העץ חוץ מן היין שאע&quot;פ שהגפן קרוי עץ דכתיב (יחזקאל ט&quot;ו) מה יהיה עץ הגפן, מתוך חשיבותו קבעו לו ברכה בפני עצמה להזכיר עליו שם הגפן בפרט ואע&quot;פ שאין עושין כן בשמן ושאר המשקים היוצאים מפרי העץ, ומכל מקום אם היה אוכל באשכולות הוא מברך ב&quot;פ כשאר הפירות, על פירות הארץ כגון קשואים ואבטיחים ודלועים ותותים מדבריות ומיני קטניות ותבואה ועל כיוצא בהן אומר ב&quot;פ האדמה וכלשון המקרא דכתיב מראשית כל פרי האדמה ולא אמר פרי הארץ, חוץ מן הלחם שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו והוא המוציא וכלשון המקרא להוציא לחץ מן הארץ, על הירקות כגון כרוב וסלקא וכרתי ותותי שהפירות עצמן נבלעין בארץ מברך עליהן לתנא קמא ב&quot;פ האדמה ולר' יהודה בורא מיני דשאים שר' יהודה מחייב ברכה מיוחדת לכל מין ומין ואחר פרי האדמה כולל גם כן פירות הארץ הוא מחייב ברכה אחרת בירקות '''ומכל מקום הלכה כחכמים.'''&lt;br&gt;
בירך בדיעבד על פירות האילן בפה&quot;א יצא שהרי מכל מקום מן האדמה הם יוצאים ואע&quot;פ שהאילן סבה אמצעיות, ומכל מקום היו לפניו של עץ ושל אדמה אין של אדמה פוטרת של עץ לא נאמר בשל עץ שנפטרה בשל אדמה אלא בשבירך פרי האדמה על אותו פרי עצמו, בירך על פירות האדמה ובירקות ב&quot;פ העץ לא יצא שאין כאן עץ כלל וכל כלן הן פירות הארץ הן פירות האילן הן ירקות הן על היוצא מהם אפילו פת ויין אם ברך שהכל יצא ובלבד שיברכנו על אותו דבר בעצמו הא אם היו לפניו דבר הראוי לשהכל ושאר דברים הראויים לשאר ברכות וברך שהכל על הראוי לו לא נפטרו האחרות אלא אם כן היה דעתו על כך, שמכל מקום לא הותקן לכתחלה מטבע ברכת שהכל אלא לדבר שלא הוברר לנו דבר ליחס בו מציאותו ממנו כגון דבר שאין גדולו מן הארץ, וכן על דברים שאין להם חשיבות והוא שאמר על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון חלב ביצים בשר וגבינה ודגים אומר שהכל, וכן על החומץ ועל הנובלות רצוני לומר תמיר שנפלו מן העץ קודם בישולם והוא הדין לשאר פירות שהם על דרך זה ועל הגובאי והוא הארבה, ור' יהודה חולק על החומץ ועל הגובאי, שמאחר שהם מין קללה אין מברכים עליהם כלל, והרי החומץ הפסיד בעצמו של יין והגובאי מפסיד את הצמחים ומכל מקום הלכה כחכמים, אלא שקצת מפרשים כתבו שאינו מברך על החומץ אלא בשחושש בגרונו אבל בשתיה ממש לא שהרי מזיק הוא לו, וכן ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד לחם נפטר בברכת מיני מזונות כל שברכו על הפת בפרט על הדרך שכתבנו ואין נראה לי:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו ביאור המשנה&lt;/big&gt;''' ודברים שבאו עליה בגמ' אלו הן, כל מה שפירשנו במשנה אינו אלא לברכה שלפניו וחיובה מדברי סופרים שתקנו ברכה בכל דבר שבעולם שיגיע ממנו הנאה לאדם, דרך כלל אמרו אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה ופירשו מפני זה במשנתינו חיוב ברכה לפניו בכל דבר שיש בו הנאת אכילה אבל ברכה לאחריה חיובה מן התורה בז' המינים ובשאר כל המינים מדרבנן:&lt;br&gt;
&lt;big&gt;לענין ביאור&lt;/big&gt;  סוגיא זו מבולבלת ביד מפרשים ואני צריך להעירך בפירושה דרך קצרה והוא שכבר ביארנו שבמשנתנו לא עסקו אלא בברכה שלפניה וכבר ביארנו בה שאינה אלא מדברי סופרים מכל מקום הוא סבור עכשיו שמן התורה היא ושואל בה מנא הני מילי כלומר שיהא צריך לברך לפניו בכל שהוא נהנה ממנו מן התורה והדבר ידוע שלא מצינו בתורה חיוב ברכה להדיא אלא לז' המינים ולאחריה וכדכתיב בפרשת והיה עקב כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו' ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש וכו' ואכלת ושבעת וברכת הא ברכה לפניה אף לז' המינים וברכה לאחריה לשאר מינין חוץ מן הז' לא מצינו ואם כן ברכה לפניה שהוזכרה במשנתנו מהיכא, ולא חקר עכשיו כלל על ברכה לאחריה של שאר מינים שהרי לא הוזכרה במשנתנו ואע&quot;פ שבמקרא זו שהביאו בברייתא ר&quot;ל הלולים אמרו מלמד שטעון ברכה לפניו ולאחריו אגב אורחיה נקטה, ומתוך לשון הלולים שמורה על רבוי, ואין לפרש דמשום ברכה לאחריה דז' מינים נאמרה שהיא מפורשת בתורה שהרי בערלה נאמר שהיא על כל המינים, והלכך לפי דרכו למד ממנו אף לאחריה בכל המינים, אלא שמכל מקום השאלה אינה אלא על ברכה לפניה שהוזכרה במשנתינו ולפי דרכו למדנו לשתים אחת דבר אלקים שתים זו שמענו, והקשה והרי מקרא זה צריך לנו לדבר אחר ואף כשתאמר שמכח רבוי אתה בא לדרוש ואף כשתוציאנו לדבר אחר רבויו מכל מקום מלמדנו ברכה לפניו שעליה אנו חוקרים אך הוא צריך לנו ללמוד על שני ענינים אחד לעיקר החלול שאע&quot;פ שלא נאסרה ערלה אלא לג' שנים למד שאף הרביעי לא יאכל אלא בחלול קדושתו דרך פדיון ואע&quot;פ שלענין הפודהו לעצמו מוסיף חומש למדנוה בשני של קדושין בגזרה שוה קדש קדש ממעשר כתיב הכא קדש הלולים וכתיב התם כל מעשר הארץ וכו' הוא קדש והרי יש לומר אם אין עקר הפדיון חומש מנין, מכל מקום אלמלא מקרא זה היינו למדין אותו קדש קדש מתרומה ואף בפדיון לא, ואע&quot;פ שמצינו אשר נטע כרם ולא חללו אינו אלא ספור דברים על מה שנצטוה וכן לא אמר על פדיונו שיהא קדש או שיאסר בזולתו וכן שלא פי' בו זמן, או שמא אין בכלל ולא חללו אלא שלא נהג בו מנהג חולין לאכול ממנו ונמצא מכל מקום שהוא צריך לנו לעיקר החלול, וכן צריך עוד לנו ללמד שדבר הטעון שירה טעון חלול כלומר ללמד שאין דין רבעי אלא בכרם ולא בשאר נטעים שאין הלולים אלא לשון שירה ואין אומרים שירה ר&quot;ל הלוים אלא על היין, ר&quot;ל על נסוך היין אע&quot;פ שאומרים הלל על הדוכן בתקיעות תרועות בשחיטת פסחים כמו שהתבאר בראשון של פסח שני, וכן במלחמה כמו שנכתב בד&quot;ה ביהושפט כשבאו עליו בני מואב ובני עמון המון רב ונתירא והתפלל והבטיחו הנביא כמו שנכתב שם אל תיראו ואת תחתו מפני ההמון הרב ונאמר שם ויקומו הלוים להלל לה' בקול גדול וכו' ויועץ אל העם ויעמד משוררים לה' ומהללים להדרת קדש, מכל מקום פי' הענין שאין הלוים בשעת הקרבן אומרים שירה על הדוכן עד שעת נסוך היין לא בשעת הקטרה או זריקה או נסוך המים בסוכות ''[הג&quot;ה והגם דנסוך המים והיין היו בב&quot;א כמבואר במשנה פ&quot;ד דסוכה וברמב&quot;ם פ&quot;י מה' תו&quot;מ ובמאירי בסוכה שם מ&quot;מ נפ&quot;מ בדיעבד אם הקדים של יין למים או להיפוך, דאפילו אם הקדימו לזבח יצא כמבואר שם ברמב&quot;ם ובמל&quot;מ כ&quot;ש אם הקדימו לנסוך היין דיצא]''.&lt;br&gt;
ואכתי למאן דתני נטע רבעי ר&quot;ל רבעי נוהג בכל נטע ולא בכרם בלבד ובכ&quot;מ שיה דין רבעי נזכר בו הוא שונה נטע רבעי ואיפקעה לה דרשא דטעון שירה טעון חלול שהרי אף מה שאין טעון שירה טעון חלול ואייתר ליה חד הלול לברכה לפניו ניחא, אלא למאן דתני כרם רבעי ברכה לפניו מהיכא.&lt;br&gt;
ואף למי ששונה כרם רבעי אם שמא אינו למד כן ממלת הלולים אלא מגזרה שוה שבפרשת רבעי נאמר תבואתו כדכתיב ובשנה החמשית תאכלו את פריו להוסיף לכן תבואתו ובכלאים כתיב ותבואת הכרם הרי מכל מקום אייתר ליה חד הלול לברכה אלא אם אינו למד כן מגזרה שוה ולא למדה מרבו אלא שמביאה ממלת הלולים ברכה לפניו מהיכא, ואף כשתביאה מגזרה שוה ואייתר ליה חד הלול מהאי חזית דמוקמת ליה לברכה לפניה בכל המינים דלמא אברכה לאחריה בשאר מינים דלא כתיבא דהכי עדיף טפי מדאשכחן ברכה לאחריה בז' המינים והיינו דקאמר תניח לאחריה וכו' הא לפניו מהיכא, וקושיא זו אף לבעל הנטע קשיא אלא דהכי קאמר ועוד הן לבעלי הנטע הן לבעל הכרם דאייתר להו חד הלול לפניו מהיכא.&lt;br&gt;
ותירץ לו בזה שכל שהוא למד כרם רבע מגזרה שוה ואייתר ליה חד הלול לברכה מוקמינן ליה לשל אחריה כדקאמרת ברכה לפניה מקו וחומר דהשתא כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן והוא הדין לבעל הנטע הואיל ומכל מקום אייתר ליה חד הלול, ונמצא עכשיו חד הלול לעיקר פדיון ואידך לברכה לאחריה לשאר מינים שלא מן הז' וברכה לפניה לכל המינים מקל וחומר ולא שיתכוין לומר דברכה לפניה בכל המינים וברכה לאחריה לשאר מינים דאורייתא אלא דרבנן ואסמכוה חדא אחד הלול וחדא אקל וחומר.&lt;br&gt;
וחזר והקשה לבעל הכרם אשכחן כרם כלומר דמדקא אמרת דהלולים אכרם לחוד קאי ומגזרה שוה אם כן הלול דאייתר לך אכרם הוא ואיל לך ברכהל אחריו אכרם ולפניו אכרם מקל וחומר אבל שאר מינים מנלן, ואם תאמר וכרם הרי מז' המינים היא דכתיב בהו ברכה לאחריה ולפניה מקל וחומר ואם כן אם אינו ענין לכרם תנהו ענין לשאר מינים, אין זה כלום שמא גפן הנזכר בז' המינים איין קאי וכן בזית על השמן וכדכתיב ביה זית שמן אבל על הענבים עצמן מהלול נפקא, אי נמי אפכא ואם כן אשכחן כרם, וכי תימא ילפינן לשאר מינין מינה במה מצינו לכרם שהוא נהנה וטעין ברכה לאחריו אף כל וכו' ומדילפינן לה לאחריו אתיא לה לפניו מקל וחומר, מה לכרם שכן מצינו בה צד חומר מצד אחד שחייב בעוללות קמה תוכיח שאינה חייבת בעוללות ויש בה ברכה לאחריה אף כל וכו', ומדילפינן לה לאחריו אתיא לה לפניו מקל וחומר, וילפינן שאר מינים מינה במה מצינו, איכא למפרך שכן חייבת בחלה ואי מייתית ליה מתרוייהו בחזר הדין מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח כרן לנסכים וקמה למנחות ואתיא נמי זית דאע&quot;ג דמז' מינים היא דלמא קרא אשמן לחודיה דנפקא זית גופיה במה מצינו אי נמי איפכא דקרא אזית גופיה ושמן במה מצינו, ואע&quot;ג דזית גופיה כרם אקרי ואינו צריך להביאה ממקום אחר בהא דאשכחן כרם אינו כלום, דכרם זית היא דאקרי הא כרם סתמא לא אקרי ואם כן מה להצד השוה שכן יש בהן צד מזבח ר&quot;ל בלילת מנחות שאר מינין מיהא לברכה לאחריו דנילף לפניו מקל וחומר מנלן, ואי דילפת להו מז' המינים במה מצינו מה לז' המינים שכן חייבים בבכורים, וכן היה יכול להקשות אי הכי לילף מינה לברכה אחריהם מעין ג' אלא דחדא מיניהו נקט, ואף למאן דתני נטע רבעי דכלהו הני לא קשיין ליה אכתי מידי דלאו בר נטיעה כגון בשר וגבינה והדומים לאלו ברכה לפניו מהיכא, ואם תאמר נילף משאר מינים הרי אין ברכותיהן שוות והיאך נלמוד מנסח אחד לנסח שבדרך אחרת, אלא סברא היא ר&quot;ל ברכה לפניו הן בז' המינים הן בשאר המינים הן לבעל הכרם הן לבעל הנטע סברא היא דאסור להנות מן העולם בלא ברכה ואין חיוב ברכה בתורה אלא לז' המינים ולאחריהן, הא לפניו בכלן ולאחריה לשאר מינים מדרבנן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;וכל הנהנה&lt;/big&gt;''' מן העולם בלא ברכה מעל והוא שדרשו לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, ובתלמוד המערב אמרו אמרת לה' ה' אתה טובתי בל עליך אם אכלת וברכת כביכול כאלו משלך אכלת, ומכל מקום בתוספות כתבו שאחר שסמכוה מן המקרא וכן שעשאוהו כמועל בהקדש מדכתיב לה' הארץ אם שכח ולא ברך או אפילו ספק ברך ספק לא ברך ועדיין הוא אוכל ''[הג&quot;ה אינו מובן אם עדיין הוא אוכל פשיטא דמברך על מה שיאכל באם שכח ולא ברך ואם אינו אוכל עוד אפילו אי הוי מה&quot;ת א&quot;צ לברך בשכח ולא ברך מעיקרא כדמסקינן לקמן סוף פ&quot;ז]'' חוזר ומברך ואין צריך לומר ברכה לאחריה של ז' המינים שהוא תורה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו ביאורה&lt;/big&gt;''' של שמועה דרך קצרה אע&quot;פ שבפירושנו נטינו בה לדרך אחרת, ופסקים הראוים להוציא מתוכה אלו הן, ארבע מתנות יש לעניים בכרם פרט ועוללות שכחה ופאה ובתבואה אינן אלא ג' לקט שכחה ופאה, אלא שכשהגיע זמנה חייבת בחלה ליתנה לכהן וכל שבעת המינים חייבים בבכורים כמו שיתבאר במקומו, נטע רבעי צריך הבאה לירושלים או פדיון כמעשר שני, ויראה לגדולי המחברים שאינו נוהג בחוצה לארץ כלל אף בכרם ואף בפני הבית שכל שהוא טעון הבאת מקום אין מביאים מחוצה לארץ אלא אוכל פירות שנה רביעית אף בכרם בלא שום פדיון אבל בארץ ישראל נוהג אף לאחר חורבן ר&quot;ל בזמן הזה וכשפודה בזמן הזה מברך אשר קדשנו וכו' וצונו על פדיון נטע רבעי ופודה בפרוטה ואומר הרי הן מחוללי על פרוטה זו על פירות אלו ומשליך הפרוטה לים או שורף הפירות, וכל שערלה נוהגת בו רבעי נוהג בו שהלכה כדברי האומר נטע רבעי וכסתמן של כמה שמועות, אח מהן אתרוג שוה לאילן בג' דרכים וכו' ואחת מהן לרבעי וכן כמה שמועות, ויש שפוסקים שדין רבעי נוהג בחוצה לארץ, ומעתה אף בזמן הזה כן, ומכל מקום אף לדבריהם דוקא בכרם אבל לא בשאר נטיעות הואיל ואף בארץ נחלקו בשאר נטיעות אם נוהג בהם רבעי אם לאו כבר אמרו כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ, וכרם רבעי שאמרנו דוקא כרם והוא על הפחות בה' גפנים ב' כנגד ב' ואחת יוצאה זנב ושלא יהו מרוחקות ט&quot;ז אמה כמו שיתבאר בפרק הספינה, אבל גפן יחידית אינה בתורת רבעי אבל דין ערלה נוהג על כל נטע ואף בגפן יחידית אע&quot;פ שבקצת ספרים נמצא לגדולי הרבנים במסכת סוטה הפך הדברים, חס ושלום על פה קדוש לאמרה ''[בגליון הש&quot;ס מרעק&quot;א כאן תמה ג&quot;כ ע&quot;ד רש&quot;י אלו]'' ולא כונו בה אלא לענין רבעי:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לה א/&gt;
===[[ברכות לה ב|דף לה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;
'''&lt;big&gt;ראוי לו&lt;/big&gt;''' לאדם לעשות מלאכתו עראי ותורתו קבע, ומכל מקום אין לו להתרשל שלא לעסוק במלאכתו כלל אלא שיעשנה עראי ויעשה תורתו קבע והוא שנא' לא ימוש ספר התורה וכו' יכול דברים ככתבן ת&quot;ל ואספת דגנך אלא התנהג בהם מנהג דרך ארץ כלומר שתשתדל כפי מה שיחייב ההכרח ולא שתשקיע כל השתדלותך באלו הענינים, ולעולם אם יוכל יקבע זמן להכין צרכי ביתו כדי שלא יטרוד בהם כל השנה הוא שאמרו בכאן על אחד מחכמיהם שהיה אומר לתלמידיו במטותא מינייכו ביומי ניסן ויומי תשרי לא תיתו לבי רב דלא תיטרדו כולה שתא, וכל שתורתו קבע ומלאכתו עראי יהא בטוח שזו וזו תתקיים בידו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר אמרנו&lt;/big&gt;''' שאין הטבל נקבע למעשר אע&quot;פ שנמרח עד שיכנס לבית דרך הפתח מכל מקום צריך שתדע שכמו שהבית קובע כך החצר קובעת שמשנכנס לחצר דרך השער והוא הנקרא דרך טרסקמון הוקבע למעשר אע&quot;פ שלא נכנס לבית אלא שאין כל החצרות שוות בדבר זה כמו שיתבאר במקומו וכן צריך שתדע שאסור להערים ולהכניסו דרך גגות וקרפיפות כדי להפטר מן המעשר על הדרך שביארנו בהכנסה במוץ שלה, אלא שמכל מקום אם עשה כן לא נתחייב עדיין במעשר כמו שביארנו, ויש מפרשים שכל שנמרח הוקבע בלא ראיית פני הבית שהמרוח והוא גמר עשיית הכרי אחר זרייה שהוא בהחלקת הכרי ברחת קובע אף בלא הכנסה דרך הפתח והוא טבל הגמור והוא נקרא גרנו למעשר, ואם לא מירח ראיית פני הבית קובעת אלא אם כן מכניסה במוץ ואם מרחה אחר כן הוקבע, הא אם הכניסה דרך הפתח ונקרה מן המוץ שאי אפשר עוד במירוח פטורה לעולם וזו ודאי אף לשטתנו כך היא אלא שהראשונה ר&quot;ל להיות המירוח קובע מן התורה בלא ראיית הבית לא שמענו אלא שאם הכניסה ומירח אחר כן הוקבע אבל אין מירוח לבדו קובע אלא למי שאין כונתו להכניסן בביתו אלא למכרן בגורן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ביארנו&lt;/big&gt;''' על היין שמתוך חשיבותו קבע לו ברכה בפני עצמו וחשיבותו הוא שהוא זן וסועד את הלב כפת עצמו, ומכל מקום אין מברכין לאחריו ג' ברכות הואיל ואין אדם קובע סעודתו עליו, וכן הדין בתמרים שאמרנו עליהם שהם זנים וסועדים הואיל ואין דרך לקבוע סעודה בהם, ואפילו רצה זה לקבוע סעודתו ביין או בתמרים בטלה דעתו אצל כל אדם, ומכל מקום בדיעבד יצא על היין ועל התמרים בג' ברכות אבל תאנים וענבים ושאר מינים אע&quot;פ שזנין ר&quot;ל שממעטים הרעב הואיל ואין סועדים את הלב שיהא שבע וחזק בכך אפילו בדיעבד לא יצא אלא בברכה אחת מעין ג' אבל לא בג' ברכות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שאמרנו&lt;/big&gt;''' ביין ותמרים שזנין וסועדין ושאר הדברים אינן סועדים מכל מקום כל הדברים זנין הם, ומי שאמר כל הזן קונם עלי אסור בכל הדברים חוץ מן המים ומן המלח אבל אם אמר הזן והסועד לא נאסר בפירות אלא ביין ותמרים אינם מזון ואינו אסור אלא במה שמברכין עליו בורא מיני מזונות כגון חמשת המינים ואורז ודוחן על דעת קצת כמו שיתבאר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;השותה שמן זית&lt;/big&gt;''' לבדו הן לרפואה כגון חושש בגרונו הן שלא לרפואה אינו מברך כלל שאין כאן שום הנאה ואדרבה לענין הזנה מיהא מזיק הוא לגופו, ויש מפרשים אזוקי מזיק ליה האדם לשמן ר&quot;ל שהוא מפסידו אחר שאינו נהנה ממנו וכן פרשוהו גדולי המפרשים, ואם הוא אוכלו בפת או בתבשיל אינו מברך עליו כלל שהרי הפת או התבשיל עיקר ועליו הוא מברך, ואם שותהו שלא ברפואה על ידי אנגרון והוא מיץ של סלקא שהיו משימין בו שמן הרבה, ויש מפרשים בו המים שנתבשלה הסלקא בהם אלא שלדעתנו אין מברכין בזה ב&quot;פ האדמה כמו שנבאר, אלא שעיקר הפי' על מיץ הסלקא הרי אנגרון עיקר ומברך על מיץ הסלקא ב&quot;פ האדמה ולא על השמן ואם הוסיף בשמן עד שהיה השמן עיקר ואם הוסיף בשמן עד שהיה השמן עיקר אינו מברך כלל שאף האנגרון בטל אצלו, ויש חולקים לומר שאף זה אנגרון עיקר ומברך עליו ואם שותהו לרפואה על ידי אנגרון זה, ומפני הרפואה הוא מוסיף בו בשמן עד שהשמן עיקר ושיש בן הנאת טעם מעט מברך על השמן וברכה שלו ב&quot;פ העץ, זו היא שיטתנו בשמועה זו ויש חולקין בה בקצת דברים, ואף גאוני הראשונים חלקו בשמן על ידי אנגרון ''הג&quot;ה [כן הוא ברשב&quot;א בשם רב האי גאון ז&quot;ל ושם מבואר טעמו ונימוקו]'' בין חול לשבת שבשבת מברך עליו בורא פרי העץ ובחול אינו מברך עליו, ואין אלו דברים של טעם אלא שעיקר הדברים כשיטתנו, וכל מה שאמרנו שאינו מברך כלל דוקא ברכת השמן אבל שהכל מברך וכן כתבוה גדולי המחברים, ויש אומר שאף שהכל אינו מברך וכן כל מה שנעשה לרפואה אם יש בו הנאת טעם קצת כגון מרקחות העושים לחולה מברך על העיקר שבו, והרפואות המרות שאין שום הנאה באכילתן אינו מברך כלל, ובמים יש אומר הואיל ואין הנאתן מרובה כל שלרפואה אינו מברך, ולי נראה שכל שהחולה שותה לצמאו מברך עליו ואפילו במים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זר שאכל&lt;/big&gt;''' תרומה בשוגג משלם קרן וחומש ומביא אשם הן באכילה בדבר הראוי לאכילה בין בשתיה בדבר הראוי לשתיה בין בסיכה בדבר הראוי לסיכה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;שתה שמן&lt;/big&gt;''' של תרומה הואיל ושתיית השמן אינה מצויה ולא עוד אלא שהוא מזיק לו משלם את הקרן אבל לא את החומש ואף הקרן יש אומר שמן התורה פטור אפילו בא ליד כהן, אלא שחכמים חייבוהו בקרן אחר שבא ליד הכהן, ''הג&quot;ה [ דבריו תמוהין מ&quot;ט יפטור בתרומה שבא ליד כהן, כיון דתרומה נכסי כהן כמבואר בפ&quot;ב דבכורים א&quot;כ הוי כמזיק את ההדיוט וכן מבואר בתוס' ב&quot;ק ד' ז' ד&quot;ה שור ע&quot;ש]'' וכן הדין בכל שהוא מזיק את ההקדש אבל פטור הוא מן החומש, הא אם סך אפילו ביין ושמן כאחד משלם קרן וחומש:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לה ב/&gt;
===[[ברכות לו א|דף לו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לו א/&gt;
'''&lt;big&gt;החושש בגרונו&lt;/big&gt;''' בשבת לא יגרגר את גרונו בשמן שזו רפואה היא וגזרו עליו לשחיקת סמנין, אבל נותן שמן הרבה לתוך אנגרון ובולע ומכל מקום לא יגרגר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פירות האילן&lt;/big&gt;''' או פירות הארץ שנכתשו או נטחנו אין כתישתן מפקעת ברכתן מהם אף על משקה היוצא מהן, אבל חיטים ושעורים שאין דרך לאכול קמחן כמות שהוא חי, וכן שאין דרך לכססן כשהן חיין וכן הדלעת שאין דרך לאוכלה חיה, מברך על קמח של חיטים ושל שעורים שאינן אפויות ולא מעורבות במים שהכל שמאחר שאין דרך לאכלן הופקעה ברכתן מהן וחזרו לשהכל, וכן על כסיסת חיטים וכן על הדלעת חיה, אבל כסיסת שעורים אינו מברך כלום שכסיסת השעורים אינו אלא מזיק בעלמא מה שאין כן בכסיסת חיטים שיש בו הנאה קצת ואינו מזיק לעצמו שהרי בענין תרומה אמרו באחרון של יומא [פ&quot;א ע&quot;א] שהוכסס את החיטים משלם קרן וחומש והכוסס את השעורים פטור מן החומש מפני שהזיק לעצמו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ממה שכתבנו&lt;/big&gt;''' למדת שהשמועה מתפרשת בקמח חי ושהלכה כרב נחמן, ולגדולי המפרשים שטה אחרת בזו והוא שהם מפרשים שמועה זו בקמח חרוך ופוסקים כרב יהודה ופסק הדברים לדבריהם הוא שהקמח של חיטים חרוכים ב&quot;פ האדמה ושאינן חרוכים קמחן בשהכל קמח של שעורים חרוכים בשהכל ושאינן חרוכים קמחן בלא כלום, וכן חיטים עצמן שהוא כוססן אם חרוכים ב&quot;פ האדמה ושאינן חרוכים בשהכל, ושעורים עצמן חרוכים בשהכל שאין חרוכים בלא כלום, ונראין הדברים דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולענין ברכה אחרונה&lt;/big&gt;''' מיהא אף בקמח חרוך ואף לדעת האומר בו שמברך ב&quot;פ האדמה כתבו בתוספות שאין מברכין בו מעין ג' ואע&quot;פ שאם לשה ואפאה מברך ג' בזו אינו מברך מעין ג' שכל חמשת המינים אין חשיבותן אלא משום מזון ודוקא כשהן נאכלין בדרך מזון כגון דייסא והדומה לה שמברכים עליו בתחלה בורא מיני מזונות, אבל אלו שתחלתן אינה אלא בבורא פרי האדמה אף סופן אינה אלא בבורא נפשות שאין ברכה מעין ג' אלא על ה' המינים הנאכלים בדרך מזון כגון תבשיל ועל ז' המינים, אבל כל שברכתו בורא פרי האדמה אין ברכתו אלא בבורא נפשות, ומה שאמרו למטה [ל&quot;ז ע&quot;א] כל שהוא מין דגן ולא אפאו מעין ג', פירושה בבישול עד שר&quot;ג חלק בה לומר ג' הא כסיסה לא, וכן אמרו הכוסס את החטה מברך ב&quot;פ האדמה טחנה ואפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך המוציא ולבסוף ג' ברכות, אין הפרוסות קיימות בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף מעין ג' ואלו בכוסס לא, וקצת רבני צרפת מצריכים בה מעין ג' ואין דבריהם נראים, ומה שנתגלגל כאן במלח וזמית יתבאר למטה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;חריות&lt;/big&gt;''' הנעשות סביב הדקל סמוך לארץ ומתחדשים בה בכל שנה ובני אדם אוכלים אותם תוך שנתם ולזמן שנה הם מתקשין ואינן ראויין לאכילה הואיל וסופן להקשות ושאין אדם נותן לב בשעת נטיעת הדקל שיהא דעתו לאותן חריות כלל וכן שאינו גוף הפרי אין מברכין עליהן אלא שהכל, וכן הדין לדעתי בלולבי גפנים הנקראים בורו&quot;ץ, ומכל מקום אם אכלן אחר שנתקשו אינו מברך כלום, וכן הדין בעלין על דרך זה שאם דרך לאכלן ברכותן מברך עליהם שהכל, ובנתקשו לא כלום, אבל דבר שסופו להקשות אלא שאדם נוטעו על מנת לאכלו רך כגון צנון וכגון עלין ותמרות ר&quot;ל קפרס או צלף מברך עליו ב&quot;פ האדמה, וכן קצת אילנות שחריות שלהם או עלין שלהם ראויות לאכילה ברכותן ושהאדם נותן לב בשעת נטיעת האילן באכילתן או מצד חשיבות דברים אלו אצל בני אדם אם מצד גריעות האילן שאינו חשוב כל כך שיתיאשו מכל הדברים שבו מפני פריו, מברך עליהם ב&quot;פ האדמה, אבל לא ב&quot;פ העץ שאין מברכים ב&quot;פ העץ אלא על מה שהוא בכלל פרי גמור, ומכל מקום קליפות הראויות לאכילה כשהן רכות כגון קליפות שקדים רכים וכיוצא בהן הנאכלין כשהן רכין כלן בכלל פרי הם, ומברכים עליהן ב&quot;פ העץ ואע&quot;פ שסוף הקליפות להתקשות, וכן גרעינים דאפרסקין וכיוצא בהן הנאכלים כשהן רכין כלן בכלל פרי הן ומברך ב&quot;פ העץ, ויש חולקים בזו מטעם אחר והוא מפני שאין אכילתן חשובה כלום ופסקוה בשהכל וכן בבסר, ומכל מקום שקדים המרים שאינן ראויות אלא בקטנן מברך עליהן בקטנן ב&quot;פ העץ ובגדולתן לא כלום, ובבוסר מיהא אין דבריהם נראים אלא כדעת התוספות שכתבו שעד שאינו כפול הלבן מברכים עליו ב&quot;פ האדמה דומיא דקפריסין ומשהוא כפול הלבן ב&quot;פ העץ, ושאר כל האילנות משעה שיוציאו אע&quot;פ שהם קטנים מאד, אלא שבג' אילנות שנתנו בהם שיעור בפרט שיעורם לברכה גם כן כאותו שיעור, והם החרובין משישרשרו והגפנים משיגרעו והזתים משינצו.&lt;br&gt;
אילן א' יש ששמו צלף או נצפ&quot;א ובלע&quot;ז קפרי&quot;ס ויש בו ד' דברים וכלן ראויין לאכילה בעודו רך והן עלין וכעין תמרות דקות העשויות על העלין ושניהם נקראים שותא והפרי עצמו והוא נקרא אביונה וכן הוא נקרא פרחא ובטניתא וקליפה שעל הפרי והוא הנקרא קפריס והיאך הוא דינן, עלין ותמרות אין בהם משום ערלה ומברך עליהן ב&quot;פ האדמה, קפריס אין בהם משום ערלה ואע&quot;פ שעלרה נוהגת בשומר לפרי כפרי עצמו אין זה שומר לפרי שלא נקרא שומר לפרי אלא כל קליפה שאם אתה מסירה מעל הפרי אין הפרי מתקיים כראוי אבל קפריס אין האביונה לוקה כלל בהסרת הקפריס והלכך אין בו משום ערלה, ומאחר שאין בו משום ערלה אין בכלל פרי ואין מברכים עליו ב&quot;פ העץ אלא ב&quot;פ האדמה, וגדולי המפרשים חולקים לומר שמברכים עליו ב&quot;פ העץ מכל מקום ואף הקפריס ש לערלה לא הותר אצלם אלא בחוצה לארץ מפני שהיא ספק, אבל בארץ ישראל אסורים, וכן השקדים הרכים שקליפתן נאכלת והפרי שבתוכם אינו נגמר נראה שמברך ב&quot;פ העץ, אביונה עצמה יש בה משום ערלה ומברכים עליה ב&quot;פ העץ, וכן לענין מעשר אין הקפרסין חייבים במעשר וכל שכן עלין ותמרות ואינו מתעשר אלא אביונות בלבד, ושמא תאמר עליהן מיהא יתעשרו מדין ירק אינו כלום שמעשר ירק אינו אלא מדברי סופרים ולא גזרו אלא בירק הגדל על הארץ אבל שבאילנות לא גזרו, מעשר פירות זה אינו אלא מדרבנן אפילו בארץ שלא נתחייב במעשר מן התורה אלא דגן תירוש ויצהר ואע&quot;פ שרמזוה מהמקראות כמו שאמרו בספרי כל תבואת זרעך על לרבות שאר פירות, קראי אסמכתא בעלמא כמו שכתבנו ברביעי של ע&quot;ז, אע&quot;פ שגדולי המחברים כתבוה בשטה אחרת ואף בחוצה לארץ נוהגים מעשר פירות מדרבנן ואע&quot;פ שהתבאר במקומות שאין דין מעשר פירות בחוצה לארץ כלל כמו שאמרוה במסכת ע&quot;ז בבצרה ובראשון של חולין בבית שאן פרשוה חכמי צרפת דוקא בדמאי אבל טבל ודאי נוהג, וגדולי המחברים מפרשים שבסביבות לארץ ישראל כגון שנער ומצרים וארם צובה ועמון ומואב נוהג, אבל שאר המקומות שהם רחוקים אינו נוהג:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לו א/&gt;
===[[ברכות לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;
'''&lt;big&gt;קליפי רמון&lt;/big&gt;''' והנץ שלו שהוא הפרח שעל הפטמא שבתוך השפופרת וכן קליפי אגוז והגרעינים וכן קלפין של תמרים הדקים בקטנותם ואותן הקליפין הם שנקראות מתחלי והתמרי הדקים שהן עליהן נקראין כופרי, כל אלו הקליפין ודומים להם שהפרי לוקה בהסרתן נעשו שומר לפרי וערלה נוהגת בהן אף בחוצה לארץ ואסורים בהנאה ואין בהם ברכה שאין ראויות לאכילה, ספק ערלה וספק כלאים בארץ אסור ובסוריא מותר וכל שכן בחוצה לארץ הן הספק בעצמו של פרי אם נוהג בו ערלה אם לאו הן שהיה הספק אם פירות אלו מכרם זה שהוא של ערלה אם לאו, מעתה כרם של ערלה וענבים נמכרות חוצה לה ואינו יודע אם הם מאותו כרם אם לאו בארץ אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ אפילו ראה הענבים יוצאים מן הכרם של ערלה מותר ובלבד שלא יראהו לוקט:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הפטימא של רמון&lt;/big&gt;''' מצטרפת לכביצה לטומאת אוכלים אבל הנץ שלה אינו מצטרף ופטמא זו היא כעין שפוי כובע שיש בתוך אותו עגול שעל הרמון העשוי כשפופרת ושפתו עשוי לתלפיות ונץ שלו הוא הפרח שבתוך אותו השפופרת של אותה פטמא, והסמדר מותר בערלה מפני שאינו פרי עדיין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מותר לקוץ&lt;/big&gt;''' אילנות בשביעית לעצים קודם שיהא בהם פרי אבל משיתחיל לעשות פרי אסור שהרי מפסיד האוכל וכבר אמרו לאכלה ולא להפסד עד שיגיעו פירותיו לעונת המעשרות שכבר הוציא פירותיו ובטל ממנו דין שביעית ומאימתי נאסר לקוץ החרובין משישרשרו והוא שבתחלת בריאתם עושין כעין שרשרת, הגפנים משיגרעו ר&quot;ל משיעשו בוסר שהבוסר והגירוע הכל אחד, ויש מפרשים משיגרעו שיוציאו לחות מדכתיב כי יגרע נטפי מים והוא כששעורו כפול הלבן, והזיתים משינצו ר&quot;ל משיגדל הנץ סביב, ושאר האילנות משיוציאו ר&quot;ל שיתחילו להוציא הפרי, ובשאר ימות השנה מיהא מותר אע&quot;פ שאין בו דין בל תשחית ודוקא כגון שהוא מועלה בעציו יותר מפירותיו או שאין קוצץ אלא ענפיו, הואיל וביארנו בצלף שמין אילן הוא מותר לנטעו בכרם ואין בו משום כלאים בכרם שאלו היה מין ירק היה אוסר את הכרם כדין ירק:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;האוכל פלפלים&lt;/big&gt;''' או זנגביל בעין, בזמן שהם רטובים מברך עליהם ב&quot;פ האדמה ואם הם יבשים אין מברך עליהם כלל לא לפניהם ולא לאחריהם, מפני שאינו אוכל אלא תבלין וכן הדין בכל הסמים וכן אינן מטמאים טומאת אוכלים ביבשים כמו שביארנו במסכת נדה פרק בא סימן, וכן הדין ביום הכפורים שאם אכלן רטובים חייב ואם יבשים פטור:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ומה שהוזכרה&lt;/big&gt;''' בגמ' לשון כסיסה כלומר כס פלפלי ביומא דכפורי פירושו אכילה גמורה אלא כל שאין דרכו באכילה נקראת אכילתם כסיסה ומאחר שאכילתן ביום הכפורים אינה מחייבת אך הוא אינו מברך כלום, ואע&quot;פ שהשותה חומץ פטור ואעפ&quot;כ מברכים עליו שהכל בין חי בין מזוג, לדעתנו בזה מה שהוא פטור הוא מפני שאינו משיב את הנפש אבל פלפלים וזנגביל אינו אלא מפני שאינם קרויים מאכל, ואע&quot;פ שבלחות מיהא היה לנו לברך בפלפלים ב&quot;פ העץ הואיל והם חייבים בערלה מכל מקום כיון שאין דרכו לאכלו בעין דיו בפרי האדמה וכן כתבוה גדולי הפוסקים, וגדולי המפרשים כתבו שהפלפלים הרטובים מברכים עליהן ב&quot;פ העץ שהרי אילן הוא וערלה נוהגת בו מה שאין כן בזנגביל שהוא גדל בארץ, ותמרות של פלפלי והוא כעין שקים שהפלפלים עומדים לתוכן אף לדעת גדולי המפרשים אינן אלא ב&quot;פ האדמה, ואף הם מפרשים שעיקר השמועה לא נאמרה אלא באותם התמרות והוא שבאו עליה מטעם עצו ופריו שוים, אבל בפרי עצמו הלח ודאי ב&quot;פ העץ מברך ולא נכנס הפלפל עם הזנגביל בחדא מחתא אלא באותם התמרות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מרקחת הזנגביל&lt;/big&gt;''' ונקראת בלשונם הילמתא דאתיא מבי הנדואה ר&quot;ל מארץ הודו אם היא של עכו&quot;ם מותרת ואין בה משום בשולי עכו&quot;ם אם מצד שאינה נעשה באור אם מצד שהדברים שבו נאכלים כמות שהם חיים, ולא משום גיעולי עכו&quot;ם שנותן טעם לפגם הוא ומברכים עליו ב&quot;פ האדמה אם נעשה בזנגביל רטוב שהזנגביל עיקר, וכן הדין בכל מרקחת שיש הנאה באכילתו שהולכים אחר עקרו ומברך עליו ברכה ההגונה לעיקר שלו, ויש מי שאומר בהימלתא שהדבש עיקר ומברכין עליו שהכל ושמא תאמר לענין גיעולי עכו&quot;ם מיהא ניחוש שמא תפסק בסכין של עכו&quot;ם והשמנינות מעביר חורפתו וממתקו כמו שאמרו בקורט של חלתית, אין זה כלום שהקורט יש בו מרירות ושמנינות מעבירו קצת אבל המרקחות חוזק תורפתם הוא שבח אצלם ונמצא מתוקו פוגם, ובהלכות גדולות כתבו שהסוקר&quot;י והקנה שלו מברכין ב&quot;פ האדמה ואע&quot;פ שהקנה עץ הוא הואיל ואינו פרי גמור מברכין עליו אלא ב&quot;פ האדמה דומיא דשותא האמורה בצלף:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[ברכות לז א|דף לז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לז א/&gt;
'''&lt;big&gt;כל תבשיל&lt;/big&gt;''' שהוא מחמשת מינים אם תבשיל זה הוא ששלק חטים או אחד מחמשת המינים ולא נתבקעו מברך ב&quot;פ האדמה ולבסוף בורא נפשות וכן בחרוכים, ומה שאמרו הכוסס את החטה מברך ב&quot;פ האדמה ולבסוף בורא נפשות פירושה בחרוכין או שבישלן מעט ולא נתבקעו אבל נתבקעו מברך בורא מיני מזונות וברכה מעין ג' וכן אם חלקן בעוד שהן חיין הן אחת לשתין והוא הנקרא חילקא הן אחת לשלש והוא הנקרא טרגיס הן אחת לארבע והוא הנקרא זריד הן אחת לחמש והוא הנקרא טרסן מברך בורא מיני מזונות ומעין ג' בבשולן וכן בכל תבשיל הנעשה מקמחן מברך בורא מיני מזונות וברכה מעין ג', ולחם האפוי מהן מברך המוציא וג' ברכות, בשלו אחר שנאפה ועשה מפרוסותיו תבשיל אם הפרוסות קיימות ר&quot;ל שיש בהן כזית הואיל ויש כאן תורת לחם שהם פרוסות קיימות אפילו נתבשלו בכלי ראשון מברך בו המוציא וג' ברכות, ואם אין פרוסות קיימות ואין בהן צורת לחם כגון שבללן יפה ובקדרה וכיוצא בה ר&quot;ל כלי ראשון מברך מיני מזונות ומעין ג', ואם יש להם צורת לחם כגון שלא נתבשלו כל כך או שבישלן בקערה וכיוצא בה ר&quot;ל כלי שני במים רותחים ששפך עליהם שאינו מבשל אף בפירורים פחות מכזית מברך המוציא וג' ברכות שמאחר שאין כלי שני מבשל לא נפקעה ממנו תורת לחם, ולדעת גדולי הרבנים כל שאין בהם כזית והם מתבשלים בקדרה אע&quot;פ שיש בהם תורת לחם כגון שלא נתבשלו כל כך אין בהם אלא מיני מזונות, ואם כסס חטים או שעורים חיים או קליות כבר ביארנו דינם למעלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל תבשיל&lt;/big&gt;''' מאלו הנזכרים שהם בדין בורא מיני מזונות אם עירב בו דברים אחרים כגון דבש ושמן ותבלין אע&quot;פ שהכניס בו מהן הרבה הואיל ויש בו מחמשת המינים ושעיקר התבשיל קרוי על שם אותו מין מחמשת המינים אע&quot;פ שרובו מדברים אחרים הולכים אחר אותו המין והוא שאמרו סמידא עיקר ר&quot;ל הקמח וזהו שקראו בכאן חביץ קדרה, שהוא מאכל של קמח בדבש ושמן ותבלין, ודייסא היא של חטים ומתבשלים עד שמתפקעים ומתעבים הן מחטה שאינה חלוקה הן שהיא חלוקה או כתושה והיא הקרויה כאן דייסא כעין חביץ קדרה ר&quot;ל שנתעבית ושיש בה דבש ושמן ותבלין, ולשון חביץ הוא מלשון חבצין את החלב שהוא מתעבה אחר שנתחבץ, אבל אם עיקר התבשיל מדברים אחרים ומכניס בו קמח הרבה למתק את הטעם או לעבות התבשיל כדרך שעושים בתבשיל של גריסין אין הקמח עיקר ואין הוליכן אחריו והוא שאמרו בפרק זה בתבשילא דליפתא דאפשא לה קמחא ואמרו עליה מברך ב&quot;פ האדמה, וריהטא דמחוזא הנזכר בסוף סוגיא זו הוא הוא חביץ קדרה אלא שבמחוזא היו מכניסים בה דבש הרבה והיו סבורים מתוך כך לברך עליה שהכל, ובחקלאה ר&quot;ל העשויה בכפרים בוא מיני מזונות כדרך שכתבנו וכן הדין בקמח של חמשת המינים שנתערב בהם קמח משאר מינים ועשאן פת מברך המוציא וג' ברכות וכן כתבוה גאוני הראשונים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אורז&lt;/big&gt;''' והוא הנקרא רי&quot;ש, ודוחן והוא הנקרא מי&quot;ל וגדולי הרבנים פירשו שניהם אותו הנקרא מי&quot;ל אלא שפירשו באורז שהוא הנקרא מי&quot;ל פנים והוא גס מן האחר ומכל מקום כל אלו אינן בכלל חמשת המינים והיאך הוא דינם, אם כססן חיים מברך שהכל בישלן ולא נתבקעו אורז שדרכו בכך מברך ב&quot;פ האדמה ועל זו אמרו הכוסס את האורז מברך ב&quot;פ האדמה ומתוך שלא נתבקעו הוא קורא בהם לשון כסיסה ודוחן שאין דרכו בכך מברך שהכל, בשלן ונתבקעו מברך עליהם בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות וכן בפת גמורה שלהם שאין באורז ודוחן ברכה לאחריו אלא בורא נפשות, ואם הם על ידי תערובת מברך שהכל ואם יש בהם תערובת מחמשת המינים מברך מיני מזונות ומעין ג' ושאר מיני קטניות כל ענינים בשהכל בלבד ובבורא נפשות, וגדולי הפוסקים והמחברים פוסקים בדוחן לומר שאף בפת שלו אינו מברך אלא שהכל ואיני רואה חלוק ביניהם לפי שיטת הסוגיא, אלא שיש מביאים קצת ראיה לדבריהם ממה שאמרו בברייתא הכוסס את האורז לבד ולא הזכיר בה דוחן, ואינה ראיה שלענין כסיסה אורז ראוי לכך דוחן לא, אבל בפת שלהם הכל שוה, אורז אינו מין דגן ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח כמו שיתבאר במקומו, ומה שנתגלגל כאן בברכת ז' המינים שלאחריה יתבאר למטה בסוגיית המשנה הששית, ויש בקצת גמרות בסוגיא זו פסק למר רב יהודאי כתוב בתוך הסוגיא וכלו כמו שכתבנו חוץ משני דברים אחד שכתב בו אכל ארוזא מברך בורא פרי האדמה ולדעתנו בשהכל, וכן שכתב בה אכל חטים דשלקינהו בעיניהו ב&quot;פ [האדמה] ולא חלק ביניהם בין נתבקעו ללא נתבקעו ולדעתנו כל שנתבקעו בבורא מיני מזונות, ומה שהוזכר באותם הדברים אבדושך הוא שם המאכל, וכן מה שכתוב שם בקצת נסחאות דהלכתא כר' יוחנן בן נורי דאורז מין דגן אינו כן ואף לדבריו לענין פסח מיהא אינו מין דגן כמו שכתבנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולענין ביאור&lt;/big&gt;''' מה שאמרו כאן נתן ר&quot;ג רשות לר' עקיבא לברך יש מקשים והלא בפרק כל בשר [ק&quot;ו ע&quot;א] אמרו אין זימון לפירות כלומר שאין שלשה שאכלו מזמנים עד שיהא אחד מברך לכלן, אפשר שמאחר שר&quot;ג סובר על ז' המינים שטעונים ג' ברכות אף הוא סובר שיש זימון ור' עקיבא אינו סובר כן ולא בירך אלא על דעת עצמו, ויש מפרשים אין זימון לפירות לומר נברך שאכלנו אבל [יתכן שחסר מלת לא, המעתיק] שלא יהא אחד מברך לכלן והאחרים אינן רשאין וכבר כתבנוה למטה בסוגית המשנה הרביעית, וכן הקשו והרי ר' עקיבא סובר אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך אחריו ג' ברכות, אפשר שלא רצה לעשות כדברי עצמו במקום שחולק עם חכמים או שמא פירושה בשאכל ממנו כדי שבעו כמו שאמר והוא מזונו, ומכל מקום אין הלכה לא כר&quot;ג ולא כר' עקיבא מוכ שיתבאר במשנה ששית:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל הטעון&lt;/big&gt;''' לפניו המוציא דינו לאחריו ג' ברכות וכל שטעון לפניו בורא מיני מזונות דינו לאחריו מעין ג' חוץ מן האורז והדוחן, וכל שלפניו בשהכל דינו לאחריו בבורא נפשות, ואע&quot;פ שהדין כן יש דברים שיוצאין מן הכלל הזה כמו שיתבאר לך בפרטו של פסק:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לז א/&gt;
===[[ברכות לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;
'''&lt;big&gt;חביצא הנזכרת&lt;/big&gt;''' כאן בשמועת {{צ|האי חביצא אי אית בה פרורים}}, הוא מה שהזכרנו למעלה שבשל את הפת אחר שנאפה ועשה מפרוסותיו תבשיל וכבר ביארנו את דינם למעלה בשמועת {{צ|טחנה ואפאה ובשלה}}, ומכל מקום מה שכתבנו בה בפרורים שאין בהם כזית שמברך עליהם המוציא וג' ברכות הואיל ויש בהן תורת לחם -- גדולי המפרשים כתבו שצריך שיקבץ מהם כזית ויאכלנו בלוגמא אחת וכמו שאמרו כאן {{צ|ליקט מכולם כזית ואכל, אם חמץ ענוש כרת, אם מצה יוצא בה בפסח}}. אבל פחות מכזית בלוגמא אחת אע&quot;פ שהיה לפניו הרבה ויש בדעתו לאכול הרבה אין מברך בה המוציא לכתחלה. ואם ברך בלא כזית יצא ויאכל אחריו עד כזית. ואם אין דעתו לאכול מהן כזית אין מברך אלא מיני מזונות. וכן כתבו שלבסוף בורא נפשות.

ויש מפרשים שכל שיש שם פרוסה כזית אפילו לא היה בדעתו לאכול אלא חצי זית - מברך, הואיל וממקום חיוב נפסקה. והוא שאמרו בבא מלחם גדול הא לאחריו ודאי לשיעור אנו צריכין ואינו מברך כלום. 

וגדולי המחברים כתבו שאפילו בפחות מכזית מברך המוציא אע&quot;פ שאין בדעתו לאכול כזית ואע&quot;פ שאין שם כזית, אבל אינו מברך לאחריו אפילו בורא נפשות ודרך כלל כתבו שאם אכל פחות מכזית מאיזה אוכל או פחות מרביעית מאיזה משקה{{הערה|בדפוס כתוב &quot;מה זה אוכל או ..מה זה משקה&quot; - המעתיק}} שמברך לפניו ברכה הראויה לאותו המין אבל אינו מברך לאחריו כלל. 

וראיה על זה לדעתי ממה שאמרו במסכת סוכה {{ממ|סוכה|כו|ב}} {{צ|הביאו לו אוכל פחות מכביצה ולא בירך אחריו}}, הא לפניו בירך ומפני שהיה סובר כדעת האומר כביצה ופחות מכזית לדעתינו כפחות מכביצה לר' אלעזר בר צדוק, אלא שאפשר שאף ר' אלעזר נסעד בה הואיל ונשאר בה כזית שהוא שיעור לכמה דברים.&lt;br&gt;
אלא שדברו גדולי המחברים נראין ממה שאמרו בתלמוד המערב כל שאומר עליו ג' ברכות אומר עליו המוציא התיבון והרי פחות מכזית שאין אומר עליו ג' ברכות מעתה לא יאמרו עליו המוציא, אמר ר' יעקב בר אחא לשאר מינים נצרכה כלומר לא בא למעט פחות מכזית אלא שאר מינים של חטה של מעשה קדרה אבל פת אף בפחות מכזית אומר עליו המוציא ומכל מקום בעלי שטה אמצעית פרשוה בשנפסקה ממקום שיש בו כזית, וגדולי המפרשים פרשוה לשטתם בשאכלו הרבה מהם או כשהיה דעתו לאכול כזית ואין זה נראה, ובתלמוד המערב פרשו שאם פחות מכזית זהו בריה בפני עצמה כגון חטה אחת או תרמוס אחד דינו כדין כזית ומברך לפניו ולאחריו ברכה הראויה לאותו המין אפילו פרידה אחת של ענב ופרידה אחת של רמון מברך לפניה ולאחריה וזית בריה היא לענינים אלו ואם נטלה גרעינתה יצאה לה מתורת בריה, וגדולי הדורות כתבו שאף בריה אין מברכין בפחות מכזית אלא לפניו וזית אע&quot;פ שנטלה גרעינתה לא יצאה מתורת בריה ואעפ&quot;כ לא נשאר בה כזית בינוני אין מברכין לאחריה, ומה שאמרו במסכת נדה פרק בא סימן [נ&quot;א ע&quot;ב] כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו, ויש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו ופירשו בה כגון עשיית המצות ורחנו ולא אמר כגון פחות מכזית ההיא במינים המחויבים קא מיירי.

ויש מפרשים בחביצא זו פירורי לחם הנדבקים על ידי שמן ודבש ובאלו הוא הוא שאין צריכין לכזית אבל בשמועה שלמעלה בטחנה ואפאה אנו צריכים לפרוסות קיימות בכזית, אלא שלענין פסק הכל תלוי בצורת לחם על הדרך שביארנו:

'''&lt;big&gt;ישראל&lt;/big&gt;''' שהביא מנחה להקריב ולא הקריב אחרת מקרוב, ונראה לי בה כל תוך ל' מברך שהחיינו שהרי על נדבה היא באה ולא על חטא, וכשכהן נוטל שיריה לאכול מברך המוציא ואע&quot;פ שיש בהם מעשה מרחשת ומחבת ואע&quot;פ שהם נפרכות לפתיתין הן של כזית הן של פחות מכזית שהם אע&quot;פ שדינן כפתיתין שבכזית אם הגדיל או הקטין כשרה כמו שיתבאר במקומו, והזהר מלפרשה במנחת כהן שנתחנך כמו שפרשוה רבים מצד ברכת שהחיינו שהרי זו כולה כליל היא, ויש מפרשים אותה בישראל שלא קרב מימיו ומכל מקום קשה לפרש לשון היה עומד ומקריב, ומתוך כך פרשוה בכהנים ומפני שעבודתם באה מזמן לזמן שכל משמר אינו משמש אלא שתי שבתות בכל שנה וכל בית אב שני ימים בשנה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לענין ביאור&lt;/big&gt;''' זה שאמרו לקט מכולן כזית ואכל בפסח אם חמץ ענוש כרת ואם מצה יוצא בה בפסח, יש מפרשים אותה בפתיתי מנחות ואע&quot;פ שבפסח מצה הראויה לשבעה בעינן ומנחה אינה נאכלת אלא ליום ולילה, פירושה דבשל חולין כזו יצא שאם לא כן אף חמץ בפירורי מנחה מהיכא והלא מצה היא נאפת ואם בלחמי תודה הרי אין בהם פתיתין אלא בחולין כי האי גונא, ומכל מקום גדולי המפרשים פירשו בה עיקר הדברים דאעלמא קאי כלומר מחמשת המינים או מה' מנחות וקאמר אם מצה וכו', דאלמא לחם הוא ותירצה בשעירסן ר&quot;ל שחזר וגבלן ודבקן בעיסה המדבקת, ואף לדברי המפרשה בפסח אין להקשות ממה שאמרו אין יוצאין במבושל שנימוח שזה אינו נמוח, וכן אין להקשות שפירורים שבחביצא אינן מדבקין והקשה מכל מקום ממה שמצריך להיות אכילתם כשיעור אכילת פרס שזו היא אכילה אחת ואם עירסן עד שנעשה אחד אכלו מבעי ליה אלא ודאי בפרורים פחות מכזית ושאינם מדובקים קא מיירי וקאמר דלחם הוא, והעמידוה בבא מלחם גדול כלומר שהוא מברך על פת גדולה ובוצע ממנו פירורים פחות מכזית כך פרשוה גדולי המפרשים אבל גדולי הרבנים פרשוה שעדיין נשאר מן הלחם שלא נתפרר וחשיבי פירורים אגב אמיהו וזו ודאי לאו אמפרכן עד שמגיע לסלתן קאי דלכלהו צורת לחם בעינן, וסוף הדברים שאלו בה מאי הוה עלה והעלו בה שהכל תלוי בצורת לחם בין בפחות מכזית הואיל ויש בין כלם כזית על הדרכים שביארנו מר כדאית ליה ומר כדאית ליה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;דברים אלו&lt;/big&gt;''' כלן פירושן שטעונות המוציא ומכל מקום ראוי לברך על חתיכה הראויה וכל שכן שאם יש שם שלימה עמו מברך על השלימה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שנתן&lt;/big&gt;''' קמח לתוך מים ובללן בלולה רכה ביותר כעין מים עכורין ונקרא בלשונם טרוקנין ואפאה על גבי קרקע שהסיק בו וגרפו, יש פוסקים שאפייה זו שהיא כעין תנור ובלא שום משקה עושה אותה לחם לענין מצה בפסח ולענין חלה אע&quot;פ שאין שם גלגול, אבל לענין המוציא אינו מברך עליו אלא מיני מזונות ומעין ג' ואם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וג' ברכות אחר שנאפית בדבש, ויש שאמרוה כן אף בלא קביעות סעודה ולא אמרו לדעתם מר זוטרא קבע סעודתיה עלויה אלא להשביח את הטעם כלומר שדרך בני אדם בכך, ומכל מקום אף לדעת המצריכים בזו קביעות סעודה מודים הם שאם היתה בלילתו רכה אלא שהוא עבה בקמח הואיל ונאפה ביבש כגון תנור וכיוצא בו כגון טגון באלפס בשמן מועט מברך המוציא וג' ברכות אפילו לא קבע, שכל שתחלתו בלולה וסופו נאפה כעין תנור או כל שבלילתו עבה אע&quot;פ שסופה נאפית דרך בשול חיים בחלה ומברך עליה המוציא שהרי אמרו במנחות שמברכין עליהן המוציא ומנחת מרחשת היתה בלילתו עבה וסופה נאפית דרך בשול, ומה שאמרו שאין לחם אלא האפוי בתנור פירושו אפילו אפוי בתנור או ראוי לאפות בתנור, ואם בלילתו רכה ואפוהו ביבש, הרי זה נקרא מאפה תנור, ואם בלילתו עבה אפילו לא נאפה ביבש מכל מקום ראוי לאפות בתנור היה הואיל ובלילתו עבה, אבל אם היתה בלילתו רכה ואפייתו בלח אין זה לחם לא לחלה ולא להמוציא ודינו במיני מזונות ומעין ג', ואפ&quot;ה בלמה דינה כאפיה דרך בישול, ויש אומרים שכל שיש באפייתו שמן אפילו מעט דרך בשול הוא, ולא יראה כן אלא שמכל מקום אותן הניבלאש אע&quot;פ שאין שם אלא שמן מועט מודה אני שאינם בכלל זה לחייבם בהמוציא מפני שנפסדה מהם צורת לחם לגמרי, ויש חולק אף לשטה זו שכתבנו ותולין בה את הענין לקביעות סעודה כמו שביארנו בטרוקנין שבלילתן רכה ביותר, ויש מי שחולק לומר בכל מיני בישול אפילו בבלילה עבה שאין בה המוציא שלא לדעתם המוציא במבושל אלא באפוי שבשלו, כמו שאמרו למעלה בטחנו ואפאו ובשלו, ומה שאמרנו במנחת מרחשת אינו בשול גמור שלא היה שם לדעתם שמן כל כך, לענין חלה מודים באלו שהם חייבים שהרי נתחייבו בגלגול ויש מפרשים שאף לענין חלה אינו לחם ואע&quot;פ שגלגול מחייב העיסה לחלה דוקא בגלגול הנעשה על דעת שיאפה ביבש ואפילו אפהו אחר כן בדרך בשול, אבל בבלילה רכה מיהא מודים לחייבה כל זמן שנאפה ביבש שמכל מאפה תנור חייב בחלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;נתן קמח&lt;/big&gt;''' לתוך מים רותחים ומתבשלת שם והיא הנקראת טריתא אין בהם ספק שאין שם לא דין המוציא ולא דין חלה ויש גורסים בה חייבת ומפרשים בה שאחר שהכניס את הקמח לתוך המים לוקח ממנו בכלי שני ונותן בכירה או באלפס בלא טגון שמן, וכן פרשוה גדולי הרבנים ובמסכת פסח ראשון נרחיב את הדרכים בענינים אלו בע&quot;ה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לחם העשוי&lt;/big&gt;''' לקשוטי נשים והוא הנקרא כאן לדעת קצת מפרשים נהמא דהונדקי אע&quot;פ שבלילתו עבה ונאפה כעין תנור פטור מן החלה הואיל ואינו עשוי לאכילה ועל הדרך שאמרו בזמן שהרועים אוכלים ממנה וכו' ואם נמלך לאכלו מברך המוציא וג' ברכות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולחם העשוי&lt;/big&gt;''' לכותח הואיל ואינו עשוי לאכילת עיקר אלא על ידי טפילת הכותח אינו בדין חלה, ואם נמלך לאכלו מברך המוציא וג' ברכות ומכל מקום לא נפטר מן החלה אלא אם כן נעשה בהיכר כגון שעשאו כלמודים ר&quot;ל כעין עמודים ארוכים ודקים אבל עשאן כעכין ר&quot;ל עגולים ועשויים בלא שנוי חייב שצורתם מוכחת שלשם לחם נעשה,  ויש מפרשים בלחם העשוי לכותח שהוא אפוי בחמה ומה שאמר אחר כך שאם עשאו כעכין חייבת מפני שהוא נמלך עליהם בכך לאכילה ואופה אותה בחיוב ואפילו יאפה אותה בחמה מכל מקום כבר גלגלה על דעת פת וכל שגלגלה על דעת לאפותה בחיוב אע&quot;פ שאפאו במקום פטור כגון בחמה וכיוצא בה חייבת, אלו שגורסים בשמועה זו חייבת פירשו בנהמא דהונדקי עיסה שנתנה בשפוד ואפאה באויר התנור כעין צלי והתמיד בה סיכת שמן ובשמים ואמרו עליה שהוא לחם גמור ומברכים עליו המוציא וחייב בחלה, וכבר הארכנו בדינים אלו כפי הצורך ובדקדוק הראוי בשני של פסח הראשון בשמועת הסופגנים והדובשנין:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[ברכות לח א|דף לח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לח א/&gt;
'''&lt;big&gt;דבש התמרים&lt;/big&gt;''' שזב מאליו והוא הדין לכל מי פירות שאין עיקרן למשקה כגון תפוחים ורמונים מברך עליו שהכל ולבסוף בורא נפשות אבל אם כתשן והוציא מהן משקה הרי הן כעיקר הפרי ומברך ברכה הראויה לפרי עצמו שהרי מי סחיטת הסלקא המבושלת מברך עליה ב&quot;פ האדמה כסלקא עצמה, ויש מי שאומר שאף היוצא על ידי כתישה אינו אלא בשהכל וממה שאמר רב אשי למטה בשכר של תמרים שאין מברך אלא שהכל וכן ממה שאמרו כאן לענין חומש ר' יהושע פוטר וההיא ודאי אף בכתשן והוציא משקה נאמרה ודאי אף לענין ברכה כן, וכן בכלם חוץ מיין ושמן ומי סחיטת הסלקא הואיל ורוב אכילתן בכך הרי הן כזיתים וענבים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;תמרה המרוסקת&lt;/big&gt;''' ונשאר משקה שלה עמה והוא הנקרא בלשון תלמוד טרימא או חשילתא וכן הדין בכל פרי מברכין עליה ברכה שהיתה ראויה לה בעוד שהיתה קיימת וכן אם חתך את הפרי לחתיכות דקות, ריסק את הפרי והוציא ממנו משקה ורצה לאכול את הפסולת הנשאר אין מברך עליה אלא שהכל, וכבר בארנו שקנים המתוקים שסוחטים אום ומבשלים מימיהם עד שנקפא והוא הסוקרי פרשו הגאונים שמברכים עליהם ב&quot;פ האדמה ומקצתם אמרו ב&quot;פ העץ ומגדולי המחברים כתבו שאין מברכים עליו אלא שהכל לא יהא דבש אלו הקנים גדול מדבש של תמרים שדינו בשהכל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולענין זה&lt;/big&gt;''' שאמרו שומשמי קאמרת פירושו שכתש את השומשמין והוציא את השמן ורוצה לאכול הפסולת והשיבו דההיא ודאי בשהכל קאמינא ר&quot;ל פרי המרוסק ולחותו נשאר עמו, קורטמין פירושו שהיה מנהגם לכתוש גרעיני הכרכום ומערבים בו דברים אחרים ומוצאים משם משקה ואוכלים אחר כן הפסולת על ידי אותו התערובת וכן פורצני שמוציא מהן היין ואוכלין מיד עד שלא יתיבשו אם הוא שואלו בתמרים כעין אלו שהוציא מהן הדבש ובא לאכול את הפסולת והשיבו שלא שאלו אלא בשרסקן ובא לאכלן בלחותם ביחד:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;תרומה&lt;/big&gt;''' אין משנין אוכלין שבה למשקה אלא זיתים וענבים בלבד, מעתה תמרים של תרומה אין עושים מהן שכ וכן אין עושין מהם דבש ולא מתפוחים שכר ולא מענבים סתוניות חומץ, וענבים סתומיות הם ענבים שמתשהין באביהם עד הסתו שאין בטבעם להתבשל עד הסתו ואינן ראויין ליין אלא לחומץ וכן כל שאר הפירות אין משרין אותן מאוכל למשקה שאין אלו חשובין אלא כזיעה בעלמא לענין חשיבות תרומה חוץ מזיתים וענבים כמו שביארנו, ובדיעבד הרי זה שותהו בטהרת תרומה וזה ששותהו בשגגה פטור אף מן הקרן ואין צריך לומר בחומש וכבר כתבנוהבמסכת חולין, ומכל מקום מרסק הוא פרי של תרומה או חותכו מסכין לחתיכות קטנות ואינו חושש:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;שתיתא&lt;/big&gt;''' והוא שבלים רכים של שעורים שעשאן קליות וטחנן וערב קמחן במים, אם היא עבה לאכילה עשאוה ומברך עליה בורא מיני מזונות, ואם היא רכה סתמה לרפואה ולהקר ומברך עליה שהכל ולא מפני שהיא ראויה לשתיה לבד, שהרי אנגרין משקה הוא ודינו בב&quot;פ האדמה וכמו שביארנו בסמוך במשקה היוצא מן הפרי, אלא מפני שאינו אוכל ולא משקה אלא רפואה, וגדולי המחברים כתבו בקמח של חמשת המינים שקלו אותו וערבוהו במים או בשאר משקין אם הוא עבה עד שראוי לאכילה מברך מיני מזונות ואם רך עד שהוא ראוי לשתיה מברך שהכל, ואפשר שלדעתם לומר שכל שהוא רך עד שהוא ראוי לשתיה לרפואה הוא עשוי:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;עירב קמח&lt;/big&gt;''' זה במים מערב שבת, בוחשין אותו בשבת שלא ישאר קמח בשולים ומותר לשתותה בשבת שכל דבר שאין הבריא נמנע מאכילתו או משתייתו מותר לאכלו או לשתותו בשבת דרך רפואה, וכן הדין ששותים זיתום המצרי אע&quot;פ שאינו משקה הרגיל הואיל ובריאים שותים אותו לפעמים וכל שלרפואה מברך עליו שהכל אחר שיש באכילתו קצת הנאה, וכן הדין בכל המרקחות שאין הבריאים רגילין לאכלו, אם אכלן זה לרפואה מברך עליהן שהכל ואפילו היה בהם מפירות האילן, אבל מה שהוא רגיל לבריאים כגון מרקחת הזנגביל וכיוצא בו כגון שמן שעל ידי אנגרין מברך ברכה הראויה על העקר שבו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שביארנו&lt;/big&gt;''' שעל הפת מברך המוציא לחם וכו' אם בירך מוציא לחם מן הארץ יצא, שהרי משמעו גם כן לשעבר כגון אל מוציאו ממצרים ומכל מקום ראוי לו לכתחלה לברך המוציא הואיל ונחלקו בהמוציא אם משמעו להבא או לשעבר ועלה בידינו שאף המוציא משמעו לשעבר ראוי לברך כן שמתוך ברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם לאו, ולא עוד אלא שלא להבליע ולערב מ&quot;ם שבסוף העולם למ&quot;ם שבראש המוציא, וכן כתבוה בתלמוד המערב, ואם תאמר בלחם מן הארץ בזו לשון מקרא הוא שנא' להוציא לחם מן הארץ וכן שאי אפשר לתקן בו כלום, שאין לומר מן הארץ לחם ''[א&quot;י למה לא יברך המוציא מן הארץ לחם ועי' ברשב&quot;א ביאר הטעם שאין לומר מן הארץ לחם להזכיר הדבר שמברכין עליו בסוף ע&quot;ש]'' ובשאר ברכות מיהא כגון בין גומל להגומל מעביר להמעביר מבדיל להמבדיל בורא להבורא אין מדקדקין בהם, לא נחלקו במוציא להמוציא ובלבער ועל ביעור, אבל שאר הברכות אין מדקדקין בהם אלא כמו שהותקנו, ואע&quot;פ שאמרו בתלמוד המערב על דעתון דרבנן אומר הבורא פרי הגפן, אין הדברים מדוקדקים ויש מי שטורח בכלם ואין עולה בידו:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לח א/&gt;
===[[ברכות לח ב|דף לח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לח ב/&gt;
'''&lt;big&gt;ירקות&lt;/big&gt;''' שאמרנו עליהם במשנה שמברך עליהם ב&quot;פ האדמה אין הדבר שוה להיות דין בכלם אלא בשאוכלן בדרך שראוין לאכלן, כיצד, ירקות שדרכן לאכלן חיים ואם נתבשלו נפסדו כגון קשואין ואבטיחים ודומיהם מברך כשהן חיים ב&quot;פ האדמה וכשהן מבושלים שהכל, וירקות שדרכן לאכלן כשהן מבושלים ואין דרכן לאכלן כשהן חיים כגון קרא וסילקא ודומיהן כשהן מבושלים מברך ב&quot;פ האדמה ונראה דוקא בשצורת הירק קיימת בהם וכשהן חיין שהכל, ואם דרכן לאכלן חיין ומבושלים כגון שומים וכרתי ודומיהם מברך עליהם ב&quot;פ האדמה בין חיין בין מבושלין ויין מבושל גם כן כתבו הגאונים שמברכים עליו ב&quot;פ הגפן וכן הדין בתורמוס שאינו ראוי אלא לאחר שליקות הרבה שאחר שליקתו מברך ב&quot;פ האדמה, ומה שאמרו עליו שבקנוח סעודה אכלוהו ואעפ&quot;כ הוא צריך ברכה יתבאר למטה בשמועת דברים הבאים לאחר הסעודה וכן בפירות ערמונים בין חיין בין שלוקין ב&quot;פ האדמה וכן בחבושים הואיל ודרכן בשניהם, ושקדים הנאכלים בדבש הנקרא נוגאט כתבו בתוספות שהפרי עיקר ועליו מברכים, ויש אומר שהדבש עיקר ועליו מברכין ואין נראה כן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לענין מצה בפסח&lt;/big&gt;''' יוצאין ברקיק השרוי ובלבד שלא נימוח אבל אין יוצאין ברקיק המבושל ואפילו לא נימוח מפני שאין בה טעם מצה ובמרור אין יוצאין לא בשלוקים ולא בכבושים ולא במבושלים כמו שיתבאר במקומו, ואע&quot;פ שאמרו בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בזו ראוי לטעם מצה הוא וכל שראוי לבילה אין בילה מעכבת בו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הזית&lt;/big&gt;''' אע&quot;פ שנטלה גרענותה לא יצאה מתורת בריה ואעפ&quot;כ אם לא נשאר בה כזית בינוני אין מברכין לאחריה כמו שכתבנו למעלה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לח ב/&gt;
===[[ברכות לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהביאו&lt;/big&gt;''' לפניו הרבה דברים ורוצה לאכול מכלן על איזה מהן מברך תחלה יתבאר למטה במשנה השנית ובסוגיא הבאה עליה, ומכל מקום הוזכר כאן בשני תלמידים שהיו יושבים לפני בר קפרא והביאו לפניהם כרוב ודורמסקנין והם פירות הנקראים פורונא&quot;ש, ויש מפרשים ירקות הנקראות ארמולש וכן הביאו עמהם בשר ולא היה שם לחם או שבאו שלא מחמת הסעודה וברך האחד על הבשר וכעסו עליו מפני שהבשר ברכתו בשהכל וראוי לברך על החשובה והיא ב&quot;פ העץ אם הדורמסקנין פירות או פרי האדמה אם הם ירקות ואחר כך יברך על האחרות שאין האחרת נפטרת בחברתה אחר שאין ברכותיה שוות, ומה שאמרו שנתן בר קפרא רשות לאחד לברך והרי אמרו אין זמון לפירות ואין אחד מברך לכלן לא נאמרה אלא לברכה לאחריה אבל לפניה כל שקובעין באחד, אחד מברך לכלן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לפתות&lt;/big&gt;''' שחתכן ודקדקן ואכלן חיים, רוב מפרשים סוברים שמברך ב&quot;פ האדמה וכל שכן בשלמים, וגדולי הרבנים כתבו שאף שלמים בשהכל ושמועה זו בשבשלן בין שלמים בין חתוכים ב&quot;פ האדמה ואם עשה מהן תבשיל ועירב בו קמח אין הקמח עיקר ומברכין עליו ב&quot;פ האדמה וכן כל כיוצא בזה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מים שנתבשלו&lt;/big&gt;''' בהם הירקות וקבלו טעם הירקות יש מפרשים שהוא מברך עליהם ב&quot;פ האדמה שהרי טעם הירקות באותן המים וכל שכן מיץ שלהם, ואם כן זו קשה למה שפרשתי למעלה דדוקא בשצורת הירק קיימת אלא שנראה לי שעל המיץ לבד נאמר אבל מים שנתבשלו בהם בשהכל, או שמא לא אמרו מיא דכלהו שלקי כשלקי אלא להודיע שהמים טפלין והתבשיל עיקר ואין צריך לברך עליהם כלל, אבל אם שותה מהם בלא תבשיל נראה לי שמברך עליהם שהכל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ומים שנותנים&lt;/big&gt;''' בתוכן שבת והוא עשב שנותנים במרק למתק את התבשיל ונקרא בלשון לעז אניז, הרי השבת עיקר ולדעת ראשון מברך על המים שלהם בורא פרי האדמה ולדעתי פירושו שהמרק נפטר בברכת השבת:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;השבת של תרומה&lt;/big&gt;''' שנתנוהו בקדרת תבשיל של תרומה והוציאוהו, אם לא נתן טעם בקדרה יש בה משום תרומה שעדיין לחותו עמו ומשנתנה טעם בקדרה אין בה משום תרומה שאינו אלא עץ בעלמא, וכן לענין טומאת אוכלין משנתן טעם והוציאוהו אינו מטמא טומאת אוכלים ואע&quot;פ שכל שהוא עומד ליתן טעם במאכלות ולא לאכילת עצמו, אינו מטמא טומאת אוכלים מכל מקום השבת סתמו לאכילת עצמו כשאר ירקות שבשדה עד שיחשב עליו לקדרה, וכל זה הוא אומר שאם נמלך עליו והוציאו משנתן טעם אינו מטמא עוד טומאת אוכלין:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פת הצנומה&lt;/big&gt;''' והיא היבשה עד מאד שפררה והניחה בקערה לשרותה ואין בפירוריה כזית הואיל ויש בהם תורת לחם מברכים עליה המוציא כמו שכתבנו למעלה, ויש מפרשים אותה אף בשאין בהם תורת לחם הואיל ולא שראוה אלא בכלי שני, ומכל מקום אע&quot;פ שרב חייא אמרה אף בשיש שם שלימה וכדעת רב הונא שאמרה כן בפתיתין ושלמין אין הלכה כמותו, אלא כל שהיתה שם שלימה מברך על של שלימה ואם אין שם שלימה כל שהיתה שם פרוסת פת הראויה שיהא ראשי לבצוע ממנה אע&quot;פ שאינה שלימה בוצע ממנה ומברך שדין המוציא הוא להיות הוא מברך ואחר כך בוצע ופירורין אלו בצועין ועומדין הן, ואין בהן בציעה אחר ברכה אלא שכל שאין לו בכדי לבצוע מברך על הבצוע ואין מטריחין אותו להביא פרוסה לבצוע ממנה, וכן אם באו לפניו פת פרוסה שיכול לבצוע ממנה ופת שלימה עמה מצוה לבצוע על השלימה, ואע&quot;פ שחלק בה רב הונא לומר מברך על הפתיתין ופוטר את השלימה הלכה כר' יוחנן שאמר שלימה מן המובחר, אלא שיש אומרים שכל שאין שם שלימה אלא שיש שם חצי ככר ויש שם פרוסות שרשאי לבצוע אף מהן, שמברך על איזה שירצה הואיל והפרוסות מיקרא הניתייהו טפי, ואף לקצת רבותינו ראיתי שנוהגין כן, בד&quot;א כשהשלימה של שעורים והפרוסה של חטים, אבל אם היתה הפרוסה של חטים והשלימה של שעורים מברך על הפרוסה, ואם היתה הפרוסה של פת נאה והשלימה של הפת הדראה אלא שהיא של חטים אומר על איזה שירצה, ואם היו לפניו פת שעורים ופת כוסמין אמרו בתלמוד המערב שמברך על השעורין והלא של כוסמין יפה הימנה אלא שזו מז' המינים וזו אינה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לט א/&gt;
===[[ברכות לט ב|דף לט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לט ב/&gt;
'''&lt;big&gt;פת טמאה&lt;/big&gt;''' ופת טהורה, פת נקיה טמאה ופת קיבר טהורה אומר על איזה שירצה וכן יראה בפת נקיה של עכו&quot;ם ופת קיבר של ישראל שהוא אומר על איזה שירצה וכן בשל חטים יבשה ושל שעורים בת יומה וכל כיוצא באלו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וירא שמים יוצא ידי שתיהן בפרוסה של חטים ושלימה של שעורים שמניח שלימה בתוך פרוסה ובוצע על הפרוסה וכדרך שעושין בפסח שמניח פרוסה על השלימה ומברך המוציא ואכילת מצה על הפרוסה משום לחם עוני, ויש אומר שעל השלימה המוציא ועל הפרוסה אכילת מצה ויש אומר בהפך, ומה שנהגו בג' מצות ב' שלימות ואחת פרוסה הוא מפני שבת הבאה בפסח שצריך לבצוע על שתי ככרות שלימות ותקנוה אף בבאים בחול משום אותם הבאים בשבת, ויש מפרשים שאף בחול הדין כן שמכל מקום לחם משנה בעינן אלא שמאחר שהוא צריך לבצוע בפרוסה בזולת השתים, ויש מפרשים שלא נאמר בפסח לבצוע בפריסה אלא מתורת רשות הא מדרך חיוב לא, ואע&quot;פ שאמרו לחם עוני כתיב ביה הרי אף בכובא דארעא אמרוה כן למעלה ואין החיוב לחזור אחריה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו שביארנו&lt;/big&gt;''' שמברך ואחר כך בוצע יש חולקים מכח תלמוד המערב לפסוק שצריך שתכלה ברכת המוציא על בציעת הפת, ואין זה כלום שהרי נפסקה בהדיא בכאן, אלא שיש לנו ללמוד משם דברים אחרים ומתוך אותם הדברים אנו רואין לכתבו בכאן, ולשון תלמוד המערב בזה אין מברכים על הפת אלא בשעה שהוא פרוס אהן דנסיב עגולא בידיה ומברך עלוי ולא אתא לידוי ר&quot;ל שלא פרסו בשעת גמר ברכה צריך למברך עלה תנינות אמר ר' תנחום וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שלא להזכיר שם שמים לבטלה, וזהו שכתבנו עליו שאינו שנוי כהלכה אלא שיבצע לאחר הברכה, ומכל מקום יש למדין הימנה שאם היו לפניו שני מיני לחם והניח את שראוי לברך עליו וברך על שאינו ראוי שצריך לחזור ולברך על הראוי, ואמרו עוד שם שאם ברך על פת זה ונפל מידו ואי אפשר ליטלו צריך לחזור לברך על האחר, ולשונם בזה אהן דנסיב תרמוסא ובריך עלוי ונפל מידוי צריך למברכא זמן תנינותף ומה בינה לאמת המים ר&quot;ל שהמים נרדפים והולכים וכשמברך עליהן כבר הלכו את שהיו לפניו בשעת הברכה ותירץ תמן לכן נתכוין תחלה, ומכאן אתה למד לכל שבירך על דבר ולא נזדמן לקיים את ברכתו על אותו דבר שכיון לברך עליו שחוזר ומברך על האחר ואומר על מה שבירך ברוך שם כבוד מלכותו וכו':&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לעולם&lt;/big&gt;''' אין תורמין אלא מן היפה ואם אין שם כהן עכשיו ליטול את התרומה תורם מן המתקיים יותר אע&quot;פ שיש יפה הימנו ותורמים בצל שלם אע&quot;פ שהוא קטן אבל לא חצי בצל אע&quot;פ שהוא גדול ואפילו במקום שיש כהן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;חייב אדם&lt;/big&gt;''' לבצוע בשבת על שתי ככרות שלימות אף בסעודה השלישית ויקח בידו השתים ויבצע האחת זכר ללחם משנה וכן הדין בימים טובים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מגדולי החכמים&lt;/big&gt;''' כשהיה פת של עירובי תבשילים בביתם היו מכינין אותו לברך בו המוציא בשבת הואיל ונעשית בו מצות עירוב, ואל תטעה לפרש דבר זה בפת של עירובי תחומין שהרי פת של עירובי תחומין צריך לכתחלה שיהא שלם כל השבת וכל שכן שאין לפרשה בעירובי חצרות אלא אם כן נפרש בה שהיה בוצע בה למחר שאם בשבת עצמו הרי נאסר אחר כן לטלטל בחצר, ''א&quot;י למה דתנן נאכל עירובו וכו' עירובו עירוב הגם דגם רש&quot;י פי' אתמול וגם דברי רש&quot;י צ&quot;ע וגם בעירובי חצירות לא מצינו שיאסור לטלטל בחצר כשנאכל העירוב ובפרט למאי דקי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה:''&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ממה שכתבנו&lt;/big&gt;''' למדו בקצת תוספות באגד ההדס שבלולב שמיחדים אותה לברך על הבשמים במוצאי שבתות וכן שירי פתילות של שבת מדליקים אותן במוצאי שבת לברך בהן על האור:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;נהגו העם&lt;/big&gt;''' להניח יד שמאלית על הפת ולבצוע ביד הימנית כדי שיונחו עשר אצבעותיו עליו דרך לבוב מצוה, ורמז לעשר מלאכות שנעשות בפת קודם אכילה וזכר לדבר עשרה תיבות בברכת המוציא:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולעולם לא יפרוס&lt;/big&gt;''' אדם את הפת כלו שלא יראה כרעבתן אלא יפרוס פרוסה בתוך שלימה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לט ב/&gt;
===[[ברכות מ א|דף מ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מ א/&gt;
'''&lt;big&gt;כיון שבירך&lt;/big&gt;''' אדם המוציא אסור לו לדבר עד שיתן הפרוסה לתוך פיו ואם סח בינתים צריך לחזור ולברך, ואע&quot;פ שאמרו שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא ודאי אף הוא סח בינתים שלא נתנה תורה למלאכי השרת, בזו כבר התחיל במצוה ונסרכה הברכה בתחלת המצוה אבל זה לא התחיל כלל ולפיכך חוזר ומברך, ומכל מקום אם סח בדבר שהוא צורך אכילה אין צריך לברך פעם אחרת כגון שאמר לבני ביתו טלו פרוסת המוציא או הביאו מלח הביאו לפתן, אפילו צוה להם ליתן מאכל לפני בהמתו הואיל ומנתיבותיה של תורה ליתן מאכל לבהמתו קודם שיאכל דכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת והוא הדין לכל כיוצא בזה בין כל ברכה לכל מצוה, שכל שהוא צורך הדבר אינו הפסק כגון אם ברך על השחיטה ונפל הסכין מידו ואמר תנו לי הסכין וכל כיוצא בזה וכל דכן מה שאדם נוהג לברך ברכת המוציא ואחריה לישב בסוכה שאין ברכת סוכה הפסק אחר שהוא צריך לברכה זו קודם אכילה, ויש נוהגין מתוך כך לברך לישב בסוכה קודם המוציא והדבר נאה אלא שמעולם לא שמענו אבותינו ורבותינו שיהיו נוהגים כך:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אין הבוצע&lt;/big&gt;''' רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן בפני כל או&quot;א כדי שיאכלו הפת מוטעמת, ואם הפת יפה אינה צריכה ליפתן, והוא שאמרו לית דין צריך בשש ר&quot;ל שום איחור, ויש מפרשים מלח היאכל תפל מבלי מלח תרגומו מדלית בשש:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לעולם יהא אדם&lt;/big&gt;''' זהיר לחנך את בנו בלמוד בילדותו שלמודה שבזמן הילדות היא העומדת לדורות כמאמר החכם שאמר למוד החכמה בימי הנעורים כפתוח על האבן והוא שאמר גירסא דינקותא מעלי, והוא שאמרו אין הקב&quot;ה נותן חכמה אלא לחכמים שנא' יהב חכמתא לחכימין ובכאן אמרו בא וראה של כמדת הקב&quot;ה מדת בשר ודם, שמדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, אבל הקב&quot;ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר והיה אם שמע תשמע כלומר אם שמע תשמע ואם אין שומע אל תשמע, דבר אחר אם תשמע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך לא תשמע:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ביארנו&lt;/big&gt;''' במשנה שאם ברך על פירות האילן ב&quot;פ האדמה יצא ודוגמת זה אמרו בענין בכורים שאם לקט פירותיו לבכורים וקודם שהביאם יבש המעיין שממנו היו משקין את האילן ואי אפשר עוד לאילן לחיות, או נקצץ האילן מביא וקורא שהרי מכל מקום בכורים מן האדמה יוצאים ועדיין יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי וכו', וגדולי המחברים פסקו שאינו קורא, ואין הדברים נראין מסוגיא זו, וכן מה שביארנו שאם ברך על פירות האדמה ב&quot;פ העץ לא יצא אפילו בחטים נאמר כן, ואפילו מי שאומר חטה מין אילן היא ושהאילן שאכל אדם הראשון חטה היתה , מכל מקום לענין ברכה לא נקרא אילן אלא כל שאתה לוקט פירותיו וחוזר אותו אילן עצמו ומוציאה פירות לשנה האחרת, מה שאין כן בחטים וכיוצא בה, שמא תאמר אם כן לענין מה נקרא אילן, פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר&quot;ל שאם אמר הריני נזיר מין אילן שהוא נזיר וכן כל כיוצא בזה הא מכל מקום אם אמר קונם עלי פירות האילן מותר בחטה כל שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מ א/&gt;
===[[ברכות מ ב|דף מ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ביארנו&lt;/big&gt;''' במשנה שעל כלן אם אמר שהכל יצא אפילו בפת ויין בד&quot;א בשברך שהכל שהוא נוסח המתוקן על ידי חכמים ואפילו אמרו בלשון חול שברכת המזון ושאר הברכות נאמרות הם בכל לשון כמו שביארנו בק&quot;ש ותפלה, ומ&quot;מ אם עשה זה נוסח בפני עצמו בין בלשון הקדש בין בלשון חול בין בברכה לפניו בין בברכה לאחריו לא יצא כגון מי שאומר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה או שיאמר בריך רחמנא מריה דהאי פתא וכיוצא בדברים אלו, ויש אומר שיצא בלשון זה ידי המוציא או ייד ברכה ראשונה מג' ברכות שלאחריו שהרי בפ' הרואה [נ&quot;ד ע&quot;ב] התבאר על אחד מן החכמים שאמר לחברו שנתרפא בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא ונפטר בהם מלברך ברכת הגומל כמו שיתבאר שם, ולשיטתנו לא יצא אלא בהזכרת מלכות ובחתימה כמו שביארנו בפרק א', ומה שאמר כאן בריך רחמנא מריה דהאי פתא ולא אמר בריך רחמנא מלכא מפני שלדעת רב נאמרה שאינו מצריך מלכות, וכבר ידעת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פרשת סוטה&lt;/big&gt;''' ווידוי מעשר וק&quot;ש ותפלה וברכת המזון ושבועת העדות כלן נאמרין בכל לשון כמו שיתבאר במס' סוטה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל ברכה&lt;/big&gt;''' שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה ורמז לדבר אמרו בתלמוד המערב ממה שכתוב ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך ודוקא במטבע קצר אבל מטבע ארוך בברכה הסמוכה לחברתה אין פותח בה בברוך ואין חותם בה במלכות, ובשאינה סמוכה אע&quot;פ שפותח בה בברוך אינו חותם במלכות ושמא תאמר ברכה ראשונה של שמנה עשרה היאך אין בה מלכות, פרשו חכמי הראשונים הטעם הואיל ולזכירת אבות הותקנה וקודם זמנם לא היתה מלכותו מפורסמת בפי הבריות לא הזכירו בה מלכות, ומכל מקום השלימוהו בסוף הברכה כאמרו מלך עוזר וכו', ולי נראה טעם הדבר שלא נאמרה הזכרת מלכות אלא בברכה הנעשית על בריאת העולם או על המצות כלומר שהוא גוזר ועושה כרצונו וזהו כעין מלכות הא כל שהוא תפלה ובקשת רחמים אין צריך מלכותף&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הפת שעפשה&lt;/big&gt;''' והיין שהקרים ותבשיל שעברה צורתו ובשר ודגים וחלב וגבינה וביצים וכמהין ופטריות גדולי קרקע הם מכל מקום אין עיקר יניקתם אלא מן האויר שהרי בעפר מועט הם גדלים על העצים ועל האבנים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הנודר&lt;/big&gt;''' מן הפירות אסור בפירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור בכמהין ופטריות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כבר ידעת&lt;/big&gt;''' שחכמים גזרו לעשר פירות הנלקחות מעם הארץ מפני שעמי הארץ חשודין על המעשרות ומכל מקום יש דברים שהקלו שלא לעשרן מתוך פחיתותן לא נחשדו עמי הארץ עליהן, והם השיתין והם מין של תאנים פחותות והרימין והם מין של רימונים והן מתרוקנים בתוכן, והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות תמרה והם תמרים שמתחילים להתבשל בקטנותם ואינן מגיעים לכך עד שהם נפסדים וענבים סיתוניות ופרי של צלף, ובשם תלמוד המערב שמענו שכל אלו אף בודאי שאין מעשרין כן מפני שסתמן הפקר וסוגיא זו מעידה הפך הדברים שהרי אמרו בה של ספק הוא דלא מעשרינן הא ודאי מעשרינן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פירות&lt;/big&gt;''' שהשירן הרוח לרשות הרבים הואיל ונעשו הפקר אע&quot;פ שלקטון ועשאן גורן מן הדין פטור מן המעשר שהרי המפקיר כרמו ולמחר השכים ובצרו פטור מן המעשר אלא חכמים גזרו והחמירו למעשר מפני החשד אפילו לקט שכחה ופאה שעשאן בגרן הוקבעו למעשר מפני החשד והוא שאמרו במסכת סוטה [מ&quot;ג ע&quot;ב] דדוקא בשדה אבל בעיר קלא אית להו ויש חולקים בזה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מ ב/&gt;
===[[ברכות מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השנית&lt;/big&gt;''' היטו לפניו מינים הרבה וכו' אחר שביאר לנו ברכת כל מין ומין הוא רוצה לבאר במי שיש לפניו מינים הרבה ורוצה לאכול מכולן באיזה מין מהם יברך תחלה ושיפטור שאר מינים באותה ברכה, ואילו היו כל אות המינים וברכותיהן שוות כגון זית ותאנה ורמון או שהיו כלן משאר המינים שלא מז' המינים וברכותיהן שוות כגון אתרוג ותפוח לא נחלקו שמברך על החביב לו ואם חביבותו שוה בכלן מברך על איזה מהם שיזדמן כשאר מינים, ובז' המינים מקדים את המוקדם במקרא, ויש מפקפקים לומר שכל שבז' המינים מוקדם במקרא קודם אף במקום חביב ממה שאמרו בגמ' ברב חסדא ורב המנונא דאייתי לקמייהו תמרי ורמוני ובריך אתמרי ואמר ליה לא סבר לה מר כל המוקדם וכו' ואם כדברינו מה זו שאלה שמא תמרים חביבים לו, אלא שלדעתי אינה קושיא שמכל מקום אלו כי היה שואל לרב חסדא איזה מהן חביב לו שחביבותו של רב חסדא היה שקול בעיניו יותר משלו, אבל ענין מחלוקתם הוא שיש כאן מינים שבז' המינים ושל שאר המינים וברכותיהן שוות כגון אתרוג ורמון ששתיהן בפרי העץ, ואמר ר' יהודה שעל ז' המינים ראוי לו לברך ואפילו מין אחר חביב עליו ופוטר בו את האחר הואיל וברכותיהן שוות ושדעתו לאכול משניהם אע&quot;פ שאינו מתכוין בפרט ליפטר בשתיהן בברכה זו שמן הסתם נגררת היא אחר חברתה ובדין הוא שאותן שהתורה החשיבתן יהו פוטרות אותן של שאר מינין וחכמים אומרים מברך על איזה שירצה שהוא החביב שהוא כעין עיקר והאחר כעין טפילה הא כל שאין שם חביב מקדים של המוקדם במקרא, ומ&quot;מ אף לר' יהודה בדיעבד פטור, ומ&quot;מ יש אומר דדוקא בשנתכוין לפטור את שתיהן שאין הגרוע פוטר את החשוב אלא בכונה, וגדולי המפרשים פסקו כר' יהודה, וראיה לדבריהם ממה שאמרו בתוספתא פת שעורים ופת כוסמים מברך על של שעורים, והלא הכוסמים יפים אלא שהשעורים ממין ז', וכן בתלמוד המערב אמרו אם יש בהם ממין ז' עליו הוא מברך וכן במעשה תלמידו של בר קפרא מר סבר בשר עדיף דחביב ומר סבר כרוב עדיף דזיין, ואן כרבנן הרי חביב עדיף אף במקום לחם שהרי חטה ושעורה האמורים במקרא הלחם הוא דזיין טפי, ומה שאמרו בסדא הסיבה הביאו להם יין כל אחד מברך לעצמו ואע&quot;פ שיש שם לחם שהוא מוקדם במקרא, שמא לא בא הפת עדיין שכך המנהג לסדר את היין תחלה או שמא כך המנהג לשתות קודם סעודה כדי לגרור את הלב וצורך הפת הוא, וכן אמרו בירך על הפרפרת לא פטר את הפת שמשמע שאוכלים היו הפרפרת להרבות בתאבון של פת, ויש שפוסקים כחכמים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו פי' המשנה&lt;/big&gt;''' ומה שבא עליה בגמרא כך הוא, כבר ביארנו במשנה שאם היו לפניו פירות של ז' המינים ופירות של שאר מינים וברכותיהם שוות מברך על של מין ז' ויש שפסקו על החביב ומ&quot;מ אם אין שם של ז' המינים אלא של שאר מינים וברכותיהן שוות מקדים איזה שירצה ואם כלם של ז' המינים מקדים את החביב ואם אין שם חביב מקדים את המוקדם בתורה, ואם היו לפניו מיני פירות הרבה ואין ברכותיהן שוות שאין האחת נפטרת בחברתה הן שיהיו כלם מז' המינים כגון חטה ותמרה, הן שיהיו כלן משאר המינים כגון צנון ואגוז מברך על החביב כדרך שביארנו, ואם היו מקצתן מז' המינים ומקצתם משאר המינים כגון צנון וזית לדעת ראשון מברך על של ז' המנים ולדעת שני אין מברך אלא על החביב, ומ&quot;מ הואיל ואין ברכותיהן שוות לא נפטר האחד בברכת האחר וכל מה שנא' בה לא אמרו אלא להקדים, ויש מפרשים שאף לדעת ר' יהודה מברך על החביב שמאחר שלא נפטרה זו בזו אין קפידא בהקדמתה, והוא שאמר עולא אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה כלומר ודאי מודה בהו ר' יהודה לרבנן, שאם תפרש דברי הכל מין ז' עדיף לא היה לו לסתום, אלא שכוונתו שהכל תלוי ברצונו והוא חביבותו ואם רצה לברך על של ז' רשאי, וראיה לזה ממה שאמרו כאן חסורי מחסרא וכו' היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית בד&quot;א שהיה הצנון עיקר מברך על זה וחוזר ומברך על זה כלומר אפילו על הצנון אם ירצה שאם דוקא על הזית היה לו לפרש ולומר, והרי יין ושמן אין ברכותיהן שוות ואין האחת נפטרת בחברתה ואעפ&quot;כ קפדין בהקדמתן והוא שנחלקו למטה ב&quot;ש וב&quot;ה בהביאו לפניהם יין ושמן שלדעת ב&quot;ש מברך על השמן תחלה ולב&quot;ה על היי,ן בזו טעם אחר הוא, והוא שלדעת ב&quot;ה כיון דיין לשתיה ושמן להריח ברכת השתיה עדיפא ולב&quot;ש הואיל והנאת הריח קרובה מהנאת השתיה עליו ראוי לברך תחלה, וכיוצא בזו יש מי שאומר שכל שהיו לפניו מינים הרבה שאין ברכותיהן שוות לא נפטר האחד בברכת חברו, מקדים הראוי לב&quot;פ העץ לאותו שראוי לב&quot;פ האדמה, ואין צריך לומר שאם היו לפניו פירות ובשר שמקדים ברכה הראויה לפרי הן פרי העץ הן פרי האדמה לאותה שראוייה לשהכל וכענין האמור למעלה בתלמידי בר קפרא, ויש מפרשים שזה לא היה אלא כעס בעלמא ומ&quot;מ אין קפדין באלו על חשיבות ברכה, ויש מכריעים שקפדין בין ברכת שהכל לשאר ברכות אבל בין פרי האדמה לפרי העץ לא וכן פוסקים שר' יהודה חולק אף באין ברכותיהן שוות להקדים של ז' המינים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היו לפניו&lt;/big&gt;''' תאנים או זיתים ורמונים ואין שם חביב מקדים את התמרים או את הזיתים אע&quot;פ שהו מאחורין במקרא שהן מוקדמין לסמיכות מלת ארץ יותר מן הרמונים שהתמר שני לארץ והרימון חמישי לארץ כדכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שדרשנו&lt;/big&gt;''' בפירות שבמקרא זה קדימת המוקדם לברכה יש בו רמז לשיעורין, חטה לבית המנוגע והוא שבבית המנוגע נאמרו מקראות חלוקים, אחד והבא אל הבית יטמא עד הערב ואין בו כבוס בגדים והשני והשוכב בבית יכבס בגדיו ושאלו בתורת כהנים אין לי אלא אוכל בלא שוכב או שוכב בלא אוכל או (מילת או נראית מיותרת, המעתיק) נכנס בלא אוכל ושוכב מנין שטעון כבוס ת&quot;ל יכבס יכבס ריבה, אם סופנו לרבות את הכל מה ת&quot;ל אוכל ושוכב ליתן שיעור לנכנס ולשוכב שישהה בכדי שיעור אכילה, והוא שאמרו שהנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו אין אלו נקראין בגדיו והרי הן בכלל הבא אל הבית מצד עצמן והוא וכליו טמאים מיד, אבל אם נכנס ובגדיו לבושים ומנעליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הרי אלו נקראים בגדיו והוא טמא מיד אבל בגדיו אין טמאין אלא כשישהה שם כשיעור אכילת פרס בפת חטים ומיסב ואוכל בלפתן שכל אלו ר&quot;ל חטים והסבה ולפתן ממהרים את האכילה.'''שעורה''' לעצם כשעורה שמטמא במגע ומשא אבל לא באהל שאין עצמות מטמאין באהל אלא ברוב מנין או ברוב בנין או שדרה או גלגלת כמו שיתבאר במקומו, '''גפן''' לכדי רביעית יין לנזיר, ולא ללמד להלקותו אם שתה כדי רביעית יין שזו מיהא אין מלת גפן מורה דבר זה והרי האחרים כלן השיעור בהן עצמן, ואף החטה פירושה ששיעור הסעודה יהא בחטה אלא רביעית יין לנזיר הלכה למשה מסיני, וגפן בא לענין שאר אסורי נזיר כגון חרצנים וזגין ששיעורן רביעית שלהן משומר בגפן ר&quot;ל ביין כלומר בכדי שאם יניחום בכלי מלא יין ישפך ממנו רביעית מחמתם שהוא חייב, ולמדנו מגפן ששיעור זה דוקא ביין דסמיך ר&quot;ל שהוא עב ואינו נשפך במהירות ופחז כמים וכן אמרו בתוספתא מביא כלי מלא יין ומביא זית אגורי ונותנו לתוכו ואם שתה בשיעור זה חייב והזהר מלפרשה באכילת גפן כשיעור רביעית שהלולבים של גפנים אף הרכים שבהם מותרים לנזיר כמו שיתבאר במקומו אלא כמו שפירשנו, ויש מפרשים ללמד שאם שתה פחות מרביעית יין והשלימם בחרצן וזג שהוא חייב וכן פרשוה גדולי הרבנים בראשון של סוכה, '''ואין הלכה כן,''' ואע&quot;פ שחרצנים וזגין דינן בכזית הואיל ונאמרה בהם אכילה שיעור אחד הוא שרביעית יין כשהוא קרוש עומד על כזית כמו שיתבאר במסכת שבת פרק המוציא, ואף לזו אנו צריכים למלת גפן להודיע שרביעית של יין דוקא כשהוא קרוש עומד על כזית אבל של מים רביעית קרוש אין בו כזית משום דקלישי, וכן אמרוה במנחות בדם, והוא שאמרו שם רביעית דם שיכול לקרוש ולעמוד על כזית, '''כגרוגרת''' לשיעור הוצאת אוכלים בשבת, '''רמון''' לענין טהרת כלי למה שאמרו שכל כלי בעלי בתים ר&quot;ל שאין עשויים למכרם אם ניקבו בשעור מוציא רימון טהרו מטומאתן הא של אומן בנקב כל שהוא טהור, ומה שאמרו במסכת שבת שאף של בעלי בתים בכונס משקה פרשוה בשל חרס שאין לו תקנה וזו שבכאן בשל עץ, ויש שפרשוה בפנים אחרים ואין בידי להכריע, '''זית''' לרוב שיעורים שבתורה, '''דבש''' לשיעור כותבת הגסה לאכילת יום הכיפורים שלא נאמר בו לשון אכילה כדי לדונו בכזית אלא אשר לא תעונה ואין ענוי נפקע אלא בכותבת כמו שיתבאר כל אחד מאלו במקומו בע&quot;ה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שאמרנו&lt;/big&gt;''' שיש צדדים שהוא מברך על החביב אם היה שם גדול ממנו ראוי לו שישאל לו איזה חביב אצלו ויברך על מה שחביב לגדול ולא שילך אחר דעת עצמו, מעשה היה וכעס על זה אחד מגדוליהם על תלמידו ואמר אם חכמה אין כאן זקנה אין כאן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היו לפניו&lt;/big&gt;''' שני מינים שאין ברכותיהן שוות ובא אחד שלא לכונת עצמו אלא בשביל האחר למתק את הטעם שבו כגון צנון שהביאו תמר עמו למתק את חורפתו מברך על העקר ופוטר את הטפל זה הכלל כל שהוא עקר ועמו טפלה מברך על העקר ופוטר את הטפלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל מה שביארנו&lt;/big&gt;''' הוא במי שאוכל פירות או תבשילים שלא בתוך הסעודה וצריך לברך על כל מין ומין ברכה הראויה לו הואיל ואין ברכותיהן שוות שאין מין אחד פוטר את האחר, אבל אם בירך על הפת פת פוטרת כל מיני מאכל ואין צריך לברך על שום דבר שיהא בא לו בתוך הסעודה ובלבד שיהא בא מחמת הסעודה, אבל אם אין הדבר בא מחמת הסעודה יש בה דינים חלוקים וכיצד הוא הדין דברים הבאים בתוך הסעודה כגון באמצע תבשיל או בין תבשיל לתבשיל שכל שהוא מרבה בתבשילים אפילו כל היום כלו סעודה אחת היא ובאו לו דברים אלו מחמת הסעודה כגון שבאו לו ללפת את הפת או להפליג בסעודה לאכול על השבע כדברים המשביעים או להרבות בה בשאר דברים או לחדד תאות המאכל אע&quot;פ שלא היה דעתו עליו בשעת המוציא אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו שהכל נכלל בברכת הפת, שמא תאמר והלא מצד אחר אתה יכול לפטור ברכה מהם והוא שהרי כל שבאו לכיוצא בזה טפל הוא אצת הפת וכל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה, השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך הוא שאמרת ועמו טפלה כלומר שלא נאמרו הדברים אלא כשהטפלה באה עם העיקר הא כל שלא היה דעתו עליו מתחלת אכילה והוא באה אחר כן אינו בכלל זה ואתה צריך לפטרו מצד אחר והוא זה שהזכרנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ודברים הבאים&lt;/big&gt;''' בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה כגון שהביאו פירות בשלחן לקנוח סעודה וקפצו ואכלום בתוך הסעודה שלא עלה על הדעת להיות נכללות בברכת הפת, ומכל מקום אין טעונות ברכה לאחריהם מכיון שנטמעו נטמעו ולכתחלה מיהא ראוי לו לאדם שלא לקפוץ עליהם ויניחם במקומם כדי שיתחייבו ברכה לפניהם ולאחריהם אלא אם כן הוא עושה כן מתוך שמאכלו ערב לו מצד אכילתם והוא שאמרו בתלמוד המערב חנינא בר סיסי כד הוי משלחין ליה מביה נשיאה נקלוסין הוה שביק לון עד לאחר המזון ומברך עליהון תחלה וסוף, ואמרו עוד שם רב הונא אכיל תמרין עם פסתיה פי' שהיו באים לו מחוץ אמר ליה רב חייא פליג את בהדי רבך ר&quot;ל עד שאתה קופץ עלים כדי שתפטור מברכה ארחנוה שלהם אמר ליה אינון עיקר נגוסתי ר&quot;ל סעודתי, ומ&quot;מ דברים הבאים בתוך הסעודה שפרשנו שמברך לפניו דוקא פירות אבל מיני מזונות ומעשה קדירה צורך מזון הם על כל פנים ואין צריכין ברכה ובכלל זה בשר ודגים וביצים וכל כיוצא באלו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;דברים&lt;/big&gt;''' הבאים לאחר סעודה כגון שגמר סעודתו והביאו לו פירות להנאתו או דרך כבוד שלא להשביע רעבונו ושלא להרבות בסעודה טעונות ברכה בין לפניהם בין לאחריהם, ומ&quot;מ רוב מפרשים מסכימים שאם התחיל לאכול מהם מתוך הסעודה ונמשך בהם עד לאחר הסעודה אין מברכין שלאחריהם הכל הולך אחר התחלתן ואפילו פסק מהן וחזר, וכן נראה מתלמוד המערב שאמרו שם בשם ר' חייא רבא פה הבאה בכסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה, אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג א&quot;ר מונא לר&quot;ח במאי פליג בשאכל מאותו המין באותה סעודה, אמר לי אפילו לא אכל, אלמא באכל מיהא פשוט הוא שחלק ר' יוחנן למה שאינו טעון ברכה, ואע&quot;פ שנדחית לומר אע&quot;פ שלא אכל מ&quot;מ לענין מה שהיה עולה על דעת ר' מונא לא נדחה, ומ&quot;מ פת הבאה בכיסנין אין טעונה ברכה לאחריה הואיל ומ&quot;מ פת היא ג' ברכות פוטרים אותה הא לפניה צריך לברך הואיל והלכה לה קביעות הפת, יראה לי שאין דברים אלו אמורים למי שקבע דעתו על כך מתחילת אכילה וכן מן הסתם לכל בני חבורה דעתם מתחלת אכילה על כל מה שבעלי בתים מניחים לפניהם ואין הדברים אמורים אלא בבעל הבית שבאו לו מתוך היאוש או שלא קבע דעתו עליהם מתחלה ונתחלף רצונו ובקש מהם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ובתוספות כתבו&lt;/big&gt;''' שדין לאחר סעודה הנזכר כאן אינו כענין סעודות שלנו ולא נאמר אלא בהם שהיה להם סדר בסעודה ולא היו מערבים פת עם פירות כלל, אבל אנו אין מסלקין דעתנו מן הפת עד שיתסלק השלחן ואף עם הפירות הבאות לאחר סעודה אנו אוכלין פת לפנמים והכל נקרא בתוך הסעודה, יש מפרשים שאם באו פירות קודם סעודה וברך עליהן ואחר כך ברך על הפת וגמר סעודתו שאין ברכת הסעודה פוטרת אותה של אותן הפירות וממה שאמרו בתלמוד העמרב ר' בא בעי אהן דאכל סלת ובדעתיה למיכל פתא מהו מיברכא על סולתא בסיפא רבנין דקשרין פשטון צריך לברך בסוף:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;היו דברים&lt;/big&gt;''' אלו שבאו לאחר סעודה מינים הרבה ויש בהם מז' המינים ושל שאר מינים שאין ברכה אחרונה שלהם ברכה מעין ג' מברך לבסוף ברכה מעין ג' ונפטר כלן ולמטה יתבאר זה יותר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שביארנו&lt;/big&gt;''' שפת פוטרת כל מה שבא בתוך הסעודה דוקא במיני מאכל אבל אינו פוטר את היין שהיין גורם ברכה לעצמו ופירשו בה רבים מתוך חשיבותו או מצד שהוא בא לפעמים בלא סעודה כגון קדוש והבדלה עד שיצא להם לומר שאם שתה מים ושאר משקים פת פוטרתן שאף המשקה צורך אכילה הוא כדי לשרות המאכל שבמעיו, ולדעת זה מה שאמרו יין פוטר כל מיני משקים לא במשקים הבאים בסעודה נאמר שהרי אותן המשקין בפת נפטרו אלא בקובע עצמו לשתות שאם שתה יין תחלה נפטרו כל המשקין שמאותה הסיבה בברכתו, ויש שאין מפרשין לה מתוך חשיבות היין אלא שאין משקה נפטר בברכת מאכל אע&quot;פ שבמקום אחר אמרו שתיה בכלל אכילה לא נאמר לענין ברכה ולדבריהם אין שום משקה נכלל בברכת הפת ומכל מקום קצת חכמי אלאמנייאה הגידו לי לשטה זו שהשכר העשוי משעורים או מחטים או שאר מיני תבואה פטור בברכת הפת שמכל מקום מין תבואה עיקר בו, ויש שמוסיף בשטה זו לומר שהמים צריך לברך על כל כוס וכוס שמן הסתם אדם נמלך בהם על כל פעם ופעם ואין זה נראה, ומ&quot;מ לדברי כלם יין שבסעודה פוטר כל מיני משקים של אותה סעודה, וכן לדברי כלם צריך ברכה לפניו ואינו נפטר בברכת הפצ אלא שלענין ברכה אחרונה כל יין שבתוך המזון נפטר בברכת המזון כדרך שהיא פוטרת כל שבא בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה וכל שכן שהיין מיזן זיין כמו שכתבנו בסוף פרק ראשון, וכבר הביאו בתוספות ראיה לזה ממה שאמרו בפסחים בפ' אחרון בתלמידי דרב בריך אכסא דברכתא משום דברכת המזון הויא הפסק דמשתא וברוכי כי הדיי לא אפשר הא משום ראשונים מיהא לא הוצרך לברך לבסוף שאילו הוצרך ברכה לבסוף מאי איריא משום הפסק תיפוק ליה דמאחר שנותן לבו לברך הוה ליה גמר שתייה, ומ&quot;מ יש אומרים שאינה ראיה גמורה שהרי דעתו לשתות כוס של ברכה והיאך יברך אם לא מטעם ההפסק, אלא שלדעתי אין נתינת לב על ברכת המזון אלא אחרי גמר אכילה ושתייה וראיה גמורה היא ומ&quot;מ יין שלאחר המזון כגון שגמר לאכול ושתה אחר גמר אכילה אלא שהפסיק בשיחה וחזר ושתה מגדולי הגאונים ראיתי שמצריכים בה ברכה ואין ברכת ג' פוטרתו וממה שאמרו בראש הפרק חמרא סעיד וכו' ושאלו אי הכי ליברך עליה ג' ברכות ותירץ לא קבע איניש סעודתיה וכו' אלא מגדולי הדור מדקדקים ממנה בהפך כלומר הא אי הויא קביעותא מברכים עלייהוג' ברכות ובזו כיון שבתוך סעודה של קבע שותהו מתוך שהוא קבע לאכילה הויא קבע לשתייה, וכמו שאמרו למטה בהסבה מגו דמהניא הסבה לפת הויה הסבה ליין ואנו כתבנו בראש הפרק שלכתחלה צריך ברכה הא דיעבד יצא:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[ברכות מב א|דף מב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מב א/&gt;
'''&lt;big&gt;פת הבאה בכיסנין&lt;/big&gt;''' והיא עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש ומי פירות מרוקחים בבשמים ועושין ממנה פת ומביאים מצד אחד כסנין ר&quot;ל קליות של חטים רכים מטובלין בדבש ומרוקחין בתבלין ואוכלים אותם עם אותו הפת, ויש מפרשים שהיו עושין עיסה כמין כיס קטן וממלאים אותה קליות מבושמים והיו רגילין בזה לאחר סעודה לכבוד המסובין ויש אומרים לעכל את המאכל ואם אכלה שלא בסעודה אלא בפני עצמה וקבע סעודתו עליה מברך המוציא וג' ברכות ואם לא קבע אלא שאכל בכדי שאחרים קובעים עליו בכך אף בזו לדעתנו מברך המוציא וג' ברכות ואפילו לא היה דעתו לקבוע וברך מיני מזונות ונמלך ואכל הרבה מברך ג' ברכות, וגאוני ספרד כתבו שכל שאינו קובע אע&quot;פ שאחרים קובעים בכך אינו מברך אלא מיני מזונות ומעין ג' ואם אכלה בסעודה לאחר סעודה טעון ברכה לפניו ולא לאחריו ואם באמצע סעודה אין טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו, וגדולי הרבנים חולקים בדרכים אלו לומר שפת בכיסנין אפילו בפני עצמה אין מברך לאחריה אלא בורא נפשות מפני שהם פירשו אין לך שטעון וכו' אלא פת בכסנין מפני שעשאוה כת דוחן שאין מברך לאחריו כלום ר&quot;ל אלא בורא נפשות הואיל ומאכלה מועט, וכן כתבו רבים לשטתם שאם באו לאחר הסעודה אין טעונים ברכה אף לפניו, ומתני' דבירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את שלאחר המזון דמשמע הא פת לא פטר ליה, הם מפרשים אותה בשאין שם פת וכן חולקין בקצת דברים שכתבנו מצד בלבולים שיש להם בביאור הסוגיא אלא ששטת הדברים מוכחת בדברינו כמו שביארנו בפירושנו, וכן הדין בלחמניות והן מין פת הבאה בכסנין שאם קבע סעודתו עליהם מברך המוציא ומערבין בה ערובי חצרות שאנו צריכים להם לפת, ויש מי שאומר שכל שאדם מביא יין לשתות עמו או לשתות בו כגון ניבלאש ואובלייאש שמביאין יין מבושם ושרויים אותן בו והם ממין פת הבאה בכסנין קביעות סעודה הוא, ואין הדברין נראין לי שכל אכילה שאינה אלא מדרך שמחה ולא מצד רעב ובקשת שובע אינה קבע:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שגמר&lt;/big&gt;''' סעודתו מכל וכל ובאו לו פירות או דברים אחרים רשאי הוא לאכלן בברכה על הדרך שביארנו אפילו אומר לבני ביתו להזמין כוס לברכה רשאי לאכול או לשתות על הצדדים שביארנו ר&quot;ל בברכה אבל אם נטל ידיו לברך מכיון שעשה מעשה אסור לו לאכול ולשתות אפילו בברכה עד שיברך ברכת המזון, ויש מי שאומר שאם צוה להזמין כוס של ברכה הרי הוא כמי שנטל ידיו ואין לו לאכול ולשתות אף בברכה עד שיברך על המזון ואין נראה כן, ומה שאמרו הבו נברך אף בלא נטילה אתסר למשתי פירושו בלא ב&quot;פ הגפן הא בב&quot;פ הגפן שותה ואינו נמנע אף קודם ברכת המזון ומי שאין רגיל ליטול ידיו קודם ברכה הולך אחר מה שהוא אצלו סלוק הדעת שלא לאכול, ומ&quot;מ ראוי לו לאדם ליטול קודם ברכה ולברך לאלתר, אמרו חכמים תיכף למים ראשונים סעודה, תיכף למים אחרונים ברכה, תיכף לתלמידי חכמים ברכה שנא' ויברכני ה' בגללך, היה זה נגרר אחר סעודת גדול הימנו כגון בן אצל אביו שהדבר מצוי להיות מנות משתלחות לו משם תמיד וכן עבד אצל רבו וכיוצא באלו אע&quot;פ שסלק אם באה לו ארוחה משם רשאי לאכלה בברכה על הצד שביארנו קודם ברכת המזון שאך מתוך שלחנו הוא סמוך על אותו שלחן, ואין סלוקו נקרא סלוק לעניין זה ויש חולקין בזו מיהא בנטל ידיו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שכתבנו&lt;/big&gt;''' בשמועה זו כל הצריך לנו בה לענין פסק צריכים אנו להעירך דרך קצרה בביאורה לדעתנו והוא שתדע שזו שנחלקו בה רב הונא ורב ששת ור' חייא הוא בהביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה שלא לצורך לפתן אלא שבאים במקצת מחמת הסעודה כגון לחדד תאות המאכל ושאר ענינים שכתבנו במחמת הסעודה וזהו שלא הוזכר בדבר מחמת הסעודה או שלא מחמת הסעודה ולרב הונא טעונים ברכה לפניהם אחר שלא באו ממש לצורך לפתן שאין הפת עיקר להם עד שיהו פטורים מצד טפלה, וכן שאין באין עם הפת כמו שכתבנו אלא להנאת עצמן או לחדד התיאבון אבל אין טעונים ברכה לאחריהם כיון שנטמעט נטמעו וחזרו להם כלפתן הגמור, ולרב ששת טעונים אף ברכה לאחריהם שאין ברכת המזון פוטרת אלא מה שבא ממש מחמת המזון או שהוא עצמו מזון כפת הבאה בכסנין וכמו שאמרו אין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין הבאה לאחר סעדוה שאם בתוך הסעודה אף לפניה אינה טעונה ברכה וכדתנן בירך על הפת פטר את הפרפרת ופרשו בתלמוד המערב שפרפרת היא פת הבאה בעסנין ובאה לפעמים בתוך הסעודה וזו שבאה תוך הסעודה אינה טעונה ברכה אף לפניה, אלא שלאחר הסעודה נאמרה ואע&quot;ג דאנן בתוך הסעודה עסקינן כך פירושה אין לך וכו' אלא פת הבאה בכסנין הבאה לאחר הסעודה אבל פירות לא, אף בכאן בתוך הסעודה שאין דומות לפת ולא נכללות בו אחר שאינן באות ללפתן, ולר'
חייא כל שנאכל בתוך הסעודה אפילו בא שלא מחמת הסעודה כלל לשום דבר אין צריך ברכה כלל שהפת פוטרת כל מיני מאכל, ומה שאמרו ברך על הפת פטר את הפרפרת דמשמע הא פירי לא, אינו כן אלא משום דפרפרת לעולם אינה באה ללפת הוא מזכירה והוא הדין לשאר פירות:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו דרך מחלקותם&lt;/big&gt;''' ואין הלכה כאחד מהם והוא שרב פפא הכריע דברים הבאים בתוך הסעודה אע&quot;פ שלא באו ללפתן ממש אלא לאי זה צורך שבסעודה על הדרך שכתבנו בפסק אין טעונים ברכה כלל, ואין צריך לומר אם באו ללפתן באור וכן הדין בכל מיני מזונות אף לאחר הסעודה שכל רבוי תבשילים ומיני בשר מגוף הסעודה הם ואלו הג' שהזכרנו הם חלוקה אחת, והשנית דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת סעודה על שביארנו וטעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם ומן הטעם שביארנו הואיל ואינו מין מזון, והשלישית דברים הבאים לאחר סעודה שלא מחמת סעודה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם חוץ מפת הבאה בכסנין, ויש מפרשים כן בכל מידי דזיין כגון תמרים שאף הם נכללים בברכת המזון, וכבר הארכנו בזה בסוף פרק א', ומה ששאלו את בן זומא מפני מה אמרו דברים הבאים בתוך הסעודה אין טעונים וכו' פירושו מחמת הסעודה, ומה שאמרו רב הונא אכל הפתי' וכו' פירושה מפת הבאה בכסנין ושלא בתוך סעודה אלא בפני עצמו, והא דקאמר לא בריך פירושו המוציא וגו' ברכות אלא בורא מיני מזונות ומעין ג' ולא דלא בריך כלל דלא גרע מפירות ז' המינים שצריכות מעין ג', ואמר ליה רב נחמן עדי כפנא כלומר וכי אכילות אלו אכילות של רעב הן שלא יהא קרוי קביעות סעודה, ויש גורסים כפנא הוא דין והכל אחד אבל מי שגורס את שניהם ר&quot;ל עדי כפנא הוא דין שבוש הוא, והעלה רב נחמן שכל שאחרים קובעים סעודה בכך אע&quot;פ שזה מרבה לאכול קביעות סעודה וצריך המוציא וג' ברכות שלא אמרו בו מיני מזונות ומעין ג' אלא באכילת עראי, אבל כל שאכל הרבה קביעות סועדה היא, וכל הגאונים מסכימים שאפילו מתחלה לא היה דעתו לאכול אלא מעט וברך מיני מזונות ונמלך לאכול הרבה מברך ג' ברכות כמו שכתבנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולחמניות&lt;/big&gt;''' יש מפרשים ניבלאש ואינו נראה אלא שהוא מין פת הבאה בכסנין ומערבים בה עירובי חצרות שצריך בהם פת ומברכים עליהם המוציא בקביעות סעודה, ודקאמר רב פפא אקלע וכו' בתר דגמור סעודתיהו שדא להו מידי קמייהו ורב פפא אכל ואמרו ליה גמר אסור לאכול, אמר להו סלק אתמר לא לענין צורך ברכה נאמרה דודאי כי אכל בברכה אכל אחר שאחר סעודה היה אלא שפירושו גמר אסור לאכול עד שיברך ברכת המזון ואמר ליה דדוקא בסלק אתמר כלומר שסלקו את השלחן אע&quot;פ שלא ברכו ברכת המזון, ואף בזו אמרו אחר כן דרבא ור' זירא איקלעו לבי ריש גלותא ואחר שסלקו את השלחן שלחו להם דסתנא ר&quot;ל מנחה ואכלו בברכה ר&quot;ל אע&quot;פ שלא ברכו עדיין ברכת המזון, ויהבי טעמא אנן אתכא דבי ריש גלותא סמכינן ואין סלוק שלהם כלום, הואיל ולא ברכנו שמנהגם היה לסלק את השלחן קודם ברכת המזון כמו שיתבאר בפסח שני, וכן אמרו כיון דאמריתו הבו נברך אתסר לכו לשמתי ור&quot;ל אפילו בברכה אפילו כרב פפא דבגמר לחוד אתסר להו, או שמא פירושו אתסר לכו למשתי בלא ב&quot;פ הגפן וכן פרשוה גדולי הפוסקים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולית הלכתא&lt;/big&gt;''' ככל הני שמעתא כלומר דלאו גמר לחוד הויא ליה גמר סעודה ולא אף בסלוק אלא הכל תלוי בנטילת ידים שאם נטל אסור אך בברכה עד שיברך ברכת המזון, ומה שאמרו ברגיל בשמן שמן מעכבו פירושו שרגילים היו למשוח ידיהם בשמן חשוב אחר אכילה קודם נטילה הא משחא הוה ליה כנטילה, ואף זו בכלל הוי שמעתתא שאמרו עליהם שאין הלכה כאחת מהן, ומה שלא הזכירו בתכיפות אלו תכף לנטילת ידים סעודה מפני שאין הלכה כן שאם שימר את ידיו אינו צריך, וכעין מה שאמרו נוטל אדם את ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו או שמא שתיהן נכללות בה תכף לנטילה ראשונה ברכת המוציא ותכף לנטילה אחרונה ברכת המזון:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השלישית&lt;/big&gt;''' ברך על היין וכו' גם זו באה לבאר בענין שלפניה והוא שהיה מנהגם כשהיו עושים סעודת כבוד כגון שבתות וימים טובים והדומים להם שהיו מביאים קודם סעודה יין כפרפרת ר&quot;ל פת הבאה בכסנין והדומה לו קודם ברכת המוציא ואחר כך מביאים סעודתן ומברכים המוציא ואחר גמר סעודה חוזרים ליין ופרפראות הנזכרות קודם ברכת המזון ואם בירך על יין זה שלפני המזון פטר היין שלאחר המזון, ושמא תאמר והרי הפסיקה סעודה בנתים ואי אפשר לאכילה ושתיה לבא כאחד, וכן אי אפשר שלא לאכול שהרי אף בשבת ויו&quot;ט אנו עסוקים וכבר ביארנו בפרק ערבי פסחים שכל שחובה עליו לעשותו עם דבר אחד ביחד שאותו דבר נקרא הפסק, תירצוה חכמים הראשונים שלא נאמר כן אלא בשיש לו להפסיק על כרחו מאותו דבר שעושה עכשיו כעין אותה שמועה האמורה שם שאי אפשר לו לגמור סעודתו ולקדש ועכשיו חל עליו החיוב אבל בזו אם רצה לגמור כל שתייתו ושלא ישתה לאחר הסעודה רשאי ולפיכך בא שלפני המזון ופוטר את שלאחר המזון והוא הדין שפוטר את שבתוך הזמון ואע&quot;פ שהיין שלפני המזון ושלאחר המזון כולן באין להנאת שתיה ושבתוך המזון הוא ממין אחר והוא בא לשרות אכילה שבמעיו מ&quot;מ הבא להנאת שתיה עדיף ופוטר את שבתוך המזון שהוא קל ממנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ברך על הפרפרת וכו'&lt;/big&gt;''' ר&quot;ל פת הבאה בכסנין והדומה לו כמו שפרשנו, וכן פרשוה בתלמוד המערב, ואי אתה יכול לפרשה בלפתן שהרי אמרו עליה שפוטרת מעשה קדרה כמו שיתבאר בסמוך והיאך אפשר ללפתן שברכתו בשהכל לפטור מה שברכתו במיני מזונות אלא פת הבאה בכסנין היא שדינה במיני מזונות הואיל ואין קובע סעודתו עליה ואמר שם ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון שהפרפרת שלאחר המזון אינה נפטרת לפניה בברכת הפת הואיל ואחר המזון באה והלכה לה קביעות הפת כמו שביארנו למעלה, ומ&quot;מ נפטרת היא בברכת חברתה הבאה לפני המזון הואיל והסבה ראשונה היא, ויש מי שאומר שאף זו ברכת הפת פוטרתה אלא שמשנה זו בשלא היה שם פת כמו שכתבנו למעלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ברך על הפת פטר את הפרפרת&lt;/big&gt;''' פי' לא היה שם פרפרת בתחלת הסעודה וברך על הפת פטר את הפרפרת הבאה בתוך הסעודה אבל שלאחר סעודה כבר ביארנו שאין הפת פוטרתה, ולדעת שניה אף בבאה לאחר סעודה נאמר כן, ברך על הפרפרת לא פטר את הפת שאין טפלה פוטרת את העיקר, ומ&quot;מ מעשה קדרה פוטר והוא תבשיל של חמשת המינים שהרי ברכותיהן שוות, וב&quot;ש אומרים אף לא מעשה קדרה, ושאלו בגמ' אי ארישא פליג דקתני ברך על הפת פטר את הפרפרת וכל שכן מעשה קדרה אמרי להו ב&quot;ש לא מיבעיא פרפרת דלא פטר ליה דאף מעשה קדרה לא פטר, אי אסיפא פליג דקתני ברך על הפרפרת לא פטר את הפת ופת היא דלא פטר הא מעשה קדרה פטר ואתו ב&quot;ש למימר דאפילו מעשה קדרה לא פטר, ואנן לאו למידע סברא דב&quot;ש בעינן לה אלא למידע סברא דרבנן דייקינן ממלתיהו דמעשה קדרה מיפטר בפרפרת ולא הובררה השאלה והוה ליה ספקא דרבנן לקולא ואמרינן דאסיפא פליג דלרבנן פרפרת פוטרת מעשה קדרה, ושמא תאמר ומה הוצרכה והלא ברכותיהן שוות ואחר שברכה אחת לשתיהן היאך לא נפטר בה ואף ב&quot;ש היאך נחלקו, תדע שאלו נתכוון הוא לפטור את שתיהן ודאי פשוט הוא שעלתה לשתיהן אף לב&quot;ש אלא שזו במברך על הפרפרת ואין דעתו על מעשה קדרה ובא לו מעשה קדרה שלב&quot;ש דברכת פרפרת חשיבא הואיל ופרפרתפת ומעשה קדרה אינו פת לא מיפטרא, ולתנא קמא דומיא דפת שפוטר את הפרפרת אף בשאינו עמו בשעת הברכה והלכה כת&quot;ק וכן פוטר בשר ודגים וכל מיני מזון אע&quot;פ שאין ברכותיהן שוות הא מעשה קדרה לדברי הכל לא פטר פרפרת, ואף בזו גדולי הדור כתבו שאם נתכון לשתיהן פוטר והדברים פשוטים, ולא דברו כאן אלא בסתם ומ&quot;מ אם דעתו על הפרפרת לבד ולא על מעשה קדרה הואיל ומסיתה מלבו בפרט אפשר שאינו פוטר, ויש מביאים ראיה לזה ממה שאמרו בתלמוד המערב אהן דגביל גרוזמין וסלת בריך על גרוזמיתא לא פטר סלתא, ומפרשים אותן בשנתכוין על הגרוזמיתא לבד, וגרוזמיתא היא פת הבאה בכסנין, וכן שבמדרש ויקרא רבה אמרו כהדין גרוזמיתא דלא אתיא אלא בסוף וכן במדרש איכה אכל חד גרוזמיתא ופשט עלוהי מאה פרקים, וכן צריך שתדע במחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה שאינו אלא בברכה שלפניה אבל בברכה אחרונה מיהא אינם חולקים הואיל וברכה אחת היא שנתחייב בלא שום חלוף, אבל בשלפניה נחלקו שהיו ב&quot;ש סוברים שאע&quot;פ שברכותיהן שוות לא פטר האחד את של חבירו בשלפניו ומ&quot;מ הלכה כחכמים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;זהו פי' המשנה&lt;/big&gt;''' ודברים שבאו עליה בגמ' כך הם, מה שביארנו בתחלת המשנה שהיין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון דוקא בסעודה שאדם קובעה על היין שדעתו נמשכת בשעת סעודה כגון סעודת שבת וי&quot;ט או שאדם יוצא מבית המרחץ או שעת הקזה וכיוצא באלו אבל בשאר ימות השנה הואיל ואין אדם קובע סעודתו על היין אין היין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון ולא את שבתוך המזון, ומ&quot;מ בתוך המזון מברך על כוס ראשון ודיו, ואם היה דעתו שלא לחזור ולשתות ונמלך לחזור ולשתות מברך על כוס שני וכן בכל כוס, ומגדולי המפרשים פירשו שלא נאמר כן אלא במקומות שאין היין מצוי בהם אבל במקומות הללו שהיין מצוי ושכל סעודה סתם קביעותה על היין דין כל סעודות שוה, וכן כתבו רבין שאם הבדיל במוצאי שבת על שלחנו קודם סעודה אין צריך לברך על שבתוך המזון ואין צריך לומר בקדוש שהוא על כל פנים במקום סעודה, ואף בתוספות מביאים ראיה על זה ממה שאמרו בפרק ערבי פסחים [ק' ע&quot;ב] ואותן בני אדם שקדשו בבית הכנסת רב אמר ידי קדוש יצאו וידי יין לא יצאו, ור' יוחנן אמר אף ידי יין לא יצאו ומפני שהוא סובר שינוי מקום אין צריך לברך, ור' יוחנן אית ליה קדוש אף שלא במקום סעודה כדאיתא התם ואעפ&quot;כ יצא ידי יין בקדוש ואע&quot;פ שהוקשה בענין שנוי מקום כל שבמקום סעודה קדש אע&quot;פ שלדעתו לא היה צריך לקדש במקום סעודה הואיל ומ&quot;מ עכשיו קדש במקום סעודה נפטר ביין שבסעודה או בשל קדוש, ואם כן למדנו להבדלה שכך הוא הואיל ועכשיו הבדיל על שלחנו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לא בא&lt;/big&gt;''' להם יין לפני המזון אלא בתוך המזון ואחר כך בא להם יין לאחר המזון קודם ברכת המזון אין פוטר את שלאחר המזון אף בשבתות וימים טובים שאין ענינם שוה שזה ר&quot;ל שבתוך המזון בא לשרות וזה לשתות וודאי זה שבא לשתיה חשוב יותר וין החשוב נפטר בברכת הגרוע, וכתבו גדולי המפרשים שלא נאמר כן אלא במי שהפסיק אכילתו וסח וחזר לשתות קודם ברכת המזון אבל אם שתה אחר אכילתו מיד אף זה לשרות אכילה הוא בו ויין שבתוך המזון פוטרו, וכן נראה לי ממה שאמרו בפרק ערבי פסחים [ק&quot;ג ע&quot;ב] כיון דאמריתו הב וניברך אתסר להו למשתי, הא אי לו אמרי הכי מותר והרי סתם נאמרה אף בשלא בא להם יין לפני המזון:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שביארנו&lt;/big&gt;''' שהיין שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון דוקא הכא קודם ברכת המזון אבל אם רצה לשתות אחר ברכת המזון אין יין שלפני המזון פוטרו, ומה שנתגלגל כאן בענין בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו יתבאר במשנה הסמוכה לזו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה הרביעית&lt;/big&gt;''' היו יושבים כל אחד מברך לעצמו וכו' כונת המשנה לבאר על אי זה צד מוציא אחד מן הסבה את כל המסבה והדבר תלוי בהכנת מקום לאכילת כולם מתחלה, והוא שאמרו היו יושבים כלומר שישבו להם במקרה לא שהיתה כונתם להזמין מקום לאכילת כולם ביחד אלא שזה נטל פתו וישב לו לאכול וראה חברו ועשה כמוהו וכן האחרים כל אחד צריך לו לברך המוציא כמה שיהיו ואע&quot;פ שברכת הנהנין כל שלא יצא מוציא אע&quot;פ שאינו אוכל ''[הגה, לא ידעתי פירושו מאחר שאינו אוכל ואינו מחויב לברך האיך מוציא את חבירו בברכת הנהנין כיון דלא שייך ביה ערבות משום דלא ליתנהי ולא ליבריך דמהאי טעמא יצא אינו מוציא]'' בזו שניהם מתכונים לשל זה כל אחד מברך לעצמו, ואפילו היו אוכלים מככר אחד, והזהר מלפרש היו יושבים שהיו יושבים מתחלה לדברים אחרים ונמלכו אחר כן לאכול שאם כן יש במשמע שאם היתה תחלת ישיבתם לאכילה תהא קרויה קבע, ואינו שדרכן היה לאכול בהסבה על מטות וזהו קביעותם לסעודה כדרך שקביעות שלנו בשלחן ומפה ואין קביעות אלא באותה הסבה אבל ישיבה אפילו לאכילה לא מהניא אלא אם כן אמרו בה ניזיל וניכול בדוך פלן כמו שנבאר, שאם כן היה לו לומר הסבו או ישבו לאכול אחד מברך לכלן, אלא שאין הישיבה אף על דעת אכילה כלום אלא לדידהו בהסבה ולדידן במפה ושלחן, והוא שאמרו הסבו אחד מברך לכלן אלא שאחר כן פירשו בישיבה לאכילה וכשיאמרו ניזיל ניכול בדוך פלן הויא ליה כהסבה שכל שהכינו כלם מקום לסעודתן עד שאמרו נלך ונאכל ריפתא במקום פלוני או נלך ונאכל כל דבר שהם רוצים לאכול יחד אע&quot;פ שאין מסובין אחד מברך המוציא לכלם אע&quot;פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו ואפילו לא היו אלא ב', שלא אמרו מצוה ליחלק אלא בברכת המזון, ומ&quot;מ לקצת גדולי הדור ראיתי דוקא שהסכימו כלם מתחלתם לכך אבל כל שבא אחר כן אינו מצטרף עמהם אלא אם כן יש שם הסבה למנהג שלהם או מפה ושלחן למנהג שלנו הא בדרך זה מצטרף כל שהוא עד שלא סיימו האחרים, ונראה שהם סוברים לומר שאף בברכת המזון הואיל ולא קבעו להם מקום אלא שנתיחדו דרך אקראי כיחידים הם ואין בהם זימון כשם  ברכה שלפניו כך נאמרה לענין ברכת המזון וכן נראה דעת גדולי המפרשים, אלא שיש אומר שלענין ברכת המזון אפילו שבו להם במקרה אחד מברך לכלם אם יש בהם כדי להצטרף לזימון, ואין נראה כן שהרי תלמידי דרב קא מיבעיא להו וכו', אמר רב אדא נח נפשיה דרב ואכתי ברכת מזוני לא גמירנא, ואם תפרש ברכת מזוני המוציא מה להם לחקור כל כך יברך כל אחד לעצמו אלא שלענין זימון שאלוה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מב א/&gt;
===[[ברכות מב ב|דף מב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;
'''&lt;big&gt;בא להם יין&lt;/big&gt;''' בתוך המזון כלומר שלא בירכו ברכת היין קודם אכילה ובא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו אפילו הסבו מפני שאין בית הבליעה פנוי כדי לענות השומעין אמן למברך ויש כאן סכנת קדימת קנה לושט, והוא שאמרו בתלמוד המערב אין עונים אמן באמצע סעודה שאין מסיחין בסעודה, וןעוד אמרו שם על זה הדה אמרה הדין דעטיש גו מיכלא אסיר למימר ליה אסותא בגין סכנתא דנפשיה ואע&quot;פ שאם שמע ולא ענה אמן יצא מ&quot;מ דרך הוא לענות, וגדולי הרבנים פרשו שאין בית הבליעה פנוי ואין לב המסובים על המברך אלא טרודים הם לבלוע ומ&quot;מ אפילו נתנו לב לשמוע אינו כלום הואיל ותקנו תקנו, וקצת חכמי הדור פירשו אין בית הבליעה פנוי ואין כולם ראויין לשתות אחר שהמזון בפיהם ואחר שאינן ראויין לצאת באותה ברכה ואע&quot;פ שאין אנו צריכים שישתו כלם מ&quot;מ לראוי אנו צריכים, והוא שאמרו בתלמוד המערב מה בין מוגמר ליין ר&quot;ל דמוגמר אחד מברך לכלן ולא ביין ותירץ יין כל חד וחד שתי לנפשיה ברם הכא כלהון נהנין כחדא, אבל אם בא היין אחר המזון שכבר היה בית הבליעה פנוי אחד מברך לכלם ובלבד אם הסבו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;והוא אומר על המוגמר&lt;/big&gt;''' כלומר אותו שבירך המוציא או ב&quot;פ הגפן על ידי כלם שמברך להם על ריח המוגמר שהיה דרכם להביא מוגמר לאחר המזון קודם ברכה להעביר זוהמת הידים להכשירן לברכה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ואע&quot;פ שאין מביאין&lt;/big&gt;''' את המוגמר אלא עד אחר סועדה והיה לנו לומר שכבר הלך קביעות אותה מסבה אעפ&quot;כ הואיל ואותה הסבה בעצמה היא אינו מברך אלא הוא הואיל והתחיל בברכות יגמור, וגדולי הרבנים מפרשים אע&quot;פ שלא הביא את המוגמר עד לאחר ברכת המזון שאינו עוד מצרכי סעודה הואיל ומכל מקום באותה הסבה היא, ואין זה שאם לאחר ברכת הזמזון היא מה ענין זה אצל זה, ויש מפרשים דמוגמר זה בא בתוך הסעודה ואמר שאע&quot;פ שאין דרך להביאו עד לאחר הסעודה הואיל ועכשיו בא בתוך הסעודה הוא מברך שטעון הוא ברכה הואיל ובתוך הסעודה בא, הא לאחר הסעודה אינו בא אלא לגמור את הידים להעביר את הזוהמא וכל שאינו עשוי להריח אין בו ברכה כל שבתוך הסעודה להריח הוא בא ואותו שמתחיל הברכות הוא אומרה, וזהו שאמרו בתלמוד המערב מה בין מוגמר ליין כלומר שמוגמר אחד מברך לכלן וביין כל אחד מברך לעצמו וכו' כמו שכתבנו למעלה ועיקר הדברים כדעת הראשון, '''זהו ביאור המשנה''' ודינין שבאו עליה בגמ' אלו הן, כמו שביארנו ביין הבא לאחר המזון רצוני לומר קודם ברכה כך הדין דיין הבא שלא בסעודה ובמקום שלא היתה שם מסבה של סעודה שאם הסבו אחד מברך לכלם שאף ביין צריך הסבה והסבה מועלת לו, ואם לא הסבו כל אחד מברך לעצמו וברכה אחרונה כל אחד מברך לעצמו שאין זימון לפירות ושאר אוכלים ומשקים אין צריכין הסבה ובין הסבו בין לא הסבו אחד מברך לכלן ברכה ראשונה, וכן כתבוה גדולי המחברים, ונראה שהם פסקו כלשון ראשון דקאמר ר' יוחנן אבל יין בעי הסבה כלומר אבל שאר דברים לא, ומ&quot;מ ללישנא בתרא קאמר ר' יוחנן אפילו יין מהני ליה הסבה הא שאר דברים לא מהניא להו, ומ&quot;מ זו אינה שהרי במעשה בר קפרא הביאו לפניו דורמסקנין ושלקות ופרגיות ונתן רשות לאחד מברך אלמא הסבה מהניא ליה דאפשר למידק ביה אפילו יין מהניא ביה הסבה והוא הדין לשאר דברים, אלא כדנקטה רב ביין נקטה איהו ביין ומ&quot;מ הסבה בעו, אלא שעקר הדברים דלא בעו הסבי ואחד מברך לכלן ואין להחמיר בשאר פירות כפת ויין וכן פירשו גדולי המחברים לשטה זו שלא נחלקו בגמ' בטעם אלא בלשון אבל ברכה אחרונה כל אחד מברך לעצמו שאין זמון לפירות:  
'''&lt;big&gt;זה שאנו&lt;/big&gt;''' אומרים שאין זמון לפירות ר&quot;ל שאין אחד מברך בהן לכלן יש מקשים בה ממה שאמרו למעלה בפרק זה ברבן גמליאל וזקנים שהביאו לפניהם כותבות ונתן ר&quot;ג רשות לאחד מהן לברך וקפץ ר' עקיבא וברך ברכה אחת מעין ג' עד שפישרש שלא נאמר אין זמון לפירות אלא לומר שאין חובת זמון עליהם שיהא המברך חייב לומר נברך שאכלנו ושיענו אחריו ברוך הוא וכו', וכן שיהא האחד צריך להמתין את חברו, ואחרים פירשו שלא נאמר אין זמון לפירות אלא בשלא היו מסובים מתחלה לכונת סעודה הא כל שהיו מסובים מתחלה לכונת סעודה אף על הפירות אחד מברך לכלן אע&quot;פ שאין כאן נחס נצרך שאכלנו וכו', ודברים אלו כלן אין נראין כן, ועיקר הדברים בקושיא ו שבאותה מסבה היו הולכים אחר דעתו של ר&quot;ג שהיה אומר שז' המינים דינן כפת ומאחר שדינן כפת לענין ברכה דינן כפת לענין זמון, ואע&quot;פ שר' עקיבא לא היה סובר כמותו כמו שנא' שם שהוא קפץ ובירך מעין ג', אפשר שכך היתה כונתו לקפוץ ולברך ברכה זו כדי להודיע שאין אחד מברך לכלן שאין ברכה גמורה של ג' ברכות אלא במעין ג' ובזו אין אחד מברך לכלן וכן עקר וכבר כתבנוה למעלה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;כל מה&lt;/big&gt;''' שאנו מצריכים להסבה לאסוף דיבר בבני אדם שהם זרים זה לזה אלא [אולי צ&quot;ל ולא, המעתיק] בבני הבית כן, ואין אומר להיות כלן נגררין אחר בעל הבית, והוא שאמרו בתלמוד המערב ר' יושע בן לוי בשבוע הבן היא מתניתא כלומר ובדומה לה שהם זרים ונכרים זה לזה הא בעל הבית בביתו לא, אלא שגדולי המפרשים פוסקים כר' יהושע כמו שכתבנו במשת שלשה שאכלו:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מב ב/&gt;
===[[ברכות מג א|דף מג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מג א/&gt;
'''&lt;big&gt;בעל הבית&lt;/big&gt;''' שהלך לזמן את קרואיו ואותן שבאו ממתינים את האחרים ודרך כבוד מוזגים להן את הכוס שלא לעמוד בטלין ראוי להם ליטול יד אחת ר&quot;ל אותה שנוטלים בה את הכוס, ואע&quot;פ ששמועת הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח לא ביד אחת נאמרה דוקא בידים נקיות אבל ידיו מאוסות לא, וכמו שאמרו יצא להשתין נוטל ידו אחת וכו' ואין מדרכי המוסר לשאול להם בכך ומתוך כך ראוי להזמין להם מים ליטול כל אחד מהם ידו אחת, ויש מפרשים הטעם מפני שהמשקים עלולים לקבל טומאה ומ&quot;מ דיו בדיו אחת שאין צורך בשתיה ליגע אלא ביד אחת וכל אחד ואחד מברך לעצמו שאין כאן קביעות מקום:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;באו כלן&lt;/big&gt;''' והתחילו להסב מביאים להם מים לנטילה של סעודה שכל לאכילה צריך נטילת שתי ידיו, ומ&quot;מ אם שימר היד האחת שכבר נטל ידיו בנטלה האחרת שהנוטל ידיו בזה אחר זה ידיו טהורות, וזה שכתבנו שכל לאכילה צריך נטילת שתי ידיו נראה לקצת מפרשים שבפת הבאה בכסנין דיו בידו אחת כיין, והוא שאמרו שם בסדר הסבה כל אחד נוטל ידו אחת הביאו להם פרפרות מברך כל אחד לעצמו ר&quot;ל באותה נטילה שלא תקנו חכמים נטילת שתי ידיו אלא בפת הא שאר דברים מתוך מיעוט אכילתן אין צורך בניגעת שתי ידיו לדבר הנאכל, ויש אומר שפת הבאה בכסנין הרי היא כפירות ואין צריכות נטילה כלל אלא משום יין נקיט להה ומטעם שני שכתבנו שהמשקים עלולים לקבל טומאה, ויש מפרשים כיון שכל שקובע לעצמו לשתות צריך נטילת שתי ידיו, וזו שאמרו בג' של יומא [ל' ע&quot;א] הפליג לדבר עם חברו נוטל שתי ידיו משום הסח הדעת, והעמדנוה שם לצורך שתיה אף בלא קבע ההיא בסעודה נאמרה ומחשש שמא יטול פרוסה ויתן לתוך פיו הא שלא בסעודה דיו באחת, ואם בא להם יין בתוך המזון צריכים כלם לברך ולא נפטרו אף אותן שברכו לעצמן ואפילו לא היה שם שנוי מקום שאין דעתם לברך על של סעודה כלל, ומה שאמרו ברך על היין שלפני המזון פטר את שלאחר המזון וכל שכן זה שהוא לפני המזון ''[הג&quot;ה כוונתו כמ&quot;ש הרשב&quot;א בחי' דכיון שעלו והסבו הוי כשינוי מקום]'' דהא שני שהוא כשנוי מקום או שנעתקו להסב ולא היה דעתם מתחלה לשל סעודה כלל ומ&quot;מ אחד מברך לכלן שהרי הסבה קובעתן:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מה שביארנו&lt;/big&gt;''' במשנה שהמתחיל לברך הוא הוא שזוכה בכל הברכות, אף במקום שיש גדול הימנו נאמר כן שאם הוא הגדול חשיבותו גורמת לו לכלן אלא שיש גדול הימנו ונותן לו רשות ומשהורשה לראשונות הורשה לכלן ובדומה לו אמרו שהנוטל ידיו במים אחרונים תחלה זריזותו זוכה לו והוא מזומן לברכת המזון וכגון שאמרנו, דגדול סתם יהא אחד מהם נוטל לברכה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ומוגמר זה &lt;/big&gt;''' שביארנו במשנה שצריך לברך על ריחו הוא עשון של בשמים, ומאימתי מברכין על ריחו משיעלה תמרתו אע&quot;פ שעדיין לא הריח שכל שהוא לפניו ואינו תלוי בדעת אחרים אין חוששין שמא יסתלק מלפניו וכל המוגמרות כלן מברך עליהן בורא עצי בשמים אע&quot;פ שאין עצים שלהם בעין או עשבי בשמים אם היה זה הנשרף עשב חוץ ממוגמר שנעשה מן המור שהרי מין חיה הוא ואין מברכים עליו אלא מיני בשמים, ויש מי שפוסק שאין מברכין עשבי בשמים או עצי בשמים אלא כשהעשבים או העצים בעין '''ואין דבריהם נראין:'''&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;הדס שבכל מקום&lt;/big&gt;''' עץ בשמים הוא ומברכים עליו עצי בשמים וכן השומר וכל העצים הנותנים ריח טוב, מקצת גאונים נהגו שלא לברך עצי בשמים אלא על ההדס ומפני שהם גורסים בקושיא הבאה על זעירי שכל המוגמרות מברכים עליהם בורא עצי בשמים ממה דתני אין מברכים עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית ר' ושל בית קיסר כלומר שהם חשובים ועל ההדס שבכל מקום, והם גורסים תיובתא, הא כן אנו אין לנו לברך אלא על ההדס שהרי מלשון לה נתמעטו כל העצים אע&quot;פ שהם בעין, ותמה על עצמך היאך אפשר לומר כן והלא אמרו בסמוך בסמלק ונרגיס דבינונייתא ודדברא שמברכים עליהן בורא עצי בשמים, אלא אף לגרסא זו אנו מפרשים כך כל המוגמרות כלן מברך עליהן עצי בשמים אע&quot;פ שאין עצים שלהם בעין והקשה ממה שאמרו אין מברכין אלא על אפרסמון של בית ר' וכו' שעצים שלהם בעין בתוך השמן ועל ההדס ר&quot;ל שהוא גוף העת והוא הדין בכל שהוא גוף העץ, ואף ברוב נסחאות אין בהן תיובתא אלא שמתרץ הדס וכל דדמי ליה, ומ&quot;מ אע&quot;פ שהדין כך אינה גרסא נכונה שהרי הוא לא הקשה אלא מן המוגמרות, אלא שהם מפרשים הדס וכל דדמי לי שיהא עשוי להריח, ולהוציא עצי אתרוגים ותפוחים שאין עיקרן להריח, אפילו לא היה העצים בעין מברכין עליהן עצי בשמים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;שמן אפרסמון&lt;/big&gt;''' הוא שלוקחים עץ אפרסמון ומטילין אותו לתוך זכוכית מלאה שמן וקולט השמן את הריח הואיל ואין שום ממש של עץ בשמן אין מברכין עליו בורא עצי בשמים אלא בורא שמן ערב אבל שמן שנתבשלו בשמים בתוכו והוא הנקרא כשרתא כלומר שהוכשר בבשול הבשמים או ששרו בשמים כתושים לתוכו והוא הנקרא משחא כבישא או שנטחנו בשמים בתוכו והוא הנקרא משחא טחינא מברך עצי בשמים, וגדולי הרבנים פירשו כשרתא קושט, ויש מפרשים דוקא בשבא להריח אבל אם לא בא אלא להעביר את הזוהמא אין מברך עליו עצי בשמים אלא בורא שמן ערב ויש אומר ולא כלום:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שמברכים&lt;/big&gt;''' על שמן זה שנתבשם מ&quot;מ בגדים וכיוצא בהן שקלטו ריח מוגמר או בושם אין מברכין על אותו ריח כלל וכן הדין אם נטלן בידו והלכו להם בלא ברכה ויצאה לו ריח מתוך ידו, ויש אומר על צבע הנקרא גאראנא שמברכים על הבגדים הצבועים הימנה הואיל ומיני הצבע נבלעים שם '''ולא יראה כן:'''&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מג א/&gt;
===[[ברכות מג ב|דף מג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מג ב/&gt;
'''&lt;big&gt;ריח טוב&lt;/big&gt;''' של עשבים מברך בורא עשבי בשמים ריח של פירות עצמן מברך עליו ברוך שנתן ריח טוב בפירות, הוורד יש מי שאומר עליו שהוא פרי ואם אכלו מברך עליו ב&quot;פ האדמה ויש אומר ב&quot;פ העץ שהרי כל שאם תטול הפרי נשאר האילן וחוזר ומוציא פירות אילן הוא:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולענין ערלה&lt;/big&gt;''' מכל מקום גדולי הדור מסכימים שאין בה משום ערלה מפני שאותן הפרחים אינן פרי והפרי הוא זרע שנעשה כעגול תחת הוורד ואינו נראה אף כשנטלו העלין ונשאר העגול אין הזרע נמנע בכך, ומתוך כל אין בהם משום ערלה וכן הביאוה משמם של גדולי המפרשים והרבה חולקים בה ואף להם ראיתי שלענין אכילה דנין אותם כפרי ואף בעלים, ואף אנו כתבנוה בחיוב ערלה בראשון של נדה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולענין ריח שלה&lt;/big&gt;''' אם הריח בו מברך על ריחו שנתן ריח טוב בפרות ויש מי שאומר שמברך עליו בורא עצי בשמים וכן במי הוורדים, וכן במשקה הנעשה מהם, ואע&quot;פ שבדובשא דתמרי פרשנו שברכתו בשהכל שאין המשקה היוצא מן הפרי כפרי דוקא לענין אכילה הא לענין ריח אינו כן כמו שביארנו במשחא כבישא, ובכלן אם ברך מיני בשמים יצא לפיכך מי שנתספק לו באיזה ריח אם הוא של עץ אם של עשב מברך בורא מיני בשמים ודיו, וכן כל ריח שאינו לא של עץ ולא של עשב ולא של פרי, ובתוספתא אמרו לענין זה כל שמוציא עליו מעיקרו עשב הוא וכל שמוציאן מעצי אילן הוא, ומ&quot;מ יש מפרשים שאפילו עשב כל שהוא מתקשה כעץ מברכים עליו עצי בשמים ומייתו לה מפשתי העץ וכדקאמר מאי קראה דכל מידי דעולה בקנה אקרי עץ וכו', ויש מפרשים חלפי דימא שהוא עץ שעליו דומין לגבעולי פשתן והשרש של גלנגאר שפירושו אשפיק, גדולי המחברים כתבו שבכרכום של גנה מברך עצי בשמים ושל מדבר עשבי בשמים ובנסחאות שלנו לא נאמר כן אלא בנרקוס, ויש גורסים נרגים ומפרשים בו לירי ויש מפרשים אלחאויגאף&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פירשו בתוספת&lt;/big&gt;''' שבשמנים של מרחץ אין מברכים עליהם, ופי' בשמים שהנשים מתקשטות בהם בבית המרחץ והוא שנרמז עליהם בדברי הנביאים ונאפופיה מבין שדיה ובדומה לו רמזו בסוגיא זו בתלמיד חכם שלא יצא מבושם לשוק במקום שחשודים על משכב זכור כלומר שהיה דרך הפריצים לבשם עצמם, והוא שרמזו גדולי המחברים בשמים של ערוה מן העריות ר&quot;ל הן של איש או של אשה כל שכונתם לדבר עבירה, וכן יתבאר במסכתא זו שכל ריח שאינו עשוי להריח כגון של ע&quot;ז אין מברכין עליהם, וכן יתבאר שכל ריח שאינו עשוי להריח בריח עצמו אלא לגמר את הבגדים להקליטם ריח טוב אין מברכין עליו ואין צריך לומר על ריח הבגדים עצמם שאין בריח ממש כמו שביארנו, נמצאו לפי מה שכתבנו ג' מיני ריח שאינן בכלל ברכה והם ריח שאסור להריח בו כגון של ע&quot;ז ושל עריות והדומה לה, וריח העשוי להעביר ריח רע כגון של מתים ושל בית הכסא ובכלל זה העשוי להעביר את הזוהמא, וריח שאינו עשוי להריח עצמו של ריח כגון העשוי לגמר, וריח שאין לו עיקר הרבה שממנו יוצא הריח נעשה לריח כגון תארוג ודומה לו אע&quot;פ שאין מברכים עליו עצי בשמים אינו דומה לאלו שבזו אם הוא פרי מברכים עליו שנתן ריח טוב בפירות ואם אינו פרי מברך מיני בשמים:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ולא שמברכים&lt;/big&gt;''' במוצאי שבת על הלחם בורא עצי בשמים מפני שהחטה נקראת אילן כמו שביארנו, נראה שאינו כלום שהרי לא נאמרה אלא לענין ברכה ולא עוד אלא שבגמ' לא העלוה אלא לדעת האומר אילן שאכל אדם הראשון חטה היתה, ואף כשנאמר כן אינו מעצי בשמים ומ&quot;מ הרבה נהגו לברך בו מיני בשמים מפני שיש בו ריח טוב וערב וכל שכן כשהוא חם וכל שכן לרעבים ומ&quot;מ יש מפקפקים בו:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שיצא&lt;/big&gt;''' בימי ניסן וראה אילנות שהוציא פרח אומר ברוך שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;לעולם יזהר&lt;/big&gt;''' אדם שלא ילבין פני חברו ברבים, דך צחות אמרו נוח לו לאדם שיפול עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנלן מתמר:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיו&lt;/big&gt;''' לפניו שני דברים שהיתה ברכת ריחן שוה והיתה האחרת ראויה לאותה ברכה יותר מן האחרת מברך על אותה שהברכה ראויה לה יותר כגון מי שהיה לפניו הדס או עץ אחר של בשמים ושמן שנתבשלו בו בשמים ששני אלו דינם בברכת בורא עצי בשמים אלא שההדס ראוי להזכיר בו עצי בשמים יותר מן השמן מברך על ההדס ופוטר את השמן, זו היא שטתינו ומפני שהלכה כב&quot;ה וכן ממעשה דרב פפא הנזכר בסוגיא זו, ויש פוסקים כב&quot;ש שמברך על השמן וממה שאמר ר&quot;ג אני אכריע שמן זכינו לריחו ולסיכתו הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו ור&quot;ל אני אכריע טעמו של ב&quot;ש, ואין זה כלום שאין זו הכרעה לפסוק בהכרעתתם שהרי אין כאן הכרעה, ומה שאמר הלכה כדברי המכריע לא על שזה כלל הרגיל נאמרה אלא כאלו אמר הלכה כר&quot;ג ומ&quot;מ הלכה כב&quot;ה, וכבר למדת ששמועה זו בדברים שברכותיהן שוות אבל דברים שאין ברכת ריחן שוה בשתיהן אין האחת נפטרת בשל חברתה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שהיו לפניו&lt;/big&gt;''' שמן ויין אע&quot;פ שהשמן הנאתו קרובה יותר מן היין שהרי הוא מריח ברחוק מקום אעפ&quot;כ מברך על היין תחלה שהנאתו מרובה ואחר כך מברך על השמן ואם רצה לברך על שניהם כאחד אוחז את היין בימינו ואת השמן בשמאלו ומברך על היין ואחר כך על השמן ואין צריך להחליף את השמן ביד ימין בשעת ברכת השמן, ומכאן נראה לי בשעת הבדלה שאדם נוטל את היין בימינו כשמברך על הבשמים אין צריך להחליף את הכוס ביד שמאל כדי ליטול ההדס בימין, וכשמברך זה על השמן וטבל בו ידיו ורצה לצאת לחוץ ואין ראוי לו לצאת בידים מבושמות מנגב ידיו בראש השמש ואם היה השמש ת&quot;ח שגנאי לו כשהוא מבושם טחו בכותל:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;ששה דברים&lt;/big&gt;''' גנאי לתלמיד חכם אל יצא יחידי בלילה אלא אם כן היה שעת בית המדרש עד שיכירו רואיו שלבית המדרש הוא הולך ואל יצא במנעלים המטולאים במקום שהטלאי נראה, ואל יספר עם אשה בשוק אפילו היא אשתו או אחותו שאין הכל בקיאין בקרובותיו, ואל יסב בהסבת עם הארץ, ואל יכנס באחרונה לבית המדרש ואל יצא כשהוא מבושם לשוק, שלאי יפסיע פסיעה גסה, ואל ילך בקומה זקופה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מג ב/&gt;
===[[ברכות מד א|דף מד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מד א/&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה החמשית&lt;/big&gt;''' הביאו לו מלח וכו' כוונת המשנה לבאר שיש דברים שהפת טפלה להם ונפטר הפת בברכתן והיא מענין חלק השני, והוא שאמר הביאו לו מליח פי' במליח שדרך האדם לאכלו בלא פת כגון זיתים מלוחות וכדומיהן ומתוך שחכו חד למליחותם יותר מדאי הביאו פת עמהם להעביר אותו טעם המליחות, מברך על המליח ואינו מברך על הפת כשם שהפת פוטרת כל מיני מאכל מפני שכלם טפלים לו כך כשהפת טפלה לאיזה דבר אותו דבר פוטר את הפת הן שבא הפת אחריו הן שבא עמו לכונה זו וגדולי המפרשים כתבו שאין הדברים אמורים אלא בשהביאו המליח תחלה אבל כל שהפת בא עמו ביחד אפילו פת באה לתשמיש דבר אחר הפת עיקר ועליו מברכים וכן כל דבר שאין דרכו ליאכל אלא בפת אע&quot;פ שאינו אוכל לכונת הפת מברך עליו, והוא שאמרו בראש הפרק דהא אכיל ליה על ידי פת, וכן כתבו בתשובת שאלה על מי ששרה פתו ביין שאינו מברך אלא על הפת אפילו היה אוכל להשקיט צמאו שמתיירא משתיית היין, ואף בתוספתא אמרו הביאו לפניו אורז ויין שהיה דרכם למתק פת האורז ביין מברך על האורז ופוטר את היין, כלומר אע&quot;פ שברכת היין חשובה יותר הואיל ופת האורז עיקר, צנון ונובלות מברך על הצנון ופוטר את הנובלות זה הכלל כל שהוא עיקר וכו' ואפילו היה הפת טפל מברך על האחר, ובגמ' פרשוה גם כן באוכלי פירות גנוסר ופרשו בו גדולי הרבנים מפני שהם חשובים יותר מן הפת ונעשין עיקר סעודה, וגדולי המחברים פירשו בה שהם אוכלים הפירות בתכלית מתיקותם ועושים מאכל מלוח על דרך הרפואה לחתך הליחות הנקבצות באצטומכא ומתוך שאי אפשר לאכול המליח לבדו אוכלין אותו בלחם ואין כונתם לאכל הלחם ונמצא הפת טפלה והפי' נאה ומקובל, ומ&quot;מ כלל הדברים לענין פסק שכל זמן שהפת טפלה הן במליח כמו שנזכר בכאן הן במתוק אין מברכין על הפת, ומכאן הורו רבים באלו המצות שעושין לשים עליהן הנוג&quot;ט שאין מברכין על הפת, ומ&quot;מ מנהג אבותינו ורבותינו לברך על המצה, ונראה לי הטעם שאף היא חשיבותו גדול בערך אותו הנוגא&quot;ט ואע&quot;פ שהוא בא בשבילו כדי להניחו עליו לאכילתו שיהא אף הוא עיקר ולא נאמרו הדברים בשהוא טפל לו מצד אכילתו כלומר שהוא צריך לו מצד האכילה אבל מצד ההנחה אינו כלום ומצה זו אינה טפלה לו אלא מצד ההנחה שאין המצה צריכה לאכילת אותו הנוגא&quot;ט וכן שכן שאינו חשוב כל כך במינו שאינו מז' המינים וכן נהגו לברך על לחם אותם הטפלות הנקראות פאנאדאש אע&quot;פ שעשויות למה שבתוכם ומ&quot;מ אני מזהיר בהם שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש שם לחם אחר לפטור בה שאר הלחם הואיל ו&quot;מ יש לדונן כטפל אצל מה שבתוכן לדעת הראשונים שלא להכניס אדם עצמו בספקות וכ&quot;ש בעסות אלו הנקראות פרטולא&quot;ש והדומים להם, '''זהו פי' המשנה''' ואין עליה בגמ' שום דבר של פסק:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה הששית&lt;/big&gt;''' והכונה לבאר בה ברכה אחרונה לקצת דברים, אכל תאנים וענבים ורמונים פי' והוא הדין לכל דבר שהוא מהז' מינים מברך אחריהם ג' ברכות פי' אותן ג' ברכות שאדם מברך אחר הפת דברי ר&quot;ג וטעם שלו שהרי אלו בכלל ז' המינים הם שחטה ושעורה בכללם ועל כלם נאמר ואכלת ושבעת ואם כן ברכתם וברכת החטה שוה, וחכמים אומרים ברכה אחת מעין ג' והוא על העץ ועל פרי העץ וכו' שהרי אחר שהוזכרו בתורה ז' המינים קודם שיאמר ואכלת ושבעת וברכת הפסיק ביניהם בפסוק ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ואם כן ואכלת וברכת אלחם קא ואע&quot;פ שהשיבם ר&quot;ג דההיא לאפוקי חטה גופה אם כססה מברכת ג' מ&quot;מ לרבנן הא לא צריכא קרא, ר' עקיבא אומר אפילו אכל שלק פי' ירקות שלוקות וקבע מזונו עליהם מברך ג' ברכות ואין הלכה לא כר&quot;ג ולא כר' עקיבא אלא כחכמים.&lt;br&gt;
'''זהו פי' המשנה''' וכלל הבא בגמ' על משנה זו כך היא ז' המינים שהוזכרו בתורה ב' מהם מן האדמה והשאר מן האילן ואחר שכן על כל פנים יש שנוי ביניהם וכן אתה צריך לומר שכל מיני התבואה דינם כחטה ושעורה, ומעתה כל שהוא מז' המינים הנזכרים בתורה והוא מין אילן כגון תאנים וענבים ורמונים וזיתים ותמרים בתחלה מברך עליו ב&quot;פ העץ ולבסוף מעין ג' ברכות וכל שהוא מה' המינים של תבואה כגון חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות אם עשה תבשיל מהם או מקמחם ולבסוף ברכה אחת מעין ג', ואם אפאן או בשלן אחר אפייתם ויש בהם צורת לחם מברך המוציא או ג' ברכות ואם אכלן כשהן חיים מברך בתחלה ב&quot;פ האדמה ולבסוף בורא נפשות ושאר המינים ברכה שלפניהם כמו שביארנו במשנתנו ואחריהן בורא נפשות רבות וכו', ואי זו היא ברכה אחת מעין ג' אם של מיני מזונות מברך על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה ורחבה שהנחלת את אבותינו רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ותבנה אותה מהרה והעלנו לתוכה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה בא&quot;י על הארת ועל המחיה, ויש שמוסיפים בה כי אל טוב אתה כנגד הטוב והמטיב ואם היא של פירות ז' המינים פותח בה על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה וכו', וחותם בארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה ובחוצה לארץ על הארץ ועל הפירות, ומ&quot;מ אם באו פירות שבארץ בחוצה לארץ יש אומר שמברך על פירותיה הואיל ופירותיה הם שהרי לא מיחו בנסח על פירותיה בחוצה לארץ אלא מטעמא דאינהו אכלי ואנן מברכין כלומר ומה לנו לברך על פירותיה אחר שאין אנו אוכלים אותם, ובזו הואיל ופירותיה הם ראוי לברך כך, וכן כתבוה גאוני הראשונים והדברים נראים, ויין נחלקו בה הפוסקים יש שמברכים אחריו בין בתחלה בין בסוף נחס זה האמור בפירות אחר שהוא פרי ואין גורסים בגמ' על הגפן ועל פרי הגפן שצריך הוא להזכיר הארץ בחתימה:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;פירשו הגאונים&lt;/big&gt;''' שאם אכל מיני מזונות של חמשת המינים ופירות של ז' המינים מברך אחריהן ברכה אחת מעין ג' וכלל הכל בתוכה פותח על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ וחותם על הארץ ועל המחיה ועל הפירות, ואין לחוש לחתימה בשתים שפי' הדברים על הארץ המוציאה מחיה ופירות, והוא ששאלו בגמ' מחתם מאי חתים כלומר אם יחתום בארץ שהוא סמוך לחתימה ועל אותו דבר שהוא אוכל אם יש כאן משום חתימה בשתים, וקאמר בר&quot;ח אמר רב שחותם מקדש ישראל וראשי חדשים ולא חשש לחתימה בשתים שכך פירושו מקדש ישראל שהם מקדשים את החדשים הא מאי, והעלו בו גם כן שאין בו משום חתימה בשתים וכן כתבו שאם שתה עמהם ייו כוללו עמהם ואומר על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ ועל פרי הגפן וכל בחתימה לדעת המפרשין לענין ברכה זו בין יין לשאר פירות אבל אם אכל בשר ושתה יין מברך בסוף על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, אכל פירות של ז' המינים ושל שאר מינים כגון תאנים ותפוחים מברך מעין ג' על התאנים ואין צריך לברך על התפוחים אחריהם בפני עצמם, ובתלמוד המערב שבשבת ויו&quot;ט ובר&quot;ח מזכיר בברכה זו מעין המאורע ר&quot;ל כשאומר והעלנו לתוכה אם שבת הוא יאמר ונחמנו בשבת קדשך ואם יו&quot;ט הוא ושמחנו במועדי קדשך ואם ר&quot;ח אומר והעלה זכרוננו לפניך בראשי חדשנו, ומ&quot;מ גדולי המפרשים אמרו שלא נאמר דין זה אלא במי שקובע סעודתו עליהן אבל אם קבע על הלחם הואיל וברך ברכת המזון והזכיר שוב אינו צריך:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מד א/&gt;
===[[ברכות מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;
'''&lt;big&gt;אע&quot;פ שביארנו&lt;/big&gt;''' במיני מאכלות שצריכים ברכה לפניהם ולאחריהם המצות אינן בדין זה אלא יש קצת מצות שאינן צריכות ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ויש מהם שצריכות ברכה לפניהם אבל לא לאחריהם לעולם ומ&quot;מ בארץ ישראל היו נוהגים לומר אחר שחלצו תפליהן ברוך אקב&quot;ו לשמור חקיו, ויש נוהגין כן בזמן הזה, ומכל מקום שאר מצות אינן בדין זה שאף בתפילין לא היו נוהגים כן אלא ממה שיש מצוה בסלוקן שנא' בהם ושמרת את החקה הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות, וכן בביאור התלמוד המערב וכן הדין בכל שיש מצוה בסלוקן כגון ציצית בלילה, ומ&quot;מ אנו אין נוהגים כן מפני שבתלמוד המערב שבפרק היה קורא אמרו כשהוא חולץ מברך אקב&quot;ו לשמור חקיו אתא כמ&quot;ד בחקת תפלין הכתוב מדבר ברם כמאן דאמר בחקת הפסח הכתוב מדבר לא, ואנו סוברים כדעת האומר בחקת הפסח הכתוב מדבר, וממה שאמרו במסכת מנחות [קל&quot;ו ע&quot;ב] שתפלין בלילה הלכה ואין מורין כן, ומ&quot;מ גדולי המחברים פרשו זו של מנחות בהניחן קודם שתשקע החמה שאין מורין לו שאינו צריך לחלוץ אלא יעשה, אבל אם הניחן משתשקע החמה עובר בלאו ופירושו בלאו הבא מכלל עשה ומ&quot;מ אף לדבריהם יש בחליצתם סרך מצוה, ומיני ריח צריכים ברכה לפניהם ולא לאחריהם:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;מי שנתספק&lt;/big&gt;''' בברכה אחרונה אם עשאה אם לאו פירשו הגאונים שאם היא ג' ברכות או מעין ג' חוזר ומברך מפני שהן מן התורה שאע&quot;פ שלא נאמרו ג' אלא על הלחם מ&quot;מ מעין ג' יצא לנו הואיל ונכללו כלן עם הלחם בפסוק אחד אבל בורא נפשות הואיל ואינה אלא מדברי סופרים אינו חוזר ומברך:&lt;br&gt;
'''&lt;big&gt;המשנה השביעית&lt;/big&gt;''' השותה מים לצמאו מברך שהכל ר' טרפון אומר בורא נפשות וכו' יש מפרשים שדעת ר' טרפון לומר כן בברכה ראשונה ואין הלכה כדבריו, ויש מפרשים שדעת ת&quot;ק היה לברך לפניהם ולא לאחריהם כלל ובא ר' טרפון והוסיף עליהם בברכה  לאחריהם וכן הלכה, ומפרש בגמ' שאם לא שתאן לצמאו אלא שנדחק האוכל בתוך הגרון ונתכוון לשתותן כדי להוריד המאכל לאצטומכא אין כאן ברכה כלל לא לפניהן ולא לאחריהן אלא שלא נאמר כן אלא במים אבל שאר משקים שיש הנאה בשתיתן אע&quot;פ שאינו צמא מברך עליהן הואיל ויש הנאה בשתייתן אע&quot;פ שלא בשעת הצמא, כשם שברכת המים בשהכל כך ברכת השכר בשהכל אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים וכן שמרי יין אלא שאם היה בשמרים אלו מראה יין וטעם יין מברכין עליהן ב&quot;פ הגפן:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
&lt;big&gt;'''&lt;center&gt;ונשלם הפרק ת&quot;ל&lt;/center&gt;'''&lt;/big&gt;

==הערות==
&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;</text>
      <sha1>6yx80wxiusd10egvyhqu388ue5s56fr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/שבת/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379738</id>
    <revision>
      <id>1419047</id>
      <parentid>1051775</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:07:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98424" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת שבת|חידושי הרמב&quot;ן|ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

===[[שבת לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;
'''מתני' כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנין עליה תבשיל.''' רש&quot;י ז&quot;ל מפרש ענין הכירה אף בהטמנה והוא ז&quot;ל סובר שכל גרוף וקטום וכן קש וגבבא אינן מוסיפין הבל, ולשהות המוזכר כאן במשנה ובגמ' לדעתו הוא מותר בין בהטמנה בין בלא הטמנה אבל להחזיר המוזכר בכאן בלא הטמנה מותר בהטמנה אסור שאין טומנין בשבת אלא י&quot;ל אם טמן מבע&quot;י ונטל בשבת מותר הוא להחזיר שהרי הטמנה מבע&quot;י היא זו כדתנן לקמן בענין קופה נוטל ומחזיר וכ&quot;כ רש&quot;י עצמו לקמן גבי מחזירין אפילו בשבת ור&quot;ח ז&quot;ל אמר שאינה הטמנה אלא כיסוי של ברזל והקדירה שובת עליו והיא תלויה באבנים או בכיוצא בהם, אבל הטמינם ע&quot;ג גחלים ד&quot;ה אסור דקיי&quot;ל הטמנה בדבר המוסיף מבע&quot;י אסור, ואמת אמר שלא התיר ר' חנניא כמאבל ב&quot;ד אלא לשהות דאי מטמין כיון דאינו גרוף וקטום הו&quot;ל הטמנה בגחלים ממש דהיא אסורה מבע&quot;י וכן רש&quot;י ז&quot;ל עצמו נזהר מזה בגמ' בענין תוכה וגבה דתוכה אסור בשאינה גרופה משום דהו&quot;ל הטמנה ברמץ דאסרן מבע&quot;י וכיון שהוא מודה שאין דברי ר' חנניא אסורין בהטמנה ושיטת כל השמועה כדברי ר&quot;ח היא שנויה כבר למדנו שאין הטמנה בכלל השמועה זו:&lt;br&gt;
'''עד שיגרוף או עד שיתן האפר.''' מפורש בירושלמי הגורף עד שיגרוף כל צרכו מן מה דתניא הגורף צריך לטאטו בידו הוא אמרה עד שיגרוף כ&quot;צ, פי' שיגרוף לגמרי עד שלא ישארו בו גחלים כלל ולא שלהבת, הקוטם עד שיקטם כ&quot;צ מן מה דתני מלבה עליה נעורת של פשתן הדא אמרה אפילו לא קטם כל צרכו פי' א&quot;צ לקטום עד שלא יהא ניכר כלל שם אש, ובגמ' דילן נמי בקוטם הכי משמע שהרי אפילו גחלים שעממו הרי הן כקטומים וכן קטומה ונתלבתה, ומתני' נמי דייקא דקתני יתן את האפר משמע נתינה בעלמא מדלא קתני שיטמין באפר והטעם לפי שהמערב אפר ואש, לגמרי סליק דעתיה מחיתוי האש וכבר קלקלו והסיח דעתו ממנו אבל הגורף אם נשאר שם אפילו גחלת קטנה כיון שהיא לוחשת מבערת ומדלקת כירה גדולה, וא&quot;ת אם צריך לגרוף לגמרי בתנור למה אסור, א&quot;ל לפי שהבלה גדול ומרתיח אינו נראה כגרוף ואתי להשהות ע&quot;ג כירה של גחלים ואתי לחתויי, וכתב ר&quot;ח ז&quot;ל וקיימא לן מתני' בתנור של נחתומים, ותנור של נחתום מפורש בפ' לא יחפור, אבל תנור דידן ככירה של נחתומין הוה:&lt;br&gt;
'''גמרא: או דלמא לשהות תנן ואי גרוף וקטום אין אי לא לא.''' ומנו רבנן דפליגי אדר&quot;ח, וליכא למימר דכי תנן נמי לשהות כחנניא אתיא והא דקתני לא ישהה עד שיגורף בפחות ממאכל ב&quot;ד דמודה בזה חנניא, הא ליכא למימר חדא דתבשיל בפחות ממאכל ב&quot;ד נא הוי, ועוד בין חמין לתבשיל בפחות ממאכל ב&quot;ד ליכא למימר כלל דהא מבשל בתחלה בשבת הוא וענוש כרת ונסקל הוא, אלא כולה מתני' כמאכל ב&quot;ד הוא ואי לשהות תנן דלא כחנניא הוא, והאי דלא אמרינן בג'מ ומני רבנן הוא, משום דאכתי לא קמה לן פלוגתא דרבנן עליה דחנניה אלא מיניה דמתני' אי לשהות תנן, ומיהו לקמן נפקא לן ממתני' דר&quot;מ ור&quot;י ואע&quot;ג דכולה מתני' כמאכל ב&quot;ד הוא לשהות בגרופה וקטומה אפילו בפחות מכן מותר דהא אשכחן כל היכי דליכא למיחש לחתוי דשרי כדתנן במשלשלין את הפסח לתוך התנור עם חשיכה, ובקדירה חייתא דשרי ואע&quot;פ שהוא מתבשל לגמרי בשבת דהא כל דאתי ממילא בהכי שרי ב&quot;ה כדאיתא בפ&quot;ק:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[שבת לז א|דף לז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לז א/&gt;
הא דאמרינן '''אא&quot;ב להחזיר תנן היינו דשני בין תוכה לגבה.''' פירש&quot;י ז&quot;ל אא&quot;ב להחזיר תנן אבל לשהות משהין אפי' בשאינה קטומה ור' חלבו אשריותא דלשהות בשאינה קטומה קאי היינו דשני דכי משהה בתוכה בשאינה גרופה מטמין ממש ברמץ, אלא א&quot;א לשהות תנן דאפילו לשהות בעינן גרופה כיון דגרופה ומבע&quot;י הוא נותנין לתוכה, מה לי תוכה מה לי על גבה, ותימה הוא מי דוחקו בפי' הזה והרי בסמוך אמרינן דבלהחזיר עצמו שאני בין תוכה לגבה ול&quot;ל לומר דר' חלבו אשריותא דלשהות קאי בשאינה קטומה, ועוד תימה לפי דבריו שהוא מפרש חומר זה דתוכה משום הטמנה אמסקנא דלהחזיר נמי כך יש לנו להעלות דאסור להחזיר בתוכה משום הטמנה דהו&quot;ל מטמין משחשיכה דחזרה בשבת הוא, והוא ז&quot;ל אינו אומר כן בסוגיא דלקמן, כמ&quot;ש למעלה, ומיהו פי' דהך אתקפתא כפשטא הוא דמסתבר להו בגמרא בחזרה דחמיר תוכה משום דנפיש הבלא והוי כמבשל בשבת ואע&quot;פ שגרוף וקטום ואין כאן הטמנה דלאו בתוך הגחלים הוא מטמין וגופה של כירה נמי אין הטמנה כלל וכן תוכו דתנור במתני' לאו הטמנה מיקרי, ומצאתי בירושלמי שמפרש טעמא וה&quot;ג התם וב&quot;ה אומרים יחזיר ר' חלבו בשם רב ל&quot;ש אלא עליה אבל לתוכו לא עד אמר עולא עד שלשה ר' מונא אומר עד מקום שהוא עושה חרץ, א&quot;ר יוסי בר בון מפני שהוא שליט במקום שהיד שולטת בו ופי' דעולא סבר עד ג' טפחים בעומקה של כירה נקרא עליה ומותר ור' מונא מתיר עד מקום חרץ שעושין בכירה ומפרש ר' יוסי טעמא דרב מפני שאין רשאי להכניס קדרתו בשבת במקום שאין היד שולטת בו מפני רוב החמימות ולא משום הטמנה נגעו בה:&lt;br&gt;
'''תא שמע דאמר ר' חלבו אר&quot;ח בר גוריא אמר רב ל&quot;ש אלא על גבה וכו'.''' ק&quot;ל כיון דרב מהימן ליה ולפשוט מהא דאמרינן לקמן רב ושמואל דאמרי תרוויהו מצטמק ויפה לו אסור דהיינו מבשל כ&quot;צ מצטמק ויפה לו, ואין צ&quot;ל שהוא אוסר כל תבשיל כמאכל ב&quot;ד שכל כמאכל ב&quot;ד מתבשל מצטמק ויפה לו הוא, וא&quot;ל דמהתם לא מיפשט ליה היכי תנן אלא דרב סבר אסור לשהות ודילמא אנן להחזיר תנן ורב לא ס&quot;ל כמתני' דחנניא הוא ורבנן פליגי עליה, מש&quot;ה לא פשטוה מדרב ששת א&quot;ר יוחנן דלקמן ואע&quot;ג דבגמרא מפרש לטעמייהו דלהחזיר תנן, דלמא לא היא אלא לעולם לשהות תנן ואיהו דאמר כחנניא ודלא כמתני', ומש&quot;ה אתי למיפשט מהא דאמר רב ל&quot;ש דאלמא עלה דמתני' קאי, ואפשר דר' יוחנן לא מהימן ליה ורב מהימן ליה משום דהוה במניניה דרבי דסתמינהו למתני', א&quot;נ משום דאמוראי נינהו אליביה דאמר רב שמואל אר&quot;י כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שהוחמו כל צרכן, אלמא כל צרכן אין שלא כל צרכן לא ואין הטעם הראשון נכון בדר' יוחנן משום דע&quot;כ ר&quot;י כסתם מתני' ס&quot;ל דא&quot;ר יוחנן הלכה כסתם משנה:&lt;br&gt;
'''מהו לסמוך.''' פירוש ר&quot;י אלפסי ז&quot;ל לשהות בסמיכה וכן הלכה, אבל אין ראיותיו ברורות לנו כל הצורך אלא כיון דמתני' למאי דאוקימנא להחזיר חסורי מחסרי ועוד דצריכת למימר דסבר לה כר&quot;י בחדא מ&quot;ה ניחא לן למימר לשהות תנן דאשנויי לא סמכינן בכה&quot;ג, ואע&quot;פ שמקצת הגאונים ז&quot;ל חלוקין בדבר ואומרים דהלכתא כלישנא דלהחזיר אנן אין לנו אלא כלשון רבינו הגדול ז&quot;ל משום דחזיא דבתר כל שקלא וטריא דשמעתין כולהו אמרו לקמן הלכתא מצטמק ויפה לו אסור, וכבר פירשתי שכל שאסור מצטמק ויפה לו א&quot;א שלא יאסור לשהות כמאכל ב&quot;ד שכל תבשיל שבעולם ואפילו חמין כמאכל ב&quot;ד מתבשל ומצטמק ויפה לו הילכך אסור ואפילו לרב שמואל משמיה דר' יוחנן דאמר מצטמק ויפה לו מותר כמאכל ב&quot;ד שהוא מתבשל ויפה לו אסור דאל&quot;ה ליתני כמאכל ב&quot;ד וכ&quot;ש האי דנתבשל כ&quot;צ דשרי, ועוד דקאמר בהדיא חמין שהוחמו כל צרכן אלמא לא הוחמו כל צרכו לא ואע&quot;פ שהוא מצטמק ורע להו, והא דר&quot;י דסמכא הוא דחזינא ליה לרב עוקבא דא&quot;ל רב אשי דסמוך אהא דר' יוחנן ואם יאמר לך אדם דלמא כמאכל ב&quot;ד בלבד שרי לשהות לפי שהוא מסיח דעתו מלאכול עד למחר ולמחר הרי כבר נתבשל ונצטמק, אבל כשהוא כל צרכו וא&quot;צ אלא להצטמק ויפה לו אסור שהוא אוכלו בלילה ואתי לחתויי אף אתה אמור לו הרי משנתינו שנינו תבשיל סתם ואין במשמע מאכל ב&quot;ד בלבד אלא כל שהוא ממאכל ב&quot;ד ולמעלה ואפ&quot;ה שרי לשהות ללישנא דאמר להחזיר תנן ועוד דתניא בברייתא דר&quot;י ובה&quot;א חמין ותבשיל וההוא אפילו בנתבשל כל צרכו ובנצטמק ויפה לו ואפ&quot;ה אמרינן דתנא דמתני' פליג עליה בחדא וסבר דשרי, אלמא למאן דמתני לישנא דלהחזיר מצטמק ויפה לו מותר לשהות, ועוד דא&quot;כ מצטמק ורע לו נמי כשהוא קרוב לבישולו יאסור וכן חמין דהא חזי ללילה ואתי לחתויה ביה ודברי הבאי הן דבמאכל בן דרוסאי ללילה קבעי ליה ולא מסח דעתיה מיניה כלל, וחנניא כלל גדול קאמר כל שהוא כמאכל ב&quot;ד וממנו ולמעלה בין מצטמק בין מתבשל , ואמת הדבר דכל סתם תבשיל דתנן במתני' ובברייתא מצטמק ויפה לו הוא וכיון שכן ממסקנא דאסרינן כל מצטמק ויפה לו איפשטא ליה בעיין דהאי לשהות נמי אסור ועוד ר&quot;ח שפסק דלהחזיר תנן אמר שמצטמק ויפה לו מותר וסמוך אדר' יוחנן והרי השמועה לפניך פשוטה דמצטמק ויפה לו אסור, ועוד דר' יוחנן אליבא דרב שמואל כמאכל ב&quot;ד אסור וכדכתיבא לעיל, ואין אני יודע דרך וטענה לדברי הגאונים אא&quot;כ נפרש דהא דאמר ר&quot;נ מצטמק ויפה לו אסור לא לשהות אלא להחזיר למר כדאית ליה ולמר כדא&quot;ל לומר דמבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו הרי הוא כאינו מבושל כ&quot;צ וגם זה אינו עולה משום דאסוגיא דשהייה  איתמר ולמפסק בה אתא, ועוד דלא אשכחן התירא להחיזיר אפילו במצטמק ורע לו אלא בגרופה וקטומה ולא שריא חמין להחזיר אלא בקטומה אפילו הוחמו כ&quot;צ והכי מוכחא סוגיא דלקמן דמוכחא חזרה דמתני' מחזרה דקומקום של חמין דר' הוא דהוחם כ&quot;צ ואי אמרת דההוא אפילו בלא גרוף וקטום שרי מה ענין זה לחזרה דמתני' דהיא צריכה לבשול או להצטמק וסורה אלא בקטומה דההוא כיון דצריכה בשבת אסורה הוא ש&quot;מ כל חזרה בין דמצטמק ויפה לו בין דרע לו בין דהוחמו כ&quot;צ והכל דין א' הוא:&lt;br&gt;
ומסתברא דאמרינן בפ&quot;ק בשיל ולא בשיל אסור מכיון שהתחיל לבשל עד שיהיה מבושל כ&quot;צ שהוא למעלה מתבשילו של ב&quot;ד הוא נקרא בשיל ולא בשיל וכ&quot;כ בה&quot;ג של ר' שמעון קיארא ז&quot;ל דבשיל ולא בשיל היינו כמאכל ב&quot;ד דאמרינן בפ&quot;ק דאסור לשהותה ע&quot;ג כירה דלא כחנניה ואשכחינן תמן בהלכות גדולות ובפסוקות, קדירה דמטא בשולא מבע&quot;י אם מצטמקת ויפה לו אסור לשהותו ע&quot;ג כירה בשבת דכיון דבעי למיכל מיניה בה&quot;ש מסרהב ומפיש לה נורא ובתר דקדיש יומא מישתלא ואתי לחתוי בגחלים מצטמק ורע לו מותר לשהותה ע&quot;ג כירה גרופה וקטומה דמסקינן אשמעתין אמר ר&quot;נ וכו' וזה תימא ואתיא אליבא דר&quot;מ ובודאי לית הלכתא כוותיה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לז א/&gt;
===[[שבת לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;
'''ש&quot;מ מצטמק ויפה לו מותר.''' פי' דסתם תבשיל כמצטמק ויפה לו ומ&quot;ה נקטו חמין ותבשיל ועוד דאי במצטמק ורע לו פשיטא מאי שריותא אתי לאשמועינן דקאמר משהין וקס&quot;ד דקטמה לאו דוקא דכיון דהובערה לא חשיבא קטומה אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דקטמה וגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בחתוי גחלים אפ&quot;ה דוקא מבושל כל צרכו אבל לא נתבשל כ&quot;צ לא ואגב אורחיה קמ&quot;ל דלית לן דחנניא דמפרקינן ש&quot;ה דקטמה כלומר משום דקטמה הוא ומצטמק ויפה לו אסור ואקשי' אי חשיב לן בנתבשל כ&quot;צ אפילו בלא נתבשל כ&quot;צ נמי מותר ואפילו בפחות ממאכל ב&quot;ד שלא מצינו שום איסור בכירה קטומה בשהייה ומדקאמר משהין אלמא התירה נמי קמשמע לן, ופריק הובערה איצטריכא ליה מ&quot;ד כיון דהובערה הדרא למילתא קמייתא ולתסר קמ&quot;ל וה&quot;ה למאכל ב&quot;ד או פחות ממנו אלא דהא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דבשיל כל צרכו אי קטומה אין אי לא אסור דמצטמק ויפה לו אסור והיינו דלא כחנניא כדפרישית וזהו שכ' רבינו הגדול ז&quot;ל ורב אושעיא ורבה בב&quot;ח אמר ר&quot;י הכי ס&quot;ל, ומיהו קשיא אמאי קאמר חמין שהוחמו כ&quot;צ דהא אפילו בשאינה קטומה נמי שרי וי&quot;ל משום סרכא דתבשיל ועיקר, ואפשר לפרש כך א&quot;ה מאי למימרא לשהות אפילו להחזיר נמי, הובערה איצטרכא ליה מ&quot;ד הדרה לה להא מילתא קמייתא לגמרי ותתסר אפילו לשהות קמ&quot;ל דלא הדרא לגמרי ומיהו דוקא לשהות תבשיל שנתבשל כ&quot;צ וחמין שהוחמו כ&quot;צ דלא אתי לחתוי כיון שכבר נתבשל אבל לא הוחמו כ&quot;צ אפילו  לשהות אסור דכיון דהובערה אתי לחתוי, ולהאי פי' הא דאמר ר&quot;ס קטמה ונתלבתה סומכין לה דוקא כשנתבשל כל צרכו אבל לא נתבשל כ&quot;צ לא:&lt;br&gt;
ופירוש מצטמק ויפה לו בכולה שמעתין היינו תבשיל שנתבשל כ&quot;צ כמאכל כל אדם אלא שצימוקו יפה לו ומאן דאסר כר&quot;י ומאן דשרי סבר ע&quot;כ לא אסר ר' יהודה דמתני' אלא כמאכל ב&quot;ד ולמעלה ממנו כ&quot;ז שהוא מתבשל וצריך לו אבל נתבשל כ&quot;צ משום צימוק לא אתי לחתוי בגחלים ואפילו אינה קטומה מותר ואע&quot;ג דר&quot;י דברייתא דלקמן אסר אפילו דיעבד בההיא כר&quot;מ ס&quot;ל דלית ליה צימוק אוסר וסבירא לן דר&quot;מ אפילו לכתחלה שרי וההיא דקתני לעיל חמין אבל לא תבשיל כמאכל ב&quot;ד:&lt;br&gt;
והא דאסיק בגמ' '''הא לכתחלה הא דיעבד.''' אליבא דמ&quot;ד מצטמק ויפה לו אסור קאמרינן דאסר א&quot;נ י&quot;ל דבלכתחלה לא ס&quot;ל כוותיה דר&quot;מ דאסר משום דאיהו אפילו בקטומה אסר דגזר בתבשיל לעולם ולא גזר בחמין לעולם כיון שהגיע למאכל ב&quot;ד, ומיהו תבשיל קודם שנתבשל כ&quot;צ מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו שוין הן אלא שב&quot;ש מחמירין בו במתני' מפני שהוא צריך יותר בישול ואפשר שב&quot;ש בכל תבשיל הן מחמירין, ומה שפירשתי דבר ברור וראיתי בתוספת בזה שבוש שאני תמיה עליהן:&lt;br&gt;
הא דאמר רבא תרוויהו תנינא לדברי רב ששת קאמר כלומר רב ששת דיוקא דמתני' קמ&quot;ל, א&quot;נ שיעורא דר&quot;ש תנינא דאפילו היכי דלא בשיל כ&quot;צ כמבושל חשבינן ליה דהיינו משקרמו פניה, אבל איהו דיוקא דמתני' קמ&quot;ל דאפילו בכירה ותבשיל נמי הולכין אחר השיעור הזה דלהחזיר תנן, מיהו מאן דאית ליה משום מחתה בגחלים אפילו כמאכל ב&quot;ד ל&quot;ק מתני דפת, דש&quot;ה דליכא גזירה דחתוי דכיון שהוא על האש אי מחתה ליה סליק ביה קיטרא וכן בבשק בצל וביצה משום דמחרכי ומיהו קודם שהגיע למאכל ב&quot;ד חיישינן דלמא מחתי להו דכל שלא בשיל כ&quot;צ לא מיחרך וזה דבר ידוע, א&quot;נ מפיק להו בר דלא קשי להו זיקא, תדע דהא רב דאית ליה הכא מצטמק ויפה לו אסור אמר התם וכמה כדי שיצלו כמאכל ב&quot;ד ולפי הפי' הזה נדחו דברי המביאים ראיה מסייעתם דרבא לפסוק הלכה דלהחזיר תנן, ונסתייעו דברי רבינו הגדול ז&quot;ל ודברי רש&quot;י ז&quot;ל מטין שהוא מן המתירין:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[שבת לח א|דף לח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לח א/&gt;
'''אי קודם גזירה קשיא מזיד ואי לאחר גזירה קשיא שוגג.''' וק&quot;ל ואי ס&quot;ל דאיכא גזירה היכי אמר להתירא וא&quot;ל ה&quot;ק אי קודם גזירה איירי קשיא מזיד ואי לאחר גזירה אפילו שוגג אסור ופשיטא דלא איירי איהו לגזירה אלא סבר דלא גזרו או דמקמי גזירה הוה דבימי רב גזרו כך בה ושינוי דלישנא הוא אי לאחר גזירה דבודאי הוי ברייתא קודם גזירה:
'''איבעיא להו עבר ושהה מאי.''' פי' מצטמק ויפה לו קמבעי לה אי כר&quot;מ אי כר&quot;י ואע&quot;ג דתניאל עיל אשכחן כה&quot;ג פ&quot;ק דכתובות איבעיא להו מאי לבעול לכתחלה בשבת ואע&quot;ג דתניא לעיל מיניה לא יבעול ומפני שהוא עושה חברוה והאי פי' ליתא חדא דהתם ברייתא סתם תניא וקמבעיא ליה אי אתיא כדברי הכל או לא כדמוכח בשמעתין דפליגי בה תנאי, ועוד דהכא דאמוראי פליגי בה לעיל מאי מיבעיא ליה תו ואחרים פי' דקא מיבעיא האי מותרים ואוסר דר&quot;י לכתחילה או אפילו דיעבד, גם זה אינו נכון חדא דמותרין משמע דיעבד מדלא קאמר מותר, ועוד דאי לכתחלה אפילו ר&quot;מ אסר ומאי בינייהו דבלישנא דברייתא משמע בהדיא דפלוגתייהו בתבשיל הוא והפי' הנכון דבשוגג מיבעיא ליה מי אמרינן כי פליג ר' יהודה אמזיד דר&quot;מ או אפילו אשוגג וכי אמרינן נמי קנסו אף על השוכח דילמא בשאינו מבושל כ&quot;צ אבל מצטמק ויפה לו בשוגג לא אסור א&quot;ד ל&quot;ש ואתי למפשט ליה מדר' יוסי שמצא בצלי שנשתהה ע&quot;ג כירה והתם ודאי שוגגין או שוכחין היו שבמזיד ודאי לא שהו ואעפ&quot;כ אמר כן ופריק לשבת אחרת שיזהרו שלא יעשה כן עוד לשבת אחרת אע&quot;פ שהיו שוכחין או שמא שוגגין היו וכ&quot;נ מדברי רבינו הגדול ז&quot;ל ואיהו גרס עבר ושכ וכולם לא נתכוונו אלא לדבר א':&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לח א/&gt;
===[[שבת לח ב|דף לח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לח ב/&gt;
'''מחזירין ואפילו בשבת.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל יום שבת שלא יאמר שלא התירו אלא סילק בלילה והחיזר אבל מכיון שסילק ביום שבת דעתו שלא להחזיר ואסור דהוי כמו דבעי למניח תחלה, ואחרים מפרשים שבת היינו משתחשך שלא תאמר לא התירו להחזיר אלא בה&quot;ש, ובספר התרומה ראיתי דמתני' דמחזיר מבע&quot;י מדקתני עד שיגרוף ולא קתני אא&quot;כ גרף אלמא בשעה שמותר לגרוף היא אלא דכל שהוא בכדי שתהא הקדרה כולה מתחמם מב&quot;י אם היתה צוננת קרי משהה, וכל שהוא סמוך לחשיכה שחמימותה בשבת קרי מחזיר והיינו מתני' ואתי בגמ' למישרי מחזיר ממש משחשיכה וזה עולה יפה יותר מן הלשונות שזכרתי, ובירושלמי מצאתי נטלו מבע&quot;י מחזיר מבע&quot;י נטלו משחשיכה מחזיר משחשיכה, נטלו מבע&quot;י וקידש עליו היום ר' סימן בר תריי בשם ר' אושעיא אמר אם בארץ אסור לטלטלו ר' אושעיא אומר משרת הייתי לר' חייא הגדול והייתי מעלה לו חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה ומחזירין לכירה וכו' ואיבעיא להו נמי התם תלאו ביתד הניחו ע&quot;ג ספסל מהו וזה מוכיח שפיר אפילו בשבת כן שאפילו סילק מע&quot;ש וקידש היום מותר להחזיר שנמצאת החזרה לבד בשבת דמתני' נוטלין ומחזירין בשבת קתני ולפיכך אסרו שהניחו ע&quot;ג קרקע משום דדמיא למתחיל להניח ולבשל מאחר שסילקו מע&quot;ש, ונראה לפי הירושלמי הזה שאם סילק בשבת מותר להחזיר ואפילו הניח ע&quot;ג קרקע:&lt;br&gt;
'''אלא לאו לסמוך וכו'.''' יש בכאן מחלוקת שיש מי שאומר כי היכי דבקש וגבבא תנור אסור בין לתוכו בין על גבו ובין לסמוך דהא תניא כוותיה ה&quot;נ אם הוסק בגפת ועצים אסור בכל ענין אע&quot;פ שגרוף וקטום, ויש מי שאומר דדוקא בקש ובגגבא בלא גרוף וקטום דאמרינן נפיש הבליה כתנור מדלקי ואתי לחתויי אבל גרוף וקטום אפילו בתנור מותר לשהות ולהחזיר, ועיקר הדבר כדברי האוסר וא&quot;ת א&quot;כ אביי אמאי לא מקוי לה למתני' בגרוף וקטום, א&quot;ל משום דקסבר דכירה גרופה אע&quot;פ שהדליקה בגפת ובעצים מותרת ואין דינה כתנור אלא בשאינה גרופה וקטומה והוסקה בגפת ובעצים והיינו מתני' דקתני בקש ובגבבא הרי הוא ככירים ואין בין בקש ובגבבא לגפת ועצים בגרופה כלום, זהו דעתי בדבר זה עד שראיתי לרבינו הגדול שאין זה דעתו שהוא אסר בכירה אע&quot;פ שגרף וקטם:&lt;br&gt;
כתב ר&quot;ח ז&quot;ל ודאביי ל&quot;פ אדרב אדא בר אהבה כלל והאי דלא מוקי מתני' בהכי א&quot;ל סתמא בכל ענין משמע להו דגפת ועצים בלא גרוף וקטום משמע, ולהכי מהדר לאשכוחי התירא דכירה בלא גרוף וקטום ואוסר לתנור והיינו לסמוך וכיון שסמכנו על פי' ר&quot;ח ז&quot;ל שאמר שאין זו הטמנה ועל דברי רבינו הגדול נמצינו למדים בשהייה דחי לגמרי מותר דלצורך מ&quot;ש הוא, בשול מעט עד שיתבשל ויצטמק כ&quot;צ לגמרי דמכאן ואילך רע לו אסור, בגרוף וקטום בין היה לצורך שבת בין מבושלת קצת לעולם מותר, להחזיר בלא גרוף וקטום אסור לעולם אפי' מצטמק ורע לו בגרוף וקטום מותר, כמאכל ב&quot;ד על גבה בתוכה אסור, פחות ממאכל ב&quot;ד לעולם אסור להחזיר שלא הותר לבשל בתחלה בשבת בגרוף וקטום:&lt;br&gt;
ולענין הטמנה אין ספק שאסור להטמין אפילו כמאכל ב&quot;ד ואפילו הגרופה וקטומה אפשר שהוא אסור ונראין הדברים שהוא מוסיף הבל באמת שאפילו בקטום לגמרי שהוא הולך ופוחת כל שמוציא חמימות מגופו ומחמם א הצונן דבר המוסיף מקרי וזה אפילו בחי גמור מבשל כ&quot;ש שיחמם וכ&quot;ש שהקטומה האמורה בכ&quot;מ אינה קטומה לגמרי אלא מעט להיכר אלא לפי פרש&quot;י ז&quot;ל מותר בגרופה וקטומה, ואפשר שעליו סמכו במנהגי הטמנה שבמקומותינו והסמוכים לנו אבל עיקר הדבר שאין הטמנותינו אלא בשהויי זה שבפ' זה לפי שאין משהין אותו ע&quot;ג כירה ואינו יושב ואינו נוגע בגחלים אלא בכיסוי טיט או ברזל כמו שפי' ר&quot;ת ז&quot;ל ואע&quot;פ שמכסין אותו בבגדין אין זו הטמנה לגחלים אלא השהוי מותר לעצמו וההטמנה לעצמה שהוא דבר שאינו מוסיף מבע&quot;י, ולא עוד אלא שההטמנה כמתיר לשהויי דדמי קצת לתנורא דשריק ולא ניחא לחתויי בהו:&lt;br&gt;
והענין שפירשתי בתוכן דתנור וכירה דלא הוי הטמנה בסיוע ליה הלכך בגרופה וקטומה שרי לפי דברינו ודברי רבינו הגדול ז&quot;ל, ולפי דברי אחרים אפילו בשאינה גרופה בכל מאכל ב&quot;ד:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לח ב/&gt;
===[[שבת לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;
'''רבה אמר גזירה שמא יטמין ברמץ.''' לפי טעמא דרבה מהראוי לאסור אף מבע&quot;י כמו בכל דבר המוסיף הבל, תדע דבמתני' קאמר מעשה דאנשי טבריא משום דדמי להטמנה ואסור א מבע&quot;י, כדאמר רב חסדא בסמוך, ואמנם לטעמיה דרב יוסף משום שמזיז עפר ממקומו אינו אסור אלא בשבת, והא דלא קאמר הש&quot;ס א&quot;ב מבע&quot;י, וצ&quot;ל דלא מיתסר אף לרבה מבע&quot;י משום דחול ואבק דרכים שהוא חם בע&quot;ש מן החמה בלילי שבת הוא מצטנן לגמרי וס&quot;ס הו&quot; בבשבת דבר שאינו מוסיף וא&quot;ת והא חול בעצמו דבר המוסיף הבל הוא כדתנן לקמן ולא בחול הא עלה בפ' לא יחפור דחול דחמימי מחמם דקרורי מקרר הלכך מטמינין בו ביצה וכיוצא בו דמתקרר והולך הוא ואינו מתחמם אבל בשאר דברים המוסיפין לגמרי אין טומנין בהן אפילו צונן גמור מדר&quot;ח בסמוך:&lt;br&gt;
'''מיתיבי רשב&quot;ג אומר מגלגלין ביצה ע&quot;ג גג רותח.''' משום דליכא שמא יטמין ברמץ ולא משום שמא יזיז עפר ממקומו, לית הלכתא כוותיה דאיהו כר' יוסי ס&quot;ל אבל רבנן דאסרי בסודרין הה&quot;נ דאסרי לגג רותח דתרוייהו תולדת חמה נינהו, וטעמא דשמא יטמין ברמץ ושמא יזיז עפר ממקומו לר&quot;י צריכה לרבנן ל&quot;צ להו ולפיכך השמיטה ריבנו הגדול ז&quot;ל אע&quot;פ שכ' טעמייהו דרבה ורב יוסף לר' יוסי כדי לפרש משנתינו דמודה ר&quot;י:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לט א/&gt;
===[[שבת לט ב|דף לט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לט ב/&gt;
'''ממעשה שעשו אנשי טבריא בטלה הטמנה בדבר המוסיף ואפילו מבעו&quot;י.''' איכא דקשיא להו פשיטא דאסורא הוא דהא מתני' הוא בפ' במה טומנין וא&quot;ת משנתינו בשבת א&quot;כ איך טומנין בכנפי יונה ומטלטלין אותן ותנן נמי בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן ותניא בברייתא בשילהי במה טומנין ת&quot;ר אע&quot;פ שאמרו אין טומנין את החמין בדבר שאינו מוסיף הבל, אבל אם בא להוסיף מוסיף כיצד נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרין ומפרקינן דלמא הוה מוקמיה ליה בספק חשיכה ואליבא דר' דאמר כל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בה&quot;ש ואפשר דה&quot;ק ממעשה שעשו אנשי טבריא בטלה שעל אותו מעשה גזרו לבטלה דומה למה שאמרו מעדותו של ר&quot;י בן גודגדא נשנית משנה זו, ושמעינן מדר' חסדא דמטמין בדבר המוסיף אסור התשביל אפילו דיעבד שלא תאמר אין טומנין אמרו לכתחלה אבל עבר והטמין מותר, ומיהו דוקא בצונן שנתחמם או נצטמק ויפה לו אבל בעומד בחמימותו בשעה ראשונה אין לנו, ועולא דאמר הלכה כאנשי טבריא מודה לומר דלא דמיא להטמנה דהכא ליכא למיגזר משום חיתוי גחלים, א&quot;נ הטמנה מבע&quot;י בתולדת חמה ל&quot;ל שלא אמרו אלא בשבת עצמה, א&quot;נ ס&quot;ל כרב יוסף דאפילו בשבת לא אסר אלא משום שמא יזיז עפר ממקומו הא לא&quot;ה הטמנה עצמה מותרת לר&quot;י בשבת, ולרבנן בע&quot;ש מיהא מותרות ולא גזרינן בהו משום רמץ וחיתוי גחלים ור&quot;נ א&quot;ל כבר תברינהו לסולנייהו וחזרו בהם, וכיון דלא אהדר ליה עולא משמע שקבלה ממנו ועין אתקפתא ותיובתא וכל כיוצא בה אין הלכה כמאן דאיתותב וכ&quot;כ ורב אלפס ז&quot;ל:&lt;br&gt;
האי דאמרינן '''מאי רחיצה אילימא רחיצת כל גופו.''' לאו למימרא דמקצת גופו מותר דחמין שהוחמו בשבת הוו ואסרינהו אפילו בשתיה ואיסור הנאה הן לזמן אלא ה&quot;ק אילימא רחיצת כל גופו נמי הוצרכו לאסור להן משום דהוי כחמין שהוחמו בשבת אטו הוחמו מע&quot;ש מי שרי והתנן וכו', וכן כולה סוגיא דלהתשטף לומר שאסרום בשטיפה בין בשבת בין בי&quot;ט מפני שהוחמו ביומן הא מבערב מותרות כר&quot;ש ומיהו בשבת בשתייה ובכל הנאה הן אסורים אפילו להושיט אצבעו קטנה בהן כנ&quot;ל ודבר ברור הוא וראיתי בתוס' בזה שבוש:&lt;br&gt;
הא דתנן '''בש&quot;א לא יחם אדן חמין לרגליו אא&quot;כ ראויים לשתייה.''' כגון שדעתו עליהם לשתות מהן קאמר שאם דעתו לרחיצה בלבד אע&quot;פ שראויין לשתייה אסורים דהא ב&quot;ש לית להו מתוך שהותרה מלאכה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכ&quot;ש דל&quot;ל הואיל, תדע דהא מתני' דחמי טבריא ראויין לשתיה הן כדקתני ומותרין בשתיה ואסורין ברחיצה לב&quot;ש וב&quot;ה מתירין דעבדו הנאת הגוף דרחיצה כאוכל נפש כדשרי מדורה להתחמם כנגדה במס' י&quot;ט והוא שתהא הנאה דומיא דאכילה שוה לכל נפש כדאיתא התם בכתובות ומשמע נמי ודאי לב&quot;ה רחיצה דכל הגוף נמי מותרת בי&quot;ט וכ&quot;ש הוא דהנאת כל הגוף דמיא לאכילה ושתייה טפי מהנאת אבר אחד כדקס&quot;ד לב&quot;ש בפ&quot;ב דביצה ודומיא דזיעה נמי דמותרת נמי בי&quot;ט קודם גזירה ואפילו בהוחם בי&quot;ט כדאמרינן התם בפ' א&quot;צ ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי לא נצרכא אלא למוסרן לאוליירין בו ביום ובו ביום מי שרי כדאמר רבא להזיע וקודם גזירה ה&quot;נ להזיע וקודם גזירה אלמא קודם גזירה מותר לגמרי ואפילו להחם להן בי&quot;ט ויש, כאן שאלה כיון שרחיצת כל הגוף וזיעה כולן מותרין ואפילו להחם בי&quot;ט למה גזרו כלל עליהן בי&quot;ט ומאי איסורא אתי מינה וא&quot;ת משום שבת אין ראוי לגזור י&quot;ט אטו שבת בדבר של אוכל נפש וי&quot;ל כיון דבי&quot;ט נמי איכא בהו איסור כגון מדיח קרקע וסך א&quot;נ סחיטה דאלונתית וכיוצא בהן עשו י&quot;ט כשבת לכך, ואינו מחוור ובתוס' מפרשים רחיצת כל הגוף אינה צורך כל נפש ומן התורה הוא אסורה ודומיא דמוגמר הוא אבל פניו ידיו ורגליו צורך כל נפש הוא, וכן זיעה וכיון דרחיצת כל הגוף אסורה מן התורה משום לתא דידה גזרה בהן וסומכין דבריהן מן הירושלמי דבעי התם מותר לשתות ואוסר לרחוץ ומתרץ אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ואלו דברי נביאות הן שרחיצת כל הגוף תאסר וזיעה מותרת ורחיצת מקצת הגוף נמי מותר ואדרבה הנאת כל הגוף שם צריכא, וטפי שריא דומיא דמדורה כדפרישית, ועוד מדקתני הכא בברייתא ואצ&quot;ל חמין שהוחמו בי&quot;ט דאסורין ברחיצת כל גופו ואפילו אבר ואבר משמע דאיסור דרבנן הוא דרישא, דהתם בירושלמי שרי כל גופו אברים אברים בהוחמו בי&quot;ט אליבא דרב אלמא רחיצת כל הגוף צורך כל נפש הוא דמה לי בבת אחת מה לי אבר אבר לצורך כל נפש ומ&quot;ש שם משום דכתיב אשר יאכל לכל נפש וכו' טעמא דגזירה הוא לומר דלא משוינן אוכל נפש לשאר דברים א&quot;נ בירושלמי לא שרי שאר הנאות וכן הסוגיא שלהם מוכחת שם ואין לי להאריך בזה דלגמ' דילן הדבר פשוט הוא דכל רחיצה וזיעה מותרת ואפילו להחם ולא ברירא טעמא דמילתא:&lt;br&gt;
ה&quot;ג וכ&quot;כ בכל הנוסחאות '''א&quot;ר חסדא מחלוקת בכלי אבל בקרקע ד&quot;ה מותר והא מעשה דאנשי טבריא בקרקע הוה ואסרינהו רבנן, אלא אי איתמר וכו'.''' וה&quot;פ מחלוקת בכלי שר&quot;מ ור&quot;י אומרים אסור משום גזירת מרחץ לפי שהרואים אומרים היום הוחמו ואתי למיחם חמין בשבת כגון ליתן צונן בחמין כדי שיוחמו אבל בקרקע ד&quot;ה מותר דלא מוכחא מילתא שהן חמי האור וליכא למיגזר, ואקשינן והא מעשה דאנשי טבריא בקרקע הוה ואסרי להו רבנן פי' רבנן דאמרן דרבנן דפליגי עליה דר&quot;ש אסרו אפילו הוחמו מע&quot;ש ומתני' ר&quot;ש הוא, אבל רבנן אסרו אפילו להשתטף ואפילו בקרקע, וא&quot;ת נהדא ונימא מתני' רבנן נמי הוא ובקרקע ד&quot;ה כר&quot;ח, אה&quot;נ אלא אנן מסוגיא דשעמתין אקשינן דהא אסכימו רבנן דמתני' ר&quot;ש, ורב {{ק|[בגמ' איתא רב איקא]}} דהוא רביה דר&quot;ח אמרה, ולא פליג ר&quot;ח ארביה והדרינן ואמרינן אלא אי איתמר הכי איתמר מחלוקת בקרקע דר&quot;ש סבר בשטיפה בקרקע ליכא משום גזירת מרחצאות דבקרקע הוא ולא עביד נמי אלא שטיפה אינו נראה כמי הוחמו בי&quot;ט שאפילו בצונן אדם משתטף כמה פעמים, ועוד שהוא בקרקע ונראה כצונן אבל בכלי ד&quot;ה אסור אפילו שטיפה שהוא נראה כמיחם שפינהו שפינהו עכשיו מן האש שכן דרך הרחיצה לעשות, ואיכא למיגזר ביה, ונוסחי בהך שמעתא משובשת טובא דאיכא דגריס לה כולה איפכא ולא סמכינן עליה משום דחזיא לגאונים ור' יצחק ז&quot;ל דפסקו מחלקות בקרקע אבל בכלי ד&quot;ה אסור אלמא לישנא בתרא הכי, ואפשר דגרסינן מעיקרא מחלוקת בכלי אבל בקרקע כדכתיב במצקת נוסחי והיינו דאקשינן והא מעשה דאנשי טבריא בשבת הוה ואסרי להו רבנן להביא סילון של צונן באמבטי של חמין לשתייה ורחיצה אלמא אם אינן מביאין אותו דלא הוי חמין שהוחמו בשבת שרי, אלא אי אתמר הכי אתמר מחלוקת בקרקע אבל בכלי ד&quot;ה אסור כלומר איפכא איתמר וצ&quot;ע בספרי הגאונים ז&quot;ל ושוב פירשתי השמועה בטעמה ובגרסתה בספר מלחמות יפה יפה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=לט ב/&gt;
===[[שבת מ א|דף מ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מ א/&gt;
'''דאי מכללא מאי דלמא ה&quot;מ במתני' אבל ברייתא לא.''' איכא דקשיא ליה מי אמר במשנתנו כל מקום קאמר דהכי אמרינן במס' מנחות בפ' הקומץ רבה אמר רב אשי אמר לי מר זוטרא קשי בה רב חנינא מסורא פשיטא מי קאמר במשניתנו כל מקום קאמר אלמא כל מקום משמע אפילו בברייתא וה&quot;נ אמרינן בפ' שני דייני גזירות גבי כ&quot;מ שאמר ר&quot;ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו והיה נ&quot;ל לפרש דהכא סתם מתני' כר&quot;ש ואר&quot;י הלכה כסתם משנה הלכך אע&quot;ג דאר&quot;י בכ&quot;מ הלכה כדברי המכריע וסמכינן עלה ודחי סתמא דמתני' מחמת מכריע כדאמר כ&quot;מ ה&quot;מ בשההכרעה במשניתנו דאתיא הכרעה דמתני' ודחיא סתמא דמתני' אבל כשההכרעה הוא בברייתא לא דחינן סתמא דמתני' מקמי הכרעה דברייתתא דאם רבו שנאה סתם ולא הכריע ר' חייא מניין לו, אבל ראיתי שהגאונים אומרין אין הלכה כדברי המכריע בברייתא וכ&quot;כ רבינו הגדול ז&quot;ל בפ&quot;ק דקדושין, ואפשר שמה שאמרו מי קאמר במשנתינו אינו כלל ללמוד הימנו שהרי אפילו התם בכתובות איכא דבעי ליה מיבעיא ובמנחות נמי שלח ליה רב יימר לר&quot;פ הא דאמר רבנן הלכה כר&quot;ש בן שזורי ולא עוד אלא כ&quot;מ ששנה ר&quot;ש שזורי הלכה כמותו אף בנתערב לו טבל בחולין ואהדר ליה אין ולא א&quot;ל מי קאמר במשנתינו ואע&quot;ג דקשי בה ר' חנינא מסורא פשיטא, אנן לאו אקושיא סמכינן אלא אעיקר מימריה הלכך כיון דחזינן גבי הכרעה דאמרינן דוקא במתני' עלה סמכינן ומיהו כ&quot;מ שאמרו כ&quot;מ סתם אף בברייתא במשמע עד שנראה שאין סוגיית הגמ' כן, א&quot;נ ה&quot;ק דילמא ר' יוחנן במתני' דוקא אמרה בפי' דלא שמיעה להו מימרא בלישנא דוקא וא&quot;ת קשיא הך היכי פסק ר' יוחנן כר' יהודה הא איהו אמר כסתם משנה ומתני' ר&quot;ש הוא, א&quot;ל מדתנן לקמן  בפ' חביות הרוחץ במי מערה במי טבריא מסתפג אפילו בעשר אלונטאות ולא יביאם בידו ור' יוחנן מתני להו כבן חכינאי ודייקינן עלה בגמ' קתני מי מערה דומיא דמי טבריא מה מי טבריא בחמין אף מי מערה בחמין הרוחץ דיעבד אין לכתחלה לא מכלל דלהשתטף אפילו לכתחלה מני ר&quot;ש הוא וכיון שההיא אתיא כר&quot;ש ותני לה בן חכינאי הו&quot;ל מתני' דהכא סתם ואח&quot;כ מחלוקת ואין הלכה כסתם כנ&quot;ל:&lt;br&gt;
'''ואצ&quot;ל חמין שהוחמו בי&quot;ט.''' פי' אבל הוחמו מעי&quot;ט מותר דאי ג&quot;כ אסור לא היה צריך שוב הוחמו ביו&quot;ט, וריבנו הגדול ז&quot;ל התיר בשם גאון ז&quot;ל לרחוץ בהן כל גופו וכן האמת:&lt;br&gt;
הא דאמרינן '''ועדיין היו רוחצין בחמים ואומרים מזיעין אנו אסרו להם.''' נראה שלא אסרוה בבת אחת אלא מתחלה אסרוה בשבת והתירוה בי&quot;ט לפי שאין החמין מותרין בשבת אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו ואח&quot;כ אסרוה בי&quot;ט ממאי דקתני בברייתא פקקו נקביו מעי&quot;ט למחר נכנס ומזיע אלמא בשבת אסור, וי&quot;ל דה&quot;ה לשבת והאי דקתני בי&quot;ט לאשמעינן שאפילו בי&quot;ט זיעה דוקא, א&quot;נ משום דאין דרך להזיע בלא שטוף חמין בסוף ובשבת אסור להכי נקיט י&quot;ט ולשון ראשון אינו הגון:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מ א/&gt;
===[[שבת מ ב|דף מ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;
'''ובלבד שלא ישתטף ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו.''' פי' משום גזירת מרחצאות נגעו בה שנמצא כרוחץ במים פושרין אבל משום הפשרה עצמה מותרת שהרי שנינו אבל נותן לתוכו מים מרובין כדי להפשירן ותנ&quot;ה לא בשביל שיחמו אלא שתפיג צינתן דהיינו הפשר כדמוכח שמעתא בבעיא בשמן מה הוא לת&quot;ק, ודקאמרינן שמן אע&quot;פ שהיד סולדת בו מותר כלומר אינו דומה למים פושרין דשרינן אין היד סולדת בו דהיינו הפשר וש&quot;מ דהפשר אפילו כנגד המדורה ממש מותר, ועוד מדר&quot;י נשמע לרבנן דכיון דסבר ר&quot;י בשמן הפשרו לא זהו בישולו שרי ליה כנגד המדורה ממש ובס' התרומה מתבלבלין בדבר זה מן הירושלמי שיש בסוגיא זו דברים סותרין גמ' שלנו ואין לי להאריך ומסתברא דלאו דוקא כנגד המדורה אלא על גבה ממש כדתנן במיחם אבל נותן לתוכן מים מרובין וכו' ודא ודא אחת היא:&lt;br&gt;
'''לאפרושי מאיסורא שאני.''' שמעינן מהכא דקא שרי ליה לאיניש למימר ליה בבית המרחץ עביד לי הכי והכי ואע&quot;ג דממילא הויא הוראה ובלבד שלא יאמר דרך הוראה דהא הכא הוה מצי למימר ליה לא תתהפך באמבטי והופרש מן האיסור וא&quot;ל טול בכלי שני ותן וכי הוה ק&quot;ל בגמ' אמאי עביד הכי משום שמנעו מלהביא באמבטי הוא וכדמייתי לה תדע ממעשה דר&quot;מ, ואפשר שלא הותר אלא להפריש מאיסורא דרך אותה הוראה דכיון דאית ליה לאפרושי מאיסורא מצי למימר מילתא אגב אורחיה, ומיהו סברא היא דשרי, וא&quot;ת היאך עלה על דעת שיניחנו לעשות איסור ולא יאמר לא תעשה, א&quot;ל משום דהוי מצי ליה למימר כמי שאינו רוצה בדבר זה ולא שימנענו בשביל איסור, ובירושלמי התירו אפילו לשאול וגרס התם שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ והלכות בית הכסא בבה&quot;כ כחדא רשב&quot;י על מסחי עם ר&quot;מ א&quot;ל מה שנדיח א&quot;ל אסור, מהו שנקנח א&quot;ל אסור ולא כן שאל שמואל לרב מהו לענות אמן במקום המטונף א&quot;ל אסור, ואסור דאמרית לך אסור אשכח תני שואלין הלכות בית המרחץ בבית המרחץ והלכות בית הכסא בבה&quot;כ ומסתמא בגמ' דילן לא שרי אלא לאפרושי מאיסורא ומעשה דר&quot;מ נמי לאו הכי הוה כדמייתי לה בירושלמי אלא כדאמרינן הכא ביקש להדיח וכו':&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מ ב/&gt;
===[[שבת מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;
הא דתנן '''מוליאר הגרוף שותין ממנו בשבת.''' מקשי עלה בירושלמי הא אם אינו גרוף אין שותין ממנו פי' והא חמין מצטמק ורע להן ושרי לשהויינהו מכיון שהוחמו כ&quot;צ, ועוד קטום אמאי לא מהני ביה ופריק א&quot;ר חמא בריה דר' הלל מפני שהרוח נכנסה לתוכה והגחלים בוערות, א&quot;ר יוסי בר' בון מפני שהוא עשוי פרקין פרקין והוא ירא שלא יתאכל דבקי והוא מוסיף מים, אנטוכי אע&quot;פ שהן גרופים אין שותין הימנה ר' חנינא ר' יוסי אבא בר בר חנא בשם ר&quot;י מפני שהיא מתחממת מכותלי רבנן דקסרין בשם ר' הונא אמר אם היתה גרופה ופתוחה מותר:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[שבת מא ב|דף מא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מא ב/&gt;
'''הא דאמר אביי ומיחם שפינה ממנו מים לא יתן לתוכו מים כל עיקר מפני שהוא מצרף ור&quot;י הוא.''' ק&quot;ל ל&quot;ל למימר הכי והלא דבר זה אינו בכלל לשון משנתינו על עיקר דהא לא קתני אלא המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן דהיינו מועטין כדי שיחמו, אבל נותן לתוכו מים מרובין כדי להפרישן והבו דלא לוסיף עלה, ואם באנו לפרש דה&quot;ק ואפי' כר&quot;י מצית לאוקמי קשה לשון הגמ' עלינו דמשמע דכר&quot;י מוקי לה דוקא, ועוד ל&quot;ל התוס' כי היכי דתיתי דוקא כר&quot;י ס&quot;ל למישבקיה כדאיתא ואתיא כד&quot;ה, ואפשר מפני ששנינו כדי להפשירן אבל מרובין כ&quot;כ שיצננו למים שבתוכו ויצרפו אותו דאמר רב, אל שיעור לצרף אסור מש&quot;ה קאמר הא פינה ממנו מים לא יתן וכו'א&quot;נ מדקתני לה במיחם שפינהו ולא קתני שפינה ממנו מים:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מא ב/&gt;
===[[שבת מב א|דף מב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מב א/&gt;
'''מכבין גחלת של מתכת.''' פירש&quot;י ז&quot;ל דלא שייך כיבוי בהכי מדאורייתא ומדרבנן הוא דאסור והיכי דאיכא נזקא דרבים לא גזרו על השבות ואפשר שכל צירוף דרבנן ואפשר שלא אמרו כן אלא בגחלת דלא שייך צירוף אלא בכלים או ברוצה לעשות כלי משום דהוה מתקן אבל בגחלת לאו מתקן הוא ומדאורייתא שרי, והא דאמרינן במס' יומא פ' א&quot;ל הממונה אבל הכא צירוף דרבנן הוא ה&quot;נ קאמר דצירוף עששיות דרבנן דהא לאו לתקוני כלי הוא עושה ואפילו לר&quot;י דאמר דבר שאינו מתכוין אסור, הכא לאו תקיון הוא כלל אלא בכלי וכיוצא בו ודמיא למאי דאמרינן לא יקטמנו לחצוץ בו שיניו ואם קטם חייב חטאת ואם לא קטם לחצוץ בו שיניו פטור אפילו לר&quot;י דכל משום תקוני מנא הוא מאן דלא מתקן פטור, אבל בה&quot;ג מצאתי גבי גחלת של עץ לית בה היזק רבים מ&quot;ט כמה דלא כביא אית בה סומקא וקא חזו לה ולא איתזק בה, אבל גחלת של מתכת אע&quot;ג דאזיל סומקא קליא ולא חזו לה ואתו לאיתזוקי בה ור&quot;י לית ליה היזק דרבים ושמואל במידי דאית ביה היזק רבים פליג עליה ואע&quot;ג דבעלמא מלאכה שאצ&quot;ל כותיה ס&quot;ל בגחלת של מתכת דאית בה היזק רבים פליג עליה וכן בצידת נחש דאיכא היסק שרי שמואל וכ&quot;כ ר&quot;ת כדבריו, ותימה הוא איך אנו מתירים מלאכה גמורה משום היזק שלא במקום סכנת נפשות ושמא כל היזק של רבים כסכנת נפשות חשיב ליה שמואל, אבל אינו מכון שא&quot;כ מנ&quot;ל דר&quot;י גופיה לא מודה בהא, וי&quot;ל עקרב שלא תשוך היזק דרבים הוא, מ&quot;מ מדבריהם למדנו שצירוף דאורייתא וקשיא ההוא דיומא, ואפשר שאין בעשייות צירוף כמו בגחלת לפי שהן חמות הרבה ומפשירות המים ואין מצרפין לגמרי אלא במים צוננין ואי קשיא הא דאמרינן בפר&quot;א דמילה ממתקן את החרדל בחללת ואוקימנא בשל מתכת אלמא ליכא צירוף גמור במתכת, א&quot;ל שאני חרדל שאינו מצרף ואין צירוף אלא במים:&lt;br&gt;
'''אבל נותן לתוך הכוס כדי להפשירן.''' למאי דס&quot;ד מעיקרא דספל כאמבטי דאע&quot;פ שהוא כלי שני מבשל הוא במים דוקא כדי להפשירן הוא דמותר אפילו בכוס ולמאי דקאמרינן השתא דספלי מותר דכל כלי שני אינו מבשל כדי להפשירן דקתני משום דכל כלי שני אינו מבשל אלא כהפשר א&quot;נ משום מיחם קתני הכי ומשמע בגמ' דבמסקנא ספל אינו כאמבטי ובין צונן לתוך חמים ובין חמין לתוך צונן מותר וכן בכל כלי שני אבל אמבטי בין צונן לתוך חמין או חמין לתוך צונן אסור כדא&quot;ר נחמן הלכה כר&quot;ש בין מנסיא סיפא כפשטא קאי, אבל רבינו ור&quot;ח ז&quot;ל אמרו דר&quot;ש בן מנסיא ארישא פליג ולית הלכתא כוותיה מדרבא דהוא בתרא ומעשה רב, ואינו מחוור לי דהא למאי דס&quot;ד מעיקרא איתמר אלא שהם ז&quot;ל סבורין דכיון דאמרינן בגמ' מי סברת אסיפא פליג כמתמיה ש&quot;מ בסברא דקושטא איתמר דארישא קאי. דכ&quot;ע הא דשרי במיחם כדי הפשר ובאמבטי אסור לעולם דסתמא קתני צונן לתוך חמין אסור משום דסתם אמבטי לחמם הוא והוא הטעם לספל למאי דס&quot;ד ספל הרי הוא כאמבטי ולהכי נמי קתני אמבטי ולא קתני כלי ראשון דהתם להפשיר מיהת מותר:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מב א/&gt;
===[[שבת מב ב|דף מב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;
'''נשברה לו חבית בראש גגו.''' פירש&quot;י ז&quot;ל חביות של טבל שאינה ראויה לטלטל, ואין זה נכון חדא דא&quot;כ ליתני של טבל כדקתני במתני' לקמן, ועוד דקתני סיפא נזדמנה לו אורחים מביא כלי א' וקולט כלי אחר ויצטרף ולא יקלוט ואח&quot;כ יזמן ואי בטבל אורחים מאי בעי לי, א&quot;ו במעושר וכי אמר הצלה שאינה מצויה לא התירו אפילו בדבר הניטל בשבת קאמר תדע מדאקשינן דלף ולא מפרקינן בדלף הראוי כדלקמן ש&quot;מ אפילו בדבר הראוי לא התירו הצלה שאינה מצויה כך מפורש בתוס', ותימה היא דבר הראוי אמאי לא, וא&quot;ל משום דבכל הצלה איכא למיחש לההוא דאמרינן בפ' כל כתבי מתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתי לאתויי כלים דרך רה&quot;ר ואע&quot;פ שמשום איבוד ממון התירו בכלי א' ואי אמרת לא חיישי רבנן להצלה שאינה מצויה היה להם לאסור הכל משום גזירה דשמא יביא כלי כנ&quot;ל, ומשמע דרבה ל&quot;ל משום ביטול כלי מהיכנו כלל דאי אית ליה אפילו עשוי להטיל ביצתה במקום מדרון נמי אסור, ורבינו הגדול ז&quot;ל פסק כרב יוסף משום דסוגיין בכולהי מכילתא דבטל מהיכנו אסור הוא והיינו כטעמיה דרב יוסף:&lt;br&gt;
'''איתיביה כל הני תיובתא ומשני ליה בצריך למקומן פי' בר מדלף דמתוקם ליה בדלף הראוי א&quot;נ ניחא ליה לתרוצינהו בכלל בצריך למקומן:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מב ב/&gt;
===[[שבת מג ב|דף מג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מג ב/&gt;
'''מני אי ר&quot;ש ל&quot;ל מוקצה.''' פי' ואמאי אמרת בשחשב עליהן והוה מצי למימר ליה הדרי ומתוקמא כר&quot;ש ואתיא ברייתא כפשטיה אלא יגדיל תורה:&lt;br&gt;
'''אי ר' יהודה כי לא מכוין מאי הוה.''' ואי קשיא לר&quot;ש נמי הא פסיק רישיה ולא ימות הוא, א&quot;ל בשלמא לר&quot;ש הכי קתני יפרוש בענין שהן יכולין לברוח ואם ברחו ברחו, ואם נצודו נצודו, אלא לר' יהודה לעולם אסור והא דלא אוקמא בהא נמי בצריך למקומן כדאוקימנא אחרנייתא משום דהתם כיון דצריך לטלטל ואינו עושה מעשה בהנחתם תחת הקורה וכיוצא בה מותר, אבל בפורש הטלטול לחוד והפרישה לחוד ואין זאת מתרת זאת:&lt;br&gt;
'''מ&quot;ס טלטול מן הצד שמיה טלטול.''' ק' להו לרבוותא ז&quot;ל ורב ל&quot;ל הא דתנן בפ' טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות ותנן נמי בפ' נוטל האבן שע&quot;פ החביות מטה על צדה והיא נופלת מעות שעל הכל נוטל את הכל והן נופלות ואמרינן נמי בפ' כל כתבי הנר שעל הטבלא מנער את הטבלא ולימא תיובתא דרב מהני וכ&quot;ת אמר לך רב אנא דאמרי כת&quot;ק דר&quot;י בן לקיש הא לאו מילתא הוא דמיניה ליכא לאוכוחי דסבר דטלטול מן הצד שמיה טלטול ודילמא מאי אין מצילין דאסר להדיא ולאפוקי מדר&quot;י בן לקיש דשרי להדיא משום דאדם בהול על מתו, ואי לא שרית ליה אתי לכבויי, והא דאמר דטלטול מן הצד שמיה טלטול לאקומי לדרב כד&quot;ה אמרינן הכי וכ&quot;ת רב דאמר כת&quot;ק דר&quot;א בן תדאי וכדגרסינן בר&quot;פ כל הכלים אר&quot;נ הלכה כר&quot;א בן תדאי למימרא ר&quot;נ דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול ומשמע לך מינה דת&quot;ק דר&quot;א סבר שמה טלטול זו אינה תורה שאלו היה ת&quot;ק סובר שמה טלטול לא היה מתיר במקצתו מגולה דהא איכא נמי טלטול מן הצד ואכתי רב דאמר כמאן הא הנך מתני' הוי תיובתא ועוד אמאי לא מקשי מינייהו לרב בגמ' ולימא אנא כי הא ס&quot;ל ועוד דקשיא דרב אדרב דאמרינן בפ' אין תולין אמרי בי רב תנינא הקש שע&quot;ג המטה לא ינענו בידו אבל בגופו מנענעו בידו ש&quot;מ טלטול מן הצד לא שמיה טלטול ש&quot;מ ובי רב תלמידו דרב הוו ומיניה דרב שמעו וכעובדי דרב עבדי כדאמרינן בעלמא אלו מקילין לעצמן ואלו מקילין לעצמן וכדאמרינן לקמן לאו משום דרב אסי תלמיד דר&quot;י הוי ור' יוחנן כר&quot;י ס&quot;ל ואמרינן נמי והא רב הונא תלמידו דרב ורב כר&quot;י ס&quot;ל ותירץ רבינו הגדול ז&quot;ל להאי קושיא ואמר תרי גווני טלטול מן הצד הוה חד באוכלין ודבר הראוי שהוא עם דבר שאינו ראוי כראב&quot;ת וחד כגון טלטול דמת שלא כדרכו ורב סבר דאסור והלכתא כוותיה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מג ב/&gt;
===[[שבת מד א|דף מד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מד א/&gt;
הא דאמרינן הלכה כר&quot;י בן לקיש במת למעוטי ממון קאמרינן כלומר דלענין ממון לא אמרינן מתוך שאדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לכבויי אלא אדרבה אמרינן אי שרית ליה אתי לכבויי כדאמרינן במכלתין לקמן דהתם כיון דמדינא מציל כדבעי אי שרית ליה לגמרי שוכח עיקר שבת הוא הלכך מציל בהני גווני דשרי ליה כדי שיהא נזכר הכא דאסור אי לא שרית ליה כלל מתו נשרף בפניו ואתי לכבויי וכה&quot;ג נמי אמרינן בממון לקמן בפ' במה אשה גבי מערימין בדליקה אי לא שרית ליה אתי לכבויי אלמא תקנת חכמים שלא יתירו לו לגמרי שמא ישכח עיקר שבת ושיתירו לו של הצלות שלא יעבור ויכבה א&quot;נ י&quot;ל כיון שאדם בהול על מתו יותר מכל דבר אינו יודע לעכב עצמו כלל מלהצילו בכל ענין שיציל:&lt;br&gt;
'''התם קערה דומיא דנר.''' ואע&quot;ג דלשמן שבה כגדולים דמיא דאפשר שלא תכבה עד שיכלה שמן שבו כיון דיהיב דעתיה אימתי תכבה משום נר עצמו לשמן נמי יהיב דעתיה אבל ברברבי לגמרי מקצה להו מדעתיה:&lt;br&gt;
'''פמוט שהדליקו בשבת לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מתיר.''' פרש&quot;י ז&quot;ל המתיר ר&quot;מ דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס ובהא מודה לפי שהוא מוקצה מחמת איסור ולפי פי' זה אין ר&quot;ש מודה בפמוט לאיסור דאיהו לית ליה מוקצה אפילו מחמת איסור לפיכך אין הפי' נכון דקאמרינן כלישנא בתרא דברי הכל לא יצא ר&quot;ש מן הכלל, ור&quot;ח ז&quot;ל כתב לדברי המתיר היינו ר&quot;ש אוסר ובפמוט של מתכת שהוא גדול וכן מצאתי בתוס' הצרפתים בשם ר&quot;ח ז&quot;ל דפמוט דמי לכוס וקערה ועששית ולפיכך אמרו לדברי המתיר שהוא ר&quot;ש שהוא מתיר בכל איסור דמוקצה מחמת איסור כגון זה לדברי האוסר שהוא ר&quot;מ ור&quot;י מתיר שר&quot;י לית ליה אלא מוקצה מחמת מיאוס ר&quot;מ לית ליה אלא מוקצה מחמת איסור ומחמת מיאוס כגון נר שהדליקו בו בשבת ואקשינן למימר כר&quot;י וכו' אלא אי איתמר הכי איתמר פמוט שהדליקו עליו באותה שבת דברי הכל אסור דר&quot;י ור&quot;מ נמי אית להו מוקצה מחמת איסור לחודיה ואפילו אינו מחמת מיאוס כלל ור&quot;ש נמי בכגון זה מודה דדמי לכוס וקערה ועששית כדפרישית ואין צורך לפרש כן אלא ר&quot;מ ור&quot;ש מתירין הן ותרוייהו בכלל המתיר ור&quot;י הוא האוסר:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מד א/&gt;
===[[שבת מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;
'''ומה נר דלהכי עבידא כי לא אדליק בהו שרי.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל דלא מיתסר בהזמנה מדלא קתני אבל לא את המיוחד לכך וק&quot;ל דילמא היא גופא קא משמע לן דישן אע&quot;פ שלא יחדו אסור דמוקצה מחמת מיאוס הוא ואסור, ועוד דבנר של מתכת שרי ר&quot;י אפילו ישן ופרש&quot;י בשלא ייחדו שאלו ייחדו לכך אע&quot;פ שאין בו מיאוס אסור דהו&quot;ל מטה שייחדוהו והניח עליה דאסורה אם כן של חרס ישן דאסרינן לה מחמת מיאוס ע&quot;כ בשלא ייחדו הוא, ובתוס' ראיתי שמפרשים דנר של חרס עשוי להדליק בה בכל יום אבל נר של מתכת אינו עשוי להדליק בה אלא לפעמים לפיכך אע&quot;פ שהדליקו עליו מטלטלין אותן אלא אם כן הדליקו אותה באותה שבת, ולא דמי למטה שייחדה למעות שאם הניח בה אסור לטלטל מפני שהיא עשוי להניח בה מעות כל שעה ודמי כמי שהניחו מעות שם בשבת משא&quot;כ בנר של מתכת שאין מדליקין בה אלא לפעמים אף על פי שהוא מיוחד לכך, ואף זה ק&quot;ל דמ&quot;מ של חרס מיוחד הוא לכך וישן בלא מיאוס ליתסר, ול&quot;נ שמטה שייחדה למעות לאו משום מוקצה מחמת איסור נאסרה דהא כלים שמלאכתן לאיסור מותרין בין לצורך גופן בין לצורך מקומן אלא מתוך שאדם מקצה דעתו מהן מישובה שלה ואין אדם משנה אותה לשום תשמיש אחר בטל תורת כלי ממנה וזו היא הקצאה שלה, ולדעת ר&quot;י אתמר דומיא דקנה של תרנגולים לקמן בשמעתין, וקאמר רב מעיקרא ר&quot;י אוסרה אלמא לענין מוקצה הזמנה כמעשה וכל שאלו עשה בה מעשה נאסרה במוקצה מחשבתו אוסרתו ולהכי אקשינן אם כן נר של חרס חדש כיון דישן מוקצה מחמת מיאוס הוא הזמנה שלא תחשב כמעשה דכל נר מיוחד ועשוי להדלקה הוא ומעתה הוא מסלק דעתו ממנו ואין דעתו עליו לשום תשמיש אחר כיון שאינו ראוי לתשמיש אחר עם תשמישו המיוחד לו כמטה, ודחיא לה דבעינן במטה עד שייחדנה ויעשה מעשה ותבטל ממש מתורת כלי מעתה נר של מתכת ישן מותר אפילו מיוחד דהא חזי לכמה מילי ושל חרס מיאוסו אוסרו כך נראה לי ודבר נכון הוא:&lt;br&gt;
'''מוכני.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דגבי שידה תנן במס' כלים והוא עגלה של עץ מוקפת מחיצות למרכב ופי' מוכני אופן אין חיבור לה דחשוב כני לעצמה ואן נטמאת השידה כגון שאינה מחזקת מ' סאה דבת קבולי טומאה הוא לא נטמאת המוכני ואם נטמאת המוכני לא נטמאת השידה, ואין דבריו הללו נכונים דא&quot;כ מוכני פשוטי כלי עץ הוא ואינה מקבלת טומאה לעצמה ועוד שאין אופן עשוי להניח עליו מעות ולא ראוי לכך ועוד הקשו עליו בתוס' שאם השידה עשוי למרכב אנשים כמו שאמר למה נמדדת שהרי כל הראוי למדרס טמא אע&quot;פ שהוא מחזיק מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש ולא גמרינן משק דהנך חזו למדרסות כדאמרינן במס' בכורות בפ' אלו מומין וכן פירש&quot;י ז&quot;ל עצמו בפ' במה אשה שלא הוזכרה טהרת פשוטי כלי עתץ אלא לטומאת מגע ואוהל משום דאיתקש לשק והא נמי משום הקישא דשק הוא דבעינן מטלטל מלא וריקן וכיון שטמאה מדרס מטמא טמא מת, ועוד דכיון שמקבלת שום טומאה אינה מצלת באהל כדאיתא בפרק אר&quot;ע לקמן וכן מה שפי' באינה מצלת עמה באהל המת כגון שגובה המוכני מגין על הכלים שלמעלה מדפני השידה ואין מצלת משום שהמוכני כלי לעצמו ומקבל טומאה אע&quot;פ שהשידה גדולה כ&quot;ז אינו מחוור שהרי המוכני ראויה להציל בעצמה לפי שהוא פשוטי כלי עץ ואינה מקבלת טומאה, ור&quot;ח ז&quot;ל פי' מלשון את הכיור ואת כנו וכתיב את המכונות ותרגם יונתן בסיסייא וכך פירושה שכלי קיבול הוא אינה חיבור לה לפיכך אינה מקבלת טומאה עמה ואין מצלת עמה באהל המת, פי' בשהיו שניהם בבית שהמת בתוכו ואע&quot;פ שגג האוהל מאהיל על הכל מה שבתוך השידה טהור לפי שהשידה מכוסה מלמעלה והכי משמע במס' נזיר דאמרינן הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל טהור דלא גזרינן שמא יוציא את ראשו לפי שהוא מכוסה מלמעלה, בקרון או בספינה טמא משום שמא יוציא את ראשו שהן מגולין, הלכך שידה גדולה שאינה מקבלת טומאה היא עצמה ודאי מצלת על כלים שבתוכה אפילו בתוך אהל של מת אבל מוכני בזמן שהיא נשמטת אינה מצלת שאם היתה השידה נקובה למטה בפותח טפח ומוכני סותם הנקב או ממעטו מפותח טפח טמאין לפי שהמוכני מקבל טומאה ואינו חוצץ ואם אינה נשמטת שאינה עשויה לינטל משם לעולם מצלת לפי שהיא טהורה עמה, וי&quot;מ בין טמאה בין טהורה נשמטת ועשויה לינטל משם אינה מצלת דהו&quot;ל כפתוח ואינו ממעט בשיעורו טומאה ואי ק&quot;ל הא דאמרינן בפ' לא יחפור וחביות גופה תיחוץ ואע&quot;פ שהוא עתידין לינטל משם ש&quot;ה שהוא סותם כל הנקב אבל הכא בסותם מקצת הנקב אינו ממעט ומיירי שאין הטומאה כנגד מה שנשאר מן הנקב אלא כנגד הסתום או בשאר השידה, שאם היה הטומאה כנגד הנקב ממש אע&quot;פ שאין שם פותח טפח טמא, ואיכא דמפרשי לה אפילו בסותם כל הנקב שאין דבר העתיד לינטל חוצץ בפני הטומאה לעולם והתם בשבטלה לחביות ואע&quot;ג דאמרינן במס' מגילה לישקלוה לתיבותא ולנחה התם והו&quot;ל כלי העשוי לנחת וחוצץ לפני הטומאה ש&quot;ה שמתוך שהוא עשוי לנחת כמי שאינו נשמט דמי שהרי אינו מטלטל מלא וריקן והרי שמו מוכחי עליו שלפיכך קראוהו כלי העשוי לנחת ואלו סברותיהן ושם במקומה אפרש מה שחדשו בו הצרפתים ז&quot;ל בתוס' בס&quot;ד, וזה הפי' שכתבנו במוכני הוא הנכון ודרך ארץ להניח מעות וק&quot;ל אמתני' בזמן שאינה נשמטת גוררין אותה ואע&quot;פ שאינה נשמטת גוררין אותה (יש הערה של הגר&quot;ז שאינה ברורה ויתכן שיש טעות ויש למחוק מ-'ואע&quot;פ עד אותה') ואע&quot;פ שיש עליו מעות והרי נעשה בסיס לדבר האסור, ובשם ה&quot;ר אפרים ז&quot;ל אמרו משכחת לה בשיש פירות בשידה או בגדים שמסתמא כך הוא ומעות במוכני ובזמן שאינה נשמטת ה&quot;ל כלי א' ומותר לגוררה כדתנן נוטל אדם כלכלה של פירות והאבן בתוכה ויפה פי', ורבותינו הצרפתים ז&quot;ל מפרשים בתוס' דבזמן שהיא נשמטת נעשית מוכני שהוא כלי בפני עצמו בסיס לדבר האסור אבל בזמן שאינה נשמטת כיון שהשידה עיקר הכל מותר:&lt;br&gt;
והא דאקשינן לרב '''ואע&quot;ג דהוה עלה כל בהש&quot;מ ק&quot;ל ולימא ליה מתני' בשוכח ובזמן שיש עליו מעות אסור נפלו מותר ואע&quot;ג דהוי עליה בה&quot;ש והכי איתא לקמן בפ' נוטל ול&quot;ק דאי בשוכח הא אמרינן התן ל&quot;ש אלא לצורך גופן אבל לצורך מקומו מטלטלין ועודן עליו ואפילו לצורך גופו נמי בשאי אפשר לו מטלטלן ועודן עליו והכי מוכחא שמעתא התם והכא קתני אין גוררין אותה שבת דמשמע כלל כלל לא:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;
===[[שבת מה א|דף מה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מה א/&gt;
'''ה&quot;נ מסתברא דרב כר&quot;י סבירא ליה וכו'.''' קשה ל&quot;ל סברא אחריתא מהא ש&quot;מ דקאמר יחדה והניח עליה מעות אסור לטלטה ואילו לר&quot;ש ל&quot;ל וניחא אי מהתם ה&quot;א אפי' ר&quot;ש מודה דה&quot;ל מוקצה מחמת חסרון כיס זה תירצו בתוס' ול&quot;נ כיון דהך מימרא תירוצא הוא דקאמרי אלא אי איתמר הכי איתמר בעי לאותיי ראיה ממקום אחר:&lt;br&gt;
'''אין מוקצה לר&quot;ש אלא שמן שבנר.''' פי' שמן המטפטף בשעה שהוא דולק שאסור אבל משנכבה דר&quot;ש ל&quot;ל לדר&quot;י כדאמרינן לעיל ואלו שמן שבנר ממש המסתפק ממנו חייב הוא משום מכבה ולטלטלו נמי אסור משום דנעשה בסיס הוא אלא שהקצהו לאיסורו ולמצותו ולא היה דעתו עליו כלל עד שיכבה, וא&quot;ת והא אית ליה נמי גרוגרת וצימוקין לא דמו לחטים שזרען דהתם אינן דחוין כלל, ואי קשיא מאי קמבעי ליה והא נר שכבה לר&quot;ש מותר אע&quot;פ שדחאו בידים שהדליקו, לא תקשה דהתם כיון שכבה חזר ונראה אבל חטים שזרען ובקרקע עדיין כדחויין עומדין ולפיכך דמו אותם לשמן המטפטף דמכל מקום כל זמן שהנר עצמו דולק דיחוי ראשון קיים אע&quot;פ שזה מטפטף ממנו אלא דהתם הוקצה לאיסורו ולמצותו וקס&quot;ד לאיסורו ולמצותו בעינן כלומר דאית ביה תרתי שאסור להסתפק ממנו משום מכבה ושהדלקתו מצוה ומ&quot;ה אקשי מעצים דסוכה ופרקינן כעין שמן שבנר קאמינא הואיל והוקצה לאיסורו הוקצה למצותו פי' כל שהוקצה משום מצותו דהיינו כעין שמן שבנר דאלו שמן שבנר לאיסורו ולמצותו תרוייהו הוקצה, ויש מחליפין וגורסין הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו דאי לא היינו קמייתא ולאו מלתא הוא אלא כדפי':&lt;br&gt;
'''וממאי דר&quot;ש הוא.'''פיר&quot;ת ז&quot;ל ממאי דר&quot;ש מודה בה אבל לאו ר&quot;ש הוא דקתני עד מוצאי יום טוב האחרון של חג והיינו משום דכיון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולא יומא והיינו סברא דר&quot;י ור&quot;מ בנר ולעיל במטה ואלו לר&quot;ש ל&quot;ל הכי דהא אם היה עליו מעות כל בין השמשות שרי ר&quot;ש ולא מסתבר לן דהכא כיון דבהניח איירי ומעות עודן עליו אסורין בטלטול אפילו לר&quot;ש משום דלא חזי למידי א&quot;כ ה&quot;ל בסיס לדבר האסור כעין נר ופתילה דאסרינן לקמן משום דהוה בסיס לדבר האסור וע&quot;כ הו&quot;ל לר&quot;ש למיסר אלא משום דאדם מצפה אימתי ינטלו מעות מעל המוכני כטעמא דנר ולא הוה כקערה ועששית וכיון שכן מוכני ומעות כדין נר ושמן עם השלהבת כבר אמרו דדעתיה עליה אימתי תכבה ואינו מקצה דעתו ממנו אלא בעוד שהוא בהקצאתו אבל הכא הקצהו לכל החג והוקצה נמי למצותו לבין השמשות של שמיני שע&quot;כ צריך הוא לישב בסוכה ואפילו היתה נמי סוכה רעועה אסורה דכי אמרינן התם בסוכה רעועה מאתמול דעתיה עילויה ה&quot;מ בסוכה דעלמא אבל בסוכה דמצוה לאו דעתיה עלויה דתפול, אלא אדרבה דעתיה עלויה דלא תפול ואם נפלה הדר בני לה בחש&quot;מ וע&quot;כ הוקצה נמי לבין השמשות דשמיני ואיתקצי לכולי יומא דל&quot;ל אדם יושב ומצפה שתפול ביום שמיני עד השתא לא נפלה והשתא נפלה בשמיני בכונה, וא&quot;ת עטורין לישתרי בשמיני דהא מצי שקיל להו כיון שהוא מקצה אותם לכל החג אין דעתו עליהן עד שיתיר סוכתו ויטול את הכל במוצאי י&quot;ט האחרון, וראיה לדברי דהא בפ' לולב וערבה א&quot;ר יוחנן סוכה אף בשמיני אסורה ומפרש לה משום מגו דאיתקצאי לבה&quot;ש ולא מוכחא לקמן בשמעתים דכר&quot;י ס&quot;ל והתם נמי פליגי כמה אמוראי דס&quot;ל כר&quot;ש אלמא בסוכה בשמיני אסורה ד&quot;ה היא:&lt;br&gt;
ואיכא למידק אשמעתין דהכא משמע דמשום מוקצה הוא אסור ובפ' במה מדליקין אמרו משום שלא יהא מצות בזויות עליו, וא&quot;ל משום שלא יהיה מצות בזויות עליו הוא מקצה אותו למצותו שאלמלא היה מותר לו לבזות המצות היה מותר לו להשתמש בהן אף בשעת מצותן נמצא שלא הוקצה אלא משום כבוד המצות הוקצה בשעת מצותן וכיון שהוקצה אם באו לסלקן מן המצוה ולהסתפק מהן אסור משום מוקצה ואפי' בסוכות נופלות, וק&quot;ל דהכא משמע דמשום מוקצה ומשום בזוי מצוה אסורה עצי סוכה ובמס' ביצה פ' המביא מפ' לה מהא דאר&quot;ש מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שנא' חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים מה חג לה' אף סוכה לה' ולא תימא התם אסמכתא דרבנן דהא מקשינן מיניה פ&quot;ק דסוכה וב&quot;ש מיבעיא להו להכי אלמא דוקא הוא ולאו אסמכתא היא, וא&quot;ל כי אמרינן אף סוכה לה' ה&quot;מ כשהיא סוכה ויוצא בה י&quot;ח אבל נפלה עציה מותרין דאורייתא שכבר בטלה ואין שם סוכה עליה אלא שנאסרו עצים מדבריהם מפני שהוקצה למצותן והא דמייתי הכא ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה משום דרישא ור&quot;ש מתיר אוקימנא התם בסוכה נופלת וסיפא נמי אפי' בנופלת קאסרינן וההוא דאקשינן התם ומי מהני בה תנאה והא&quot;ר ששת וכו', בתוס' ראיתי שמפרשים ומי מהני בה תנאה אפילו בנפילה והא&quot;ר ששת וכו' וכיון דקיימא איסורא מן התורה דין הוא שלא יהני בה תנאה אפילו נפלה משום קיימת והדר אקשינן והא מהני בה תנאה אנוי סוכה משום שהן מדרבנן ולא גזרינן משום סוכה עצמה, ואין זה נכון ואפשר לי לפרש ולומר דמעיקרא נמי בנופלו קאמרינן דרשיא דברייתא בנופלות אוקים בגמ' והכי מקשה ומי מהני בה תנאה להתירה כשתפול והאר&quot;ש עצי סוכה אסורין כל ז' שלא יטול ממנה אפילו עץ אחד כ&quot;ז שיצא בה בעוד שהיא קיימת וכיון שכן היאך הוא מתנה לכשתפול תהא מותרת ואפילו היא סוכה רעועה או בחולו של מועד שיהא דעתו לסתרה ובע&quot;כ סוכה דמצוה הוא וחלה עליה קדושה דאורייתא מעתה ואין תנאו כלום מעכשיו והיאך יהא כשר לכשתפול הו&quot;ל כמתנה על ההקדש לכשיפדה דלא הוה תנאיה תנאה ועצי סוכה נמי השתא בעודה קיימת הקדש גמור לשמים הוה ומוקצה למצוה הם בע&quot;כ, ופריק אה&quot;נ אלא אסורה דעלמא והדר אקשי ולא מהני בה תנאה ואפילו לסוכה עצמה שיהא מותר בה לכשתפול או שיסתור אותה בידים ויהנה בעצים של זו ויעשה סוכה אחרת למצותו והא תניא ואם התנה עליה הכל לפי תנאו שכשם שחל שם שמים על הסוכה כך חל על עטוריה ואסור מפני בזוי מצוה ואפ&quot;ה כי מתני עלייהו מהני תנאו אף אני אביא סוכה עצמה דמהני בה תנאה להתירה לסתור אותה ולהשתמש בהן וכ&quot;ש נפלה ומפרקי באומר איני בודל מהן כל בה&quot;ש דלא חלה קדושה עלייהו כלל וליכא אפילו משום ביזוי מצוה כיון שהתנה אבל עצי סוכה עצמה אינו יכול להתנות עליהן תנאי זה וכיון שחלה עליהן קדושת סוכה מן התורה איתקצאי להו כל ז' שאפילו נפלה נמי אסורה שלא חל תנאו כלל שאלו לא נפלו היו אסורין מה&quot;ת כל ז' והלכך כי נפלה אסורה שהרי הוקצה למצותן וזה הלשון יותר נכון, ול&quot;נ דעצי סוכה בין קיימת בין נופלת אסורין בהנאה כ&quot;ש מן התורה בלא איסור מוקצה ועטורין נמי אסורין משום בזוי מצוה ואפשר דאפילו בסוכה נופלת איכא בזוי מצוה בעטורין דכ&quot;ז שעצי סוכה אסורין אם בא להשתמש בעטורין איכא ביזוי מצוה דהא צריך לחזור ולבנותה ולעטרה בהן אלא הא דמייתי הכא משום מוקצה למצותו היינו מסיפא דקתני עד מוצאי יו&quot;ט האחרון דע&quot;כ היינו משום מוקצה מגו דאתקצאי למצותו בה&quot;ש אתקצאי לכולי יומא כדפירשית לעיל וכן הא דמייתי מתני רחב&quot;י ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה משום דסוכת החג בחג קתני וכל החג במשמע ואפילו י&quot;ט האחרון וקתני נמי ושוין אלמא כי היכי דלת&quot;ק אסורין כל החג ה&quot;נ לר&quot;ש וי&quot;ט האחרון ע&quot;כ משום מוקצה הוא מודה בה ר&quot;ש וכדפירש וזה הלשון מחוור כל השמועות הללו, ומ&quot;ש שם בפרק המביא אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו איתקצי לאו לאיסורייהו משום מוקצה אלא ה&quot;ק כיון דסוכה דמצוה הוא וחלה עלייהו מה&quot;ת שעה א' קדושה כעצי מצוה חלה עלייהו כ&quot;ש אע&quot;פ שהותנה שע&quot;כ סוכה דמצוה הוא ומצותה מייחדה ומקצה אותם כ&quot;ש לכך שהרי נתפסה בקדושה וכל שעה קדושתה עליה ושמה עליה סוכה דמצוה הוא אלא שמיני והוא משום הוקצה ומהני בה תנאה והא דהקשה עליה מאתרוג דמדרבנן נשמע לדאורייתא וראיתי בתוס' שאלה כי היכי דמהני תנאה בסוכה רעועה לר&quot;י אמאי לא מהני נמי גבי נרות ור&quot;מ בנר שהדליקו בה באותה שבת ולר&quot;ש בנר הדלוק לשמן המטפטף והם השיבו על שאלה זו תשובות שאין בהם ממש, ויכולני לומר דעצי סוכה כיון דדעתיה עלייהו ודאי לאחר יום טוב אי מתנה בי&quot;ט מהני בהו תנאה אבל שמן כיון דסבר שהוא כלה בנר בשבת היאך יתנה על הספק אם יכבה והוא אין דעתו      שיגבה וכ&quot;ש כוס וקערה לר&quot;ש וכיון שאין תנאי מועיל למותר השמן אין מועיל לנר עצמו שהרי הוא בסיס לשמן ופתילה וזו סברא מתקבלת לדעת לפי גמ' שלנו שלא הזכור במוקצה דנרות תנאי בכל השמועות הללו, עד שמצאתי בירושלמי כך תני אם התנה עליו מותר מה אנן קיימין אי כר&quot;מ אפילו התנה יהא אסור ואי כר&quot;ש אפילו לא התנה יהא מותר אלא כר&quot;י נר מאוס הוה מן דתניא אם התנה עליו יהא מותר ר&quot;ש דתני אבל כוס וקערה ועששית אע&quot;פ שכבו אסור ליגע בהן ר' טבי בשם ר' חסדא אפילו ר&quot;ש דאמר תמן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור וכו' ופי' שהם הקשו על ברייתא זו דתני בנר דשבת אם התנה עליו מותר מני אי ר&quot;מ אין תנאי מועיל וב לפי שהם סוברים שם בירושלמי לר&quot;מ דכל המיוחד אסור אסור ואי ר&quot;י כ&quot;ש שאין אדם יכול להתנות על הדבר המאוס שלא יהא מאוסו מקצהו ובסוף העמידוהו כר&quot;ש ככוס וקערה ועששית דמודה בוה ר&quot;ש דאסירי ואם התנה עליהן מותר ואף אנו נאמר בנר של מתכות לר&quot;מ ור&quot;י דמהני בהו תנאה ודומיא דסוכה רעועה, ואפשר דאפילו בסוכה בריאהה מהני ואין אנו ולא רבותינו הצרפתים ז&quot;ל צריכים מעתה לדחוק בסברות:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מה א/&gt;
===[[שבת מה ב|דף מה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מה ב/&gt;
'''א&quot;ל אין מוקצה לר&quot;ש אלא גרוגרות וצמוקים בלבד ור' ל&quot;ל מוקצה.''' תימה הוא הא רבי בהדיא אמר לר&quot;ש ור&quot;ש בנו נמי אליבאדר&quot;ש קא&quot;ל וכדאמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא בנר כר&quot;ש ואע&quot;ג דלא ס&quot;ל כוותיה, ק&quot;ל היכי אמרינן אב&quot;ע אליבא דר&quot;ש קאמר וליה לא סבירא ליה והא אמרינן לקמן הורה רבי במנורה כר&quot;ש בנר וע&quot;כ בנר להתירא הורה כר&quot;ש וי&quot;ל לא שמיע ליה הא דריב&quot;ל וכי מטינן התם לא בעי לאקשויי מהא דסמך אשאר פירוקים דאתמר הכא כך אמרו בתוס' ולי נראה דבמוקצה מחמת איסור ס&quot;ל כר&quot;ש מפני שעתו עליו אימת תכבה אבל במוקצה שאינו ראוי ואינו מצוי כגון פצעילי תמרים וגרוגרות וצמוקים ובייתיות ומדבריות אפשר דלא ס&quot;ל כוותיה וה&quot;נ משמע בפ' אין צדין דרבי לית ליה מוקצה דשרי בכור תם שנפל בו מום ביום טוב כר&quot;ש ועדיפין מדר&quot;ש משום דקסבר רואין מומין בי&quot;ט ולא אסיר ליה משום מי יימר דנפיל ביה וכו':&lt;br&gt;
'''והאר&quot;נ למאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד.''' איכא למידק למאן קאמרינן לר' יוחנן ור&quot;י לית ליה דר&quot;נ דאיהו סבר טעמא דביצה משום גזירה דמשקין שזבו ועוד דר&quot;נ גופיה הוקשה מסברא זו בדוכתא בריש מס' ביצה ולית לה פתרי אלא שאלו מן הדברים שנאמרו בגמ' לרווחא דמילתא לתרוצי סוגיא אליבא דכ&quot;ע כלומר מהא לא תפשוט פלוגתא ויש כיוצא בה בתלמוד:&lt;br&gt;
'''שרגא דמשחא שרי לטלטולי דנפטא אסור.''' פרש&quot;י ז&quot;ל אליבא דר&quot;ש וכן משמען של דברים דלר&quot;י דמשחא נמי אסור בישן ובחדש אפילו של נפט למה יאסר ואי בשל מתכת כיון דנפטא מיאוס הוא מאן התירו לר&quot;י משום כיסוי מנא והרי הוא יותר מאוס מן הישן של שמן שלא התיר לכיסוי ועוד סתם נר דחרס הוא וכן משמע כל הסוגיא, ומיהו ק' דא&quot;כ כר&quot;ש סבירא ליה ולעיל אר&quot;י אמר רב מטה שיחדה למעות כו' ואוקימנא כר&quot;י ואפשר הא דידיה הא דרביה, וק' נמי דרבה משמע דסבר כר&quot;ש והאמר אביי כל מלתא דמר עביד כרב ורב כר&quot;י סבירא ליה והאי לאו קושיא הוא דהתם לאפוקי מדשמואל אבל הכא תליא באשלי רברבי דריב&quot;ל כר&quot;ש סבירא ליה, ותו קשה דר' יוסף דהכא אמר כר&quot;ש ובפ' נוטל אמר רב יוסף חריפא שמעתא דדרדקי אימר דאמור רבנן בשוכח לכתחלה מי אמר, וא&quot;ל לדבריו דרבא דהוה מנח סכינא אבר יונה קאמר אבל לדידיה ל&quot;צ כלל:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מה ב/&gt;
===[[שבת מו א|דף מו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מו א/&gt;
הא דאמר רבא מ&quot;ט דרבה ורב יוסף בנפטא ה&quot;פ לפי שהנר של נפט מסריח הוא ואין משתמשין בו אלא להדליקה נמצא שהוא בשבת כשברי כלי שאין עושין מעין מלאכה, ופריק אע&quot;פ שאינו עושה מעשה כלי חזי למידי לכסויי מנא, ואשי ליה הו&quot;ל כצרורות שבחצר שאין עושין מעין מלאכה כלל ופריק כיון דכלי גמור הוא ותורת כלי עליו להשתמש בו לאחר השבת מטלטל הוא ככלי הראוי דבשבת גופיה חזי למידי הוא:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מו א/&gt;
===[[שבת מו ב|דף מו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מו ב/&gt;
'''כל היכי דכי מכוין איסורא דאורייתא כי לא מכוין גזר ר&quot;ש.''' איכא דק' ליה והכא כי מכבה נמי ליכא איסורא דאורייתא שהרי מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא ולר&quot;ש פטור עליה, וניחא ליה הכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן דבההוא אפי' ר&quot;ש מודה ואפשר שאפילו לא הבהבה נמי כיון שאם כבה הוא אב מלאכה ויש מקום שהוא חייב עליה מן התורה גזר ר&quot;ש בכל טלטול שכשאדם רואה את חבירו מטלטל נר הדלוק מי מפיס לו איזה מהן הבהבה ואיזו לא הבהבה מה שאין כן בגרירת מטה שאין גרירת מטה וספסל בעולם שיכול לבא עליה איסורא דאורייתא:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=מו ב/&gt;
===[[שבת מז א|דף מז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;
'''מחתה באפרה.''' פי' בשהוסק מערב יו&quot;ט, ואם תאמר והא אפר כירה מוכן הוא, א&quot;ל דוקא אפר כירה אבל אפר מחתה ליה בה מששא ואין דעתו עליו לפי שהוא מלבונה וכיוצא בה ונעשה דק מאוד ואינו ראוי לכסות בו שום דבר והוא מוקצה עד שיהא דעתו עליו מאתמול א&quot;נ דמיירי בשאין דעתו עליו וא&quot;צ לו כדברי ר&quot;ש ומסקנא מתרץ לה מדאמר רבא מטלטלין כנונא אגב קיטמא אע&quot;ג דאיכא עליה שברי עצים וכנונא הוא כלי נחושת הנקרא אלכנון בלשון קדר וקיטמא מוכן הוא דומיא דאפר כירה אלא ששברי העצים אינן ראויין ודרבי נמי באפר מוכן כלומר שצריך לו וקא משמע לן דאיכא עליה קרטי לבונה ועוקצין מותר, זה תורף פרש&quot;י ז&quot;ל ואי ק&quot;ל א&quot;כ היינו מתני' דכלכלה והיכי אקשינן עליה מהא ושווין שאם יש עליה שברי פתילה שאסור, לסייעה ממתני' דכלכלה וא&quot;ל דה&quot;ק שאין שברי עצים בטלין אגב הקיטמא כמו שאין שברי הפתילה בטלה אגב שמן, ונראה לפי שהוא חשוב לגבה מה שאין בכלכלה שהפירות חשובין והאבן אינה חשובה, ועוד שאין דרך האבן ליטלה בכלכלה ועיקר הטלטול לפירות אבל שברי עצים בכנונא ושברי פתילה בנר מקומן הוא ועיקר הטלטול הוא עושה בשבילן, ואחרים פי' דאפר מחתה שהוסק בשבת קאמרינן ואליבא דר&quot;ש דשרי במותר שמן שבנר ומעיקרא קס&quot;ד דאסור לפי שאין אפר שבמחתה ראוי ובתר הכי מתרץ רבא דאפר מחתה מוכן הוא ומטלטלין אפי' שברי עצים אגבו ופי' כנונא מחתה וכן פי' ר' נתן בעל הערוך, וא&quot;ת תפשוט דרבי כר&quot;ש ס&quot;ל אין הכי נמי וכדאמר לעיל וכך פירשו רבותינו הצרפתים ז&quot;ל בתוס' ושתי לשונות הללו להן דרך א' ואינם מכוונים בעיני משום דלא מפלגינן בגמ' באפרה של מחתה ועוד דכנונא נמי אגב מנא מטלטל הוא אפר כדאקשינן בגמ' דיום טוב גבי שיורי כוסות ולטלטלינהו אגב מנא מי לא אמר רבא כי הוינן בי ר&quot;נ מטלטלין כנונא אגב קיטמא, והפי' הנכון כך הוא, שהאפר שבמחתה הוסק בשבת וטלטול המחתה עצמה מותר כר&quot;ש בנר וקא משמע לן שאין האפר שאינו ראוי מעכב ומטלטל הוא אגב כלי שלא נעשה הכלי בסיס להן מערב יום טוב לדעת והן בטלין אגבו וכן קיטמא דלא חשיבי ואפילו שברי עצים דחשיבי קצת מטלטלי אגב כנונא דכולהו בטלי לגבי כלי שאין נטילת הכלי בשבילן כלל אלא בשביל עצמו, וה&quot;ט דשיורי כוסות ולא מבעיא לצורך מקומו א&quot;נ לצורך גופו בשאי אפשר לנערן דמותר דהיינו מעות שעל הכל שמטלטלן ועודן עליו כדאיתא בפ' נוטל אלא כל שמטלטל מחתה בלא אפר וכוסות בלא שיורין מטלטלין עמהן בין לצורך בין שלא לצורך דבטלי אגב כלי ולא חשיבי כלל תדע מדלא גזרינן בשיורי כוסות כלל משום טלטול שלא לצורך, כנ&quot;ל ועלתה השמועה בחוור:&lt;br&gt;
'''קרטין בי רבי מי חשיבי.''' מהא שמעינן דמוקצה לעשירים בבית עשירים מוקצה הוא לעשירים ואפילו לעניין אין מטלטלין אותן שכבר הוקצו מדעתו של בעל הבית מערב יום טוב וכן נמי משמע לעיל מפירין ונשאלין לנדרים לצורך השבת ואמאי נימא מי יימר שמזדקק בעל וחכם אלמא מוקצה הוא מפני שאסרה הככר על עצמה שלא כדברי מי שפי' שאסרה ככל שלה אכולה עלמא:&lt;br&gt;
הא דתניא '''בגדי עניים לעניים.''' לאו למימרא דשלש על שלש לעשירים לא מטמא דהא תנן הבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס ומטמא שלש על שלש לטמא מת בפרק כ&quot;ז דמסכת כלים והיינו לעשירים דאלו לעניים תנן התם בפ' כ&quot;ח בגדי עניים אע&quot;פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאים טומאת מדרס, אלמא שאפילו לעשירים טמאין טומאת מת בשלש על שלש, אלא לומר לך שאין טמא טומאת מדרס בפחות משלשה לעשירים אלא לעניים משום דחזו להו, ומדרס בייחוד תליא מילתא ואין עשירים מייחדים פחות משלש על שלש לישיבה ואפילו ייחדו בטלה דעתו אצל עשירים דעלמא אבל לשאר טומאת כל שהוא שלש על שלש טמא דהא חזו תדע דהא בפרק במה מדליקין לא מפלגינן בין עניים לעשירים לא בקרא ולא בשעתין כוליה] ואי ק&quot;ל אי הכי לוותי מתניי', א&quot;ל כיון דלא מפרש בהדיא במשנה ניחא ליה לאתויי ברייתא דמתניא בהדיא, וי&quot;מ כגון בגדים הגסים לעניים אבל לעשירים אינן טמאין לפי שאין ראויין להם בגדי עשירים הדקים לעשירים טמאים וכ&quot;ש לעניים ולאו מלתא הוא:&lt;br&gt;
'''בגלילא שנו.''' שמעתי בשם ה&quot;ר אפרים ז&quot;ל לפי שהיה להם שמן הרבה והיתה הפתילה חשיבה להן יותר מן השמן כדאמרינן בסנהדרין לבני גלילא עילאה ולבני גלילא תתאה שלמוכן יסגא מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעור מטא לאפרושי מעשריא ממעטן זיתיא ואמרינן במס' נדרים בגלילא שאני דתמרי יקיר להו ממשחא אלמא שמן הרבה היה להם וכן פר&quot;ת ז&quot;ל אבל רש&quot;י אמר שהיו עניים ולא היה להם פשתן ואינו נכון דאמרינן בפרק הגוזל מקבלין מהן דבר מועט כגון פשתן בגליל ור&quot;ח ז&quot;ל כתב שדרכן להדליק משברי פתילות ואפשר מפני שפשתנם יפה ואין פתילה שכתבה עושה פחם וראויה להדליק בה:&lt;br&gt;
הא דאמרי '''רב ושמואל המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב חטאת.''' האי דוקא בתקע אבל לא תקע פטור דהא בין לת&quot;ק בין לרשב&quot;ג דלא תקע פטור ולית דחש ליה לב&quot;ש דאמרי בסמ' ביצה גבי מנורה של חוליות יש בנין בכלים וכיון שבשתקע מיירי רב ושמואל ור&quot;א ור&quot;ה בשלא תקע דהא מוקמינן להא כרשב&quot;ג דאמר אסור היה רפוי מותר מאי קושיא דמקשי להו רב יהודה מדרב ושמואל, א&quot;ל דה&quot;ק להו כיון דרב ושמואל תרוייהו אמרי שבשתקע חייב חטאת ע&quot;כ בשלא תקע אסור לכתחלה ואינהו סבר אע&quot;ג דתקע חייב חטאת לא תקע מותר לכתחלה ולא גזרינן והיינו דמקשי עלייהו המחזיר קני מנורה וכו' וכן מפורש בתוס', ויש לפרש דמטה של טרסיים לאו היינו מלבנות המטה דברייתא ובמטה של טרסיים א&quot;צ לתקוע דבלא תקיעה נגמרה מלאכתה ואקשינן עלייהו מהא דתניא קנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור לומר נהי דסבירא לכו דחזרתה לאו היינו גמר מלאכתה מ&quot;מ היה להם לאסור לכתחלה והם אמרו כרשב&quot;ג וברפוי שכיון שאין חזרתה בלא תקיעה גמר מלאכתה אפילו בשאינו רפוי ברפוי מותר לכתחלה כדאמר רשב&quot;ג אם היה רפוי מותר והא דאמרינן במס' ביצה גבי מנורה של חוליות שב&quot;ה מתירין להחזירה בשלא תקע וברפוי כרשב&quot;ג ואפשר אפילו כרבנן ומשום צורך יום טוב וכבודו, ודאמרינן לעיל בשל חוליות גזירה שמא יתקע ויבא לידי חיוב חטאת קאמרינן ועוד תתברר לפנינו בס&quot;ד:
&lt;קטע סוף=מז א/&gt;</text>
      <sha1>6z8z3vfwpxe612e3ivwn0v6lba36459</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/שבת/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>380366</id>
    <revision>
      <id>1419050</id>
      <parentid>1394663</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:12:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63659" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת שבת|חידושי הרמב&quot;ן|ז}}
{{תוכן עניינים שטוח}}

===[[שבת סז ב|דף סז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סז ב/&gt;
'''מתני' היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת.''' מפורש במס' כריתות בפ' אמרו לו משום דימים שבנתיים הויא ידיעה ופרש&quot;י ז&quot;ל שאי אפשר שלא שמע בנתיים שאותו היום שבת היה ואע&quot;פ שלא נודע לו שחטא שלא היה זכור שעשה בו מלאכה כיון דשגגה ראשונה משום שגגת שבת הוה והרי נודע לו שהוא שבת ונודע לו שהמלאכות אסורות בו ושהללו מלאכות הן ואע&quot;פ שלא נודע לו שחטא הוא שהרי אינו זכור שעשה בו מלאכה, ואיכא דקשיא ליה הא דאמרינן התם במס' כריתות אלא נדה מאו ימים שבנתיים איכא כגון שבא עליה וטבלה וחזר ובא עליה והכא מאי איכא למימר אי אפשר שלא ידע שהיתה נדה והרי אפשר שלא ראה ושלא שמע ואפילו ראה אותה טובלת אפשר שהיה סבור שטבלה בשביל טומאה אחרת כגון ששמשה או מגע שרץ וכיוצא בה ואפשר לומר שכיון שראה אותה טובלת מעלה הוא על דעתו שטובלת לנדתה שרוב טבילת הנשים לנדתן עוד הקשו א&quot;כ היכי מפרשינן לה ואמרי בגמ' הכא משום דכתיב שמירה אחת לכל שבת ושבת למה לי קרא פשיטא הא איכא ידיעה בנתיים והא נמי לאו קושיא הוא דקמ&quot;ל אע&quot;פ שלא נודע לו שחטא כיון שנודע לו שגגתו כולה ידיעה היא ול&quot;נ ימים שבנתיים דהוו ידיעה לא ששמע שאוותו היום שבת היה ולא שנזכר אלא שלא נתן לבו לדבר כלל אבל מאחר שהוא יודע עיקר שבת ויודע שיום שביעי לעולם הוא שבת ולאחר שבוע אחר שיודע בכל ימות השבוע שהוא חול ואלו נתן דעתו לחשב ודאי ידע שהיום שבת וכשעשה מלאכה בשבוע שעבר שבת היתה אע&quot;פ שלא נתן דעתו לכך הוה ידיעה וכן בנדה כשראה אותה טובלת לנדתה ולא נתן אל לבו שבא עליה בשעת נדתה ואפשר שאף רש&quot;י ז&quot;ל לזה נתכוין ולפי פירוש זה אין משנתינו אלא בידע עיקר שבת שהוא יום שביעי, אבל הר&quot;ר שמואל ז&quot;ל פי' שכיון שנודע לו יום החום הוי הפסק להתעלמות שהרי יצא מן הספק הא' ויודע שעכשיו היא חול וכן בנדה מאחר שראה אותה טובלת וידוע שטהורה מנדתה ועכשיו אין לו ספק שיודע בודאי שהיא טהורה ידיעה היא ולזה הפי' ימים שבנדה וימים שבשבת שוין הן לגמרי והוא הפי' הנכון, ואיכא למידק היכי אמרינן במס' כריתות ק&quot;ו מנדה והא ימים שבנתיים דהוו ידיעה בשבת כתיבא כדאמרינן בגמ' והכא משום דכתיב שמירה א' לכל שבת ושבת והיכי תלי ר&quot;א כתיבה בדלא כתיבה, ואפשר דסבירא ליה תרתי בעי מיניה ימים שבנתיים אי הוה ידיעה לחלק ואי שבתות כגופין מחולקין דמיין ופשיט ליה תרוייהו מנדה ואגב אבל אדרבה כי כתיבי בשבת כתיבא, א&quot;נ אסמכתא נינהו:&lt;br&gt;
'''חייב על כל אב מלאכה ומלאכה.''' פי' למ&quot;ד שבתות כגופין מחולקין דמי חייב על כל אב מלאכה ומלאכה של כל השבתות ולמ&quot;ד לאו כגופין מחולקין חייב אחת דהכא ליכא למימר ימים שבנתיים הוה ידיעה לחלק שאין כל השגגות אלא בימים אלא במלאכות:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=סז ב/&gt;
===[[שבת סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;
'''גמ', שביעית נמי משום דקבעי למיתני עוד כלל אחר אמרו.''' ק&quot;ל גבי שביעית מאי גדוליה דראשון טפי מאחר דכמה מילי כייל, ואפשר לומר משום דקמאי יש להן ביעור ובתרא אין להם ביעור, ואי קשיא הא באידך פירקין דשביעית קתני כלל גדול אמרו בשביעית כל המיוחד לאוכל אדם וכו' ולא קתני בתריה כלל אחר, ההיא נמי משום דהוא כלל גדול מכלל אחר אמרו דקתני מקודם בפ&quot;ק קתני נמי בהאי כלל גדול כך מפורש בתוס':&lt;br&gt;
'''ולבר קפרא דתני כלל גדול במעשר מאי אבות ומאי תולדות איכא.''' בדין הוא דהול&quot;ל ב&quot;ק משום דתני כלל אחר אמרו קתני כלל גדול וא&quot;ל ב&quot;ק לא תני במתנייתיה כלל אחר הלכך לא ה&quot;ל למיתני כלל גדול משום כלל אחר שבמשנה א&quot;נ משום דבעי חד טעמא דשוי לתרוייהו לתנא דמתני' ומתניתין דבר קפרא והיינו גדול עונשה דתרוייהו ס&quot;ל הכי אלא דמר לא תני ענשה של תאנה וירק מפני שהוא מדבריהם ומר תני ליה:&lt;br&gt;
'''ואלו פיאה ליתא בתאנה וירק.''' פי' רבותינו הצרפתים ז&quot;ל שלפיכך לא תקנו פיאה בתאנה וירק לפי שאין לקיטתו כאחד ויש בו משום ביטול עניים שיאמרו עכשיו מניח בעל הבית פיאה ויפסידו יותר ממה שירויחו וכן בירק מפני שאין לו גורן ואין לקיטתו קבוע וידועה, ונ&quot;ל שזהו הטעם שלהם מדברי תורה הוא דדומיא דקציר חייבה תורה כל שלקיטתן כאחד כדתניא בתורת כהנים ול&quot;ל דאסמכתא נינהו דמנ&quot;ל למעטינהו הא לא כתיב בה דגן ותירוש כדכתיב במעשר אלא כולן מן התורה חייבין כולן שלקיטתן כא' והשאר פטורין ולא רצו להתקין על דברי תורה שאין בזה תקנה לעניים וכשמיעטו תאנה רבותא קמשמע לן אע&quot;פ שחייבת בבכורים וכ&quot;ש בשאר אילנות שאין לקיטתן כא' וכך שנינו בפ&quot;א של פיאה ובאילן האוג והחרובין האגוזים והשקדים והגפנים והרמונים הזתים והתמרים חייבין בפיאה ש&quot;מ הא כל שאר האילנות פטורין:&lt;br&gt;
'''גר שנתגייר לבין העכו&quot;ם.''' כגון שנתגייר בפני ג' והודיעוהו מקצת מצות אחרות ולא הודיעוהו מצות שבת או שטעו ולא הודיעוהו שאלו נתגייר בינו לבין עצמו אינו גר:&lt;br&gt;
'''אדתני היודע עיקר ליתני הכיר ולבסוף שכח.''' וא&quot;ת דילמא הא קמ&quot;ל שאפילו יודע עיקר שבת אינו חייב אלא על כל שבת ושבת כדקתני רישא.&lt;br&gt;
והא דאקשינן נמי '''אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה.''' קשיא דילמא לא שכחה נמי אינו חייב אלא על כל שבת ושבת, ורש&quot;י ז&quot;ל תירץ בזה דאי סלקא דעתין אינו חייב אלא על כל שבת ושבת הוה ליה למיכרך ולמיתנו הכי מי שידע עיקר שבת ושכחה ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת ונכון הוא, אלא שקשיא לי הא דאמרינן מתני' בהכיר ולבסוף שכח ורב ושמואל דאמרי תרוויהו אפילו תינוק שנשבה לבין הגוים כהכיר ולבסוף שכח דמי, ופרש&quot;י ז&quot;ל דמתני' אצטריך למנקט הכיר ולבסוף שכח דמי דלא תימא חייב על כל שבת ושבת ואמאי ליתני תרוייהו וליכרוך הכי מי שלא ידע עיקר שבת והשוכח עיקר שבת ואפשר דהכי נמי אמר שמואל מאי השוכח עיקר שבת שאינו יודע עיקר שבת בין שהיתה שכוחה ממנו בין ששמע ושכח וכי אמרינן מתני' בהכיר ולבסוף שכח לומר שהיא בכלל משנתינו לדברי הכל ומסייעא לזה הפירוש לשון הברייתא ששנה נמי השוכח עיקר שבת וחזר ופי' כיצד תינוק שנשבה לבין הגוים שהכל בכלל לשון זה כנ&quot;ל אי נמי סבירא להו לרב ושמואל דשקולין נינהו שבזה ובזה אין בהן ידיעה ואין לחייב בשניהם אלא אחת ולא חייש תנא למיתני לאפוקי מטעותיה דר' יוחנן אבל יודע עיקר שבת ושכחה ולא שכחה תרי גוני נינהו ולזה יש ידיעה ולזה אין ידיעה והלכך צריך היה לפרש כיון דתני כלל א&quot;נ רישא דקתני אינו חייב אלא אחת מוכחא מילתא דהא אתא לאשמעינן דהא הכיר ולבסוף שכח אינו חייב אלא אחת אבל לא הכיר נמי חייב:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[שבת סח ב|דף סח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סח ב/&gt;
הא דאמרינן '''מאי טעמא דמונבז.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דאבנין אב ודאי לא סמיך דשוגג חלוף דמזיד הוא וליכא לדמויינהו וק&quot;ל אי כולה מהקישא אתיא ליה מ&quot;ש דפטור בשלא היתה ידיעה כלל ומ&quot;ש בידיעה דשעת מעשה דלא פטר ליה, אלא י&quot;ל דהבנין אב ודאי דנין וכל שלא היתה לו ידיעה כלל אינו בכלל החטא אלא מאי טעמא דמונבז בידיעה בשעת מעשה דהא ליכא לאתויי בבנין אב שאם אינו נקרא חוטא עד שתהא לו ידיעה בשעת מעשה א&quot;כ לעולם פטור עד שיזיד בלאו וכרת והא לית ליה למונבז כדתניא לקמן שגג בזה זהו שוגג ומפרשינן דידיעה דשעת מעשה מהקישא מרבי לה ואהני בנין אב ואהני היקש:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=סח ב/&gt;
===[[שבת סט א|דף סט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סט א/&gt;
'''מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת.''' ואי קשיא ולימא מה התם זדונו סקילה אף כל שזדונו סקילה ולאו מלתא דהיא גופה קמשמע לן מדכתיב תורה אחת לעושה בשגגה הוקשה בפי' כל התורה כולה לע&quot;ז וסמיך ליה והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה וגו' לכרת הקישה הכתוב ואי קשיא מונבז הא מנ&quot;ל לאו קושיא הוא דאדרבה למונבז היקש גמור הוא ואינו למחצה ולרבנן הקישל למחצה הוא אלא דסברי רבנן שאין מקישין שוגג למזיד דלא דמו וי&quot;מ דמונבז גמר לה מדגרסי' במס' יבמות עליה עליה מג&quot;ש נאמר כאן אשר חטא עליה ונאמר להלן לצרור לגלות ערותה עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן כל שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואלו היה פי' זה נכון הוה בעי בגמ' ומונבז הך סברא מנ&quot;ל:&lt;br&gt;
'''עד שישגוג בלאו שבה.''' פי' אע&quot;פ שהוא יודע איסור עשה שבה כיון שהוא שוגג בלאו שגגה הוא, והא דאקשינן דידע ליה במאי ואוקימנן בתחומין ואליבא דר&quot;ע ולא מוקי דידע ליה בעשה דשבתון ותשבות משום דאי לא ידע בלאו העלם זה וזה בידו ולקמן אמרינן שאינו חייב אלא אחת וכדבעינן לפרוש תמן בס&quot;ד, ויש לפרש דלאו שבה היינו איסור שבה שהוא סבר מותר והאי דסמך ליה אקרא דלא תעשה היינו איסור שבהן וכן עיקר:&lt;br&gt;
'''והא דא&quot;ר יוחנן מנינא ל&quot;ל שאם עשאן כולן בהעלם אחד שחייב על כל א' וא'.''' פי' ללמד ששגגת כרת שמה שגגה אע&quot;פ שהזיד בלאו או שידיעת תחומין ידיעה אבל לחלוק מלאכות מרישא ש&quot;מ דקתני חייב על כל אב מלאכה ומלאכה וכדקאמרינן עלה חלוק מלאכות מנא ליה אלא דהוי אמינא סתם ביודע מקצת ושוגג במקצת לגמרי:&lt;br&gt;
והא דאמרינן '''בשלמא לר' יוחנן דאמר כגון ששגג בכרת אע&quot;פ שהזיד בלאו משכחת ליה דידע ליה לשבת בלאו.''' ק&quot;ל מה ידיעה היא זו אדרבה לר' יוחנן כיון דשגגת כרת שגגה וידיעת לאו לא שמה ידיעה זה שיודע בשבת לאו ושגג בכרת שגגת שבת הואי ולאו זדון שבת מקרי, והא דאוקים דידע לה בתחומין ה&quot;ה דהו&quot;ל לאוקמי כמונבז והוא הדין דמצי למימר דידע ליה לשבת בלאו דמחמר ואליבא דדברי הכל אלא משום דאי אפשר שביתת עצמו לא ידע שביתת בהמתו ידע, וכן נמי לא אמר דידע ליה בהבערה ואליבא דר' יוסי משום דמתני' לא אתיא כוותיה דקתני מבעיר באבות מלאכות:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=סט א/&gt;
===[[שבת סט ב|דף סט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סט ב/&gt;
'''הא מני מונבז הוא.''' פירש&quot;י ז&quot;ל אבל רבנן דפליגי עליה לית ליה קרבן שבועת ביטוי לשעבר דסבירא ליה כר' ישמעאל דאמר יאונ חייב אלא על העתיד לבוא והק' בתוס' מכדי מאם דפליג עליה דמונבז ר&quot;ע ור&quot;ע הוא דמחייב לשעב במס' שבועות, ויש לי לדחות שלא חלק ר&quot;ע עליה דמונבז אלא על שהיה פוטר כל שלא ידיעה בבנין אב דידיה אבל איהו סבירא ליה דבין בשלא היתה לו ידיעה כלל בין בשיש לו נמי ידיעה בשעת מעשה כולן חייבין דשגגת קרבן שמה שגגה, וכשא&quot;ל הריני מוסיף על דבריך לומר שאם תדרוש ההיקש כמו שתדרוש בנין אב ידיעת בשעת מעשה תיבעי, וא&quot;ל מונבז הן אדרוש, וא&quot;ל ר&quot;ע הן זה נקרא שוגג סתם אם תפטור כל שאין לו ידיעה בשעת מעשה אלא מזיד נמי הוא במקצת, ולחנם תפסה לו תורה לשון שוגג הא מ&quot;מ מודה ר&quot;ע דשגגת קרבן שמה שגגה מבנין אב הוא דתחטא ודקאמרינן ורבנן שגגה במאי שאלה הוא לשאר רבנן מה לי אמרו בה, א&quot;נ לאביי נימא הכי וסוגיין דר&quot;ע פליג אמונבז בשגגת קרבן לגמרי דלא כאביי והיינו דקאמרינן ורבנן שגגה במאי, ויש מקצת נוסחאות שכ' בהן מני הא אילימא מונבז השתא בכל התורה דלאו חידוש אמר שגגת קרבן שמה שגגה הכא לא כל שכן אלא לאו רבנן וכו' תיובתא דאביי תיובתא, ורש&quot;י ז&quot;ל השיב עליה דאי פשיטותא הא אצטריך לאשמוענין דחלוקה שגגה זו משאר שגגות, דאלו בכל התורה כולה למונבז בין שגג בקרבן בין שגג בלאו וכרת שמה שגגה וכאן בלשעבר שגג בלאו שבה לאו שגגה הוא דהאדם בשבועה פרט לאנוס, ואינו מחוור דלא ממעטינן מהאדם בשבועה פרט לאנוס אלא אכל והבור שלא אכל ונשבע לא אכלתי כדמייתינן עלה בפ' שבועות שתים עובדא דתלמידי דרב דחד אמר שבועתא הכי אמר רב ומר אמר הכי אמר רב ואמר רב כחד מינייהו וא&quot;ל לאידך את לבך אונסך אבל טועה באיסור השבועה ואמר מותר אינו בכלל אנוס זה, אלא חייב כאן כמו שחייב בכל התורה, תינוק שנשבה לבין הגוים ושוכח עיקר שבת ואיסורן וכ&quot;ש היתה לו ידיעה באיסור זה ושכחה דהיינו אומר מותר דכל איסורין שבתורה דחייב הלכך הא דקתני הך ברייתא איזהו שבועת ביטוי לאו למעוטי אומר מותר, ואביי נמי דאמר עד שישגוג בלאו שבה היינו שנשבע לא אוכל וזכור בשבעתו אלא שהוא שוגג באיסור שבה וסבר מותר לעבור על שבועות אלו, אבל שוכח שבועתו לא שוגג בלאו הוא, אלא בשבועה שלו והלכך לאביי נמי בכה&quot;ג אית ליה שבועת ביטוי לשעבר באומר מותר הלכך ברייתא דקתני איזהו שבועת ביטוי לשעבר לא בא אלא ללמד שאף זה שבועת ביטוי הוא ולא בעינן שוגג בלאו שבה וזה הפי' הנכון, אלא שיש לדקדק מההוא דמס' שבועות דבעי מיניה רבא מר&quot;נ שבועת ביטוי לשעבר ה&quot;ד ופשיט ליה באומר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן אם לא משמע לכאורה כה&quot;ג אבל אומר איני יודע ששבועה זו אסורה פטור משום האדם בשבועה, ולאו קושיא הוא דרבא בעי מיניה איזו שבועת ביטוי לשעבר משום דליתיה דומיא דלהבא בשוכח, ופשיט ליה בטועה בקרבן לומר דשגגת קרבן הוה שגגה לדברי הכל דלא כאביי וה&quot;ה בשגגת לאו וכ&quot;ש, וי&quot;מ דלאביי נמי דאמר עד שישגוג בלאו שבה סבר לרבנן ע&quot;כ אית לן למימר דשבועת ביטוי לשעבר בשאומר איני יודע ששבועה זו אסורה ומוקמינן האדם בשבועה פרט שלא נשבע לשקר דאלת&quot;ה קרבן שבועת ביטוי לשעבר דרבי רחמנא היכי משכחת לה ומ&quot;ה מקשינן עלה מברייתא דקתני איזו היא שבועת ביטוי לשעבר דמשמע איני יודע ששבועה זו אסורה לאו שבועת ביטוי הוא, וממיעטא מהאדם בשבועה וכ&quot;ת הא מני מונבז ולאו למעוטי אומר מותר אלא לרבות שאף על זו חייב דשגגת קרבן שמיה שגגה השתא בכל התורה כולה וכו' אלא לאו רבנן הוא כלומר אלא לאו דקוא קאמר זו הוא שבועת ביטוי לשעבר ולא אחרת דממעטינן לה מהאדם בשבועה פרט לאנוס ואפילו לרבנן הוא וה&quot;ה למונבז שאין מחלוקת בין מונבז לחכמים באומר איני יודע ששבועה זו אסורה ובדרשת האדם בשבועה ומונבז היינו רבנן הלכך קשיא לאביי וזה פי' מקולקל בזה שהרי לזה הפי' עיקר ההויה לאביי ממה שלא הזכיר בסוגיא והוא מדין האדם בשבועה, אבל לזה הדרך יותר נכונה גירסת הספרים שגורסים הא מני מונבז הוא ועיקר הקושיא משגגת קרבן הוא כפשטה אבל נאמר ודאי דלאביי למונבז דאמר שגגת קרבן שמה שגגה ומשכחת שבועת ביטוי לשעבר בשגג בקרבנה ממעטינן מהאדם בשבועה אומר איני יודע ששבועה זו אסורה אע&quot;פ שהיתה ידיעה לו מתחלה, אבל לרבנן דאמרי עד שישגוג בלאו שבה לא ממעטינן מינה אלא סבור שלא נשבע לשקר שכך דרך בכ&quot;מ שמקרא א' מרבה ומקרא א' ממעט תפוס מיעוטו של זה וריבוי של זה בכדי שלא יהיו סותרין זה את זה, והיינו דפשט ליה ר&quot;נ לרבא שבועת ביטוי לשעבר באומר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן משום דלא ס&quot;ל כאביי אלא שאני הכא דחידוש הוא או שנתמעט מהאדם בשבועה בודאי כסברא דמאן דמותיב עליה דאביי:
'''במאי מנכר ליה בקדושא ואבדלתא.''' פירשו רבותינו הצרפתים ז&quot;ל אבל מותר לילך חוץ לתחום אפילו באותו יום שהוא מקדש לפי שתחומין מדבריהם וכל שהוא מדבריהם לא גזרו ואפילו למ&quot;ד תחומין דאורייתא כיון דאיסור עשה הוא ואינו איסור סקילה לא החמירו תדע מדלא אמרינן במאי מנכר ליה בתחומין וליכא למימר דשאר יומי נמי לא אזיל חוץ לתחום א&quot;כ ישאר לעולם במדבר ויחלל שבתות וימות בארץ גזרה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=סט ב/&gt;
===[[שבת ע א|דף ע עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ע א/&gt;
'''חלוק מלאכות מנ&quot;ל אמר שמואל וכו'.''' לאו טעמא דמתני' מפרש שמואל דהא אסיקנא דכר' יוסי ס&quot;ל ומתני' לא אתי כר' יוסי דקתני מבעיר באבות מלאכות אלא טעמא דנפשיה קא מפרש, והא דאקשינן האי במזיד כתיב וליכא למימר מיתות הרבה רבה כאן דבתרי קטלי ליכא למקטליה אלא ע&quot;כ דברה תורה כלשון בני אדם או שאם אי אתה יכול להמית במיתה הכתובה בו שתמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ופריק אם אינו ענין למזיד תנהו ענין לשוגג ודרוש ביה הכי מאי יומת בממון:&lt;br&gt;
כתוב בכל הספרים '''יכול עשאן כולם בהעלם אינו חייב אלא א' תלמוד לומר בחריש ובקציר תשבות ועדיין אני אומר על חרישה ועל קצירה חייב שתים ועל כולן לא יהא חייב אלא אחת.''' ושאל רש&quot;י ז&quot;ל והא מבחריש ובקציר נפקא דהו&quot;ל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו, והשיב משום דהו&quot;ל כלל בלא תעשה ופרט בעשה ואין דנין אותו בכלל ופרט ואין זה מחוור משום דבכלל נמי איכא עשה דוביום השביעי תשבות, וטעם אחר אמר משום דהו&quot;ל חריש וקציר ב' כתובין הבאין כא' ואין מלמדין, וא&quot;ת א&quot;כ בהבערה ה&quot;ל שלשה וכ&quot;ש שאין מלמדין בזה י&quot;ל שכיון שאין שלשתן בלאו או בעשה אין דנין אותו בג' כתובין הבאין כא' א&quot;נ כיון דשנים אין מלמדין ויצא שלישי ללמד ע&quot;כ מוקמינן להו לשנים לדרשא אחריתי ול&quot;ל דלמא הבערה ללמד על עצמה יצאת לעשות דינה כיוצא באלו שיתחייב עליו בפ&quot;ע כחרישה וקצירה מדלא כתבה רחמנא התם בחריש ובקציר ומהבערה תשבות וכן פירש&quot;י ז&quot;ל וקסבר שני כתובין נמי אין מלמדין, והשתא דיצאת הבערה לחלק חריש וקציר ל&quot;ל לדרשא אחריתא אתא, אי לר&quot;ע לענין תוספת שביעית אי לר' ישמעאל לענין שבת למידרש מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קצירת העומר שהוא מצוה, ואינו מחוור שהיה לו לפרש כן בברייתא בהדיא, ובירושלמי מצאתי כן על ענין אחר שני דברים שיצאו מן הכלל אינן חולקין וכר' ישמעאל חולקין דאמר ר' בון בו חנניא דברי ר' ישמעאל שני דברים שיצאו מן הכלל חולקין פי' קסבר שני כתובין הבאין כא' מלמדין, ובשאר ספרים גרסינן להנך ברייתא הכי יכול לא יהא חייב אלא אם כן עשאן כולן בהעלם א' נמי לא יהיו חלוקות ולא יהא חייב אלא אחת וב הבערה ללמד על הכלל כולו שחייב על כל א' וא' וק&quot;ל דהא שוגג לקרבן דומיא דמזיד לסקילה ואכל חדא ודאי מחייב דהכי אזהר רחמנא כל מלאכה ומקושש נמי חדא עבר ואיחייב מיתה ושמא שוגג שאני:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=ע א/&gt;
===[[שבת ע ב|דף ע עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ע ב/&gt;
'''אלא אמר רב אשי חזינן אי משום שבת קא פריש.''' ה&quot;פ פעמים שאומרים לו שבת הוא ופורש ואע&quot;פ שהיתה לו העלמות מלאכות הוא נותן אל לבו ונזכר לפיכך אינו חייב אלא אחת שעיקר העלמתו היתה בשביל שבת והוכיח סופו על דעתו שאלו היה יודע מתחלה שהוא שבת היה מחשב באיסור המלאכות ונזכר ופורש ואי משום מלאכות קא פריש חייב על כל א' וא' ורבינא השיב כלום פריש משבת אלא משום מלאכות כלומר שהעלם זה וזה בידו ודאי אינו חייב אלא אחת שמ&quot;מ עכשיו העלמת שתיהן בידו אבל כשאדם אומר לו כן הוא שאומר בדעתו כמו שטעיתי בשבת טעיתי במלאכות ונזכר הכל ועכשיו הוא שבאה לו ידיעה זו אבל מתחלה העלם זה וזה בידו היה אלא לא שנא ואינו חייב אלא אחת ורב אשי גופיה לאו למיפשט בעיא דרבא אתא דודאי עדיין איבעיא דרבא קיימת שפעמים אינו מניח מלאכתו אלא כשיודיעוהו שתיהם אלא תפשוט מיהא מקצת קאמר:&lt;br&gt;
'''אי אמרת בשלמא העלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת שפיר.''' איכא למידק הכא אי העלם זה וזה בידו מכל אבות מלאכות היינו שוכח עיקר שבת שאינו חייב אלא אחת בשלמא בעיא דרבה לא הוה ק&quot;ל דהתם בשהעלם שבת הוא ומקצת מלאכות בידו מפרשינן לה אלא הא קשיא ונ&quot;ל דהכא במאי עסקינן כגון בהעלם ל&quot;ח מלאכות בידו ויודע עיקר שבת שמלאכה אחת נאסרה בו אלא שהוא סבור שאין היום שבת נמצא חייב על ל&quot;ח מלאכות בהעלם זה וזה ל&quot;ח חטאת מפני העלמות המלאכות ועל אותה שהוא יודע יתחייב עליה משום העלם שבת, ושוב מצאתי בחדושי הר&quot;ר משה בר' יוסף ז&quot;ל דמשני ליה דבעידנא דעבד להו למקצתייהו לא הוה ידע להו דאסירי אבל יודע הוא שנאסרו המלאכות אחרות בשבת ולאורתא עביד להו ולא ידע שאסורות ונזכר על האחרות שהן אסורות בשבת אבל העלם שבת היה בידו בכולן ולפיכך הוא העלמה אחת לר&quot;נ, ואי ק&quot;ל אי דחוקיה בהאי גוונא אמאי מוקמינן לה בהעלם זה וזה בידו נוקמי בזדון שבת ושגגת מלאכות ובכה&quot;ג דנולדה לו מחשבה אחרת ושכח מלאכות הראשונות ולא ידע לו באחרונות ומשני א&quot;כ תירוציה דר' יוחנן מאי אתא לאשמעינן מתני' היא דתנן היודע שהוא שבת וכו' והא דמוקמי לקמן בהכי מ&quot;מ אשמעינן כל דהו לר' יוחנן דס&quot;ל כוותיה לר&quot;ל תחומין ואליבא דר&quot;ע אלו דברי הר&quot;ב ז&quot;ל ויש להשיב על דברינו מהא דאמרינן לקמן אלא באומר מותר ע&quot;כ לא בעי מיניה רבא מר&quot;נ העלם זה וזה בידו אלא לאיחיובי חדא או לאיחיובי תרתי אבל מיפטרא לגמרי לא ואם כדברינו אין בעיא דרבא באומר מותר אלא בהעלם מקצת מלאכות בידו, ויודע שהשאר אסורות והעלמה גרידא הוא ואדרבה אומר מותר היינו שוכח עיקר דמתני' והו&quot;ל לאקשויי ממתני' וא&quot;ל כל שתי שגגות אומר מותר קרי ליה ומשכחת לה בע&quot;ז כגון דסבר הקטרה מותרת לכל ע&quot;ז וסבור נמי כי אסורא ע&quot;ז של כסף ושל זהב אבל דמיני אחריני שריא לגמרי וכן בשבת דסבור קצירה וטחינה מותרת בכל שבת ואין היום שבת ואומר מותר מיקרי דהא העלם שתי הצדדין בידו, וצ&quot;ע בכריתות בפ&quot;ק ויש לו לפרש מלתא כפשטא דאת&quot;ל העלם זה וזה במקצת מלאכות חייב על כל אחת דשגגת שבת אע&quot;פ שהיא כוללת הכל אינה פוטרתה באחת דכיון שהוא צריך לידיעות הרבה שגגות הרבה נינהו, דמשכחת לה כפשטה שנעלמו ממנו מלאכות כולן ואע&quot;פ שהעלמות הללו נותנת לו העלמה של שבת ע&quot;כ כיון שמכח מלאכות הוא עושה ומחוסר הוא ידיעות הרבה חייב על כל אחת ואחת ושוכח עיקר שבת דרישא היינו שאינו יודע מה היום מיומיים כגון תינוק שנשבה לבין הגויים שאפילו שאתה אומר לו שבת הוא מולאכות הן אינו פורש אבל כאן ידוע שנאסרה שבת ונאסרו מלאכות אלא שאינו יודע שאלה הל&quot;ט הם המלאכות וא&quot;ת כיון שהוא טועה בעולן וסבור שאינן מלאכות א&quot;כ באמת לא ידע כלל מאיסור שבת היינו העלם זה וזה דאפילו ביודע שהוא שבת העלם שבת מיקרי וכיון שהוא בא לו מכח מלאכות דהויין טובא שגגות וחייב על כל אחת ואחת שהרי יודע עיקר שבת ושהא שבת ואינו נותן דעתו מה הן מלאכות שבו, א&quot;נ דאמר הנך דהויין במשכן שריין דלא היו במשכן קרויין מלאכות ומ&quot;מ אינו יודע עיקר שבת מחמת שגגת מלאכות הוא והיינו העלם זה וזה בידו אלא אי אמרת התם אינו חייב הכא צריך הוא לידיעה גמורה של שבת ושיהא בשגגות מלאכות בלחוד וזה מסכים ללשון הגמ' דקאמר סתם א&quot;א בשלמא העלם זה וזה חייב על כל אחת ואחת שפיר ואלו ללשון הר&quot;ר משה ז&quot;ל היה לו לפרש משכחת לה דידע מקצת ונעלם וחזר וידע ונעלם, כמו שפי' להאי פירושאאיכא לתרוצי הא דאמרינן משכחת לה דידע לה לשבת בלאו ואע&quot;ג דידיעה דלאו לא הויא ידיעה ה&quot;מ בבאין לחייבו בשגגה זו אבל הכא בשגג מלאכות דכרת מחייבין ליה אלא דלא הוי שוכח עיקר שבת מחמת שגגת מלאכות אלא בשוכח אותן לגמרי אבל האי דידע דהיום הוא שבת ומלאכות הללו אסורות בו בלאו הא אית ליה בשבת ידיעה הלכך משום שגגת מלאכות מצי לחיובו כנ&quot;ל, ואי קשיא מ&quot;מ לד&quot;ה הוי יכול לאקשויי עלה דההיא דאמר לקמן באומר מותר מתני' בדרך ק&quot;ו ומה השוכח עיקר שבת חייב כ&quot;ש האי, ל&quot;ק דדילמא איכא טעמא למיפטר יודע מקצת ואומר מותר טפי משוכח עיקר שבת משום דזיל קרי בי רב ולמד שהרי לאו מפורש בה בתורה וכידיעה דמי אבל השוכח עיקרו אינו בא לבית רבו לשאול שאינו יודע כלום ומידון מיניה ומינה עדיפא מדמוי משאינה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=ע ב/&gt;
===[[שבת עא א|דף עא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עא א/&gt;
הא דתנן '''אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת זו חומר במינין הרבה ממין אחד וזו חומר במין אחד ממינין הרבה שאם אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית ממין אחד חייב משני מינין פטור.''' ומשמע דב' מינין היינו נותר פיגול וטמא, ק&quot;ל עלה הא דגרסינן במס' מעילה בפ' קדשי מזבח אמתני' דתנ' הפגול והנותר אין מצטרפין ואמרינן עלה ל&quot;ש אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה מצטרפין כדתניא כל בקדש פסול ליתן ל&quot;ת על אכילתו, וא&quot;ל הכי קתני אכל חלב פיגול ונותר חייב עכאו&quot;א וזה החומר שיש בשני שמות שהוא חייב עכאו&quot;א ישנו כן במינין הרבה ואינו במין א' אבל לא שהפיגול והנותר הן שני שמות לענין איסור אכילה שלא יצטרפו והיינו דאמרינן משני מינין פטור צ&quot;ל ואוקי במין א' בתמחויין הרבה דאלמא לאו ארישא קאי ולא כמו שמפרשים דבכלל מינין הרבה בין נותר ופיגול טמא ברישא ובין תמחויין (ארישא קאי הרבה כר' יהושע) ''[אינו מובן. הערת הגרא&quot;ז]'' ויש לפרש משני מינין פטור היינו חלב ודם ונותר או חלב ודם ופיגול אבל פיגול ונותר חלוקין לחטאות מפני שהן שני שמות ואעפ&quot;כ מצטרפין שכלל הכתוב בלאו א' שכל שפיסולו בקודש הרי הוא בבל תאכל:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עא א/&gt;
===[[שבת עא ב|דף עא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עא ב/&gt;
'''למ&quot;ד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה.''' פירש&quot;י ז&quot;ל דהיינו ר' טרפון דאמר מה לזה מביא שתי אשמות ור&quot;ע דאומר מביא שתי אשמות סבר בעי ידיעה ויש עליו קושיא ממה ששנינו שם ומודה ר&quot;ע לר' טרפון במעילה מועטת ואמרינן בהדיא בגמ' מדברי שניהן נלמוד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה אלא ר&quot;ע עצה טובה קמ&quot;ל אלא מ&quot;ד אשם ודאי בעי ידיעה בתחלה היינו ר' יוסי דאמר התם ר' יוסי אומר אין שנים מביאין אשם א' מה&quot;ט משום דבעינן ידיעה בתחלה כדבעינן בחטאת, וק&quot;ל הכא מי איכא מאן דלא בעי ידיעה בתחלה והרי א&quot;א לו להתנות ולומר אם ודאי מעלתי זה אשמי ואם ספק זה אשם תלוי כמו שמתנה גבי ספק מעילות התם שאין מביאין אשם תלוי על שפחה חרופה, וי&quot;ל אם רצה להביאו יכול להתנות ולומר אם ודאי מעלתי זה אשמי ואם ספק תהא נדבה, וא&quot;ת הרי מביא קדשים לבית הפסול א&quot;ל דלמא סבירא ליה כמ&quot;ד מותר להביא קדשים לבית הפסול, א&quot;נ משום הקדישו קדושה ולא בעי ידיעה כך תירצו בתוספת, ול&quot;נ דהכא נמי אפשר בלא ידיעה כגון שבאו הוא וחבירו על שתי נשים וא' מהן שפחה חרופה ויכולין שניהן להתנות ולומר כ&quot;א אם ודאי אני מעלתי זה אשמי ולמאן דבעי ידיעה בתחלה אי אפשר וזה יותר נכון:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עא ב/&gt;
===[[שבת עב א|דף עב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עב א/&gt;
'''אמר ליה במעשה דלאחר הפרשה קאמרת וכדרב המנונא א&quot;ל אין.''' פירוש ופליגא דעולא דאינו אמר למ&quot;ד אשם ודאי בעי ידיעה בתחלה ואילו עולא אפילו למ&quot;ד לא בעי ידיעה בתחלה במעשה דלאחר הפרשה מודה וטעמא דר&quot;ל משום דמדמה להו לעולות שאם עבר על עשה והפריש קרבן וחזר ועבר על עשה כולן מתכפרין בקרבן אחד והכי נמי למאן דלא בעי ידיעה לא שנא ועולא סבר מי דמי התם לא קבע ליה על איזה מהם קרבנו בא, אבל הכא קרבנו קבוע ונקבע על בעילה ראשונה שהופרש עליה ואתא רבין ופליג ואוקמה כעולא ופריש לתרתי מילי כך מפורש בתוס', וק&quot;ל דהא משמע מתהיוא דרב המנונא דבמעשה דלאחר הפרשה ליכא מאן דאמר, וי&quot;ל דה&quot;ק דלמא לאחר הפרשה קאמרת וכרב המנונא וה&quot;ק ואפילו למ&quot;ד לא בעי ידיעה אינו חייב אלא אחת לאו למימרא למאן דבעי ידיעה חייב עכאו&quot;א אלא מחלוקת נמצאו עולא ור&quot;ל בורחין מן הספקות ומן המחלוקת ואתי רבין וכללוהו לתרוויהו ופרשינהו כנ&quot;ל:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עב א/&gt;
===[[שבת עב ב|דף עב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עב ב/&gt;
'''נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל כגון סכין המוטל בערוגת ירק ונתכוין להגביהו וחתך את הירק וכן יש עליו לפרש לחתוך תלוש זה וחתך מחובר זה, ואין זה מחוור ונכון, וק' עליו הא דגרסינן בפיר' נתכוין לזרוק ד' וזרק שמנה אם אמר כ&quot;מ שתרצה תנוח חייב ואם לאו פטור ואצ&quot;ל נתכוין לזרוק במזרח וזרק במערב ולקמן בשמעתין נמי שוגג בלא מתכוין כגון דסבר שומן הוא ואכלו דהיינו נתכוין לחתיכה זו שהיא שומן ואכלה דכוותה דגבי שבת נתכוין לחתוך התלוש זה ונמצא שהוא מחובר דחתכו ועוד דנתכוין לזה ועשה מלאכה בזה אפילו מחיוב לחיוב מלתא אחריתא במס' כריתות דרב ושמואל פטרי ליה משום מתעסק ואפילו בחד מילתא כגון נתכוין ללקוט תאנים ולקט תאנים וכל שכן תאנים וענבים כולה כדאיתא התם:&lt;br&gt;
'''אלא מאהבה ומיראה.''' פירש רש&quot;י ז&quot;ל מאהבת אדם ומיראתו ואחרים פירשו מאהבת עבודה זרה עצמה לפי שהוא נאה בעיניו או מיראתו שלא תריע לו והכל עולה לטעם א' שכל שאינו חושב שהוא אלו' ולא נתכוין לעבודת אלהות בע&quot;ז אע&quot;פ שהוא עובדה לרבא פטור ואע&quot;פ שאמרו יהרג ואל יעבור אם עבר אינו נהרג בב&quot;ד ואפילו מאהבה ומיראה דליכא אונס ממש אלא שהוא מתיירא ממנו פטור וא&quot;ת היכי קתני משא&quot;כ בשבת אלא אמיראה וכגון דאנסו ליה ממש דבשבת פטור שהרי אמרו יעבור ואל יהרג וי&quot;א בדין הוא דהו&quot;ל לאקשויי הכי אלא ארישא נמי אקשי לה וראיה לדבריהם הוא דאמרינן ואביי אמר לא שגג בלא מתכוין כגון סבור רוק הוא ובולען ל&quot;ל למימר הכי הא אפשר ליה לפרשה במאהבה ומיראה כולה בע&quot;ז דל&quot;ק אלא לרבא אלא ש&quot;מ דלאביי נמי לא מתוקמא לה בהכי אלא דעדיפא ליה אקשי ארישא גופא ולדברינו הראשונים אביי לדבריו דרבה קא מתרץ דמהכא לא ש&quot;מ אלא משום דתיקשי ליה לדידיה:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עב ב/&gt;
===[[שבת עג א|דף עג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עג א/&gt;
'''מתני'. אבות ארבעים חסר א'.''' ירושלמי ולמה לא תנינן הושטה עמהון ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מפני המחלוקות ר&quot;ע וחכמים ר' יהושע בן לוי בשם ר' יתר עליהון הושטה ולמה לא תניתוה עמהון שכל המלאכות באחד וזו בשנים שכל המלאכות יש להן תולדות וזו אין לה תולדה ע&quot;כ, וטעם נכון הוא זה:&lt;br&gt;
המעביר ד' אמות בר&quot;ה ה&quot;ט דלא תני ליה משום דתולדה דמוציא הוא דכל ד&quot;א של אדם רשותו הוא וכשמוציא חוץ לד&quot;א שלו מוציא מיקרי ובודאי הוא גמרא גמירי לה לחייבו משום מוציא תדע דאלו לא סמכו ליה אמוציא אינו חייב מיתה שאין עונשין מהלכה למשה מסיני אלא א&quot;כ נסמכה לתורה שבכתב:&lt;br&gt;
'''מכה בפטיש.''' פירש רש&quot;י הוי גמר מלאכה שכן האומן מכה על הסדן בשעת גמר מלאכה, ואיני יודע טעם לזה שאין זו גמר מלאכה אלא אימון ידיו של אומן הוא וכה&quot;ג לאו מלאכה כדאיתא בהדיא בר&quot;פ הבונה אלא מכה בפטיש היינו שהאומן מכה בפטיש על הכלי להשוות עקמימותו וכן על האבן שבבנין להשוותה לחברותיה והיינו גמר מלאכה כך פיר&quot;ח ז&quot;ל:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עג א/&gt;
===[[שבת עג ב|דף עג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עג ב/&gt;
'''גמרא. אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב משום מפרק.''' פירש&quot;י ז&quot;ל שאף זה מפרק תמרים מן הדקל ותמה אני בוצר וגודר ומוסק ליחייב שתים אלא עיקר הפי' כדברי האומר שהן נתלשין עם המכבדות ואחר כך דשין אותן שמחמת דשדא פיסא לדיקלא נתלשו המכבדות מהדקל וכשהן נופלין לארץ מכוחו הן נחבטין ונדושין ומפרקין התמרים המכבדות והיא תולדה דדש:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עג ב/&gt;
===[[שבת עד א|דף עד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עד א/&gt;
'''שכן עני אוכל פתו בלא כתישה יפה.''' פירש&quot;י ז&quot;ל דלעולם במקדש הוי ומחייב עליה אבל מאחר שהוא בכלל בורר ויפה כח בורר מכותש כי הכל בוררין ואין הכל כותשין לפיכך מנו בורר ולא כותש וקרוב לזה פיר&quot;ח ז&quot;ל שאמר אע&quot;ג דכתישה מלאכה הוא האי דלא חשיב בהדי אבות משום דלא חשיבא שלא כל אדם אוכל בכתישה לפיכך אינה אלא כתולדה ע&quot;כ ואע&quot;פ שאמרו בר&quot;פ הזורק דהך דהוה במשכן חשוב וקרי ליה אב שאני כתישה שישנה בכלל חברותיה, ורבינו תם ז&quot;ל נדחק בה ופי' וליחשוב נמי כותש שהיו כותשין שעורים לנסיוני דתכלת שטומנין אותו בתוך פת של שעורים ואופין אותו אם נשתנה פסול ואם למעליותא נשתנה כשר וקסלקא דעתך שאין אופין פת אלא בכתישה ופריק הכי כמה עניים אוכלין פיתן שלא בכתישה ולא היו כותשין ג&quot;כ במשכן, וקשיא ליה הא דאר&quot;פ שביק תנא דידן בשול סממנין דהוה במשכן ונקט אופה אלמא אפייה ליתא במשכן ופריק ה&quot;ק שביק תנא דידן בישול שהוא מן המלאכות הצריכות מחמת עצמן ונקט אופה שאינו אלא בשביל נסיון תכלת, ואין הפי' הזה נכון אצלי לפי שלא נאמר נסיון זה במנחות אלא בלוקח תכלת צבוע ומשום חששא דקלא אילן ובמשכן הן עצמן צובעין אותו כדתנן והצובע, ועוד שאלו היו אופין במשכן כלל היו מונין אבות מלאכות ארבעים שאע&quot;פ שאופה ומבשל שוין אינן לגמרי דבר א' עד שלא ימנו שתיהן ויותר היה ראוי למנותן שתים מבורר וממרקד וזורה:&lt;br&gt;
'''וכי מותר לאפות בו ביום וכי מותר לבשל לבו ביום אלא אמר רבה וכו'.''' פי' מסברא קסבר רבה שאין בבורר פחות מכשיעור איסור כאופה פחות מכשיעור שאין דרך ברירה בכך אלא כאוכל ומצא פסולת בחתיכה שהוא אוכל ומפריש פסולת מתוך אוכל הוא שמותר ורב יוסף אמר דכיון דכשיעור חייב פחות מכשיעור נמי אסור דדרך בירור הוא שכל בורר קימעא קימעא הוא בורר עד שמצטרף לחשבון גדול אי נמי רבה לאו לפרוקי קושיא דר&quot;ח אתא אלא לפרוקי ברייתא אתא וקושיא לא שמיע ליה ועולא ורבה תרווייהו אברייתא קיימי וגמרא דקא מסדר להו בתר אתקפתא וכן במקומות הרבה בתלמוד כאותה דבפ&quot;ק בהנחה על מקום ד':&lt;br&gt;
'''והא דאמר רב יוסף בקנון ובתמחוי לא יברור ואם בירר חייב חטאת.''' אוסופי הוא דקא מוסיף אלישנא דברייתא משום דאורחא דתנא הכי שאינו מרחיק מיד דמותר לנפה וכברה שהוא חייב ומניח בנתיים קנון ותמחוי שפטור אבל אסור ומ&quot;ה קאמר דהא דלא יברור דקתני בבא באפי נפשיה הוא דפטור אבל אסור, והא דאקשינן הכא מידי קנון ותמחוי קתני לאו עיקר קושיא משום קנון ותמחוי בלחוד שא&quot;כ היה לו אפשר לאומרה בלא תוספת ולא הו&quot;ל לר&quot;ה להחליף לגמרי אלא משום דקשיא נמי מידי נפה וכברה קתני כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל, ויש מקשים היכי תיקשי מידי נפה וכברה קתני שהרי סתם בורר בנפה וכברה הוא מדחייב עלה אלמא עיקר דרך בכך ותניא נמי לקמן חייב ואוקים בנפה וכברה ולא מקשינן מידי נפה וכברה קתני ולאו קושיא הוא כלל דאנן הכי מקשינן כיון דרישא מוקמת ביד סיפא נמי ביד הוא ולא בנפה וכברה ולא בקנון ולא בתמחוי שאם היה כן היה לו לתנא לפרש כן אבל בתי' דאביי לק&quot;מ משום דבורר ואוכל בורר ומניח לאלתר משמע ובורר סתם לבו ביום משמע:&lt;br&gt;
'''והתניא חייב.''' פירש רש&quot;י ז&quot;ל היינו הא דתניא לעיל בתירוצו דאביי ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת ואי הא דרב אשי בבורר ואוכל לאלתר מותר לכתחלה הוא וליכא פטור אבל אסור ואין הפי' הזה נכון משום דמוקמינן לה בנפה וכברה ואם כן היכי קתני רישא לאלתר מותר והא אמרינן במס' ביצה ובנפה ובכברה לא יברור כ&quot;ש בשבת שאסור ויש לפרש דברייתא אחרת הוא ופלוגתא דרב אשי ורב ירמיה מדיפתי בשני מיני אוכלין שאין בהן פסולת כלל לפיכך נחלקו בה בקנון ובתמחוי ולבו ביום דמר פטור ומר מחייב אבל לאלתר מותר וברייתא דלעיל בואכל ופסולת מערבין ובקנון ובתמחוי ומשום הכי לבו ביום חייב חטאת ומיהו לאלתר מותר אבל מצינו לר&quot;ח זכרונו לברכה שפירש לברייתא דלעיל לאוקימתן דנחמני בבורר ביד ואפילו הכי לבו ביום חייב ופלוגתא דרב אשי ורב ירמיה בקנון ובתמחוי ולאלתר ובנפה וכברה לעולם חייב חטאת שנעשה כבורר לאוצר וכן עיקר דליכא ברירה בכלי מותרת בשבת כלל בין בקנון בין בנפה דתניא התם בביצה המולל מלילות בע&quot;ש למחר מנפה על יד אבל לא בקנון ולא בתמחוי והיינו לאכול לאלתר דאלו להניח אפילו בו ביום חייב כדתנן המולל מלילות של חטים מנפה על יד ואוכל ואם נפח ונתן לתוך חיקו חייב ור&quot;א וכן לשבת א&quot;ו בבורר ואוכל לאלתר הוא ואפילו הכי בקנון אסור וכן משמע דמהך ברייתא הוינן ומתרץ לה כפי אוקימתא קמייתא דרב יוסף ורב אשי ור' ירמיה נמי לא פליגי ולרווחא דמילתא נוכל לומר דאינון פליגי בקנון לאלתר אבל בנפה אפילו לאלתר מודה והיינו ברייתא ומיהו אפילו לאוקימתא דאביי דינא הכי הוא וכתב ואע&quot;ג דגרסינן לענין מי שאבד לו גט אם מצאו לאלתר כשר ואמרינן ה&quot;ד לאלתר ואמר הלכה בו זמן שלא עבר אדם שםף ואחרים אמרו כל שלא שהה אדם שם הכא כיון דאשכחן מפורש בתלמוד א&quot;י כוותיה עבדינן ומסקי לשמעתין שיעור מה שמיסב על השולחן באותה סעודה בלבד ופירש הרב ז&quot;ל דה&quot;מ אוכל מתוך פסולת אבל פסולת מתוך אוכל לעולם אסור וחייב חטאת הוא מדחזקיה וכן פסקה רבינו הגדול ז&quot;ל בהלכות, וא&quot;ת הרי התירו לנפח על יד י&quot;ל התם משום דמשני ואין דרך ניפוח בכך ואע&quot;פ שהוא פסולת מתוך אוכל מותר ואיכא דקשיא ליה מהא דגרסינן בפ' תולין משמר משום מאי מחייב ואמרינן משום בורר מה דרכו של בורר נוטל אוכל ומניח פסולת אף כאן נוטל אוכל ומניח פסולת והכא אמרינן דדרך בורר ליטול פסולת מתוך אוכל ולאו קושיא הוא דהא אמרן שאף בבורר אוכל מתוך פסולת משכחת חיובא בנפה וכברה, והתם ה&quot;ק אף אי אתרו ביה משום בורר התראתו התראה דאיכא בורר דדמי לה כגון אוכל מתוך פסולת אבל בתוס' מתרצים בשאוכל מרובה על הפסולת דרך בורר לברור פסולת ולהניח אוכל וכשהפסולת מרובה על האוכל דרך לברור האוכל ולהניח הפסולת ולא מסתברא דגבי שבת לעולם אסור לברור פסולת ולהניח אוכל ואע&quot;ג דתרווייהו דרך בורר נינהו בשבת בהתירא טרחינן באיסורא לא טרחינן ומאן דטרח באיסורא ובירר הפסולת הו&quot;ל כבורר לאוצר שהרי אין דעתו לאכול מה שבירר ולפיכך חייב:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עד א/&gt;
===[[שבת עד ב|דף עד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עד ב/&gt;
'''מהו דתימא לשרורי מנא קא מכוין קמ&quot;ל דמרפא רפי והדר קמיט.''' קשיא להו לתלמידי מהא דמסקינן במס' ע&quot;ז גבי בישולי גוים דלשרורי מנא קא מכוין וי&quot;ל אע&quot;ג דאיהי מסיק לשרירי מנא כיון דאי אפשר אא&quot;כ רפו מעיקרא גגבי שבת חייב דמודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות כך מתרצי בתוס':&lt;br&gt;
'''והוא שקשרן.''' פי' לא קשירה ממש הוא דא&quot;כ תיפוק ליה משום קושר ואם לחייבו שתים אין זו מלאכה בעצמה אלא שמרכיבין זע&quot;ז כעין קשר:&lt;br&gt;
הא דאמרינן '''תולש היינו גוזז.''' שמעינן מינה דאינו מחוייב בתולש מחיים יותר מלאחר שחיטה כיון דלאחר שחיטה שייך נמי גזיזה דלאו משום עוקר דבר מגידולו הוא דנימא דחייב עלה מחיים ולא אחר שחיטה דא&quot;כ היינו קוצר אלא דוקא משום גוזז חייב ולא משום קוצר דקצירה איננה רק בגידולי קרקע ובתוספתא נמי תניא הגוזז מן הבהמה ומן החיה ומן העופו אפילו מן השלח מלא הסיט כפול חייב אלמא חיוב משום גוזז ישנו לאחר שחיטה כמו בחיים ומכאן אני אומר שמותר לתלוש ביום טוב מן הנוצה של עוף קודם שחיטה לצורך שחיטה כיון דלאחר שחיטה ע&quot;כ יתלוש הנוצות לצורך האכילה הרי ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אכילה אף קודם שחיטה מותר, ועכשיו נמי צורך קצת הוא דבשלמא אי הוה אמרינן דאחר שחיטה איננה מלאכה כלל וקודם שחיטה הוי מלאכה א&quot;כ כיון דלא ניתן מלאכה זו לדחות לצורך אוכל נפש כיון דלצורך היינו לאחר שחיטה איננה מלאכה א&quot;כ לא ניתן לדחות מלאכה זו כלל, ממילא קודם שחיטה אסור אבל כיון שבררנו דאף אחר שחיטה חשיב גוזז ומותר משום צורך אוכל נפש ה&quot;ה קודם שחיטה, והא דקאמר הש&quot;ס במסכת בכורות פ&quot;ג השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ ובעי בש&quot;ס כנגדן בי&quot;ט מהו, ומסיק דתלוש לאו היינו גוזז ואקשינן עלה מהא דתניא התולש את הכנף הקוטמו והמורטו חייב ג' חטאות ומשני שאני כנף דהיינו אורחיה לאו למימרא דאסור בי&quot;ט לתלוש מן העוף במקום שחיטה אלא גבי צמר מן הכנף שאין סופו לתלוש ואין תלישתו צורך י&quot;ט ושפיר הקשה מ&quot;ש גבי עור דאמרינן דפטור דהא חזינן גבי עוף דתולש בשבת חייב אלמא דתולש היינו גוזז, ובירושלמי פ' כלל גדול איתא וה&quot;ג התם תמן תנינן השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מכאן ומכאן ותולש את השיער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן תולש את השיער לראות את המום ר' הילא בשם ר' שמעון בן לקיש מזו התולש בקדשים פטור א&quot;ר יעקב בר אחא רשב&quot;ל כדעתיה דאתפלגין התולש בקדשים ר' יוחנן אמר חייב ר' שמעון בן לקיש אמר פטור ר' ירמיה בעי מחלפי שיטתיה התולש כנף מן העוף המורטה הקוטמה חייב ולא דמיא עוף שאין לו גיזה תלישתה גיזתה ברם הכא אינו חייב עד שיגזוז ע&quot;כ למדנו עכשיו שהתולש מן העוף המתה חייב משום גוזז כדרך שחייב גוזז עצמו בשלחין לאחר מיתה וכיון שכן ממילא למדנו שביום טוב מותר שאין חילוק בין מחיים לאחר מיתה ונתנה יום טוב לדחות אצל מלאכה זו כמו אצל אוכל נפש וליכא למימר דבעוף מחיים אסור משום תולש דבר מגדולו והאי דנקט משום גוזז לחייבו לאחר שחיטה נמי דחדא תולדה לשני אבות ליכא לעולם, ועוד אי הכי בבהמה לחייב דהא אורחיה הוא לתלוש ביד דבר מגידולו ולאו אורחיה דגזיזה אלא בכלי, אלא אנן הכי קאמרינן כיון דמשום גוזז הוא כי אורחיה חייב כגון בעוף ובבהמה דלאו אורחיה הוי מלאכה כלאחר יד ופטור ומשום תולש ליכא דלא הוי תולש אלא בגידולי קרקע הא מבעלי חיים משום גוזז איכא משום תולש ליכא, ומעיקרא קס&quot;ד דכל ביד תולדה דתולש הוא וכל בכלי תולדה דגוזז והשתא אמרינן דכולן משום גוזז הילכך ליכך למיסר משום תולש כלל, אבל ראיתי למקצת מחברים האחרונים ובכללם המחבר הגדול רמב&quot;ם ז&quot;ל שאוסרים ואני איני כדאי לחלוק, אבל האמת יורה דרכו:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עד ב/&gt;
===[[שבת עה א|דף עה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עה א/&gt;
'''ת&quot;ר הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת.''' תימה הוא שהיה לו לשנות הפוצע חלזון פטור ר' יהודה מחייב, והא דאמרינן ש&quot;ה דכמה דאית ביה נשמה ניחא טפי כי היכי דליציל צבעיה ופירש רש&quot;י ז&quot;ל שהיה טורח לשמרו שלא ימות, פי' לפירושו והוא טורח לפוצעו בדרך שלא ימות ואם מת לא נעשה מחשבתו והיינו דקרינן ליה מתעסק, ואחרים פירשו דהו&quot;ל מלאכה שא&quot;צ לגופה דלא ניחא ליה במיתה ולא דייק, וק&quot;ל לר' יהודה מיהא ליחייב תלת כלומר חדא משום נטילת נשמה ואפשר דלדבריהם דרבנן רא&quot;ל דאע&quot;ג דפטריתו ליה משום נטילת נשמה אודי לי מיהת דחייב נמי משום דישה ונ&quot;ל דלר' יהודה נמי מתעסק פטור דהא קשה ליה ולא איתעבידא מחשבתו:&lt;br&gt;
'''ולרב משום צובע אין משום נטילת נשמה לא.''' פי' א&quot;כ קשיא מתני' דקתני צובע ושוחטו בתרתי ופריק אימא אף משום צובע:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עה א/&gt;
===[[שבת עה ב|דף עה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עה ב/&gt;
'''השף בין העמודים.''' פי' רש,י ז&quot;ל השף בקרקעית הבנים שהעמודים נשענין עליו כדי שיהא חלק חייב משום ממחק, ולא מסתברא אלא משום בונה ובשדה משום חורש כדאמרינן בגומא, אלא ה&quot;פ השף העור בין העמודים כדי לרככו חיייב משום ממחק שכן דרך הרצענין להחליקו ולרככו בכך ומפורש בירושלמי המוחקו מה מחיקה היה במשכן, זעירא בר חנינא בשם ר' חנינא אמר שהיו שפין את העור ע&quot;ג העמוד חייב משום מאי חייב ר' יוסי בשם ר' יודא בן לוי ור' אחא ר' יודא בן לוי בשם ר' יהושע בן לוי משום ממחק:&lt;br&gt;
'''לאפוקי מדר&quot;א דמחייב אתולדה במקום אב.''' איכא דקשיא לאפוקי מדר&quot;א מרישא שמעת מיניה דקתני חייב על כל אב מלאכה ומלאכה ומשמע ולאו אתולדה במקום אב וקתני נמי העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת בהעלם אחד, ועושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת היינו רישא, והכי קתני חייב על כל אב מלאכה לאפוקי רצק וקצר בהעלם אחד ועושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת היינו רישא והכי קתני חייב על כל אב מלאכה ולא על אב א' שתים שהעושה מלאכות הרבה מעין מלאכה א' אינו חייב אלא אחת, ובנוסחאות מדוקדקות ל&quot;ג במתני' חייב על כל אב מלאכה אלא חייב על כל מלאכה ומלאכה ומיהו בכריתות מוכח מרישא דאתיא דלא כר&quot;א ואפשר דסמיך אסיפא כיון דסיפא אתיא דלא כר&quot;א לא דחקינן לאוקמי לרישא כר&quot;א ומוקמינן לה כפשטא ואתיא כרבנן, וי&quot;ל דאף על גב דמרישא שמעת מינה לאפוקי מדר&quot;א סתים נמי בהך משנה אחריתי דלא כוותיה דכיון דאיצטרכא ליה לתנא למתני' לאפוקי מדר' יהודה תנא אלו אגב אורחיה לאפוקי לה נמי מדר&quot;א וכיוצא בה הרבה בתלמוד:&lt;br&gt;
ודאמרינן נמי ''' חסר אחת לאפוקי מדר' יהודה.''' קשיא הא תני לה רישא אבות מלאכות ארבעים חסר א', וא&quot;ל אי מרישא ה&quot;א תנא ושייר אבל סיפא כיון דתנא אלו ליכא למימר תנא ושייר כדאקשינן בעלמא תני תא אלו ואת אמרת תני ושייר, ועוד ממשנה יתירה דוקא אלו ולא יותר:&lt;br&gt;
ודא&quot;ל רבנן שובט הרי הוא בכלל מיסך, מדקדק הרי הוא בכלל אורג קשיא נמי דהא כל מלתא דהוי במשכן אע&quot;ג דדמיא לה חשיב לה וי&quot;ל שובט ומיסך מדקדק ואורג א' הן לגמרי ולא שנים הדומין:&lt;br&gt;
'''אר&quot;י בר חנינא הא דלא כר&quot;ש.''' פירוש כולה מתני', דמתני' קתני כל הכשר להצניעה ומצניעין כמוהו אזלינן בתר רובא דעלמא ואלו ר&quot;ש לא חייב אלא מצניעיהן ממש וסיפא נמי דקתני אינו חייב אלא המצניעו דאלמא מצניעו לא בעי שיעורא כלל דלא כר' שמעון דאלו ר' שמעון קאמר כל השיעורין הללו למצניעיהן, כן פירש רש&quot;י ז&quot;ל, ואע&quot;ג דבתר הכי מייתינן בגמ' פיסקא דסיפא דמתני' משום דארישא איתמר מתני' דלא כר' שמעון וכולה בכללא והדא מייתי לסיפא דהיא בלחוד אתיא דלא כרשב&quot;ל ומצינו פסקא אחרונה שבמשנתינו שהביאו אותה בגמ' ראשונה ואחר מביאים הראשונה ומדברים עליה ואחת מהן בפ' חזקת הבתים:&lt;br&gt;

&lt;קטע סוף=עה ב/&gt;
===[[שבת עו א|דף עו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עו א/&gt;
'''והתניא כגרוגרת אידי ואידי חד שיעורא הוא.''' ואי קשיא לימא כגרוגרת, יש לומר אי תנא הכי הויא אמינא משום דחזי לאדם קמ&quot;ל דטעמא משום טלה הוא דחזי ליה וכן אתה מפרש בכ&quot;מ שאמרו כן וכיוצא בה כי ההיא דלקמן באידך פרקין:
&lt;קטע סוף=עו א/&gt;</text>
      <sha1>dm084u7qqrruux8vzyqu2txxt4z7qd9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>380784</id>
    <revision>
      <id>1419127</id>
      <parentid>1418674</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:44:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="248" xml:space="preserve">נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו.
: [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק מקורות אנרגיה|חוק מקורות אנרגיה - הנוסח המעודכן שיכנס לתוקף ביום 1.9.2022]]</text>
      <sha1>o6pzmh7me097dygw3932lckqug66y77</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>382778</id>
    <revision>
      <id>1419139</id>
      <parentid>1345428</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22388" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש&quot;ע-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 1462|תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)|6917)); ((תשע&quot;ט, 1964|תיקון|8162)); ((תשפ&quot;ב, 1882|תיקון|9964)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|11]] [[+|ו-18]] [[=החוק|לחוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]] (להלן - החוק), שהועברה אלי, ולאחר היוועצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;בדיקה&quot; - בחינת חומר ארכיוני מוגבל בידי המפקיד או מי שהוא הסמיך לכך, כדי לאפשר את עיון הקהל בו;
:- &quot;העתק&quot; - לרבות העתק הנוצר בדרך של צילום, סריקה ממוחשבת או בהליך טכנולוגי אחר;
:- &quot;חומר מוגבל&quot; - חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה כאמור [[בתקנה 8]] [[ובתוספת הראשונה]];
:- &quot;חשיפה&quot; - שחרור מהגבלה של חומר מוגבל, לאחר בדיקתו;
:- &quot;מבקש&quot; - מי שמבקש חשיפה של חומר מוגבל לפני תום תקופת ההגבלה הנקובה [[בתוספת הראשונה]], ואשר אינו נציג;
:- &quot;מפקיד&quot; - מוסד ממוסדות המדינה או רשות מקומית שהפקיד בגנזך חומר ארכיוני;
:- &quot;נציג&quot; - מי שהמפקיד מינה לעיין בחומר מוגבל לצורך מילוי תפקידו של המפקיד.

@ 2. סדרי בקשה לעיון בחומר ארכיוני
: הרוצה לעיין בחומר ארכיוני (להלן - חומר) המופקד בגנזך, יגיש לגנז בקשה בכתב, ויפרט בה את פרטי החומר המבוקש לעיון.

@ 3. העיון בחומר ארכיוני
: כל אדם רשאי לעיין בחומר בגנזך בשעות העבודה הנהוגות בו.

@ 4. שמירה על החומר הארכיוני
: המעיין בחומר המופקד בגנזך -
: (1) לא יגרום פגיעה כלשהי בחומר;
: (2) לא ישנה את סדר החומר;
: (3) לא ירשום או ימחק דבר, או יכניס שינוי בחומר, לרבות על גבי אמצעי החיפוש המתייחסים אליו ואמצעי האחסון שבהם הוא שמור;
: (4) לא יכניס לתוך תיק, תיקייה או כל אמצעי אחסון אחר של חומר כל דבר אחר או נוסף שלא היה בו;
: (5) לא יוציא את החומר מרשות הגנזך ולא יוציא מתוך החומר כל חלק ממנו.

@ 5. סדרים מיוחדים
: (א) הגנז רשאי להורות על סדרי עיון מיוחדים לגבי חומר אשר העיון בו עלול לגרום לחומר נזק.
: (ב) במקום החומר המקורי רשאי הגנז להעמיד העתק מן החומר לעיון הקהל, בגנזך או בכל מקום אחר, אם ראה צורך בכך, ובלבד שהעתק זה יהיה קריא.

@ 6. דחיית מועד העיון
: הגנז רשאי לדחות את מועד העיון בחומר, למשך זמן סביר בנסיבות העניין, במקרים אלה:
: (1) החומר נמסר אותה שעה לעיונם של אחרים; ואולם לא יידחה מועד העיון בחומר מטעם זה לתקופה ארוכה מן הסביר בהתחשב בהיקף החומר ומאפייניו הייחודיים;
: (2) אין גישה לחומר מסיבות טכניות, לרבות מן הטעם שהחומר טרם סודר ונרשם, או מן הטעם שמצבו הפיזי של החומר אינו מאפשר את העמדתו לעיון;
: (3) החומר דרוש אותה שעה לעבודתו הפנימית של הגנזך או של מפקיד החומר;
: (4) חומר אשר טרם הועמדו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך העמדתו לעיון.

@ 7. עיון בתנאים לגבי פרסום והעתקה
: (א) היה העיון בחומר מותנה בתנאים לגבי השימוש בו, העתקתו, פרסומו, כולו או חלקו, או כל טיפול אחר בו על ידי מעיין, יודיע הגנז למעיין כי החומר הארכיוני נמסר לעיון בכפוף לתנאים ויפרטם.
: (ב) אין במתן רשות העיון על ידי הגנז לפי תקנה זו כדי לפגוע בזכותו של אדם או כדי לגרוע מחובתו של אדם לפי כל דין אחר.

@ 8. חומר מוגבל וחשיפה
: (א) חשיפת חומר מוגבל, לפי הסוג שצוין [[בטור א' לתוספת הראשונה]], לעיון הקהל, יעשה המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, בתום התקופה הנקובה [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] או בתום תקופת קצרה יותר שעליה יחליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז, ביוזמתו או על פי בקשת מבקש בהתאם [[לתקנה 9]]; בכל מקרה לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר בדיקה, אף אם התקופה הנקובה [[בתוספת הראשונה]] חלפה.
: (ב) המפקיד לא יחשוף חומר מוגבל אשר בבדיקה שבוצעה בו בטרם חלפה תקופת ההגבלה הקבועה [[בתוספת הראשונה]] ביחס אליו, נמצא שהוא אחד מאלה:
:: (1) חומר מוגבל אשר בחשיפתו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם;
:: (2) חומר מוגבל אשר חשיפתו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין.
: (ג) המפקיד רשאי שלא לחשוף חומר מוגבל אשר בבדיקה שבוצעה בו בטרם חלפה תקופת ההגבלה הקבועה [[בתוספת הראשונה]] ביחס אליו, נמצא שהוא אחד מאלה:
:: (1) חומר מוגבל שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן חומר מוגבל הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי;
:: (2) חומר מוגבל שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר.
: (ד) מצא המפקיד כי אין לחשוף חומר מוגבל בהתאם לתקנת משנה (ב) או החליט שלא לחשוף חומר מוגבל לעיון הקהל בהתאם לתקנת משנה (ג), ותמה תקופת ההגבלה הקבועה [[בתוספת הראשונה]] ביחס לאותו חומר מוגבל, יפנה המפקיד לגנז בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 10(ג) לחוק]] בנוגע לאותו חומר מוגבל.
: (ה) מפקיד המפורט [[בתוספת השנייה]] או לפיה יכין, בהתייעצות עם הגנז, נוהל מיוחד לחשיפת חומר ארכיוני מסוים, בחלוף 50 שנה; הוראות הנוהל יתייחסו, בין השאר, לסוגי החומר הארכיוני שייחשפו בשים לב לעניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר ובהתחשב בבקשות שיתקבלו בדבר עיון בחומר.
: (ו) הוראות תקנה זו לא יחולו על חומר -
:: (1) מוגבל שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים לפי סמכות כדין;
:: (2) שהמבקש לעיין בו הוא נציג.

@ 9. חשיפה לפי בקשת מבקש
: (א) המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לחשוף חומר מוגבל, שטרם עברה עליו התקופה הנקובה [[בטור ב' לתוספת הראשונה]], על פי בקשת מבקש.
: (ב) לעניין המועדים הנוגעים להחלטה בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המפקיד יודיע למבקש על ההחלטה בבקשתו בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה; המפקיד רשאי להאריך את התקופה האמורה, במקרה הצורך, ב-30 ימים נוספים, ובלבד שהודיע על כך למבקש בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה;
:: (2) המפקיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש בתוך התקופה האמורה, אם בשל היקפו או מורכבותו של החומר המוגבל המבוקש יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60 ימים;
:: (3) החליט המפקיד להעמיד את החומר המוגבל לעיון, תבוצע ההחלטה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין אך לא יאוחר מ-15 ימים, אלא אם כן קבע המפקיד כי יש לבצע את ההחלטה במועד מאוחר יותר, מטעמים מיוחדים.
: (ג) חומר שהועמד לעיונו של מבקש לפי תקנת משנה (א) יהיה חשוף לעיון הקהל; על אף האמור בתקנת משנה זו, הועמד חומר לעיונו של מבקש לפי תקנת משנה (ד), לא יהיה בכך בלבד כדי לחייב העמדתו לעיון הקהל.
: (ד) המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לבצע חשיפה ולהעמיד לעיון מבקש חומר ארכיוני ומסמכים אישיים על אודות עצמו, אשר חשיפתם לציבור מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות]]; כמו כן, המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לבצע חשיפה ולהעמיד לעיון מבקש חומר ארכיוני ומסמכים אישיים של בן משפחתו שנפטר, אשר יש בחשיפתם לציבור פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר, ובלבד שהחומר לא ייחשף לעיון המבקש לשם פרסומו ברבים; בפסקה זו, &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, צאצא, הורה או אח.
: (ה) לעניין החלטה בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) במסגרת בחינה של בקשת מבקש לעיין בחומר מוגבל, כאמור בתקנת משנה (א), ישקול המפקיד, בין השאר, את השיקולים האלה:
::: (א) העניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר שחשיפתו התבקשה או עניינו האישי של המבקש בחומר זה;
::: (ב) משך הזמן שחלף ממועד יצירת החומר, והיחס בין פרק זמן זה לבין תקופת ההגבלה הקבועה לגבי החומר;
::: (ג) היקפו של החומר, מתוך החומר המוגבל שחשיפתו התבקשה, שקיימת מניעה להעמידו לעיון כיוון שהוא מהווה חומר מוגבל מן הסוגים המנויים [[בתקנה 8(ב) או (ג)]];
:: (2) המפקיד רשאי לדחות בקשת מבקש, ככל שהטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה;
:: (3) החליט המפקיד שלא לחשוף חומר מוגבל שהתבקשה חשיפתו על ידי מבקש, כאמור בתקנת משנה (א), אך ניתן לחשוף את החומר המוגבל, בלא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתו של המפקיד, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת החומר המוגבל והשימוש בו, ימסור המפקיד את החומר המוגבל בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי העניין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, יציין זאת המפקיד, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים [[בתקנה 8(ב)(1)]].

@ 10. הטלת מגבלה על חומר שהועמד לעיון
: המפקיד, בהסכמת הגנז רשאי, מנימוקים שיירשמו, לחזור ולהגביל את עיון הקהל בחומר שנחשף לפני תום התקופה הנקובה [[בטור ב' לתוספת הראשונה]], וזאת עד לתום התקופה הנקובה [[בתוספת הראשונה]], בהתקיים אחד מאלה:
: (1) החשיפה הראשונה של החומר לעיון הקהל נעשתה על אף שהיה מקום שלא לחשוף את החומר בהתאם [[לתקנה 8(ב)]];
: (2) בשל שינוי נסיבות, המשך העמדת החומר לעיון הקהל עלול ליצור פגיעה כאמור [[בתקנה 8(ב)]].

@ 11. ביטול
: תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ&quot;ז-1966 - בטלות.

@ 12. תחילה
: תחילתה של [[תקנה 8(ה)]] שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן - יום הפרסום).

@ 13. תחולה
: תקנות אלה יחולו גם על חומר ארכיוני שהופקד בגנזך לפני יום הפרסום, בשינוי [[התוספת הראשונה]] כמפורט להלן:
: (1) [[$ תוספת 1|בפרט 1]] -
:: (א) לעניין חומר של מוסד ממוסדות המדינה, למעט רשות מקומית, בטור ב', יראו כאילו במקום &quot;15&quot; -
::: (1) בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) - נאמר &quot;27&quot;;
::: (2) בשנת 2011 - נאמר &quot;24&quot;;
::: (3) בשנת 2012 - נאמר &quot;21&quot;;
::: (4) בשנת 2013 - נאמר &quot;18&quot;;
:: (ב) לעניין חומר של רשות מקומית, בטור ב', בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום &quot;15&quot; נאמר &quot;17&quot;;
: (2) [[$ תוספת 1|בפרט 2]], בטור ב', בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום &quot;20&quot; נאמר &quot;22&quot;;
: (3) [[$ תוספת 1|בפרט 3]], בטור ב', בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום &quot;25&quot; נאמר &quot;27&quot;;
: (4) [[$ תוספת 1|בפרט 4(א)]], בטור ב', יראו כאילו במקום &quot;30&quot; -
:: (א) בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) - נאמר &quot;37&quot;;
:: (ב) בשנת 2011 - נאמר &quot;34&quot;.

@ 14. סייג לתחולה
: הוראות תקנות אלה לא יחולו על -
: (1) חומר שזכות העיון בו הוגבלה לפי חיקוק או לפי הסכם שנערך עם מפקיד שאינו מוסד ממוסדות המדינה;
: (2) חומר שהגנז ציין כסודי או כחשאי לפי [[סעיף 10(ג)(2) לחוק]], ולמשך התקופה שבה צוין כאמור; פסקה זו תחול גם על חומר שכבר נחשף והועמד לעיון הקהל, אם ועדת השרים אישרה לגנז לציינו כסודי או כחשאי; אין בפסקה זו כדי למנוע עיון בחומר כאמור על ידי נציג, בכפוף להחלטתה של ועדת השרים לפי [[סעיף 10(ג) לחוק]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 8(א) עד (ד)]], [[9(א)]] [[ו-10]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: {|
! !! טור א' - חומר ארכיוני שזכות העיון בו מוגבלת !! טור ב' - מספר השנים ממועד היווצרות החומר הארכיוני, וככל שמדובר במסמך - ממועד היווצרות המסמך האחרון בתיק
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || חומר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית, שאינו מנוי בפרטים אחרים; || 15
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות הכנסת, ופרוטוקולים של ישיבות ועדות הכנסת שיושב ראש הוועדה, באישור אותה ועדה, החליט לאסור את העיון בהם בהתאם לסמכותו על פי תקנון הכנסת, שאינם מנויים בפרטים אחרים; || 20
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. ||
: (א) חומר בענייני חוץ של משרד החוץ, משרד ראש הממשלה וכל משרד ממשלתי אחר או רשות מקומית, שאינו מנוי בפרטים אחרים;
: (ב) חומר של לשכת ראש הממשלה, שאינו מנוי בפרטים אחרים;
| 25
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. ||
: (א) סטנוגרמות של ישיבות הממשלה ושל ועדות השרים, על נספחיהן, שאינם מנויים [[בפרט 5 להלן]];
: (ב) פרוטוקולים של ישיבות מליאת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת שאינן פומביות;
: (ג) פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות משנה של ועדות הכנסת בענייני חוץ, ביטחון וביטחון הפנים, שאינם מנויים בפרטים אחרים;
: (ד) חומר של משרד הביטחון של יחידות הסמך שלו, או של צבא הגנה לישראל (להלן - צה&quot;ל), שאיננו מנוי [[בפרט 5]] [[או 6]];
: (ה) חומר בענייני ביטחון הפנים, לרבות חומר ארכיוני כאמור של המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, ושירות בתי הסוהר;
: (ו) חומר של כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה לפי דין, לגבי מידע שנאסף או נוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני;
: (ז) חומר של לשכת הקשר - נתיב;
| 30
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. ||
: (א) החלטות, פרוטוקולים וסטנוגרמות של ישיבות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי המכונה &quot;הקבינט המדיני–ביטחוני&quot;, או בכינוייה הקודמים, ושל ישיבות הממשלה או ועדות שרים בנושאים שחל עליהם [[סעיף 35 לחוק-יסוד: הממשלה]];
: (ב) חומר בענייני ביטחון של משרד הביטחון, צה&quot;ל, וכל שלוחה אחרת של מערכת הביטחון, של משרד ראש הממשלה, של משרד החוץ ושל כל משרד ממשלתי אחר או רשות מקומית, שאינם מנויים [[בפרט 6]];
: (ג) חומר של יחידות הביטחון במוסדות המדינה בעניינים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי או מטעמו, או על ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון או מטעמו;
: (ד) חומר של המרכז למחקר מדיני, החטיבה לתכנון מדיני והחטיבה לפירוק הנשק במשרד החוץ;
: (ה) פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, למעט פרוטוקולים בעניין פעילותן של יחידות כאמור [[בפרט 6]];
| 30
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || חומר של יחידות סמך ביטחוניות של משרד ראש הממשלה, של יחידות ויחידות סמך ביטחוניות של משרד הביטחון ושל יחידות צה&quot;ל, שנקבעו [[בתוספת השנייה]] או לפיה, וחומר ארכיוני בעניין פעילותן של יחידות אלה המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים; || 90
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || חומר של אגף המודיעין בצה&quot;ל שהוא חומר מודיעיני גולמי ממקורות מסווגים בסיווג &quot;סודי&quot; ומעלה [למעט פרסומי מודיעין] וחומר על אודות פעילות איסוף מודיעיני של אגף המודיעין בצה&quot;ל, לרבות פעילות מבצעית או טכנולוגית, לעניין זה, המסווגת בסיווג &quot;סודי&quot; ומעלה וכן חומר ארכיוני מסוג זה המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים; || 90
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || חומר בענייני פרט של אדם ומסמכים אישיים, אף אם הם כלולים בחומר המפורט לעיל; || 70
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || חומר של הועדה לאנרגיה אטומית לרבות מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריותה, וכן חומר ארכיוני בעניינה שמצוי בידי מוסדות מדינה אחרים. || 90
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(ה)]]))) ====

@ 1. : שירות הביטחון הכללי;
@ 2. : המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
@ 3. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((נמחק);))
@ 4. : המכון למחקר ביולוגי;
@ 5. (תיקון: תשע&quot;ט) : יחידות של צה&quot;ל ויחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון שקבע שר הביטחון בצו, באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן - הוועדה), כי כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה יש הכרח לקבוע לגביהן תקופת הגבלה מעיון בת 90 שנה; הוועדה רשאית לקבוע כי צו לעניין זה, שאושר על ידה לא יפורסם ברשומות, כולו או חלקו; קבעה הוועדה כאמור, יופקד הצו אצל הגנז.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (11 ביולי 2010)
&lt;חתימה&gt; בנימין נתניהו ראש הממשלה</text>
      <sha1>jcuzf8iexuidevnyqnynsfuh7yjeqbr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבינו חננאל על הש&quot;ס/עבודה זרה/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>384752</id>
    <revision>
      <id>1419049</id>
      <parentid>1052695</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:11:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104375" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת עבודה זרה|רבינו חננאל|א}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[עבודה זרה ב ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;

דרש רבי שמלאי לעתיד לבא מביא הקב&quot;ה ספר תורה ומניחה ואומר כל מי שעוסק בתורה יבא ויטול שכרו מתקבצין ובאין כל האומות בערבוביא דכתיב כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאומים ואומר להם מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנא' וזאת התורה ונכנסת החשובה מכל האומות והיא מלכות רומי שנאמר ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה. וא&quot;ר יוחנן זו מלכות רומי שטבעה יוצא בכל העולם:

ומאן דחשיב עאיל ברישא כדרב חסדא דאמר מלך וצבור מלך נכנס תחלה שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו אמר הקב&quot;ה יש בכם מגיד זאת מיד יצאו בפחי נפש (אומרים לפניו רבש&quot;ע) [וכו'] נכנסת אחריה מלכות פרס דהיא חשובה בתרה שנאמר וארו חיוא אחרי וגו' ותני רב יוסף אלו פרסיים וכו' ויוצאין גם הם בפחי נפש אומרים לפניו רבש&quot;ע כלום קבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב ויאמר ה' מסיני בא וגו' מלמד שהחזירה הקב&quot;ה לתורה על כל האומות ולא קיבלוה אומרים לפניו רבש&quot;ע [כלום] כפית עלינו הר כגיגית כישראל ואמרת אם אינכם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם שנא' ויתיצבו בתחתית ההר ולא קיבלנוה אומר להם ראשונות ישמיעונו.

שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם אותם ומנלן דלא קיימום דכתיב עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים וגו' ותני רב יוסף ראה שלא קיימו שבע מצות:

&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
===[[עבודה זרה ג א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;

תניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפי' עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא כישראל שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא אדם וכו' עד יבאו מכם ויעידו בישראל שקיימו את התורה יבא נמרוד ויעיד על אברהם שלא נחשד על עבודת כוכבים.

לבן יעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל. אשת פוטיפר תעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה.

דריוש יעיד בדניאל שלא נחשד על התפלה. נבוכדנצר יעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם. אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי יעידו בישראל שקיימו את התורה שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים.

אומרים רבש&quot;ע תנה לנו את התורה עכשיו ונקיימנה אומר להם שוטים מי שטרח בערב שבת וכו':

&lt;קטע סוף=ג א/&gt;
===[[עבודה זרה ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;

א&quot;ר יהודה אמר רב י&quot;ב שעות הוי היום. שלש ראשונות הקב&quot;ה מתעסק בתורה. שניות יושב ודן כל העולם כיון שרואה שנתחייב כל העולם כלייה עומד מכסא דין ויושב (בכסא) [על כסא] רחמים.

שלישית יושב וזן כל העולם מקרני ראמים ועד ביצי כנים. (נמחק כמו חצי שורה) ואסיקנא מיום שחרב בהמ&quot;ק אין שמחה לפני כסא הכבוד שנא' ויקרא ה' אלהים צבאות וגו' וכתיב החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו' אלא רביעיות מאי עביד מלמד תינוקות של בית רבן שנאמר את מי יורה דעה למי יורה דעה לגמולי מחלב וכו'.

איבעית אימא שומע שירה מן החיות שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי:

א&quot;ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר הקוטפים מלוח עלי שיח שורש רתמים לחמם פי' הקוטפים ד&quot;ת שניתנו בלוחות ומתעסקין עלי שיחות שורש רתמים לחמם:

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[עבודה זרה ד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;

אמר ריש לקיש אין גיהנם לעולם הבא אלא הקב&quot;ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדירה ורשעים נדונין בה שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וגו' לא שורש בעולם הזה ולא ענף לעולם הבא וצדיקים מתרפאין בה דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק:

ותעשה אדם כדגי הים. מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חברו אף בני אדם הגדול בולע את הקטן והיינו דתנן ר' חנניה סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את [רעהו] חיים בלעו:

הא דכתיב שדי לא מצאנוהו שגיא כח בעת הדין ימינך ה' נאדרי בכח בשעת מלחמה בעובדי כוכבים. הא דכתיב חמה אין לי בישראל והא דכתיב אל קנא ונוקם ה' נוקם ה' ובעל חמה בעובדי כוכבים:

והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש בגנוני שלהם פי' בפינקס שמפרשין בו מעשיהן אם יש להם בו זכות אניחם ואם לאו אשמידם:

ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אני אמרתי איסרם בעוה&quot;ז כדי שיתחזקו זרועותיהן לעתיד לבא ואלי יחשבו רע כלומר מתרעמין עלי ביסורין:

כתיב חלילה לך מעשות (זאת) כדבר הזה להמית צדיק עם רשע בצדיק גמור והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור.

והדכתיב וממקדשי תחלו ותני רב יוסף ממקודשי אלו בני אדם שקיימו התורה כולה אפ&quot;ה כיון שהיה להם למחות ולא מיחו הוו להו כצדיקים שאינם גמורים:

ת&quot;ר ואל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע ורגע הוא חלק מה' ריבוא וששת אלפים ותתפ&quot;ח בשעה וזהו רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה אלא בלעם שנאמר בו ויודע דעת עליון.

&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
===[[עבודה זרה ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;

ומתמהינן השתא דעת בהמתו לא ידע וכו' תנא אותו היום שנתכוין בלעם לקלל את ישראל לא זעם הקב&quot;ה שנאמר מה אקב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה':

זעם הוא רגע שנא' כי רגע באפו וכתיב חבי כמעט רגע ואימת זועם בתלת שעי קמייתא כד חוורא כרבלתיה דתרנגולא ולא פיישי בה שורייקי סומקי וקאי בחדא כרעא וכו':

אמר רב יוסף לא ליצלי איניש בריש שתא צלותא דמוסף בתלת שעי קמייתא וכו':

ירושלמי א&quot;ר יוסי בר בון רב סבר בראש השנה נברא העולם. דתני בתקיעתא דבי רבי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו':

א&quot;ר יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה מעידות להן לעולם הבא שנאמר יתנו עדיהן ויצדקו וגו'.

א&quot;ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה כי לא היו הם אלא צדיקים כדכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם:

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי לא ישראל היו ראוין למעשה העגל ולא דוד היה ראוי למעשה דבת שבע שנאמר ולבי חלל בקרבי.

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[עבודה זרה ה א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;

ומפני מה עשו שאם חטא צבור אומר הנה בימי משה חטא צבור ואם הוא יחיד אומר הנה יחיד חטא וחזר בתשובה והיינו דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על גבר שהקים עולה של תשובה:

העושה מצוה מקדימתו לעולם הבא שנאמר והלך לפניך צדקך וכל העובר עברה מלפפתו בעולם הבא שנאמר ילפתו ארחות דרכם וגו':

אמר ריש לקיש בואו ונחזיק טובה לאבותינו שחטאו ונקנסה מיתה בעולם שאילולי כן לא באנו אנו לעולם שנאמר אני אמרתי אלהים אתם אבל חבלתם עצמכם אכן כאדם תמותון וגו'. ומקשינן וכי אילו לא היו חוטאין לא הוו מולדי והכתיב ואתם פרו ורבו ופרקינן שלא היו מוזהרין בפו&quot;ר [אלא] עד יום מתן תורה בלבד.

איני והכתיב למען ייטב להם ולבניהם לעולם. ועוד כתיב זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב&quot;ה כל דור ודור כיון שהגיע בדורו של ר' עקיבא שמח בתורתו ונעצב במיתתו. ועוד אמר ר' אמי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר ונשמות אני עשיתי. ופרקי' לא תימא לא באנו לעולם אלא אימא כמי שלא באנו לעולם. למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב פרשת יבמין ופרשת נחלות איש כי ימות. על תנאי פי' אם יחטאו ימותו. וכי כתיב קרא על תנאי אין דכתיב ויהי ערב ויהי בקר מלמד שהתנה הקב&quot;ה עם מעשה בראשית וכו' ומותבינן מי יתן והיה לבבם זה להם לבטל מלאך המות אי אפשר שכבר נגזרה מיתה הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם שנא' למען ייטב להם ולבניהם. ופרקי' ריש לקיש דאמר כר' יוסי דתני לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנא' אני אמרתי אלהים אתם וגו' והכתיב למען ייטב להם ולבניהם ופרקי' הא להיטיב להם אבל מיתה ימותו אמר לך ר' יוסי טובה שהבטיחם היא הטובה שלא ימותו שאין לך טובה גדולה מזו:

ואקשי' לתנא קמא דר' יוסי והכתיב אכן כאדם תמותון מכלל שאילו לא חטאו לא היו מתים.

ופריק מאי מיתה זו דאמר קרא עניות שאילו לא חטאו היו עשירים כיון שחטאו נתקללו בעניות שהיא כמיתה דאמר מר ד' חשובין כמת עני שנאמר כי מתו כל האנשים ומאן נינהו דתן ואבירם והרי לא מתו אלא שירדו מנכסיהן וקרי להו מתים. מצורע שנאמר אל נא תהי כמת מכלל שהמצורע חשוב מת.

סומא דכתיב במחשכים הושיבני כמתי עולם. מי שאין לו בנים דכתיב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי.

ת&quot;ר אם בחקתי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים שנאמר לו עמי שומע לי וגו' כמעט אויביהם אכניע וגו'. וכתיב לו הקשבת למצותי וגו' ויהי כחול זרעך וגו':

&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
===[[עבודה זרה ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;

היה לכם לומר לפני הקב&quot;ה כיון שאמר מי יתן תאמרו אתה רבון כל העולם תן לנו לב ליראה את שמך ואף רבינו משה לא רמז להם זה הדבר אלא לאחר מ' שנה שנאמר ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר וגו' ולא נתן ה' לכם לב לדעת וגו':

א&quot;ר יוחנן ש&quot;מ לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין:

פיס' שלשה ימים לפני אידיהן אסור לשאת ולתת עמהן כו' ומקשי' ומי בעינן לאיתרחוקי מינייהו כולי האי משום דחיישינן דלמא האי דזבני לעבודת כוכבים שלהן זבני והתנן בשחיטת חולין פרק אותו ואת בנו.

בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו וכו' הנה יום אחד דיי לנו להכנת המועד. ופרקי' גבי יום טוב שלנו דלאכילת שלמים לעצמו הוא דקא זבין סגי ליה בחד יומא הכא דלהקרבה לעבודת כוכבים בעי ליה מכין מקמיה תלתא יומין. אי הכי טפי בעי דהא תנן שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום וכו' וקיימא לן דמזכירין להו לישראל כדי שיזמינו קרבנותיהן למועד. ופרקי' אנו דבעינן בהמה מנוקה מכל מום להקרבה ואפילו מדוקין שבעין בעינן ל' יום להכנה אינהו דלא חיישי משום מום אלא למחוסר אבר סגי שלשה ימים [שלשה ימים] דתנן הן ואידיהן.

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[עבודה זרה ו א|דף ו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;

כלומר מכלל ג' ימים הללו יום אידיהם. (אלא) או דלמא הן בלא אידיהן. ת&quot;ש ר' ישמעאל אומר ג' לפניהם וג' לאחריהם אסור. ואי ס&quot;ד יום אידיהן עצמו מכלל הג' הוא. ר' ישמעאל חשיב ליה בכלל השלשה שלפני אידיהן. ועוד הדר חשיב ליה מכלל הג' שלאחר אידיהן תרתי זימני חשיב ליה. ופרקי' איידי דתנא ג' לפניהם תנא נמי ג' לאחריהן. ואע&quot;פ שאינם ג' ימים לאחריהן אלא שני ימים בלבד. איני והאמר משמיה דשמואל יום א' לדברי ר' ישמעאל דאית ליה שלשה ימים לפניהן וג' לאחריהן לעולם אסור לישא וליתן עמהן. ואם תאמר ר' ישמעאל הן ואידיהן ג' סבירא ליה והא איכא רביעי וחמישי שמותר. פי' יום ראשון של שבוע לעולם יום אידן הוא וכשתחשוב לו ג' ימים הן ואידיהן אתה מתחיל מיום ששי ו' ז' ויום ראשון הרי ג' ואחריהן ב' וג' כי יום אידם חשוב מכלל הג' נשאר לו רביעי וחמישי שמותר לו לשאת ולתת עמהן. ולמה אמר לעולם אסור.

ופרקינן אליבא דר' ישמעאל ודאי הן בלא אידיהן. ולרבנן מאי. ופשיט רבינא מהא דתנן אלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדס וסטרנליא.

ואמר רב חנן בר אבא קלנדס (ג') [ח'] ימים אחר התקופה. וסטרנליא ח' ימים קודם התקופה פי' ואלו ח' ימים כולם אידם הוא.

ואי ס&quot;ד הן ואידיהן ג' בשלמא היכא דיום אידם יום אחד הוא משכחת לה שני ימים לפני אידם. ואידם הרי שלשה. אלא קלנדס שאידם ח' ימים וב' ימים לפניהם. י' ימים אסור לשאת ולתת עמהם. אמאי קא פסק ותני ג' אלא ודאי ג' ימים דתנן הן בלא אידיהן. ודחי' לא לעולם הן ואידיהן. ותנא דידן קלנדס כוליה חד יומא חשיב ליה. ואתא רב אשי ופשטה דג' ימים הן בלא אידיהן ואפי' לרבנן.

איבעיא להו איסורא דלמיהב ומישקל בהדיה משום דלא תרויח ליה ואע&quot;ג דאית ליה בהמה לדידיה כיון דמוספת ליה ומרוחת ליה אסור.

&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
===[[עבודה זרה ו ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;

או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול ואוקימנא כגון שהנהר מפסיק ביניהם ואינו יכול לכפותו וליטול ממנו בעל כרחו הוא דעובר. ודייקי' מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש&quot;מ כי הנהר מפסיק ביניהן ש&quot;מ:

איבעיא להו נשא ונתן מהו. ר' יוחנן אמר אסור ור&quot;ל אמר מותר ותניא כר&quot;ל.

ותניא כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן לא אמרו אלא בדבר המתקיים כגון בהמה וכיוצא בה. אבל דבר שאין מתקיים מותר. ואפי' דבר המתקיים אם נשא ונתן מותר:

תני רב זביד בדבי ר' אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להן. אבל אין לוקחין מהן. וקיימא לן כריש לקיש דתניא כוותיה:

ההוא מינא דשדר דינרא קסרינאה לר' יהודה נשיאה ביום אידו אמר היכי איעביד אשקליה [אזיל ומודה לא אשקליה] הויא ליה איבה יאמר גרוע אני אצלו לפיכך החזיר מנחתי. אמר לו ריש לקיש נטלהו וזורקהו לפניו כלאחר יד בבור כדי שילך ויאמר (לו) לא נהנה כלום נפל לו בבור:

פיס' מלהשאילן ומלשאול מהם. ואוקמה אביי לשאול שרי אלא גזירה גזרו לשאול אטו להשאיל. אתי למימר לישראל כשם שהשאלתיך אני כך תשאילני אתה. רבא אמר משום דמודה ואומר העבודת כוכבים סייעני וזכיתי להיות לי רכוש להשאיל לישראל כדי שיהא צריך ליהנות ממני. וכן דרך כל היכא דתני משום דמודה זה פירושו. וכן אוקים רבא למתני' דקתני אסור להלוותן וללוות מהן משום דמודה לעבודת כוכבים שלו. וכן לפורען ולהיפרע מהן. אמר רבא משום דמודה. וסוגיין כרבא. ואמר וצריכי.

דאי תנא לשאת ולתת עמהן אסור הייתי אומר משום דקני ליה לגמרי אבל לשאול מהן דממעט להו הוה אמינא שפיר דמי.

ואי תנא לשאול כיון דחשיב ליה מילתא אזיל מודה לעבודת כוכבים דיליה אבל ללוות מהן דצערא הוא ליה דאמר תוב לא הדרי לי זוזי הוה אמינא שפיר דמי ואי תנא לשאול כיון דחשיב ליה מילתא אזיל ומודה ללוות מהן משום דאמר זוזאי שקילנא מיניה בעל כורחיה אזיל מודה דזכה להלוות לישראל אבל להיפרע מהן דתוב לא הדרי ליה זוזי הוה אמינא צערא ודאי אית ליה ושרי צריכא:

פיסקא ר' יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר. אמרו לו אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר [זמן]. וכי לית ליה לר' יהודה האי סברא דאמרו ליה רבנן. והתניא ר' יהודה אומר אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה כו' עד ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד שאע&quot;פ שמצירה היא עכשיו שמחה לאחר זמן. ופריק רב נחמן בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מיצר עכשיו ושמח לאחר זמן. רבינא אמר עובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר.

מתני' דלא כר' יהושע בן קרחה. (ועוד אמר הל' כר' יהודה) דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהן. מלוה על פה נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם. אמר רב הונא הלכה כרבי יהושע בן קרחה ועוד אמר הל' כרבי יהודה דסבר כל המשנה ידו על התחתונה דתנן [הנותן צמר כו'] ר' יהודה אומר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו ההוצאה כו' ואע&quot;ג דתנן סתמא בבבא מציעא כל המשנה ידו על התחתונה.

&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
===[[עבודה זרה ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;

סבר דלמא אין סדר למשנה ותנא כל המשנה תנא ברישא וחזר ושנאה במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה כמו שמפורש בבבא קמא בהגוזל וקיימא לן סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם לפיכך הוצרך לומר בפירוש הל' כר' יהודה.

ורב יוסף אמר לא צריך. כי אמרינן אין סדר למשנה בתרי מסכתי אבל בחדא מסכתא על הסדר היא שנויה. המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר ותלתא בבי חדא מסכתא היא וכבר פירשנוה בהגוזל בעיקר מקומו:

ת&quot;ר לא יאמר אדם לחבירו בשבת הנראה שתעמוד עמי לערב. ר' יהושע בן קרחה אומר [אומר] הנראה שתעמוד עמי לערב. אמר רבה בר בר חנה א&quot;ר יהושע בן לוי הלכה כר' יהושע בן קרחה:

ת&quot;ר הנשאל לחכם וטימא לו לא ישאל לחכם אחר ויטהר לו וכן שאל לחכם ואסר לו לא ישאל לחכם אחר ויתיר.

היו שנים אחד אוסר ואחד מתיר. אחד מטהר ואחד מטמא. אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ואם היו שניהם שוין. הלך אחר המחמיר. ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל. אמר רב יוסף הלכה כר' יהושע בן קרחה. ת&quot;ר כל הפושעים שחזרו אין מקבלים אותם עולמית.

דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר חזרו במטמוניות פי' בסתר אין מקבלין אותם. חזרו בפרהסיא מקבלין אותם. איכא דאמרי ר' יהודה אומר עשו עבירות בסתר כלומר פשיעתם בסתר היתה מקבלין אותם בפרהסיא אין מקבלין אותם.

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[עבודה זרה ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;

ר' שמעון ור' יהושע בן קרחה אומרים בין במטמוניות בין בפרהסיא מקבלין אותם שנאמר שובו בנים שובבים. א&quot;ר יצחק איש כפר (עטוש) [עכו] א&quot;ר יוחנן הלכה כאותו הזוג:

(פיסקא) [מתני'] ר' ישמעאל אומר ג' לפניהם וג' לאחריהם אסורין.

אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור זה כבר פירשנוהו למעלה:

ירושל' אמרו חברייא טעמא דרבי ישמעאל משום בריה דמועדא. א&quot;ר יודן קריא מסייע לחבריא דכתיב וביום עשרים וארבעה לחדש נאספו בני ישראל בצום ובכי ואדמה עליהם ולמה לא עשו בעשרים ושלשה משום בריה דמועדא כלומר יום אסרו חג מן המועד הוא חשוב. לפיכך לא קבעו בו צום. ואם תאמר יום כ&quot;ג שבת היתה לית את יכיל דאת מחשב ומשכח צומא רבא בחד בשבתא וכו':

וחכ&quot;א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר. ומקשי' חכמים היינו תנא קמא דפתח לפני אידיהן של עובדי כוכבים אסור לשאת ולתת עמהן ופסקינן איכא ביניהו אידיהן. תנא קמא סבר הן בלא אידיהן. וחכמים סברי הן ואידיהן. מדתני לאחר אידיהן מותר מיד. איבעי תימא נשא ונתן איכא בינייהו כו' איבעי תימא חכמים כנחום המדי דתני לפני אידיהן אינו אסור אלא יום אחד בלבד דהא סתמא תני לפני אידיהן אסור. ואסיק' מאן חכמים נחום המדי.

תניא נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר זקן במלחמה. אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר. כלומר לא נאמר דבר זה מפי אחד מן החכמים כלל ואלא הא איכא בן בתירא וכו' ואסיקנא לרבנן נשתקע ולא נאמר.

תניא אידך נחום המדי אומר [השבת] מתעשר (החרדל) זרע וירק. אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר הא אפי' ר' אליעזר דתני השבת מתעשר זרע וירק וזירין לא אמר אלא בדגינוניתא. וכל הני מתניתא דנחום המדי דחאום בר מהא דתליא באשלי רברבי.

דתניא נחום [המדי] אומר שואל אדם צרכיו בשומע תפלה ותניא ישאל אדם צרכיו ואח&quot;כ יתפלל שנא' תפלה לעני כי יעטוף ולאחר כך ולפני ה' ישפוך שיחו.

ור' יהושע אומר יתפלל ואחר כך ישאל צרכיו שנא' אשפוך לפניו שיחי. ואח&quot;כ צרתי לפניו אגיד. ותרויהו סבירא להו דאין שיחה אלא תפלה. ושקלינן וטרינן ואסקי' מכדי קראי לא דייקי לא כר&quot;א ולא כר' יהושע במאי פליגי. ואמרי' בדר' שמלאי פליגי דדרש לעולם יסדר אדם שבחו של הקב&quot;ה ואח&quot;כ יתפלל. מנא לן ממשה דכתיב ה' אלקים אתה החלות להראות את עבדך.

וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה ר' יהושע סבר ילפינן ממשה.

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[עבודה זרה ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;

ור' אליעזר סבר לא ילפינן ממשה. דמשה רב גובריה. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה.

ואסיקנא הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. ואם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה שרי.

וכן אם יש לו חולה בתוך ביתו מזכירו בברכת החולים. ואם צריך לפרנסה מזכיר בברכת השנים. ואם בא לומר אחר תפלתו כסדר וידוי יום הכפורים אומר:

מתני' אלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדס: גמ' אמר רב [חנן] בר רבא קלנדס ח' ימים אחר תקופת טבת.

סטרנליא ח' ימים קודם תקופת טבת. וסימניך אחור וקדם צרתני. פי' צרתני מלשון מאור. כדכתיב (ישעיה צר ואור חשך בעריפיה:

ת&quot;ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך. שעדיין לא ראה יום קצר כולי האי. ואליבא דמאן דאמר בתשרי נברא העולם. אמר אוי לי בשביל שסרחתי עולם מחשיך והולך. וזו היא [מיתה] שנקנסה עלי [מן השמים] התחיל להתענות נתענה ח' ימים. בסוף ח' ימים נפלה תקופת טבת. התחיל היום להאריך עשה ח' ימים ימי שמחה אחר התקופה כנגד ח' ימים תענית שעשה לפני התקופה.

לשנה אחרת ראה שדרך העולם הוא להיות זמן ידוע ימים ארוכים וזמן ידוע ימים קצרים. ועשה ח' ימים [תענית] וח' ימים ימי שמחה הוא קבען לשמים והם קבעום לעבודת כוכבים עכשיו (נמחקו בכ&quot;י כמו ב' תיבות) אומר בתקופת טבת (נמחק כמו תיבה אחת) וכיון שנולד חזר השמש ונתארך היום:

פי' קלנדס. בלשון יון טוב יום כלומר קלון דיאס.

ת&quot;ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה החמה אמר [אוי לי] בשביל שסרחתי עולם מחשיך וחוזר לתוהו ובהו. וכיון שעלה עמוד השחר אמר מנהג העולם כך. עמד והקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו. כלומר דרך ארץ נולד קטן ומפריס וכשמתגדל צומחין קרניו. זה יצא מן הארץ גדול וצמח מראשו ויצאו קרנותיו קודם לרגליו. ורב אמר קרן אחד היה לו במצחו.

ר' יהושע בן לוי אמר קלנדס לכל אסורה. ר' יוחנן אומר אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד. תניא כותיה דרבי יוחנן אף על פי שאמרו רומי שעשתה קלנדס וכל עיירות המשתעבדות לה.

קלנדס אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד.

וסטרנליא. פי' בירושלמי שנאה טמונה.

אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא כר' יוחנן דאמר משתעבדות לה לא דתנן יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש.

בשלמא אותו היום איצטריך למעוטי לפניו ולאחריו אלא אותו האיש למאי איצטריך. לאו למעוטי משעבדיו ש&quot;מ. תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר [ישראל] שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן.

כיצד עובד כוכבים שעשה משתה בנישואין לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע&quot;פ שאוכלין ושותין משלהן. מעלה הכתוב עליהם כאילו אכלו זבחי מתים שנ' וקרא לך ואכלת מזבחו. ודאיק קרא משעת קריאה נתחייב:

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[עבודה זרה ח ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;

בהילולא דעובד כוכבים כל ל' יום בין אדכר ליה הילולא בין לא אדכר ליה הילולא אסור. לאחר ל' אמר מחמת הילולא אסור לא אדכר הילולא שרי. וכי מדכר הילולא עד אימת אסור אמר [רב פפא] משמיה דרב' עד י&quot;ב ירחי שתא ומקשי' ובתר י&quot;ב ירחי שתא שרי והא דרב יצחק בריה דרב משרשיא דזמניה ההוא עובד כוכבים בתר י&quot;ב ירחי שתא ושמעיה דאודי ולא אכל פי' אמר עבודת כוכבים דידיה סייעיה למיתא האי בביתי.

ופרקי' שאני ר' יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוה אבל כולי עלמא בתר י&quot;ב ירחי שתא שרי. ובהילולא מעיקרא כמה.

אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתי אסור. וקראטיס פי' בלשון יון תפיסה ואסיק' שתי תפיסות הוו אחת בימי קליפטרא מלכתא ואחת בימי יונים.

דתלתין ותרתין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו רומאי לישראל בהדייהו ואתנו בהדייהו. אי מינן מלכי מינייכו איפרכי אי מינייכו מלכי מינן איפרכי וכו' כ&quot;ו [שנין] קמו בהימנותיהו בהדי ישראל מיכן ואילך אישתעבידו בהו ומנא לן דכ&quot;ו [שנין] קמו בהימנותיהו דא&quot;ר ישמעאל משם ר' יוסי אביו ק&quot;פ שנה עד שלא נחרב הבית פשטה מלכות [הרשעה של רומי] על ישראל כלומר ק&quot;פ שנה בימי הבית נשתעבדו בהן.

פ' שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על כלי זכוכית וגם על ארץ העמים:

מ' שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות לומר שלא דנו דיני נפשות. דכיון דחזו דזילא להו שפיכות דמים ונפישי להו רצחנין. אמרי ניקום נגלי מן המקום דכתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם.

אבל דיני קנסות דנו דאמר רב יהודה אמר רב זכור אותו [האיש] לטוב ור' יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא שסמך ה' זקנים ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ור' אויא מוסיף אף ר' נחמיה.

בטלו דיני קנסות משום שגזרה מלכות [הרשעה] גזירה כל הסומך יהרג והנסמך יהרג. ועיר שסומכין בה תיחרב. ותחום שסומכין בו יעקר.

וכיון שהכירו בהן אויבים הן ברחו ור' יהודה בן בבא נעצו בו ש' לונכיות של ברזל ועשו כל גופו ככברה.

&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
===[[עבודה זרה ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;

ומקשי' וכי כך אמר ר' יוסי כי מלכות הרשעה ק&quot;פ שנה בפני הבית פשטה על ישראל בלבד והתניא ר' יוסי [ברבי] אומר מלכות פרס בפני הבית ל&quot;ד שנה מלכות יון בפני הבית ק&quot;פ שנה מלכות בית חשמונאי ק&quot;ג שנה מלכות הורדוס ק&quot;ג מיכן ואילך צא וחשוב לחרבן.

הנה ממלכות בית חשמונאי מלכות רומי היא אלמא מאתן ושית הוו. ופרקי' ר' יוסי כ&quot;ו דקמו להו בהימנותיהו לא חשיב להו דלא חשיב אלא שנין דאישתעבידו להו והני כ&quot;ו לא אישתעבידו להו.

אמר רב פפא אי טעי תנא ולא ידע כמה פרטי. והוא התנא דתני להא מתניתא דר' יוסי ואמר מלכות פרס בפני הבית ל&quot;ד שנה מלכות יון בפני הבית ק&quot;פ שנה מלכות בית חשמונאים ק&quot;ג מלכות הורדוס ק&quot;ג שנה לדברי ר' יוסי אתה מוצא בעת שחרב הבית היה למלכות יון שפ&quot;ו שנים אלא שאין אנו עכשיו מחשבין להן כן לפי ששש שנים מלכו בעילם ואח&quot;כ פשטה מלכותם בכל העולם כדבעינן למימר לקמן הלכך הנך שית שנין דלא פשטה מלכותם בכל העולם לא חשבינן להו וכי בצרת להו משני מלכותם הוו להו בעת שחרב הבית ש&quot;פ שנים שכל ימי הבית ת&quot;כ הוו דל מינייהו ל&quot;ד לפרס ושית שמלכו יון בעילם הא מ' אישתיירו להו ש&quot;פ שנה הלכך כד מוספת על שנות החרבן ש&quot;פ שני משכחת להו לשני מלכות יונאי:

חרבן הבית תתקע&quot;א זה הוא התנא שמחשב תתקע&quot;א לחרבן וספרא מחשב למלכות יון שהוא קודם החרבן ש&quot;פ שנה. ובזמן שיש לחרבן תתקע&quot;א שנה הוא למלכות יון אלף שנה והוא חשבון השטרות שהתחילו למנות משנת שלשת אלפים וד' מאות [וארבעים ושמונה] לבריאת עולם והסימן ג' תמ&quot;ח לפי שאחר אלפים ותמ&quot;ח שנה לבריאת עולם יצאו בני ישראל ממצרים וניתנה להם התורה והסימן ב' תמ&quot;ח ואחר ת&quot;פ שנה לצאתם ממצרים בנה שלמה בית ראשון ועמד ת&quot;י שנה ואחר ע' שנה לחרבן הבית נבנה בית שני ומלכו בו פרסיים ל&quot;ד שנים ומלכו יון שש שנים בעילם ואחר כך פשטה מלכותם בכל העולם נמצא עתה מעת שנברא העולם עד שפשטה מלכות יון בכל העולם ג' תמ&quot;ח ולפיכך כשאתה משליך משנות העולם ג' תמ&quot;ח הנשאר בידך משני העולם הוא מנין שני מלכות יון כמו שנתינו זו שהיא שנת ד' אלפים ותתי&quot;ג לעולם כשתסיר מהם ג' תמ&quot;ח נשארו בידך אלף ושל&quot;ה למלכות יון ואם יטעה התנא בפרטן שהן ע&quot;א ישאל לסופר כמה פרטין. יאמר לו נ&quot;א מוסיף כ' הרי ע&quot;א ואלו הן פרטי התנא וסימן זה לי עשרים שנה בביתך.

כלומר עשרים שנה למצוא חשבון חרבן הבית וכן אם טעה הסופר בפרטיו שואל לתנא כמה פרטיו ופוחת כ' ומוצא פרטיו וסימן תנא תוספאה ספרא חסריה:

תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תהו. פי' שני אלפים שנה משנברא העולם עד שבא אברהם אבינו והכניס בני אדם תחת כנפי השכינה כדכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם אבינו בההיא עידנא בר נ&quot;ב שנין הוה. מ&quot;ח עם נ&quot;ב הרי מאה לא&quot;א כשהוליד את יצחק ועל יצחק נאמר כי גר יהיה זרעך וגו' גירות ועבדות ת' שנה עד שיצאו ממצרים הרי תמ&quot;ח שנים מההיא שעתא ופרטן מ&quot;ח עד שהוליד את יצחק ס' עד שהוליד יצחק את יעקב מאה ול' עד שירד יעקב למצרים מאתים ועשר שנים עד שיצאו ממצרים מנין רד&quot;ו ובשנת אלף תקנ&quot;ב למתן תורה שלמי שני אלפים תורה ואח&quot;כ שני אלפים ימות המשיח ובעונותינו שרבו ויצאו מימות המשיח תת&quot;ג שנה עכשיו אם טעה זה התנא פי' שאמר ובעונותינו שרבו יצאו מהם כך וכך והוא שמחשב לבריאת עולם ובפרטי שואל לסופר פירוש שמחשב למלכות יון כמה פרטי בידו ואמר לו נ&quot;א מוסיף עליהן מ&quot;ח הרי צ&quot;ט ואלו הן פרטיו וסימן מ&quot;ח עיר.

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[עבודה זרה ט ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;

וכן אם טעה הסופר בפרטותיו ישאל לתנא כמה פרטותיו יאמר לו צ&quot;ט יפחות מהן מ&quot;ח נשארו נ&quot;א ואלו הן פרטותיו וסימן תנא תוספאה ספרא חסירה:

וסוגיין דשמעתין הוא כי שניהם לא התנא ולא הסופר אינן טועין לא באלפים ולא במאות אלא בפרטים בלבד:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע מאן דלא ידע כמה שני בשבוע לישאליה להאי תנא דסדר עולם דתני בתוספתא בסוף מסכת שחיטת קדשים ובתלמוד ארץ ישראל במגילה סוף פ&quot;א משנברא העולם עד שיצאו ישראל ממצרים אלפים ותמ&quot;ח שנים. ומאהל מועד שבמדבר ארבעים שנה חסר אחת ושבגלגל י&quot;ד שנה בשילה ש&quot;ע שנה חסר אחת בנוב וגבעון נ&quot;ב שנה בבית העולמים ת&quot;י שנה לבית ראשון ות&quot;כ שנה לבית האחרון ויש אומרים דהאי תנא הוא דסדר עולם דתני במס' קדושין בסוף פ&quot;א (דף מ ע&quot;ב) בשנת ס&quot;א ליציאת מצרים עשו שמיטה ובשנת ק&quot;ג עשו יובל ותני בהדיא בתלמוד ערכין (דף יב ע&quot;ב) י&quot;ז יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ עד שיצאו הרי תת&quot;נ וז' שכיבשו וז' שחלקו ומ' במדבר ואלפיים ותמ&quot;ח נמצא משנברא העולם עד שחרב הבית בראשונה נגלו ישראל שלשת אלפים ושנ&quot;ב שנה ויש מי שאומר כי שבע שכיבשו וז' שחלקו בכלל תת&quot;נ שנה הן דקיי&quot;ל ג' של&quot;ח חרב הבית ולא משכחת לה אלא אם תחשוב ז' שכיבשו וז' שחלקו מכלל תת&quot;נ שנה שהן י&quot;ז יובלות יפילם משני הבריאה והשנים הנותרו' עד שנה שהוא עומד בה יטול שנתים מכל מאה והשנים שאינן עולות למאה יוסיף עליהן מה שבידו מן השנתים של כל מאה ויוציא בשבועות והנותרות שלא שלמו לשבוע הן שני השבוע של שמיטה וזה שאומר לישאליה לתנא דסדר עולם וליפוק כללי ביובלי ופרטי בשבועי וידע כמה בשבוע ויש עוד חשבון אחר קרובי לישייליה לספרא כמה שנין קא חשיב וליבציר מינייהו תרתי שנין או יוסיף חמש שנין עלייהו.

וליפקינן בשבועי וידע בכמה שני בשבוע קאי וסימן כי זה שנתים הרעב כבר יצאו סימן לפחיתה ועוד חמש שנים למוסיף:

אמר ר' חנינא אחר ת' שנה לחרבן הבית השני כו'. דע שחרב הבית השני בשנת ד' אלפים ליצירה (נ&quot;ב חסר) קע&quot;ב שתבוא שנת ת' שנה לחרבן הבית היא שנת ד' אלפים ורכ&quot;ח לבריאת עולם וזו הברייתא דתני ד' אלפים ורל&quot;א לבריאת עולם הנה שלש שנים בין רכ&quot;ח לרל&quot;א ופשוטה היא:

ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתירא וכו' פי' יצא שטר לפני רב נחמן שעדיין לא הגיע לחשבון הסופר למלכות יון שהיה לו שנכתב ד' שנים או ה' ואמר רב נחמן כי זה הסופר שכתב שטר זה דייקנא הוא שמלכות יון משנת ג' אלפים ותמ&quot;ג לבריאת עולם ומוסיף [שית] שנים שמלכו בעילם ואנו מניחין אלו ו' שנים ומחשבין משנת ג' תמ&quot;ט והשטר כשר הוא:

&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
===[[עבודה זרה י א|דף י עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;

אמר רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד ותניא [כוותיה] דרב נחמן.

אמר רבינא מתני' נמי דייקא דקתני באחד בניסן ראש השנה למלכים ותנינן נמי באחד בתשרי ראש השנה למלכים ואסיק' אלא לאו ש&quot;מ למלכות יון ש&quot;מ:

פיס' [יום] גינוסיא של מלכיהם פי' גנוסיא בלשון יון יום הלידה ואוקימ' אלא מאי יום גנוסיא יום שמעמידין בו את מלכם ואף על פי דלא מוקמי מלך בן מלך מיהו על ידי שאלה מוקמי כגון אנטונינוס דשאלינהו למנויי אסוירוס בריה דמלכא וקיבלו מיניה.

&lt;קטע סוף=י א/&gt;
===[[עבודה זרה י ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;

קלוניא שלא תתן מס פי' גרגירה זינתה גירה מלשון הנואף דמתרגמי' גיירא.

שדר ליה כוסברתא כלומר הרוג ברתך כוס ברתא שדר ליה כרתי כלומר אם יהרגנה יכרת זרעו שדר ליה חסא כלומר אם כן חוס עליה ושבקה:

פי' נקירתא היתה מערה חפורה תחת הקרקע מבית אנטונינוס עד ביתו של רבינו הקדוש שהיה אנטונינוס בא דרך המערה בכל יום בסתר אצל רבי והיה הורג העבדים שהיו באין עמו כדי שלא יגלו הדבר לבני אדם ובעת שמצא ר' חנינא יושב לפני רבי אמר לו למה יושב לפניך ואני הזהרתיך שלא ימצא כאן אדם בעת בואי אליך אמר לו לית דין ילוד אשה כלומר מלאך הוא אמר לו אם כן יצא ישלח לנו הישן בחוץ והוא העבד ההרוג כלומר אם הוא מלאך יחיה אותו ונפק ואשכחיה דהוה קטיל בעא רחמי עליה ואחיה וכו'.

תניא לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו ותניא שמה אדום מלכיה ולא כל מלכיה [כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה] פרט לאנטונינוס וכל נשיאיה פרט לקטיעה בר שלום דהוא איגייר דההוא קיסר דהוה סאני ליהודאי ואמר לחשיבי דמלכותא מי שעלתה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו לו יקטענה ויחיה אמר לו קטיעה בר שלום חדא דלא מצית יכלת לכולהו דכתיב כי כארבע רוחות השמים וגו' כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל ואי קטלת להני דשכיחי גבך קארו לך מלכותא קטיעא אמר ליה [מימר] שפיר קאמרת מיהו כל מאן דזכי למלכא שדו ליה [לקמוניא] חלילא פי' לכבשן האש. פי' אילפא ספינה כי קא שאדו ליה לקמוניא אמר כל נכסיי לרבי עקיבא ולחביריו יצא ר&quot;ע ודרש והיתה לאהרן ולבניו לאהרן מחצה ולבניו מחצה כך זה לרבי עקיבא מחצה ולחביריו מחצה יצתה ב&quot;ק ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים קטיעה קנה עולמו בשעה אחת.

אנטונינוס שמשיה לרבי כי מת אנטונינוס אמר רבי נתפרדה חבילה. אדרכן שמשיה לרב כד מית אמר רב נתפרדה חבילתי.

&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
===[[עבודה זרה יא א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;

אונקלוס בר קלוניקוס איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי בתריה משכינהו בקראי גיירינהו הדר שדר אחריני ואמר להו לא תימרו ולא מידי אמר להו אימא לכו מילתא בעלמא ניפרא נקיט נורא לאפיפירא שהוא פחות ממנו האבוקה לפניו וכן אפיפירא לדוכסא דוכסא להגמונא הגמונא לקומא קומא הוא המלך מי נקיט אבוקה קמי חד אמרו ליה לא אמר להו והא בישראל כתיב וה' הולך לפניהם יומם וגו' יש אומה בעולם כמותם איגיור הדר שדר וכו'.

ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך שני גאים בדור אחד זה אנטונינוס ורבי שלא פסק משולחנם לא חזרת ולא קישות קישואים קטנים ולא צנון:

מתני' יום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שאין בה שרפה וכו' ש&quot;מ דשרפה חוקת עבודת כוכבים היא אי הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי אנן היכי שרפי' ובחקותיהם לא תלכו ודחי' לא דכולי עלמא שרפה לאו חוקת עבודת כוכבים היא חשיבותא היא ובהא פליגי ר' מאיר סבר לא שנא מיתה שיש בה שרפה ולא שנא מיתה שאין בה שרפה חשיבא להו ופלחי בה לעבודת כוכבי' ורבנן סברי מיתה שיש בה שרפה כלומר מיתת אדם חשוב שיש בה שרפה פלחי לה לעבודת כוכבים מיתת שאר בני אדם שאין בה שרפה לא חשיבא להו ולא פלחי בה לעבודת כוכבים:

גופא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו'. וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים ומה שורפין עליהם מיטתן וכל כלי תשמישן ומעשה ומת רבן גמליאל ושרף עליו אונקלוס בשבעים מנה צורי.

ותניא עוקרין על המלכים ואוקימ' בסוס שהיה רוכב עליו ומקשי' ובהמה טהורה אין עוקרין עליו והתניא עיקור שיש בה טריפה אסור עיקור שאין בה טרפה מותר.

&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
===[[עבודה זרה יא ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;

ואיזהו עיקור שאין בה טרפה המנשר פרסותיה מן הארכובה (ולמעלה) [ולמטה] תרגמה רב פפא בעגלה המושכת בקרון והוא יושב עליו שהיא כמו הסוס שהוא רוכב עליו:

יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו כולהו אסור אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש להם והיא יום אחד לע' שנה כלו' תשלום ימי חיי האדם כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה והן ע' שנה גלות הראשונה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר פי' מפני שהיה יעקב צולע על יריכו עושין אותו כמו חיגר כלומר עשו שהוא שלם כבש יעקב שהוא חיגר ורוכב על צוארו ומלבישין האדם השלם בגדי של אדם הראשון ומניחין בראשו קרקפלו של ר' ישמעאל שפשטו אותו עם עור פניו הנעימים מעל ראשו ותלו ליה מתקל ארבע זוזי פיזי ומחפין השווקים באינך פי' אבנים טובות ומכריזין ואומרים סך קירי פלסתר פלסתר בלשון יון זיוף ופי' קירי אדון ופי' סך אחי הנה אחוה דמרא זייפי כלו' זה החיגר הוא יעקב אחי אדונינו עשו הזייף שאמר אנכי עשו בכורך ולא היה הוא עשו וכו':

פיהם הכשילם באומרם דמריה זייפנא שמשמע הדברים דמרי הוא הזייפנא כו' ודברים פשוטין הן ואומרים מה הועיל יעקב שלקח הברכות במרמה הנה הברכות נתקיימו בנו ומסיימין ווי לדין כד יקום דין פי' אוי לעשו כשיקום יעקב וכו' פשוטה היא:

הני מילי כלומר אלו ששנינו במשנתינו כגון קלנדס וסטרנלא וכיוצא בהן הני ימי אידיהן של רומאי. ימי אידיהן של פרסיים איזו הן ופשיט מוסרדי ומהרקני תיריסקי (מהרוז) [מוהרין] אלו ימי אידיהן של פרסיים ימי אידיהן דארמאי:

באלא איזו הן. פי' עובדי כוכבים שבשדות ופשיט מהרקי ואקניתא כנוני ועיסרי באדר אמר [רב חנן בר רב חסדא] משום דרב ה' בתי עבודת כוכבים הן קבועין הן לעולם תמיד כל השנה פלחי להן ואלו הן בית בל בבבל בית נבו בבורסיף תרעתא שבמפוג צריפא שבאשקלון נשרא שבערביא.

כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן נדבכה שבעכו נתברא שבעין בכי ואיכא דתני להו איפכא:

אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד וקיימא לן כוותיה ומקשי' וכי יום אידם אסור והא רב יהודה שרא לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב גידל שרא ליה לזבוני חיטי בחגתא דטייעי הנה ביום אידם עצמו התיר להם לישא וליתן עמהן למכור ולקנות ופרקי' שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:

מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היתה עבודת כוכבים חוצה לה תוכה מותר:

[גמ'] ופשיט ריש לקיש היכי דמי חוצה לה כגון עטלוזה [של עזה] (ע&quot;ז) והיא חוצה מן העיר הנקראת עזה והיא מערי פלשתים.

&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
===[[עבודה זרה יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;

איכא דאמרי בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן עטלוזה של עזה מה היא כלו' עזה מותרת או אסורה אמר ליה לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכבים ששפתו שתי קדירות ע&quot;ג כירה אחת ואמרו חכמים כי קדירת ישראל מותרת ולא חשו לה כלום.

מאי לא חשו לה משום בשר נבילה ולא אמרי' דלמא אהדר אפיה ישראל ושדא ליה עובד כוכבים בשר נבילה בקדירה דכוותה הכא נמי לא חשו לה חכמים בדמים הנמצאים ביד בני עזה משום דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים ולא אמרי' דלמא בן עטלוזה יהבינהו ליה ולמה דימה לו הדבר לצור שכך היו דירתם ישראל ועובד כוכבים והיו מבשלין יחדו.

רבא אמר לא חשו להן חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דכוותה הכא לא חשו להן משום יום אידם כלומר כשם שכל אחד ואחד מבשל קדירתו כך כל אחד מקום שיש בו עבודת כוכבים הוא יום אידו:

רבה בר עולא אמר לא חשו להם חכמים משום צינורא פי' שמא ניתזה צינורא מפי העובד כוכבים ונפלה בקדירה של ישראל דכוותה הכא נמי לא חשו להן חכמים משום לפני אידיהן הואיל ואין העבודת כוכבים עצמה בתוך עזה אבל ביום אידם עצמו אסורה אפילו עזה:

פיס' מהו לילך לשם פי' שלא לשם משא ומתן אלא (לע&quot;ז) [לעבור] מתוכו למקום אחר בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור. אבל אם מן הדרך ההוא הוא הולך גם למקום אחר מותר כו'.

ת&quot;ר ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנו מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה כמשתחוה מותר וכן אם נתפזרו לו מעות בפני עבודת כוכבים לא ישוח ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה כמשתחוה מותר.

מעיין המושך מים בפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים וכן פרצופות המקלחין מים בכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים.

וצריכין דאי תנא קוץ וכו' ופשוטה היא.

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[עבודה זרה יב ב|דף יב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;

כיוצא בו לא יניח פיו על גבי הסילון המושך מן הנהר או מן הבורות וישתה מפני סכנת ערקא פי' שלא יבלע עלוקה של מים שהיא סכנה דאמר ר' חנינא הבולע נימא של מים מותר לחמם לו חמין בשבת ומעשה באחד שבלע נימא של מים התיר לו ר' נחמיה לחמם לו חמין בשבת ואדהכי והכי כלומר עד שיחמם לו חמין יגמע חלא שמועיל לו.

אמר רב אידי בר אבין מאן דבלע זיבורא לא חיי מיהו נישקיוה רביעתא דחלא שמגז. פי' חזק אפשר דחיי עד דמפקיד על ביתו:

ת&quot;ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה מאי סכנה שברירי:

מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות כו' מעשה היה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאין מעוטרות מותרות:

&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
===[[עבודה זרה יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;

[גמ'] ורבי יוחנן אמר מעוטרות בוורד ובהדס אסורות קל וחומר אם הן מעוטרות בפירות. דזה הנהנה מן הריח אסור המהנה לעבודת כוכבים שקונה מן הפירות לא כל שכן שאסור.

מיתיבי רבי נתן אומר יום שעבודת כוכבים מנחת בו המכס מכריזין ואומרים כל מי שיטול עטרה ויניחה בראשו ובראש חמורו יניחו לו המכס יהודי הנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה המכס לא יניח אלא יתן המכס נמצא מהנה לעבודת כוכבים מיכן אמרו הנושא והנותן ביריד של עבודת כוכבים אם קנה בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח איזהו הוא עיקור מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה קתני מיהת יניח נמצא מהנה. קשיא לריש לקיש דאמר מעוטרות בוורד ובהדס בלבד הוא דאסורין שנהנה מהן אבל מעוטרות בפירות אע&quot;ג שמהנה מותר ופריק רב שישא בריה דרב אידי קסבר ריש לקיש פליגי רבנן עליה דרבי נתן והוא דאמר כרבנן. ומקשי' מכלל דר' יוחנן סבר רבנן לא פליגי על ר' נתן והתניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהן בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאותיהן מפני שהוא כמציל מידם ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן ומטמא נמי בבית הפרס דרבנן ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה א&quot;ר יהודה אימתי בזמן שאינו מוצא ללמוד תורה בארץ ישראל בטהרה אבל בזמן שמוצא לא יטמא רבי יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד תורה בארץ יצא ויטמא לפי שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד ומעשה ביוסף הכהן שיצא אחר רבו לצידן.

ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי. קתני מיהת הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהן בהמה וכו' אלמא פליגי ופריק רבי יוחנן לעולם לא פליגי והא דרבי נתן בלוקח מן התגר דשקלי מיניה מכסא והא דקתני דליתי מהני לעבודת כוכבים:

ומקשי' אהא דתניא בהמה תעקר והא איכא צער בעלי חיים ופרקי' שאני הכא דרחמנא [אמר] (דכתיב) את סוסיהם תעקר.

איזהו עיקור מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה. איני דעיקור בנישור הוא ורמינהו אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה ואם הקדיש והעריך או החרים בהמה תיעקר ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאליה. פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכל מתכות יוליכם לים המלח. ופריק אביי לעולם העיקור בנישור הוא אבל קדשים שאני מפני מה אינו מנשר פרסותיה משום בזיון קדשים אלא נועל דלת בפניה. ואמרי' נשחטיה ונקבריה ודחי' חיישינן דלמא אכיל ליה ואתי לידי תקלה. ונשוייה גיסטרא פי' גיסטרא חותכה לשנים חציה נופלת לכאן וחציה נופלת לכאן כלומר שיחתכנה לשנים ונעשית נבילה ואינו בא לידי תקלה. ודחי אביי אסור לעשות כן בקדשים דכתיב ונתצתם את מזבחותם וניתוץ זה הריסה שמשליך אבניו אילך ואילך וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם כלומר כל דבר שהוא לה' לא תעשה בו כעין הריסה.

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[עבודה זרה יג ב|דף יג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;

רבא אמר מפני מה אינו מנשר בקדשים מפני שהוא כמטיל מום בקדש.

בעל מום דאע&quot;ג דלא חזי להקרבה לדמי מיהא חזי לאפוקי האי דאקדיש דלא חזי לגופיה ולא לדמיה.

אמר ליה ר' יונה לר' אילעא קתני בהמה תעקר עבד עובד כוכבים מאי אמר ליה מאי קמיבעיא לך והתניא העובדי כוכבים והרועי בהמה דקה לא מעלין אותם מן הבור ולא מורידין מכלל שאפילו עבד עובד כוכבים אם קנאו ביריד אינו חייב לאבדו בידים:

הא דתניא לוקחין מהן בהמה עבדים ושפחות אסקה רב אשי משום מעוטינהו הוא דשרי ולא שנא עבד עובד כוכבים ולא שנא עבד ישראל.

ביום אידו ר' ירמיה זבן פיתא ואמרי לה ביתא ותרוייהו מבעל הבית זבני ולא שקלי מינייהו מיכסא וכל חד אמר חבראי מתגר זבן לפיכך אמר ליה כל חד לחבריה יתמא עבד רבך הכי שקנה מתגר כאשר קנית אתה:

אמר ר' אבא בריה דר' חייא אילמלא היה ר' יוחנן האידנא דשקלי מיכסא אפילו מבעלי בתים הוה אסיר. אי הכי ר' יעקב ור' ירמיה היכי זבני ופרקי' מבעל הבית שאינו קבוע זבון דלא שקלי מינייהו מידי:

מתני' אלו דברים אסורין למכור לעובד כוכבים איסטרובולין כו' פי' פירי דארזא. בנות שוח מין תאנים לבנים בפטוטרותיהן בעוקציהן מפני שמקריבין אותו דורון לעבודת כוכבים. לבונה פירוש לבונה זכה אסור למכור לעובדי כוכבים מפני שמקטירין אותה לעבודת כוכבים:

&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
===[[עבודה זרה יד א|דף יד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;

תנא מכולן מוכרין להן חבילה פי' לסחורה וכמה היא חבילה פירש ר' יהודה בן בתירא אין חבילה פחותה משלשת מנין.

ומקשי' דילמא אזיל האי תגרא דזבן שלשת מנין ומזבין לאחריני ומקטרי ופרקי' כי מפקדינן משום ולפני עור לא תתן מכשול דלא למיזבן להנהו דמקטרי אבל לפני דלפני לא מפקדינן:

ותרנגול לבן. אוקימנא בזמן שאומר העובד כוכבים מי מוכר לי תרנגול לבן אבל אם אמר לבנים או שחורים בכלל ואפי' אמר תרנגול לבן זה מוכרין לו.

תניא נמי הכי אמר ר' יהודה בזמן שאמר לו תרנגול לבן אבל אמר זה וזה מותר ואפי' אמר תרנגול לבן זה. ואם יש לו חולה בתוך ביתו מותר. ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו מותר. ומי שרי והתניא עובד כוכבים שעשה משתה לבנו אותו היום ואותו האיש אסור ופריק ר' נחמן בריה דרב משרשיא בטווזיג.

&lt;קטע סוף=יד א/&gt;
===[[עבודה זרה יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;

ומקשי' ממתני' דתנן ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור מאי לאו סתמן דקאמר מאן מזבן חיטי ופירושן בדאמר מאן מזבן חיטי חיורתא מכלל דתרנגול אפילו בסתמא אסור.

ופרקי' לא לעולם סתמן דקאמר חיטי חיורתא פירושן דקאמר חיטי לעבודת כוכבים ופירושן איצטריך ליה סד&quot;א האי גברא לאו לעבודת כוכבים בעי להו להנהו חיטי אלא מיבק הוא דאביק בעבודת כוכבים כלומר אוהבה הרבה ודבוק באהבת עבודת כוכבים וסבר כי היכי דאביק בה הוא הכי אביקי בה אחריני וכיון דשמעי דלעבודת כוכבים בעינא לה יהבי לי קמ&quot;ל.

בעי רב אשי אם אומר העובד כוכבים תרנגול לבן קטוע למי מהו למכור לו תרנגול לבן שלם וכו' ועלתה בתיקו.

ר&quot;מ אומר אף דקל טב חצב ונקלבס אסור למכור לעובד כוכבים א&quot;ל רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים שהיה שונה אותה אברהם ת' פירקי הות ואנן ה' פירקי תנן ולא ידעי' מאי דקתני ר' מאיר דקל טב אסור לזבוני לעובדי כוכבים הא דקל ביש מזבנינן והתנן אין מוכרין להן במחובר לקרקע ואמר ליה אבימי מאי דקל טב לאו דקל טב דוקא אלא פירות דקל טב משום דאמרינן דלמא לעבודת כוכבים בעי להו אבל גופיה דדקל אפי' דקל ביש אסור למכור לעובד כוכבים חצב קשבא נקלבס קורייטי ולא ברירא לן לא זה ולא זה:

מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים מוכרין כו':

[גמ'] למימרא דבמנהג תליא מילתא היכא דנהוג לזבוני להו שרי והיכא דלא נהוג אסור ורמינהי אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודין על הבהמה פי' רובעין הבהמה ואיך זבנינן להו ועברינן על ולפני עור לא תתן מכשול.

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[עבודה זרה טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;

ופרקי' כיון דזבנה לא רבעה דאמרי משמיה דרב עובד כוכבים חס על בהמתו [שלא] תיעקר ואינו רובעה:

פיס' ובכ&quot;מ אין מוכרין להם בהמה גסה. מאי טעמא נהי דלרביעה לא חיישי' עביד בה מלאכה בשבת והתורה אמרה למען ינוח שורך וגו' ואמרינן מכדי לא אזהר רחמנא הנחה אלא בבהמתו של ישראל אבל עובד כוכבים כיון דזבנה קנייה בהמת עובד כוכבים היא ליעביד בה מאי דבעי ודחי' גזרי' מכירה אטו שכירות ואטו שאלה דבהמת ישראל היא.

ומקשי' שכירות ושאלה נמי כל ימי שכירותה וכל ימי שאילתה כמכורה היא וקנאה עובד כוכבים אלא גזירה משום נסיוני פי' מכרה לו על מנת שינסה אותה ואם לא תישר בעיניו יחזירנה לו חיישי' דלמא אתי במעלי שבתא סמוך לשקיעת החמה וא&quot;ל עובד כוכבים לישראל תא נסייה ושמעה לקליה ואזלה מחמתיה ונמצא כמחמר בשבת ואסור.

ומקשי' ושכירות מי קניא והתנן אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס עבודת כוכבים לתוכה ואי ס&quot;ד שכירות קנייה עובד כוכבים כי קא מעייל בביתיה קא מעייל. ותוב תנן כהן ששכר פרה מישראל אע&quot;פ שחייב במזונותיה לא יאכילנה כרשיני תרומה ואי ס&quot;ד קנייה אמאי לא יאכילנה כרשיני תרומה פרה דידיה היא ונדחה הא סברא דשכירות קנייה ואמרינן השתא דאמרת שכירות לא קנייה גזירה מכירה אטו שאלה אטו שכירות אטו נסיוני:

רב אחאי שרא לזבוני חמרא אגב ספסירא. אמר מאי איכא למיחש אי משום נסיוני הא לא ידעה ליה לקליה דאזלא מחמתיה אי משום שאלה ושכירו' ספסירא כיון דלפי שעתיה הוא מזבין לא מושיל ולא מוגר ועוד משום דלא נגלו מומי דבהמה:

ירושל' עבר ומכר קונסין אותו כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג. חד בר נש זבן גמלא. אתא עובדא קמי ריש לקיש וקנסיה בדי פלא בגין דיחזיר גמלא. אמר ר' בון לסרסור קנס והוון צווחין לבריה ברא דמסרסר לארמאי:

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[עבודה זרה טו ב|דף טו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;

רב הונא זבן פרה לעובד כוכבים א&quot;ל רב חסדא מאי [טעמא] עבד מר הכי אמר ליה אימור לשחיטה קנאה דתנן בית שמאי אומר' לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית ובית הלל מתירין מפני שיכול לומר לשחיטה מכרתיה.

אמר רבה מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשנה שביעית. הכא אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת.

אמר ליה אביי וכל היכא דמצווה אסור והתנן בית שמאי אומר' לא ימכור אדם שדהו נירה בשביעית ובית הלל מתירין מפני שיכול להובירה.

מתקיף לה רב אשי וכל היכא דאין אדם מצווה שרי והרי כלים דאין אדם מצווה על שביתת כלים בשביעית ותנן אלו הן כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית המחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר אלא אמר רב אשי כל היכא דאיכא למיתלא תלינן ואע&quot;ג דמצווה היכא דליכא למיתלא לא תלינן ואע&quot;ג דאינו מצווה:

רבא זבין חמרא לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים אמר ליה אביי מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה אנא לישראל זבני אמר ליה והא חשוד הוא ואזיל זבין לעובד כוכבים. אמר ליה וכי לעובד כוכבים מזבין לעולם ואינו מזבן לישראל.

איתיביה אביי מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין מאי טעמא אין מוכרין לכותים לאו משום דחשידי למכור לעובד כוכבים וכי תימא משום דחשידי ארביעה והתניא אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים וכו' אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים ואין צריך לומר זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות ומוסרין בהמה לרועה שלהן ומתייחדין עמהן ומתלוין עמהן ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות.

אלמא כותים לא חשידי ארביעה אלא מאי טעמא מקום שנהגו שלא למכור לכותים בהמה דקה אין מוכרין להן דחיישינן דלמא מזבני אינהו לעובדי כוכבים.

ועוד תניא אין מוכרין להם כלי זיין ואין משחיזין להן זיין ואין מוכרין להן סכין ולא קולרין ולא כבלין ולא שלשלאות של ברזל אחד עובד כוכבים ואחד כותי וכי תימא ישראל אפשר דעביד תשובה כותי לא עביד תשובה והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים רהט רבא בתריה דההוא ישראל החשוד תלתא פרסי בחלא כדי לאהדורי ההוא חמרא דזבין ליה ולא אדרכיה.

וכן אסור למכור ללסטים ישראל זיין וכלי זיין ואע&quot;ג דלא חשיד למיקטל אלא משמטא בעלמא דזימנין דעביד לאצולי נפשיה מקטלא.

&lt;קטע סוף=טו ב/&gt;
===[[עבודה זרה טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;

ת&quot;ר אין מוכרין להן תריסין. ויש אומרים מוכרין להן תריסין. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הלכתא כיש אומרים מאי טעמא דכי שלים זינייהו מיערק ערקי. (הא דאמרו אין מוכרין להן תריסין ויש אומרים מוכרין להן תריסין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הלכתא כיש אומרים) . מ&quot;ט עשתות של ברזל אוקימנא בפרזלא הינדואה. והאידנא דמזבנינן לפרסאי משום דאגנו עילוואן. וכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין.

בן בתירא מתיר בסוס. תניא בן בתירא מתיר מפני שעושה בו מלאכה שאין חייבין עליה חטאת. פי' רוכב עליו בלבד אבל אינו חורש עמו ולא מלאכה אחרת כיוצא בה ואע&quot;ג דר' יהודה אוסר למכור סוס לעובד כוכבים מפני שני דברים אחד שהורג בסיחופיה פי' בידיו ושיניו [ועוד] כשמזקין מטחינו בריחים:

ירושלמי כשמזקין כודנו בריחים הא אמר ר' יוחנן הלכה כבן בתירא ור' יהודה מתיר בשבורה שאינה יכולה להתרפאות ולחיות.

הא דאמר רב יהודה אמר שמואל של בית ר' היו מקריבין שור של פטם ביום אידם. פי' זה שאמר מקריבין מנחה היו נותנין לבית קיסר מלשון תרגום מנחה תקרובתא אבל לא להקרבה לעבודת כוכבים ח&quot;ו. ואעפ&quot;כ חסר ד' רבוון כלומר נתן שוחד כדי שלא יהיו מקריבין ומדרינין אותו ביום אידם עצמו אלא למחר. ועוד השחיד שלא להדרינו להן חי אלא שחוט. ואסיק' ביקש רבי לבטל הדבר ועשה מעט מעט. בשנה אחת ביטל מלשלחו להן ביום אידם אלא למחר ובשנה אחרת ביטל מלשלחו חי אלא שחוט ובשנה אחרת ביטלו לגמרי:

אמר רב אשי אמר לי זבידא בר תורא דמפטמינן ליה ומשהינן ועביד מלאכה כתרי תורי:

מתני' אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו ניזקא לרבים.

אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא אסורה לפירכוס כבהמה דקה אבל לא למכירה לעובד כוכבים ואני אומר אף למכירה מקום שנהגו למכור מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין להן:

[גמ'] ומקשי' אין מוכרין להן דובין ואריות מפני שיש בהן נזק לרבים כלומר מזיקין לרבים.

הא חיה גסה שאינה מזקת שרי ופריק רבא בר עולא מתני' דדייקת מינה הא חיה שאינה מזקת לרבים שרי בארי שבור ואליבא דרבי יהודה דתנינן במתני' רבי יהודה מתיר בשבורה.

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[עבודה זרה טז ב|דף טז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;

מר בר רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה כלומר מאי טעמא פרקת שבור דלאו בר מיעבד מלאכה הוא אפי' שלם הרי אינו עשוי למלאכה לא לחרוש ולא לטחון ודחינן תוב ומאן לימא דארי חיה גסה הוא דלמא חיה דקה הוא ומשום דאית ביה ניזקא אסיר הא לית ביה ניזקא שרי איני והתניא כשם שאין מוכרין להם בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה.

ואפי' במקום שמוכרין להן בהמה דקה חיה דקה אין מוכרין להן. ועלתה בתיובתא.

רבינא רמי מתני' אברייתא ומשני בארי שבור ואליבא דר' יהודה דמתיר בשבורה רב אשי דייק מתני' ומותיב תיובתא ופשוטות הן וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדה ופשטנא דטחני בהו בערודי בבית הריחים:

פיס' אין בונין עמהם בסילקי וגרדון פי' גרדון בלשון יון בית המשפט אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שלש בסילקאות הן של מרחצאות ושל אוצרות מותר לישראל לבנות בהן של מלכי עובדי כוכבים אסור וסימן לאסור מלכיהם בזיקים כלומר של מלכים אסור רבה אמר הללו כולן מותר ולא תימא במתני' אין בונין עמהן בסילקי וגרדון פי' אמרו עליו שמודה בשתי רשויות ודברים כיוצא בהן:

אמר לו אותו הגמון זקן שכמותך יתעסק בדברים בטילין הללו אמר לו נאמן [עלי] הדיין כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר כלומר האמינו על עצמו והוא לא נתכוין אלא כנגד אלהינו שבשמים אמר לו הואיל וכך שהאמנתי עליך דימוס פטור אתה פי' בשבועה ואסיק' מפני שאמר לפניו יעקב איש כפר סכניא (נמחקין כמו ד' תיבות) אתנן זונה ומחיר כלב אסורין לקרבן אבל לעשות מהן בית הכסא לכהן גדול שרי.

&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;
===[[עבודה זרה יז א|דף יז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;

ממקום טנופת באו ולמקום טנופת חזרו כדכתיב מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו והודה לו על דבר זה בשביל שנתיישר בעיניו ונהנה ממנו ונתפש על זה ואמר עברתי על מה שכתוב הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה צריך להתרחק מפתח זונה ד' אמות:

ר' פדת הוה אמר לא אסרה תורה אלא גילוי עריות בלבד שנא' איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה:

עולא הוה מנשק לאחוותיה אבי ידיהו. ופליגא דידיה אדידיה דהא הוא דאמר אפי' שום קריבה בעולם אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

לעלוקה שתי בנות זו המינות והרשות כל באיה לא ישובון כל באי במינות לא ישובון ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים:

למימרא דכל דהדר ממינות מיית ואסיק' הני מילי ממינות אבל עוברי עבירה כגון ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא ואמרה ליה בנה קטן מבנה גדול כלומר בא עליה בנה הגדול ונתעברה ממנו וילדה בנה קטן וכיוצא בה עוברי עבירה אם ישובו שיחיו:

למימרא דהחוזר מן העבירות יחיה והרי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם כו' בשעת הרגל דבר שמע הוו אומרין אלעזר אינו מתקבל בתשובה כו' והיה נושא ונותן בדעתו אם אתחנן לשמים שיבקשו עלי רחמים הם צריכין שיבקשו אחרים רחמים עליהם שכתוב כך וכך וכן כולם עד אין הדבר תלוי אלא בתשובה מיד חזר בתשובה והניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת כגון זה ולא דיו שנמחלו עונותיו אלא שקראוהו רבי מן השמים. והא אלעזר זה בעבירה הוה דביק וכיון דהדר ביה מית.

ופרקי' התם כיון דהוה אדיק בעבירה טובא כי מינות דמי:

&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
===[[עבודה זרה יז ב|דף יז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;

ר' חנינא ור' יונתן הוו אזלי לאורחא מטו לפרשת דרכים חדא פצי לבית עבודת כוכבים וחדא לבי זונות אמרו ניזיל בהאי דמיפצלא בבי זונות וניכפייה ליצרין ונקבל אגרא שנא' מזמה תשמור עליך מדבר זמה התורה תשמור עליך אבל עבודת כוכבים נכיס יצריה:

ת&quot;ר כשנתפש ר' אלעזר בן פרטא ור' חנניה בן תרדיון למינות אמר ר' אלעזר בן פרטא לר' חנניה אשריך שנתפשת על דבר אחד אוי לי שנתפשתי על ה' דברים השיבו אתה נתפשת על ה' דברים ואתה ניצול שאתה נתעסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני נתעסקתי בתורה בלבד וכדרב דאמר כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה מאי ללא תורה כל העוסק בתורה בלבד ואינו מתעסק במצות וגם להוציא הדין לאמיתו וההוראה כתקנה כאילו גם תורה אין לו:

ומקשי' ורבי חנניה בן תרדיון לא נתעסק בג&quot;ח והתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר לעולם אל יתן אדם מעותיו בקופה אלא אם כן ממונה עליה כר' חנניה בן תרדיון ופרקינן אין ודאי הימוני הוה מהימן ואע&quot;ג דהוה עביד חסדים כדתניא מעות של פורים נתחלפו לו במעות של צדקה וחילקם לעניים ונתן אחרים למעות פורים כמו שהיה ראוי לאדם עשיר כמותו לעשות לא עשה.

אתיוהו לרבי אלעזר בן פרטא אמרו לו מאי טעמא תנית וגנבת. כלומר חכם שונה וגנב. אמר להו דרך בני ישראל או סופר או בעל סייף שניהם באיש אחד אין נמצאין וכיון שאני בעל סייף (גם) איני חכם שונה אמרו לו והלא קוראין אותך רבי אמר להן גדול שבאורגים אני ולפיכך קורין אותי רבי של אורגים הביאו לפניו שתי פקעיות של מטוה אמרו לו איזו של שתי ואיזו של ערב נעשה לו נס ופרחה וישבה לה זיבורית נקבה על פקעת דערבא וזיבורא על של שתי אמר הא דשתיא הא דערבא:

בי אבידן. פי' לשכה בבית עבודת כוכבים שלהן ומתקבצין שם כל בעלי חכמה ודנין בדברי חכמה עוד אמרו לו למה שיחררת עבדך בדתן של ישראל. פי' פתקוהו בד' מאה פרסי שדרוהו פרוונקא במקום רחוק ת' פרסי. אתיוהו לר' חנניה בן תרדיון אמרו ליה אמאי עסקת באורייתא אמר להו כאשר צוני ה' אלהי גזרו עליו שריפה בעונש שהיה הוגה את השם באותיותיו בפרהסיא.

&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
===[[עבודה זרה יח א|דף יח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;

שכל ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה&quot;ב ואע&quot;ג דהוא להתלמד עבד וכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות הוה ליה להגות בצינעה.

וגזרו על אשתו הריגה נענשה משום דלא מחיא ביה שכל מי שיש בידו למחות ואינו ממחה נתפש.

ונענשה בתו לישב בקובה דא&quot;ר יוחנן פעם אחת עברה בין גדולי רומי ואמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דיקדקה בפסיעותיה והיינו דכתיב עון עקבי יסובני עון שאדם דש בעקיביו סובבין אותו ליום הדין. בשעת הוצאתן פתחו [כל] א' ואמ' הוא אמר הצור תמים פעלו וגו' אשתו אמרה אל אמונה ואין עול בתו אמרה גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי (איש) [בני] האדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו:

כרכוהו בס&quot;ת שהיה קורא בו והקיפוהו חבילי זמורות והציתו בהן את האור כו':

ברוריה דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנניא בן תרדיון הואי אמ' ליה לבעלה זילא בי מילתא דיתבה אחתי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזיל. פי' דישתנא נידה:

&lt;קטע סוף=יח א/&gt;
===[[עבודה זרה יח ב|דף יח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;

נפיש טובא כלומר הדם שותת ויורד עליה הרבה ואינה יכולה ליטהר כו' עד קם ר' מאיר ערק לבבל איכ' דאמרי מהאי מעשה איכא דאמרי ממעשה דברוריה:

ת&quot;ר ההולך לאצטדין ולכרקום וראה הנחש והחברים בוקיון מוקיון מוליון לוליון סגולרין וסגולריון ה&quot;ז מושב לצים איני והתניא הולכין לאצטדינין מפני שאם יפול ישראל בידם ובאין להורגו צווח ומצילו ולכרקום משום יישוב מדינה ובלבד שלא יתחשב עמהן כו' ואסיקנא כתנאי דתניא אין הולכין לאצטדינין מפני שהן שופכי דמים ר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד שצווח ומציל וא' שאם יהרגוהו יעיד שמת להשיא את אשתו:

ת&quot;ר אין הולכין לתיאטריות ולקרקסאות מקום שמזבלין אסור משום לצים רב חכמ' וסוגיין המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם ומזונותיו מתמעטין ונופל בגיהנם וכן המתייהר וגורם כלייה לעולם:

אשרי האיש וגו'. מכאן אמרו אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ועליו הכתוב אומר אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא:

פי' בקניגיון בלשון יון מקום הצייד:

יכול כיון שלא הלך בכל אלו יגרה בשינה. ת&quot;ל כי אם בתורת ה' חפצו:

&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;
===[[עבודה זרה יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;

אשרי האיש. זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי הפלגה שרשעים היו ובדרך חטאים אלו אנשי סדום שלא עמד עמהם ולא ישב במושב פלשתים כי הוא מושב לצים.

אשרי האיש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש כלומר בתוקפו ומתגבר ומשבר את יצרו כאיש.

במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו מיכן שנו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס וכו'. כי אם בתורת ה' חפצו אין אדם קורא אלא מה שלבו חפץ:

כל העוסק בתורה הקב&quot;ה עושה חפצו שנאמר בתורת ה' חפצו. אמר רבא בתחלה נקראת על שמו של הקב&quot;ה שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו [ולבסוף נקראת על שמו שנאמר] ובתורתו יהגה:

לעולם ילמד אדם והדר יהגה שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו והדר ובתורתו יהגה.

ואמר רבא ליגרוס איניש אע&quot;ג דשוכח שנאמר גרסה נפשי לתאבה.

שתה מים מבורך בתחלה מבור ואחרי כן נוזלים מבאר שנובעת מים חיים.

הון מהבל ימעט אם עושה אדם תורתו חבילות חבילו' מתמעטת כלומר שוכח ואם קובץ על יד על יד ירבה. והיינו דכתיב לא יחרוך רמיה צידו וגו' פי' אם אינו משבר כנפי העוף שכבר אינה יכולה לפרוח אם מתעסק לצוד אחרת זו פורחת כך השמועה אם אינו שונה אותה הרבה עד שיתיישב בלבו אלא מתחיל אחרת משכח הראשונה.

והיה כעץ שתול שמשלח שרשים וענפים ולא נעוץ ועומד בלבד פלגי מים כלומר שתול על נהרות הרבה מיכן אמרו כל הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם:

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[עבודה זרה יט ב|דף יט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יט ב/&gt;

[לעולם] ישלש אדם כל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד.

אשר פריו יתן בעתו אמר רבא אם פריו יתן בעתו כלומר בעת שהגיע להוראה ועלהו לא יבול אלא מתקיים ואם לאו עליו הכתוב אומר על המלמד שלא הגיע ללמד ועל הלמד ממנו לא כן הרשעים כי אם כמוץ וגו' והיינו דאמר רב מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. ומתי הגעתו בהוראה א&quot;ר זירא מבן מ' שנה ולמעלה כלומר ישב ראש ישיבה ומת בן מ' שנה כבר פירשנוהו ביבמות ובראש השנה ופרקי' בימי רבה בר נחמני לא הוה עדיף מיניה אלא חכמי דורו כולן שוין הן לו לפיכך הורה.

ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה וליכא עדיף מיניה ואינו מורה:

מנין שאפי' שיחת חכמים צריכה תלמוד שנאמר ועלהו לא יבול ומצאנו שנקראו האילנות שיחים שנאמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ:

כתיב בתורה ובנביאים ובכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין בתורה שנאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת למען תשכילו וגו' בנביאים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל [בכתובים] דכתיב וכל אשר יעשה יצליח מי האיש החפץ חיים וגו' סור מרע ועשה טוב והתעסק בתורה שנקרא לקח טוב:

(מתני') [פיסקא] הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנותה:

א&quot;ר אלעזר אם בנה שכרו מותר. פשיטא. הכיפה משמשי עבודת כוכבים היא ומשמשי עבודת כוכבים בין לר' ישמעאל בין לר&quot;ע אינן אסורין אלא עד שיעבדו דהא ר' ישמעאל ור&quot;ע לא נחלקו אלא בעבודת כוכבים אבל במשמשי עבודת כוכבים דברי הכל עד שיעבדו חלוקת ר' ישמעאל ור&quot;ע בפ' ר' ישמעאל אומר שלש אבנים (דף נא ע&quot;ב) ופריק ר' ירמיה לא נצרכה להא דר&quot;א אלא בשכירות עבודת כוכבים עצמה ודחי' ליה הניחא לר&quot;ע איצטריך אלא לר' ישמעאל דאמר עבודת כוכבים דעובד כוכבים אינה אסורה אלא משתיעבד פשיטא ופרקי' לא נצרכה אלא למכוש אחרון כלומר אימת נקראת עבודת כוכבים במכוש אחרון בשעת גמר מלאכה ההוא מכוש אחרון לית ביה שו&quot;פ אלמא קסבר ר&quot;א ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וכל שכירות קודם שתהיה עבודת כוכבים מותרת:

ראינו לגאון זצ&quot;ל שאמר מותר לישראל להשכיר לעובד כוכבים בין פונדק בין חנות ובין חצר ובין ספינה והעובד כוכבים מפליג בה בשבת הני כולהו שריאן ואפי' בא&quot;י דכבר פסיקא הלכתא כר' יוסי וכ&quot;ש בשאר ארצות וליכא למיחש אלא במרחץ בלבד ולא בכל מרחץ אלא במרחץ הקרואה על שם ישראל ומפני מראית העין אסור ולא משום שביתה דלית שביתת כלים אלא לבית שמאי ואינה הלכה ואם יש לישראל דירה ובתוכה מרחץ שאין רוחצין בה אלא שוכני הדירה בלבד מותר להשכירה לעובד כוכבים:

&lt;קטע סוף=יט ב/&gt;
===[[עבודה זרה כ א|דף כ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כ א/&gt;

מתני' אין מוכרין להן במחובר לקרקע: [גמ'] מנא לן שנאמר לא תחנם ש&quot;מ לא תתן להם חנייה בקרקע וש&quot;מ לא תתן להם חן. אסור לישראל לומר עובד כוכבים זה נאה הוא או עובדת כוכבים אבל נזדמן לו בקרן זוית שלא במתכוין וראה ורוצה לאודיי ולומר ברוך שככה לו בעולמו כדרך שאומר על האילנות שפיר דמי. אבל לתת לעובד כוכבים מתנה בחנם תנאי היא ור' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר דתניא לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך וגו' אחד הגר ואחד העובד כוכבי' בין במכירה בין בנתינה.

ר&quot;י אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה כדכתיב או מכור לנכרי:

&lt;קטע סוף=כ א/&gt;
===[[עבודה זרה כ ב|דף כ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;

ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו בפנויה באשת איש ואפילו מכוערת ולא בבגדי אשה צבועים ולא בחיה ובבהמה ובעוף ולא בחזירים ולא בחמורין בשעה שנזקקין זה לזה ואפי' מלא עינים כמלאך המות שמלאך המות מלא עינים הוא ובשעת פטירת האדם עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו וכיון שרואה החולה מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות:

בגדי אשה צבעונין. אפילו שטוחין או מונחין על הכותל והוא שמכיר האשה והני מילי בישנים אבל בחדשים לא ובחדשים מיהא יהבינן להו לאומנים דאמרי' טריד בעבידתיה וכדרב יהודה דאמר מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת.

ההיא טיפה דזריק לה מלאך המות בפי החולה מחתכה להו לסימנין וממנה מסריח והרוצה שלא להסריח מתו יהפכנו על פניו:

ת&quot;ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה מיכן א&quot;ר פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות וזריזות לידי נקיות ונקיות לידי פרישות כו'.

ענוה גדולה מכולם שנ' יען משח ה' אותי לבשר ענוים וגו' לבשר חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולם:

פיס' ר' יהודה אומר מוכר על מנת לקוץ וקוצץ וכן קמה על מנת לקצור וקוצר.

ושחת על מנת לגזוז וגוזז ר&quot;מ אומר אינו מוכר לו אלא אילן קצוץ וקמה קצורה ושחת גזוזה וצריכא כו' וכן בהמה על מנת לשחוט ושוחט דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר אינו מוכר לו אלא שחוטה:

מתני' אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות:

&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
===[[עבודה זרה כא א|דף כא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כא א/&gt;

[גמ'] גזרי' שכירות אטו מכירה ואמרי' מאי עילויה דשדות מן הבתים אילימא משום דאית בשדות תרתי איסורי חדא דיהבת להו חנייה בקרקע וחדא דקא מפקעת להו מן המעשר בתים נמי הא איכא [חנייה] בקרקע ופקיעת מזוזה ופרקי' מזוזה חובת הדר הוא.

בסוריא משכירין בתים לעובדי כוכבים אבל לא שדות אוקימנא קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש אע&quot;ג דדוד הוא דכבשינהו ארץ ישראל היא שדות דאית בהו [תרי] איסורי כדאמרן גזרי' שכירות אטו מכירה בתים דלית בהו אלא משום חנייה בקרקע בלבד לא גזרו שכירות אטו מכירה. בחוצה לארץ מוכרין בתים כו' ר' יוסי אומר אף בארץ ישראל משכירין להם בתים ובסורי' מוכרין להם בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו לר' יוסי שדות בא&quot;י דאית בהו תרתי גזור רבנן שכירות אטו מכירה בתים לא גזרו בהו בשכירות בסוריא קסבר ר' יוסי כיבוש דיחיד לאו שמיה כיבוש ואינו א&quot;י מכירת בתים דליכא אלא חדא ושכירות שדות אע&quot;ג דאיכא תרתי לא גזור רבנן ולא גזור אלא מכירת שדות בסורי' בלבד:

ובחו&quot;ל מוכרין להן אלו ואלו אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ובלבד שלא יעשם שכונה.

תנא אין שכונה פחותה מג' בני אדם וניחוש דלמא האי דזבנת ליה אזיל ומזבין לאחרים והוו להו שכונה ופרקי' לפני עור לא תתן מכשול מפקדינן לפני דלפני לא מפקדינן:

[פיסקא] אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס לתוכה עבודת כוכבים וכתיב לא תביא תועבה אל תוך ביתך מכלל דאיכא דוכתא דאין משכירין להם בתים:

&lt;קטע סוף=כא א/&gt;
===[[עבודה זרה כא ב|דף כא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;

וסתמא כר' מאיר דאי ר' יוסי האמר אף בא&quot;י עצמה משכירין להן בתים:

בכ&quot;מ לא ישכיר (עצמו) [לו] לא מרחץ מפני שנקראת על שמו ועובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבתות וימים טובים ושדהו לעובד כוכבים אמאי שרי דאמרי אינהו דחזו ליה דעביד מלאכה בשדה של ישראל אימר אריסותא קעביד ופורני וריחיים נמי אמרי אריסותא קא עביד. נימא במרחץ נמי הכי אמרי מרחץ לאריסותא לא עבדי:

&lt;קטע סוף=כא ב/&gt;
===[[עבודה זרה כב א|דף כב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כב א/&gt;

הנהו מוריקאי דעובד כוכבים מלקט ונקיט בשבתא וישראל נקיט בחד בשבתא אתו לקמיה דרבא שרא להו ואותביה רבינא ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך אתה בשבת ואני חלקי בחול ואם התנו מעיקרא על מנת שיום השבת לעובד כוכבים ויום אחד בשבת לישראל שרי ואם באו לחשבון פי' שיאמר אחד לחבירו לקחת אתה בשבת כך וכך כספים ואני לא לקחתי בחול אלא פחות מרוק לי וכן אם אמר העובד כוכבים לישראל כעניין הזה אסור ואינו מותר אלא אם התנו מעיקרא מה שיזדמן בשבת הרי הוא לעובד כוכבים בין רב בין מעט וכן בחול לישראל.

איכסיף רבא לסוף איגלאי מילתא דהתנו מעיקרא הוו ושפיר שרא להו רבא.

רב גביהה מבי כתיל אמר שתלאי דערלה הוו עובד כוכבים אכל שני ערלה וישראל אכל שני דהיתירא כו'.

איבעיא להו אם התנו מעיקרא מותר סתמא מאי ולא איפשיטא ועבדי' ביה לחומרא דאיסורא דאורייתא היא:

ירושל' הא במקום שנהגו למכור מוכרין להן אפי' בית דירה ומשכירין להן אפילו בית דירה ר' בון בשם רבנן דתמן זאת אומרת שדה הנתונה על אם הדרך אסור להשכירה לעובד כוכבים מפני שנקראת על שמו ועובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבתות וי&quot;ט:

בתוספתא שאלו לר' יהושע מהו שילמד אדם את בנו חכמת יוונית אמר להן צאו וראו איזו שעה אינה לא מן היום ולא מן הלילה שהיום והלילה חייב בהגיון תורה שנא' והגית בו יומם ולילה. תוספתא לא יטייל ישראל עם שיירא בתרפות אפי' לצאת אפי' מקדים ואפי' מחשיך ואפי' מתיירא מפני ליסטים מפני רוח רעה חיה רעה שנא' לא תלכו אחרי אלהים אחרים ר' אלעזר (בר) [בנו ש&quot;ר] יוסי הגלילי אומר אם ראית רשע יוצא לדרך התרחק ממנו ג' ימים כי מלאכי חבלה יוצאין עמו שנא' הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו וכן אם ראית צדיק יוצא לדרך צא עמו כי מלאכי שלום עמו שנא' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:

'''הדרן עלך לפני אידיהן:'''
&lt;קטע סוף=כב א/&gt;</text>
      <sha1>8t3w4o9o58vlf31cpe69jfou1his1js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/בבא בתרא/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>385624</id>
    <revision>
      <id>1419045</id>
      <parentid>1417837</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:04:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="345446" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת בבא בתרא|חידושי הרמב&quot;ן|ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[בבא בתרא כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;

מתני': '''ובית הבדים וכל דבר שהוא עושה פירות תדיר. '''יש שואלין הרי בית הבדים אינו עושה פירות תדיר וכדאמרינן התם עברו הגתות והבדים אינן נאמנין י&quot;ל שזמן מסיקת הזיתים זמן קבוע ואעפ&quot;כ כשעבר מסיקתן משתמשין בבית הבד לשכר וכיוצא בו ומיהו בשעה שבוצרין ומוסקין דטרידי טפי האמינו חכמים לעמי הארץ וכשעבר אותו זמן שמשתמשין בהן לשומשומי ושכר גזרו על עמי הארץ שאפשר לעמוד בה ולהזהר מהם אבל בשעת הבציר והמסיק אין יכולין לעמוד בה ולא גזרו.

'''שהם שמנה עשרה חדש. '''איכא דקשיא ליה אטו ר' ישמעאל מנינא אתא לאשמועינן דהכי נמי אקשינן בפ&quot;ק דקדושין ובמסכת יומא פרק אמר להם הממונה ואיכא למימר רבי ישמעאל לאפוקי מפוזרין אתא ולהכי אמר שהם שמנה עשר חדש רצופין וכ&quot;ת אי הכי רב הונא בגמר' מאי קמ&quot;ל מתני' היא דמדר' ישמעאל נשמע לרבנן. ותו מאי דחיק לה מדקתני מיום ליום.

איכא למימר רב הונא דוקא דמתני' קמ&quot;ל והא דדייקינן לה בגמ' מדקתני מיום ליום דניחא להו לאקשויי מדרבנן ולא דרבי ישמעאל משום דכיון דמשיך זימנייהו דילמא אפי' מפוזרים נמי לרבנן קמ&quot;ל אי נמי איכא למימר לא תימא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעיים שלמים אלא שמנה עשר שלמים, ובכי האי גונא איתמר ביבמות.

גמ': '''מנין לחזק' שהיא שלש שנים. '''פי' שלש שנים לאו דוקא הולכי אושא רבי ישמעאל לרבי ישמעאל לא בעינן שלש שנים אלא שלש אכילות כעין שלש שנים קאמר.

'''משור המועד. '''לא נתחוור לי מאי ענין זו לזו, אבל נראה שלכך הקישום לומר כשם ששור המועד כיון שנגח שלש נגיחות יצא מאותה חזקה של תמו' אף כאן יצאה שדה זו מחזקת של מוכר וכיון שיצאת מחזקת' עליו להביא ראיה שלא מכר' שהרי זה מוחזק ועומד.

והיינו דאקשינן אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית וכו' כלומר אע&quot;פ שיצא מחזקה של תמות לא נכנס לחזקה של מועדות עד פעם רביעית ה&quot;נ לא נכנס שדה זו בחזקת הלוקחו עד שנה רביעית אע&quot;פ שיצאת מרשות מוכר האיך הוא נאמן לגמרי.

והיינו נמי דאקשינן אלא מעתה חזקה שאין עמה טענה תהוי חזקה כלומר מאחר שיצאת מרשות של מוכר למה צריך זה לטענה הא ודאי אינו צריך לטענה אלא כשיש לו למערער עדים או הודאה שהיא שלו וזו כבר יצאת מרשותו ומפרקינן טעמא מאי וכו' כלומר אם לא לקחה זה ודאי מאיליה לא יצאתה מרשותו לפיכך צריך לטענה שאם לא טען לא לקחה נמצאת ברשותו של ראשו'.

ותו אקשינן אלא מעתה [מחאה] שלא בפניו לא תהוי מחאה כלו' בשלמא אי לאו משור המועד גמרינן דלמא טעמא משום דטפי מתלת שנים קפיד אינשי וכיון דלא קפיד דאי מכרה והאי הא קפיד אלא אי משור המועד מה התם בפניו בעינן דליעודי גברא אתי וכל שלא בפניו לאו מיעד מימר אמר אי אמריתו לי הוה מזדהרנא ביה הכ' נמי נימא אי מחית בי הוה מזדהרנא בשערו.

ואיכא דקשי' ליה הכא מכדי הא קיימא לן דחזקה שלא בפניו הויא חזקה אמאי לא אקשינן חזקה שלא בפניו לא תהוי חזקה דהיא היא דומיא דשור המועד ואיכא למימר בשלמא שלא בפניו דהויא חזקה לא קשיא ליה דמילת' דעביד' לאגלויי היא דעביד איניש לשאול לעוברין ושבין מי מחזיק בשלו אבל מחאה דמיא לשור המועד וכל שלא בפניו לאו כלום הוא דאמ' לא ידענא דנגח דאינטריה והבא נמי לא שנא הואיל ומשור המועד גמרת לה וכן כתב רש&quot;י ז&quot;ל דמחאה דומיא דהעדה היא, דהתראה לשמור שור, ואף המחאה להתראה היא להזהר בשטרו.

ואי קשיא והא השתא לאו קס&quot;ד ההוא טעמא עד דאתא רבא והכי אמר לקמן לא ס&quot;ד דאם כן מחאה למאי מהניא אלא הכי קא ס&quot;ד השתא דלא מהימן משום טעמא דלא עביד איניש למזדהר טפי משלש שנים אלא משור המועד הוא דגמרי' ומיהו כל אימת שמיחה בתוך שלש קודם שיצאת מרשותו של מוכר היה לו לזה ליזהר.

והיינו דמפרקי' דאמרי' חברך חברא אית ליה וכו' כלומר בשלמא הת' בפניו בעינן כדי שיוכל לטעון ולהכחיש העדים או להביא אחרים להזימן ואי לא מיית סהדי אימר אמר לאו כלום הוא מדלא תבעי מינאי אבל טעמא דמחאה להתרות בו ולהיות זהיר בזכיותיו הוא שזה טוען שגזלה היא בידו הלכך אפילו שלא בפניו אי איתא דאמרינן חברך חברא אית ליה.

&lt;קטע סוף=כח א/&gt;
===[[בבא בתרא כח ב|דף כח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כח ב/&gt;

הכי גרסינן בכולהו נוסחי עתיקי: '''שהרי נביא עומד בתשע ומזהיר על אחת עשרה. '''וזו היא גרסתו של ר&quot;ת ז&quot;ל, ולפי הגרסא כך פירוש': שלא עלתה להן חזקה באותן שלש שנים לפי שלא היו שלש שנים שלמות שבשנה תשיעית בחדש העשור בעשור לחודש סמך מלך בבל ידו על ירושלים ובח' החמישי של שנת אחת עשרה חרב הבית וגלו רובם מעל הארץ ומקצתם גלו לבבל ומקצתם לא גלו עד החדש השביעי שנהרג גדליה ומכיון שהיה מזהירם לכתוב שטר למדנו שלא תתקיים להם חזקה בשמנה עשר חדש שהן שלש אכילות להוציא מדברי רבי ישמעאל וא&quot;ת אכתי מנ&quot;ל דבשלש שנים נמי תתקיים חזקה י&quot;ל דהא גמרינן משור המועד ושנים מנגיחות גמרינן דקרא כתיב דמפיק מדר' ישמעאל ואביי אקשי ודילמא עצה טובה קמ&quot;ל שהיה מתנבא על הגלות כי ארכה היא וייעצם לכתוב שטר כדי שאם ימותו עדי חזקה בגלות תדון כשטר.

ור&quot;ח ז&quot;ל מפרש שעלתה להם חזקה, ולא ידענא היכי אפשר לאוקמה דהא לרבנן שלש שנים בעי' בכל מילי כדאמרינן לקמן זו דברי רבי ישמעאל ור' עקיבא אבל חכמים אומרי' שלש שנים מיום ליום, אלא הפי' הנכון לפי גרסא זו הוא כמו שכתבתי. 

אבל על סדר המקרא אינו מתישב כלום שהרי כתוב ([[ירמיהו לב ו]]) בשנה העשירית וגו' ויהי דבר ה' אלי לאמר, ואי אתה מוצא שם נבואה אלא זו הנה חנמאל כן שלום אלמא בעשר היה עומד, ומ&quot;ש רבינו חננאל ז&quot;ל דהכי תני לה ר' יוסי במתני' לא אשכחו לה רבנן בברייתא בנוסחי דילן הכי.

ואשכחן תנא דסדר עולם דתני הכי. בשנה העשירית בעשירי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים אותה שנה ובאותו זמן ובאותו הפרק הנה חנמאל בן שלום דודך וכו' אלמא נביא בעשר היה עומד וזו היא גרסתו של רש&quot;י ז&quot;ל שהרי נביא עומד בעשר. 

ולא מחוור לן כלל שהרי בחדש הרביעי גלו, אי נמי בחדש החמישידכתיב עד גלות ירושלים בחדש החמישי שבתשעה בו חרב הבית ואכתי שמנה עשר חדש נמי ליכא ואפשר מפני שרובם לא יצאו עד החדש השביעי ואיכא שמנה עשר חדש דלא סבירא להו כתנא דסדר עולם אלא בתחלת שנה עשירית נביא מזהי' וכיון דבהני לא הוי חזקה ש&quot;מ דלא מקיימ' חזקה עד שלש שנים אי נמי אפילו לתנא דסדר עולם איכא למימר מפני שהנביא מזהיר על כל השדות ואי כר' ישמעאל הא איכא שדה ואילן ובשדה הלבן נמי מצו למעבד פירא רבה כגון קשואין ודלועין אי נמי משרה דאספסתא דמקיימא להו חזקה קודם הגלות.

ופי' '''עצה טובה קמ&quot;ל, '''במאי דכתב רחמנא בכלי חרס אבל למען יעמדו ימים רבים לאו עצה טובה היא אליבא דר' אלעזר דמהכא גמר דבעינן שטר שאינו יכול להזדייף בפרק המביא תניין (גיטין כב ע&quot;ב).

&lt;קטע סוף=כח ב/&gt;
===[[בבא בתרא כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;

'''מודה רב יהודה באתרא דמוברי באגי. '''פי' דאפילו במפוזרות הויא חזקה ומיהו שש שנים בעינן כיון דאיכא דזרע ועוד דכיון דמשיך זימנא דבורות קלא אית לה ואי לא מחזיק שש שנים לאו כלום הוא דאי לא תימא הכי מאי ומודה פשיטא דהאי רציפות נינהו ולא שייכא הא בדרב הונא כלל דהא סלקא שתא דבורות.

והא דאקשי' ממתני' והדן בתים דביממא ידעי בליליא לא ידעי בדין הוא דלימא לן רב הונא ולטעמיך דאמרת אפילו מפוזרות ליבעי מיהא שש אלא משום דהוה אמינא מאי שלש דקתני שש דיממי אי נמי לדידן כל תלת שנין מהני דלא מצי למימר אנא אתינא בההיא זימנא דלא הוית בה ומשום הכי לא מחינא הילכך בתלת שנין דיממי סגי לן דהא שלש שנים איכא אע&quot;ג דלא סלקי לילות, אבל לרב הונא קשיא.

והיינו דאמרי' ומודה רב הונא בחנוותא דמחוזא פי' דלא בעי' אלא שלש שנים ביממי כיון דליליא לא עבידא דומיא דבורות ובית הבדים ואי ס&quot;ד דמקמי דתיקום לן דרב הונא נמי בעינן תלת שנין ביממי ולילי אלא דאפי' שית דיממי הוו חזקה א&quot;כ מאי ומודה רב הונא ואיכא לפרושי נמי דאף על גב דלדידן נמי שאני דינא דחנוותא דמחוזא אפילו הכי כיון דרב הונא איירי בהא ושיכא ליה הודאה במילתא אמרינן ומודה רב הונא, ובכי האי גונא איכא תרי בפירקין דלא יחפור.

'''הני נוגעי' בעדותן הן דאי לא אמרינן להו הבו ליה אגר ביתא להאי. '''ואיכא למידק ונהמנינהו משום מגו דאי בעו אמרי מהאיך מערער אגרנא ליה ויהיבנא ליה אגרא כדאמרי' בכי האי גונא גבי הן הן שלוחיו הן הן עידיו במסכת קדושין וה&quot;נ הא שוכר נאמן לומר נתתי ואיכא למימר האי מערער הא לא מחזיק בארעא ואידך קאי בה ואינן נאמנין לומר נתננו אי נמי האי לאו מגו הוא משום דמסתפי דילמא מייתי עידי חזקה ובעו לשלומי ליה למחזיק א&quot;נ לבתר דתקון רבנן שבועת היסת איירינן ואי אמרי להאי מערער יהבינה אגרא שבועה בעו ולאו בני עדות נינהו בדאיתא התם בפרק האיש מקדש, זה שמעתי ועיקר. 

תו איכא למידק והא איפרעיה ליה להאי מערער גבי ליה ממחזיק איכא למימר אעפ&quot;כ נוגעין בעדותן הן מפני שקשה גזל הנאכל ואינן רוצין להתעצם עמו בדין.

תו איכא למידק למאי דאוקימנא כגון דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי להאי נותבי' אי הכי היכי קני לה האי הא ליכא אכילת פירות דמאי אכל איכא למימר כיון דמ&quot;מ בשליחותיה אחזוק בה הני כמאן דדאיר בה איהו נמי דמי שמצינו בכ&quot;מ ששלוחו של אדם כמותו.

ויש מי שאומרים הכא במאי עסקינן דהדור תפיס משל מחזיק כדי השכר כדי לשלם למערער אם זכה בה אבל כבר נתנוהו למחזיק והרי אכל פירות ולישנ' דגמרא לא דיקא כותיה.

ומ&quot;מ שמעינן מיהא שהגוזל ביתו של חבירו ושכרה לאחר והרי היא יוצאה מתחת ידו שדין בעל הבית עם השוכר ועליו לשלם השכר לבעל הבי' ואע&quot;פ שכבר שלמו ימי שכירותו ויצא לו השוכר משם ונתן השכר לגזלן כשיבא בעל הבית למחר חייב לשלם לו השוכר מדלא אוקימנא להא בשנשלם זמן השכירות ויצאו להן וכן בדין שהרי דר בחצר חבירו שלא מדעתו וזו היא שאמרו בפ' כיצד הרגל השוכר בית מראובן ונמצא הבי' לשמעון מעל' שכר לשמעון שלא כדברי הטוען שאומרים שאם נשלם זמן השכירות ושלם השכר לגזלן דין ב&quot;ה עם הגזלן ולא עם השוכר שהגזלן הוא שאכל פירותיו ולא השוכר אלא דינו עם השוכר שהגזלן הוא שאכל פירותיו.

וא&quot;ת ולוקמה כגון שיצאו משם ואין שם עדים ולא תובע שדרו בה דנאמנין מגו דיכול למימר לא דרכו בה כלל שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואיכא למימר דבעי לאוקמה כגון דידעינן דדרו בה אלא דלא ידיע לן אם דרו בה ביממ' ובליליא אי נמי ידעי' דדרו בה תרתי שנין אינהו מסהדי אתלת שנין דלא שכיחא ליה מילתא שלא הומנו עדי שדרו בה א&quot;נ דלא המניה במיגו דיכלי למימד לא דרנא בה כלל דמילתא דעבידא לאיגלויי היא אי דרו אי לא ולא בעי למימר הכי דמסתפו דילמא ידיעא לן מילתא אי נמי אתו סהדי ומסהדי דדרו בה ואע&quot;ג דאמרינן לקמן כי האי מגו דיכול למימר לא אכלי, כבר פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל לא אכלי אלא דבר מועט כדבעי' למכתב קמן.

אבל (ר&quot;ת) [ר&quot;ח] ז&quot;ל פי' הא דאמר מר זוטרא אי טעין ואמר ליתו סהדי ליסהדו דדרו ביה וגו' הכי שאם כבר יצאו השוכרין מן הבית נאמנין בעדותן שהרי אינ' דרין שס כדי שיאמר להם הבו לי אגר בית' אלא הם אומרין דירנא והם אומרין פרענו אגריה הפה שאסר הוא הפה שהתיר פי' לפירושו הם אומרים דרנו בה והם אומרים פרענו השכר לפי שהוא שלו שאנו דרנו בה תלת שנין ביממא ובליליא נאמנין שהפה שאסר הוא הפה שהתיר שאלו שתקו לא אמרו אנן דיירנא ביה לא היו מתחייבין בכלום ולמדנו שהדין כן ולא כמו שתירצו למעלה.

אבל אין פירוש דברי מר זוטרא כך דמאי אי טעי' ומאי טענתי' טענה אטו בטענה תליא מילתא ותו דהוה ליה למימר הכי אם כבר יצאו משם טענתיה טענה ואין פי' זה נופל על ל' הגמרא אבל הפי' כדברי הרב רבי שמואל והרב רבי יהוסף ז&quot;ל הלוי מיהו מסתברא דלא בעינן בריא אלא כיון דאמר ליתו וליסהדו הויא טענ' והכי דיקא לישנ' דגמ'.

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[בבא בתרא כט ב|דף כט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כט ב/&gt;

'''אבל כתבו עטרא קלא אית לה. '''אי קשיא מההוא דאמרי' בפרק המפקיד (ב&quot;מ ל&quot;ט ע&quot;ב) לא שנא כתבו עטרא ולא שנא לא כתבו עטרא לוו מחתינן אלמא לית לה קלא. לא קשיא דהתם נכסי יתמי בספיקא לא מחתינן דדלמא משתכח קלא.

'''אנא בשכוני גואי הואי. '''מה שפירש בה הרב רבי שמואל ז&quot;ל שבחדרי' הפנימים הייתי דר ועובר דרך עליה לא נראה לי מפני שהדין נותן שלא יפסיד חזקתו בשביל כך וכי אין אדם עשוי למכור בית החיצון ומשיי' לעצמו הפנימי ודרך ואעפ&quot;כ כיון שזה לבדו דר למה לא יעלה לו חזקה ועוד א&quot;כ מאי טעמיה דרבא והלא כל זמן שלא הביא ראיה שדר לבדו. לא הביא עידי חזקה שאין חזקה נמי שדר עם הבעלים ול' הגמרא עצמו אינו נוח להתפר' כן שאין בל' בשכוני גואי הואי שיעבו' ויצא דרך על החיצון אלא משמע הלשון ששם היה כל זמן הזה ולא שיצא משם, ועוד דבכולהו נוסחאי בהאי ארע', ולא אשכחן ביתא אלא בפירושי הרב ז&quot;ל. 

והפי' שכתב בו רבי' הגדול ז&quot;ל מן המתמיהין בעיני שכיון שהי' עומד במקום שאין שם חרום כל אותן הימים הי' לו למחו' וכיון שלא מיחה בודאי שמכר' לו לזה באותו הזמן והוא בא בכאן או זה הלך לשם או על יד שלוחו מכר כמו שטוען זה שאם לא כן למה לא מיחה כיון שלא היה במקום חרום וזו דומה לשאר כל החזקות שבכולן מוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי והאמינוהו ללוקח מפני שלא מיחה, אף כאן נמי בדין הוא שיהא נאמן לומר לקחתי באיזה ענין שיטעון.

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב כדברי רבינו ז&quot;ל אלא שבכלל דבריו יצא לדרך אחרת וכן כתב בעובדא דשוקי בראי, ואע&quot;ג דחזינן לרבותינו הגאונים ז&quot;ל דאוקמוה להאי מעשה בשעת חרום אין דינא הכי הוא ומיהו אע&quot;ג דקאמר מחאה שלא בפניו הויא מחאה בעינן שיהא המוכר שם במדינה מצוי בעת שטוען הלוקח שקנה זה הקרקע וכדתנן אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה וכיון דהוה תמן אפילו יום אחד דאיכא למימר בההוא יומא זבן ליה ואזל ליה לאלתר כי אמר בתר הכי לא הוינא ידע דהאי נחית בארעא דנמחי ביה לא משגחינן ביה אלא אי קדי' ונפק ושבק ארעיה בידא דאחרינא ואזל איהו ונחית הלוקח בארעא דא ואכלה ולא ידע מרי ארעא דהאי נחית ואכיל ארעיה האי גונא לא הוי חזקה דאי לא תימא הכי מדת הדין לוקה.

ועוד כתב לקמן ואע&quot;ג דתנן אין צריך להיות עמו במדינה מיהו צריך להיות יודע בעל הקרקע כי זה שטוען אתה מכרתה לי עומד בנכסיו דאי לא ידע אמאן קא ממחה וזה ששנינו אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה פי' כל שני חזקה בשעת חרום אבל שלא בשעת חרום אינו צריך להיות עמו אלא ביום שטוען שלקחה ממנו וירד בה אלא כיון דידע דהאי גברא נחית בנכסיה אפי' הוא באספמיא והמחזיק בבבל הוה ליה למחויי דלא בעינן מחאה בפניו, אלו דברי רבי' חננאל ז&quot;ל.

ומדבריו שאין חזקה שלא בפניו חזקה אלא אם כן התחלתם בפניו שהיה לו לשאול עליה אבל אם לא כן אינה חזקה אפי' אינה במקום חרום ואינו נכון דכ&quot;ש שיש לומר חברך חברא אית ליה ואיהו עביד לשאל מי מחזיק בשלו.

ואני שמעתי בפי' הא עובדא דשכוני גואי שהוא מקום רחוק ברוח דרום ונקרא גואי לפי שהוא חדר כדכתיב מן החדר תבא סופה וכתיב וחדרי תימן ובראי הוא רוח צפון לפי שאינה מסוככת וקא טעין האי שהיה במקום שלא שמע החזקה או שלא היה יכול למחות דמקום חרום הוא והימניה רב נחמן עד דמיתי אידך סהדי דהוה במקום קרוב שאינו מקום חרום דכיון שזה טוען שלא בפני החזקת במקום חרום טענתיה טענה וצריך הלה לקיים חזקתו כאלו טענו זה לא החזקת ורבא סבר מכיון שהחזיק הרי הוא ברשותו והלה צריך להודיע חזקתו בראיה של חרום כשם שצריך להביא ראיה על המחאה בטוען מחיתי רב נחמן מדמי לה לקיום חזקה גופא ורבא מדמי לה למחאה וקיימא לן כרב נחמן ולפי זה צריך להביא עדי' שהיה כל שלש שנים במקום קרוב דהא חזקה בפחות משלש שנים לאו חזקה היא וכיון דמקצת שלש היה במקום חרום אינן עולין לו והכי נמי משמע בפרק האשה שנתאלמנה ויפה כיון רבינו חננאל ז&quot;ל בזו שפירש עד שיהא עמו במדינה כל שני חזקה ואי אתא בסוף שנה שלישי' ורואהו עומד בשלו יש לו למחות קודם שילך משם שהרי יודע שזה החזיק עליו ואם לא עכשיו ימחה אימתי והיינו עובדא דשוקי בראי ואם אתא ממקום חרום למקום קרוב בסוף שנה שלישי' ולא מיחה אומרין אי אפשר דלא שמע וטעין הכי כגון דלא אתו שיירו' מכי אתא איהו להכ' ומבני מתא נמי לא שמיע לי מיד טענתיה טענה דגמרינן ליה מהא דאמר רבא עביד איניש דכל תלתין יומי טריד בשוקי'.

&lt;קטע סוף=כט ב/&gt;
===[[בבא בתרא ל א|דף ל עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ל א/&gt;

הכי גרסינן '''דא&quot;ל דזבנ' מינך. '''וזו היא גרסתו של רבינו הגדול ז&quot;ל ואי אמר ליה קמאי דידי זבנה מינך מהימן כי ההוא דדר בקשתא בעיליתא וכן פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל.

ופי' '''ולא קא מודית לי. '''הודאה גמורה היה מודה לו שהוא של אבותיו אבל מאי דאמר לי' ההוא גברא דדידיה היא לאו הודאה היא דאע&quot;ג דהודאת בעל דין כמא' עדים הכא לא דהא איהו אמר דזבנ' מינך והפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא כיון דקא מודה האי דאיהו גופיה ידע באבהתיה היא ואיהו מיניה לא זבנ' הוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי וכן נראה מדברי רבינו הגדול שהוא מפרשה בשהלה מודה לו שהוא עצמו יודע שהוא למערער זה אבל משום הודאתו של ההוא גבר' דאמר ליה דזבנה מיניה לא דלאו הודאה היא, ולית בה ספקא.

ואע&quot;פ שהרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל מפרש דהכא במאי עסקינן דאיהו לא ידע כלל אלא מפיו של זה המוכר ולא אמרי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא בדבר שהאוסרו אוסרו מידיעתו ומתירו מידיעתו אבל הכא זה שמע מפי המוכר כי של זה היתה מתחלה ובאמת היה ראוי להאמינו דהודאת בעל דין כמאה עדים וכי הדר אמר אנא זבנתה מיניה זה הדבר אצלו בספק ואין לו להאמינו על זכותו א&quot;כ הוה ליה ספקו ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ואין הדברים הללו אצלי אלא דברי הבאי שזה נאמן הוא לומר כך וכך אמר לי לפלוני מגו דאי בעי אמר לאו דידך הוא ואותו פלוני נאמן היה לומר מפלוני לקחתי' בדין מגו שאלו בב&quot;ד אמר כן היו מאמינים אותו עכשיו שאמר לו למה לא יהא נאמן.

והוי יודע שאלו היו כאן עדים דדר ביה ההוא דקמי' אפילו חד יומא אע&quot;פ שלא החזיק בה שני חזקה טוענין לו שהרי הוא לוקח ונאמן לומר מפלוני לקחתי' ואלו היה אותו לוקח ראשון היה יכול לטעון מינך זבניתה השתא נמי טוענין ליה אף על פי שלא החזיק בה שני חזקה שלא הצריכו חכמים לחזקה אלא בשיש עדים למערער שהוא שלו אבל כאן כיון שאין לו עדים אין צריך חזקה ולכשיביא עדים שדר בה חד יומא ההוא דזבן מינה טוענין לו.

והרב רבי שמואל שכתב שאפי' הביא עדים דדר בה חד יומא לא מהני מאחר שלא החזיק בה שלש שנים תמהני עליו דהא טוענין ליורש וללוקח כל מאי דמצי טעין ההוא דקמיה אלא שצריך ראיה דדר בה המוכר או המוריש חד יומא וכדמפרש לקמן בעובד' דקשיתא בעילית' (בבא בתרא מא,ב).

ונראה שדעתו לומר דכי אמרינן טוענין ללוקח בשאין אנו צריכין להכחשה כגון דדר בה קמא ואחזיק בה האי תלת שנין דכי איתיה לקמ' קמן אע&quot;ג דאית ליה להאי סהדי דשלו הוות אפי' הכי מצי למימר זבינתה מינך אבל כי לית ליה חזקה אע&quot;ג דהאי נמי לית ליה סהדי דשלו הות כיון דאודי האי מחזיק לא מצינן למטען ליה כלום דאפי' איתיה לקמן וטעין בבריא מינך זבניתה לא מהימן מכיון דאודי האי והודאתו הודאה דהא לא הוה מהימן אלא משום מגו דיכול למימר לאו דידך הוה והשתא אזל ליה ההו' מיגו, ולא אמרינן מגו דאי בעי איהו שתיק מהמנינן אנן, וסברא זו צריכה לפנים.

ומהדומ' לזה המפקיד אצל חברו בעדים ומת ותבע מפקיד את היורשין והודו שהוא בידם מאביהם דאיכא עדים ולא ראה הוא מי לא טענינן להו אנן מאי דמצי טעין אבוהון חזרתי ולקחתיו ממך דהוא נאמן מגו דהחזרתיו לך ואף על פי שהם מודים בפקדון.

ואף דברי הרב הגדול ז&quot;ל צריכין עיון והוי זהיר בדבריו שמא מתוכן ילמדו שאף אם אמר קמא דידי זבנה צריך שני חזקה ולא היא שהכל מודים בזה שהיה נאמן דהא האי מעשה הכי הוה מדלא קאמר ואכלתה שני חזקה ואעפ&quot;כ פירש רבי' עצמו ז&quot;ל טעמא דלא מהימן משום ספק ודאי הא אמר קמאי זבנה מינך דודאי הוא מהימן לעולם ואין זה צריך לפנים וכשהוזכר שני חזקה בהלכות לא במודה הוזכרו שתחלת דבריו במי שיש לו עדי' לתובע הם.

&lt;קטע סוף=ל א/&gt;
===[[בבא בתרא ל ב|דף ל עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;

'''דזבינא ליה מיניה הא ארבעי שנין וכו'. '''ולא מצינן למימר דילמא אחר שמכרה לר היום ארבע שנין חזר ולוקחה ממך ומכרה לי זה שלש שנים שהיה זה הלוקח שני צריך להביא עדים דדר ביה מוכר ראשון חד יומא מאחר שמכרה לו ללוקח ראשון ולא היה יכול להביאם שהרי לא דר בה כלל כדקא טעין בתר הכי דאכלה שבע.

וכתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל שצריך לוקח להביא עדים של שבע שנים ואני אומר בודאי שמעתא בדאיכא עדים הוא אבל לענין הדין אין צריך ונאמן לומר אכלתיה שבע שנים מגו דיכול למימר מינך זבינתה ובלבד שיביא עדים של שלש שנים וכן נמי אי אכלה שש שנים ולא היו שם עדים אלא של שלש נאמן לומר היום שש שנים לקחתיה מגו דיכול למימר מינך זבניתה וכי אמרינן אכל שית אין לך מחאה גדולה מזו כשבאו עדים של שש שנים אבל לא באו עדים אלא של שלש שנים המחזיק נאמן.

ואיכא דקשיא ליה הכא מההיא דאמרינן לקמן וצריך למחות בסוף כל שלש ושלש. ופי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל דלא ליטעון ולימא שטרא הוה לי ולא אזדהרי ביה בתר מחאה תלת שנין מזדהר איניש בשטריה בתר מחאה טפי לא מזדהר וכיון שכן מאי האי דאמרינן הכא אין לך מחאה גדולה מזו והא איכא חזקה בתר מחאה ולאו מילתא היא דכי אמרינן הכי הני מילי בשלא מכרה לאחר שהמחזיק סבר כיון שלא חזר ותבעני ולא מיחה בי. נזכר שיש לי שטר ולא יעמידני לעולם בדין לפיכך אינו נזהר בשטרו אבל כשמכר ואי אפשר לומר הואיל ולא מיחה בי לא נזהרתי בשטר שסבור הייתי שלא יעמידני בדין שהרי הדבר ידוע שהלוקח יתבענו שהרי הוא סבור שהיא שלו ולא מכרה הראשון שאם היה סבור שמכרה למחזיק לא היה לוקח ומיה' כשהלוק' אין לו קול כגון מכר שדותיו סתם דלקמן צריך הוא למחות שהרי אין הלה יודע בו כדי שיזהר בשטרו.

&lt;קטע סוף=ל ב/&gt;
===[[בבא בתרא לא א|דף לא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לא א/&gt;

'''אמר רבה מה לי לשקר איבעי אמר מינך זבנית' ואכלתה שני חזקה. '''תמיהא לי מילתא טוב' אי אתי סהדי ואמרי של אבותיו של מערער היתה מעולם ולא של אבותיו של מחזיק מאי מה לי לשקר ולהכחיש העדים ולומר שקרנים הם והתורה האמינתם ועוד דקשיא עליה דרבא מהא דתנן מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי אין לך בידי כלום חייב ואמרינן אין לך בידי לא היו דברים מעולם ואמאי נימא מה לי לשקר במקום עדים ומגו דיכול למימר פרעתיך לאחר זמני יכול למימר לא היו דברים מעולם דהא אמרת מה לי לשקר במקום עדים אמרינן וכ&quot;ש במקום חזקה ועוד מדקאמר לקמן ומודו נהרדעי היכא א&quot;ל של אבותי שלקחוה מאבותי' משמ' דלא אסהידו סהדי שהיתה של אבותיו של זה לעולם ומתו מתוכה דכולה סוגיא אהאי עובדא קיימא ואם טענות' סתם למה אינו נאמן כל טענת יורש כך הוא של אבותיו היתה והוא אינו יודע מאין באת' לידם שמא מאבותיו של זה.

ונר' שהמעשה כשמועו זה טוען בבריא שהיתה של אבותיו וזה טוען בבריא שהיתה של אבותיו ולא דרו ביה אבותיו של זה אפי' חד יומ' הילכך אי הוה אתי בטענת שמא לא טענינן לי' אנן כלום לדברי הכל ובאו העדים והעידו שהית' של אבותיו של מערער ועמדו בה כמה שנים בחזקת שהיה להם והשתא דברי רב' ורב חסדא כיון שטען זה בבריא שהיתה של אבותיו מהימן ונאמר שמא אבותיו לקחוהו מאבותיו של זה ורבא ואביי סברי כיון שאומר סתם של אבותיו ולא של אבותיך משמע והנ' העדים מכחישין אותו הילכך צריך הוא לחזור ולטעון של אבותי שלקחוהו מאבותיך או דסמכי. 

ונוכל לפרשה אפילו בשהעידו העדים שמת אבותיו של מערער מתוכה ואפילו הכי סבר רבא להמוני' דאמרינן שמא סמוך למיתתם מכרו' לי' הואיל ואיכא מגו דתלינן למגו בכל טענה דאיכא למיתלי דאיהו אמר בעובדא דנהר פקוד מה לי לשקר דאע&quot;ג דודאי איכא מיא לא מית מחמת מיא, והך נמי בכי האי גונא היא.

'''זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתי'. '''יש מקשי' אמאי לא מהמנינ' לבתראי מגו דמצי פסלי לקמאי בגזלנות' או דמזמי להו ולאו קושיא היא שאין אומר מגו בעדים להאמינן יותר ממה שהאמינה תורה משום מגו ולא נאמר מגו בעדים אלא במקום חשש נוגעין בעדותן כדאמרן לעיל אי נמי במקום חוזרין ומגידין דאמרינן מגו דיכיל לשתוק והוי הפה שאסר הוא הפה שהתיר כאותה ששנינו העדים שאמרו אנוסי' היינו שאם היה כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין וכי אין יוצא נאמנין הא בעלמ' להמוני להו טפי מדינא לא אלא אי מעצמן נאמנין בעדותן אין ואי לא ליכא למימר נאמנין בדין מגו ועוד דהכא מגו במקום עדים הוא שהרי העדים הראשונים מכחישין את אלו ולא האמינה תורה שנאמר אנשים לעדות אלו יותר מאלו.

'''אמר לי' רבא והא עדות מוכחשת. '''איכא למידק הכא והא רבא הוא דאמר עד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל כדאיתא בבבא קמא ומפרשינן התם טעמא משום דעד זומם חדיש הוא ואי ס&quot;ד עדות מוכחשת נמי פסול' אפילו לשאר עדיות מאי חדוש איכא כי פסלינהו רחמנא למוזמין הא לאו חדושא היא שהרי בהכחשה כן וחדוש דעדים זוממין משום דלא מפסלי כולהו דמאי חזית דסמכת אהני לא אהני נסמוך ולא אהני נסמוך וכיון שכן מאי חדושא איכא בפסלותן של מוזמין שלא יפסלו למפרע ואיכא למימר הא דאוקימנ' לרבא כרב חסדא אליבא דלישנא בתרא דמפרשינן התם משום פסידא דלקוחות אבל משום חדוש ליכא דהא בהכחש' נמי הכי הוא ולההוא לישנא קמא אמרי' דעד כאן לא קאמר רבה אלא לאות' עדות אבל לעדו' אחר' כשרין בהכחשה מה שאין כן בהזמ', והיינו חדושא.

תו איכא למידק, לרבא דאמר מכאן ולהבא הוא נפסל היכי אמר והא עדות מוכחשת היא דהא מעידנא דאסהוד לא מפסלי אלא משעה שהכחישום אלו האחרונים הילכך כי אמרי של אבותיו היא מהימנ' שהרי לא נפסלו עדיין ולא הוכחשו וכדאמרינן התם בההיא שמעת' בענין עידי גנב' ועידי טביח'. ואיכא דמאן דאמר דהכא לישנ' בתרא סמכינן כדאמרן וכיון שכן דוקא היכא דאיכא פסידא דלקוחות אבל היכא דליכא פסיד' לא והכא ליכא משום פסיד' דלקוחות וזו טעות דכיון דאכשרינהו רבנן לכל מילי אכשרינהו והכי מוכחא מילתא בפרק מרוב' דאמרי' מאי בינייהו ולא מסיימינן דאיכא בינייהו היכא דליכא פסידא דלקוחות ומשמע נמי בההיא סוגי' דאפי' בעדות גניבה וטביחה מכאן ולהבא הוא נפסל ולא למפרע וכן הוא באמת שאם אי את' אומר כן נתת דבריך לשיעורין ואין זו מדת חכמים.

ואיכא למימר הכא במאי עסקינן כגון דאסהידו הני תרי כתי בבת אחת כל אחד ואחד בתוך כדי דבורו של חברו וקי&quot;ל תוך כדי דבור כדבור דמי הילכך מעידנ' דאסהידו קמאי דאבהת' איתכחוש דהא תוך כדי דיבור הוא ומפסלי מההי' שעת' והכי איתא התם בפרק מרובה ולמסקנא דאוקימנא לרב' באותה עדות דוקא אפי' בזה אחר זה היא.

ושמעתי דרב' סבר דבהכחשה ודאי למפרע הוא נפסל דלאו חדוש הוא ודין הוא שלא נסמוך על אחד מהם והתם הכי קאמרינן כיון דחדוש הוא שחדשה בהם תורה וסמך על אלו יותר מאלו אין לך בו אלא משעת חדושו ואילך ואע&quot;ג דמדינא לא הוה לן למסמך אחד מינייהו וכיון דחדית בהו רחמנא אין לנו בו כלל אלא מה שמצינו בו דכול' מילתא חדושה הוא דמאי חזית דסמכת אהני טפי מהני נסמוך נמי אהני וכיון שהוא חדוש אין לנו בו אלא חדושו ואע&quot;ג דחדוש' לא פסול' הוא אלא משום דלא מיפסלי ואי איתא להאי פירוק' איפריקו להו ללישנא קמא הנך תרי פירכי דפרכינן.

&lt;קטע סוף=לא א/&gt;
===[[בבא בתרא לא ב|דף לא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לא ב/&gt;

'''אנן אחתינן לי' ואנן מסלקינן ליה. '''ר&quot;ח ז&quot;ל פי' שהיתה בידו של אחד מהם כשבאו לב&quot;ד והביאו שכנגדו עדים של אבותיו והוציאו, מידו ועכשיו כשהביא אף זה עדים של אבותיו מוציאים אות' מידו ומחזירין אות' לרשותו של מחזיק שהוציאו' מידו ולפי פי' זה אם לא היתה ברשותו של א' מהם כשבאו לבית דין תחלה אע&quot;פ שמסרו' בידו של אחד מהם כשיביא חברו למחר עדים של אבותיו לא מסלקינן ליה למימר כל דאלים גבר אע&quot;פ (או) שאנו הורדנוהו לזה לתוכ' שלא כדין דכיון דדינא כל דאלים גבר הוא לא מזדקינן להו ולא נפקא מחזקתי' דהאי כיון שירד בה ברשות, ולזה נוטה דעתי.

אבל הרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב לא נחזיק זה יותר מזה הואיל ועדי שניהן שוין ואין לזה כח מזה ואמר דמפקינן לה מיניה וכל דאלים גבר ובירושלמי כך הוא אמור שם זה המעשה כמו שפירשנו ראובן היה אוכל שדה בחזקה שהיה שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה מפקין מן ראובן ויהבין לשמעון הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה אמר רב נחמן בר יעקב אנן אפקינן ואנן מהדרינן ליה וכו'. וכיון שהענין הוא כמו שאמרנו על הרב רבי שמואל ז&quot;ל להביא ראיה דמפקינן ארע' לכל דאלים גבר ומצינו בהלכות רבי' הגדול ז&quot;ל ושבקינן להו כל דאלים גבר ודעתם רחבה מדעתנו.

וא&quot;ת סמך לדבריהם מדלא אמרי' אנן סלקינ' ואנן אחתינן ני' זו אינה תורה דסליקי הוא דהוי לו זילותא אבל אחותי דהאי לאו זילות' הוא דמינח ניחא ליה ועוד דא ודא אחת היא.

ומ&quot;מ קשה עלי לקיימ' שלא מצינו בעדים ועדים כל דאלים גבר דספיק' דאורייתא הוא כדאיתמר ביבמות ואמרי' נמי לקמן דלא אמרינן כל דאלים גבר אלא היכא דאיכא למיקם עליה דמילתא ועדי' ועדים ליכא למיקם עלה לעולם הוא טפי מההיא דשוד'.

'''ואם נשאת לא תצא. '''יש מפרשין דמדרבנן מקשינן למימרא דהאי דאמר לא תצא משום זילותא דבי דינ' וקשיא לן דהאי דאמרי רבנן לא תצא משום דלא מפקינן איתת' מתותי גבר' מספיק' הוא דהא תלמוד לומר אפילו לא נשאת ע&quot;פ ב&quot;ד כגון שבאו עדים תחלה אמרי רבנן לא תצא.

אלא מדר' מנחם בר יוסי מקשי' דאמר בזמן שבאו עדים ואח&quot;כ נשאת תצא משום דמוקי לה בחזקת איסור ואע&quot;פ שנשאת וכיון שכן נשאת ואחר כך באו עדים אמאי לא תצא אי לאו דחיישי' לזילותא דבי דינא הואיל ונשאת ממש ועל פי בית דין והיינו דאמרינן אשתכח דתליא באשלי רברבי ואי רבנן דרבי מנחם נמי חיישי מאי אולמייהו דהנהו אשלי אדרבה הוה לן למיחש לסתם מתניתין.

ואי קשיא אי חאיש ר' מנחם לזילות' דבי דינא אפילו באו עדים ואחר נשאת אלא שהתירוה לינשא תחלה לא תצא דהא איכא זילותא דבי דינא הואיל והתירו' איכא מאן דבעי מימר דמאי נשאת לא נשאת ממש אלא כל שהתירוה לינשא בכלל כי ההיא דאמרינן במסכת יבמות וכתובות ולאו מילתא היא דגבי תרי ותרי לא אמרינן כיון שהתירוה לינשא אף על פי שלא נשאת אלא גבי עד אחד הוא דאמרי הכי משום דקיימא לן כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל בתרי ותרי לא.

ואיכא למימר כל זמן שלא נשאת ממש ליכא זילותא דבי דינא דהא לא עבדי מעשה חבל כי נשאת איכא זילותא דבי דינא וגבי של אומר של אבותי אי נמי פסיקוה לדיני' כל אימת דלא אחתיה לתוכה ליכא למיחש לזילותא דבי דינ'.

ואי קשיא הרי גבי מעלין לכהונה דחיישינן לזילותא דבי דינ' ואף על גב דליכא למעשה לא קשיא דכיון דאסקיני' איתעביד ליה כל מעשה דאי' ביה הילכך איכא משום זילות' דבי דינ' אבל כאן כל זמן שלא נשאת אמרי לא הותר' לינש' שהרי לא נשאת ולא מפרסמ' זילות' דבי דינ' אי נמי התם משום דיהבי ליה תרומה ומעלין אותו לכהונה ואתעביד בה מעשה דנושא את כפיו ויהיב ליה עשרים וארבע מתנות כהונה ולא מחוור שהרי לא חלקו בין היכא דכבר יהבו ליה תרומה ובין היכא דאסקיניה בלחוד.

&lt;קטע סוף=לא ב/&gt;
===[[בבא בתרא לב א|דף לב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לב א/&gt;

'''הכא במאי עסקינן כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא וכו'. '''ואי קשיא אמאי אוקמא בהכי לוקה, כגון דאתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתינ' ואתא חד סהד' בחד בניסן ואמר דכהן הוא ואתא נמי אחרינא בשני ואמר דכהן מעליא הוא ובמיחש לזילות' דבי דינא קא מפלגי ואיכא למימר בעי לאוקמ' בדאיכא הפסק בנתים משום דתנן במתניתין על פי עד אחד והיינו עד אחר דהא אחתיג&quot; מאחר שבא הראשון ונועלין אותו עכשיו על פי זה השני ובלאו הכי לא מתני ליה עד אחד ולפי דעת רש&quot;י ז&quot;ל והרב רבי שמואל ז&quot;ל תלמידו נמי הזכיר כאן בדבריו צריך הוא להעמידה כך שאם לא העלוהו על פי עד אחד מתחלק היה פסול מן הדין אף על פי שבאו שנים והעידו שהוא כשר דאמרי תרי ותרי נינהו ופסול ולא מוקמינן נברא בחזקת אבהתי' וכבר כתבתי בענין זה יותר מזה במסכת קדושין ובמסבת כתובות בכר'ד, שס אמאי קא סמכ' אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא. פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל בפירושיו ואיני מבין דבריו ולענין הדין בגמר' עצמ' תמה הוא למ' לא יהא אדם נאמן לטעון על פה במנו דיכול לתבוע בשטר והא אפילו בחגו דתלו, במעשה ומחוסר מעשה נמי אמרינן כדאמרינן בעלמא שהרי בידו לגרשה ושמעתי פירושה משום דלא אמרי' מנו לאפוקי ממונא וכן פירש' רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל והאי נמי כיון דאית ליה חזקה דאבהת&quot; לא מפקינן מיניה ורבא סבר אמרינן מגו אפילו לאפוקי ממונא ואפסיקא הילכתא כרבא בארעא משום דברשות מחזיק קיימא הוה ליה מוציא מחברו ומגו לאוקמי ממונא הוא ואע&quot;ג דקיימא לן קרקע בחזקת בעליה עומד,ח כיון דאיכא מנו ותפיס לה איהו מהימן ואף על גב דבחזקת אבהתי' דהאיך קיימא אי נמי אפשר לפרש' בשהחזיק בה שני חזקה וקמ' ליה בתזקתי' ומיהו א, איפסילה ליה שטר' דידיה איבטילה לה חזקתי' כדתני' בתוספתא האוכל שדה נוחמת אונו ונמצאת אונו פסולה הרי זו אינה חזקה הילכך אי איפסיל' שטרוז דלאו מפומי' דהאי איבטיל' חזקתי' אבל השתא דאיכא מנו והחזיק בה קמה לה ארעא בחזקתי' בלא שטר' הילכך הוה ליה מערער מיציא מחברו נפליו הראיה ורב יוסף סבר אוקי ארעא בחזקת אבהת' הואיל ומודה דפסול' היא הך שנור' ואבטיל' חזקתי' והילכתא כרב' בהא ולשון זה ודאי אינו דכל דאחזיק אע&quot;ג דנ'יבטל' טענת חזקת,' מגופה מגו דידה לאו לאפוקי ה,א אלא בדלא אחזיק וארעא בחזקת אבכתי' קיימ' כיון שיש לו עדים דשל אבותיו ולזה א,ן לו חזקה הילכך לא אמרינן ביה מגו ונמרי' לה דלא אמרי' מגו לאפוקי ממונא משנים אוחזין בטלית זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי זה ישבע שאין לו בה פתות מרביע ואמאי לא משתבע אחצי' ולישקול תצי' מגו דאי בעי אמר כולה שלי אלא שמע מינה דלא אמרינן מגו לאפוקי ממונא והרי אנו צריכין לפרש מה יעשה רבה במשנתנו ולפי דעתי שזו אינה ראיה דכי אמר כול' שלי אינו נאמן אלא ליטול מחצית מה שטען כי אמר נמי חציה שלי אינו נאמן אלא ליטול חצי טענתו וכבר פירשתי זה במקומו. ואי קשיא לך הא דאמרינן במסכת שבועות מנו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סיטראי נינהו ולא אחרט שטרא וגבי ליה אלמא אמרינן מנו לאפוקי ממונא. לאו קושי' הוא דאיהו נאמן לומר על מה שהוא תפים סטראי נינהו ואין נאמנותו על מנה שבשטר אלא על מה שפרע לו שהוא או' סטראי נינהו ואף על גב דממילא מהני ליה מגו לגבות בו מנה שבשטר. ומיהו קשיא לי ההיא סוגי' דבריש פרק האשה שנתאלמנה דקאמרינן נאמנת אשה לומר מוכת עץ אני וגובה מאתים משום מגו ואע&quot;ג דרבי יהושע בהאי מגו פליגי הא בעינן בגמרא מאי טעמא ומפרש,נן משום טעמ' אחרינא כדמפרש התס אלמא לכולי עלמא שמי'.מגו ומפקינן ביה ממונ' ועוד מצאתי מנו להוציא בפרק המקבל מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש ואמר רב יהודה מלוה נאמן דאי בעי אמר לקוחה היא בידי. פירוש בסוף שלש באו לדין שאלו אכלן חמש מלוה ודאי נאמן דליכא למימר עליה מה דאיתמר עליה רב זביד ורב עוירי לא סבירא להו הא דרב יהודה מאי טעמא שטרא כיון דלנוביינא קאי מזהר זהיר ביה והאי מכבש הוא דכבשי' חדא דמחמש ואילך לאו לגוביינא קאי דמשכנת' דסור' היא ועוד דמשום תשד' דדילמ' כבשי' לא מפקינן מיניה דמלוה מאי דאכל אלא בסוף שלש באו וכך פרש&quot;י זכרונו לברכה. וארעא אף על גב דמעיקרא ודאי הות ממשכנת' בחזקת בעליה עומדת לכולהו ספיקא כדאיתמר התם (התם) בסמוך ואפילו הכי מהני מגו לאוקומה ברשות' דמלו' מספיק' ולאפוקי פרי מרשות' דלו' דהוה מאר' ודאי ואין מגו להוציא ממון יותר מזה ועיינ' טוב' בהך שמעתא ומשמע לי דהכי פירוש' דהך שטר' לא מקימ' בבי דינ' באשרת' וכי אח' לבי דינ' א&quot;ל האי שטרא זייפ' ממש הוא אי נמי שטר אמנ' גחין ואמר לי' לרבא אין זיפ' הוא כלומר שטר אמנה הוה ומיהו שטר מעלי' הוה לי ואמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר שטרא מעלי' הוא ומקיים לה בסהדי כלומר אם יכול לקיימו נאמן במגו ואס אין עדים מצויין לקיימו ודאי אינו נאמן דהא ליכא מגו ואמר לי' רב יוסף אמאי קא סמכת אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא דהא אינו מקוים וכל זמן שלא נתקיים הרי הוא כחרס ואפילו אמר לויתי ופרעתי דמאן משוי ליה שטרא לוה הא אמר פרעתי וא&quot;ת הרי היה יבול לקיימו כל זמן שלא נתקיים כחרס הוא ועכשיו אין בית דין נזקקין לו שייימנו ויה' אתר כן נאמן במגו שהרי הוד' שהיה כחרס הנשבר והיאך בית דין נזקקין החרס כדי להאמינו לזה בדין מנו הרי זה שהקדים טענותיו טפש והפסיד ונסתפק לבעלי הגמ' דין זה ואמרו שלא לעשות בו מעשה אלא היכא דקיימ' תיקום ובהלכות נמי בדלא מקוים העמידוה ומשום דאי בעי מצי לקיומיה בבי דינ' והאי דאמרי' בפרק הכותב גבי פוחתת כתובת' אמאי קא סמכת אהאי שטר' חספ' בעלמא הוא הכי נמי בבי האי גונ' הוא ואליבא דהילכתא מקשינן אי נמי אליבא דכולי עלמא קושיא דקא סלקא דעתך דאמר' כתובתי מזויפת היא ואין עדים מצויין לקיימ' דליכא מגו ואוקימנא באמנ' בינו לבינ' ולא בענין לאוקומ' במקויימת ופוחתת ממש דעבדו סהדי שקראי. וזה הפירוש בדין הזה נכון בעיני ועולה כהונן. דף דג אמינא אי מהדרנ' לה לארעא. כלומר שאחזירנ' להם לגמרי ואחר כך אתבעם בדין מחמת שטרי שיש לי על אביהם. אמור רבנן הבא ל,פרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. ובדין דהוה ליה למימר אמור רבנן אין נזקקין לנכסי יתומים קטנים אלא שהוא רוצה היה להמתין פד שיגדילו ובלבד שלא ישביעוהו ואיכ' דקשיא ליה כי אמר לקוחה היא בירי הא מחויב לישבע היסח דשבועה דרבנן נשבעין ואפי' על הקרקעו' כדאמרי' גבי הפוגמת כתובתה וכדכתבו הגאונים ולאו קושיא היא דהא אין היתומים טוענין אותו בברי' ואין נשבעין על השמא היסח הא בברי' נשבע אף על פי שהחזיק וכן כתב הרב רבי יוסף הלוי ז&quot;ל בפרק לא יתפור והרב רבי משה הספרדי תלמידו זכרונו לברכה הסכים על ידו. ואיכא מאן דאמר אפילו טענו נמי ברי פטור דכיון דאכלה שני חזקה כמאן דנקיט שפ,ר דמי ובתשוב' לגאון שדרו ממתיבתא לכך נקרא חזקה שהיא בשמא ולא נוחייב שבועה וכן דעת ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל ותמהני למה ליה לרב' בר שרשו למיעבד הכי בששלמו ימי משכנתי' ליחי לבי דינא ולימא ליה למילת' בצירת' ויתבע את היתומים בחובו קודם שיחזירנה לידם ונאמן עד כדי דמי הקרקע מנו דאי בע, אמר זבינת' כדינ' דעיזי דלקמן ודההו' גברא דחבל סבינ' דאשכבת' ולא בעי' אשתבועי כיון דאיכא מגו ונראה משום דיתמי קטנים נינהו וכי אמר משכנתא האי גבאי ושלימו ימי י'שכנתי מפקינא מיניה ולא מזדקי' לפרוע חובו עד שיגדלו ולכשיגדלו ליבא מיגו ולא מהימן ההיא שעת' במגו דמצי אמר כשהם קטנים לקוחה היא בידי דהאידנא לא מצי למימר בהכי ואינו נאמן במה שהוא אומר עכשיו זוזי יתירי אית לי גבי אבוהון וא&quot;ת הרי בשבא לבית דין כשהם קטנים אמר דזוזי יתירי אית ליה גבי' וההיא שעת' איכ' מגו נהי דאיכא מגו כיון שהן קטנים אין נזקקין לטענותיו לא יהא אלא שיביא עדים כלום מקבלין אותן שלא בפני בעל דין אבל לדעת מקצת הגאונים ז&quot;ל שאומרים שהמלוה על המשכון א'ן לו אלא בשבועה חמורה אע&quot;פ שהוא נאמן במגו אין אתה צריך לטעם שאמרו וא&quot;ת לדבריהם מאי אהני לי' לרב' בר שרשו כי אכל דהא אע&quot;ג דאיכא מגו שבועה בעי לא תקשי לך שלא אמרו בן אלא במוציא מיד חברו כגון המוציא משכון מתחת ידו ואומר כך ובך יש לי עליו שביון שאין טענתו על גופו של משכון והוא גועל מחברו נשבע נוטל כדין המכיר כליו וספריו ביד אחר שאף צול פי שיש לומר בה מנו נשבע ונוטל אבל הכא אם קדם ואכל מה שאכל אכל שכל דיני מגו כך הן שאם יתבעוהו היתומים יאמר להם אין לכם בידי כלוס אבל אין אותו הדין ברור אצלנו ויש לנו עליו תשובות 'במסכת שבועות נשא ונתן בו וצורנו יצילנו מכל חטא ושגיאה ונראה מדברי הר&quot;ר יהוסף הלוי ז&quot;נ שמפ' לה בדרך אחרת ואו' שרב' בר שרשו מודה היה ליתומים שהקרקנג שלה' וכבר שלמו ימי המשכונה אלא כך אמר אם אחזור להם הקרקע ואתבע אותם לנבוח בין מזו בין משאר נכסים כדין בעל חוב בעינן אשתעבועי לפיכך לא אתבע אותם אלא אחזיק בקרקע והם אינן יכולין להוציא מידי שאני נאמן בדין מגו ואס על פי שהם קטנים כיון שא,ן אנו נזקקין למכור כלום מנכסיהם ולא מוציאין מידם אלא מה שהוא ברשותי ואני נאמן עליו לומד שהוא של, אינן יכולין להוציא ממני ואמר ליה אביי לקוחה היא בידי לא מצית אמרת ה,לכך על כרחך תחזיר הקרקע שבחזקת היתומים הוא ומחמת ראי' שטרך יש לך לתבעם ואין נזקקין לעמוד עמך בדין עד שיגדילו דחיישינן לצדרי אי נמי לשובר כיוו דליכא מנו דתפיסה אלא ראיה דשטרא. שס אמר ל,ה לקוחה היא בידי לא מצית אמרת. פירש רב,נו חננאל זכרונו לברכה דכיון דאיכא עליה קלא דארעא דנאו דיליה קא אכל הוה ליה לאזדהורי בשטריה דמחאה גופ' משום קלא הוא והכ' כיון דאיכא קלא כמחאה דמי' כך פירשה הרב רבי שמואל זכרונו לברכה ויש אומרים דהוו אתו סהרי ומסהדי דארעא במשכנתא אתא לידיה ומשום הנהו סהדי הוא דנפק קלא שלא חזר ולקחה וכל כי האי גונ' ביון שיש עדים שירד ברשות שוב אין לו חזקה כדמוכח בפירקין ואחרים אמרו דלאו לדינא אתא קמיה דאביי ולאו דינא היא קאמר ליה אלא עצה טובה דגבר' רבה הוא ולא מיבעי ליה למעבד הכי ולדברי רבינו חננאל זכרונו לברכה צריך שיה' קלא דלא פסיק והוחזק בבית דין שכל קול שלא הוחזק בבית דין אינו קול כדמפורש בדוכתיה. ולי נראה הכי קאמר לי' לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דבעית לאיתויי סהדי שהחזקת בה בחיי אבוהון ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כיון דאיכל קלא דיתמי הוה כדאמרינן בפרק הגוזל גבי בר חמוה דר' דרבי ירמיה דטרק גלי באפיה דרבי ירמיה כלומר שהיה רבי ירמיה דר בבית והתינוק נכנס שם ונעל בפניו ואמרינן שלו הוא תובע כיון דקיימ' בחזק' דאבו' כלומר שהיו הבתים ידועין ומוחזקין לאב'ו וזה צריך לעדי חזקה וכאן נמי, כיון דאיכא עלה קלא דארעא דיתמי הוא כלו' שהכל יודע,ן שהי' של אביהם או אפטרו' שלהן תובעין ורב' בר שרשו צריך עדי ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ואי ליכא קלא בהכי אפילו באין יתומים לתבוע בעדים דשל אבות' או במקח אין כח ביד היתומים להול,א מידו כדאתמר התס בתינוק שתקף בעבדיו וכו'. הילכך מיחייב לאהדור' ניהלייהו וכי נדלי יתמי אי אית ליה עידי חזק' מהימן בדין מגו, שס ובי גדלי יתמי זיל אשתעי דינא בהדייהו. ששטר היה לו. ומה שאמר הרב רבי שמואל ז&quot;ל דאפילו מלוה על פה גובה לא אמר כלום הואיל וליכא מנו שאין חזקתו מועלת לו לפי שאין לו מלוה טל פה נגבית מן היורשין אלא בשחייב מודה או שמתו ומית בשמתיה או בתוך זמן כדריש לקיש ואלו הוה הכי לא הוה אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. שס קריביה דרב אידי בר אבין שכיב ושבק דיקל' ואמר הח, דיקל' לקריביה. כלומר שהוא יורש שלי אבל אם כנותן מתנה היה לא נתברר לי דינו לפי שיש לומר בשני טוביה תלמיד תכם וקרוב תלמיד חכם קודם וכאן נמי אע&quot;פ שהוכיר קרוב כיון דהאי תלמיד חכם וקרוב יש לומר שהוא קודם בשוד' דדיני אע&quot;פ שהאחר קרוב ממנו.

'''וההוא גברא אמר אנא מקריבנ' טפי. '''הכי איתא בכולהו נוסחי, ואזיל רב אידי אייתי סהדי דאיהו מקרב טפי, ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב הכי: וההוא גברא אמר אנא קריבנא טפי דנחיתנ' ואכלי להו לפירי דהאי דיקלא אייתי רב אידי בר אבין סהדי דאיהו מקריב.

ואיכ' למידק א&quot;כ אביי ורבא אמאי לא סבירא להו הא דרב חסדא ומאי שנא ממי שאומר לחברו מאי בטית בהא' ארע' ואמר ליה מינך זבנתה ואכלתה שני חזקה ואזל אייתי סהדי דשל אבותיו היא דארעא הדרא פירי לא הדר אי ליכא סהדי דאכל רמגו דיכול למימר נא אכלו יבול למימר אכלי ודידי אכלי ומאי שנא הא.

ואי גרסינן דאיהו מקרב טפי קשיא לן מאי טעמיה דרב חסד' ואיכא לפרושי דרב חסד' לטעמיה דאמר מה לי לשקר במקום עדים אמרינן וכמאן דטעין דמי והכא נמי אלו טעין אנא מקריבנא טפי לגבי פירי אמרי משום דזבנתינהו מינך מהימן והואיל ואיכא מגו כמאן דטעין הוא ואביי ורבא סברי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרילן דאנא קריבנ' ממש משמע וצריך לחזור ולטעון והאי דלא אמרי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי' משום דהאי לא מפי העדים הוא מתחייב אלא משום הודאת פיו ועדים.

ויש לפרש דהאי גברא מעיקרא כי טעין אנא מקריבנא טפי הוא דאמר אכלי וסבר רב חסדא כיון שלא הודה אחר כן אינו מתחייב באותה הודאה שלא אמר כן אלא כמיפה כח עצמו לומר אני קרוב ולפי' הורידוני בזה ולאו כמודה הוא ואביי ורבא לא סבירא להו הכי שכיון שאין טענתו תלויה בכך הודאה הוא וזה הפירוש השני נכון אף לפי גרס' רבות ובעלי הלכות ז&quot;ל שגורסין איכא דאמרי לסוף אודי ליה דאיהו קריב טפי וכו'.

ולי נראה דלא גרסינן אנא קריבנ' טפי אלא אנא קריבנ' לסוף אייתי סהדי דאיהו קריביה וראוי לירושה במקום כל אדם כגון שהעידו שאין לו בנים למת וזה היה בן אחיו או מזרע אחיו שבודאי הוא יורש וההוא גברא לא ידע בבריא אם היה ראוי לירושה במקום רב אידי או לא כגון שהיו לו אחי' למת ואחי האב ולא היה יודע אם הוא מבני אחיו וראוי ליטול מחצה אפילו לאחר שבאו עידי קורבת רב אידי או שמא הוא מזרע אחי אביו של מת ואינו ראוי לירושה במקום רב אידי ורב חסדא סבר כיון דליכא סהדי דאכל נאמן הוא לומר דקריביה הוא וכיון שהוא נאמן לומר קרוב אני וכבר קדם ואכל אין מוציאין ממנו שמא הוא קרוב כרב אידי וחלקו אכל ואביי ורבא לא סבירא להו הא דרב חסדא דכיון דרב אידי ודאי והאי גברא טעין שהוא ספק ואין ספק מוצי' מידי ודאי ואע&quot;פ שקדם ואכל מוציאין מידו דלא מהימן במגו של ספק להוציא ממון מן הודאי והך שמעתא שייכא כההיא דאמרינן בפרק החולץ בספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא דחשבינן ליה ליבם ודאי ולספק ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי הכא חשבינן לרב אידי ודאי כדפרשינן ונוסחי דשמעתין מחלפן טובא ולהכי לא חיישינן להו.

ועוד שאפילו כגרסת הספרים שכתוב בהן אנא מקריבנא טפי זה היה מתחלה שהיה טוען על רב אידי שהוא קרובו בקורב' רחוקה והוא עצמו קרוב לו יותר ממנו אבל לא היה טוען ברי' אם בן אחיו או בן אחי אביו ומכיון שבאו בסוף עדים שרב אידי בן אחיו וראוי לירושה נעשה הלה ספק בטענתו ואין מוציא מידי ודאי כדאמרן לעיל. 

ומאי דגרסי במקצת נוסחי אוקמה רב חסדא בידיה דההוא גברא איני יודע האיך איפשר שכיון ששניהם אין מודין זה לזה ממון המוטל בספק הוא וחולקין ואפילו טען ההוא גברא אנא קריבנ' טפי מרב אידי ורב אידי לא טעין דאיהו מקרב טפי אלא שמא ברשותו היה דקל והעמידו בחזקתו הראשונה. וצריך אני לעשות לי רב בשמועה זו והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתבה בפירושיו בפנים אחרות.

&lt;קטע סוף=לב א/&gt;
===[[בבא בתרא לג ב|דף לג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;

'''אמר רב זביד אי טעין ואמר לפירות ירדתי נאמן. '''נקטינן פירוש' דמלת' באפי נפשה היא כמו שפר&quot;ח ז&quot;ל, וכן כתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל כדבריו. ואיכא למידק הכ' אי הכי קאמר לקוחה היא בידי ואכלתה שני חזקה ואתו סהדי דאכלה תרתי שני אמאי הדרי פירי ליהמניה לגבי פירי מגו דיכול למימר אין אכלי ודידי אכלי דלפירות ירדתי כי היכי דאמרינן דכי ליכא סהדי דאכל מהימן לומר לקוח' היא בידי לגבי פירי וארעא ארעא הדרא ופירי לא הדרי וקבלתי בפירוק קושי' זו דמגו לגרוע לא אמרינן כלומר אין אומרים מגו דיכיל למימר לפירות ירדתי והיה נאמן לפירות כי אמר לקוחה היא בידי יהא נאמן לפירות דהאי שקורי משקר והאי דלא אמר לפירות ירדתי מפני שהוא רוצה לעצמו אף לגופה של קרקע לפיכך לא האמינוהו אף לפירות דהא ליכא למימר מה לי לשקר שהרי להנאת עצמו רוצה לשקר.

וא&quot;ת הא אמרן דהיכא דליכא סהדי דאכל מהימן לומר אכלי ודידי אכלי מגו דאי בעי אמר לא אכלי מעולם ומפסיד ארעא כבר פי' ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל דמגו דאי בעי אמר לא אכלי אלא פורת' קאמר כלומר כגון דזרע כורא ואפיק פורתא טפי מכורא דהויא חזקה לגבי ארעא ולא גריע' טענתיה. 

וי&quot;א שאין צורך לדברי ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל בזה דהתם כיון דליכא סהדי דאכלי ואי שתיק איהו מפטר כי אמר אכלי ודידי אכלי הוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואע&quot;ג דכי טעין לקוחה היא בידי אלומי אלמה לטענתי' מהימן שהרי כל עצמך אינך יכול לתובעו פירות אלא על פי הודאתו אבל היכא דצריך טענה כגון באו עדים שאכל לא אמרינן בה מתוך שיכול לגרע טענתו יהא נאמן.

ואני אומר שאין צורך לפירוש הרב רבי שמואל בזה משום דהתם אי בעי אמר מינך זבניתה ולא אכלי מינה עדיין כלום שמכיון שאין לו עדים על חזקתו אין זאת הטענה שאומ' אכלי מועלת לו כלום לענין הקרקע הלכך איכא מגו אבל הכא דאיכא סהדי דאכל תרתין שנין ואלו אמר לפירות ירדתי היה מגרע טענתו ומפסיד גופה של קרקע אין זה מה לי לשקר. 

ומצאתי כעין התירוץ הוה דמגו לגרוע לא אמרינן, דתנן בפ' האו' שבקדושין (סד,א) קדשתי' וגרשתיה כשהיא קטנהוהרי היא קטנה נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה אינו נאמן ואמאי כיון דהימניה רחמנא למימר גרשתיה מיפסל' מן הכהונה ואמאי קתני בנשבית אינו נאמן דמשמע בין לענין תרומה בין לענין כהונה לא מהימן כלל ליהמניה לכהונה מגו דמצי אמר גרשתיה אלא כיון דלמיפסל' לגמרי קאתי ולא מצי עביד אלא בהך טענה דקאמר לא אמרינן מגו לחצי טענה וכן הא דאמרי' בפרק יש נוחלין בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן ומשמע שהוא יורשו ובנו לכל דבר ואמאי נימא מתוך שבידו להפקיר נכסיו או ליתן מתנה לאחר הזמן ואינו יורש דהא אמרינן מגו אפילו להכחיש דבריו הראשונים בפרק האומר בקדושין אלא כיון דעיקר טענה דעבדי הוא לפסלו מקהל ולקנות גופו הוא ואינו נאמן עליה לא אמרינן מגו גרוע לחצי טענה כדפרישית וזה הכלל צריך עיון ובדיקה בתלמוד, והטעם נכון הוא.

'''לאו מי אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגל' ותובלי' ואמר איזיל וכו'. הכא נמי לא חציף למיכל ארע' דלאו דיליה. '''אי קשיא התם משום דאמר מעיקרא הכי הוא שנאמן איכא למימר הכא נמי כיון דמשיך זמני' מפרסמ' מילת' דאכילה ולא חציף למיכל ארעא דלאו דיליה. 

ואיכא דאמרי אמר לאו דוקא והוא הדין להיכא דלא אמר וקשיא להו הא דאמרינן בבא קמא שורי הרג' נטיעותי קצצ' את' אמרת' ליפטור א&quot;ל לא שבקת חיי לכל בריה וכו'. ואמאי להימני' דלא חציף למיקץ נטיעות דלאו דיליה ואי בעי אמר זבנית' ניהלי וניחא להו כיון דאמר אתה אמר' לי לקוץ אינו נאמן אע&quot;ג דיכיל למימר זבניתיה מינך דלא עבידי אינשי לקוץ ולא אמרינן מגו בכי האי גונא תדע דא&quot;ל רב תתרגם מתני' באילן העומד לקציצה ואמאי תתרגם בשקצץ בלא עדים דנאמן מגו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם אלא ש&quot;מ כל כי האי גונ' לא מהימן במגו ולאו מילת' הי' דאי אמרת אע&quot;ג דלא אמר נמי לא חציף למגדר דיקל' דלאו דיליה כי אמר אתה אמרת לי לקוץ יהא נאמן דאדרבה קושט' קאמ' דאי לא אמר ליה הכי לא חציף למקציי' אלא ודאי דוקא אמר ומיהו אפשר דאע&quot;ג דליכא עדים ויכול לומר לא קצצתי אינו נאמן לומר אתה אמרת לי לקוץ.

ובמסכת שבועות בירוש' בפ' שבועת העדות איתא להך ברייתא הכי, אמרת לי להרוג ולקוץ הולכין אחר רוב נטיעות מהו הולכין אחר רוב נטיעות א&quot;ר חגי אין הות תוריה נגחן הו' מר ליה אין הוו נטיעותיו בטלות הו' מר ליה א&quot;ר יודן אין אומרין בממון מאחר יכול מימר ליה אתה אמרת לי להרוג אע&quot;ג דיאמר ליה לא הרגתי ולא קצצתי פטור פי' מאח' הו' מגו כלומר אין אומרים בדיני ממון מגו שהוא יכול לומר אתה אמרת לי להרוג ולקוץ אע&quot;פ שאם אמר לא הרגתי ולא קצצתי היה פטור כלומר שאין אומרין מגו לכיוצא לדבר זה שהכל יודעין שהוא משקר.

'''אי הכי ארע' נמי. '''יש מפרשין פירי דאכל בטענת זביני ארע' נמי לא ליהדרי אבל ארע' גופה מהדר שלא האמינוהו אפילו בפירות מכאן ולהב' אלא במאי דתפס ליה ולאו דוקא האי פי' אלא ארע' נמי כיון דאיהו מוחזק בגוה ליהמניה ואוקומה היכא דקימ'.

'''סבור רבנן קמיה דאביי למימר היינו נסכא דרבי אבא. '''פירוש לענין פירי קאמר כדאמר במסקנא לתרתי שני ולפירי אבל ארעא ודאי הדרא כיון דהאי אית ליה סהדי דאבהתי' והא לית ליה דאכלה שני חזק'.

&lt;קטע סוף=לג ב/&gt;
===[[בבא בתרא לד א|דף לד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לד א/&gt;

והא ד'''א&quot;ל רבי אבא הוה ליה מחויב שבועה וכו'. '''איכא דקשי' ליה, וליהמניה במגו דאי בעי אמר לא חטפי ומהימן בשבועה ואת' כיון שלא היה נאמן אלא בשבועה אין אומרין בה מגו והא אמרי' בהדי' בפרק המוכר את הבית גבי המפקיד אצל חברו בשטר ואמר לו החזרתיו לך דנאמן מגו דאי בעי אמר נאנסו ואע&quot;ג דכי אמר נאנסו שבועה דאורייתא בעי נאמן בשבועה כיוצא בה הכי נמי להמניה בשבועה וליכא למימר מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע בכי האי גונא אלא כגון בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא אבל הכא הא קא משתבע כדקא משתבע התם שבועה דחזי' ליה בדין מגו ומפרקינן רבנן ז&quot;ל דלא אמרינן מגו היכא דקא מכחש סהד' דלא חציף איניש לאכחושי סהדי.

ואיכא למידק עלה הא דאמרי' במסכת כתובות גבי אבימי בריה דר' אבהו דהוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ניהלוהו וכו' אמרי ליה הנהו סיטראי נינהו ומסקנא דאי ליכא סהדי מגו דיכול למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סטראי נינהו ואמאי והא אי אמרי לא היו דברים מעולם מחוייבין שבועה נינהו דהא איכא חד סהדא דקיימא לן שליח נעשה עד בפרק האומר במסכת קידושין איכא לאוקומ' לבתר דתקון רבנן שבועת היסת דלא אמרי' הן הן שלוחיו הן הן עידיו כדאיתא התם בגמרא ובחד נמי לא משתבע אפומיה.

ודאמרי' התם בירושלמי [קדושין ב,א] חד גברא אפקיר גרבוי גבי חבריה את' קומי ר' אמי ועבד שליח ועד וחייבו שבועה על ידי הכתף, וכתביה רבינו הגרול בפסק הלכה. אוקמינא כגון דאיהו אזל בהדיה וחז' דאפקיד גביה ומפקיד הכי טעין מעיקרא לנפקד דאיפטר ליה שליח מיניה דמשלח מעיקרא הילכך לא נוגע בעדות היה וקיימא לן שליח נעשה עד ואע&quot;ג דמ&quot;מ חוצפ' איכא לא חשיד להו לאינשי דמימר אמרי שליח מעל כיון שאינו נאמן ועוד בשהעד נאמן וצריך לישבע אינו מעיז פניו להכחיש העד לשקר ולישבע אבל כשאין העד נאמן ולא בעי שבועה עביד איניש דמיקרי ומעיז ואומר ולדברי תלמידי רבי' ז&quot;ל שאומרים אין חיוב שבועה בעד אחד אלא בטוען ברי' אפילו מקמי דתקון רבנן היסת ליכא שבועה ע&quot;פ שליח.

ויש שפירשו טעם הדבר מפני שהתורה האמינה עד אחד עד שישבע הלה להכחישו וכל זמן שלא נשבע הרי העד נאמן וכמי שחטף בפנינו דמי לפיכך אינו נאמן לומר דידי חטפי אפילו בשבועה וכיון שאינו יכול לישבע שלא חטף משלם ואיכא מקצת נוסחי דאית בהו לישתבע כיון דאמר דמיחטף חטפתי הוה ליה כגזלן. וכתב רבינו חננאל ז&quot;ל ונוסחאות דכתיב בהו הוה כגזלן הכי פירוש' דאי הוו תרי דחטפיה הוה ליה גזלן ומיחייב לאהדורי ועד אחד נמי מחייבו שבועה ודקא מתמהינן לישתבע לאו מחמת דגזלן הו' וגזלן לא משבעינן ליה אלא מחמת דאודי במאי דאסהיד סהדא.

והוי יודע דהך נסכא ברשותו של גזלן הוא שראוהו עדים כשבא לב&quot;ד שאם לא ראה נאמן לומר חטפי ודידי חטפי מגו דיכול למימר החזרתי' לו ואפילו באו שני עדים שחטף ויש מי שחולק ואומר שהגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים ואינו נאמן לומר החזרתי. 

ושאלתי לרב ר&quot;מ נשי' נשיאי הלוי והשיב דנאמן מסוגי' דפרק האשה שנתאלמנ' ומודה רבי יהושע באומר לחברו שדה זו של אביך היתה והוינן בה טוב' וליתני הכי וליתני הכי ומקשי וליתני ומודה רבי יהושע באומר לחברו מנה לויתי ממך ופרעתיך שהו' נאמן ומתרץ משום דבעי למיתני סיפא ואם יש עדים שלוה ממנו והוא אומר פרעתיך אינו נאמן והא קיימא לן המלוה את חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים ואי ס&quot;ד הגוזל צריך להחזיר בעדים ליתני מודה רבי יהושע באומר לחבירו מנה גזלתיך והחזרתי לך נאמן שהפה שאסר הפה שהתיר ואם יש עדים שגזל והו' אמר החזרתי לך אינו נאמן מדלא תני הכי ולא מקשינן נמי הכי ש&quot;מ דין גזלה כדין מלוה זה השיב הנשיא הגדול שפתים ישק משיב דברים נכוחים ושוב נמצא בתשובה לרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל בנסכ' דרבי אבא שאם לא ראה יכול לומר החזרתי יכול לומר אין חטפי ודידי חטפי.

&lt;קטע סוף=לד א/&gt;
===[[בבא בתרא לד ב|דף לד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;

'''זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי וכו'. אמר רב נחמן כל דאלים גבר. '''קשיא ליה לרב חננאל ז&quot;ל אמאי לא אמרינן יחלוקו וכדאמרינן גבי שנים אוחזים בטלית וניחא ליה לא אמרו יחלוקו אלא בששניהן אדוקין בה. וכבר פרשתיה בפרק שנים אוחזין בס&quot;ד.

ונקטינן מינה להאי פירוש' דפי' רבינו חננאל ז&quot;ל דכל מידי דמנצו עליה בתרי אי תפסי לה תרוייהו ואפשר דליכא בהו רמאי חולקין בשבועה והיינו מתניתין דשנים אוחזין וכדפרישו לה בגמרא התם. ואי ודאי איכא רמאי כגון זה אומר אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה ותפסי לה נמי תרוייהו יהא מונח עד שיבא אליהו כדינ' דשנים שהפקידו אצל אחד ודומי' דמלתא ופירוק' בריש גמרא דמציעא' איתא בהדיא משום דהכא ודאי איכא רמאי והכא איכא למימר דתרוייהו. 

והיכא נמי דליתיה לההוא מידי ביד' דחד מינייהו אלא שליש תפיס ליה הכי נמי הוי דינא דאי ודאי איכא רמאי היינו מתני' דיהא מונח ואי ליכא רמאי חולקין בשבועה כדאמרן מדרמינן מתני' דשנים אוחזין אמתני' דשנים שהפקידו אצל א' ואמרינן דודאי חד מנה דחד מיניהו היא אמרי רבנן יהא מונח הכא דאיכא למימר דתרוייהו פלגי בשבועה ולא אמרינן דהתם כיון דמונח ביד שליש לא מפקינן ליחלוקו ולא לכל דאלים גבר הילכך יהא מונח שלא כדברי הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל. 

ואי ההוא מידי לא תפסי בה תרוייהו וליתיה נמי ביד' דשליש אלא מונח בסימטא ורשות הרבים בין דאיכא ודאי רמאי בין דאפשר דליכא רמאי כגון האי דאמר דידי היא והאי אמר דידי היא דהוא דומי' דמתני' דמציעא' אי איכא למיקם עלה דמילתא וליכא דררא דממונא למר ולמר דינא הוא דכל דאלים גבר והיינו דרב נחמן ואי איכא דררא דממונא לתרוייהו אי יחלוקו בלא שבועה והיינו מתני' דהמחליף פרה בחמור ואע&quot;ג דלית הילכתא כי ההיא מתניתין כדאוקמוה בדוכתא כסומכוס אפי' הכי גמרי מינה להיכא דליכא לאוקמיה לההוא מידי אחזקה דמריה קמא. ואי ליכא למיקם עלה דמילתא בין איכא דררא דממונא בין ליכא דררא דממונא עבדינן שודא דדייני והיינו כשמואל.

ובכל הנך דיני בין בדינא דיחלוקו בשבועה או בלא שבועה בין בכל דאלים גבר אי נמי ביהא מונח הני מילי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו בריא עדיף דהא ליכא לחד מיניהו חזקה דממונא אבל היכא דאיכא חזקה דממונא בין דאיתיה השתא ברשותיה בין דמוקמי' ליה אחזקה דמרא קמא כגון המחליף פרה בחמור לרבנן אפילו בבריא ושמא חזקה דממונא עדיפא דלא קימא לן כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי זה הכלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה ואפי' ניזק אומר בריא ומזיק אומר שמא כדאיתא בקמא פרק שור שנגח את הפרה ולקמן בפרק הפירות (בבא בתרא צב,א).

'''ומאי שנא משני שטרות דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני. '''פירוש מדשמואל קא מקשינן דס&quot;ל עידי מסירה כרתי הילכך או כולי' דמר או כולי' דמר ודמיא לזה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ומדר' לא קשיא. דהא אוקימנא בפרק מי שהיה נשוי כר&quot;מ דאמר עידי חתימה כרתי ועדיו בחיתומיו זכין לו ויד שניהם שוה בנכסים דליכא לחד מיניהו זכותאמשום הקדמה במקום שאין כותבין שעות ואליבא דידיה לא משום ספק חולקין אלא ודאי חשיב ליה ששניהם שותפין בו ואפילו באו עדים שזה קדם לזה אי נמי אפשר דמדרב מקשי ואההוא לישנא דאמרי התם רב נמי כר' אליעזר ס&quot;ל אלא דחלוקה עדיפא ואע&quot;ג דלא מסקנא הוא התם.

&lt;קטע סוף=לד ב/&gt;
===[[בבא בתרא לה א|דף לה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לה א/&gt;

והא דאמרינן '''ליכא למיקם עלה דמלתא. '''מתוך השטר קאמר, וכיון דמתוך השטר ליכא למיקם עלה דמילתא אמר שמואל שודא דדייני שהרי עדים לפניך מעידים ששניהם ביום אחד ואין אומרים יבאו אחרים ויעידו שזה קודם לזה אלא אמרינן כשם שאלו לא דקדקו בשעות כך אלו לא דקדקו כלומר דעידי מסירה גופייהו לא דייקי בשעות ומסתמא בחד יומא אימסר לתרוייהו וכיון דודאי דחד מיניהו הוא שמסר לזה ואח&quot;כ לזה דלא שכיח דמסר לתרוייהו בבת אחת וסהדי לא דייקי בה עבדינן שודא, אבל הכא איכא למיקם עלה דמילתא.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב דליכא למיקם עלה דמילתא שאפילו אם יבאו עדים ויעידו שזה נכתב ונמסר בבקר וזה בערב הלא אין הקדמה לשעות וכו' כדכתבינן בפירושיו וליתא דאליבא דשמואל ודאי דסבר עידי מסירה כרתי יש הקדמה בשעות ומשום הכי הוא אומר שודא עדיפא וכדאוקימנא בגמרא התם כרבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ועוד קשה דאפילו לרב נמי היאך אפשר לומר שאם כתב ומסר לראשון ואח&quot;כ כתב ומסר לשני לא יקנה ראשון וכן הכותב שטר מתנה ומסר יכול לחזור בו כל אותו היום ואם כתב בו חדש או שנה יכול לחזור בו כל זמנו.

אלא אנן בגמר' הכי קאמרינן, דלמאן דאמר עידי חתימה כרתי אם כתב ומסר בין בו ביום בין ביום אחר כיון דתרוייהו קנו מעידן חתימה עבדינן חלוקה ולא חיישינן לשמא כתב ומסר כי היכי דלא חיישינן לר' אלעזר שמא מסר לשניהם בבת אחת ובכי האי גונא הוא דאמר רב אין הקדמה בשעות ולפיכך חולקין ששניהם שותפין בו.

ופירוש שודא דדייני, למי שירצה הדיין יתננו, וכן מפורש בירושלמי (כתובות י,ד) והדיינין מחליטין אותו לכל מי שירצו והל' אומר שם כך שוחדא לדייני כלומר שהדיינין עושין כל מה שירצו ואם אוהבין זה יותר מזה מפני שהוא עמית בתורה ומצות יתנו לו נמצא שצריך ליתן שחד לדיינין והוא כלשון גוזמא והתם נמי בפרק מי שהיה נשוי אמרינן מה שירצה שליש יעשה דיהבי ליה בי דינא למאן דעמית בתורה ובמצות כדאמרינן בשבועו' עולא חבירנו עמית בתורה ובמצו' הוא נפקא מינ' לשודא דדייני.

ומה שפירש רש&quot;י ז&quot;ל (כתובות כב,ב) שודא דדייני שאומדין אותו למי אוהב יותר והרב רבי שמואל ז&quot;ל תלמידו כתב כדבריו לא דייק דגבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ליכא למימר הכי וא&quot;כ היכי מייתינן הכא דשמואל למידן בה שודא, ובמסכת כתובות (צד,א) כתבתי יותר מזה בס&quot;ד.

&lt;קטע סוף=לה א/&gt;
===[[בבא בתרא לה ב|דף לה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;

'''דררא דממונא. '''פרשתיו (ב&quot;מ ב,ב).

'''ומאי לא שמיה גזלן שלא ניתן להשבון. '''פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאם תפס משנים המתעצמין בה זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי לא מפטר בהשבה דאינו יודע למי ישיב ואינו רשאי להפקידה ביד שניהם הראשונים וכל דאלים גבר כדאמרינן לעיל ואי תפסינן לא מפקינן.

ולא נראה לי, שלא אמרו לא מפקינן אלא כשהיא ברשות ב&quot;ד שאין ראוי להוציא דבר מרשותם למחלוקת עד שיבררו הדבר אבל א' שתפס מהם בגזלה אם רצה מוציא' מרשותו ולא דמי לגזל א' מחמשה בני אדם שצריך לשלם גזלה לכל א' וא' דהתם מרשות א' מהם תפס ולשם יחזיר וכן מה שאמרו ספק הניח לא יטול ואם נטל לא יחזיר כלומר למקום שנטל כבר מצינו בירושלמי הטעם מפני שהפסידו מן הבעלים כדכתבינן בפרק ואלו מציאות.

לפיכך נראה דלרב אשי מאי גזלן של רבים, לאו כדקא ס&quot;ד שגזל דבר שהרבים חולקין שאם יודע כן מניח ביניהם ומסתלק אלא שגזל את הרבים ואינו יודע למי כגון ההיא דאמרינן בענשן של מדות.

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב והמחזיק בה דינו כגזלן של רבים שלא נתן להשבון לאדם ידוע שאם ישיב לאחד אמרי' דילמא לאו האי מדה ולא יצא ידי השבה אבל ודאי גזלן הוא ופסול ככל הגזלנין.

'''והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא. '''פי' אע&quot;ג דמתני' היא דקתני חזקה ואי ס&quot;ד לאחר שלא [שלש] נאמן לומר לפירות הורדתיו עקרת כל החזקות פירוש' בעלמא הוא לתרוצי מילתא בהדי מתני' דחזק' והכי קאמר והני מילי בתוך שלש דעביד איניש דמדלי צנא ללוקח פירות ושתיק אבל לאחר שלש דמתניתין לא דכיון דמשיך זמן לא שתקי אינשי בלוקח פירות.

וי&quot;מ דסלקא דעתין דכי תקון רבנן חזקה היכא דלא טען אבל אי טעין ואמר לפירות הורדתיו אין חזקה מועלת ולא דאיק דא&quot;כ אף הכא דלא טען נאמן לומר פלוני גזלנא הוא מגו דאי בעי אמר לפירות הורדתיו דדבר ברור הוא ודאי דחזקה לאו כעדים דמיא ומגו במקום חזקה דשלש שנים אמרינן בכ&quot;מ ודאמר רב אשי נמי אי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד לאו למימרא דסבר רב אשי שיהא נאמן לומר לפירות הורדתיו לאחר שלש דהא ליכא דתיסוק אדעתיה הא אלא שאלה בעלמא הא דקא בעי טעמא למאי דמתרצינן לאחר שלש לא היכי תקון רבנן חזקה ולא תקון דאי מחית ליה לפירא יהא יכול לעשות שום דבר כדי שלא תתקיים החזקה שעכשיו לקתה מדת הדין דאי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד. תדע דכדפרישית דאי ס&quot;ד סבר רב אשי היכא דטעין לפירא אחיתנ' ליה לא מהניא חזקתיה מאי קא מייתינן עליה ממשכנת' דסורא דאי בעי ליה למחויי לעולם אימא לך לא איבעי ליה למימחי כלו' והיינו טעמא דלא חשו רבנן למילתא משום דמצי טעין למשכונה הורדתיו ואי לא טעין קושטא מאי עבדינן ליה אלא ודאי לרב אשי גופיה הימוני לא מהימן אלא תקנתא למילתא קא בעי.

ופי' ה&quot;רשמואל ז&quot;ל דקסבר רב אשי דלעולם לא הויא מחאה אלא היכא דמצי למימר פלניא גזלנא הוא למחר תבענא ליה בדינ' אבל היכ' דנחית ברשות דלא מצי למימר הכי לא הויא מחאה. דנימא הוה ליה לאיזדהורי בשטרי' וא&quot;ל איבעי ליה למחויי כלומר ומתוקמא ביה מחאה והוה ליה לאזדהורי בשטרא משום הך מחאה דאי לא תימא הכי וכו'. תקינו רבנן מלתא דאתי בה לידי פסידא ולאדאיק לי מדקאמר איבעי ליה למחויי ולא אמר מהניא ליה מחאה אלא ודאי קים ליה לרב אשי דמהני' ליה מחאה אבל הוה סבר דבעלמא איכא למימר הוה ליה למחויי דלא עביד איניש דשביק ליה לחבריה למיכל ארעיה ושתיק אבל האי שהורידו לפירות לא אסיק אדעתיה למחר שהרי ברשותו הוא אוכל ואמ' לו אעפ&quot;כ הוה ליה למרמא אנפשיה ולמחויי.

'''דאי לא תימא הכי. '''דאיבעי ליה למחויי, הני משכנתא דסורא וכו'. פי' משום הכי אקשינן משכנת' דסורא משום דאינהו תקון רבנן ושאר כל המשכונות אסורות מדבריהם כמו שפי' במקומו. ואע&quot;ג דבשאר כל המשכונות איתא להאי פסיד' ולא מחמת תקנת חכמים היא באה לו אין מדת חכמים להוציא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן וכיון שנזקקין לדבר ודאי תקנוהו הלכך הוה להו למתקן שטרא לבעל הקרקע א&quot;נ תקנה אחרת אלא משום דאיבעי ליה למחויי וכיון דלא מיחה איהו אפסיד אנפשיה ואין חכמים אחראין למפסידין בעצמן.

ופי' '''אי כביש לשטר משכנת' וכו'. '''עד שישתכח הדבר לגמרי ולא ידיע דבמשכנתא אתא לידי' דהתם על כרחך מהימן לומר לקוחה היא בידי כדין כל החזקות אבל אם ידוע שבתורת משכנתא ירד לא מהימן לומר לקוחה היא בידי וליכא לפרושי דהא כובש שטר משכנתא דקאמרי בגמרא בכובש ואומר לא היתה משכונה אלא לשתי שנים ואח&quot;כ לקחתיה ואכלתיה שלש והלה אומר חמש כולן ימי משכונה הם דהא ודאי לאו חזקה הוא כלל וקרקע בחזקת בעליה עומדת כיון דליכא מגו כדאיתא בפ' המקבל ודבר פשוט הוא בכ&quot;מ דבעינן חזקה גמורה הא חזקה שיש טענה למערער אינה כלום אלא הכא בכובש שטר לגמרי ואומר בתורת מקח ירדתי עסקינן.

ולא זו בלבד אלא אפילו ידוע ששלמו ימי משכונ' ואח&quot;כ החזיק שלש אינה חזקה עד שיטעון חזקה מתחל' ירדתי לתוכה דכיון שיש עדים דמשכונ' הוא ליה איכא עדים ורא'אפילו אחר דלאו אומן אין לו חזקה במטלטלין וכ&quot;ש בקרקעות ובעבדים היא שנוי' ראה עבדו ביד אומן וכו'. וכן דעת הרב ר' שמואל ז&quot;ל והוא העיקר.

&lt;קטע סוף=לה ב/&gt;
===[[בבא בתרא לו א|דף לו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לו א/&gt;

הכי גרסינן וכן כל הגאונים ז&quot;ל גורסין: '''אכלה ערלה הרי זו חזקה. '''ובמסכת כתובות הכי איתא, ואמרינן עלה התם עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמי' דאמר אכלה ערלה הרי זו חזקה ושביעית נמי עולה שכל שאינו פירי בשביעית אינו הפקר כדאיתא במתניתין בדוכתא אבל כלאים קשיא לן אי כלאי זרעים פשיטא הרי לא נאסרו כלל אי כלאי הכרם הרי הכל אסור.

ומה שפי' רבינו הגאון ז&quot;ל בספק המקח דהיכא שאכלה בדבר שיש בו עבידת מצוה מהני ליה החזקה אינו שאם כן היאך אמרו רב יהודה לטעמיה דאמר חבילי זמורות אכילה היא הא אכל הפרי עצמו בעבירה ולי נראה שהדין עמו דבשלמא גבי ערלה ושביעית אי לאו משום זמורות מצו בעלים למימר מדלא מצינן אנן לאתהנויי ביה לכוליה עלמא מפרקינן אבל זה שזרעה כלאי הכרם נהי דאינהו אסירי הוה להו למחויי לאפוקי ארע' מידיה ולמי זרעה אינהו היתיר' ומיכלא מה שאין כן בערלה ושביעית דשתא גופא לא חזיא כדפרישית.

ויש לפרש' בכלאי זרעים, וקמ&quot;ל שלא תאמר לא אחזיק כדאחזוקי אינשי דהא עבד איסורא ויכול הלה לטעון ולומר כיון שראיתיה זרועה כלאים ואילו היתה ברשותי הייתי צריך למעט לפיכך לא מחיתי כלל קמ&quot;ל כיון שהפירות מותרין אע&quot;פ שהזורע עבד איסורא חזקה היא ואינונכון ואני שמפתי דבכלאי הכרם הדברים אמורים וכגון שהיה הכרםנטוע והביא שם מין אחד והוסיף במאתים והתוספות נאסר ולא עקרן של גפנים שהוא שם קודם השרשת המין האחר ושוב מצאתי בפי' רש&quot;י ז&quot;ל בפרק האשה שנפלו לה נכסים שזרע' כלאים והזמורות לא נאסרו.

הא ד'''אמר ר&quot;ש בן לקיש הגודרות אין להם חזקה. '''איכא למידק עלה מאי קמ&quot;ל מתני' היא (כ&quot;ח ע&quot;א) דקתני שלש שנים אלמא אין חזקתן לאלתר איכא למימר דוקא שהן בני דעת שמא יקניטנו רבו וילך לו לביתו של חבירו.

ומיהו קשיא לן הא דגרסינן בפרק המביא תניין (גיטין כ,ב) היו מוחזקין בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצ' מתחת ידה מהו וכו'. ובתר דבעיא הדר פשטא מדריש לקיש דאמר הגודרות אין להם חזקה והא מתני' היא והעבדים חזקתן שלש שנים איכא לדחוקי ולמימר דהתם כיון שגט כתוב על ידו של עבד רגלים לדבר דאקנויי אקנוי' לה ואלו ממתני' דילמא אית ליה חזקה ומדריש לקיש שמעינן דאין לו חזקה דלא עדיף מגודרות דרובן ברשות בעלים עומדות ומסורות לרועה ואפילו הכי אין להם חזקה כל כך.

&lt;קטע סוף=לו א/&gt;
===[[בבא בתרא לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;

'''פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. '''פירש רבינו חננאל ז&quot;ל פירא רבא, קשואין ודלועין ופירא זוטא שאר ירקות ואחרים פירשו פירא זוטא כגון שחת.

ולדברי הכל קשיא דהא אמרינן בריש פרקין דאכלה תלת פירי בתלתא ירחי כגון אספסתא לרבי ישמעאל הכי נמי דהוי חזקה איכא למימר התם במשרא דאספסתא דקא אבל כדאכלי אינשי אבל שדה תבואה שזרעה לתבואה ולא הגיע אלא לכלל שחת ותלשה לרבי ישמעאל לאו חזקה דלא אכלה כדאכלי אינשי כיוצא בה.

ובירושלמי (ג,ב) גרסינן כשם שחולקין כאן כך חלוקין בשני אליהו פי' שהיו זורעין שדותיהן על דעת תבואה ולא היתה באה לכלל תבואה אלא לכלל שחת מתוך שלא היו גשמים יורדים לרבי ישמעאל לא הוי חזקה ולרבי עקיבא הוי חזקה א&quot;ר חנינא שני ערלה ביניהון פירוש שהערלה פרי האסור לרבי ישמעאל דבעי פירא רבה לא הויא חזקה ולרבי עקיבא דאמר פירא זוטא נמי הויא חזקה ערלה נמי הויא חזקה דהא איכא פירא זוטא כגון עלין וקנוקנות וסמדר לדברי האומר שאינו פרי ומכאן אתה למד שחלוקתם בדבר שלא הגיע לגמר בישולו כך פירש לי רבינו נ&quot;ר.

אח&quot;כ מצאתי מדרש האגדה בויקרא רבה בפרשת זבה שדורשין ויהי ימים רבים ויהי דבר ה' אל אליהו בשנה השלישית לאמר רבי ברכיה רבי חלבו בשם ר' יוחנן ג' חדשים בראשונה וג' חדשים באחרונה ושנים עשר חדש באמצע הרי שמונה עשר חדש וחרינא אמר חדש אחד בראשונה וחדש א' באחרונה ושנים עשר באמצע הרי ארבעה עשר חדש ומזו האגדה אמרו כזה בירושלמי שכשם שהם חלוקים כאן כך הם חלוקין ממש בשני אליהו לא ראה מורי ז&quot;ל המדרש הזה והוצרך להוציא פי' אחר מפלפולו ואין הענין אלא כמו שכתבתי.

ומה שאמרו בירושלמי בשני הערלה בדליכא זמורות אבל אכל זמורות כל שנה ושנ' כשהגיע זמנן אכילה רבתי היא ואפילו לרבנן הויא חזקה כדאמרן לעיל.

והא דבעי ר' ישמעאל ור&quot;ע חדשים לפירא רבה ולפירא זוט' משום דאע&quot;ג דבתר אכילות אזלי אם זרעו בעלים והגיע קמה לקצור ונכנם זה וקצרה אין אכילה זו עולה לו שהרי שנה זו בחזקת ראשון עומדת ואין אומרין בקמתה מכרה ואין אכילה עולה אלא לזורע וקוצר ובשדה האילן בהכנסת פירות בלבד דאי לא תימא הכי בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא מאי איריא חדשים אפילו יום א' נמי וכי היכי דממעט ניר מיניה ממעט נמי הא דאמרן ואיכא למימר שאם מצא קמה וקצר עולה לו שנה אלא הא דנקיט חדשים משום דבשלמא בראשונה אפשר ביום אחד אבל באחרונה אי אפשר אלא בשלש חדשים או בחדש ולהכי תנו חדשים דחזקה דאחרונה דומיא דראשונה בעי מיתני ועוד דילמא רבותא נמי היא לומר דשתי אכילות של פירי זוט' הוי' חזקה וכ&quot;ש קמה וקצרה שאכילה גמורה היא, וזה נראה לי עיקר.

הא דאמרינן '''ניר לא הוי חזקה. '''פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאין יום אח' בשנה שגר בו עולה לו להחשב כשנה שלימה לחשבון והסוגיא נוחה להתפרש בדבריו אבל מה שאמר רב נחמן משום דלא עביד איניש דכרכי ליה לארעיה ושתיק אינו מספיק לעשות יום אחד כשנה דילמא לא שמע ולא ידע מי נרה ומי שתיק טפי דאכלו' לארעיה וטעמא דמאן דאמר לא הוי משום דכל שיבי דכרבא ליעילו בה נראה שאפילו הימים עצמן שגר בה אין עולין לה לחשבון כלל. 

וכן כתב רבינו הגאון ז&quot;ל בספר המקח אבל אם המחזיק הזה לא נהנה באותה עבודה ולא כלום אבל נהנה בו הקרקע אין לו תועלת למחזיק הזה באותה חזקה כדגרסינן תפתיחא לא הוי חזקה זהו פתיחת צנורי המים לתקון השדה כדכתבינן יפתח וישדד אדמתו וגרסינן נמי ניר אינו חזקה וכו'.

וכן כתב רבינו חננאל ז&quot;ל, ירושלמי (ג,ג) ראוהו חורש וקוצר מעמר ודש זורה ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה שאין חזקה אלא הכנסת פירות ש&quot;מ דאין חזקה אלא לנהנה זה לשון ר&quot;ח ז&quot;ל ומדברים הללו אתה למד שאף ימים שחרש אין עולין לו והכי נמי משמע בהדיא לקמן בפרקין דמקשינן והרי ניר דבנכסי הגר קנה ובנכסי חברו לא קנה לפיכך הוצרכתי לפרש ניר מי הוי חזקה אם חרש בה חדש או זמן מרובה לצרכ' עולה לו או לא ואמר רב יהודה נחמן בר יצחק דאינו עולה לו כלל מדבעי ר&quot;ע ורבי ישמעאל ג' חדשים או חדש ואי ס&quot;ד ניר עולה לו כלל כיון דסברי אינהו דבתר אכילות ותשמישין אזלינן ולאו בתר זמן אזלינן אי ס&quot;ד לא עביד איניש דכרכי ליה לארעיה ושתיק כי היכי דלא עביד דאכל לה ושתיק אפילו יום אחד של ניר עולה לו באכילה אחת של חדש אח' או במסיקת זתים אלא ש&quot;מ שאין אדם מקפיד בו כלל לפיכך אינו עולה לו רבי מאיר היא דאמר אבל חכמים אומרים חזקתן שלש שנים למעוטי מאי אמר מיום ליום לאו לומר לך דבעינן אכילות שלימות ולאפוקי ימי הניר שבתחלת ירידתו לחובה שאין עולה לו כלל אפילו לחשבון ימי הניר ואלו לפי' הרב ר' שמואל ז&quot;ל לא הוה ליה למימר מאי לאו למעוטי ניר דהא בהדיא ממעט ניר שאין יום אחד עולה לו לחשבון שנה שלימה ולומר שתעלה לו חזקה בשנים עשר חדש ושני ימים כמו שפירש הרב ז&quot;ל. 

והא דתניא נר שנה וזרע שנתים נר שנתים וזרע שנה רבי אחא אומר הרי זו חזקה דמשמע שהניר עולה שנה שלימה רבי אחא כרבי ישמעאל ורבי עקיבא ס&quot;ל דאזיל לבתר אכילות הלכך כיון דס&quot;ל דניר הוי חזקה חד יומא נמי מהני ליה באכילה אחת עבודה של שנה כאכילה של שנה לענין חזקה.

ויש לפרש דלמאן דאמר ניר הוי חזקה אם ירד לתוכה בתחלת השנה ונר אות' כדניירי אינשי ועמדה כל השנה בחזקתו ונטר לה כדנטרי אינשי עד שזרע' בשנה הבא אות' שנה של ניר חשיבא ליה כשנה שלימה מיום ליום שהרי למאן דאמר ניר לא הוי חזקה והתחלת חזקה משיכנס בשדה ויזרענה מ&quot;מ מאחר שנתלשה קודם זמן הזרע של שנה שנייה הרי לא ישתמש בה בשדה הבעל ואעפ&quot;כ עולה לו מאחר שבחזקתו היא עומדת והא אכל כדאכלי אינשי וניר נמי לא שנא נמצאת כל השמועה פשוט' לפניך לפי דרך זו, כנ&quot;ל ועיקר.

וראיתי מי שפירש כשאמרו ניר לא הוי חזקה הני מילי שנה ניר כגון דמוברי באגי אבל שנה של זרע משנכנס לתוכה וחרש ואח&quot;כ זרע ותלש ואכל מונין לו משעת הניר דלא עבידי אינשי דכרכי ליה לארעי' כדי לזרע' ושתיק, ואינו נכון.

'''מאי בינייהו. '''קשיא לן הכא מאי קא מבעי' ליה דהא שלש בצירות לאו שלש שנים מיום ליום הוא ונראה לפרש דכי אמר רב מיום ליום לאו דוקא דהואיל ואינן עושין פירות תדיר לא בעינן אלא שלש בצירות בשלש שנים והיינו מיום ליום כלומר שלש אכילות שלימות של שלש שנים שלימות כלומר שיכנס בה בתחלת השנה לחרוש ולזרוע יאכל כל פירות השנים משלם ולא ישתיירו בכל אותן השלש שנים פרי אפילו יום אחד וזו היא שלימה בשדה הבעל משעת חרישה וזריעה עד שעת גמר אכילת פירות השנה וכן נראה מדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שכתב שלש שנים מיום ליום פי' צריך לאכל' שלשה פירות גמורין בשלש שנים.

והיינו דקאמרי' למעוטי מאי לאו למעוטי ניר כלומר דהא מיום ליום לאו דוקא אלא לומר אכילות שלימות של שלש שנים שלימות ומוסיף הוא על דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא ומרבה באכילות שנים שלימות ואינהו הא סבר דניר לא הוי חזקה וכ&quot;ש לרבנן ואלו אמרינן דמיום ליום דוקא הוא לא מצית למידק הכי דלעולם אימא לך ניר הוי חזקה ועולה לו למנין שלש שנים לרבנן בתר זמן שלש שנים קפדי בין אכלי בין לא אכלי הואיל ומחזיק כדמחזיקי אינשי אלא ודאי מיום ליום לאו דוקא אלא למעוטי ניר והיינו דבעינן מאי בינייהו מאחר דסבירא לך דמיום ליום לאו דוקא אלא למעוטי ניר.

'''מאי בינייהו דקל נערה איכא בינייהו. '''כלומר שממהר להוציא פירותיו יותר משאר דקלים חדש אחד או פחות מכאן או יותר על כן לרב לא הוי חזקה דהא שלש שנים משני הבציר והקציר שלימות בעינן ושמואל לא בעי שלש שנים אלא שלש אכילות של שדה זו.

ור&quot;ח ז&quot;ל פי' דקל נערה דקל דיופרי' שמוציא שני פירות בשנה ולשמואל הוי חזקה ולא נהירא דשמואל נמי שלש אכילות של שלש שנים בעי דרבנן לא אזלי בתר אכילות בלבד וכן מפורש בירושלמי אמר שמואל זו דברי רבי ישמעאל אבל חכמים אומרים שלש שנים קציר שלש שנים בציר שלש שנים מסיק פי' שלש שנים יקצור את תבואתו וימסק את זיתיו ויבצור את ענביו אלמא שלש שנים בעי.

ולשון אחר פי' ר&quot;ח ז&quot;ל דקל נערה שמשיר פירותיו ונראה שהם התמרים הנושרים שאינן מתבשלים באילן והן מתמתקין בחמה באילן עצמו אחר שנתלשו או בשדה כמו שהזכירו במסכת פסחים ולרב דאמר שלש שנים שלימות בעינן כיון שנשרו קודם בשולן וצריכין לקרקע למתקן בחמה בין הכיפים והציצים לא עלתה לו חזקה עד גמר בשולן בשד' ולשמואל משיכניס לבית הרי זו חזקה שזו היא גדרתן של אלו.

ואיכא למידק אשמעתין הא טעמא דחזקה לרבנן משום דתלת שנין מזדהר איניש בשטריה טפי לא מזהר וכיון שכן בפחות משלש שנים מיום ליום האיך תתקיים לו חזקה וזו הקושיא הזקיקתו לרב רבי שמואל ז&quot;ל לומר שהלכה כרב דאמר מיום ליום ופי' מיום ליום דוקא ואין דבריו נכונים שעדיין יש להקשות עליו א&quot;כ כל חזקת שלש שנים תעלה לו ואפילו שנים מפוזרות ובתים שדר בהן ביום בלבד אע&quot;פ שלא דר בהן בלילות ואפילו אפיק כורא ועייל כורא ותפתיח' וגירא.

אלא כך הוא הטעם לחזקה שכיון שהחזיק אדם בבית או בשדה שלש שנים כדרך שאדם מחזיק בשלו ורואה שאין מערער עליו שוב אינו נזהר בשטר לפיכך הצריכו חכמים לכל דבר ודבר מעין תשמישו שהוא עשוי לו אבל כשלא החזיק בו כדרך שאדם מחזיק בשלו היה צריך ליזהר בשטרו ולפיכך כשחברו במקום חרום אין חזקתו עולה לו שהיה לו ליזהר בשטרו עד שיראנו חברו דר בו ולא יערער שבאותה שעה יודע לכל שהיא שלו ואח&quot;כ לא יהא צריך ליזהר בשטרו זהו טעם החזקות והמחות לפיכך פסק רבינו הגדול ז&quot;ל כשמואל בשדה אילן דבתר אכילות אזלינן להקל ולהחמיר ואין כאן בית מיחוש. 

ומשמועה זו למדו הדיינין שאם בנה חורבתו של חברו שלש שנים או שנה אחת של שלש שנים שלא עלתה לו לחזקה דמימר אמר כל ממונו יוציא לבנין כדאמרינן כל שיבי דכרבא ליעלו בה וכפי מה שפירשנו.

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[בבא בתרא לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;

'''מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דרבי ישמעאל ור&quot;ע. '''הרב אב ב&quot;ד ז&quot;ל מקהי עלה קהיאתא, ואלו דבריו: הא דאמרינן בפרק חזקת מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דרבי עקיבא קשיא לן ר&quot;ע ורבנן אי בשני אילנות פליגי דלר&quot;ע אית ליה קרקע וקיימא לן כותיה אי הכי מתניתין דקתני בפרק המוכר את הספינה הקונה שני אילנות בתוך של חברו הרי זה לא קנה קרקע ור&quot;מ אומר קנה קרקע וקיימא לן כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ אי הכי קשיא הלכתא אהלכתא ותו לימא רבי מאיר ורבנן בפלוגתא דר&quot;ע ורבנן קא מיפלגי ותו דסיפא דההיא מתני' אוקימנא דלא כר' עקיבא וקאמרינן לא מתוקמא מתניתין כרבי עקיבא דקתני הגדילו ישפה לימא משום דקתני שני אילנות לא קנה קרקע ובמסקנא איתוקמא כרבי עקיבא ונימא רישא דלא כרבי עקיבא וסיפא רבי עקיבא ואי בשלשה נמי קשיא וכו' כדכתיב בפירושיו, ובסוף זו המסכתא אפרש שמועות הללו בארוכה בס&quot;ד.

'''דאי לא א&quot;ל עקור אילנך שקול וזיל. '''איכא דאמרי דלאו דוקא אלא לכשימותו לא יטע אחרים חחתיהם שהרי שנינו קנה שני' לא קנה קרקע ואם מתו אין לו קרקע אלמא מחיים לא מצי למימר ליה עקור אילנך, וכן פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל.

ואיכא דאמרי דשאני התם דאילנות מכר לו ולא עצים ואי מצי למימר ליה עקור אילנך שקול וזיל עצים נינהו אבל הכא כיון דסבר רבי עקיבא מוכר בעין יפה מוכר אי לא שייר קרקע לפניו אמרינן לעצים שיירינהו דהא לא שייר בקרקע כלום וכן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע נמי הואיל ואין לו בקרקע כלום א&quot;ל כי היכי דלדידך בעין יפה זבין לך ולא שייר בה לנפשיה כלום לדידי נמי בעין יפה זבין לי ולית לך בקרקע שלי כלום הואיל ושניהם בבת אחת קנו או החזיקו בה שלש שנים ודמיא להא דאמרינן שניהם במכר אין להם דרך זה על זה ואפילו לר' עקיבא בפרק המוכר את הבית, וכן עיקר.

הא ד'''אמרי נהרדעי וכו' קני ליה משפוליה ועד תהומא. '''הכי פירושו: ואע&quot;ג דקיימא לן (פד,א) קנה שני אילנות לא קנה קרקע הני מילי תחתיהן וביניהן וחוצה להן ושאם מתו לא יטע אחרים תחתיהן שלא יהו שרשיו וענפיו מכחישין את של חברו אבל מקום האילן עצמו קנה לעולם ואם מת הדקל המקום שלו הוא וחזי למחפר בה בור ושיח ומערה או לאוקומי בה חיותא ומשטח פירי ורבא אקשי ליה הא ודאי כורכמא רישקא הוא דמזבני ליה כשהוא מחובר שאין לו ליטע אחר תחתיו אלא למשקל ליה זבניה ניהליה לכשימות והיאך קנה מקומו אלא אמר רבא בבא מחמת טענה כלומר שטוען שמכר לו הדקל וקרקעו ובתורת מקח ירד בה לאכול הדקל לקנות קרקעו דודאי הדקל אכילת פירות הוא לאותוקרקע שהוא נטוע בו והואיל ונשתמש באותו קרקע שלש שנים באכילת פירות הדקל יש לו חזקה ואקשי ליה אי הכי המוכר אילן אחד או שני אילנות שלא קנה קרקע ואינו יכול לומר לו עקור אילנך כל זמן שהוא חיה מאי תקנתיה דקס&quot;ד דלא מצי למימחוי וכולא כדכתיבנא לה לעיל.

ורבינו הגדול ז&quot;ל השמיט מילתיה דרבא דאמר בבא מחמת טענה יש לו חזקה ומילתא דנהרדעי וצריך תלמוד לפי מה שפרשתי ואפשר משום דמימרא דרבא פשיטא ולא איצטריך רבא גופיה למימרא אלא כאומר אם שמעת דבר זה כך שמעתו ודבר פשוט הוא ולחלוק על נהרדעי בלבד אמרה וכיון שכתב רבינו הגדול ז&quot;ל דלא קנה קרקע כלל במשמע ומנהגו לקצר. והרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל פסק כרבא בבא מחמת טענה.

אבל ר&quot;ח ז&quot;ל והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירשו לנהרדעי שאם מת יטע אחר תחתיו ולא דייקא דאיק לן כלל דאם כן קשיא מתני' דקתני בה ואם מתו לא קנה קרקע ומתניתא דתני ואם מתו לא יטע אחר תחתיו כדאיתא בפרק הספינה לקמן ושויתינהו לנהרדעי טועין בדבר משנה ותו רבא ליקשי עלייהו ממתניתין ויש מי שפירש דנהרדעי כרבי מאיר סבירא להו ואפילו באילן אחד ואמר להו רבא אפילו ר&quot;מ לא קאמר אלא בשני אילנות אבל באילן אחד לא וליתה כלל, ולפי דברים הללו יפה השמיט רבינו הגדול ז&quot;ל מילתא דנהרדעי אלא שנתקשו עלינו הדברים.

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[בבא בתרא לח ב|דף לח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לח ב/&gt;

הא דאמר רב בלישנא קמא '''אין מחזיקין בנכסי בורח. '''פירוש בורח מחמת ממון משום דלא מצי למיתי הכא ומחויי ואקשינן עליה ממתניתין דאוקמה איהו משום דמחאה שלא בפניו הויא מחאה ופריק טעמא דתנא דידן קאמר ליה וליה לא ס&quot;ל אלא כר&quot;י דאמר ויבא לשנה האחרת דמשמע שצריך הוא לבא ולמחות בפניו אבל לתנא קמא סבר רב דהוי מחאה מדקתני יהודה וגליל דליכא איניש דאזיל ואתי להכא ולא קתני בורח.

הא דאמרינן '''הא קא משמע לן דאפילו מיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו. '''ה&quot;פ: דהאי בורח דאיירי ביה רב אפילו בורח שיש עליו אימה במקום שברח והוא מוחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו הויא חזקה דמחאתו נמי מחאה היא.

וקאמרי דאמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל וכו' כלומר ושמואל הכי אתמה עליה אי בבורח סתם פשיטא דאלו בורח שיש לו אימה דמוחה בפני בני אדם שאינן יכולים לומר לו לאו מחאה היא ולפיכך אין מחזיקין עליו.

והא דאמר רבה אין מחזיקין בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הויא מחאה. אקשינן עליה תרתי כלומר דהא סתרן אהדדי דהואיל ומחאה שלא בפניו הויא מחאה אמאי אין מחזיקין בנכסי בורח.

ואיכא למידק הכא ואמאי סתרן לוקמ' בבורח שיש לו אימה כגון האי דאמר שמואל גופי' דאין מחזיקין בנכסי בורח משום דהו&quot;ל כמיח' בפני בני אדם שאין יכולין לו' לו ומחאה שלא בפניו הויא מחאה כדפרשינן דמשום הכי אמר שמואל וכי למחות בפניו הוא צריך ולא עלה על דעתו להעמידה בבורח שיש עליו אימה שם דהוא מוחה בפני בני אדם ומאי שנא דקשי' ליה לרבא טפי משמואל.

ואיכא דאמרי שאין בכלל לשון בורח מיחה בפני בני אדם שאינן יכולים לומר לו הא דאמרינן לעיל הא קא משמע לן דאפילו מיחה בפני אדם שאין יכולים לומר לו והוא הדין נמי למי שאינו בורח אלא אורחא דמילתא נקט שדרך הבורחים למחות בפני בני אדם שאינן יכולין לומר וממילתא יתירא דייקינן לה ולאו משום דבורח משמע הכי, וכן פירש הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל.

ולא נהירא לי, דאי הכי לא איצטריך גמרא למימר שמואל אמאי אקשי ליה פשיטא דקאמר דאמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה שהרי מאחר שאין זה בלשון בורח הדין עמו ועוד שאין דרך האמוראין לומר יתור בדרך זה אלא הוה ליה לרב למימר בהדיא מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לומר לו הויא מחאה ומאי יתיר' הוא ממחזיקין למיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו כיון דלא תלו בהדדי כלל דבורח נמי יכול למחות הוא בפני יכולין לומר לו וי&quot;ל דאין מחזיקין בנכסי בורח דבכל בורח משמע ובודאי סתרן ולא בעי לתרוצי בדשמואל דרב זביד כרב סבר ליה כנ&quot;ל. 

ועוד היה נראה לי דהא דקאמרינן מיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו הויא מחאה היינו בורח מחמת מרדין שאם הוא מוחה ירא הוא למחות בפני בני אדם של אותה מלכות שברח משם שאם שמע גואל הדם ורדף אחריו הוא יכול להורגו שהמלכיות מקפידות בשפיכות דמים וכשאמר רבא אין מחזיקין בנכסי בורח הוה ס&quot;ד דבכל בורח קאמר ואפילו מחמת ממון שסתם לשון בורח מחמת ממון נמי במשמע ולהכי אקשינן תרתי.

וכן נמי הא דאקשינן שמואל בלשנא קמא וכי למחות בפניו הוא צריך ולא מוקי לה לדרב בשמעתיה דמחזיקין בנכסי בורח. בכל בורח משמע ואפילו מחמת ממון נמי וגמרא מפריק לה לדרב' לא קשיא כאן בבורח מחמת ממון שיכול למחות בפני כל בני אדם שאינו מקפיד אם שומעין בו שאין הלה רודף אחריו ואפילו באותו מלכות שלא יוסיף מנה על מנה אבל בבורח מתמת מרדין מתירא הוא שמא ישמע גואל הדם ויבא ויהרגנו או ימסרנו למלכות ואם יאמרו עדים לשום אדם דלמא מגלי' מלתא הלכך אינו מוחה אלא בפני בני אדם שאינן ממלכותו ואינן יודעין מהו טוען ואינן יכולין לומר לו למחזיק והיינו בשמואל.

אבל רב סבר אפילו הכי הויא חזקה דאמרינן חברך חברא אית ליה והוא אינו מקפיד אלא על אלו שראוהו שלא יאמרו לו למחזיק והוא יחקור היכן הוא וישמע הדבר אבל בני אדם שאינן אומרין לו כיון דלדידיה לא אמרי ליה לא מגליא מילת' כולי האי ואע&quot;פ שהוא יודע שיהא למחאתו קול כשאומרין לאחרים אין שואלין עליו היכן מיתה ולהיכן הלך אבל מערער איהו מפיק עליה קלא ומשום הכי אמר רב מחזיקין בנכסים כל בורח ואפילו מחמת מרדין במשמע.

והלכתא כשמואל בהא, דקים לי' רבא כותי'. ולעולם קיימא הלכתא כשמואל בדיני ולפיכך נמי אני מפרשה כן כי היכי דתיקום כרבא ואע&quot;ג דלא אמר הלכתא כוותיה דשמואל הא איכא בפרקין כיוצא בה ובמקומות אחרים אבל חזרתי בי בזה מפני שראיתי לרבינו הגדול ז&quot;ל שפסק כרב במיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו ושייכא ליה בדרב פפא דבשמעתין והיינו טעמא נמי דלא מתרצינן לדרב' כדשמואל משום דלית הלכתא כותיה ורב זביד נמי לא סבר לה הכי כדפרישית.

&lt;קטע סוף=לח ב/&gt;
===[[בבא בתרא לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;

'''ואם איתא ליתיב התם ולימחי. '''קשיא ליה לרב רבי שמואל ז&quot;ל, אדמקשת ליה מדרבי יהודה סייעיה מדרבנן דאוקימנא על כרחין לעולם דקסבר מחאה שלא בפניו הוי מחאה ואיכא למימר דרב' לא ס&quot;ל הכי וקסבר למידק מדר&quot;י דלא הויא מחאה וכיון שכן מדרבי יהודה נשמע לרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן ורב יהודה אלא בחזקה בפניו דמר סבר תלת שנין בעינן ומר סבר לאלתר ופליגי נמי בחזקה שלא בפניו במקום חרום דרבנן סברי נהי דמחאה שלא בפניו לא הויא מחאה מ&quot;מ חזקה שלא בפניו הוי חזקה דודאי שמע דמלתא דעבידא לאגלויי היא וכיון חרום שמע החזקה ואיבעי ליה למיתי לפיכך הרויחו לו זמן הכי קא סליק אדעתיה דרבא בהאי תיובתא ורב נחמן א&quot;ל מדר&quot;י ליכא למידק וכיון שכן דרבנן נמי לא קשיא כדאוקימנא לעיל.

ומה שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל לרבא דכיון דמחאה לאו מחאה היא חזקה נמי לאו חזקה היא ולא סבר ליה כר&quot;י אינו נכון דרבא דאמר כמאן.

&lt;קטע סוף=לט א/&gt;
===[[בבא בתרא לט ב|דף לט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לט ב/&gt;

'''כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אינו צריך למחות. '''המפרשים ז&quot;ל פירשוה אינו צריך למחות בכל אותן שלש שנים ולא פליגי אדריש לקיש משמיה דבר קפרא דאמר שצריך למחות בסוף כל שלש ושלש ופירשה הרב רבי שמואל ז&quot;ל דלא ליטעון ולימא לא אזדהרי בשטרי טפי משלש שנים אתר מחאה.

ואיכא דאמרי דלא ליטעון ולימא אחר מחאה לקחתיה ומעיקרא לפירות ירדתי והרב ז&quot;ל דחה זה הטעם דכיון דעל כרחו הוא מודה דמעיקרא לא בתורת זביני אתא לידיה לא מהימן למימר אח' מחאה לקחתיה.

ואחרים אמרו שזה עיקר הטעם ונתלו במה שמצאו בתוספתא (ב,א) היה אוכל שדה שש שנים עדר עמו שלש ראשונות ובאחרונה אמר לו אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אם מחמת טענה הראשונה אינה חזקה שכל טענה שמקצתה בטלה כולה בטלה אלמא אם אמר מחתלה לקחתיה ולא אזדהרי בשטרי אלא שלש שנים אחר מחאה אינה חזקה.

אבל מצינו בירושלמי (ג,ג) כלשון הזה וצריך ליעוד על כל שלש ושלש גידל בר מניומי הוה ליה עובדא והוו דיינין ר' חלקיה בר טובי ורב הונא וחיי' בר רב אמר לון חייא בריה דרב כן אמר אבא מכיון שעדר עמו שלש שנים ראשונ' שוב אינו צריך ליעוד ותני כן היה אוכל שדה שש שנים עדר עמו שלש שנים ראשונות אמר לו אתה מכרחו לי אתה נתתו לי במתנה אינה חזקה שמע שמואל ואמר אם מזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום ושמעת מהך גמרא רבני מערבא דהא דאמר חייא בר רב חנינא שוב אינו צריך למחות לעולם קאמר והיינו דאמר תנינ' והי' אותה ברייתא ששנויה בתוספתא והלשון משובש שם שאפילו מחמת טענה אחרת אינו נאמן שאם היה נאמן מחמת טענה אחרת הוא צריך למחות בסוף כל שלש ושלש ואפשר דהא דקאמר אם מחמת טענה ראשונה לא שאומר מתחלה לקחתיה אלא אפילו מחמת טענה ראשונה אינו נאמן וכ&quot;ש בטענה אחרת אי נמי כך פירושה אם מחמת טענה ראשונה ערער כל שלש ראשונות אינו חזקה אבל אם ערער מחמת טענה אתרת הרי זו חזקה.

והכרעתי כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל מההיא דאמרינן לעיל אבל שוב אין לך מחאה גדולה מזו ואם יכול לומר מעיקרא בתורת גזלה באה לידי או לפירות ירדתי ואח&quot;כ לקחתיה ממך ואמאי לא הוה מהימן התם למימר ללוקח חזרתי ולקחתיה ממך ואי הוה מהימן למימר הכי הוה מהימן נמי למימר ממוכר לקחתיה הא שית שנין מדין מגו אלא ש&quot;מ שאינו נאמן לומר כן וזה כלל גדול שכל היורדין ברשות אין להם חזקה כדין גזלן ודין אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל והחזיק בה שלש שנים שכך דעת רבותינו ז&quot;ל ורבינו הגדול ז&quot;ל כתב כן תדע דהא כל יורד ברשות איכא עדים וראה הוא ואין לו חזקה במטלטלין והוא הדין לעבדים כדאיתא לקמן גבי אומנין. 

והוי יודע שעכשיו שאמרנו שיכול לומר לא אזדהרי בשערי אלא שלש שנים אחר מחאה נאמן לומר חזרתי ולקחתיה ממך ומעיקרא לפירות ירדתי או בגזל בדין מגו ומה שאמרנו שאינו נאמן כך אמרנו שלא מפני כך הצריכו חכמים למחות כל שלש ושלש שאינו נאמן בטענה זו מחמת עצמה כיון שעל כרחו יש לו להודות מחמת מחאתו של זה שמתחלה לפירות ירד דהוה ליה כאיכא עדים אבל הטעם מפני שיכול לומר לא אזדהרי בשטרא אלא שלשה שנים אחר מחאה ומיהו כל מקום שנאמן בטענה זו נאמן לומר חזרתי ולקחתיה ממך ומתחלה לא בתורת מקח בא לידי בדין מגו ולא חלק הרב רבי שמואל ז&quot;ל בזה. והא דאמרינן וצריך למחות בסוף כל שלש אמתניתין קיימא מדקאמר וצריך דאי למפלג אדחייא בר רב כדפריש הוה ליה למימר וריש לקיש אמר צריך למחות כו'.

'''מחאה בפני שנים. '''מסופק אני במחאה בפניו ובפני אחר אם מחאה היא כי שמא יכול זה לומר מאחר שלא מחית בי אלא בפני אחד והייתי יכול לכפור לא אזדהרי בשטרי אמינא אי לא משכחנא שטרי יכול אני לכפור במחאתו ועוד שהייתי סבור שלא תתבעני בדין אע&quot;פ שאמרת כן מאחר שלא אמרת בפני עדים כן חזרתי. והפטרתי במחאה שאינה כלום מתוך שנאמ' לא מחית בי נאמן לומר לקוחה היא בידי ואע&quot;פ שמחית לא נזהרתי בשטרי ואם תשיבני נסכא דרבי אבא הכא קרקע הוא ועד אחד בקרקע אינו כלום אבל אם טענתן בפירות אין לומר בהן מגו זה ואע&quot;פ כן הדעת נוטה שאין מחאתו מחאה.

&lt;קטע סוף=לט ב/&gt;
===[[בבא בתרא מ א|דף מ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מ א/&gt;

וראיתי לרבי אברהם ברבי דוד זכרונו לברכה שפירש בהא דאמרינן '''הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו. '''דהודאה בפנ' עד אחד לאו הודאה היא כלל ואפילו אומר לו אתה עדי דמילי דכדי נינהו הואיל ואי כפר לא מחייב ממונא אפומיה הלכך משטה הוא בו ואי אודי לא מחייב בהודאתו ואי כפר לא משתבע והא דאמרינן הודאה אחר הודאה מצטרפין איכא לפרושה כגון שכל אחד אומר בפני ובפני אחר הודה לו ולא נראה לי שמצאתי בירושלמי במסכת סנהדרין אההיא דתנן הוא אמר לי איש פלוני אמר לי לא אמר כלום ואמרו בירושלמי אם היה מתכוין למסור לו עדות עדותו עדות כגון שאמר לו אתה עדי ובמודעא נמי משכחת לה כגון דקא מודה ליה האי לוקח דמסר מוכר מודעא לעד אחד דמודעיה מודעא ויש לבעל דין לחלוק ולומר כיון דסבר האי מוכר למחר לא מצינא למתבעי' בדינא גמר ומבטיל למודעיה.

'''קנין בפני שנים. '''כתבו רבינו חננאל ז&quot;ל ורבינו הגדול נ&quot;ל במסכת קדושין פרק האומר (סה,ב) דהוא הדין בלא עדים כלל דלא אברי סהדי אלא לשקרי ואי מודה הוי קנין וכן עיקר דהא דאמרינן קנין בפני שנים הכי קאמר אע&quot;ג שלא קנה מידו אלא בפני שנים כותבין ואין צריך לומר כתובו.

ומסתייע נמי מהא דאמרינן בבבא מציעא (מו,א) ולקנינה ניהליה אגב סודר ולפרוק דליכא סודר וכו' ואקשינן איכפל תנא בגברא ערטילאי. דלא אית ליה כלום. ואמאי לימא כגון דליכא סהדי אלא ש&quot;מ אע&quot;ג דליכא סהדי מהני קנין סודר ומאן דדחי משום דסתם גורן אנשים הרבה יש בו לא צהיר דמכל מקום לא הוה לאוקומה בגברא ערטילאי וניח' טפי לאוקומה בדליכא אינשי אי נמי איכא אלא שהן קרובין או עבדים וזה דרך הגורן.

'''ואי לאו כמעשה ב&quot;ד דמי אמאי אין צריך לומר כתובו. '''פי' משום דקיימא לן מעשה ב&quot;ד כמאן דכתיב דמי וטריך ממשעבדי ומ&quot;מ יכיל למימר פרעתי ואפילו קבעו ליה בי דינא זמן דעביד איניש דפרע בגו זמניה דב&quot;ד וכדאמרינן פרק שנים אוחזין בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו דחיישינן דילמא פרעיה אבל מקמי דנפק מב&quot;ד אמר להו כתובו לי זכות' כותבין לו זכותו ואע&quot;פ שהלה עומד וצווח ואם כתבו לא הוה ליה כמלוה בשטר והטוען אחר מעשה ב&quot;ד אין שומעין לו וכן נמי בגברא דלא צאית דינא כותבין ונותנין לו ואינו נאמן לומר פרעתי כדמוכח התם בפ&quot;ק דבבא מציעא וכמו שכתב רבינו הגדול ז&quot;ל בהלכותיו ואמרינן נמי בפרק גט פשוט למ&quot;ד מלוה על פה אינו גובה מן היורשין ומוקים ההיא מתני' כגון דקיימי בי דינא אפומ' דביב' דאלמ' גוב' מן היורשין ומן הלקוחות ואם בא מלוה לכתו' כותבין ונותנין לו ואינו יכול לומר לא בעינא דמשויתו ליה עלאי מלוה בשטר שהדין נותן שיכתבו לו.

'''לא כתבינן מודעא אלא אמאן דלא צאית דינא. '''יש אומרין דבמודע' דגיטא ומתנתא פליגי וקסבר רב יוסף אע&quot;פ שמאמינים אותו וכותבין על פיו אע&quot;פ שאין יודעין האונס משום דגלויי מלתא בעלמא הוא דאי לא אניס למה ליה למיהב מתנתא ומיכתב גיטא וממסר מודעא אפילו הכי אי האי גברא צאית דינא אמרינן ליה אי איתא דאניסת כדקאמרת תא קום עליה בדינא מדלא קיימת עליה בדינא לאו מינם אניסת ואביי ורבא דאמרי תרוייהו אפילו עלאי ועלך דכיון דלגלויי מלתא היא משום הך טענה לית לך למימר דלאו קושטא קאמרי דזמנין דלא מתרמי ליה ולא מכנפי בי דינא.

ואחרים פירשו הא דרבה ורב יוסף בין בגיטא ומתנתא בין בזביני ודידעינן אונסיה ואפילו הכי כיון דלא קאי בהדי' דינא א&quot;ל זיל לבי דינא והוה ליה כמאן דיכיל לאשתמוטי מאותו האונס לעולם דמודעיה לאו מודעא דלאו אונס הוא כדאמרינן בגיטין כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל אחולי אחיל ואביי ורבא דאמרי תרייהו כיון שאין ב&quot;ד יכולין להצילו אלא מחמת שהוא צאית לדינא ואי בעי לא צאית אונס הוא, ולשון זה נ&quot;ל.

ומיהו בגיטין ומתנתא דידעינן דאנס ליה ליכא למימר דמנפשייהו נמי מבטלן במוכחא מלתא בעלמא ולא פליגי רב יוסף עליה אלא בכל מסירה דמודעא הוא בגיטא ומתנה בדלא ידעינן ובזביני אפילו ידעינן בין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא שפירשנו הך מימרא דאביי ורבא אפשר לאוקמינהו בדגיטא ומתנתא ולפי' לא אקשינן עלה הא דאמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני.

&lt;קטע סוף=מ א/&gt;
===[[בבא בתרא מ ב|דף מ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;

ודאקשינן '''והא אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני. '''פירשו כל רבותינו ז&quot;ל שהיא מה שאמר לקמן הלכתא תלוה וזבין זביניה זביני. והוקשה לנו אי הכי מאי קושיא כי אמר רבא תלוה וזבין זביניה זביני ה&quot;מ בשלא מסר מודעא אבל במסירת מודעה מודה הוא שהרי רב הונא אמרה באותו הלשון עצמו והוא מריה דשמעת' ואעפ&quot;כ במסירת מודעא מודה שהמודעא מבטלת המכירה והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירש ואמר דלרבא אין כותבין דאי בשדה זו בלא מסירת מודעא נמי דאי בשדה סתם אע&quot;פ שמסר מודעא נמי שהרי אין אונס בשדה זו שמדעתו בירר ומכרו. 

ותמהני דהא מעשה דפרדס אשדה זו היא, ואם תפרש שאמר לו אם אין אתה מוכר לי שדה אחת משדותיך אמינא בזו לקוחה בידי מ&quot;מ כיון שבירר את זה ולא נאנס עליה מודעיה לאו מודעא היא לפי דברי הרב ז&quot;ל ועוד ותהוי נמי דבשדה זו בלא מסירת מודעא בטלי זביני מי לא בעי מיכתב דאניס וידעינן באונסיה לבטולי לזביניה למחר וליומא חורא דשמעתא דנהרדעי בין דבעית מסירת מודעא בין דלא בעית חד טעמא הוא. ועוד שאם כדבריו לדידן נמי בשדה סתם לא מהניא מודעא ולא ראיתי מן הגאונים ז&quot;ל שחלק בין שדה זו לשדה סתם.

ואיכא לפרושה הכי: הא דאמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן באונסיה דפלניא לאו מודעא היא פשיטא להו לרבנן דגמרא דלא אתו למימר דבעינן דלידעו האונס ולא כתבינן אפומיה דמוכר דהא פשיטא היא דאי הכי כי מצטריך איניש זוזי ואיצטריך לזבוני נפשיה מבטל להו לזביני דמסר מודעא. ואמר דאניס אלא ודאי פשיטא דלאו כל כמיניה למימר אנוס אני אלא הכי קאמרינן כל מודעא דלא כתיב בה אנו יודעין שמחמת האונס מכר ולא נתרצה לו אינה מודעא אע&quot;פ שכתוב בה ראינו שאנסו למכור לו קרקעו שמא היה יכול לינצל מידו כשמכר לו ולהכי אקשינן מודעא דמאן אי דגיטא ומתנתא גלויי מלתא בעלמא היא וכיון שאנסו כלל לאו כלום הוא ואפילו לא נאנס בפנינו נאמן לומר נאנסתי ואי דזביני הא אמר רבא וכו' וכיון דלא כתבינן אלא במסירת מודעא למה לי כולי האי כיון דאניס קמן ומסר לן מודעיה ודאי בטילי זביני ודרבא ודאי היינו דפסק הלכתא תליה וזבין זביניה זביני כל היכא דלא מסר מודעא וכדאמר רב הונא דאיהו מרה דשמעתא אי לאו מודע' מאן דחתם אאשקלת' שפיר חתם.

ומפרקינן '''מודה רבא היכא דאניס כי ההוא מעשה דפרדיסא. '''כלומר ואפילו בלא מסירת מודע' נמי כותבין דכי איירינן דבעי מסירת מודע' הני מילי כגון דאניס אונס' דגופיה או דממוניה למזבן ליה ההוא מידי ומחמת אונסא יהב ליה דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני אבל כי אניס ליה בכי האי גונא דטעין ואמר לקוחה היא בידי ודאי לא גמר ומקני והרי הוא כמי שצוח דא&quot;ל מאי זבני לך אי אנא לא זבניתה ניהלך דידך היא דאי כבשת ליה לשטר משכנת' לא מצינא לאשתעויי דינ' בהדך הלכך מעולם לא אמר רוצה אני שהרי הוא באונסו מתחלה ועד סוף ואע&quot;פ שהוא אומר רוצה אני למוכרה לך הלכך אי ידעינן באונסיה שלא היו לו לזה עדים והלה לא חזר והודה לו אע&quot;ג דלא מסר מודעא נמי כתבינן אבל היכא דאניס ליה אונס' דממונא אחרינא ואפילו גזלה נמי ההוא מידי ובתר הכי זבניה ניהליה ושקיל מיניה דמיגמר ומקני משום דההוא אונס' אחרינא דחמיר עליה הוא דגמר ואקני להאי מידי ובנייח נפש' הוא דעבד אבל היכא דליכא אונס' אלא מההוא מידי ולא מצו לאפוקי מידיה לעולם מחמת דטעין לקוח הוא לא הוו זביניה זביני דמאי דעבר ולא משכחת לה אלא בכגון מעשה דפרדיסא. 

נקיטינן השתא להאי פירושא דלעולם זביניה זביני כל אימת דלא מסר מודעא רב ממעשה דפרדיס' אבל אי מסר מודעא בכולהו לאו זביניה זכיני וכן דעת הגאונים ורבינו הגדול ז&quot;ל.

וראינו לרוב המפרשים האחרונים ז&quot;ל שפירשו מעשה דפרדיסא מסירת מודע' הוה בה וכן כתב ר&quot;ח ז&quot;ל ואם כן קשיא עלן למאי הילכתא אייתו מעשה דפרדסי' לימא מודה רבא היכא דמסר מודעה.

ויש מי שאומר דלהכי אייתי ליה, ללמדך דאונס' בהפחדה בעלמא הוא וטעו בזה מפני שראו לר&quot;ח ז&quot;ל שאמר כן דמהא שמעינן דאונס הפחדה שמיה אונס והם סבורין שבא הרב ז&quot;ל לפרש שלכך הביא כאן בגמרא מעשה דפרדיס' וחס ושלום דודאי גמר' לאו להכי אייתי לה אלא לפרוקי קושי' הוא דאת' ותו מאן דמקשה גופיה מאי קא קשי' ליה וכי לא הוה ליה לאפוקי אדעתיה דאנן בשמסר מודע' קאמרינן ותו דאי משום הא לא איצטריך לה ומשנה שלימה שנינו לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל דא&quot;ל נחת רוח עשיתי לסיקריקון דומיא דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה ומחמת יראה הוא דעבד שכן פירוש משנתנו וכן פירשה רש&quot;י ז&quot;ל ומשם היינו למדים דאפילו מתמת יראה מקחו בטל הואיל ומפחידו מי שספק בידו לעשותו ואיבר' משמעתין נמי שמעינן הכי ממילא ולמדנו הדין כיון רב חננאל ז&quot;ל כמו שכתוב בפירושיו. כן נמי כתב הגאון ז&quot;ל בספר המקח, אבל פירוש השמועה כמו שפירשנו.

ואם יש שמשיב עליך מלשון מודע' אי בלא מסירת מודע' היאך לשון מודע' חל עליו אף אתה אמור לו אין לשון מודע' שמודיע לעדים אלא פירוש מודע' אונס ויסורין כמו שכתוב ויודע בהם את אנשי סכות וכן הודע את ירושלם ואף יש לפרש כמשמעו במו ידיעה וכן מודע לאישה ידוע לאישה אף בזה ידיעת עדים היא המודע' בין שידעו מעצמן בין שאחר הודיעם ומפני שכל העדיות ראיה וידיעה הם וזה ידיעה בלא ראיה שאינם יודעין אם גמר בלבו אם לא לפיכך נקראת מודע' והראשונה שמענו ונכון הוא, ובספר מלחמות השם כתבנו דרך אחרת בהלכה זו, והי' ארוכה וקצרה.

הא דאקשינן בהא שמעת' '''אי דגיט' ומתנת' גלויי מילתא בעלמא היא. '''איכא למידק עלה ובגיטא ובמתנת' למה לי מודע' דאונס והא קיימא לן שאם אמר לשלוחו קודם שיגיע הגט לידה גט שנתתי לך בטל הוא בטל כדאמרינן בהשולח גטו לאשתו. והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב ודוקא מודע' שיש בה אונס אבל בלא אונס אמר גט שאעשה לא יהא גט אין זה בטול דכיון דלא נאנס כלל אנן סהדי דגמר בלבו בשעת מעשה ולא מהני ביה בטול קודם כתיבה אלא א&quot;כ בטלו אתר כתיבה, זה כתב הרב ז&quot;ל. 

ולפי דעתי יפה כיון, שהאומר גט שאני כותב לאשתי בטל הוא למה יבטל אם נאמר בטל שליחות של סופר ועדים וברי כשחזר ואמר להן כתובו חזר ועשאן שלוחין וקיימא לן דאתי דבור ומבטל דבור וכ&quot;ש דגבי כתיבה דגט לא בעינן שליחות ממש כדמוכח בפרקא קמא דזבחים ובפרק המביא תניין ואם נאמר בטל הגט עצמו שיהא כחרס והל' לאתר כתיבה נמי אינו יכול לבטל גט עצמו שלא יהא מגרש בו לעולם דאמר התם בהשולח נהי דבטליה בתורת שליח גיט' גופיה מי קא בטלו דחוזר ומגרש בו ואפילו אמר בפירוש קודם שבא לידי שליח אני מבטל הגט שלא יהא כשר לגרש בו לעולם לא אמר ולא כלום הואיל ונכתב בתקנת חכמים וכן פרש&quot;י ז&quot;ל התם אבל הגט עצמו שהוא בעין אינו נפסל משמע לעולם והילכך אם באנו להשוות דין בטול גט דקודם כתיבה לשל אחר כתיבה אינו בטל שיהא פסול ולאפוקי ממאן דמפרש דמסתמא לשלית הוא דקאמר ולא על הגט עצמו אבל במפורש אפילו הגט נפסל ומ&quot;מ יש להחמיר באומר גט שאכתוב בטל הוא שבא לבטל שליחות סופר ועדים שיהא כאלו בתוכה שלא במצותו דלא הוי לשמה ופסול וכשחוזר ואומר כתובו מדעתכם משמע עד שיאמר חוזרני בי בבטול ראשון.

והרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל כתב שאם אמר כל גט שאכתוב מכאן ועד עשרים שנה בטל הוא הרי בטול וזו היא מסירת מודע' על הגט וזה ודאי אפשר דמסתמא נימא אנוס הוא אבל אם פי' שאינו אנוס ומבטל לפי שטתו כשר כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל. 

עוד יש לחלק ולומר שאם אמר בטל הוא מבוטל אבל אנוס אני בו אלמלא שנאמן הוא בכך היה הגט כשר שהרי לא בטלו בפיו ואפילו חשבת ליה גלויי דעתא הא קיימא לן דלאו מילתא היא וכ&quot;ש דלאו לגלויי דעתא הוא כלל דכיון דלא אניס ליבטליה בהדי' אלא רוצה הוא נגרש גרושין גמורין ולקלקל עליה בלעז כדי לצערה הוא אומר הילכך אין פסולו של גט אלא בשביל שהוא נאמן באונסו.

מדאמר '''לא מגבינ' בה, '''נראה לי לדקדק מה שדן רבינו הגדול ז&quot;ל שאם נתן לו מתנה מעכשיו ומתזיקי בה מעתה לא חיישינן בה למתנת' גמירת' שהרי על כרחו גלויה היא שברשותו של זה היא והוא מגלה לפיכך אמרו לא מגבינן כה כלומר שהנכסים ברשות נותן ואין מוציאין מידו משום ספק פסול המתנה אמרו כן.

ה&quot;ג '''דאמר להו לא תיתבו בשוקי ובברייתא. '''כלומר ולא אמר להו אטמרו ואיכא בינייהו סתמא דהאי לישנא בתרא כיון דאמר להו בשוקי ובברייתא לאו היינו סתמא דהא בבתים שבו משמע ואפילג הכי פסולה. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב הכי, איכא דאמרי אמר רב יוסף דאמר להו לסהדי לא תיתבו בשוקי ובברייתא מאי בינייהו איכא בינייהו סתמא דלא פריש לא אטמרו לא תיתבו בשוקא ובברייתא והוה קשה הא שמעתא טובא דהני תרי לישנא דרב יוסף מחזו דסתמא כשרה היא ופרישו להו רבינו האיי ז&quot;ל הכי להאי לישנא באמר זילו איטמרו מתחזו דבהאי לישנא איפריש הכי מפסלא ואי לא פירש אלא אקני ליה סתמא כשרה ולהאי לישנא דפריש לא תיתבו בשוקא ובברייתא ותכתבו לה מכלל דכל מתנתא צריך למיכתב בשוקא וברייתא ולמיכתב לה ואי לא כתב הכי פסולה אשתכח דללישנא קמא דרב יוסף סתמא כשרה וללישנא בתרא דרב יוסף סתמא פסולה, עד כאן. 

ומקצת רבוותא ז&quot;ל גרסינן דלא אמר להו תיתבו בשוקי ובבריית' ולא נהירא דאם כן מאי בינייהו פשיטא דסתמא איכא בינייהו דהא בלישנא בתרא אמרי מתנתא טמירתא כגון דלא אמר להו אלא סתמא אמר להו כתובו. ואיכא למימר מאי בינייהו לאו דוקא דלא בעי לפרושי דפליגי בסתמא כדמשמע ובטן למפלג עלה לקמן בסמוך וזו גרסת ההלכות. 

ובמסקנא חיישינן למתנתא טמירתא בסתמא ואיכא דאמרי דהנך שטרי דילן כיון דכתוב בהו בכל לשון של זכות אינהו כתבי ומפרסמי לה למילתא דמיפה כחו הוא ולא סבירא לן. 

והא דאמר רבינו בשם הגאון ז&quot;ל בשכיב מרע דאמר לא תגלו הך תפקדתא אלא לאחד מיתה דלא הוי טמירתא מצאתי דתניא נמי הכא בתוספת' הכותב דייתיקי והיה מתיירא מן היורשין נכנסין אצלו כמבקרין אותו ושומעין דבריו מבפנים ויוצאין וכותבין מבחוץ. 

ובתשובה לגאון ז&quot;ל בקנין לחודי' נמי אי אמר בשעת קנין דהא מתנת פרהסיא היא קני ואי לא אמר הכי חיישי' למסתמא, ורבינו חננאל סמיך עליו ודברי הרב רבי יוסף ז&quot;ל נוטין כן.

&lt;קטע סוף=מ ב/&gt;
===[[בבא בתרא מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;

הא דאמר רב ענן '''והא אחזיקי לי. '''לאו חזקה שאין עמה טענה היא שכל חזקה קרקע שאין עמה טענה היא לאו חזקה הוא ואין לך חזקה דלא בעיא טענה אלא בתלונות וכיוצא בהן שהן נזקין ואין דין חזקה טענה לניזקין אלא חזקה שיש עמה טענה היא שהיה טוען מתחלה גדרנו בתוך שלו ואחר כך חזרתי ולקחתיה ממנו והחזקתי בה בפניו והלה טוען מעולם לא מכרתי לו כלום וקסבר רב ענן דאיהו מהימן דהא איכא חזקה ואמר ליה רב נחמן לאלתר לא הוי חזקה אמר ליה והא אחיל לי כלומר אנא מיניה זבינת' כשראיתי אתר כך שהגדר היה בתוך שלו לא רציתי לקבל הימנו ונתתי לו דמים ואפילו לא מהימנת לי שלי היא שמתחלה נתנה לי כשגדרנו דכמאן דאמר לי לך חזק וקני דמי דהא איהו סייע בהדאי בגודא ואי לא יהבה ניהלי לא הוה שביק לי לבניה וכל שכן דלא סייע לן בגודא ואמר ליה איהו ההיא מחילה בטעות היא ולזה הפי' דוקא שטעותו של רב ענן מוכח על פי עדים דאי לא הכי נאמן היה בדין מיגו דאי אמר מתחלה מכרה לי היה נאמן.

ואחרי' אמרו שהרב ענן מתחלה סתם אמר והא אחזיקי ור&quot;נ לא רצה לשאול אם בטענה הוא בא או לא ואמר לו שאין חזקתו כלום חזר רב ענן ופי' הכי קאמינא דאחיל לי במתנה דכמ&quot;ד לי' לך חזק וקני דמי, וזה נאמר בשם רבינו תם ז&quot;ל. 

והרב רב אברהם ברבי דוד ז&quot;ל פירש דגודא הוה לתרוייהו למבניה ובניה רב ענן וסבר האי דאשתיק משום דאנא בנינא ליה לכוליה הו' דאשתיק והויא לה מכירה ואמר ליה איהו שתיקתו לאלתר לאו שתיקה הוא והא אחיל לי ולאלתר הויא חזקה הואיל וסייע בהדאי וכמכירה דמיא ואמר ליה רב נחמן את גופך אי הות ידעת מי הוית עבדת בלא תנאה ולא דאיק לן כלל דבשתיקה נאו זבינ' נינהו כל שכן דאפשר דסבר שיבנה הוא ואחר כך ישלם כענין ששנינו בחזקה שנתן וכל שכן דאיהו גופיה נמי לא הוה ידע ובלא טעמא אחרינא בטלי זביני. והלשונות הראשונות אינן נכונות שלא מצינו זוכה במתנה כענין זה בגוף קרקע וכן בלשון אחיל אין לשון מתנה בתלמוד ודמי לדין ודברים אין לי עמך על שדה וידי מסולקות ממנה (מג,א). 

ויש מי שפירש שרב ענן לא כנס לתוך של חבירו אלא מקום הכותל והיה מקום שיש על שניהם לגדור והלה רוצה שיחזרו כותל למקומו ואמר ליה רב ענן אף על פי שהיה לי לגדור מתחילה כדי שלא אזיקך בהיזק ראייה כיון שגדרת בתוך שלך החזקתי באותו היזק ואין עליך להחזיר כותלים למקומן ואמר ליה רב נחמן לאלתר לא הוי חזקת מתחילה דלית הילכתא כרבי ישמעאל וב&quot;ש כר' יהודה דמתני', וזה הפירוש יותר נכון. 

ולפי פירוש זה הא דאמר רב נחמן מחילה בטעות לא שמיה מחילה וכמה דוכתי נמי אמרינן דקנין בטעות ומחילה בטעות חוזרין והקדש טעות נמי לא שמי' הקדש כדאיתא במסבת נזיר (ל&quot;א א') ואיכא למידק הא דאמרינן במציעא (ס&quot;ו ב') על ההיא דאמר רב נחמן השתא דאמור רבנן הדרא ארעא והדרי פירי דאקשינן עליה והאמר רב נחמן ומודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה ומפרקינן התם זביני והכא הלואה ופרש&quot;י ז&quot;ל משום דאיכא רבית לא הויא מחילה ואם כן הכא דזביני הוא אמאי אמר רב נחמן דלא הויא מחילה ורבינו תם ז&quot;ל גריס התם זביני שאני פי' שאפילו ידע דמצי למהדר ביה לא הוה הדר ביה אבל בהלואה ושאר כל מילי דאי ידע לא אחיל לא הויא מחילה ולדידן לא קשיא מידי דהא למה זה דומה לאונאה דאמרינן התם לא ידיע דמחיל הילכך אין כאן מחילה ואפי' בטעות והכא נמי כיון שלא היה יודע דבארעי' אהדר גודא ליכא מחילה אבל גבי פירי דאסמכתא איהו ידע דהאי מידי זבניה ניהליה והוא מוחל אלא שלא היה יודע שיוכל לחזור בו וכיון שכן איכא מחילה ובטעות הוי מחילה. וכן פרש&quot;י ז&quot;ל.

ואי קשיא הא דאמרינן (ב&quot;מ סז,א) ואודיק חויתן אילונית והא אילונית לא ידיע בלל וליכא מחילה כלל ואפילו בטעות אין הכי נמי אלא אנן הכי קאמר לא אילונית הויא סייעתיה ואפי' לסברתיה דרבא דאקשי ליה אילונית ורב נחמן ודאי ידע דטעי רבא דבכי האי גונא לא הויא מחילה כדאמר הכא רב נחמן גופיה אלא לסברתיה דרבא אהדר ליה ואפי' הכי אמרי' בגמרא אילונית לא הויא סייעתיה כלל ואפי' לפי טעותו של רבא משום דתרוייהו ניחא להו דליפוק עלייהו שמא דאישות ומיהו רב נחמן ודאי הוא ידע טעמא אלא לפי טעותו השיבו ורבא גופיה ידע אחר כך שטעה ואמר ולא היא לא אונאה הויא תיובתא ולהכי לא אהדר עלה ושפיר עבד ולא אילונית הויא סייעתיה ואפי' למאן דקא טעינא דאיכא למימר התם היינו טעמא משום דניחא להו למיפק עלייהו שמא דאישות, כ&quot;ש. 

ולי נראה דאילונית הויא סייעתיה דאיהי ידעא דפירי דידה אביל בעל וקא מחיל גבי' לפי שאינה יודעת שהוא יכול לחזור בו ולהוציאה בלא כתובה הילכך רב נחמן שפיר עבד דלא אהדר ליה אאונאה ושפיר אחזי לי' אילונית ומיהו דחי רבא דלא הויא סייעתיה משום דניחא להו דליפוק עלייהו שמא דאישות.

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[בבא בתרא מא ב|דף מא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מא ב/&gt;

הא דאמר ליה רבי חייא לההוא גברא '''אית לך סהדי דדר ביה ההוא דקמך אפילו חד יומא. '''ואיהו לא מהימן לומר דדר ביה מגו דאי בעי אמר אנא זבנית' מיניה. טעמא דמילתא דלא טענינן ליה אנן לקתה מוכר מן הראשון אלא א&quot;כ יש עדים שרגלים לדבר שלקחה כיון שדר ביה ומשום מגו דידיה לא טענינן ליה אנן אע&quot;פ שהיה נאמן אלו בא בטענה כגון דאמר קמאי דידי זבני מינך ואי לא טעין לא טענינן ליה משום דמיחזי לן כשיקרא הואיל ולא דר בה, ואי משום דהאי אמר הכי אנן לא טענינן ליה שלא מפיו אנו חיין.

'''אמר ליה רב וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה. '''וכיון שכן יכולין אנו לומר דזבנה ראשון ממערער, וכיון שהוא לוקח נטעון ליה, ורבי חייא לא חש לה. ולעולם אין טוענין לו אלא אם כן אנו יודעין שדר בו בעדים לא על פיו של זה ואפשר לומר דאי נמי דר ביה קמא חד יומא והאי לית ליה סהדי דזבנ' מינה דקמ' לא טענינן ליה אנן שאין טוענין אלא ללוקח כלומר שאנו יודעין בו שהוא לוקח וכן ליורש אם אמרו לי' מאי בעית בהאי ארע' ואמר יורשו של פלוני אני וממנו ירשתיה ואין אנו יודעין בו שהוא קרוב של מת ולא ראוי ליורשו אין לנו ראיה להאמינו ולטעון לו אלא אם כן הוא טוען ואי קשיא אי הכי כי אקשי' ממתני' דקתני אינו צריך טענה הא ראיה בעי לימ' מאי ראיה נמי ראיה שהוא יורש לאו מילתא היא דהא הבא מתמת ירושה קתני משמע שהוא יורש בודאי כך מצאתיה לרבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל ולפי זה אין צריך לפרש בההוא עובדא דההוא דאמר מפלניא זבניתא דאמר לי דזבנה מינך בדלא דר בה אלא אפילו דר בה נמי לא מהימן בדליכא עדים דזבנה איהו מההו' דקא טעין אבל אין דעתנו נוחה מזה שהתופס מטלטלין יוכיח שאף על פי שיש עדים לזה שהם שלו וזה טוען מפלוני לקחתי נאמן טוענין אתה מכרת לראשון שמכרם לזה ובן הדין פשוט בבבא קמא ובמקומות אחרים בתלמוד וזה כיון שהחזיק שני חזקה כיוצא בו הוא ולא דמיאן להא דבעינן סהדי בחד יומא דהתם משום דמיחזי כשקרא הוא כדאמרן אבל הכא מכיון דאחזיק אדרבא מיחזי דלוקח הוה בודאי תדע דהא אמר רב וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה אלמא בכל דבר שאדם עשוי בכך נאמן ומדרב נשמע לר' חייא והרי עשוי זה להיות לוקח בה כיון שהחזיק.

'''אמר ליה כמאן בר' אלעזר בר' שמעון. '''והנכון דרב יהודה נמי כנהרדעי הוא דסבירא ליה ורבא הוא דאמר דמסתברא ליה הכי דלא כרבי שמעון בן אלעזר ודלא כרב יהודה.

'''המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים. '''פי' בשטרפוהו ממנו בית דין וקודם שיצא משם כתבו ליטרפא משעת המכר דאי לאו הכי נטעון ללקוחות שפרעו מוכר ללוקח.

&lt;קטע סוף=מא ב/&gt;
===[[בבא בתרא מב א|דף מב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מב א/&gt;

'''וכי תימא רב תנא הוא ופליג והאמר רב כו'. '''קשיא לי וכי רב משום קלא הוא הוא דאמר הכי רב משום דשעבודא לאו דאורייתא הוא דאמר הכי דהא ת&quot;ל אינה גובה מן היורשין וגבי יורשין לאו משום קלא הוא אלא משום דשיעבודא לאו דאורייתא הוא ואיכא למימר אי סבר דעדים אית להו קלא כי היכא דאמור רבנן מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים אע&quot;ג דשעבודא לאו דאורייתא הכי נמי הוה להו למימר במלוה על פה.

הא דתניא '''אכלה האב שנה והבן שנתים וכו'. '''יש מפרשים דוקא בבנו גדול אבל קטן לאו בר מחויי ביה הוא והילכך לאו בר חזקה הוא דכיון דכי מחי לאו בר אזדהורי בשטרי הוא איהו נמי לא מחי וכי היכי דאידך תניא אכלה בפני הבן בבנו גדול הא נמי בבנו גדול ואין אני מוחזק בטעם זה דטעמא דחזקה לאו משום איזדהורי דידיה בלחוד אלא כיון דהאי שתיק רגלים לדבר אלא שתוך שלש אמרינן ליה למחזיק אחוי שטרך ולאחר שלש כיון דלא מזדהר בה טפי אתרע ליה האי טענה ואמרי' לא לחנם שתק וקטן נמי לאו בר איזדהורי טפי הוא והכי מוכחא סוגיא דריש פירקין כדאמרן. 

והא דאמרינן במיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו דלא הויא מחאה משום דאמרינן נמי רגלים לדבר שמכרה לו רבו שהימנו ובמקום חרום דאי נמי מחי לא ידע ביה הוה ליה לאזדהורי בשטרי לעולם ומיהו בתוך שלש לא מהניא ליה לקטן למימר לא אזדהר בשטריה דא&quot;כ מי שאין לו דעת הריוח לא מצינו אותו אלא מפסיד.

'''ואי סלקא דעתך דלוקח אית ליה קלא אין לך מתאה גדולה מזו. '''בדין הוא דהוה ליה למימר בלוקח בלא שטר אלא משום דהנך תרתי מתניתא גבי הדדי תני'.

ולי נראה דגבי מחאה לא בעינן קלא דשטר' אלא אפי' לוקח בעדים כיון דמחאה היא מפקי עדים קלא ומייתו לה למחזיק לאזדהורי בשטרי.

&lt;קטע סוף=מב א/&gt;

===[[בבא בתרא מב ב|דף מב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;

'''לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה כו'. '''כבר כתבנו במקומות אחרים (ב&quot;מ טו,א ד&quot;ב שבח) שפירש שבח המגיע לכתפים תבואה העומדת ליקצר וענבים העומדות ליבצר ונוטל בהן כמה שהן שוין לפי חשבון שעדיין הן צריכות לקרקע אבל אם לא הגיעו לכתפים הם צריכין לאריס אחר ושמין לו כי היכי דלא ליפסוד בעל הבית ואינו נוטל כל שבחו.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב שנוטל אפילו בשבח המניע לכתפים ומשמע דבפירות שהגיעו לכתפים כשירד בה קאמר של יורד שלא ברשות היה יכול לומר כיון שהניעו לכתפים אינו צריך לאריסותך שהרי עומדין ליתלש אבל ליורד ברשות נוטל כיון שצריכין כלל לקרקע. ויש פירוש אחר בשבח המגיע לכתפים, אבל לא הוסכם מן הראשונים ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=מב ב/&gt;
===[[בבא בתרא מג א|דף מג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מג א/&gt;

'''דכתב לה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתב ליה מאי הוי. '''תימה הוא אמאי לא אוקמה כגון דיהבה ניהליה במתנה גמורה בלשון מתנה ומיהו לקמן בפירקין נמי דאוקמ' כגון שכתב לה דין ודברים כשהיא ארוסה לא היה צריך לכך אלא יכול היה להעמידה שנתן לה בעלה מתנה שאין הבעל אוכל פירות או שהקנה לה אחר מנה על מנת שאין לבעלה רשות בה אלא דההיא לא קשיא כולי האי דחד מתרי טעמא נקט אלא שדרך התלמוד לומר שכתב דין ודברים בכל ענין השותפים כדי ללמדך דבקנין מהני ויגדיל תורה ויאדיר. וכן כתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל דרבותא נקט לאשמועינן דבכי האי גונא הוי לשון מתנה ולאו דשמואל אתא לאשמועינן הכי אלא גרמא נקט לה לרבותא.

'''ואמאי לסלקו בתרי מינייהו ולדיינוה. '''פירוש לעדות ולדיינוה על פיהם. וקשיא להו לרבוותא והא בעינן תחלתו וסופו בכשרות ואפילו בדיני ממונות כדמוכח (בפרק יש נוחלין דף קכ&quot;א א') בענין היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו או שהיה קרוב ונתרחק וניחא להו שאני נוגע בעדות מחמת ממון משאר פסולין דגבי ממון לא מקרי תחלתו בפסלות דכיון דמטי ליה הנאה מיניה לאו בר עדות הוא כלל והשתא הוא דחאיל עליה שם עד והוה ליה תחלתו וסופו בכשרות דההיא שעתא לאו עד הוא כלל דאין אדם מעיד לעצמו ודמיא לההוא דאמרינן (במסכת מכות ו' א') אלא מעתה רובע יציל נרבע יציל במקימי דבר הכתוב מדבר כלומר והני לאו עדים הם אבל בפסול אחר עדים פסולין מיקרו זהו תירוץ רבותי ויש לי לדקדק עליו לפיכך נראה לי שלא נאמר תחלתו בפסלות אלא במי שהיה קרוב ונתרחק או פסול הגוף אחר שהרי זה מעיד למי שהיה קרובו בשעת ראיה. אבל כאן שעכשיו נסתלק מממון זה אין זה מעיד לקרובו ולא למי שהיה קרובו בשעת ראיה שהרי ממון אחרים הוא ולא שלו ולאחרים הוא מעיד כללו של דבר אין אדם מעיד לאותו שהיה פסול לו בשעת ראיה אבל היה פסול לזה בשעת ראיה מעיד לאותו עדות לאחרים שהרי תחלתו כשר הוא אצלם וזה הטעם מספיק למי שהיה יודע עדות לקרובו ונסתלק אותו קרוב מאותו ממון שהוא כשר ואלו לטעם ראשון היה מן הדין שלא היה נאמן תו קשיא להא הא דאמרינן (במסכת קדושין דף מ&quot;ג ב') גבי הן הן שלוחיו הן הן עידיו והשתא דתקון שבועת היסת משתבעי עדים כו'. ואמאי לסתלקו ולסהדו כלומר יפטרם לוה מכל דין ודברים שיש לו עליהם מעסק שבועה זו והם יעידו דהשתא לאו נוגעין בעדותן הן שהרי כבר פטר אותם הלווה וליסהדו דהא לאו תחלתן בפסלות הם ולאו מילתא היא דהתם כדי שיפטרם מעידין לו והוא פטרם לכך אבל הכא מעצמן הן מסתלקין מכאן לגמרי כדקאמרינן נמי בשמעתין ליתבו בתרי מנייהו מאי דקיץ להו ולא אמרינן דלימחול עניים לתרי מנייהו מאי דקיץ להו עלייהו ולהך סברא הא דאמרינן בשמעתין במכיר בה שהיא בת חמורו שהוא מעיד לו עליה דוקא שהכיר מתחלה והודה כן קודם שיצא ערער זה שאלו לאחר כן שמא כדי להכשירו לעדות שלא הוא פוטרו מתביעה שיש לו עליו.

הא דאקשינן (לעיל) '''ובהאי זכותא דקא מפיק לה מלוי ליפקה מיהודה. '''בעיא בעלמא היא כי היכי לפרושה דהא משכחת לה בכמה גוני וחדא מינייהו שאין לו לנגזל עדים שהיא של אבותיו ולא של שלש שני חזקה אבל אית ליה סהדי דמגזל גזלה מיניה הלכך מפיק לה מיניה ולא מצי לאפוקי מיהודה ותו איכא לאוקמה שהוא פוסל עדיו של יהודה ואלו לא פסלם לא היה יכול להוציאה מידו ותו כגון שהן עדיו קרובין ליהוד' ורחוקין מלוי ומשכחת בכמה אנפי ובגמרא חדא מתרי תלת וארבע טעמי נקיט חדא.

ודאמרינן '''דאמר השני נוחלו כו'. '''לאו בדקא ידעינן ניחותיה דלוי טפי מיהודה ודאי אלא אפילו משום חששא דלא מקבלינן עדות בעל דבר עד שיתברר ודאי דלית ליה הנאה בכלום בעולם והאי בעל קרקע הוא ואיהו קאמר דנגזל הוא ושמע מינה דכי האי גונא נמי חיישינן ורבינו חננאל זכרונו לברכה כתב ופרקינן כגון דיהודה גברא אלמא, ולאו דוקא.

&lt;קטע סוף=מג א/&gt;
===[[בבא בתרא מד א|דף מד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מד א/&gt;

'''ולוקמה ביורש. '''לאו דוקא דהא אי אפשר לאוקמה לברייתא ביורש דמכר קתני וכן ולוקמיה בגזלן לאו דוקא אלא אברייתא קיימינן דליתני תנא יורש כלומר וכן ביורש נמי משכחת לה וכיון שעל כרחך בשמת גזלן עסקינן למה ליה מכר כלל וליתני יורש כגון ראובן שגזל שדה משמעון ומת והורישה לבניו דהדרא ליה אבל בפרה ובטלית דלא הדרא ליה לנגזל מעיד לו עליה ואע&quot;ג דיורשים חייבים להחזיר מפני כבוד אביהן בדבר המסויים כגון פרה וחורש בה, התם בשעשה תשובה.

והא דאקשינן '''ולוקמה בגזלן. '''בדין הוא דליקשי ליה אי הכי סיפא נמי אלא רישא אלימא ליה עד דפירשה כולה ובתר הכי אקשי מסיפא.

&lt;קטע סוף=מד א/&gt;
===[[בבא בתרא מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;

'''והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא כו'. '''ותמהני למה צריך לומר כן ונראה לי משום דאמר' בעלמא נכסוהי דבה איניש אינון ערבין ביה ואמרינן בערב דהוי אסמכתא ולא משתעבד אלא משום דבההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה לפיכך המטלטלין דומין לאסמכתא שאם לא יפרענו ולא ימצא הקרקעות וימצא מטלטלין שיפרע מהם וצריך למכת' דלא באסמכתא אבל הקרקעות עיקר שעבודו עליהן ולא הלוהו אלא על מנת ליפרע מהם וכי כתב הכי גלו אדעתייהו דעיקר שעבודיה נמי שוי אמטלטלי ושוינהו לנפשיה דומיא דקרקע אם אמר לו מעכשיו אינו צריך לכתוב דלא כאסמכתא ומיהו צריך למכתב דלא כטופסי דשטרי, ולא שמעתי בו טעם ברור.

אבל אחד מרבותי שמעתי שאומר משום הגאון רב סעדי' ז&quot;ל שטופס השטרות ונוסחן לכתוב לשון שיד בעל השטר בו על התחתונה לפיכך כותבין ליפות כחו שלא טופסו של זה כטופסן של שטרות אלא בכל לשון מסופק שבו יהא ידו על העליונה.

ולפירוש הזה אין ללשון הזה צורך במקנה מטלטלי אגב מקרקעי אלא לפי שהורגלו לכתוב כן דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אמר הכי כמתחיל הדבר ומסיימו.

'''כגון שלקח ומכר לאלתר. '''קשיא להו לרבנן ז&quot;ל אי הכי בשדה נמי כיון שלא לוה בנתים ליכא למיחש דקא סלקא דעתין דאקני קנה ומכר לא קנה וניחא להו דהוא הדין דהוה ליה לאקשויי הכי אלא בכולה שמעתא דייקינן רישא ואקשינן עלה מגופה ובתר הכי אי קשיא סיפא דייקינן לה.

אבל הרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל פירש דהכי קאמר, כגון שלקח ומכרה לאלתר ואנו רואין עכשיו שאין לו קרקע הילכך אין לחוש שמא אגב קרקע הקנה לו שהרי אין לו קרקע ואלו לא לקחה ומכרה לאלתר חוששין שמא היה לו קרקע בנתים ושעבדה לבעל חובו אגב אותו קרקע ומכר את הקרקע ואינו מחוור שמא השאיל לו אחד בקנין ארבע אמות בחצרו ואגבן הקנה לו ואין זה צריך זמן מרובה אבל אפשר היה לפרש לאלתר שלא לקח קרקע ויודעין בו בכך אבל אין יודעין בו אם לוה אם לאו.

ודכולהו פירושי לאו דוקא, דהוא הדין דהוה ליה לאוקומה בזמן מרובה ודהוינן בהדיא מכי לקחה ועד השתא אלא דלא הוה ניחא ליה השתא לאוקומה בהכי עד דדחקיה מקשה לאוקמ' בדהוינא בהדיה מעולם כגון דאתו עדים ואמרי ידעינן ביה בההוא גברא דלא הוה ליה ארעא מעולם פירוש אע&quot;ג שאפשר שזכו לו ע&quot;י אח' והודיעוהו ואין אדם יכול להעיד על זה אין חוששין לכך הואיל והוו בהדיה בחד מתא ורגילו בהדיה טפי ואלו הוה ליה ארעא קים להו דידעי. ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב דהכי צריכי לאסהודי זה האיש לא נתפרש ממנו מעודו ועד היום הזה וברור לנו במה שקונה וכי לא קנה קרקע מעולם לא במתנה ולא בקניה ואיני יודע היאך אפשר להעיד עדות כזה אלא איכא למימר כדפרשינן דהכא חששא הוא דתיישי' לשמא מעמידה ובמקום חששא עדות מעליא היא זו כיון שרגילין עמו לעולם וגדולה מזו אמרו (בפרק מי שמת דף קמ&quot;ח ב') במוחזק ולא ראו ולא שמעו שהיה לו קרקע.

ומדלא אוקימנא כגון דאמרי וידענא ביה בהאי גברא דלא הות ליה ארעא בשעת שלקח המטלטלין הללו שמע מינה דאפילו כתב לו מטלטלי באגב ואיקני ולקח קרקע ומכרו וחזר ולקח מטלטלין ומכרן גבי מינייהוואע&quot;ג דשעבודא מעידן דקנה הוא דחאיל עליה ולאו מקמי הכי כדאמרינן בלוה ולוה מיהו מעיקרא נמי משתעבד וכן בדין שהרי כי אמר ליה דאקני אינו יכול לחזור בו קודם שיקנה אלמא מההיא שעתא חאיל שעבודא ולא דמיא לזביני דאמרינן עד שלא בא לעולם יכול לחזור בו ואפילו למאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואיכא למימר טעמא משום דכיון דקנה קרקע וחל עליה שעבודא דמלוה אע&quot;ג דזבניה מיקנו ליה הני מטלטלי אגב ההיא ארעא דאכתי בשעבודא דהך מלוה איתה ומה שאמרו אינו יכול לחזור בו, שעבודא שאני. 

ותו שמעינן מיהא דלא מצי איניש לאקנויי מטלטלי אגב מקרקעי אלח היכא דאית ליה ארעא ולא סמכינן אארבע אמות קרקע בארץ ישראל ולא אקרקע דחצר מות אלא אם כן יש לו חלק בה בידוע והכי נמי אמרינן (בפרק יש נוחלין) גבי עובדא דרב מרו דקאמר רבא אי אגב ארעא ליה ליה ארעא.

והשתא קשיא עלן האי מנהגא דנהוג עלמא למכתב באגב אע&quot;ג דלית ליה ארעא ושדרו ממתיבת' דתקנת' היא דתקון רבנן בתראי ז&quot;ל ושדרו נמי דוקא להרשאות פקדון או מלוה אבל לשאר מילי לא תקון.

ורבינו תם ז&quot;ל היה אומר דינא הואי והנך דאייתינן לעיל כולהו בגר עסקינן דלית ליה בארץ ישראל מירושת אבות ולא כלום ולא אחצר מות ליכא לסמוך דלית ליה דמשפחה וכמעשה דרב מרי וההיא דבבא מציעא לא קשיא דהא בעי למיקנייה מעיקרא בכסף או בחליפין ובתר הכי ליקני אגבה מטלטלי והתם ערטילי הוה ולא היה בידו כסף ולא סודר. כ&quot;ש וליתא דבמסקנא נמי בגורן שאינו שלו מתוקמא דאי לית ליה קרקע לאקנינהו ניהליה אגב קרקע שהמטבע נקנה אגב קרקע ושנויא דחיקא היא לאוקומינהו בגר ומכל מקום כי שמעינן ליה לאיניש דאמר אית ליה ארפא מהימנינן ליה וכתבינן אפומיה ובלבד נמי שאינו חב לאחרים בהודאתו באותה שעה.

ואני אומר ודאי על ארץ ישראל אין לסמוך ואע&quot;פ שאמרו בספרי ואפילו בגרים מכאן שנתנה קבורה לגרים בארץ ישראל. אין אדם זוכה בקבורה מחיים אבל אין כל הדברים אמורים אלא בעיר שאין בה בית הכנסת ולא בית הקברות לכל העם אלא לכל אחד ואחד יש קבר ידוע וזה אין לו. וכן בית הכנסת שבעירו של יחיד היא או שאין שם אבל בני העיר שלקחו בית הכנסת בשותפות כדינם או בית הקברות או שלקחום אבותם יכול הוא להקנות אגבן מטלטלין ולא מתקנת הגאונים זכרונם לברכה שאמרנו אלא מדין התלמוד. הא למה זה דומה לחצר שאין בה דין חלוקה כדאיתא בנדרים וכיון שכן יכולין להקנות אגבה ולא בעינן מסוים כדכתבינן במסכת גטין. 

קשה לן כי לא הוה ליה ארעא מעולם נמי אמאי מעיד דהא אי אתי נגזל לאפוקי מלוקח בעי למיתן ליה דמים מתקנת השוק והדר נגזל וגבי להו מהאי מוכר דהוא גזלן בדאיתא בבבא קמא הלכך נוגע בעדות ממש הוא איכא למימר משכחת לה בשהמערער הוא אומר שלי היא וזה מעיד לומר עליה אני מכרתיה ואינה שלך אי נמי כגון דאינו טוען שמוכר גזלה אלא שלקחה מגזלן או בהנך גוני דלית בהו תקנת השוק דלאו נוגע בעדות דאי מערער זכה בטעותו לא משלם כלום ואי לוקח זכי לא מהני ליה כלום ואיכא מאן דאמר ליכא תקנת שוק בגזלן אלא בגנב, ולאו מלת' היא.

&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;
===[[בבא בתרא מה א|דף מה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מה א/&gt;

'''אי דאית ליה ארע' אחריתי עליה דידיה הדר. '''ראיתי לרב רבי אברהם ברבי דור זכרונו לברכה שהקשה מי יודע חובותיו של זה שמא המשועבדין והבני חורין כולן צריכין לחובותיו ואחרים ראיתי מקשים דלמא שויא ניהליה אפותיקי מפורש דאינו גובה משאר נכסים כלל שאין שעבודו אצרו עליו דהא אמר ליה אין לך פרעון אלא מזו וכדמוכח במסכת גטין ותמהני על דברים הללו אם יש עליו חובות הרבה שאין קרקעותיו מספיקות להם הרי זה בכלל אי דלית ליה ארעא אחריתי ומאי נפקא ליה מיניה ובן אם אפותיקי מפורש שאין שעבודו על שאר נכסים הרי אין לו ארעא אחריתי ואין כאן מקום לקושיות הללו.

אבל יש כאן שאלה, ודילמא חושש הוא שמא יקנה נכסים ויעשר לאחר זמן ויטרוף בעל חובו לפיכך הוא מעיד עליה והיכיאמרינן מאי נפקא ליה מינה והשיב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל בזה שרבר דחוק הוא ואין אדם מעלה על לבו כדי שיעיד עדות שקר, וזה מספיק.

אבל הייתי יכול לומר שהדין כך הוא שאם קנה נכסים היום או מחר שיחזור לוקח על בני חורין שקנה בכדי שיעור אותו חוב ויחזיר לו קרקעו דקיימא לן שומא דהדרא לעולם ואע&quot;פ שכיון שמוכר שלא באחריות אין ללוקח עליו כלום לומר שאם אינו יכול לסלקו לבעל חוב כגון בהני שומות לא הדרי כדאיתא במציעא (דף ל&quot;ח א') אינו משלם לו אבל שומא דהדרא הדר איהו וכופה למוכר לחזור ולפורטו ואפשר שלא תקנו שומא דהדרא אלא לבטל קרקע אבל לא ללוקח ולא מסתבר ואמרינן נמי התם שמו מינה דאיתתא ואינסיב' בעל לוקח הוי ולא מהדרי' ליה משמע דאי אינסיב' ושמו מינה מהדרינן ואע&quot;ג דהוא לוקח וכן נמי כתב הרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל אלא מיהו הכא אפשר שאין הלוקח שלא באחריות יכול לכופו למוכר לסלקו כיון שבבר נפרע דלאו בעל דברים דידיה הוא וזה נראה עיקר. וצ&quot;ע בדברי הגאונים ז&quot;ל.

והא דאמרינן '''לעולם דלית ליה ארעא אחריתי. '''פירש הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל דהוא הדין לדאית ליה ארע' אחריתי אלא לאודועי חששין הוא דאמרי הכי כלומר לכך אינו מעיד לו עליה משום דחיישינן שמא כשיבא בעל חוב זה לא ימצא לו קרקע אחרת שהוא משועבד לכמה בני אדם ולא ימצאו מהיכן יגבו.

'''לא ניחא ליה לשוויי נפשיה לוה רשע ולא ישלם. '''קשיא ליה לרב יהוסף הלוי ז&quot;ל והא לאו דעדות שקר חמיר והיכי חשדינן ליה דעד שקר נמי רשע מיקרי דכתיב והיה אם בין הכות הרשע ובעדים זוממין הכתוב מדבר וניחא ליה דהכי קאמר דלא ליקריוה איניש לוה רשע ולא ישלם הוא ולהוציא ידי הבריות מתכוין.

והא דאקשינן הכא '''סוף סוף גבי אידך לוה רשע ולא ישלם הוא. '''כתב רבינו הגדול ז&quot;ל וכיון דסוף סוף לא נפיק מהאי שמא לאו נוגע בעדות הוא וכן ראיתי לרבני המפרשים עד שהקשו ודלמא אכתי ניחא ליה משום דלא ליהוי גבי תרוייהו עבד לוה לאיש מלוה ומפרקינן כיון דמיקרי הכי לא איכפת ליה בי תרי לחד.

ותמהני היכי מכשירינן ליה משום האי טעמא דסוף סוף לגבי לוקח מיקרי לוה רשע אדרבה איכא למיחש דלמא לית ליה בעל חוב כלל והוא מתכוין להעמידה בידו של לוקח משום דלא להוי לגביה לוה רשע ולא ישלם תדע דהא אקשינן לעיל אילימא אחריות דעלמא כל שכן דניחא ליה ולא אוקימנא בדלית ליה ארעא אלמא אע&quot;ג דלית ליה מעמידה לפניו משום שלא יהא לוה רשע ולא ישלם לגבי הלוקח ושמא תאמר נהי דכשאין אנו רואין כאן בעל חוב יש לחוש לכך מיהו בשיש כאן בעל חוב עדותו עדות משום דודאי לחד מינייהו מקרי לוה רשע ולא ישלם ולא נפקא מיניה כלל ומשום הכי אקשינן הכא סוף סוף אכתי לא נהירא דא&quot;כ הוה מצי לאוקמ' לההיא דלעיל בדקביל עליה כל אחריות ודלית ליה ארעא ובדאיכא בעל חוב.

אלא הני טעמי חבטי בעלמ' נינהו, דליכא דלא קפיד בו לוה ולא משלם דתרי טפי מחד שזה שנה בחט' והחזקוהו עד בעיני הבריות ושמעתין הכי פירוש' סוף סוף לוה רשע ולא ישלם הוא לגבי דהאי ואפילו הכי לא חשיד לך בהכי דהא לא חיישת אלא לבעל חוב אי הכי גבי בעל חוב נמי אמאי חשיד לך משום לוה רשע ולא ישלם ופריך להכי נסיבנא טעמא משום בעל חוב משום דלהאי לוקח לאו לוה רשע ולא ישלם הוא והכין היא תריצת' דמילת' בודאי.

ויש מתרצים כדברי רבינו ז&quot;ל הכי, דאי ליכא בעל חוב לאו ליה רשע ולא ישלם הוא אע&quot;פ שנטל ממנו מעות דאמר כשם שלקחתיה אני ולא הייתי יודע שהיא גזולה כך מכרתיה לך חבל במקום בעל חוב ביון שמחמתו טורפה הוה לוה רשע ולא ישלם. ואע&quot;ג דמצי לאוקמ' בשערער זה מחמתו כגון שאומר שהיא גזולה בכל ענין בעי לתרוצה ואפילו כשיצא עליה ערער שהמוכרה למכור זה גזלה, ולא דייק כלל.

'''אפילו כולהו לא מיבעי ליה לפצוייה. '''וכל שכן ישראל משום דאמר ליה קום בדינו עליה אבל נכרי כיון דלא אפשר למיקם עליה בדינא ומעשיו מוכיחין דשלו הוא אימא ליפצי ליה קא משמע לן והכי נמי אמרינן (בבבא מציע' די&quot;ד ב') אי חמר ליה אחוי ליהטרפך ואשלם לך ופרש&quot;י ז&quot;ל אחוי דבדין טרפוה מינך ואשלם לך שמע מינה שלא כדין אינו משלם לו כלום לא בנכרי ולא בישראל.

'''לא שנו אלא שמוסר לו בעדים כו'. '''פירוש כולה שמעתין באומן במטלטלין רהטה וחזקה דאלתר היא ומיהו משנתנו בחזקת שלש שנים נשנית אלא משום דמשכחת לכולהו באומן בכבדים וכענין ששנו בברייתא ראה עבדו ביד אומן קא אמרינן עלה כולה מגו דשמעתין ופי' מסר לו בעדים דאינו נאמן לרבה אע&quot;ג דלא ראה כדאקשי ליה אביי וכל שכן ראה דלית ליה חזקה אבל מסר לו שלא בעדים אע&quot;ג דראה יש לו חזקה מדאקשינן ליה לקמן ובראה מיה' תפיס הלכך לרבה מאי אומן אין לו חזקה אומן בכלי זה כלומר שיש עדים שמסר לו בתורת אומנות.

ואיכא למידק כיון דקסלק' דעתך השת' דמפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים אחר נמי לא מהימן היכא דמסר ליה בעדים ואמאי לא אקשינן ליה השתא אי הכי אחר נמי ומיהו ודאי רב נחמן בר יצחק אתרי לישני אקשי לה לקמן אלא דמילת' תמיה' טובא רבה מאי קסליק אדעתיה ואביי נמי אמאי לא אקשי ליה ואינהו ודאי אמתניתין קיימי אלא שמצינו כיוצא בה בתלמוד בפי'.

ואיכא ומפרשי לה הכי, דהני עדים דקאמרי השתא לאו עידי פקדון ממש נינהו דחזו דבתורת אומנות בא לידו דא&quot;כ קשיא אחר נמי אלא הני עדים דחזו דמסריה ניהליה חאריה להאי מידי ולא ידיע אי בתורת אומנות אי בתורת זביני ואי אחר הוא מצי למימר בתורת זביני בא לידו או במתנה נתנם לו כדאיתא (בשבועות דף מ&quot;ה ב') וכיון דאומן הוא לא מהימן אבל בלא עדים כלל מהימן מאי ואם תאמר הני' עדים מאי מהנו ליה איכא למימר כיון שהעדים מעידין שמסרו לו סתם רגלים לדבר שבתורת אומנות הוא שאלו באו בתורת מבר היה לו לפרש אבל בשאר בני אדם סתמן למקח ולאו מלתא הוא דאי הכי אמאי אתותב אפילו למאן דבעי עדים וראה נמי איכא טובא בין אחר לאומן כיון דהני עדים בכי האי גונא מסהדי דמיה' ודאי לא הדר ביה והאי לא היו דברים מעולם דקאמרינן בשמעת' לאו כפירה ממש דהא אע&quot;ג דראה קאמרינן אלא לא היו דברים מעולם שבאו מידך לידי אלא מאחר הוא לקוח בידי אי נמי לא היו דברים מעולם ממש ודלא ראה ולישנא דשוי' לתרוייהו קאמר אמר ליה אביי אי הכי בעדים נמי פירוש לאו למימרא דאביי לית ליה מגו גבי אומן דהא שמעת' מוכח' לקמן דאית ביה מגו אלא הכי קאמר מאחר דמהימן לן במגו היכא דליכא עדים כי איכא עדים נהי איכא למימר בה מגו דחזייה אביי לדעתיה דרביה מדקא מפליג בין איכא עדים ובין ליכא עדים ולא מפליג בין ראה בין לא ראה שאין בה חילוק אלא בין ראה בין לא ראה איכא עדים אין לו חזקה ולהכי אקשי ליה אי הכי אי נמי משום דהוה סבר אביי אי בדאיכ' עדים וראה פשיט' אלא לאו אפילו בדלא ראה ודומה ללשון הזה וגדול הימנו בפרק קמ' דסוכה אי הכי סכך פסול נמי לא לפסול אלא בד' אמות דמקשה גופיה סבר הכי ודעתיה דאביי למימר דהיב' דראה בין מסר לו בעדים בין לא מסר לו כעדים אין לו חזקה דהוה ליה כדברים העשויין להשאיל ולהשכיר שאין אחד נאמן שכל הדברים עשוין לינתן ליד אומן בתורת אומנות ואם לא ראה מהימן במגו דאי בעי אמר החזרתי לך וכדאקשי ליה הכא רבא לאביי אלא לאו דליכא עדים וראה וקתני אומן מהימן אלמ' איהו סבירא ליה דלא מהימן וטעמ' כדאמרן ורבה הוה סבר דלא דמו דדברים העשוין להשאיל ולהשכיר אין אדם עשוי להשאילן בעדים שאינן מצויין כל היום ועוד שהוא סומך בחברו שהרי הוא משאיל לו כליו אבל באומן כשאדם נותן כליו לאומן פעם אחת בשנה יכול הוא ליתן לו בעדים או לעשות מלאכתו בביתו של בעל הבית.

&lt;קטע סוף=מה א/&gt;
===[[בבא בתרא מה ב|דף מה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מה ב/&gt;

'''המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים. '''ואיכא למידק ונהמניה במגו דאי בעי אמר נאנסו כדאמרינן בפרק המוכר את הבית ובשבועה ואפשר לי דכי האי מגו לא אמרינן גבי אומן כיון דלא מהימן אלא בשבועה ויש רגלים לדבר דאיערומי קא מערים אין משביעין אותו ואינו נאמן דמלתא דלא שכיחא הוא שיאנסו והיינו פלוגתא דאיכא בין אחד לאומן להאי לישנא וכי איתותב ממתני' ללישנא בתרא הוא דאתותב אבל אינו נכון בעיני אלא לכלהו לישני איתותב והשתא סבר רבה שאינו נאמן במגו דאנסוהו כיון שלא פרעו בעדים כסבריה דרב עמרם דבפרק המוכר את הבית ולית ליה פשטיה דרב חסדא דהתם.

ותו איכא למידק ולהימניה במגו דאי בעי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים איכא למימר בכי האי גונא לא אמרינן מגו דמלתא דעבידא לאגלויי הוא ולא משקר איניש הלכך ואי לא אהדריה לא מצי למימר הכי, כך כתב ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל.

ואין דבריו מחוורים לי, דכיון דקסבר רבה צריך לפרעו בעדים אי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם אינו נאמן כדקיימא לן לדידן שאם אמר לו אל תפרעני אלא בעדים שצריך לפורעו בעדים ואם אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם אינו נאמן נמצא עכשיו בין לאביי בין לרבה לא מפלנינן בין מגו למגו דכל מגו דאיכא למימר ביה אמרינן אלא כשמסר בעדים לרבה ליכא שום מגו ולאביי איכא מהימן מסר לו שלא בעדי' לרבה איכא מגו ומהימן אע&quot;ג דראה לאביי ליכא מגו דהוה ליה כדברים העשוין להשאיל ולהשכיר וכי ראה לית ליה שום טענה דנאמנות.

'''מתיב רבא לסיועי לרבה.''' פירש הרב ז&quot;ל דהכי איתמר בהאי לישנא בבי מדרשא ומיהו בין דאתמר לסייעיה לרבה בין דלא איתמר רבא אקשויי בעלמא הוא דעבד ולא סבר לה כותיה דהא אמר ליה רבא לאביי בסמוך ראה תניא ואלו להך תיובתא לי אע&quot;ג נראה נמי כיון דליכא עדים אומן מהימן ועוד מדלא מצינן ליה ביע&quot;ל קג&quot;ם ויש לומר דקאמר ראה תניא לומר דלא אמרינן ליה אנן אפקי דנתזיוה ומיהו לדעתיה לא תניא ראה אלא בדאיכא עדים וכדרבה ומשום דעיקר מימרא דרבה היא לא הויא מן מנינא דהלכתא כאביי.

'''אי דאיכא עדים ליחזו עדים מאי קאמרי. '''איכא למידק הכא האי מאי קושיא דלמא דידע הא ולא ידעי הא ואדרבה הוה ליה לאקשויי אי דאיכא עדים אמאי נאמן למאי דקסלק' דעתך דבראה עסקינן ותו רבא דקארי לה מאי קארי לה וכי לא הוה ידע דמצי אביי לאוקומה בשלא ראה ונראה דהוה סבר רבא דאי דוקא בשלא ראה היה לו לתנא לפרש כך אבל לא הוצרך לפרש דבשאין שם עדים קאמר דסתמא הכי משמע שאם היו שם עדים דרך הוא לידע הקציצה והיינו דקאמ' היכי דמי אי דאיכא עדים ודאי לא ס&quot;ד דאם כן נחזי עדים מאי קא אמרי ואביי אמר ליה לעולם בדליכא עדים כדמשמע סתמא ובדלא ראה. ולא הוצרך לפרש זה דסתמא בלא עדים ובלא ראה משמע.

&lt;קטע סוף=מה ב/&gt;
===[[בבא בתרא מו א|דף מו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מו א/&gt;

'''מתיב רב נחמן בר יצחק וכו' היכי דמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה. '''דאע&quot;ג דקיימא לן השתא המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים מכל מקום היכא דאיכא עדים וראה לא מהימן לומר חזרתי ולקחתיה ממך והוא הדין דהוה ליה למימר אי דאיכא עדים וראה ואי דאיכא עדים ולא ראה דהא רבה תרתי בעי לבתר דהדר ביה אלא דאיכא עדים נקט משום דאתרי לישני אקשו וללישנא קמא לא בעי רבא אלא עדים.

ובשם רבינו תם ז&quot;ל אמרו דאחד אע&quot;ג דאיכא עדים וראה נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממך ואית ליה ראיה המשכנתא דסורא דמהימן לומר לקוחה היא בידי ואע&quot;ג דאיכא עדים וראה והאי תיובתא דרב נחמן מקמי דהדר ביה הוא דאותביה והיינו דלא מסיים בה ראה כלל אלא אי דאיכא עדים בין ראה בין לא ראה אין לו חזקה דהא המפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים.

ולא ראיה היא דכי משתכח' מלתא ולא ידעינן דבתורת משכנתא אתא לידיה הוא דאית ליה חזקה אבל ודאי בו היכא דאיכא עדים וראה אינו נאמן וכך הסכימו כל הגאונים ז&quot;ל ורבני ספרד האחרונים ז&quot;ל וראיה לדבר שהרי דברים העשוין להשאיל ולהשכיר כי ראה תפס וכי איכא עידי פקדון אין לך עשוי להשאיל יתר מזה ויש דברים אחרים בתלמוד מוכיחין בי הנהו עובדי דחסא דכתובות וכן נמי ההיא דאמרינן (ב&quot;מ דף ע' א') אבל דבר המסוים לא דלמא אתי מריה ויהיב סמניה ושקיל ליה כפי הפי' האמיתי שעליו סמכו הגאונים ז&quot;ל שכתבנו שם. זהו פירוש שמועה זו, וכך פירשו כל הגאונים.

אלא שרבנו הגדול ז&quot;ל חלוק בדבר ואומר דלא אמרינן בהאי דינא מגו כלל דרבה דאית ליה מגו איתותב וכיון דאיתותב שמעינן מיניה דהאי דינא לא אמרינן ביה מגו הלכך בין ראה בין לא ראה אע&quot;ג דיכול אומן למימר לא היו דברים מעולם היכא דליכא סהדי אי נמי החזרתיו לך בדאיכא סהדי כי אמר זבנית' מינך לא מהימן אלו דברי הרב הגרול ז&quot;ל.

ורב יוסף הלוי תלמידו ז&quot;ל השיב אליו ואמר דכד מעיינת בהא מילתא קא חזית דאיכא למרמא עליי. קושיא דלית נגר ובר נגר דיפרקינ' דכיון דקאמר דאי דחי ליה מגו דרבה וכו' אם כן הא דתניא כל זמן שטלית ביד אומן על בעל הבית להביא ראיה דשמעת מינה דאומן מהימן במגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי במאי מוקמת לה להאי דהא אמרת דאפילו ליכא עדים ולא ראה אין לו חזקה ובגמרא נמי אוקמוה בדליכא עדים ולא ראה אליבא דאביי אלמא נאמן בקציצה מגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי.

והך קושיא ממילא מפרקא ולא צריכה נגר ובר נגר דלעולם אומן אין לו חזקה ואפילו ליכא עדים ולא ראה והתם לא מהימן במגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי כדקס&quot;ד בגמ' אלא במגו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום דהא ליכא סהדי דאפקדינהו גבי' ולא דחזיוה גבי' הלכך מהימן גבי קציצה למימר כך וכך אית ליה גביה מגו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום. והיינו דקאמרינן בגמרא לא בדליכא עדים ולא ראה כלומר ולא מהימן במגו דלקוחה היא בידי וכדקא סליק אדעתיך אלא מנו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום וצית מאי דאקמינא שהרי רבינו הגדול רבי יצחק אלפאסי ז&quot;ל אומר כן שכך כתב, והא דאמרינן ראה תניא לאו למימרא דאי ראה ואמר ליה זבניתה ניהליה מהימן אלא דאי אמר לא מפיקנ' ליה לא אמרינן ליה אפקיה דנחזויה פירוש לפירושו דאמר לית ליה גבי ולא מידי. 

ואיברא שמעתין הכי דייקא מדאמר אביי אי הכי כלומר לדידך דאית לך מנו קשיא אבל לדידיה משמע דלית להו מגו כלל ואלו לסברת הראשונים ז&quot;ל האי מגו גופי' אית ליה וכבר הוצרכנו לידחק בזה כדכתבי' לעיל ואמרינן נמי בשמעתא וכי ראה מיהא תפיס אלמא לאביי ואפילו לא ראה תפיס היכא דקאמר איתיה גבאי מדקאמרינן מיהא והכי דייק לישנא טפי.

ואהדר לפרושה לשמעת' כולה אליבא דהאי פירושה דקסבר רבינו אלפאסי ז&quot;ל ולפרוקי כולהו פירכי דקא פרכי עלה דא&quot;ל אביי הכי כלומר לדידך דאית לך מני גבי אומן שהוא טוען לקוח. הוא בידי קשיא אבל לדידיה לית ליה מנו כלל ולעולם לא מהימן לומר לקוח הוא בידי ואותביה אביי לרבה מהא דתניא ראה עבדו ביד אומן וכו'. היכי דמי אי דאיכא עדים ליוה לי ראה. כלומר לדידך דאמרת המפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים למה לי ראה כי לא ראה נמי כמי שראה דמי ולא איצטריך למיתני ראה לאו משום רישא ולאו משום סיפא שאם הפקיד לו בעדים אפילו אחד אין לו חזקה ואפילו לא ראה אכל לדידיה לא קשיא דמשום הכי תני ראה משום דכי ראה תפיס ליה ואי לא ראה לא מצי לאשתעויי דינא בהדיה דאמר ליה לא מפיקנא ולית לך גבאי ולא מידי אי נמי דטעין עד כדי דמיו בקציצה אבל לעולם אי אמר לקוחין הן ביד, לא אמר כלום ולא קתני ראה אלא כמי שאומר כל הרואה כליו ביד אומן יתפסנו וילך לו והוא נאמן אף על הקציצה ואלו לא ראה אין לו לגבות כלום אלא מהודאתו של זה ובהודאה לא איירי ברייתא. 

ואפשר דלאביי משום הכי קתני רישא ראה ולא תנא בשהלה מודה כלומר שטוען אתה מכרתי לי כדק&quot;ת השתא דמשום סיפא נקט ליה דאחר אע&quot;ג דראה יש לו חזקה ומשום רישא לא נקט ראה דבין ראה בין לא ראה אע&quot;ג דליכא סהדי אין לו חזקה ואין אני צריך לכך.

וזה מפורש מדברי רבינו אלפאסי ז&quot;ל שכך כתב אלא דאי אמר לא מפיקנא לא אמרינן ביה אפקיה ולהכי תניא ראה פי' לפירושו לומר שנוטלו והולך לו בלא הודאה כלל ואלו לא ראה אין לו כלום אלא בהודאתו של זה שאמר איתיה גבאי אלא לאו דליכא עדים וכי ראה מיהא תפוס כלומר אודי לי מיהת בשראה דהא תניא בהדיא אינו נאמן אבל לדידי ראה לאו דוקא אלא כדפרישית. 

והדר איתיביה רבא לאביי וכו' לאו משום דמתוך שיכול לומר לקוחה היא בידי מהימן נמי אאגריה ואמר ליה אביי לא לעולם אינו נאמן לומר לקוחה היא בידי והכא מהימן אאגריה מתוך שיכול לומר אין לך בידי כלום כשלא ראה.

והא דאוקימנא בדליכא עדים ולא אוקימנא בדאיכא עדים ומהימן גבי קציצה מתוך שיכול לומר החזרתים לך משום הא דאקשי ליה רבא אי דאיכא עדים ליחזו מאי קאמרי וכולה שמעתא כדפרשי קמאי וכדכתבינן לעיל.

הדין הוא פירושא דשמעתא לפי דברי רבינו הגדול ז&quot;ל, וכך כתבו רבותינו שבצרפת בשם רבינו תם ז&quot;ל, ותקנה חקינו באומנין שלא יהו נאמנין לעולם לומר לקוחה היא בידי משום מגו שאם אתה אומר כן לא שבקת חיי לכל בעלי בתים שאין אדם עשוי ליתן כליו לאומן בעדים כל שעה ושעה ועוד שעדיין היה שם מנו שיכול לומר החזרתים לך לפיכך תקנו שלא יהא נאמן בשום מגו. ותקנתן של אומנין עצמן היא כדי שיהו בעלי בתים מצוייו אצל האומנין שאם היו יראיו להפסיד שלהן לא היו מצוין כל כך אצלם.

ואם תאמר למה האמינום על הקציצה מדין מגו, זו אינה דומה לזו שכיון שודאי קצץ ואין אנו יודעין כמה דין הוא שהאומן נאמן ולא בעל הבית ועוד דלא עביד דמשקר כולי האי בשומה דמילתא ידיעא כדאמרינן כבר שיימוה קמאי דקמך לפיכך לא רצו חכמים להחמיר עליו בל כך והעמידוהו על דינו ולא עוד אלא שראוי להקל עליו משום כדי חייו אבל בטוען לקוח הוא בידי לעולם אינו נאמן במשום מגו ותקנתו היא אע&quot;פ שהוא צריך ליקח בעדים או בשטר ומשנתנו מילי מילי קתני האומנין אין להן חזקה לעולם ואפילו לא ראה כגון שהיה עבד בביתו והשותפין בשראה שאלו לא ראה השותפין יש להן חזקה אלא דמתניתין לא חש לאפרושי בהו משום דחזקה בתים קתני גבי שותפין וראה הוא ואם דרך אותו המקום לירד האומן לבית ולדור בו עד שישלים בנינו שתים ושלש שנים כולה בבתים משכחת לה ובגמרא הוא דפרישו באומן בראה ולא ראה בין בחזקה דשלש שנים כגון העבדים בין בחזקה דמטלטלין במיד. ובמסקנא דבכולהו אין להם חזקה וגרסא דנוסחי דיוקאני במתני' האומנין והאריסין והאפטרופין ותו לא מידי.

&lt;קטע סוף=מו א/&gt;
===[[בבא בתרא מו ב|דף מו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מו ב/&gt;

'''שהורד אריסין. '''פירו' שלא היו בה אריסין. והוא הוריד בה אלו ואריס שחלק לאריסין שהיו בה אריסין אלא שזה נתן לזה שדה פלונית ולזה אחרת דמעשה קהרמנא קא עביד.

'''ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי. '''פי' כנגד חובו ויש כאן מקום לקושיות שהקשו למעלה מי יודע שמא יש לו כמה בעלי חובות קודמין לו ויטרוף הכל או שמא תמצא אותה שדה שאינה שלו כמו שנמצאת זו ניחוש לכולהו חששות בדחיישי' בשמעת' דמכר לו בית מכר לו שדה ולא קשי' שאם בא הערב הזה לחוש לא יצא ידי חששו כשישאר אף קרקע זה השני לפניו שעדיין שמא הוא חייב כמה חובות אחרי' ולמה יעיד עדות שקר וא&quot;ת הוא יודע על הקרקע האחר שהוא עשוי אפותיקי לאחר ואינו יכול לגבות ממנו כיון שאין אנו יודעין כך אין חוששין אבל בההוא דלעיל איכא למיחש שהוא יודע עסקין יותר מן הכל, ומשום הכי לא חיישינן כלל.

'''אבל לוקח ראשון מעיד והוא דאית לית ארעא אחריתי. '''תמיהני בה כיון שאין אנו חוששין לשום טרפ' למה לא יעיד אפילו בשאין לו קרקע ואינה קושי' שהוא על הקרקע שבידו כמוכר עצמו שאם יש עליו עוררי' עליו הן באין ושמא אמר לטורף שוף לי פורת' ומסהידנ' והדר תטרוף אבל למה שאינו בידו וחור אינו לוה אין חוששין ועוד שכיון שבאחריות לקח אלמא חושש הוא לטרפא זו וכן מלוה מעיד לערב והוא דאית ליה אחריתי הא לית ליה לא אף על פי שיש ללוה כמה סהדי מתחלתו על סמך שלוה לוהו.

וראיתי לרב רבי יוסף הלוי ז&quot;ל שפירש ראשון ללוקח שני כי בעי' דאית ליה ארעא אחריתי היכא דודאי איכא חוב עליה דמוכר דהוי דומי' דערב וקבלן דאיכא חוב עלייהו בודאי אבל אי לא בריר בודאי דאיכא עליה דמוכר חוב לא פסלי' לעדות לוקח ראשון.

&lt;קטע סוף=מו ב/&gt;
===[[בבא בתרא מז א|דף מז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;

'''כגון שהוחזק על שדה זו בגזלנות. '''נראה לי שגזלה פעם אחרת והחזירוה בית דין לבעלים ואחר בך החזיק בה שלש שנים אין לו חזקה לעולם על שדה זו כיון שהוחזק עליה פעם אחרת בגזלן אבל אם גזלה בפעם זו פשיטא הרי כל היורדין שלא בתורת מקח נמי כך דינן שאין להם חזקה לעולם וכ&quot;ש גזלן וי&quot;ל דאהא קיימי' דקאמר דלא מהני' ליה הודאה וקא בעי תלמודא היכי דמי דלא תיהני ליה ואמר רבי יוחנן מכיון שגזל שדה זו אין הודאה מועלת שהרי אלם הוא ויש לו כח להזיק ולאנוס שאר ממונו כשם שאנס זה ורב חסדא פליג עליה ואמר שלעולם הודאה שלו הודאה אלא בשהורגין נפשו על עסקי ממון דלא חיישינן שמא אנסו להודות אלא אם כן ראינו האונס או במוחזקין ברשע כגון של בית פלוני ולשון הגמרא נוח לי לפירוש ראשון מרלא קאמר כגון שגזלה מתחלה.

&lt;קטע סוף=מז א/&gt;
===[[בבא בתרא מח א|דף מח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מח א/&gt;

'''יקריב אותו מלמד שכופין אותו. '''וקשיא חייבי חטאות אמאי אין ממשכני' אותן דהא משאמרו רוצים אנו ניחא להו לא קשי' דהתם חמיר להו ואין צריך למשכנן דניח' להו דתהוי להו כפרה ומנפשייהו מביאין אותן.

וקשיא אי הכי חייבי עולות נמי דהא אית להו כפרה בגוייהו כדאמרינן הכא (ובמסכת זבחים דף ו' א') נמי איתא הא נמי לא קשי' דהא אמרי' התם מקיפיה מכפר מעיקריה לא מכפר והכי קאמרינן משאמרו רוצים אנו יהבו דעתייהו וגמרו דתהוי להו כפרה מקיפיה.

'''גט המעושה בישראל כשר ובכותי פסול. '''קשיא לן הכא והא רב הונא לא אמרו אלא במכר ובדשקיל דמי דהא תליוה וזבין אמר כדאמרינן לקמן ושמעתי דאיהו מדמי לה להיכא דשקיל דמי הואיל ופטר נפשיה משאר כסות ועונה וכן ההיא דלעיל דחייבי חטאות ואשמות כיון שכבר היה חייב להביא בנדר ונדבה כמאן דשקיל דְמֵי דָמִי ליה.

והא דאמרי' '''לאו מי איתמר עליה וכו'. '''קשה לן עלה והא ההיא דרב משרשיא ברייתא היא דהכי אסקינן (בגיטין דף פ&quot;ח ב') איכא למימר דרב משרשיא ממלתה דרב ושמואל איתותב אבל לא ממשנתנו ורב ושמואל מימרא היא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה וא&quot;ת הא קיימא לן כרב הונא וקיימא לן דליתה לרב משרשיא אין הכי נמי אלא משמע דהשתא לא קא סלקא דעתך דבעינן דיהיב זוזא אלא הוה סלקא דעתך דהוא הדין היכא דלא יהיב וכי אמרינן במסקנא מודה שמואל היכא דיהיב זוזי ואיגלי מלתא דרב הונא לא אמרה אלא בדיהיב זוזי תו לא קשיא גיטי נשים ולא צריכנא לדרב משרשיא דלא דמי לזביני אלא כדין דישראל דכיון דדינא הוא דמי שקיל מינייהו ואי נמי הדרינן למצוה לשמוע דברי חכמים.

&lt;קטע סוף=מח א/&gt;
===[[בבא בתרא מט א|דף מט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מט א/&gt;

הא דאמרינן '''הני מילי על פה דלא אתי על פה ומרע שטרא. '''באותן העדים עצמן קאמרינן וטעמא דמילתא שכיון שהגידו אינן חוזרין ומגידין דהא עקרי לה לשטרא לגמרי ועדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין כדאמרינן במסכת כתובות אבל בשטר כלומר שנכתב קודם שתכתב האשקלתא ודאי אתי שטרא ומרע שטרא.

ובעדים אחרים אי אמרו מודעא היו דבריהם כלומר שמסר מודע' קודם שכתב שטר מכר אפילו על פה לרב נחמן נאמנין דאפילו הויא עולה נאמנין שנים לומר פלוני ופלוני חתמו עולה ועוד דהוו להו תרי ותרי ואוקים נכסי בחזקת הבתים ובטלי זביני כדאמרינן במסכת כתובות בנכסי דבר שטיא והא דאמר רב נחמן אמנה היו דברינו אין נאמנין אפילו בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר קאמר משום דסבר עולה היא וסהדי אעולה לא תתימי והוו להו כמי שאמרו אנוסין היינו מחמת ממון שאינן נאמנין ובמסכת כתובות בריש פרק הכותב כתבתי יותר מזה בס&quot;ד.

&lt;קטע סוף=מט א/&gt;
===[[בבא בתרא מט ב|דף מט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מט ב/&gt;

הך סוגי' ד'''נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר כו'. '''פירשתיה במקומה וכבר ראיתי בה דברי הרב רבי שמואל שהאריך בה כאן ואין דבריו מכוונין כלל ומשם יתברר לך כראוי.

והא דתנן התם בגיטין '''לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל משום דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי. '''פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל משום דלא רמי לתלוה וזבין דאמרו זביניה זביני דהתם אגב אונסיה גמר ומקנ' אבל הכא דליכא אונס כל כך לא גמר ומקני ואינו מחוור לי שאם אין כאן אונס גמור מקחו קיים אלא התם משום דלא יהיב לה זוזי הוא שאינו אלא שלקח מן הבעל וחתמה לו דומיא דרישא דלוקח מסיקריקון דאי יהיב זוזי לבעל הבית מקחו קיים כדאמרינן לעיל גבי גזלן לאפוקי דרב קא משמע לן כשמואל ואיתמר נמי מודה שמואל היכא דיהיב להו.

ורבינו הגדול ז&quot;ל כחב בפרק הניזקין הכי הכא גבי אשה וסיקריקון ליכא מאן דיהב להו זוזי הילכך לא מהניא והו כתיבת שטר עד דכתבי אחריות אלמא אי יהיב להו זוזי קני והכי נמי משמע לישנא דגמרא דקאמרינן מודה שמואל היכא דיהיב להו זוזי כלומר לאשה ובעל הבית מדלא קאמרינן דיהיב ליה זוזי ולא כדברי הרב רבי שמואל זכרונו לברכה שפירש וחזר ולקח מן האשה בדמים.

ואי קשיא לך לוקמה למתניתין מאי ראיה יש בשטר מכר כגון דיהיב לה זוזי קמייהו ולאו מילת' היא דאם כן פשיטא דאיןלו חזקה דילמא במתנה נתנתו לו או שהיא יראה למחות בו להכי אוקמה בנכסים שאינה עושה לו בהן נחת רוח בגופן אלא שאינה מוחה בו בפירות דאי לא בא תימא הכי לדידך נמי לוקמ' בדקבילה עלה אחריות דמקחו קיים כדתני' בהדיא בגיטין. 

ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב ואקשינן אמאי יש לו ראיה לבעל בנכסי אשתו תימה כשהודיתי כי מכרתי או נתתי לבעלי נכסי במתנה נחת רוח עשיתי לבעלי וזהו הנכון דאמרת אי לאו דאודי לי' הוה מטיא לה לאונס' ומכלל דאם מכרה לו בפנינו ומנה לה מעות שהמקח קיים, וכך מצינו לגאון ז&quot;ל.

'''הא איתמר עלה אמר רבה באותן שלש שדות. '''הגר&quot;ש ז&quot;ל אחת שכתב לה בכתובתה או אחת שיחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלו וכן גריס תלמידו הרב רבי שמואל ז&quot;ל ופירש אחת שכתב לה בכתובתה אפותיקי הוא ומיהו כל נכסיו נמי שעבד לה או שיחד לה שדה אחת לאפותיקי אלא שלא נכתב בכתובתה ואחת שהכניסתו לו ושמוהו לבעל וזהו נכסי צאן ברזל ואינו מחוור שאין אלו שלש שדות אלא שנים ועוד שהיה לו לומר אחת שכתב לה בכתובתה או שיחד לה אחת אחת למה לי וגרסת הכניסה לו שום משלו אינה נכונה אלא שום משלה.

אבל ר&quot;ח ורבינו ז&quot;ל גורסין ואחת שהכניס לה שום משלו ופירושן אחת שכתב לה בכתובתה כלומר שתגבה אותו ממנו דהיינו תוספת כתובה ואחת שייחד לה לגבות הכתובה ממנו דהיינו אפותיקי ואחת שדה שלו שהכניס לה כנגד השום שקבל עליו מנכסי נדונית'.

&lt;קטע סוף=מט ב/&gt;
===[[בבא בתרא נ א|דף נ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נ א/&gt;

ואקשינן '''למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים. '''פי' דידה דהיינו נכסי צאן ברזל שקבל עליו אחריות' בשומא כל שכן דהויא לה איבה שכיון שאם פיחתו פיחתו לו וגובה משאר נכסיו ואינן נכתבין לה אי מעכבת עלה מצי אמר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה וכל שכן בנכסי דידיה ממש שאין לה עליהם אלא שעבוד שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי אלא הא דאקשינן נכסים דידה משום דלאוקומה למתני' מהדרינן ומתני' נסבי אשתו ק&quot;ת ואין שאר נכסים דידיה נקראין נכסי אשתו אע&quot;פ שיש לה בהם שעבוד ועוד דהנהו פשיטא דמצי למימר הכי נחת רוח עשיתי לבעלי ולא למעוטי הנהו נכסים קאמרי' והרב רבי שמואל ז&quot;ל מפרש לה ששאר נכסים דידיה, ואינו מחוור.

ועוד כתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל דהאי מקחו בטל דקתני מתני' מקחו מן האשה קאמר דלכשתבא לגבות כתובתה גובה ממנו אבל מחיים לא שהרי משנה זו אפילו בשאר נכסים דידיה הו' ובשאר נכסים דידיה אי אפשר לומר המכר בטל מיד כדאמרי' בכתובות וכדבעינן למכתב קמן, זה פי' הרב ז&quot;ל.

ונראה שבאותן שלוש שדות המכר בטל מיד לדעתו ז&quot;ל ולא אתברר לי מפירושיה אם בשלשה הוא אומר כן ואפי' בשני השדות שהן אפותיקי שרבותינו רגילים לומר בנכסי צאן ברזל אין לו למכור ואם מכרן אינן מכורין ואפילו לשעה שהמוכר בטל בהם מיד כמוכר דבר שאינו שלו וכנכסי מלוג הם ומוכחי הא מילתא ביבמות וכדכתבינו לה התם אבל בשני השדות שהם אפותיקי ודאי מכורי' עד שתבא לגבות כתובתה שגובה מהם.

וראינו לרבו רש&quot;י ז&quot;ל שכתב בפרק האשה שנפלו לה נכסים גבי ההיא דאמרינן אשתו אי בא' לזבוני מי לא מצי מזבין כלשון הזה. והא דתנן לקח מן האיש מקחו בטל אוקימנא בבבא בתרא באותן שלש שדות וכו' כדכתיב בפירושיו למדנו שדעתו ז&quot;ל שבשלש שדות אלו מקחו בטל מיד והיינו דאיכא בין הני לשאר נכסים דידיה אלא שנראה ממה שכתב במסכת יבמות שהיא אינה יכולה לערער עד שתבוא לגבות כתובתה דלאו בעל דברים דלקוחות היא עכשיו הוא עצמו מוציאה מיד הלקוחות כמי שמוכר דבר שאינו שלו ואין אותו הלשון שכתב שם מכוון ובפרק מי שהיה נשוי כתב עוד מקחו בטל לגמרי ואפילו בחיי הבעל ובבבא בתרא מוקמינן לה באותן שלש שדות.

ומיהו יש תמיהין עליו דהא מתני' לא באותן שלש שדות בלחוד הוא דאוקימנא אלא כל שכן בשאר נכסים ואין זה תימה דהא דאמרינן הכא למעוטי מאי וכו' לאו למימרא דמתני' בשאר נכסים היא אלא הכי קאמרינן למעוטי מאי קאמרת דמתני' דאמר' שיכולה אשה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי באותן שלש שדות היא אי למעוטי שאר נכסים כל שכן שיכולה לומר כן. אבל מכל מקום מתני' באותן שלש שדות בלבד היא שמקחו בטל מיד כפשטא דמתני' והנך לכשתבא לגבות כתובת' מהם ודיקא נמי מדקאמר באותן שלש שדות וכו' ולא אמרינן לא שנו אלא בשאר נכסים אבל בנכסי מלוג לא.

אלא הא קשיא לי דהא תניא בהדיא בגיטין (מא,א) העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה גובה משאר נכסיה פירוש אם מכרו אלמא מכר קיים וגובה משאר נכסים ואי ליכא שאר נכסים בהא מצי למימר נחת רוח עשיתי לבעלי ואפשר שרבינו שלמה ז&quot;ל מפרש להו באפותיקי מפורש שאמר לה לא יהא לך פרעון אלא מזו ואע&quot;פ שתקנו שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך זה לנדוניא יחד אותו.

ואיכא דסברי הכי, דבאפותיקי מפורש המכר בטל מיד וגמרי לה מדאמרי' בכתובות ייחד לה ארעא בארבע מצרנהא נוטלה בלא שבועה ואפילו מן הלקוחות ואם מכורה היא אינה יוצאה מרשות לוקח בלא שבועה ועוד נתלו בזה במה שאמרו בירושלמי במס' יבמות העושה שדהו אפותיקי לבעל חובו בחובו ולאשה בכתובתה ומכרה מכור' והלוקח יחוש לעצמו רבן שמעון בן גמליאל אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלתה לו על דעת' שתהי' אשה מחזרת על בעלי דינין הוי כשמכרן לשעה אינן קיימין אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורות, וסברי למפסק הילכתא כר&quot;ש בן גמליאל דקאי ר' יוחנן כותיה התם בירושלמי, וזה דעת הרב ר' אברהם בר' דוד ז&quot;ל, ואין זה נכון.

וכבר פירש' רבינו הגדול ז&quot;ל בתשובותיו באפותיקי סתם ובפנים אחרות ולא לענין דברי הרב ר' אברהם ז&quot;ל כאשר אכתוב בסוף בס&quot;ד ומאי דאמרי' יחד לה ארעא בארבע מצרנה' דשקלה לה בלא שבועה טעמ' דמילתא דכיון דסמכה דעתייהו תו לא מתפיס לה צררי וכן פרש&quot;י ז&quot;ל ואדרבא אי בלקוחות עסקינן הויא תיובתיה דמשמע שהמכר קיים אלא שטורפת אותו מן הלקוחות והתם במסכת יבמות נמי הכי משמע שלא אמרו שהמכר בטל מיד אלא משום שבא בית אביה ושמע מינה דלא אמרי' הכי באפותיקי אלא בנכסים שהביאה לי בנדוניא שהם שבח בית אביה וכן בנכסים שיחד לה כנגד השום שהביא' שדינן כדין השום עצמו וכדתנן התם ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו ורצה למכור לא ימכור וקיימא לן דכל היכא דאמור רבנן לא ליזבון אף על גב דזבין לא הוו זביניה זביני בכתובות ונכסים הללו כדין נכסי מלוג שאם מכר גופה של קרקע המכר בטל מיד וכדאיבעיא לן בעל שמכר קרקע לפירות בנכס' מלוג מהו אלמא אם מכר גופה של קרקע מיד המכר בטל ולא דמי להא דתנן מכר האב מכורין עד שימות דהא לא זכי בפירות אלא מחמת האשה ולרווח ביתא דהנאה דתרוייהו היא וכל שכן דהויא לה איבה אי זבנינהו ואפילו בזוזי וקא עביד עסק' ופסידא איכא בבית' ולא רווחא וכן דעת רש&quot;י ז&quot;ל שהרי אף בנכסי צאן ברזל הוא אומר כן כמו שכתב בפירושיו בפרק האשה שנפלו לה נכסים. 

וכן נראה מדברי רבינו האיי גאון ז&quot;ל שכתב בספר מקח וממכר אין המכר מתבטל היכא שהבעל מוכר קרקע של נכסי מלוג לפירות כגון שאינו מוכר גוף הקרקע ממש וכו' וכל הדינין שוין בנכסי מלוג שאם מכרן לגופה של קרקע שהמכר בטל מיד בכל מילי לא שנא זוזי וקא עביד בהו עיסק' ל&quot;ש בעל אריס לא שנא ארעא דמרחק' ואע&quot;ג דליכא בפירות משום רווח ביתא ובנכסי צאן ברזל הו' שחולקי'.

וראיה לדברי האומרין שהמכר בטל בהן מיד הא דאמרי' בכתובות דאמרינן גבי יבמה לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחה ליך על השולחן וכו'. ומוכח התם בגמרא שאם מכר מנכסי אחיו לא עשה ולא כלום משום דסמכה דעתא עלייהו והוו ליה כמאן דגביינהו מאחו' ואכנסינהו לדידיה ושמעת מינה דבנכסי צאן ברזל שלה לא עשה כלום הואיל וסמכא דעת' בדידה מצית למימר לא בעינא למטרח קמי בי דינא שאין דרכה של אשה להתבזות בבית דין הואיל והם שלה לגמרי ואע&quot;פ שאם מכרן לפירות מה שעשה עשוי התם הוא דכיון דלא מכר אלא לפירות אם באה לגבות כתובתה נוטלתן ואין מעכב על ידה אבל כשמכר גוף הקרקע הכל בטל מיד שאין המכר מתקיים כלל לא בגוף ולא בפירות היכא דקא מפסדא איתתא מידי ואע&quot;ג דאמר לוקח שבקו לי פירי לא שמעי' ליה שהכל בטל כדין יבם בנכסי אחיו שאף ע&quot;פ שאכילת פירות שלו לא עשה ולא כלום ומיד בטל.

והא דאמרינן בירושלמי במסכת כתובות (ו,ג) מה ראו לומר בכלים פחות חומש שמודעתא של אשה שהיא רוצה לבלות כליה ולפחות חומש אמר רבי יוסה הדה אמרה אין אדם רשאי למכור כלי אשתו דמשמע דורא משום האי טעמ' ולא שייך בקרקע לאו מילתא היא דכל שכן בקרקעות שהיא סומכת עליהן בגובית כתובתה אבל במטלטלין שאין דעתה עליהן שהרי הן פוחתין והולכין וכלין וכלין אימא לא קמ&quot;ל דמכל מקום רוצה היא לבלותן היא עצמה ששבח בית אביה הוא זה ולפיכך הוא פחות חומש וכן דעת רב יהוסף הלוי ז&quot;ל שהמוכר קרקע נדונית אשתו לא עשה ולא כלום והירושלמי באפותיקי סתם הוא והם הם דברי ר' שמעון בן גמליאל ות&quot;ק ששבין בברייתא בגמרא דילן בגיטין וקיימא לן התם כרבנן.

וכן מצינו בירושלמי במסכת שביעית (י,א) המשעבד שדה לאשתו והלך ומכרה אם רצתה לגבות ממנו ומשאר נכסים גובה רבי הילא הורי ר' אלעזר כהן תניא המשעבד וכו' מתנית' בשאמרה לו יהא ליך פרעון מזו אבל אם אמר לה לא יהא לך פרעון אלא מזו אינה גובה אלא ממנה המשעבד שדה לחברו והלך ומכרה רבי אחא אמר מכורה לשעה ר' יוסי אומר אינה מכורה לשעה חיליה דר' יוסי מן הדה שור מצוי להבריח שדה אינה מצויה להבריח הגע עצמך שהיתה מכורה לבעל זרוע מצוין הן בעלי זרוע ליפול. תני הכותב שדהו אפותיקי לכתובתה ולבעל חוב בחובו מכרה הרי זו מכורה והלוקח יחוש לעצמו מתני' בשאמר לו יהא לך פרעון מזו מה פליגי בשאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו ואנן קיימא לן לקולא הילכך אפי' באפותיקי מפור' מכרן מכורין לשעה דהיינו עד שתבא לגבות כתובתה ומה שאמרו ביבמות הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין לא על שדה זו אמרו אלא על עבדי צאן ברזל הוא חוזר ותמצאנו מפורש בחדושנו בפרק השולח.

שוב מצינו בירושלמי במסכת גיטין (ה,ז) שהוא מקשה על משנתנו דקתני מקחו בטל כך ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות אמר ר' חזקיה בשם ר' אחא וכינו מכר לראשון וחתמה לו לשני וחתמה לו לשלישי וחתמה לו גובה מן האחרון לא הספיק גובה משלפניו לא הספיק גובה משלפני פניו רב אמר בנכסים שהכניסה לו בכתובתה אבל בנכסים שהכניסה לו פירא פרנון גובה מאיזה מהן שתרצה נראה מכאן שהמכר קיים עד שתבא לגבות כתובתה מהם שלא תמצא שאר נכסים. 

ואיכא למימר הני אמוראי סברי לה כר' אמי דאמר במסכת יבמות גבי היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן הדין עמו וכיון דהדין עמו ואפשר לה לגבות משאר נכסים הוה ליה כשדה של אפותיקי סתם שגובה משאר נכסים אבל לדידן דקיימא לן הדין עמה אם מכרה אינה מכורה והכי מוכחא שמעתא התם ביבמות ומאי דאמר רב בנכסים שהכניסה לו פירא פרנון שהם נכסי מלוג, פליגא אגמרא דילן.

והא דאמרינן הכא '''כגון דזבין איהו ומית ואתיא איהי וקא מפקא. '''לאו דוקא הוא, חדא דלמה ליה מת אפילו בחייו נמי מוציאה כיון שהגוף מכר בהן כמו שכתבתי למעלה ועוד דאיהו גופיה מפיק בשמתה היא שהרי לא היה לו קנין הגוף בהן כדי שימכור וכדאמרינן בעלמא גבי עבדי מלוג שאין יוצאין בשן ועין לאיש ואם תאמר בירושלמי בפרק הכותב (כתובות ט,א) ר' הלל בר פזי בעא קומי ר' יוסי מכר הוא ומתה היא אמר ליה מכרו בטל לבן שמכר בחיי אביו ומת אביו מכרה היא ומת הוא א&quot;ל מכרה קיים לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו אלא כיון דאמר זבינ' איהי ומתה ואתא הוא וקא מפיק דאלו מת הוא המקח קיים דהא לא אמרינן בתקנת אושא אלא ומתה, וכדאקשינן בבבא קמא (פ&quot;ט א') תזבין לנכסי מלוג ותיתיב לה וכדאיתמר בירושלמי משום הכי אמר ברישא ומת ולאו דוקא והלשון שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל שהבעל לא ימכור אלא פירות בחייו וגם הגוף אם תמות אשתו וירשנה, אינו נכון.

'''ואיבעית אימא אמימר דאמר כר' אלעזר. '''פ' הרב ר' שמואל ז&quot;ל, לעולם כגון דזבינו תרוייהו לעלמא ואיהו דאמר כר' אלעזר ודברי תימה הם כיון דתרוייהו זבינו אמאי לא עשו ולא כלום דהא גוף ופירות מכרו ורש&quot;י ז&quot;ל נמי כך פירשה בפרק החובל אבל אמר דשאני שותפות דעלמא דהתם יש לזה חלק בכולו החצי וכן לזה אבל הכא כלן קנין לזה לגוף וכלן קנויין לזה בפירות וסברא בעלמא הוא דקאמר אמימר דכי היכי דלא מיקרי מיוחד לאחד מהם לדין יום או יומים הכי נמי אין מכירתן מכירה דבכי האי גונא מיוחד בעינן כיון שאין לאחד מהם קנין גמור הגוף ופירות אבל יש בזה שותפות בגוף ופירות לגבי מכירה מיוחד הוא.

ומיהו לגבי שחרור דשן ועין לא הוי מיוחד, כדאמרינן התם בבבא קמא (צ&quot;א) מאן תנא הא דתנו רבנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכן עבד של שני שותפין אינן יוצאין בראשי איברים ר' אלעזר היא לאו אמר ר' אלעזר כספו המיוחד לו הכא נמי עבד המיוחד לו פירוש ואפילו סמא זה את עינו והפיל זה את שנו ואפילו בבת אחת אינו יוצא ודאי איתנהו במכירה דאי במכירה ליתנהו עבדו המיוחד למה לי אלא ודאי במכירה איתיה ובראשי איברים ליתיה משום דכתיב עבדו הילכך דאמימר סברא היא כדפרישית ולאו משום דאיכא לדמויי מכירה לכספו ולא לעבדו ומדברי הרב ר' שמואל ז&quot;ל משמע דדין מכירה גמר ממש מהתם וקשיא סוגי' דהחובל ובתוספות העמידו העבד של שני שותפין בעבד שפירותיו לזה וגופו לזה וחציו עבד כגון מעוכב גט שחרור, ולא דאיק.

&lt;קטע סוף=נ א/&gt;
===[[בבא בתרא נ ב|דף נ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נ ב/&gt;

והא ד'''אמר ר&quot;נ אין חזקה לנזקין. '''פירוש המזיק לחברו כגון שעשה היזק בתוך שלו ומזיק לתוך של חברו אין לו חזקה לעולם משום דליכא למימר מדלא מיחה לו ודאי מכר לו שאין אדם עשוי למחות בניזקין משום דעבידי אינשי דלא קפדי ולא מיחו אלא במידי דאית ליה פירא לההוא מחזיק ה&quot;נ אע&quot;פ שחפר בה בורות אמאי יש לו חזקה הרי לא היה לו למחות.

'''אימא אין דין חזקה לנזקין. '''דלאלתר היה לו למחות ומדלא מיחה מחל הילכך בניזקין דלא בעי חזקה שיש עמה טענה לאלתר הויא חזקה וכאן נמי אמרינן היה לו למחות ומיהו בתוך שלש אמרינן ליה אחזי שטרך שאין חזקתן בלא טענה כלום ואי בעית אימא לעולם אין בהם חזקה ממש קאמרינן ולא משום דלא היה לו לזה למחות אלא משום שיכול לומר לו סבור הייתי לקבל ועכשיו איני יכול לקבל שבודאי לא מחל בנזקין אלו ובנזקין גדולים מיירי כגון קוטרא ובית הכסא ופירוש הרב ר' שמואל ז&quot;ל בכאן אינו נכון.

והא דאמרינן '''מיגו דמצי למימר מינה זבניתה וכו'. '''יש אומרים אע&quot;ג דקיימא לן (מב,א) שכל היורדין ברשות אין להם חזקה וזה כיורד ברשות שהרי ירד בשעה שאין לו בה חזקה הני מילי לשאר היורדין ברשות או ביורד לנכסי קטן בודאי שלא בתורת מקח ירד אבל זה אפשר שמתחלה לקח ממנה ואע&quot;פ שבחיי הבעל לא היה לו למחות לא מפני שיש לו לזה רשות בה אלא מפני שהיא סומכת על בעלה הילכך מיד כשמת היה למחות וכיון שלא מיחה ודאי מעיקרא זבוני זבנה ניהליה וזה קרוב למה שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל אלא שהטעם שכתב הוא דכיון שמתחלה לא ירד אלא על מנת שאם ימות הבעל בחייה יסתלק כיון שמת הבעל הרי הוא כיורד עכשו מתחלה לשדה של אשה זו אינו מחוור. אטו משכן לו בית משכן לו שדה לעשר שנים אחר שנשלם זמנו מי הוי נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממך, הא ודאי לא. 

ומיהו תמה אני אם יכולין זה וזה לתקן השמועה משום דאי שמעתין כפשטה למה לי מגו לוקמה לרב כדאמר לה מינה זבניתה ואכלתה שני חזקה ושמא תאמר אי הכי פשיטא השתא נמי פשיטא דמגו אמרי ועוד דלא פשיטא הא מילתא אלא מיקשא נמי קשיא אמאי מהימן הואיל וירד בה בחיי הבעל ותו מאי אשת איש צריכה למחות. הרי כשהיא אשת איש אינה צריכה למחות ואין מחאתה בחיי הבעל מועיל לה כלום.

אבל נראה לי דהכי פירושא: דהכא הכי קאמר, מיגו דאי טעין ואמר מינך זבניתה לאחר מיתת הבעל ובאותו הזמן ירדתי בה ויביא עידי שלש שנים ולאשה אין לה עדים שירד בה תחלה כי אמר נמי מתחלה ירדת בה נאמן ולפיכך אמר רב שצריכה כל רשת איש לחוש לכך וצריכה למחות וכיון שמיחת' שוב אין לו חזקה לעולם כדין כל היורדין שלא בתורת חזקה ודמיא לקטן והגדיל והוא הדין שאם הזמינה עדים לראות שהוא אוכל קרקע שלה שדי לך בכך אבל זו היא מחאתה ומשום הכי לא אמרינן מגו דיכול למימר מינה זבניתה לאחר מיתה כי אמר נמי מחיים זבניתה מינה מהימן משום דאי מינה זבנה למה ירד בה מחיים והיה צריך לטעון לפירות או שום טענה אחרת ודרויחא ליה ושביחה ליה נקט ואלימא ליה נמי לאשמועינן דאפילו טעין הכי מבטלה במחאה.

&lt;קטע סוף=נ ב/&gt;
===[[בבא בתרא נא א|דף נא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נא א/&gt;

'''דל זוזי מהכא תיקני בשטר. '''קשיא שטר נמי לגלוי זוזי כחב לה ואם תאמר בשנתנה דמים ואחר כך כתב לה אם כן היאך אמרינן אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן לו דמים הרי כבר נתנה ושטר מתנה הוא זה ואפשר כיון זה שאין זה מתכוין ליתן מתנה לאשתו לא קנה בשטר בלא דמים שמתחלה לגלויי זוזי נכנס ולא גמר ליתן מתנה. 

ולי נראה דהכי פירושא: לגלויי זוזא הוא דעבדי שהמעות שלי הם ממציאתה או ממעשה ידיה הילכך אין במכר זה מעות שיקנו אלא שטר בלחוד הוא דאיכרו שאם תאמר לא רצה להקנות כלל למה כתבו ואם כתבו ימסור עליו מודעא ועוד שאין גלויי מעות שלו אונס לבטל מכירתו בשטר ומאן דאמר לא אמרי' לגלויי זוזי סבר כיון שנטל מהן מעות ומכר להן הרי הודה בנכסים שהן שלהן.

אם תשאל היאך יטעון אין כאן מעות שלי הן, והרי אשה נאמנת לומר מעות שבידי נכסי מלוג הם כדבעינן למימר קמן נהי דנאמנת בשתטעון מכל מקום הוא סבור במעות דשלו הן ועדיין הוא טוען כך הילכך בטל מקח ובדין הוא דמצי לאוקומה במקום שאין כותבין את השטר ולמקנא בכסף גופיה ולא אמרינן לגלויי זוזא הוא דעבדי אלא לפום קושיא תריץ לה.

'''כתב לו על הנייר ועל החרס. '''קשיא, על החרס אמאי קנה והא בעינן שטר שאינו יכול להזדייף וחרס יכולה להזדייף ולא שטרא הוא כדאמרינן (בכתובות דף כ&quot;א א') וכתיב ליה אחספא משום דהוה ליה שטר שיכול להזדייף ופסול ואיכא למימר אין הכי נמי דפסול בשטר ראיה אבל הכא אין השטר לראיה אלא למכור ולקנות מיד.

וקשיא דהא רבי מאיר סבר עידי חתימה כרתי וכיון שיכולין להזדייף לאו שטר הוא לא בקדושין ולא בגיטין כדמוכח (במסכת גיטין דף כ&quot;א ב') ואיכא למימר הא מני רבי אלעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי.

וקשיא על האי פירוקא הא דאמרינן התם (שם) דתנן התם אין כותבין על נייר מחוק פי' מפני שיכול להזדייף וחכמים מכשירין ואמרינן מאן חכמים רבי אליעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי ואמר רבי אליעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא בגיטין אבל בשטרות לא והא הכא שטרות הוא.

ואומר היה רבינו תם ז&quot;ל, דבגיטין כשר אי בעיא לאינסוביה לאלתר כדאמרינן לא הכשיר רבי אליעזר אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא ושטרות מפני שסתמן כלאחר עשרה ימים דמי דלראיה הן עומדין דכתיב למען ילמדו ימים רבים לפיכך הן פסולות לגמרי ואפילו לרבי אליעזר אבל בשטר קנייה כנון זה אם החזיק בה לאלתר קנה דלהכי עביד למקנא ביה לאלתר ולא לראיה ובגיטין נמי ולרבי יוחנן דמכשיר התם אפילו בשטרות אתי שפיר דכיו דעידי מסירה כרתי לא איכפת לן אם יכול להזדייף אי לא דלא סמכינן אהאי שטרא וכי אתי לבי דינא צריך לאיתויינהו לעידי מסירה ואינהו מסהדי ועליה סמכינן ואפילו מכאן ועד פשרה ימים כשר דאי הוה ביה תנאה מדכר דכיר ביה כדיופורש ברוכת' בפרק המביא תניין.

'''אף על פי שאין בו שוה פרוטה. '''איכא למשאל עלה מאי קמ&quot;ל אטו מי איכא דסליק ארעתיה דבעינן שוה פרוטה שהוא כסף ממוכר ללוקח בשלמא גבי קידושין תנא לה דאי איכא שוה פרוטה עדיף שהוא כהקדש בכסף וכן ההיא דאמר רב נחמן קונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה איצטריך דסלקא דעתך אמינא הואיל וחליפין נינהו שהמוכר מקבל מיניה ממון ניבעי שוה כסף קמ&quot;ל אלא הכא למאי עדיף אם היה בו שוה פרוטה שהרי המוכר היא שנתן ללוקח ויש מי שאומר סד&quot;א נבעי שוה כסף ובההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ומקני ליה כדאמרינן באדם חשוב בענין קדוש' אשה קמ&quot;ל א&quot;נ סד&quot;א כיון דלית בה שוה פרוטה לאו שטר הוא קמ&quot;ל.

'''שדי מכורה לך שדי נתונה לך במתנה. '''פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל שכך כותב לו שדי מכורה לך ונתונה לך ולא כתב לו לשון מכר אלא ליפות כחו משום אחריות ומתנה משום דינא דבר מצרא וקשיא עליה דהא אי כתיב בה אחריות במתנה גופה אית בה משום דינא דבר מצרא והכא אית בה אחריות לא קשיא דהכא במתנה גופה לית לה אחריות והא לחודיה קאי והא לחודיה קאי תדע דאמרינן (בכתובות דף ע&quot;ד א') דלא אמרינן בטל שני את הראשון באחד במכר ואחד במתנה דליפות את כחו כתב לו משום דינא דבר מצרא, כך שמכתי. 

ולא היא דהא דאמרי' בכתובות בעני שתי שטרות ליפות כחו הוא עושה משום דינא דבר מצרא לומר שלכך נתכון זה דליטמר שטרא דזביני וידון כשטר מתנה אבל מכי ידעינן אנן דאיכא שטר מכר יש בו משום דינא דבר מצרא כדאמרינן ואי אית בה אחריות אית בה משום דינא דבר מצרא והכי נמי ל&quot;ש דכל איערומי לבטולי דינא דבר מצרא לא כלום הוא אלא שיש לומר שכתב לו לשון מתנה משום שיש בכלל המתנה מה שאין במכר כאותו ששנינו אבל בנותן מתנה נותן את כולה אי נמי לענין השמועה עצמה שיזכה בלא נתינת דמים מיד.

ורבינו תם ז&quot;ל הקשה אי הכי שדי שדי למה לי הוה ליה למתני שדי מכורה ונתונה לך ופירש דאו או קתני ובמתנה בקש ליתנם מפני שהיא רעה ולא קבל דמי ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בקדושין דמעיקרא קא סלקא דעתך דאו או קתני ולפיכך הוצרכו להעמידה במוכר שדהו מפני רעתה ודרב אשי אמר דלאו או או קתני אלא בכותב לי שניהם ואף דברי תלמידו הרב רבי שמואל ז&quot;ל מטין כן ואין לשון הגמרא מסכים להך. ובירושלמי (קדושין א,ה) למה כתב לו את שניהם ליפות כחו, שלא כדברי רבינו תם ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=נא א/&gt;
===[[בבא בתרא נא ב|דף נא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נא ב/&gt;

'''במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות.''' וקשיא הכא דהא אמרינן (במסכת גיטין דף ע&quot;ז א') גבי מתנות הבעל ואמאי מה שקנתה אשה קנה בעלה בריש פרק הזורק גט ואם אין הבעל אוכל פירות מאי קנה שאף על פי שהוא יורשה לאו קנין הוא אלא כבן בנכסי האב.

ורבינו תם ז&quot;ל כתב בספר הישר (קלג) שאע&quot;פ שאין הבעל אוכל פירות מ&quot;מ אם מכרה ונתנה ומתה בטל אם כן למה קנאה שאם נתגרשה הרי הן שלה ושאין הבעל אוכל פירות. וכיון שאם מכרה ונתנה בטל אע&quot;פ שהפירות שלה אין זו חצירה שתתגרש בה דכי אקשינן מה שקנתה אשה קנה בעלה לא משום פירי קאמרינן דהא קיימא לן קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אלא משום שאם מכרה ונתנה בטל.

ואי קשיא לך דהא כי כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך אם מכרה ונתנה קיים כדתנן (בכתובות דף פ&quot;ג ב') ומאי שנא הא לא קשיא דהתם דכיון דאמר לה בנכסיך משמע אבל לא בפירותיה בנכסיך ולא לאחר מיתה אם מתה יורשה ומחיים אוכל פירות אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך על כרחך שאם מכרה ונתנה קיים ומתניתין היא בפרק הכותב (כתובות פג,א).

ועדיין יש להקשות עליו כיון שהפירות שלה אמאי אינו קונה לה חצרה שהרי חצר שאולה ושכורה קונה לה. וחלק הרב ז&quot;ל בין נכסי אשה זו לנכסים אחרים של שאולה לפי שזו אם מתה הבעל יורשה מיד וכן אם מכרה ומתה אבל אם שאל לזמן היורשין משתמשין בה כל ימי שאלתה ולא עלו דבריו כהוגן שאם כן שאל לעצמו סתם לא תקנה לו אלא ודאי מה שאמרו מה שקנתה אשה קנה בעלה מפני שנכסיה משועבדין לו לבעל לפירותיו וכלשון הזה מפורשת שם בירושלמי ומה שאמרו שם בפרק הזורק כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך דליכא למימר תו מה שקנתה אשה קנה בעלה לאו דוקא אלא צריך למימר ובפירותיהן אלא שלא חשש לפרש כי ההיא דבשמעתין לעיל הילכך קשיא לן שמעתין טובא דהכא משמט לכולי עלמא שאין הבעל אוכל פירות ומשמע דרבא גופיה מרא דשמעתא דהתם הכי סבירא ליה הכא ואפשר דשאני התם דכיון דלא יהב ליה אלא משום דתקף ליה עלמא הויא ליה כעין הא דאמרינן במעות טמונות ואין הכי נמי דגוף קנתה דאיהו להכי מכוין אבל לא קנתה הפירות וכיון שיש לו אכילת פירות מה שקנתה היא קנה בעלה ואין זה נכון. ובתוספות במסכת גיטין מצאת' דהתם שאלה הוא דאשאלה ההוא דוכתא דמותיב ביה גייט' דמסתמא לא בעיא למיתב לה ביתה ובמתנה כיון דנותן לה בעין יפה קנתה ואין לבעל פירות אבל אשאלה קנתה אלא שהבעל אוכל פירות וילקח בשכירות קרקע והבעל אוכל פירות.

ומכל מקום לענין הדין אמת הוא שהנותן מתנה לאשתו שקנתה ואין הבעל אוכל פירות אם מכרה ונתנה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדין נכסי מלוג וכך כתב הנגיד רב שמואל הלוי בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האיי גאון ז&quot;ל.

'''מן האשה יחזיר לאשה מן העבד יחזיר לעבד. '''פירוש שהדין כך הוא למקום שנטל יחזיר שהרי לא הפסידו הבעלים בקבלתו של זה ומיהו לאחר שהחזיר להם אם באו הבעלים ותבעום דין האשה עם בעלה כך הוא שהאשה נאמנת לומר במתנה נתנו לי והבעל אוכל פירות אבל אם אמרה אחר נתנה לי על מנת שאין לבעלי רשות בהן או אתה נתתם לי אינה נאמנת ואוכל פירות שכל מה שביד האשה בחזקת הבעל הוא שיאכל פירותיו דמשום איבה וקטטה התקינו רבנן ואם היתה נאמנת נקיש ואתי תגרא הוא ועוד שידו עדיפא מינה לפיכך היא המוציאה ועליה הראיה תדע שאלו היתה נאמנת בכך היאך אמרו אבל אם אמרו בשעת מיתה של פלוני הן יעשו פירוש לפירושא שאינה נאמנת ליהמנה במיגו דאי בעיא אמרה אחר נתנם לי במתנה ע&quot;מ שאין לבעלי רשות בהן בחייו ובמותי אלא מה שתאכלי לפיכך אי נמי שבעל כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בחייך ובמותיך וכדאמרי בעלמא לענין בכור אלו בעי למיתן ליה מתנה מי לא יהיב ליה ואע&quot;פ שהיא באה לאחר מיתה וכל שכן הכא ועוד שאם יכולה לומר כן אף כשמתה יורשיה יטענו אין הבעל יורש והואיל והללו באין ליירש יחלוקו למה אמרו יחזיר לבעלה שהוא יורש אלא שמע מינה שחזקת כל מה שביד האשה כדין נכסי מלוג ומתנה סתם שהבעל אוכל פירות ויורשה לפי' כשמתה נתרוקנה הרשות לבעל ואינה נאמנת שלא כל הימנה להוציאה מרשות הבעל שבחזקתו הן עומדין לפירות ולירושה.

ואם תאמר אי אמידן למה נאמנת מפורש בירושלמי בפרק הגוזל משום שאין אדם עשוי לשקר בשעת מיתה והואיל ויש רגלים לדבר שהיא אמידה נאמנת.

ומיהו אין הבעל נאמן לו' משלי גנבה או מציאה הן או ממעשה ידיה קמצה וגוף ופירות שלי אלא בנכסי מלוג הן לכל דבר גוף שלה ופירות שלו לפיכך כתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל שאם נתגרשה ואחר כך מתה שיתזיר ליורשיה שהרי משנתגרשה שוב אין לבעלה בהן רשות לא בפירות ולא בירושה אלא בעבד שנשתחרר יחזור לבעלים שאם נתנו לו במתנה סתם של רבו הן ואם על תנאי עליו הראי' ויפה כיון לפי מה שכתבנו.

ובירושלמי בפ' מציאות האשה מצינו גבי מציאת אשה לבעלה ר&quot;י לא אמר כן אלא כדי שלא תהא אשה מברחת זהובי' משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי הגע עצמך שנתן לה אחר במתנ' קול יוצא במתנה ואין קול יוצא למציאה הגע עצמך שמצאת בעדים זו מפני זו שמעי' מינה מדחשו רבנן למציאה שלא תאמר מציאה מצאתי ותקנו שתהא מציאתה שלו אלמא כן הוא שתהא נאמנת והיו הנכסים שלה ויש לבעל בהן פירות וירושה ומיהו במתנה לא חשו לכך שקול יוצא למתנה ואינה מעיזה פניה לו' שלי הם ובפרק הכותב כיוצא בה רבי אמי בשם ר' יוחנן בדין היה שאם מכרה ונתנה שיהא מכרה קיים שבסוף זכה בהן פי' יורש הוא ולא לוקח ראשון. ולמה אמרו בטל שלא תהא אשה' מברחת נכסים משל בעלה ואומרת משלי הן אלמא נאמנת היא בכך לומר משלי הן והוא שיאכל הבעל הפירות ויהא יורשה ואם אמרה שאין לבעלה רשות בהן בחייה ובמותה לא כל הימנה. וכתב הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל שאם אמרה מחיים של פלוני הן והחזרתיה לו אין לבעל לערער עליו כיון שבידה נמצאו, צ&quot;ע.

והא דאמרינן במעות טמונות לא קנתה לא קנתה כלל קאמרינן ואפילו בטוענת שלי הן ולא למימרא דמצי אמר איהו שלי הם אלא שאם לא טענה היא כמתנה נתנו לי אין מוציאין מידו ובין שטענה בין שלא טענה המכר בטל דאיהו לגלויי זוזי הוא דעבד ועדיין הוא טוען דשלו הן כדפרישית ור&quot;ג דסבר לא אמרינן לגלויי זוזי הוא דבעי משום דכיון דזבין לה הא אודי דלאו זוזי דידיה נינהו.

וכן הא דתניא לוה מן האשה וגרשה מן העבדים ונשתחררו אין להם עליו כלום הכי קאמר אין יכולין לומר הואיל ושעבדת עצמך ונטלת בתורת הלואה הרי נתחייבת משום דקים לן לגלויי זוזי הוא דעבד ולא ניחא ליה לשוויי נפשיה עבד עבדיו אבל אם טענה האשה דשלה הם אם אינה נושאת ונותנת בתוך הבית הדין עמה כמו שפירשנו.

ויש שסוברין דבמכר כיון שתפס הבעל המעות מן הסתם שלו הן ושוב אינה נאמנת לומר נכסי מלוג הם שאלו בעודם בידה טענה נאמנת וליכא למימר תו לגלויי זוזי עבד.

&lt;קטע סוף=נא ב/&gt;
===[[בבא בתרא נב א|דף נב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נב א/&gt;

'''מן הקטן יעשה לו סגולה. '''איכא דבעו הכא וליהדרה ניהליה לתינוק דאי מסריה ליה איניש אבידה מדעת היא כדאמרינן גבי איסר שמן בהמוכר פירות ואי נמי אשכחיה תינוק להדרה ליה וליפטר וכי תימא מחיי' בהשבה מעלייתא כיון דאגבהה לאו מילתא היא דכי אמרינן הכישה נתחייב בה הני מילי בעלי החיים דאנקטינהו נגרי בריתא אבל בשאר מילי לא כדאיתא התם בפרק הפירות ודבר זה מפורש בירושלמי בספק הינוח כדאמרינן לא יטול ואם (לא) נטל לא יחזיר פירו' ולא יחזירו שם ובעו בירושלמי טעמא ופירשו אנן מדין אתא מרה תמן ולא אשכחה והוא מיאש מינה פירוש ואינו חוזר עוד שם לבקשה ולפיכך לא יחזיר וכאן בתינוק י&quot;ל שמא מחצר המשתמרת לקח ואם לא קבל זה ממנו היה שם ואי אתו מרווחא שקלי ליה השתא דקביל מיניה כי אתו לא משכחי ליה אשתכח דאיהו אבדה מן הבעלים ולפיכך לא יחזירם ליד התינוק אלא יעשה לו סגולה ולכשיבא הלה יטול את שלו והקטן יאכל פירות בנתים, כך שמעתיה.

ואינו נראה כלל, דהא זמנין דכליא קרנא אלא לצאת ידי שמים קאמרינן משום השבת אבדתו של תינוק כענין שאמרו בחבלות ואם החזיר ליד התינוק אינו חייב לשלם.

&lt;קטע סוף=נב א/&gt;
===[[בבא בתרא נב ב|דף נב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נב ב/&gt;

'''ראיה במאי. '''כלומר לרב דאמר עליו להביא ראיה מאי ראיה איבעי ליה לאתויי.

ראיה בקיום השטר, פירוש שכיון שקיימו בית דין את השטר וכתבו הנפק עמדו עליו וידעו שלו הוא ויש כאן שאלה מההיא דאמרינן בכתובות תני רבי חייא בית דין חותמין על השטר אע&quot;פ שלא קראוהו דאע&quot;ג דאם חתמו ולא קראוהו כשר מכל מקום אורחא דמילתא היא למיקרי וכי קרו לה וחזו לא מקיימי ליה אלא אם כן קמו עלה במילתא שפי' אי נמי אע&quot;פ שאין קורין את השטר אין מקיימין אותו עד שיקראו שם המלוה שאין בית דין נזקקין לקיים שטר לאחר כדאמרינן לוה לא מקיים שטריה ולא דייק.

ושמעתי בפירושה דרבה ורב ששת לאו אליבא דרב פליגי אלא בעו בגמרא לרב ראיה במאי לומר דוקא בעים או דילמא אפילו היה מוחזק לכתוב שאר שטרות בשם היתומים ראיה היא אי נמי בשאר אמתלאות הוי ראיה כיון דהא מוחזק ומייתי' לה מרבה דאמר ראיה בעדים והיינו כרב וגמרא מסיים פלוגתא דאיפליג רב ששת עלי' כי אמר רבה לשמעתיה דסבירא ליה כשמואל דאמר על האחין להביא ראיה.

'''ומאי ראיה בקיום השטר. '''כלומר אין זה צריך אלא שנקיים שטרו מפי עדים החתומין עליו או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר דאינו צריך ראיה אחרת דעל האחין להביא ראיה וכן עיקר וכן מצאתי בתשובה לרבינו נסי' ז&quot;ל היכן קא חזינא דרב' אתי' מימריה כדרב ורב ששת אתי' מימריה בדשמואל וראיה להא' פירושא דפליגי רבה ורב ששת בפלוגתא דשמואל מדאמרי' הא רב והא שמואל הא רבה והא רב ששת מר כמאן סבירא ליה, וכן נראה מדברי רבינו הגדול ז&quot;ל דלא אייתי פלוגתא דרבא ורב ששת אלא דפסק כרב.

וראיתי נוסחא ראשונה מוגהת מכתיבת ידו של רבינו ז&quot;ל והיה כתוב בו ראיה במאי רבה אמר ראיה בעדים שהן מעידין שהן שלו לבדו ואין לאחין בהן כלום רב ששת אמר ראיה בקיום השטר והלכה ברבה דקאי כר&quot;ש. ע&quot;כ וחזר ומחק מפני שראה לקצר.

'''נעל וגדר ופרץ כל שהוא. '''איכא דקשיא ליה נעל אמאי הוה חזקה מבריח ארי מנכסי חברו הוא כדאמרינן בגמרא גבי נתן צרור והועיל והר&quot;ר שמואל ז&quot;ל פי' תיקון המנעול ומיהו ליתיה מדגרסי בפרק הזורק גט ותיזיל איהי ותיחוד ותפחת ובשבת היה מעשה ואי אפשר לתקן מנעול.

ומה שאמר הרב ז&quot;ל דמסירת מפתח קונה במכר כדאמרינן בפסחים (דף ד' א') אם משמס' לו מפתח חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק אינו כן דגרסינן בבבא קמא (נ&quot;ב א') המוכר בית לחברו כיון שמסר לו מפתח קנה ואמרינן לעולם בחזקה וצריך למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו כמאן דא&quot;ל לך חזק וקני דמי אלמא מסירת מפתח אינה קונה אבל נעילת הדלת הוא שקונה. ואיכא דאמרי מאי נעל דקאמרינן נעל ופתח כי ההיא דהתם ולית' דהא נעל תנן.

ואיכא דאמרי דהכא קני משום דלא אמרינן מבריח ארי מנכסי חברו אלא היכא דרביע ארי עלויה כי ההיא דלקמן שמעשיו מוכיחין עליו שלהבריח ארי עשה כך ולא מיבעיא בנכסי חברו שלא בפניו דהשבת אבדה עבד ומצוה דרמי' עליה היא כדתניא במציעא ראה מים שוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם אלא אפילו בפניו אי נמי בנכסי הגר דליכא מצוה מכל מקום זרוזי הוא דמזרז נפשי' דלא ליקרו ליה מפסיד ואין דרך הקנאה בכך אבל הכא שאין מעשיו להבריח כגון הכא דלא רביע ארי או שאין שם כלום בבית או שהוא יושב ומשמר קנה דאי לאו הכי אף גדר נמי מבריח ארי הוא.

אי נמי כי אמרי' מבריח ארי מנכסי חברו היכא דלא מהני אלא לארי בלחוד אבל היכא דמהני לשאר דברים כגון נעילת דלת מעשה חשוב הוא נקנה, וראשון עיקר.

&lt;קטע סוף=נב ב/&gt;
===[[בבא בתרא נג א|דף נג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נג א/&gt;

'''שתי שדות ומצר אחד ביניהם. '''קשיא להו לרבוותא ז&quot;ל הא אמר שמואל (בקדושין דף כ&quot;ז ב') מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן משום דסדנא דארעא חד הוא והכא נמי נימא הכי ורב יוסף הלוי ז&quot;ל תירץ דעת אחרת מקנה אותן שאני והרב רבי שמואל תירץ שאני התם דקא יהיב דמי כדאמרינן התם לא שנו אלא שנתן דמי כולן וכו' אבל בנכסי הגר לא קנה ואיני יודע במתנה היאך לפי דעתו.

ומיהו קשיא לי דגרסינן בתוספתא בפירקין (ב,ה) המחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהו הרי זו חזקה וכו' היו לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן עשרה עבדים אע&quot;פ שהחזיק באחד מהן לא החזיק בכולן וכו'. לקח הימנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן שכר הימנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן לקח מקצת ושכר מקצת החזיק בין בלקיחה בין בשבירה הרי זו חזקה פי' לכלן.

ונראה דרישא בעשר שדות סמוכות שאין שם מצר מפסיק ובסיפא גרסינן בעשר מדינות והיא השנויה במסכת קדושין בגמרא תניא כותיה דשמואל ומצאנו מפורש בירושלמי פרק קמא דקדושין רבי יוסי בשם רבי יוחנן היו שתי שדות אחת בגליל ואחת ביהודה החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה המצר בנתים וכו' והיינו הך דשמעתין מפורש שתי שדות בנכסי הגר וזכיתי לנוסחא ראשונה והי' כתוב בה הנך שמעתת' בנכסי הגר אמירן ומחק והגיה אשמעתין דשתי שדות בנכסי הגר, וכן הוא העיקר.

תשלום התוספתא: נעל אחד וגדר אחד אינה חזקה נעלו שניהם וגדרו שניהם הרי זו חזקה. יש אומרים דהכי פירושא דהיכא דאתו בתרי וכל חד וחד מכוין לקנות שדה אחת בנכסי הגר אחד נעל ואחד גדר לא הוי חזקה לחד מינייהו לא דאתרע ליה חזקתיה דהאי בשביל היאך ולא קנה אחר מהם כלום אבל היכא דנעלו שנים וגדרו שנים אע&quot;ג דכל חד מכוין לאחזוקי בכולה לנפשיה כיון דבחדא חזקה מחזקי לא מבטלא חדא מיניה לחבריה שאין מין מבטל את מינו וכל אחד ואחד קנה חצי קרקע דכל חד וחד מסייע לחזקה דחבריה הואיל ובחדא חזקה מחזקי. ואם פירוש הברייתא כן משבשתא היא לסמוך עליה מההיא סוגיא (דבבא מציעא דף ח' ב') גבי רוכב ומנהיג שקונין ואע&quot;פ שאין קנייתן שוה ואינן מבטלות זו את זו. ולי נראה לי דהכי גרסינן לה נעל אחד וגדר אחד הרי זו חזקה שכל אחד עשה בה מעשה גמור המועיל נעלו שנים וגדרו שנים אינה חזקה בששניהם עשו גדר אחר זה גדר חציו וזה חציו ונמצא שלא הועיל מעשה אחד מהן בלא חברו ולא קנה וכך מוכיח בבבא מציעא גבי מגביה מציאה לחברו וכו'.

&lt;קטע סוף=נג א/&gt;
===[[בבא בתרא נג ב|דף נג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נג ב/&gt;

'''החזיק במצר לקנות את שתיהן. '''יש מפרשין ולא את המצר מהו, מי אמרינן אפסידא דארעא הוא וקנה ומשמע דבאפסידא אע&quot;ג דלא בעי למקני לההיא אפסידא קנה מאי דמכרי ליה אפסידא והרי זה בא ללמד ונמצא למד ואיכא מד&quot;ת לא קנה ושמעתין ודאי הכי פירושא לקנות את שתיהן ואת המצר דמחזיק ביה מהו מי אמרינן כיון שחלק לו רשות ושם לעצמו בנכסי הגר לא קנה, ולא אפשיט'.

הכי גריס הרב רבי שמואל ז&quot;ל '''לקנות אותו ואת החיצון קנה את שתיהן. '''ופירש משום דחיצון משועבד לפנימי ויש לו דרך עליו ומשום הכי קנה תרוייהו לקנות את החיצון אף פנימי לא קנה.

אבל בנוסחי הגאונים ובהלכות רבינו הגדול ז&quot;ל גרסי לקנות אותו ואת החיצון פנימי קנה חיצון לא קנה כי ההיא דלעיל וצריכא להוציא מדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל אי נמי שלא תאמר שניהם קונין זה בזה מפני טעם זה ומיהו לא ידענא להך גירסא אמאי נקט האי לישנא דהוה ליה למימר החזיק באחד מהם וכו' כדאמרינן לעיל.

'''[הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר]. '''פירוש ואע&quot;ג דרפק ביה פורתה לאושין לא הויא למיקני בהא חזקה אלא בבנין לא קני. ולאוקמה כגון דלא עבד מעש' בגוף קרקע.

ולי נראה שאפילו דעתו לקנות בחפירת האושין לא קנה שאין חפירת הקרקע קונה אלא בשדה שהוא עשוי להרישה והוא שבחה אבל בבנין אין השבח בחפירה אלא בבנין ולא דמיא להא (דתנן דף נ&quot;ז א') עשה מקום לזבלו עמוק שלש דאתמר עלה דבנכסי הגר קנה דהתם חפירה גופה בנין היא שחפירה עומדת לעולם כן והזבל משתמר בחובו ומתאסף בה אבל חפירת אושן אין בה הנאה בעצמה אלא עשוי למלאת הוא ולהנות בבנין וכל שכן אם בא אחר והחזיק בחזקת אחרת שהאחרון קנה ורבותא קא משמע לן דאפילו בדלתות קנה סלקא דעתך אמינא לא גרע בנין דראשון מהאי בנין קא משמע לן כיון שעדיין פרוץ הוא ליגמרי ועיילי בה ברוח' אע&quot;פ שבנה כוחלים אין זו שמירת בתים ראשון לא קנה אחרון שגד' כראוי לבית קנה.

&lt;קטע סוף=נג ב/&gt;
===[[בבא בתרא נד ב|דף נד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נד ב/&gt;

'''ושאינה מסויימת במצריה עד כמה. '''פירוש עד כמה הוא קונה במכוש אחד כדאזיל תוארא דתורי והדר והוא שיעור ידוע וזה הדין בשדה בית הבעל וההיא דאמרינן (לקמן בבא בתרא דף נ&quot;ו ב') כל שנקראת על שמו בבית השלחין ובשדה אילן וכך פר&quot;ח ז&quot;ל דקרו לה כי גרעתא דפלניא אע&quot;פ שאינה מסויימת במצריה דמיא למסויימת והוא הפי' הנכון.

'''נכסי הכותי הרי הן כמדבר. '''פירש הרב רבי שמואל זכרונו לברכה אבל נקרא רשע, כי הא דגרסינן (בקדושין דף נ&quot;ט א') עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו אמר ליה נקרא רשע.

ויש מקשים מדאמרינן (בבבא מציעא דף י' א') ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ואייתינן נמי התם הא דתנן במסכת פיאה נטל מקצת פיאה וזרק לו על השאר פירס טליתו עליה מעבירין אותה הימנו והני מהפכין בחררה הם (ובבבא קמא דף מ&quot;ט ב') נמי משכונו של גר ביד ישראל וכו' ובא ישראל אחר והחזיק בה קנה כנגד מעותיו וזה קנה אח השאר.

ופריק ר&quot;ת ז&quot;ל כולהו לא קשיאן, דכי אמרינן במס' קדושין נקרא רשע במהפך בה ללוקחה ובא אחר ולקחה שאם לא ילקח זו ימצא אחרת ליקח ואם לא מצא אין הפסד של הפקר דקא וכי לנפשיה לא מיקרי רשע דלא משכת אחרינא וחייו קודמין כלו' רווחא דידיה עדיפא מה שאין כן במכר ואפילו לקח בפחות מכדי דמיו הואיל ומכר הוא אין לחלוק והא דאמרינן בפ' (לא יחפור דף כ&quot;א ב') מרחיקין מצודת הדג כמלא צידת הדג שאני דגים דיהבי סיארא וכדברי המפ' שבאחר שנצודו ברשותו של זה יוצאין מתוכה למזונות אחרים אבל בנכסי הנכרי אם לא עכשיו אימתי ימצא שהרי מן ההפקר הוא זוכה.

אבל רש&quot;י ז&quot;ל פי' שם עני המהפך בחררה לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית וכן ממה שאמרו עני, ועוד שאין בדברי רבינו תם ז&quot;ל טעם כעיקר.

והנך פירכי לא קשיאן, דבמציאה לא היה יודע אותה שיהפוך בה ולא על ידי טרחו באה ואף על פי שהפיל עצמו עליה זה זכה ואם אין טעם ז&quot;ל זה מספיק אומר לך שנקרא רשע והתם דינ' קאמרי' ומה שאמרו לענין פיאה מעבירין אותה הימנו מפני שכל העניים מהפכין כמותו אחר הפיאות ולא הוא בלבד מחזר אחריה ומשכונו של גר ביד ישראל לא הפך אחריו לקנות גופו לפיכך קנה האחד.

ושמענו שדעתו של ר&quot;ת ז&quot;ל לומר שמכל מקום שנקר' רשע בית דין מחייבין אותו להחזיר הדמים ולא מסתבר דאי הכי התם אמאי אמרי' לא מר נחית לה ולא מר נחית לה משום דנכסים ראשונים נינהו הרי מן הדין היה חייב להחזירה והרב ר' שמואל ז&quot;ל שכתב ומיהו רשע מיקרי אמר שאינו חייב להחזיר דמים ללוקח ראשון.

אבל מצאתי לרבינו האיי ז&quot;ל שכתב בספר המקח בשער י&quot;ד דחייב לאהדורי דמי, ונראין הדברים כיון דמשום זוזי דהאי מסתלק נכרי ומשתרשי ליה הני זוזי ללוקח שני מחייבין אותו להחזיר מעות ללוקח ראשון ומיהו אחריותו על הכותי שהוא המוכר ולא על ישראל זה אבל בהנך שארא בכולה לא מחייב להחזיר דמים כלל שכיון שעדיין לא זכה בה אין מחייבין אותו כדאמרינן. 

ויש לדקדק אי כותי כיון דשקיל דמי מסתלק אם חזר וכתב אחר כן שטר היאך יקנה לוקח ראשון ואם שמא לעולם לא קנה עד שיכתוב שטר קודם שיתן כסף.

&lt;קטע סוף=נד ב/&gt;
===[[בבא בתרא נה א|דף נה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נה א/&gt;

'''אם כן בטלת ירושת בנו הבכור. '''קשי' ליה לר&quot;ת ז&quot;ל אי הכי האי מאן דאית עליה כתובת אשה ובעל חוב ומשתעבד להו כל מאי דאית ליה הכי נמי דבטלת ירושת בנו בכור ואיכא למימר לא דמי דאלו הכא אי מדינ' מחייב לשלומי כרג' משערי דכדא מלכ' כמאן דמוחזק בכולהו נכסיה דמי אבל מאן דאיכ' עליה בחובת אשה ובעל חוב נכסי קמי יתמי רמו והם מוחזקין בהם אלא שחייבין לפרוע כתובות אשה ובעל חוב מנכסים הללו ולא מיבטל' ירושת בנו הבכור תדע דהא אי זבין מלוה לא הוו זביניה זביני ואין הבכור של מלוה נוטל פי שני' בין גבו קרקע בין גבו מעות וכן כתב רבינו הרב ר' שמואל ז&quot;ל דשעבוד המלך עדיף משאר שעבודים וכגבוי דמי.

ומיהו האי אתקפתא לא נהיר', דכיון דדינ' דמלכות' דינא ליבטל וליבטל כדברי הרב ר' שמואל ז&quot;ל אלא שאני אומר דהכי קא אקשינן אי הכי בטלת ירושת בנו הבכור ומעשים בבל יום דדיינינן דין ירושת בנו הבכור אלמא אין דין המלך שישתעבד לו שערי דכדא אלא ארעת' בלחוד ומסקאנ' דיהי' טסקא ומית ושמעינן מינה שמי שמת והוא חייב למלך כלום ממיני המסי' והתשחורות המוטלין על הממון שאין בנו הבכור נוטל פי שנים בנכסים.

ור&quot;ח אמר דאי איכ' פירי בארעי' למפרע מינייהו טסקא מוחזקין הוו וטעמ' דמילת' משום דדינ' דמלכות' למשקל טיסקא מינה ובה כלומר מפירי דארע' וכי ליכ' פירא הוא דמשעבד לה ארע' גופה.

ומכל מקום צריך לפנים היאך חכמים חולקין בדבר זה אם מצות המלך היא הא דינא דמלכות' דינא ואם אינה מצות המלך פשיטא שאין המכר מכר ואי לא ידעינן נבעי ממלכ' אי מזהדוריה דיליה ויש מי שאומר דילמ' שלוחי המגן מחמת עצמן הן עושין ולא ממצות המלך, ואין זה נכון.

אלא שנראין הדברים דכי אמרינן דינ' דמלכות' דינ' כגון הדינין הידועין למלך בכל מלכותו שהוא וכל המלכים אשר היו לפניו הנהיגו הדברים והן כתובין בדברי הימים ובחוקי המלכים אבל במאי דעבד בכל ארעיה הורמנות' דמלכ' הוא ודינ' הוא והוראה נכונה אלא שיש להוסיף עליה מה שכתבתי ודייקנ' לה מדאמר דינא דמלכות' דינא ולא אמרינן דינא דמלכא דינ' אלמ' דינ' דידיע לכולהו מלכי ואף במלכי ישראל הקדושים דיני המלך יודעין כמו שכתוב בקבלה על ידי שמואל הנביא ואמרו רבותינו כל האומר בפרשה המלך מלך מותר בו.

ויש כאן שאלה מהא דאמרינן במסכת גיטין (י,ב) גבי כל השטרות העולין בערכאות של נכרים אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמ' הוא אמר שמואל דינ' דמלכות' דינ' ואי בעית אימ' תני חוץ מבגיטי נשים משמע דלא קיימ' לן כשמואל אלא כי ההוא ואי בעית אימ' דמסקנ' הוא, ועוד שכל רבותינו הגאונים ז&quot;ל כתבוהו בפסק הלכה.

ולדידי לא קשי' כלל, דהתם הכי קאמר ואי בעית אימ' אפילו באתר' דליכ' הורמנות' דמלכ' איירי מתני' וחוץ מבגיטי נשים קתני ומכאן תשובה לדבריהאומרים דלא אמרינן דינא דמלכותא אלא במילת' דעבד לה מלכ' לצרכיה כגון דקטיל דקליה למעבר עלייהו וכיוצ' בו בארעת' משום טסקא וגמרי לה משום דסברי דליתה לההיא דאמר שמואל התם דינ' דמלכות' דינ' וכבר כתיב' דהילכת' פסיק' היא וליכ' לדחויה דשמואל הוא מרה דשמעת' דהכ' ודהתם וכיון דאיפסיק' הילכת' בהא כותיה בההי' נמי הילכת' כותיה דחד דינ' הוא ועוד דדינ' דשמואל דינ' כו' דאיהו ושבור מלכ' אתי בנינ' נינהו ולית לן לאיפלוגי בהדי אמוראי בלא ראיה ומכאן נראה לי שכל השטרות העולות בערכאות של כותים בנוטרין של מלכים כשרים בין בשטר מתנות בין בשטר הלואות וכ&quot;ע שטר מקח וממכר ואפילו בשטרי הודאות אי כתיב בהו ואמר לסהדי אתם עדים או דאמר להו לכותים גופייהו כתובו ליה קנה דשטר' מיקרי ואי איכ' הורמנ' דמלכ' דבלאו הכי נמי ליקני בלאו הכי קנה ואי ליכ' הורמנ' דמלכ' איכ' שטרי דכשרין ואיכ' דפסל' ואין זה מקומה ומצאתי לי חבר במה שאמרתי שכתבו מקצת חכמי צרפת ז&quot;ל בחבוריהם שיש מקומות שישראל יוצאין ממלכות למלכות והמלך מחזיק בכל מה שנמצ' להם במלכותו אם בא ישראל אחר וקנה מן המלך זה היה מעשה ופסקו הדין כו'.

&lt;קטע סוף=נה א/&gt;
===[[בבא בתרא נה ב|דף נה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נה ב/&gt;

'''ודרך היחיד ודרך הרבים. '''הוו עלה בני מערבא במסכת פיאה כיון דתנ' דרך היחיד דמפסיק דרך הרבים ל&quot;ל וניח' להו משום דקתני סיפ' הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן תנא בריש' דרך הרבים וקשי' להו מכי תנא ליה שביל הרבים שביל היחיד ל&quot;נ וניח' להו להוציא את הקבוע בימות החמה ואינו קבוע בימות הגשמים ותימה הוא דהא אי לא תנא שביל היחיד מנא ידעינן ונראה בי הגרס' בהפך מכיון דתנ' שביל היחיד שביל הרבים מה צורכ' דאי משום שאינו מפסיק לאילנות לא איצטריך למיתני השמ' דרך לא מפסיק שביל מפסיק וניח' להו לומר דאפילו בשביל הרבים בעינן קבוע בין בימות החמה בין בימות הגשמים.

'''ספק ביאה טהור. '''פרשיה רש&quot;י ז&quot;ל במסכת פסחים (י,א) משום דתרי ספיקי נינהו ספק לא עאל ואם תמצ' לומר עאל אימר לא נגע ולא פירש בדברי חכמים כלום אלא שנראה מיכן דרבנן נמי תרי ספיקי חשבי לה ואף ע&quot;פ כן מטמאין, וכן פירשו אחרים.

ואיכא למידק לה מההיא דגרסינן בפרק בתר' דעבודה זרה (ע,ב) גבי ההוא פולמוס' דפתח חביאתא טוב' ואתא עובד' קמיה דרבי יוחנן ושרנהו כמאן כר' אלעזר דאמר ספק ביאה טהור ואקשינן האי ספק ביאה ספק מגע הוא לא כיון דפתח חביאת' טובא אדעת' דממונ' פתוח כספק ספיק' דמו משמע דה&quot;ק כיון דפתות חביאת' טוב' כספק ספיק' דמי ולא כספק ביאה ואפילו רבנן מודו.

ונראה לומר שבעלי הפי' הזה גורסין כמו שכתוב במקצת הנוסחאות כיון דפתו' חביאת' טוב' כספק ביאה דמי ולר' אלעזר טהור ולא לרבנן ואף על גב דתרי ספיקי נינהו ולא מחוור דבכל איסורין שבתורה תרי ספיקי וי&quot;ל שהחמירו ביין נסך כמו שהחמירו בטהרות לאסור אפילו תרי ספק ספיק' מה שאין כן בשאר איסורין.

ולהאי פירוש' הא דאמרינן בפסחים ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דהוי ספק ספיק' ומשום הכי מטהר ר' אלעזר מר' אלעזר נשמע הכא לרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' אלעזר אלא בטומאה דהילכת' גמירי לה אבל בשאר איסורי לא ותמיהא לי דהא איכא התם כמה ספיקי ספיקות לבדיקה כגון ספק חמץ ספק מצה דאם תמצ' לומר חמץ אימר אכלתיה ואתא עכבר ודאי שיורי משייר בפירורין אם כן לאו היינו בקעה דהתם תרי ספיקי ומשום הכי מטהר ר' אליעזר והכא חדא ספיק'.

והרב ר' שמואל ז&quot;ל פירש דספק ביאה טהור משום דספק ספיק' חשי' ליה ר' אליעזר ורבנן סבר, חד ספיק' הוא ספק נגע ספק לא נגע ואינו נקר' ספק ספיק' אלא בכגון שאתה אומר אם תמצ' לומר נגע ספק שרץ ספק צפרדע ולפי פי' זה לא אמרו חכמיה ספיקו טמא אלא בחדא ספיק' וכן פרש&quot;י ז&quot;ל במסכת ע&quot;ז, אלא שהוא אומר דבשדה המלאה טומאה עסקינן שאם נכנס ודאי נטמ', ור' אלעזר שמטהר גמר מסוטה אבל אי לאו הכי תרי ספיקי נינהו ולדברי הכל לקול' ולפי דברים הללו ההיא שמעת' דבמסכת עבודה זרה הכי גרסינן לה והכי פירוש' לא כיון דפתוח חביאת' טוב' אדעת' דממונ' אתו וכספק ספיק' דמו כלומר ספק ישראל הוא ספק נכרי ואם תמצ' לומר נכרי אימר כי חזא דחמר' הוא פירש ולא נגע, כך כתב שם רש&quot;י ז&quot;ל.

ולפי דעת זו דאמרינן דכל תרי ספיקי דכולי עלמ' טהור איכא לאותובי עלה אלא הא דתנן במסכת טהרות כל מקום שאתה יכול לרבות ספיקות וספק ספיקות ברשות היחיד טמא מני לא רבנן ולא רבי אליעזר ולדברי האומר דהכ' תרי ספיקי נינהו לדברי הכל כמו שכחבנו למעלה דאמר לך מני רבנן הוא אבל לרב רבי שמואל ז&quot;ל דפירקין ולרש&quot;י ז&quot;ל דמסכת ע&quot;ז קשי'.

ויש מי שמתרץ לדבריהם ומפרש התם דבכל מקום שאתה יכול לרבות עניני ספיקות כלומר בין ספק מגע בין ספק ביאה בין טומאה מהלכת בין עומדת וטוב' איכ' וקתני סיפ' דההיא נכנס למבוי וטומאה בחצר ספק נכנס ספק לה נכנם טומאה בבית ספק נכנס ספק לא נכנס אפילו נכנס ספק היה שם ואפילו היה שם ספק יש בה כשיעור וכו' הכי פירוש' טומאה בבית ספק נכנס שם ספק לא נכנס טמואה דחדא ספיק' היא לרבנן נכנס בודאי בבית ויש בה ספק שמא היה שם אפילו הכי טמא. ולא עוד אלא אפילו היה בבית אחד והיה שה בודאי טומאה אבל אינו יודע אם יש בה כשיעור אם לאו דלא איתחזק טומאה אפילו הכי טמא ומילי מילי קתני ולא זו אף זו קתני ולפי דעתי שאין הפירוש הזה כלום דקתני סיפ' ואפילו טמאה ספק נגע ספק לא נגע ואי דהאי פירוש' ודאי אדרבה עיקר ספק טומאה ברשות היחיד היא ובודאי טמאה כסוטה וריש' נמי קתני כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספק ספיקות ברשות היחיד טמא לא משמע הכי דהוי לי' למיתני כל הספיקות ברשות היחיד טמא.

ויש אומרין לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מתני' דספק ביאה בין בספק ספיקא בין בחדא ספיק' איתא והאי דמטהר רבי אליעזר לא משום ספק םפיקא דגבי טומאה כל מקום שאתה יכול לרבות ספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא אלא משום ספק ביאה לא דמי' לסוטה ומתניתין דטהרות דברי הכל. 

ולפי כל הלשונות הללו שסוברין דרבי אלעזר אפי' בחד ספיק' מטהר קשי' הא דאמרי' בפסחים היינו בקעה משום דליכ' לדמויי טומאה לשאר איסורי דודאי בשאר איסורי חדא ספיק' אסור וקל הוא שהקלו בטומאה דהכי גמירי לה ומרבנן לא צריך לאיתויי ראיה דהא פשיט' דחדא ספיק' בשאר איסורי אסור, וכן נמי קשי' בההיא דמסכת עבודה זרה.

אלא יש לומר דטעמיה דרבי אליעזר במטהר בספק ביאה לאו משום דגמר מסוטה ודוק' בטהרות אלא משום הכי מטהר רבי אליעזר הואיל והדבר רחוק כיון שהוא במקום אחד והטומאה במקום אחד הילכך בשאר איסורים כן דכל דכן הוא אבל לענין ספק ספיק' דטומאה לא גמרינן שאר איסורין מינה דגבי טהרות החמיר יותר כדאמרינן גבי נדה במסכת נדה ביין נסך במסכת ע&quot;ז (ע,ב).

ולפיכך נראה שבבל השדות נחלקו בין שהוא מלא טומאה בין שאינו כן ודכולהו מודו דחדא ספיק' הוא כמו שפירשנו למעלה לדברי חכמים וטעמו של ר' אליעזר מפני רחוק הדבר והא דאמרינן היינו בקעה לומר דר' אליעזר אפילו בטול לא צריך ומיהו נראה דדוקא לענין בטול איתמר בקעה אבל בדיקה כל היכ' דאיכ' למימר לא עאל לא צריך בדיקה כדמוכח' ההיא שמעת' בשני צבורין ושני בתים ובצבור אחד ושני בתים דוק ותשכח ואף על גב דתרי ספיקי נינה' גבי חמץ דאיכ' למימר אכלתיה סוגי' דשמעת' התם דאפילו בתרי ספיקי צריך בטול ואף על גב דאמרי' בעלמ' תרי ספיקי לקול' כיון דאפשר ליה לאפוקי נפשיה מספיקי בלא טרחא אצרכוה לבטוליה.

ולי נראה לענין הסוגי' ששם דהיינובקעה לגבי חמץ לקול' הביאוה, לומר דתלינן למימר לא עאל כספק טומאה ברשות הרבים דמודו בה רבנן לר' אליעזר דחזינ' התם בספק עיולי ואמרי' שאני אומר בספק דרבנן ומדמו חמץ התם לשני שבילין דהוא ספק טומאה ברשות הרבים אלא דכל היכ' דודאי עייל התם חמץ לא תלינן אכלתם ואפילו הוי ספק ספיק' דכיון שהוחזק כאן נעשה הבית שאינו בדוק דבדיקת חמץ מתחלתה על ספק תקנו אותה וזה כלל שצריך לפרט באותה שמועה אבל נכון וברור הוא. 

ולפי פירוש זה אפשר לפרש בההיא שמעת' דפלמוס' שכולן היו נכרים ואף על פי כן לר' אליעזר מותר שהדבר רחוק הואיל ואדעת' דממונ' אתו וזהו פשוטה והצעה של אותה שמועה.

&lt;קטע סוף=נה ב/&gt;
===[[בבא בתרא נו א|דף נו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נו א/&gt;

הא דאמרינן לענין שבת '''אבל פיסל' לא ורבא אמר אפי' פיסל'. '''נראה דדוקא לענין שבת כדאמרינן רשות שבת כרשות גיטין דמי אבל לנכסי הגר אין לך דבר שאינו קבוע ומפסיק ואע&quot;ג דקילא הפסקה דגר מהפסקה דשבת בדאמרינן מפסיקין בנכסי הגר אבל שבת לא הני מילי לענין חצר וחצר דקביעי אבל פיסל' לא וכן כתב ר' אברהם בר' דוד ז&quot;ל ומצינו הפסקות לפיאה כגון ניר וזרע אחרון אי הדעת נותנה שיפסקו לנכסי הגר אלא בדברים הקבועים ומחוברים וכן פיסל' ודאי אינה מפסקה לפיאה מדקתני ואנו מפסיקין, אבל הרב ר' משה סובר כל שמפסיק לפאה ולגיטין מפסיק בגר.

'''שעיר עמון ומואב. '''איכא לאקשויי הכא דהא אמרינן במסכת יבמות ובמסכת חגיגה עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ואמרינן במסכת חגיגה מה טעם הרבה כרכיםכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית כלומר וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא אלמא עולי מצרים כבשום וכן הוא אומר ודאי שהרי כבשו סיחון ועוג ועמון ומואב טיהרו בסיחון ולאו קושי' היא דהא לאו כולהו טיהרו בסיחון אלא מקצתן כמו שכתוב ביפתח מארנון עד היבוק אבל עיקר ארץ בני עמון סבבו אותה ולא התגרו בה ומפורש בתורה והם שישראל עתידין לכבש לעתיד לבא.

ואיכ' דגרסי לה הכי, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ובעינן מה טעם כלומר מפני מה אתה משנה מסדר השנים אי כבשום עולי מצרים לא ליעשר כלל והועיל ולא כבשום יעשרו כדינן מדבריהם מעשר שני וכי האי גונא אית' במס' ידים אמר לו אני לא שניתי מסדר השנים אתה משנה מסדר השנים עליך להביא ראיה.

והכי גרסינן התם, הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא קדשום כדי שיסמוכו עליהם עניים בשביעית ואף עולי בבל לא כבשום ולא קדשום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית כלומר ואף עמון ומואב שלא נכבשו מעשר עני נגזור עליהן מפני שקרובין לארץ ישראל כמי שעשו עולי מצרים ובבל שחששו שיסמכו עניים על הקרובות לארץ ישראל והיינו דמהדר ר' טרפון לר' אלעזר בן עזריה במסכת ידים אף עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית מפני שהן קרובות לארץ ישראל כלומר וסומכין עניי ישראל עליהן וליכ' בעיקר נוסחי.

והכי גרסינן בהדי' במסכת חגיגה (ג,ב) בעיקר נוסחי עתיקי מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא ומיהו אי הכי קשי' דאם כן סביר' ליה לר' אליעזר קדושה ראשונה קרשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא דר' אליעזר קתני לה במסכת ידים ובמסכת חגיגה במעשה דר' יוסי שמהלך להקביל פני ר' אליעזר בלוד וכו' ובמסכת שבועות עסקי' דר' אלעזר סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה סבר וקדשה לעתיד לבא, וכתיבנ' לה התם בסייעת' דשמיא.

מתני': '''נמצאו שלשתן זוממין משלמין לו את הכל. '''הר&quot;ר יוסף הלוי ז&quot;ל אוקמ' בדרמזי רמוזי וכדאמרינן גבי עדות העד' שור מועד בבבא קמא ויש מי שאומר ואפילו בלא רמזי רמוזי מחייבי לשלומי משום דהני תרי כיתי קמאי ודאי ידעי דאיכ' כת שלישית דאי לא לא הוה האי גבר' מייתי להו לשלומי פירי אפומייהו דמסתברא דלא מייתי לאיניש חובת' לנפשיה כדאמרינן במציעא וכיון דאיהו מייתי להו ובהדיה אתו ודאי ידעי דאית ליה סהדי אחריני ולא גרע מרמיזא לפי' ומשלמין לו את הכל. 

ומה שפירש הרב הלוי ז&quot;ל בו, הן עדות אחת להזמ' אינו, אבל פירוש משנתנו כפירוש אותה שאמרו בבבא קמא גבי העדה שאם העידו שנים בראשונה ושנים בשנייה ושנים בשלישית הרי אלו שלש עדיות והן עדות (אחד) אחת להזמה לפיכך נמצאת כת ראשונה זוממת הרי כאן שתי עדיות והוא פטור והן פטורין אף כאן פי' משנתנו שהן עדות אחת שאין משלמין ממון עד שיזומו כולן.

אבל משיזומו כולן בודאי משלמין, שאם לא תאמר כן אף עדותן מעיקר' בטלה דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ואי קשי' לך הגע עצמך שאם הוזמו מפיהן של אחי' אין מזומי' זו כבר הקשו אותה בגמר' ואמרו הזמה מעלמ' אתי לה כדמפורש בסנהדרין והרי שאמרו שנים מעידין אנו באיש פלוני שלוה מפלוני מנה בקנין או שלא הגיע זמן וחייבוהו ב&quot;ד הלך והביא שנים והן קרובין לראשונים והעידו שפרע לו מנה ביום פלוני ונמצאו זוממין ודאי משלמין הגע עצמך שמפיהם של ראשונים הן משלמין שאלמלא כן לא היה מתחייב כלום בעדות אלו כיון שהן שתי עדיות חייבים וכן בשנים אומ' קדש פלוני ושנים אומרים בעל אחר כך הוא הדין ובתוספת' תני לה נמי הכי ביא אחי החזיק בפני שנים שנה ראשונה וכו' ואין צריך לפנים, ובגמר' הוא מפורש.

&lt;קטע סוף=נו א/&gt;
===[[בבא בתרא נו ב|דף נו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נו ב/&gt;

גמר': '''אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה. '''קשי' ליה לרבינו הגדול ז&quot;ל מאי שנא גבי חזקה דלא ממעטי ליה רבנן משום חצי דבר ומאי שנא גבי שתי שערות דממטטי ליה משום חצי דבר ופרי' גבי חזקה כל כת וכת עדות היא למילתיה כגון לאהדורי פירי אפומיה דתרתי כיתי בדלא אתי' כת שלישית ולפיכך עדותן עדות ומצטרפי אהדדי אבל לגבי שתי שערות כת אחת לאו עדות היא כלל בדלא אתי' כת שניה.

ואי קשי' לך הא דתנן במסכת גיטין האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע היכי מצטרפי אהדדי והא עדות דבפנינו אמרה לו לאו עדות הוא דעבדינן ביה מעשה בדלא אתי' כת שניה דקבל וקרע ואיכ' למימר דעדות דבפנינו אמרה לו עדות בפני עצמו הוא ולא צריכי לאיצטרופי דלא מסהדי כלל בגירושיה ובגיטה אלא דחזו דאיתת' שויתיה להאי גבר' שלוחה ומעתה יכול לקבל גיטה שהרי היא שלוחה ואינן צריכין להצטרף כלל וכי תימ' כת שניה אמאי מצטרפת עם ראשונה כבר אמרו בגמ' בפרק מרובה דאפילו לר' עקיבא לא בעינן בעדות אחרונה דבר בפני עצמו ומודה בעדי גניבה ובעידי טביחה דמצטרפי ואע&quot;ג דעידי טביחה צריכי לעידי גניבה כיון שאין עידי גניבה צריכין לעידי טביחה עדות היא ומיהו בקמיית' בעי דתהוי עדות למידי ואפילו לדברי חכמים.

אבל לרש&quot;י זכרונו לברכה יש בה פי' יותר מחוור, דגבי קטנה היינו טעמ' דלא מצטרפי משום דכל כת וכת אקטנה קא מסהדי ובאומר אני קטנה ראיתיך שאין אחת מהן מעידה לא בגדולתה ולא התחלת גדולתה שאף הקטנה שבקטנות אפשר שיהא לה שערה אחת וכשאתה מעמידה על אותה חזקה אכתי קטנה הי' שאם לא נולד שום דבר אחד אפילו עומדת בשער הזה כל ימיה קטנה היא אבל גבי חזקה כל אחד ואחד מעידה שהוא מוחזק בה כאדם המחזיק בשלו שמאחר שהוא טוען אני לקחתיה ואין אנו צריכין אלא שיהא אוכלה כאדם האוכל את שלו ואלו מעידין כן אף על פי שאנו צריכין עדות אחרים מפני שאנו חוששין שמא יצאת מרשותו ולא עמדה בחזקתו אלא אותה שנה מכל מקום אם תעמידנה בחזקתה בעדות זו שלו היא נמצאת עדות זו התחלת עדות שניה שהרי העידו שראו אותה ברשותו של זה ולא יצאה מרשותו בפניהם ושלו היא אם לא נולד שם דבר אחר שתצ' מרשותו הילכך עדות שתיהן בדבר אחד הוא וזהו שכתב במקצת הנוסחאות הני אמרי אכתי קטנה היא והני אמרי אכתי קטנה היא.

&lt;קטע סוף=נו ב/&gt;
===[[בבא בתרא נז א|דף נז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נז א/&gt;

הא דתנן '''אלו דברים שאין להם חזקה ואלו דברים שיש להם חזקה. '''בחזקת שלש שנים היא ובבא בטענה שזו גוף קרקע הוא ואין לשתיקה חזקה אלא בנזקין כגון שעושה בתוך שלו אבל משתמש בשל חברו טענה בעי והרב ר' יוסף הלוי ז&quot;ל פירשה בחזקה שאין עמה טענה ואינה צריכה שלש שנים וכן דרך המשנה דומי' דמרזב וזיז וחלון והטעם דהכ' בחצר השותפין עסקינן שהם יכולין למחות זה על זה שלא להשתמש בחצר בתשמישין קבועין הללו וכששתק מחל לא שיקנה זה בחצר כלום אלא אם באין לחלוק שניהם שוין כבתחלה אלא שכל זמן שחצר בשותף הוא עושה בהם תשמישין הללו שהחזי' בהם ומעכב על חברו מלעשותם, וכן נראה דעת הגאונים ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=נז א/&gt;
===[[בבא בתרא נז ב|דף נז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;

'''הא מני ר' אלעזר היא. '''פי' הא דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר וכו' ואוקימנ' לפלוגתייהו בבבא קמא ביש ברירה ובאין ברירה דרבנן סברי אין ברירה ולפיכך אסור דוית' אסור במודר הנאה ור' אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו.

ואיכ' דקשי' ליה דהכ' משמע דלכולי עלמ' דבאחריני דלאו שותפי קפדי אינשי והתם במסכת נדרים תנן אין בין מודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ואקשי' עלה בגמ' דריסת הרגל והא לא קפדי אינשי ואמרינן הא מני רבי אלעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה ואית נמי במסכת מגילה אלמא אפילו באחרי' דלאו שותפי לא קפדי אינשי אדריסת הרגל.

אומר רבינו תם ז&quot;ל דהתם בבקעה עסקי' ולא קפדי אדריסת הרגל דבקעה אבל דחצר קפדי ואי אמרת התם מנא ליה דבבקעה עסקינן אמר הרב ז&quot;ל משום דאי בחצר דהוה ליה דבר שכיוצ' משכירין ואסור אפילו במודר מאכל כדאית' התם בנדרים והך דיוק' ליתה דהא סוס לרכוב עליו ונזמים וטבעת דבר שאין כיוצ' בהן משכירין קרי ליה התם ומותר דתנן אין בין המודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש וכו' עד ומשאילו חלוק נוחים וטבעות ובגמ' נמי סוס לרכוב עליו שרו ליה וכל שכן דריסת הרגל אפילו דחצר דהוה ליה דבר שאין כיוצ' בו משכירין הואיל דאין משכירין לכך.

ואיכ' מ&quot;ד דשאני התם בנזמים וטבעות דאיהו משאילן ואינו מקפיד עליהן הואיל ואין כיוצ' בהן משכירין ומותר אבל חצר כיון דלאו איהו קא משאיל ליה אלא הוא מאיליו נכנס שם קפדי אינשי בהא אף ע&quot;פ שאין כיוצ' בו משכירין הילכך הא דאמרינן והא לא קפיד אינשי בבקעה הוא אי נמי לשון דריסת הרגל משמע בכל מקום ואפילו בבקעה כדברי רבינו תם ז&quot;ל ונראה לפרש דמעיקר' דקס&quot;ד דקפדי לאו ליכנס בלבד דהיינו דריסת הרגל אלא ליכנוס ולעמוד שזו דומי' דהעמד' בהמה דמתניתין אבל דריסת הרגל בלבד לא קפדי אינשי ומיהו השת' דאוקימנא למתני' כר' אליעזר דאמר ויתור אסור אפילו ויתור דלאו שותפין אלא ויתור דכולי עלמ' מותרי ליה אהדדי אפילו ליכנס נמי אסור למאן דלית ליה ברירה תו איכא למידק הא דתנן במתני' דמעמיד תנור וכירים וריחים וגדול תרנגולין אין להם חזקה דאלמא שותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי והא תנן בהדיא בנדרים ושניהם אסורין להעמיד שם ריחים ותנור ולגדל תרנגולין וכי תימ' משום דויתור אסור במודר הנאה לרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש ברירה אמאי אסור ואיכא למימר כיון שמגדל בכל החצר אין אומרים ברירה בכאן וכן בתנור ורחים שתשמישם כל החצר הוא ואין (לה) [לומר] בה ברירה.

ואחרים הקשו בה מההוא דאמרי' במס' ביצה גבי בור של שני שותפין דאמרינן כרגלי מי שנתמלאו לו ובעינן בגמ' והתנן השותפיו שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ופריק שאני הכא דמר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא אלמא אפילו במשתמש בכולו אמר רבי אליעזר בן יעקב דיש ברירה ולאו מילתא היא שהשותפין יכולין למחות זה על זה על תנור וריחים וגדול תרנגולים וכיון שיכולין למחות זה על זה אם העמידו שם הרי נהנה משל חברו ואפילו ויתור אסור ואין לומר בזה יש ברירה מאחר שהוא משתמש בכל החצר ויכולין למחות זה בזה אבל גבי בור אין יכולין למחות זה בזה מלדלות ממנו מים וכיון שזהו דרך תשמישן יש בו ברירה ומתניתין נמי דייקא דקתני אין לו חזקה אלמא יכולין למחות זה בזה דאי לא פשיט' דאין להם חזקה.

ויש מפרשים דהעמדת תנור וריחים ויתור הוא בשותפין מן הסתם אלא שאם הקפידו מעכבין זה על זה כדאמרינן בסמוך וכיון דמן הדין מעכבין אסור ואפילו למ&quot;ד דאית ליה ברירה דלאו כל כמיניה דפליג לנפשיה ומיחד ליה מקום לתשמיש וממעט לחבריה מילוס' של חצר אבל בבור כך היא חלוקתן מן הדין וזה הלשון מחוור מן הראשון שאין העמדת תנור תשמיש כל החצר אלא שהוא קבוע.

'''בכל שותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכבישה. '''פירשו בה בירושלמי בפרק קמא דמכלתין אמר רבי מתניה הדה אמרה במקום שהנשים מכבסות אבל במקום שהאנשים מכבסין לא והדה דתימר בארבע אמות דנפשיה אבל בד' אמות דחברי' מצי מימתי בידים והדה דתימר שלא במקום מדרון אבל במקום מדרון אפילו בתוך ד' אמות דנפשיה מצי מימחי בידים דאמר אשתפיך גו דידך והוא אתי גו דידי.

&lt;קטע סוף=נז ב/&gt;
===[[בבא בתרא נח א|דף נח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נח א/&gt;

הא דציין '''רבי בנאה '''מערתיה דאדם הראשון ודאברהם אבינו. איכא מאן דקשיא ליה דהא אין קברי עו&quot;ג מטמאין באהל ואמאי מסיים מערת' דבני נח, ויש מתרצית דכי אמרינן אין קברי עו&quot;ג מטמאין באהל הני מילי אחר הדבר אבל קודם הדבר כלומר לאותן נכרים שכבר מתו קודם מתן תורה מטמאין הן באהל שאף הן היו קרוין אדם, דתניא בספרי או בקבר וזה קבר שלפני הדבר.

ואינו מכוון אצלי, דלגבי נגיעה תניא ומאהל אימעיט, וכן פרש&quot;י ז&quot;ל במסכת נזיר ובגמרא נמי מוכח ולא ידעתי למה ציין אלא מפני כבודם שהרי קיימו וקבלו עליהם תורה או שמא לר היה סובר כרבי שמעון בן יוחאי אע&quot;פ שהלכה כמותו ורבינו תם ז&quot;ל היה אומר דהלכתא כרבנן דאמרינן קברי עו&quot;ג מטמאין באהל, וכתבתי' במסכת יבמות בסייעתא דשמיא.

&lt;קטע סוף=נח א/&gt;
===[[בבא בתרא נט א|דף נט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נט א/&gt;

'''אמר רבי זירא למטה מד' אמות יש לו חזקה ויכול למחות. '''פירש ר&quot;ת ז&quot;ל דאחלון המצרי קאי אבל הצורי בין כך ובין כך יש לו חזקה וכן כחב רב יוסף הלוי זכרונו לברכה וגמר' ודאי אפיסק' דחלון המצרי קא מייתי לה ולא מהדרי פיסק' דסיפא ולצורי יש לו חזקה.

והרב רבי אברהם בר' דוד זכרונו לברכה השיב שתי תשובות בדבר דאי אחלון המצרי קאי כיון דבמתניתין קתני אין לו חזקה ה&quot;ל למימר למעלה מד' אמות א&quot;נ לא שנו אלא למעלה מד' אמות ועוד תנא דמתניתין גופיה כיון דבתר היזק ראיה קא אזיל ודינא דהיזק ראיה קתני ה&quot;ל לאשמועינן בלמטה מד' אמות דאית ביה היזק ראיה.

ולי אין תשובות הללו (כלומר) [כלום], דהאי דלא קאמר לא שנו אלא למעלה וכו' משום דעיקר מימריה דרבי זירא לאשמועינן למעלה אין יכול למחות דפליג רבי עליה דאלעא ותנא דהאי מתני' לאו בתר היזק ראיה אהדר אלא דברים שיש להם חזקה ושאין להם קתני ודומיא דזיז ומזחילה וסולם מצרי וצורי קתני נמי לחלון ואי למטה כולן יש להם חזקה אבל הרב הנזכר ז&quot;ל פירשה דאחלון צורי קאי,אבל מצרי בין כך ובין כך אין לו חזקה.

וכן פי' ה&quot;ר אברהם אב ב&quot;ד ז&quot;ל, והוסיף בתשובה ואמר שזו שאמרו ולאורה אפילו כל שהוא הוי חזקה דוקא למטה דומיא דמתניתין דעלה קאי שמואל אבל למעלה אין לו חזקה מדלא קאמר אפילו כל שהוא ואפילו למעלה ואף חלון חסורי העשוי לאורה נמי אין לו חזקה למעלה מד' שלא הוסיף שמואל אלא שאפילו כל שהוא למטה יש לה חזקה ולומר שאין לחלק לאורה בין קטנה לגדולה אבל למעלה אפילו הצורי אין לו חזקה לעולם שאין לחלק בהן בין צורי למצרי בלאורה והיינונמי דלא אשמעינן שמואל רבותא דחלון העשוי לאורה בלמעלה ורבינו חננאל ז&quot;ל נמי פירשה להא דר' זירא בחלון צורית וכתב בהא דשמואל הכי ולאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה פירוש תלון העשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל לא בעינן חלון צורית אלא אפילו כל שהוא יש לו חזקה נראה שהוא מסכים לדברי הרב אב בית דין ז&quot;ל ואע&quot;פ שאין לו חזקה הני מילי שאינו נמנע מלבנות כנגדה אבל אם אמר לו סתם אותה מפני היזק ראיה אין שומעין לו שכבר החזיק וכן כתב הרב אב בית דין זכרונו לברכה בתשובתם וזו כדברי האומר היזק ראיה יש לו חזקה. 

ונמצא בירושלמי במסכת יבמות פרק מצות חליצה רב אבא בעא קמי רבי אמי מהו לפתוח חלון המצרית לחצר השותפין למעלה מד' אמות א&quot;ל כי כן אמרין יסתתם אויר' דעלמא באנפוי א&quot;ר נסה כינן אמרינן מן תבעי מעבר ביתיה כמין שובך לאשמעינן ליה ונראה שזהו אותו מעשה שהזכירו כאן דבע' מיניה רב אסי מר' אבא בר ממל ודייני בר' אלעאי אלא שהחליפוהו שם קצת ולמדנו שבחלון המצרי נאמרו דברים ולגמרא דידן נמי ר' אסי לא סבר לה כר' אלעאי ולא בעי נמי לאיפלוגי עליה ושדריה לקמיה דר' אבא ולירושל' רבי אסי הכי סבר דלא כר' אלעאי ולהכי תמה עליה בר' אבא וכי יסתתם האויר בפניו שלא יראה כלל וי&quot;א בניחות' ובכל מקום שנא' כינן אמרין בירושל' בלשון אתמהא נאמר. 

ויש לבעל הדין לחלוק ולומר דשמעתין בחלון הצורי וקיימא לן למעלה מד' אמות יכול למחות משום דילמא מייתי שרשיפ' וקא דוי ביה לפיכך שאל רבי בא בירושל' אם יכול לומר כן בחלון המצרי וא&quot;ל כינן אמרינן יסתתם אוירא דעלמא באנפוי כלומר וכי יסתתם אויר העולם בפניו שאפילו חלון המצרית לא יכול לפתוח למעלה מד' אמות וה&quot;נ סבר ר' נסה שאין זה אלא כעושה ביתו כמין שובך שאין אדם עשוי שיעלה לחור שבבית בשרשיפ' ודוקא חלון המצרית למעלה אבל חלון המצרית למטה ודאי מעכב אפילו לוה הפי' אלא שהרב ר' שמואל זכרונו לברכה אמר חלון המצרית בין למעלה בין למטה אין לו חזקה וגם אין יכול שכן למחות, ואינו נכון. 

נקטינן השתא להאי פירושא דחלון המצרי בין למעלה בין למטה אין לו חזקה ולמעלה אין יכול למחות אבל למטה יכול למחות חלון הצורי למטה יש לו חזקה למעלה אין לו חזקה וזה וזה יכול למחות ואם עשוי לאורה למטה אפילו כל שהוא יש לו חזקה למעלה אפילו הצורי אין לו חזקה.

וכתיבנא להא אליבא דרבוותא זכרונם נברכה, אבל תמיהי אית ביה, דהיכא אפשר דחלון הצורי אין לו חזקה משום שהוא למעלה מד' והא מלתא קבועה היא טובא וכל לאורה נמי מלתא דקביעת' היא בכל ענין ועוד דפסק' דגמרא אמצרי קאי הירוש' נמי בודאי כן הוא מוכיח.

ולכולהו פירושי לעולם אין אומרין לו לבעל החלון לסתום מכיון שהחזיק בין למעלה בין למטה בין צורית בין מצרית וכן דעת הרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל והוא מפרש השמועה בחלון המצרית כדברי רבו הרב רבי יוסף ז&quot;ל. 

והחלון זה ששנינו הוא כעין ששנינו באהלות לזון את עיניו לדבר עם חברו ולתשמיש וחלון העשוי לאורה הוא שאינו עשוי לכך כגון שהוא צר מבחוץ ורחב מבפנים או שהבית צריך לאורה ואפילו כל שהוא יש להן חזקה. 

ומצאתי בירו' (ג,י) היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כלם מלא מקדח ודאי מסייע למאן דאמרינן בנאי חלון שהוא פתוח לאסטו לא נעשית אלא להכנס את האורה מכיון שאין לו חזקה אין מביא את הטומאה וזה פירושו ברור אבל למדנו מכאן ששיעור חלון העשוי לאורה לענין חזקה כשיעורו לטומאה ואע&quot;פ שאמרו כל שהוא פחות מכאן אין זה חלון.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירש דחלון העשוי לאורה היינו שאין לו אורה ממקום אחר אלא מכאן ועליו סמכו חכמי נרבונ' והרב אב בית דין ז&quot;ל אבל הירוש' אינו נראה כן וכן לענין הטומאה כתב הרב רבי משה ז&quot;ל חלון העשוי לאורה הוא שאין עליו תקרה אלא גלוי הוא לשמש וכך שנויה שם חלון שהי' לאויר שיעורו מלא מקדח בנה בית חוצה לה שיעורה בפותח טפח וכו'.

'''זימנין דמותבת שרשיפ' וקיימ' וקא חזית בי. '''ואיכ' דמקשי מאי שנא הכ' דחיישינן ומאי שנא גבי חצר דתנן למעלה מארבע אין מחייבין אותו לבנותו טעמ' דמלת' דלא עביד איניש לאותובי שרשיפ' בחצר ועוד דבחצר חברו רואהו ומתירא ממנו אבל בביתו אין חברו רואהו ואינו מתירא ממנו הרב אב ב&quot;ד ז&quot;ל. וכן מה שאמרו מהדרנא אפאי ותלינא ואידך זמנין דבעיתת לכך הוצרך לזה הטעם מפני שהיא רואה אותו ומתירא שלא להביט בו והואיל ואינו עשוי להשתמש אלא שעה אחת יכול זה להסתכל בו שיחזיר פניו וכן פירש הרב רבי שמואל זכרונו לברכה שהוא נתפש עליו כגנב אם יסתכל בחצרו ולפיכך הוצרכו לומר זמנין דבעיתת ועל כרחך תביט בי אבל במקום המוצנע או שתשמישו תדיר בכל ענין מעכב שמא יסתכל בו לדעת.

הא דתנן במתני' '''חלון הצורי יש לו חוקה. '''לאו בשיש בהן היזק ראיה ולומר שאינו יכול למחות בידו לסלק הזיקו מאחר שהחזיק אלא חזקה שאינו יכול לבנות כננדן ולהאפיל עליו קאמרינן שאע&quot;פ שאינו עשוי לאורה כיון שיש לו ממנו אורה לא כל הימנו להאפיל עליו ובשאין בהם היזק ראיה עסקינן.

והרב רבי אפרים ז&quot;ל פירש כיון שאינו עשוי לאורה אינו מרחיק כדי שלא יאפיל אלא שביק ליה רווח' כי היכי דעייל ביה אוירא ואין דבריו נכוחים שאע&quot;פ שאינו עשוי לכך כיון שהוא נהנה לאורו אינו בדין להאפיל ועוד שהוא דן אותם בדין חדש שלא הוזכר בגמרא הרחק חלון משום אויר.

וכן הא דאמרינן למטה מד' אמות יש לו חזקה לומר שאם החזיק בה אין חברו יכול לבנות כנגדו עד שירחיק כדין ויכול למחות כשבא זה לפתוח שם חלון יכול למחות אע&quot;פ שאין בו היזק ראיה משום דא&quot;ל מחזקת עלי ואתה מצריכני להרחיק שלא לבנות כנגדך ונמצ' מזיקומעכשיו בפתיחת חלונות וממעט רשותו וכל שכן אם יש בו היזק ראיה שהוא יכול למחות בו.

למעלה מד' אמות אין לו חזקה, שאין בו היזק ראיה כשיבא חברו למחר יכול לבנות כנגדו בסמוך לפי' אינו יכול למחות כלום לעולם אינו יכול למחות ואפילו היה בו היזק ראיה אבל אם אין בו היזק ראיה כגון שהוא פתוח לבקעה או בענין אחר פשיט' שאינו יכול למחות צריכ' למימר ור' אילעאי אמר יכול למתות משום היזק ראיה. וכן הא דתנן הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות בבעל חצר בשאין בו היזק ראיה עסקינן שאין בעל החצר יכול לבנות תחתיו אבל בעל הגג על בעל החצר כלומר אם יש בו היזק ראיה לעולם אין לו חזקה שכל דבר שיש בו היזק ראיה כגון חלונות וכל שכיוצא בהן אין לו חזקה כקוטרא ובית הכסא דמו. כך השיב רבינו הגדול בתשובותיו ולפי דעתו ההו' דאת' לקמיה דר' ישמעאל וא&quot;ל רבי חייא דלא הוו חזקה לעולם קאמר ליה.

וא&quot;ת הכי מנא ליה לרב נחמן דר' ישמעאל סבר לאלתר לא הוי חזקה דלמא לעולם אימ' לך לאלתר לא הוי חזקה וכי הוה מעשה לאחר זמן מרובה היה ואפילו הכי ר' חייא לית ליה חזקה איכ' למימר כיון דר' ישמעאל לא בעא מניה סהדי כמה ימים יש שפתח ואמר סתם החזקת משמע לאלתר ור' חייא נמי דא&quot;ל יגעת ופתחת יגע וסתם משמע דלעולם אין לו חזקה.

ומפורש בירוש' (ג,י) הפותח חלון בחצר חברו במעמד חברו יכול לומר לו יגעת ופתחת בשמאל יגע וסתום בימי' הגע עצמך שהיה שם יכול למימר בעינ' הוינ' תלעי הגע עצמך שהיה מושיט לי צרורות יכול למימר מגתך הוינ' באהין גברא ושמעת מינה שאין להם חזקה שאלו היה חזקה להיזק ראיה לעולם כיון שהו' פתוח במעמד חברו והו' מושיט לו צרורות מיד נתקיימ' חזקתי כדאמרינן אי דלי צנא דפירי לאלתר הוי חזקה וכו' ואמרינן נמי והא אית לי סהדי דאת' וסייע בגוד' בהדאי וכיון שלא נתקיימה חזקה בכך לא מקיימא ליה חזק' לעולם היכ' שיש שם היזק ראיה כדעת רבינו הגדול ז&quot;ל ומסתב' כותיה שאני או' קטורת ובית הכסא לפי שהן נזקין בגוף אין להם חזקה לא אמרו חזקה בנזקין אלא בנכסי ממון דאמת המים וסיד וסלעים והשרוין עמהם שאין נזקן אלא בכותלו של חברו אדם מוחל על כותלו אפילו יפיל אותו ממש אבל קוטרא ובית הכסא שהוא עצמו ניזוק ומצטער בהם אין להם חזקה.

וזה טעמו של רב יוסף בקורקור שהאסטניסין ואניני הדעת מצטערין ונזוקין הן בכך והוא הדין וכל שכן בהיזק ראיה דנזקי אדם באדם הוא אי משום עין רעה אי משום לישנ' ביש' אי משום צניעות' ועוד מי ידע במה מטי ליה דלמחול ועוד דאפילו מחל הניזק כיון דודאי אסור הוא למזיק היזיקו בראיה ולהסתכל בו לדעת ואין אדם יכול ליזהר בכך לעמוד כל היום בעצימת עינים על כרחנו נאמר לזה סתום חלונך ואל תחט' תדיר וזה טעמם של נאונים שדנו ברבוי הדרך אין לו חזקה מפני שהוא צער בגוף כענין ששנינו איני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאין דאמר סבור הייתי לחובל ועכשיו איני יכול כמו שאמרנו בירוש' וכתיבנ' לה בדוכת' לעיל ומסתברא בחלון שאין לו חזקה כגון מצרי או למטלה מכיון שאינו צריך הוא לסתמה אע&quot;פ שאין לו מכנגדו כדי שלא יאפיל אבל מלמעלן שלא יציץ ויראה ומלמטה שלא יעמוד ויראה אם יש לו שאם אתה מתיר לו היזק ראיה אתה מצריכו לסתמו ולא יהא אלא בבאים שניהן לבנות בבת אחת אינו בדין שנתי' לזה היזק ראיה שגירי הוא וכיון שאינו מצרי להרחיק אין לו למחות בידו לומר סתום או אזיק אותו בגיראי, וראיתי למקצת המחברים האחרונים שטעו בזה. 

והוי יודע שחזקת החלונות והזיזין וכל שכיוצא בהן מדבר שאינו לזלא נזק ואינו גזל גוף קרקע כגון סמיכת הקירות ורפת וזבל וסיד וכל נזקיפרקי' דלא יחפור ומרזב ומזחילה ודכולהו נטפ' ושופכי אינה חזקת שלש שנים אלא מכי מבריר הזיקה ושתק מחל שלא אמרו שלש שנים אלא משום דתלת שנין מזדהר איניש בשטר הלכך כל החזקות המתקיימות בלא טענה כגון אלו אין צריך שלש שנים אע&quot;פ שאמרו דלאלתר לא הוי חזקה וכן קבלנו מן הגאונים ומרבני ספרד האחרונים ז&quot;ל וזהו שאמרו בהאי כשורא דמטללת' דעד תלתין יומין הויא חזקה כלומר שלא יסלקנה משם כל זמן שכותל זה קיים אבל נפל אין לו במקום כלום ואין לו לחזור ולסמוך עליה ואין חזקה זו צריכה טענה וכבר כתבתי זה למעלה בתחלת המשנה ושלא כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל שכתב כל הני יש להן חזקה דמתניתין בחזקה שלש שנים. 

והא דתנן (ס,א) לא יפחת אדם לחצר השותפים פתח כנגד פתח ופירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל אלא משהו ירחיק זה שלא כנגד זה וטעמו של הרב ז&quot;ל משום דאע&quot;ג דכי מרחיק משהו חזו ליה כיון שאינו רואהו כדרך תשמישו תדיר אינו יכול לעכב עליו לפי שאינו יכול לומר לו שלא תסתכל בי לדעת משום דא&quot;ל אי בעינ' לאיסתכולי בך יכול אני לעמוד בחצר ולהסתכל בך ולפיכך אינו יכול למחות בו שהרי אין כאן רבוי היזק אבל לחצר חברו לעולם ירחיק עד שלא יהא יכול לראות בו כלל ומה שאמרו זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו ומעדיף ופרש&quot;י ז&quot;ל ושוב לא יראנו להדיא גגין שאינן עשוין כ&quot;כ לתשמיש כיון שהרחיק ברוב הגג אינו יכול לכופו ביותר דא&quot;ל לתשמישת' לא עבידי כולי האי כי משתמשת אשתמש מהאי גיס' ואנא נמי משתמשנ' מאידך גיס'. והוצרכתי לכתוב זה מפני שהטעה מקצת התלמידים, והרב אב בית דין ז&quot;ל פירש מעדיף עד שלא יראו זה את זה כלל כפי רחוק הגגין ואורכן, ועיקר. 

ושנו בתוספתא (ב,ה) איזהו חלון הצורית כל שראשו של איש יכול ליכנס בתוכה דברי ר&quot;מ ובלבד שתהא לה מלבן או צורת פתח וכן היה ר' מאיר אומ' לא יפתח אדם פתח על גבי פתחו של חברו חלון על גבי חלונו של חברו פתח על גבי חלונו של חברו וחלון על גבי פחתו של חברו וחכמים מתירים ובלבד שירחיק ד' אמות ולא נתברר אם הרחקה זו מזה כנגד זה או היא מלמעלן כדקתני על גבי וכענין ששנינו החלונות מלמעלן ד' אמות.

&lt;קטע סוף=נט א/&gt;
===[[בבא בתרא נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;

מתניתין: '''לקח בית בחצר אחר לא יפתחנו לחצר השותפין. '''ראיתי לפרשה בפירוש מבואר על דעת רבינו הגדול ז&quot;ל כפי שפירשה בתשובותיו ומקצתה בהלכות ועדיין מערערין על דבריו הוי יודע דמעיקרא קס&quot;ד בגמרא לפרוכי מתני' הכי לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר אחרת אע&quot;פ שיש לו בה שתוף מתמת בית אחר שנמצאו לו עכשיו שני בתים פתוחים ויש לו בה שני בתים ותחלה בית אחת ופתח אחד בלבד היה לו בה ויכולין השותפין לומר לו עכשיו אתה נוטל שמנה בחצר ומתחלה לא היה דינך ליטול אלא ארבע וכן אם רוצה לבנות עלייה על גבי ביתו ולעשות לו סולם ופתח בחצר השותפין ולא יפתחנה כלל לתוך ביתו יכולות לעכב עליו מפני שדינ' של עלייהו כגון זו ליטול ד' אמות.

אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו, פירוש למאי דקס&quot;ד השת' היה צריך לומר שחדר זה הוא כעין אותו חדר ששנינו בהמוכר את הבית שהוא דומה ליציע ואע&quot;פ שיהא לו פתת בחצר אינן יכולין לעכב עליו מפני שאין דינו אלא כיציע שאינו נוטל ד' אמות בחצר כמו ששנו בתוספת' היציע והדות והעלי' אין להם ד' אמות ובונה עליה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו וכיון שהיא פתוחה לתוך ביתו אין לה ד' אמות בחצר שיכול הוא לפרק נשאו ולהכניסו בפחתו של בית וכן הדרך ואע&quot;פ שיש לה פתח לעלייה בחצר שכך הוא. דרך כל העליות אין השותפין מעכבין אותו מפני שאין לה ד' אמות בחצר מפני הטעם שאמרנו ועליה שנינו בתוספת' שאין לה ד' אמות כך יש לפרש משנתנו גם יש לה פנים אחרות לפיכך שאלו בגמרא מאי טעמ' והשיבו לא משום חלוקה דחצר דאי הכי מאי איריא לקח בית אפילו בביתו נמי אלא מפני שמרבע עליהן את הדרך כלו' שהיום או מחר ישכירנו לאחרים או מעכשיו יושב אכסניי' הרבה בביתו כיון שיש לו פתח אחר בחצר ולא יכנסו דרך ביתו מה שלא היה יכול לעשות מקודם לכן והדרך מתרבה עליהן ואפילו היכא דליכא משום הלוקה דחצר כגון דהוו ליה בביתו שני פתחים ורוצה לסתום אחד מהם א&quot;נ דהוה ליה לדידיה בר תמני ומשוי להו השת' תרי בר ארבעי חד לביתו וחד לבית שלקח א&quot;ה מעכבין עליו משום רבוי הדרך והקשו אי הכי סיפא דקתני ואם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עליה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו זה לא מדבה עליהן את הדרך שכיון שיש לעליה פתח וחצר יכולין השוכרין ליכנס דרך אותו פתח ועשוי הוא להשכיר כיון שאין צריכין להכנס דרך ביתו של זה וכן חדר נמי קשי' ליה דאי כעין יציע פשיטא ועוד דכיון דקשיא ליה מתניתין לא מרחיק בחדר לחפוקי מסתמיה ודעת המקשה היה שטעם משנתנו מפני ד' אמות של חצר כפי מה שפירשנו. 

ומפרקינן מאי חדר, שחלק חדרו לשנים כלומר חדר זו אין לו פתח בחצר השותפין ולא לחצר שלו שפתוח לזה החצר של שותפין אלא פתחו בתוך הבית הוא ואין לו פתח במקום אחר והיינו שחלק ביתו לשנים ועשה מאחד מהן חדר.

וה&quot;ה ללוקח מאחר בית לפנים מביתו ופתחו לתוך ביתו ולא עשה לו פתת בחצר השותפין וסתם הפתח שהיה לו באותה חצר אחרת שהכל בכלל חלק חדרו לשנים ומאי עליה אפתח בלומד שאין פתח בחצר כלל אלא דרך ארובה עולין לה וכיון שאין נכנסין בה אלא דרך הבית אינו עשוי להשביר לאחרים שיעברו דרך עליו ואין השותפין יכולין למחות בידו, זהו פירוש השמועה שפירש רבינו הגדול ז&quot;ל.

וכך מצאתיה בתוספתא. יש לו גג ברשות הרבים ומבקש לבנות על גביו עליה לפותחה לחצר השותפין יכולין לעכב על ידיו מפני שמרבה עליהן את הדרך כיצד הוא עושה עושה לו לול ופותחה לתוך ביתו ע&quot;כ וזה מפורש כמו שפירשנו שאם רצה לפותחה בתוך ביתו ויעשה לו לול שיעלה לה דרך ביתו בלא שיפתח לה פתח לחצר השותפין עושה. 

ועוד תניא בתוספתא (ב&quot;מ יא,ח) בנה בית לפנים מביתו וקנה גינה לפנים מגינתו (או) [אין] לו בחצר אלא ד' אמות בלבד חלק בית לפנים מביתו וגנה לפנים מגנתו אין לו בחצר אלא ד' אמות ולא יפתחם לחצר השותפין אבל פותחם לתוך שלו פירוש קנה בית בחצר אחרת או גנה אחרת לפנים משלו אין לו בחצר אלא ד' אמות כיון שהן פתוחות לתוך שלו לפיכך לא יפתח להן פתח בחצר השותפין אבל פותחין לתוך שלו כלומר לביתו הפתוח לחצר השותפין שאין בזה דין רבוי הדרך, ותו לא מידי.

&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;
===[[בבא בתרא ס א|דף ס עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ס א/&gt;

הא דאמרינן '''אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, '''משום דא&quot;ל סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים בשהן נמוכין וסמוכין לקרקע קאמר ולא כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאמר רוכבי סוסים וגמלים רואין בתוך חלונותיך שהרי אמרו בהדיא בפרק קמא בשני בתים בשני צידי רשות הרבים דלא מצי למימר ליה סוף סוף הוא בעינן לאצטנועי מבני רשות הרבים משום דא&quot;ל בני רשות הרבים ביממא חזו ליה בליליא לא חזו לי וכולה מילתא בדאיתא התם כ&quot;ש דיכול למימר ליה בני ר&quot;ה כי לא רכבי גמלי לא חזו לי.

אלא הכא בדחזו ליה בין רוכבין בין מהלכין כי מעייני וכי לא מעייני ביממא ובליליא כגון שהיה פתחו נמוך וחלונו נמוכה וכל שהוא קטן ואין אדם נכנס ויוצ' בו נקרא חלון בכל מקום ומשכחת לה כגון שהיה רשות הרבים גבוה ואין זה צריך לפנים.
&lt;קטע סוף=ס א/&gt;</text>
      <sha1>87l9gulrcm2hiziykpm0jf0ek21jjm7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/עבודה זרה/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>385644</id>
    <revision>
      <id>1419052</id>
      <parentid>1051750</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:13:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131743" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת עבודה זרה|חידושי הרמב&quot;ן|ה}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[עבודה זרה סב א|דף סב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סב א/&gt;

'''מ&quot;ט שכרו אסור אילימא הואיל ויין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור. '''פי' כל שנאסור בהנאה אף הנאת גרמתו אסורה בהנאה אף על פי שאינה דמים לו והרי ערלה וכלאי הכרם דאסירי בהנאה ותנן מכרן וקידש בדמיהן מקודשת לפי שאין תופסין את דמיהן ודמים אלו כמתנה הן בידו של זה וכן מפורש בירושלמי במס' קידושין ואין אנו אוסרין הנאה זו מפני שהיא גרמת איסורי הנאה ומחמתם באו לידו אף שכר פעולה ביין נסך למה אסרוהו אלא הואיל ותופס דמיו בכל חליפין בע&quot;ז גזרו על שכר פעולה מפני שנראה כמחליף והרי שביעית וכו'.

'''נמצא זה פורע חובו בפירות שביעית ורחמנא אמר לאכלה. '''פי' רחמנא דאמר בפירות שביעית דלאכלה ניתנו ולא לד&quot;א לפיכך אסור ליקח בפירות שביעית מן התורה כל דבר שאינו נאכל כדתנן במס' שביעית אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית אם לקח יאכל כנגדן וכ&quot;ש בפירות שביעית עצמן דאין לוקחין בהם עבדים וקרקעות וה&quot;ה לחלוק וטלית וכל דבר שאינו ראוי לאכילה והכי תניא בתוספתא היה בידו סלע של שביעית ובקש ליקח בו חלוק הולך אצל חנוני ואומר לו תן לי מן הפירות ונותן לו והלה אומר הרי פירות הללו נתונין לך במתנה וכו' והתם תניא פירות שביעית אין לוקחין בהם מים ומלח וכו'.

אבל דבר הראוי לאכילה ודאי לוקחין בין בפירות שביעית בין בדמיהן ומוכרין אותם במעות ע&quot;מ ליקח בהן פירות וכל דבר הנתפס בקדושת שביעית והיינו סלע של שביעית וה&quot;נ מוכח בפ' לולב וערבה אלא שאסרו למכרן כדרך סחורה דתנן אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל וכו' ותני בתוספתא לא ימלא את החבית ומוכרה כמות שהיא אלא אומר חבית זו אני מוכר בדינר כלכלה זו אני מוכר בתריסי'.

וטעמא דמילתא דדבר הראוי לאכילה הואיל ונתפס בקדושת שביעית [ואפשר לנהוג בו קדושת שביעיתת מותרת אבל דמים שאי אפשר לנהוג בהם קדושת שביעית] וכגון חלוק אסור דמפקע להו מקדושתייהו ולא קרינא בהו לאכלה ולפרוע חובו בפירות שביעית נמי משום ה&quot;ט אסור דכיון דדמי הפירות [אינן] נשארין בידו ואינן נתפסין הויא לה סחורה והא דתנן במס' קידושין וש&quot;מ המקדש בפירות שביעית מקודשת דיעבד קאמר והיינו ש&quot;מ דאע&quot;ג דאסור מקודשת היא וכך אמרו בירושלמי מה בין הקונה אשה לקונה שפחה וכו'.

&lt;קטע סוף=סב א/&gt;
===[[עבודה זרה סב ב|דף סב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סב ב/&gt;

'''ולימא להו וכו' דילמא מזבלי. '''א&quot;ל הכא והא קי&quot;ל כר' יוסי דאמר זה וזה גורם מותר ולכתחלה נמי אמר הכי דתנן שוחק וזורה לרוח וא&quot;ל ודאי ר' יוסי דיעבד קאמר לכתחילה לא אמר דתנן אין נוטעין אגוז של ערלה והא דאמר שוחק וזורה לרוח היינו טעמא משום דלאבוד אזיל ודילמא לא מזבלן וא&quot;נ מזבלן ליכא למיחש לאיסורא דזה וזה גורם הוא אבל הכא ודאי מזבלן הילכך חיישינן דילמא מזבל להו ואתי בהו לידי תקלה ולא מורינן לכתחלה למעבד הכי א&quot;נ אפר חטים הוא עצמו נעשה זבל ושמא ימכרנו ויהנה בו בגורם אחד.

'''יאות הן עבדין וכנגדן באתנן מותר. '''מצאתי בתוס' למקצת רבותינו הצרפתים שדקדקו מכאן שאם היה יין נסך וע&quot;ז ביד ישראל ועבר ומכרן לעכו&quot;ם בהקפה הדמים מותרין דעכו&quot;ם משעת משיכה קני להו וההיא שעתא אף ע&quot;ג דמשתעבד כיון דלא מיחד שעבודיה לא מיתסר וכי פרע ליה בתר הכי לא מתפסי דמים ול&quot;מ אי ליתיה ליין נסך בעולם דהייני פירי דבי ר' ינאי אלא אפי' איתיה ברשות עכו&quot;ם מותר כדאמרינן באתנן בטלה זה הא מחסרא משיכה.

ואני חוכך בזה, דילמא שאני ביאה דליתא בעולם אבל יין נסך דאיתיה בעולם בשעת פרעון דמים שמא תופס הוא ומיהו לא מוקמינן צאו ושתו ואני פורע חושש משום יין נסך כשפרע קודם אכילה אלמא לעולם מותר וצ&quot;ע דמ&quot;מ בדמי ע&quot;ז הם אצלו ומצינו דמים לע&quot;ז ומשמע מסקנא דפועל דכל דאתי ליה הנאה בסרך ע&quot;ז אסרו ועוד רוצה בקיומו אוסר בדמיו אע&quot;פ שאין נתפסים ביד עכו&quot;ם. ואני תמה עוד א&quot;כ משך ממנו פירות שביעית ואח&quot;כ נתן לו מעות אינן נתפסין ואנן דרך מקח וממכר קאמרינן אלא משמע כדאמרן דכל דאיתיה בעולם נתפס הוא והאי דלא אוקמה לברייתא בהכי משום דלא משמע ליה דבעל הבית הולך עם הפועלים לחנוני ויאמר להם צאו ואכלו ואני פורע עכשיו קודם אכילה דלדידהו הוה יהיב להו אלא כשמקדים לו דינר או מאחר.

&lt;קטע סוף=סב ב/&gt;
===[[עבודה זרה סג א|דף סג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סג א/&gt;

הא דאקשינן הכא '''והא מיחסרן משיכה. '''משמע לי דאליבא דר&quot;ל מקשינן דאמר משיכה מפורשת בתורה דאלו לר' יוחנן כיון דמדאורייתא מעות קונות ולא משיכה הא לא מחסרא משיכה בדאורייתא ואיסור אתנן (בדרבנן) [דאורייתא] הוא ודמפרק בזונה כותית דלא קניה במשיכה פירש&quot;י ז&quot;ל דכי כתיבא משיכה בישראל כתיבא ואף זה כר&quot;ל דאלו לר' יוחנן איפכא הוא בישראל מעות ובעכו&quot;ם משיכה ואע&quot;ג דקי&quot;ל כר' יוחנן אשכחן סוגיי טובא ליחידאי.

אלא הא קשיא, דהכא דלפירוקא דר' חסדא מקשינן ר' חסדא כר' יוחנן ס&quot;ל כדמוכח בפ' הזהב דא&quot;ר חסדא התם כשם שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות אלא דהכא לאוקמי ברייתא לכ&quot;ע בעי' כלומר התינח לר' יוחנן אלא לר&quot;ל מאי איכא למימר וכולה סוגייא אזדא לטעמיה דר&quot;ל וקושיא אליבא דחד תמצא מהן הרבה בריש פ' האשה שנתארמלה ונימא רוב נשים בתולות נישאות ואחרות במס' מכות אמתני' דזורק אבן לר&quot;ה ובפ&quot;ק דקדושין את וחמור הוא ואת וחמור לא קנה ורבות כן.

&lt;קטע סוף=סג א/&gt;
===[[עבודה זרה סג ב|דף סג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סג ב/&gt;

'''ועוד חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד. '''פירש&quot;י ז&quot;ל חנוני שאין מקיפו אי יהיב לשלוחיה דבעל הבית מי לא משתעבד בעל הבית מהשתא דקא שרי להו לדבי ר' ינאי משום האי טעמא וכו' ותמהני וכי בדבי ר' ינאי מדין ערב משתעבדי אינהו גופייהו לוויים נינהו ותו גבי חנוני ל&quot;ל דרבא הא ודאי ערב הוי כמו לוה ועוד אי שעבוד וקנין שוין מאי האי דקא מקני ליה דינר גביה.

אלא כך נראה לפרש בחנוני המקיפו כיון דאורחיה לאוזפיה מקדים בעל הבית ומקנה דינר בכיסו לחנוני שיקנה אותו לשיתן כלום לפועליו אבל דבי ר' ינאי כיון דליתנהו לפירי בעולם שעבודי משתעבדי כלוה מיקנא לא קנו עניא כלום אבל גבי חנוני אקשי' כיון דאמרת במקיפו דקני ליה דינר בכיסיה דבעל הבית בשאין מקיפו נמי לימא הכי וכ&quot;ת במקיפו קני ליה דבההיא הנאה דמהימן ליה גמר ומקנה אבל כשאין מקיפו לא קני מידי דהא לא שקל מיני' כלום ומאי דיהב לפועלי' שעבודא עביד קנין לא עביד והאמר רבא תן מנה לפלוני ויקנו לך נכסי נקנו לו מדין ערב אלמא קני בהכי קנין ממש וה&quot;נ ליקני ליה חד דינר מהבעל הבית קנין גמור בנכסיו ומימרא דרבא לענין קנין גמור איתמר בפ&quot;ק דקידושין והאי דקאמר חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד לאו דוקא משתעבד אלא איידי דלא דייק מתרץ בין שעבוד לקנין אמר מקשה האי לישנא כלומר מי לא משתעבד שקנה לו דינר ברשותו לדבריך.

'''כיון דרוצה בקיומו אסור או וכו' לימא וכו' מ&quot;ט וכו' הא מני רבנן היא. '''פירש&quot;י דלא אכפ' להו אי רוצה בקיומן אבל יין נסך דאסור להיות רוצה בקיומו של יין נסך משום דישראל מצווה לבטל ע&quot;ז ומשמשיה ונ&quot;ל מכאן שאפי' בחנם כגון שא&quot;ל שמור לי חבית זו של יין נסך אסור דרוצה בקיומו הוא שמא יאבדו ויגנבו בפשיעה ויהא חייב בתשלומין אפי' פטרו מן התשלומין רוצה בקיומו הוא כיון שקיבל עליו לשמור בטובה ותניא בתוספתא השוכר את הפועל ולעתותי ערב אמר לו הולך את הלגי במקום פלוני אע&quot;פ שאין ישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר השוכ' את החמור לרכוב עליו וא&quot;ל הנח את הלגין הזה עליה אע&quot;פ שאין ישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר והא לעתותי ערב טובה בעלמא הוא ובחנם עביד גביה דהא איחיוב ליה בעל הבית באגריה ואפ&quot;ה אסור.

ובירוש' (ה,א) שאלו בפועל היה עושה עמו בטובת הנאה אתה ממשכנו מנכסיו עד כדי שכרו ומשמע נמי דסתם יינן רוצה בקיומו אסור דקנסא דפועל משום רוצה בקיומו הוא הילכך אסור לישראל למזוג כוס של יין או של סתם יינן לעכו&quot;ם (לאכלו) [לא כאלו] שהן משמשין ונעשין משקין לשרי עכו&quot;ם.

&lt;קטע סוף=סג ב/&gt;
===[[עבודה זרה סד א|דף סד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סד א/&gt;

'''זיל זבינו כל דאית לכו.''' פי' בין ע&quot;א בין יין נסך דדמי כולן ביד עכו&quot;ם מותר והא דדחינן משום דכיון דדעתיה לאיגיורי בטלה הא לא&quot;ה אסורה ולא מוכחינן מיין נסך דלית ליה ביטול משום דסתם יינן הוה ולא רצו לגזור בו דמים ביד עכו&quot;ם א&quot;נ משום מצוה דגר. פי' בין ע&quot;א בין יין נסך דדמי כולן ביד עכו&quot;ם מותר והא דדחינן משום דכיון דדעתיה לאיגיורי בטלה הא לא&quot;ה אסורה ולא מוכחינן מיין נסך דלית ליה ביטול משום דסתם יינן הוה ולא רצו לגזור בו דמים ביד עכו&quot;ם א&quot;נ משום מצוה דגר.

'''אבל אם אמר לו המתן עד שאמכור ע&quot;ז ואביא לך או יין נסך ואביא לך אסור.''' י&quot;מ כגון שעשאו לו אפותיקי שהוא רוצה בקיומו להנאתו אבל בלא אפותיקי אין זה רוצה בקיומו שזו היא ששנינו (לקמן עבודה זרה ע&quot;א ע&quot;א) מות' שיאמרו לו תן לנו דמיה ואין זה נכון דא&quot;ה ל&quot;ל למיתני רישא מכר לו ע&quot;ז והביא לו ליפלוג וליתני בהמתן עד שאביא גופיה.

אלא שאני מתני' שאין אומר לו למוכרה וליתן להם דמיה אלא אומנין הם שעשו אצל עכו&quot;ם ולא פסקו עמו ושלח להם חבית של יין נסך בשכרן מותר לומר לו עד שאתה נותן לי חבית שוה עשרה בשכרינו תן לנו העשרה עצמן וזה היתר גמו' שאין כאן דמי יין נסך כלל. והר&quot;א ז&quot;ל הורה כי נ&quot;ל דוקא בשהיה בידו לנוגשו ולפרוע ממנו מיד ומדעתו המתין עד שמכרן אבל אם לא היה בידו לנגשו וע&quot;כ הוא מרחיב לו הזמן אע&quot;פ שא&quot;ל העכו&quot;ם איני יכול לפורעך עד שאמכור ייני ואפרע אותך מותר.

&lt;קטע סוף=סד א/&gt;
===[[עבודה זרה סה א|דף סה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סה א/&gt;

'''ונמצא חבית של יין נסך ביניהן שכרו אסור.''' פי' הר&quot;א ז&quot;ל דאתיא כרבנן דפליגי עליה דר&quot;א והשתא דקי&quot;ל כר&quot;א אפי' חבית בחבית אע&quot;פ שנתערבה באחרות יוליך הנאה לים המלח.

ואינו מחוור לי, דמתני' ודאי הילכתא היא ומיירי בשהחבית של איסור ידועה וא&quot;נ אינה ניכרת איהו לא בעי למשרי' אוצרו ולהוליך הנאה לים המלח וכיון שכן שכרו אסור דאיהו לא מצי להוליך שכר אחת מהן לים המלח ואידך תשתרי ליה דכוליה שכר אכל חדא וחדא יהיב ליה דהא אלו בעי למשבק חדא מצי למימר נכי לי ואי דבר האבד הוא שוכר עליה או מטען בכדי כוליה שכר אלמא כוליה שכר אבל חדא רמי ועוד דאלו אודעיה מעיקרא דילמא לא מוגר לה כלל הילכך כוליה אגר יין נסך הוא ואסור ומ&quot;ה סמך רבינו ז&quot;ל אמתני' ופסקה בהלכות.

&lt;קטע סוף=סה א/&gt;
===[[עבודה זרה סה ב|דף סה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סה ב/&gt;

'''ולזבוני לעכו&quot;ם שלא בפני ישראל.''' שמעתי שר&quot;ח כתב כאן שאף מפני זה אסור פת של עכו&quot;ם שמא נתערב בו יין נסך ותמהני עליו שא&quot;כ חטים לא נקח שמא נפל בו יין נסך פת לא נאכל שמא אפאו בעצי אשרה ויש שבח עצים בפת קדרות נמי לא נקח שמא הסיקן באשרה וערלה וכלאי הכרם עצים ופירות שלהן נמי שמא כלאי הכרם או ערלה בארץ או של אשרה הם אלא אחזוקי איסורי לא מחזקינן.

&lt;קטע סוף=סה ב/&gt;
===[[עבודה זרה סו א|דף סו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סו א/&gt;

הא דאמר רבא '''בחמיר' דחיטי ודשערי דבתר שמא אזלינן.''' ק&quot;ל הא דתנן בפ&quot;ב דערלה ולמה אמרו כל המחמץ המתבל והמדמע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד שאור של חטים שנפל לתוך עיסת חטים ויש בו כדי לחמץ וכו' אלמא [שאור בעיסה] מין במינו והא לאו חדא שמא הוא לרבא ולא חד טעמ' לאביי ונ&quot;ל דשאני עיסה הואיל וראויה להמתין והוי חמץ מ&quot;ה הו&quot;ל מין במינו מהשתא.

הא דתנן '''תבלין שנים ושלשה שמות והן מין אחד.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל כגון פלפל ארוך ולבן ושחור ולפ&quot;ז ששנינו בסיפא רש&quot;א ב' שמות ממין א' או ב' מינין משם אחד אינן מצטרפין משכחת לה כגון דלעת מצרית והיונית והרמיצה שהן ב' מינין וכלאים זה בזה ושם א' הן שהכל דלעת שמן אלא שכל אחת יש לה שם לוויי נוסף על שמה ובמיני מתיקה נמי כגון כרפס של גנה וכרפס של אפר שם אחד הן וב' מינין. 

וקושיא דאתינן עלה מיהא לרבא לאו מרישא דלגבי מין במינו וציריף שם א' הן שכולן פלפלין שמן (ודאי) [ודמי] לחמירא דחיטי וחמירא דשערי דקרי לה רבא שם א' אלא קושיא מסיפא דקתני או מין שלשה כלומר וג' שמות ואמר חזקיה במיני מתיקה שלו אלמא בתר טעמא אזלינן וקושיא לאו מדחזקיה דהא מתרץ לה רבא כר&quot;מ ולא מודה בהא דחזקיה כלל אלא אביי הוא דאמר דחזקיה לא תיקשי ליה לדידיה גופא דמתני' [] וא&quot;ת כיון דרבא לית ליה לחזקיה לומא מאי מין ג' דקתני ושם אחד. א&quot;נ ג' שמות דומיא דרישא שהן שם אחד לגבי צירוף ומין במינו כדפרישית. וא&quot;ל כיון דקתני מין ג' ולא פירש סתם מינין חלוקין בשמותיהן לגמרי, כך דרך פי' רש&quot;י ז&quot;ל.

ופריק רבא הא מני ר&quot;מ היא ודחזקיה ליתא אלא אע&quot;ג דלא שוו לא בשמא ולא בטעמא קאמר דמצטרפין דכל איסורין שבתורה לר&quot;מ מצטרפין פי' בשהיה שיעורן שוה כגון הערל' וכלאי הכרם ואפי' הן ב' מינין כגון חטים של ערלה ושעורים של כלאי הכרם אבל היכא דאין שיעורן שוה אפי' מין אחד אינו מצטרף ואפי' לקל שבהם דלא פליג ר&quot;מ אמתני' דערלה דקתני ערלה וכלאי הכרם מצטרפין. אבל לא ערלה ותרומה לענין ק' וע&quot;כ ר&quot;מ היא דר&quot;ש פליג עליה ולא אשכחן תלתא תנאי בצירוף.

וה&quot;נ תניא בברייתא פ&quot;ק דכריתות דחלב ודם אינן מצטרפין לר&quot;מ והיינו מפני שאין שעורן שוה ששיעור חלב בכזית ושיעור דם ברביעית שזה אוכל וזה משקה ואע&quot;פ שיכול לקרוש ולעמוד על כזית השתא מיהו לא מצטרפי תדע שהרי אמרו במסכת מעילה (דף י&quot;ז ע&quot;א) אלה הטמאין מלמד שמצטרפין ואפי' שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות מפני ששיעורן בכעדשה וכשם שמצטרפין בפני עצמן למלקות כך הם מצטרפין לאסור תערובתן. 

ויש לפרש דהג' שמות דמתני' חלוקין הן אף לענין צירוף ומין במינו כגון הני דתנן במס' כלאים (א,ג) הלפת והנפוס והתורובתור התרדים והלעונים הוסיף ר&quot;ע השום והשמנית הבצל והבצלצולי התורמוס והפסלוס אינן כלאים זה בזה וכיוצא באלו תמצא בתבלין שמות חלוקין לגמרי והן מין אחד ואפשר שאף הפלפלין נמי חלוקין הן לגמרי בשמות ולא דמי לחמירא דחיטי ודשערי דהתם עבידי אינשי דקרו ליה חמירא סתם אלא ממי שמסתפק אומרים לו דחיטי או דשערי אבל פלפלין זה נקרא ארוך וזה שחור וזה לבן וזה אדום ואין אדם קורא אחד מהן סתם וקושיין לרבא אפי' מרישא דקתני ג' שמות מצטרפין וכי היכי דלא תיקשי סיפא לאביי מייתי דחזקיה לתרוצה לטעמיה.

ור&quot;ח ז&quot;ל פי' שנים ושלשה איסורין כגון ערלה וכלאי הכרם ותרומה כענין ששנינו במעילה הפגול והנותר אין מצטרפין זה עם זה מפני שהן שתי שמות אלמא שמות לאוין הן ובמס' קינין לידה ולידה משם אחד וכו' וכן שנינו שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין ומתני' גופא ל&quot;ק לרבא דמצי לאוקומה במין שלשה ושם אחד כגון חלא דשכרא וחלא דחמרא גופיה אחד של ערלה וא' של כלאי הכרם אלא מדחזקיה הוא דמסייע אביי לנפשיה דאוקמה במיני מתיקה ומשום טעמא מצטרפי.

וק&quot;ל, דילמא טעמיה דחזקיה דאמר מיני מתיקה לאו משום מין (מתיקה) א' דמתני' במין ג' ושם אחד היא כדרבא אלא ה&quot;ט דכיון דמתני' בתבלין שנפלו בקדרה היא ולא בזה כדי לתבל ולא בזה כדי לתבל (אלמא) [אלו] אינן מיני מתיקה ואינן נותן טעם [אינם בדין] שיצטרף.

וא&quot;ל (דאצטרך) [דאצטרף] טעמה של קדרה לשבח [שע&quot;י התבלין] מתובלת היא ואי בשם אחד מצטרפין הם אע&quot;פ שאין טעם כולן למתוק אלא לתבול קדרה הילכך דחזקיה אתיא כאביי.

ופריק רבא הא מני ר&quot;מ היא דאמר כל איסורין שבתורה מצטרפין זה עם זה שלכך כללן הכתוב בלאו אחד ולדידיה אפי' שני מינין נמי מצטרפין. ומיהו מפרש חזקיה דלא אמר ר&quot;מ אלא במיני מתיקה הכי משום דהו&quot;ל דומיא דמין אחד דכל דדמו להדדי בחד צד מצטרפין לר&quot;מ אבל אם היו ב' מינים לגמרי בשמא ובטעמא כיון דב' שמות הן אינן מצטרפין והאי דקאמר רבא הא מני ר&quot;מ היא לאו למימרא דלאביי לאו ר&quot;מ היא אלא ה&quot;ק כיון דמתני' ודאי ר&quot;מ היא אין צירוף ראיה דאיהו מרבה בצירוף טובא.

ולהאי פירושא הא דאר&quot;מ בחלב ודם שאין מצטרפין משום דהוו ב' לאוין וב' מינין שאינן שוין לא בטעם ולא בשם ולית ליה לר&quot;מ צירוף בשם לאוין אלא במין אחד דהיינו שוין בטעם ול&quot;נ דקס&quot;ד דמצטרפין דקתני מתני' אפי' לרבנן היא דאע&quot;ג דשני לאוין לא מצטרפי למלקות לאסור את הקדרה מצטרפין ופריש חזקיה במיני מתיקה שנו דג' איסורין וג' מינין חלוקין לגמרי הן ואין טעם מין זה כטעמו של זה הואיל וראויין למתק את הקדרה וכשירדו לתוכה חזרו להיות טעם אחד מצטרפין דכחד מינא הוו ומתרץ הא מני ר&quot;מ היא דכיון דלאו א' הן מצטרפין הן למלקות וכ&quot;ש לאסור את הקדרה וליתא לדחזקיה ולא בעי לאוקומה כרבנן ומאי מין שלשה דוקא בשם אחד כגון חלא דשכרא וחמרא דמתני' ג' מינין קתני בחלוקין לגמרי וזה פי' נכון לפי שיטתו של ר&quot;ח. 

והר&quot;א ז&quot;ל השיב על פי' זה דהא דקתני לקמן התבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך קדרה לא באלו כדי לתבל ולא באלו כדי לתבל ונצטרפו ותבלו אסורין לזרים ומותר לכהנים ור&quot;ש מתיר ועוד היכי פסיק למלתי' דמצטרפין לאסור לכל הא איכא כהנים דשרו להו דהא מינייהו תרומה הוא ולאו קושי' היא דאנן כגון קאמרי' ויש בכלל משנתנו איסורין השוין בכל כגון ערלה וכלאי הכרם וטבל ושביעי' וכיוצא בהן ומתני' תני והדר מפרש בתרומה.

עוד הקשה מפני מה שינה הלשון ולא שנאן בשמותיהן כי כולה מתני' וא&quot;ל לישנא קלילא נקט משום סיפא דלא ליצריך לארווחי בה טפי ובירושלמי בא במסכת ערלה לשון ר&quot;ח ז&quot;ל מפורש.

&lt;קטע סוף=סו א/&gt;
===[[עבודה זרה סו ב|דף סו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סו ב/&gt;

'''אביי אמר אסור רבא אמר מותר.''' פי' ואע&quot;ג דאיפשר וקמכוין הוא מותר דריחא לאו מלתא היא ואע&quot;ג דאמרי' בפ' כל שעה הנאה הבאה לו לאדם בע&quot;כ באיפשר וקא מיכוין דכ&quot;ע ל&quot;פ דאסיר התם בקטרת דלריחא עביד אבל הכא לאו לריחא עביד אלא בהכי פליגי אביי סבר ריחא כל איסורין כטעמא הוא ורבא סבר ריחא לאו כטעמא ושרי אבל באיסורין העשוין להריח ודאי מילתא הוא כדאמרי' נמי בפ&quot;ק לא שנו אלא במעוטרות בורד והדס דקא מתהני מריחא ול&quot;פ רבא.

ול&quot;נ דהכא ודאי לא מתכוין לריחא הוא ואפ&quot;ה אסר אביי משום דריחא כטעמא [הוא, דאפי' באיסורי הנאה, אכילה דלאו איסורי הנאה כגון תרומה נמי אסר, אלמא לדידיה ריחא כטעמא הוא] חסר כאן קצת כיון דבלע ליה ממש לריח וכיון שכן אפי' לא מיכוין אסור כדאמרי' בהמתעסק בחלבים ובעריות אסור שכבר נהנה ואע&quot;ג דאמרי' התם בפסחים בדלא מיכוין דשרי כר&quot;ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר שאני התם דלא בלע ליה ממש לריח אבל הכא דמיכוין אפיה כנגד קילוחו של ריח כטועם איסור ממש הוא ורבא סבר ריחא לאו כטעמא הילכך במידי דלאודלריחא עביד שרי ואפשר דליכא הנאה דריח בבת תיהא כלל אל מצטער מחוזק היין ולא דמו לזילוף שאדם נהנה ממנו אבל זה אין איסורו [לאביי] אלא מפני שהוא כטועם ממשו וקי&quot;ל כל היכא דפליגי אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע&quot;ל קג&quot;ם.

הלכך הא דגרסי' בפסחים פ' כיצד צולין אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור ולוי אמר אפי' בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבילה שמן מותר ריחא לאו מלתא היא דלוי דאמר כרבא ורב דאמר כאביי והלכתא כלוי ורבא והכי אוקימנא התם ללוי ודאי תנאי היא לרב מי לימא תנאי היא ואוקמה כרבה בר בר חנה ארשב&quot;ל כסבריה דאביי. ורבא [לא סבר כרבב&quot;ח ומוקים פלוגתא דריחא מלתא כתנאי], וכן פסק רבינו הגדול ז&quot;ל [בריש פרק גיד הנשה] כלוי ורבא. 

ויש מן הגאונים ז&quot;ל שפסקו כרב לחומרא משום הא דגרסי' התם תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא פת שאפאה עם צלי בתנור אסור לאוכלה בכותח ההוא ביניתא דאיטוי בהדי בשרא אסרה רבא מפרזיקה למיכליה בכותח אלמא ס&quot;ל דריחא מילתא היא.

ורבינו ז&quot;ל דחה ואמר דהתם כיון דשרי למיכליה בבשרא [ברי&quot;ף – בלא כותחא] אי שרית ליה למיכליה בכותחא הו&quot;ל כמאן דשרית ליה לכתחלה לצלותו ולוי שצלאו קאמר וזה אינו מחוור דהא הכא לכתחלה שרי רבא אלא דא&quot;ל אע&quot;ג דהכא לכתחלה שרי התם אסור משום דמפטם ליה לבשר ודמי לטעמו של ממשו אלא דהתם נמי משמע לכתחלה קאמר מדמקשי' עליה ממתני' דקאמר אין צולין שני פסחים כאחד מפני התערובות ולא קתני התם לכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי אף בזו יש לי ללמד זכות דכיון דקתני מפני התערובת ולא קתני מפני הריח (וכו' מפני הריח) משמע שממש נתערבו זה בזה.

ושוב מצאתי [בירושלמי] במס' תרומות (י,ד) מהו לצלות שני שפודין אחד של שחוטה ואחד של נבלה בתנור אחד רב אמר אסור שמואל בשם לוי אמר מותר מתניתא פליגא על רב אין צולין ב' פסחים וכו' משמע מהכא דלכתחלה נמי שרי לוי שלא כדברי רבינו בזה.

עוד [דחה רבינו] דברי שכנגדו דכיון דשרי למיכליה בבשרא הו&quot;ל דבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל וזו קשה מן הראשונה שאם יש בריח כדי לאסור אפי' משהו היאך נתיר לו בפ&quot;ע [ואי] בבת תיהא בפ&quot;ע אין בו ממש בתערובת [איך] יאסר תערובתו ועוד דכי אמרי' דבר שיש לו מתירין לא בטיל דוקא במינו אבל שלא במינו בטל דתנן בנדרים שהנודר מן הדבר ונתערב באחרים אם יש בו בנותן טעם אסור ונדרים דבר שיש לו מתירין הוא ואפ&quot;ה צריך נ&quot;ט ויש לנו עוד ראיות בענין הזה ואנו עתידין לכתבן לקמן בע&quot;ה.

ול&quot;נ דהא דתני רב כהנא בר חיננא סבא ודרבא מפרזיקה לה מסייע ליה אבל בשאר איסורין אין הטועם מכיר אותן שהם איסור עד שידע מאיזה מין קלט טעם זה ואם בא לשאול יאמרו לו מריח קלט ואין בו ממש.

ועוד שגזרו בבשר בחלב יותר משאר איסורין מפני שמקילין בו ולא פרשי אינשי מיניה הואיל וכל אחד היתר בפ&quot;ע אבל שאר איסורין בדילי אינשי מינייהו והרי כמה גדרים גדרו בבשר בחלב שאינו עולה על שלחן אחד משא&quot;כ בשאר איסורין ואע&quot;פ ששנינו בחלת ח&quot;ל נאכלת עם הזר על השלחן הא חלת הארץ אסור התם נמי משום דהיתירא הוא לכהן וישראל בשל כהן אתי למיטעי ולא מצינו כן בשאר איסורין ואפי' בשל תורה שאם אוכל עם העכו&quot;ם על השלחן מעלה עליו יין נסך ושאר איסורין ואין ישראל נמנע מלאכול עמו וכן גזרו בפת שאפאה עם הצלי כיון שיש בו טעם ריח בשר בחלב שלא לאכלה עם הכותח הואיל ויש לה היתר עם בשר ואין הפסדו מרובה ולאו משום דריחא מילתא היא תדע דאי ריחא מלתא אפי' עם בשר ליתסר כדאמרי' אין שטין התנור באליה ואם שט כל הפת כולה אסור מפני הרגל עביר'.

וא&quot;ת והא אף בדגי' שעלו בקער' אתמר בפ' כל הבשר אסור לאוכלן בכותח ולא אסרו עם הבש' התם בדגים ליכא הרגל עבירה אבל בפת איכ' הרגל עביר' שאדם אופה ממנו הרבה ואוכל פעמים עם הכותח פעמים עם הבשר ולפי' אסורה לעול' וכאן התירו' עם בשר לפי שאף בחלב אינה אסור' מן הדין אלא משום גזירה ולא רצו כאן לגזור גזירה לגזירה וכך דרך הסוגי' שחלקו באיסורין למר אסר חדא ולמר לא אסר אבל בפת וצלי לא אסר מפני הרגל עבירה ולא לגמרי כממשו אלא עם הכותח בלבד תדע דלא אמרינן תני רב חנניה לסיועי לרב נמצאו דברי רבינו הגדול ז&quot;ל קיימי'.

ויש בספר הישר טעם אחר שמסייע לדברי קצת גאוני' שפסקו כרב ואמר דהא דרבא לא פליגא עליה דטעמיה הכא משום דס&quot;ל דלאו מתכוין להנאת ריח הוא וגורס הכא והאי נמי לדידי כפת חמה וחבית פתוחה דמיא. 

וסיוע זה אין בו ממש דא&quot;כ היכי אמרי' לרבא ודאי תנאי היא לימא טעמא דידי משום שאין מתכוין הוא וגרסא דוקא בכולהו ספרי והאי נמי כפת חמה וחבית פחותה דמיא ומאן דגריס לדידי ודאי משתבש דאי הכי משמע דלרבא לא הפת חמה וחבית פתוחה היא אלא כסתומה או כפת צוננת.

&lt;קטע סוף=סו ב/&gt;
===[[עבודה זרה סז א|דף סז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סז א/&gt;

'''כל שאינה חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה. '''פירש רש&quot;י ז&quot;ל דלאו דוקא אלא שנפגם טעמא מפני זה וכן עיקר שהרי קדירה שאינה בת יומא לא פגמה שתפסל מלאכול אדם ובקדירה בת יומא נמי אמרי' אי אפשר דלא פגמה פורתא אלמא משום פורתא דפגם שרי ושמן ודבש וקורט של חלתית ושאר דברים שהתירו בפ' אין מעמידין משום נותן טעם לפגם כולן נאכלין הם. וא&quot;ת והא אנן מנבילה גמרינן וכל שראויה לגר שמה נבילה [י&quot;ל היינו] למשרייה לנבילה באנפי נפשה אבל איסור נ&quot;ט שנפל לקדרה כיון שבאותו נ&quot;ט פגם הוא אינו נותן טעם ודברי הראב&quot;ד ז&quot;ל שכתב בזה אינן נוחין כלל.

ולמ&quot;ד נ&quot;ט לפגם מותר דאמרי' לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא ה&quot;ק כולם משום חשש בת יומא אסרן ולכתחילה אבל בשל בהן מותר שסתם כליהן של עכו&quot;ם אינן בני יומן.

ויש שפי' שלא אסרה תורה אלא קדירה שבודאי בת יומא ואם בשל אסור והוצרך לומר כן לפי שלא מצינו בתורה בשום דבר שאסור לכתחילה ובדיעבד מותר.

&lt;קטע סוף=סז א/&gt;
===[[עבודה זרה סח א|דף סח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=סח א/&gt;

'''וכ&quot;ת הכא נמי כדשני ליה עולא בשהשביח ולבסוף פגם. '''[תימא דהו&quot;ל לאתויי רק ברייתא דנפל של תרומה תחלה דמוכחא] ע&quot;כ בפוגם מתחילתו מחלוקת ול&quot;ל לאתויי הך ברייתא.

&lt;קטע סוף=סח א/&gt;
===[[עבודה זרה סח ב|דף סח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=סח ב/&gt;

הא דאמרי' '''ר&quot;ש לטעמיה דאמר אפי' איסור ואיסור לא מצטרפי דתנן וכו'. '''ק&quot;ל הא איתמר עלה בגמ' במס' מעילה פ' קדשי מזבח ומי צריך ר&quot;ש לצרופי והתניא ר&quot;ש אומר כל שהוא למכות תני אין צריכין לצרף וכיון דאין צריכין לצרף קתני ולמלקות מנלן דלר&quot;ש לא מצטרפי לענין מתבל ומחמץ וא&quot;ל דהכי קתני ר&quot;ש אומר אינן מצטרפין שאינן ראויין להצטרף ואינן צריכין להצטרף והכל בכלל ויותר נראה שהוא מן הסוגיות המתחלפות בחלוף המסכתות כאן סברו דלצירוף מתבל ומחמץ קאמרינן דודאי צריכין לצירוף ואין מצטרפין ממש קאמר ושם סברו דלגבי... &amp;lt;חסר כאן קצת עלין וחבל על דאבדין&amp;gt;.

&lt;קטע סוף=סח ב/&gt;
===[[עבודה זרה עב א|דף עב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עב א/&gt;

הא דתנן '''נטל את המשפך אם יש בו עכבת יין אסור.''' אסור בהנאה קאמר מפני שטפה של יין נסך אוסרת בכל שהוא ופי' עכבת יין לכלוך ובירושלמי כמה דתימר עקובה מדם והיינו טופח על מנת להטפיח דאלו בשתיה אע&quot;פ שאין בו עכבת יין כיון שנאסר היין שבו כשהוא מודד לתוך צלוחיתו של עכו&quot;ם הרי הכלי צריך הדחה מעתה וכל זמן שלא הדיח אוסר היין שבו בשתיה אלא בהנאה קאמר דומיא דרישא דקתני דמיו אסורים וכן נמי סיפא במערה מכלי אל כלי אסור בהנאה קאמר דתערובת היא שהוא מערה לכלי שיש בו יין נסך והיינו דלא קתני ואם לאו מותר אלא ימכר.

ותמהני א&quot;כ למה כתבה רבינו ז&quot;ל למשפך כיון דקי&quot;ל כרשב&quot;ג בכל תערובת סתם יינן וכאן אין בו דמים של יין נסך כלל יכול הוא למוכרו לעכו&quot;ם כולו וכן הוא עצמו מותר בהנאתו שאין כאן הנאת איסור עצמו שיוליך לים המלח כר' אליעזר וי&quot;ל שאפי' נפלה טפה לבור אסור בהנאה עד שיפר' חוץ מדמי יין נסך או יוליך פרוטה לים.

לשון אחר מצאתי בה שאמרודכל דבר שאין מכניסו לקיום ועמד בו יין של איסור לפי שעה אם יבש הכלי אינו צריך הדחה לפי שכבר יבשה טיפת יין נסך שבפניו והיא כלה מאיליה וזה הלשון עולה יפה במשנתנו ובלבד שנאמר שהוא דין מיוחד במשפך מפני שאינו כלי קבול והיין נשפך ממנו מיד וניגב ולא מתערב ביה טופח על מנת להטפיח לא בלע לו אבל בכסי אין הדבר נראה כלל.

הא דתנן התם '''הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור.''' משמע בגמרא בפ' המביא תניין (גיטין טז,א) דר' יהודה היא דאמר מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירד הראשון וטבל וירד שני וטבל השני טמא ר' יהודה אומר אם היו רגליו של שני נוגעות במים אף השני טהור משום דאמרי' גוד אחית.

ומיהו קולא הוא שהקילו חכמים במקוה אבל בשאר מילי לא הוי חבור כדמשמע בפרק המביא וכ&quot;ש לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה דאמרי גבי מקואות השני טמא דלטהרה ולטומאה לא הוי חבור ואם היה דין יין נסך כדין טומאה וטהרה כולן אינן חיבור אפילו ניצוק שסופו ליפול והיינו דדייקי' מקלוח היורד משפת חבית ולמטה אסור ש&quot;מ ניצוק חבור דאלמא אפי' בקלוח שסופו לירד לא הוי חבור למאי דס&quot;דמעיקרא אלא לרב הונא דסבר אפי' בניצוק דמתני' שאינו עשוי ליפול דלטומאה ולטהרה לא הוי חבור הא לענין יין נסך הוי חבור וכ&quot;ש בקטפרס דהוי חבור וכן משקה טופח דאינהו עדיפי מניצוק ומתני' לא זו אף זו קתני.

וכתב ר&quot;ח ז&quot;ל ואע&quot;ג דלא מסתייעא רב הונא מהני מתניתא קי&quot;ל כוותיה דליכא מאן דפליג עליה דרב נחמן לא פליג עליה אלא א&quot;ל מנלך הך סברא דילמא אית בידיה מתניתאדאגמירה מינה אבל לא חלק עליו אלו דברי הרב ז&quot;ל ואע&quot;ג דאמרי'בר' חייא ניצוק תבעי לך כיון דלא פליג עליה לא סמכי' בה דבתר דבעייה לקמאי הדור פשטוה בתראי, ואי ק&quot;ל הא דדייקינן בפ' רי&quot;ש גבי דרב הונא גרגותני גופא במאי מיתסר' בניצוק ש&quot;מ ניצוק חיבור ולא אמרי' מידי הוא טעמא אלא לרב הונא הא אמר רב הונא ניצוק חבור וזו הקושיא היא הכרחית למקצת חכמי צרפת לומר דלרב הונא גופיה לא פשיטא ליה אלא מרישא הוה בעי למידק דחבור ואהדריה רב נחמן מסיפא ומהא ליכא למשמע מינה ולדידיה נמי תבעי ליה כדבעי ליה לר' חייא והיינו דלא אהדר ליה אנא סברא דנפשאי קאמינא כדאיתמר בעלמא בתר בעיא דמנא ליה רב הונא סברא דנפשיה קאמר.

מ&quot;מ הגאונים סומכים לה אדרב הונא דמימרא היא וסבורין שלא הודה לו רב הונא לרב נחמן דממתניתין שמיעא ליה אלא מסבריה אמרה כמ&quot;ש רבינו ורב חסדא נמי כוותיה ס&quot;ל ואע&quot;ג דא&quot;ל כיון דבעיא היא ולא אפשיטה לרב הונא לרב חסדא נמי תבעי ליה ולכתחילה הוא דאזהר עלה דלא מעייל נפשיה בספיקא דרביה למשרייה כיון דלא מתפרש הכי בגמרא דלכתחילה הוא לא סמכי' אשינוי למימר הכי ודקא קשיא לך הא דדייקי' בדרב הונא שמעת מינה ניצוק חיבור י&quot;ל שיטה דתלמודא הוא למידק בה הכי לומר דא&quot;ה מאי קמ&quot;ל הא אמרה חדא זימנא אבל פחסתו (בידו) [בורו] קמ&quot;ל דאפילו למ&quot;ד דניצוק אינו חבור כר' חייא מודה בפחסתו ואינו מתחוור אלא שכן דעת הגאונים ודעת רבינו יצחק בניצוק להחמיר.

וכ&quot;כ רש&quot;י ז&quot;ל אלא שיש לתמוה עליו שהוא פסק כרב ששת שכח עכו&quot;ם מדרבנן הוא ההוא דנפיק לבראי גזרו ביה דלא נפיק לבראי לא גזרו ביה ואף ע&quot;ג דלמדחייא לרב הונא איתמר מיהו ליכא מאן דפליג עליה זוהי טענתו של רש&quot;י ז&quot;ל בזה והיה תמה כיון דקלוח אסור וניצוק חבור הרי מה שבתוך הכלי נאסר בניצוק ושמא קל הוא שהקילו חכמים בכח עכו&quot;ם שאינו נעשה ניצוק בשפיכתו ואינו נכון ורבינו הגדול השמיטה אבל ניצוק עצמו כולן שוין לאסור.

אלא מיהו קנשקנין צריך תלמוד שלפי' רש&quot;י ז&quot;ל ניצוק הוא ומר זוטרא בתרא הוא ובשל סופרים היא ועוד רבה בר רב הונא סבר לה כוותיה ולישנא בתרא קאמרי' עובדא ומעשה רב דודאי בהדי עכו&quot;ם קאמרי' דשתא בקנשקנין מדמייתי לה הכא דאע&quot;ג דמייתי לה בפ' במה אשה לענין שריותא דקנשקנין גופא משום דתרתי ש&quot;מ וברזא דרב פפא דפ' רי&quot;ש הכי משמע דניצוק אינו חבור והאי דלא דייקי עלה מידי משום דלא מתמהי בגמרא דניצוק אינו חבור משום דטהרות בעלמא חמירי מיין נסך.

'''לטהרה.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל כגון גממית שאין בה מ' סאה וניצוק או קטפרס מחברם למקוה שלם אינו חבור ולפי דבריו צ&quot;ל שהקטנה עליונה דהא אוקימנא מתני' כר' יהודה דאית ליה גוד אחית ותניא במס' חגיגה פרק אין דורשין ג' גממיות בנחל וכו' העליונ' ותחתונה של עשרים עשרי' סאה והאמצעית של מ' סאה וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם ר' יהודה אומר מאיר היה אומר מטביל בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אלמא לר' יהודה אמרי' גוד אחית ולר' מאיר אמרי' גוד אסיק אלא פשטה דמתני' בשתי גממיות של כ' כ' וניצוק או קטפרס מחברן דכיון דליכא בחדא שיעור מקוה לא מצרפן אבל מקוה שלם מצרפן לר' מאיר ולר' יהודה דוקא בעתיד ליפול משום גוד אחית ומיהו בתוספתא תני עלה וחכמים אומרים אין מטבילין אלא באמצעית שאין קטפרס לעולם חבור ולית להו גוד.

ורבינו בעל התוס' פי' לאו לענין מקואות תניא ולאו ר' יהודה היא אלא דברי הכל היא דקאמרי' בפרק המביא וכי איכא משקה טופח מאי הוי והתנן והניצוק וכו' לא צריכא דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח חבור דילמא לענין מקואות ור' יהודה היא מכלל דמעיקרא ס&quot;ד (דלענין) [דלאו לענין] מקואות היא וכבר מצא אותה שנויה לענין השקה במשקין במס' טהרות פ&quot;ח במתני' וטופח להטפיח חבור אינו שנוי במשנה אלא ברייתא היא והיא שהעמידו לענין מקואות ור' יהודה היא כלומר ובטופח להטפיח וסופו לירד דומיא דמקוה שנמדד משום גוד אחית ומיהו לענין גממיות טופח להטפיח אינו חבור דערוב המקואות כשפוררת הנוד לענין נקב כדאיתא פ&quot;ו דמס' מקואות ולגבי מים צפים כקליפת השום כדתנן לענין קידוש בפ&quot;ו דמס' פרה כך פי' בתוספות בכל זה.

ועוד שנינו שם בפ' ו' דמקואות גבי כותל שבין שני המקואות נפרצו זה לתוך זה על רום כקליפת השום ועל רחב כשפוררת הנוד למדנו לעירוב מקואות במים צפים קליפת השום דהיינו על רום כולו שנפרץ בגבהו.

&lt;קטע סוף=עב א/&gt;
===[[עבודה זרה עג א|דף עג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עג א/&gt;

זה ששנינו '''יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא.''' פי' ר&quot;ת ז&quot;ל בס' הישר ביין ממש אבל סתם יינם בנותן טעם כשאר כל איסורין שבתורה ותמהני לשמואל ורב דאמרי כל איסורין שבתורה במינן במשהו למה ליה למתני יין נסך בשלמא בסתם יינן א&quot;ל סד&quot;א כיון דגזירה דרבנן בעלמא הוא לא ליתסר במשהו קמ&quot;ל ואיפשר דהא קמ&quot;ל דאפי' יין נסך ממש שלא במינו בנותן טעם.

אלא תשובה על דברי הרב ז&quot;ל ממה ששנו בתוספתא דאגרדמיס עכו&quot;ם שטעם במניקת ונפלה ממנו טפה שהיא אסורה מפני שטפה של יין נסך אסורה ואוסרת בכל שהוא אלמא סתם יינן נמי במינו במשהו וליכא למימר דהאי תנא דברייתא סבר כל מין במינו במשהו מדקתני טפה של יין נסך, וכן עיקר.

מתני' נמי דקתני נסך סתם יינן בכלל בסיפא דאלו אסורין ואיסורן בכל שהוא ובסיפא דסיפא יין נסך שנפל לבור פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן בין בסתם יינן בין שנתנסך ממש היא ורישא נמי יין נסך שנפל ע&quot;ג ענבים והשוכר את הפועל נמי אסיקו בגמ' דסתם יינן אפומא דמנא הכי משמע אלא מיהו כיון דאמרי בגמ' משום חומרא דע&quot;ז משמע באלו שנאסרין בהנאה שכולם יש בהם משום לתא דע&quot;ז אבל הנאסרין בשתיה אין בהם משום ע&quot;ז ובנותן טעם וכן כל יין נסך השנוי במשנה נאסרין בהנאה הם וסיפא נמי אלו אסורין ואיסורן בכל שהוא איסורי הנאה קתני.

'''המערה יין נסך מצירצור קטון לבור אפי' כל היום כולו ראשון ראשון בטל.''' פי' הר&quot;א ז&quot;ל דדוקא במקט' קטופי אבל אי לא&quot;ה כיון דניצוק חבור כמו שכל החבית מעורבת כאן משעת קלוח ראשון דמי.

וזה הפי' אינו נכון לי דא&quot;כ היכי אמרי' אבל חבית דנפיש עמודיה לא כיון דמקטף ליה מיניה וליכא בעמוד עצמו כדי לאסרו ראשון ראשון בטל אלא ודאי אע&quot;ג דלא מקטף ליה אמר רב דימי בטל לפי שאין אנו רואין את הניצוק אלא כמעור' בקלוח זה שיור' מעט והא בטל ראשון ראשון במעור' הוא בטל מדין ניצוק דאיך יאס'.

ופי' ראשון ראשון בטל לומר שאינו נאסר לעולם אא&quot;כ נפל שם בב&quot;א יין נסך כדי ליתן טעם אבל נפל שם בב&quot;א כדי נותן טעם לא בטל לא ביין נסך ולא בשא' איסורין וכמה פעמים שנינו שאור של תרומה שנפלה לתוך העיסה תבלין של תרומה שנפלה לפחות ממאה וכו' וכן שנינו במשנתנו זו יין נסך שנפל לבור וכו' אסור בהנאה.

והא דאמרי' ת&quot;ש יין במים בנותן טעם בדין הוא דלימא התם בשנתן שם אותו נותן טעם באחת אלא דעדיפא מינה ומתרץ דומיא דרישא דקא נפיל התירא לגו איסורא דהתם בנותן טעם משום דלא אמרי' בהתירא ראשון ראשון בטיל דהתירא לא בטיל.

ומדברי רש&quot;י ז&quot;ל נראה שהוא מפרש דלעולם אמרי' ראשון ראשון בטל ולא מיתסר אלא כשנפל שם בבת אחת יין נסך כשיעור יין כשר שבבור שאינו יכול להבטל אלא כרב ומוקי לה כמתני' דקתני יין נסך שנפל לבור וכו' אסור בהנאה בשנפלה שם חבית גדולה ונשברה ונפל כולו כאחת.

פי' לפירושו שנפל שם כאחת יין כשיעור שבבור ומ&quot;ה לא מצי לאוקומה להא דתנן בנותן טעם בחמרא דאיסורא לגו התירא דלא מיתסר בנותן טעם ואוקמה דנפיל חמרא דהתירא לגו מיא דאיסורא ופי' הרב ז&quot;ל וכגון דנפיל כוליה כאחת דלא אפשר למיא דאיסורא לבטל חמרא כל שהוא ואין דבריו נכונים בזה דה&quot;נ חמרא דאיסורא לגו מיא דהתירא ואית ביה לותן טעם ליכא לביטולי כיון שנפל כאחת. 

והא דמתרצינן בקמייתא דיין ביין במשהו דקא נפיל התירא לגו איסורא. פי' רש&quot;י ז&quot;ל דקמא קמא דהתירא בטיל, וכן דעת הר&quot;א ז&quot;ל.

וק&quot;ל א&quot;כ לרב דימי מאי חומרא דיין נסך משאר איסורין והלא הדין נותן אף בשאר איסורין כשנפל היתר לגו איסור מעט מעט יבטל ההיתר ויהא איסורו במשהו דליכא למימר דהאי בטול דבטיל ההיתר משום חומרא דיין נסך הוא דהא אפילו בקולא נמי אי אמרת הכי אלמא ראשון ראשון בטל דינא הוא בין לקולא בין לחומרא וכ&quot;ת אה&quot;נ דלרב דימי יין נסך ושאר איסורין שבתורה שוין בדיניהם א&quot;כ תקשי ליה הא דאמר ר' יוחנן חוץ מטבל ויין נסך ועוד אפי' כרב ושמואל לא אתיא דלדידהו כל איסורין שבתורה במשהו אפי' נפל איסור משהו לקדירה כדמוכח בכמה דוכתי וקשה מזו לדעת רש&quot;י ז&quot;ל שמפרש חמרא דהתירא למיא דאיסורא בשנפלכולו בב&quot;א הא לאו הכי ראשון ראשון בטל ואיסורו במשהו נמצא לדבריו מינו ושאינו מינו שוין בדיניהם.

והר&quot;א ז&quot;ל מפרש בזה דחמרא לגו מיא אין אומרים בו ראשון ראשון נאסר כיון שדינו בנותן טעם והרי בטל טעמו אבל במין ומינו כיון שאין טעמו ניכר מכיון שנאסר תחילה במיעוטו נעשה כמוהו מפני שהוא מינו ומ&quot;מ קשה הדבר למה אין אנו אומרים כן בכל איסורין שבתורה במינן מאחר שהדין נותן בכל מין ומינו שיצטרפו ושוב לא יבטלו אחד מהם בין לקולא בין לחומרא.

ולי נראה דהתירא לגו איסורא לאו משום דראשון ראשון בטל דלא אשכחן ביטול בהיתר לפי שאין אדם עשוי לבטלו אלא אדרבא מוסיף הוא עליו והולך וכיון דהתירא לגו איסורא לא בטיל ראשון ראשון בשאר איסורין מותר וכדאמרי' בעלמא (במבטל איסור אי) [באין מבטלין איסור] לכתחילה דבשוגג מותר אלא חומרא הוא ביין נסך שאף בהיתר מרובה שנפל לאיסור מועט אוסר כיון שאין בו שיעור ששים לבטל אותו בשעה ראשונה ומיהו בשאינו מינו בטל שהרי בטל בטעמו.

ומדברי הר&quot;מ הספרדי ז&quot;ל נראה שאפי' טפה של יין נסך בבור ונפלה שם חבית גדולה בבת אחת אסור והטעם שחלקו ביין נסך בין איסור [במקומו] דחשיב (ליפול) [לנפל] שם כענין ששנינו במקואות רביעית מים שאובין בתחילה פוסלין את המקוה וג' לוגין על פני המים וכו', ונראין דברי מדברי כולן ז&quot;ל.

וכתב רש&quot;י ז&quot;ל דלית הילכתא כרב דימי אמר ר' יוחנן דאתא רב יצחק ואחמיר ואתא רבין ואחמיר ובודאי ללישנא דמתנו אדרבין לכאורה משמע דפליגי אדרב דימי איהו ורב שמואל ב&quot;ר יהודה דליכא לפרושי לא שנו אלא שנפל שם קיתון של מים תחילה קודם שמצא מין את מינו כגון שהיה יין נסך תחילה בבור ונפל שם קיתון של מים ואח&quot;כ נפל שם יין של היתר דהא יין נסך שנפל לבור קאמר רבין ומשמע דאית ביה חמרא דהתירא דלישנא דמתני' ודכולא שמעתין יין נסך שנפל לבור יין נסך שנפל ליין כשר היא ועוד דרואין קמ&quot;ל אלא דא&quot;ל דרבין לא קפיד למידק אם הבור ריק ואם לאו דלא אתא לאשמועי' אלא סלק את מינו ולא מעייל נפשיה בפלוגתא דר' דימי ומ&quot;ה לא פי' יין נסך שנפל לבור ריק ואח&quot;כ נפל בו של היתר ומשכחת לה שנפל יין נסך לבור ריק ואח&quot;כ נפל שם של היתר מזוג במים דהיינו משום רואין והוי תחילה דהא לא נאסר.

ואיפשר עוד שאמר רבין יין נסך שנפל לבור בכגון שנפל בב&quot;א כדי נ&quot;ט ואסרו כדפרישית למתני' ואח&quot;כ נפל שם קיתון של מים בכדי לבטל ליין נסך ורבין לא מעייל נפשיה בהכי ולא מפרש וליכא למידק מינה פלוגתא לדרב דימי וללישנא דמתנו לה למתני' ודאי א&quot;ל לא פליגא דרב שמואל אדרב דימי אלא מתני' קתני יין ביין דנפל התירא לגו איסורא במשהו ואמר רב שמואל לא שנו אלא שלא נפל שם קיתון של מים [אבל נפל שם קיתון של מים המים] מבטלין היין האסור כדקתני מתני' בנ&quot;ט ודא&quot;ר יוחנן נמי הגדילו באיסור נמי מותר איכא לאוקומה בהכי דנפל יין נסך לבור ריק ונפל שם יין כשר שמצא מין את מינו ונאסר ואעפ&quot;כ כשנפל שם קיתון של מים אמרי' סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו מבטלו המים ולא בעי ר' יוחנן (תקלה) [תחילה] אי אית ליה דרב דימי ובר מן דין איכא לאוקמינהו לכולהו במערה מחבית אבל מצרצור קטן ראשון ראשון בטל וזהו דעת הר&quot;מ הספרדי ז&quot;ל שפסק כרב יצחק בר יוסף.

ואי קשיא לרב דימי ולר' יצחק תקשי להו הא דתניא ונפלה ממנו טפה כל שהוא אסורה וכו' א&quot;ל טועם במניקת כיון שהדבר ידוע שפיסק וטפה שניגע בה בשפתיו חוזרת לחבית לאו כטפה של יין שנפלה לבור דמיא אלא כטפה שבבור שאוסרת כמה כדין של יין היינו שנפלו לתוכו דמיא וכפי דעת הר&quot;מ ז&quot;ל שכתבנו וללשון שלנו נמי בחבורין ואוסרת במשהו דכולה תבית מחוברת לה ובהדה גרירא.

ול&quot;נ דהכי פירושה דסוגיא כי אתא רב דימי א&quot;ר יוחנן וכי אתא ר' יצחק אמר לאו הכי אתמר אלא הכי אתמר וכולהו אמוראי נינהו דפליגי אליבא דר' יוחנן וז&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל ואתא רבין ואחמיר וכן עיקר דיין נסך שנפל לבור ודאי הכי משמע שהיין כשר הרבה בבור והיין האסור מעט שהרי קיתון של מים מבטלו וכיון שכן האיך לא בטלו אותו כמה קיתונות שבבור ואפי' במערה חבית אלא דלית (לן) [ליה לרבין] דרב דימי ורב יצחק דיין ביין לעולם במשהו והיינו פלוגתא דלישני ולא דחקן לאפוקינהו מפשטייהו דבפלוגתא איתמר אהדדי מר אמר הכי אמר ר' יוחנן ומר אמר לא זו אמר ר' יוחנן אלא הכי אמר ופליגא עלה. 

וראיתי לראב&quot;ד ז&quot;ל שכתב בפירושיו ואע&quot;ג דלית הילכתא כר' יוחנן לענין יין ביין מיהו גבי יין במים ומים ביין וכן בכל איסור שנימוח כגון חלב ודם וכן בכל איסור שנימוח כגון חלב ודם וכן כיוצא בהם הילכתא כוותיה שאם יפול האיסור לתוך ההיתר מעט מעט שאין בו נתינת טעם בשעת נפילה אע&quot;פ שנפל בו איסור כל היום כולו מותר דראשון ראשון בטל ולא די לו שאינו מצטרף עוד לאיסור אלא אף להיתר מצטרף לבטל איסור הנופל בו אחר מיכן דתנן במסכת ערלה פ&quot;ב הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים ואח&quot;כ נפלה סאה ועוד ערלה או סאה ועוד של כלאי הכרם זוהי שהערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה ותנן לעיל מינה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח&quot;כ נפלו שם ג' קבין ערלה או ג' קבין כלאי הכרם זו היא שהתרומ' מעלה את הערלה והערלה את התרומה פי' כגון שאותה סאה של תרומה שנתבטלה תחילה יש בה מאתים ועוד של ערלה שנופל שם אח&quot;כ וה&quot;מ בערלה וכלאי הכרם שאינו צריך להרים א&quot;נ בתרומה לגבי ערלה ולכהן צריך להם אבל תרומה לגבי ישראל ולישראל שצריך להרים לא דתנן בתרומות סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה סאה אחרת הרי זו אסורה ור' שמעון מתיר, אלו דברי הרב ז&quot;ל.

ודברי תימה הם לי, שהרי אין הנדון דומה לראי' שאם אמרו באיסור שנפל ושהה בהיתר ונתבטל בו ואח&quot;כ נפל שם אחר במקרה שאינו חוזר וניעור יאמרו בין במערה מחבית בין מצרצור שאין בנפילת כולו הפסק וכשנופל בבת אחת דמי שיהא ראשון ראשון בטל זו בודאי אינה דומה לזו אם כדברי הרב ז&quot;ל היכי אקשי' לרב דימי ממתני' דקתני יין במים בנותן טעם מאי לאו דקא נפיל איסורא לגו היתירא ושקלינן וטרינן בה טובא דאלמא לדידן דלית לן דרב דימי ניחא דהא אפי' יין במים שהוא בנותן טעם מיתסר בהכי ולא אמרי' ראשון ראשון בטל דאי ס&quot;ד לדידן נמי ע&quot;כ ביין במים וה&quot;ה לשאר איסורין ראשון ראשון בטל כדתנן בהני מתני' דכתב הרב ז&quot;ל היכי אקשי מינה לר' יוחנן לימאוליטעמיך מי לא מודית בהא הא מתני' היא אלא ש&quot;מ דרב דימי תרתי קמ&quot;ל ותרתי פלגינן עליה קמ&quot;ל דיין ביין לאו במשהו בלבד הוא נאסר וקמ&quot;ל אוחרי דכיון דראשון בטל כל דאתי בתריה נמי בטיל ראשון וה&quot;ה לשאר כל אסורין ומעיקרא דייקינן עלה ת&quot;ש דיין ביין במשהו הוא נאסר ובתר הכי ת&quot;ש מסיפא דלא אמרי' לעולם ראשון ראשון בטיל וכיון דאדחייא אדחייא לגמרי דהא לא אמרה ר' יוחנן וליתא.

ותו לדברי הרב ז&quot;ל הא דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה לא בזו כדי לחמץ ולא בזו כדי לחמץ ונצטרפו וחמצו ר' אליעזר אומר אחר האחרון אני בא וחכ&quot;א וכו' ואמר אביי לא שנו אלא שקדם וסלק האיסור דאלמא לא אמרי' ראשון ראשון בטיל ע&quot;כ דוקא בתרומה לישראל מפני שצריך להרים וא&quot;כ היכי מקשי' מינה לחזקיה דאמר הגדילו בהיתר מותר דכיון דבטלו המים ליין נסך אעפ&quot;י שעכשיו נפל שם של היתר אינו חוזר וניעור בכל איסורין שבתורה ושאני תרומה מפני שצריך להרים.

אלא ש&quot;מ שאין חילוק בין תרומה לשאר איסורין בענין זה שבכולן לר' אליעזר אם לא קדם וסלק את האיסור אסור וש&quot;מ דלא אמרינן ראשון ראשון בטיל דאי ס&quot;ד אמרי' ראשון ראשון בטל אע&quot;פ שלא קדם וסלק את האיסור אמאי אסור לימא כבר נתבטל ואינו חוזר וניעור ואפי' באיסור (אחד) [אחר] וכ&quot;ש בהיתר.

וממנה אנו למדין לרבנן דהא טעמיה דר' אליעזר דאסר היכא דנפל שם איסור תחילה ולא קדם וסילקו משום דזה וזה גורם איסור ומינה שאם נפל שם איסור לרבנן אסור ולא אמרי' ראשון ראשון בטיל אלא ודאי הכי משמע דכיון דלא קיימא לן כרב דימי אף בשאר איסורי נותן טעם לא אמרי' ראשון ראשון בטל ואצ&quot;ל במערה ואינו מפסיק דהא הוינן עלה מתני' ומפריקי ליה אלא אפי' בנופל וחוזר ונופל אסור שכיון שיש בו בסוף בנותן טעם חזר איסור וניעור דטעמא לא בטיל ואפילו במין במינו דליכא למיקם אטעמא חשיב ולא בטיל ואצ&quot;ל באיסורי משהו ומתני' דערלה שאני ששיעורן במאתי' ואע&quot;פ שנפלה שם סאה אחרת אין באיסור נ&quot;ט לפיכך ראשון בטיל עד שירבה איסור שיהא בו בין בשל ראשון בין בשל שני בנ&quot;ט שהוא אחד מששים במינו ומתני' דקתני יין במים ומים ביין כפשטא מתוקמא לדידן דלית לן דרב דימי כלו' לאיסורא לגו התירא שנפל כדרך הנופלים ראשון ראשון ולא בטל וטעם נכון וברור הוא.

ודברי רש&quot;י ז&quot;ל מטין כן שפי' ברואין קמפלגי וגבי פלוגתא דשאור א&quot;ל ר' חזקיה ור' יוחנן תרווייהו או כר' אליעזר או כרבנן דטעמייהו דהכא ודהתם לא דמו דשאור היינו טעמא דלא בטל משום דמתקן לכולה עיסה ואיסורא לאו במשהו.

ואי קשיא הא דקאמרי' בפרק כסוי הדם א&quot;ר חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן לא שנו אלא שנפלו מים לתוך דם אבל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל ואפי' יש בו מראות דם בטיל והא התם מראית דם כנותן טעם דהכא הוא ובטל לא תקשי לן דהתם לענין קדשים בטיל לענין איסורין לא בטיל כדאמרי' עלה ולענין כסוי אינו כן אין דחוי אצל מצות הילכך לענין איסורין נמי אינו כן דגבי קדשים שאני הואיל ונדחה ידחה אינו חוזר וניעור.

והביאו לכן מזו שאמרו בבכור' (דף כ&quot;ב ע&quot;א) גבי ציר אבל לקדירה מצא מין את מינו וניעור.

ואיפשר שזו היא ששנינו בתרומות סאה תרומה שנפלה לתוך מאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה לפי שכבר נצטרפו בנותן טעם דהא איכא ששים ור&quot;ש מתיר מפני שהוא רואה אותה כאלו הגביהה מאחר שידע בה שכבר היתה ראויה לעלות והכי מפרש בתוספתא טעמיה דר&quot;ש והיינו דתנן ברישא סאה תרומה שנפלה לק' הגביהה ונפלה הרי זו מיתרת עד שתרבה תרומה על החולין ואיתמר עלה בירושלמי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר את מינו ליאסר ומיהו התם כיון שהגביהה ברובא ובשאר איסורין בשיעורן דהיינו נ&quot;ט וה&quot;נ אמרינן בפ' הערל נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו דמגביה פסול ראשון ראשון שהוכשר ברובא דאמרי' שאני אומר וכו' התם ומתני' דערלה מפני שאין בהם עדיין כשיעור נ&quot;ט וזהו החידוש ששנו שם באיסורין שאין בהם נותן טעם אבל היה בהם בשיעור הזה הטעם מצרפן כמו שפירשתי מ&quot;מ במערה ליתא לדרב דימי ולא לדרב יצחק ולא אמרי' ראשון ראשון בטל אף בשאר איסורין.

שוב מצאתי בירושלמי (ערלה ב,ג) גריסי תרומה שנתבשלו עם עדשים חולין ואין בהם נותן טעם ריבה עליהן גריסין [פי' – של חולין] מין מעורר את מינו לאסור בתמיה לא תהא גדולה מיין נסך כמה דתימא ביין נסך את רואה ההיתר כמי שאינו ואותו האיסור אם יש בו נותן טעם אסור ואם לאו מותר הדא אמרה ריבה עליהן גריסין תרומה אסור וזו ראיה לדברי שהרי גריסין בעדשים מין בשאינו מינו הוא ושיערו בנותן טעם ובטלין בפחות מכאן לגמרי ואינן צריכין לעלות ואפ&quot;ה כשרבה עליהן עד כדי נותן טעם חוזר האיסור וניעור.

ואכתוב בכאן פי' במשנה זו שבמסכת ערלה שאין גירסת הרב ז&quot;ל נכונה ובדקתי אחריה ואינה בכל הנוסחאות הספרדיות והבאות מארץ ישראל אלא ה&quot;ג לה בכולהו התרומה מעלה את הערלה והערל' התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח&quot;כ נפלו שם ג' קבין ערלה או שלשת קבין של כלאים זוהי שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה, זוהי הגירסא.

ופירושא בירושלמי דגרסי' התם אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ&quot;ט פי' שאם היו שם ק' סאין ואח&quot;כ נפלו שם ג' קבין ערלה הרי יש בחולין כדי להעלות את הערלה ואע&quot;פ שאתה מסלק את התרומה כמי שאינה ועוד היכי קתני סיפא זוהי שהתרומה מעלה את הערלה והערלה התרומה והא לא תנא ערלה שתעלה את התרומה אלא ה&quot;פ סאה תרומה שנפלה לתוך תשעי' ותשעה סאין נמצאו כולן מאה ואח&quot;כ נפלו שם ג' קבין ערלה ואח&quot;כ ג' קבין של כלאי הכרם הכל מותר שהרי בין חולין וערלה וכלאי הכרם יש בהן מאה ומעלין את התרומה להתירה לישראל והתרומה מצטרפת עם החולין לבטל הערלה בפני עצמה והכלאים בפני עצמן שנמצאו שש מאות קבין של חולין והתרומה מעלין ג' קבין של ערלה באחד ומאתים וכן מעלין את הכלאים ואין הכלאים והערלה מצטרפין לאיסור שהרי שנו בסוף שאפי' להעלות מעלין זה את זה ואע&quot;פ שעכשיו יש כאן כשיעור נ&quot;ט בין תרומה וערלה וכלאים אינו חוזר וניעור לפי שהתרומה אינה מצטרפת [עם הערלה] ולא עם הכלאים אפי' בבת אחת אלא במחמץ ומתבל שהם נותנים טעם ממש ושיעור שניהם שוין בו נמצאו הערלה והכלאים מעלין זה את זה לפי שאין כאן נ&quot;ט כמו ששנו במשנה הסמוכה לזו שכתבתי ולפי פי' הירושלמי לא גרסינן במתני' או ג' קבין אלא ה&quot;ג וג' קבין ואפשר דתשעים ותשע דקאמר בירושלמי לאו דוקא אלא תשעים ותשע סאין וג' קבין חולין וגרסי' במתני' &quot;או&quot; וכן כתוב בנוסחאות זהו פי' משנתנו על נכון.

הא דאמרי' '''אבל חבית דנפיש עמודיה לא.''' משמע דלא בא לומר שיהא איסורו במשהו שאם איסור יין נסך שנפל לבור במשהו אין לחלוק בין חבית לצרצור בשביל עמוד אלא ה&quot;ק אבל מחבית אין אומרין בו אפי' כל היום ראשון ראשון בטל אלא כל שאלו בב&quot;א אינו בטל אפי' במקלח ומערה אינו בטל שכיון שעמודוגדול הרי הוא איסור בת אחת לפי' אם נפל בו נותן טעם איני בטל אבל במשהו בטל ומתני' כדאוקמה רב דימי וי&quot;מ בחבית דנפיש עמודיה איסורו במשהו דכיון דמחובר לחבית חשיב ולא בטיל דומיא דהתירא לגו איסורא שאף אלו (באלו) [כאלו] ב' מתערבין זה בזה ולא רבה אחד על חבירו שיבטלנו לפי' איסורן במשהו, ואינו מחוור.

'''מאן דמתני לה אמתני' לא בעי תחלה ומאן דמתני לה אדרבין בעי תחלה.''' יש שפסקו הלכה כמאן דבעי תחלה לחומרא וכן נראה מזו שאמרו בפרק גיד הנשה גבי חתיכה של נבלה וחתיכה של דג טמאה שנפלה בין החתיכות שכיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה ומפרש לה רבא במין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו מינו רבה עליו ומבטלו פי' ואלו לא נתן טעם בחתיכה כיון שלתוך הקדרה נפלה מצא שאינו מינו דהיינו קיפה ורוטב ובטלה ואינה אוסרת את מינה דאית לן רואין אבל כיון שנתן טעם בה בחתיכה קודם שניער וכסה הרי היא כאלו נתערבה עמה.

ולאו נותן טעם ממש, דהא רב מין במינו במשהו קאמר אלא כל שנפלה טפה עליה ונבלעה בתוכה ונתערבה עמה בפ&quot;ע חתיכה עצמה של היתר נעשית נבלה ואוסרת כולן מפני שהן מינה וצריך שירבה שאינו מינו על שתיהן כדי שיבטל אותן ואין של איסור בטלה בשיעור עצמה אף כאן כל שנתערב יין ביין של היתר עצמו נעשה איסור אפי' במשהו ושאינו מינו צריך שירבה על הכל ויבטל והא דאמרי' לקמן בשתי כוסות א' של חולין וא' של תרומה רואין ולא אמרי' מכיון שעירב מקצת של חולין בשל תרומה של חולין עצמו נעשה איסור התם היינו טעמא משום דלא אמרי' במערה ראשון ראשון בטל אלא הרי הוא כנופל בבת אחת וכ&quot;ש שאיפשר להעמידה לדר' יוחנן בשיערב בשפיכה בבת אחת.

ויש כאן שאלה מזו ששנינו במסכת תמורה אין המדמע חוזר ומדמע אלא לפי חשבון ואין המחמץ חוזר ומחמץ אלא לפי חשבון ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון.

ול&quot;נ שזו אינה קושיא שאם אמרו מין מעורר את מינו האוסרו במשהו שלא ליבטיל בשאינו מינו יאמרו מן עורר לאסור מה שבא אח&quot;כ כדאמרי' פ' הלוקח בהמה טומאה גוררת טומאה טהרה גוררת טומאה בתמיה וביאור הענין שהתרומה או כלאי הכרם שנפל לתוך החולין כיון שהם עצמן ראוין לבטל את האיסור אם היה בהם כשיעו' אף בסוף כשנפל מן המדומע והמחומץ למקום אחר או שרבה על אלו היתר ממקום אחר אין היתר ראשון מצטרף עם האיסור שלא לבטל ולא עוד אלא שמצטרף עם היתר שבסוף לבטל את האיסור (כששניהם) [בשניהם] סוף דינא כתחלת דינא אבל לגבי יין נסך (נמי) דמין במינו במשהו ואינו ראוי להצטרף עם המים שבסוף להתיר אין רואין כמי שאינו כאן שאין אדם יכול לעשות מה שישנו כמי שאינו ומיהו כשנפלו שם מים תחלה בזו נחלקו ור' יוחנן אית ליה רואין דהא משעת נפילה מצא איסור דבר המבטלו ולא הניחו להצטר' עם מינו.

ולפי הדרך הזה יצא לנו דמה שאמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה לא אמרו אלא לדעת רבי יהודה שאו' מין במינו במשהו הא לדברי חכמים חתיכה זו כחתיכה של מחומץ שאינה אוסרת אלא לפי חשבון והיא עצמה מצטרפת לבטל איסור שבה וכמדומה שזה דעת רבי' הגדול ז&quot;ל שם במס' חולין שהרי השמיטה.

ומה שאמרו כאן בכוסות של תרומה רואין הטעם לפי התרומה במינה עולה בא' ומאה ושלא במינה בנותן טעם וכיון שכן כוס תרומה שנפל אפי' לתשעים של חולין ונפלו שם אפי' עשרה של מים אין המים מצטרפין לבטל האיסור שאין המים מעלין את היין של תרומה הילכך צריך אתה לראות את ההיתר כאילו אינו והשאר מים לבדן מב ילין אותן בשיעורן בס'.

אבל בירוש' בפ&quot;ב (ערלה ב,ג) מצאתי גריסי תרומה שנתבשלו עם העדשים חולין ויש בהן נותן טעם ריבה עליהן עדשים חולין מותר עד כמה ירבה פלוגתא דרבי ורי&quot;ש בר' יוסי על דעתיה דר' דו אמר עד שירבו על כולהון על דעתיה דרי&quot;ש דו אמר עד שירבו על הנופלין ושמא רבי תנא הוא ופליג אמתני' דאין המחמץ סבר לה (במתני) כר' אלעזר דפליג עלה כדאית' בתמור' דהא תלמוד ב' כוסות א' של חולין וא' של תרומה שמזגן אין (המים) [החולין] שבמזוג של תרומה נעשין איסור ולא הוצרך ר' יוחנן [אלא] לראות יין היתר כאלו אינו ויין של תרומה בטל בשיעורו.

ויש שפסק כלישנא בתרא, דספיקא דרבנן הוא ולקולא ובכל כהאי גוונא קי&quot;ל כלישנא בתרא והא דקי&quot;ל התם כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה דוקא באיסור בלוע בחתיכה ודוקא בנותן טעם בה שכיון שהיא אסורה לעולם שאיפשר לסוחטו אסור והאיסור בלוע בגופה כחתיכת נבלה היא אבל בלח כגון מים במים או יין ביין וכן כיוצא בהן אעפ&quot;י שנאסר היתר ראשון כשחזר ונתרבה בהיתר אחר נתערב עמו ובטלו האיסור שהרי אינו מיוחד במקום אחד ואינו בלוע וכן יבש ביבש בטל ולפי' אין המדמע חוזר ומדמע אלא לפי חשבון וכן שאר איסורין כיוצא בהן.

ולשון זה אינו הגון לי, דא&quot;כ מאן דבעי תחילה נימא מתני' הוי תיובתא ועוד שהרי המחומץ איסור בלוע בגופה של עיסה הוא אלא שיש לומר חמוץ מדברי הנבללים הוא וכיין ביין הוא דמי וכן י&quot;ל מאן דבעא תחלה חומר הוא ביין נסך יין ביין שהיתר (עושה) [נעשה] בו איסור אבל מודה בשאר איסורין ומודה ביין נסך עצמו שאין שלא במינו נעשה איסור כדמוכ' שמעתין וזו הדרך טובה להחמיר בשאר איסורין כדברי ר' בגריסין דירוש'.

ומצאתי שם בתרומות דירוש' (ה,א) תני סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה הרי אלו מדומעין ואין משלמין מהם קרן וחומש על מקום אחר ולא ממקום אחר עליהן אלא לפי חשבון ובדבר שאין דרכו להבלל אבל בדבר שדרכו להבלל הולכין אחר הרוב אם הרוב תרומה תרומה ואם רוב חולין חולין ונ&quot;ל דרוב חולין חולין לענין תשלומי קרן וחומש קאמר דמשלמין מהם על מקום אחר לפי כולן ואין משלמין ממקום אחר עליהן חומש כלל אבל ודאי אם נפלו למקום אחר מדמעין הן לפי חשבון דהא לא בטיל במקומן והר&quot;ם הספרדי ז&quot;ל לא פי' כן, ותימה הוא אצלי.

&lt;קטע סוף=עג א/&gt;
===[[עבודה זרה עג ב|דף עג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עג ב/&gt;

'''מזגן וערבן זה בזה רואין את ההיתר כאלו אינו.''' פי' שהתרומה במינה עולה באחד ומאה ושלא כמינה בטלה בנותן טעם כשאר איסורין שבתורה ומשערין אותו בס' כדפסקי' לעיל וכן שנינו במס' ערלה ומייתי לה בשחיטת חולין להקל ולהחמיר בשאינו מינו כיצד גריסין שנתבשלו עם עדשים ואין בהם בנותן טעם בין שיש בהם להעלות בא' ומאה ובין שאין בהם להעלות בא' ומאה פי' ואפי' בששים ואחד בטל כשאר איסורין שבתורה.

ושמעתי רבותי מפרשים שתי כוסות שמזגן במזיגה כדינה שהיא על תלתא מיא ומשכחת לה כגון שיש בשל תרומה לוג א' של יין שלשה של מים וכוס של חולין יש בו (ל&quot;ט) [י&quot;ט] לוגין של יין ומזיגתן חמשין ושבע לוגין נמצא לוג אחד של תרומה בטל בס' כשאתה מסלק את מינו כמי שאינו ויש בזה בס' הישר פי' שאינו ישר בעיני.

'''זה הכלל לאתויי שאר איסורין שבתורה.''' פי' לרב ושמואל אבל לר&quot;י ור&quot;ל לאתויי (לר&quot;י ור&quot;ל) טבל והא דאמרי' חוץ מטבל ויין נסך שבמינו במשהו ובעי' נמי טבל מ&quot;ט ק&quot;ל והא טבל דבר שיש לו מתירין הוא וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל וכדתניא בנדרים כל דבר שיש לו מתירין כגון הטבל לא נתנו בו בו חכמים שיעור.

ור&quot;ת ז&quot;ל מתרץ לה כשאין לזה מתירין כגון שאין לו טבל אחר שיפריש עליו ממקום אחר כי ההיא דאמרי' בפ' הזהב מעשר שני בטל באיזה מעשר אמרו במעשר שאין בו שוה פרוטה ואקשי' ונחלליה על מעות הראשונות דלא פרק ולא הוי דבר שיש לו מתירין ה&quot;נ בדלית ליה טבל אחר לאו דבר שיש לו מתירין הוא אלא היינו טעמ' משום דכהתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ומשום טבל הטבול לתרומה גדולה גזרו על כולן לאסור במשהו אבל תרומה בטלה בנותן טעם דכיון שקרא עליה שם לא משתרייא בחטה אחת ומפני כך החמירו בטבל יותר מהתרומה עצמה ובמס' נדרים בפ' הנודר מן הירק בעו בתרומה אמאי בטלה הא דבר שיש לו מתירין הואדהא אפש' לאתשולי עלה ומתרצי דאע&quot;ג דמצי לאתשולי עלה כיון דלאו מצו' לאתשולי כל אימת דלא איתשיל עלה דבר שאין לו מתירין הוא.

ויש שפי' דהאי טבל דקאמרינן בשמעתין ודאי דבר שיש לו מתירין הוא ואפ&quot;ה מתמהינן עליה אמאי אוסר במשהו מי איכ' מידי שהאוסרו דהיינו התרומ' בטלה באחד ומאה והוא אוסר במשהו הרי זו אומר לו אוסריך לא אוסרני ואתה אסרתני ומפרקי' משו' דכהיתרו כך איסורו משא&quot;כ בתרומה שכבר קרא שם זה פי' הראב&quot;ד ז&quot;ל, ואינו מחוור.

ולדברי ר&quot;ת ז&quot;ל תמיהא לי, היכי מייתי תניא נמי הכי מדקתני ברייתא במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם דילמא כי קתני הכי בטבל שיש לו מתירין ואפשר דלישנא דייקא להו דבכל טבל קאמר מדקתני הטבל אוסר בכל שהוא סתמא בכל טבל משמע ואלו לטבל שיש לו מתירין אין לומר כן שכל דב' שיש לו מתירין נמי כך דינו. 

וא&quot;ל היכי לא מסייעי' ליה ממתני' דתנן במס' חלה פ&quot;ג א&quot;כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם אלא דהתם בטבל שיש לו מתירין כדקתני רישא הנוטל שאור מתוך עיסת חטים ונתן לתוך עיסת האורז אם יש בה נותן טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה מן החלה ומ&quot;ה לאו מייתי סיועא מיניה לר' יוחנן דבשיש לו מתירין הוא שמפריש עליה ממקום אחר וכי קתני טבל ה&quot;ה לשאר כל שיש להן מתירין אלא מאי דצריכא ליה לתנא נקט.

והא דתניא נמי התם במס' חלה (ג,ח) הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונתן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לה פרנסה ממקום אחר מוציא לפני חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון דאלמא לעולם טבל שיש לו מתירין הוא שאם אין לו פרנסה ממקום אחר מוציא חלה אחת לכל וקשיא לדברי ר&quot;ת ז&quot;ל.

אלא שאני אומר, שכל שיש לו פרנסה ממקום אחר כיון שאינו מפריש עליו אלא לפי חשבון הוא דבר שיש לו מתירין שאין התירו של איסור להפסי' עליו המות' שא&quot;כ אף כשאין לו מעות מעשר ילך ויקח ונבוא ונחשו' אותו כדבר שיש לו מתירין אלא כל שאין לו מתירין כדרכו שלא בהפסד אינו דבר שיש לו מתירין ולא הצריכוהו חכמים להפסיד ולהפריש יותר מדינו אלא בשיש לו נותן טעם דהתם כיון דאיכא טעמא לא בטיל וכדמפריש מן החיוב עליו הוא אבל כשהוא מפריש במשהו אינו אלא כמפריש מן הפטור עליו שאין החיוב ניכר כאן שכבר בטל טעמו וממשו ברוב ואין אנו מצריכין אותו להפסיד שלו כדי שלא יבטל ברוב.

ויש לי לפרש, שלא אמרו מפריש חלה אחת על הכל אלא בשאור וכיוצא בו שהוא בלול ומעורב בכולה עיסה ובכל מקו' שהוא מפריש נמצא מפריש מן הפטור שבו ומן החיוב שבו וסיפא דקתני כיוצא בו זיתי מסיק וכו' קיימתיה בשמן של זיתי מסיק שנתערב בשמן של זיתי ניקוף וכך העמידוה בירושלמי אבל ביבש כיון שאין לו פרנסה ממקום אחר אי אפשר להפריש עליו מניה וביה שמא יעלה בידו פטור, וכי הא דאמרי' בפרק קמא דר&quot;ה לכל יש בילה חוץ מן היין ושמן.

ובירושלמי במס' חלה (ג,ה) מצאתיה בענין אחר דגרסי' התם רשב&quot;ל בשם חזקיה טבל בטל ברוב ר' יוסי בר נהוראי אומר טבל בטל ברוב א&quot;ר יוחנן אין הטבל בטל ברוב ר' בא בר ממל ור' אילא אעלין עובדא קומי רבי יוסי סברין מימר שנים רבין על אחד ולא שמעין דא&quot;ר סימון בשם ריב&quot;ל אין הטבל בטל ברוב והתנינן אם לאו מוציא חלה אחת על הכל אמר ר' יוסי כל עמה מודו שהוא מפריש ומה פליגין בהפרשה שניה מ&quot;ד אין הטבל בטל ברוב הרימה ונפלה לאתר חורין חושש להפרשה שניה ואין פירושו ברור לפי גמרתנו.

ול&quot;נ דודאי טבל שיש לו מתירין קאמר וקסבר ר' יוחנן פליגי רבנן עליה דר&quot;ש דאמר כל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל ואנא דאמרי כרבנן ותניא דמסייעא לי דקתני חוץ מטבל ויין נסך ומה שאמרו עוד תניא נמי הכי דעתי בו נוטה לדברי הר&quot;א ז&quot;ל שהיא משנת חלה וסייעו מן הברייתא ואח&quot;כ מן המשנה והאי דקאמר תנ&quot;ה אשגרת לישן הוא או שבוש בספרים.

ומכלל מה שכתבנו למעלה תשובה לדברי האו' שכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל אע&quot;פ שהוא שלא במינו ומייתי לה מדאמרי' בפ' בתרא דביצה וליבטיל מים ומלח לגבי עיסה ואוקמה רב אשי משום דהו&quot;ל דבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל אלמא אף שלא במינו לא בטיל ואע&quot;פ שיש בזה כעין ראיה על כרחין יש לנו לדחותה ולומר דהתם. כיון שאי אפשר לעיסה בלא מים ומלח הו&quot;ל כמין במינו ולא בטיל וה&quot;נ בההוא סוגיא מדמו לה לחטים בחטים ועוד יש לי תי' אחר וכתבתיו בהלכותי במס' נדרים.

אבל זו ראיה גמורה שהוא בטל מדתנן במס' נדרים בפ' הנודר מן המבושל (נדרים נ&quot;ב ע&quot;א) שהנודר מן הדבר ונתערב באחרים אם יש בו בנותן טעם אסור אלמא נותן טעם בעינן ונדרים דבר שיש לו מתירין הוא הואיל ומצווה לאתשולי עלייהו והכי מפורש התם בפ' הנודר מן הירק. 

ותו דתניא במסכת שביעית (ירושלמי ו,ג) ואיתא בנדרים ר&quot;ש אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון הטבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בו חכמים שיעור וכל דבר שאין לו מתירין כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בו חכמים שיעור א&quot;ל והלא שביעית אין להן מתירין ולא נתנו חכמי' שיעור דתנן השביעית אוסרת בכל שהוא במינה אמר להו אף אני לא אמרתי אלא לביעור אבל לאכילה בנותן טעם מדקאמר לא נתנו בהם חכמים שיעור ואקשי ליה שביעית במינה ש&quot;מ איהו נמי במינה קאמר דאל&quot;ה מאי קושיא דילמא התם שלא במינה בנותן טעם והכא בין במינה בין שלא במינה במשהו אלא ש&quot;מ איהו נמי במינן קאמר.

ומפו' שם בירושלמי (ו,ד) במס' נדרים בפ' הנודר מן המבושל זה הכלל היה ר&quot;ש אומר משום ר' יהושע כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בהם חכמים שיעור אלא מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם אלין נדרין מה את עביד לון כדבר שיש לו מתירין או כדבר שאין לו מתירין מסתברא מעבדינון כדבר שיש לו מתירין דתנינן תמן הזקן עוקר את הנדר מעיקרו אמרין אין עיקור אלא מכאן ולהבא דא מתנית' עבדא לון כמי שאין לו מתירין דתנינן תמן הנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנ&quot;ט ה&quot;ז אסור [וצ&quot;ל] דס&quot;ל לרבי יוחנן כר&quot;ש דאמר שביעית באכילה בנותן טעם והיינו דלא חשיב הכא שביעית.

וחמץ בפסח לר' יוחנן בנ&quot;ט הוא כדמפורש בפ' כל שעה ואע&quot;ג דקי&quot;ל כר&quot;י ור&quot;ל דכל איסורין שבתורה בין במינו בין שלא במינו בנ&quot;ט לענין חמץ בפסח קי&quot;ל כרב דאמרינן התם אמר רבא הילכתא חמץ בפסת בזמנו בין במינו בין בשלא במינו אסור ופריש רבינו ורבנן קשישי ומדלא יהיב שיעורא ש&quot;מ במשהו והכי הוא ודאי דאי בנ&quot;ט אסור פשיטא ואדרבא הול&quot;ל מותר כלישנא דר' יוחנן דהתם לומר שאינו אוסר במשהו אי נמי לימא בנ&quot;ט אלא מדקאמר אסור ש&quot;מ איסורא אתא לאשמועינן לומר דלית לאיסוריה שיעורא אלא במשהו.

מ&quot;ט אחמירו רבנן במשהו בחמץ משום דעבר עליה בבל יראה ובבל ימצא ועוד משום דלא בדילי אינשי מיניה תדע דהא גזרו שאינו מינו אטו מינו מה שלא גזרו אפי' בטבל ויין נסך אלמא גזירות נינהו משום חומר שהחמירו בחמץ יותר משאר כל איסורין שבתורה.

ואיפשר שהטעם לדברי רבא שפסק אסור במשהו משום דס&quot;ל חמץ בפסח דבר שיש לו מתירין הוא דלאחר זמנו מותר כר&quot;ש ובהא פליגי רבא ור' יוחנן דר' יוחנן סבר [שאין לו מתירין כיון דלאחר הפסח נמי אסור, ורבא סבר] שיש לו מתירין הוא כיון דמדינא שרי קנסא דקנסוה רבנן לא לבטולי ולאקולי ביה אלא לאחמורי ביה ועוד שיש לו מתירין לתבשיל זה שנתערב בו החמץ דע&quot;י תערובת הוא (ומלה) [ומ&quot;ה] הו&quot;ל דבר שיש לו מתירין ואוסר במינו במשהו וכל בזמנו גזרו שאינו מינו אטו מינו, ודברי הר&quot;מ הספרדי ז&quot;ל מטין לזה, ונכון הוא.

ויש לי לפרש ההיא דאמר רבא הילכתא חמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור משום דלא יהיב שיעורא כלל אלא אי כמר [אי כמר] ולאו למיפסק מידי בפלוגתא במשהו אתא אלא ה&quot;ק הילכתא בזמנו ליכא חלוקבין במינו לשאינו מינו [דאסור למר במשהו ולמר בנו&quot;ט, ושלא בזמנו נמי ליכא חילוק] שהכל מותר לעולם ואע&quot;ג דאיכא נ&quot;ט ולאפוקי משמואל בזמנו אתא דמפליג בין מינו לשאינו מינו ולאפוקי מדרב שלא בזמנו [דאסר במינו] ורבא שרי.

והדין סברא דבתראי והאי פירוש דידן סליק כוותה שפיר אלא שלא פירשו הם כך וסברא דקמאי עדיפא לענין מעשה ועוד דהא שמעי' ליה לרבא בפ' גיד הנשה דסבר כר' יוחנן בכל איסורין שבתורה מאי מספקא ליה הכא ואמאי מסתים לה סתומי אלא דקמאי עיקר.

ור&quot;ת ז&quot;ל כתב בספר הישר הדבר שיש לו מתירין בטל במיחוי [פי' שנתמחה האיסור] שהרי חמץ דבר שיש לו מתירין הוא ובטל ואין דבריו נכונים ויתבאר למבין ממה שכתבנו למעלה בזה.

ולענין פלוגתא דרב ושמואל ור' יוחנן ור&quot;ל קשיא לי דהא תליא באשלי רברבי דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כרבי יהודה משום ר&quot;ג דאמר אין דם מבטל דם דקסבר כל מין במינו לא בטל כדאי' בזבחים פ' התערובות ובחולין ובמקומות אחרים בתלמוד ור' יוחנן ור&quot;ל דאמרי תרווייהו כרבנן דפליגי עליה דר&quot;י ואמרי' מין במינו בטיל והיכי לא אמר הכא בגמ' כתנאי ומאי תנ&quot;ה דמייתי' למר ולמר הא ודאי פשיטא דפלוגתא דתנאי היא ואי משום סתמי סתם ברייתא לאו כלום היא, דאם לא שנאה ר' ר' חייא מנין לו.

ונ&quot;ל דתניא כוותי' דר' יוחנן ור&quot;ל, לטבל וליין נסך אצטריך ותניא כוותיה דרב ושמואל איצטריך סד&quot;א כי א&quot;ר יהודה אין דם מבטל דם ואין רוק מבטל רוק ה&quot;מ בקדשי' ובטהרות דאחמירובהו רבנן טפי ולא גמרי' מינ' לשאר איסורין שבחולין קמ&quot;ל ומיהו ודאי תנאי היא כדאמרי' בעלמא (חולין דף ק' ע&quot;א ק&quot;ח ע&quot;א) מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה כר' יהודה דאמר מין במינו לא בטיל ומהכא הוא דקים לן הכי דהך ברייתא דקתני מין במינו לא בטיל כמאן תרמיה על כרחין ר' יהודה משום ר&quot;ג היא.

מ&quot;מ קמו להו ר' יוחנן ור&quot;ל כרבנן והילכתא כוותייהו אי משום דרב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר&quot;י אי משום (דרבנן) [דפלוגתא דר&quot;י ורבנן] נינהו ור' (יהודה) [יוחנן] נמי כרבנן ס&quot;ל ומיהו לענין דבר שיש לו מתירין קי&quot;ל כרב אשי דאסיק במס' ביצה דאפי' בדרבנן לא בטיל לעולם.

אבל לענין פלוגתא דאפליגו רב ושמואל בהדי ר' יוחנן ור&quot;ל במין במינו דכל איסורין שבתורה הוא דקי&quot;ל כר' יוחנן ור&quot;ל כדכתיבנא ואין כאן בית מיחוש ואע&quot;פ שנסתפק בה רבינו הגדול ז&quot;ל הרי מחק והגיה אור ותקן שהלכה כר&quot;י ור&quot;ל וכ&quot;כ בהלכותיו במס' חולין בב' וג' מקומות וכן העידו תלמידיו עליו גם לרש&quot;י ז&quot;ל תמצא כאן בפירושיו שפסק כר&quot;י ובמס' חולין ובפסחים פסק כרב ושמואל וכבר הסכימו כל האחרונים גם הגאונים הראשונים ז&quot;ל אמרו שהלכה כר&quot;י ור&quot;ל ואין צורך לכתוב כאן ראיותיהם.

&lt;קטע סוף=עג ב/&gt;
===[[עבודה זרה עד א|דף עד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=עד א/&gt;

מתני': '''ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן.''' פי' שאם נתערב א' מהם ברבוא ועומד בעינו אלא שאינו נכר בהן כולן אסורין ואיסורן כיוצא באלו שאסורין בהנאה ויין נסך וע&quot;ז ועורות לבובין משום חומרא דע&quot;ז היא ואפי' קיתון קטן של יין נסך ברבוא קיתונות וכן טבעת קטנה של ע&quot;ז ברבוא וכן עור קטן שאין דרכו להמנות כלל אלא כולן משום חומר ע&quot;ז אוסרין בכל שהן והיינו דלא קתני בהני אלא שם איסורן יין נסך וע&quot;ז ולא קתני חבית של יין נסך וצורה חשובה של ע&quot;ז ושארה קתני בהו שם חשיבותן שור הנסקל עגלה ערופה ועלייהו בעי בגמ' טעמא ומפר' בגמ' משום דהוו ליה איסורי הנאה ודבר שבמנין אבל (על ידי כולה) [עורות לבובין] לאו דבר שבמנין (ואין) [והן] כולן אסורין בכל שהן ומתני' לאו בבלול מיירי כלל ומיהו ודאי שיש מהם שאוסרין שהרי יין נסך יין ביין וכן ע&quot;ז כגון תקרובת ועורות לבובין כולן אפי' בבלול אוסרין בכל שהן ואיסור תערובתן איסור הנאה.

ואיפשר שכך הדין בשיער נזיר ופטר אמור שאפי' על ידי בילה שאינו דבר שבמנין אוסרין בכל שהן ואיסורן איסור הנאה.

וכך אמרו בירושלמי (ב,יב) ר' יוסי בשם רבי חנינא בעי איסור הניה מהו שיבטלו בטרוף והא תנינן שור הנסקל תפתר חתיכה בחתיכות והא תנינן צפרי מצורע תפתר צפור בצפורין [והא תנינן שיער נזיר] כלומר [...] גזות השער בגזות האחרות כד מטון לערלה התיב ר' יעקב קומי ר' יוסי והא תנינא מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד משער נזיר ומפטר חמור בשק ידלק השק אמר ליה אלו אמר אנא תמן אתיביה יאות פי' כשהגיעו רבנן דבי מדרשא דלא מצו למיפשט בעיין למס' ערלה השיב ר' יעקב קומי ר' יוסי ממתני' דהתם לומר שאפי' בטירוף אין איסורי הנאה בטלים וא&quot;ל ר' יוסי אלו אמרה התנא שם השבת יפה אבל השתא דילמא תנא אחרינ' הוא דקסבר כל איסור הניה במשהו. 

ובגמ' דילן בשלהי מס' תמורה מוקי לה להא דתני ידלק השק בציפרתא כלומר שעשה בו צורת צפור משער הנזיר דחשיב ביה בשק ולא בטיל אלמא בטירוף בטל.

מ&quot;מ אין כל השנוין במשנתנו למדין זה מזה שאין בשר וחלב אוסר במשהו על ידי בילה ולא שור הנסקל וחבריו ומדפליגי אמוראי בחמץ בפסח ע&quot;י בילה ודכ&quot;ע אי במשהו או בנותן טעם והכא אקשי לתני ככרות של בעל הבית בחמץ בפסח ש&quot;מ דלא שייכא חדא בחברתא כלל דאפי' בשתמצי לומר במשהו משום דה&quot;ל דבר שבמנין ואיסור עומד בעיניו ולא נתבטל אלא שאינו ניכר בהם אבל ע&quot;י בילה בנ&quot;ט הוא שדבר בטל ממשו בתערובת הרוב אלא מיהו למ&quot;ד התם במשהו כ&quot;ש דבר שבמנין אלא שדבר שבמנין כנון ככרות של בע&quot;ה בחמץ בפסח אוסרין את תערובתן במשהו איסור הנאה ואין עירוב משהו אוסר בהנאה ע&quot;י בילה אלא כותח הבבלי ושכר המדי ומכיריהן שמתבערין בפסח מפני שיש בהם חמץ הרבה טעמו וממשו וכאלו הוא בעינו כדאמרי' בזיתים המצרי תלתא חטי ותלתא קרטומי ותלתא מלחא וכ&quot;נ למ&quot;ד כל מין במינו במשהו לא קשיא ליה מתני' דהכא ולא מתני' דמס' ערלה דלאסור הנאה נשנו, וכן פי' הראב&quot;ד ז&quot;ל.

ומה שכתב רבינו הגדול ז&quot;ל וליתא להאי כללא דקי&quot;ל חמץ בפסח אסור ואיסורו בכל שהוא לפי דעתי שכך הוא וי&quot;ל חמץ בפסח אסור בהנאה ואסור בכל שהוא באלו השנויין במשנתנו בדבר שבמנין ולרבות ככרות של בעל הבית בחמץ בפסח אתא וא&quot;ת והא אפי' גבי ערלה וכלאים פליגי רבנן עליה דר&quot;ע דאלמא לא חשיבי להו ככרות של בעל הבית לאסור תערובתן בהנאה זו אינה קושיא דלא גרעי ככרות של בעל הבית משער נזיר דמתני' ובעינא לפרושא קמן.

וי&quot;מ שלא אמרו מין במינו במשהו לא בחמץ ולא בשאר איסורין אלא בלח שיש בילה ונ&quot;ט אבל ביבש כגון חטים בחטים בטלין ברוב שהרי תרומה עולה באחד ומאה וכלאי הכרם עולה באחד ומאתים ומוקי לה ביבש אבל לא בלח דהא מין במינו במשהו לרב.

ואין זו ראיה של כלום, שהרי שאור של תרומה עולה וכן של כלאי הכרם וערלה שכך שנינו במס' ערלה וכמה מקומות בס' זרעים והתם מין במינו הוא כדקתני במתני' פ&quot;ב דערלה ולמ&quot;ד מין במינו במשהו אוסר במשהו כדאמרי' לעיל בחמירא דחטי וחמירא דשערי שהוא במשהו ואי אתה יכול לחלק בין זו לזו ולומר דהתם כשהמחה אותם ובללן ובמתני' דערלה למ&quot;ד מין במינו במשהו מוקמי' לה בשלא המחה אותם שהרי אעפ&quot;כ הרי זה נותן טעם זה בזה וכל שנותן טעם אוסר במשהו במינו שהרי חתיכה של נבילה אוסרת כל החתיכות מפני שהן במינה ויש בהן מטעמא משהו אף (האסור) [השאור]כיון שהוא נ&quot;ט בעיסה דין הוא לאסור מינו במשהו כשאר איסורין ובשלהי פ&quot;ק דפסחים אמרי' בהדיא בחבית של יין תרומה דעולה אלא דקסבר רבי יהודה שיעורין אלו בתרומה וערלה דאורייתא דלא אשכחן לר' יהודה דפליג בכל הני וכבר כתבתי בענין הזה בפ' כל הבשר (חולין קח,ב).

מ&quot;מ אע&quot;פ שאין זו ראיה דעת הספרדים ז&quot;ל כך היא דמין (בשאינו מינו) [במינו] חד בתרי בטיל לכוליה ואותה סברא לא נתבררה לנו לבטל בפחות מששים.

ומיהו עדיין איפשר לומר שאפי' למאן דאמר כל מין במינו במשהו הנ&quot;מ בלח ויבש דומיא דלח כגון חטים שאין אדם עשוי לאכול כל חטה וחטה בפני עצמה אלא ע&quot;י בילה ועירוב טעמים אבל דבר שכל אחד ואחד עומד בעצמו כגון שור הנסקל בשוורים ושאר כל השנויין במשנתנו וה&quot;ה לחתיכה של נבילה שנתערבה בין החתיכות ולא נתבשלו אלו כולן שיעורן בס' ואין אוסרין במשהו אלא בדבר שבמנין ואיסורי הנאה חוץ מאיסורי ע&quot;ז שהם אוסרין במשהו אפי' בלא בילה ובלא דבר שבמנין מעתה איפשר שחמץ בפסח על ידי בילה ועירוב טעמים כל שאוסר באכילה אוסר בהנאה אי במשהו אי בנותן טעם ובמסכת חולין יש מקום להאריך באלו.

ואקשינן בגמר' '''תנא מאי קחשיב אי דבר שבמנין קחשיב ליתני נמי חתיכות נבילה.''' כלומר שאוסרת תערובתה להיות כמוה במשהו אי איסורי הנאה קחשיב דסבר כל איסורי הנאה אוסרין תערובתן כמוהן במשהו ליתני נמי חמץ בפסח ומתרצינן האי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה כלומר שאין דבר אוסר את תערובתו במשהו להיות כמוהו ואפי' הוי דבר שבמנין כגון חתיכת נבילה כיון דלאו איסורי הנאה בטילה וכך פי' רש&quot;י ז&quot;ל.

ולפי פי' זה, מתני' דהכא פליגא אמתני' דפ' גיד הנשה דתנן גיד הגשה שנתבשל עם הגידין וכן חתיכה של נבילה וחתיכה של דג טמא שנתבשלו עם החתיכות בזמן שמכירן בנ&quot;ט ואם לאו כולן אסורין והוינן בה וליבטל ברובא ופריש בריה שאני דגיד בריה הוא וגבי חתיכה מתרץ שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחין והכא משמע שאין החתיכה אוסרת כל החתיכה במשהו וה&quot;נ משמע דפלוגתא היא מדקאמרי' האי תנא תרתי אית ליה דאלמא איכא תנא דלית ליה תרתי.

ונראה שרבינו הגדול סובר כן שלא כתב אותה משנה שבפ' גיד הגשה וכתב כאן דליתא להאי כלל משום חמץ בפסח אלמא בשארא איתא.

והראב&quot;ד ז&quot;ל יוצא ידי שתיהן שהוא מפרש האי תנא תרתי אית ליה כלומר דלא קתני אלא איסורי הנאה וס&quot;ל דאיסורי הנאה עצמן אינן אוסרין את תערובתן בהנאה אלא בדבר שבמנין ומ&quot;ה לא קתני חמץ שאינו אוסר אלא באכילה ולא קתני נבילה שאע&quot;פ שתערובתן כמוה משום דבר שבמנין אין איסורה איסור הנאה ומתני' באיסורי הנאה מיירי באיסורי אכילה לא מיירי והאי דקאמר תרתי אית ליה ולא קאמר תרתי קחשיב לאפוקי איסור הנאה ולאו דבר שבמנין והיינו דקאמרי' הרי אלו למעוטי מאי כלומר למה שנה כן וכי מה יש לי עוד להביא ופריק למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה כלומר שאינו מן הכלל הזה ואין ראוי לשנותן כאן עם אלו א&quot;נלמעוטי איסורי הנאה ולאו דבר שבמנין שאין אוסרין תערובתן בהנאה כאלו אבל דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה אוסרין במשהו. 

ובמס' תמורה בפ' כל האסורין מוכח הכי, דקא מקשי ומ&quot;ש לענין תערובת קדשים דתני איסורי הנאה ואיסורי אכילה בהדי הדדי ותערובת דחולין פסיק ותני איסורי הנייה לחוד ואיסורי אכילה לחוד פי' דהתם קתני הרובע והנרבע וכו' דלאו איסורי הנאה נינהו ואוסרין בכל שהן אלמא כל איסורין שבמנין עושין תערובתן כהם והכא במתני' לא קתני אלא איסורי הנאה ומפרקי' כי קאי בע&quot;ז משום דבעי לפרושי איסורי דיין נסך פריש נמי כל איסורי הנאה דדמיין ליה כי קאי הכא משום דבעי לפרושי מוקצה ונעבד אתנן ומחיר מפרש נמי כל האיסורין לגבי מזבח דדמו להו אלמא מתני' איסורי הנאה קתני וה&quot;ה לאיסורי אכילה שדינן כן וה&quot;נ משמע בריש פ' התערובות.

ובירושלמי (ה,יב) למה לא תנינן עמהם נבילה אמר ר' יוסי לא אתינן מתני' אלא שאסור בהנאה ונבילה מותרת בהנאה התיבון הרי חמץ בפסח חמץ בפסח יש בו כרת ואלו אין בהם כרת.

ועוד יש לי ראיה מההיא דגרסי' בפ&quot;ק דביצה וכ&quot;ת ביצה חשיבא ולא בטלה הניחא למאן דאמר כל שדרכו למנות שנינו אלא למ&quot;ד את שדרכו למנות שנינו מא&quot;ל וכו' והא מתני' דכל שדרכו למנות דבר שבמנין ואיסורי הנאה קתני דומיא דמתני' וחד תנא נמי קתני לתרווייהו כדאיתמר בשמעתין וא&quot;כ ביצת טריפה אמאי לא בטלה אפי' למאן דאמר כל שדרכו למנות שנינו אלא ש&quot;מ כל שדרכו למנות ואיסורי הנאה אוסרין בהנאה וכל שדרכו לימנות ואיסורי אכילה אוסרין באכילה וכדפרישית. 

ומסתברא דהתם מתני' ר' מאיר היא דתנן התם במס' ערלה מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרים כולן ידלקו דר&quot;מ וחכמים אומרים יעלו שר&quot;מ אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים ר' עקיבא אומר שבעה וכו'.

וליכא למימר דהני דמתני' תשיבי טובא ודמילששה דברים דרבנן חדא דהא לא חזינן כל הך חשיבותא לשער נזיר ולצפורי מצורע וטובא תשיבי חבילי תלתן מינייהו ועוד דגרסי' בפרק כל התערובות גבי חטאות מתות ושור הנסקל וחביריו ששנוין שם ונתבטלו ברובא וכ&quot;ת חשיבי ולא בטלי הניחא למאן דאמר כל שדרכו למנות שנינו אלא למאן דאמר את שדרכו למנות שנינו מא&quot;ל דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן ואמר רב פפא האי תנא תנא דליטרא קציעות הוא דאמר כל דבר שבמנין אפי' בדרבנן לא בטיל וכ&quot;ש בדאוריית' וכו' רב אשי אמר אפי' תימא רבנן ב&quot;ח חשיבי ולא בעלי אלמא כל כי הני דבר שבמנין הוו ולא לשש' דברי' דרבנן ואפי' שור הנסקל דודאי אכולהו מקשי' מדלא איתמר בגמ' חטאות מתות וליבטיל ברובא ועוד מדלא מוקמינן לכולהו בשוורים גדולים דחטאות מתות וכבשים קטנים נמי עדיפי מצפורי מצורע והכא הא קתני חולין שנשחטו כדקתני התם חטאות מתות.

וכיון דסתם מתני' כר&quot;מ ש&quot;מ הילכתא כוותיה ופלוגתא דר' יוחנן ור&quot;ל בכל שדרכו למנות בדידיה ומשמע נמי דהני מכל שדרכו למנות הן ולרב פפא תנא דליטרא קציעות היא ולא דייקינן עלה בגמ' מידי משום דמתוקמא כי ההיא דהיא בת ביקתא.

ומיהו לרב אשי י&quot;ל דמילתא פסיקא קתני הך מתני' דאי צפורי מצורע חיים הם בעלי חיים חשיבי ולא בטלי אפי' לרבנן ואי מתים מוקמינן להו כשבשלן והן ראויין להתכבד בהן לפני האורחין וכן בשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה בחתיכה הראויה מיתוקמי במתני' דגיד הנשה וכדמוקמי' לה בירושלמי לעיל.

'''חבית בחבית מותר.''' כתב הר&quot;א ז&quot;ל דה&quot;ה לשאר כל האוסרין בכל שהן שאע&quot;פ שהם אוסרין בהנאה מפני חשיבותן ימכרו כולן לעכו&quot;ם חוץ מדמי איסור שבהן.

וי&quot;א שלא אמרו כן אלא בחבית פתוחה אבל בסתומות שהוא דבר חשוב לרבנן דערלה אוסרת כולן ואין להם תקנה אפי' בסתם יינן, ודברי הרב ז&quot;ל נראין.

וכבר כתבנו בפ' כל הצלמים דה&quot;ה בשאר כל איסורי' דשרי רשב&quot;ג אפילו כגון יין ביין וקי&quot;ל נמי כוותיה ולא עדיף דבר שבמנין מיין ביין אלא מיהו צריך להזהר מן הדברים הנקחים מן העכו&quot;ם שלא למוכרן להם שמא יחזרו וימכרו אותן לישראל כמ&quot;ש שם.

ומסתברא חבית בחבית שאם נפלה א' מהם לים מותרין בין ביין נסך בין בסתם יינן בין בשאר כל איסורין שבתורה דקי&quot;ל כרב דאמר בפ' כל התערובות טבעת של ע&quot;ז שנתערבה במאה טבעות ונפלה א' מהם לים הגדול הותרו כולן דאמר האי איסורא נפל וה&quot;ה לחבית כדר&quot;ל דאמר התם חבית של תרומה שנפלה למאה ונפלה א' מהן לים הגדול הותרו כולן דאמרי' הך דאיסורא נפל ואצטריך דר' נחמן ואצטריך דר&quot;ל וכו'.

ולפום פשטא משמע שאפילו באכילה תלינן להיתר ושרו דהא תלמוד כל היכא דאיכא למיחש לחבית דאיסור הנאה ואכילה כי הדדי נינהו ועוד חבית דתרומה לאו חיסור הנאה הוא ושרי לה וכן בחבית של יין נסך.

ומיהו לפי דעתנו שאין אנו מבטלין ביבש חד בתרי י&quot;ל דדוקא שנפלה לתוך ס' דמדינא בטל וה&quot;נ בתרומה למאה ובע&quot;ז ברבוא דמדינא בטיל ומשום חומרא דע&quot;ז אסור וכיון שנפלה א' מהן לים הותרו דתלינן לקולא אבל לפחות מס' כיון דאיכא נ&quot;ט בתערובתן ואפי' בשאר איסורין נמי אסור לא תלינן בנפילה לקולא שלא אמרו [אלא] לתלות תערובות החמורות כגון תרומה למאה וע&quot;ז לרבוא וה&quot;ה לדבר שבמנין אבל נותני טעמים אינן בטילין בנפילה.

ודוקא שנפלה מאיליה אבל ליטול אחד מהן להוליכה לים המלח אסור ואם עשה כן מסתברא במזיד אסורות בשוגג מותרות כדאמרי' במבטל איסור לכתחילה.

ואיכא נוסחי דגרסי התם אמר רבא לא הכשיר ר&quot;ל אלא בטבעת אבל תאנה לא ואע&quot;ג דפליג עליה רב יוסף הילכתא כרבא, וזה גירסת הר&quot;ם הספרדי ז&quot;ל. 

שוב ראיתי במסכת תרומות ירושלמי (ד,ז) היו לפניו עשרים תאנים ונפלה אחד לתוכן ואבדה אחד מהן ר&quot;ש בן לקיש אמר ספיקן בטלי ברוב ר' יוחנן אמר כולן נעשו הוכיח מודה ר' יוחנן שאם רבה מהן על מקום אחר או שרבה ממקום אחר עליהן ספיקן בטל ברוב ומשמע ודאי דהילכתא כר&quot;ל דהוא אמרה להא שמעתא בגמ' דילן ולא פליג עליה ר' יוחנן הילכך אפילו נותני טעמים אם נפלו מהם בטלו ביבש דאמרי' שאני אומר בדרבנן ושם אמרו בירושלמי דלכתחילה אסור כמ&quot;ש וא&quot;ת.

ומ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל דחתיכת נבילה כיון דלאו איסורי הנאה היא בטלה ומשליך א' מהן לכלבו ואידך שרו באכילה תמהני עליו שכל איסורין שבטלו אינן צריכין להרים אותן חוץ מאיסורי מתנות כהונה כגון תרומה וחלה מפני גזל השבט והכי איתא במשנה מס' ערלה (ב,א).

&lt;קטע סוף=עד א/&gt;
===[[עבודה זרה עד ב|דף עד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=עד ב/&gt;

הא דתנן '''גת של אבן שזפתה עכו&quot;ם מנגבה והיא טהורה ושל עץ ר' אומר ינגב וחכ&quot;א יקלוף.''' פי' ואח&quot;כ ינגב אוקימנא בגמ' בשלא דרך בה אלא ששהא שם יין למתק את הזפת ואפ&quot;ה בעיא ניגוב.

וטעמא דמילתא, משום דגת לא לדבר שמכניסו לקיום דמיא כדקתני עלה ולא לדבר שאין מכניסו לקיום דמיא לפי שמשהין בו את היין מקצת ארבעה וה' ימים למתק את הזפת ודרכן נמי להחליף שם יין ב' וג' פעמים עד שיעבור מרירות הזפת לגמרי ולפי' בשל עץ צריך קילוף וניגוב ושל אבן מגו דשיעא טובא ולא מפלי מינה זיפתא סגי לה בניגוב בלא קילוף והא דתניא בגמ' ושל עץ ושל אבן ינגב כשאינה זפותא אוקימנא דדרך ומתוך שמשהין שם הענבים והיין כל ימי הבציר כל זמן שהיין בתוכו ותדירי נמי בחמרא כל יומא ומ&quot;ה בעי ניגוב.

אבל שאר כלים של עץ שאינן מכניסן לקיום בהדחה בעלמא סגי להו דלא גרעי מחצבי שחמי ופתואתא דבי מכסי דסגי להו בשכשוך כדאי' בפ' אין מעמידין ותניא נמי לקמן דברים שנשתמש בהן ע&quot;י צונן כגון צלוחיות וכוסות מדיחן ואע&quot;נ דברייתא בכלי מתכות לא מצינו הפרש בין כלי מתכות לכלי עץ ואבן ובסמוך נמי תניא הדפין והלולבין והעדשי' של נסרי' מדיחן ולא מדיחן ולא גרעי הני משאר כלי' של עץ שאינן מכניסן לקיום ואפילו שאין להם בית קבול הרי עומדין ביין ועוד שהעדשים כלי קיבול הן ולפי' קראו' בתראי' ואפ&quot;ה סגי להו בהדחה ואין לחלק בין עץ ואבן ומתכת בין שתחלת תשמישן ביד עכו&quot;ם בין שתחיל' תשמישן ביד ישראל אבל בשל חרס הוא דאיכא לאפלוגי כדאמרי' בפ' אין מעמידין גבי כסי וכדפרישית התם הילכך כוסות של עץ סגי להו בהדחה אלא שהר&quot;א ז&quot;ל הצריכן ניגוב, ואין לדבריו טעם.

וכלי עץ ואבן שהכניסן לקיום לא נתפרש לי בגמרא דינן שאפשר לומר שהגת והמחץ לדברי חכמים כשמכניסן לקיום דמו ואפ&quot;ה סגי להו בניגוב וא&quot;נ לאו מכניסן לקיום הן מיהו נקיט הני בניגוב וה&quot;ה לכולם שאין צריכין יותר והיא גופה קמ&quot;ל ברייתא ולא מצינו עירוי לכלי עץ.

ואם תשיבני נודות שבפ' אין מעמידין יש לי לומר כלי עור ככלי חרס דמו לענין יין נסך ואפילו בשאין מכניסן לקיום אבל בכלי עץ לא שמענו יותר מניגוב ודייקא נמי דקתני ומודה ר' בקנקנים של עכו&quot;ם שהם אסורים כלומר אף ע&quot;פ שנחלק בגת ומחץ שהן כלי חרס לעשות דינן ככלי עץ מודה הוא במכניסן לקיום שהם חמורים יותר משל עץ (ואלמא) [ואילו] היה דין כל כלי שמכניסו לקיום בקנקנים [כקנקנים] אינה הודאה מדיןהטענה שעדיין אינו מחמיר בשל חרס יותר משל עץ ומיהו טעמייהו בשל חרס לאו משום מכניסן אלא משום שתחלת תשמישן ביד עכו&quot;ם וה&quot;ה לשאין מכניסן לקיום לגמרי בין שאינו כן כסבריה דרבי [פי' – דמ&quot;מ אינם ניתרים בשכשוך] ולעולם לא אמרו בכלי עץ ואבן ומתכת במכניסן לקיום צריכין עירוי, ולא מצאתי לה חבר במה שכתבתי ואנו תולין דינינו באילנות גדולים.

ונמצא עכשיו שכלי עץ ועור ואבן ומתכת שאין מכניסן לקיום בשכשוך בעלמא סגי להו וזהו הכשר הקל שבהן מכניסן לקיום אפילו עמד יין של איסור לפי שעה צריכין עירוי וזהו הכשר חמור שבכולן מכניסן ואין מכניסן כגון הגת והמחץ והמשפך ינגב וזה הוא הכשר בינוני וכולן אין בהן הפרש בין שתחלת תשמישן בשל איסור או בשל היתר כלי חרס תחלת תשמישן בהיתר ואין מכניסן לקיום משכשכן ומותרין מכניסןלקיום אפי' תחלת תשמישן בשל היתר ואפילו נשתמ' בהן עכו&quot;ם באיסור לפי שעה צריכין עירוי ומכניסן ואין מכניסן החמירו בחרס כאלו מכניסן לקיום וצריכין הכשר גדול ואם היה קרקע קשה ואין מכניסו לקיום דינן כשל עץ דהיינו חצבי שחמי כדפרישית וכל כלי פשתן דינן כשל חרס ושל צמר כשל עץ ושל שער אין בולעין כלל ובהדחה סגי להו כדאמרינן ברווקי דארמאי ודקולי וחלתא שתשמישן תדיר ואינו תדיר כמחץ ומשפך ולפי' אמרו של צמר מנגב כדין מחץ של עץ ושל פשתן מישן כדין מחץ של חרס וה&quot;ה שמוכשרין בעירויושל שער לא הצריכו כלום אלא הדחה לפי שאינו בולע כדאמרינן בעלמא אין סחיטה בשער ודינן בהגעלה פירשתי בפ' אין מעמידין. 

עוד אמרו בשם ר&quot;ת ז&quot;ל נעוה ארתחו היינו בשפיכת מים רותחין עליהם ודייק מינה דעירוי ככלי ראשון הוא ואפילו קערה שנתנוה ביורה רותתת ונאסרה שם מכשירין אותה בעירוי.

ועוד הביא מן הירושלמי שאמרו בשבת בפ' כירה (ג,ה) מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהם מלמעלן ר' יונה אמר אסור ועירוי ככלי ראשון הוא חייליה דר' יונה מן הדה אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח אמר ר' יוסי תמן כלי חרס בולע תבלין אין מתבשלין התיב ר' יוסי בר בון והא תני אף ככלי נחשת אית לך מימר כלי נחושת בולע מהו לערות עם הקלוח א&quot;ר חנינא בריה דר' הלל מחלוקת דר' יונה ור' יוסי וכו' ש&quot;מ דלר' יונה מיהא עירוי ככלי ראשון הוא.

ועוד הביא ממה שאמרו בפסחים דמוגלשין ע&quot;ג הקמח פטורה מן החלה אלמא חליטה היא דעירוי מבושל הוא והקשו עליו והא קי&quot;ל כשמואל דאמר תתאה גבר וכיון דתתא' גבר עירוי ודאי אינו מבושל ופירשו דהתם כגון נטף מרוטבו על החרס שקילוחו נפסק אבל במקום עירוי שקילוח כלי ראשון אינו נפסק מבשל הוא אלו דברים מצאתי בתוספות בשם ר&quot;ת ז&quot;ל. ועוד האריכו.

ואני תמה א&quot;כ למה אמרו יורה קטנה לתוך יורה גדולה ושאלו ויורה גדולה מאי ורב עקביה דחכים כולי האי אמאי לא עירה עליהן רותחין וכבר פירשתי שאין ראיה מן הגת מפני שהוא מוכשר בניגוב ולא גרע עירוי מאפר או ממי זתים וכ&quot;ש שיש לפרשה ארתחי על האור בשל אבן ומתכת.

וענין הירוש' שהביא, קושיא הוא עליו לפי שהם הקשו על ר' יונה דאסר בתבלין ועירוי ככלי ראשון הוא כמתמה ופריקו חייליה דר' יונה מן הדא דכיון דרבי רחמנא עירה לתוכו רותח והצריכו מריקה ושטיפה דאלמא בלע טפי ש&quot;מ מבשל הוא קצת וגבי תבלין בשבת אסור ודחי לה מעיקרא שלא ריבה אותו [אלא] בכלי חרס שהוא קל ליבלע והדר מייתי לה מכלי נחשת דרבי רחמנא עירוי כבשול לבליעה וחזרו ושאלו מהו לערות תבלין עם הקילוח והיינו ודאי לדברי המתיר שאלו לדברי האוסר אפילו תבלין מלמטן אסרנו והשיבו שהיא המחלוק' שלדברי המתיר אינו אסור אלא בכלי ראשון ובסוף שאלו ר' יצחק בר גופתא בעי קומי ר' מונה עשה כן בשבת חייב משום מבשל עשה כן בבשר [וחלב חייב משום מבשל. א&quot;ל כההיא דאמר זעירא איזהו חלוט ברור, כל שהאור] מהלך תחתיו, ופירושו ברור שר' יצחק בר' גופתא בעי בכלי ראשון נמי דהיינו באלפס וקדירה שהעבירן מרותחין דמתני' אם עבר ועשה חייב הוא משום מבשל או לא ופשט ליה שהוא פטור אבל אסו' שאין בישול בשבת אלא באור מהלך תחתיו.

וכך אמרו בירושלמי (ה&quot;ב) מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני אמר ר' כאן היד שולטת בו כאן אין היד שולטת בו א&quot;ר יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחקה לכלי ראשון ולא עשו הרחקה לכלי שני ש&quot;מ הרחקה דדבריהם הוא ואעפ&quot;י שריבה הכתוב אפי' עירוי גבי קדשים התם משום בלוע הוא שאפי' אתה עושה עירוי ככלי ראשון לבשל תבלין שניתנין לתוכו מ&quot;מ מה שעירה מכלי ראשון לכלי שני לא נתבשל בב' כלל אלא דרבי רחמנא בלוע בלא בישול כדאיתא בפ' דם חטאת (זבחים צה,ב). 

למדנו דברי הכל שאין בישול גמור אלא באור מהלך תחתיו דהא איתמר התם בדידן [ר&quot;ל תלמודא דידן, שבת מ&quot;ב ע&quot;ב] מלח אינה כתבלין ובכלי ראשון נמי לא בשלה וה&quot;ה לבשר כדאיתמר עלה צריכא מילחא בשולה כבשרא דתורא אלמא אין בישול ברור אלא באור מהלך תחתיו ואפי' לתבלין ולדברים הקשים בבשול אפי' לכתחילה מותר דלאו בישול הוא כלל. 

ונ&quot;ל שלא הוזכרו אלא בדברים הנאכלים כמות שהוא חי [אבל בדברים שאין נאכלים כמות שהוא חי] אין בו כלל משום בישול אלא באור מהלך תחתיו ולא יהיה הכלי הזה של ברזל הקשה שנבלע מן האור מהלך תחתיו נוח לפלוט מן המלח והבשר.

והוי זהיר בדבריך שכל כלי ראשון האמור בשבת הוא שהעבירו אותו מרותח מע&quot;ג האור ונקרא כלי ראשון [ומה] שהזכירו בגמר' בהגעלה הוא ראשון ממש שהאור מהלך תחתיו שאלו יורה שהעבירה מרותחת ונתן לתוכה יורה קטנה אסורה היא ואין צריך לומר עירוי והיינו דקאמרינן ברותחין ובכלי ראשון ולא קאמרינן בכלי ראשון סתם והיאך ר&quot;ת ז&quot;ל מביא משבת להגעלה וכל שכן שאין לנו ראיה לפסוק (כרבינו) [כר'] יונה וכ&quot;ש תתאה גבר אפי' נטף מרוטבו על החרס בקלוח אינו נפסק שכן בטלאים שמנין עושין כן.

ומעתה בין קמח ע&quot;ג מוגלשין בין מוגלשין ע&quot;ג קמח אין פטורו משום בישול אלא כיון שנעשו כעין גובלא והוכשרו לאכילה בכך שהרבה עושין ואוכלין כן נפטרה לא גרע מעיסת כלבים או ממעשה אלפס.

ושם אמרו בירושלמי (חלה א,ד) איתא חמי נחלטה כל צרכה ב&quot;ש מחייבין לא נחלטה כל צרכה ב&quot;ש פוטרין ופריקו שני תלמידים שנו אותה כדאמרי' נמי בגמרא דילן. (ואמריתו) [ואמרינן תו] איזהו חלוט ברור כל שהאור מהלך תחתיו [א&quot;ר יוסי אפי' האור מהלך תחתיו] מכיון שהוא עתיד לעשותו (בכך) [בצק] חייב וכל זה ראיה לדברינו.

ולפי (דעתו) [דעתי] לענין גיעולי עכו&quot;ם לא נחנק אדם מעולם דטהרת כלי מדין מקרא מלא דבר הכתוב דכבולען כך פולטן וכל שנאסר באור מהלך תחתיו אין מכשירין אותו בכלי ראשון שהעבירו אותו מרותח מע&quot;ג האור ואצ&quot;ל בעירוי.

'''תמו חי' מס' ע&quot;ז להר&quot;מ ן' נחמן בעזרת אדון שמים אב הרחמן'''
&lt;קטע סוף=עד ב/&gt;</text>
      <sha1>sbwikl1eiikdvyl57eu8p82r73hi18q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/סוכה/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>385706</id>
    <revision>
      <id>1419058</id>
      <parentid>1051742</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:17:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18157" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת סוכה|חידושי הרמב&quot;ן|ד}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[סוכה מח א|דף מח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מח א/&gt;

'''[פייס בפני עצמו.] '''זה שאמרו חכמים במס' סוכה ובמקומות אחרים בשמיני של חג שהוא רגל בפני עצמו והניחו בו סימן פז&quot;ר קש&quot;ב. פרש&quot;י ז&quot;ל פייס בפני עצמו דבשאר ימי החול לא היו מפייסין אלא כל עשרים וארבע משמרות מקריבות על סידור שהן סדורות ככתוב בדברי הימים יהויריב ידעי' כו' זו הוא ששנינו יום טוב הראשון של חג היו שם י&quot;ג פרים ואילים שנים ושעיר אחד נשתיירו שם י&quot;ד כבשים לשמונה משמרות כו' לומר שמקריבין י&quot;ו משמרות על סידורן י&quot;ג פרים ואלים שנים ושעיר אחד ושמונה הנשארות מקריבות על סידורן נמי י&quot;ד כבשים כדמסדר להו מתני' ביום הראשון ששה מקריבין שנים פרים והשאר אחד אחד וקצרו של דבר שלא היה פייס למשמרות בשבעה ימי החג כלל. 

ומה ששנינו בשמיני חזרו לפייס כברגלים. פי' הרב ז&quot;ל שמפייסין בו כשא' הרגלים כפסח ועצרת והטעם דמפני שהיו בחג קרבנות מרובין לא היו משמרות צריכין לפייס אבל בשאר רגלים שקרבנותיהם מועטין מפייסין להם. זהו דרך המפרשים ז&quot;ל.

וקשיא לי שאפי' בחג משמע דמשמרות הקודמות משתכרות יותר מן האחרו' שהם זוכות בפרים תחלה ושש מהן עפ&quot;י סדורן זוכות להקריב בכבשי' שנים שנים נמצאו ראשו' משובחות ומשתכרו' בקרבנות יותר מן האחרות ולא תקבל אחת מהם ברצונה להתעכב עד למחר ועד שביעי וכ&quot;ש שתי משמרות האחרונות שלא היו משלשות בפרים שאינן מקבלות עליהן להתאחר וכל עיקר הפייס לא נתקן אלא בדבר קל מזה כדתנן מעשה שהיו שניהן רצין ועלו בכבש דחף את חבירו כו' השתא בתרומת הדשן שאין בה שום הנאה לכהן אלא זכות מצוה בלבד היו מקפידין עד שתקנו להם פייס בקרבנות פרים ואילים לא כ&quot;ש ועוד חזרו לפייס כברגלי' לא משמע כשאר הרגלים דהוה ליה למיתני בשמיני מפייסין כשאר הרגלים ועוד דהוה ליה לתנא דמתניתין למיתני לא היה פייס בחג מדקתני סתם ביום הראשון היו י&quot;ג פרים כו' משמע דמקריבין כדרך כל רגל ועוד פייס בפני עצמו משמע דבשאר הימים היה שם פייס בפני עצמן. 

אבל הענין כך הוא שהיו כל המשמרות מתכנסות בחג כדרך כל הרגלים ולוקחין מכל משמר ומשמר גדול שבו ומפייסין וזה שזוכה בפייס משמרתו מתחלת ביום הראשון וזה שעל ימינו משמרתו מקריבין אחריו וכן כולם כדרך שעושין בני משמר בארבעה פייסות בכל יום ובפייס הזה של יום ראשון נתפייסו משמרות כל ימי החג נמצאו כולן מקריבות בפייס זה על סדר המשנה ביום טוב ראשון של חג היו שם י&quot;ג פרים ומי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר כו'.

וכן מצאתיה בתוספת' דתנא אבא יוסי בן חנין אומר לא היה פייס אלא לראשי משמרות בלבד ושאר כל המשמרות חוזרות חליל' ור' חנינא בן אנטיגנוס אומר לא היה פייס אלא ליום טוב הראשון של חג בלבד ושאר כל ימי החג חוזרות חליל' פירש סובר אבא חנין שהיו מפייסין ראשי המשמרות ומשמרה הזוכה בפייס קודמת ועל ידה מקריבו כל המשמרו' כסדורן במקרא ורבנן פליגי בהא סברי דשאר משמרות מקריבות כדרך שעומדו' ככוליאר כדפרי' ואיפשר דליכא הכא פלוגת' ואעפ&quot;י שבלשון יחיד הם שונים אותה וכן סיפא סוגיא דר' חנינא בן אנטיגנוס הכל מודים בה וכן כיוצא בהן בתלמוד רבות וכדר' שמסודרו' בכוליאר הם זוכות בפייס כמו שזוכין היחידי' בפייס התמי' כדפרישית.

'''ורגל בפני עצמו. '''פרש&quot;י ז&quot;ל שאין בו סוכה ולולב, וקשיא לי אם לזה הוא רגל למה הוצרך רבי יהודה להביא ראיה לכך לומר שמיני רגל בפני עצמו הוא שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר ברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר ברכה ולינה, דבר ברור הוא בודאי שהוא רגל בפני עצמו שאינו בסוכה ולולב ואין זה נלמד מן השיר והלינה. 

אבל ראיתי נוסחא ישנה שכתוב בה וכשם ששבעת ימי החג טעונין שיר ברכה ולינה כך שמיני טעון שיר כו'. ולפי זה רבי יהודה הוא דאמר רגל בפני עצמו הוא בודאי וכיון שהוא רגל בפני עצמו אף הוא טעון שיר לעצמו וברכה ולינה. ומ&quot;מ עדיין לא נתחוור לי זה מפני שראיתי בירושלמי אמר ר' יוחנן שמיני רגל בפני עצמו פייס בפני עצמו ברכה בפני עצמה קרבן בפני עצמו רגל א&quot;ר בון בשם ר' אחא כולהון כתיב וביום וכאן ביום ללמדך שהוא רגל בפני עצמו פייס א&quot;ר יוסי מתניתין אמרה כן בשמיני חזרו לפייס כברגלים ברכה כר' אילא דאמר זמן קרבן פר אחד ואיו אחד ע&quot;כ גירסת ירושלמי ואם אין רגל בפני עצמו אלא לומר שאינו בסוכה ולולב לא הוצרכו ללמוד כן מן ה&quot;ואו&quot; ועוד שאינו נקרא רגל בפני עצמו בשביל שאינו בכל מצות הרגל שלו שהרי לולב נוהג בראשון ואינו בשאר הימים בגבולין ורגל פסח נמי חלוק במצה ומרור כדאיתמר לעיל. 

ור&quot;ח ורבינו בעל הלכות ז&quot;ל פי' רגל בפני עצמו לענין אבילות שנמנה שבעה כדאמרינן בפרק בתרא דמשקי' אמר רבינא אף אנו נאמר יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום. וזה דוחק מאד ואינו מתקבל עלי כלל שיהא אותו מנין שחידש רבינא ואמר אף אנו נאמר נשנה לראשונים בברייתא דתניא לעיל רבי יהודה אומר שמיני רגל בפני עצמו הוא ותניא בהדיא פז&quot;ר קש&quot;ב כו' ועוד דתלו תניא בדלא תניא שמפני שהוא רגל בפני עצמו הוא נמנה שבעה במה מצינו שהוא חלוק לענין פז&quot;ר קש&quot;ב הוציא רבינא מנינו ועשאו שבעה רגל בפני עצמו אבל כל תולדות הללו ממנו הן למדות. 

ור&quot;ת פי' בספר הישר רגל בפני עצמו לומר שטעון לינה תדע מדלא מנינן לינה. ואינו במשמע דהא אמר להו רבי יהודה לרבנן רגל בפ&quot;ע שכשם שהשבעה ימי החג טעונין ברכה ולינה כך שמיני כו' דכל אלו מלמדות למה שהוא רגל בפני עצמו ואלו תלדות ורגל בפ&quot;ע אב לכולן והוה ליה למימר פז&quot;ל קש&quot;ב דתולדות דנפקי מרגל בפ&quot;ע קא חשיב, ועוד מאי משמע ברגל בפ&quot;ע לינה טפי מהנך שאילו לפירוש הראשונים ז&quot;ל משום לולב וסוכה נראה כרגל בפ&quot;ע ממש וכן אם הוא נמנה שבעה עשיתו רגל שלם אבל בלשון רגל בפ&quot;ע אין משמעות לינה יותר משאר דינין ולמה סתמו לינה בלשון רגל ופירשו דינין אחרים שבו ואדרבאאפי' יהא רגל בפ&quot;ע מפורש מן התורה אין לינה במשמע דאפשר דכיון דליכא שבעה ליכא לינה. 

ועוד ראיתי בירושלמי שלא הוזכרה לינה בתלמודם כלל ואמרו שהוא רגל בפ&quot;ע ומה שהביא ראיה מדלא מנינן לינה י&quot;ל האי תנא ס&quot;ל שאינו טעון לינה שבעה אינו טעון לינה למעוטי שמיני ופסח שני.

ואני אומר כיון שלא מצאו המפרשים ז&quot;ל ענין בפ&quot;ע לרגל יותר הוא נכון להם לפרש דרגל בפ&quot;ע הוא לומר שהם שני רגלים חג הסכות שבעה רגל אחד ושמיני רגל אחד ונ&quot;מ לענין פז&quot;ר קש&quot;ב רגל בפ&quot;ע אב ואלו תולדות כדפרישית וכדאמר ר&quot;י רגל בפ&quot;ע הוא שכשם ששבעת ימי החג טעונין כו' למדו כל זה ממה שהוא רגל בפ&quot;ע ולמדו שהוא רגל בפני עצמו מביום וכמי שפירשו בירוש' וממה שמצאו בו עוד חלוקים הכא כתיב והכא כתיב כדאמרן לעיל בגמרא ואין דבר שמתקשה בזה כלל אלא שהיה להם לומר פ&quot;ז קש&quot;ב. 

ולי נראה שהלשון שאמרו בשמיני שהוא רגל בפ&quot;ע הוא כמאמרם בפסחים [צ&quot;ג ע&quot;א] שני רגל בפ&quot;ע כו' ואיכא דאמר התם שני תשלומין דראשון הוא ולאו רגל הוא ועיקר מחלוקתם לומר שאם שגג בראשון והזיד בשני למאן דאמר רגל בפ&quot;ע חייב כרת ולמ&quot;ד תשלומין פטור וכן גר שנתגייר בין שני פסחים וקטן שנתגדל בינתים למ&quot;ד רגל בפ&quot;ע חייב לעשות פסח שני למ&quot;ד תשלומין כל שאינו זקוק לראשון אינו זקוק לשני וכן רגל בפני עצמו דשמיני לענין זה הוזכר לפי שעיקר חובת הרגלים ראייה וחגיגה ולזה הוזכרו רגלים בגמרא בכל מקום לפיכך אמרו רגל בפני עצמו לומר שטעון מה שטוענין הרגלים ראיה וחגיגה ושמחה.

והענין לפי ששנינו הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן ועבדים שאינם משוחררים החגר והסומא והחולה ואתמר התם מאי תשלומין ר' יוחנן אמר תשלומין לראשון ואם היה חגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני וזה נוהג בכל שבעת ימי החג אבל שמיני רגל בפ&quot;ע הוא ואע&quot;ג דלא חזי בכל הנך חזי בשמיני' ומיהו אינו רגל מיוחד לעצמו לגמרי שאם חוגג בראשון אינו חוגג בשמיני אלא כענין בפסחים לר' דאמר שני רגל בפני עצמו הוא. 

והיינו דאמרינן בפ&quot;ק דראש השנה אימר דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו הני מילי לענין פז&quot;ר קש&quot;ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא לומר שאם חגג בראשון פטור בשמיני ואפילו לר' הושעיא דאמר בכל ימי החג דאף על פי דלא חזי בראשון חזי בשני משום דלדידיה חיוב דראיה בכל יום ויום משבעת ימי החג הוא דכתיב שבעת ימים תחוג לה' אלהיך וכתיב ולא יראה את פני ה' ריקם אבל שמיני לא כתיב התם כלל ובפרשת רגלים שבתורת כהנים דכתיב שמיני לא כתיב ביה ראייה אלא שדרשו ממאי דכתיב בחדש השביעי תחוגו אותו שחוגג אף בשמיני ומשום תשלומין דשבעה הוו דכתיב וחגותם חג לה' שבעת ימים בשנה בחדש השמיני תחוגו אותו לרבות אף השמיני לתשלומין דהנך ז'. 

הלכך כיון דאיהו ראיה וחגיגה לא כתיבי ביה משום תשלומין דהנך אי לא חזי בראשון [לא] חזי בשמיני לדברי הכל אלא מפני שהוא רגל בפ&quot;ע הוא מתחייב בראייה וחגיגה והוא דלא עבד בראשון כדפי' ולמדו כל זה הענין שהוא רגל בפ&quot;ע אעפ&quot;י שהוא תשלומין מרמז הכתוב שלא ערבו עם הראשונים בפרשת קרבנות הכא כתיב וביום הכא כתיב ביום הכא כתיב כמשפטם כו' והיינו דא&quot;ר יהודה שמיני רגל בפ&quot;ע היא שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן לעצמן שוה בהם כך שמיני טעון קרבן לעצמו שנוי מהם פר א' ואיל אחד וטעון שיר שתקנו לו שיר מעניינו של יום שלא כענין השיר של שאר הימים והוא למנצח על השמינית כדמפורש במס' סופרים וטעון ברכה דהיינו זמן או שמזכירין שמו בברכת המזון ותפלה ביום השמיני חג עצרת הזה ואינו מזכיר כשאר ימים חג הסכות הזה וטעון לינה כעיקר הרגל אלמא רגל בפני עצמו עשאוהו לכל דבר והילכך חובת הרגלים עליו וחייב בו ראייה וחגיגה לעצמו ואע&quot;ג דליכא תשלומין לראשון כגון דלא הוה חזי בהו כדפרישית. 

ואפשר עוד שיהא רגל בפ&quot;ע אף לענין בל תאחר וכיון שעברו עליו לר&quot;ש שני רגלים ושבעת ימי החג ולר&quot;מ שבעת ימי החג בלבד עובר בבל תאחר ואע&quot;ג דשמיני תשלומין להם מידי דהוה אעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה ואפ&quot;ה כל שלא הקריב בעיקר הרגל עובר בעשה ולר&quot;מ עובר בבל תאחר. וגם זה נכון דרגל בפני עצמו לכל ענין קרבנות התלוי ברגלים קאמרי' לראיה חגיגה ושמחה ולהבאת קרבנות המוטלין עליו להביא ברגל וקראי הכי כתיבי בחג השבועות ובחג הסוכות ולא כתיב התם שמיני ומיניה דרשינן בל תאחר בפ&quot;ק דר&quot;ה. 

וענין הלינה פירשו רבותינו הצרפתים ז&quot;ל לומר שאם שחט חגיגתו בשביעי ובא שמיני ונתראה פנים בעזרה ואכלה שהרי נאכלת היא לשני ימים צריך הוא לינה משום חובת הרגל דשמיני אבל בא בשמיני והביא קרבנו פשיטא דצריך לינה ואפילו לא היה לשמיני דין רגל דכל המביא קרבן טעון לינה דתניא בספרי ופנית בבקר מלמד שטעון לינה אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים ת&quot;ל ופנית כל פינות שאתה פונה מן הבקר ואילך רבי יהודה אומר יכול יהא פסח קטן כו' שאינו טעון אלא יום א' וחכ&quot;א הרי הם כעצי' ולבונ'שטעונין לינה. 

ועוד הביאו מן הירושלמי שאמרו במסכת בכורים דתנן בבכורים וטעונין לינה אמר ר' יוחנן הדא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהם קרבן בלא כך טעונין לינה מחמת הקרבן, אלו דבריהם ז&quot;ל. 

ולדידי קשיא לי שהרי זה שלא בא לעזרה עד שמיני צריך הוא להביא עמו עולת ראיה בשמיני ותיפוק ליה משום עולת ראיה ואי אפשר ששלח נמי עולתו בשביעי קודם שנתראה פנים בעזרה שאין חובתה אלא בשעת ראיה דכתיב ולא יראו פני ריקם ומפורש אמרו בירושלמי במסכת חגיגה שאינו משלח חגיגתו ביד אחר ולמדו מן הטמא דפטור מן הראיה. 

אלא כך אני אומר, דלר' יהודה דממעט פסח קטן לית ליה כל פינות ואין שום קרבן טעון לינה אלא של רגלים בלבד וכל שכן עצים ולבונה ולית ליה הא דתנן' בכורים טעונים לינה דאינהו נמי מכל פינות שאתה פונה נפקי והכי איתא בירושלמי הילכך לינה דשמיני לר' יהודה משום רגל בפני עצמו הוא וטעון שבעה קרינן ביה כיון דהוא תשלומין דכולי חג ואלו לא היה רגל אינו צריך לינה משום קרבן כלל והיינו דקתני ברייתא פז&quot;ר קש&quot;ב ולא קתני לינה דההיא דרבנן היא דאית להו לינה לכל מביא קרבן לינה לדידהו דלאו חובת רגל היא ולא מיתניא ליה גבי הנך. 

והוי יודע דאע&quot;ג דאמרינן בשמיני שהוא רגל בפ&quot;ע לענין נדרי ביטוי בכלל החג הוא שכך מצינו בירושלמי בפרק הנודר מן המבושל קונם יין שאני טועם בחג אסור אף ביו&quot;ט האחרון ומפרש התם משום דהלכו בנדרים אחר לשון בני אדם אבל בלשון תורה יום טוב האחרון אינן בכלל החג:

סליק מסכת סוכה
&lt;קטע סוף=מח א/&gt;</text>
      <sha1>hfg4kazwu0bbkrgr9v3240r8tb8h392</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יד רמ&quot;ה על הש&quot;ס/בבא בתרא/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>389972</id>
    <revision>
      <id>1419046</id>
      <parentid>1388418</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:06:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="928620" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת בבא בתרא|יד רמ&quot;ה|א}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[בבא בתרא ב א|דף ב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;

'''א. '''השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע. אסיקנא (להלן בבא בתרא ג,א) מאי מחיצה פלגותא, כגון שלא היה לו לאחד מהן חלק מסויים בחצר ונתרצו לעשות חלוקה בחצר כדי שיהא כל אחד מהן מכיר חלקו. וכיון שרצו לחלוק וחלקו, שנמצא שהכיר כל אחד מהן חלקו וקנו מידן זה לזה ברוחות או שהלך זה בעצמו והחזיק בחלקו וזה בעצמו והחזיק בחלקו, ורצה אחד מהם לבנות כותל באמצע כדי לסלק היזק ראיה וחבירו רוצה לעכב, בונין את הכותל באמצע, דכייפינן ליה לנתבע למיתב מנתא בהדיה בשוה בין במקום הכותל בין בהוצאת הבנין, דהיזק ראיה שמיה היזק. והני מילי בשאין בה דין חלוקה, אבל אם יש בה דין חלוקה אע&quot;ג דלא רצו לחלוק נמי פלגי ולא מצי חד מינייהו לעכובי, דיכול כל חד מינייהו למכפייה לחבריה למבנייה לכותל בהדיה באמצע, דהיזק ראיה שמיה היזק כדבעינן למימר קמן.

ולא תימא הני מילי היכא דשוו חולקי להדדי אלא אפילו היכא דלא שוו חולקי להדדי, כגון בכור ופשוט שבאו לחלוק תרווייהו כי יהבי בין במקום הכותל בין בבנין כהדדי יהבי, דהאי כותל כי מתעביד לאו לאשבוחי לחולקיה דכל חד מינייהו מתעביד כי היכי דתימא כל חד מינייהו לפום מאי דמטי ליה בחולקיה מהאי שבחא הוא דיהיב, דהא לאו אשבוחי משבח אלא מגרע קא גרע, דקא ממעיט בין באוירא בין בתשמישתא כדאמרינן בגמ' בהדיא בריש פרקין (להלן ע&quot;ב), אלא כי מתעביד לסלוקי היזק ראיה מהדדי הוא דמתעביד, וכיון דתרוייהו בהאי הזיקא כהדדי נינהו דתרווייהו מזקי אהדדי ומיחייבי כהדדי לסלוקי היזק ראיה מהדדי, דינא הוא דיהבי ביה כהדדי. ומתניתין נמי דיקא דקא פסיק ותני בונין את הכותל באמצע ולא קא פליג בין דשוו חולקי להדדי להיכא דלא שוו להדדי. וסיפא נמי דקתני לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם בסתמא קאי דלא ידעינן היכי פלגי, דאי ידעינן מאי לפיכך, אלא לאו מסתמא דכיון דמעיקרא מצו למכפא אהדדי למהוי המקום והאבנים משל שניהם, השתא נמי דנפל מסתמא המקום והאבנים משל שניהם, ואי ס&quot;ד מעיקרא כל חד מינייהו לפום חולקיה הוא דיהיב כי נפל הכותל ולא ידע חולקיה דכל חד וחד כמה הוי מחמת דאישתני חולקיה דחד מינייהו, קא מטי ליה פסידא לבכור בין במקום בין באבנים, דיהיב תרי תולתי ולא קא מטי ליה השתא טפי מפלגא. ועוד בר מכל דין ומכל דין אפי' היכא דלא נפל הכותל ואתברר כמה יהיב ביה כל חד מינייהו, אי יהיב ביה בכור טפי מפשוט אית ליה פסידא, דקא יהיב ביה טפי ומשתמש ביה בהדיה בשוה. וכי תימא דמשתמש ביה פשוט תולתא ובכור תרי תולתי, מצי פשוט למימר אנא מאי דצריכנא [משתמישנא] דאי משתמישנא בציר ממאי דצריך לי אית לי פסידא דמפיקנא דמי בתשמישתא דאי לא נמטי עבידתיה לא מתהני לי מיניה ולא מידי. וכי תימא לשתמש פשוט שיעור מאי דצריך ליה ובכור לשתמש על חד תרין מפשוט, אפשר דבכור נמי לא צריך לאשתמושי ביה טפי מפשוט ואית ליה פסידא, דקא יהיב פי שנים בפשוט ומשתמש בהדיה בשוה, אלא ודאי ש&quot;מ דמעיקרא כי יהבי ביה כהדדי יהבי.

וכי תימא אם כן נמצא בכור נוטל במדת הקרקע יותר מפי שנים בפשוט, כיון דמעיקר חלוקה דמשתמודע ליה כל חד מינייהו לחולקיה פי שנים בלחוד הוא דקא שקיל, כי קא יהבי כהדדי בין במקום הכותל בין בבנין לאו אנפא דשייך בעיקר חלוקה הוא אלא כל חד מינייהו כפורע חובתו דמי ומסתמא דמחייבי בה כהדדי הוא דקא יהבי ומעיקרא כל חד מינייהו מאי דחזי ליה קא שקיל ותו לא מידי:

'''ב. '''מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפסים לבנים בונין הכל כמנהג המדינה בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה. האי מקום שנהגו לבנות דקתני אכותל המחיצה קאי, דקאתי תנא למיתב ביה שיעורא, דאפי' היכא דנהיגי בכותל המפסיק בין שתי חצרות מתחלת בנינן לבנות גויל ואילו בכותל המחיצה כי האי גוונא נהגו לבנות לבנים, בלבנים הוא דבנו, דבתר מנהגא דנהיגי בההוא אנפא גופיה דאתי לידן הוא דאזלינן, דאילו מנהגא דשאר כתלי לגבי האי אנפא דאתא לידן לאו מנהג המדינה הוא.

גויל, אבני דלא משפיין. גזית, אבני דמשפיין. כפסים, ארחי, ואריח חצי לבנה. לבנים, לבני. והני שיעורי כולהו לרוחב הכותל נינהו, אבל לגובה הכותל ארבע אמות בעינן, דבבציר מהכי לא מסלק היזק ראיה כדבעינן למימר קמן. והכי קתני, בגויל זה נותן מחלקו ג' טפחים וזה נותן שלשה טפחים, חמשה טפחים לפותיא דאבנא וטפח יתירה למורשא דקרנתא דבלטי מיכא ומיכא. ובגזית דליכא מורשא דקרנתא זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה, דבגזית כל ארבע אמות בגובהא אי הוי חמשה טפחים בפותיא קאי ואי לא לא קאי (כדלקמן בבא בתרא ג,א). בכפסין דאינון ארחי ובנו ליה תרי ארכי ברוחב ושבקי טפח לביני ארכי למלויי בטינא, זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים, טפח ומחצה לחד ארחא וטפח ומחצה לחד ארחא וטפח יתירה לביני ארכי, דאי בנו ליה ברוחב חד ארחא וטפח ומחצה לחד ארחא (ו) כיון דגבי ארבע אמות לא קאי, אבל בלבנים כיון דרחבים הן סגייא ליה בחד ארכא דשלשה טפחים. וממאי דבלבנים קאי טפי מבגויל וגזית, צא ולמד מדור הפלגה דשביק אבני ובנו בלבני, דכתיב (בראשית יא,ג) הבה נלבנה לבנים וכתיב (שם) ותהי להם הלבנה לאבן, אלמא לבנים עדיפי טפי. ולאו משום דבנין לבנים תקיף טפי מדגזית, דהא חזינן דלאו הכי, ושמעתא דפ' הבית והעליה (ב&quot;מ קיז,ב) גבי תחתון שבא לשנות בגויל איפכא משמע, אלא משום דכל היכא דשוו בגובהא ההוא דיקיר טפי בעי דנפיש בפותייא טפי מהאיך דקליל, והיינו טעמא דמתני' דגזית ולבנים דיהבינן ליה להאי שיעוריה ולהאי שיעוריה ההוא דנפיש בפותיא טפי עדיף טפי, והיינו טעמא דשמעתא דפרק הבית והעליה, וכל היכא דשוו בין בפותיא בין בגובהא ההוא דקליל טפי עדיף טפי והיינו טעמא דמגדל.

ומסקנא (דלקמן בבא בתרא ג,ב) דהני שיעורי כולהו הן וסידן נינהו, והני כפיסים ולבנים דקתני לא בכפיסים ולבנים רברבי קמיירי דהוו להו לבנים בני שלשה טפחים והוה ליה ארחא טפח ומחצה כדקתני התם (עירובין יג,ב) והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים, דא&quot;כ נפיש ליה שיעוריה בהדי סיד, אלא בזוטרי קאי דבציר משלשה טפחים ובציר ליה אריח מטפח ומחצה, וכי קתני בכפיסים זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים ובלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה דהוה ליה רוחב הכותל בכפיסים ארבעה טפחים ובלבנים שלשה טפחים, בהדי מקום הסיד קא חשיב להו, והוא הדין לגויל וגזית כדבעינן למימר לקמן. והוא הדין באתרא דנהיגי בכותל המחיצה בבציר מהכי, הכל כמנהג המדינה ואפילו באתרא דנהיגי בהוצא ודפנא. ומסתברא דאתרא דאיכא דבנו גויל ואיכא דבנו לבנים בתר רובא אזלינן, דכי אמרינן דבממונא לא אזלינן בתר רובא הני מילי לשעבר דאיכא למימר דילמא האי גברא ממיעוטא הוי אבל לעתיד כי האי גוונא דלמיזל בתר מנהגא דאתרא הוא דבעינן, בתר רובא אזלינן, דאילו מנהגא דמיעוטא לאו מנהג המדינה הוא. ואי פלגא ופלגא אי נמי דלא איתברר מנהגא דרובא, הלך אחר הפחות שבשיעורין שהן בכלל ספק מנהג המדינה דאוקי ממונא בחזקת מאריה:

'''ג. '''לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם. אוקימנא (לקמן בבא בתרא ד,א) אע&quot;ג דנפל לרשותא דחד מינייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותיה מהו דתימא להוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קמ&quot;ל דלא, ודוקא היכא דליכא מיגו להימנוניה כדבעינן למימר לקמן (סי' לח). ומאי לפיכך, דכיון דמעיקרא יכיל כל חד מינייהו למכפייה לחבריה בדינא למבנייה לכותל בהדיה באמצע, הרי זה בחזקת שנבנה משל שניהם באמצע. וכי תימא תינח היכא דאית בה מעיקרא דין חלוקה, אלא היכא דלית בה מעיקרא דין חלוקה דלא הוה יכיל למכפייה למפלג מאי לפיכך, ומתני' הא אוקימנא בדלית בה דין חלוקה. ובין דאית בה דין חלוקה ובין דלית בה דין חלוקה תיקשי לך, בשלמא גבי אבנים איצטריך לאשמועינן אע&quot;ג דנפל לרשותא דחד מינייהו כדאמרן, אלא גבי מקום, לא מיבעיא היכא דאתחזק מעיקרא בשותפות דכיון דמעיקרא כולה בחזקת שותפות הוי קיימא השתא נמי דפלגי אכתי מקום הכותל בחזקתו קאי דהא לא אתחזק בחולקיה דחד מינייהו טפי מחבריה, אלא אפילו היכא דלא אתחזק מעיקרא בשותפות כיון דלאו רשותא באנפי נפשא הוא אלא דוכתא דמשמש להני שתי רשויות כהדדי הוא ולית ליה לחד מינייהו בגוויה ראיה טפי מחבריה, הרי כח שתי רשויות הללו שולט בו ומסתמא בחזקת תרוייהו קאי, והיכי תיסק אדעתין דיכיל חד מינייהו למטען ביה טפי מחבריה דאיצטריך לפיכך. וכ&quot;ת דאיצטריך לפיכך גבי אבנים, ואיידי דאשמעינן גבי אבנים אשמעינן נמי גבי מקום, א&quot;כ ליתני אבנים ברישא והדר ליתני מקום. ואפילו גבי אבנים נמי תינח היכא דאית בה דין חלוקה אלא היכא דלית בה דין חלוקה מאי לפיכך.

לעולם דלית בה דין חלוקה, וכי אצטריך לפיכך לאו להיכא דטעין כל חד מינייהו דכולא דידיה הוא דקא מפיק ליה כל חד מינייהו לכותל מהאי חזקה דלפיכך איצטריך, דא&quot;כ לא הוה מהניא ליה לחד מינייהו האי חזקה ולא מידי, אלא להיכא דחד טעין דתרווייהו היא [לאוקמה] בחזקתיה ואידך טעין דכוליה דידיה הוא לאפוקיה מחזקתיה, דאי לאו לפיכך הו&quot;ל דינא כזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי דזה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע לא שנא מטלטלי ולא שנא מקרקעי, דכל מילתא דאתיא מכח הודאת בעל דין ליכא לפלוגי בה בין מטלטלי למקרקעי, קמ&quot;ל לפיכך למהוי של שניהם בשוה, דהאי חזקה לאו (לאודועי) [לאורועי] הודאת בעל דין במאי דמודי ביה קאתי אלא לאלומיה לטענתיה קא אתיא, בין בפלגא דמודי ביה בין בפלגא דכפר ביה. דלא מיבעיא היכא דהוה בה מעיקרא בכולה דין חלוקה אלא אפילו היכא דלא הוה מעיקרא בכולה דין חלוקה, כיון דהשתא חזינן לה דפליגא וקיימא אוקמא אחזקתה דהיינו בחזקת חצר של שני שותפין שכל אחד מהן מכיר חלקו דיכלי למכפא אהדדי למבנייה לכותל באמצע משל שניהם. והוא דלא אתברר דבניה חד מינייהו לחודיה כדבעינן לברורי לקמן (ד&quot;ה והני), וה&quot;ה היכא דאתברר דבנייה חד מינייהו לחודיה לבתר דפלגי מסתמא דכיון דיכלי למכפי אהדדי למבנייה לכותל באמצע מוקמינן ליה לאידך בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן, דחזקה עביד איניש דפרע מאי דידע דמיחייב ביה מדינא, מידי דהוי אכותל חצר שנפל דאע&quot;ג דהדר בנייה חד מינייהו הרי השני בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. ואפילו היכא דאיכא סהדי דהוה משתמיט ליה מעיקרא, דלא גרע ממאן דאתחזק כפרן אממונא דהוה מחייב ביה מדינא דכי הדר טען חזרתי ופרעתי מהימן.

אשתכח השתא דלא שנא אתחזק מעיקרא בשותפות ולא שנא לא אתחזק, לא שנא [דלא] הוה לה בכולה דין חלוקה ולא שנא דהוה בה דין חלוקה, לא שנא איתברר דפליגי בסתמא ולא שנא לא אתברר, כל היכא דלא אתברר דבנייה חד מנייהו לכותל בחולקיה מסתמא המקום והאבנים של שניהם, לא שנא עמד ולא שנא נפל, ואע&quot;ג דנפל לרשותא דחד מינייהו, דכיון דאיכא האי כותל דמסהיד דהני שתי רשויות הוה מיפלגן מהדדי אחזקה דהשתא מוקמינן להו, דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' נתן (לקמן בבא בתרא קנג,ב) גבי טענת שכיב מרע הייתי אלא מטעמא דהמוציא מחבירו עליו הראיה, אבל היכא דלא קאי ממונא בחזקתיה דחד מינייהו טפי מחבריה כי הכא אפילו רבנן מודו דאחזקה דהשתא מוקמינן ליה, והרי חצר בחזקת סתם חצר של שנים שכל אחד מהן מכיר בה חלקו דמסתמא יכלי למכפא אהדדי למבנייה לכותל באמצע, ומסתמא כי אתבני האי כותל כדיניה אתבני ומאן דטעין ביה שלא כדין עליו להביא ראיה. ומתני' נמי דקתני לפיכך אם נפל הכותל אפילו לאחר כמה שנים משמע דאע&quot;ג דלא ידעינן מעיקרא היכי הוה מסתמא המקום והאבנים של שניהם. תדע דהא מתני' (הכותל) [אכותל] חצר שנפל בסתמא קיימא דלא ידעינן היכי הויא מעיקרא כסתמא דמתני', ואפילו הכי מחזקינן לה בחזקת חצר השותפין שכל אחד מהן מכיר בה חלקו דהא מחייבינן להו לתרווייהו למבנייה לכותל ולא מהימן חד מינייהו למטען דכוליה דידיה הוא מטעמא דלפיכך. דלא מיבעיא היכא דכל חד מינייהו קא טעין דכוליה דידיה הוא דכיון דקאי ברשותא דתרוייהו ולא אלימא טענתיה דחד מינייהו טפי מחבריה דתרוייהו הוי, אלא אפילו היכא דזה אומר כולו שלי וזה אומר חציו שלי נמי דתרוייהו הוי מטעמא דהאי מתני' כדפרישנא.

והני מילי דלא איתברר מאן מינייהו בנייה, אבל היכא דאיתברר דבנייה חד מינייהו מיהו לא אתברר אי באמצע בנייה ואי כונס לתוך שלו הוה, חזינן, אי הוה בה בכולה דין חלוקה דהוו יכלי למכפא אהדדי למיפלג ולמבנא, אי נמי דלא הוה בה דין חלוקה ואתברר דפלגי בסתמא, אע&quot;ג דאיתברר דתבעיה חד מינייהו לחבריה למבני בהדיה ואישתמיט ליה ואזל האי ובנייה, כיון דהיה יכיל למכפייה למבני בהדיה באמצע מסתמא באמצע בנייה ומדתרוייהו בנייה כדברירנא לעיל. והיכא דהוה בה בכולה דין חלוקה לתרי היינו טעמא דלא תלינן בשותפי סגייא לאפוקא מדין חלוקה דכיון דהשתא לא פליגא אלא לתרי מסתמא אחזקה דהשתא מוקמינן לה כדברירנא לעיל. ואי לית בה בכולה דין חלוקה ולא איתברר דפלגי בסתמא, כיון דאיתברר דחד מנייהו הוא דבנייה מעיקרא מוקמינן ליה לכותל ולמקום בחזקתיה דההוא דבנייה, דהא לא אתחזק חלוקה בהאי חצר ולא דין חלוקה אלא מכח בניין הכותל דמסהיד עלוהי, והאי כותל כי קא מסהיד למריה בלחוד הוא דקא מסהיד, דהא איתברר מאן מינייהו בנייה ודינא הוא דמוקמינן ליה בחזקתיה. ולא דמי לכותל חצר שנפל דאע&quot;ג דאיתברר דבנייה חד מינייהו בתר דנפל ולא מוקמינן ליה בחזקתיה, דשאני התם דכותל קמא לא איתברר מאן בנייה וכי היכי דאהנאי חזקה דלפיכך גבי מקום ואבנים לאחזוקי בכותל השותפין שנתחייבו לגדור משל שניהם באמצע אהנאי נמי לחיובינהו השתא למיגדר כדמעיקרא, וכיון דמידי דמחייבי ביה תרווייהו הוא אע&quot;ג דאתברר דחד מינייהו בנייה הרי השני בחזקת שנתן עד שיביא זה ראיה שלא נתן. אבל הכא דכותל קמא לא הויא ליה חזקה דחיובא כלל דהא לא איתחזק חלוקה בהאי חצר אלא מכח בניין הכותל דמסהיד עלוהי, והאי כותל כי מסהיד לההוא דבנייה הוא דמסהיד דינא הוא לאוקומיה בחזקתיה, ומיגו דמוקמינן ליה לכותל בחזקתיה מקומו נמי בחזקתיה קאי דהא ברשותיה קאי והמוציא מחבירו עליו הראיה.

וכולהו נמי לא אמרן אלא דלא איתברר דכונס לתוך שלו הוה, אבל היכי דאיתברר דכונס לתוך שלו הוה, אפילו היכא דהוה קיימא בחזקת שותפות מעיקרא והוה בה דין חלוקה אי נמי מתברר דפלגי בסתמא, כיון דמקום דידיה לחודיה הוא כותל נמי דידיה לחודיה הוא, דהא איתברר לן דברשותיה דנפשיה הוא דבנייה ולאו מידי דיכול למכפייה לחבריה למיתב מנתה בהדיה הוא ואי נמי יהיב לא מחייב בעל הכותל לקבולי מיניה וממילא הוה ליה כפייה לגבי האי כותל כי דינא דכונס לתוך שלו גבי בקעה דתרוייהו חד טעמא נינהו:

'''ד. '''וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו אבל אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית מבחוץ לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים שלו. אוקימנא (לקמן בבא בתרא ד,א) להא מתני' הכי, וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו כדין החצר אבל בבקעה סתם כמקום שנהגו שלא לגדור דמי ואין מחייבין אותו. ומאי סתם, אתרא חדתא דליכא מנהגא אי נמי דאיכא דגדרי ואיכא דלא גדרי. ומאי שנא גינה ומאי שנא בקעה, משום דגינה נמי עבידא לדירה ובעייא צניעותא מה שאין כן בבקעה דהיינו שדה הלבן. ודוקא היכא דמקפא גדר בינייהו ובין רשות הרבים מארבע רוחותיהן ולא מיחסרי גדר אלא לאפסוקיה בין תרוייהו אבל היכא דלא מקפי גדר בינן ובין רשות הרבים אפילו בגינה נמי לא מחייב, דאמר ליה סוף סוף לאו קא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים. אבל אם רצה אחד מהן לגדור משלו אפילו בבקעה כונס לתוך שלו ובונה ואין חבירו יכול לעכב עליו, ועושה חזית מבחוץ שתהא לו ראיה שהכותל והמקום שלו. וחזית נמי לשון ראיה הוא, והכרת פני הדבר שמוכ (ר) חת עליו נקראת חזית כדאמרינן בפרק אלו מציאות (ב&quot;מ כא,ב) שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו. ומאי לפיכך, דאי לאו דתקינו רבנן חזית מבחוץ למהוי ליה ראיה לבעל הכותל אע&quot;ג דעביד חזית נמי לא הויא ליה ראיה עד דמייתי סהדי דדידיה היא, השתא דתקינו רבנן למהוי ראיה אם נפל הכותל המקום והאבנים שלו ואע&quot;ג דנפל לרשותא דחד מינייהו כיון דאיכא סהדי דהויא ליה חזית מבחוץ בחזקתיה קאי:

'''ה. '''ואם עשו מדעת שניהם בונין את הכותל באמצע ועושין חזית מכאן ומכאן לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם. האי אם עשו דקתני אבנין הכותל קאי. ולאו לשעבר קאמר דאם כן מאי בונין את הכותל באמצע דקתני, מאי דעבוד עבוד, אלא אם באו לעשות קאמר, דלישנא דלשעבר היכא דסמיך ללישנא דאם משמע נמי לעתיד כענין שנאמר אם גלחתי וסר ממני כחי (שופטים טז,יז), אם באו גויים מן המזרח (עירובין לו,ב), זה גיטך אם מתי (גיטין עב,א), הכא נמי אם באו לעשות קאמר. ומאי לפיכך, כיון דתקינו רבנן חזית מכאן ומכאן למהוי ראיה דתרוייהו הוא, אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם ואע&quot;ג דנפל לרשותא דחד מינייהו כיון דאיכא סהדי דהוי חזית מכאן ומכאן בחזקתא דתרווייהו קאי:

'''יז. '''גמרא והא דתנן שותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע, סברוה מאי מחיצה גודא. שנמצא שכל אחד מהן היה מכיר חלקו ולא נשאר ביניהם אלא לבנות את הכותל בלבד, והא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דלא אירצו להדדי אלא למיעבד מחיצה לא מצי חד מינייהו למימר לא עבידנא אלא פסיפס דהיינו כותל העשוי חלונות, דמסתמא כי אירצו להדדי לסתם מחיצה:

&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
===[[בבא בתרא ב ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;

המפסקת בין כל חצירות דעלמא הוא דאירצו להדדי דלא מפסקו מהדדי אלא בכותל. ומאי משמע דהאי מחיצה לישנא דגודא הוא, כדתניא מחיצת הכרם שנפרצה אומרין לו גדור חזרה ונפרצה אומרין לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו. כדבעינן לפרושי לקמן. וטעמא דרצו לעשות מחיצה, הא לא רצו לא כייפינן להו למעבד כותל אלא פסיפס, אלמא היזק ראיה לא שמיה היזק. ולית הלכתא הכין, דקי&quot;ל היזק ראיה שמיה היזק כדבעינן למימר קמן (סי' כה). ומקשינן עלה, אי הכי דהאי מחיצה גופה כותל היא, האי בונין את הכותל בונין אותה מבעי ליה. וממילא ידענא דאכותל דאיירי ביה מעיקרא קאי. ופריק אי תני בונין אותה הוה אמינא בפסיפס בעלמא סגיין. דפסיפס נמי מחיצה מיקרי, וטעמא דרצו הא לא רצו אפילו פסיפס נמי לא, דאמר ליה לא ניחא לי למיעוטי בתשמישתא כולי האי ובבציר מהאי שיעורא סגיא לי למיעבד מחיצה, קמ&quot;ל כותל. כדפרישנא טעמא לעיל.

ושמעינן מהא מתניתא דמחיצת הכרם המפסקת בין הכרם ובין שדה זרעים שנפרצה אומרין לו לבעל הכרם גדור כדי שלא יסכך גפנו על תבואת חבירו, גדרה וחזרה ונפרצה אומרין לו גדור, והא קמ&quot;ל דכל זימנא וזימנא בעי התראה. נתייאש הימנה ולא גדרה והוסיף הזרע באחד ומאתים הרי זה קידש את הזרע וחייב באחריותו. ודוקא דומיא דנתייאש דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה השתא למיגדר הלכך אם הוסיף הזרע במאתים אסור דכיון דניחא ליה בעירוביה כמאן דזרע להו בידים דמי, אבל אם היה דעתו לגודרה ולא הספיק לגודרה עד שהוסיף במאתים מותר, דדומיא דלא תזרע כרמך כלאים בעינן דניחא ליה, ותנן נמי במסכת כלאים פרק כרם שחרב (פ&quot;ה מ&quot;ו) כי האי גוונא הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור:

'''יח. '''ושמע מינה דמאן דהוה מחייב למיגדר בינו ובין חבירו ולא גדר ואתו גנבי וגנבו לו מידי דרך הגדר חייב לשלומי ליה, וכן כל מאן דגרים לאפסודי ממונא דחבריה כי האי גוונא ואע&quot;ג דלא קא עביד מעשה, והוא דמתרו ביה מעיקרא:

'''יט. '''ודייקינן באמצע פשיטא. אי אמרת בשלמא מאי מחיצה פלגותא כיון דהאי רצו לאו אבניין קאי אלא אעיקר פלגותא קאי, היינו דאצטריך לאשמועינן דכיון דרצו לחלוק וחלקו בונין את הכותל באמצע בעל כרחן דהיזק ראיה שמיה היזק, אלא אי אמרת מאי מחיצה גודא ומאי רצו אבניין הכותל קאי וטעמא דרצו הא לא רצו לא, צריכא למימר דכי רצו לבנותו באמצע בנו ליה באמצע. ופרקינן לא צריכא דרציה חד מינייהו לחבריה ואירצי ליה מהו דתימא מצי אמר ליה כי אירצאי לך למעוטי באוירא, דממעיט והודיה דחצר מחמת האי כותל, אבל למעוטי נמי בתשמישתא למיתן לך מחולקאי חולקא למקום הכותל לא אירצאי לך קמ&quot;ל. דכיון דאיתרצי ליה למבנייה לכותל בין תרווייהו וקנו מיניה, מסתמא למבנייה באמצע הוא דאירצי ליה. ואע&quot;ג דסוגיא דשמעתין אליבא דלישנא קמא, דמסתמא נמי מצי כל חד מינייהו למכפייה לחבריה למיפלג בפסיפס, וכל היכא דמדינא יכלי למיכפא אהדדי מסתמא בהדדי (נינהו) [בנינהו] ובאמצע הוא דבנו ליה, התם בדאית בה דין חלוקה ממיגדר התם, וכי איצטריך באמצע אליבא דהאי שינוייא בדלית בה דין חלוקה דדחיקא תשמישתא דכל חד מינייהו. ולאו למימרא דמוקים לה למתני' בדלית בה דין חלוקה אלא בין דאית בה דין חלוקה בין דלית בה דין חלוקה, מיהו כי איצטריך באמצע בדלית בה דין חלוקה דאילו היכא דאית בה דין חלוקה פשיטא דבאמצע בנו לה. ואי בעית אימא אפילו בדאית בה דין חלוקה נמי איצטריכא ליה לשיעורא דכותל, מהו דתימא מצי אמר ליה למעוטי בתשמישתא כולי האי לא אירצי לך דאנא בבציר מהאי שיעורא סגיא לי, אי ניחא לך למבנייה כמנהג המדינה בנייה לטופייאנא בחולקך, קמ&quot;ל באמצע כדפרישנא. ואע&quot;ג דהאי קושיא והאי תירוצא לא איצטריך ליה אלא לטעמא דמאן דאמר היזק ראיה לא שמיה היזק, ואנן קי&quot;ל היזק ראיה שמיה היזק, נפקא לן מיניה לענין בקעה דלית בה היזק ראיה וגבי גגין שאינן עשוים לדירה דלית בהו היזק ראיה, היכא דרצייה חד מינייהו לחבריה ואירצי ליה, דלא מצי אמר ליה אירצאי לך למעוטי באוירא אבל בתשמישתא לא אלא בונין את הכותל באמצע.

והיינו טעמא דלא דייקינן עלה וכי רצו מאי הוי להדרו ביה, ואי נמי קנו מידם קנין דברים בעלמא הוא ולהדרו בהו, דדייקינן לקמן (בבא בתרא ג,א) לטעמא דמאן דאמר מאי מחיצה פלגותא, משום דהכא משכחת לה כגון דקנו מיניה דמחייב למבנייה לכותל בהדיה לסלוקי היזק ראיה, דכי האי גוונא ודאי לאו קנין דברים בעלמא הוא, דהא לא קנו מיניה למבנייה אלא אודויי אודי ליה דמחייב ליה בהדי וקנו מיניה, וה&quot;ל כמאן דא&quot;ל חייב אני לך מנה דמשתעבד, ואילו התם אע&quot;ג דקנו מיניה דמחייב לחלוק כיון דלא חייב נפשיה ממונא אלא חלוקה בעלמא הוה ליה קנין דברים בעלמא ולא מחייב:

'''כ. '''ומקשינן תו והיזק ראיה לאו שמיה היזק תא שמע וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחיבין אותו. ואוקימנא (לקמן בבא בתרא ד,א) וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו. ודחינן גינה שאני דא&quot;ר אבא אמר רב אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמתה. [ומקשינן] וכן קתני. דאלמא כי היכי דחצר מחייבין גינה נמי מחייבין. ודחינן כי קתני וכן אגויל וגזית. וליתיה להאי טעמא, דההוא לטעמא דמאן דאמר היזק ראיה לא שמיה היזק קאמרינן, אלא טעמא דגינה משום היזק ראיה הוא דגינה נמי עבידא לדירה ובעיא צניעותא, וכי קתני וכן אמחייבין אותו קתני דאלמא כי היכי דסתם חצר מחייבין אותו סתם גינה נמי מחייבין אותו. ואגב אורחין ש&quot;מ דכי היכי דגבי חצר מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסים לבינים בונין הכל כמנהג המדינה הם הכי נמי דינא גבי גינה, ואפילו למאן דאמר היזק ראיה לא שמיה היזק וכ&quot;ש לטעמא דמ&quot;ד היזק ראיה שמיה היזק:

'''כא. '''ושמע מינה דאסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמתה משום עינא בישא:

'''כב. '''ת&quot;ש כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות נפל שאני ודקארי לה מאי קארי לה. כלומר והמקשה שהקשה אותה למה הקשה אותה, הלא היה יודע דהיכא דנפל שאני. ופריק סיפא איצטריכא ליה לאקשויי, מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנות ואע&quot;ג דהוה גביה טפי, אי אמרת בשלמא משום היזק ראיה היינו דאין מחייבין אותו לבנותו אלא עד ד&quot;א, אלא אי אמרת משום דהוה התם כותל מעיקרא מד&quot;א ולמעלה נמי ליחייביה כדהוה מעיקרא. והמתרץ מתרץ בדמעיקרא אין משום היזק ראיה ונפל שאני אבל לכתחילה לא מחייבינן ליה. ולית הלכתא הכי אלא לכתחלה נמי מחייבינן ליה עד ד&quot;א לכולי עלמא מיהת שיעור (דומיא) [רומיא] דגודא לסלוקי היזק ראיה ד&quot;א הוי:

'''כג. '''ת&quot;ש אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד&quot;א לזה וד&quot;א לזה הא יש בה ד&quot;א לזה וד&quot;א לזה חולקין מאי לאו בכותל, אלמא היזק ראיה שמיה היזק. ודחינן לא פסיפס. והוא כותל העשוי חלונות חלונות. ולית הלכתא הכין אלא כמאן דאמר כותל סתום, דהיזק ראיה שמיה היזק:

'''כד. '''ת&quot;ש החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד&quot;א ותני עלה מלמעלן שלא יציץ ויראה ומלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל. ודחינן היזקא דבית שאני. ולית הלכתא הכין אלא אפילו בחצר נמי איכא היזק ראיה. ומדקא מותבינן מינה היזק ראיה לא שמיה היזק ודחינן היזיקא דבית שאני ולא קאמרינן הכא במאי עסקינן בבית, ש&quot;מ דפשיט לן דמתני' בבית קאי ולאו בחצר. ממאי, על כרחך מדקתני עלה ומכנגדן שלא יאפיל, דאלמא פשיטא לן דהני מילי גבי בית דלא שליט ביה נהורא אבל חצר דשליט בה נהורא לא:

&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
===[[בבא בתרא ג א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;

'''כה. '''ואיכא דאמרי סברוה מאי מחיצה פלגותא. ואשכחן כי האי לישנא כדכתיב ותהי מחצת העדה מן הצאן. ומתרגמינן פלגות כנישתא. וקא מיירי כגון שלא היה לאחד מהן חלק מסויים בחצר ונתרצו לעשות חלוקה בחצר כדי שיהא כל אחד מהן מכיר חלקו. וכיון דרצו לחלוק בונין את הכותל באמצע בעל כרחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק. ומקשינן עלה אי הכי לעשות לחצות מיבעי ליה. כלומר אי האי מחיצה גופא פלגותא היא למ&quot;ל למיתני לעשות דמשמע דבר שצריך מעשה בחצר כגון בנין וכיוצא בו, לחצות בחצר מיבעי ליה כענין שנאמר (שמות כא,לה) וחצו את כספו, וכלישנא דרבנן (ב&quot;ק לד,ב) פחת שפחתתו מיתה מחצין בחי. ופרקינן לישנא דעלמא נקט כדאמרי אינשי תא נעביד פלגותא. ומקשינן תו ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי אירייא רצו לחלוק אפילו לא רצו נמי ליכפו אהדדי למפלג, ואמטול הכי טעמא דרצו הא לא רצו אית דינא דגוד או אגוד, ומאי קמ&quot;ל דאע&quot;ג דלית בה דין חלוקה כי רצו פלגי תנינא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכן יחלוקו אי מהתם הוה אמינא פסיפס בעלמא קמ&quot;ל כותל. כלומר אי מהתם הוה אמינא כי קתני אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו בפחות מכן יחלוקו דפלגי בפסיפס בעלמא, קמ&quot;ל מתני' דהשותפין שרצו לעשות מחיצה דכיון דנתרצו לחלוק בונין את הכותל על כרחן.

ומקשינן עלה וכי רצו מאי הוי להדרו בהו. דקא ס&quot;ד דכי קתני להאי חיובא גבי כותל כשרצו לחלוק ועדיין לא חלקו הוא דקתני כפשטא דמתני', וכיון דהאי חיובא כשרצו לחלוק הוא דתלי כי רצו לחלוק נמי מאי הוי דקתני חיובא גבי כותל, להדרו בהו בעיקר חלוקה ואשתכח דליכא חיובא גבי כותל. א&quot;ר אסי א&quot;ר יוחנן בשקנו מידם. ואכתי קס&quot;ד בשקנו מידם לחלוק קאמר ומקשינן עלה וכי קנו מידם מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא ולהדרו בהו, דלא מהני קנין אלא היכא דקנו מיניה אגופיה דממונא בין לאקנויי ממונא בין לאחיובי ממונא, אבל בדבר הגורם לממון כגון דקנו מיניה למפלג או למעבד הקנאה קנין דברים בעלמא [הוא] ולא מהני. ופריק שקנו מידם ברוחות. כלומר דהאי קנו מידם דקא אמרינן לאו כשקנו מידם לחלוק קאמרינן אלא כשקנו מידם ברוחות, ומתני' דקתני שרצו לעשות מחיצה בחצר לאו כשרצו לחלוק ועדיין לא חלקו קיימא אלא כשרצו לחלוק וחלקו וקנו מידם זה לזה ברוחות, פלוני קבל רוח מזרחית והקנה לשותפו רוח מערבית ופלוני קבל רוח מערבית והקנה לשותפו רוח מזרחית. רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק בתוך שלו וזה החזיק בתוך שלו. ומתניתין תרתי קמ&quot;ל, דאע&quot;ג דלית בה דין חלוקה כי רצו פלגי, ואשמעינן דכיון דהרשות בידם לחלוק אם חלקו בקנין או בחזקה וכיוצא בהן חלוקתן קיימת כאלו היה בה דין חלוקה מתחילה והרי הן יכולין לכוף זה את זה לבנין הכותל, דמעיקר חלוקה הוא דתליא כשרצו אבל בנין הכותל כיון שחלקו ונתקיימה חלוקתן בונין את הכותל על כרחן, והיינו דאמרינן מעיקרא ומאי קמ&quot;ל דכי רצו בכותל, כלומר דכי רצו למפלג פלגי ומכי פלגי בונין את הכותל על כרחן. וכי קא מקשינן עלה וכי רצו מאי הוי להדרו להו למאי דסלקא אדעתין מעיקרא דברצו לחלוק ועדיין לא חלקו קאי הוא דמקשינן עד דפרישנא כשרצו לחלוק וחלקו. ומתני' נמי הכי קתני, השותפין שרצו לעשות חלוקה בחצר וחלקו בונין את הכותל באמצע בעל כרחן, אבל אם לא קנו מידן ברוחות ולא החזיק כל אחד מהן בתוך שלו אע&quot;פ שרצו לחלוק וקנו מידם לחלוק כל אחד מהן יכול לחזור בו. ודוקא בחצר שאין בה דין חלוקה אבל בחצר שיש בה דין חלוקה אע&quot;ג דלא רצו נמי כופין זה לזה לחלוק ולבנות את הכותל באמצע. וכן הלכתא, חדא דקיימא לן כלישנא בתרא, ועוד דהא ר&quot;י ורב אשי כולהו טרחי לתרוצה למתני' אליבא דמאן דאמר היזק ראיה שמיה היזק ואפילו בחצר.

ואע&quot;ג דאיחזוק דדיירי הכי כמה שני לא קיימא להו חזקה, חדא דמתני' סתמא קתני, ועוד דמסברא נמי לא קיימא ליה חזקה, חדא דהא לא עביד מעשה דתיקום ביה חזקה דומיא דפתיחת חלונות וכיוצא בהן, ועוד דאפילו עביד מעשה כגון דהוה מעיקרא כותל ביניהן ופרצו בידים וחזייה חבריה ושתק ודיירי הכי כמה שני, מצי למהדר ולמכפייא לסלוקי היזק ראיה. ולא דמי להיזקא דחלון דקא אמרינן בפרק חזקת הבתים (לקמן בבא בתרא נח,ב) דאית ליה חזקה כדבעינן לפרושי התם (סי' רעא וסי' רפ), דאילו היזקא דחלון לאו היזק תדיר הוא, דכל היכא דלא מיכוין בעל החלון לעיוני מיניה לא מצי חזי משום דאיכא מחיצות דמערבי עליה ואפשר דלא מעיין, אבל בחצר אע&quot;ג דלא מכוין לעיוני נמי לא סגיא דלא חזי דהא ליכא מחיצה כלל וכולה חדא תשמישתא היא, הילכך הו&quot;ל כקוטרא ובית הכסא דאידי ואידי היזק תדיר הוא והיזיקא דמטי מיניה צערא לגופיה (דאניבי) [דחבריה] הוא הלכך כקוטרא ובית הכסא דמי דלא קיימא להו חזקה. ועוד דגבי חצר וכיוצא בה דאע&quot;ג דלא מיכוין (דלא חזי) לא סגיא דלא חזי, מעיקרא כי קא מחזקי באיסורא ודאי קא מחזיק, כדדרשינן בפרק חזקת הבתים (לקמן בבא בתרא ס,א) מקרא דוירא את ישראל שוכן לשבטיו מה ראה ראה שאין פתחיהן מכוונין זה לזה, אלמא נמי איסורא נמי איכא ולית ליה חזקה דאין חזקה לאיסורין. וה&quot;ה גבי פתח כנגד פתח דחד טעמא הוא, ועוד דקרא דילפינן מיניה בפתחים מכוונין זה לזה קאי, והוא הדין גבי שני גגין זה כנגד זה היכא דעביד חד מינייהו לדירה.

אבל גבי חלון העשוי לאורה או למידחי מיניה מידי דלית ליה היזק ראיה, כיון דיכיל לאתהנויי בתשמישתה ודלא לאסתכולי ברשותא דחבריה, מעיקרא כי קא מחזיק [בהיתרא קא מחזיק] ואמטול הכי קיימא ליה חזקה דמצי אמר מימנענא ולא מסתכלנא. ודוקא דאחזיק אבל לענין דינא לכתחילה יכול למחות דאמר ליה מאן [לימא] דמימנעת דילמא לא מימנעת, כדאמרינן בהדייא (לקמן בבא בתרא נט,א) דאפילו למעלה מארבע אמות מצי אמר ליה זימנין דמותבת שרשיפת ויתבת וקא חזית:

'''כו. '''מיהא שמעינן דלא מהני קנין אלא היכא דקנו מיניה אגופא דממונא, אבל היכא דקנו מיניה למעבד הקנאה כיון דלא מקנו ליה לגופיה דממונא, בההוא קנין לא משתעבד לאקנויי ליה, דהוה ליה קנין דברים בעלמא ולא הוה קנין. דהא הכא דכי קנו מיניה למיפלג כיון דלא קנו מיניה ברוחות עצמן לא משתעבד, ואפילו קנו מיניה דמחייב למיפלג לא משתעבד, דא&quot;כ לוקמא למתני' בהכי כפשטא דמשמע שרצו לעשות חלוקה בחצר ועדיין לא עשו ולא ליצטריך לאוקמא כשחלקו. והא טעמא דלא משתעבד, דלא מהניא הודאה במילתא דלא הוה מחייב ביה אלא היכא דהוה יכיל לאקנויי או לחיוביה נפשיה בגווה כדאמרינן בהנושא את האשה (כתובות קא,ב) גבי חייב אני לך מנה בשטר, אבל גבי חלוקה וכיוצא בה כיון דליכא אנפא דמשעבד בה נפשיה למיפלג היכא דלא מחייב מדינא למיפלג כי אודי נמי דמיחייב בהני ולא כלום הוא. וה&quot;מ היכא דקנו מידו דמחייב לחלוק או להקנות, וכל שכן היכא דקנו מידו לחלוק או להקנות, אבל קנו מידו שחייב לתת כו&quot;כ או לבנות או לזון מסתברא דלאו קנין דברים בעלמא הוא, שהנתינה עצמה אינה ממון, האי לאו אנתינה גופא קנו מיניה אלא אגופא דממונא קנו מיניה דמיחייב למיתב ליה כך וכך ממון. ועוד דכיון דקנייה לממונא גביה איחייב למיתביה ניהליה, וקרא נמי דכתיב גבי קנין (רות ד,ז) לקיים כל דבר (דאי) [ודאי] כשהדבר מתקיים בו לבדו, לאפוקי קנין להקנות או לחלוק שאין הדבר מתקיים בקנין זה עד שיחלוק או עד שיקנה לו בהקנאה אחרת. תדע דכי אקשינן וכי רצו מאי הוה להדרו בהו, ואי נמי קנו מידן קנין דברים בעלמא הוא ולהדרו בהו, לא קא מקשינן אלא למאן דאמר מאי מחיצה פלגותא דאשתכח דקנו מידן לחלוק אי נמי דמחייב לחלוק, ואלו למאן דאמר מאי מחיצה גודא דאשתכח דקנו מידן לבנות את הכותל לא קא מקשינן, מאי טעמא על כרחך משום דאיכא אנפא דמחייב כגון דקנו מידן דמיחייב למבניה בהדי הדדי, דכי קנו מיניה הכי ממונא קא מחייב נפשיה ולאו קנין דברים בעלמא הוא.

אלא מיהו הני מילי היכא דקנו מיניה דמחייב למיתן ליה כו&quot;כ דדרך הודאה הוא אי נמי דרך שיעבודא דשעביד נכסיה להכי ולאו קנין דברים הוא, אבל קנו מידו לתת כו&quot;כ או לבנות או לזון כיון שאין הקנין נופל על החיוב ולא על גוף הממון אלא על הנתינה עצמה והנתינה עצמה אין בה ממש אלא מעשה בעלמא הוא ומצי למהדר ביה. תדע דהא לישנא דשאתן לאו לשון חיוב משמע דמחייב מהשתא למיתב אלא לשון הבטחה משמע דלא משתעבד, מידי דהוה אמאן דכתב בשטרא אתן שדה זו לפלוני דאע&quot;ג דמסר ליה שטרא לא קני כדאיתא בפרק השולח (גיטין מ,ב). ואי קשיא לך הנושא את האשה ופסקה עמו שתהא זן את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש שנים (בכתובות שם), התם אי למאן דמוקים לה כרבי יוחנן דאמר חייב אני לך מנה בשטר כיון דאמר חייב משתעבד, ואי למאן דמוקים לה בשטרי פסיקתא כיון דדברים הניקנים באמירה [הן] גמרי לאקנויי נמי בהאי לישנא. וכי תימא נהי נמי דדברים הנקנין באמירה הן הני מילי מבני חרי אבל למגבא ממשעבדי לא משתעבד אלא בדקני מיניה אי נמי בדכתב שטרא כדאוקימנא התם בהדיא, ואי ס&quot;ד סלקא כי האי גוונא קנין דברים בעלמא הוא לא ליהני ביה קנין למיטרף ממשעבדי, הא לא קשיא, דכי היכי דמהניא ביה אמירה בעלמא למגבא בני חרי אע&quot;ג דבעלמא דינא לאו הכי (הם) הכי [נמי] מהני ביה קנין למטרף ממשעבדי ואע&quot;ג דבעלמא לא מהני. ואי קשיא לך נמי ההיא דגרסינן בפרק המקבל (ב&quot;מ קד,ב) בענין ההוא דאמר לחבריה אי מוברנא יהיבנא לך אלפא זוזי ואמר רבא אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא, טעמא דאמר ליה אי מוברנא דהויא לה אסמכתא ולא קניא, הא לאו הכי אע&quot;ג דא&quot;ל יהיבנא לך משתעבד דלאו קנין דברים הוא, דאלת&quot;ה אדנקיט לה טעמא משום אסמכתא לימא משום קנין דברים, שאני התם דכיון דקבלה לארעא וזכה בה אדעתא (דהכי) [דהאי] אסמכתא כמאן דאגרא מיניה באלפא זוזי דמי.

הדין הוא סברא דילן, ורבוותא קמאי נמי הכי אסכימו. ואיכא מן רבוותא בתראי מאן דהוה ס&quot;ל דקנין לתת לאו קנין דברים בעלמא הוא אלא כמאן דקנו מיניה דמחייב לתת דמי, ולא מיקרי קנין דברים לפום הדין טעמא דידהו אלא במי שקנו מידו לחלוק או להשתתף או לילך. וההוא דגרסינן בגיטין בפרק השולח גט לאשתו (שם) האומר נתתי שדה פלוני לפלוני נתנה לפלוני הרי היא שלו אתננה לו רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה ואמר ר' יוחנן וכולן בשטר, אלמא אע&quot;ג דכתב ליה בשטרא אתן שדה פלונית לפלוני ומסר ליה לשטרא ניהליה לא קני, לא קשיא להו מידי, דאיכא למימר שאני שטר מתנה וכיוצא בו דלאו לשעבודיה לנותן למיתב ההוא מידי קאתי אלא לאקנויי גופא דההוא ארעא בהאי שטרא קאתי, וכי כתב לו אתננה לו לשון הבטחה משמע דמקני ליה ניהליה למחר וליומא חדא בשטרא אחרינא או בקנין ואמטול הכי לא קני, אבל קנין לשעבודיה נפשיה נמי קאתי ואמטול הכי אע&quot;ג דאמר לה בלשון להבא נמי משתעביד. ומילתא צריכא עיונא:

'''כז. '''והא דתנן מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפסים לבנים בונין את הכותל הכל כמנהג המדינה גויל אבני דלא משפייאן גזית אבני דמשפייאן כדכתיב כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגוררות במגרה מבית ומחוץ. כפסים אריחי. דאינון פלגו לבני כדתנן (עירובין יג,ב) והאריח חצי לבנה. לבנים לבני א&quot;ל רב אחא בריה דרב אוייא לרב אשי ממאי דגויל אבני דלא משפייאן וטפח יתירה למורשא דקרנתא אימא מאי גויל פלגו גזית וטפח יתירא לבני אראכי כדאמרי' כפיסים אריחי וטפח יתירה לבני אראכי ולטעמיך כפיסים אריחי מנלן גמרא גויל נמי גמרא איכא דאמרי א&quot;ל רב אחא בריה דרב אוייא לרב אשי ממאי דכפיסין אריחי וטפח יתירה לבני אראכי ואימא מאי כפיסין ליבני דלא [משפייאן] וטפח יתירא למורשא דקרנתא א&quot;ל ולטעמיך גויל אבני דלא משפייאן מנלן גמרא כפיסים נמי גמרא:

'''כח. '''אמר אביי ש&quot;מ דלביני אראכי טפח והני מילי בטינא אבל בריכסא בעייא טפי. כלומר כי סגיא ליה בטפח היכא דממלו ליה בטינא אבל בריכסא דהיינו טיט או סיד שערבו בהן חול בעו טפי:

'''כט. '''והא דתנן בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה דייקינן עלה למימרא דבגזית כל ד&quot;א בגובהא אי הוי ה' טפחים בפותייא קאי ואי לא לא קאי. דהא הכא דלסלוקי היזק ראיה ד&quot;א הוא דבעינן כדקתני בהדיא גבי כותל חצר שנפל (לקמן בבא בתרא ה,א), וקתני בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה אלמא בבציר מהכי לא קאי. ולפום הדין חושבנא כי הוי שמנה אמות בגובהה בעי עשרה טפחים, (והוא אומרו) [והא אמה] טרקסין דהוה גביה טובא וקאי. והיא מחיצה המבדלת בין ההיכל לקדש הקדשים שהיתה גבוה ל' אמה ולא היתה רחבה אלא אמה בת ששה טפחים ואעפ&quot;כ עמדה. ופרקינן שאני התם דאיכא טפח יתירה. דההוא טפח יתירה כי מהני בגובהה לאו לחשבון ה' טפחים לד&quot;א בלחוד מהני משום דמצטרפי טפחים להדדי ונפיש חיליהו לאוקומיה לגובהה טפי, ודמי ליה בחילא דאינשי איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה (דברים לב,ל). ומסתברא דגבי גויל וכפיסים ולבנים נמי היינו טעמא דגויל כל ארבע אמות בגובהה אי הוי ששה טפחים והוא הדין בכפיסים ארבעה טפחים ובלבנים שלשה טפחים קאי ואי לא לא קאי. וש&quot;מ דהאי כותל דקתני בריש פרקין בונין את הכותל באמצע בעי למהוי ברומיה ארבע אמות דשיעור סלוקי היזק ראיה ארבע אמות בעינן:

&lt;קטע סוף=ג א/&gt;
===[[בבא בתרא ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;

'''ל. '''ובמקדש שני מ&quot;ט לא עביד אמה טרקסין עד תלתין קאי טפי לא קאי. דקיימא אגביה הוא. ומנלן דהוה גביה טפי דכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל חד אמר בשנים וחד אמר בבנין ואיתא להאי ואיתא להאי. בשנים דמקדש ראשון עמד ארבע מאות ועשר ומקדש שני ארבע מאות ועשרים, בבנין דהיכל ראשון הוה גביה תלתין ושני הוה גביה מאה אמה כדאיתא במסכת מדות (פ&quot;ד מ&quot;ו). ולעביד עד תלתין בבנין ואידך לעביד בפרכות תלתין נמי כי קאי אגב תקרה [הוא] דקאי ולעביד שיעור האי דקאי בבנין ואידך לעביד בפרכות אמר אביי גמירי או כוליה בפרכות או כוליה בבנין. כדאשכחן במשכן. ושמע מינה לענין מחיצה המבדלת בין ההיכל לקודש הקדשים שאין עושין מקצתה בבנין ומקצתה בפרכות, אלא או כוליה בבנין כדאשכחן במקדש ראשון או כוליה בפרכות כדאשכחן במשכן דכתיב (שמות כו,לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים:

'''לא. '''איבעיא להו הן וסידן או הן בלא סידן. כלומר כל אלו השיעורין האמורים ברוחב הכותל הן וסידן בכלל או הן בלא סידן, שנמצא שצריך ליתן מקום לסיד חוץ מן השיעור האמור לרוחב הכותל. אמר רב נחמן בר יצחק (מסתמא) [מסתברא] הן וסידן, דאלמא מקום הסיד בכלל דאי ס&quot;ד הן בלא סידן לחשביה. ודחינן כיון דלא הוי טפח לא חשיב ליה. ולא והא קתני זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה. והא הכא (דחייב) [דחצי] טפח הוא וקא חשיב ליה. ומשנינן התם חזי לאצטרופי בהדיה הך פלגא אחרינא דיהיב האיך נמי והוו להו טפח אמטול הכי חשיב ליה, אלא מקום הסיד מכא ומכא דאי נמי מצטרפת ליה לא הוי טפח לא חשיב ליה. ואע&quot;ג דאידחייא לה סיעתיה דרב נחמן בר יצחק עיקר מימריה לא אידחי, הלכך הלכתא כוותיה. ואגב ארחיך שמע מינה דמצו למכפא אהדדי למסידיה לגודא בסיד, ודוקא בגויל וגזית אי נמי בכפיסים ולבנים וכיוצא בהן:

'''לב. '''ת&quot;ש הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים. דאלמא לבנה גופא שלשה טפחים היא, ואי ס&quot;ד הן וסידן היכי קתני בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה דהוה להו שלשה טפחים ותו לא, והא לבנה גופה שלשה טפחים לבד מסיד, אלא לאו ש&quot;מ הן בלא סידן ומקום סיד לא קא חשיב. ופריק התם ברברבתא דייקא נמי דקתני של ג' טפחים מכלל דאיכא זוטרתי ש&quot;מ. ומתני' דקתני בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה בזוטרתי דהוו להו אינון וסידן בכלל ג' טפחים אבל ברברבתא בעי טפי, והוא הדין נמי בכפיסין בזוטרי קא מיירי אבל ברברבי דאית בהו טפח ומחצה בעי טפח למקום הסיד:

'''לג. '''אמר רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא וא&quot;ד משום צלויי ביה, דאדהכי והכי לית להו דוכתא לצלויי. מאי בינייהו דאיכא דוכתא לצלויי. למאן דאמר משום פשיעותא אע&quot;ג דאית להו דוכתא לצלויי נמי אסיר, למ&quot;ד משום צלויי כיון דאיכא דוכתא לצלויי שפיר דמי. וקיי&quot;ל כלישנא קמא דאסר, ואע&quot;ג דסוגיין בכוליה תלמודין כלישנא בתרא, שאני הכא דסוגין כלישנא קמא כדבעינן למימר קמן. וה&quot;מ למסתר בי כנישתא בעידנא דרגילי לצלויי ביה, אבל בעידנא דלא רגילי לצלויי ביה כגון בי סתוא בקייטא ובי קייטא בסתוא סתרי ובנו, דהא מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי סתוא בקייטא ובי קייטא בסיתוא, דכיון דהוו להו צערא לצלויי בי סתוא בקייטא או בי קייטא בסתוא מזרזי נפשייהו ולא פשעי. א&quot;ל רבינא לרב אשי גבו זוזי ומנחי מאי. מי איכא למיחש לפשיעותא או לא. א&quot;ל חיישי' דילמא מתרמיא מלתא דמצוה ויהבי להו. וש&quot;מ סוגיין כמאן דאמר משום פשיעותא, דאי כמאן דאמר משום צלויי, הא דרב אשי היכי משכחת לה, אי דאיכא דוכתא לצלויי נסתור ונבנה, ואי דליכא דוכתא לצלויי מאי ארייא משום דחיישינן דילמא מתרמייא מילתא דמצוה ומזבני להו, תיפוק לי דאדהכי והכי ליכא דוכתא לצלויי, אלא על כרחין בדאיכא דוכתא לצלויי ומשום דחיישינן לפשיעותא.

(דמו) [רמו] ליבני הדירי והדרי כשורי מאי. מי חיישינן לפשיעותא או לא. ומסקנא חיישינן דילמא מתרמיא מילתא דפדיון שבויים ומזבני להו. והא נמי כלישנא קמא סלקא. ומקשי' אי הכי, דחיישינן לכולי האי, מאי אירייא עד דבני בי כנישתא אחריתי אפילו בנו נמי בי כנישתא אחריתי לא נסתרה להאי, דחיישינן דילמא מתרמי פדיון שבויים ומזבני ליה לאידך. א&quot;ל דירתא לא מזבני אינשי. ומילתא דלא שכיחא היא ולא חיישי בה רבנן. והני מילי דלא חזא ביה תיוהא, כלומר כותל רעוע אבל חזא ביה סתר ובני כי הא דמר בר רב אשי חזא תיוהי בבי כנישתא דמתא מחסייא וסתריה ועיליה לפורייה בגויה ולא אפקיה מיניה עד דתקין ליה שיפכי. אי הכי בבא בן בוטא היכי אסביה עצה להורדוס למסתר בי מקדשא והאמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי אב&quot;א תיוהא חזא ביה ואי בעית אימא שאני מלכותא דלא הדרא ביה. ושמעינן מינה דחזא ביה תיוהא אע&quot;ג דליכא דוכתא אחרינא לצלויי סתר ובני, דהא בי מקדש לגבי קרבנות כדינא דבי כנישתא היכא דליכא דוכתא אחרינא לצלויי דמי ואפ&quot;ה קאמרי' דהיכא דחזא ביה תיוהא סתר ובני ומדקאמרי' נמי שאני מלכותא דלא הדרא ביה, ש&quot;מ דטעמא משום פשיעותא הוא, דאי משום דליכא דוכתא אחרינא לצלויי כי לא הדרא ביה נמי מאי הוי:

'''לד. '''הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת קם קטלינהו לכולהו מראותיה ושיירה לההיא ינוקתא ההיא ינוקתא סליקא לה לאיגרא ואמרה דכל מאן דייתי ויימר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אשתייר מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא הא נפלה ומיתה. והלכתא היא, דהא עבדו בה עובדא בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע,ב):

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[בבא בתרא ד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;

'''לה. '''אמר מאן דריש מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן ושייריה לבבא בן בוטא למשקל עצה מיניה אהדר ליה כלילא דילי ארישיה ונקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה א&quot;ל חזי מר האי עבדא בישא היכא קטלינהו לרבנן א&quot;ל ומאי אעביד א&quot;ל ללטייה מר א&quot;ל כתיב גם במדעך מלך אל תקלל א&quot;ל האי לאו מלכא הוא א&quot;ל לא יהא אלא עשיר כתיב ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר א&quot;ל* והא כתיב ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך הוא א&quot;ל מסתפינא דילמא אמרי ליה א&quot;ל השתא מיהא ליכא איניש הכא א&quot;ל כתיב כי עוף השמים יוליך את הקול. וש&quot;מ דהא דכתיב גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר אפילו היכא דארגיז קמיה שמייא (א) לא מבעי ליה למלטייה, ואע&quot;ג דכתיב ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך, הא לאו עושה מעשה עמך לאו חיובא הוא דליכא דלא לקי עליה מיהו איסורא מיהא איכא משום סכנתא דכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול:

'''לו. '''אמר ליה אי הוה ידענא דהוה צנעיתו כולי האי לא הוה קטלינא לכו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא א&quot;ל הוא כבה אורו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם הוא כבה אורו של עולם רבנן דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם ב&quot;ה דכתיב ונהרו אליו כל הגוים. ובבא בן בוטא היכא משיא ליה עצה להורדוס והא אמר רב יאודה אמר רב ואי תימא רבי יהושע בן לוי מפני מה נענש דניאל להשליכו לגוב אריות, מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך וגו' אי בעית אימא שאני ב&quot;ה דלא סגייא בלא מלכותא ואיבעית אימא שאני עבד דשייך במצות. ש&quot;מ גוי דאעיק לישראל אסור לאסוביה עצה למעבד דבר מצוה. והני מילי במידי דסגייא להו לישראל בלא ההוא גוי אבל היכא דלא סגייא להו אלא בההוא גוי שרי לאסוביה עצה. והני מילי בגוי אבל עבד דשייך במצות שרי:

'''לז. '''והא דתנן בונין כותל כמנהג המדינה הכל לאתויי מאי לאתויי באתרא דנהיגי בהוצא ודפנא. בהוצין וחזוקן:

'''לח. '''לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותיה מהו דתימא להוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה קמ&quot;ל דלא, מאי טעמא דשותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי כדאמרינן בפרק הבית והעליה (ב&quot;מ קטז,ב) אי בעית תימא שותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי, הלכך לית להו חזקה אהדדי אלא בראיה אי נמי לאחר חלוקה. ושמעי' מיניה דכל מידי דידוע לתרי שותפי, לא מיבעיא היכא דלית להו ראיה ברורה אלא מחמת דיכלי מעיקרא למכפא בדינא אהדדי לאשתתופי בההוא מדעם מסתמא מחזקינן ליה בחזקתא דתרוייהו לפום מאי דהוו מצי מעיקרא למכפא אהדדי בדינא, ואע&quot;ג דקאי השתא ברשותא דחד מינייהו כמאן דקאי ברשותא דתרווייהו דמי. ודוקא היכא דליכא מיגו להימוניה, כגון דאיתברר דהני אבנים דהאי כותל שנפל גביה דנתבע נינהו דלא מצי למטען לא היו דברים מעולם אי נמי החזרתים לך דהא איתברר דגביה נינהו, הלכך כי טעין נמי אין שקלי ודידי שקלי אי נמי חזרתי ולקחתים ממנו לא מהימן דהא אתחזק בשותפות, דאי לא אתברר כדאמרן, מיגו דאי בעי אמר לא נטלתי כלום אי נמי נטלתי והחזרתים לך והני אחריני נינהו, כי טעין דהני נינהו וזבינתינהו מיניה אי נמי מעיקרא כוליה כותל דידי הוה מהימן. ואע&quot;ג דמדינא אית להו למכפא אהדדי למבנייה בין תרווייהו לאו כמאן דאיכא סהדי דהוה דתרווייהו דמי, דהא כי מוקמינן ליה בחזקתא דתרווייהו מכח חזקה הוא דמוקמינן ליה בחזקתא דתרווייהו, דחזקה לא עביד איניש מידי דלא מחייב ביה מדינא דומיא דחזקה לא פרע איניש בגו זמניה ודומיא דמארבע אמות ולמעלה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן דאיבעיא לן לקמן (בבא בתרא ה,ב) אי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה או לא ולא אפשיט, וכל כי האי גוונא חומרא לתובע וקולא לנתבע. אלא מיהו מסתברא דהני מילי גבי כותל חצר דליכא ראיה דלחד מינייהו הוא אלא מכח חזקה בלחוד, אבל גבי בקעה וכיוצא בה היכא דאיכא חזית דמכחשא ליה כסהדי דמיא, ואפילו היכא דאיכא מיגו לא מהימן למימר אין שקלי ודידי שקלי דמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן. ודוקא היכא דטעין דמעיקרא (דיכי) [דידי] הוה דמכחשא ליה חזית, אבל היכא דטעין חזרתיה ולקחתי ממנו דלא מכחשא ליה חזית מהימן. ודוקא היכא דאיכא מיגו אבל היכא דליכא מיגו, לא מיבעיא היכא דהואי התם חזית לתרווייהו דאתחזק בשותפות דלא מהימן דשותפין כי האי גוונא לא מחזקי אהדדי, אלא אפילו היכא דלא הואי חזית אלא לחד דליכא טעמא דשותפותא כלל כיון דבקעה דוכתא דלא שכיחי בה אינשי היא, כל היכא דהוה יכיל בר מצרא לפנויינהו בעידנא דלא חזי ליה איניש לית ליה חזקה בגווייהו, דלא עדיפי בהאי ענינא גבי מגודרות. ומנא תימרא דבקעה בחזקת דיכיל למישקל מינה בעידנא דלא חזי ליה איניש היא, מדאמרינן התם (סנהדרין ל,א) הרי שבא ואמר אני ראיתי את אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הם של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימין זה הכלל כל שבידו ליטלן דבריו קיימין וכל שאין בידו ליטלן לא אמר כלום, דשמעת מינה דבשדה בחזקת דבידו ליטלן הוא. וההיא דאמרינן (לקמן בבא בתרא לג,ב) לא חציף איניש למיגזר דיקלא דלאו דיליה ולא חציף איניש למיכל ארעא דלאו דיליה, שאני התם דאיכא סהדי דגזר ואכל, כל בפני אחריני ודאי לא חציף, אבל בדוכתא דליכא איניש דחזי ליה זימנין דשקיל, דאי לא תימא הכי הכי גבי גודרות נמי לא חציף איניש למישקל מידי דלאו דיליה וליהמניה:

'''לט. '''והא דתנן וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו אסיקנא רבא הכי קאמר וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו. מכלל דמקום שנהגו לגדור אפילו בבקעה נמי מחייבין אותו ומקום שנהגו שלא לגדור אפילו גינה נמי אין מחייבין אותו. ומסתברא דהני מילי בגינה ובקעה, אבל חצר לא מהני בה מנהג למפטריה אלא אפילו מקום שנהגו שלא לגדור מחייבין אותו, דאיסורא נמי איכא דכתיב (במדבר כד,ב) וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו מה ראה שאין פתחיהן מכוונין זה לזה אמר ראויים הללו שתשרה שכינתו מיד ותהי עליו רוח אלהים. תדע מדלא קתני הכי גבי חצר אלא קא פסיק ותני בונין את הכותל באמצע, שמע מינה דגבי חצר ליכא לפלוגי בין מקום שנהגו לגדור למקום שנהגו שלא לגדור אלא לא שנא הכי ולא שנא הכי מחייבין אותו. וכי תימא אדרבא מדקתני וכן בגינה ש&quot;מ דחצר וגינה חד דינא אית להו, האי מאי, אי אמרת בשלמא דחצר אפילו מקום שנהגו שלא לגדור מחייבין אותו וגינה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו, והיינו דקא פסיק גבי חצר וקתני בונין וגבי גינה לא קא פסיק ותני אלא בסתמא, וכי קתני וכן אסתם גינה וחצר קאי דתרווייהו מחייבין, אלא אי אמרת דלא שנא חצר מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו, האי דינא גבי חצר הוה ליה לפרושי והדר ליתני עלה וכן בגינה ותו לא, אלא מדגבי גינה קתני וגבי חצר לא קתני שמע מינה דהאי דינא ליתיה אלא גבי גינה אבל גבי חצר אפילו במקום שנהגו שלא לגדור מחייבין אותו:

&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
===[[בבא בתרא ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;

'''מ. '''הרי אמרו אבל אם רצה כונס לתוך שלו כו' ובונה ועושה חזית מבחוץ מאי חזית אמר רב הונא דכאיף ליה לקרנא לבר. וחודו של ראש הכותל מאחד משני צדדיו קרי קרנא כלומר שכופף טיח הסיד או האבנים שבראש הכותל לחוץ כלפי רשות חבירו, והוא דכניס לתוך שלו כי היכי דלא ליצטריך למכפיינהו לאויר רשותא דחבריה. ורבי יוחנן אמר משיעה באמתא לבר. כלומר שטח את פני הכותל בסיד כשיעור אמה מבחוץ כלפי רשות חבירו. וכל שכן היכא דשיע טפי מאמתא, דאי סלקא דעתך דווקא אבל טפי לאו חזית הוא ליחוש דילמא אתי חבריה ומוסיף עלה דהאי אמתא ואמר דידי ודידיה היא. ודייקינן ולעביד לגאו. ומהדרינן דילמא אתי חבריה ועביד מאבראי ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי מקליף ליה ואמר דידי ודידיה הוא קילופא מידע ידיע. וקי&quot;ל כרבי יוחנן:

'''מא. '''ושמעינן מינה דהיכא דליכא חזית לא מכאן ולא מכאן מוקמינן ליה בחזקתא דתרווייהו, ממאי מדמקשינן השתא אתי חבריה מקליף ליה ואמר דידי ודידיה הוא, ואי לאו דדינא הכי למאי ניחוש ליה. ושמעינן נמי מינה דהיכא דמינכר קילופא כמאן דאית לחזית התם דמי (נמי) והויא ראיה להיאך דמדאידך גיסא דכוליה כותל דידיה הוא:

'''מב. '''הוינא מאי ניהו חזית דעביד ליה. אמר רב נחמן סנופי ירכי לבר. כלומר סמוכי המחצלאות יתנם מבחוץ. ודייקינן לעבוד לגאו. ומהדרינן דילמא אתי חבריה ועביד מאבראי ואמר דידי ודידיה הוא. ושמע מינה דאי עבדי הכי דתרווייהו הוי, דאי לאו דדינא הכי למאי ניחוש ליה. ומקשינן השתא נמי ליחוש דילמא אתי חבריה (ושארי) [ושדי] להו ואמר דידי ודידיה הוא. ואוקימנא דשריק להו בטינא. ומקשינן מקליף ליה. ופרקינן קילופא מידע ידיע. ושמע מינה דאי ליתנהו השתא התם ולא מינכר קילופא וליכא ראיה דהוה איכא התם חזית, מצי אמר דידי ודידיה הוא, אבל היכא דמינכר קילופא לא מהימן. אביי אמר הוצא לא סגייא ליה אלא בשטרא. דקסבר קילופא דטינא מעלוי הוצא לא ידיע. ולית הילכתא כוותיה כדבעינן למימר קמן (ס&quot;ס מג):

'''מג. '''והא דתנן אם עשו מדעת שניהם בונין את הכותל באמצע ועושים חזית מכאן ומכאן ולא יעשה לא לזה ולא לזה. והויא לה ראיה דתרווייהו הוא. ופרקינן דילמא אזל חד מינייהו ועבד ואמר כוליה דידי הוא. כלומר אין הכי נמי דאי לא עביד לא זה ולא זה בחזקת דתרווייהו מוקמינן ליה, אלא מתני' עצה טובה קמ&quot;ל דלעבדו תרווייהו, דאי לא עביד חד מינייהו חיישינן לרמאות דילמא אזיל חד מינייהו ועביד ואמר כוליה דידי הוא, דהא בבקעה קאי דלא שכיח בה איניש תדיר ויכיל למעבד מבחוץ בלא דעתא דמרא. וכי תימא (נמי) [ומי] חיישינן לרמאותא כי האי גוונא א&quot;כ תקנתא דעשיית חזית מבחוץ מאי אהנייה ליה, ליחוש דילמא אזיל חבריה ועביד נמי מהאי גיסא והויא לה חזית מכאן ומכאן ואמר דידי ודידיה הוא. לא דמי היכא דנחתי מעיקרא אדעתא דחזית להיכא דלא נחתי אדעתא דחזית, דאילו היכא דעביד חד מינייהו מעיקרא חזית מבחוץ כיון דידע דבהאי חזית הוא דהויא ליה ראיה דכוליה דידיה הוא אזדהורי מזדהר בארעיה דלא לשבקיה לחבריה למעבד חזית מאידך גיסא אחרינא, ואילו היכא דלא עביד חד מינייהו כיון דלא נחתי אדעתא דחזית מנין דאיכא חד מינייהו אלא דאמר אדעתיה לאזדהורי בארעיה כולי האי.

ומתמהי' ותנאי תנא תקנתא לרמאי אמר ליה אטו רישא דקתני ועושה חזית מבחוץ לאו תקנתא לרמאי הוא. (מי) [דכי] לא עביד חזית מצי חבריה למטען דידי ודידיה הוא. אמר ליה האי מאי בשלמא רישא תנא דינא דכונס לתוך שלו ובונה ולא מצי חבריה לעכובי עליה משום מיעוטא אוירא ותנא תקנתא משום דינא אלא סיפא דמיד כשעשו מדעת שניהם מאי דינא קמ&quot;ל, פשיטא, אטו אנן לא ידעינן דאי בעי למעבד תרווייהו עבדי, אלא כולא מילתא משום תקנה לרמאי קתני לה. ובדין הוא דהוה יכיל לאוקומי כגון דרצייה חד מינייהו לחבריה ואירצי ליה, דקמ&quot;ל נמי דינא דלא מצי א&quot;ל כי איתרצאי לך למעוטי באוירא אבל בתשמישתא לא אלא בונין את הכותל באמצע, אלא משום דלישנא דאם עשו מדעת שניהם דאם נימא דעתא דתרווייהו כהדדי משמע וכולה תקנתא לרמאי קמ&quot;ל. רבינא אמר סופא אתאן להוצא ולאפוקי מדאביי דאמר הוצא לא סגייא ליה אלא בשטרא קמ&quot;ל דבחזית סגייא ליה. כלומר ה&quot;ה נמי דאי לא עבדא חד מינייהו שפיר דמי והוייא ראיה דתרווייהו הוא, אלא סיפא אתאן להוצא והיא גופא קמ&quot;ל דחזית נמי ראיה היא. ואי להיכא דעבדי להו תרווייהו פשיטא, דהשתא היכא דלא עביד חד מינייהו הויא ראיה דתרווייהו היא היכא דעבדי תרווייהו לא כ&quot;ש, אלא כי איצטריך לאשמועינן דחזית נמי ראיה היא ואי עביד חד מינייהו ותו לא הויא ליה ראיה דדידיה היא, ממאי דמדקתני ועושין חזית מכאן ומכאן טעמא דמכאן ומכאן הא לאו הכי דחד מינייהו הויא, וכן הלכתא:

'''מד. '''ברם צריך את למידע דכי מהנייא חזית למהוי ראיה הני מילי בכותל שאין השותפין יכולין לכוף זה את זה לבנותו בין שניהם (ה&quot;מ) באמצע כגון סתם בקעה אי נמי בגינה במקום שנהגו שלא לגדור, דכיון דלא יכיל חד מינייהו למכפייה לחבריה למגדר בהדיה תקינו רבנן חזית לההוא דבעי למגדר בתוך שלו מדיליה דתהוי ליה ראיה דדידיה היא. אבל בסתם גינה ואין צריך לומר בחצר דאית בה היזק ראיה טפי כיון דיכלי למכפא אהדדי בדינא למבנייה לכותל לתרווייהו באמצע לסלוקי היזק ראיה לא תקינו רבנן חזית להימוניה, דחזקה כל היכא דיכיל למכפייה לחבריה למגדר בהדיה באמצע לא כניס לגו דיליה ועביד מדיליה לחודיה, ולא מצי אמר אזבין דינאי, דכי אמרינן הכי היכא דאיכא ראיה אבל היכא דליכא ראיה לא, וחזית היכא דלא תקינו רבנן לאו ראיה הוא. ועוד דכי עבדי רבנן תקנתא למאן דלית ליה תקנתא בעיקר דינא, אבל הכא דאית ליה לכל חד מיניהו תקנתא בעיקר דינא למכפייה לחבריה למגדר בהדיה לא עבדו ליה רבנן תקנתא בחזית, הלכך מסתמא דתרווייהו הוי ואע&quot;ג דעבד חד מינייהו חזית כיון דלא תקינו רבנן להימוניה בחזית אע&quot;ג דעבד נמי ולא כלום היא.

ולא תימא הני מילי בחצר שיש בה דין חלוקה דיכלי למכפא אהדדי למפלג ולמגדר, אלא אפילו בחצר שאין בה דין חלוקה דלא יכלי למכפא אהדדי למפלג ולמגדר נמי הכי דינא, דאע&quot;ג דלא יכיל למכפייה למפלג כיון דכי פלגי בסתמא יכיל למכפייה למבנייה לכותל בהדיה באמצע לא בעי חזית. וכי תימא ליתקון חזית להיכא דפלגי ע&quot;מ דלבנייה חד מינייהו לכותל מדיליה בחולקיה, בתנאי לא עבדו רבנן תקנתא, דא&quot;כ לכל תנאה ותנאה דמתנו נמי ליבעי תקנתא ואין לדבר סוף ולית להו לתנאי תקנתא אלא בשטרא. ועוד דאפילו היכא דלית בה דין חלוקה כי תקינו רבנן חזית גבי בקעה וכיוצא בה דכיון דאפילו אית בה בכולה דין חלוקה נמי תקינו רבנן דליכא למיחש לרמאותא, דהא בין הכי ובין הכי כל היכא דהוי דתרוייהו לא סגייא דלא עבדי חזית מכאן ומכאן ואי פשע חד מינייהו ולא עבד איהו דאפסיד אנפשיה, אבל גבי חצר וכיוצא בה דכי אית בה בכולה דין חלוקה א&quot;נ לית בה ופלגי בסתמא לא שייכא תקנתא למעבד חזית כדברירנא, כי לית בה דין חלוקה נמי לא תקינו רבנן וכל היכא דלא תקינו רבנן לאו (מיניה) ראיה היא כדברירנא. תדע דהא מתני' דהשותפין שרצו בהדיא אוקימנא בדלית בה דין חלוקה ולא קתני עושין חזית מכאן ומכאן כדקתני גבי בקעה אבל פסיק ותני מסתמא לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם, ש&quot;מ גבי חצר אע&quot;ג דלית בה דין חלוקה נמי לא תקינו רבנן חזית וטעמא דמילתא כדברירנא.

מיהו הני מילי בכותל מחיצה דמתחילה ועד סוף לא הוה קטור בהדי גודא דחד מינייהו טפי מבהדי גודא דחבריה, אבל בשאר כתלים שבין כותלי חצירות דקטירי בהדי שאר כתלי דחצר מתחילת בניינן קטרא מוכח, דכל היכא דמוכחא מילתא דהוה קטיר מתחלת בנינו בהדי האי כותל דראובן לחודיה הוא, דהני תרי כתלים דקטירי מתחילת בניינן בהדי הדדי דחד גברא הוו, דההוא דבנייה להאי איהו בנייה להאי ובהדי הדדי בנינהו, וכי היכי דברירא מילתא בחד מינייהו דדידיה דראובן לחודיה הוא, תנינא נמי דקטיר ביה לחודיה דראובן לחודיה הוא, ואי משום חזקה דהיזק ראיה ליכא דאמור בניינא דהאי חצר דקטירי כתלים דידיה קדים לבניינא דאידך. תדע דכי קתני לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם (הכותל) [אכותל] דאיירי ביה רישא קאי דלא קטיר בהדי גודא דחד מינייהו, דהא בשותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר המוקפת גדר קאי ועלה קתני בונין את הכותל באמצע, דאשתכח דהאי כותל דעבדי ליה השתא באמצע לסלוקי היזק ראיה בחצר שהיתה מוקפת גדר מכל רוח עבדי ליה ולא קטר בהדי שאר כתלי החצר כלל אלא מנגע הוא דנגע ביה מהאי גיסא ומהאי גיסא, ועלה קתני לפיכך, דכי האי גונא ודאי שייך טעמא דלפיכך ואפי' בחצר שאין בה דין חלוקה כדפרישנא טעמא במתני'. אבל היכא דקטיר בהדי כותל דחד מינייהו לחודיה דמוכחא מילתא לאו לאפסוקי בין שתי חצרות עביד אלא לאגוני אחדא מינייהו מפני רשות הרבים עביד מחמת דקדימה חדא לחברתא ואיצטריך מרה דקדמיתא לאקופה גדר לאפסוקי בינו ובין רשות הרבים וכיוצא בה דלא שייך בה טעמא דלפיכך, מוקמינן ליה בחזקתיה דמרי קטרא, דאי נמי אתרמי דעביד האי כותל לאפסוקי בין שתי חצרות ועבדוה תרווייהו לסלוקי היזק ראיה וקטריה חד מינייהו בהדי כותל דיליה והאיך לא קטרה בהדי דיליה, והאיך הוא דאפסיד אנפשיה דשבקיה לחבריה למקטריה בהדיה דיליה לחודיה למהוי ליה כי חזית היכא דמהנייא חזית, אלא או לקטריה כל חד מינייהו בהדי דיליה או לא לקטריה בהדי חד מינייהו. וה&quot;נ מסתברא דאי לא תימא הכי היכא דקדם חד מינייהו ובנה חצר במקום שאין בניין סמוך לו ואקפה לחצרו גדר והדר אתו אחריני ואקפוה חצרות מכל רוח ואקפונהי גדרות לבד מרוח רביעית דכל חד מינייהו דסמיך בה (אבל) [כל] חד מינייהו אגדר הסמוכה לו מחצרו דקמא ג. דכל חד מינייהו מהך גיסא דסמיך ליה ה&quot;נ דקנו חולקא בכולהו כותלי חצר קמייתא, ומאי תקנתיה דבעל חצר קמייתא דלא לפסדינהו לכותלי חצרו, אי בשטרא לא אשכחן האי דינא אלא בהוצא ואליבא דאביי דלית הלכתא כותיה, דאלמא כולהו אית להו תקנתא בלא שטרא כל חד וחד כדיניה וא&quot;כ האי חצר דקדמא מאי תקנתא. אלא לאו ש&quot;מ מחוורתא דדינן כדכתבינן דאי לא קטיר האי כותל אלא בהדי חד מינייהו דידיה לחודיה הוא, דמסתמא לאו חצר השותפין הואי אלא מעיקרא חצר המיוחדת לחד גברא הואי ואיהו לחודיה בנייה להאי כותל בהדי שאר החצר. ואפילו היכא דאתברר דמקמי דאתבני חד כותל הויין הני שתי חצרות דמהאי גיסא ומהאי גיסא חצר אחת בלא כותל דמפסיק בנתים והאי כותל דמפסיק השתא באמצע קטיר בהדי כותל דחדא מהני חצרות לחודיה, וסהדי לא ידע דידעי מאן בנייה ולא נמי דידעי אי מקמי דאתבני האי כותל אי חצר השותפין הואי ואי דחד גברא הואי ומסתמא מחזקינן ליה להאי כותל דדיליה דבעל חצר דקטיר בהדה הוא, דכיון דקטיר בהדי חדא מהני לחודא מוכחא מילתא דמעיקרא כי הואי חצר אחד לאו חצר השותפין הואי אלא דחד גברא הואי ואיהו הוא דפלגה לשתי חצרות בהאי כותל וקטרי בהדי חדא מיניה לחודה והדר זבניה לשנייה לאיניש אחרינא, ובהא לא שייך טעמא דלפיכך כלל, דכי שייך טעמא דלפיכך היכא דלא קטיר כותל המחיצה בהדי חדא מיניה לחודא דאיכא למימר דחצר השותפין הואי כדפרישנא טעמא במתני' דמוקמינן לה בחזקה דהשתא דמדהשתא דבתרי מעיקרא נמי דבתרי ותרי הוא בחזקת שנבנה משל שניהם בדין, אבל היכא דמוכחא מילתא דמעיקרא לאו חצר השותפין הואי לא שייך טעמא דלפיכך כלל מסתמא הוא.

אבל ודאי היכא דאתברר דמעיקרא הני שתי חצרות חדא חצר הואי ודשותפי הואי, אע&quot;ג דחזינן ליה לכותל המחיצה דקטיר בהדי חדא מינייהו לחודיה, דלא בטלה חזקת חצר השותפין בהכי דאימור חד מינייהו אתרמי ליה למקטריה לכותל המחיצה ליה ואידך לא אתרמי ליה. והכא ליכא למימר איהו דאפסיד אנפשיה, דכי אמרינן הכי היכא דלא אתברר דחצר השותפין הואי דאיבעי ליה לאסוקי אדעתיה דלא מצי לברורי, אבל היכא דאתברר דחצר השותפין הואי הא לא אפסיד אנפשיה מידי ומצי א&quot;ל אנא אחזקת חצר השותפין סמכי. תדע דמתני' דקתני לפיכך סתמא קתני ולא פליג בין היכא דקטיר בהדי חד מינייהו להיכא דלא קטיר, דכל היכא דאתברר דחצר השותפין הואי בין דקטיר בין דלא קטיר חד דינא הואי, דכי מהני קיטרא לאפוקי מחזקת חצר השותפין אבל היכא דאתברר (בחצר) [דחצר] השותפין הואי היכי מהני קיטרא לאכחושי סהדי, אלא על כרחיך כל היכא דאתברר דחצר השותפין הואי ולא ידעינן מאן מינייהו בנייה אע&quot;ג דקטיר (בתרי) [בהדי] חד מינייהו לחודיה כיון דשייך ביה טעמא דלפיכך מסתמא דתרוייהו הוי. וכל שכן היכא דקטיר בהדי האי מהאי גיסא ובהדי האיך מהך גיסא אע&quot;ג דלא אתברר דמעיקרא חצר השותפין הואי כיון דקטיר בהדי [כל] חד מינייהו דמסתמא דתרוייהו הוי כסתמא דמתני' דאע&quot;ג דלא אתברר בסהדי דמעיקרא חצר השותפין הואי כיון דחזינן ליה לכותל המחיצה דלא קטיר בהדי חדא מינייהו מוכחא מילתא דמעיקרא כולה חדא חצר הואי וחצר השותפין הואי, והאי כותל המפסיק לאו בהדי חדא מינייהו אתבני דאם כן מקטר הוה קטיר בהדה אלא לבתר חלוקה אתבני כסתמא דמתני' ולאפסוקי בעלמא הוא דעביד לסלוקי היזק ראיה ואמטול הכי מוקמינן ליה בחזקתא דתרווייהו, דכיון דמעיקרא הוה יכיל כל חד מינייהו למכפייה לחבריה למבנייה בהדיה באמצע הרי זה בחזקת שהיה משל שניהם כסתמא דמתני' דקתני לפיכך אם נפל המקום והאבנים של שניהם ואפי' היכא דלא הוה בה בכולה דין חלוקה כדברירנא במתני'.

הילכך אפי' היכא דלאחד מינייהו אית ליה תשמישא בגויה כגון הכנסת קורות וכיוצא בהן ולחד לית ליה בחזקת תרוייהו קאי, דכיון דבלאו ההוא תשמישא בחזקת תרוייהו קאי ואית ליה לכל חד מינייהו לאשתמושי ביה מצד חצרו, אשתכח דלית ביה בתשמישתיה דחד מינייהו ראיה לבטולי בה חזקה דחבריה, דכי אשתמש ביה מכח ההוא פלגא דאית ליה בגויה הוא דאשתמש ביה והאי דלא אשתמש ביה האיך נמי מהך גיסא משום דלא איצטריך ליה עד השתא, וסוגיין בכולהי חזקות דעלמא דלא קיימא ליה לאיניש חזקה מכח תשמישא דאשתמש או מכח הנאה דאתהני אלא היכא דלא אתברר דאית ליה זכותא למחזיק בההוא תשמישא מחמת אנפא אחרינא כדברירנא במתני' דסמך לו כותל אחר (לקמן בבא בתרא ה,א ושם סי' ח) הלכך בחזקת תרוייהו קאי.

והני מילי דלא קטיר בהדי גודא דחד מינייהו, אבל היכא דקטיר בהדי גודא דחד וההוא דלא קטיר בהדי גודא דידיה אית ליה בגויה הכנסת קורות, לא מבעיא היכא דאיכא למימר דלבתר בנין הכותל הוא דעילינהו להנהו קורות להתם דלא מהניא ליה ההוא חזקה אלא לגופה דההוא תשמישתא לחודא, אלא אפילו היכא דמוכחא מילתא דבהדיה בניין הכותל אתעבוד, לא הויא ראיה אלא לחזקה דגופה כשאר תשמישין דעלמא, דכיון דקטרא ודאי דאית ליה למריה חולקא בגויה והכנסת הקורות ספק דלא ידעינן אי מחמת דאית ליה חולקא בגויה ואי מחמת דאחיל גביה לאשתמושי ביה בהכי, הוה ספק [ו]ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי. ולא עוד אלא שהרי קישור הכותל מתחיל מלמטה והכנסת קורות אינה אלא מלמעלה במקצת הכותל וכבר נקשר הכותל ועדיין קורות לא באו ואמטול הכי דינא הוא לאוקמיה לכותל בחזקתיה דמרי קמא ומרי תקרא לית ליה בגויה אלא חזקה בעלמא לההוא תשמישא ולמאי דאחזיק אחזיק ולמאי דלא אחזיק לא אחזיק, ודמיא לההוא דאמרינן בעלמא (לקמן בבא בתרא ו,א) למאי דסמך סמך ודלא סמך לא סמך.

וההיא דאמרינן התם (שם) גבי בי כורי לא הוי חזקה ואע&quot;פ דמנח הימליטא מימר אמר לכי מפייס לי לא ﻿תתרעת אשיתאי, דשמעת מינה טעמא דלא עילינהו לכשורי התם מכלל דאי עילינהו לכשוריה התם הוי חזקה והרי זה בחזקת שנתן ונמצא הכותל בחזקת שניהם כבתחלה, שאני התם דמעיקרא פלגא אוירא בחזקת מרי כשורי קאי דאע&quot;ג דאתברר דחד מינייהו בנייה לההוא תוספת מדיליה על כרחא דחבריה אי בעי חבריה לסלוקי מפלגא בזוזי מצי מסליק ליה דהא באוירא דתרוייהו קא בני, והוה ליה גבי פלגא כיורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות, וכיון דמצי מסליק מפלגא בזוזי גופא בחזקתיה דמרי אוירא קאי ואשתעבודי הוא דמשתעבד ליה לבעל הבנין בזוזי, דומיא דהבית והעליה של שנים דקתני (ב&quot;מ קיז,א) ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו, ואשתכח דליכא ספיקא אלא בזוזי וכל היכא דאית ליה למרי אוירא ראיה דיהיב ליה לבעל הבנין זוזי ממילא פקע שעבודיה דבטל הבנין מחולקא דחבריה לגמרי וקם ליה כוליה כותל בחזקת תרוייהו כדמעיקרא. ובדין הוא דע&quot;כ דמכי סמך לו כותל אחד אע&quot;ג דלא נתן עליו את התקרה כיון דזה חייב ליתן וזה חייב לקבל דלהוי בחזקת שנתן, אלא משום דכל כמה דמסיק אדעתיה דלא מחייבין ליה רבנן לא דחיק אנפשיה למפרעיה ובחזקת שלא נתן הוא, מיהו כיון דנתן עליו את התקרה הוה ליה בחזקת שנתן מתרי אנפי, חדא דכיון דלא מיבעיא ליה האי תוספת לחד מינייהו אלא לאשתמושי בה בתקרה וכיוצא בה ושבקיה בעל הבנין לשותפי למיתב לתקרה עיליוה מוכחא מילתא כשפרע פרעיה דאי לאו הכי לא הוה שביק ליה לאשתמושי בה, ועוד דכיון דנתן עליו את התקרה מידע ידע דמחייבין ליה רבנן דהא אתהני ליה מינה ודחיק נפשיה למפרעיה והרי זה בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. אבל בכותל דעלמא דמעיקרא בחזקתיה דמריה קמא קאי ולא מצי איניש אחרינא לסלוקי מיניה בזוזי לא מכוליה ולא ממקצתיה ולא זה חייב ליתן ולא זה חייב לקבל, לא אלימא חזקה דכשוריה למהוי חזקה אלא לגופה כשאר תשמישין דעלמא אבל למקנא חולקא בגופו של כותל לא. ולא עוד אלא דאי בעי לאוסופי ביה מידי דמרע ליה לכותל טפי מתשמישא קמא להחזיק ביה לאו כל כמיניה, מידי דהוה אעליון שבא לשנות בגויל וכולהו הנך דמפרשי בפרק הבית והעליה (ב&quot;מ קיז,ב) דאין שומעין לו, וההוא דאמרינן בפרקין (להלן בבא בתרא ו,א) אחזיק להורדי אחזיק לכשורי לאו אכותל חבירו קאי אלא אכותל דעצמו קאי כדבעינן לברורה בדוכתא (לקמן סי' נז):

'''ו. '''המקיף את חבירו משלש רוחותיו גדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל. מתניתין לאו בגודר בינו ובין חבירו קאי אלא בגודר בינו ובין רשות הרבים, כגון שהיו שדותיו מקיפות את שדה חבירו משלש רוחותיו וגדר החיצון בינו ובין רשות הרבים. את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית, שנמצאת האמצעי ניקף מחמת היקיפו של חיצון, אין מחייבין אותו ליתן חלקו למקיף בגדר זה, דא&quot;ל מאי אהנית לי הא קיימא רביעית, אבל אם עמד מקיף וגדר את הרביעית מחייבין אותו ואפילו אראשונה שנייה ושלישית. ומאי איכא בין ת&quot;ק לר' יוסי, איכא בינייהו לפי מה שגדר, ת&quot;ק סבר אם עמד מקיף וגדר את הרביעית כי מחייב ליה ניקף אכולה דמי קנים בזול הוא דמחייב דאמר ליה אנא בקנים בעלמא הוה סגייא לי, ור&quot;י סבר מגלגלין עליו את הכל לפי מה שגדר. וכל שכן היכא דעמד ניקף וגדר את הרביעית דגלי אדעתיה דניחא ליה דמחייב אראשונה לפי מה שגידר לבתר דמנכינן ליה שיעור מאי דמחייב ליה חיצון מרביעית כדבעינן לברורי לקמן (ד&quot;ה והשתא). ולא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף דוקא דגדרה לרביעית נמי בבנין, דאי בקנים לא מחייב אקמייתא אלא דמי קנים בזול, דכיון דאיכא רוח רביעית דלא גדרה אלא בקנים אשתכח דלא אהני ליה נטירותא יתירא דהנך ולא מידי. וקיימא לן כר' יוסי כדבעינן למימר לקמן.

ומנא תימרא דמתני' בגודר בינו ובין רשה&quot;ר קאי, מדאייתינן ליה בפרק כיצד הרגל מועדת (ב&quot;ק כ,ב) למיפשט מינה דזה נהנה וזה לא חסר חייב ודחינן שאני התם דא&quot;ל את גרמת לי היקיפא יתירא, דשמעת מינה דהאי היקיפא לארעיה דמקיף הוה, [דאי] לאפסוקי בינו ובין חבירו מאי זה נהנה וזה אינו חסר איכא, הא ודאי זה נהנה וזה חיסר הוא דאי לאו ניקף לא הוה צריך ליה להאי היקיפא כלל, ולא מתהני מקיף בהאי היקיפא אלא לאפסוקי בין דיליה לבין חבריה, אלא לא משכחת לה דתיסוק אדעתיה דזה נהנה וזה לא חיסר הוא אלא היכא דגדר חיצון בינו ובין רשה&quot;ר הוא דמשכחת לה דבלא פנימי נמי הוה צריך חיצון למיגדר בינו ובין רשה&quot;ר ונמצא פנימי נהנה בגדר זה וחיצון לא חיסר בהנאת פנימי כלום. ותו מדאמרינן (שם) שאני התם דא&quot;ל את גרמת לי היקיפא יתירא משמע דהיקיפא יתירא הוא דגרם ליה כוליה היקיפא לא גרם ליה, ואי בגודר בינו לבין חבירו כוליה הקיפא נמי איהו גרם ליה. ותו הא ממעשה דרוניא ורבינא (להלן בבא בתרא ה,א) נמי שמעת לה דמתני' בגודר בינו ובין רשה&quot;ר קאי כדבעינן למימר קמן (סי' מה).

והשתא דאיתברר דכי מחייב מטעמא דגרם ליה הקיפא יתירא הוא דמחייב, ממילא שמעת דלא מחייב אלא לפום היקיפא יתירא דגרם ליה, דאלו אתהני ליה טפי מהכין לגבי ההוא טופיינא זה נהנה וזה לא חיסר הוא. והכי נמי מסתברא, דאי אמרת הכל לפי מה שנהנה אטו פנימי איתהני חיצון לא איתהני, אלא לפי חשבון, הכא נמי לפי חשבון, ר' יוסי דאמר מגלגלין עליו את הכל נמי לפום היקיפא יתירא דגרם ליה משמע דהיינו נמי לפי מה שנהנה לפי חשבון, רב הונא כדאית ליה ולחייא בר רב כדאית ליה. וכ&quot;ת והא אסיקנא דלא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף מגלגלין עליו את הכל ומקיף דומיא דניקף מה ניקף לפום מאי דאיתהני ליה דהא גלי אדעתיה דניחא ליה אף מקיף נמי לפום מאי דאיתהני ליה. לעולם כי עמד ניקף נמי כי מחייב לפום היקיפא יתירא דגרם ליה הוא דמחייב, אע&quot;ג דגלי אדעתיה דניחא ליה לא אהני אלא לשווייה נהנה ואפילו הכי זה נהנה וזה חסר בעינן. וכי תימא א&quot;כ למאי דס&quot;ד מעיקרא בפרק כיצד הרגל (שם) (וזה) [דזה] נהנה וזה לא חיסר הוא וסברינן למידק מסופא טעמא דעמד ניקף הא מקיף פטור ש&quot;מ זה נהנה וזה לא חיסר פטור, דש&quot;מ דאפילו למאן דס&quot;ל דזה נהנה וזה לא חסר הוא (הודה) [מודה] דכי עמד ניקף חייב לפום מאי דאתהני ליה, והשתא דסבירא לן נמי דלא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף חייב דדייקינן מקיף דומיא דניקף כדברירנא. ועוד דמדלטעמא דמאן דמוקי שיעורא דתנא קמא באגר נטורא לפום מאי דמתהני ליה יהיב ליה, למאן דאמר לפי מה שגדר נמי לפום מאי דאיתהני ליה לפום חושבן כולהי ארעתא דמתהניין בהאי היקיפא הוא דיהיב ליה. כי מעיינת ביה שפיר אידי ואידי חד שיעורא הוא והך סוגיא נמי דייקא, דכיון דלמאן דדייק מינה זה נהנה וזה לא חיסר חייב לפום מאי דאיתהני ליה הוא דמחייב, ולמאן דאמר פטור קאמר טעמא משום דזה נהנה וזה (לא) חסר הוא ולא קאמר מאי סברת לפום מאי דמתהני ליה מחייב לא כי מחייב לפום היקיפא יתירא דגרם ליה הוא דמחייב אלא דקאמר טעמא דזה נהנה וזה חסר הוא ש&quot;מ אידי ואידי חד שיעורא הוא. תדע דלפום מאי דנפיש המקום הניקף בארכו ורחבו טפי נפיש הקיפא טפי גרידא מילתא, דכל פורתא ופורתא מיניה בין מחיצון שבו בין מפנימי שבו מכלל ארכו ורחבו הוא, וכשם שהחיצון שבו מוסיף בהקיפו לפי מדתו כך הפנימי שבו מוסיף בהקיפו לפי מידתו, לפיכך דין הוא שיתן כל א' מהן מהקף זה לפי מדתו. היכי עבדינן, חזינן כוליה ריבועא דארעתיה דחיצון בהדי פנימי כדקיימן השתא בתבריאתא כמה הוי ורבועא דפנימי לחוד בתבריתא כמה הוי, וחזינן חושבן תבריתא דפנימי לחודיה כמה הוי מכלל תבריתא דהך ריבועא רבוע דחיצון אי פלגא פלגא ואי תולתא תולתא וה&quot;ה לשאר חושבני, והוא ניהו שיעורא דמחייבינן לפנימי למיתב ליה לחיצון לפום מאי דאתהני ליה לפום חושבן ארעתיה מכלל כוליה הקיפא, והוא ניהו שיעור הקיפא יתירא דגרם ליה פנימי לחיצון. והני מילי דעמד מקיף וגדר את הרביעית, אבל עמד ניקף וגדריה דינא הוא דחזינן שיעור האי דמחייב ליה פנימי לחיצון מתלת קמאיתא כמה הוי ושיעור מאי דמחייב ליה חיצון לפנימי מרביעית כמה הוי, דהאי שיעורא נמי מחייב ביה חיצון לפנימי דזה נהנה וזה חיסר הוא, ומאן דנפיש חיוביה טפי מדחבריה מהדר ליה טופייאנא לחבריה.

ודוקא נמי דלא קדים פנימי ומקיף לה לארעיה מקמי דלחייב בי דינא למיתב ליה לחיצון מאי דמחייב בגויה מהקיפו דחיצון, אבל היכא דקדים פנימי ומקיף לה לארעיה מקמי לא מחייב למיתב ליה ולא מידי, דהא לא אתהני ליה מהקיפא דחיצון ולא מידי. וכי לא קדים פנימי ואקפה לארעיה נמי הני מילי היכא דלא גלי ניקף אדעתיה מקמי דגדרה חיצון לרביעית דלא ניחא ליה בהאי היקפא דחיצון, אבל היכי דגלי ליה ניקף אדעתיה מקמי דגדרה חיצון לרביעית דלא ניחא ליה בהאי גדר לא מחייב למיתב ליה לפי מה שגדר אלא אגר נטורא בלחוד, דכיון דכל כמה דלא גדרה לרביעית לא מחייב ליה כי גלי אדעתיה מקמי דגדרה לרביעית כמאן דגלי אדעתיה מעיקרא דמי. ועוד דכל היכא דלא מחייב ארביעית כל אימת דבעי מקיף יכול לסלקה ואשתכח דלא אתהני ליה לניקף מראשונות אלא שיעור אגר נטורא כל כמה דקיימן כולה. ודוקא דגלי דעתיה דלא ניחא ליה אפילו במאי דעתיד למיגדר, אבל היכא דלא גלי אדעתיה אלא לשעבר כגון דתבעיה בדינא אראשונות שניה ושלישית וטעין ניקף דלא הוה ניחא ליה בהאי גדר א&quot;נ דטעין לא מחייבנא למיתב לך ולא מידי דכל מאי דגדרת לצורך ארעאתך הוא דגדרת, אי נמי דקא טעין לא מחייבנא מהאי גדר ולא מידי ולא קא יהיב טעמא לטענתיה, דכיון דאנן סהדי דאכתי לא מתהני ליה מיניה לא מחייבינן ליה, וכ&quot;ש היכא דטעין בפירוש מאי אהניית לי הא קיימא רביעית, כל כי האי גוונא לית ביה גלויי דעתא אלא דלא ניחא ליה בקמייתא דלא מתהני ליה מינייהו. תדע דפלוגתא דתנא קמא ור' יוסי דאוקימנא אליבא דחייא בר רב דראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו א&quot;נ דניקף ומקיף איכא בינייהו לא משכחת לה אלא כגון דלא גדרה לרביעית אלא לאחר שיצא מבית דין זכאי על הראשונות כדבעינן לברורה התם (להלן סי' מה ד&quot;ה ומנא), אלמא אע&quot;ג דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בקמייתא לא הוי גלוי דעתיה דלא ניחא ליה ברביעית אלא היכא דטעין דלא ניחא ליה למיגדרה לארעיה דמשמע נמי לעתיד, דכי האי גוונא ודאי אם עמד מקיף לאחר מכאן וגדר את הרביעית אפי' ברביעית לא מחייב לדברי הכל כדברירנא טעמא לעיל.

ומנא תימרא דאי גלי אדעתיה מעיקרא דלא ניחא ליה לא מחייב למיתב ליה לפי מה שגדר, דאי ס&quot;ד מחייב אלמא מצי למיכפייה להאי הנאה על כרחיה, אי הכי מעיקרא נמי נחייביה למיגדר בהדיה, אלא מדלא מחייבינן ליה מעיקרא למיגדר בהדיה ש&quot;מ טעמא דמילתא לאו משום דיכיל למיכפייה להאי הנאה על כרחיה הוא אלא משום דאיכא למימר דמינח ניחא ליה בהאי גדר, הילכך כל כמה דלא אהנייה בהאי גדר לא מחייבינן ליה ולא מידי וכיון דגדר הרביעית ונהנה מהנה הוי ומחייב דזה נהנה וזה חיסר הוא. ודוקא היכא דלא גלי אדעתיה מעיקרא דלא ניחא ליה בהאי גדר, [אבל אי גלי אדעתיה] לא מחייבינן ליה דמקיף הוא דאפסיד אנפשיה דשמעתא הוה ניחא ליה בהאי גדר ואקפיה ולאו כל כמיניה לאהנויי על כרחיה אדעתא דחיוביה ממונא. הא למה זה דומה ליורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות או לתוך חרבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות, דאע&quot;ג דלכתחילה לא מחייבינן ליה לאיניש למיטע ארעיה ולא למבני חרבתיה אי אתי איניש דעלמא ונטע לה או בני לה שלא ברשות שיימינן ליה שבחיה, ואי הוה מגלי אדעתיה מעיקרא דלא הוה ניחא ליה בהאי בנין ובהני נטיעות לא הוה מחייבינן ליה ולא מידי עד דמגלי אדעתיה דניחא ליה.

ומנא תימרא דאי תבע ליה מעיקרא חד מינייהו לחבריה בדינא למיבני בהדיה גדר לאפסוקי בינן ובין רשה&quot;ר דלא מצי כפי ליה, חדא מדקתני בכלהו הני מתניאתא לישנא דבונין ומחייבין וכופין דמשמע חיובא לכתחילה, ואילו הכא גבי המקיף לא קתני אלא לישנא דגדר דמשמע דיעבד ש&quot;מ דוקא דעמד וגדר אבל לכתחילה לא יכיל למיכפיה. ועוד אי ס&quot;ד לכתחילה נמי מצי כפי ליה אי הכי גדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אמאי אין מחייבין אותו, השתא אילו תבע ליה מעיקרא הוה מחייב ליה למיתב מטו מנתיה, השתא דגדר רובא מדנפשיה לא יהיב ליה. וכ&quot;ת שאני התם דכיון דלא תבעיה מעיקרא למיגדר בהדיה אחולי אחיל גביה, אי הכי כי עמד וגדר את הרביעית אמאי מגלגלין עליו את הכל, אלא לאו ש&quot;מ טעמא דמילתא דלא מחייבינן אלא לבתר דמתהני. והוא דלא גלי אדעתיה מקמי הכי דלא ניחא ליה בהאי הנאה, דמסתמא אמרינן מינח ניחא ליה, ואע&quot;ג דאמר לבסוף לא הוה ניחא ליה לאו כל כמיניה, אבל לכתחילה לא מחייבינן ליה דלאו הזיקא דאתי מחמתיה הוא אלא הזיקא דאתי מעלמא הוא ומצי אמר אנא לא איכפת לי בהאי הזיקא. ולא דמי לחצר ועוד דכייפינן ליה אפי' אהזיקא דאתי מעלמא, חדא דדירה שאני, ועוד דהתם דכי מפסקיה בין אהדדי נמי צריכי ליה להאי בית שער ודלת לחצר וכל שכן לחומה דלתיים ובריח גבי עיר כייפינן ליה, אבל שדה דכי גדר פנימי בין דיליה לחיצון לא צריך ליה לגדר החיצון כלל לא כייפינן ליה.

וכי תימא וכיון דכי מחייבינן לניקף מטעמא דזה נהנה וזה חסר הוא דומיא דהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמאי מחייבינן ליה לשלומי לפי מה שגדר, הא גבי היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אפי' בשדה העשויה ליטע נמי לא יהיב ליה לפי מה שגדר אלא אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה (ב&quot;מ קא,א) ואשתכח דאי לא מטיא האי שומא כשיעור ההוצאה לא יהיב ליה כולה הוצאה, ואילו הכא מחייבינן לפי מה שגדר. שאני הכא דכיון דכי יהיב בשותפות קא יהיב וקא מתהני ליה מיניה כמאן דגדרה איהו לכולה, אשתכח דלפי מה שגדר דהכא ניחא ליה לניקף טפי מהך אומדנא דהתם. והתם הוא דצריך לשעוריה בכמה אדם רוצה ליתן אבל הכא כיון דמסתמא מינח ניחא ליה לא צריך לשעורי דאנן סהדי דרוצה ורוצה הוא. אי נמי התם גבי היורד לתוך שדה חבירו כיון דלא הו&quot;ל לדיליה חולקא בהאי ארעא דנטעה איהו דאפסיד אנפשיה דאפיק ממוניה במידי דלא הוה רמי עליה לאפוקי, ואי אמרת דיהבינן ליה לפום מאי דאפיק אזיל כל חד וחד ומפיק בארעא דחבריה מידי דלא צריך ליה ומחייב ליה למרי ארעא, ואילו גבי המקיף את חבירו מארבע רוחותיו כיון דכי אקפיה גדר לאו לצורך פנימי אקפיה אלא לצורך ארעתא דנפשיה הוא דגדר, ליכא למימר איהו דאפסיד אנפשיה דלא הו&quot;ל למיגדר וגדר, דהאי ארעתא דנפשיה דדחקוה למיגדר, ודינא הוא דיהיב ליה פנימי לחיצון לפום מאי דמטי ליה לארעיה מהנאה דהאי גדר לפי חשבון, ובכי האי גוונא לא שייך למיחש דילמא מפיק מידי דלא צריך ליה דכיון דאית ליה לדיליה חולקא בההוא גדר אומדן דעתא הוא דלא שדי זוזי בכדי ואמטו להכי מגלגלין עליו את הכל מה שגדר דהוה ליה כיורד ברשות.

וכי גלי ניקף אדעתיה מעיקרא דלא ניחא ליה בהכי ודאי לאו כיורד ברשות דמי ולא יהיב ליה אלא בפחות שבהנאות. ומסתברא דגלוי דעתא בהאי דינא, אי הוי בפניו בגילוי דעתא גרידא סגיא, ואי הוי שלא בפניו סהדותא בעינן דומיא דמחאה שלא בפניו, הכא נמי בעי למימר להו לא ניחא לי בהאי גדר דגדר לה פלניא לארעאי ואי גדר לא יהיבנא ליה מנתא באוזיקנא, דהתם טעמא מאי דאמר ליה אי הוי מחית בי הוה מזדהרנא בשטרי, הכא נמי מצי אמר ליה מקיף לניקף אי הוה מחית בי הוה מימנעא ולא הוה גדרנא עד דהוה יהיבת לי חולקך הוצאות בנין הכותל באוזינקא אי נמי דהוה מקבילת עלך למיתב מנתא בהדאי. וכי [תימא אי] גלי אדעתיה מעיקרא דלא ניחא ליה כדאמרן אפילו אגר נטורא נמי לא ניתיב ליה, שאני אגר נטורא דכיון דכי לא גדר נמי מצו מרי ארעתא למכפא להדדי לאוקומי נטורא לארעתייהו השתא דאיתהני נמי ולא איצטריך לנטורא מיחייב למיתב ליה כשיעור מאי דאהנייה באגר נטורא דהוה מצי למכפייה עלויה.

ברם צריך את למידע דאפי' היכא דלא גלי אדעתיה נמי דוקא בסתם בקעה אי נמי בגינה במקום שנהגו שלא לגדור, אבל בסתם גינה לא מחייבינן ליה, אלא היכא דעמד ניקף וגדר את הרביעית, אע&quot;ג דגדרה מקיף לא מחייבינן ליה לניקף אלא בחולקיה מדמי רביעית, דאמר ליה ניקף למקיף תא ליגדור ביני ובינך ואשתכח דלא אהנית לי בההוא גדר חיצון ולא מידי. וחולקיה מדמי רביעית היינו טעמא דיהיב ליה דאי נמי הוה גדר בינו ובין חבירו משלש רוחותיו לא הוה מינטרא ארעיה מבני רשות הרבים עד דהוה גדיר לה לרביעית דסמוכה לרשות הרבים, הלכך דינא הוא דיהיב ליה מגדר דרוח רביעית שיעור משך ארעיה דפנימי מרוח רביעית דהיינו שיעור מאי דהוה צריך למיגדר מרוח רביעית בינו לבין רשות הרבים, והוא ניהו שיעור היקיפא יתירא דגרם ליה פנימי לחיצון מרוח רביעית. ואפילו שארא דקאמרינן דלא יהיב ליה מטעמא דאמר ליה תא לגדור ביני ובינך ואשתכח דלא אהנית לי בגדר החיצון ולא מידי. ודוקא היכא דטעין הכי אבל היכא דלא טעין לא טענינן ליה, דאפילו היכא דלא נפיש חולקיה בגדר הפנימי טפי מחולקיה בגדר החיצון כל כמה דלא גלי דעתיה דניחא ליה בגדר הפנימי על כרחך לגבי חיצון זה נהנה וזה חיסר הוא.

ברם צריך את למידע דכל היכא דקיי&quot;ל דמשלם לפי מה שגדר [אי] לא יכיל לברורי דמי מה שגדר דינא הוא דמשתבע מקיף כעין דאורייתא ושקיל, מידי דהוה אמוציא הוצאות על נכסי אשתו (כתובות עט,ב) אע&quot;ג דלא גליא אדעתיה דניחא ליה כיון דמעיקרא אית ליה רשותא לאפוקי ולא גליא איהי אדעתא מעיקרא דלא ניחא ליה ישבע כמה הוציא ויטול, והוא הדין גבי מקיף דאע&quot;ג דלא גלי ניקף אדעתיה דניחא ליה כיון דאית ליה למקיף רשותא לאקופי דהא בדנפשיה קעביד ולא גלי ניקף אדעתיה מעיקרא דלא ניחא ליה ישבע כמה הוציא ושקל מיניה מאי דחזי ליה. ואי אמר שומו לי מאי דגדרי בפחות שבשומות והבו לי, פסקו רבוואתא בכי האי גוונא דשמינן ליה ושקיל בלא שבועה, ומסתברא כוותייהו דלזולא דלא שכיח לא חיישינן. ולענין מעות פרעון מסתברא דכיון דלא ידע דמחייבין ליה רבנן בחזקת שלא נתן מוקמינן ליה מידי דהוה אכותל חצר מד&quot;א ולמעלה כדבעינן למימר קמן:

'''מה. '''והא דתנן המקיף את חבירו משלש רוחותיו גדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, איתמר רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר. כלומר הכל דקאמר רבי יוסי לפי מה שגדר הוא, שאם גדר מעולה נותן לו לפי דמיו ואם גרוע נותן לו לפי דמיו, הכל לפי מה שגדר. חייא בר רב אמר דמי קנים בזול. דאמר ליה אנא בקנים בעלמא הוה סגיא לי למגדרא לארעאי, ודינא הוא דלא יהיב ליה אלא דמי שיעורא דמטי ליה מהאי גדר מקנים בזול. ומסתברא דעד כאן לא פליגי אלא היכא דעמד מקיף וגדר את הרביעית דלא גלי ניקף אדעתיה במאי ניחא ליה וכי מחייב מטעמא דזה נהנה וזה חיסר בלחוד הוא דמיחייב, אבל היכא דעמד ניקף וגדר את הרביעית כולי עלמא מודו דבתר אומדן דעתיה דניקף אזלינן, דאי גדרה לרביעית בבנין גלי אדעתיה דניחא ליה בקמייתא ולא הוה סגייא ליה בקנים בעלמא דאם כן לא הוה טרח וגדר לה לרביעית אלא בקנים ואפילו חייא בר רב מודה דמחייב לפי מה שגדר. ואי גדרה בקנים אפילו רב הונא מודה דלא מחייב אקמייתא אלא דמי קנים בזול ואפילו לר' יוסי, (דאמיד) [דאמאי] קא מחייבת ליה אי משום דגלי אדעתיה הא גלי אדעתיה דבקנים בעלמא ניחא ליה, [ואי] משום דמתהני ליה מהנך קמייתא דמנטרא בהו ארעא נטירותא מעליא, כיון דאיכא רביעית דלא גדרה אלא בקנים אשתכח דלא מתהני ליה מנטירותא דהנך אחריני אלא כמאן דגדרי בקנים בלחוד.

ודייקינן ממתני' תנן המקיף את חבירו משלש רוחותיו גדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא עמד וגדר את הרביעית מחייבין אותו ר&quot;י אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל היינו ת&quot;ק בשלמא לרב הונא היינו דאיכא בין ת&quot;ק לר' יוסי דת&quot;ק סבר אם עמד וגדר את הרביעית דמי קנים בזול אין מה שגדר לא ור' יוסי סבר אפילו מה שגדר אלא לחייא בר רב מאי איכא בין ת&quot;ק לר' יוסי איכא בינייהו דמי קנים בזול ת&quot;ק סבר אגר נטורא אין דמי קנים בזול לא ורבי יוסי סבר אפילו דמי קנים בזול איבעית אימא ראשונה שנייה ושלישית איכא בינייהו תנא קמא סבר רביעית הוא דיהיב ליה אחריני לא יהיב ליה ור' יוסי סבר אחריני נמי יהיב ליה. כלומר בין לת&quot;ק בין לר' יוסי כי יהיב ליה דמי קנים בזול הוא דיהיב ליה ואיכא בינייהו היכא דעמד וגדר את הרביעית, לא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף, וכי פליגי גבי ראשונה ושנייה ושלישית היכא דעמד ניקף עליהם בדין מקמי דגדרה לרביעית, ואי דטעין עליה טענתא דמגלי בה דעתיה אפילו לעתיד דכולי עלמא לא פליגי דאי נמי עמד מקיף וגדר את הרביעית אפילו ארביעית נמי לא מחייב, אלא הכא במאי עסקינן דטעין עליה טענתא דלית בה גלוי דעתא לעתיד כדפרישנא במתני' (לעיל סי' ו ד&quot;ה ודוקא) דאיכא למימר דכי לא ניחא ליה (בין) בקמייתא משום דלא מתהני ליה מיניה הוא דלא ניחא ליה. והשתא דעמד וגדר את הרביעית פליגי, ת&quot;ק סבר רביעית הוא דיהיב ליה היכא דעמד מקיף וגדרה, אחריני לא יהיב ליה ואפילו עמד ניקף וגדר את הרביעית, דכיון דיצא מב&quot;ד זכאי על הראשונות איפטר ליה מיניה לגמרי ותו לא מהני גלוי דעתיה דרביעית לחיובי עליה. ור' יוסי סבר אחריני נמי יהיב ליה ואפי' עמד מקיף וגדר את הרביעית, דכי פטרוה מטעמא דלא הוה מתהני ליה הוא דפטרוה וכיון דגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל דהא מתהני ליה מכולהי, וכל שכן היכא דעמד ניקף דגלי דעתיה דניחא ליה דמחייב אקמייתא.

ואיבעית אימא ניקף ומקיף איכא בינייהו כו'. כלומר דכ&quot;ע כי עמד ניקף וגדר את הרביעית אפילו אחריני נמי יהיב ליה דגלי אדעתיה דניחא ליה בקמייתא, והיכא דעמד מקיף איכא בינייהו, ת&quot;ק סבר טעמא דעמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דמגלגלין עליו את הכל. כלומר כל מאי דגדר מקיף דהיינו ראשונה שניה ושלישית, אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית ור&quot;י סבר לא שנא ניקף ולא שנא מקיף אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל. כלומר כל מאי דגדר מקיף, ודוקא לפום מאי דמטי לה לארעיה מהנאה דהאי גדר לפי חשבון כדברירנא (לעיל סי' ו ד&quot;ה והשתא). ולאו למימרא דלא שאני ליה לר&quot;י בין עמד ניקף לעמד מקיף, דכי קאמרינן דלא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף מגלגלין עליו את הכל לענין חיוביה אראשונה שניה ושלישית קאמרינן, מיהו האי כדיניה והאי כדיניה, דאי עמד מקיף אע&quot;ג דגדרה בבנין אליבא דחייא בר רב לא מחייב ליה ר&quot;י אלא דמי קנים בזול ואילו היכא דעמד ניקף וגדרה בבנין אפילו חייא בר רב מודי דמחייב אראשונות לפי מה שגדר כדברירנא לעיל (ד&quot;ה והא), ולא משכחת לה אליבא דחייא בר רב (לאשורי) [לאשווי] עמד ניקף לעמד מקיף אלא היכא דגדרה לרביעית בקנים. והיכא דעמד [מקיף] ניקף בלחוד הוא דמחייב ליה למקיף ואלו כי עמד ניקף תרווייהו מחייבי להדדי, דההוא דנפיש חיוביה טפי מהדר ליה טופייאנא לחבריה כדברירנא במתני' (לעיל סי' ו שם).

וכולהו הני שנויי לא אצטריכינן להו אלא לחייא בר רב דמוקים להאי הכל דקאמר ר&quot;י לדמי קנים בזול הילכך צריך לאוקומי טעמיה דת&quot;ק לבציר מהכין, אבל לרב הונא דמוקים ליה להאי הכל דרבי יוסי לפי מה שגדר כי פליגי בלפי מה שגדר פליגי, דתנא קמא סבר לא מחייב אלא דמי קנים בזול ורבי יוסי סבר לפי מה שגדר, אבל לענין ראשונה ושנייה ושלישית דכולי עלמא חייב ואפילו עמד מקיף וגדר את הרביעית לאחר שיצא ניקף מב&quot;ד זכאי מן הראשונות, כי טעמא דחייא בר רב אליבא דר' יוסי, דכיון דלחייא בר רב אליבא דר&quot;י חייב כל שכן לרב הונא דחייב דעל כרחיך דרב הונא עדיפא מרב חייא בר רב. תדע דבין לרב הונא בין לחייא בר רב לא פליגי בסבריה דרבי יוסי אלא לענין מגלגלין עליו את הכל דקאמר רבי יוסי, דרב הונא סבר הכל לפי מה שגדר וחייא בר רב סבר דמי קנים בזול אין מה שגדר לא, אבל לענין ראשונה ושנייה ושלישית אי נמי לענין ניקף ומקיף לא פליגי אלא תרווייהו סבירא להו לטעמיה דר' יוסי דלא שנא עמד ניקף ולא שנא עמד מקיף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל אפילו ראשונה שנייה ושלישית, מיהו רב הונא עדיפא מרבי חייא בר רב בין לת&quot;ק בין לרבי יוסי, לת&quot;ק דמאי דמחייב ביה רבי יוסי אליבא דחייא בר רב דמי קנים בזול מחייב ביה אליבא דרב הונא לפי מה שגדר, דבין לרב הונא בין לרב חייא בר רב רבי יוסי לאחמורי עליה דניקף קאתי. ואע&quot;ג דסוגיא דפרק כיצד הרגל (ב&quot;ק כ,ב) איפכא סליק, דרבי יוסי אם עמד ניקף קאמר הא עמד מקיף פטור מכלל דתנא קמא סבר אפילו עמד מקיף נמי חייב, על כרחיך סוגייא [דהכא] אפיק בין מדרב הונא בין מרבי חייא בר רב, דתרווייהו סבירא להו דרבי יוסי מחמיר עליה דניקף טפי מת&quot;ק, וממילא שמעת דההוא סוגיא דכיצד הרגל לאו אליבא דהלכתא איתמר אלא לצדדין הוא דניחא ליה למידק, ניחא ליה למידק מרישא דזה נהנה וזה חסר חייב ולמידק מסיפא דפטור ולתרוצינהו לדברי הכל, דאילו סוגיא דהכא כולה מתני' אליבא דמאן דאמר זה נהנה וזה חיסר חייב הוא דסלקא. וקיימא לן כי סוגיא דהכא, חדא דאיתמר בדוכתיה ועוד דסליק אליבא דהלכתא ועוד דמודי ליה רב הונא אליבא דר&quot;י ועוד דסוגיין גבי מעשה דרבינא ורוניא אליבא דהאי סוגיא סליק כדבעינן לברורי התם (להלן ד&quot;ה ושמעינן).

ומנא תימרא דחייא ב&quot;ר אליבא דרבי יוסי כי קאמר דאם עמד מקיף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל אפי' כשלא עמד אלא לאחר שיצא ניקף מבי&quot;ד זכאי על הראשונות קאמר, מדקאמר אליבא דת&quot;ק דאי עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית. היכי דמי, אי לימא דגדרה לרביעית מקמי דליפטרוה ב&quot;ד לניקף אראשונות, כיון דלא מינטרא ארעא אלא בכולא מאי שנא רביעית דיהיב ליה ומאי שנא קמייתא דלא יהיב ליה, אי משום דכי גמרינהי לקמייתא אכתי לא הוה מתהני ליה, אי הכי ארביעית נמי לא לחייב דאטו בבת אחת בנייה דמתהני ליה מינה מעיקרא, אלא אע&quot;ג דכל ספא וספא באנפי נפשיה לית ביה שיעורא לאתהנויי ביה מצטרפי להדדי לחיוביה אכולהי, אלא לאו כגון שיצא ניקף מב&quot;ד זכאי על הראשונות עד שלא גדר מקיף את הרביעית דקסבר תנא קמא כיון דיצא עליהן זכאי תו לא מצטרפי רביעית בהדיה לחיובי עלייהו, ובההוא אנפא דפטר ליה ת&quot;ק הוא דמחייב ליה רבי יוסי אליבא דחייא בר רב וכל שכן לרב הונא דמיחייב כדברירנא לעיל. ודוקא היכא דלא גלי אדעתיה מקמי דגדרה מקיף לרביעית דלא ניחא ליה מהאי גדר, דאם כן אפילו ארביעית נמי לא מחייב אלא היכא דעמד ניקף וגדרה כדברירנא טעמא במתניתין. וקיימא לן כר' יוסי ואליבא דרב הונא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי.

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[בבא בתרא ה א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;

ואמרינן רוניא אקפיה (רב הונא) [רבינא] מארבע רוחותיו אמר ליה הב לי מאי דגדרי אמר ליה לא אמר ליה הב לי דמי קנים בזול אמר ליה לא אמר ליה הב לי [אגר] נטורא אמר ליה לא א&quot;ל לאריסיה זיל אייתי קיבורא דאהיני דרוניא אזל לאיתויי רמא ביה רוניא קלא אמר ליה רבינא שבקיה עיזא בעלמא הוא. כלומר חשביה כעיזא בעלמא, אלו לא הוה גדרנא לך והוה אתי עיזא מי לא הוה עייל ואכיל. א&quot;ל רוניא ועיזא לאו אכלויי מכלי ליה. כלומר עיזא נמי כי חזי ליה דעילא מי לא מנעי ליה. אמר ליה רבינא ולאו גברא בעי לאכלויי השתא נמי הב לי אגר נטורא דהא גלית אדעתך דלא סגיא לך בלא נטורא לא אשגח ביה. וממאי דהאי אכלויי לישנא דמנועי הוא כדכתיב (תהלים מ,יב) אתה השם לא תכלא רחמיך ממני ואחריני טובא. ורבואתא מפרשי לה לשון הרמת קול כדכתיב ירעם משמים ומתרגמינן ואכלי משמיא, וכתיב (ישעיה נח,א) קרא בגרון ומתרגמינן אכלי. אתא לקמיה דרבא א&quot;ל זיל פייסיה ואי לא דייננא לך כר' יוסי ואליבא דרב הונא דאמר הכל לפי מה שגדר. וכן הלכתא. וש&quot;מ דפלוגתא דר&quot;י ורבנן בגידר בינו ובין רשות הרבים מיתוקמא, דאי בגודר בינו ובין חבירו מכדי מעשה דרוניא בגינה הוה מדאמר זיל אייתי לי קיבורה דאהיני דרוניא מאי שנא דלא חייביה אלא מדר' יוסי, לחייביה מסתמא דמתני' ואליבא דכולי עלמא, דתנן (לעיל ב,א) וכן בגינה, ואוקימנא (לעיל ד,א) וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו, אלא לאו ש&quot;מ דבגודר בינו ובין רשות הרבים קאי. וכי תימא ואלא מאי בגודר בינו ובין רשות הרבים, לחייביה רוניא לרבינא למגדר בין תרווייהו ואשתכח דלא אהני ליה ההוא גדר חיצון לרוניא מידי ולא הוה מחייב למיהב ליה לרבינא מינה ולא מידי, הא לא קשיא, דרוניא לא הוה ניחא ליה למיתב ממונא בגדירא דארעיה כלל, דהשתא אגר נטורא לא הוה ניחא ליה למיתב מנתא באוזינקא דכוליה גדר מארבע רוחאתא דארעיה ליקום וליתוב. מיהו איכא למימר דמהאי טעמא הוא דאמר ליה רבא לרוניא זיל פייסיה ואי לא דייננא לך כר&quot;י ולא פסקיה לדיניה לאלתר למימר ליה זיל הב ליה מנאתא בגדר החיצון לפי מה שגדר, דאי הוה מחייב ליה למיתב ליה בגדר החיצון לפי מה שגדרוה טעין רוניא ליתי ולגדור בין תרוינן דלא ניחא לי בההוא גדר החיצון כלל. א&quot;נ משום דגלי רבינא אדעתיה דהוה ניחא ליה בבציר מהכין דהא אמר ליה לבסוף הב לי דמי קנים בזול ואמר ליה רוניא לא תו אמר ליה הב לי אגר נטורא ואמר ליה לא, ואמטול הכי לא פסק רבא לדיניה מעיקרא לחיוביה לפי מה שגדר משום דקי&quot;ל (סנהדרין ו,ב) מצוה לבצוע והיינו דא&quot;ל זיל פייסיה ואי לא דיינינא לך כר' יוסי ואליבא דרב הונא.

ושמעינן מינה דר&quot;י אליבא דרב הונא אע&quot;ג דעמד מקיף קאמר, דהא רבינא הוא דאקפיה לרוניא מארבע רוחותיו וקאמר ליה רבא זיל פייסיה ואי לא דייננא לך כרבי יוסי ואליבא דרב הונא. וכי תימא שאני הכא דגלי אדעתיה דניחא ליה לנטורא לארעיה מדרמא ביה קלא באריסיה דרבינא ומדקאמר נמי ועיזא לאו אכלויי מכלי לה, אטו בעלמא בשופטני עסקינן דחזו אינשי דאתו למיכלנהו לפירי דארעייהו ולא מיכלו להו. ותו הכא גבי מעשה דרוניא (נמי) [נהי] דהוי גלוי דעתא לאגר נטורא אלא לחיוביה לפי מה שגדר מי הוי גלוי דעתא, אלא לאו ש&quot;מ דרבי יוסי אפילו עמד מקיף נמי קאמר דמגלגלין עליו את הכל לפי מה שגדר, וכן הלכתא:

'''מו. '''רוניא זבין ארעא אמצרא דרבינא סבר רבינא לסלוקיה משום דינא דבר מצרא א&quot;ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא אמרי אינשי ארבעי לצלא וארבעי לצללא. כלומר הא עבדן הנקרא צלא שהוא עני ומעבד את העורות בשכר אינו צריך לקבורה אלא ארבע אמות, ואף בעל העורות הנקרא צללא שהוא עשיר אין לו ﻿מכל נכסיו לאחר מיתה אלא ארבע אמות של קבורה, ודרך משל אמר לו לפי שהיה עשיר והיה רוצה לסלק את רוניא שהיה עני מעל מקנתו, אמר לו והלא עשיר אתה ויש לך כמה נכסים להתפרנס מהם מה לך עוד לקנות שדה אחרת לסלק עני זה מעל מקנתו שקנה להתפרנס הימנה, וכי נכסים הללו שאתה מרבה יש לך מהם לאחר מיתה אלא ד&quot;א בלבד שאתה נקבר בהן. ולאו דינא אמר ליה אלא מדת חסידות א&quot;ל למעבד לפנים משורת הדין. (וה&quot;מ) [וש&quot;מ] דכל היכא דהוי לוקח עני ובר מצרא דקאתי לסלוקי עשיר מיבעי ליה לדיאנא לאוכוחי לבר מצרא ולאודועי כי הני מילי ומאי (דדנא) [דדמיא] להו, אי קביל קביל ואי לא קביל פסקינן ליה לדיניה ומסלקינן ליה ללוקח משום דינא דבר מצרא:

'''ז. '''כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר אע&quot;פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. הא דקתני כותל חצר שנפל הוא הדין אע&quot;ג דלא הוה התם כותל מעיקרא דמחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות, דהיזק ראיה שמיה היזק ושיעור סלוקי היזק ראיה ד&quot;א, והא דקתני נפל סיפא איצטריכא ליה, מד&quot;א ולמעלה אין מחייבין אותו, ואע&quot;ג דהוה גביה מעיקרא טובא, ולא הוי מצי א&quot;ל תא להדריה (ממעיקרא) [כמעיקרא], דמעיקרא הוה ניחא ליה והשתא לא ניחא ליה. והא דקתני רישא בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן, אוקימנא (להלן ע&quot;ב) אפילו קודם גמר מלאכה, שאם היה אחד מהן עסוק בבנין הכותל ואמר לחבירו תן לי חצי מה שהוצאתי [ו]אמר לו פרעתיך, כיון דמדינא הוה מחייב במעיקרא למיתב ליה הרי זה בחזקת שנתן עד שיביא הלה ראיה שלא נתן. ואפילו היכא דאיתברר דתבעיה מעיקרא למבני בהדיה ולא קביל מיניה ואזל תובע בתר הכי ובנייה מדנפשיה, כי טעין אידך דבתר הכי פרעיה מהימן, מדמתמהינן בפרק שנים אוחזין בטלית (ב&quot;מ טז,ב) גבי כפרן ומשום דלא פרע חדא זימנא תו לא פרע ודילמא הדר ופרע, ואף הא נמי כיוצא בה.

והיכי דמי סמך לו כותל אחר, כגון שהגביהו אחד מהן משלו יתר מד&quot;א ובא השני וסמך לו כותל אחר כנגדו ארוך, גלי אדעתיה דניחא ליה בההוא תוספת שהוסיף חבריה ולהכי סמיך ליה האי כותל שני לבנות שם בית ולתת את התקרה מכותל הסמיכה לכותל התוספת ולהכניס בה ראשי קורותיו, ואע&quot;ג שעדיין לא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל. ודוקא היכא דאגבהיה איהו להאי כותל שני כנגד גובהו של ראשון, אבל היכא דלא אגבהיה אלא עד ד&quot;א לא מיחייב, דאמר ליה כי סמכי לאש[ת]מושי עד ארבע אמות הוא דסמכן. והא דקתני עלה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ה (ו) א קמ&quot;ל דאע&quot;ג דמחייב מדינא למיתב ליה בדלא הוה פסיקא ליה מילתא דהוה מחייב הרי זה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. ודוקא דאיתברר בסהדי דהאי תובע לחודיה הוא דבנייה לההיא תוספת, דאע&quot;ג דלא אתברר דתבעיה מעיקרא לנתבע למבני בהדיה ולא קביל מיניה, כיון דאתברר דאיהו בנייה בחזקתיה מוקמינן ליה, והיאך דקטען דפרעיה מידי דלא הוה גדיר ליה דהוה מיחייב בגויה הוה ליה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראייה שנתן. אבל היכא דלא איתברר דהאי תובע לחודיה בנייה, אלא מגו אודיתיה דנתבע, מיגו דאי בעי אמר אנא בניתיה בהדך כי טעין את בניתיה ואנא פרעתיך פלגא, הוה ליה מה לו לשקר במקום חזקה דאיבעיא לן בפרקין (להלן ע&quot;ב) ולא איפשיט, וכל כי האי גוונא חומרא לתובע וקולא לנתבע. והיכא דאתברר בסהדי דהאי תובע לחודיה בנייה, דאוקמינן ליה בחזקת שלא נתן, סוגיא דגמרא דאפילו אמר ליה פרעתיך לאחר זמנו דהיינו לאחר דסמיך ליה כותל אחר לא מהימן, דכיון דלא ידע דמחייב לא יהיב דעתיה למפרעיה דמימר אמר מי יימר דמחייבין לי רבנן כדבעינן למימר קמן.

ולא תימא הני מילי בשאר אינשי דלא ידעי, אלא אפילו בצורבא מרבנן דידיע דמחייבין ליה רבנן כשאר אינשי דמי, דמתני' סתמא תניא ולכולי עלמא משמע. וטעמא דמילתא דאי אמרת לפלוגי בין דידע לדלא ידע איכא מאן דלא ידע וטעין בתר הכי דידע להימוני, אלא השתא דדיינינן להו לכולהו בחזקת דלא ידעי ליכא פסידא, דמאן דלא ידע הא לא ידע ובחזקת שלא נתן הוא, ומאן דידע כי היכי דידע דמיחייב הכי נמי ידע דבחזקת שלא נתן מוקמינן ליה ולא איבעיא ליה למיתב ליה אלא בסהדי ואי יהיב בלא סהדי איהו דאפסיד אנפשיה.

והני מילי דלא חייבוהו בי דינא, אבל חייבוהו בי דינא בין ידע מעיקרא בין לא ידע כי הדר טעין פרעתי מהימן. חדא, דכיון דאסיקניה לטעמא משום דאמר מי יימר דמחייבין לי רבנן ממילא שמעת דאי בתר דאיחייבוהו '''מהימן. '''ועוד דבהדיא אסיקנא בפרק שנים אוחזין (ב&quot;מ יז,א) סתמא בכולהו תביעות בין צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי נאמן, אלא לאו ש&quot;מ דסיפא דקתני בחזקת שלא נתן בדלא חייבוהו בי דינא הוא. ומדסיפא הוא בדלא חייבוהו ב&quot;ד הוא רישא נמי דקתני בחזקת שנתן אע&quot;ג דלא חייבוהו בי דינא הוא, דאי אמרת דוקא לבתר דחייבוהו אפילו למעלה מארבע אמות נמי, ואדמפליג בין עד ארבע אמות למעלה מארבע אמות, בין בחייבוהו לדלא חייבוהו ה&quot;ל לפלוגי לא שנא עד ד' אמות ולא שנא למעלה מד' אמות, אלא משום דכולה מתני' בדלא חייבוהו וטעמא דמילתא כדפרשינן, וסוגיא דגמרא נמי הכי משמע כדבעינן למימר קמן.

וכי תימא מכדי עד ארבע אמות שותפי נינהו מאי שנא מארבע אמות ולמעלה דכל כמה דלא גלי אדעתיה דניחא ליה לא מחייבינן ליה, הא קיימא לן (לקמן בבא בתרא מב,ב) דשותף כיורד ברשות דמי ואפילו בשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע. כי אמרינן כיורד ברשות דמי היכא דלא אישתתוף אדעתא דדבר ידוע דמסתמא לכולהו אנפי דשבחא דאפשר לאשבוחי בההוא מידי אשתתוף, אבל הכא דמעיקרא כי אישתתוף בהאי כותל לסלוקי היזק ראיה בלחוד הוא דאשתתוף, עד ארבע אמות דאיכא היזק ראיה מחייבינן ליה טפי לא מחייבינן ליה, ואי נמי בני ליה חד מיניהו בסתמא לאו כיורד ברשות דמי דלאו אדעתיה דהכי אשתתוף. ואע&quot;ג דהוה גביה מעיקרא טובא כיון דנפל (אעיקרא לא) [איעקרא לה] שותפותייהו, ושותפות מקום לאו שותפות הוא שהרי כל אחד מהן מכיר חלקו לצד חבירו, והשתא כי קא משתתפי בהאי כותל חדש מכח היזק ראיה בלחוד הוא דמשתתפי. ועוד דכי אמרינן שותף כיורד ברשות דמי במידי דאית בה שבחא בגופיה אבל למעלה מארבע אמות דכל כמה דגביה טפי ממעיט באוירא טפי וכל שכן דלגבי תחתון ריעותא הוא ולית ביה שבחא אלא להיכא דצריך לעיולי ביה כשוריה, כל כמה דלא סמך לו כותל אחר לאו כיורד ברשות דמי. ומטעמא דזה נהנה וזה חסר נמי לא מיחייב דכיון דאית ליה פסידא מהנך אנפי אחריני דאמרן זה חיסר וזה חיסר הוא.

ברם צריך את למידע דכל היכא דמוקמינן ליה בהאי עניינא בחזקת שנתן משתבע היסת כשאר תביעות דעלמא ומיפטר. וכל היכא דמוקמינן ליה בחזקת שלא נתן וליכא כפירה אלא גבי פרעון דינא הוא דשקיל תובע בלא שבועה, דסוגיין לקמן (בבא בתרא ה ע&quot;ב) דכל היכא דלא ידע דמחייבין ליה רבנן פשיטא לן דהוה בחזקת שלא נתן טפי מהקובע זמן לחבירו ואומר לו פרעתיך בתוך זמני, וכיון דקי&quot;ל התם דשקיל בלא שבועה ואפילו מיתמי כל שכן הכא דשקיל בלא שבועה.

והני מילי היכא דליכא הכחשה אלא גבי פרעון אבל היכא דאיכא הכחשה בשיעור הוצאה, אי בריא ובריא הוא ואיכא חיוב שבועה דאורייתא גבי נתבע, משתבע שבועה דאורייתא ומיפטר, ואי לא משתבע היסת ומיפטר, לא שנא עד ארבע אמות ולא שנא למעלה מארבע אמות. ואי תובע בריא ונתבע שמא, לא מיבעיא עד ד&quot;א דיכלי למכפא אהדדי דכיורד ברשות דמי דישבע כמה הוציא ויטול, אלא אפילו למעלה מארבע אמות דלא יכלי מעיקרא למכפא אהדדי, כיון דאית ליה רשותא למעבד וגלי חבריה אדעתיה לבסוף דניחא ליה ישבע כמה הוציא ויטול, כדברירנא לעיל (ס&quot;ס ו) גבי מקיף. והתם הוא דאע&quot;ג דלא גלי ניקף אדעתיה דניחא ליה מיחייב דודאי זה נהנה וזה חיסר הוא, אבל הכא איכא למימר דזה חיסר וזה חיסר הוא, אי גלי אדעתיה דניחא ליה דהוה ליה זה נהנה וזה חסר מיחייב ואי לא לא מיחייב כדברירנא לעיל. והיכא דאיכא הכחשה בין בשיעור הוצאה בין בטענת פרעון, כגון דטעין תובע דהכי והכי אפיק ונתבע קא טעין דלא אפיק כי האי שיעורא ודפרעיה ההוא שיעורא דאפיק, איכא לפלוגי, דאי ברי וברי הוא, עד ארבע אמות דמהימן נתבע בין אטענת פרעון בין אשיעור הוצאה משתבע היסת אתרווייהו ומיפטר, ומארבע אמות ולמעלה דמהימן אשיעור הוצאה ולא מהימן אפרעון, ההוא שיעורא דמודי ליה דאפיק אע&quot;ג דטעין עליה דפרעיה משלים ליה דהא איכא סהדי דאיהו בנייה וליכא מה לי לשקר להימוניה אפרעון כלל, ושאר הוצאה דכפר בה משתבע עליה היסת ונפטר, דהא לא שייכא גביה שבועה דאורייתא, לא מכח הודאת פיו דההוא שיעורא דמודי ליה דאפיק כיון דטעין עליה פרעתי לאו הודאה דמיחייב עליה שבועה היא, ולא מכח העדאת עדים דהא לא מכחשי ליה. ואי תובע גבי שיעור הוצאה ברי ונתבע שמא בהא נמי איכא לפלוגי, דעד ארבע אמות משתבע תובע אשיעור הוצאה כעין דאורייתא ומשתבע נתבע אשיעורי דקא טעין דפרעיה מינה שבועת היסת ופרע ליה שארה, אבל מארבע אמות ולמעלה אע&quot;ג דלא מיחייב תובע שבועה אפרעון מיגו דמחייב שבועה אשיעור הוצאה משתבע נמי אפרעון בגלגול ושקיל כוליה. והוא הדין היכא דטעין נתבע שמא בין אשיעור הוצאה בין אפרעון דאפילו עד ארבע אמות משתבע תובע כעין דאורייתא אתרווייהו ושקיל כוליה:

'''ח. '''ושמעינן מינה דכי יהיב פלגא אוזינקא אית ליה מדינא לאשתמושי ביה וליתן עליו תקרתו ולא מצי חבריה לעכובי עילויה, דאי לא תימא הכי כי סמך לו כותל אחר אמאי מגלגלין עליו את הכל, נהי נמי דגלי אדעתיה דניחא ליה לאשתמושי ביה כיון דלית ליה לאשתמושי ביה אמאי מגלגלין עליו את הכל, אלא לאו ש&quot;מ דאית ליה מדינא לאשתמושי ביה. וההוא דאמר בנאה (לקמן בבא בתרא נז,ב) בכל השותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכבוסה, התם בחצר השותפין במידי דמעכב עלייהו דבני חצר לאשתמושי בה, והוא הדין בכותל השותפין במידי דלאו אורחיה לאשתמושי בה בהכי כגון גפת וזבל ומלח וסיד וסלעים ואמת המים הסמוכים לכותל דלאו אורחיה דכותל לאשתמושי ביה בהכי דאפילו מריה נמי דקפיד אנפשיה דלא לסמוך ליה מידי דמזיק ליה, אבל הכנסת קורות וכיוצא בהן דמעיקר תשמישה דכותל נינהו לא מצי מעכבי אהדדי, דמעיקרא בנייוה לאשתמושי ביה כל חד מינייהו מגיסא דידיה בנייוה, וכן הלכתא.

והשתא דאמרת לא מצו מעכבי אהדדי אע&quot;ג דלחד מינייהו אית ליה בגוויה תשמישה כי האי גוונא ולהיאך לית ליה, כל היכא דבלאו ההוא תשמישא דתרווייהו הוי השתא נמי דתרווייהו הוי ולית ליה לחד מינייהו זכותא בגוויה טפי מחבריה, דכי אשתמיש ביה חד מינייהו מעיקרא מכח שותפותיה הוא דאשתמש ביה, והא דלא אשתמש ביה נמי האיך מהך גיסא משום דלא איתרמי ליה תשמישא דצריך ליה. והכי נמי מסתברא, דאלת&quot;ה מעיקרא היכי שבקי ליה לחד משותפין לאשתמושי בהו בכותל השותפין, וליחוש דילמא טעין ביה בכוליה, כדאשכחן (לקמן בבא בתרא פב,א) גבי הקונה שני אילנות לענין העולה מן הגזע. וכי תימא דאמרינן ליה להאיך הוה לך לדילך נמי לאשתמושי בה מאידך גיסא, מצי אמר לא איצטריך לי וא&quot;כ מצינו חזית בחצר ואנן בבקעה לחודה תנן. תדע נמי דהא סוגיין בכולהו חזקות דעלמא דכל היכא דברירא מילתא דהויין ליה למחזיק בההוא מידי דבעי לאחזוקי ביה זכותא מאנפא אחרינא לאשתמושי ביה ההוא תשמישא דאשתמש ביה או (להתנויי) [לאתהנויי] ההיא הנאה דאתהני ליה מיניה, לא קיימא ליה חזקה בגוויה מכח ההוא תשמישא דאשתמש ביה ולא מכח ההוא הנאה דאתהני ליה מיניה, דכי שבקה מריה לאשתמושי או לאתהנויי ביה מכח ההוא זכותא דאיתברר דאית ליה בגוויה הוא דשבקה, מידי דהוה אאומן ושותף ואריס, ומידי דהוה נמי אבעל בנכסי אשתו דקא מתמהינן (לקמן בבא בתרא מט,א) פשיטא כיון דאית ליה פירי [פירי] הוא דקא אכיל, ואאשה בנכסי בעלה דקא מתמהינן (לקמן בבא בתרא נא,א) פשיטא כיון דאית לה מזוני מזוני היא [דקא] אכלה, ומידי דהוה אמשכנתא היכא דאיתברר דבמשכנתא קא נחית לה, וה&quot;ה הכא כיון דאית ליה זכותא לאשתמושי ביה בהאי כותל מכח שותפותא דאית ליה בגוויה אע&quot;ג דלחבריה לית ליה בגוויה תשמישא כלל לא קיימא ליה חזקה למרי תשמישא למיטען בכוליה.

ושמעינן נמי דלא שנא סמך לו כותל אחר ולא שנא לא סמך לו, כל היכא דיהיב ליה לבעל התוספת זוזי דהיינו פלגא אוזינקיה מיחייב לקבלינהו מיניה והוו שותפי בכוליה כותל כדמעיקרא, דכיון דעיקר הכותל באמצע הוא דאבני אשתכח דהאי תוספת דבני חד מינייהו למעלה מארבעה אמות באוירא (ותרווייהו) [דתרוויהו] בנייה והו&quot;ל לגבי פלגא כיורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות, דמצי מרי חורבא כל אימת דבעי לסלוקי בזוזי. ומתניתין נמי דייקא דקתני סמך לו כותל אחר אע&quot;פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל, אי אמרת בשלמא כיורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות דיינינן ליה, היינו דכי גלי אדעתיה דניחא ליה מחייבינן ליה, אלא אי אמרת כיורד לשל עצמו דיינינן ליה כי סמך לו כותל אחר אמאי מגלגלין עליו את הכל, אלא מאן דסמיך כותלו לכותל חבירו הכי נמי דמגלגלין עליו את הכל, אלא לאו דמשום דהוה ליה בעל התוספת לגבי פלגא כיורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות. ומדלענין חיוביה דהאי סומך כיורד לתוך של חבירו דיינינן ליה, לענין סלוקיה לבעל התוספת מפלגא בזוזי נמי כיורד לתוך של חבירו דיינינן ליה. וההיא דאמרינן לקמן (בבא בתרא ו,א) לכי מפיס לי לא תיתרע אשיתאי ולא קאמרינן לכי מסלק לי בזוזי, דאלמא בדעתיה דבעל התוספת תלייא מילתא, התם אורחא דעלמא נקט דקים ליה בגוויה דכיון דגלי אדעתיה מעיקרא דלא ניחא למיתב ליה פלגא לבסוף נמי לא יהיב ליה ואי יהיב ליה לא יהיב ליה אלא בציר מהכי, דכל דלא יהיב ליה שיעור מאי דחזי ליה ודאי לית ליה לאשתמושי ביה עד דמפייס ליה.

ברם צריך את למידע דכי דיינינן ליה כיורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות, הני מילי בעיקר דינא בין לענין סלוקי בזוזי בין לענין חיובי היכא דגלי אדעתיה דניחא ליה, אבל לענין שיעורא דמחייב ליה לאו כיורד לתוך חורבתו של חבירו דיינינן ליה, דאילו התם היכא דגלי אדעתיה דניחא ליה שמין לו וידו על העליונה, אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את השבח ואם ההוצאה יתירה על השבח נותן לו את ההוצאה, ואילו הכא אע&quot;ג דגלי אדעתיה דניחא ליה לא שנא שבח יתר על ההוצאה ולא שנא ההוצאה יתירה על השבח חצי הוצאה הוא דיהיב ליה. ומאי שנא, התם כיון דלית ליה לבונה או לנוטע זכותא בגופיה דארעא וכי מסלק ליה בזוזי לגמרי מסלק ליה, דינא הוא למישם ליה שבחא [דשבחא] כוליה גבי מריה ארעא הוא דמשתייר ואיהו לחודיה הוא דמתהני בה, אבל הכא דתרווייהו אית להו חולקא באוירא דהאי כותל ואע&quot;ג דמסלק ליה מפלגא לאו לגמרי מסתלק, דכי משתמש כל חד מינייהו בהאי כותל בתר הכי לאו בפלגא לחודיה משתמש אלא בכוליה הוא דמשתמש, אי אמרת יהיב ליה חצי שבח שהוא יתר על ההוצאה אשתכח דקא שקיל דמי פלגא שבחא דמתהני ליה מיניה בתר הכי כמה דמתהני ליה לההוא דסלקיה מיניה בזוזי, והוא הדין היכא דהוייא הוצאה יתירה על השבח, דאי לא יהיב ליה אלא חצי שבח אשתכח דמשתמש בכוליה בהדיה בשוה ולא יהיב ליה בהוצאה אלא בציר מפלגא:

&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
===[[בבא בתרא ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;

'''מז. '''אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן הלואי שיפרענו בזמנו אביי ורבא דאמרי תרווייהו עביד איניש דפרע בגו זמניה זימנין דאיתרמי ליה זוזי ואמר איזיל איפרעיה דכי מטי זימניה לא ליתי לטרדן. וקימא לן כריש לקיש כדבעינן למימר קמן. והא דריש לקיש לא מיתוקמא [אלא] היכא דתבעיה סמוך למישלם זימניה דליכא למימר מגו דיכיל למימר פרעתיך בזמני, אבל תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני איבעייא לן לקמן ולא אפשיט. והיכא דתבעיה סמוך למישלם זימניה לא אצטריכא ליה לריש לקיש אלא במלוה ע&quot;פ ודוקא בעדים, דאי שלא בעדים כיון דאי בעי למימר לא לויתי מהימן השתא דאמר לויתי ופרעתי בתוך זמני הוה ליה כתבעו לאחר זמנו וא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני דאיבעיא לן לקמן ולא איפשיט:

'''מח. '''תנן כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ד&quot;א בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן היכי דמי אילימא דאמר ליה פרעתיך בזמני פשיטא דבחזקת שנתן אלא לאו דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני מקמי מושלם בנין הכותל, ואפי' הכי מהימן. ופריק שאני התם דכל ספא וספא זימניה הוא. כלומר כל שורה ושורה של בניין זימניה הוא וחייב לתת לו חלקו מן ההוצאה שהוציא בבנין השורה ההיא, שהרי חובת כל הבנין מתחלתו מוטלת על שניהם. ונהי דמקמי דבני חד מינייהו מידי לא מצי אידך למימר ליה פרעתיך חלקי עמוד ובננו ממה שבידך, דהוה ליה מוציא מחבירו ועליו הראיה, אלא היכא דבני חד מינייהו חד דסאפא מדידיה ומקמי דבני אחרינא קא תבע ליה לחבריה למיתב ליה פלגו אוזינקא דההוא סאפא, כי האי גוונא ודאי אי טעין פרעתי חלקי משורה זו שבנית מהימן דכל ספא וספא זימניה הוא ובהא אפי' ריש לקיש מודה:

'''מט. '''ת&quot;ש מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנות סמך לו כותל אחר אע&quot;פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן היכי דמי אילימא דאמר ליה פרעתיך בזמני דהיינו לבתר מושלם כותל הסמיכה, אמאי בחזקת שלא נתן אלא לאו דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני מקמי דאגבהיה לכותל הסמיכה טפי מארבע אמות, דאכתי לא סמיך מידי (בעד) [נגד] התוספות, אלמא לא עביד איניש דפרע בגו זימניה. ודחינן שאני התם דאמר מי יימר דמחייבין לי רבנן. כלומר שאני התם דכל כמה דלא סמיך לא ידע דמחייב מידי לכי סמיך כי היכי דליזיל וליפרע קודם זמנו דמימר אמר מי יימר דמחייבין לי רבנן לכי סמיכנא. הדין הוא פשטא דשמעתא, מיהו חזינא להו לרבואתא דמפרשי לה הכי, שאני התם דאפי' אמר פרעתיך בזמני לא מהימן דאמר מי יימר דמחייבין ליה רבנן, ומסתבר כוותייהו כדבעינן למימר קמן (סי' נג):

'''נ. '''רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדין כאביי ורבא מר בר רב אשי עביד כריש לקיש. ואסיקנא והלכתא כריש לקיש ואפי' מיתמי ואע&quot;ג דאמר מר הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה. ולא תימא דוקא במלוה בשטר אבל במלוה ע&quot;פ לא, חדא דהא ברירנא לעיל (סי' מז) דעיקר שמעתיה דריש לקיש לא אצטריכא ליה אלא במלוה ע&quot;פ, ועוד דכי איכא לפלוגי גבי יתמי בין מלוה בשטר למלוה ע&quot;פ היכא דאיכא למימר אי הוה אבוהון קיים טעין פרעתי, אבל היכא דאי הוה טעין אבוהון פרעתי נמי לא מהימן לדידהו נמי לא טענינן להו, דלא טענינן להו ליתמי מידי דלא יכיל אבוהון למטען כדמיברר בפ' חזקת הבתים (לקמן בבא בתרא נב,א ושם סי' ריא), הילכך דינא דמלוה ע&quot;פ ומלוה בשטר בהאי ענינא חד דינא נינהו, וש&quot;מ דאפי' מלוה ע&quot;פ כי האי גוונא היכא דמית לוה בגו זמניה גבי מיתמי בלא שבועה. והוא דלא טעני יתמי אנן פרענך בזימנך, ודוקא נמי במלוה בעדים ואין צריך לומר במלוה בשטר, אי נמי אע&quot;ג דליכא שטר ולא עדים והוא דמודו יתמי דאוזפיה לאבוהון ומית בגו זימנא דקבע ליה ולא ידעי אי פרעיה אי לא. אבל היכא דליכא שטר ולא עדים וקא טעני יתמי אין יזיף ופרע בגו זימניה כי האי גוונא איבעייא לן לקמן ולא איפשיט אי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה או לא, ומספיקא לא מפקינן ממונא, וכל שכן מיתמי. ואי איכא לפלוגי בין מלוה בשטר למלוה בעדים בהדין עניינא בקטנים הוא דאיכא לפלוגי, דאי מלוה בעדים הוא אע&quot;ג דמית בגו זימניה לא גבינן לה מיתמי עד דגדלי דאין מקבלין עדים שלא בפני בע&quot;ד ואשתכח דכל כמה דלא גדלי ליתיה לסהדותא כלל, ואי מלוה בשטר היא גבינן לה ואפי' מקטנים. דאי משום קבלת עדים שלא בפני בע&quot;ד ליכא, דכיון דכי כתבוה לשטרא וחתימי עליה מחיים מדעתיה דלוה חתימי עליה, אי בשטרי דלא הקנאה בדאמר להו כתובו ואי בשטרי הקנאה סתם קנין לכתיבה עומד, וכמאן דאמר להו כתובו דאמי, כמאן דחתימיה עליה באפיה דלוה דאמו, וכיון דקי&quot;ל עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב&quot;ד הוו להו כמאן דאסהידו בההיא מילתא בבי דינא בפני בעל דין. למאי ניחוש בו, אי לצררי ולשובר כיון דמית בגו זמניה תדע דהא אלמוה להו (לרבינא) [רבנן ל]האי חזקה למפטריה למלוה אפי' משבועת הבא ליפרע מנכסי יתומים אע&quot;ג דאי מחייבין ליה שבועה לית ליה פסידא בהדין, וכל שכן לאזדקוקי ליה למיגבא מקטנים דאי לא מזדקיקינן אית ליה פסידא.

וכי תימא והא כתובת אלמנה דכמית בגו זימניה דמי דלא נתנה כתובה לגבות מחיים, וטעמא משום חינה הא לאו הכי לא מזקיקינן כדאמרינן בערכין (כב,א) ור' יוחנן אמר אף לכתובת אשה משום חינה, הא לאו משום חינה לא, ואמאי לימא חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה, שאני כתובת אשה דכיון דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב&quot;ד אתפוסי מתפיס לה צררי וכמאן דמטא זימניה מחיים דמי. תדע דהא בעל חוב היכא דמית הלוה בגו זימניה גבי מיתמי שלא בשבועה כדאמרן, ואלו גבי אלמנה תנן (כתובות פז,א) והנפרעת מנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה, ותנן נמי (גיטין לד,ב) אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה, וקי&quot;ל יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית, אלא מאי אית לך למימר אלמנה שאני.

והני מילי גבי דינא [ד]בעל חוב בהדי יתמי דלוה אבל דינא דערב היכא דפרעיה למלוה לאחר מיתת הלוה בדינא דמלוה תלי, כל היכא דאית למלוה למגבא מינייהו בדינא ערב נמי מצי גבי, וכל היכא דמלוה גופיה לא מצי גבי כל שכן ערב דלא מצי גבי כדבעינן לברורי בפ' גט פשוט (לקמן בבא בתרא קעד,א סי קלג) בסיעתא דשמיא. וכי תימא א&quot;כ התם גבי פלוגתא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דאשמועינן בגמ' גבי חייב מודה וגבי שמתוה ומית בשמותיה דנזקקין הוה ליה לאשמועינן נמי מית בגו זימניה דנזקקין, הא לא קשיא, דהתם לטעמא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע קאמרינן ובהדייא אמרינן בשמעתין דרב פפא ורב הונא לית להו דריש לקיש.

ואי קשיא לך והא תניא בפ' שום היתומים (ערכין כב,א) דאין נזקקין לנכסי יתומים ואפי' במידי דאי הוה אבוהון קיים לא הוה מהימן למטען פרעתי, מדאמר רב נחמן מריש לא הוה מזדקיקנא לנכסי יתומים כיון דשמעתה להא דאמר רב הונא חברין משמא [דרב] יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקיהו מכאן ואילך מזדקיקנא, במאי עסקינן, אילימא באנפא דאי הוה אבוהון קיים הוה מהימן למטען פרעתי מכאן ואילך היכי מזדקיק, ולית ליה לרב נחמן טוענין ליורש, ואפי' מגדולים נמי לא מצי גבי, אלא לאו באנפא דאי הוה אבוהון קיים לא הוה מהימן למטען פרעתי, ואפי' הכי איפסיקא הלכתא דאין נזקקין, ורב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא כולהו סבירא להו כסברא קמא דרב נחמן דהוה סבירא ליה מעיקרא דאין נזקקין ואפי' היכא דלא הוה מהימן אבוהון למטען פרעתי, ואם כן הכא נמי אמאי נזקקין. וכי תימא משום דחזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה, והא סוגייא דשמעתין דטעמא דמי יימר דמחייבין לי רבנן אלים ליה לגמרא טפי מהאי חזקה, דהא אפי' לאביי ורבא דלית להו חזקה דריש לקיש היכא דלא ידע נתבע דמחייבין ליה רבנן מודי דלא מהימן למטען פרעתי ואפי' לאחר זמנו, ואפי' הכי אין נזקקין לו כדברירנא מהך מימרא דרב נחמן, וכל שכן גבי האי חזקה דריש לקיש. טעמא דאביי ורבא הוא דלית להו חזקה דריש לקיש ולא מיתרצא להו קושיא דאקשינן עליהו ממתני' אלא בהכין, אבל אליבא דהלכתא כיון דאיפסיקא דהלכתא כריש לקיש ואפי' למיגבא מינייהו בלא שבועה ממילא שמעתא דהאי אנפא דפרעתיך בתוך זמני אלים ליה לגמרא טפי מהנך אנפי דלא ידע נתבע דמחייבי ליה בי דינא בגוייהו דאלו הנך אפי' מיתומים לא גבו אלא בשבועה דלא עדיפי ממלוה בשטר ואלו היכא דמית לוה בגו זימניה גבי מלוה בלא שבועה, ומדאלמוה רבנן למיגבא בלא שבועה שמע מינה אפי' מיתומים קטנים נמי גבי חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה. והאי דלא אשמעינן גמרא [ד]גבי מקטנים כי היכי דאכפל לאשמועינן דגבי בלא שבועה, משום דמעיקרא כי איפסיקא הלכתא כריש לקיש ואפי' מיתמי סתמא איפסיקא ואפי' מקטנים, והדר אשמעינן רבותא דאפי' שבועה נמי לא בעי. ועוד לא בשבועה עדיפא ליה לאשמועינן, דאי אשמועינן לנכסי קטנים הוה אמינא לא עדיף מכתובת אשה דגביא מיתומים קטנים ואפי' הכי בעיא שבועה, קמ&quot;ל דאלימא ליה חזקה למפטריה משבועה.

וכי תימא כיון דטעמא דאין נזקקין לנכסי יתומים אפי' במלוה בשטר משום דחיישינן לשובר הוא, א&quot;כ אפי' מת לוה בגו זימניה נמי ליחוש דדילמא לכי גדלי יתמי משכחי שובר או עדים ומפטרי, לא דמי, דאלו גבי שטרא גרידא כיון דליכא ריעותא גבי לוה אלא משום טעמא דשטרך בידי מאי בעי, גבי יתמי חיישינן דילמא א&quot;ל מלוה ללוה פרען וא&quot;ל הב לי שטרי ואמר ליה מלוה אירכס לי אכתוב לי תברא, וכיון דמיחייב מדינא למפרעיה על ידי שובר הכי נמי [גבי] יתמי חיישינן, גבי מת בגו זימניה כיון דבבי דינא לא מצי כאיף ליה למפרעיה בגו זימניה ליכא למיחש דחזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה. והכי נמי מסתברא דאי ס&quot;ד כל היכא דאי משתכחי יתמי סהדי או תברא מיפטרי אין נזקקין אי הכי היכא דשמתיה ומית בשמותיה דאיפסיקא הלכתא דנזקקין, אמאי נזקקין, ניחוש דילמא שובר הוי ליה לאבוהון ואירכס ליה ושמתוה ומית בשמתיה מקמי דלשכחיה ודילמא לכי גדלי יתמי טרחי ומשכחי ליה, אלא לאו שמע מינה דכל היכא דאלימא לן חזקה דלא פרעיה אבוהון נזקקין:

'''נא. '''איבעייא להו תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני מהו מי אמרינן דמה לו לשקר במקום חזקה או לא. כלומר מי אמרינן מה לו לשקר למדחא חזקה. ולא איפשיט, וכל [כי] האי גונא חומרא לתובע וקולא לנתבע. והוא הדין היכא דהלוהו שלא בעדים ותבעיה בתוך זמניה ואמר לו פרעתיך בתוך זמני דאיכא מה לו לשקר אי אמר לא לויתי חומרא לתובע וקולא לנתבע, וכן כל כיוצא בזה:

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[בבא בתרא ו א|דף ו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;

'''נב. '''ת&quot;ש בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן היכי דמי אילימא דתבעו אחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמני ביומא דשלים בנין הכותל פשיטא דבחזקת שנתן הוא אלא לאו כגון דתבעו אחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני קודם תשלום בנין הכותל, והא קמ&quot;ל דבמקום חזקה נמי אמרינן מה לי לשקר ושמע מינה דהקובע זמן לחבירו ותבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני נאמן. ודחינן שאני התם דכל ספא וספא זימניה הוא. וכמאן דא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני דמי. ובעיין לא איפשיט:

'''נג. '''ת&quot;ש בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן היכי דמי אילימא דתבעו אחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמני ביומא דשלים ביה כותל הסמיכה, אמאי בחזקת שלא נתן אלא לאו דא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני מקמי דסמיך, אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר שאני התם דאמר מי יימר דמחייבין לי רבנן. אפי' אמר ליה פרעתיך בזמני נמי אינו נאמן. הדין הוא פירושא דפרישו בה רבואתא, ולישנא דמי יימר דמחייבין לי רבנן דייק (כוותייכו) [כוותייהו] דכל כמה דלא מחייבין ליה רבנן לא טרח למפרעיה. ועוד דהא כי קא מיבעייא לן אי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה אליבא דמאן דאית ליה הך חזקה הוא דאיבעיא לן, ומאן דאית ליה הך חזקה אפי' בדיעבד דמחייב אית ליה דהא כי פליגי בדיעבד פליגי, ואי ס&quot;ד גבי סמך לו כותל אחר נמי כי אמר ליה פרעתיך בזמני או לאחר זמני מהימן, א&quot;כ הא דמשנינן שאני התם דאמר מי יימר דמחייבין לי רבנן דמשמע דשאני לן בין היכא דידע דמחייב להיכא דלא ידע, דמידי דלא ידע דמחייב הוא דכי תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני מהימן אינו נאמן, אבל מידי דידע דמחייב בה אע&quot;ג דאמר פרעתיך בתוך זמני מהימן משום מה לי לשקר, ואע&quot;ג דחזקה לא עביד דפרע בגו זמניה, מה לי ידע ומה לי לא ידע, כיון דאידי ואידי כי אתי סמוך למושלם זמניה ואמר ליה פרעתיך בתוך זמני לא מהימן וכי תבעיה לאחר זמניה וא&quot;ל פרעתיך בזמני או לאחר זמני מהימן. אידי ואידי מה לי לשקר במקום חזקה, וכי היכי דכי ידע דמחייב ותבעו לאחר זמנו וא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני מהימן משום מה לי לשקר, כי לא ידע דמחייב נמי כיון דאלו אמר פרעתיך בזמני מהימן כי אמר פרעתיך בתוך זמני נמי להמניה משום מה לי לשקר, אלא משום דהיכא דלא ידע אפי' אמר פרעתיך בזמני נמי לא מהימן ואשתכח דליתיה למה לי לשקר כלל, וכן הדעת נוטה:

'''נד. '''אמר ליה רב אחא (טבא) [סבא] לרב אשי תא שמע מנה לי בידך אמר לו הין למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב מאי לאו נתתיו לך דאמר ליה פרעתיך בזמני אין לך בידי דא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני וקתני חייב. ועל כרחיך בתבעו לאחר זמנו עסקינן דהא דומייא דרישא קתני וכי היכא דרישא דמטי זימניה קמיירי דהא פרעתיך בזמני קאמר ליה סופא נמי בדמטא זימניה קמיירי, אלמא תבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן. ודחינן לא מאי נתתיו לך דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני ואין צריך לומר היכא דאמר ליה פרעתיך בזמני ואין לך בידי דאמר ליה לא היו דברים מעולם. כלומר לא לויתי ממך מנה לעולם דאמר מר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. שאם אין הלואה פריעה למה ונמצא זה מודה שלא פרע וכיון שיש עדים שהודה בפניהם כדקתני בהדיא מנה לי בידך א&quot;ל הין, ואין צ&quot;ל היכא דאתו עידי הלואה, אע&quot;ג דהדר טעין אין לויתי ופרעתי לא מהימן שהרי העדים מעידין אותו שלוה והוא מודה שלא פרע ולפיכך חייב. ובעיין ולא איפשיט, ורב אשי מדחא בעלמא קא מדחי ולאו לאסוקי הלכתא קאתי. מיהו שמעינן מינה דההיא דקתני התם אין לך בידי חייב לא מתוקמא אלא בדאמר ליה לא לויתי, אבל אמר ליה פרעתיך אע&quot;ג דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני נמי לא מפקינן מיניה. ודוקא דתבעו לאחר זמנו אבל תבעו סמוך למושלם זמנו וא&quot;ל פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן כדר&quot;ל:

'''נה. '''הרי אמרו מד&quot;א ולמעלה אין מחייבין אותו לבנות סמך לו כותל אחר אע&quot;פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל אמר רב הונא סמך לפלגא סמיך לכולא. כלומר היכא דסמך כותל אחד כנגד אורך חצי התוספת כמאן דסמיך לכולא דמי ומגלגלין עליו את הכל, דכיון דסמיך לפלגא גלי אדעתיה דניחא ליה בההוא תוספת ומוכחא מילתא דמפיק למסמך נמי כנגד אידך פלגא. ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך ודלא סמך לא סמך. וקי&quot;ל כרב נחמן בדיניה הלכך לא מחייבינן ליה אלא בשיעורא דסמיך. ולא תימא הני מילי היכא דלפיף ביה ושיעיה בטינא או בסידא אי נמי עבד ביה קרן זוית, דגלי אדעתיה דליכא בדעתיה לאורוכיה טפי, אלא אע&quot;ג דלא לפיף ביה ולא עביד קרן זוית דאיכא למימר דדעתיה לארוכי לא מחייבינן ליה טפי משיעור מאי דסמיך, דהא עיקר פלוגתא דרב הונא ורב נחמן בדלא לפיף ולא עבד קרן זוית קיימא מדקאמרינן מודה (רבינא) [רב הונא] בלופתא וקרנאתא, כלומר היכא דלפיף ביה בסופייה אי נמי עבד בה קרן זוית דגלי אדעתיה דליכא בדעתיה לאורוכיה טפי הלכך לא מחייב אלא בשיעורא דסמיך, כי פליגי היכא דלא לפיף ולא עבד קרן זוית. ומודה רב נחמן באפריזא וקיבעתא דכשורי דאי סמך לפלגא (והנך) [ואנח] אפריזא שהיא קורה אריכא ועבה שמניחין אותה על ראש הכותל כנגד ארכו לקבוע עליה ראשי קורות תקרת הבית לרחבו מכותל זה לכותל שכנגדו, והניח זה אפריזא מקום קביעת ראשי הקורות מתחלתו ועד סופו, אע&quot;פ שלא סמך אלא כנגד חציו כמאן דסמך לכוליה דמי דגלי אדעתיה דניחא ליה בכוליה ומגלגלין עליו את הכל. ואיכא לפרושי דהאי קיבעתא דכשורי דקאמרינן לאו בגופיה דאפריזא הוא אלא אנפא אחרינא באנפי נפשיה, קמ&quot;ל דאי נמי לא מנח ליה אפריזא אלא דעביד בסוף ההוא פלגא דסמיך מקום קביעתא דכשורי כמאן דסמך לכולא דמי. כגון דהוה כותל המחיצה מזרח וכותל הסמיכה כנגד חצי מערב יוצא מקרן דרומית מערבית ועד חצי רוח מערבית ועבד ביה בסופיה מקום קיבעתא דכשורי דגלי אדעתיה דדעתיה למיקבע ביה כשורי, ארכן כנגד אורך כותל הסמיכה ורחבן כנגד רחבו, [ראשן ה]ראשון בסוף כותל הסמיכה וראשן השני בכותל שני שכנגדו שמצד כותל המחיצה בצפון, וסופו להניח עליהן תקרה כנגד כל הכותל של מחיצה, שנמצאו ראשי קורות התקרה מצד מזרח על גבי כותל המחיצה וראשיהן מצד מערב חציין על גבי כותל הסמיכה והשאר על גבי הקורות הקבועות בסופו, וכיון דעבד מילתא דמוכחא עלויה דדעתיה לאישתמושי בכוליה כותל המחיצה אע&quot;ג דלא סמך אלא כנגד חציו כמאן דסמך לכוליה ומגלגלין עליו את הכל:

'''נו. '''אמר רב נחמן בי כורי לא הוי חזקה. כלומר היכא דבאני קמא מארבע אמות ולמעלה מדנפשיה ועבד ביה בשעת בנין בי כורי, דאינון כזי דמעילין בהו ראשי כשורי, כל כמה דלא מעייל להו לכשורי התם לא הוו חזקה לאידך למימרא דיהיב להו פלגא אוזינקא, אי נמי דפיוסיה פייסיה ואיפייס ליה לעיוליה התם כשורי. ואע&quot;ג דמנח בהו המליטא. והיא קורה שמשקעין אותה בבנין תחת החלונות כדי להניח עליה ראשי הקורות, מאי טעמא מימר אמר אמינא לכי מפייס לי לא מיתרע אשיתאי:

'''נז. '''אמר רב נחמן אחזיק להורדי אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי לנטפי אחזיק לשפכי אבל לצריפא דאורבני לא ורב יוסף אמר אפי' לצריפא דאורבני עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני. וקי&quot;ל כותיה דמעשה רב. והא דאמר רב נחמן אחזיק להורדי דאנון קנים אחזיק לכשורי דאנון קורות, לאו כמאן דאמר דאחזיק לאשתמושי בגודא דחבריה קאי, דא&quot;כ כי אחזיק להורדי אמאי אחזיק לכשורי והלא מכביד, ולא יהא אלא הבית והעליה של שנים, הא אמרי' בסוף הבית והעליה (ב&quot;מ קיז,ב) עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו בגויל אין שומעין לו לסכך בשקמים שומעין לו בארזים אין שומעין לו, וכוליה שמעתא משמע התם דאי משני להקל שומעין לו להכביד אין שומעין לו, אלא הני כולהו במאן דאחזיק בשפיכות המים על חצר חבירו קאי, והני הורדי וכשורי כולהו אגודא דמחזיק קיימי. וכי תימא א&quot;כ מה לי הורדי מה לי כשורי, משום דכשורי קביעה תשמישתייהו והורדי לא קביעה תשמישתייהו כולי האי. ואמטול הכי קאמרינן בלישנא קמא דרב נחמן דאי אחזיק להורדי דלא קביעה תשמישתייהו לא אחזיק לכשורי דקביעה תשמישתייהו. (וקמ&quot;ל) [וקיי&quot;ל] כלישנא בתרא דאפילו אחזיק להורדי אחזיק לכשורי דכיון דאחזיק אחזיק, והוא דקיימו הני הורדי וכשורי אגודא דמחזיק כדברירנא. ואם נפשך לומר במאן דאחזיק לאשתמושי בגודא דחבריה בהורדי או בכשורי קאי, משכחת לה בכותל השותפין ואמתניתין קאי כדקתני בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. ולא דמי לעליון שבא לשנות בגזית, דאלו התם בית לחד ועליה לחד דאין לבעל העליה להכביד על הבית אבל הכא גודא דשותפי הוא והאי דלית ליה לאשתמושי ביה למעלה מארבע אמות ולמעלה משום דהוי בחזקת שלא נתן, דאי הוה ניחא ליה למיתב ליה פלגו אוזיקנא הוי ליה זכותא לאשתמושי ביה על כרחיה, כיון דאחזיק אפילו להורדי הוי ליה בחזקת שנתן דאי לאו הכי לא הוה שבקי ליה לאשתמושי ביה אפילו להורדי, והאי דלא אשתמש בה אלא בהורדי משום דלא אתברר ליה כשורי הוא, וכיון דקנה ליה בחזקת שנתן חצי ההוצאה ממילא קנה ליה זכותא לאשתמושי ביה בכל דבעי ואפילו בכשורי. ולטעמיך דלישנא קמא קסבר דילמא פיוסיה פייסיה לאחולי גביה לכשורי ומאי דאחיל אחיל למאי דלא אחיל [לא אחיל]. ולית הלכתא כוותיה, דכל היכא דאיכא למיתלא בזכותא דאית ליה לא תלינן במחילה. וכן היכא דאחזיק בשפיכת המים על חצר חבירו בנטפי, שהן רעפים שהמים מנטפין מהן, ובעא לשנויינהו לשפכי שהן מרזבין שהמים נשפכין מהן בזעף, אחזיק נמי לשפכי. לשפכי אחזיק לנטפי. ואפילו לצריפא דאורבאני, והוא גג העשוי כמין צריף ומסוכך במורביות של ערבה והמים יורדין עליהם מכונסין טיפה בצד חברתה, ולא עוד אלא שאין ירידת המים כלה מהן במהרה ואע&quot;פ שפסקו הגשמים מהן הן מנטפין והולכין עד כמה שעות, אפילו הכי הויא חזקה דכיון דאחזיק בשפיכת המים בחד אנפא אחזיק נמי בכולהו אנפי:

&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
===[[בבא בתרא ו ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;

'''נח. '''אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בכותליה ובזיזיה עד ארבע אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו. מאי משתמש בכותליה, לקבוע בהן מסמר ולסמוך לה סולם, ובזיזיה לתלות בהן כלים. ומאי עד ארבע אמות בגובה הכותל, אבל מארבע אמות ולמעלה לא משתעבדי ליה. ובעובי הכותל מלמעלה במקום שאינו גבוה יותר מארבע אמות, במקום שנהגו להשתמש בעובי הכותל מלמעלה, אבל מקום שנהגו שלא להשתמש בכך לא, דאמר ליה כדמשתמשי איניש הוא דאוגרנא לך. אבל בתרבץ אפדני לא. והוא מלוסה של חצר. קסבר ארבע אמות דלפני פתחו דקנו ליה לבעל הבית מחמת הבית הכא נמי משתעבדי ליה לשוכר לפירוק משאו, שאר החצר דלית ליה לבעל הבית זכותא בגויה מחמת הבית אלא מחמת זכותא דאית ליה בחצר גופה נמי לא משתעבדי ליה לשוכר אלא לדריסת הרגל, דבית אוגר ליה חצר לא אוגר ליה, דשוכר כלוקח דמי. ורב נחמן דידיה אמר אפילו בתרבץ אפדני. שוכר עדיף מלוקח, דהא מחייב לתקוני ליה כל מידי דמעשה אומן מה שאין כן בלוקח. וקי&quot;ל כוותיה. אבל רחבה שאחורי הבתים לא רבא אמר אפילו ברחבה שאחורי הבתים. וקי&quot;ל כרבא דבתרא הוא. ודוקא היכא דליכא מנהגא בהא מילתא [דאי איכא מנהגא] כמנהגא עבדינן דקי&quot;ל בכל כי האי גונא הכל כמנהג המדינה:

'''נט. '''אמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא הוי חזקה לבתר תלתין יומין הוי חזקה ואי סוכה דמצוה הוא עד שבעה יומי לא הוי חזקה לבתר שבעה יומי הוי חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה. מאי כשורא דמטללתא, קורה שנועצין אותה בכותל לסכך על גבה. היכא דדעצה איניש בגודא דחבריה, עד תלתין יומין לא הוי חזקה, דסתם שאלה תלתין יומין ואימור משאל שיליה לגודא מיניה בתורת ארעי, טפי מתלתין יומין הוי חזקה דמוחיל מחיל גביה. ואי סוכה דמצוה היא, עד שבעה יומי לא הוי חזקה דסתם יומי עראי דידה שבעה יומי, טפי משבעה יומי הוי חזקה דלא איבעי ליה לשהויה טפי. וכי תימא מאי הוי ליה למעבד, לסלקה ביומא דשביעי, הא תנן (סוכה מח,א) סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו דאפשר דמתרמיא ליה סעודתא ביני שמשי ובעי למיכל בה. ועוד הא מדקאמרינן עד שבעה יומי לא הוה חזקה לבתר שבעה יומי הוי חזקה שמע מינה דלכולהו שבעה שאילה ליה ולא מיחייב לסלוקה אלא לבתר שבעה, ואמטול הכי לא קיימא ליה חזקה אלא לבתר שבעה. לסלקה בליליא, שמיני חג עצרת היא ואסיר. לעולם דמסליק ליה ביומא דשביעי סמוך לבין השמשות, וכי תימא והא בעי למיתב בה ביומא דשמיני דקי&quot;ל מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן, הכא במאי עסקינן בבני ארץ ישראל דלא יתבי ביה אלא עד בין השמשות דשביעי, ואי משום דמתרמיא ליה סעודתא בעי מיכל בה, כיון דמטי בין השמשות ולא אתרמיא ליה מידע ידע דלא אכיל עד ליליא. וכי קתני מתני' לא יתיר את סוכתו מבעוד יום טובא קאמר כדקתני בהדיא גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו. תדע דהא אמרינן עלה (שם) אין לו מקום להוריד כליו מהו, ומסקנא דאי סוכה קטנה היא פוחת בה ארבעה, וכי היכי דאית ליה רשותא למפחת בה ארבעה דקא מיפסלא לה בהכי הכי נמי אית ליה רשותא למישמט מינה חדא כשורא אפילו מבעוד יום. דיקא נמי מדקאמרינן לבתר שבעה יומי הוי חזקה, אלמא מכי חליף יומא דשביעי לאלתר הוי חזקה, ואי דלא הוי [ליה] לסלוקה ביומא דשביעי כי חליף יומא אמאי הוי חזקה לאלתר.

אלא אי קשיא הא קשיא, כיון דהאי כשורא דמטללתא בסתמא קא מיירי, דליכא סהדי דשיליה לדוכתא מיניה, דמסתמא אמרינן אימור בתורת ארעי הוא דדעצה בגודא דחבריה, ואמטול הכי לא קפיד חבריה עלויה, ואמטול הכי לא הוי חזקה עד דשלמי סתם יומי שאלה דאינון סתם יומי עראי דידה, אי הכי גבי סוכה דמצוה לבתר שבעה יומי אמאי הוי חזקה. ודילמא האי גברא לסתם יומי שאלה קא נחית ולאו לצורך סוכה דמצוה בלחוד הוא דדעצה אלא לטללא בעלמא אצטריכא ליה, וכיון דאיתרמי ליה חג הסוכות ברישא נפק בה ידי חובתיה ושבקה לשאר יומי עראי דידה. ומארי גודא נמי כל כמה דלא שלמי סתם יומי ארעי בשאר טללי לא קפיד עילויה, דאטו משום דאתרמי להו שבעת יומי דסוכה דמצוה ברישא מגרע גרע. אלא מסתברא דהא דקאמרינן אי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומי לא הוי חזקה לאו בדאתרמי להו יומי סוכה ברישא קאמרינן דאם כן לא הויא חזקה אלא לבתר תלתין יומין, אלא בדאתרמי להו לבתר תלתין יומין קאי, ואסיפא דמילתיה קאי דקאמרינן לבתר תלתין יומין הוי חזקה ועלה קאמר אי סוכה דמצוה היא כלומר אי אתרמי חג הסוכות לבתר תלתין יומין בלא הפסק בנתים איכא למימר דמשום מצות סוכה לא קפיד עלויה הלכך לא הוי חזקה עד דחלפי שבעה יומי דסוכה.

ואי חבריה בטינא וחזייה מארי גודא ושתיק לאלתר הוי חזקה. ומאי שנא מדרב ענן דאהדר גודא בארעא דלאו דיליה (לקמן בבא בתרא מא,א) וקאמרי' התם דלא קימא ליה חזקה לאלתר. וכי תימא דילמא התם בכותל אבנים צבורות לגדר כדרך שמסדרין אותן דרך בנין בלא טיט סביבות השדות, דאי הוה מיחבר בטינא לאלתר הוי חזקה, נהי דפליגי רבנן בין היכא דחבריה בטינא להיכא דלא חבריה בטינא במידי דעבידי אינשי למשיליה מאחריני בתורת ארעי משום דלא אפשר ליה לשואל למעבד כדנפשיה, כגון כשורא דמטללתא דדעיץ ליה לחד סיטרא בגודא דנפשיה מחד גיסא ולית ליה לדיליה מהך גיסא גודא אחריני למדעציה ארעי, ואמטול הכי לא קפיד חבריה עילויה בגו תלתין יומין, מיהו אהדורי גודא בדוכתיה אחרינא דלא הוה קאי מעיקרא לא שייך ביה עראי, דמאי דקמא דלא אהדריה בדוכתיה כדמעיקרא, אלא על כרחיך כל היכא דמהדר ליה לתורת קביעותא קא מכוין ואע&quot;ג דלא חבריה בטינא נמי תהוי ליה חזקה. אלא מסתברא דלא דמי כשורא דמטללתא לאהדורי גודא בארעא דחבריה, דאלו בכשורא דמטללתא תשמיש גופיה לא הוי חזקה אלא לההיא תשמיש בלחוד ואי בעי לאוספי עליה תשמישא אחרינא לאו כל כמיניה, ואמטול הכי לא בעינן שלש שנים, דכי בעינן שלש שנים במידי דמיקני ליה גופה דארעא דכיון דבעי טענת מכרת לי או שנתת לי במתנה אמרינן ליה אחוי שטרך, הילכך אי אחזיק ביה שלש שנים אמרינן האי שטרא הוה ליה ואירכס דטפי מתלת שני לא מזדהרי איניש בשטריה כדבעינן למימר קמן בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא כט,א), ואי לא לא מהימן דעד תלת שני מזדהר איניש בשטריה ואם איתא דקושטא קאמר לחוי שטריה. אבל לתשמישא בעלמא, והוא הדין לניזקין, כיון דבשתיקה בעלמא קיימא חזקה, כדבעינן לברורי בפ' חזקת הבתים ממעשה דאפיקו ליה קור קור מהכא (להלן בבא בתרא כג,א) ומכמה ראיות, לא שייך ביה שטרא כי היכי דלימא ליה אחוי שטרך, הלכך לא בעי שלש שנים אלא בתורת קבע ובתורת ארעי תליא מילתא. וכל היכא דלא מלו להו תלתין יומין דאינון יומי עראי דידה לא הויא חזקה ומכי מלו להו תלתין יומין ואתברר דחזייה ניזק ושתיק הויא חזקה דודאי לקביעותא קא מכוין וידע ניזק וקא מחיל, מידי דהוה אכשורא דמטללתא. והוא הדין לחלונות וזיזין היוצאין לרשות היחיד או לחצר השותפין דכולהו בגו תלתין יומין איכא למימר דלתורת ארעי קא נחית, ואי עביד בהו מילתא דקביעותא לאלתר הויא חזקה, דומיא דכשורא דמטללתא דאי חבריה בטינא לאלתר הויא חזקה, והוא דחזי לתשמישתיה כדבעי' למימר קמן. ואלו גודא דרב ענן לאו תשמישתא גרידא הוא כי היכי דתהוי ליה חזקה לאלתר או בתלתין יומין, אלא מקנא גופא דארעא הוא דהא לא משתייר ליה למארי ארעא זכותא ולא הנאה בההוא דוכתא דאהדרוה לגודא בגויה כלל, ואמטול הכי בעי שלש שנים ובעי נמי טענה כדבעינן לפרושה בדוכתא (לקמן פ&quot;ג סי' א). אבל לתשמישתא בעלמא אי נמי לנזקין בתלתין יומין סגייא אי נמי לאלתר היכא דעבד ביה מילתא דקביעותא (אע&quot;ג דע&quot;כ). והוא דחזי לתשמישתיה, דאע&quot;ג דעבד ליה מלבן דהיא מילתא דקביעותא לא הויא חזקה.

וכולהו נמי לא אמרן אלא דאיכא סהדי דחזייה ניזק ושתיק אבל היכא דליכא סהדי דחזייה ושתיק, אף ע&quot;ג דעבד ביה כולהו אנפי דקביעותא לא הוי חזקה עד שלש שנים, דהתם ודאי מגו דאי בעי אמר פייוסי פייסתך ואיפייסת לי ושטרא הוה לי ואירכס כי אמר ליה בריא לי דחזית ושתקת מהימן, אבל בבציר משלש שנים לא מהימן דא&quot;כ לא שבקת חיי לכל בריה, דאזיל כל חד וחד ועביד מידי דמזיק ליה לחבריה אי נמי דמשתמש בגודא דחבריה שלא בפניו ולא מתידע ליה לחבריה עד כמה ירחי וקיימא ליה חזקה, א&quot;כ לקתה מדת הדין דמאי הוי ליה למארי ארעא למעבד. ועוד הא דאמרינן אי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה, אי ס&quot;ד לא בעי ראיה דחזא ניזק ושתק אמאי הוי חזקה, הא לא ידע דלימחי. אלא ע&quot;כ כל היכא דלא אתברר דחזייה ניזק ושתק לא קיימא ליה חזקה בפחות משלש שנים, לא שנא למחזיק גופיה ולא שנא ליורש או ללוקח דאתו מחמתיה, דלא טענינן להו ליתמי או ללוקח אלא מילתא דאי טעין לה מוריש או מוכר הוה מהימן עליה בלא ראיה כדבעינן לברורה בפרק חזקת הבתים (סי' ריא). ואפילו בשלש שנים נמי דוקא במילתא דעבידא לאגלויי, אבל במילתא דלא עבידא לאגלויי, כגון דלא מצי חזי לה אלא מדעתיה דמזיק לא קיימא ביה חזקה אלא בסהדי דראה וניפייס, מידי דהוה אשכוני גואי (לקמן בבא בתרא כט,ב) ואבורח מחמת מרדין (לקמן בבא בתרא לח,ב) גבי חזקת הבתים דלא קיימא עליהו חזקה ואפילו לאחר כמה שנים משום דלא ידעי דלימחו. וההיא דתנן (לקמן בבא בתרא כג,א) גבי שובך ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו, בדאחזיק בה מוכר או לוקח שלש שנים קאי דלא בעי ראיה דחזיה ניזק ושתיק. ומאי איכא בין מוכר ללוקח, דאלו גבי מוכר כי לא טעין ברי לי דחזית ושתקת לא קיימא ליה חזקה, ואלו גבי לוקח אע&quot;ג דלא טעין איהו נמי טענינן ליה אנן כדבעינן לברורה בדוכתה (שם סי' פג).

ברם צריך את למידע דהאי כשורא דמטללתא דקאמרינן דעד תלתין יומין לא הוי חזקה היכא דהאי כותל דקא מחזיק ביה ידיעא מילתא דהוי כוליה מעיקרא, אבל כותל חצר של שנים שנפל דקימא לן מד' אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנות, אי אגבהיה חד מינייהו למעלה מארבע אמות כדמעיקרא ואתא חבריה ודעיץ ביה כשוריה באנפי מאריה ושתיק, לאלתר הוי חזקה, דכיון דאי בעי יהיב ליה פלגו הוצאה ומשתמש ביה בעל כרחיה, דהא מעיקרא כוליה דתרווייהו הוה, השתא נמי דאשתמש ביה ושתיק ליה חבריה הרי זה בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. ודיקינן לה להא מילתא מדאמר רב נחמן (לעיל ע&quot;א) בי כורי לא הוי חזקה, טעמא דעביד בי כורי ותו לא מכלל דאי עילינהו חבריה לכשוריה התם לאלתר הוי חזקה. ודוקא בכותל חצר שנפל כי האי גוונא כדפרישנא טעמא, אבל היכא דהוי גודא מעיקרא דחד מינייהו אע&quot;ג דשבקיה לחבריה למדעץ ביה כשוריה לא הוי חזקה אלא לההוא תשמישא בלחודא אבל אי טעין דאנא יהיבנא לך פלגו אוזינקא אדעתא דמהוי פלגא דידי לא מהימן אלא בראיה, דהא אי הוה בעי מעיקרא למכפייה בדינא להכי לאו כל כמיניה, הילכך כי טעין נמי דיהיב ליה פלגא אוזינקא אדעתא דמהוי פלגו גודא דידיה לא מהימן אלא בראיה ברורה:

'''ס. '''אמר אביי שני בתים בשני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף. מאי טעמא, משום דתרווייהו מזקי אהדדי. ואי הוו סמיכי להדדי הוי עבדי חד מעקה באמצע כי דינא דחצר, השתא דמפלגי מהדדי ולא אפשר לחיוביה לחד מינייהו למעבדיה לכוליה דתרוייהו כהדדי נינהו, ולא למעבד כל חד מינייהו מעקה גביה דאית להו פסידא לתרוייהו, אלא זה עושה מעקה לחצי גגו לסלק היזק ראיתו מחבירו וזה עושה מעקה לחצי גגו לסלק היזקו מחבירו. ודוקא זה שלא כנגד זה, דאי זה כנגד זה אכתי איכא היזק ראיה מפלגא דלית ליה מעקה, אלא זה שלא כנגד זה שנמצא כל אחד זה מסלק היזק ראיתו מעל חצי גגו של חבירו וממילא מסלק נמי היזק ראית חבירו מעל חצי גגו דבעל מעקה, וכן השני לחצי הגג השני ונמצא היזק ראיה מסתלק משניהם. ודוקא במעדיף, שאין כל אחד מהן עושה מעקה לחצי גגו בצמצום, דא&quot;כ כי קיימי באלכסון קא חזו להדדי, אלא כל אחד מהם חייב להעדיף מעקה שלו יתר מחצי גגו כדי שלא יוכל אחד מהן לראות מה שבגגו של חבירו כלל. ודוקא בגגין העשויין לדירה כעין בית או חצר דאי לאו הכי לית בהו היזק ראיה, דבהדיא אמרינן לקמן אבל בין גג לגג לא.

ודייקינן מאי אירייא רשות הרבים אפילו רשות היחיד נמי. ופריק רשות הרבים אצטריכא ליה סד&quot;א מצי אמר ליה סוף סוף לא קא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים קמ&quot;ל דאמר ליה בני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזי לי את כי יתיבנא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי את כי לא מעיינת נמי חזית לי. ואי קשיא לך מאי שנא מהא דתנן (לקמן בבא בתרא ס,א) אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון דאמר ליה סוף סוף לאו קא בעית איצטנועי מבני רשות הרבים, לא דמי, דאלו התם כיון דהאי פתח והאי חלון לא גביהי מארבע אמות ויכלי בני רשות הרבים למחזי מאן דקאי בביתא בין היכא דקאים בין היכא דיתיב ואע&quot;ג דלא מעייני נמי דהא להדי רשות הרבים קיימי, מצי אמר ליה סוף סוף לא קא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים, אבל גבי גגין דגביהי טובא ולא מצו בני רשות הרבים למחזי עד דמדלו עינייהו ומיכוני לעיוני ואי קאי בעל הגג חזו ליה וכי יתיב [לא] חזו ליה לא מצי אמר ליה סוף סוף לאו קא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים דאמר ליה היזקך נפיש טפי מדבני רשות הרבים.

וכי תימא תינח מטעמא דכי יתיבנא לא חזו לי וכי [לא] מעייני לא חזו לי, דשייך גבי גגין דגביהי ארבע אמות ולא שייך גבי פתחים וחלונות דלא גביהי ארבע אמות, אלא כיון דבין גבי גגין בין גבי פתחים וחלונות בני רשות הרבים ביממא שכיחי התם בליליא לא שכיחי, אפי' גבי פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון נמי ליעכיב מטעמא דבני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי, מידי הוא טעמא הכא אלא משום דנפיש היזיקיה מדבני רשות הרבים מה לי נפיש מחד אנפא מה לי מתרי תלתא אנפא. לא תקשי לך, דכי אמרינן גבי גגין בני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי לאו משום דביממא שכיחי בליליא לא שכיחי, דכיון דזימנין דמיקרו וחלפי בליליא ולאו אדעתיה דבעל הפתח ודבעל חלון לא סגייא דלא מצטנע כל שעתא מחמתיהו ומצי אמר ליה סוף סוף לאו קא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים, אלא הכא גבי גגין משום דלא מצו חזו ליה בליליא הוא דקאמר ליה, וכולה מילתא משום דגביהי גגין מרשות הרבים היא, דכי קאמרינן דבני רשות הרבים בליליא לא חזו ליה היכא דכי יתיב אפי' ביממא לא חזו ליה קאמרינן, וכי האי גונא לא משכחת לה אלא היכא דגביה גג טובא ודחיקא רשות הרבים. והוא דלא יתיב אשפת הגג דא&quot;כ לא סגייא דלא חזי ליה מתתאי, אי נמי דרויח גג טובא ויתיב ברחוק משפת הגג שיעור דלא חזו ליה, דכל כי האי גוונא איידי דדחיק דוכתא ולא אתיא ליה נמי חזיתא אלא באלכסון כי קאים נמי לא שלטא ליה עינא דבני רשות הרבים אפילו ביממא אלא על ידי הדחק, וכל היכא דביממא לא שלטא ביה עינא אלא על ידי הדחק בליליא לא שלטא ביה עינא כלל. ואלו בעל הגג איידי דמקרב לגביה טפי ועוד דקאי לקבליה בכיוון אפילו בליליא נמי חזי ליה. ומנא תימרא דכי קאמרינן דלא חזו ליה בליליא שיעור דכי יתיב לא חזו ליה אפילו ביממא קאמרינן, דהא כי מיירי דלא חזו ליה בליליא דומיא דמיירי דחזו ליה ביממא הוא, וכי קאמרינן דחזו ליה ביממא כי קאי הוא דקאמרי דאלו כי יתיב הא קאמרינן דביממא לא חזו ליה כלל, ואשתכח דאהאי שיעורא הוא דקאמרינן ביממא חזו ליה היכא דקאי ואלו בליליא אע&quot;ג דקאי נמי לא חזו ליה. ואם נפשך לומר דהני תלתא טעמי דאביי לאו שיעורא מיירו ולא זו אף זו קאמר, דלא מבעיא היכא דגביהי גגין טובא ודחיקא לה רשות הרבים דביממא חזו ליה ובליליא לא חזו ליה כלל, אלא אפי' היכא דלא גביהי כולי האי אלא שיעור דחזו ליה נמי בליליא מצי אמר ליה בני רשות הרבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי את לכי יתיבנא נמי חזית לי, ואפילו היכא דרויחא רשות הרבים ולא גביהי גגין כולי האי אי נמי דלא רויחי גגין ולא גביהי אלא שיעור דכל היכא דיתיב נמי חזו ליה אפילו בליליא מצי אמר ליה בני רשות הרבים כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי ואפילו ביממא את כי לא מעיינת נמי חזית לי ואפי' בליליא.

אשתכח השתא דכל היכא דקיימן תרתי רשויות בשני צידי רשות הרבים לא מחייבינן להו לסלוקי היזק ראיה מהדדי אלא היכא דנפיש היזיקיה דהאי מזיק מדבני רשות הרבים, כגון דאיכא טעמא דבני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא מצו חזו לי את בליליא נמי חזית לי, אי נמי דאיכא טעמא דכי יתיבנא חזו לי כי קאימנא לא חזו לי אי נמי טעמא דכי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי ואת כי יתיבנא ולא מעיינת נמי חזית לי. אבל היכא דליכא חד מהני טעמי אע&quot;ג דאיכא טעמא דביממא חזו לי בליליא לא חזו לי מחמת דלא שכיחי דאזלי ואתו לא לחייב לסלוקי היזק ראיה, דהא גבי פתח וחלון דאיכא האי טעמא ולא מצי מעכב, דאע&quot;ג דלא שכיחי כיון דזימנין דמיקרו וחלפי ולאו אדעתיה לא סגייא דלא מצטנע מינייהו ומצי אמר ליה סוף סוף לאו קא בעית אצטנועי מבני רשות הרבים:

'''סא. '''אמר מר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו פשיטא לא צריכא אע&quot;ג דקדים חד מינייהו ועבד מעקה לחצי גגו מהו דתימא מצי אמר ליה האיך שקול אוזינקא ועבידי לכוליה קא משמע לן דאמר ליה את מאי טעמא לא עבדת דלא תתרע אשיתך אנא נמי לא תתרע אשיתאי:

'''סב. '''אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה ארבע אמות. כלומר בעל הגג עושה לו מעקה ארבע אמות לגגו לסלוקי היזק ראיה מבעל חצר משום דבעל הגג מזיק ליה לבעל חצר ובעל חצר לא מזיק ליה לבעל הגג, דגגין לית בהו היזק ראיה משום דלא עבידי לדירה. אבל בין גג לגג לא. דהא לית ליה לחד מינייהו היזק ראיה. ורב נחמן דידיה אמר אין זקוק לו לארבע אמות אבל זקוק הוא למחיצה עשרה למאי [אי] להיזק ראיה ארבע אמות בעינן אי לנתפס עליו כגנב בבציר מהכי סגייא לעולם לנתפש עליו כגנב ובעשרה טפחים לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה אמר אימצורי קא ממצרנא. והוא פישוט עצמות. וקי&quot;ל כרב נחמן. ודוקא בגגין שאינן עשוין לדירה כעין בית או כעין חצר, אבל בגגין העשויין לדירה אפילו כעין תשמישתא דחצר מעקה ארבע אמות בעו כדאביי. והוא הדין נמי לענין גג הסמוך לחצר חבירו, דוקא בגג שאינו עשוי לדירה דבעל הגג מזיק ליה לבעל חצר ובעל חצר לא מזיק ליה לבעל הגג, אבל בגג העשוי לדירה תרווייהו כהדדי נינהו ועושין מעקה ד' אמות בין שניהם באמצע.

מיתיבי אם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו. משום דבעל חצר לא מזיק ליה לבעל הגג דהא אינו עשוי לדירה ובעל הגג לא מזיק ליה לבעל החצר דהא חצר גביהא מיניה, (והא) [והוא] דגביהא ארבע אמות, אלמא כיון דלא מזיק ליה חד מינייהו לחבריה בהיזק ראיה לא מחייבינן ליה לחד מינייהו למעבד מעקה לנתפס עליו כגנב, דאם כן נהי דבעל הגג לא חיישינן ליה דהא חצר גביהא מיניה ולא מצי למימר אימצורי אימצרנא וסליק דהא לא מצי למיסק אלא בכונה, אלא בעל חצר ליחוש ליה דמצי אמר מצורי קא ממצרנא ונפלי, אלא לנתפש עליו כגנב לא חיישינן, וקשיא לרב נחמן. ופריק מאי אין זקוק לו אין זקוק לו לארבע אמות אבל זקוק הוא למחיצה עשרה. דמחייבינן ליה לבעל חצר למעבד מחיצה גבוהה עשרה טפחים כדי שיתפס עליה כגנב. וכן הלכתא. מיהא נמי שמעינן דשיעור מחיצה לסלוקי היזק ראיה ארבע אמות הוי:

'''סג. '''ושמעינן נמי דלא מיתפס איניש מרשות לרשות כגנב אלא היכא דחליף גודא בר עשרה פושכי. למאי נפקא מיניה למידייניה כדין הבא במחתרת:

'''סד. '''איתמר שתי חצרות זו למעלה מזו רב הונא אמר תחתון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה. הא שמעתא לא מתוקמא אלא בשקרקע העליונה גבוה מן התחתונה ארבע אמות, דאשתכח דעליון מזיק ליה לתחתון דלא מצי לאצטנועי (לא) מיניה (ולא) בחצר, ותחתון לא מזיק ליה לעליון על כרחיה דהא מצי לאצטנועי מיניה בחצר העליונה כדבעינן למימר ולברורי לקמן. ואי דהוי קרקע העליון סלע וכיוצא בו שאפשר לבנות על גביו ואינו צריך להעמיק את יסודו של כותל בקרקע, כולי עלמא לא פליגי דלא צריך תחתון למבני ולא מידי, אלא עליון בונה על שפת קרקע חצרו ועולה עד ארבע אמות, דהיזק ראיה גיריה הוא ועל המזיק להרחיק את עצמו. אלא הכא במאי עסקינן בעפר או בסלע הבא בידים דאי בני עליה נפיל, הילכך צריך למבני מכנגד קרקע חצירו של תחתון ולאעמוקי ליה פורתא בקרקע כי היכי דניקום. ורב הונא ורב חסדא בהא פליגי, רב הונא סבר נהי דעל המזיק להרחיק את עצמו ולסלוקי היזק ראיה לית לך לחיוביה לעליון אלא מקרקע חצרו ועד ארבע אמות דהוא שיעורא דמסתלק ביה היזק ראיה, אבל למבני למטה מקרקע חצרו דלא מסתלק ביה היזק ראיה כלל לא מחייבינן ליה. ואע&quot;ג דלא קאי בנין עליון בלא בנין התחתון ואשתכח דכולא מילתא לסלוקי היזק ראיה הוא ועל המזיק להרחיק את עצמו, מכל מקום מצי עליון למימר נהי דעל המזיק להרחיק את עצמו אבל למבני ליה לתחתון כותל ברשותיה הנאה דידיה הוא ולא מחייבנא למבני ליה לתחתון כותל ברשותיה, אלא תחתון אי ניחא ליה דלהוי כותל בריא באני מכנגד קרקע חצרו ועולה עד דמטי כנגד קרקע חצרו של עליון ועליון בונה מכנגד קרקע חצרו על גבי בנינו של תחתון ועולה עד ארבע אמות, ואי לא מצי עליון למימר הריני בונה מכנגדי על שפת קרקע חצרי ועולה ואי נפיל הדרנא ובנינא לה כמה זימני. ורב חסדא סבר כיון דמכל מקום מחייב עליון למבני כותל לסלוקי היזק ראיה דידיה מתחתון ולא סגייה ליה להאי בלא יסוד למהוי כותל בריא, אשתכח דאפילו חיובא דבנין התחתון נמי שייך גבי עליון דלא מיפטר עליון עד דבני כותל בריא. ובדין הוא דאי לא הויא ליה לתחתון הנאה בהאי כותל התחתון אלא לאוקומיה לעליון כי היכי לסלוקי היזק ראיה ותו לא, הוה מחייבינן לעליון למבני כוליה מקרקע התחתון עד דסליק למעלה מקרקע העליון ארבע אמות, דכולא מילתא לסלוקי היזק ראיה הוא ועל המזיק להרחיק את עצמו מכל מקום, אלא כיון דאית ליה הנאה לתחתון בהאי כותל התחתון מאנפא אחרינא דסמיך ליה מאי דבעי ולא חייש דילמא נתר מעפריה דעליון ואבניא עלויה, אשתכח דהנאה לתרווייהו הוא ומחייב עליון למיתב פלגא בבנין כותל התחתון, ואע&quot;ג דנקט לישנא דסיוע לא משמע מינה דבציר מפלגא הוא דהא גבי כריא דנהרא דקאמרינן התם (בבא מציעא קח,א) תתאי מסייעי עילאי ועל כרחיך כולהו שוין, אלא כל היכא דעבידתא ברשותא דחד מינייהו היא נקיט גבי חיוביה דאידך לישנא דסיוע דמסייע בהדי האי. וכי תימא ונהי דתחתון נמי מתהני בהאי כותל התחתון מאנפא אחרינא, כיון דבלאו הכי הוה מחייב עליון למבני כולה לסלוקי היזק ראיה, השתא נמי דאתהני ביה תחתון למידי אחרינא והוה כזה נהנה וזה לא חיסר ולא ניחייביה לתחתון ולא מידי. שאני הכא דזה נהנה וזה חיסר הוא, דעומקא דחצרו דתחתון הוא דגרם ליה לעליון בנינא יתירא, והא דמיא לההיא דאמרינן בבבא קמא בפרק כיצד הרגל (כ,ב) בענין זה נהנה וזה לא חיסר גבי המקיף את חבירו בשלש רוחותיו שאני התם דאמר ליה את גרמת לי הקיפא יתירא.

וקי&quot;ל כרב חסדא דתניא כוותיה. ודוקא כשחצרו של זה גבוהה משל זה ארבע אמות, אבל היכא דלא גביהא ארבע אמות תרווייהו חזו להדדי, הילכך כל כמה דחזו תרווייהו להדדי תרווייהו מוקי להדדי ותרווייהו שוו בענין הכותל עד דגבה גודא מארעיתיה דתתאי ארבע אמות, ומכי גבה גודא ארבע אמות רמי כוליה חיובא [על] העליון עד דגבה גודא מקרקע דידיה נמי ארבע אמות. וכי תימא וכי הוה קרקע עליונה גבוה מן התחתונה ארבע אמות נמי אכתי תרווייהו מזקי אהדדי, דלא מיבעיא כי קאי עליון קרוב לשפת חצרו ויתיב (עליון) [תחתון] כנגדו ברחוק מיסוד קרקעו של עליון מצי חזי ליה וא&quot;כ תחתון נמי ליסיעיה לעליון עד דמסליק מיניה היזק ראיה. וכי תימא והיינו נמי דמחייבינן ליה לתחתון ליבני פלגא בכותל תחתון דאי לאו הכי הוה מחייבינן ליה לעליון למבני כוליה, א&quot;כ הא דתניא לקמן אם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו אמאי אין זקוק לו לבעל הגג הא מזיק ליה לבעל חצר, אלא מסתברא דכי האי גונא כיון דעליון מצי לאצטנועי מתחתון לאתרחוקי משפת חצרו ולאשתמושי מיושב ותחתון לא מצי לאצטנועי מעליון בחצר כלל דאי בעי עליון למיקם או למיתב על שפת חצרו לא מצי תחתון לאצטנועי מיניה בחצר, עליון הוא דמזיק ליה לתחתון ותחתון לא מזיק ליה לעליון. וכי תימא הא תינח גבי שתי חצרות זו למעלה מזו, אלא סופא דקתני אם היתה חצרו למעלה מגגו של חברו אין זקוק לו, כיון דבעל הגג לא מיתזק כלל דהא בדלא עביד לדירה עסקינן מדלא דינינן ביה היזק ראיה לגבי חצר ובעל חצר מיתזק מיניה דבעל הגג פורתא אמאי אין זקוק לו והא תנן (לקמן בבא בתרא ס,א) לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין, והא חלון דזימנין דזוטר ולא מתחזיא כולה חצר מיניה ואפילו הכי מצי מעכיב. שאני דינא דחלון, דכיון דמצי חזי ליה לבעל חצר ולא מצי בעל חצר למחזייה לבעל חלון אשתכח דלא מצי בעל חצר לאצטנועי מיניה דזימנין דחליף וסבר ליכא דחזי ליה, אבל גבי שתי חצרות זו למעלה מזו דכי קאי עליון בדוכתא דחזי ליה תחתון מצי לעיוני ברישא אי קאי התם תחתון וחזי ליה כי היכי דנצטנע מיניה, אשתכח דהיזקא דתחתון לגבי עליון לאו היזקא הוא כי היכי דליחייביה לתחתון לסלוקי היזקיה:

'''סה. '''תניא כותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע (מלמעלה) [מלמטה] ובונה היתה חצרו למעלה מגגו של חברו אין זקוק לו. ודוקא היכא דקרקע העליון גבוה מתחתון ארבע אמות כדפרישנא. ודוקא נמי בגג שאינו עשוי לדירה דלית ביה היזק ראיה. ואפילו הכי אין זקוק לו לארבע אמות אבל זקוק הוא למחיצה עשרה טפחים לנתפס עליו כגנב כדאוקימנא בהדיא לעיל:

&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
===[[בבא בתרא ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;

'''סו. '''הנהו בי תרי דהוו להו דירי חד עילאי וחד תתאי (אי חכים) [איחביס] תתאי אמר לעילאה תא לבנייה אמר ליה שפיר קא דיירנא אבנייה אנא לית לי דוכתא דדיירנא ביה מוגרנא לך לא מצינא דאיטרח לא (קאי מיהדר) [קא מיתדר] לי (חולקך) [חוק לך] בארעא שוף כריסך עול שוף כריסך פוק אמר רב חמא דינא (קאמינא) [קאמר] ליה והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי תתאה למימר ליה לעילאי למטה מעשרה רשותא דתתאי היא ולא משתעבדנא לך והני מילי דלא אתנו אהדדי אבל אתנו אהדדי אי (מתפיס) [מחביס] תתאי (ובאני) סתר ובאני ואע&quot;ג דלא מטו כשורי למטה מעשרה. וכי אתנו אהדדי עד כמה. כלומר משתעבד ליה תתאי לעילאי ולית ליה רשותא למסתריה. אמר רבה משמא דרב נחמן* כדדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע בדנקיט איסוריתא דמחוזא והדר. דכל כמה דיכיל תתאי למנקט איסוריאתא דמחוזא ומאי דדמי להו כגון משוי גבוה שבני המקום רגילין ליכנס בו על כתפיהן לבתיהן ולחזור בו לכל רוח ואין קורות התקרה מעכבין עליו אכתי משתעבד ליה לעילאי ואי (חכים) [איחביס] טפי לא משתעבד ליה וסתר ובאני:

'''סז. '''ההוא גברא דהוה קא באני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה סתרנא לה ועבידנא לך כווי מלעיל אמר ליה מרעת ליה לאשיתאי אמר ליה סתרנא לה עד הכא ובנינא לה ועבידנא לך כווי מלעיל אמר ליה אשיתא חדתא בביתא עתיקא לא קימא אמר ליה סתרנא ליה לכולה ביתא ובנינא ליה ועבידנא לך כוי מלעיל אמר ליה לית לי דוכתא דדיירנא בה אמר ליה מוגרנא לך אמר ליה לא מצינא דאטרח אמר רב חמא דינא קאמר ליה והא תו למה לי היינו הך הא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דדייר ביה לתיבנא ולציבי. ושמע מינה טעמא דדייר ביה כל דהו דמצי אמר לא מצינא למטרח ולפנוייה אבל היכא דלית ליה מידי בגויה דקאמר ליה האיך סתרנא ליה לכוליה ביתא ובנינא ליה ועבידנא לך כוי מלעיל הדין עמו, דקימא לן כופין על מידת סדום. והוא הדין גבי דינא דהנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי (לעיל בבא בתרא ו,ב) היכא דלית לעילאה מידי לפנוייה ולית ליה טירחא כלל וקאמר ליה תתאי מוגרנא לך דוכתא דדירת ביה וסתרנא ליה אנא ובנינא ליה מדידי הדין עמו דקיימא לן כופין על מידת סדום. והוא דלית ליה להאיך פסידא מאנפא אחרינא ולא טירחא כלל, ומשום שונא מתנות נמי ליכא דכיון דלא קא מטיא ליה למארי ביתא הנאה לידיה טפי ממאי דמפסיד בביתא דקא סתר ליה לא שייך ביה שונא מתנות, ועוד דכיון דאית ליה הנאה נמי לאידך בדידיה בביתיה דקא שביק ליה למבנייה אשתכח דלאו מתנת חנם הוא וכי כתיב שונא מתנות יחיה במתנת חנם כתיבא. ודוקא היכא דאמיד וצאית דינא אבל היכא דלא אמיד חיישינן דלמא סתר ולא באני וליכא לאשתלומי מיניה. וכן היכא דאמיד ולא צאית דינא חיישינן דילמא סתר ולא באני ולא מצינא למכפייה בדינא:

'''סח. '''הנהו בי תרי אחי דפליגו חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אתא מארי תרביצא קא באני אשיתא אפומא דאספלידא אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה בדנפשאי קא בנינא אמר רב חמא דינא קאמר ליה. ומפרשי לה רבואתא קשישי להאי אספלידא אכסדרה, ותרביצא מילוסה של חצר, ומסייע להו תרביצא דאתמר גבי המוכר את החצר (לקמן בבא בתרא סז,א). ולפום הדין פירושא לא מתוקם האי עובדא אלא כגון דלא מטיה למריה תרביצא אלא תרביצא גרידא דלא חזי לדירה, דאי הוה מטי ליה (ביתיה) [בגויה] מידי דחזי לדירה כגון בית וכיוצא בו כולי עלמא מודו דיכיל מאריה תרביצא לחיוביה למארי אספלידא למיבנא בהדיה (א) גודא אפומא דאספלידא לסלוקי היזק ראיה. אלא השתא דלא מטייה למארי תרביצא בגויה מידי דחזי לדירה לית ביה היזק ראיה (אלא), דכי אמרינן דהיזק ראיה בחצר שמיה היזק בחצר דפתיחי לה בתים וכיוצא בהן דחזיא לדירה אבל חצר שאין בית וכיוצא בו פתוח לתוכה דלא חזיא לדירה לית בה היזק ראיה דכקרפף בעלמא דמיא, ולא עדיפא מגגין שאין עשוין לדירה דלית להו היזק ראיה, ואמטול הכי לא חייבוה למארי אספלידא למיבנא בהדיה, ולא שבקיה למאריה תרביצא למבני אלא מטעמא דקא בני בדידיה. ואית דמפרשי ליה להאי תרביצא גינה קטנה, ומסייע להו במועד קטן (ו,ב) האי תרביצא שרי לתרבוציה בחולא דמועדא. ולהדין פירושא צריך לאוקמא במקום שנהגו שלא לגדור. ומחוורתא כדפרשינן מעיקרא. ודוקא דעלו באושיאתא והורדי ולא עלו באוירא כדבעינן למימר קמן:

'''סט. '''אמר ליה רבינא לרב אשי מאי שנא מיהא דתניא האחין שחלקו אחד נטל שדה לבן ואחד נטל שדה פרדס סמוכה לה יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה הלבן שעל מנת כן חלקו אמר [ליה] התם דעלו אהדדי. כלומר ששמו שדה הפרדס ושמו שדה הלבן ומי שעלה בשומתו יתר מחבירו מחזיר דמים לחבירו, שכיון ששמו שדה הפרדס והוסיף בה דמים האח שנטלה הרי נכללו אותן ד' אמות שצריכות לה לעבודתה בכלל שומתה וכבר נטל בעל שדה הלבן את דמיהן, אבל היכא דלא עלו אהדדי לית ליה לאשתמושי בשדה הלבן. וכן הלכתא:

'''ע. '''ודייקינן מכלל דהכא גבי האי מעשה דהנהו אחי דפליגו חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא בדלא עלו אהדדי בשופטני עסקינן. ומפרקינן לא צריכא דעלו באושיאתא והורדי ולא עלו באוירא. כלומר ששמו דמי הקירות וקני הסיכוך כמה אלו שוין לפי אורך הקירות ורחבן וגבהן וכמה אלו שוין, והשבח הנמצא בקירות האכסדרה ובתקרתה יתר על קירות החצר הוסיפו לו לבעל החצר כנגדו במדת הקרק'''ע. '''ולא עלו באוירא שלא שמו את האכסדרה בנויה כמות שהיא ואת החצר כמות שהיא, שאלו שמו את האכסדרה כמות שהיא היו ארבע אמות מאוירה של חצר נכללין בכלל שומת האכסדרה שאין אכסדרה בלא אויר לפניה וכבר נטל בעל החצר דמיהן מבעל האכסדרה, ולית ליה רשותא לבעל החצר למבני אשיתא אפומא דאכסדרה עד דמרחיק ארבע אמות דומיא דשדה לבן ושדה כרם שעל מנת כן חלקו. ברם צריך את למידע דלא שנא גבי עובדא דאספלידא ותרביצא ולא שנא גבי מתניתא דשדה הלבן ושדה פרדס, לא משכחת חלוקה כי האי גוונא אלא בשרצו אבל בדינא לא כדבעינן לברורי לקמן (סי' עב ד&quot;ה ושמעינן) בסייעתא דשמיא:

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[בבא בתרא ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;

'''עא. '''ולימא ליה עד האידנא אספלידא והשתא אדרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא הוא מי לא תניא האומר לחבירו בית כור אני מוכר לך אע&quot;פ שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי [בית כור] כרם פרדס אני מוכר לך אע&quot;פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי כרם פרדס. ומתמהינן הכי השתא התם מוכר הוא דאמר ליה ללוקח שמא בעלמא אמרי לך הכא יורשין נינהו אמר ליה לידור ביה אנן כדדרו ביה אבהתן א&quot;ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי נהרדעי לטעמייהו. דסבירא להו האחין שחלקו לקוחות הוו, הלכך אפי' גבי אחין נמי לא מצי אמר ליה נמי אדעתא דהכי פליגנא דלידור ביה כי היכי דדרו ביה אבהתין דהא לקוחות הוו ומוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו במה שמכר לחברו זכות ולא שייר כדבעינן למימר קמן:

'''עב. '''דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להן דרך זה על זה ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן ורב אמר יש להן. כיצד אמרו אין להם דרך זה על זה, שני בתים זה לפנים מזה ונתרצו לחלוק פנימי כנגד חיצון זה נטל פנימי בחלקו וזה נטל חיצון, לא מצי פנימי למימר ליה לחיצון נידור ביה כדדרו ביה אבהתין אלא הרי הן כאלו לקחו זה מזה ואין לפנימי דרך על החיצון, דמוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו בדבר המכור כלום, הכא נמי לית ליה לפנימי זכותא במאי דזבין ליה לחיצון. וכי תימא כלך לדרך זה וכיון דזבין ליה חיצון לפנימי דרך נמי זבין ליה דמוכר בעין יפה מוכר כדתנן (לקמן בבא בתרא סד,א) מכרן לאחר רבי עקיבא אומר אינו צריך ליקח לו דרך דמוכר בעין יפה מוכר, אמרי הני מילי היכא דההוא מידי דשייריה מוכר לנפשיה לא קאתי מחמת דזבין ליה האי לוקח, אבל היכא דזבינו תרווייהו להדדי בבת אחת תרווייהו כי הדדי נינהו. והכא גבי אחין לא מיבעיא היכא דאקני ליה חיצון לפנימי והדר אקני ליה פנימי לחיצון דסוף סוף הא אסתלק ליה פנימי מחיצון לבסוף לגמרי, אלא אפי' זבין ליה פנימי לחיצון תחלה והדר זבין ליה חיצון לפנימי לא אמרינן הדר חיצון ואקני ליה דרך לפנימי, דכיון דמעיקרא אדעתא דמקני כל חד מינייהו לחבריה נחות הוו להו כמאן דמקנו להדדי בבת אחת ואדעתא דמסתלק כל חד מינייהו מחבריה לגמרי קא נחתי, דהא תרווייהו מוכרין נינהו ותרווייהו לוקחין נינהו ולא עדיף חד מינייהו טפי מחבריה. תדע דהא כי מקני ליה פנימי בית חיצון לחיצון ברישא לאו בדמים דקא יהיב ליה קא מקני ליה ניהליה אלא חלופי בית פנימי דמקני ליה חיצון לדיליה קא מקני ליה, וכי הדר חיצון ומקני ליה בית פנימי למרי פנימי חילופי חיצון דאקני ליה היאך הוא דמקני ליה, ואשתכח דלא אסתלק ליה חיצון מפנימי אלא אדעתא דקיימא סולקאתא דאסתלק ליה פנימי מחיצון, וכבר אתברר דכי אקני ליה פנימי לחיצון מעיקרא לגמרי אסתלק ואשתכח דלא שייר חד מינייהו לנפשיה מידי בחולקא דחבריה כלל. מיהו היכא דלית ליה לפנימי דירכא אחרינא למיעל מיניה לא משכחת לה אלא כשנתרצו לחלוק פנימי כנגד חיצון כדפרישנא דאלו היכא דפלוג אפומא דבי דינא לא משכחת לה כדבעינן לברורי בפרקין לקמן (ד&quot;ה ושמעינן).

וכיצד אמרו אין להן חלונות זה על זה, שאם היה לא' מהן בחלקו חלונות העשויין לאורה וקא בעי חבריה למבני כנגדן הדין עמו ולא מיחייב לארחוקי, דומיא דדינא דאספלידא, דכיון דמוכר בעין יפה מוכר ואסתלק ליה מחלקא דחבריה לגמרי בטלה לה חזקה דחלון מרשותא דחבריה, ולא מצי אמר ליה נידור ביה כי היכי דדרו אבהתין אלא הוה ליה כמו שבאו שניהם לאחר חלוקה לעשות בבת אחת זה לפתוח חלון וזה לבנות כנגדו. ומסתברא דמהאי טעמא גופיה אי אית ליה לחד מינייהו חלונות שיכול לראות מהן חלקו של חברו חייב לסתמן ולא מצי אמר ליה נידור ביה כי היכי דדרו ביה אבהתין אלא הרי הן כלקוחות ומוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו זכות בדבר המכור. וכי תימא כלך לדרך זו דכיון דמוכר בעין יפה מוכר אשתכח דלא שייר האי ניזק זכותא לנפשיה בחולקיה דבעל חלונות ולא ליחייביה למיסתמינהו, הא לא קשיא, דכי מחייבינן לבעל חלונות למסתמינהו לאו מכח זכותא דהויא ליה לחבריה בחולקיה דבעל חלונות קא מחייבינן ליה כי היכי דתימא בעין יפה מוכר ולא שייר לנפשיה זכותא בדבר המכור, אלא מחמת דבטלה לה חזקתיה דבעל חלון מחולקא דחבריה הוא דמחייבינן ליה, דהוה ליה כמאן דבעי למפתחיה להאי חלון בתר (חולקא) [חלוקה] דלית ליה רשותא, דהא אפי' לא זבין חד מינייהו מחבריה לית ליה לחד מינייהו רשותא לאזוקי לחבריה והוא הדין לשאר נזיקין דאתו ליה מרשותא דחבריה, הלכך אע&quot;ג דשתיק חבריה ולא מחי ביה לבתר חלוקה למסתמיה להאי חלון לא שנא בחלון העשוי לאורה ולא שנא דאית ביה היזק ראיה לא קיימא ליה חזקה כשאר חלונות, דלא אשכחן חזקה בשתיקה בעלמא אלא היכא דעביד מחזיק מעשה וחזייה חבריה אי נמי ידע ביה ושתיק אבל בשתיקה גרידתא לא. וכי תימא מאי שנא גבי היזק ראיה ושאר נזקין דחשבינן ליה (למידק) [למזיק] כאיניש מעלמא דלאו לוקח ולא אמרינן בעין יפה זבין ליה כל חד מינייהו לחבריה למעבד ברשותיה מאי דבעי ומאי שנא גבי היזק אפילה דחשבינן ליה למזיק דלוקח (דזכאין) [דזאבין] ליה ניזק בעין יפה ולא מנעינן ליה. לא דמי היזקא דאתי מעלמא להיזקא דלא אתי מעלמא, דאלו היזק ראיה וכיוצא בו היזקא דאתי ליה לניזק מרשותיה דמזיק הוא ולקבולי מיניה היזקא לא אשתעבד ליה, אבל היזק אפילה לאו היזק דאתי מרשותיה דמזיק הוא אלא מחמת מחאתא דנפשיה דניזק קאתי ליה, דכל דוכתא דלא שליט ביה נהורא לא סגייא דלא הויא ביה אפילה, והאי חלון העשוי לאורה דלא הוה אתי ליה נהורא אלא מרשותא דחבריה כיון דאסתלק ליה בעל חלון מרשותא דחבריה דהוה אתי ליה מינה נהורא בעין יפה אסתלק ואפילו מנהורא דאתי מינה אסתלק, ולא מצי אמר ליה שבוק לי דוכתא דאתי ליה מיניה נהורא לחלון דידי כדמעיקרא דהא בעין יפה זבין ליה ולא שייר זכותא לנפשיה בדבר המכור וכי קא שקיל מיניה נהורא נהורא דנפשיה קא שקיל מיניה, ואמטול הכי לא מצי מעכב דומיא דאמת המים דלא משתעבדא ליה רשותא דחבריה לאעבורי עליה מיא דרשותיה, וכל שכן דלא משתעבדא ליה לאעבורי עליה מיא לרשותיה, הכא נמי לא משתעבדא ליה רשותא דחבריה לאיתויי עלה נהורא לרשותיה, ואיפרק קושיין כהוגן.

ולא סולמות זה על זה, שאם הגיע לאחד מהן בחלקו סולם שהיה ראשו קבוע בחלקו של שני לא שנא סולם המצרי ולא שנא סולם הצורי דקביע, ואין צריך לומר היכא דקאי כוליה בחולקא דחבריה דהא אין להן דרך זה על זה והוא הדין היכא דמטייה לחד מינייהו סולם דהוה קביע לחולקא דנפשיה בתוך ארבע אמות לשובך דמטייה לחבריה, או שהיתה אמת המים שלו עוברת על חלקו של שני, חייב לסלקן ולא מצי אמר ליה לידור ביה כי היכי דדרו ביה אבהתין דלקוחות הוו ומוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לנפשיה בדבר המכור כלום. והזהרו בהן שהלכות קבועות הן. ורב אמר יש להן, דקסבר מוכר בעין רעה מוכר ושייר לעצמו בדבר המכור זכות הראויה לחלק השני של עצמו. וקימא לן כרב נחמן אמר שמואל, חדא דקיימא לן כרב נחמן בדיני ועוד דרב ושמואל הלכתא כשמואל בדיני. ועוד דהא אסיקנא לשמעתיה דרב חמא כותיה דשמואל מדאמרינן נהרדעאי לטעמייהו דאמר רב נחמן אמר שמואל כו' וכבר איפסיקא הלכתא בהדיא כרב חמא כדבעינן למימר קמן. ותו דהא איפסיקא הלכתא בהדיא בפ' המוכר את הבית (לקמן בבא בתרא סה,א) כוותיה דשמואל דאמר מוכר בעין יפה מוכר.

ושמע מינה דדינא דלוקח מכלהו הני אנפי הכי הוי. דמוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו דרך ולא חלון ולא סולם ולא אמת המים בדבר המכור. והוא הדין בשאר השותפין שחלקו, ואחין אצטריכנא ליה משום פלוגתיה דרב דסבר יורשין הוו דאילו שאר שותפי כיון דלא שייך בהו טעמא דיורשין הוו אפילו רב מודה דלקוחות הוו.

ושמעינן מינה דהשותפין שבקש אחד מהן לחלוק בחצר וכיוצא בה, אע&quot;פ שיש בה כדי שיגיע לכל אחד מהן שיעור חלק ששם הכל קרוי עליו, אם אין בה כדי שיגיע לכל אחד מהן דרך בפני עצמו שלא יצטרך לכנס על חלקו של חבירו אין בה דין חלוקה, דאי ס&quot;ד יש בה דין חלוקה כי פלגי בסתמא נמי מדעתא דנפשיהו אמאי אין להן דרך זה על זה, מי איכא מידי דיכלי למכפא אהדדי בדינא למפלג אדעתא דלהוי להו דרך זה על זה וכי פלגי בסתמא אין להן דרך זה על זה, והתנן (לעיל בבא בתרא ב,א) השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע וקתני סופא לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם אלמא כיון דמדינא יכלי למכפא אהדדי להכי הא סתמא נמי כי פלגי בההוא אנפא דמחייבי ביה מדינא הוא דפלגי, הכא נמי אי ס&quot;ד דלהוי להו דרך זה על זה בהא דפלגי, אלא על כרחך כיון דקיימא לן דמסתמא אין להן דרך זה על זה ממילא שמעתא דמעיקרא לא הוו יכלי למכפא אהדדי למפלג אדעתא דלהוי להו דרך זה על זה, והני דפליגי חולקייהו וקיימי באנפא דלית ליה לפנימי דרך מעיקרא כי פלוג לאו בדינא פלוג אלא מדעתא דנפשייהו הוא דפלוג דאילו מדינא היכא דלא אפשר להו למפלג אלא בהכי לית בה דין חלוקה. דהא הכא אע&quot;ג דלית ליה לפנימי דרך מגיסא אחרינא עסיקינן מדאסיקניה לטעמיה דשמואל בפרק המוכר את הבית (לקמן בבא בתרא סה,א) משום דהאחין שחלקו לקוחות הוו ואמטול הכי אין להן דרך זה על זה. ומנא תימרא דגבי לקוחות כי האי גונא אע&quot;ג דלית ליה לפנימי דרך מגיסא אחרינא אחיצון נמי לית ליה דרך, מדסברינן למימר התם (סד,ב) טעמיהו דרבנן דאמרי גבי המוכר את הבית דמסתמא שייר בור ודות לפניו דאינו צריך ליקח לו דרך משום דאין אדם רוצה ליטול מעות ויפרח באויר, ש&quot;מ דאפילו היכא דלית ליה לפנימי דרך מגיסא אחרינא פליגי, ואפסיקא הלכתא כרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר ולא שייר דרך לנפשיה והוא הדין גבי האחין שחלקו דלקוחות הוו ואין להן דרך זה על זה כדברירנא.

וכי תימא ממאי דשמעתין בשיש בה כדאי לזה וכדאי לזה קיימא, דילמא כשאין בה כדאי לזה וכדאי לזה דכי פלגי מדעתא דנפשיהו פלגי, אבל היכא דיש בה כדאי לזה אפילו מדינא נמי יכלי למכפא אהדדי למפלג אדעתא דלהוי להו דרך זה על זה, והוא הדין בסתמא דיש להן דרך זה על זה. לא ס&quot;ד, חדא דשמעתא דהאחין שחלקו סתמא איתמרא ולא דחקינא שמעתא פסיקתא לאוקמא במילתא דחיקתא בלא ראיה. ועוד דכיון דטעמא דמילתא משום דלקוחות הוו מה לי יש בה כדאי לזה וכדאי לזה יש בה דין חלוקה, כל היכא דלית ליה לכל חד מינייהו דרך בפני עצמו לאו כדאי לזה וכדאי לזה הוא. ועוד ולאו כל דכן הוא, השתא היכא דלא יכלי למכפא אהדדי בדינא למפלג ולאסתלוקי מהדדי (אמרתני) [אמרת כי] אסתלוקיה לגמרי אסתלוק, היכא דיכלי בדינא למכפא אהדדי לאסתלוקי מהדדי לא כל שכן דאי אסתלוק לגמרי אסתלוק דעיקר דין חלוקה לאסתלוקי מהדדי הוא. הילכך דינא הוא דאי אפשר להו למפלג באנפא דלסתלוק מהדדי לגמרי ולא להוי להו דרך זה על זה אית בה דין חלוקה ואי [לא] לית בה דין חלוקה. תדע נמי דלא אשכחן אנפא לפלוגי בין שיעורא דאית ביה דין חלוקה לשיעורא דלית ביה דין חלוקה אלא בשיש בהן כדאי לזה וכדאי לזה ועל כרחיך היכא דלא אפשר למפלג אלא באנפא דלהוי להו דרך זה על זה כיון דאיכא חד מינייהו דלא מתהני ליה מחולקיה עד דעייל לחולקא דחבריה הא אין בה כדאי לזה וכדאי לזה, אלא ודאי ש&quot;מ דכל היכא דלא אפשר בחלוקה אלא בהכי לית בה דין חלוקה דלאו כדאי לזה וכדאי לזה הויא:

'''עג. '''ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה אמר רב (חסדא) [חמא] לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ליה אגבויי לא מגבינן ביה דהא נפיק תברא עלויה ומקרע לא קרעינן ליה דילמא לכי גדלי יתמי מייתו ראיה ומרעי ליה לתברא שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא הלכתא מאי אמר ליה בכולהי הלכתא כרב חמא לבר מתברא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן. ודינא הוא דקרעינן ליה לשטרא. מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא נמי הלכתא כרב חמא דאם איתא דתברא מעלייא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה ש&quot;מ ציורי צייריה. וקימא לן כמר זוטרא דסלקא שמעתא כותיה. ועוד דמסתבר טעמיה. וש&quot;מ דוקא היכא דאיכא סהדי דתבעי אבוהון בהאי שטרא בתר זימניה דתברא ולא אפקיה ליה לתברא דאמרינן אם איתא דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי, אבל היכא דלא תבעיה לא, דכיון דלא תבעיה [מאן] לימא ליה ללוה לאפוקי '''לתברא. '''ושמעינן נמי דאפי' היכא דתבעי אבוהון בהאי שטרא בתר זימניה דתברא נמי הני מילי היכא דליתניהו לסהדי דתברא אי נמי איתינהו ולא דכירי לה לעיקר סהדותא, אבל היכא דאיתינהו וקא מסהדי אעיקר פרעון אי נמי אהודאת מלוה סמכינן עליהו וקרעינן ליה לשטר חוב אפומיהו. דדייקינן מדקאמר טעמא ש&quot;מ ציורי צייריה, דשמעת מינה דלא תלינן בהו שקרא בסהדי כלל אלא בלוה הוא דתלינן זיופא. דאי לא תימא הכי אדנקיט טעמא דציורי צייריה לימא ש&quot;מ סהדי שקרי אינון, ומדלא נקיט טעמא דסהדי שקרי ש&quot;מ דמודה מר זוטרא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן, ומר זוטרא ורבינא בהא פליגי, רבינא סבר לזיופא לא חיישינן דזיוף לא שכיח דכולי האי לא מצי מדמי והאי תברא כיון דיכיל לקיומיה בחותמיו ש&quot;מ סהדי דמפרשי שמהתיהו בגויהו אינהו חתימי עליה ואחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן, ומר זוטרא מודי ליה דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן מיהו חייש לזיופא דלוה דדילמא הוא דצייריה ציוריה. וקיימא לן כמר זוטרא. ומסתברא נמי דאי איכא סהדי דחזינהו לסהדי דתברא בעידנא דחתימי עליה כמאן דאיתינהו לסהדי דתברא ומסהדי אעיקר פירעון דמי:

'''ט. '''כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רשב&quot;ג אומר כו'. טעמא דרשב&quot;ג דקא סבר לא כל החצרות ראויות לבית שער אלא הסמוכים לרשות הרבים, ולא כל העיירות לחומה אלא הסמוכה לספר. ולית הלכתא כוותיה, דקי&quot;ל יחיד ורבים הלכה כרבים. ואי משום דאמר ר' יוחנן (גיטין עה,א) כל מקום ששנה ר&quot;ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה, הא דחינן לה בכתובות בפרק המדיר (כתובות עז,א) ואסיקנא אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן, הלכך לא שנא הכי ולא שנא הכי כייפינן ליה:

'''י. '''כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חודש ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד. הא דקתני רישא כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חודש דוקא לפסי העיר כגון בנין חומה דלתיים ובריח וכיוצא בהן דעסיק בהו ואתי אבל לשאר מילי לא בעינן שנים עשר חודש כדבעינן למימר קמן (ח,א ושם סי' פה). והאי קנה בה בית דירה דקאמרינן דוקא בלוקח, אבל נפל לו בירושה כיון דממילא קא אתייא ולאו איהו טרח בהדה לאו כאנשי העיר דמי דאכתי לא גלי אדעתיה דניחא ליה למידר בהדייהו. ומתנה אתאן לפלוגתא דר' אחא ורבינא בפ' שנים אוחזין בטלית (ב&quot;מ טז,א), והלכה כדברי המיקל, הילכך מתנה כירושה דמייא ולא מחייב:

'''עד. '''הרי אמרו כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר למימרא דבית שער מעליותא הוא והא ההוא חסידא דהוה משתעי אליהו בהדיה ועבד בית שער לביתיה ולא אשתעי אליהו בהדיה לא קשיא הא מגואי הא מבראי. כי קתני כופין אותו לבנות בית שער לחצר מגואי לפנים מן החצר, וכי קאמרינן דלאו מעליותא היא מאבראי חוץ לחצר, דכי קרו עניי מאבראי מרחיק ליה קלא ולא שמעי להו בני חצר ולא מקדמי להו ריפתא. ואי בעית תימא הא והא מאבראי ולא קשיא הא דאית ליה דלת. אסור (ולא) [דלא] יכלי עניי למיעל ולא מטי קליהו לגואי. והא דלית ליה דלת מאבראי אע&quot;ג דאית ליה דלת להאי פתיחא גואה ומטי קליהו לחצר. ואיבעית תימא הא והא דאית ליה דלת והא דאית ליה פותחת והא דלית ליה פותחת. אי אית ליה פותחת והוא המנעול אסור ואי לאשרי. ואי בעית תימא הא והא דאית ליה פותחת ולא קשיא הא דפותחת דידיה מגואי והא דפותחת דידיה מאבראי. אי פותחת דידיה (מאגואי) [מאבראי] כלפי רשות הרבים שרי דיכלי עניי למפתחיה מאבראי ולמיעל עד פתחא גואה, ואי פותחת דידיה מגואי כלפי חצר אסיר דלא יכלי עניי למפתחיה. אשתכח השתא דמתני' דקתני כופין אותו לבנות בית שער לחצר לא מתוקמא אלא בדעביד ליה מגואי אי נמי מאבראי והוא דלית ליה דלת אי נמי אית ליה דלת והוא דלית ליה פותחת אי נמי אית ליה פותחת ופותחת דידיה מאבראי, אבל היכא דעבדי ליה מאבראי ועבדי ליה דלת ופותחת דיליה מגואי אסיר, ואין צריך לומר דאין כופין אותו. וכי תימא ואי מתניתין בדלית ליה דלת קיימא אי נמי אית ליה דלת ולית ליה פותחת אי נמי פותחת דיליה מאבראי, אמאי כופין אותו, אטו מי מצו כייפי בני חצר אהדדי למעבד בחצר אלא מידי דאית ביה הנאה או לסלוקי הזיקא, והכא מאי הנאה אית להו ומאי ניהו הזיקא דמסתלק מחצר בהאי בית שער, הא ודאי כי היכי דיכלי עניי למיעל הכי נמי עיילי גנבי ואנסי. אין הכי נמי וכגון דאיכא דלת בפתחא גואה ואית ליה פותחת ופותחת דיליה מגואי. וכי תימא אם כן למה להו למעבד בית שער כיון דיכלי בני רשות הרבים למיעל עד גואי. נפקא מינה לדוחקא דבני רשות הרבים דאגב דוחקייהו אהדדי נמי משכי ועיילי, ואי איכא דלת ופותחת אפילו מאבראי דחקי נפשיהו ואזלי לקמיהו ולא פתחי דשי דאינשי, אי נמי לאגוני עליהו מבהמות וחיות:

'''עה. '''תניא רשב&quot;ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער אלא הסמוך לרשות הרבים ראויה לבית שער ושאינה סמוכה לרשות הרבים אינה ראויה לבית שער ורבנן זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילי טובא. הילכך לא שנא סמוכה ולא שנא שאינה סמוכה בעיא בית שער. וקימא לן כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דקיימא לן כסתם משנה. ואע&quot;ג דאמר רבי יוחנן (גיטין עה,א) כל מקום ששנה רשב&quot;ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה, הא אמרינן עלה בכתובות בפרק המדיר (כתובות עז,א) אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן ואידחיא לה:

'''עו. '''תוספתא (בבא מציעא פי&quot;א) מי שיש לו פתח במבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי. כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא א' מבעלי אומניות ולשכנו אינו כופהו רשב&quot;ג אומר אף לשכנו כופהו. מי שיש לו בית בחצר אחרת בני חצר משעבדין אותו לעשות עמהן דלת ונגר ומנעול לחצר ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן באותה חצר משעבדין אותו על הכל. מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהן בורות שיחין ומערות ואמת המים ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן באותה העיר משעבדין אותו על הכל. כופין בני מבוי זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי כופין בני בקעה זה את זה לעשות ביניהן חריץ (וכן) [ובן חריץ] כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה נביאים וכתובים. הא דקתני רישא אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי, לא תימא הני מילי למכפייה למעבד בהדיהו דלת אלא אפילו היכא דבעו אינהו למעבד כוליה מדידהו מצי איהו לעכובי עליהו מטעמא דרצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי. ומציעתא דשלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי, אייתינן לה בגמרא דפרק לא יחפור (לקמן בבא בתרא כא,ב) והתם (סי' סה) פרישנא ליה. והני שעבודי כולהו דקתני גבי מי שיש לו בית בחצר אחרת וגבי מי שיש לו חצר בעיר אחר, מטעמא דלא מיתגר ליה לבעל הבית ביתיה אלא היכא דעבדי לה לחצר דלת ונגר ומנעול, ולא מיתגר ליה לבעל החצר חצרו אלא היכא דאית בה בעיר בורות שיחין ומערות ואמת המים למשתי מינייהו מיא דאי לא לא חזיא לישוב, ובארץ ישראל וכיוצא בה עסיקינן דצריכי למשתי ממיא דמיטרא, ואמטול הכי צריכי לאזמוני בורות שיחין ומערות וכיוצא בהן בימות הגשמים למכנס בהו מיא לימות החמה. ואי אמר לא ניחא לי מאגריהו ולא בצעריהו, דינא הוא דנחתי בני מאתא או בני חצר ואגרי ליה לבית או לחצר ושקלי אגריהו עד דמשתלמי שיעור מאי דחזי ליה למיתב בהדיהו בההוא חיובא ומסתלק, מידי דהוה אבית ועליה של שנים שנפלו ואין בעל הבית רוצה לבנות (ב&quot;מ קיז,א). והני מילי דלא דייר בגויהו אבל היכא דדייר בגויהו משכוני נמי ממשכנינן ליה. והא דקתני כופין בני מבוי זה את זה כשהיה שרוי עמהן במבוי קאי, דאי לאו הכי לא כיפינן ליה לא ללחי ולא לקורה, דאי משום עירוב הא לא דייר בהדיהו ואי משום אגרא בלא עירוב נמי מיתדר ליה לשוכר. דיקא נמי דקתני בני מבוי, ולא מיקרו מבני מבוי אלא היכא דדייר בגויה, אבל גבי בני בקעה כיון דבהנאה דאתיא ליה למרה מינה תליא מילתא כל היכא דמתהני ליה מינה מבני בקעה מיקרי:

'''עז. '''תניא רשב&quot;ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה ורבנן זימנין דמיקרי ואתי גיאסא ועיילי טובא. הילכך כולהי נמי בעיאן חומה. וקיימא לן כרבנן.

בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי שבח ממון הן גובין. דביתא דאית ביה ממונא טפי נפיש נזקיה טפי מחבריה. או לפי שבח בני אדם הן גובין. דכל ממון איניש אדעתא דנפשיה בעי ליה הילכך שבח נפשות '''עיקר. '''אמר ליה לפי שבח ממון הן גובין ואלעזר ברי קבע בה מסמרות ואיכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי שבח ממון הן גובין או לפי קירוב בתים לחומה הן גובין. שהבית הקרוב לחומה יתר מחבירו גובין הימנו יתר מחבירו כל אחד ואחד לפי קירובו. אמר ליה לפי קרוב בתים הם גובים ואלעזר ברי קבע בה מסמרות. וקיימא לן כלישנא בתרא*. הלכך לא גבינן אלא לפי קירוב בתים ולא איכפת לן בשבח ממון ולא בשבח נפשות. אבל לחיובי לכל חד מינייהו לפי מדת ביתו לא פליגי דכולי עלמא מחייבינן, כי פליגי בההוא שיעורא דמחייב כל חד מינייהו לבד מכדי מדתו פליגי כדבעינן לפרושי טעמא לקמן.

וטעמא מאי גבינן לפי קירוב בתים, אילימא משום דמיקרבי להזיקא טפי ואינהו לקו ברישא ואפשר דלא מטי היזקא לגואי, לא ס&quot;ד, חדא דהא תינח גואי דגואי דמרחקי טובא אלא היכא דחד מרחק אמה וחד מרחק שתי אמות מי איכא למימר דמטי הזיקא להאי ולא מטי הזיקא להאי. וכי תימא דלא פלוג רבנן בקירוב בתים אלא בדבר מופלג אם כן נתת דבריך לשיעורין. ועוד כמה יהא קירוב מרובה שחוששין לו וקירוב מועט שאין חוששין לו. ואם איתא לא הוה שתיק גמ' מינה ולא סגיא דלא הוה מפרש הי ניהו קורבה דחיישינן ליה וקורבה דלא חיישינן ליה. ועוד הרי שהיו אלף בתים כל אחד מהן קרוב יתר מחבירו אמה אחת אי אמרת דלא חיישינן להפרש אמה נמצאת אומר שדין הרחוק אלף אמה כדין הרחוק אמה אחת שהרי דין הרחוק אמה כרחוק שתים שהרי אין ביניהן הפרש יתר מאמה ודין הרחוק שתים כדין הרחוק שלש והרחוק שלש כרחוק ארבע וכן כולן אפילו הן אלף ונמצא דין הרחוק אמה כדין הרחוק אלף, אלא ודאי לא פלוג רבנן בקירוב בתים בין קירוב מרובה לקירוב מועט דודאי אפילו לקירוב מועט נמי חיישינן, ואי משום קורבא דהזיקא לקתה מדת הדין. ועוד הא טעמייהו דרבנן גבי עיר שאינה סמוכה לספר דבעיא חומה משום דזימנין דמיתקרי ואתי גיאסא ועיילי טובא, ואם כן הא ודאי כי אתי גיאסא לאו לחד ביתא בלחוד עיילי ולאו לבתי בראי בלחוד עיילי אלא כי עיילי לגואי גואי עיילי. ועוד היכי תיסק אדעתין דשבקינן שבח ממון ואזלינן בתר קירוב בתים משום דמיקרב להיזיקא, אלא מעתה היכא דבית הקרוב להיזק לית ביה ממון למאי חייש דקא מחייבת ליה. ואפילו היכא דאית ביה ממון מועט נמי היכי ניקום וניחייביה טפי מהנך דאית בהו ממונא טובא. אי משום דמיקרב הזיקא להאי ואפשר דלא מטי להנך גואי אי הכי לפטרינהו מר לגואי לגמרי דהא אי לא מטי להו היזיקא לא פסדי ולא מידי ואי מטי להו היזקא פסדי טובא וליחייבינהו מר לפי שבח ממון.

וכי תימא מאי לפי קירוב בתים אף לפי קירוב בתים לא ס&quot;ד, דאם כן היכא דחד קרוב וריקן וחד רחוק ומלא היכי אפשר למיזל בתר שבח ממון ובתר קירוב בתים. וכי תימא כי אזלינן בתר קירוב בתים היכא דשוו בממון, לא ס&quot;ד, חדא דמדקא מיבעיא לן לפי שבח ממון הן גובין או לפי קירוב בתים הן גובין ופשטינן לפי קירוב בתים הן גובין, שמע מינה דקירוב בתים עיקר דאי ס&quot;ד שבח ממון עיקר היכי שביק שבח ממון דהוא עיקר ופשיט ליה קירוב בתים דהוא טפל. ועוד הא כי פשיט ליה למאי דקא [בעי ליה קא] פשיט ליה, ורבי אלעזר כי קא מיבעיא ליה ה (י) כי קא מיבעיא ליה, לפי שבח ממון הן גובין ולא חיישינן לקירוב בתים או דילמא לפי קירוב בתים הן גובין ולא חיישינן לשבח ממון, ופשיט ליה לפי קירוב בתים הן גובין. ועוד מדקאמרינן לפי קרוב בתים הן גובין ש&quot;מ למעוטי שבח ממון קאתי, דאי לא תימא הכי מאי אין גובין האי גובין לפי קירוב בתים מיבעי ליה. ועוד אפילו היכא דשוו בממון נמי קשיא דזימנין דמרחקי בתים מהדדי טובא ואי מחייבת להו לפי קירוב בתים אשתכח דקא גבינן מבית הקרוב כוליה ממונא דאית ביה ולא גבינן מהאיך דמרחק חד ממאה ואם כן לקתה מדת הדין, דהא ודאי האיך דמקרב להיזקא מאי נפקא ליה מינה, אדרבה כיון דגבינן ליה לכוליה ממוניה פסידא אית ליה בהאי בנינא, דאי ליכא חומה אפשר דאתי היזיקא ופסיד ואפשר דלא אתי הזיקא ולא פסיד ולא מידי, והשתא ודאי פסיד דקא שקלינן ליה לכוליה ממוניה.

אלא מסתברא דכי גבינן לקירוב בתים לאו משום קורבא דהזיקא הוא דאי מהאי טעמא שבח ממון עדיף, אלא היינו טעמא משום דבתי בראי דמקרבי לחומה גרמי להו לבני מתא הקיפא יתירא בבניין החומה, שלפי קירוב הבתים לחומה יהיה מרחקם מטבור העיר, והדבר ידוע שעל פי מרחק הקו מן הטבור ירבה הקו הסובב אותו ונמצא שהבית הקרוב לחומה לפי מרחקו מן הטבור יתר מחבירו הוא גורם לעיר היקף מרובה יתר מחבירו, ואמטול הכי גבינן מינייהו לפי קירוב בתים ולא חיישינן לשבח ממון ולא לשבח נפשות. דכי גבינן לפי שבח ממון במידי דברירא מילתא דהאי ממונא לא מינטר אלא בהכי כגון שיירה שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטרפה (ב&quot;ק קטז,ב), דאי לא מפיסי להו השתא בממון מיתביד כוליה ממונא דשיירה מיד וכל חד וחד לפום ממונא דשכיח ליה השתא בהאי שיירא הוא מפסיד ואמטול הכי גבינן לפי ממון, אבל הכא דלענין מעבד חומה לעיר לכתחילה מיקמי דליתי גייסא קמיירי דלא ברירא מילתא דהאי חומה עתידה לאגוני אממונא דשכיח השתא בהאי מתא משעת גביה ולא נמי משעת בנין, דאפשר דאדהכי והכי אתי גיאסא ולא הויא להו הצלה בהאי חומה, ואי נמי משתהי אפשר דמקמי דאתי גיאסא כלי ממונא דהאי ביתא דהוה נפיש ממוניה בשעת גבייה ומתרמי ממונא באידך דלא הוה ביה ממונא, ואמטול הכי ליכא למיחש לשבח ממון כלל. וכל שכן לשבח נפשות, לפי שהנפשות מגינות על החומה יתר ממה שהחומה מגינה על הנפשות. ואפילו היו שניהם שוין הרי הן מגינין זה על זה בשוה דיו לכל אחד מהן לעמוד בשלו. ולא דמי לשיירא שהיתה מהלכת במדבר ושכרו תיאר לפניהם דקיימא לן (ב&quot;ק שם) דגובין אף לפי נפשות לפי שאין השיירא צריכה (למיגר) [לתיאר] להגן עליהם אלא להורותם את הדרך ונמצא שהשיירה צריכה לתיאר ואין התיאר צריך לשיירא בכך, ולפיכך גובין אף לפי נפשות שאם תעו במדבר במקום נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים הנפשות אובדות קודם לממון.

וכי תימא מאי שנא מהמקיף את חבירו מארבע רוחותיו דמחייבינן ליה לפנימי מהאי גדר לפום חושבן תבריתא דארעיה מכלל תבריתא דכוליה המקום הניקף מטעמא דגרים ליה לחיצון היקפא יתירא, כדאיתא בפרק כיצד הרגל (ב&quot;ק כ,ב) וכדברירנא במתניתין דפרקין (לעיל בבא בתרא ד,ב סי' ו), (דעלמא) [דאלמא] כל חד מינייהו גרים ליה הקיפא יתירא לחבריה לפום תבריתא דארעיה, ומאי שנא הכא דגבינן לפי קירוב בתים מטעמא דהקיפא יתירא דשמעינן מינה דבראי גרמי היקפא יתירא לגואי וגואי לא גרמי היקפא יתירא לבראי, דא&quot;כ כל חד מינייהו לפום משחתא דקרקע ביתיה הוה ליה למיתב. לא דמי, דאלו מקיף את חבירו כיון דשדות נינהו דחזיאן לזריעה ולא תליא הנאתייהו במידי אחרינא דלא גרים הקיפא יתירא, אשתכח דההוא מידי דמתהני ליה לפנימי מהיקפא הוא ניהו דגרים ליה לחיצון הקיפא יתירא והוה ליה זה נהנה וזה חיסר. אבל גבי עיר דישוב בתים הוא דלא חזו אלא לדירה ואי לאו בנין בתים לא הוה מתהני להו לבראי ולא לגואי מהאי חומה ולא מידי וברירא מילתא דקרקע הוא דגרים הקיפא יתירא דאלו בניין שעל גביו לא גרים הקיפא יתירא, אשתכח דגבי בנין זה נהנה וזה לא חסר הוא וגבי קרקע זה חסר וזה לא נהנה הוא. ואע&quot;ג דבעלמא זה חסר וזה לא נהנה חייב הני מילי היכא דחסר מחמת חבריה דגרים ליה מאי דלא הוה ליה למגרם ואפילו שלא על ידי מעשה ושלא על ידי דבור דומיא דמחיצת הכרם שנפרצה וכל שכן על ידי מעשה או על ידי דיבור, אבל חסר מאליו לא מחייב אלא היכא דזה נהנה וזה חסר. וכי תימא ונהי נמי דגבי קרקע לחודיה זה חסר וזה לא נהנה הוא אלא כיון דמתהני ליה מקרקע בהדי בנין שבה זה נהנה וזה חסר הוא, כי אמרינן זה נהנה וזה חסר חייב היכא דזה חסר מחמת שזה נהנה אבל הכא כיון דבלאו בנין דגואי נמי הוה חסר בראי מחמת קרקע דגואי שהרי קדם קרקע ועדיין בנין לא בא והשתא דאיכא בנין נמי לא קא חסרי בראי טפי, אשתכח דאין זה חסר מחמת שזה נהנה ולאו זה נהנה וזה חסר הוא. תדע נמי דהני והני לא מחייבי בחומה מחמת קרקע אלא מחמת בתים וכיון דבלאו בתי גואי נמי הוה צריכי בראי לכולי האי הקיפא מחמת נפשייהו ואשתכח דגואי לא גרמי להו היקפא יתירא לבראי מחמת בתים כלל וכי מחייבינן להו לאו משום דגרמי הקיפא יתירא לאחריני אלא מחמת דגרמי הקיפא לנפשייהו דמתהני להו מהאי חומה הוא דמחייבינן להו, אלא בראי ודאי גרמי הקיפא יתירא לגואי דאי לאו בתי בראי לא הוו צריכי גואי לכולי האי הקפה. והרי איתברר לך דבתי בראי הוא דגרמי הקיפא יתירא לגואי אבל בתי גואי לא גרמי הקיפא יתירא לבראי, ואמטול הכי דינא הוא דלא לחיובינהו לגואי מהאי הקיפא בהדי בראי אלא לפום הקיפא דגרמי מיניה לנפשייהו, אבל בראי מיחייבי לפום הקיפא דגרמי להו לגואי והיינו לפי קירוב בתים לחומה דההוא דמקרב לחומה טפי מיחייב למיתב טפי.

וכי תימא ונהי נמי דבתי בראי דמיקרבי לחומה גרמי לה למתא היקפא יתירא, מיהו לגואי מיהת לא גרמי הקיפא יתירא, דאי הוו מקפי להו לגואי מגואי לפום מאי דהוה צריך להו לגואי ותו לא, כיון דלא נפישי בתי גואי הוה מטי ליה לכל חד מינייהו מהנך הקיפא זוטא טפי ממאי דמטי להו השתא מהאי הקיפא רבה אפילו היכא דיהבי ביה כהדדי, ואם כן אמאי מחייבינן ליה לחד מבראי למיתב בהאי הקיפא רבה טפי מחד מגואי מטעמא דאת גרמת לי הקיפא יתירא, אי מטעמא דזה נהנה וזה חסר אדרבה אהנויי מהנו להו בהאי הקיפא רבה. לא תיקשי לך, דכי מחייבינן להו לבראי למיתב טפי לאו מטעמא דזה נהנה וזה חסר הוא דגרמי להו הקיפא יתירא לגואי אלא משום דגרמי לה למתא הקיפא יתירא הוא, דכיון דבראי לא הוה סגיא להו לחודייהו בבציר מהאי הקיפא רבה וגואי הוה סגיא להו לחודייהו בהקיפא זוטא, אשתכח דההוא טופיאנא דמוסיף הקיפא רבה אהיקפא זוטא כוליה לצורך בראי הוא, ואמטול הכי דינא הוא דלא ליחייבו גואי מההוא טופיאנא ולא מידי דכולי לצורך בראי הוא וחיובא דבראי הוא ממאי דמטי להו משאר הקיפא למיתב בהדי גואי בשוה, ומשום זה נהנה וזה לא חסר ליכא, דמעיקרא כי משתעבדי בני מאתא להדדי להאי הקיפא למיתב כל חד מינייהו לפום מאי דגרים מיניה הוא ואי מחייבת ליה לחד מינייהו למיתב מנתא בהקיפא יתירא דלא גרים ליה זה נהנה וזה חסר הוא והוא הדין לבתי גואי דגואי.

וכיון דאתברר טעמא דגבינן מבראי טפי לאו משום דגרמי הקיפא יתירא לגואי הוא אלא משום דגרמי למתא הקיפא יתירא דלא צריך אלא לדידהו הוא, לא אמרינן נחזי מרחק כל קו וקו באפי נפשיה מן הטבור כמה הוי וההיא מנתא דמטיא ליה לקו נפלגה אכולהו בתים שבו בין מרובין בין מועטין, דכיון דאי נמי לא הוה ביה בקו אלא חד ביתא לא סגיא דלא הוה צריך הקיפא לפום מאי דמטי ליה השתא מהאי טופיאנא, דינא הוא דיהיב כל חד מינייהו מהאי הקיפא רבה לפום מאי דצריך ליה מיניה, דכל בית ובית חיובא באנפי נפשיה הוא ולאו כל כמינייהו דבראי למחשבינהו לכולהו בתים שבקו בחד בית ולמחשבה להנאה דמתהני ליה לכל בית באפי נפשיה בחדא הנאה כי היכי דנפלגיה לחיובא אכולהו בתים שבקו, דהא לא מתפלגא האי הנאה כי היכי דנפלגיה להאי טופיאנא בינייהו, אלא כל חד מינייהו צריך ליה להא טופיאנא בהדי חבריה (במה) [כמה] דהוה צריך ליה באנפי נפשיה ומתהני מינה בהדי חבריה (במה) [כמה] דהוה מתהני ליה באנפי נפשיה. וכי משתעבדי בני מאתא להאי הקיפא לאו בראי באנפי נפשייהו וגואי באנפי נפשייהו משתעבדי אלא כולהו בני מאתא משתעבדי להדדי לאשתתופי בהקיפא דמתא, ולית להו רשותא לאתפלוגי מהדדי ולאקופי הני באנפי נפשייהו והני באנפי נפשייהו מטעמא דמצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ואשתכח דכולהו בתי דמאתא משתעבדי להקיפא דכולהו מאתא, אלא דכל חד מינייהו לפום הקיפא יתירא דגרם ביה טפי מחבריה מחייב למיתב ביה טפי מחבריה. ומשום זה נהנה וזה לא חסר ליכא, דמעיקרא כי משתעבדי להדדי מסתמא להאי הקיפא למיתב כל חד מינייהו מיניה לפום מאי דגרים מיניה הוא דמשתעבדי, ואי מחייבת ליה לחד מינייהו למיתב טפי ממאי דאשתעבד ליה זה נהנה וזה חסר כדברירנא.

ברם צריך את למידע דהאי דאמרינן בגמרא לפי קירוב בתים הן גובין לאו (לאסוקי) [לאפוקי] לפי מדתו של כל אחד ואחד קאתי, דלכולי עלמא בין למאן דאמר לפי שבח נפשות הן גובין בין למאן דאמר לפי שבח ממון הן גובין [בין] למאן דאמר לפי קירוב בתים הן גובין כולהו אית להו דגבינן מכל חד מינייהו לפי מדתו הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, דאי לא תימא הכי קשיא לכולהו מאי שנא דנקטי לפי שבח נפשות ולפי שבח ממון דהוו מידי דמוסיף ו (ל) חסר בכל יומא ושבקי מידי דלא מוסיף ולא חסר בכל יומא, ועיקר בנין החומה אמטול בתים קאתי ומקמי דאתי שבח נפשות ושבח ממון קאתי. אלא תרווייהו אית להו לפי מדתו של כל אחד ואחד וכי פליגי בשבח ממון ובשבח נפשות דהוו בר ממדתו של כל אחד ואחד פליגי. ודכוותה גבי מאן דאמר לפי קירוב בתים הן גובין, דכי איירי בקירוב בתים לאו לאפוקי לפי מדתו של כל אחד ואחד קאתו אלא לדידיה נמי אית ליה לפי מדתו של כל אחד ואחד, וכי איירי בקירוב בתים לאפוקי שבח נפשות ולפי שבח ממון דאיירו בהו אמוראי קמאי הוא דקאתי. תדע דקו פנימי מאי טעמא לא מיפטר בהיקפא רבה דצריך כוליה לבתים שבקו חיצון מטעמא דזה נהנה וזה לא חסר, משום דצריך קו פנימי להקיפא באנפי נפשיה אע&quot;פ שאינו רשאי לחלוק עכשיו משאר בתים קטנים שבעיר הוה ליה לגבי שאר בתים קטנים זה נהנה וזה חסר. וכי תימא כי מחייבת ליה לכל חד למינייהו למיתב לפי מדתו הרי קירוב בתים דבית גדול היוצא מקצתו מקו שלו בכלל וכי יהיב שיעור מאי דחזי ליה לההוא מקצת תרי זימני קא יהיב, לא קשיא מידי, דכי יהיב חד זימנא משום טופיאנא דגופיה יהיב וכי יהיב זימנא אחריתי מחמת דקאי באתרא דשייך ביה חיובא יתירא קא יהיב, מידי דהוה אבתי בראי גבי גואי דכוותיהון למאן דאמר לפי קירוב בתים הן גובין והוא הדין גואי לגבי גואי דגואי כי גבינן מבתים קטנים שבקו החיצון טפי ממאי דגבינן מבתים קטנים כמותן שבקו פנימי משום דקיימי באתרא דשייך ביה חיובא יתירא הוא, והוא הדין ה (י) כא דסבירא לן דגבינן לההוא מקצת היוצא זימנא אחריתי דההוא טופיאנא דגבינן מיניה משום דקאי ההוא מקצת באתרא דשייך ביה חיובא יתירא הוא.

אשתכח השתא דמעיקרא יהבינן חלק סתום לבנין החומה לכל בית ובית שבעיר לפי מדתו בתשבורת, והדר יהבינן חלק סתום לכל חד מינייהו לפי מרחקו מן הטבור דהיינו לפי קירוב בתים לחומה על הדרך שפירשנו. וכי יהבינן לכל חד מינייהו חלק סתום לפי מדתו בתשבורת לא איכפת לן בגובהא וכל שכן בבנין או בציור או בכיור אלא בתשבורת הקרקע שעליו הבנין בלבד מחוצה לו עד חוצה לו לארבע רוחותיה או לשלש בזמן שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, והשאר אם יש בו יתר מארבע אמות על ארבע אמות מחשבינן את מותרו בתשבורת, דאי לית ביה ארבע אמות על ארבע אמות מכוונות לאו בית הוי ותו לא מידי כדמברר בפירקא קמא דסוכה (ג,א), ואמטול הכי לא מחייב למיתב חלק בבנין החומה ולשבח בתים בדמים לא שנא מחמת גבהא ולא שנא מחמת בנין או ציור או כיור, לא איכפת לן מכמה אנפי, חדא דלא מחייבי בני העיר בבנין החומה אלא לסלוקי הזיקא מאתרא דאורחייהו דאינשי למעבדיה במקום שאין מוקף חומה אבל לאייתויי שבחא לא מחייבי, לאפוקי גובה בנין ושבח בניין וציור וכיור דלאו אורחייהו דאינשי למעבדיה במקום שאין חומה ולא מהני ביה חומה טפי מחבריה לסלוקי הזיקא אלא לאיתויי שבחא. תדע מדקתני רשב&quot;ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא הסמוכה לספר ראויה לחומה, והא בית במקום שיש חומה שוה טפי מבית שהוא במקום שאין חומה ואע&quot;ג דשבח טפי בדמים בעיר שאין סמוכה לספר פליג (י) רשב&quot;ג, ואפילו רבנן לא פליגי עליה אלא מטעמא [ד]זימנין דמיקרי ואתו גיאסא אבל מטעמא דאיתויי שבחא לא. ועוד דאפילו לפי מדתו לא מחיבינן לכל חד מינייהו אלא מטעמא דלא מצי לאקופיה נפשיה בבציר ממאי דמטי ליה לחודיה מהקיפא רבה בהדיה חבריה והוה ליה דינא דבעל בית אחד גדול שיש במדתו כשני בתים או שלשה כדין בעל שני בתים או שלשה שאין דינן בענין הקף כדין בעל בית אחד קטן שדיו להקיף עצמו בהקף קטן. והא מילתא לא שייכא לא בגובה בנין ולא בשבח בנין ולא בציור ולא בכיור והוה ליה לגבי שבחא דהני מילי בכלל זה נהנה וזה לא חסר ואמטול הכי לא איכפת לן לבניין החומה בשבח בתים כלל כמו שפירשנו.

﻿וכי תימא וכיון דטעמא דגבינן ליה לפי קירוב בתים מטעמא דהקיפא יתירא הוא (מרחק) ולפום מאי דמקרב ביתא לחומה מן הטבור וכמה דמרחק מן הטבור טפי נפיש הקיפא טפי, אדנקיט לפי קירוב בתים דמשמע לחומה (דנקוט) [לנקוט] לפי ריחוק בתים דמשמע מן הטבור. קירוב בתים אצטריכא ליה לאשמועינן דאין מודדין לבית אלא מחיצון שבו הקרוב לחומה, דאי אשמועינן לפי ריחוק בתים מן הטבור הוה משמע דכי משחינן מצד הקרוב לטבור משחינן ואם כן לקתה מדת הדין שלא הוזקקנו לכך אלא לידע כמה כל אחד מהן גורם להוסיף בהיקף יתר מחבירו, ואילו באו להקיף את הבתים הפנימים הקרובים לטבור או הרחוקים מהן לא היו מקיפין אותן לפנים מן הבתים סמוך לטבור אלא מחוץ לבתים, להכי נקט לפי קירוב בתים לחומה לאשמועינן דכי משחינן מאבראי דמיקרב לחומה משחינן. ומהאי טעמא גופיה כי משחינן מכותל החיצון שבו בקרוב לחומה ממקום הקרוב שבו לחומה הוא דמשחינן שהוא רחוק מן הטבור יתר משאר הכותל.

וכי תימא ואכתי היכי פסיק ואמר לפי קירוב בתים, תינח בעיר עגולה או במרובעת רבוע שוה שאין ארכו יתר על רחבו דכולהו בתים דסמיכי לחומה מארבע רוחות יתבי כהדדי הואיל ומרחקן מן הטבור וקירובן לחומה הסמוכה לכל אחד מהן שוה, אלא היכא דאריכא וקטינא כגון דהוי ממזרחה למערבה אלף אמה ומצפונה לדרומה חמש מאות אמה, שהרי בתים הסמוכים למזרח ולמערב מרחקן מן הטבור שוה מיהו בתים הסמוכין למזרח ולמערב עם בתים הסמוכין לצפון ולדרום אע&quot;ג דכולהו קירובן לחומה שוה אין מרחקן מן הטבור שוה, והנהו בתים דסמיכי לחומה באמצע רוח צפונית ורוח דרומית אינהו מיקרבי לטבור טפי מכמה בתים דקיימי למזרח או למערב דמרחקי מחומה שבמזרח ומחומה שבמערב ומרחקי נמי מן הטבור טפי מהנך דמקרבי לחומה צפונית ולחומה דרומית, ואפילו הכי הנך דמרחקי מן הטבור טפי ואע&quot;פ דמרחקי מן החומה טפי יהבי טפי מהנך דמיקרבי לחומה צפונית ולחומה דרומית משום דמקרבי לטבור. והוא הדין בעיר שארכה כרחבה דהנך דקיימי באלכסונה דמתא דמרחקי מן הטבור יהבי טפי מהנך דקיימי סמוך לחומה ברבועא דמתא אע&quot;ג דמקרבי לחומה משום דמקרבי לטבור. אין הכי נמי, אלא משום דרוב בתים לפי קירובן לחומה רחוקים מן הטבור ניחא ליה למינקט לפי קירוב בתים דאיפסיקא ליה ברוב בתים ולא למנקט לפי ריחוק בתים מן הטבור דלא פסיק ליה כלל דצריך לפרושי מחוץ לכותל חיצון שבהן כדפרישנא טעמא לעיל. ואם תימצי לומר בכל עיר ועיר נמי קאמר האי קיצותא, דלפי קירוב בתים דקא יהיב לאו לכל בית ובית שבעיר קא יהיב לה אלא בין בית לבית מבתים הפוגעין בחוט היוצא בכוון מן הטבור לחומה הוא דקא יהיב, דבית הקרוב שבהן לחומה יהיב טפי מן הרחוק שבהן, אבל בין הבתים הפוגעין בחוט זה לבתים הפוגעין בחוט אחר שכנגדו או בצדו לאו בקירוב בתים לחומה תליא מילתא אלא במרחק (י) ן מן הטבור תליא מילתא, דכיון דאשמועינן בבתים הפוגעין בחוט זה דגבינן מינייהו לפי קירוב בתים דהיינו לפי מרחקן מן הטבור, דמחוט לחוט נמי לפי מרחקן מן הטבור הוא דגבינן, דאפילו בבתים הפוגעין באותו חוט עצמו כי גבינן לפי קירוב בתים לחומה לאו מטעמא דקירובן לחומה גבינן אלא מטעמא דריחוקן מן הטבור הוא דגבינן והאי דנקט לפי קירוב בתים לחומה לאשמועינן דכי משחינן מחוץ לכותל החיצון שבכל בית ובית הוא דמשחינן כדברירנא.

וכי תימא מכדי בית הרחוק מן הטבור כי גרים הקיפא יתירא לאו מכולהו רוחי דמתא גרים אלא בפלגא דמתא (מלעל' עבוד) [דמן הטבור] ועד סוף כתלי ההוא ביתא הוא דגרים אבל באידך פלגא דלא קאי ביה ביתא לא גרים ולא מידי ואם כן כי גבינן מיניה טופיאנא לפי מרחקו מן הטבור אמאי גבינן ליה להאי טופיאנא לכוליה הקיפא דמתא מכלהו גיסי, והא כי גרים הקיפא יתירא לאו מכלהו גיסי גרים. לא תקשי לך, דכי מעיינת בה שפיר היא הנותנת דכיון דכל בית ובית לא גרים הקיפא יתירא אלא מהך גיסא דקאי ביה אשתכח דהקיפא יתירא דכלהו מתא לאו מחמת דגרים כל חד מינייהו הקיפא יתירא לכל גיסא וגיסא קאתי אלא מחמת דגרים כל חד וחד בהאי גיסא דקאי ביה קאתי וריחוקא דכל חד מינייהו מההוא גיסא דקאי ביה מצטרף למגרם הקיפא יתירא בכולהו גיסי, וכיון דכולהו בני מאתא משתעבדי להדדי להאי הקיפא יתירא כל חד מינייהו לפום מאי דגרים ביה על כרחיך כי גבינן מכל חד מינייהו לפום מאי דגרים ביה לכוליה הקיפא הוא דגבינן, דכי היכי דכל חד מינייהו אע&quot;ג דלא גרים ריחוקיה הקיפא יתירא אלא מחד גיסא מצטרף למגרם הקיפא יתירא בכלהו גיסי לענין גוביאנא נמי כי גבינן מכל חד מינייהו לפי מרחקו מן הטבור דהיינו לפום מאי דגרים בהאי הקיפא לכוליה הקיפא הוא דגבינן, דההוא שיעורא דגרים כל חד וחד מההוא גיסא דקאי ביה הוא ניהו דמצטרף למגרם הקיפא יתירא בכולהו גיסי ולפום מאי דמצטרף ריחוקא דכל חד מינייהו למגרם הקיפא יתירא בכולה מאתא מצטרף גוביאנא לכל חד מינייהו לשיעורא דצריך לכוליה הקיפא, ואשתכח דלא גבינן מכל חד מינייהו מהאי הקיפא אלא לפום מאי דגרים ביה.

וכי תימא תינח בעיר עגולה לכל חד ביתא דקדים לכל רוח ורוח, והוא הדין במרובע היכא דקאי כל חד מינייהו בסוף אלכסונה דמאתא, אלא שאר בתי דאתו בתר הכי הא לא גרמי ולא מידי. אטו טעמא משום דגרמי פסידא לאחריני הוא, משום דאיתרמי בדוכתא דגרים לכולה מאתא הקיפא יתירא דלא הוה צריך אלא לדידהו הוא כדברירנא בשמעתין, וכיון דאי נמי לאו הני הוו גרמי הני ואי נמי לאו הני הוו גרמי הני דהא כולהו בתי דקירובן שוה צריכי לההוא הקיפא יתירא דצריכי מקצתייהו כולהו כהדדי נינהו ומיחייב כל חד מינייהו מיניה לפום מאי דגרים ביה דהיינו לפי מרחקו מן הטבור כדברירנא.

והשתא דאתברר טעמא דגבינן לפי קרוב בתים מטעמא דהקיפא יתירא הוא ואתברר נמי דמרחק הבתים מן הטבור הוא ניהו דגרים למאתא הקיפא יתירא, [ו]לפיכך אין דרך החשבון עולה יפה בכל עיר ועיר ובכל בית ובית אלא בזמן שאתה מחשב לפי המרחק מן הטבור, ולא אמרו לפי קירוב בתים אלא להודיע שאין מודדין מרחקי כל בית ובית מן הטבור או קירובו לחומה מכותל הפנימי הקרוב לטבור אלא מחוץ לכותל החיצון הקרוב לחומה וממקום הקרוב שבו שהוא רחוק מן הטבור מכל הרחוק שבו מן הטעם שביארנו, צריכינן לברורי לך אורחא דחושבנא בהאי דינא כדי שיצא הדין לאמתו. כיצד מחשבינן, בתחלה רואין כמה מרחק כל בית ובית בפני עצמו מן הטבור ועד מחוץ לכותל החיצון שבכל בית ובית מן המקום הרחוק שבו, וחוזרין ומחשבין כמה מרחקו של כל אחד מהן מן הטבור יתר מחבירו וכמה יקרא חשבונו של זה מכלל חשבונו של זה אם חציו ואם שלישו ואם רביעו או פחות מכאן מאחד משמות שברי החשבון, ונוטלין לחשבון הקטן שבכולם חלק אחד סתם, ונוטלין לכל אחד ואחד מן החשבונות לפי מה שכל אחד מהן מוסיף על הקטן שבכולם, החשבון שמוסיף עליו מחצה נוטלין לו אחד ומחצה ושמוסיף עליו שליש נוטלין לו אחד ושליש ואם מוסיף עליו רביע נוטלין לו אחד ורביע ואם הוא כפלים הימנו נוטלין לו שנים ואם שלשה הימנו נוטלין לו שלשה, הכל חשבון סתום, וכן לשאר הבתים, ואחר כך מקבצין כל החשבונות הסתומין העולין מכללן ועושין מהן כלל אחד, ורואין כמה ממון צריכין לבנות וחולקין אותו חלקים שוין במספר החלקים הסתומין העולין בידך מכלל החשבונות שקבצת. ואם יש בכלל החשבון שהוא חשבון פחות מא' שלם תתן חלק לפי חשבונו אם מחצה הוא תתן לו חצי חלק מן החלקים ההם שחלקת על השאר ואם שליש שליש חלק ואם רביע רביע הכל לפי חשבונו, ואחר כך תחלוק החלקים ההם על כל בית מבתי העיר ותתן מהם לכל בית ובית לפי מספר החשבון הבתים שנטלת לו אם נטלת לו אחד תתן לו אחד ואם אחד ומחצה חלק ומחצה ואם שנים שני חלקים, ומה שמגיע לו מן החלקים ההם לכל בית ובית הוא ראוי לגבות הימנו*.

והני מילי בעיר שכל בתיה שוין במדתן, אבל אם היה בה אחד גדול ואחד קטן מעיקרא יהבינן חלק סתום על דרך שביארנו לכל בית ובית שבעיר לפי מדתו בתשבורת, והדר יהבינן חלק לכל חד מינייהו לפי מרחקו מן הטבור דהיינו לפי קירוב בתים לחומה על הדרך שפירשנו. העולה בידך משני החשבונות הללו לכל בית ובית מהם משיגין אותו לבד אם אחד א' ואם שנים שנים ואם יתר מכן יתר מכן ואם חסר מכן חסר מכן, ואחר כך מקבצין כל החשבונות הסתומין העולין מכללן וחולקין את הממון שצריכין לגבות חלקים שוין כמספר החלקים הסתומין העולין בידך מכלל החשבונות שקבצת, ואם יש בכלל החשבון ההוא חשבון שהוא פחות מאחד שלם תתן לו חלק לפי חשבונו ואם יתר יתר, ואחר כך תחלוק החלקים ההם על כל בית ובית לפי מספר החשבון הסתום שנטלת לו שהשגת לבד ומה שמגיע לו מן החלקים ההם לכל בית ובית הוא ראוי לגבות הימנו.

ומסתברא דאי אצטריכו בני מאתא לאוספי בהקיפה של עיר מחמת מידי אחרינא דאית בה הנאה לכל בני מאתא ולאו מחמת בתי דמקרבי לחומה, כגון דהוה התם מעין או בור של מים שבני העיר מסתפקין הימנוא ורצו להכניסו לפנים מן החומה או שהיה המקום גבוה יתר מן העיר והיתה נוחה ליכבש משם והוצרכו להכניסו לפנים מן החומה או לבנות החומה על גביו, נמצא שאין קירוב בתים שבין אותו מקום לטבור גורם להוסיף בהקיפא של עיר, דבלאו בתי בראי נמי הוו צריכי גואי להאי הקיפא יתירא לעיולי לההוא דוכתא לפנים מן החומה. הלכך דינא הוא דחזינן האי הקיפא יתירא דגרים ליה האי דוכתא דבעי לעיוליה לפנים מן החומה, אי גרמי ביה בתי הקיפא יתירא טפי ואי לא, דאי גרמי ביה הקיפא יתירא כגון דאיכא בתי בראי דנפיש מרחקן מן הטבור טפי כגון דקיימי מבראי לההוא דוכתאב, אי נמי דקאי ההוא דוכתא באמצע רוח מזרחית כנגד הטבור וקיימי בתי באלכסונא מההוא דוכתא ועד קרן מזרחית צפוניתג ומסוף ההוא דוכתא ועד קרן מזרחית דרומיתד, דאי לאו הני בתי הוה אפשר לאקופי לההוא דוכתא בבציר מהכין והשתא דאיכא בתי מהאי גיסא ומהאי גיסא צריכי לאוספי בהקיפא. דכי האי גוונא רואין כאילו חוט מתוח על אותו מקום שהוצרכו להוציא ההיקף חוצה לו במזרח העיר מן הנקודה שבתחילת המקום ההוא לצד הדרום עד הנקודה שבסופו לצד הצפוןו, [ו]כאלו חוט מתוח מחצי רוח צפונית לחצי רוח דרומית לחצי טבורה של עיר בכיוון שנמצא פוגע בחציו בטבור העירז, ורואין כאלו עגולה סביב לטבור העיר שיהא מרחק הקו הסובב שבה מן הטבור בשעור המרחק הפחות שנטלת לבתים הסמוכין לטבור לכל רוח לפי המרחק הקטן שבכולןח, ונמצא קו העגולה פוגע בנקודה שבחציו מן הדרום בחוט המתוח הפוגע בטבור לצד הדרום ובנקודה שבחציו מן הצפון בחוט המתוח לצד הצפוןי, ורואין כאלו שני חוטין מתוחין מן החוט המתוח במזרח אחד מן הנקודה שבתחילת החוט לצד הדרום לנקודה שבמקום פגיעת קו העגולה לצד הדרום בחוט הפוגע בטבוריא ואחד מן הנקודה שבסוף החוט המתוח במזרח לצד הצפון לנקודה שבמקום פגיעת קו העגולה לצד הצפון בחוט הפוגע בטבוריב, ונמצא שמדת החוט המזרחי עם מדת שני החוטין היוצאין משני קצותיו לשתי הנקודות שבחצי קו העגולה מכאן ומכאן הפוגעות בחוט הפוגע בטבור היא מדת ההיקף היתר שגרם המקום שהוצרכו להקיף חוצה לו להוסיף בהיקף מן הטבור ולמזרח, לפי שאי אפשר להקיף המקום ההוא עד המרחק הקטן הקרובה לטבור לצד המזרח ולשתי הרוחות הסמוכות לה מכאן ומכאן ועד החוט הפוגע בטבור בפחות ממדת שלשה חוטין הללו, ונמצא שהבתים שלפנים משלשת החוטיןיג אין מרחקו של אחד מהן גורם להוסיף בהקיפא של עיר אלא כאחד מן הבתים הסמוכים לטבור לפי המרחק הקטן שבכולןח, דאפילו הקיפא יתירא דהנך דמקרבי לפנים מן החוטין למזרח לאו אינהו גרמי ליה אלא ההוא דוכתא דאצטריכו ליה כולהו בני מאתא לעיולי בכלל הקיפא דמאתא הוא דגרים ליה דבלאו אינהו נמי הוו צריכי כולהו בני מאתא להאי הקיפא. ואמטול הכי דינא הוא דכולהו בתים דקיימי לפנים משלשת החוטיןיג בין דמקרבי לטבור בין דמרחקי מן הטבור דלא גבינן מכל חד מינייהו מכוליה הקיפא דמאתא אלא כשיעור מאי דחזי למגבא מאחד מן הבתים הסמוכין לטבור למרחק הקטן שבכולן, ושאר כל הבתים דקיימי מחוץ לחוט הפוגע בטבור לצד המערביד גבינן מינייהו לכולהו היקפא לפי מרחקן מן הטבור, דההוא דוכתא דקאי במזרח דבעי לעיוליה לפנים מן החומה לא גרים הקיפא יתירה אלא מן הטבור ולמזרח אבל מן הטבור ולמערב לא גרים ביה הקיפא יתירא אלא מרחקן של בתים דקיימי התם. (דמשאר) [ומשאר] בתי דקיימי לפנים מן החוט הפוגע בטבור לצד מזרח מחוץ לשלשת חוטיןטו, חזינן מרחקו של כל בית ובית מינייהו מן החוט הקרוב לו משלשת החוטין כמה הוי ומוספינן עליה שיעור מנתא דמרחק הקטן דשויא בכולהו בתי, ומאי דסליק בידך מתרוייהו הוא איהו שיעורא דחזי למגבא מכל ביתא מהני בתי, משום דהוא ניהו הקיפא יתירא דגרים מרחקן מן הטבור בהקיפא דמאתא, דאלו מרחקן מן הטבור ועד החוט הקרוב להן לא מחשבינן ליה כולהו עילויהו דלאו אינהו גרמי ליה אלא ההוא דוכתא דאצטריך להו לבני מאתא לעיוליה בכלל הקיפא דמאתא הוא דגרים ליה כדברירנא.

ואי ליכא מחצי רוח דרומית עד חצי רוח צפונית על פני כל רוח מזרחית בתי דגרמי למתא הקיפא יתירא טפי ממאי דהוה גרים האי דוכתא לחודיה בלא בתי, רואין כאלו חוט מקיף מחצי רוח צפונית לחצי רוח דרומית על פני כל המזרח בין דמיקפא כולה מאתא בריבועא בין דמקפא בעיגולא בין דמקפא פלגא ברבועא ופלגא בעיגולא, וכאלו חוט מתוח בכיוון מחצי רוח צפונית לחצי רוח דרומית דרך הטבור, וגבינן ליה כוליה הקיפא דמאתא מבתי דקיימי מן החוט המתוח בכיוון ולפנים כלפי המזרח ועד הטבור כדין בתים הסמוכין לטבור לפי מרחק הפחות שבכולן ומבתי דקיימי מן החוט המתוח בכיוון ולחוץ כלפי המערב לפי מרחקן מן הטבור כדברירנא. והוא הדין היכא דאתרמי ההוא דוכתא דאיצטריך לעיולי לפנים מן החומה בחד משאר רוחי דמתא דההוא הקיפא יתירא דגרים ההוא דוכתא במאתא גבינן ליה מכולהו בשוה ושאר הקיפא גבינן ליה מכל חד מינייהו לפום הקיפא יתירא דגרים ביה על הדרך שביארנו.

ברם צריך [את למידע] דבין דאיכא ברוח מזרחית בתי דגרמי למתא הקיפא יתירא טפי ממאי דהוה גרים האי דוכתא לחודיה בלא בתי, בין דליכא התם בתי דגרמי למאתא הקיפא יתירא טפי ממאי דהוה גרים האי דוכתא לחודיה בלא בתי, כי איכא לפלוגי בין בתים שמרחקן יתר מן הטבור לבתים שמרחקן פחות על הדרך שביארנו, אבל בין גדול לקטן ליכא לפלוגי, דלעולם מחייבין את הגדול לפי גדלו ואת הקטן לפי קטנו לבד ממאי דאיכא לפלוגי בינייהו לפי מרחקן מן הטבור על הדרכים שביארנו.

וכולהו נמי לא אמרן אלא דלא קדים סיום מקום החומה לדוכתיה דכל חד מינייהו בקרקע ביתיה, אבל היכא דקדים סיום מקום החומה לדוכתיה דכל חד מינייהו בקרקע ביתיה, לא מבעיא היכא דאסתיים בהורמנא דמלכא דיהיב לה רשותא ליתובי קרקע ידוע ולאקופי חומה דהאי הקיפא יתירא לאו בתי בראי גרמי ליה טפי מגואי אלא הורמנא דמלכא הוא דגרים ליה וליכא טעמא למגבא לפי קירוב בתים אלא לפי מדת בתים, אלא אפילו היכא דאסתיים מקום החומה מחמת שותפותיהו כגון דאשתתוף כולהו מעיקרא בקרקע מסויים למבנא ביה בתי, דאשתכח דמקמי דפלגוה לקרקע אסתיים ליה מסתמא מקום החומה למהוי בסיפי ההוא קרקע לכל רוח, אע&quot;ג דמקמי דאתו למגבא לבנין החומה פלגוה לההוא קרקע במדה ובגורל ובנייה כל חד מינייהו לביתיה בחולקיה, כי אתו למגבא לבנין החומה לאו לפי קירוב גבי אלא לפי מדת בתים הוא דגבו, דכיון דמעיקרא כי אשתתוף בההוא קרקע אדעתא דמבנייה לחומה במקום ידוע הוא דאשתתוף ואי הוו בנו לה מקמי חלוקה שוה בשוה הוו בנו להו דאכתי כולהו בין בקרוב בין ברחוק שותפי נינהו, השתא נמי דלא בנו לה אלא לבתר חלוקה כיון דכי פלגי לא עלו אהדדי לשוויי הפרש בין קרוב לרחוק כי פלגי אדעתא דמגבא כדמעיקרא פלגי, דהשתא ודאי כי גרים ליה להאי הקיפא יתירא לאו בתי בראי גרמי ליה טפי אלא עיקר שותפותייהו הוא דגרים ליה, דהא לא מצי חד מינייהו למימר ליה לחבריה את גרמת לי הקיפא יתירא, וכיון דלא שייך ביה טעמא למגבא לפי קרוב בתים אי לא עליוה בשעת חלוקה כשיעור מאי דחזי ליה לאוסופי אקטן בבנין החומה דינא הוא למיגבא לפי מדת בתים. דאי לפי שבח ממון או לפי שבח נפשות ליכא למימר, דאם כן אפילו היכא דקדים בנין בתים לסיום מקום החומה נמי דגבי לפי ממון או לפי נפשות, אלא משום דלא שייך בהאי דינא למיגבא לפי שבח נפשות ולא לפי שבח ממון כדברירנא טעמא בעיקר שמעתין, ו[ה]כי נמי לשבח בתים בין בבנין בין בציור בין בכיור, דלא איכפת לן בחד מהני כדברירנא טעמא בשמעתין לעיל אפילו היכא דקדימי בתים לסיום מקום החומה וכל שכן היכא דקדים סיום מקום החומה לבנין בתים, ומההוא טעמא דלא שייכי היכא דקדימי בתים לסיום מקום החומה מיניה גופיה לא שייכי היכא דקדים סיום מקום החומה לסיום מקום הבתים וכיון דליכא למיגבא לא לפי שבח נפשות ולא לפי שבח ממון ולא לפי קרוב בתים היכא דלא עליוה לגדול בשעת חלוקה במאי דחזי ליה לאוסופי אקטן בבנין החומה, על כרחיך כשהן גובין לפי מדת בתים הן גובין דכל חד מינייהו כי אשתעבוד להאי חומה לפי מדת בתים אשתעבוד. ואי עליוה לגדול בשעת חלוקה במאי דחזי ליה לאוסופי אקטן בבנין החומה על כרחיך כי אמלוך לבנין החומה שוה בשוה אשתעבוד לפי מנין הבתים ולא איכפת לן בשבח בתים כלל כדברירנא טעמא לעיל. מיהו היכא דמעיקרא הוו משתתפי בכוליה קרקע בשוה, אי זבין ליה חד מינייהו חולקיה לחבריה, והוא הדין בחד דזאבין מתרי או תלתא ועבדינהו לכלהו חד ביתא, כי גבינן מיניה לאו לפי מנין הבתים גבינן מיניה אלא לפום מניינא דחולקי גבינן מינייהו, דמעיקרא כד אשתתוף למניינא דחולקיה דגבריה אשתתוף וכי משתעבדי לבניין החומה לפום עיקר שעבודייהו אשתעבדי כדברירנא לעיל.

וכולהו נמי לא אמרן אלא בעיר חדשה וכיוצא בה שאין בה חומה והוצרכו להקיפה חומה מארבע רוחותיה, דשייך בה לפי קירוב בתים, שהבתים החיצונים הקרובין לחומה הן גורמין לעיר היקף מרובה, אבל עיר שמוקפת חומה מארבע רוחותיה ונפלה אחת מחומותיה והוצרכו לבנותה לא שייך בה השתא קרוב בתים כלל שהרי חברותיה בנויות ועומדות על תלם מכאן ומכאן, ולא יתכן לבנותה כהוגן אלא במקומה כדי שתקשר עמהן מכאן ומכאן כבתחילה, שאם באו לבנות לפנים ממקומה נמצאת פרוצה משני צדדיה, וכי האי גונא לא גבינן אלא לפי מנין הבתים שבעיר בשוה. ואפילו נפלו כל החומות שברוח אחת מארבע רוחות העיר ונשתיירו החומות הסמוכות לה מכאן ומכאן משתי רוחות עומדות על תלם לא שייך בה לפי קירוב בתים, אלא אם כן היה רחבה של עיר מתמעט והולך ממקום הפרצה ולפנים, בכי הא ודאי לא שייך לפי קירוב בתים שאלו בנו את החומה לפנים ממקומה נמצאת מדתה פחותה. אבל אם היה המרחק שבין שתי החומות הסמוכות לפרצה מכאן ומכאן שוה עד חצי העיר לא שייך בה קירוב בתים כלל, שאלו באו לבנותה לפנים ממקומה אין מדתה מתמעטת ממה שהיתה מתחילה, אלא אם כן נפרצה אחת מן החומות הסמוכות לה שיכולין לבנותה כנגד ראש תור או לבנותה ארוך כנגד הקצר. כיצד עושין, הרי שנפרצה רוח מזרחית במלואה ונפרצה רוח דרומית מצדה כלפי ראשה סמוך לקרן מזרחית דרומית, רואין כאלו חוט מתוח קרן צפונית מזרחית עד קרן מזרחית דרומית וכאלו חוט שני מתוח מקרן מזרחית דרומית הפרוץ משני צדדין עד קצה העומד הקצר שברוח דרומית מקום שנפרצה החומה מצדה כלפי ראשה, וכאלו חוט שלישי מתוח בכיוון מקצת העומד הקצר שברוח דרומית עד הנקודה המכוונת כנגד הקצר בארוכה שברוח צפונית, וכאלו חוט רביעי מתוח כנגד ראש תור מקרן צפונית מזרחית עד קצה העומד הקצר שברוח דרומית. ורואין כמה ממון צריך לבנין שתי הפרצות שהן כנגד שני החוטין הראשונים, וחוזרין ורואין כמה מדת החוט שלישי המתוח בכיוון מכלל מדת שני החוטין הראשונים, ולפי מדתן מכלל מדת שני החוטין הראשונים גובין מכלל הממון הצריך לשני החוטים הראשונים מכל הבתים שבעיר בשוה שכולן צריכין לו בשוה. ורואין כמה מדת החוט הרביעי המתוח כנגד ראש תור יתירה על מדת החוט השלישי והמותר גובין אותו מכל הבתים שמחוץ לחוט השלישי לפי מרחקן מן החוט ההוא. ושאר ההקף שהוא שיעור העודף במדת שני החוטים הראשונים במדת החוט המתוח כנגד ראש תור גובין אותו מן הבתים שמחוץ לראש תור לפי מרחקו של כל אחד מהן מן הנקודה הקרובה לו מראש תור זה שהוא להם בטבור לעיר. אבל הבתים שלפנים מן החוט השלישי אין חייבין ביתר על מדתו כלום שהרי כל חומותיהן משלש רוחות עומדות על תלם ואין חסרין חומה אלא מרוח מזרחית שהוא כנגד החוט השלישי, והך הקיפא יתירא דמקצת רוח דרומית לאו אינהו גרמי ליה לאו אינהו צריכי ליה אלא בראי הוא דגרמי להו ולצורך בראי הוא דגדרי ליה הלכך חיובא דבראי הוא. וכן הבתים שבין החוט השלישי לרביעי המתוח כנגד ראש תור הואיל ויש להן שתי רוחות עומדות על תלם רוח מערבית ורוח צפונית ומקצת רוח דרומית, ואינן צריכין לגדור רוח מזרחית ומקצת רוח דרומית כמין גאם אלא די להן לגדרן כנגד ראש תור, אינן חייבין לתת ביתר על כנגד ראש תור כלום. ומה טעם גובין מראש תור מן הבתים שמחוץ לחוט השלישי לפי מרחקן מן החוט, לפי שהקרוב הקרוב לחוט השלישי היה די לו להקיף את עצמו בראש תור קטן מראש תור שצריך לרחוק להקיף את עצמו, ונמצא שמרחק הבתים מן החוט השלישי כלפי המזרח גורם להוסיף במשך ראש תור כלפי קרן צפונית מזרחית, והלא מרחק הבתים מן העומד שבצפון כלפי הדרום אע&quot;פ שקרובים לחוט השלישי המתוח מן הצפון לדרום גורם להוסיף במשך ראש תור כלפי קרן מערבית דרומית, אינו דומה גורם להוסיף כלפי קרן צפונית מזרחית לגורם להוסיף כלפי קרן מערבית דרומית, שאם באת לקצר בראש תור מן הצפון ולהתחיל ממקצת העומד שבצפון משלישו או מחציו ולסיים בראש העומד שבדרום נמצאת מתחיל בעומד ומסיים בעומד ונמצאו בתים מוקפין בראש תור קטן שאין בו פרץ, לפיכך כשאתה בא להקיפן בראש תור גדול הנמשך מסוף העומד שבצפון לראש העומד שבדרום מה שהוספת לא לצורך בתים שלפנים מראש תור קטן הוספת אלא לצורך בתים החיצונים הממוצעים בין ראש תור קטן לראש תור גדול הוספת, אבל אם באת לקצר מן הדרום להתחיל מסוף העומד שבצפון ולסיים במקצת החוט השלישי המתוח מן הצפון לדרום כנגד המערב שהוא פרוץ מפני חומות שבדרום מערבית ודרומית שהן רחוקות הימנו נמצאת מתחיל בעומד ומסיים בפרוץ ואין כאן היקף גמור. לפיכך כשאתה מוסיף במשך ראש תור לסיים בעומד לא לצורך בתים הרחוקים מן הצפון בלבד הוספת אלא לצורך כל הבתים מן הצפון כלפי הדרום אינו גורם להוסיף במשך ראש תור יתר משאר בתים שבתוכו לפיכך דין הוא לגבות לפי מרחקן מן החוט השלישי כלפי מזרח ולא לפי מרחקן מן הצפון כלפי דרום. ומפני מה הן גובין שאר ההקף מן הבתים שמחוץ לראש תור לפי מרחקן מראש תור זה, (כלפי) [כי לפי] מרחקן מראש תור הן גורמין להוסיף במשך שני החוטים הראשונים היוצאין משני קצותיו של ראש תור ונמשכין כמין גאם עד שמתחברין בקרן מזרחית דרומית המכוון כנגד אמצע ראש תור. ומפני מה מודדין מרחקי כל בית ובית מראש תור מן הנקודה הקרובה לכל אחד בפני עצמו, שאם אתה מודדן לכולם ממקום אחד נמצא הקרוב נעשה רחוק ורחוק נעשה קרוב. ומה בין דין זה לעיר שאין בה חומה כלל, שאע&quot;פ שהפנימים בפני עצמן היה די להם בהקף קטן הצריך להן שהרי כולן צריכין לאותו שיעור, ואל ישתתפו הפנימים עם החיצונים בשאר ההקף הגדול כלל אלא כל אחד ואחד מהן משועבד לתת כהקף הגדול לפי מה שגרם בו דהיינו לפי מרחקו מן הטבור, לפי שעיר שאין בה חומה כלל כולן צריכין חומה לכל רוח וכיון שכולן משועבדים להקיף את כל העיר הקף אחר הרי כולן משועבדים להקף כל הרוחות כל אחד מהן לפי מה שגרם בו. אבל בזמן שמקצת הרוחות פרוצות ומקצת עומדות שנמצאו מקצת הבתים עומדין כנגד העומד ומקצתן כנגד הפרוץ אינן אחראין זה לזה לראות את העומד כאלו הוא פרוץ, דכל חד מינייהו ליתיה גרם ליה והשתא לא משתעבדי להדדי למגדריה לפרוץ כדמעיקרא אלא כל חד מינייהו לפום מאי דגרם ביה השתא ולפום מאי דצריך ליה מיניה הוא דמשתעבד כדברירנא.

מיהו כל היכא דאמרינן בהאי בבא דגבינן מכל הבתים בשוה, ליתיה אלא בבתים ששוין במדתן, אבל אם היה בהן אחד גדול ואחד קטן מחייבין את הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ולפי מדתן בתשבורת לבד מהאי דמחייב ביה מאן דמחייב מינייהו לאוספי ליה לפי קרוב בתים מן המקום שהוא לו בטבור לעיר על דרך שביארנו.

ואם נפרצו חומות העיר מרוח אחת במלואה ונפרצו מקצת שתי החומות הסמוכות לה משתי רוחות כגון שנפרצה רוח מזרחית כולה ונפרצה קרן צפונית מזרחית וכנגדה קרן דרומית מזרחית, אם היה העומד הנשאר ברוח צפונית [שוה לעומד הנשאר ברוח דרומית] ואין אחד מהן עודף על חבירו, רואין כאלו חוט מתוח מקצה העומד שברוח דרומית לקצה העומד שברוח צפונית ורואין כמה (מדינות) [מדתו] מכלל הקף החומות הפרוצות, ולפי חשבונו מכלל ההקף גובין מכלל הממון הצריך לבנין הפרוצות מכל הבתים שבעיר בשוה שכולן צריכין לשיעור הזה בשוה, והשאר גובין אותו מן הבתים שמחוץ לחומות כלפי הפרוץ לפי מרחקן מן החוט שהוא להן בטבור לעיר מן הטעם שביארנו. ואם היה העומד ברוח דרומית וברוח צפונית אחד ארוך ואחד קצר רואין כאלו חוט מתוח מן הנקודה שבראש הקצר לנקודה המכוונת כנגדה בצד הארוך וכאלו חוט אחד מתוח כנגד ראש תור מראש הארוך לראש הקצר, ורואין כמה מדת החוט המכוון מכלל הקף החומה שנפרצה משלש רוחות ולפי חשבון מדת החוט המכוון מכלל ההיקף גובין מכלל הממון מכל הבתים שבעיר בשוה שכולן שוין בשיעור זה. וחוזרין ורואין כמה מדת החוט המתוח כנגד ראש תור יתירה על מדת החוט המכוון והמתוח גובין אותו מכל הבתים שמחוץ לחוט המכוון על הדרך שביארנו למעלה, ושאר ההקף גובין אותו מן הבתים שמחוץ לראש תור לפי מרחקן מראש תור זה כמו שביארנו. ודקא אמרינן בהני תרי בבי נמי דגבינן בשוה דוקא בעיר שבתיה שוין במדתן אבל אם היה בה אחד גדול ואחד קטן גובין מהן מתחילה לפי מדתן ובתר הכי חזינן הנהו דשייך בהו קירוב בתים וגבינן מינייהו נמי לפי קירוב בתים על דרך שביארנו.

ואם נפרצו כל חומות העיר משלש רוחותיה מזרח וצפון ודרום ונשארה רוח מערבית עומדת על תלה, רואין כאלו חוט מתוח בכוון מן הנקודה שבחצי רוח דרומית לנקודה שבחצי רוח צפונית שנמצא פוגע באמצעות בטבור העיר, ונוטלין חלקים שוין למנין הבתים ממוצעים בין החוט ראשון לחומה מערבית העומדת על תלה והבתים שמחוץ לחוט נוטלין להן חלקים לפי מרחקן מן הטבור על הדרך שביארנו בקירוב בתים וכוללין כל החלקים ההם, רואין כמה ממון צריך לבנין כל החומות הפרוצות וחולקין אותו חלקים מפורשים למנין החלקים הסתומים שעלו בידך, ואח&quot;כ חולקים את החלקים המפורשים על כל בית ובית מבתי העיר לפי מספר החשבון הסתום שנטלת לו ומה שמגיע לו מן החלקים ההם הוא ראוי לגבות הימנו. ומה טעם גובין לבתים הממוצעים בין החוט למערב חלקים שוין לבתים הסמוכים לטבור ולבתים שמחוץ לחוט לפי מרחקן מן הטבור, שהבתים הממוצעים בין הטבור לחומה מערבית אין מרחקן גורם עכשיו תוספת ההיקף אלא בחצי רוח צפונית מערבית ובחצי רוח דרומית מערבית, שמרחקן מן הטבור לצד המערב גורם להמשיך היקף רוח צפונית ודרומית עד סוף מרחקן של בתים הקרובים למערבה של עיר, וכיון שרוח מערבית עומדת על תלה ואלו לא המשיכו רוח דרומית וצפונית עד החומה העומדת על תלה היו שתי החומות שבצפון ושבדרום מופלגות מן החומה שבמערב והיו צריכין לבנות חומה אחרת לפנים ממנה כנגד כל רוח מערבית כדי שיתקשר עם החומות שבצפון ושבדרום ונמצאו גורמין להרבות בהיקף, ומה שהיו משבחין בקיצור חומות שבצפון ושבדרום היו מפסידין יתר ממנו בחומה מערבית, לפיכך הרי דינן כבתים הסמוכין לטבור ממרחק הקטן שבהם שאין גובין מהם מטעם תוספת היקף אלא מפני שהן צריכין להו לחומה כמו שביארנו.

לפיכך אם נפרצו שתי רוחות במלואן זו כנגד זו ונשארו שתי רוחות זו כנגד זו עומדות על תלם גובין הכל מכל הבתים שבעיר בשוה מן הטעם שפירשנו למעלה דמה לי מרוח אחת מה לי משתי רוחות. ואיתה נמי מהך טעמא אחרינא דפרישנא בדין עיר שנפלו כל החומות שברוח א' מארבע רוחותיה ונשתיירו החומות הסמוכות לה מכאן ומכאן עומדות על תלם דלא שייך בה קירוב בתים אלא אם כן היה רחבה של עיר מתמעט והולך ממקום הפרצה ולפנים, והוא הדין היכא דנפרצו שתי רוחות זו כנגד זו עומדות על תלם דכיון דכל פרצה משתיהן הרי שני חומות סמוכות לה מכאן ומכאן חד טעמא נינהו דמה לי רוח אחת מה לי שתי רוחות, כל היכא דשתי רוחות הסמוכות להן מכאן ומכאן עומדות על תלם חד טעמא נינהו. ואם שתי הרוחות העומדות נפרצו מקצתן משני צידיהן סמוך לשתי הרוחות שנפרצו במילואן נמצא דין כל רוח אחת מהן כדין רוח אחת שנפרצה במלואה ונפרצו מקצת שתי רוחות הסמוכות לה מכאן ומכאן שפירשנו דינן למעלה. ובין שנפרצה רוח אחת במלואה בין שנפרצו שתי רוחות במלואן זו כנגד זו טעם אחת הוא, שאם היה העומד בשתי הרוחות שוה ומכוון זה כנגד זה רואין כאלו חוט מתוח מקצה העומד לקצה העומד שכנגדו בכוון מרוח זו וחוט שני מקצה העומד לקצה העומד שברוח שנית שכנגדה, וכל שלפנים מן החוטין נוטלין להם חלקים שוים ולבתים שחוצה להן חלקים לפי מרחקו של כל אחד מהן מן החוט הקרוב לו וחולקין את הממון הצריך לכל הפרצות למנין החלקים הסתומין שעלו בידך על הדרך שביארנו. ואם היה העומד צדו אחד ארוך וצדו אחד קצר מותחין חוט אחד מן הארוך ועד הקצר כנגד ראש תור וגובין מכל הבתים שבעיר מן הממון הצריך לכל הפרצות כשיעור מדת שני החוטין בשוה, והשאר גובין אותו מן הבתים שמחוץ לכל חוט מהן לפי מרחקו של כל אחד מהן מן החוט הקרוב לו מן הבתים הממוצעים בין החוט המכוון לחוט המתוח כנגד ראש תור כמשפטן ומן הבתים שמחוץ לראש תור כמשפטם על הדרכים שביארנו למעלה.

ואם נפרצו שתי רוחות הסמוכות זו לזו כמין גאם ונשארו שתי רוחות כמין גאם עומדות על תלם רואין כאלו חוט מתוח מקצה העומד שבזו כנגד ראש תור, ורואין כמה מדתו מכלל היקף כל הפרוץ, וגובין מכל הבתים שבעיר בשוה שכולן צריכין לו בשוה, והשאר גובין אותו מן הבתים שמחוץ לראש תור זה מן הטעם שביארנו. ומפני מה גובין שיעור ראש תור מכולן בשוה ואין גובין אותו לפי מרחקו של כל אחד מהן מן הרוחות העומדות על תלם, לפי שהרחוק מרוח זו קרוב לשנית והקרוב לזו רחוק לשנית ואין אחד מהם מוסיף במשך ראש תור זה יתר מחבירו לפיכך הרי כולן שוין בו.

ברם צריכינן לברורי לך דכולהו הני דאמרן בהני בבי כולהו לית אינהו אלא בבתים ששוין במדתן, אבל אם היה אחד גדול ואחד קטן בתחילה מחשבין להן לפי מדתן ולבסוף מחשבין להן לפי קירוב בתים על הדרך שביארנו בכל אחד מהן.

ברם צריך את למידע דכי גבינן לפי קירוב בתים דהיינו לפי מרחקן מן הטבור או ממקום שהוא קרוב להן כטבור לעיר, ה&quot;מ לבנין החומה דשייך בה טעמא דקירוב בתים דגרמי הקיפא יתירא, אבל לדלתים ובריח וכיוצא בהן דלא שייך בהו טעמא דהקיפא יתירא לא גבינן אלא לפי מדת בתים בתשבורת, דכיון דכולהו לא מנטרי בבציר מהאי שיעורא אשתכח דכולהו צריכי להאי שיעורא לפי מדת כל אחד ואחד. תדע דכי איתמר בעיא דשבח ממון וקירוב בתים אפלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן הוא דאתמור דלא איירו אלא בבניין החומה בלחוד ותו לא מידי.

והוא הדין גבי חצר לענין דלת ומנעול מהאי טעמא דאמרן, דהא לא מינטר חד מינייהו בבציר מהכין, ואין צריך לומר בית שער כיון דאי עבדי ליה ממילוסה של חצר הוא דשקלי ליה, כל חד מינייהו לפום חולקיה בחצר הוא דיהיב בין בדוכתא בין באוזינקא, דלפום מנתיה במקום טפי מחבריה בעי למיתב בהקיפא טפי מחבריה:

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[בבא בתרא ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;

'''עח. '''רבי יהודה נשיאה רמא בנינא דשורא ארבנן אמר ליה ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא אמר ליה רבי יוחנן אמאי לא תימא ליה מהא אני חומה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים. שבני דורן נהנין מתלמודן כיונק שנהנה משדי אמו ותורתן מגינה עליהן כמגדלות. וקיימא לן כריש לקיש ורבי יוחנן.

רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן אמר ליה רב נחמן בר יצחק עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם אפילו בשעה שאתה מחבב על ישראל כל קדושיו יהו בידך והם תכו לרגליך ישא מדברותיך תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדיבורו של מקום אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים ואמר עולא כל הפסוק הזה בלשון ארמי נאמר. כלומר שלשון יתנו כמו ישנו שהמשנה בלשון ארמי נקרא מתניתא והשונאה בלשון משנה נקרא תנאי בלשון תלמוד, כדאמרינן (קידושין מט,א) על מנת שאני שונה חזקיה אמר הלכות ואמרינן עלה (שם ע&quot;ב) והני מילי דאמר לה תנינא כו', ורבים כלשון הזה. ולשון ויחלו מלשון ביטול כדמתרגמינן (במדבר ל,ג) לא יחל דברו לא בטל למימריה. והכי קאמר קרא, אם כלן יתנו בגוים עתה אקבצם, ואם מעט ויחלו ממשא מלך ושרים. כלומר אם כלן ישנו משנתן ויעסקו בתורה בגוים מיד אני מקבצם, ואם לא יעסקו כולם בתורה אלא המעט מהם יתבטלו העוסקים ממשא מלך ושרים. אדכתובי דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון ואמר רב יאודה מנדה זו מנת המלך מן השדות בלו זו כסף גלגלתא והלך זו ארנונא. מס שנותנין למלך מכל עדר ועדר כך וכך בהמות ומכל עיסה כך וכך, כדאמרינן התם בפסחים (ו,א) בהמת ארנונא ועיסת ארנונא. והלכתא נמי כרב נחמן בר יצחק דאסיר למירמי עלייהו דרבנן חדא מהני כולהו, לא דשורא ולא מנת המלך ולא ארנונא ולא כרגא דהיינו כסף גלגולת אלא מיחייבי ציבורא למפרע עלייהו. ודוקא ברבנן דעסקי באורייתא תדירא ומקיימי מצות והגית בו יומם ולילה כפי כחן כדמפרש בשמעתין בהדיא וכדבעינן לברורי לקמן (סי' פב ד&quot;ה נקטינן):

'''עט. '''רב פפא רמא דכריא חדתא איתמי. חפירת הנהר להמשיך מים ממנו לשדות במקום חדש שלא היה רגיל. ויש אומרים כריית באר מים חיים לשתות. אמר ליה רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא ודילמא לא מידויל. כלומר בשלמא אי הוה משתכר נהרא דרגילי עד השתא לאשקויי מיניה אי נמי נגרא דמיא משיך מיניה והוה אתינן השתא למכרייה, דכולי עלמא רמינן ליה אפילו איתמי דהא ידיע דמדויל כלומר דהדר לפשאטיה כדמעיקרא ודלו מיניה, וזכות היא להן להשקות שדותיהן וזכין לאדם שלא בפניו, אלא הכא כיון דכריא חדתא הוא ולא ידעינן אי מידויל אי לא מידויל היכי גבינן ליה מיתמי. בשלמא גדולים דבני חיובא נינהו כיון דאמרינן ליה דמדויל והוה ליה קרוב לשכר מלהפסד תקנתא דמתא היא ומיחייבי בה כשאר מילי דמתא, אלא קטנים דלאו בני חיובא נינהו ולא מיחייבי אלא במידי דאית להו בגויה הנאה ודאית, האי כריא חדתא כיון דזימנין דלא מידויל חובה היא לדידהו ואין חבין לאדם שלא בפניו, וקטנים דלא בני חיובא נינהו ולאו בני מחילה נינהו ואפילו בפניהם נמי כשלא בפניהם דמי. אמר ליה משקל שקלינן מינייהו אי מידויל מידויל ואי לא מידויל מהדרינן ליה ניהלייהו. דהשתא ודאי כיון דקרובין לשכר ורחוקין להפסד כי שקלינן מינייהו לזכותייהו הוא דשקלינן וזכין לאדם שלא בפניו. מיהא שמעינן דלא רמינן איתמי אלא מילתא דאית להו הנאה ודאית בגויה. ואי הוי ספיקא, ספק אתיא מיניה ההיא הנאה ספק לא אתיא, שקלינן מינייהו, אי אתיא להו מיניה הנאה שפיר ואי לא מהדרינן ליה ניהלייהו, ושאר צבורא דבני חיובא נינהו מיחייבי באחריותיה דמעיקרא עילוייהו רמי:

'''פ. '''אמר רב יהודה הכל לאגלי גפא. והיא הגפת דלתות העיר ואפילו מיתמי. דאינהו נמי בעי נטירותא וזכותא היא לגבייהו. אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא [הכל] לכריא דפתיא דהיינו תיקון רחובה של עיר ואפילו מרבנן. דאי לא ליתקלו ביה עוברים ושבים רבנן נמי צריכי להכין, ואי למקבע ביה שוקא רבנן נמי צריכי למהוי במתא שוק קבוע למזבן ביה כל צרכייהו. ודוקא היכא דשקלי ממונא מכל חד וחד לתקוני, אבל היכא דנפקי כולהו באכלוזא, דהיינו המון עם לתקוני בגופייהו רבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו. דזילותא היא לדידהו לאזדלזולי באפי עם הארץ וזלזול באורייתא לא מזלזלינן:

'''פא. '''רבי פתח אוצרות בשני בצורת ואמר יכנסו בעלי מקרא ובעלי משנה ובעלי תלמוד ועמי הארץ אל יכנסו דחק רבי יונתן ונכנס אמר לו רבי פרנסני אמר לו קרית לאו שנית לאו ואלא במה אפרנסך אמר ליה פרנסני כעורב וככלב. דחס רחמנא עלייהו. עורב דכתיב (איוב לח,מא) מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו, וכתיב נמי (תהלים קמז,ל) לבני עורב אשר יקראו, לפי שהעורב אכזרי על בניו לפי שהם נולדים לבנים ואינו מכירם עד שישחירו לפיכך אינו מרחם עליהם, וכל זמן שהן לבנים הקב&quot;ה מזמין להם יתושין מתוך צואתם ואוכלים. כלב דכתיב (שמות כב,ל) לכלב תשליכון אותו, ואמרי לה מדכתיב (משלי כט,ז) יודע צדיק דין דלים, לפי שהכלב מזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשת ימים. מיהו יונתן בן עמרם לאו מקראי אמר ליה דהא אחזי לנפשיה כמאן דלא קארי ולא מתני, אלא מאורחא דעלמא אמר ליה פרנסיה. כיון דנפק יתיב רבי וקאמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו רבי שמעון ברבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות בכבוד תורה בדקו ומצאו כדבריו אמר רבי יכנסו הכל. שמא יזדמנו אורחים כמוהו וימנע מלפרנס. רבי לטעמיה דאמר אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. ושמע מינה דאפילו למאן דלא בעי לאהנויי לעם הארץ מממוניה חייב לפרנס עניי ישראל מסתמן ואל יבדוק אחר העני אם תלמיד חכם הוא ואם עם הארץ הוא, שמא תלמיד חכם הוא ואינו רוצה ליהנות בכבוד תורה או שאינו רוצה להודיע את עצמו כדי שלא יתבזה. ולענין הלכתא אפילו בידוע שהוא עם הארץ חייב לפרנסו, דבהדיא תנן בסוף הוריות (יג,א) ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ מקדם הוא דקדים הא איכא שקיל. ועוד דלא יהא עם הארץ גרוע מגוי, הא תנן (גיטין סא,א) מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, וגרסינן נמי (חולין צב,א) בעון אתכליא רחמין על עליא דאלמלא עליא לא קימין אתכליא. ודוקא בעם הארץ שאינו לא במקרא ולא במשנה אלא שישנו בדרך ארץ ובמצות, אבל היכא דידוע דליתיה בדרך ארץ ולא במצות אסור לפרנסו כל עיקר, דבהדיא תנן (קידושין מ,ב) וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב, אלמא לא בר דעת הוא, וגרסינן בפרק חלק (סנהדרין צב,א) א&quot;ר אלעזר כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו. וגרסינן נמי התם א&quot;ר אלעזר כל הנותן פת למי שאין בו דעה יסורין באין עליו שנאמר (עובדיה א,ז) לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו:

'''פב. '''ההוא דמי כלילא דשדו אטבריא אתו לקמיה דר' הנך עמי הארץ אמרי ליה (נתיבו) [ליתבו] רבנן בהדן אמר להו לא ערוקינן ערוקו ערוק פלגא שדיוה אפלגא אתו לקמיה דרבי אמרי ליה נתיבו רבנן בהדן אמר להו לא ערוקינן ערוקו ערוק כולהו פש ההוא כובס שדיוה אכובס ערק כובס בטל כלילא. כלומר בטלה גזרת המלך שהיה רוצה להעניש את הקהל דמי נזרו. א&quot;ר ראיתם שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. שהרי לא נגזרה גזרת הנזר על הצבור אלא כל זמן שהיו שם עמי הארץ, וכיון שברחו עמי הארץ בטלה גזירה ולא בקש המלך מתלמידי חכמים הנשארים בעיר כלום, הא למדת שאין מיני פורענות ועונשין באין לעולם אלא בשביל עמי הארץ, לפיכך אין תלמידי חכמים חייבין לסייען ולא לתת מהן כלום. וקיימא לן בהאי דינא כותיה דר'.

נקטינן השתא מהאי מעשה ומדרב יהודה ומדרב נחמן בר יצחק ומדריש לקיש ורבי יוחנן שכל מיני מסים וארנוניות ותשחורות בין קבועין בין שאינן קבועין אין תלמידי חכמים חייבים לסייע בהן את הצבור כל עיקר, דהא מנדה בלו והלך כולהו קבועין נינהו ואמרינן בהדיא דלא מחייבי רבנן בגוייהו. ודמי כלילא מס שאינו קבוע הוה ולא חייבינהו ר' לרבנן בגויה. ואפילו המס הקצוב על כל איש ואיש בפני עצמו הרי הצבור חייבין לפרוע משלהן כדי המס הקצוב על תלמידי חכמים כדי לפטרן, דהא כרגא דהוא כסף גולגתא אקרקף גברי מנח כדאמרי' בכמה דוכתי, וקאמרינן בהדיא דרבנן פטירי, ואי דלא משלמי צבור עליהו מדידהו היכי יכלינן למפטרינהו מבי גזא דמלכא, אלא לאו ש&quot;מ דמחייבי צבורא למפרע עלייהו ממונא דנפשיהו לגבי גזא דמלכא. ואפילו היו עשירים שבישראל הציבור חייבין לפרוע בעבורן, שלא מפני עניותן נפטרו אלא מפני תורתן נפטרו. וכן כל מיני מסין שהצבור מטילין לבנין החומות ולהגפת הדלתות ושאר שמירת העיר אין תלמידי חכמים חייבין בהן כל עיקר. אלא מיהו הני מילי בתלמידי חכמים העוסקים בתורה תדיר כפי יכולת כל אחד ואחד ומקימין מצות והגית בו יומם ולילה כפי כחן כדאמרינן בשמעתין בהדיא אלו תלמידי חכמים שמכתתין רגליהם מעיר לעיר לישא וליתן בדבורו של מקום כדילפינן נמי מקראי דגם כי יתנו בגויים. אבל תלמידי חכמים שאין עוסקין בתורה תדיר כפי כחן ולא דיין לעסוק במלאכתן כדי למצוא פרנסתן ופרנסת אנשי ביתן אלא שהם יגיעים להעשיר ומבטלין את התורה כדי לקבץ ממון הרבה, הרי אלו חייבין בכל חיובי הצבור. וכן תלמידי חכמים המזלזלים במצות ואין יראת שמים על פניהם הרי אלו כקלים שבצבור, לא אמר הכתוב אלא כל קדושיו בידך והן הן שאין פורענות באה בשבילם, יצאו אלו שמחללים שם שמים בגלוי, ועל כיוצא בהן נאמר (מיכה ג,יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו':

'''פג. '''הרי אמרו כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י&quot;ב חדש ורמינהי החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום ולנה בתוכה והודחה עמה אם נשתהו שם שלשים הן בסיף וממונן אבד ואם לאו הן בסקילה וממונן פלט אמר רבא לא קשיא הא לבני מאתא הא ליתבי מאתא. למהוי כבני מאתא שנים עשר חדש, למהוי מיתבי מאתא שלשים יום. וגבי עיר הנדחת יושבי העיר ההיא כתיב (דברים יג,טז), ואמטול הכי סגיא להו בשלשים יום. והא תניא דמסייע לן המודר הנאה מבני העיר כו':

'''פד. '''תניא המודר הנאה מבני העיר כל ששהה שם י&quot;ב חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו המודר הנאה מיושבי העיר כל ששהה שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו:

'''פה. '''ולכל מילי מי בעינן שנים עשר חדש ורמינהי שלשים יום לקופה שלשה חדשים לתמחוי ששה לכסות תשעה לקבורה י&quot;ב חדש לפסי העיר א&quot;ר יוחנן כי תנן נמי מתני' לפסי העיר תנן. נמצאת אומר כמה ישהה בעיר ויהיה חייב לתת מעות לקופה של צדקה שלשים יום, ולתמחוי שלשה חדשים. ששה חדשים לכסות, לתת כסות לעניי העיר. תשעה לקבורה, לתת חלקו בקבורת עניי העיר. י&quot;ב חדש לפסי העיר, כגון חומה דלתים ובריח ושאר חיזוקי העיר ושמירתה. ומסתברא דהוא הדין למיני מסין וארנוניות שנותנין למלך דכולהו נטירותא דמאתא נינהו*. ועוד דאי לא יהבי משדר מלכא ושקיל כוליה בכלל פסי העיר נינהו:

'''פו. '''וא&quot;ר אסי אמר רבי יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא:

'''פז. '''ואמר רב פפא לשורא ולפרשא ולטורזינא דהיינו זינא אפילו מיתמי כללא דמילתא כל מידי דאית להו ליתמי נטירותא מיניה רמינן עליהו. והוא הדין למסין וארנונא וכיוצא בהן, דכולהו מידי דאית להו נטירותא מינייהו נינהו כדברירנא לעיל. ועוד דלא גרע מלכא מפרשא וטורזינא, דודאי נטירותא דמלכא עדיפא. אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא:

'''פח. '''רבה רמא צדקה איתמי דבי בר מריון א&quot;ל אביי והא תאני רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים אמר ליה אנא לאחשובינהו קא עבידנא. ודוקא היכא דאמידי וקא בעי דיאנא לאחשובינהו. והוא דניחא להו לדידהו בהכי. אבל היכא דלא אמידי לאו כל כמיניה לאחשובינהו במילתא דדחיקא להו. ואפילו היכא דאמידי לאו כל כמיניה למשקל אלא מדעתייהו:

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[בבא בתרא ח ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;

'''פט. '''איפרה הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף אמרה נהוי למצוה רבה [יתיב רב יוסף וקא] מעיין בה מאי ניהי מצוה רבה אמר ליה אביי מדתאני רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים ואפילו לפדיון שבויים ש&quot;מ דפדיון שבוים מצוה רבה היא. דאי לא תימא הכי מאי רבותא דפדיון שבויים דקאמר אפילו. ושמעינן מינה דמאן דיהיב מידי לצדקה ואמר למהוי למצוה רבה יהבינן ליה לפדיון שבוים. א&quot;ל רבא לרבה בר מארי מנא הא מילתא דאמור רבנן פדיון שבוים מצוה רבה היא דכתיב והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי וא&quot;ר יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו חרב קשה ממות איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא אי בעית אימא סברא האי קא מינוול והאי לא קא מינוול ואי בעית אימא קרא יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב איבעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא אי בעית תימא סברא האי קא מצטער והאי לא קא מצטער ואיבעית תימא קרא טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי כולהו איתנהו בגויה:

'''צ. '''ת&quot;ר קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושין שררות על הצבור בפחות משנים ומתחלקת בשלשה מפני שהיא כדיני ממונות תמחוי נגבה בשלשה ומתחלק בשלשה מפני שגיבויו וחלוקו שוה תמחוי נגבה בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכירות הפועלים ולהסיע על קיצותם. איזה הוא תמחוי ואיזה הוא קופה, תמחוי שכל אחד ואחד נותן בו מתבשילו בכל יום והוא מתחלק לעניי עולם. ומסתברא דכי היכי דגאבו מתבשיליהם הכי נמי גאבו פיתא וחמרא וכולהו מיקרו תמחוי. אבל קופה לא גאבו בה אלא זוזי והוא הדין לחיטי ושערי ומאי דדמי להו והוא מתחלק לעניי העיר. מפני מה קופה נגבית בשנים ותמחוי נגבית בשלשה, לפי שקופה לעניי העיר ההיא וב&quot;ד יכולין לחשב כמה הן עניי העיר וכמה הן צריכין בכל שבת ושבת הן חסר הן יתר ופוסקין על כל אחד ואחד מבני העיר לתת כפי הראוי לו, וכיון שדבר קצוב הוא על כל אחד ואחד אינו צריך שלשה לגיבויו. אבל צריך שלשה לחילוקו מפני שהוא כדיני ממונות שפעמים שזה צריך יתר מזה וצריך ב&quot;ד לחלק ביניהן וליתן לכל אחד ואחד (מפני) [כפי] הראוי לו. אבל תמחוי לעניי עולם הוא ואינן יכולין לפסוק על הצבור ממון קצוב שהרי אין קצבה לעניי עולם הבאים. וכשם שאין חילוקו דבר קצוב אלא לפי צורך השעה הוא מתחלק וצריכין לתת לכל אחד ואחד כראוי לו כך צריכין לגבות מכל אחד ואחד כראוי לו לפי צורך השעה, ונמצא גיבויו וחילוקו שוה שכשם שחילוקו כדיני ממונות ולפיכך צריך שלשה.

והא דקתני סופא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה, לא שיחזירו קופה לעניי עולם ותמחוי לעניי העיר תדיר, אלא לפי צורך השעה כגון שהותיר לזה וחסר מזה, שאם גבו קופה והותירה לבני העיר וגבו תמחוי לעניי עולם ולא הספיק להן אי נמי איפכא רשאין למלאות את החסר ביתר ולמלאת חסרון עניי עולם ממותר הקופה או למלאת חסרון בני העיר ממותר התמחוי ואפילו לקנות להן כסות ומדור וכיוצא בהן.

והא דקתני סופא ולשנותן לכל מה שירצו לצורך עניים הוא, והא קמ&quot;ל דלא תימא קופה ותמחוי הוא דמשנינן להו להדדי דתרוייהו לשם מזונות הוא דאיגבו ומה לי עניי העיר ומה לי לעניי עולם אבל לכסות מדור ומטה ומצע וכיוצא בהן דלאו צורך מזונות הוא אימא לא, קמ&quot;ל דרשאין לשנות לכל מה שירצו משאר צרכי העניים אבל לדברים שאינן לצורך עניים לית להו רשותא כלל מפני גזל עניים, דבהדיא תנן בשקלים (פ&quot;ב מ&quot;ה) מותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי, וכיון דמותר עניים לעניים היכי שרו להו לשנויה למידי אחרינא, אטו משום דעניי נינהו שרי למגזלינהו, אלא ודאי ש&quot;מ דלא מיבעיא יחיד שנתן צדקה לשם עניים שאין לבני העיר רשות בה לשנותה לדבר אחר כלל, אלא אפילו היתה צדקה זו צדקה שפסקו אותה בני העיר עצמן לשם עניים אינן רשאין לשנותה לדבר אחר שאינו לצורך עניים. וכי תימא ומאי שנא מההיא דאמרינן בתחילת (ערובין) [ערכין] (ו,ב) אמר רב ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה, ואסיקנא והני מילי עד שלא נשתקע שם בעליה הימנה אבל לאחר שנשתקע שם בעליה אפילו לדבר הרשות מותר לשנותה. וגבי בית הכנסת גופה קאמרינן (מגילה כו סוע&quot;א) דמצו לזבונה אפילו למשתא ביה שכרא. שאני התם דעיקר ההוא הקדש לצורך בני העיר אחד עשירים ואחד עניים, ואמטול הכי אית להו רשותא לשנוייה לכל מידי דהוי צורך בני העיר. אבל צדקה צורך עניים בלחוד היא, ואם כן היכי מצו בני מאתא מפקעי ליה לממונא דעניי מינייהו. תדע דאפילו גבי בית הכנסת נמי היכא דבעי ב&quot;ד לזבוני לצורך נפשייהו בלחוד שלא לצורך הצבור מי יכלי לזבוני, אטו משום דבי דינא נינהו אכלי ממונא דצבורא, אלא ודאי ש&quot;מ לית להו לזבונה אלא לצורך בני העיר, וכי היכי דמידי דהוי עיקר הקדשיה לצורך בני העיר לא מצו לשנויי למידי דלאו צורך בני העיר הם הכי נמי מידי דהוי עיקר הקדשיה לעניים לא מצו בני מאתא לשנוייה למידי דלאו צורך עניים. ואפילו בעניי דרמו עלייהו, נהי דרמו עלייהו למיתב להו מאי דחסר להו אבל למשקליה לממונייהו דעניי מינייהו לא רמו עלייהו. הילכך אע&quot;ג דזבנוה בני העיר להקדישא דעניים אי נמי שניוה למידי אחרינא דלאו לצורך עניים מכירתן בטלה ושנוין בטל. ואפילו לצורך עניים נמי דוקא בני העיר אי נמי יחיד בדורו דקאי כנגד כוליה צבורא, אבל גבאי צדקה ואפילו פרנס הממונה על הצבור ואיכא גברא רבה במאתיה דלא גרע מיניה ובעי לאימלוכי ביה לית ליה רשותא לשנוייה לההוא מידי אפילו לצורך עניי אלא היכא דאתני מעיקרא במעמד אנשי העיר כדבעינן למימר קמן (סי' קא):

'''צא. '''תשלום ברייתא ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המידות ועל שכירות הפועלים ולהסיע על קיצותם, כלומר רשאין להתנות על השערים שלא ימכרו סאה של חטים ביתר מכך וכך מעות, וכן שאר הדברים. ועל המדות, שיהו גדושות או להוסיף עליהן ועל שכירות הפועלים, שלא יהא רשות לפועל להשכר ליומו ביתר מכך וכך ולא יהא רשות לבעל הבית לשכרו ביתר מיכן. ולסייע על קיצות תנאיהן להתנות שכל המשנה מקיצותן שיהא מחוייב עונש ממון או נידוי או מלקות כדכתיב (עזרא י,ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה:

'''צב. '''אמר מר אין עושין שררה על הצבור פחות משנים מאי משמע אמר רב נחמן בר כהן דאמר קרא והם יקחו את הזהב כו' שררות הוא דלא עבוד הא הימוני מהימן מסייע ליה לרבי חנינא דא&quot;ר חנינא מעשה ומנה רבי שני אחים בקופה. ושני אחין כחד גברא דמו:

'''צג. '''מאי שררותא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ממשכנין על הצדקה אפילו בערב שבת איני והא כתיב ופקדתי על כל לוחציו ואמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אלו גבאי צדקה לא קשיא הא דאמיד הא דלא אמיד. כי קאמר רב נחמן ממשכנין על הצדקה היכא דאמיד דאית ליה ממונא ולא קא יהיב מאי דחזי ליה, וכי כתיב ופקדתי על כל לוחציו היכא דלא אמיד, כי הא דרבא כפייה לרבי נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה. וכן כל היכא דאמיד מפקינן מיניה לפום אומדניה:

'''צד. '''והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמיתו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו גבאי צדקה:

'''צה. '''במתניתא תאנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע (והדיין) [זה דיין] שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם אלו מלמדי תינוקות כגון מאן כרב ושמואל בר שילת רב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתיה א&quot;ל שבקתה לאומנותך א&quot;ל הא תליסר שני דלא חזי ליה והשתא נמי דעתי עלויהו. ש&quot;מ כל מלמדי תינוקות דלא עבדי הכי לאו מצדיקי הרבים נינהו. ורבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו:

'''צו. '''ת&quot;ר גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה בשוק אבל זה פורש לשער וזה פורש לחנות הקרובה לו וגובין מצא מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו מפני החשד אלא מונה אותן ונותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם כיוצא בו היה נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לחצירו יטלם:

'''צז. '''ושמעינן מינה דמאן דמחלפי ליה מעות של צדקה באחריני דשוה כוותייהו לית לן בה, דאי לא תימא הכי הכא היכי שרינן ליה לערובינהו לזוזי דידיה בהדי זוזי דצדקה:

'''צח. '''ת&quot;ר גבאי צדקה שיש להן מעות ואין להן עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן כיוצא בו גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן. ואגב ארחיך שמע מינה דהיכא דמאלו לן זוזי בדינרי וליכא עניי דצריכי השתא למיתבינהו ניהלייהו פרטינן להו:

'''צט. '''ת&quot;ר מעות של צדקה אין מונין אותן שתים אלא אחת אחת. מאי טעמא דילמא שקיל תלתא ומני תרתי אבל חדא בתרתי לא מיחלפי:

'''ק. '''אמר אביי מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא בבי מדרשא כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה הילכך הוה יתיב. כלומר כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו, דאלמא כל מידי דלצורך עניים נינהו אית להו רשותא לשנוייה ממילתא לחברתה היכי דתרוייהו לצורך עניים, גבי מילי דצורך צבור נינהו נמי כיון דציפי דבי כנישתא ודבי מדרשא תרוייהו צורך צבור נינהו שרי לשנויינהו ממילתא לחברתה:

&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
===[[בבא בתרא ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;

'''קא. '''ואמר אביי מריש הוה עבד מר תרי כיסי חד לעניי עולם וחד לעניי דמאתא כיון דשמעה להא דא&quot;ל שמואל לרב תחליפא בר אבימי עביד חד ואתני במעמד אנשי העיר איהו נמי עביד חד ומתני אמר רב אשי אנא אתנויי נמי לא צריכנא כיון דכל מאן דאתי אדעתא דידי אתי מאי דבעינא עבידנא. כלומר כיון דכל מאן דאתי מעניי בין מעניי מאתא בין מעניי עולם אדעתא דידי אתי, מאן דיהיב צדקה נמי אדעתא דידי יהיב למיתביה למאן דאתי לי בין מעניי מאתא בין מעניי עולם, הילכך מאי דבעינא עבידנא בין למיתביה לעניי מאתא בין למיתביה לעניי עולם, למאן דאתי ברישא ואתי למיתב ליה יהיבנא ליה. והיינו דקתני במתני' ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו.

וכי תימא אי הכי רבה נמי למה ליה לאתנויי, והא ריש מתיבתא הוה כדאיתא בסוף הוריות (יד,א) וארנקי של צדקה גבאי הוה כדאמרינן בגיטין בפרק הניזקין (גיטין ס,ב) והא שיפורא דמעיקרא בי רבה והדר בי רב יוסף. ועוד מאי שנא גבי כיסי דאצטריך לאתנויי ומאי שנא גבי ציפי דבי כנישתא דלא איצטריך לאתנויי. היינו טעמא משום דתנא דמתניתא רשאין בני העיר קתני דמשמע עד דמסכמי כולהו אהאי שינויא, אבל יחיד לית ליה רשותא למעבד הכין שלא ברשות אנשי העיר. ואפילו פרנס הממונה על הצבור אי איכא אחרינא דגדול בתורה או בגדולה כותיה לית ליה רשותא למעבד הכין אלא עד דמימלך ביה או עד דמתני מעיקרא, ואמטול הכי אצטריך רבה לאתנויי משום דהוה רב יוסף בהדיה, ובהדיא אמרינן בסוף הוריות (שם) רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו להתם סיני ועוקר הרים הי מינייהו עדיף שלחו מתם סיני עדיף הכל צריכין למרי חטייא. ואפי' הכי לא קביל עליה רב יוסף מלך רבה עשרין ותרתין שנין עד דנח נפשיה והדר מליך רב יוסף, דאלמא רב יוסף הוה חשיב למלוכי אלא לא שבק רבה ענותנותיה, וכיון דהוה רב יוסף בשני דמליך רבה לא הוה ליה רשותא לרבה לשנויי כיס של צדקה שלא ברשותו ושלא ברשות אנשי העיר, ואמטול הכי אצטריך לאתנויי, אבל רב אשי יחיד בדורו הוה כדאמרינן בגיטין (נט,א) ובסנהדרין (לו,א) מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד הלכך איהו במקום בני העיר קאי ולא צריך לאתנויי. ועוד כדמעיינת ביה שפיר מדקאמר רב אשי אנא אתנויי נמי לא צריכנא וקא נקיט לה טעמא משום דכל מאן דאתי אדעתא דידי אתי, מכלל דרבה דאצטריך לאתנויי איניש אחרינא הוה בהדיה דהוו אתו נמי אדעתא דידיה. וכי תימא אי הכי רבה גופיה מאי שנא גבי כיסי דאצטריך לאתנויי ומאי שנא גבי ציפי דלא אצטריך לאתנויי. משום דגבי ציפי כיון דכולי עלמא נמי הוו אתו ויתבי עליהו בבי מדרשא, אשתכח דלאו איהו לחודיה הוה משני להו אלא כולהו בני העיר נמי הוו משנו להו ולא צריך לאתנויי, אבל גבי כיסי דכי הוה משני להו בכל זימנא וזימנא לאו מדעת אנשי העיר הוה משני להו ואמטול הכי אצטריך לאתנויי:

'''קב. '''ושמעינן מינה דכל מידי דקאי לעניי עולם אין עניי העיר בכלל עד דמשנו ליה לעניי העיר אי נמי דמתנו עליה מעיקרא, דאי ס&quot;ד עניי העיר נמי בכלל עניי עולם נינהו למה להו לרבא ולרב תחליפא לאתנויי, לעביד חד לעניי עולם והוו להו עניי העיר בכלל, אלא ודאי שמע מינה דאין עניי העיר בכלל:

'''קג. '''הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה לקרעינהו למשכיה אזל חד מינייהו עבד ביומא דחבריה קרעינהו למשכיה אתא לקמיה דרבא חיביניהו לשלומי ליה דמי משכיה אתיביה רב יימר בר שלמיה (לרבה) [לרבא] ולהסיע על קיצותם ולא אהדר ליה אמר רב פפא שפיר עביד דלא אהדר ליה הני מילי היכא דליכא אדם חשוב אבל היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו לאתנויי בלא דעתיה. ואגב ארחיך שמע מינה דהא דתניא ולהסיע על קיצותם כי האי גוונא הוא כגון דמתנו דמאן דעבר אקיצותיהו מיענש הכי והכי. וש&quot;מ דוקא היכא דליכא אדם חשוב, אבל היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו לאתנויי אלא מדעתיה. ומינה טעמא דאיכא אדם חשוב הא לאו הכי תנאיהו תנאה, ואע&quot;ג דלא הסכימו כולהו בני מאתא אההוא תנאה אלא מקצתיהו הוא דאתנו בהדי הדדי הרי דומיא דהנהו טבחי לדידהו מיהת תנאה הוו. והאי אדם חשוב דקאמרינן דוקא תלמיד חכם הממונה פרנס על הצבור כרבא בדורו, אבל פרנס שאינו תלמיד חכם אי נמי תלמיד חכם ולאו פרנס אע&quot;ג דאתנו בלא דעתיה תנאיהו תנאה:

'''קד. '''ת&quot;ר אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין אף עפ&quot;י שאין ראיה לדבר זכר לדבר אך לא יחשב אתם את הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עושים. וש&quot;מ דוקא היכא דמתחזקי בהימנותא אבל היכא דלא מתחזקי בהימנותא מסתמא מחשבינן:

'''קה. '''א&quot;ר אלעזר אע&quot;פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו יצור וימנה שנאמר כי באמונה הם עושים ואפי' הכי כתב ויצורו וימנו את הכסף וגומר. ושמע מינה דהא דתני אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברים, חשובי הוא דלא מחשבינן כמה שקלי מהאי וכמה שקלי מהאי וכמה יהבי להאי וכמה יהבי להאי, הא מימנא מנינן למחזי מאי דאיכא בידיהו:

'''קו. '''אמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות אי בעי תימא סברא ואי בעי תימא קרא אי בעי תימא סברא האי קאי מיבזי והאי לא מיבזי. כלומר ערום קא מיבזי דדבר הנראה לכל הוא, ואי אמרינן בודקין אחריו שמא יש לו ואינו רוצה להתכסות דילמא לית ליה מידי ואדהכי והכי קאי מיבזי. אבל רעב לא קא מיבזי דלאו דבר הנראה לכל הוא, ונהי דלמזוני שעתא כיון דחיישינן דילמא אדהכי והכי מסתכן לא בדקינן בתריה, אבל למתנה מרובה בדקינן. ואי בעי תימא קרא הכא גבי מזונות כתיב הלא פרוס לרעב לחמך פרוס כתיב. ולא משום דכתיב בשי&quot;ן דמשמע עד שיתפרש לך הדבר ויתבאר שהוא רעב ואין לומר דעל כרחין האי קרא בכולהו נוסחי דייקי בסמ&quot;ך כתיב, ואם כן מאי סיעתיה דרב הונא מינה, אדרבה תהוי תיובתיה דמר, כולי האי לישנא בקראי בעלמא בשי&quot;ן כתיב דכתיב ולא יפרשו להם על אבל לנחמו על מת, וכתיב (איכה א,יז) פרשה ציון בידיה, כולהו בשי&quot;ן, והכא שני קרא ואיכתיב בסמ&quot;ך, שמע מינה דלא ליבעי פירושה הוא. אלא רב הונא הכי קא דייק, מדכתיב פרוס דמשמע פרוסה מועטת ולא כתיב הלא נתון לרעב לחמך דמשמע מתנה מרובה כדכתיב די מחסורו אשר יחסר לו, ש&quot;מ דבצריך בדיקה הכתוב מדבר, דמספיקא לא יהבינן ליה אלא פרוסה דמתזן בה לפי שעה עד דבדקינן בתריה. וקסבר רב הונא קרא דנביאי בתרי גווני רעב קא מיירי, חד דצריך בדיקה דכתיב פרוס לרעב לחמך כדאמרן, וחד כשאין צריך בדיקה דכתיב ביה (ישעיה נח,י) ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע, דמשמע מתנה מרובה דשבעה בה נפשיה.

ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות אי בעי תימא סברא ואי בעי תימא קרא אי בעי תימא סברא האי קאי מצטער והאי לא קאי מצטער. כלומר רעב היכא דמיפנק אף על גב דיהבי ליה נהמא כל צרכיה כל כמה דלא יהבת ליה ליפתן לפום אתפנקותיה לא אזיל צעריה, ואילו ערום היכא דמכסי כסותא דמגינא עליה (מצוה) [מצינה] אע&quot;ג דלא מיכסי כדחזי ליה נהי דבזיון אית ליה צערא בגופיה מיהא לית ליה. אי נמי מיירי כגון דמיכסי כולה כסותא דצריך ולא לביש גלימא ולא מכסי סדינא דבזיון אית ליה צערא דגופיה לית ליה. ואי בעי תימא קרא הכא גבי מזונות כתיב הלא פרוס לרעב לחמך פרוס והב ליה לאלתר. והאי דכתיב פרוס ולא כתיב נתון בעני המחזר על הפתחים קאי מיירי דאין נזקקין לו אלא למתנה מועטת, וכי כתיב (ישעיה שם) ונפש נענה תשביע בצנוע דכתיב ביה די מחסורו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, וגבי מזוני נמי יהבינן ליה לפום מאי דמיפנק כדמיברר בכתובות (סז,ב). ודייק רב יהודה מדכתיב הלא פרוס לרעב ולא כתיב כי תראה רעב ופרשת לו לחמך כדכתיב גבי ערום, ש&quot;מ לא בעי ראיה, ודיקא נמי מדכוליה לישנא כתיב בשי&quot;ן והכא כתיב בסמ&quot;ך ש&quot;מ להכי שני ביה דלא לשתמע מיניה דבעי פירוש. והכא גבי ערום כתיב כי תראה ערום וכסיתו. עד שיראה לך בבירור שהוא צריך לכך. תניא כותיה דרב יהודה אמר כסוני בודקין אחריו פרנסוני אין בודקין אחריו. וכן הלכתא. ודוקא היכא דמיכסי כסותא דמגנא עליה מצערא דגופיה אבל היכא דלא מיכסי כסותא דמגנא עליה מצערא דגופיה אין בודקין אחריו, וכל שכן היכא [דאיכא] תרתי:

'''קז. '''תנן התם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות מאי פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא. והאי ככר בפונדיון מארבע סאין בסלע דקתני, אע&quot;ג דהאי חושבנא לפלגו קבא סליק הא (כבר) [ככר] מיהת לאו פלגו קבא הוי, דחנוני דזאבין ארבע סאין בסלע דהוה ליה חצי קב בפונדיון וטרח ביה בגופיה ובממוניה עד דעביד ליה נהמא לאו בדמי חיטי זאבין ליה, אלא האי ככר בפונדיון דקתני לבתר דמפקינן מיניה מחצה לחנוני הוא, דהוה ליה האי ככר ריבעא דקבא, כדאסיקנא בפרק כיצד משתתפין (עירובין פב,ב) גבי עירוב. תדע דהא בתרוייהו ככר בפונדיון מארבע סאין בסלע קתני. ובירושלמי דייק לה מדלא יהבינן ליה בגורן טפי מחצי קב שמע מינה ככר דהכא לאו חצי קב הוא ואע&quot;ג דמסיק בה התם צא מהן שליש ליציאה הוא כי טעמא דמאן דאמר גבי עירוב (עירובין שם) צא מהן שליש לחנוני ולא קשיא הא דיהיב ליה בעל הבית ציבי והא דלא יהיב בעל הבית ציבי. הלכך הא דקתני סופא שבת נותנין לו מזון שלש סעודות מסתברא תלתא ככרות יהבינן ליה, כל חד מינייהו מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע דהוה ליה קבא נכי ריבעא לשלש ככרות, דכיון דאשמועינן רישא דיהבינן ליה לחדא סעודתא חד ככר ממילא שמעת דכי יהבינן ליה שלש סעודות תלתא ככרות הוא דיהבינן ליה:

'''קח. '''תנא אם היה עני המחזר על הפתחים אין נזקקין לו. ודוקא למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת, דאמרינן ההוא עני דהוה מחזר על הפתחים אתא לקמיה דרב פפא לא איזדקק ליה אמר ליה רב ספרא בריה דרב ייבא לרב פפא אי מר לא מזדקק ליה אחריני נמי לא מזדקקין ליה לימות א&quot;ל והא תניא אין נזקקין לו א&quot;ל אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת. וכן הלכתא:

'''קט. '''אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם עצמו לצדקה משלישית השקל בשנה שנא' והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו:

'''קי. '''אמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות כלן שנאמר והעמדנו עלינו מצות מצוה לא נאמר אלא מצות:

'''קיא. '''אמר רבי אלעזר גדול המעשה את חבירו והכופהו לצדקה יותר מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום וגו', עושה לא נאמר אלא מעשה. אמר להו רבא לבני מחוזא עשו אהדדי כי היכי דליהוי ליכו שלמא:

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[בבא בתרא ט ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;

'''קיב. '''בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב ששת מניין למצורע שמטמא אדם בימי ספרו. בשלמא בימי חלוטו לא מיבעיא לן, חדא דאתי בק&quot;ו מנבלה ושרץ דמטמא אדם במגע, ועוד מדאצריכיה רחמנא שילוח חוץ לשלש מחנות ולמקרי טמא טמא (ויקרא יג,מה) ומתרגמי' לא תסתאבון לא תסתאבון ש&quot;מ [מ]טמא אדם. ועוד דאפי' מושבו ומעמדו מטמא אדם באהל אפילו הטמא עומד והטהור עובר כדאיתא בנגעים בפרק עשרה בתים (פי&quot;ג מ&quot;ז) ונפקא לן בסיפרא (תזריע פי&quot;ב,יד) מדכתיב טמא הוא מחוץ למחנה מושבו מושבו יהא טמא, וכל שכן דמטמא אדם במגע. אלא בימי ספרו דהיינו בין טהרת צפרים להבאת קרבנותיו, מנ&quot;ל. א&quot;ל הואיל ומטמא בגדים. דכתיב (ויקרא יד,ט) והיה ביום השביעי כו' וכבס את בגדיו, ובשביעי לספרו קאי. א&quot;ל ודילמא טומאה בחבורין שאני תדע שהרי מסיט נבלה מטמא בגדים ואין מטמא אדם מאי טעמא לאו משום ד (מ) טמאה בחיבורין שאני. האי קושיא פרישו לה רבואתא הכי, ודילמא שאני טומאת בגדים שעליו הואיל ומחוברין הן אל גופו, אבל לטמויי אדם במגע בעלמא לא, תדע שהרי מסיט נבלה מטמא בגדים שעליו ואין מטמא אדם, מאי טעמא לאו משום דטומאה בחבורין שאני. והאי פירושא איכא עליה כמה פרכי, חדא דבהדיא תנן בתחלת מסכת כלים (פ&quot;א מ&quot;א) אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת ומצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהן כדי הזיה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינן מטמאין במשא, דשמעת מינה בהדיא דמצורע בימי ספרו מטמא כלים ואע&quot;ג דלא מחברי לגופיה דהא לא קתני מטמאין בגדים אלא כלים קתני, דכולהו מטומאת בגדים אתו לן דתניא בספרא בפרשת זבים (פרשתא ב,י) ומנין לעשות שאר כל הכלים כבגדים ת&quot;ל וטמא יכול יטמא אדם וכלי חרס ת&quot;ל בגד הוא מטמא ואינו מטמא אדם ולא כלי חרס, ואיתיה נמי להאי דרשא התם בין בפרשת שרצים בין בפרשת נבלה. ואי ס&quot;ד כי פריך ליה (מטעמא) [מטומאה] דבגדים שעליו דמחוברין לגופו קא פריך, ומאי פירכא, הא קיימא לן דבגדים דעלמא ושאר כלים דלא מחברי לגופיה כלל מטמא להו במגע. ועוד הא דפריך ליה לקמן שרץ דמטמא אדם מנא לן לאו משום דמטמא בגדים, מאי פירכא, אמר ליה האיך טומאה בחיבורין ומהדר ליה איהו טומאת שרץ דלאו בחבורין, דהא טומאת בגדים דכתיבא גבי שרץ לאו בחבורין היא דלאו בגדי לבושו של שרץ נינהו אלא מגע בעלמא הוא וכמגע דאדם דמי.

אלא מסתברא כמאן דפרי' לה להאי טומאה בחיבורין דלאו בחיבור הבגדים לגוף האדם הטמא קאי אלא בחיבור האדם לאב הטומאה בשעת מגעו בבגדים או בשאר כלים קאי. ועיקר הא מילתא, שכל המטמא בגדים מחמת שנגע באחת מאבות הטמאות שמטמאין אדם במגע לטמא בגדים, וכן הנושא אחד מאבות הטומאה המטמאים במשא לטמא בגדים, עד שלא פירש ממטמאיו מטמא בגדים וכלי שטף במגע באב הטומאה לעשותן ראשון אבל לא במשא ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס אפילו במגע. אבל משפירש ממטמאיו הוה ליה ראשון ואינו מטמא בגדים ולא שאר כלים אפי' במגע ואין צריך לומר שאין מטמא אדם וכלי חרס. דתניא בספרא בפרשת זבים (פרשתא ב,ט) ואיש אשר יגע במשכבו וכבס בגדיו בשעת מגעו מטמא בגדים פירש אינו מטמא בגדים, ותניא התם ומנין לעשות שאר כלים כבגדים ת&quot;ל וטמא יכול יטמא אדם וכלי חרס ת&quot;ל בגד בגד הוא מטמא ואין מטמא אדם ולא כלי חרס. מכאן אמרו כל המטמא בגדים בשעת מגעו, כלומר באב הטומאה, מטמא אוכלים ומשקים להיות תחלה והידים להיות שניות ומטמא שאר כל הכלים כבגדים ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס. לאחר פרישתו ממטמאיו מטמא משקין להיות תחלה ואוכלים והידים להיות שניות ואין מטמא בגדים ואין צריך לומר אדם וכלי חרס. ואיתא נמי במסכת זבים בריש פרקא בתרא (פ&quot;ה מ&quot;א) הנוגע בזב או שהזב נוגע בו המסיט את הזב או שהזב מסיטו מטמא אוכלין ומשקין וכלי שטף במגע אבל לא במשא כלל א&quot;ר יהושע כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא אוכלין ומשקין להיות תחלה והידים להיות שניות ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס לאחר פרישתו ממטמאיו מטמא משקין להיות תחלה האוכלים והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים. וכי פרכינן בשמעתין ודילמא טומאה בחיבורין שאני, הכי פרכינן, ודילמא שאני טומאת בגדים שכן עלולין לקבל טומאה בחיבורין דהיינו מאדם הנוגע בהן עד שלא פירש ממטמאיו, מה שאין כן באדם הנוגע בו אפילו בחיבורין שהוא טהור. והאי לישנא דטומאה בחיבורין דמי בענינא לההיא דגרסינן בפרק אין מעמידין בהמה (ע&quot;ז לז,ב) גבי דיקרב בדיקרב דאורייתא בחיבורין טומאת שבעה שלא בחיבורין טומאת ערב. ואמרינן בידוע דטומאה בחיבורין שאני שהרי מסיט נבלה מטמא בגדים ואינו מטמא אדם כדדריש לה בספרא נמי גבי נבלה ועוד מדכתיב (ויקרא יא,לט) כל הנוגע בנבלתה ולא הנוגע בנושא, מ&quot;ט לאו משום דטומאה בחיבורין שאני, אף אתה אל תתמה על מצורע בימי ספרו שאע&quot;פ שמטמא בגדים וכלים במגע שלא יטמא אדם:

'''קיג. '''הדר א&quot;ל אלא מעתה שרץ דמטמא אדם מנלן לאו משום דמטמא בגדים דכתיב (שם יא,לב) וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור וגו', דקא ס&quot;ד דכי כתיב מקמיה (פסוק לא) כל הנוגע בהם במותם יטמא לאו באדם כתיב, וקרא תנינא פירושיה דקרא קמא הוא. א&quot;ל שרץ בהדיא כתיב ביה או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו הדר א&quot;ל אלא שכבת זרע דמטמא אדם מנלן לאו משום דמטמא בגדים. דכתיב (ויקרא טו,יז) וכל בגד וכל כלי עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב. אמר ליה שכבת זרע בהדיא כתיב ביה או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע או לרבות את הנוגע:

'''קיד. '''הוה קא מהדר ליה בבדיחותא חלש דעתיה דרב ששת ואשתתק רב אחדבוי. ש&quot;מ האי מאן דמותיב ליה לרביה תיובתא לאו לותביה בבדיחותא כמאן דמחאיך עליה אלא באימה, דהא רב אחדבוי הוה קא מהדר ליה לרב ששת בבדיחותא וחלש דעתיה דרב ששת ואשתתק רב אחדבוי:

'''קטו. '''ודאתן עלה מיהת מניין למצורע שמטמא אדם בימי ספרו מנלן דתניא רבי שמעון בן יוחאי אומר נאמר כיבוס בגדים בימי ספרו ונאמר כיבוס בגדים בימי חלוטו מה להלן מטמא אדם אף כאן מטמא אדם. כלומר מה להלן בימי חלוטו מטמא אדם דהא איתקש למת לטמא באהל דכתיב (במדבר יב,יב) אל נא תהי כמת אף כאן בימי ספרו מטמא אדם:

'''קטז. '''א&quot;ר אלעזר גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו. כלומר גדול העושה צדקה בסתר שכופה אף שאפילו משה רבינו היה יגור מפני האף והחימה וזה נמצא כופהו. במשה רבינו כתיב כי יגורתי מפני האף והחמה ואלו בעושה צדקה בסתר כתיב מתן בסתר יכפה אף:

'''קיז. '''וא&quot;ר יצחק כל דיין שנוטל שוחד מביא חמה עזה לעולם שנאמר ושוחד בחיק חמה עזה:

'''קיח. '''וא&quot;ר יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות. הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות שנאמר הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. מה כתיב בתריה אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. הא שית. והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות דכתיב ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע. כלומר דברי תנחומים ופיוסים. מה כתיב בתריה וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת. הא חד סרי:

'''קיט. '''וא&quot;ר יצחק מאי דכתיב רודף צדקה [וחסד ימצא חיים צדקה] וכבוד כל הרודף צדקה הקב&quot;ה ממציא לו מעות לעשות מהן צדקה רב נחמן בר יצחק אמר הקב&quot;ה ממציא לו בני אדם מהוגנין לעשות בהן צדקה לאפוקי מדדרש רבא [ד]דרש רבא מאי דכתיב ויהיו מוכשלים לפניך אמר ירמיהו לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם אפילו בשעה שכובשין את יצרם לעשות צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים שלא יקבלו עליהם שכר. ושמעינן מינה לדברי הכל דהאי מאן דיהיב צדקה לבני אדם שאינן מהוגנין לאו צדקה היא*:

&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
===[[בבא בתרא י א|דף י עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;

'''קכ. '''תניא היה רבי מאיר אומר יש לו לבעל דין פתחון פה להשיבך ולומר לך אם אלהיכם אוהב את העניים למה אינו מפרנסן אף אתה אמור לו כדי להנצל אנו מדינה של גיהנם וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסן א&quot;ל כדי להנצל אנו בהן מדינה של גיהנם אמר לו זו היא שמחייבתן לגיהנם אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורים וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילהו והשקהו כששמע המלך לא כעס עליו ואתם קרויין עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים אמר לו רבי עקיבא אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים וצוה עליו המלך שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילהו והשקהו כששמע המלך לא דורון משגר לו ואנו קרויין בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם אמר ליה אתם קרוים בנים ואתם קרויים עבדים בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרויים בנים בזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרויים עבדים ועכשיו אי אתם עושין רצונו של מקום א&quot;ל הרי הוא אומר הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית אימתי עניים מרודים תביא בית בזמן הזה כדמפרש לקמן ואמר הלא פרוס לרעב לחמך:

'''קכא. '''דרש רבי יאודה בר שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה כך חסרונו של אדם קצוב לו מראש השנה ועד ראש השנה זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית. שבאין אומות העולם שהם עניים מן המצות ומורדין במקום ונוטלין אותו בזרוע, ולא עוד אלא שאתה זקוק להביאם לביתך ולתת להם בעל כרחך והכי נמי משמע ממעשה דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי:

'''קכב. '''תניא רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כעובד ע&quot;ז כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך:

'''קכג. '''תניא א&quot;ר אלעזר בר יוסי כל צדקה וחסד שעושין ישראל שלום גדול הוא להם ביניהן ובין אביהם שבשמים שנאמר כי אספתי את שלומי מאת העם נאם ה' את החסד ואת הרחמים חסד אלו גמילות חסדים רחמים זו צדקה. הא למדת שבזמן שיש כאן גמילות חסדים וצדקה יש כאן שלום כיון שאסף מהן גמילות חסדים וצדקה אסף מהן את השלום:

'''קכד. '''תניא ר' יהודה אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא:

'''קכה. '''דרש רבי דוסתאי בר נתן הנותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני ומצלי אמר אני בצדק אחזה פניך:

'''קכו. '''מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה לישא וליתן בדיבורו של מקום הקדוש ב&quot;ה משביען מזיו שכינתו לעולם הבא:

&lt;קטע סוף=י א/&gt;
===[[בבא בתרא י ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;

'''קכז. '''א&quot;ר חייא בר אבא רבי יוחנן רמי כתיב לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות וכתיב לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות שתי צדקות הללו למה אחת שמצילתו מדינה של גיהנם והיינו דכתיב בה עברה דכתיב יום עברה היום ההוא ואחת שמצילתו ממיתה משונה ואי זו נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה לאפוקי מדרבי אבא ודמר עוקבא דמיפרשי בכתובות בפרק מציאת האשה (כתובות סז,ב) אלא היכי ליעביד ליתיב לארנקי של צדקה מתיבי ר&quot;א בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לתוך ארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון. ואסיקנא כי קאמרי' דליתיב לתוך ארנקי של צדקה בדקא מימני עלה כר' חנניא בן תרדיון. אלא היכא דלא מימני עלה גברא דמהימן כרבי חנניא בן תרדיון מיתבא לענייא גופיה טפי עדיף. ואפילו היכי דמימני עלה כרבי חנניא בן תרדיון נמי הני מילי במאי דיהיב איניש מנפשיה ולא קא בעי עניא מיניה ולא מידי, דכי האי גוונא כי איכא ארנקי של צדקה דממני עלה כר' חנניא בן תרדיון מיתבה לתוך ארנקי של צדקה עדיף, אבל היכא דאתי עניא לגביה וקא בעי מיניה לפרנוסיה מיחייב למיתב ליה מיד לפום מאי דמטיא ידיה ואסיר ליה לאסמוכי אארנקי של צדקה, דילמא אדהכי והכי מאית בכפנא כמעשה דנחום איש גם זו (תענית כא,א), אלא במידי דלא מטייא ידיה דידיה א&quot;נ בעניי דרמו עלייהו דקיץ להו, ולא כל כמיניה דעניא למישקל מארנקי של צדקה מאי דקייץ ליה ולמדחק ציבורא זימנא אחריתי:

'''קכח. '''אמר רבי אבהו שאלו את שלמה מלך ישראל עד היכן כחה של צדקה אמר להם צאו וראו מה פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד רבא אמר מהכא והוא מרומים ישכן מצודות סלעים משגבו מה טעם מרומים ישכן מצודתו סלעים משגבו משום דלחמו נתן מימיו נאמנים:

'''קכט. '''ואמר רבי אבהו שאלו את שלמה איזה הוא בן העולם הבא אמר להם ונגד זקניו כבוד כי הא דיוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש אתנגיד א&quot;ל אבוה מאי חזית א&quot;ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה א&quot;ל בני עולם ברור ראית ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם מאן נינהו אילימא ר' עקיבא וחביריו ת&quot;ל דהא איכא תורה ומע&quot;ט אלא הרוגי לוד:

'''קל. '''תניא אמר להם ריב&quot;ז לתלמידיו בני מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת נענה רבי אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל חסד וצדקה שאומות העולם עושים חטאת הוא להם שאין עושים אלא כדי להתגדל בו שנאמר די להוון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ולבנוהי. ומקשי' ודעביד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני בשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור בישראל דעיקר מילתא לשם שמים קא מכוון וכי אמר בשביל שיחיו בני שיעסקו בתורה ובמצות הוא דקאמר, וכי אמר נמי בשביל שאזכה לחיי העולם הבא כדי שיוסיף לדעת את בוראו קאמר, אבל באה&quot;ע דכי קא מכווני להנאה דגופייהו קא מכווני לאו מעליותא היא:

'''קלא. '''נענה רבן גמליאל ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות העולם עושין חטאת הוא להם שאין עושין אלא להתייהר בו וכל המתיהר נופל בגיהנם שנאמר יזיד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנא' יום עברה היום ההוא:

&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
===[[בבא בתרא יא א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;

'''קלב. '''איפרא הורמיז שדרה ארבע מאה ארנקי דדינרי לצדקה לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדרתינהו לקמיה דרבא וקבלינהו שמע רבי אמי ואיקפד אמר להו ביבוש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו וגו'. בצדקה דאומות העולם משתעי קרא, ואשכחן לשון קציר כי האי גוונא (הושע י,יב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד, שאינן עושין צדקה לשמה ולא בעתה, כקציר זה שבעליו [אינן] קוצרין אותו בעתו אלא מניחין אותו עד שייבש והוא נשבר מאליו. והדר משתעי בגנותא דמאן דמתהני מיניה, נשים באות מאירות אותה, כלומר מי שדעתם קלה עליהם כנשים הן באין וקוצרין אותה, לשון אריתי מורי (שיר השירים ה,א), מה כתיב עליה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו כו'. ורבא דעבד הכי וקבלינהו משום שלום מלכות ורבי אמי דאיקפד אמר לך אי משום שלום מלכות איבעי לך למיתבינהו לעניי אומות העולם ורבא נמי לעניי אומות העולם יהבינהו ורבי אמי דאיקפד סיומי הוא דלא סימוה קמיה. והני מילי צדקה אבל מתנה שרי לקבולי מינייהו, צא ולמד מדניאל שקבל מנבוכדנצר ומירמיה שקבל מנבוזראדן. ורבי יהודה נשיאה דשדר ליה ההוא מינאה דינרא קסרינא ביום אידו (ע&quot;ז ו,ב), וטעמא דביום אידו הא לאו הכי הוה מקביל ליה ולא הוה שדי ליה בבירא וכן כמה עובדי. ואם לחשך אדם לומר מפני מה לא קבל אלישע הנביא מיד נעמן, משום דאלישע לקידוש השם הוא דעבד דכתיב יבא נא אלי וידע כי יש אלהים בישראל ואי הוה שקיל מיניה מידי הוה מיחזי כנוטל שכר על קידוש השם.

ואי קשיא לך הך עובדא דארנקא דפדיון שבויים (לעיל בבא בתרא ח,א) דמשמע דקבליה רב יוסף דאי לאו הכי למה ליה למידק עלה מאי ניהו מצוה רבה. וכי תימא דיהבינהו לעניי גוים אי נמי דפריק בהו שבויי גוים הא לאו מצוה רבה היא. ואלא מסתברא דקבולי קבלינהו ומשום שלום מלכות קבלינהו, והאי דלא יהבינהו לעניים גויים אי נמי דפריק בהו שבויי גוים לאו משום דאסור לגנוב דעת הבריות דכל לאפרושי מאיסורא לא חיישינן לגניבת דעת הבריות דאם כן גבי מעשה דרבי יהודה נשיאה נמי ליחוש, אלא שאני התם דכיון דאמרה להו למצוה רבה אי מפקי להו במידי אחרינא גזל ממון נמי איכא. אבל הכא דכי שדרה לצדקה הוא דשדרה לא גזל איכא ולא גניבת דעת איכא דאנן נמי רגילינן לפרנוסי עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום אפילו ממעות הניתנין לצדקה. ועוד דכיון דיהבינן להו לעניי גוים רויחא להו מילתא לעניי ישראל במעות דידן דלא צריכינן למיתב מינייהו מידי לעניי גוים ושקלי להו עניי ישראל לכולהו, ואשתכח דמתהני להו לעניי ישראל בהאי ארנקא כמאן דשקלי ליה ולא שקלי מיניה ולא מידי:

'''קלג. '''ת&quot;ר מעשה בבנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה פעם אחת באה אשה אחת ועמדה לפניו בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו אם אי אתה מפרנסני הרי אשה וז' בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה בנימין הצדיק ונטה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא ובנימין הצדיק שקיים אלמנה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות תנא הוסיפו לו עשרים ואחת שנה:

'''קלד. '''ת&quot;ר מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות בית אביו בשני בצורת חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבז אוצרותיך ואוצרות אבותיך אמר להם אבותי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי אוצרות למעלה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אבותי גנזו אוצרות במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי אוצרות במקום שאין היד שולטת בו שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך אבותי גנזו במקום שאין עושה פירות ואני גנזתי במקום שעושה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך ואומר והלך לפניך צדקך:

'''קלה. '''הא דתניא רשב&quot;ג אומר אם קנה בה קרקע כל שהו הרי הוא כאנשי העיר מיד ליתה דקי&quot;ל כסתם מתני' דקתני אם קנה בית דירה ולא סגיא ליה בקרקע דלאו בית דירה:

'''יא. '''אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות לזה וארבע אמות לזה. מתני' במילוסה של חצר קיימא כגון שחלוקין בבתים ואינן משותפין אלא בחצר דאין בה דין חלוקה עד שיהיה בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, באמה בת ששה טפחים דקיימא לן דאמה של בנין ששה טפחים והא נמי כיון דמדת קרקע הוא לאמה של בניין מדמינן לה*. ומסקנא ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים כדבעינן למימר קמן. מיהו צריכינן לברורי דכל ארבע אמות דאמרינן בהאי עניינא ארבע אמות על ד&quot;א נינהו, מהא דתניא בריש גמרא דסוכה (ג,א) בית שאין בה ארבע אמות על ד&quot;א אין האחים השותפין חולקין בו, והוינן בה (שם ע&quot;ב) טעמא דלית בה ד&quot;א על ד&quot;א הא אית בה פלגינן והא אנן תנן אין חולקין את החצר עד שיהיה בה ארבע אמות לזה וד&quot;א לזה. והשתא נחזי אנן, אי אמרת בשלמא מתניתין דאין חולקין את החצר ד' אמות על ארבע אמות לזה וארבע אמות על ד&quot;א לזה קתני, היינו טעמא דקשיא מתניתין אברייתא דבית שיש בו ד&quot;א על ד&quot;א כי פלגת ליה לא מטי ליה לכל חד מנייהו ד&quot;א על ד&quot;א, אלא אי אמרת דלא בעינן ד&quot;א אלא באורך אבל ברוחב בבציר מהכי סגייא, מאי קושיא, הא ודאי כי מוקמת לה לברייתא כפשטה נמי דכי יש בו ד&quot;א על ד&quot;א חולקין לא קשיא מידי, דהא בית שיש בו ד&quot;א על ד&quot;א אי פלגת ליה אכתי מטי ליה לכל חד מינייהו בפלגיה ד&quot;א על שתי אמות. אלא ודאי ש&quot;מ דמתני' ד&quot;א על ד&quot;א לכל חד וחד קתני כדברירנא. [ו]טעמא דמילתא דבבציר מהאי שיעורא לא חזי לתשמישא דחצר ולא מיקרי חצר, וקיימא לן דכל שאילו יחלק ושם (כלי) [כלו] קרוי עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים, דלאו כל כמיניה דחד מינייהו לסלוקי לשותפיה מההוא שותפותא אלא בחולקא דמתהני ליה מיניה מעין הנאה קמייתא דהוה מתהניה ליה מכוליה בשותפות לפי חשבון, והיינו טעמא דכייל להו נמי לכולהו שיעורין בהאי מתני' כדבעינן לברורי לקמן:

'''יב. '''ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה ר&quot;י אומר תשעה חצאי קבין לזה וט' חצאי קבין לזה. מאי תשעה קבין, בית זרע תשעה קבין שהוא תשבורת שבעים וחמש אמות על חמשים אמה. כיצד, סאה ששה קבין דהוו להו תשעה קבין סאה ופלגא, בית סאה כמה הוי חמשים על נ' כמה הוו להו בתבריתא תרי אלפי וחמש מאה אמין ברוחב אמה, רמי עלייהו פלגא דהוו ליהו תלתא אלפי ושבע מאה וחמשין חד ופלגא בתבריתא דבית סאה. ר&quot;י אומר ט' חצאי קבין לזה וט' חצאי קבין לזה, דהוו להו בתבריתא אלפא ותמני מאה ושבעים וחמש. ומסקנא (דלקמן בבא בתרא יב,א) דלא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה, באתריה דת&quot;ק הוה כחישא ארעא ובבציר מט' קבין לא מיכפל לאיטפולי בה ובאתריה דר&quot;י הוה שמינא ארעא ובט' חצאי קבין נמי מיכפל לאיטפולי. והני מילי בארץ ישראל אבל בח&quot;ל שיעורא אחרינא הוא כדבעינן למימר קמן (שם):

'''יג. '''ולא את הגינה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה ר&quot;ע אומר בית רובע. כלומר בית רובע קב. וקי&quot;ל כרבנן דאמרי בית חצי קב לזה ובית חצי קב לזה דהוו ליהו בתבריתא [תרי] מאה ותמנייא אמין ותולתא לכל חד מינייהו ברוחב אמה. והני מילי בארץ ישראל אבל בח&quot;ל בי דאלו יומא. ובכולהו נמי לא אמרן אלא היכא דלא חזו ליה לערוביה בהדיה ארעא אחריתי דאית ליה אמצריה, אבל היכא דחזי ליה חולקיה דכל חד מינייהו לערובי בהדיה ארעיה דסמיכא ליה והוי בתרווייהו כשיעור, כל היכא דאילו אית (בהדין חולקא) [בה דין חלוקה] הוה אית לכל חד מינייהו מדינא למיפלג אמצריה כדבעינן למימר קמן (יג,א סי' קסד וסי' קעג):

'''יד. '''ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה:

'''טו. '''אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו בפחות מכאן יחלוקו ובכתבי הקודש אע&quot;פ ששניהם רוצים לא יחלוקו. מאי בזמן שאין שניהם רוצים, שאחד מהן לבדו הוא שרוצה וחבירו מעכב עליו, אבל בזמן ששניהם רוצים לחלוק אפי' בפחות מכן יחלוקו וליכא משום בל תשחית ובכתבי הקדש אע&quot;פ ששניהם רוצים לא יחלוקו משום בזיון כתבי הקדש. ודוקא בכרך אחד אבל בב' כריכות אם רצו לחלוק חולקין דליכא בזיון כדבעינן למימר קמן (יג,ב):

'''טז. '''ושמעינן מינה דכתבי הקודש היכא דהוו בכרך תפור כא' אסור למפלגינהו משום בזיון אבל בשני כריכות חולקין:

'''קלו. '''הרי אמרו אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה א&quot;ר אסי א&quot;ר יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים. דבעי מיתב לכל פתח ופתח ארבע אמות. נפקא מינה דאי אית בה כי האי שיעורא דמטי לכל חלק וחלק ארבע אמות לחצר לבד מארבע אמות לכל פתח ופתח אית בה דין חלוקה ואי לא לית בה דין חלוקה. ודוקא בזמן שכל אחד מהם מכיר את ביתו ואינו מכיר את חלקו בחצר כדבעינן לברורי לקמן. דתניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה. כלומר שמונה אמות לזה ברוחב ארבע אמות ושמונה אמות לזה ברוחב ארבע אמות. והא אנן תנן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אלא לאו ש&quot;מ כדרבי אסי ש&quot;מ. והשתא דאוקימנא לברייתא כדרבי אסי דמיירי בשכל אחד מהם מכיר ביתו ואינו מכיר חלקו בחצר, לא מיתוקמא אלא בחצר שאין בה אלא שני פתחים פתח אחד לבית זה ופתח אחד לבית זה דמטי ליה לכל חד מינייהו ארבע אמות חלקו בחצר לבד מארבע אמות דלפני פתחו. אבל אם היה לו לזה פתח א' ולזה שנים, אע&quot;ג דאיכא שמונה על ארבע לזה ושמונה על ארבע לזה דהוו להו שמונה על שמונה לית בה דין חלוקה, דכי יהבינן מינייהו ד&quot;א לכל פתח ופתח לא פישי אלא ארבע אמות על ארבע אמות ואנן בעינן ד&quot;א לזה וד&quot;א לזה חוץ משל פתחים.

ושמעינן מינה דהני ד&quot;א דפתחים כי קנו ליה לבעל הפתח לגמרי הוא דקנו ליה, דהא גבי אין חולקין את החצר קאי דמשמע הא יש בה ד&quot;א לזה וד&quot;א לזה חוץ משל פתחים חולקים, ובכותל קא מיירי כדאוקימנא בריש פירקין (לעיל בבא בתרא ב,ב), ואי סלקא דעתך לשעבודא בעלמא כי אית בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה חוץ משל פתחים דהוו להו בהדייהו שמונה אמות לזה [ושמונה אמות לזה] כדקתני בברייתא אמאי חולקין הא קא מפקע ליהו לד&quot;א דפתחים (מושתפיה) [משותפיה] בהאי כותל לגמרי. וכי תימא דילמא התם בדקא מטי להו כהדדי דלית ליה פסידא, הא גבי שמעתיה דרב חסדא וברייתא דמסייעה ליה (דמידן) [דמיירו] בחלוקה וכשהיה לזה פתח אחד ולזה שנים וקתני נותן לכל פתח ופתח ד&quot;א ואע&quot;ג דלא מטי ליהו לשותפי כהדדי, אלא לאו ש&quot;מ לגמרי קנו ליה. הילכך ההיא דגרסינן בגמ' דבני מערבא (ירושלמי פ&quot;א ה&quot;ה) ד&quot;א שאמרו לא שהן קנויין לו אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו לשעתו לא [קאי] דהא אידחייא לה מקמי גמרא דילן.

ושמעינן נמי דהני ארבע אמות על שמונה דבעינן לכל חד וחד לא בעינן למיהוי כלהו שמונה כנגד הפתח אלא ד&quot;א על ארבע אמות בלחוד דפתחים הוא דבעינן דלהוו כנגד הפתח ואינך ארבע אמות על ארבע אמות דחצר אע&quot;ג דצריכי למיהוי סמיכי לד&quot;א דפתח כי היכי דלמטו ליה ארבע אמות על שמונה או שמונה על ארבע לא צריכי למיהוי כנגד הפתח, אלא כל היכא דאפשר למיתבינהו נהליה באנפא דלא לידחקי לחבריה ולהוי בה דין חלוקה יהבינן. ולא מצי אמר ליה לחבריה הב לי כולהו כנגד הפתח כי היכי דלא ליהוי בה דין חלוקה וליהדר לדינא דגוד או איגוד, אלא כיון דמטי לכל חד מינייהו ארבע אמות על שמונה לא שנא מטו ליה כולהו שמונה כנגד הפתח ולא שנא לא מטו ליה כנגד הפתח אלא ארבע אמות על ארבע אמות ואינך ד&quot;א על ד&quot;א דחצר מטו ליה מימין הפתח או משמאלו אית בה דין חלוקה. ודייקינן לה להא מילתא מדרבי אסי דאמר ד&quot;א שאמרו חוץ משל פתחים, אי אמרת בשלמא הנך ארבע אמות דפתחים בלחוד הוא דבעינן כנגד הפתח ואינך ארבע אמות דחצר לא בעינן כנגד הפתח, היינו דקאמר חוץ משל פתחים דמשמע מינה דהני ד&quot;א דחצר לאו דפתחים נינהו דהא לא צריכי למיהוי כנגד הפתח דוקא, אלא אי אמרת דכולהו שמונה בעו למהוי כנגד הפתח מאי שנא הני ארבעה דקרי ליהו דפתחים ומאי שנא הנך דקאמרי' דלאו דפתחים נינהו. וכי [תימא] משום דהני דמקרבי לפתח טפי מהני, אי הכי בהנך ארבעה גופייהו דסמיכי לפתח דקרי להו דפתחים הוה ליה נמי לפלוגי, דתרתי דמקרבי לפתח מיקרו דפתחים ואינך תרתי דמרחקן טפי לא לקריין דפתחים, וכן כל פורתא ופורתא איכא לפלוגי ביה ואין לדבר סוף, אלא על כרחיך להכי פלגינהו וקרי להו לארבעי מינייהו של פתחים ואינך ארבעי דחצר ולאו דפתחים משום דשאני דיניהו, דלאו ארבע אמות דפתחים צריכי למהוי נגד הפתח ואינך דחצר דקיימי לשאר תשמישיו לא צריכי למהוי כנגד הפתח דוקא אלא יהיב להו נהליה מהאי גיסא דבעי. והוא דסמיכי להדדי כי היכי דלהוו כלהו חדא חצר מארבע אמות על שמונה אמות או משמונה על ארבעה כדקתני בברייתא עד שיהא בה שמנה אמות לזה ושמונה אמות לזה.

ודוקא היכא דמטי ליה לכל חד מינייהו ארבע אמות על שמונה או שמונה על ארבע, אבל היכא דבצר פורתא מארבע אמות אע&quot;ג דנפיש באורכא טפי משמונה אי נמי בצר אורכא משמנה אמות אע&quot;ג דנפיש פותיא מארבע אמות, ואפילו היכא דנפישי בתבריתא טפי מתבריתא דארבע אמות על שמונה, כיון דבצר מארבע אמות אי נמי בצר אורכא משמנה לית בה דין חלוקה. מאי טעמא, דהני ארבע אמות על שמונה לאו מחד טעמא זכי בהו ולאו לחד תשמישא נינהו, אלא ארבע אמות על ארבע מינייהו קאי זכי בהו מחמת פתחו לפירוק משאו ואינך ארבע אמות קא זכי בהו מחמת חלקו בחצר לשאר תשמישיו ואמטול הכי פלגינהו תנא דמתני' מהדדי, וכיון דלאו מחד טעמא קא זכי בהו ולא נמי לחד תשמישתא נינהו אלא (היא) [האי] תשמישא לחוד והאי תשמישא לחוד כל ארבע אמות מינייהו דינא באפי נפשיה הוא, ואי הוי ד&quot;א על ארבע אמות חזי לתשמישתיה ואי לא לא חזי לתשמישתיה אלא היכא דדייק ועייל בהנך ד&quot;א אחרניתא וקא ממעיט בתשמישתא דהנך, ואמטול הכי בעינן ד&quot;א על שמנה אמות, ד&quot;א על ד&quot;א לתשמישתא דפתחים וד&quot;א על ד&quot;א לתשמישתא דחצר כי היכי דלא לימעט תשמישתא דהני בתשמישתא דהני ולא תשמישתא דהני בתשמישתא דהני. דיקא נמי דכי היכי דקפיד תנא דמתניתין אפותיא דארבע אמות דפתחים דלהוי ארבע אמות הכי [נמי] קא קפיד תנא דברייתא דכולהו אמות דפתחים וחצר דלהוי שמונה אמות ש&quot;מ.

והא דאמרינן חוץ משל פתחים דאלמא צריך לממטי לכל פתח ופתח ארבע אמות, לא תימא הני מילי בחצרות של כפרים וכיוצא בהן, שזה בא ובונה בית בקרקע עולם והשני בא ובונה שני בתים והשלישי בא ובונה שלשה והסכימו כולן והקיפו גדר של בתים אלו ועשית חצר וכיוצא, שאין זכות לא' מהן בחצר זו אלא מחמת הבית שבנה סביבה ודין הוא שיהא לכל אחד מהן ארבע אמות לכל פתח ופתח, אבל בזמן שכל אחד מהן יש לו חלק ידוע בחצר שלא מכח הבתים שבה כגון אב שחלק בתי חצרו לבניו לזה נתן אחד ולזה שנים ולא נתן להם בחצר כלום ומת ונמצא שירשו את החצר בשוה מכח ירושה שלא מכח הבתים שבה (כגון אב שחלק) שהקנה להם, לא אזלינן בכי הא לא בתר פתחים ולא בתר בתים אלא הלך אחר חצר, אם יש בה ד' אמות על ארבע אמות לכל אחד מן היורשין שיש להן חלק בה כופין זה את זה לחלוק ואם לאו מעלין אותה בדמים, אלא אפילו באב שחלק את הבתים לבניו ולא הקנה להן חלק בחצר ומת, ואפי' בשנים שקנו בתים בחצר מאדם אחד זה קנה בית אחד וזה קנה שני בתים וחזרו וקנו את החצר סתם בשותפות, אית ליה לכל פתחא ופתחא ארבע אמות על ד&quot;א לבד מארבע אמות דאית ליה למרי ההוא פתחא בחצר. דכד מעיינת ביה שפיר כולהו חד טעמא נינהו, דאפילו אב שחלק בתי חצרות לבניו ומת כי קא זאכו בחצר (ומת) מחמת ירושה הני מילי בשאר החצר לבד מארבע אמות דפתחים אבל בארבע אמות דפתחים לאו מכח ירושה קא זכו בהו אלא מכח בתים דאקני להו קא זכו בהו. ולא מבעיא היכא [דמית] דאית ליה לכל פתח ופתח ארבע אמות [אלא] אפי' מחיים נמי אית ליה לכל פתח ופתח ארבע אמות משום פירוק משאו דלא גרע מהקונה שלשה אילנות בתוך של חברו דקנה חוצה להן כמלא אורה וסלו (לקמן בבא בתרא פב,ב) אליבא דרבי עקיבא דסבר מוכר בעין יפה [מוכר] וקיימא לן כותיה, והוא הדין בנותן מתנה והאחין שחלקו לדברי הכל, הכא נמי כקונה בית בחצר חבירו וקנה ארבע אמות לפני פתחו משום פירוק משאו. והתם הוא דלית ליה ללוקח זכותא בגויה אלא לאשתעבודי ליה לצורך אורה וסלו דכיון דלא שייך ביה היזק ראייה ואפילו במקום שנהגו לגדור איכא דלא ניחא [ליה] למטרח בגדר סמכא דעתיה דמוכר ונותן ושביק ליה לוקח לההוא פסקא דזאבין בלא גדר וכי מקני ליה נהליה (לשיעורא) [לשיעבודא] בעלמא הוא דמקני ליה נהליה. אי נמי התם הוא דאי מקני ליה לגמרי זרע ליה ועייל חוץ למקום אורה וסלו לצורך עבודת הקרקע ואמטול הכי לא מקני ליה נהליה קנין גמור, אבל הכא להוי לארבע אמות נהליה קנין גמור לא צריך לאשתמושי בתוך של חבירו מקני להו ניהליה קנין גמור. ועוד דהתם גבי מלא אורה וסלו כיון דלאו תשמישא דצריך ליה בכל יומא הוא אלא חדא זימנא בשתא לאו מסתלק מוכר מיניה לגמרי אלא משייר ליה לגופא לנפשיה לדריסת הרגל אי נמי לכדי שיעבור בקר וכליו לעבודת שאר שדהו אבל הכא דפירוק משאו מידי דצריך ליה בכל יומא סלוקי מסליק מוכר נפשיה מיניה לגמרי וכי מקני להו לגמרי מקני להו.

והאי דלא אשמועינן פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן בהא מילתא גבי המוכר את הבית כדאשמועינן גבי דרך, משום דהמוכר את הבית דאיירי ביה במתני' לאו בבית הפתוח לחצר קאי אלא בבית הפתוח לרשות הרבים או למבוי קאי. תדע דאפי' גבי דרך לא אשמעינן פלוגתא דר' עקיבא ורבנן אלא לענין דרך הצריך לבור ולדות ולחדר וליציע דקיימי בגויה דביתא, ואילו בדרך הצריך לבית לא איירי, ואי בבית הפתוח לחצר אדאשמועינן פלוגתייהו בדרך הצריך לבור ולדות ולישמועינן בדרך הצריך לבית, אלא משום דלא איירי אלא בבית הפתוח לרשות הרבים דאית ליה דרך ואית ליה דוכתא לפירוק משאו ואמטול הכי לא איירי ביה לא לעניין דרך ולא לפירוק משאו, [ו]מדוכתא אחרינא הוא דשמעינן ליה, אי לענין דרך מדינא דבור ודות ואי לענין פירוק משאו מברייתא דפתחים שבחצר, אי במוכר כרבי עקיבא ואי בנותן מתנה לדברי הכל. ואע&quot;ג דשמעינן ליה לרב הונא (לקמן סד,סוע&quot;ב) דאמר הלכה כרבנן והכא קאמר חצר לפי פתחיה מתחלקת, אי בעית תימא במקבלי מתנה מאביהן כדאמרן ודברי הכל ואי בעית תימא לאחר חזרה ואפי' בלוקח, דהא אמר ליה [רב נחמן] לרב הונא (שם סה,א) הלכתא כותין או הלכתא (כוותייהו) [כוותייכו] ואמר ליה הלכתא (כוותייהו) [כוותייכו] דמקריביתו לריש גלותא דשכיחי דיאני.

והכי נמי מסתברא דהני ארבע אמות דפתחים בכל חצרות דעלמא דמשתתפי בחצר ולא משתתפי בבתים כדאמרן קאי, דאי לא תימא הכי קיימא מתני' ומתניאתא ושמעתתא פסיקאתא ופלוגאתא דאמוראי ומיירו סתמא ולא לישתמיט חד מינייהו לפלוגי בין חצרות של כפרים לדחד מינייהו, אלא ודאי ש&quot;מ דכולהו חד דינא אית להו מטעמא דכתבינן וטעמא מעליא הוא ואשכחן ראיה ברורה להא מילתא מיהא דגרסינן בריש מסכת סוכה (ג,ב) גבי בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות ואין האחין השותפין חולקין בו טעמא דלית ביה ד&quot;א על ארבע אמות הא אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות חולקין והא אנן תנן אינן חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אימא אין בו דין חלוקה דאמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה בית דלמהוי קאי יהבינן ליה חצר האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה חצר. מאי חצר, אילימא ארבע אמות דחצר מכדי באחין השותפין קאי ואחין השותפין דירתי מאבוהון משמע מה לי אי אית ליה חולקא בבתים מה לי לית ליה הא מכל מקום אית ליה חלוקה בחצר כהדדי מחמת ירושה דאבוהון כל חד מינייהו לפום מאי דחזי ליה (למחות) [לירות]. ועוד אמאי תלי לה לחלוקא דברייתא בפלוגתא דרב הונא ורב חסדא, אי אליבא דרב חסדא ארבע אמות דחצר לאו בפתחים תליאן כדקאמר בהדייא והשאר חולקין בשוה, ואי אליבא דרב הונא לית הלכתא כרב הונא. אלא על כרחיך בארבע אמות דפתחים קאי ודברי הכל, ושמע מינה דאפילו באחים שירשו חצר מאביהם לאחר שנתן לזה בית אחד ולזה שנים לזה בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות ולזה בית פחות מד&quot;א אזלינן בתר פתחים, וכל בית שיש בו ארבע על ארבע אמות אם יש לו פתח אחד נותנין לו ארבע אמות ואם יש לו שני פתחים שראויין לתת לכל אחד מהם בפני עצמו ארבע אמות נותנין לכל פתח ופתח ארבע אמות על ד&quot;א, ובית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אין נותנין לו חלק בחצר מחמת הבית, והשאר חולקין בשוה כדבעינן לברורי לקמן. ומסתברא דהוא הדין באחין שירשו חצר ובתים מאביהן וחלקו את הבתים ולא חלקו את החצר זה נטל בית א' וזה נטל ב' זה שנטל א' זכה בד&quot;א לפי פתחו וזה שנטל שנים זכה בד&quot;א לפתח זה וד&quot;א לפתח זה והשאר חולקין בשוה.

וכי תימא כיון דאיתברר דהני ד&quot;א דפתחים כי זכו בהו מרי פתחי לאו מכח זכותא דאית להו בשאר החצר קא זכו בהו אלא מכח זכותא דזכו בהו בבתים קא זכו בהו כל חד וחד לפי פתחיו, אשתכח דהני ארבע אמות מעידנא דזכו בהו בתים כמאן דפליגי דמי, וא&quot;כ מתני' דקתני אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד&quot;א לזה וארבע אמות לזה ואמר רב אסי א&quot;ר יוחנן ד&quot;א שאמרו חוץ משל פתחים, דשמעת מינה דאי לית בה בהאי חצר אלא ד&quot;א לכל פתח בלחוד לית בה דין חלוקה, וברייתא נמי דקתני עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה (לימ') [למה] לי שמונה לזה ושמונה לזה, תיסגי ליה בארבע אמות דפתחים דכיון דפליגי וקיימי אע&quot;ג דלא מטי ליה לכל חד מינייהו שיעור חצר אלא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה להוי בה דין חלוקה, מידי דהוה אמתני' דהשותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר דאוקימנא בשאין בה דין חלוקה ואפי&quot;ה כיון דאיתו ועבוד פלוגאתא והכיר כל אחד מהם חלקו בונין את הכותל באמצע על כרחן. ותינח היכא דלא מסימי ארבע אמות דפתחים, כגון שאין בכל פתח ופתח ארבע אמות ונפיש רוחב החצר טפי מארבע אמות, דכיון דלא מסתיים ההוא טופייאנא דארבע אמות אי יהבינן ליה מהאי גיסא או מהאי גיסא לאו כמאן דפליגי דמי, אלא היכא דמסימי ארבע אמות דפתחים כגון דאית ביה בכל פתח ופתח מארבע אמות ולמעלה דלא סגיא דלא יהבינן להו לכולהו ארבע אמות דפתחים כנגד הפתח, אי נמי אע&quot;ג דלית ביה ארבע אמות וכגון דלא נפיש רוחב החצר טפי מארבע אמות דליכא רוחא למידחייה להאי גיסא ולא להאי גיסא, אי נמי אע&quot;ג דאית ביה ברוחב החצר יתר מארבע אמות מיהו קאי כל פיתחא מינייהו בקרן זוית דלא אפשר למיתבינהו לארבע אמות נהליה אלא מהך גיסא דאיכא רוחא, כיון דמסימי ארבע אמות דפתחים אמאי לית בה דין חלוקה.

וכי תימא דילמא מתני' וברייתא בדלא מסיימי ד&quot;א דפתחים, לא ס&quot;ד, חדא דסתמא קתני דמשמע אע&quot;ג דמסימי, ועוד דאם כן לא לישתמיט חד מתנאי ואמוראי דאיירו בשמונה אמות בשיעורא דדין חלוקה לפלוגי בין היכא דמסיימי להיכא דלא מסיימי. ועוד היכא דלא מסיימי נמי נהי דלא מסתיים ההוא טופיאנא דאית בהו טפי מרוחב הפתח, אלא ההוא שיעורא דקאי מינייהו כנגד רוחב הפתח דלא יכיל חבריה לסלוקי מיניה מי לא מסתיים. אלא מסתברא דאפי' היכא דמסיימי ארבע אמות דפתחים נמי לית בה דין חלוקה עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה, ולא דמי לדין השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר שאין בה דין חלוקה, דשאני התם דכיון דכי פלגי וסימינהו לחולקא דכל חד מינייהו מדעתא דכולהו [הוא] דסימינהו מכי קאנו מידם ברוחות אי נמי דאחזיק כל חד מינייהו בחולקיה מדעתא דשותפיה סלוקי אסתלק כל חד מינייהו מחולקא דשותפיה לגמרי אפילו מדינא דגוד או איגוד, אבל גבי ארבע אמות דפתחים דמעיקרא דאקנינהו נהליה לאו בפירוש אקנינהו נהליה וכל שכן דלא סיימינהו נהליה אלא מסתמא הוא דקני להו אגב ביתא, וכיון דלא סימינהו נהליה בפירוש לא גמר לאסתלוקי מינייהו מדינא דגוד או איגוד. ומהאי טעמא גופיה הוא דאית ליה דינא דגוד או איגוד בארבע אמות דפתחים היכא דלא מטי לכל חד מינייהו שיעור חצר ולית בהו דינא דגוד או איגוד בבתים, דבית דאקנייה נהליה בפירוש וסיימי נהליה אסתלק מיניה לגמרי ואלו ארבע אמות דידיה כיון דלא סימינהו נהליה אלא מסתמא הוא דאקני להו אגב ביתא כדברירנא מסתמא לא איסתלק מינייהו לגמרי. וכל שכן (מדי) [מדין] הני ארבע אמות דלא אסתלק משאר החצר מדינא דגוד או איגוד דמאי עבד דאיסתלק. אלא אי דמיא למתני' דהשותפין שרצו היכא דאקני ליה חצי חצרו ומרוח פלונית ואף על גב דלית בה דין חלוקה נמי כמאן דפליגי דמי דלהכי סיימיה לפלגא נהליה דלא ליצטריך לחולקא אחריתי וכל שכן דלית בה דין דגוד או איגוד אלא בונין את הכותל באמצע על כרחין.

וממאי דכל כי האי גונא דאקני ליה בית בחצרו אע&quot;ג דלית בה בחצר כדאי לזה וכדאי לזה לית בהו בבתים דינא דגוד או איגוד, מדאיכפל תנא לאשמועינן אנפא דמעכב בחלוקה דהאי חצר מחמת אוירא דחצר דלית בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה ולא אשמעינן נמי אנפא דמעכיב ביה מחמת הבתים, דהיינו היכא דאין בה כדי שיגיע בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות לזה, ואי ס&quot;ד בתים נמי בכלל דינא דגוד או איגוד דהאי חצר נינהו אלמא כמאן דמשתתפי בכולה חצר דיינינן לה דאי מטי ליה לכל חד מינייהו חולקא דמיקרי חצר דהיינו דירתא אית בה דין חלוקה [ואי לא] לית בה דין חלוקה ואית בה בכולה דינא דגוד או איגוד, אם כן גבי דין חלוקה כי היכי דאכפל לאשמועינן אנפא דמיעכיב בחלוקה מחמת אוירא דחצר לאשמועינן נמי אנפא דמיעכב בה מחמת הבתים, דתרוייהו מעכבי בחלוקה משום דלא קא מטי ליה לכל חד מינייהו חולקא דמיקרי חצר דהיינו דירתא כדבעינן לברורי לקמן. אלא מדלא אשמועינן אנפא דמיעכיב בחלוקה אלא מחמת אוירא דחצר (כ&quot;ש) [ש&quot;מ] האי חלוקה לא שייכא בבתים כלל וכיון דלא שייך בהו דין חלוקה לא שייך בהו דינא דגוד או איגוד, דלא מיתוקם דינא דגוד או איגוד אלא בההוא שיעורא דמיחסר חלוקה מחמת דלא איסתלוק ביה שותפי מהדדי, אבל בבתים דפליגי וקיימי ואיסתלוק בהו שותפי מהדדי כדברירנא לא שייך בהו דינא דגוד או איגוד כלל. ואע&quot;ג דבית דלית ליה ארבע אמות לפירוק משאו מחוסר תשמיש הוא וההוא דמוגיר ליה לכוליה אוירא דחצר לחבריה ומשתייר גבי דידיה ביתא בלא חצר כלל לא רויחא תשמישתיה כדמעיקרא, כיון דההוא דמסליק לה מינה דחצר בזוזי לאו על כרחיה מסליק ליה אלא אבחורי מבחר ליה למיגר או לאוגורי ואיהו הוא דלא ניחא ליה למיגר אלא לאגורי כי קא מסתלק מדעתיה הוא דמסתלק.

אלא מיהו הני מילי מארבע אמות דפתחים, אבל לענין דרך לא מיבעייא היכא דלית ליה לחד מינייהו דירכא אחרינא למיעל לביתיה אלא אפילו היכא דאית לכל חד מינייהו דירכא אחרינא למיעל לביתיה, לא שנא היכא דאית בה דין חלוקה בחצר דקיימא לן דפלגי ולא שנא היכא דלית בה דין חלוקה דאית דינא דגוד או איגוד, כי כפי ליה חד מינייהו לחבריה למיפלג או לדינא דגוד או איגוד לא אדעתא דלא תהוי ליה דרך לביתיה מהתם הוא דבעי ליה אלא אדעתא דההוא דלא מטי ליה בחולקיה דוכתא למיעל מיניה לביתיה תהוי ליה דרך אמאי דמטי ליה לחבריה למיעל מיניה לביתיה כדמעיקרא. וטעמא דמילתא, דכיון דמעיקרא כל אחד ואחד מכיר את ביתו ויש לו דרך בחצר המשותפת לביניהן מחמת ביתו חוץ מחמת זכותו בחצר הוו להו לגבי האי זכותא דקניא להו לבתים בחצר כאיניש מעלמא והויא לה האי חצר לגביהו כחצר השותפין שיש עליה דרך לבני חצר אחרת, דכי פלגי בה שותפי או עבדי בה דינא דגוד או איגוד אדעתא דלא ליפסדא בעל הדרך לזכותיה הוא דפלגי לה או דאגיד לה חד מינייהו מחבריה, הכא נמי כיון דכל אחד ואחד יש לו דרך בחצר מחמת ביתו כי מסתלק חד מיניהו מהאי חצר בין בדין חלוקה בין בדין דגוד או איגוד לא מיחייב לאסתלוקי אלא מזכותא דאית ליה בדבר המשותף מכח השותפות, אבל מזכותא דאית ליה מכח מידי אחרינא דלא שייכא ביה שותפות לא מיחייב לאסתלוקי, דלגבי ההוא מידי אחרינא כאיניש מעלמא דמי.

אלא מיהו הני מילי היכא דכל אחד ואחד מכיר את ביתו ואינו מכיר חלקו בחצר, דכיון דכל אחד מכיר את ביתו אשתכח דזכה ליה בארבע אמות לפני פתחו ולא אשתיירא שותפות ביניהו אלא בשאר החצר, הילכך אי איכא בשאר החצר ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה חולקין ואי לא אית דינא דגוד או איגוד. אבל היכא דאין אחד מהן מכיר את ביתו לא מעכבי ארבע אמות דכולהו פתחים בחלוקת החצר שהרי עדיין לא זכה אחד מהן בבית בפני עצמו כדי שיזכה בארבע אמות שלפני פתחו וימעט בחצר. הילכך כל היכא דמטי לכל חד מינייהו בחולקיה מהאי חצר בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות ומטי ליה בחצר ארבע אמות על שמונה ארבע אמות על ארבע לפני פתחו וד' אמות על ארבע אמות בחצר, כיפינן ליה לחבריה למפלג בהדיה, ואע&quot;ג דמטי ליה לכל חד מינייהו בחולקיה כמה פתחים דלא מטי ליה לכל פתח ופתח ארבע אמות, הנהו פתחים בפני עצמן קימי וכמאן דליתנהו מכלל החצר דמו, דהא מעיקרא נמי כי הואי האי חצר כולה דחד גברא לא הוה מטי לכל פתח ופתח ארבע אמות בחצר, וקיימא לן כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין. ואי לית ביה כי האי שיעורא ודאי לית בה דין חלוקה דלאו נחלק ושמו עליו הוא ותניא כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים. והני אחי או שותפי כיון דהוו משתתפי במידי דהוי מיקרא חצר דהיינו דירתא לית בה דין חלוקה אלא היכא דמטי ליה לכל חד מינהו מינה לבתר חלוקה שיעורא דמיקרי חצר.

וממאי דלא מיקרי חצר עד דאהוי ביה האי שיעורא דאמרן, דבהדיא תניא אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה וקימא לן דארבע מינייהו דפתחים נינהו, ואי לאו דפסיקא ליה לתנא דבלא בית לא מיקרי חצר לא הוה פסיק ותני עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה, דבארבע אמות לזה וארבע אמות לזה הוה סגיא ליה, אלא משום דפסיקא ליה דלא מיקרי חצר אלא בהכי דאע&quot;ג דחצר במתני' וברייתא בתריצא לחודיה קאי כדפרישנא ממילא שמעת מינה דתרביצא גופיה לא מיקרי חצר אלא היכא דיש לו בית פתוח לתוכו. וטעמא מאי, על כרחיך משום דכל היכא דהוי בית פתוח לתוכו ואית ביה בדידיה ארבע אמות על שמונה דמיקרי כוליה חצר דהיינו דירתא מיקרי אוירא חצר דהיינו תרביצא, אבל בבציר מהכין כיון דלא מיקרי כוליה חצר ולא דירתא לא מיקרי אוירא דחצר תרביצא ולא חצר, ממילא שמעת מינה נמי דכי אית ביה בית אחד ולפניו אויר שיש בו ד' אמות על שמונה מיקרי כוליה חצר ואי לא לא מיקרי חצר. ותנן נמי בפ' (בכל מערבין) [כיצד מעברין] (עירובין נט,א) רבי שמעון אומר שלש חצרות של שני [שני] בתים, אי אמרת בשלמא בבית אחד נמי חצר מיקרי היינו דאיצטריך למתנא של שני שני בתים אלא אי אמרת לא מיקרי חצר עד דאיכא שני בתים אמאי איצטריך למיתנא של שני שני בתים ליתני שלש חצרות סתמא, אלא על כרחיך מסתמא של בית אחד אחד משמע וכי בעי שני בתים כי היכי דליסרו אהדדי. ומדרב נמי שמעת לה דאמר (שם עג,ב) אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחין לתוכו, וקיימא לן דחצרות של שני שני בתים קאמר, ומדאיצטריך למימר בתים ש&quot;מ דמסתמא אפי' בית אחד בחצר אחת מיקרי חצר וכי בעי שני בתים כי היכי דליסרו אהדדי כדמיברר התם בפרק הדר עם הנכרי. תדע דבהדיא קאמר רבי יצחק (שם ס,א) גבי ההיא ורבי שמעון אפי' בית אחד בחצר אחת וסלקא שמעתא כוותיה, אלמא חצר דלית בה אלא בית אחד חצר מיקריא. וההיא דגרסינן בירושלמי בפ' הדר עם הנכרי (שם פ&quot;ו ה&quot;ח) אין מבוי פחות משתי חצרות ואין חצר פחותה משני בתים, כולה לענין הכשר מבוי בלחוד קאמרי' ואליבא דרב דאמר אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחים לתוכו, אבל בעלמא לענין איקרויי חצר כולי עלמא לא פליגי דבחד בית סגייא כי טעמיה דרבי יצחק לענין שיור.

והרי אתברר לך דכל הקף שיש בו בית אחד הראוי לדירה ולפניו אויר הראוי לתשמישי חצר קרוי חצר ובבציר מהכין לא מיקרי חצר. ואיתברר נמי דבית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות בית הוי לכל מידי דכתיב ביה בית ואפי' למשקל חלק בחצר. ואיתברר נמי דלא מיקרי חצר דהיינו תרביצה לענין דין חלוקה דחצר בבציר מארבע אמות על שמונה כדקתני בברייתא בהדיא וכדפריש ר' יוחנן למתני'. ממילא שמעת דלא מיקרי כוליה הקיפא חצר דהיינו דירתא עד שיהא בה בית שיש בו ארבע אמות על ד&quot;א ולפניו אויר ארבע אמות על שמונה או שמונה על ארבע, ד&quot;א על ארבע אמות לפניו לפירוק משאו וארבע אמות על ד&quot;א לשאר תשמישי דחצר. לפיכך חצר השותפין שאין אחד מהן מכיר חלקו לא בבתים ולא בחצר אם יש בה שיעור שאם תחלק ביניהן כל אחד ואחד לפי זכותו לפחות שבחלקים שהיא נחלקת למנינם בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות ולפניו חצר ד&quot;א על שמונה חולקין ואם לאו מעלין את הכל בדמים.

והוא הדין היכא דלית בה בחצר אלא חד ביתא לתרי שותפי, [אי] אית ביה בבית שיעורא דכי פלגי ליה מטי ליה שיעור בית לזה ושיעור בית לזה ואית ביה בחצר שיעורא דכי פלגי ליה מטי ליה כדאי [לזה] וכדאי לזה, דאשתכח דלבתר דפלגי להו לבית ולחצר מטי ליה לכל חד מינייהו בחולקיה בית שיש בו ד&quot;א על ד&quot;א ולפניו חצר ד&quot;א על שמונה או שמונה על ארבע חולקין ואי לא לית בה דין חלוקה. ואע&quot;ג דמעיקרא לא הוה בה בהאי חצר אלא חד פתח בעינן דלימטי ליה לכל חד מינייהו לאחר חלוקה ארבע אמות לפני פתחו לבר מארבע אמות דחצר דלאו במניינא דפתחים דמעיקרא תליא מילתא אלא בשיעורא דמיקרי חצר תליא מילתא.

ומנא תימרא דכי האי גוונא פלגי ליה לבית ופלגי ליה לחצר, דהא (י) אפילו בית לחודה בלא חצר אי אית ביה לאחר חלוקה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אית ביה דין חלוקה כדמיברר לעיל מסוגיא דמסכת סוכה מדסלקא דעתין מעיקרא דהאי אין האחין השותפין חולקין בו דקתני למפלג בגופיה דבית הואי וקא מקשינן עלה הא יש בו ארבע אמות על ד&quot;א חולקין והא אנן תנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ופרקינן מאי אין האחין השותפין חולקין בו דלית ליה דין חלוקה דלא שקיל ארבע אמות בחצר, ש&quot;מ דדינא דבית ודחצר לענין דין חלוקה דכל חד מינייהו באנפי נפשיה חד שיעורא אית להו. ועוד מדלמשקל ארבע אמות בחצר בית הראוי לענין דין חלוקה דגופיה נמי בית הראוי, דהשתא לאחרים הוי בית לעצמו לא כ&quot;ש. ועוד מדלענין מזוזה ומעקה וכלהו הנך בית הוי, לענין דין חלוקה דגופיה נמי כל היכא דמטי ליה לכל חד וחד שיעורא דמיקרי בית כל שאלו יחלק ושמו עליו קרינא ביה דשמע מיניה דגבי בית נמי בארבע אמות לזה וארבע אמות לזה סגיין. וכיון דאית ביה באנפי נפשיה כדאי לזה וכדאי לזה דאשתכח דמטי ליה לכל חד מינייהו שיעורא דמקרי חצר פלגי ליה לבית ולחצר דדבר שנחלק ושמו עליו הוא.

והוא הדין היכא דלית בה בחצר טפי מתרי בתים לארבעה שותפי דאי אית ביה בכל בית ובית דין חלוקה כי האי גוונא פלגי. ואי לית ביה בבית דין חלוקה באנפי נפשיה אע&quot;ג דאית ביה בחד מינייהו טפי משיעור דין חלוקה לא ממלינן מחד מינייהו לחבריה דהאי תשמישתא לחוד והאי תשמישתא לחוד ולא דמו תשמישי להדדי. ואי אמרת סתרן ובנו, מכי סתרי פקע ליה שמיה מיניה לגמרי ובעינא כל שאלו יחלק ושמו עליו וליכא, מאי אמרת הדר בנו ליה, פנים חדשות באו לכאן ולאו האי חצר שבק אבוהון. ולא אמרינן נמי ליפלגיה לההוא דאית ביה דין חלוקה ושארא מעלינן ליה בדמים, דכיון דמעיקרא כולא חדא חצר הואי והוה אית בה שיעור חצר כולה חד דינא אית לה, ואי אמרת נפלגינהו לבתים בלא חצר או ﻿לחצר בלא בתים ומעלינן ליה לשארא בדמים אשתכח דקא מטי ליה לההוא דמוגר ליה לשארא לחבריה שיעורא דלא מיקרי חצר, דבית בלא חצר או חצר בלא בית לא מיקרי חצר ותניא כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים, דשמע מינה דכל היכא דלא מטי ליה לכל חד מינייהו בחולקיה שיעור ששם הכל קרוי עליו לית ביה דין חלוקה. הילכך כל היכא דלא מטי ליה לכל חד מינייהו בחולקיה מהא חצר שיעורא דמיקרי חצר לא שנא אית בה כמה בתים ולא שנא חד לית בה דין חלוקה, אלא מעלין את החצר כולה עם כל הבתים שבה כאחד בדמים כדבעינן לברורי לקמן בדינא דגוד או איגוד.

והני מילי היכא דאית בה בכולה חצר מעיקרא ארבע אמות על שמונה, דאי לאו הכי מעיקרא לאו חצר היא וכל בית ובית באנפי נפשיה קאי כבתים בלא חצר, הילכך חולקין את הבתים ומעלים את האויר בדמים כי היכי דלמטייה לחד מינייהו שיעורא דחזי למעבד מיניה בית אי נמי לפירוק משאו. מיהו צריכינן לברורי לך דלא דמיא חלוקת בתים שאין להם חצר היכא דאית בהו דין חלוקה באנפי נפשייהו לחלוקתן אגב חצר, דאלו בתים בלא חצר ליכא מן דינא למיפלג (ביה) [בית] כנגד בית אלא היכא דשוו להדדי בשבח ובמדה, ואלו אגב חצר (דמנין) [זמנין] דפלגי בית כנגד בית ואע&quot;ג דלא שוו להדדי כי היכי דלשקול כל חד מינייהו חולקיה (אחר המצרא) [אחד מצרא] כדבעינן לברורי בכללא דלקמן (בבא בתרא יג,א סי' קסב).

וכלהו נמי לא אמרן אלא כשאין אחד מהן מכיר את חלקו בחצר, אבל אם היה כל אחד מהם מכיר את חלקו בחצר כגון שקנו (מיכן) [מהן] ברוחות או שהלך זה בשלו והחזיק וזה בשלו והחזיק, אע&quot;פ שאין בה דין חלוקה מתחילה בונין את הכותל באמצע בעל כרחן דהא מתניתי' דהשותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בהכי אוקימנא וקתני בונין את הכותל באמצע בעל כרחן. והוא הדין באב שהקנה את תרביץ החצר לבניו ושייר בתים לעצמו וחזר והקנה להם את הבתים לזה בית אחד ולזה שנים הרי אלו חולקין את כל תרביץ החצר בשוה, דכיון דאקנייה לחצר מעיקרא ניהליהו סתמא בלא בתים מסתמא קנו ליה בשוה ואשתכח דלא קני חד מינייהו (בחד) [ב]חצר מחמת הבתים ולא מידי, וכי הדר אקנינהו לבתים ניהלייהו לא מהנייא קניית הבתים למיקנא בחצר ולא מידי דהא מקמי דליזכו בהו בבתים זכה ליה כל חד מינייהו בפלגיה דחצר ותו לא מצי אבוהון לרבויי לחד ולמעוטי לאידך בחצר ולא מידי. הילכך אי אית ביה בהאי תרביצא שיעורא דלימטי ביה לכל חד מינייהו ארבע אמות על ארבע אמות חולקין ולא איכפת לן בד&quot;א דפתחים דהא לא קני להו לפתחים זכותא בהאי חצר ומקמי דליקנו הני שותפי זכותא בבתים הוה מיקניא להו האי חצר בלא בתים והוה בה דין חלוקה להני שותפי, הילכך אע&quot;ג דהדור קנו זכותא בפתחים לא מהנייא זכותא דפתחים למעוטי בחלוקת החצר כלל. ואי לית בה שיעורא דלימטי ליה לכל חד מהני תרי שותפי בגווה ארבע אמות על ארבע אמות מעלין אותה בדמים דהא תנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד&quot;א לזה וד&quot;א לזה וכן הלכתא.

ברם צריך את למידע דהני ד&quot;א דחצר דקאמרי' לבד ממקום הכותל נינהו, חדא דהא שיעורא דמיקרי חצר קא נקיט דתניא כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים, ואי הני ארבע אמות לאו לבד ממקום הכותל נינהו כיון דסוף סוף לא סגיא להו בלא כותל לסלוקי היזק ראיה לכי בנו ליה לכותל (הנפילה) [חסר ליה] שיעורא מארבע אמות ובעינא כל שאלו יחלק ושמו עליו קתני. ועוד דאי מקמי חלוקה כיון דלאחר חלוקה אין שמו עליו מאי נפקא ליה מיניה. אלא על כרחיך לאחר חלוקה קתני. והוא הדין נמי למתני' דקתני עד שיהא בה ארבע אמות לזה וד&quot;א לזה לאחר חלוקה קתני והיינו לאחר בנין הכותל, דהאי חולקין דקתני על ידי בנין הכותל הוא כדאוקימנא בהדיא בשמעתא קמייתא דפירקין אליבא דמאן דאמר היזק ראיה שמיה היזק דקיימא לן כוותיה. תדע דהא משמעתא דסוכה (ג,ב) נמי שמעת לה, דדייקינן למאי דס&quot;ד מעיקרא דמתניתא דקתני גבי בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אין האחין השותפין חולקין למפלג בגופיה דביתא קתני וקא מקשינן עלה ממתניתין דאין חולקין את החצר שמע מינה דבית וחצר תרוייהו חד שיעורא אית להו, ומדאסיקנא לבסוף דמאי אין בו דין חלוקה דלא יהבינן ליה ארבע אמות בחצר משום דלאו למהוי קאי אלא למסתר קאי אלמא לאו בית הוא, שמע מינה דבפחות מארבע אמות על ארבע אמות לאו הוי בית, ומדארבע אמות דבית לבד ממקום הכותל נינהו דאי בהדי מקום הכתלים מאי נפקא ליה מיניה הא לא משתמש ליה בגוייהו, ארבע אמות דחצר נמי לבד ממקום הכותל נינהו דהא ברירנא דבית וחצר חד שיעורא נינהו. והכי נמי מסתברא, דאי ס&quot;ד הני ארבע אמות דחצר בהדי מקום הכותל נינהו, אלמא בבציר מארבע אמות נמי מיקריא חצר, היכי פסיק ותני עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, אי במקום שנהגו לבנות גויל סגיא בארבע אמות בהדי מקום הכותל, אלמא בתלתא ופלגא סגיא לתשמישתא, במקום שנהגו לבנות לבנים דסגיא ליה למקום הכותל בשלשה טפחים [בד' אמות] (גבי) [נכי] ריבעא סגיא, ואי במקום שנהגו לבנות לבנים בעי ד&quot;א בהדי מקום הכותל, במקום שנהגו לבנות גויל ארבע אמות (מיבעא) [וריבעא] בעי, ארבע (גבי) [נכי] ריבעא לתשמישתא ופלגא דאמתא למקום הכותל לכל חד מינייהו, ואמאי קא פסיק ותאני עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה במידי דזימנין הוי פחות וזימנין יתר. אלא משום דמיירי בשיעור דפסיקא ליה דמיקרי חצר דהיינו תרביצא דחזי לתשמישתא לבתר בנין הכותל דסגיא ליה בארבע אמות, דאילו כותל גופיה לא איירי ביה הכא כלל דבמנהגא דאתרא תליא מילתא כדקתני בהדיא בריש פירקין. והוא הדין לשאר הני שיעורין דקתני במתני' כל היכא דבעי כותל או מחיצה כי קא יהיב תנא שיעורא לבד ממקום הכותל קא יהיב וכולהו כי קא יהיב שיעורא לבתר גמר חלוקה קא יהיב, היכא דבעי כותל לאחר בניין הכותל קתני דהיינו גמר חלוקה דידיה, והיכא דלא בעי כותל לבתר דקנו מידם ברוחות דמשתמודע ליה לכל חד וחד לחולקיה דהיינו גמר חלוקה דידיה.

ואי קשיא לך ההיא דתנן בפרק בית כור עפר (לקמן בבא בתרא קג,ב) שאם שייר בשדה בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי רבי עקיבא בית רובע מחזיר לו קרקע, והא גינה דמסתמא כופין אותו לגדור וסגיא לה בחצי קב גרידא דאי זבין ליה סאה ואיכא מותר חצי קב הדר כוליה כדאיתא התם בגמרא בהדיא. שאני התם דבתר אומדן דעתיה דמוכר לחודיה אזלינן, וכיון דהשתא בעידן מכירה אית ביה שיעור גינה או שיעור שדה חשיבא ליה לשיורה ומיגו דחשיבא ליה למוכר לשיורא כמאן דהויא ארעא באנפי נפשיה, לגבי חזרה נמי דינא הוא דמקבל לה מיניה בארעא באנפי נפשא ולא מיחייב לוקח לקבולה מיניה ולאהדורי ליה מעות ממה נפשך, אי חשיבא ליה ארעא ליקבלה ואי לא חשיבא ליה ארעא לא ליהדר ליה טפי מרובע דהוי מותר דאלו אידך רובע לסאה ויתור הוי, וכי קתני ולא את המותר בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל הרבעין כולן היכא דאיכא שיורא טפי מחשבון רובע לסאה וחזי לאצטרופי בהדי הנהו דבעין בשדה לתשעת קבין [ובגינה] לחצי קב כדברירנא התם בדוכתא:

'''קלז. '''אמר רב הונא חצר לפי פתחיה מתחלקת ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה. במאי קא מיפלגי, רב הונא סבר היכא דיש לזה פתח אחד ולזה שנים זה שיש לו פתח אחד נוטל שליש החצר וזה שיש לו שני פתחים נוטל שני שלישים ואפילו היא מאה אמה, דכולה חצר תשמישתיה ופתחיה היא וזכותא דידה בתר פתחיה אזלא. ורב חסדא אמר כי אזלא בתר פתחים גבי ארבע אמות דפתחים משום פירוק משאו, אבל שארא באנפי נפשיה קאי ולפום מרואתא דידה דאית להו בה זכותא מחמת נפשיה מתפלגא ולאו לפי פתחים, הילכך נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות והשאר חולקין בשוה. וקיימא לן כרב חסדא. ודוקא כשכל אחד מהן מכיר ביתו ואינו מכיר חלקו בחצר, אבל אם היו משותפין בין בבתים בין בחצר חולקין את הבתים ואת החצר כל אחד ואחד לפי זכותו כדברירנא לעיל (סי' קלו ד&quot;ה אלא). דיקא נמי דקתני בברייתא דמסייעא ליה לרב חסדא היה לזה פתח אחד ולזה שנים דאלמא כשהן משותפין בחצר ואינן משותפין בבתים עסקינן ותו לא מידי.

והאי דקאמרינן לפום מרואתא דידה דאית להו בה זכותא מחמת נפשייהו לאפוקי מחמת בתים דלא, נפקא מינה למאן דאית ליה חצר ואית בה שלשה בתים ומכר מהן בית אחד והקנה את השנים לשני בניו ומת, דינא הוא דשקיל כל חד מינייהו ארבע אמות לפי פתחו ואפילו ההוא לוקח, ושארא פלגאן ליה אחין בשוה ולית ליה לההוא לוקח חולקה בגויה אלא דרך. ודייקינן לה להא מילתא מדקאמר רב חסדא והשאר חולקין בשוה, ש&quot;מ דשארא לאו מחמת בתים הוא דזכו ביה דאם כן הוה דינא דליתפליג כוליה לפי פתחים כי טעמיה דרב הונא, אי נמי לפי בתים, אלא כי זכו ביה מחמת נפשייהו הוא דזכו ביה, הילכך יורשין דאית להו בגויה זכותא מחמת נפשייהו אית להו חולקא בגויה, לוקח דלית ליה זכותא בהאי חצר אלא מחמת האי ביתא דזבן לית ליה זכותא אלא בארבע אמות דפתחים אבל בשאר חצר לית ליה זכותא. ואפילו היכא דזבנינהו אבוהון לכולהו בתים שבחצר לאחריני ולא עילא לחצר בכלל זביניה, דינא הוא דיהבינן ליה לכל פתח ופתח ארבע אמות ושארא פלגי ליה יורשין דמוכר בשוה אי נמי לפום זכותיה דכל חד מינייהו בדינא דירושה. וסברא נמי הוא, דנהי דהמוכר את החצר מכר את הבתים (לקמן בבא בתרא סז,א) דבתים בכלל חצר דחצר כחצר המשכן משמע, מיהו חצר ודאי לאו בכלל בית הוא. דהשתא בור ודות ויציע ליתנהו בכלל בית (שם סא,א ו-סד,א), חצר לא כל שכן, ואפילו היכא דכתב ליה מארעית תהומא ועד רום רקיעא, דנהי דמהני מארעית תהומא ועד רום רקיעא למאי דקאי באויר הדבר המכור אי מתתאי ואי מעילאי, אבל למאי דקאי לבר מיניה לא מהני ולא מידי אלא היכא דמצר ליה מצראי בראי וכתב ליה ולא שיירית בזבינאי אילין קדמי כלום, והוא דאיכא דקרו ליה לחצר נמי בית כדבעינן למימר קמן בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא סא,ב וסי' יד).

תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד ואחד היה לזה פתח אחד ולזה שנים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות כלומר ארבע אמות על ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל שמונה אמות כלומר שמונה אמות על ארבע והשאר חולקין בשוה היה לו פתח רחב שמונה אמות נוטל שמונה אמות כנגד הפתח וארבע אמות בחצר הני ארבע אמות בחצר מאי עבידתייהו. הא אמרת השאר חולקין בשוה. אמר אביי הכי קאמר נוטל שמונה אמות כנגדו ברוחב ד' אמות בחצר. אשתכח השתא דהיכא דנפיש פתחא מארבע אמות יהבינן ליה באורך לפי רוחב הפתח ברוחב (מ) ארבע אמות בחצר, והיכא דלא נפיש מארבע אמות אי נמי זוטר פתחא מארבע אמות יהבינן ליה ארבע אמות על ארבע אמות, וכן לכל פתח ופתח. ואפי' היו שני בתים לזה פתח אחד ולזה שנים לאו בתר בתים אזלינן אלא בתר פתחים אזלינן. חדא מדקא קפדי תנאי אפתחים וכולהו אמוראי אפתחים ולא קא קפדי אבתים שמע מינה בתר פתחים אזלינן, ועוד מדאמרינן לקמן האי חפירא דסופלי יש לה ד&quot;א לכל רוח ש&quot;מ טעמא דמילתא דטעמא מאי אמור רבנן משום פירוק משאו משום דזימנין דניחא ליה לפרוקי בהאי וזימנין דניחא ליה לפרוקי בהאי. ומנא תימרא דהיכא דזוטר פתחא מד' אמות יהבינן ליה ארבע אמות על ארבע אמות, דגרסינן בפרק חזקת (לקמן בבא בתרא ס,א) גבי מתני' דאחד לא יעשנו שנים סבר רמי בר חמא למימר בר ארבע לא לשוייה תרי בני תרתי תרתי דקא שקיל תימני בחצר אבל בר תימני לשוויי תרי בני ארבעי ארבעי ושפיר דמי א&quot;ל רבא מצי א&quot;ל בחד פתחא מצינא לאצטנועי מינך בתרי פתחי לא מצינא לאצטנועי מינך, דשמעת מינה דאפילו תרי בני תרתי שקיל לכל חד מינייהו ארבע אמות על ארבע אמות דהוי להו שמונה על ארבע.

ברם צריך את למידע דכי אמרינן דביתא דאית ליה תרי פתחי שקיל שמונה אמות, הני מילי היכא דכי משחינן מפצימה קמא דהא פתחא לפצימה בתרא דהך פתחא תנינא איכא שמונה אמות או טפי מן הכין, דאפילו היכא דלית בה לכל פתח ופתח אלא ארבע טפחים דהיינו שיעור רחב פתח בין לענין מזוזה בין לענין טומאה בין לענין עירוב יהבינן ליה ארבע אמות להאי וארבע אמות להאי, דכיון דלא עיילי אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה צריך ארבע אמות לכל חד מינייהו באנפי נפשיה, דזימנין דבעי לפרוקי בהאי וזימנין דבעי לפרוקי בהאי. אבל היכא דפחית האי שיעורא דאמרי' משמונה אמות חשבינן להו לתרי פתחי בהדי רוח דביני ביני בחד פתחא, דכל היכא דלא נפיש שיעורא מארבע אמות לא יהבינן ליה אלא ד' אמות ואי נפיש מארבע אמות יהבינן ליה מתחילת פתח זה ועד סוף פתח זה ברוחב ארבע אמות בחצר. וטעמא דמילתא דמסוגיא דכולהו הני שמעתתא דלקמן שמעינן דהני ארבע אמות דפתחים משום פירוק משאו נינהו, וכל פתחא דלא שייך ביה פירוק משאו כגון לול של תרנגולים אי נמי דאית ליה דוכתא אחרינא מגואי לפרוקי ביה כגון אכסדרה ובית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה דיכול למיעל לגואי ופריק לית להו ארבע אמות, הכא נמי גבי הני תרי פתחי דיהבינן להו ארבע אמות לכל חד מינייהו כיון דטעמא דמילתא משום דזימנין דמפריק בהאי וזימנין דמפריק בהאי הוא דינא הוא דלא יהבינן להו אלא שיעורא דכל פתחא דבעי לפרוקי קמיה הוו ליה ארבע אמות קמיה לפירוק משאו, וכיון דיהבינן ליה מתחילת פתח ראשון ועד סופיה דפתח שני דכי בעי לפרוקי קמי האי פתחא הא אית ליה ארבע אמות לפני פתחו וכי בעי לפרוקי קמי האיך הא אית ליה ארבע אמות לפני פתחו לא בעי טפי. ושמעתיה דרמי בר חמא (שם) נמי דקאמר בר ארבעה לא לשוייה תרי בני תרתי תרתי דקא שקיל תימני בחצר לא משכחת ליה אלא היכא דמרחקי מהדדי ארבע אמות או טפי מן הכין דאי לא [מרחקי] מהדדי ארבע אמות לא יהבינן להו אלא לפום האי חושבנא דאמרן. והכי נמי מסתברא, דעל כרחיך הני ארבע אמות דפתחים לאו הלכתא בלא טעמא נינהו ולאו זכותא דאית ליה למארי ביתא לפום מנינא דפתחים בעלמא נינהו אלא משום פירוק משאו נינהו כדברירנא, הילכך בתר עיקר טעמא אזלינן ולפום עיקר טעמא דפירוק משאו לא נפיק הדין לאמיתו בתר עיקר טעמא אזלינן כדברירנן:

&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
===[[בבא בתרא יא ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;

'''קלח. '''אמר אמימר האי פירא דסופלי יש לו ארבע אמות לכל רוח ורוח ולא אמרן אלא דלא מיחד ליה פתחא אבל ייחד ליה פתחא אין לו אלא ד&quot;א לפני פתחו. מאי פירא דסופלי, חפירא דסופלי, והוא מקום עמוק כעין חפירה שמעבדין בו עורות בפסולת של גרעיני תמרה שהיא נקראת סופלי. וחפירה זו יש לה פתח לכל רוח ליכנס ממנו ולפרוק משא עורותיו, פעמים שבא מכאן ופורק ופעמים שבא מכאן ופורק, ולפיכך יש בה ארבע אמות לכל רוח, דאי משום זריקת הסופלי אמאי אית לה ד' אמות לכל רוח מכדי מגואי קאי הא קא יכיל למיזרק כל זימנא מחד גיסא ולית ליה טירחא כלל. והאי ייחד ליה פתחא ולא ייחד ליה דקאמרינן אבעל החצר דאקני ליה להאי מיניה פירא דסופלי קאי דבדידיה תליא מילתא, דאלו לוקח לא כל כמיניה ליחודינהו לכולהו כי היכי דלשקיל ארבע אמות לכל רוח. תדע דהא כי קנו ליה ארבע אמות דפתחי' בעידנא דזכי ביה בבית הוא דקני ליה הילכך על כרחיך בתר מאי דמייחד בעידן זכייה גבי מקנה אזלינן דאלו קונה אכתי לא מייחד גביה מידי. ומסתברא [מ]דלא קא מפליג הכי גבי מתניתא דהיה לו פתח אחד ולזה שנים אלא גבי פירא דסופלי, ש&quot;מ דהאי דינא ליכא לפלוגי ביה אלא בפירא דסופלי דלא עביד לדירה, דכי ייחד ליה לפתחא מוכחא מילתא דהנך כולהו לא לתשמישתא עבידי כשאר פתחים אלא לעיולי אוירא ונהורא לחד מיניהו לא בטלינהו להנך מתורת פתח עד דפריץ ליה לפצימיהו, וכן הדעת נוטה:

'''קלט. '''אמר רב הונא אכסדרא אין לה ארבע אמות התם גבי שאר בתי מאי טעמא בעי ארבע אמות משום פירוק משאו הכא אפשר דעייל לגואי ומפריק מתיבי רב ששת אחד שערי בתים ואחד שערי אכסדראות [וכו']. וסברינן לאוקמא באכסדרא דבי רב דלא רויח פתחא ולא שליט בה נהורא כחצר. ומתמהינן עלה אכסדרא דבי רב פשיטא אידרונא מעליא הוא אלא באכסדרה רומיתא. דאע&quot;ג דרויחא מן הצדדין כיון דגביהא ולא מצי סליק בה במשאו למפרקיה בגוה אית לה ארבע אמות, ואין צריך לומר באכסדרה דבי רב דלא רויחא דאידרונא מעליא הוא, וכי קאמר רב הונא אין לה ארבע אמות באכסדרה דרויחא ולא גביהא.

ושמעינן מינה דבית דאית לה אכסדרה כי האי גוונא לפני פתחו, ואין צריך לומר היכא דלית ליה אלא זיזין וגזוזטראות דנפקי מתקרת הבית ע&quot;ג הפתח, כי משחינן ליה ד&quot;א דפתחים מפתח הבית משחינן ליה ונמצא רוחב האכסדרה עולה ממדת ד&quot;א דפתחים, (ולפירוק) [דלפירוק] משאו הוא דבעינן ואכסדרה כה&quot;ג קא חזיא לפירוק משאו, אבל לד' אמות דחצר לא סלקי ליה אלא במידי דמיקרי חצר דהיינו תרביצא ואכסדרה לא מיקריא לא חצר ולא תרביצא.

והני מילי באכסדרה דאית לה שם בפני עצמה, אבל זיזין וגזוזטראות דמקפי לה לחצר אע&quot;ג דחצר דהיינו תרביצה מידי דקאי לאוירא דשמיא משמע דומיא דחצר דרבי אלעזר דקתני (לקמן בבא בתרא סז,א) המוכר את החצר לא מכר אלא אוירא של חצר ודומיא דויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח, הכא גבי דין חלוקה לא בעינן דומיא דחצר המשכן דוקא, דהא אפילו גבי טלטול דכי ילפינן שיעוריה מחצר המשכן הוא דילפינן ליה ואפ&quot;ה לא בעינן דומיא דחצר המשכן דוקא, דאם כן הא דתניא (עירובין כג,ב) קרפף יתר מבית סאתים שהוקף לדירה ניטע רובו הרי הוא כחצר ומותר, אמאי מותר, הא לא דמי לחצר המשכן, אלא כיון דנטיעת מידי דשכיח בחצרות העשויות לדירה נינהו לא מבטלי ליה מתורת חצר. וכל שכן גבי דין חלוקה דכיון דבכל שאלו יחלק ושמו עליו תליא מילתא, ורוב חצרות מקפי זיזין וכיוצא בהן ולא נפקי מתורת חצר, כל היכא דלא ממעטי הני זיזין מאוירא דארבע אמות דחצר אלא מיעוטא לא מפקי לה מתורת חצר, ודינא הוא דמצטרף הא מיעוטא דתותי זיזין בהדי רובא דקאי לאוירא למדת ארבע אמות דחצר. חדא דבכלל כל שאלו יחלק ושמו עליו הוא, ועוד מידי דהוה אר&quot;ה לענין שבת, דאע&quot;ג דקיימא לן דהמעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר כדאיתא בפרק הזורק (שבת צח,א) אלמא לית ליה דינא דרשות הרבים, כי הוי מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אע&quot;פ דההוא מקורה לית ליה דינא דרשות הרבים חזי לאצטרופי לשאינו מקורה לשיעור רשות הרבים, כדאשכחן התם גבי עגלות דילפינן מיניה שיעור רשות הרבים דהוי שש עשרה אמה ולא סליק שיעורא אלא בהדי מקורה דאע&quot;ג דלא מחייב (אמר מר) [א]מקצת דמקורה אהני לאצטרופי לשאינו מקורה לשיעור רשות הרבים לחיובי אשאינו מקורה.

וכי תימא ודילמא שאני עגלות דלא קביען בארעא ולא מהני קרוי דידהו לבטולי רשות הרבים, הא גבי גזוזטראות דקביען וילפינן להו מדינא דעגלות, אלמא חד דינא אית להו בין לאצטרופי לשיעורא בין למפטר אמקורה ולחיוביה אשאינו מקורה. והוא הדין גבי חצר לענין אצטרופי מקורה לשאינו מקורה למדת ארבע אמות דחצר חד טעמא נינהו. וכי תימא היכי ילפינן ממונא מאיסורא, שאני רשויות דבכמה דוכתאי מדמינן להו להדדי, דאמר רבא (גיטין פ,א) רשות שבת כרשות גיטין ועל כרחיך רשות גיטין כרשות ההקנאה מוקמינן לה דהא ילפי לה מהדדי בכמה דוכתי, והוא הדין לענין אצטרופי דחד טעמא נינהו. מיהו התם גבי רשות הרבים הוא דאע&quot;ג דהוי מקורה רובא כיון דרשות הרבים היא לא בטיל דין רשות הרבים ממיעוטא דשאינו מקורה, אבל גבי דין חלוקה בחצר דבכל שאלו יחלק ושמו עליו תליא מילתא ורוב חצרות רובא דתרביצא לאו מקורה הוא, אי הוי רובא דהני ארבע אמות דמטו ליה בחצר רוב שאינו מקורה אית בה דין חלוקה ואי לא לית בה דין חלוקה דלאו נחלק ושמו עליו הוא:

'''קמ. '''ת&quot;ר בית שער אכסדרה ומרפסת יש להן ארבע אמות היו חמשה בתים פתוחים למרפסת אין להן אלא ארבע אמות. האי בית שער דקאמרינן דוקא היכא דהוי דחד מינייהו, דאע&quot;ג דאית להו לכולהו דירכא עילויה למיעל עליה לחצר אית ליה ארבע אמות דהא בית הוא וחזי לדירה. וכי תימא מכדי מ&quot;ט אמור רבנן משום פרוק משאו דלא יכיל למיעל לגוואי ומפריק, הכא מאי בעי בחצר לפרוק משאו הא לא יכיל למיעל לחצר אלא לבתר [ד]עייל לבית שער, לפרוק משאו התם וליתיב, דהשתא היכא דיכיל למיעל לגואי ומפריק לית ליה ד&quot;א, היכא דקאי במשאו מגואי בביתיה מעיקרא לא כ&quot;ש. לא תיקשי לך, דד&quot;א דפירוק משאו לא משום דלא יכיל למיעל לגו ביתיה במשאו בלחוד הוא אלא משום נהורא נמי הוא, דזימנין דאתי בליליא ולית ליה נהורא לפירוק משאו ואלו בחצר אית ליה נהורא דרקיע וכוכבים ומצי מפרק. הילכך גבי בית שער נמי, אע&quot;ג דברישא מעייל טעוניה מרה&quot;ר לבית שער לא מצי למפריק ליה עד דעייל ביה לחצר ומפריק ליה לנהורא דחצר, הילכך צריך למיעל ולפרוקיה בד&quot;א בית שער ואמטול הכי אית ליה ד&quot;א קמי בית שער. והיכי דמיא אכסדרה דאית לה ד&quot;א, באכסדרה רומיתא כדאוקימנא לעיל. ומרפסת לשון מדרך הוא כדכתיב (דניאל ז,ז) ושארה ברגלה רפסה וכתיב (יחזקאל לב,ב) ותרפוס נהרותם, והוא כעין בית שער שבתים ועליות פתוחין בתוכו ואין בו בית דירה אלא דרך הוא לבתים ועליות הפתוחות לתוכו ופתחו פתוח לחצר, לפיכך אין להם אלא ד&quot;א לפני פתחה של מרפסת שהרי כולן על פתח אחד הן נכנסים ונמצא שכולן אין להן אלא פתח אחד:

'''קמא. '''בעא מיניה ר' יוחנן מר' ינאי לול של תרנגולין יש לו ארבע אמות או אין לו ארבע אמות אמר ליה התם טעמא מאי משום פירוק משאו הכא מטפס ועולה מטפס ויורד. כלומר כלום הוא צריך לעלות שם אלא לתקן מאכל לתרנגולים, מדלג ועולה לתת מים ומורסן לפניהם מדלג ויורד ואין לו ד&quot;א שאין המקום עשוי לפ (י) רוק שם משא:

'''קמב. '''בעא מיניה רבא מרב נחמן בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה יש לו ד&quot;א או אין לו ד&quot;א אמר ליה לא מיבעיא קירויו כלפי פנים דאפשר דעייל לגואי ומפריק אלא אפילו קירויו כלפי חוץ אין לו ד&quot;א אפשר דעייל לגו גואי ומפריק. מיהא נמי שמעינן דטעמא דד&quot;א דפתחים דקאמרי' משום פירוק משאו לאו משום דלא יכיל למיעל במשאו לגואי הוא, דהא הכא דבדיכיל למיעל במשאו לגואי עסקינן מדקאמרינן אפשר דעייל לגו גואי ומפריק ואע&quot;ג דקירויו כלפי חוץ מיהת אפשר דעייל במשאו, וטעמא דחציו אינו מקורה הא דאילו מקורה יש לו ד&quot;א ואמאי הא אפשר דעייל. ועוד אפילו חציו אינו מקורה כיון דאפשר דעייל לההוא פלגא בראה דמקורה ליפרוק התם ולמה לי למיעל לגו גואי מקורה. אלא מסתברא דטעמא דמילתא משום נהורא הוא, דזימנין דאתי מדברא בליליא ואי עייל בטעוניה לגו ביתיה לא חזי, היכי שרי קיטרא דטעוניה והיכי מפריק ליה, הילכך בעי ארבע אמות בחצר משום דנפיש נהורא אפילו בליליא מחמת נהורא דרקיעא וכוכבייא ואין צריך לומר היכא דאיכא נהורא דלבנה, ובית שאין חציו מקורה כחצר דמי וכיון דאפשר דעייל לההוא פלגא דאינו מקורה ומפריק לנהורא דרקיעא לא בעי ארבע אמות בחצר. ואכסדרה נמי היינו טעמא משום דרויחא מן הצדדין ושליט בה נהורא כדאמרינן גבי ביעור חמץ ואמטול הכי לא בעיא ד&quot;א. אבל ודאי היכא דגביהא אע&quot;ג דרויחא כיון דלא מצי סליק במשאו אית ליה ארבע אמות. וה&quot;ה לבית חציו מקורה וחציו אינו מקורה לא שנא קירויו כלפי חוץ ול&quot;ש קירויו כלפי פנים היכא דגביהא (נמי אין) [אי נמי] קירויו נמוך ולא מצי סליק במשאו (אין) [אית] ליה ד&quot;א במשאו בחצר.

והשתא דאמרת דבית חציו מקורה וחציו שאינו מקורה דלית ליה ארבע אמות משום דשליט נהורא בחציו שאינו מקורה הוא, היכי דמי, אי דאית ביה בכוליה שמונה אמות דהוה ליה חציו שאינו מקורה ארבע אמות, מאי אירייא משום דעייל לגו גואי ומפריק, אפילו בחציו מקורה נמי יכיל לפרוקי דעייל נהורא מחציו שאינו מקורה למקורה והוה ליה מקורה דאכסדרה דלא בעיא ד&quot;א דהא אית ליה ארבע אמות אויר אפומיה ולית ליה פצימין דמנעי ליה לנהורא למיעל. ואי דלית ביה שמונה אמות, כיון דלית ביה בחציו שאינו מקורה ארבע אמות אמאי לית ליה ד&quot;א בחצר, הא קיימא לן דבבציר מד&quot;א לא סגייא ליה לפירוק משאו, דאפילו היכא דרויח פתחא מארבע אמות דיכיל למיעל בטעוניה לגויה שפיר לא סגיא ליה בחצר בבציר מארבע אמות. וכי תימא כיון דמקורה ושאינו מקורה שוין סגיא ליה למקורה בנהורא דעייל ליה משאינו מקורה והוה ליה דאכסדרה, אי הכי מאי אירייא משום דעייל לגו גואי דאינו מקורה ומפריק, אפילו במקורה נמי יכיל לפרוקי. לעולם אע&quot;ג דלית ביה בכוליה אלא ארבע אמות והוה ליה שאינו מקורה שתי אמות על ארבע. ודקא קשיא לך היכי סגייא ליה בשתי אמות לפירוק משאו, שתי תשובות בדבר, חדא דנהי דלפרוקי ברוחא לא סגייא מיהו על ידי הדחק סגייא ליה, וכל היכא דאפשר ליה למפרק מגואי אפי' ע&quot;י הדחק לא פריק מאבראי דלא ליטרח תרי טירחי, וכיון דאורחיה למיפרק מגואי לא מקני ליה ארבע אמות בחצר, ועוד דהני ד&quot;א דפירוק משאו כולי' לאו לצורך משאו נינהו דבמקצתיהו קאי איהו ובמקצתיהו קאי טעוניה, והכא כיון דיכיל למיקם איהו בחציו מקורה ומפריק משאו בחציו שאינו מקורה לא צריך ארבע אמות בחצר. והכי נמי מסתברא, דכי איבעייא ליה לרבא בסתם בית דאית בעלמא ארבע אמות בחצר קא מיבעייא ליה דהיינו בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, ורב נחמן נמי כי קא פשיט ליה למאי דקא מיבעייא ליה קא פשיט ליה, דא&quot;כ הוה ליה לפלוגיה ליה בין היכא דאית ביה בחציו ארבע אמות להיכא דלית ביה ארבע אמות, וגמ' נמי לא הוה שתיק מינה, ולא דחקינן שמעתא דאיתמרא סתמא ומוקמינן לה באוקמתא דחוקתא בלא טעמא היכא דיכלינן לאוקומה כסתמא. וכל שכן דפשטא דשמעתא גופה משמע דבדלית ביה בחציו שאינו מקורה ארבע אמות הוא דאצטריכא ליה כדברירנא לעיל, וכיון דאפיקתיה לבית משמונה אמות אוקמיה אארבע אמות כסתמיה. והוא הדין היכא דנפיש ביתא מארבע אמות ואית ביה שתי אמות שאינו מקורה דלית ליה ארבע אמות בחצר. אבל ודאי אי לית ביה בשאינו מקורה שתי אמות, כל היכא דאית ביה בכוליה ארבע אמות אית ליה ארבע אמות בחצר, האי בעייא דרבא לא יכלינן למילף מיניה אלא בסתם בית שיש בו ארבע אמות דהוה ליה חציו שאינו מקורה שתי אמות אבל בציר משתי אמות לא. ואע&quot;ג דלאו בית ראוי לדירה הוא כיון דחזי לבית העצים וכיוצא בהן דלא בעו תקרה אית ליה ארבע אמות לפירוק משאו, דלא גרע מפירא דסופלי דאע&quot;ג דלא חזי לדירה אית ליה ארבע אמות, והוא הדין לבית שער ואכסדרה, ואפי' לול של תרנגולין איבעיא לן ואי לאו טעמא דמטפס ועולה מטפס ויורד הוה יהבינן ליה ד&quot;א. ושמעתין גופה נמי דייקא, דקא נקיט טעמא משום דיכיל למיעל לגואי או (לגוי ואי) [לגו גואי] ומפריק, דשמעתא מינה דהיכא דלא יכיל למיפרק מגואי אע&quot;ג דמקצתו אינו מקורה ולא חזי לדירה אית ליה ד&quot;א.

ומסתברא דאי מעיקרא הוה אית ביה במקצתו שאינו מקורה שתי אמות ובעידן חלוקה לית ביה אי נמי איפכא, בתר עידן זכייה דזכה ביה בהאי ביתא אזלינן, דכי קא זכי בהו בהני ארבע אמות מכח האי ביתא הוא דזכי בהו, ואי לא זכי בהו בעידנא דזכה ביה בביתא תו לא זכי בהו מחמת האי ביתא כלל, ומאי דזכה ביה בעידנא דזכה ביה בביתא לא מסתלק מיניה בכדי אלא היכא דגלי אדעתיה דאסתלק על ידי פריצת פצימין וכיוצא בהן.

וה&quot;מ במאן דזכי ביה בהאי ביתא באנפי נפשיה דאיכא למיזל בתר שעת זכייה, אבל לענין דין חלוקה דכוליה חצר כמאן דזכי ביה בהאי בית בשותפות בכלל חלקו בחצר, היכא דאית בה בהאי חצר שני בתים אחד מקורה ואחד שאינו מקורה ולא שנא חציו מקורה וחציו שאינו מקורה ולא שנא שאינו מקורה כלל, בדין הוא לפום לישנא דקראי דלא ליהוי בה דין חלוקה, דכל היכא דכתב בית הראוי לדירה משמע בין לגבי מזוזה בין לערכי המלחמה בין לגבי עירוב, והוא הדין גבי חצר כחצר המשכן דלא מיקריא חצר אלא היכא דאית בה בית הראוי לדירה ובית שאינו מקורה ודאי לא חזי לדירה. וכיון דמקמי חלוקה הוה מקריא כולה חצר מחמת ההוא חד בית מקורה דאית בה והשתא לאחר חלוקה לא קא מטי ליה לכל חד מינייהו חולקה דמיקרי חצר דהא איכא חד דלא קא מטי ליה בחולקיה בית אלא האי דמקצתו אינו מקורה, דינא הוה דלא ליהוי בה דין חלוקה. מיהו כיון דלענין חלוקה בכל שאלו יחלק ושמו עליו תליא מילתא, בתר לישנא דעלמא אזלינן וכל היכא דרובא קרו לה לחצר כי האי גוונא דלית בה אלא חד בית שאינו מקורה חצר, האי בית שאינו מקורה נמי כמקורה חשבינן ליה ואית בה דין חלוקה ככל חצר דאית בה תרי בתי דלאו שוו בשבחא או בדמים. והוא דמטי ליה לכל חד מינייהו ד&quot;א על שמונה, דאפי' ההוא דמטי ליה בית שאינו מקורה בעי ארבע אמות לפירוק משאו לבד מארבע אמות דחצר, דאפילו באתרא דקרו לה לחצר שאין בה בית מקורה חצר כי קארו לה חצר לאו על שם מאי דקיימא השתא קרו לה אלא על שם סופה קרו לה, דכיון דשלים בנייניה דהאי ביתא ולא מחסר אלא תקרא אע&quot;ג דאכתי לא חזי לדירה כיון דקאי לקירויי ולמידר ביה בהאי חצר קארו לה חצר, מידי דהוה אגולמי כלים שזכו לשם אע&quot;פ שלא נגמרה מלאכתן, וכיון דלית בה דין חלוקה בהאי חצר אלא מחמת דהאי בית דקאי בגוה לקירויה קאי ולאכשוריה לדירה וכי מקרו ליה ומכשרי ליה לדירה בעי ארבע אמות לפירוק משאו דבלאו הכי לא מיקריא האי חצר חצר, דינא הוא דחזינן ליה להאי בית מעיקרא כמקורה למיתב ליה ד&quot;א ממה נפשך, אי חשבת ליה כמקורה על שם סופו ד&quot;א בעי ואי לא חשבת ליה כמקורה הא לא חזי לדירה וכחצר שאין בה בית דמיא דלא מיקריא חצר. והוא הדין היכא דלית בה בהאי חצר אלא שני בתים שאין עליהן תקרה דאי אית בה שיעורא דמטי ליה לכל חד מינייהו ארבע אמות על שמונה אית בה דין חלוקה ואי לא לית בה דין חלוקה.

והני מילי באתרא דקרו לה לחצר כי האי גונא חצר, אבל באתרא דלא קרו ליה חצר אי נמי בעיר חדשה דאית בה לקוטאי דאתו מכמה דוכתאי דשאנו מהדדי, אלישנא דקרא סמכינן וזיל בתר שעת חלוקה, וכל היכא דמקמי חלוקה מיקריא חצר מחמת דאית בה בית הראוי לדירה ולפניו חצר הראויה לדירה לפום הנך שיעורי דפרישנא גבי חצר לית בה דין חלוקה אלא היכא דאית בה שיעורא דמטי ליה לכל חד מינייהו בית מקורה שיש בו ד' אמות על ארבע אמות ולפניו חצר שיש בה ארבע אמות על ד&quot;א דמיקרי הכל חצר, דאי לית ביה כי האי שיעורא אית בה בכולה דינא דגוד או אגוד. ואי מעיקרא לא גמר' עיבידתה דהאי חצר לאיקרויי חצר מחמת דלא הוה בה בשעת חלוקה בית מקורה הראוי לדירה, אע&quot;ג דאית בה כמה בתים שאינן מקורין ואית בה בחצר שיעור דמטי ליה לכל חד מינייהו מינה שיעור חצר, כיון דלית להו להני בתים שם חצר לצרופינהו ולשוויינהו לכולהו בהדי אוירא דחצר בחדא ארעא למפלג ליה לכל חד מינייהו אחד מיצרא, הוו להו הנהו בתים כבתים שאין להן חצר והויא לה ההיא חצר דקיימא ביני ביני כחצר שאין לה (ן חצר) בתים דכל היכא דלא שוו להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי בין לעניין דין חלוקה בין לעניין דינא דגוד או איגוד.

והני מילי היכא דחד בעי דין חלוקה או דינא דגוד או איגוד ואידך מקלי' אי נמי דבעי למיקם בה בשותפות כדמעיקרא, אבל היכא דלא קא תבע ליה חד מינייהו לחבריה בדין חלוקה ולא בדינא דגוד או איגוד ואיכא חד מינייהו דקא תבע ליה לחבריה לקרויינהו להני בתים הדין עמו, מידי דהוה אכל מילתא דשותפותא דמצו שותפי למכפא בה להדדי לכל מילתא דנטירותא דצריכא לה כגון בית שער ודלת ונגר ומנעול לחצר, והאי תקרא נמי נטירותא דצריכא להו להני בתים היא אי משום גנבי ואי משום מיא דמטרא דמקלקל להו לאשיתא. ובתר דמקרו להו אי תבע בה חד מינייהו דין חלוקה או דינא דגוד או איגוד דיינינן בה לפום מאי דסגייא למידן בה השתא בשעת תביעה, ולא מצי נתבע מעיקרא למימר לא ניחא לי לקירויי לאפוקיה מדין חורבה ולאוקומיה אדין חצר, דכל כמה דניחא להו למיקם בשותפותא מיחייבי בכולהו חיובי דשותפותא ולא מצי חד מינייהו לאישתמוטי מהאי חיובא אלא היכא דתבע ליה מיד בדין חלוקה או בדין דגוד או איגוד, דהתם ודאי לא כייפינן ליה לאפוקי בה השתא מידי דלא צריך ליה לשעתיה אלא כייפינן ליה למאי דמחייב בגווה מדין חלוקה או מדינא דגוד או איגוד, דאי פליג כל חד מינייהו עביד ביה בחולקיה מאי דבעי ואי אגיד לה חד מינייהו כיון דאיסתלק ליה אידך מינה בזוזי האי דאגיד לה עביד בה בכולה מאי דבעי.

וה&quot;ה היכא דזכי ביה חד מינייהו בהאי בית שאינו מקורה אי נמי חציו מקורה וחציו שאינו מקורה באפי נפשיה וקא בעי לקירויי, הדין עמו, ולא מצו בני חצר למימר ליה לאו כל כמינך לקירויי ולאוקומי בחזקת בית שיש לו ד&quot;א בחצר, דמשום חששא דידהו לא מפסדינן ליה לדיליה בידים.

ומאי שנא מההיא (דלקמן בבא בתרא ס,א) דסבר רמי בר חמא למימר בר ארבעי לא לשוויה בר תימני אי נמי תרי בני תרתי תרתי דקא שקיל תימני בחצר, התם דאי שביק לה כדמעיקרא לית ליה פסידא, לבני חצר הוא דאית להו פסידא, לפסידא דבני חצר הוא [ד]חיישינן. הכא דאי שביק ליה כשאינו מקורה אית ליה פסידא ולית ליה תקנתא אלא על ידי תקרא חיישינן לפסידיה, דאילו פסידא דבני חצר אית ליה תקנתא למעבד שיטרא, מאי אמרת נמצאו אלו צריכין לשמור שטרן מן העכברים, טירחא בעלמא הוא ומיחש לטירחא דחד במקום דמפסדינן ליה לחבריה הפסד גמור לא חיישינן, מידי דהוה אשובר דחיישינן לפסידיה דמלוה ולא חיישינן לטרחיה דלוה דצריך לשמור שוברו מן העכברים ואף הא נמי דכותה:

'''קמג. '''בעא מיניה רב הונא מר' אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין בני מבוי מעכבין עליו אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת א&quot;ל בני מבוי מעכבין עליו. כלומר בני מבוי שבקש להחזיר פתחו שם מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך. ואכסניא לפי בני אדם מתחלקת. מאי אכסניא זבל של אכסניא, שדרך האכסנאין להעמיד בהמותיהן בחצר, וכיון דמעלמא קא אתו ואין רוב הבתים מועיל בו כלום לפיכך מתחלק לפי בני אדם שיש להן חלק בחצר או שהיא שכורה להן. תניא נמי הכי זבל שבחצר מתחלק לפי פתחים. לפי שעיקרו מן הבתים הוא ולפי רוב הבתים ירבה הזבל, ואכסניא מתחלקת לפי בני אדם. ומסתברא דדוקא זבל של אכסניא שהניחוהו בחצר, אבל זבל של אכסניא שנעשה בבתים כל אחד ואחד זכה בו בעל הבית דהפקירא הוא וזכה לו ביתו, דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואין לשאר בתים בו זכות. ואם הוציאוהו לחצר ונתערב ואין ידוע איזה היה הרבה ואיזה היה מועט מתחלק לפי פתחים דומיא דזבל שבחצר. והאי לפי בני אדם דקאמרינן דוקא לפי בני אדם שיש להן זכות בחצר אבל שאר בני ביתו של כל אחד ואחד אין להן חלק בו דהא לית להו זכותא בחצר.

והא דאמרינן בני מבוי מעכבין עליו, הני מילי במבוי שאינו מפולש משני צדדיו מפני שמרבה עליהן את הדרך, אבל במבוי מפולש משני צדדיו כיון שהרבים בוקעין בו אין מעכבין, דהוה לו כרשות הרבים ולית ביה טעמא דרבויי דרך שהרי הרבים בוקעין בו ואין בני מבוי יכולין לעכב עליהן. ומסתברא דאי אית ליה דלתות שנועלין בלילה כסתום דמי ואית ביה טעמא דרבוי דרך שהרי מרבה עליהן בלילה את הדרך:

'''קמד. '''ושמעינן מינה דשנים שהיו שותפין בחצר לזה שני שלישים ולזה שליש ואין אחד מהן מכיר את חלקו בחצר ומצאו בה מציאה חולקין בשוה. מאי טעמא, דכיון דאין אחד מהן מכיר את חלקו שניהן משתמשין בה בשוה ודין הוא שתזכה לשניהן '''בשוה. '''ודייקינן לה להא מילתא מדקא מיבעיא לן גבי זבל של אכסניא אי לפי פתחים מתחלקת או לפי בני אדם מתחלקת, דש&quot;מ דכי קא מבעיא לן היכא דלחד אית לה חד ביתא ולחד תרי ביתי וקא פשטינן דלפי בני אדם מתחלקת, והא הכא דההוא דאית ליה תרי בתי אית ליה זכותא בחצר טפי משום ארבע אמות דפתחים ואפילו הכי קאמרינן לפי בני אדם מתחלקת ופלגיה ליה בשוה:

'''קמה. '''אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך. כגון מבוי ארוך שיש בו פתחים הרבה לארכו מפתחו ועד חציו וחציו הפנימי אין בו אלא בית אחד, אם רצה בעל הבית הפנימי לסתום כנגד פתחו ולהוציא פתחו בחצי המבוי ולהכניס את חצי המבוי בחצרו, בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך, שכיון שנתמעט ארכו של מבוי ולא נתמעטו החצרות שהיו משתמשות בו נמצא הדרך רבה על החיצונים, שהרי מתחילה היה בעל החצר הפנימית נכנס במשאו עד פתחו שהיה בסוף המבוי ומפרק שם והיתה דריסת הרגל מתמעטת מחציו החיצון ועכשיו הרי כולן מפרקין משאן בחצי המבוי ומרבה עליהן את הדרך ונמצאו דוחקין זה את זה. מתיבי חמשה חצרות הפתוחות למבוי כולם משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר כולן משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה. דש&quot;מ דכל חדא לית לה רשותא לאשתמושי אלא מכנגד פתחה ולחוץ עד פתחו של מבוי, לפיכך אם בקשה הפנימית לסתום כנגד פתחה אין בני מבוי מעכבין עליה דהא מעיקרא נמי לא הוה לה רשותא לאשתמושי בהדה והשתא נמי לא קא משתמשי בהדה, ופנימית גופה אי הוה בעיא למישבקיה לסוף המבוי פנוי ולאישתמושי בהדי חיצונה הדין עמה, ואשתכח דהשתא כי סתמא נמי כנגד פתחא ליכא ריבוי דרך טפי ממאי דהוה מעיקרא כלל, וקשיא לרב הונא. ואסיקנא תנאי היא דתניא אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו היה סתום ובקש לפתחו אין בני מבוי מעכבין עליו וחמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר כולן משתמשות עם השניה ואין צריך לומר עם החיצונה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי. כלומר כולן משתמשות בכל המבוי בשוה. וקם ליה רב הונא כרבי שמעון בן אלעזר, ולית הלכתא כוותיה, דהא רבי פליג עליה וקימא לן הלכתא כרבי מחבירו. ועוד דהא תניא סתמא באידך מתניתא קמייתא (דרב) [כרבי] וקם ליה רב הונא כיחידאה ולית הלכתא כוותיה.

(ומ&quot;ש) [וש&quot;מ] דלא מעכבי בני מבוי סתום אהדדי מטעם דרבוי דרך אלא בדוכתא דלית ליה למרבה דירכא עילויה לרשותיה, אבל היכא דאית ליה דירכא עילויה לרשותיה לא דיינינן ביה דין ריבוי דרך כלל, דמימריה דרב הונא דאית ליה דין ריבוי דרך במבוי בכל אנפא הא אידחי ממתניתא דחמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר כולן משתמשות עם השנייה ואין צריך לומר עם החיצונה והשנייה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה, וממילא שמעת דכל היכא דאית ליה דירכא לרשותיה ההוא דוכתא דומיא דלשנייה על החיצונה ולשאר על השנייה, ליכא לעכובי עליה בההוא דוכתא מדין רבוי דרך כלל, ואפילו למיפתח בה פתחא אחרינא. והכי נמי מסתברא, דאלת&quot;ה אדשמעינן רישא דההיא מתניתא דאחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו, דמשמע טעמא אחד מבני מבוי זה שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר שלא היה לו בתוכו פתח דלא הוה מבני אותו המבוי האחר כלל, הא אם בקש להחזיר פתחו למבוי שני שהיה לו בתוכו פתח דלגבי דהאי גברא לאו מבוי אחר מיקרי אין בני מבוי השני מעכבין עליו, דהא דומיא דבקש להחזיר פתחו למבוי אחר קא ממעיט דמשמע למבוי דלא הוה ליה להאי גברא פתח בגויה כלל. וכי תימא דילמא האי דמבוי אחר דקתני לאו לגבי בעל הפתח קאי אלא לגבי מבוי קמא גופיה קאי דלגבי מבוי קמא האי מבוי אחר מיקרי, לא סלקא דעתך, דאם כן למה לי למיתני רישא אחד מבני מבוי כלל, ליתני מי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו, אלא להכי תנא רישא אחד מבני מבוי לאשמעינן טעמא דלמבוי אחר שלא היה מבני אותו מבוי, ומאי הוא דלא הויא ליה דריסת הרגל בגוויה, הא למבוי שהיה לו פתח בתוכו דאית ליה דריסת הרגל אין בני מבוי שבקש לפתוח בו פתח אחר בני מבוי מעכבין עליו ואע&quot;ג דהויא ליה דריסת הרגל עלויה מקמי הכין כלל, אלא מדקתני למבוי אחר דוקא ש&quot;מ למבוי אחר הוא דמעכבין עליו הא לאותו מבוי אין מעכבין עליו. וסופה דקתני כולן משתמשות עם החיצונה כו' דמשמע הנך אין אחריתי [ד]לא הוה לה פתחא התם עד השתא לא, רבותא קמ&quot;ל דאפילו הנך דהוויין עד השתא לית לה לכל חדא מינייהו לאשתמושי אלא מפתחא ולחוץ, ולאפוקי מדרשב&quot;ג דאמר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי. תדע נמי דתנן (לקמן בבא בתרא נט,ב) לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין, דאית להו לגבי חצר זכותא בגויה לכמה מילי טפי מבני מבוי במבוי ואפילו לענין דין רבוי דרך כדבעינן לברורי לקמן, אבל למבוי דלית להו בגויה אלא דריסת הרגל לא מעכבי עילויה מדין ריבוי דרך אלא למאן דלא הוה ליה בגויה עד השתא דריסת הרגל או בדוכתא דלית ליה בגויה אפילו דריסת הרגל, דאי לא תימא הכי לישמועינן למבוי וכל שכן לחצר השותפין, אלא מדאשמועינן לחצר השותפין ש&quot;מ דלמבוי כי האי גוונא לא פסיקא ליה דהא כל דוכתא דאית ליה דריסת הרגל עילויה אית ליה רשותא למפתח בגויה.

וכי תימא אי הכי רישא דקתני (שם) לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין, הכי נמי דלמבוי כי האי גוונא שפיר דמי, והא איכא היזק ראיה. אין הכי נמי וטעמא דמילתא משום דלא עביד לדירה אלא לדריסת הרגל בעלמא, ולא עדיף מגגין שאינן עשויין לדירה דאין בהן היזק ראיה.

והכי נמי מסתברא, דכי איירי ברבוי דרך בחצר השותפין למעוטי מבוי הוא, דאי אמרת תנא חצר השותפין וה&quot;ה למבוי, אלא הא דקתני התם (שם) אבל בונה עליה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו דאוקימנא באפתא דאי הויא עליה על גבי ביתו ממש לא מפני שמרבה עליהן את הדרך, הכי נמי דה&quot;ה דלחצר שבמבוי לא, א&quot;כ לא שביק מר חיי לכל בריה, אלא לאו ש&quot;מ דוקא נקט לחצר השותפין אבל למבוי שפיר דמי. וכי תימא א&quot;כ הא דתנן (לקמן בבא בתרא ס,א) לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון הכי נמי דלמבוי שפיר דמי, והא [איכא] היזק ראיה. ותו הא מדקתני סיפא אבל פותח הוא לרה&quot;ר פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון מכלל דלמבוי סתום כי האי גוונא לא. שאני התם, דקתני סופא לגלויי רישא דמבוי בהא מילתא כחצר השותפין דמי, אבל למיפתח לגוויה פתחא שלא כנגד פתח חבירו דינא כדאמר' מעיקרא. וסופא דההיא מתני' דקתני היה קטן עושה אותו גדול אחד עושה אותו שנים, דש&quot;מ דמבוי כי האי גוונא לא, כולה מילתא בפתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון קאי דאית בהו היזק ראיה במבוי. וכי תימא מ&quot;מ קשיא אי אמרת התם גבי פתח כנגד פתח תנא חצר השותפין וה&quot;ה למבוי ליתני למבוי וכ&quot;ש לחצר השותפין, התם חצר השותפין אצטריכא ליה, דאי תנא מבוי סד&quot;א מבוי הוא דלא יפתח דכיון דמבוי גופיה לית ביה היזק ראיה כדאמרן ופתחים וחלונות אית בהו היזק ראיה לא יפתח פתח כנגד פתח דלא מצי אמר ליה סוף סוף הא קא בעית לאצטנועי מינאי במבוי, אבל חצר השותפין דאית ביה בחצר היזק ראיה סד&quot;א מצי אמר ליה סוף סוף הא קא בעית לאצטנועי מינאי בחצר, קמ&quot;ל דאפילו לחצר השותפין לא יפתח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון דאמר ליה מעיקרא בחצר בעינא לאיצטנועי מינך בבית לא בעינא לאיצטנועי מינך השתא אפילו בבית נמי בעינא לאצטנועי מינך. אבל הך מתניתא דמשום ריבוי דרך הוא אם איתא דאיכא דין ריבוי דרך במבוי כמה דאיכא בחצר לישמעינן למבוי וכל שכן לחצר, אלא מדנקט לחצר השותפין ש&quot;מ אין דין ריבוי דרך במבוי אלא למאן דלית ליה דריסת הרגל בגויה כלל או בדוכתא דלית ליה בגויה דריסת הרגל כלל כדברירנא לעיל. ואשכחן בהדיא דשני לן דינא דחצר מדינא דמבוי לענין ריבוי דרך, דקתני התם בפרק לא יחפור (לקמן בבא בתרא כא,ב) ולשכנו אינו כופהו, וגבי חצר קתני התם (שם ע&quot;א) אחד מבני חצר שבקש לעשות רופא כו' בני חצר מעכבין עליו, וכבר ברירנא התם (סי' סה) לההיא בירור יפה.

ושמעינן נמי מינה דאחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו אין בני מבוי החיצונים מעכבין עליו. ולא תימא הני מילי היכא דקאי האי פנימי בסוף המבוי וקא בעי למיסתם לפנים מפתחיהן של שאר מבני מבוי, דכיון דלדידיה לחודיה הוא דאית ליה אורחא עד סוף המבוי למיעל לפתחיה ולהנך לית להו דהא לית ליה לחד מינייהו לאשתמושי אלא עד פתחו, אשתכח דמפתחיהן של חיצונים רשותא דפנימי לחודיה הוא, אלא אפילו היכא דלא קאי פנימי אלא לפלגיה דמבוי מן בצד חצר דאשתכח דלדידיה נמי לית ליה אורחא מפתחו ולפנים טפי מחד מכל בני מבוי כי קא סתם רשותיה לחודיה קא סתים דכיון דפנימי ליכא דמעכב עליה למיעל התם ואילו אינהו יכיל פנימי לעכובי עלייהו מטעמא דריבוי דרך דהא לא אפשר להו למיעל להתם עד דחליפי אפתחא דפנימי ואיכא ריבוי דרך לגבי פנימי, אשתכח דרשותא דמיחדא ליה לפנימי היא דהויא לה לגביה כמבוי שאין בו אלא פתח אחד מצדו וכלפי ראשו דלית ליה לאיניש אחרינא רשותא בגויה, מיהו לא שנא קאי בסופו ולא שנא באמצעיתו דוקא במבוי שאינו מפולש לרשות הרבים אי נמי במפולש לרשות הרבים ויש לו דלתות, אבל מפולש לרשות הרבים ואין לו דלתות אפילו חד מבני רשות הרבים מעכב עליה כדבעינן למימר קמן (יב,א סי' קמט).

ברם צריך את למידע דלא דיינינן האי דינא דפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה אלא במבוי לפי שאין לבעלים זכות בו מחמת עצמו של מבוי אלא מחמת הבתים והחצרות הפתוחות לתוכו לפיכך אין זכות לחיצונה להשתמש לפנים מכנגד פתחה, אבל חצר השותפין שאין זכות השותפין בה מחמת הבתים שבתוכה בלבד אלא מחמת עצמה של חצר שזכו בה מחמת ירושה או מחמת דעת אחרת שמקנה אותה אין הפנימי רשאי לסתום כנגד פתחו אלא אם כן נתברר שחלקו מן החצר מסויים לצד ביתו או שדין חלוקה זוכה לו לפי חלקו לסתום כנגד פתחו. והא דתנן (עירובין עג,ב) שהמבוי לחצרות כחצר לבתים התם לענין עירוב ומאי דדמי ליה משאר מילי דלא שייך לפלוגי בהו בין מבוי לחצר, אבל במילתא דשייך לפלוגי בה בין מבוי לחצר לאו כחצר דמיא דאם כן אפילו מבוי נמי לדון ביה דין חלוקה ודינא דגוד או איגוד כחצר, אלא ודאי ש&quot;מ דלאו כללא דשייך בכל מילי הוא.

וכי תימא (נמי) [ומי] גרע מפתחו של (שמיני) [פנימי] ולפנים לגבי שאר בני מבוי טפי ממבואות המפולשין לרשות הרבים לגבי בני רשות הרבים, דאם בקשו בני מבוי להעמיד להן דלתות בני רשות הרבים מעכבין עליהם, לא דמי, דאלו מבואות המפולשים לרשות הרבים איידי דנפישי בני רשות הרבים זימנין דדחקי ועיילי טובא, אבל בני מבוי לגבי מבוי דדיירי בגויה לא נפישי ולא דחיק להו מבוי למיעל עד סופיה אלא היכא דדחקי לה בני רשות הרבים, וכבר ברירנא (לעיל ד&quot;ה ושמעינן) דלאו במפולשין לרשות הרבים קאי ואם תימצי לומר במפולשין בשיש להן דלתות:

&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
===[[בבא בתרא יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;

'''קמו. '''הרי אמרו היה סתום ובקש לפתחו אין בני מבוי מעכבין עליו אמר רבה לא שאנו אלא דלא פרץ את פצימיו אבל פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו. ופצימין הן הן מזוזות הפתח כדאשכחן גבי מזוזה דממעטי בית שאין לו פצימין (מדוקא) [מדינא] דמזוזות, ודרך מזוזות הפתח להיות בתחלת בנינן שלא יהא בהן נכנס ויוצא שלא יזוקו בהן בכניסה ויציאה לפיכך לא פרץ את פצימיו אלא מלא חללו של פתח בנין, עדיין תורת פתח עליו וגלי אדעתיה דלא סלקא לזכותיה מהאי מבוי אלא כי סתמיה בתורת עראי סתמה דאכתי דעתיה עלויה למפתחיה, לפיכך אם בקש לפתחו אין בני מבוי מעכבין עליו. אבל אם פרץ את פצימיו ועשאן כפרצה זו שאין צדיה שוין אלא פגום נכנס פגום יוצא וסתמו בתורת כותל שאין בו פתח מתחילה שכל נדבכיו קשורים באריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח, בטליה מתורת פתח וגלי אדעתיה דסלוקיה סלקא לזכותיה דההוא פתחא מההוא מבוי לגמרי, לפיכך אם בקש לפתחו בני מבוי מעכבין עליו דכמאן דאתי למפתח לכתחילה דמי. אמר ליה אביי לרבה תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא סביביו [פרץ את פצימיו מטמא סביביו]. קתני מיהת בית סתום יש לו ארבע אמות, מ&quot;ט דכל כמה דלא פרץ את פצימיו לא סליק זכותיה דהאי פתח מהאי חצר שהרי עדיין תורת פתח עליו וכי סתמיה בתורת עראי סתמיה, לפיכך הרי הוא כפתוח ליטול ארבע אמות בחצר, ואין צריך לומר שיש לו רשות לפתחו, דהני ארבע אמות טעמא מאי משום פירוק משאו ואי לית ליה רשותא למפתחיה ד&quot;א לימא ליה. פרץ את פצימיו אין לו ארבע אמות, דכיון דבטיל מיניה תורת פתח סלוקי סלקה לרשותיה מהאי חצר לגמרי ואי בעי למפתחיה הוה ליה כמאן דאתי למפתחיה לכתחילה. והוא הדין גבי מבוי, דמבוי וחצר בהאי עניינא חד טעמא נינהו. ולא תימא הני מילי היכא דלא חלפי עליה שני חזקה כשהוא סתום בלא מחאה בחזקתיה קמייתא קאי. חדא מדלא מהני לאסתלוקי לאלתר ש&quot;מ כפתוח דאי משום דהוי כמחאה דלא מהניא אלא עד תלת שני מאי עבד דהוי כמחאה, אי משום דסתמיה ההיא סתימה לאו לסיועיה קא אתיא אלא לאורועי קא אתיא, דאי הוי פריצת פצימין בהדה הוה מסתלק ואי הוה פתוח כדמעיקרא הוה אלימא טענתיה טפי, ואי משום דלא פרץ פצימיו התם לאו מידי קא עביד ובמאי קימא ליה מחאה. אלא על כרחיך משום דחשבינן ליה כפתוח הוא ופתוח לא בעי מחאה, אלא היכא דאשתמוש שאר בני חצר לכולה חצר לחודייהו תשמישה דקימא ביה חזקה בחצר השותפין. תדע נמי דהא דומייא דטומאה קתני דלא שייכי בה מחאה אלא משום דחשבינן ליה כפתוח הוא.

ושמעינן נמי מינה דהיכא דפתחיה להאי פתחא לכתחילה שלא ברשות כי מחייבינן ליה למסתמיה לא סגייא ליה בסתימא גרידתא עד דפריץ להו לפצימיה כי היכי דלא תשתייר ליה זכותא בגויה דאי לאו הכי כל כמה דלא אייתי חבריה סהדי דמעיקרא שלא כדין פתחיה כפתוח דיינינן ליה.

והאי בית סתום דקאמרינן דיש לו ארבע אמות לא תימא הני מילי דסתמיה מארי בתרא לבתר דקניא דקנו ליה ד&quot;א בחצר מקמי דסתמיה דבסתימת עראי לא מסתלק מארבע אמות דקנו ליה מקמי הכין, אלא אפילו היכא דסתמיה מריה קמא מקמי דאקנייה להאי בתרא קנו ליה להאי בתרא ארבע אמות בחצר, דכיון דלא פרץ את פצימיו כמאן דאקנייה ניהליה כשהוא פתוח דמי, דתנא דברייתא בית סתום סתמי קתני דמשמע דמסתמא אית ליה ד&quot;א בחצר, ואי ס&quot;ד היכא דזבניה כשהוא סתום לית ליה ד&quot;א מסתמא היכי יהבינן ליה ד&quot;א עד דמייתי ראיה דזבניה כשהוא פתוח אי נמי דהוה פתיח גביה מעיקרא, אלא מדלא איצרכוה לאייתויי ראיה שמע מינה דאפילו היכא דזבניה כשהוא סתום יש לו ארבע אמות וליכא לאפוקי מתניתא מפשטה אלא בראיה.

ומאי שנא מבית חציו מקורה וחציו אינו מקורה (ואע&quot;ג) [דאע&quot;ג] דלקרויי קאי ול (ה) כי מקרו ליה צריך ד&quot;א לפירוק משאו לא חשבינן ליה מעיקרא כמקורה אלא אמרינן כי אקנייה ניהליה למאי דחזי בשעת הקנאה הוא דאקנייה ניהליה ולית ליה ד&quot;א, ואלו גבי בית סתום כיון דאיכא למימר דלמפתחיה קאי קא חשבת ליה כמאן דאקנייה ניהליה מעיקרא כשהוא פתוח לאקנויי ליה ד&quot;א. אי משום דאי לאו אדעתא דמפתחיה אקני ליה לא חזי לאשתמושי ביה כלל אי הכי אפילו פרץ את פצימיו נמי. אלא על כרחיך טעמא דמילתא משום דבית סתום כל כמה דלא פרץ את פצימיו כפתוח דמי. ודקא קשיא לך חציו אינו מקורה, לא דמי חסר ליתר, דאלו גבי מחוסר תקרה כיון דההוא קרוי דמצריך ליה ארבע אמות לפירוק משאו ליתיה בהאי ביתא בשעת הקנאה לית ליה ארבע אמות דלאו ביתא דצריך ארבע אמות אקני ליה, ואלו גבי בית סתום כיון דההוא בית דהוה צריך מעיקרא כשהיה פתוח ארבע אמות כדקאי ולא מיחסר מידי בשעת מכירה אלא סתימת הפתח בעלמא הוא דאתוספא ביה וכי שקלי לה לההיא תוספת הרי ביתא כדמעיקרא, ההיא סתימה כיון דסתימת עראי היא כנעילת דלת בעלמא חשבינן ליה ומעיקרא ביתא דצריך ארבע אמות אקני ליה דלאו מחוסר מעשה בגופו של בית הוא וכמאן דפתיח מעיקרא דמי.

והשתא דאתית להכי לא תימא הני מילי [היכא] דלית ליה פתחא אחרינא דפתיח בעידן הקנאה דומיא דמיירי לענין טומאה ודיקא נמי דקתני בית סתום ולא קתני פתח סתום, אלא אפילו היכא דאית ליה פתח אחרינא דפתיח בעידן הקנאה להאי חצר כמאן דפתיח תרווייהו דמי, דמידי הוא טעמא אלא משום דכל כמה דלא פרץ את פצימיו כפתוח דמי, מה לי אית ליה פתח אחר פתוח מה לי לית ליה, כיון דאילו הוו ליה להאי בית תרי פתחי דפתיחי לה להאי חצר באנפא דחזי למיתב ליה לכל חד מינייהו ארבע אמות הוה יהבינן ליה לכל חד מינייהו ארבע אמות כל פתחא ופתחא כבית בפני עצמו דמי, וכי היכי דבית סתום יש לו ד&quot;א דכמאן דפתיח בשעת הקנאה דמי כי אית ליה חד פתוח וחד סתום נמי ההוא סתום כפתוח בשעת הקנאה דמי. וה&quot;ה היכא דהוי חד פתחא מקצתו פתוח ומקצתו סתום כמאן דפתיח כוליה דמי [ד]חד טעמא הוא. ובדין הוא דליתני פתח סתום יש לו ד&quot;א ואיידי דאיצטריך למיתנא גבי טומאה בית סתום דמשמע דלית ליה פתח פתוח כלל, דא&quot;כ פשיטא דאינו מטמא כל סביביו, ועוד פרץ את פצימיו כיון דאית ליה פתח אחד אמאי מטמא כל סביביו, תנא נמי גבי ארבע אמות בית סתום. ועוד [כד] (דמ) מעינת ביה שפיר אפי' גבי ד&quot;א נמי בית סתום אצטריכא ליה, סד&quot;א כיון דלא פתיח ליה פתחא להאי חצר כלל סלוקי סלקא לזכותיה דהאי ביתא מהאי חצר לגמרי, קמ&quot;ל דלא. וכל שכן היכא דפתיח ליה פתחא אחרינא דגלי אדעתיה דלא אסתלק לגמרי. וכי תימא אדרבה היכא דפתיח ליה פתחא אחרינא ריעא זכותיה דהאי פתח סתום טפי דהא יחדיה לאידך למהוי לחודיה פתחא, מידי דהוה אפירא דסופלי, א&quot;כ כי פתיחי תרווייהו נמי, וכבר ברירנא (לעיל בבא בתרא יא,א סי' קלח) דלא שייך האי טעמא אלא גבי פירא דסופלי אבל גבי בית העשוי לדירה לא. תדע דהא דינא דבית סתום לגבי חצר כי דינא דפתח סתום לגבי מבוי דמי וכי היכי דגבי מבוי אע&quot;ג דאית ליה פתחא בדוכתא אחרינא לא אמרינן אסתלוקי אסתלק מהאי סתום, דה (ו) א אאחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר קאי, גבי בית שבחצר נמי אף על גב דאית ליה חד פתוח וחד סתום ההוא סתום נמי כפתוח דיינינן ליה.

והיכא דסתמיה מריה בתרא דקאמרינן דאית ליה ד&quot;א לא תימא הני מילי דסתמיה מריה דאיכא למימר דכי סתמיה בתורת עראי סתמיה לפי שעה אלא [אפי'] היכא דסתמוה בני חצר באפי ושתיק כל כמה דלא פרץ את פצימיו לא מסתלק, דאי לא תימא הכי מסתמא אמאי אית ליה ד&quot;א ליחוש דילמא בני חצר הוא דסתמוה באנפיה ושתיק ולוקמיה בחזקת סתום כדהשתא. ולא תימא הני מילי היכא דלא סייע מריה בהדייהו אלא אפילו סייע מריה בהדייהו כולהו שליחותיה קא עבדי ולצורך בעל הבית הוא דסתמוה וכמאן דסתמיה איהו לחודיה דמי, דכל כמה דלא פרץ את פצימיו לא אסתלק כסתמיה דהא מתניתא. ומאי שנא מגודא דרב ענן (לקמן בבא בתרא מא,א) דאי לאו דלא ידע כי אתא מריה וסייע בגודא בהדיה הוה קיימא ליה חזקה. התם כיון דגודא (דהחזיק) [דמחזיק] הוא אנן סהדי דלצורך נפשיה הוא דבנייה וכי אתא מריה ארעא וסייע בהדיה גלי אדעתיה דניחא לאקנויי ליה מקום הכותל וכמאן דאמר ליה לך חזק וקנה, אבל הכא דמקום הכותל לא קני ליה למחזיק שליחותיה דמריה קא עבד וכמאן דסתמיה מריה לחודיה ﻿דמי, דאי פרץ את פצימיו מסתלק ואי לא לא מסתלק. והשתא דאתית להכי אפילו פרץ בעל דין את פצימיו וחזייה מריה ושתיק, כל כמה דלא סייע בהדיה לא מסתלק דהא לא קני ליה כותל ולא מחזיק בהכי, כי מעשה דרב ענן דאשתכח דכותל ביתא דחבריה קא בני ושתיקה בעלמא לא מסלק ד&quot;א עד דמסייע בהדי מחזיק, ומגו דלא מסתלק מד&quot;א מפתחא גופיה נמי לא מסתלק דלא יהא אלא דקא פתח ליה השתא לכתחילה כי קא פתח לרשותא דנפשיה קא פתח. ולא תימא הני מילי בחזקה שאין עמה טענה אלא אפילו בחזקה שיש עמה טענה נמי לא מהני, דאי מטעמא דבפניו לית הלכתא כר' יהודה, ואי מטעמא דלא חציף איניש למיגזר דיקלא דלא דיליה ולמיכל ארעא דלאו דיליה, הני מילי לאפטורי מתשלומין והוא דטעין מעיקרא לפירות ירדתי וכיוצא בה, אבל היכא דטעין טענה [ד]שייכא בגופא דארעא לא מיבעייא דלא הויא חזקה לגופא דארעא מטעמא דאמרי' ליה אחוי שטריך אלא לאפטורי מתשלומין נמי כי איכא סהדי דגזר ואכל לא מיפטר כדמיברר התם (לקמן בבא בתרא לג,ב) מדרב נחמן דאמר הדרא ארעא והדרי פירי. אבל ודאי אי סייע מרי ביתא בהדי מחזיק הוה ליה כמאן דסתמיה מרי לענין סלוקיה זכותיה דההוא פתחא מההיא חצר לגמרי. אבל לאסתלוקי מכותל גופיה לא מהני דכותל ביתו הוא ומביתא גופיה לא אסתלק דהאי דמסייע מריה בהדיה לאו לאקנויי לכותל נהליה קא מסייע אלא לצורך נפשיה קא עביד לסלוקיה להאי פתח מהאי חצר והאיך דקא בני שליחותיה דמריה קא עביד כדברירנא.

וכי תימא תינח היכא דסתמיה חד מבני חצר בפריצת פצימין ואתא מריה וסייע בהדיה דהויא חזקה לסלוקי זכותיה מההיא חצר, אלא היכא דסתמיה מריה לחודיה מאי חזקה אית להו לבני חצר בהכי, מי איכא חזקה דמחזיק איניש בדנפשיה לאקנויי ליה לאחרינא. שאני הכא דבני חצר כי קא זכו בהו בהני ארבע אמות לאו בתורת הקנאה קא זכו בהו אלא בתורת אסתלוקי הוא דקא זכו בהו, דאע&quot;ג דהני ארבע אמות דפתחים כי זכי בהו מריהו לגמרי קא זכי בהו, כיון דעיקר ההיא זכותא מכח הפתח היא כל כמה דלא מסתלק כל חד מינייהו מחולקא דחבריה בקנין או בחזקה וכיוצא בהן אי סלקיה מרי פתחא לפתחיה מהאי חצר לגמרי ממילא סלקא לזכותיה דההוא פתחא מינה לגמרי ואע&quot;ג דלא אקני להו לבני חצר ולא מידי ואע&quot;ג דלא אסתלק לגביהו בפירוש, מידי דהוה אהיכא דקנו מיניה דסלקה לזכותיה דההוא פתחא מהאי חצר ואע&quot;ג דלא פריש דסלקה לזכותיה לגבי בני חצר מסתלק, כדתניא (לקמן בבא בתרא מג,א) האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום וקיימא לן דאי קנו מידו מסתלק ואפי' בהאי לישנא, הכא נמי כיון דפרץ את פצימיו אין לך סילוק גדול מזה. והא דתנן (כתובות צה,א) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך, דאלמא עמך נמי בעינן, שאני התם דלא כתבה ליה על שדה זו, ואפילו היכא דכתבה ליה על שדה זו נמי צריך עמך למעוטי משעבודא דשנייה דאי לאו עמך הוה מסתלקא מהאי שדה לגמרי ואפי' לגבי שניה אהני עמך למטרפה משנייה.

והני מילי מארבע אמות דפתחים אבל מזכותא דקני בה בחצר שלא מחמת פתח זה לא מסתלק. ואפילו מארבע אמות דפתחים נמי דוקא דפרץ את פצימיו מקמי חלוקה, אבל היכא דלא פרץ את פצימיו אלא לאחר חלוקה דזכי ביה כל חד מינייהו בחולקיה מכל החצר בקניין או בחזקה וכיוצא בה, ואע&quot;פ שלא הספיקו לבנות את הכותל עד שפרץ זה פצימיו של פתח, לא מסתלק בהכי אפילו מארבע אמות דפתחים, דהשתא לאו מכח ההוא פתחא בלחוד הוא דקא זכי בהו מארבע אמות דפתחים דהא זכה ליה בגויהו בכלל שאר חולקי מכח שאר השותפין ואע&quot;ג דסלקיה לזכותא דההוא פתחא מהאי חצר בפירוש לא מסתלק עד דמסליק לה לזכותא דנפשיה מינה. והוא דקנו מיניה דאלו פריצת פצימין לא מהניא אלא לסלוקיה זכותיה דההוא פתח מהאי חצר, ואמטול הכי לא מהניא אלא לאסתלוקי מזכותא דלא תליא השתא אלא בההוא פתחא, לאסתלוקי מזכותא דאתיה ליה נמי מאנפא אחרינא לא מהניא.

ולענין דרך, כל היכא דאהני לאסתלוקי מכולה חצר אסתלק ליה נמי מדרך, לא קנייא ליה דרך למרה אלא למיעל מינה לההיא רשותא דאית ליה אבל לרשותא אחריתי אפילו דידיה נמי לא, כדקתני התם (לקמן בבא בתרא צט,ב) ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, והכא כיון דאסתלק ליה מההוא רשותא דקניא ליה דרך מחמתה ממילא אסתלק ליה מההוא דרך לגמרי, וכל היכא דאשתייר ליה התם רשותא דהוה ליה למיעל לגויה מהאי דרך לא אסתלק ליה מדרך.

והני מילי לענין פתח שבחצר, אבל לענין פתח שבמבוי כיון דלא קני להו מבוי להנהו דדיירי בגויה אלא מחמת פתחי דפתחי לגויה ולאו קנין גמור הוא אלא מחמת דלית בה אורחא לאיניש אחרינא כדבעינן לברורי קמן, כל היכא דלא פרץ את פצימיו לא שנא סתמיה איהו ולא שנא סתמוה בני מבוי באנפיה ל&quot;ש סייע איהו בהדייהו לא מסתלק דכפתוח דמי, כדקתני בברייתא בהדיא היה סתום ובקש לפתחו אין בני מבוי מעכבין עליו. ואי פרץ את פצימיו לא שנא סתמיה מאריה ולא שנא בני מבוי וחזייה איהו ושתיק אע&quot;ג דלא סייע איהו בהדיהו מסתלק, דכי היכי דקני ביה זכותא במחילה דפתיחת הפתח גרידתא מחמת דחזו ליה בני מבוי ושתקי כדבעינן לברורי לקמן, הכי נמי מסתלק מיניה במחילה דסתימת הפתח גרידתא זא דסתמי ליה בני מבוי ושתיק, והוא דפרץ את פצימיו ואע&quot;ג דלא סייע מריה בהדיהו, ועוד מידי דהוה אחלון העשוי לאורה דאפי' סתמיה בעל החצר באפיה ושתיק אסתלק מיניה.

ומאי שנא מפתח שבחצר דאע&quot;ג דסתמוה בני חצר באפי מריה ושתיק כל כמה דלא סייע מרי פתחא בהדייהו לא מסתלק לא מדרך ולא מד&quot;א, שאני התם דקנו ליה הני ד&quot;א למריה פתחא קנין גמור ובשתיקה בעלמא לא מסתלק ומגו דלא מסתלק מד&quot;א לא מסתלק לא מפתח גופיה ולא מדרך.

וה&quot;ה לענין מקנא דאיכא לאפלוגי בין חצר למבוי, דגבי פתחים שבחצר כיון דקני ליה לכל חד מינייהו חולקיה בחצר קנין גמור לא מהנייא ביה מחילה דבני חצר דמחלי גביה למפתחיה לההוא פתחא לחצר למקנא דרך וכל שכן למקנא ד&quot;א, ואלו במבוי מהניא ביה מחילה דבני מבוי לגבי מאן דפתח ביה חולקא דחד מינייהו. מאי טעמא, דגבי חצר כיון דקניא להו לבעלי' קנין גמור בין בד&quot;א דפתחים בין בשאר החצר דקנו בה חולקא מחמת זכייה אחריתי, לא מבעיא גבי ד&quot;א דפתחים דכיון דכי קנו ליה לבעל הפתח לגמרי קנו ליה לא מהניא מחילה דפתיחת הפתח למקנא ד&quot;א בקרקע דקני להו לבעלים קנין גמור, כדמברר ממעשה דרב ענן (לקמן בבא בתרא מא,א) דאהדר גודא בארעא דלאו דיליה, דאע&quot;ג דעבד מעשה במקום הכותל גופיה דסבר לאחזוקי ביה באפי מריה מסתמא לא קיימא ליה חזקה כדברירנא התם. והשתא אלו אחזיק בהנך ד&quot;א גופיהו בחזקה דשתיקה כי האי גוונא לא הוה קני להו, והשתא דלא אחזיק אלא בפתח דנפשיה קני להו, וכי היכן מצינו דבר שאין חזקת עצמו מועלת בו וחזקת דבר אחר מועלת בו. ולא תימא הני מילי בד&quot;א דפתחים אלא אפילו דרך נמי לא קני, דע&quot;כ ל&quot;פ רבנן ורבי עקיבא גבי דרך (לקמן בבא בתרא סד,א) אלא גבי לוקח וכיוצא בו דקאתי מכח הקנאה גמורה דמוכר ודנותן, אבל בשתיקה גרידתא כי האי גוונא לא קאמר, ואפילו גבי דרך דלאו קנין גמור הוא וכל שכן גבי ד&quot;א דקנין גמור הוא. תדע דהא קיימא לן דמקום שנעשה להילוך נקנה בהילוך ואפילו הכי קי&quot;ל דבשתיקה בעלמא לא קני, דאפילו למאן דאמר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו ואע&quot;ג דלא אבדה להם דרך באותה שדה, דוקא רבים משום דרב יהודה אבל יחיד לא וכ&quot;ש לרבנן דאפילו גבי רבים פליגי עליה. וה&quot;ה כונס לתוך שלו דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש (לקמן בבא בתרא ס,ב) אי מחזיר כתליה למקומן דאפילו לרבי יוחנן דאמר אינו מחזיר הני מילי היכא דאחזיקו ביה רבים אבל היכא דאחזיק ביה יחיד מודה דמחזיר, אלמא בשתיקה גרידתא לא קיימא ליה חזקה למיקנא דרך דשעבודא בעלמא הוא. וכל שכן למקנא ארבע אמות דקנין גמור הוא. ואפילו היכא דאחזיק בהו גופייהו וכל שכן היכא דלא אחזיק אלא בפתיחת הפתח.

וכי תימא ומאי שנא מחלון העשוי לאורה דבמחילה גרידתא דחזי ליה בעל החצר ושתיק קני ד&quot;א בחצר להרחקה כדין החלונות כדי שלא יאפיל, מי דמי, התם כי קני ד&quot;א בחצר חברו לאו לאישתמושי ברשות חברו קא קני אלא להרחקה בעלמא קא קני לארחוקיה מיניה דלא (ליזכי) [ליזקי] לחלון (כדי) [כדין] כל המזיקין, ואלו הכא קא קני בעל הפתח ד&quot;א בחצר לאפסוקינהו בכותל משאר החצר לגמרי וא&quot;כ בסתמא היכי קני להו. ועוד תמה על עצמך, אפי' היכא דאמרי ליה בני חצר לך חזק וקני ד&quot;א בחצר במאי קני, אי בחזקה דפתיחת הפתח כיון דהאי כותל דפתיחה לכותל בגוה לאו כותל חצר הוא אלא כותל ביתו הוא אשתכח דכי אחזיק לאו בחצר השותפין החזיק אלא בבית דנפשיה הוא דאחזיק, ולא מהניא האי חזקה דאחזיק בדנפשיה למיקנא ד&quot;א בחצר דאחריני ואפילו דרך לא שנא בחצר השותפין ולא שנא בחצר דחבריה, דכל היכא דבעי למיקני טפי מחולקיה לגבי ההוא טופיאנא כמאן דקני בחצר חבירו דמי וכי שקיל ליה לההוא טופיאנא ממנאתא דכולהו הוא דשקיל ליה ואפילו היכא דליכא אלא רבוי דרך בעלמא, דכי קא מרבה דרך אמנאתא דכולהו קא מרבי.

וההיא דגרסינן בפ' חזקת (לקמן בבא בתרא ס,א) סבר רמי בר חמא למימר בר ארבעי לאו לשווייה תרי בני תרתי תרתי דקא שקיל תמני בחצר, לאו למימרא דאי שבקיה ליה למיעבד הכי הויא ליה חזקה למיקנא ד&quot;א יתירתא לההוא פיתחא יתיר דעבד, אלא פסידא דאתי להו לבני חצר מהאי פתחא יתירא קמ&quot;ל דחיישינן דילמא טעין מרי ביתא דמעיקרא הכי הוה ואי לא מייתו בני חצר ראיה לאכחושי מוקמינן ליה בחזקתיה כדהשתא ואשתכח דקא שקיל תמני בחצר, אבל היכא דמתברר דבתר הכי פתחיה לא מהנייא ליה מחילה דבני חצר למיקנא דרך וכל שכן ארבע אמות.

תדע דעיקר טעמא דרמי בר חמא כי היכי דלא ליצטרכו בני חצר לאייתויי ראיה הוא, דאפילו כשתמצא לומר לטעמיה דרמי בר חמא דבשתיקה גרידתא דבפתיחת הפתח קני ד&quot;א בחצר, על כרחך עיקר טעמא דמצו לעכובי עליה כי היכי דלא ליצטרכו לאייתויי ראיה הוא, דאלת&quot;ה דיכלי למחויי ביה דלא מחלי גביה למשקל בחצר מחמת האי פתחא יתירא ולא מידי אמאי מצו לעכובי עליה, הוה ליה זה נהנה וזה לא חסר וקיימא לן דכופין על מדת סדום. אלא מאי אית לך למימר כיון דצריכי לנטורי שטר מחאה מן העכברים לאו מידת סדום היא כי סבירא לן דבשתיקה בעלמא לא קני מצי לעכוביה עליה כי היכי דלא ליצטרכו לאייתויי ראיה דמעיקרא לא הכי הוה, והא דמיא לההיא דאמרינן (לקמן בבא בתרא פב,א) גבי הקונה שני אילנות דקתני העולה מן הגזע שלו וניחוש דלמא מסקא ארעא שרטון וא&quot;ל תלתא זבנתא לי ואית לי ארעא ואף הא דפתחים נמי דכוותה.

והא דתנן נמי (לקמן בבא בתרא נט,ב) לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו בחצר השותפין ואמרינן עלה מ&quot;ט מפני שמרבה עליהן את הדרך, התם נמי לאו משום דמהניא שתיקה לחזוקי ברבוי דרך בחצר הוא אלא [כי] היכי דלא ליצטרכו בני חצר לאייתויי ראיה, אי נמי דאפילו היכא דמייתו ראיה לא יכלי ליה לאתצולי מרבוי דרך דכיון דאית ליה דרך למיעל לביתא קמא אי פתח ליה ביתא אחרינא מצי לאישתמוטי להו ולמימר לביתא קמא קא עיילנא, וגמרא בכולהו האי שמעתתא עיקר פסידא דמטי להו לבני חצר קמ&quot;ל, מיהו לאו משום דכולהו מטי להו פסידא מחד אנפא אלא הא כדאיתיה והא כדאיתיה.

וכי תימא ומאי שנא לענין מיקנא דרך בחצר דלא מהניא מחילה דפתיחת הפתח ואפילו למיקנא דרך וכ&quot;ש למיקנא ד&quot;א, ומאי שנא לענין אסתלוקי דכי פרץ זה פצימין מסתלק. גבי מיקנא דלמיקנא זכותא ברשות אחריני קא בעי הקנאה גמורה בעינן, גבי אסתלוקי דלאסתלוקי מרשותא דנפשיה קא בעי כיון דפרץ את פצימיו אין לך סילוק גדול מזה, ובני חצר כי קא זכו ממילא קא זכו. וכי תימא ואפילו לענין מקנא תינח גבי ד&quot;א דמקנא גופא הוא ולא מהנייא ביה מחילה כי האי גוונא, אלא גבי דרך דשעבודא בעלמא הויא אמאי לא מהניא, ומאי שנא משאר תשמישין דמהניא בהו מחילה. התם כיון דבעידן תשמישתיה דמחזיק לא קא מעכב ליה לתשמישתיה דמרי רשותא לגמרי, דאפילו היכא דממעיט ליה מתשמישא דעבידא ליה לא מבטל לה משאר תשמישיה, לאו מקנא גופא הוא, אבל גבי דרך דבעידן תשמישיה דמחזיק קא מבטל לההוא דוכתא מתשמישא אחרינא לגמרי כמיקנא גופא דמי ואמטול הכי בעי הקנאה גמורה. ואפילו למיקנא נמי דוקא גבי חצר, דכי זכו ליה בעלים לאו מחמת פתחיהם לתוכה בלחוד הוא דזכו לה אלא מחמת עצמה של חצר שזכו בה מכח ירושה או מכח דעת אחרת שמקנה אותה או את הבתים שבה, לפיכך אע&quot;פ שמחלו לזה לפתוח לתוכה פתח לבית אחד לא קנה בה דרך לפתחו ואין צ&quot;ל ד&quot;א לפירוק משאו. אבל מבוי שאין לבעלים זכות בו יותר משאר בני אדם מחמת עצמו של מבוי אלא מחמת החצרות הפתוחות לתוכו כדבעינן לברורי, כי אחילו גבי אינש אחרינא נמי למפתח פתח לגבה ממילא קניא ליה זכותא לגויה כחד מינייהו דבההוא אנפא דקנו מצו מיקנו משא&quot;כ בחצר.

ולא תימא הני מילי בחצרות של כרכים אלא אפילו בחצרות של כפרים דעיקר זכותייהו מחמת הקיפא דבתים דפתיחי לגוה הוא דלא מהניא (מחיצה) [מחילה] דפתיחת הפתח למקנא בהו דרך וכ&quot;ש ד&quot;א, דכיון דהפקירא הוא וקניוה קמאי בהקפת בתיהן הפתוחין לתוכה קנין גמור הוי ותו לא מהניא מחילה דפתיחת פתחו דבתרה למיקנא ביה דרך מסתמא וכ&quot;ש ד&quot;א.

וכי תימא ומאי שנא מבוי דזכו ביה מחמת בתים וחצרות (דמפקי) [דמקפי] ליה ופתחי לגואי ומהניא ליה מחילה, לא דמי, דאלו חצר כיון דליכא חצר דלא מקיף ליה מחיצות מג' רוחותיה לאפסוקה מרה&quot;ר אשתכח דמחיצות למיקנא תוכן הן עשויות וכי היכי דקני להו לבתים בהני מחיצות קנו ליה נמי לאוירא של חצר, ואלו מבוי כיון דרוב מבואות לאו סתומין נינהו אלא מפולשין נינהו אשתכח דאפילו היכא דאקפוה להאי מבוי בכתלי בתים וחצרות מג' רוחותיו מעיקרא הני מחיצות לאו לאקופי למבוי עבידן אלא לתוכן הן עשויות לאקופינהו לבתים ולחצרות, ואמטול הכי לא קנו ליה למבוי בהאי היקיפא אלא לדריסת הרגל בעלמא. תדע דאי בהיקיפא גרידא קנו ליה ההוא דשייך בהקיפא בהדייהו אע&quot;ג דלא פתיח ליה פתחא למבוי ליקנו ביה נמי חולקא בהדייהו וכי בעי אהדוריה פתחיה למבוי אמאי מצו לעכובי עילויה. וכי תימא משכחת לה כגון דאקיפוה משתי רוחות בבתים וחצרות והדור מרי הנהו פתחי דפתיחי לגויה וגדרוה לרוח שלישית לאפסוקיה מרה&quot;ר דקנו ליה בהאי גדר, כיון דמיקמי האי גדר הוה ליה מבוי המפולש לרה&quot;ר אשתכח דכי גדרוה לרוח שלישית שלא כדין גדרוה ולא קנו ליה בהכי. ואשתכח דאפילו היכא דאקפוה מעיקרא בתים וחצרות מג' רוחותיו לית להו זכותא בגויה אלא מחמת דפתיחי פתחינהו לגויה דקנו ליה לדריסת הרגל בעלמא, דמגו דזכו להו להני בתים וחצרות לאפסוקה לדרך הרבים מינייהו זכו נמי לאפסוקה מההוא רוחא דביני הני בתים וחצרות דמקפי ליה מג' רוחותיו וליחודיה למריה חצר הני בתים וחצרות דפתיחי מעידן הקיפיהו להתם מחמת דלית ליה לאיניש אחרינא אורחא להתם, וכי היכי דקנו ביה קמאי זכותא בפתיחת הפתח גרידתא דפתוחה ברשות קני ליה לבתרא זכותא בגויה בפתיחת הפתח דפתיחה ברשות דהוה ליה כחד מינייהו. ופנימי נמי דקי&quot;ל דיכול לסתום כנגד פתחו לאו משום דקני ליה קנין גמור הוא אלא משום דדוכתא דלית בה רשותא לאינש אחרינא הוא ובפתיחת הפתח בעלמא הוא דזכה ביה ואמטול הכי כי אחיל גבי אחרינא למיפתח פתחא אחרינא לגאו מיניה הויא מחילה:

'''קמז. '''וסופא דקתני בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו בטומאת מת קאי, והכי קאמר, בית סתום והטומאה בתוכו אינו מטמא כל סביביו וכפתוח דמי ואינו מטמא אלא את פתחו לפי שאין הטומאה יוצאה אלא דרך פתחו, פרץ את פצימיו וסתמו (אינו) מטמא כל סביביו דכמאן דלית ליה פתחא דמי. ומאי טעמא מטמא כל סביביו, אילימא משום דכל גיסא וגיסא איכא למימר דמהכא מפיק ליה ואטמו להו כל סביביו כתורת פתח, כדתנן (אהלות פ&quot;ז מ&quot;ג) המת בבית ובו פתחים הרבה כולם טמאים נפתח אחד מהן הוא טמא וכלם טהורים חשב להוציאו באחד מהן או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים הציל על הפתחים, אימור דאמור רבנן התם בבית שיש בו פתחים הרבה כדקתני בהדיא, בבית שאין בו פתח מי אמור. אלא היינו טעמא דמטמא כל סביביו דכיון דלית לה פתחא הוה ליה כקבר סתום שהנוגע בו כל סביביו טמא כדתנן באהלות פרק הטומאה בכותל (שם מ&quot;א) נפש (הטומאה) [אטומה] הנוגע בה מן הצדדין טהור מפני שהטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה מכל מקום טמא מפני שהיא כקבר סתום. וטעמא דמילתא דקבר איתקש למת דכתיב (במדבר יט,טז) בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר, והני מילי לטמא במגע ובמשא ובאהל אבל למיתפס ד&quot;א לטומאה במת לא תפיס, דהא תנן (אהלות פט&quot;ו מ&quot;ח) חצר הקבר העומד בתוכה טהור ואמאי הא קאי בתוך ד&quot;א לכוך, אלא ש&quot;מ דקבר לא תפיס ד&quot;א לטומאה, ומתני' דנפש אטומה נמי דוקא דקתני הנוגע בה דאלמא לא מיטמי עד שיגע:

'''קמח. '''אמר רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן מבואות המפולשין לעיר אחרת ובקשו בני מבואות לסתמן בני אותה העיר מעכבין עליהן ולא מיבעיא היכא דליכא דירכא אחרינא דמעכבי אלא אפילו בדאיכא דירכא אחרינא נמי מעכבי משום דרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב חצר השותפין שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

'''קמט. '''אמר רב ענן אמר שמואל מבואות המפולשין לרה&quot;ר ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני רשות הרבים מעכבין עליהן סבור מינה הני מילי בד&quot;א דא&quot;ר זירא אמר רב נחמן ד&quot;א הסמוכות לרה&quot;ר כרשות הרבים דמיין ולא היא התם לענין טומאה הכא זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילי טובא. כלומר כי אמרינן ד&quot;א הסמוכות לרשות הרבים כרשות הרבים דאמו אבל יתר מד&quot;א לא, הני מילי לענין טומאה דכי היכי דספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור בד&quot;א הסמוכות לרשות הרבים נמי ספיקו טהור, דגבי רשות הרבים טעמא מאי דגמרינן מסוטה דכתיב בה ונסתרה והיא נטמאה וברשות הרבים לאו ונסתרה קרינא בה, בד&quot;א הסמוכות לרה&quot;ר נמי כיון דשכיחי בהו רבים תדיר לאו ונסתרה קרינא בהו וכרשות הרבים דמו, אבל לפנים מד&quot;א כיון דלא שכיחי התם רבים תדיר לאו כרשות הרבים דמי. והני מילי לעניין טומאה, אבל לענין העמדת דלתות למבואות הסמוכות לרשות הרבים כיון דזימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילי טובא טפי מד&quot;א אפילו לפנים מארבע נמי בני רשה&quot;ר מעכבין עליהם משום דרב (י) יהודה.

והני מבואות המפולשין לרשה&quot;ר דקאמרי' לא תימא דוקא במפולשין משני צדדין, דא&quot;כ בהא תיסוק אדעתין דלא מצו לעכובי אלא בד&quot;א, והא איכא בני מבואות אחריני דמהאי גיסא ומהאי גיסא דאית להו דירכא עילויה, ואפילו בני רשה&quot;ר גופייהו ניעכבו ואע&quot;ג דאית להו דירכא אחרינא וכדרבי יוחנן, ועוד למסקנא דשמעתא דמסקינן דאפילו טפי מד&quot;א נמי מטעמא דזימנין דדחקי בני רה&quot;ר ועיילי טובא, מאי איריא משום דדחקי ועיילי טובא דמשמע אגב דוחקייהו, תיפוק לי דהא אית דירכא מהתם למיעבד מאידך גיסא. אלא ודאי ש&quot;מ דכי אצטריך רב ענן אמר שמואל לאשמועינן במבואות שאינן מפולשין אלא מרוח אחת. והשתא דאיתברר דבמבוי שאינו מפולש מרוח אחת קאי ואפי' הכי מצו לעכובי עלייהו, אי קשיא לך הניחא לרשב&quot;א דאמר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות למבוי, אלא לרבי דאמר פנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה וש&quot;מ דאי בעי פנימית למסתם כנגד פתחו אין בני מבוי מעכבין עליו מאי איכא למימר, מי גרעי שאר בני מבוי בגויה מבני רשות הרבים, [בני רשות הרבים] מצו מעכבי אפנימי בני מבוי לא כל שכן. ועוד בני מבוי עצמו ליעכבו מטעמא דבני רה&quot;ר. וכי תימא דילמא שמואל כרשב&quot;א ס&quot;ל, הא שמעינן ליה לשמואל דס&quot;ל הלכה כרבי מחבירו כדאיתא בפסחים בפ' כל שעה (פסחים כז,א) ואם כן הכא היכי שביק רבי ועביד כרשב&quot;א. ומסתברא לן דר' נמי כי קאמר במבוי שיש לו דלתות קאי אי נמי במבוי שאינו מפולש לרשה&quot;ר כגון שני מבואות זה לפנים מזה החיצון מפולש לרשות הרבים והפנימי פתוח לחיצון, וכי פליגי רבי ורשב&quot;א בפנימי פליגי דאין מפולש לרשות הרבים, אבל במפולש לר&quot;ה ואין דלתות לא שנא חד משאר בני מבוי ולא שנא מבני רשות הרבים יכיל לעכובי עליה דפנימי דלא לוקי דלתות כנגד פתחו וכ&quot;ש היכא דבעי למסתם כנגד פתחו, וכן הלכתא:

'''קנ. '''והא דתנן ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה ר' יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה ותשעה חצאי קבין לזה, אסיקנא דלא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. באתרא דתנא קמא הוה כחישא ארעא ולא עבדא כולי האי ולא טרח לאיטפולי בה באנפי נפשה בבציר מתשעה קבין דבבציר [מט'] (מ) קבין אית ליה פסידא בטיפולי ולא מיקרי שדה אלא שיעורא דחשיב לאיטפולי ביה באנפי נפשיה, באתריה דרבי יהודה הוה שמינא ארעא ועבדא טפי ובתשעה חצאי קבין חשיב ליה לאיטפולי ביה באנפי נפשיה:

'''קנא. '''בבבל מאי. וקא מיבעיא ליה משום דכחישא טפי מכל א&quot;י מאי שיעורא, אמר רב יוסף בי רדו יומא. ולשון חרישה הוא כלומר בית חרישת יום אחד על ידי פועל אחד, דבהאי שיעורא לית ליה פסידא לאיטפולי ביה. מיהו בבציר מחד יומא אית ליה פסידא דלא משכח אגירא למיגר עד דיהיב ליה אגרא דכולי יומא. ודייקינן בי רדו יומא מאי הוי אי יומא זירעה תרי יומי כרבא לא הוי. וקא פסיד גבי כרבא. אי יומא כרבא חד יומא זירעה לא הוי. וקא פסיד גבי זירעה. ואסיקנא אי בעי תימא חד יומא זירעא אע&quot;ג דלית ביה תרי יומא כרבא ובעי למיגר פועל בתרי יומי כריב ותני עד דשלים יומא, ואי בעי תימא חד יומא כרבא ואע&quot;ג דלית ביה חד יומא זירעא לית ליה פסידא דזרע ליה בהדורי. כלומר דזרע והדר כריב לכסויי זירעא ושלים יומא בהכי:

'''קנב. '''דולא בארץ ישראל תנן ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה בבבל מאי אמר ר&quot;נ בי דאלו יומא:

'''קנג. '''פרדיסא אמר אבוה דשמואל שלשת קבין תנ&quot;ה האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך סומכוס אומר לא יפחות משלשת קבין בבבל מאי אמר רבא בר קסנא תלת אציאתא בני תריסר גופני כי היכי דרפיק גברא בחד יומא. וש&quot;מ דכי קא פשיט אבוה דשמואל שלשת קבין בא&quot;י קא פשט:

'''קנד. '''וש&quot;מ ד[ה]אומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך לא יפחות משלשת קבין בא&quot;י. והוא הדין מריפקא עבדא בחד יומא בבבל. והוא הדין נמי בכולהו (קבין תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה ר&quot;י אומר תשעה חצאי קבין לזה ותשעה ח&quot;ק לזה אסיקנא דל&quot;פ אלא) הני שיעורי דקא אמרינן לענין חלוקה דאי אמר ליה מנת בשדה אני מוכר לך לא יפחות מתשעה קבין בארץ ישראל, וכן כל כיוצא בזה:

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[בבא בתרא יב ב|דף יב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;

'''קנה. '''א&quot;ר אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים אטו חכם לאו נביא הוא. והלא מבין מדעתו כמה שמועות נדונות שלא שמע. הכי קאמר אע&quot;פ שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי קטן נתלה בגדול אמר רב אשי תדע דאמר גברא רבה מילתא ומיתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה. ודיקינן ודילמא כסומא בארובה. ומהדרינן ולאו טעמא קאמר:

'''קנו. '''אמר רבי יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות שוטים מאי היא כי הא דמר בר רב אשי הוה קאי בריסתקא דמחוזא שמעיה לההוא שוטה דקאמר ריש מתיבתא דמליך במתא מחסיא השתא טביומי חתים אמר מאן חתים ברבנן טביומי אנא שמע מינה לדילי קימא לי שעתא קם אתא אימנו רבנן לאותובי רב אחא מדפתי ברישא כד שמיע הא שדור זוגא דרבנן לגביה לאימלוכי ביה עכביה גביה הדר שדור זוגא דרבנן גביה עכביה עד דמלו ביה עשרה כדמלו בי עשרה מלך פתח ותני להו. ש&quot;מ דהיכא דצריכי רבנן לרישא וקדים חד מינייהו ומתני בבי עשרה וכולהו רבנן איהו הוי רישא ופסקא היכא דחזי למיהוי רישא:

'''קנז. '''אמר רב דימי דמן חיפא קודם שיאכל אדם וישתה יש לו כמה לבבות לאחר שאכל ושתה אין לו אלא לב א' שנאמר ואיש נבוב ילבב וכתיב נבוב לוחות ומתרגמי' חליל לוחין. נמצאת אומר שלשון נבוב לשון חלול הוא כלומר פנוי וריקם ממאכל ומשתה לפיכך ילבב כלומר לבו כשני לבבות לפי שלבו טרוד. אמר רב הונא בריה דרב יהושע הרגיל ביין אפי' לבו אטום כבתולה יין מפקחו שנא' ותירוש ינובב בתולות וכתיב נבוב לוחות ומתרגמינן חליל לוחין. [והנ&quot;מ] היכא דשתי פורתא אבל היכא דשתי טפי כל שכן דמטפש, הרי הוא אומר (משלי כ,א) לץ היין הומה שכר כל שוגה בו לא יחכם:

'''קנח. '''פשיטא חלק בכור חלק פשוט יהבינן [ליה] (ל) אחד מצרה. דלהכי קרנהו רחמנא פי שנים לאקושי חלק בכורה וחלק פשוט למימרא דתרוייהו כחד חולקא דמו ויהבינן ליה [א]חד מצרא כדאיתא בפרק יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכד,א). יבם מאי. כלומר היכא דהוו שלשה אחין ומת אביהן ולא הספיקו לחלוק עד שמת אחד מהם בלא בנים ועמד שני וייבם את אשתו שנמצא נוטל פי שנים בנכסי אביו אחד מחמת עצמו ואחד מחמת אחיו, יהבינן להו לתרווייהו ניהליה [אחד] מצרה או לא. אמר אביי היא היא מאי טעמא בכור קרייה רחמנא רבא אמר אמר קרא והיה הבכור הוייתו כבכור. שאינו נוטל בראוי כבמוחזק ואין חלוקתו כבכור. דאלו בכור יהבינן ליה אחד מצרה ואלו יבם לא יהבינן ליה אחד מצרה.

והא מילתא לא משכחת לה אלא היכא (דשבוק) [דשוו] כולהו חולקי בדמים, ואפי' היכא דהוי תולתא דארעא עידית ותרי תולתי בינונית אי נמי זבורית והך תולתא דעידית קאי בי מצעי, דכי שקיל להו בכור לתרי חולקי' דידיה אחד מצרה בין דשקיל להו מהאי גיסא בין מהך גיסא אשתכח דקא שקיל הך תולתא דעידית, לאו תרי תולתי במדה יהבינן ליה אלא תרי תולתי בדמים הוא דיהבינן ליה בגופה דארעא, מעיקרא כי פלגינן לה לארעא לאו מדה כנגד מדה פלגינן אלא חזינן ההוא תולתא דעידית כמה שוה טפי ומברינן מיניה תרי תולתי דההוא שבחא ומטפינן מיניה פלגא [להאי] חולקא ופלגא להאי חולקא כי היכי דמטי להו לכולהו תולת' חולקי' תולתא תולתא בשבחא וכיון דשוו להו בדמים שקיל לבכור תרי תולתי דידיה מהאי גיסא ומהאי גיסא.

והני מילי היכא דליכא אורחא למיפלגה לארעא באנפה דלימטי ליה לכל חד מינייהו שיעור חולקא דחזי ליה בין בעדית בין בבינונית בין בזיבורית, כגון דקאי חד תולתא לעידית בי מצעי וארכיה לרוחב השדה וקאי נהרא או נגרא לאורך השדה ומחד גיסא לכולהו דחולקיה, דאי פלגינן להו לאורך השדה כי היכי דלמטייה לכל חד מינייהו חולקא דחזי ליה בין בעידית בין בבינונית בין בזיבורית אשתכח חד מינייהו דלא מאטי לית מנהרא או מנגרא ולא מידי, בעל כרחין צריכינן למיפלגא ברחבה כי היכי דלמטייה לכל חד מינייהו חולקא בנהרא או בנגרא לאשקויי מיניה חולקיה, ואשתכח דלא קא מטי מעידית חולקא למרי תולתא לפום חולקיה. אבל היכא דליכא התם נהרא ולא נגרא מחד גיסא אי נמי דמקיף ליה נהרא או נגרא מתרי גיסי דכל היכא דפלגי לה לא סגיא דלא מטי לכל חד מינייהו חולקא בנהרא או בנגרא, אפי' גבי בכור דשקיל תרי חולקיה דידיה אחד מצרה דינא הוא דפלגינן לה לארכה כי היכי דלמטייה לכל חד מינייהו חולקא בין בעידית בין בבינונית בין בזיבורית.

וכי תימא אי הכי מאי רבותיה דבכור כיון דלא שקיל מיניה דההוא חולקא דעידית אלא כשיעור דמי בינונית דשקיל אחוה, אמרינן היינו רבותיה דלא יכיל אחוה למימר ליה מעלינן ליה לההוא עידית עלוך כנכסי דבר מריון או נפלוג בגורל ושקיל תרי תולתי דידך היכא דמתרמי לך.

והני מילי בבכור אבל יבם לא פלגינן ליה אחד מיצרא, אלא כי אתו למיפלג חזינן ליה לאחא מיתנא כמאן דקאי ופלגינן ליה לארעא לפום מניינא דכולהו חולקי דשוו בדמים כדאמרינן, ועבדינן גורל בשמא דכולהו חולקיה, דכתבינן כל חולקא (מינאי הוא) [מינייהו] בחד פיתקא ומערבינן להו בפיתקי ואתי כל חד מינייהו ושקיל חד פיתקא ואלו יבם שקיל תרי פיתקי, וכל חד מינייהו שקול חולקיה היכא דנפיק ליה בגורל ויבם נמי שקיל תרי חולקיה דידיה היכא דנפיק ליה בגורל בין איתרמו ליה אחד מצרא בין אתרי מצרא. ולא תימא הני מילי היכא דקיימא עידית בי מצעי דאי פלגינן ליה אחד מצרא בין מהאי גיסא בין מהאי גיסא אית ליה פסידא לאידך בעידית, אלא אפי' היכא דקיימי חולקי דעידית אתרי גיסי וקיימא זבורית באמצע, דאי פלגינן ליה אחד מיצרא מטו ליה פלגא עידית ופלגא זיבורית ואי (א) פליגינן ליה אתרי מצרי אפשר דמתרמו ליה תרויהו בעידית, לא פלגינן ליה אחד מצרא, דכיון דלא סגיא [ד]מוספינן להו לחולקיה דזיבורית במדה כי היכי דלשויינהו בדמים זה נהנה וזה לא חיסר הוא דאיכא דניחא ליה בזבורית דנפישא במדה טפי.

(והוה) [והוא] הדין גבי בכור דיהבינן ליה [א]חד מצרא כיון דאכתי לא ידעינן בהי מצרא הוא דיהבינן ליה תרויהו ואפי' בחד מינייהו לא ידעינן כי היכי דכתיב לאידך אמצרא, (ד) הא על כרחך חשבינן להו מעיקרא כתרי חולקיה וכתבינן שמא דכל חד וחד מחולקיה דארעא בחד פיתקא באנפי נפשיה, ושקיל בכור ברישא חד פיתקא בלחוד דאי שקיל תרי פיתקי אפשר דמתרמו ליה אתרי מיצרי ורחמנא זכי ליה [א]חד מיצרא אלא שקיל חד פיתקא וכל חד משאר אחין שקיל חד פיתקא, ומשתייר ליה חד פיתקא דלא שקיל ליה חד מינייהו כנגד פיתקי דחלק בכורה, והדר חזינן ליה לפתקא דבכור אי נפיל ליה בסיפי דההיא ארעא מהאי גיסא או מהאי גיסא זכה ליה בגויה וזכה ליה בחולקא תנינא דסמיך ליה בין דנפק ההוא חולקא דסמיך ליה בההוא פיתקא יתירא דאשתייר בין דנפק משאר פיתקי דשקול שאר אחין, דכיון דזכה ליה בכור חולקא קמא על כרחיך ממילא זכה ליה בחולקא תנינא דסמיך ליה, וההוא דשקליה לפתקא דההוא חולקא תנינא שקיל הוא חולקא דנפק בהו דאשתאר דלא שקליה חד מינייהו, דאגלאי מילתא לפום הדין גורל דהוא ניהו חולקיה דהא כשאר אחין זכי כל חד מינייהו בחולקא דנפק ליה בפיתקי. ואי האי פיתקא דסליק בידיה דבכור בי מצעי ארעא זכה ביה לחד חולקא ואיגליא מילתא דחולקא תנינא אמיצרא דהאי חולקא הוא דיהבינן ליה אי מהאי גיסא אי מהאי גיסא, ואמטול הכי חזינן מאן משאר אחין דסלקי בידיהו הנך תרי פיתקי דהני תרי חולקי דקיימי אמיצריה דבכור והי מינייהו דסליק ברישא זכה ביה מריה שהרי הניח לו מקום לבכור לזכות ממנו ותנינא איגלאי מילתא דהוא ניהו חולקא תנינא דבכור, וההוא אחא דסליק האי תנינא בידיה שקיל הוא חולקא דנפיק בפתקא דאשתייר דלא שקליה חד מינייהו וכל חד משאר אחין זכה ליה במאי דסליק בידיה. ואי בעו שבקיה ליה לבכור למשקל חד חד פיתקא עד דסלקי בידיה חד מהנך חולקי דסמיכי ליה, וקמא דסליק מינייהו בידיה הוא ניהו חולקא תנינא דיליה ושאר פיתקי מערבי להו ושקיל כל חד משאר אחין פיתקא אפיתקא וההוא פיתקא דסליק בידיה דכל חד מינייהו הוא ניהו מטו מנתיה. אי נמי דעביד פיתקי למניינא דכל תרי דסמיכי להדדי, בחד כתבי קמא ותניינא ובחד תנינא ותליתאה, ואי הוו תלתא אחי דבעו לארבעה חולקי בהני בית בתליתאה תליתא ורביעאה, ושקיל בכור חד מינייהו והנהו תרי חולקיה דסלקי בפתקיה אינון מטו מנתיה ואי אשתיירו להו תרי או תלתא חולקי לשאר אחין פלגי להו בגורל אחרינא חד חולקא בחד פתקא.

ומסתברא דאי בעי בכור למיפלג ליה אתרי מצרי אפילו בגורל לאו כל כמיניה, דאפילו היכא דקיימי תרי תולתי עידית אחד מצרא וזיבורית מן הצד אי נמי תרי תולתי זיבורית אחד מצרא ותולתא עידית מן הצד, דכי פלגינן ליה אתרי מצרי בגורל לית ליה לפשוט פסידא לא לגבי עידית ולא לגבי זיבורית, דאי נמי הוה פלגינן ליה אחד מצרא אפשר דהוו מתרמי ליה הכין, כיון דלא מתהני ליה לבכור בהכין לאו כל כמיניה, דכל היכא דלא מתהני ליה לההוא דבעי לשנויי אפי' היכא דאידך לא חיסר לא כייפינן ליה, דלא אמרינן כופין על מדת סדום אלא היכא דזה נהנה וזה לא חיסר אבל זה לא נהנה וזה לא חיסר לאו מדת סדום היא דאטו בשופטני עסקינן דמשנו דינא בכדי. אבל ודאי אי בעו אחין למפלג ליה ליבם אחד מצרא על כרחיה, כיון דבדלא שוו חולקי להדדי עסיקינן ואיכא דניחא ליה בעדית דעדיפא בשבחא ואיכא דניחא ליה בזבורית דנפישא במדה, איכא לפלוגי, דאי קיימי תרי חולקי דעידית מתרי גיסי וחולקא דזיבורית באמצע אי נמי תרי חולקי דזיבורית מתרי גיסי וחד חולקא דעדית באמצע, כיון דכי פלגינן ליה אחד מצרא קא משתני ליה חד חולקא מעידית לזיבורית או מזיבורית לעידית זה נהנה וזה חיסר הוא, ואי לא משתני חולקא בהכי מעידית לזיבורית ולא מזיבורית לעידית ומתהני ליה לפשוט למשקל מן הצד הדין עמו דזה נהנה וזה לא חיסר הוא.

והני מילי גבי אחד יבם או שני יבמין דאתו למפלג בהדי חד או תרי משאר אחין, דכיון דליבם אית ליה תרי חולקי ולית ליה [לכל] חד מינייהו אלא חד חולקא אשתכח דדחקי ליה תרי חולקי דיבם דשקיל אחד מצרא לחד חולקא דשאר אחין מעידית לזיבורית או מזיבורית לעידית כדברירנא לעיל, אבל שני יבמין דאתו לחודייהו למפלג בהדי הדדי, כגון שיבמו שתי יבמות הבאות משני בתים דהאי אית ליה פלגא והאי אית ליה פלגא, כיון דכי הדדי נינהו אע&quot;ג דלא אפשר לאשוויי חולקי להדדי פלגינן ליה לכל חד מינייהו אחד מצרא, חדא דכי מיעט רחמנא יבם דלא תהוי חלוקתו כבכור דומיא דבכור הוא דמיעט דלא שוו להדדי, ועוד דכיון דכי שוו חולקי להדדי אפילו ליבם נמי פלגינן אחד מצרא מטעמא דזה נהנה וזה לא חיסר, אשתכח דהיכא דלא שוו חולקי להדדי לא פלגינן ליה אחד מצרא מטעמא דזה נהנה וזה (לא) חיסר הוא, ולא משכחת לה גבי יבם זה נהנה וזה חיסר אלא היכא דאתי למפלג בהדי חד או תרי משאר אחין כדאמרן, אבל בשני יבמין זה נהנה וזה לא חיסר הוא דהא בין הכי ובין הכי לא זכי בעידית ולא בזיבורית אלא בגורל ולא דחיק ליה חולקא דחד מינייהו לחבריה טפי ממאי דדחיק ליה חבריה דהא שוו שיעורי דחולקי להדדי, הילכך מפלג להו אחד מצרא עדיף דזה נהנה וזה נהנה הוא ועדיף טפי מזה נהנה וזה לא חיסר.

וכי תימא אי הכי אפי' בתרתי ארעתא נמי היכא דלא שויאן בשבחא נימא זה נהנה וזה נהנה הוא ולפלוג חדא [כנגד חדא] בגורל, היכי דמי, אי דלית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו, כיון דלא מסתלק חדא מינייהו אלא בדינא דגוד או איגוד הא עדיפא ליה דיכיל למיגד כוליה, ואי דאית בה דין חלוקה בכל חדא מנייהו באנפי נפשיה, כיון דיכיל (ל) כל חד מינייהו למשקל חולקיה בין בעדית דעדיפא בשבחא בין בזיבורית דנפישא במדה הא עדיפא ליה טפי מלמפלג ליה אחד מיצרא ולמיחת לספק עידית ספק זיבורית. אבל הכא לא פסיקא ליה מילתא למשקל חולקא בין בעידית בין בזיבורית ואפשר דמתרמו ליה תרי חולקי דידיה בזיבורית אתרי מצרי הלכך זה נהנה וזה לא חיסר הוא.

ולא תימא הני מילי גבי שני יבמין דשוו זכואתייהו להדדי, אלא אפילו בבכור ויבם דלא שויאן זכואתיהון להדדי, דאלו בכור פלגינן ליה אחד מיצרא ואפי' היכא דלא שוו חולקי להדדי ואלו יבם לא פלגינן ליה אחד מצרא, דינא הוא דפלגינן ליה לכל חד מינייהו אחד מצרא, דכי מיעט רחמנא יבם דומיא דבכור הוא דמיעט, ואי משום דאי פלגינן ליה ליבם נמי אחד מצרא דחיק ליה לחולקי דבכור לחד גיסא דזיבורית וקא חסר גבי שבחא או לחד גיסא דעידית וקא חסר גבי מדה וכי פלגינן ליה אתרי מצרי לא דחיק ליה לבכור לחד גיסא כלל אלא שיעור מאי דדחיק ליה גורל ואשתכח דכי פלגינן לה אחד מצרא זה נהנה וזה חיסר הוא, על כרחיך כיון דסוף סוף כי פלגינן להו בגורל הוא דפלגינן להו לית ליה פסידא [ד]אי נמי הוה פלגינן ליה ליבם אתרי מצרי אפשר דהוו מתרמו להו תרי חולקי דבכור בההוא פלגא דלא ניחא ליה השתא בגויה ואשתכח דלגבי מפלג ליה ליבם אחד מצרא זה נהנה וזה לא חיסר הוא. וכי תימא אי הכי כי אתי יבם למפלג בהדי שני אחין פשוטים נמי כיון דלדידיה פלגא ולדידהו פלגא לימא להו פלגו לי אחד מצרא בגורל ואנא אשקול פלגא אחד מצרא ואתון שקולו פלגא אחד מצרא, שאני התם דכיון דתרי נינהו לא כל כמינייהו למדחקינהו לתרויהו לחד מצרא דמצי כל חד מינייהו למימר גורל למזלא דמאריה גרים ולא ניחא לי למיתלא גורלי במזלא דאיניש אחרינא.

והשתא דאמרת דחלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה לבכור אחד מצרא, כל שכן חלק פשוט דיהבינן ליה אחד מיצרא, דהא עיקר טעמא דבכור דיהבינן ליה אחד מצרא משום דאתקש חלק בכור לחלק פשוט הוא כדאיתא בהדיא בפרק יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכד,א), ואי לאו דדינא דחלק פשוט למיתב ליה אחד מצרא לא הוה מהני הקישא דפי שנים גבי בכור למיתב ליה תרי חולקי אחד מצרא. ועוד לאו קל וחומר הוא, ומה חלק בכור דתרי חולקי נינהו יהבינן ליה אחד מצרא, חלק פשוט דחד חולקא הוא לא כל שכן. ומינה מה חלק בכור אע&quot;ג דלא שוו בשבחא להדדי דאם כן אפי' יבם נמי ואפי' חד משאר אחין נמי היכא דההוא חולקא דקאי אמצרא לא עדיף משאר חולקי בחד מאנפי שבחא פלגינן ליה אמצרי מטעמא דכופין על מדת סדום כדמיברר לקמן, אף חלק פשוט אע&quot;ג דלא שוו חולקי בשבחא להדדי אי אפשר למפלגינהו לתרוייהו באנפא דלימטי ליה לכל חד מינייהו מטו מנתיה בין בשמן בין בכחוש אחד מיצרא פלגינן להו לתרוייהו. ואי לא אפשר כגון דאזיל נהרא או נגרא מן הצד אי נמי דלא מימשיך חולקא דעדית מצפון לדרום אלא עד פלגא דארעא, משוינן להו לחולקי בדמים כדבעינן לברורי לקמן ופלגי להו בגורל. והני מילי בחדא ארעא אבל בתרתי ארעתא לא שנא בכור ולא שנא פשוט כל היכא דלא שוין ארעאתא להדדי בשבחא לא מצי חד מינייהו למימר ליה לחבריה שקול את חדא ואנא חדא דכל חדא מינייהו לדין חלוקה באנפי נפשיה קיימא כדבעינן לברורי לקמן.

ושמעינן מהאי דינא דבכור ויבם דהני תרי שותפי דאית להו ארעא דשותפותא לחד מינייהו אית ליה תולתא ולאידך תרי תולתי, אי הנך תרי תולתי מטו לאידך בבת אחת כגון דזבנינהו מחד גברא בבת אחת אי נמי נפלו לו בירושה בחד זימנא מחד גברא דומיא דחלק בכור וחלק פשוט, יהבינן ליה אחד מצרא כי דינא דבכור, ואי נפלי ליה בתרי זימני דומיא דיבם לא יהבינן ליה אחד מצרא אלא היכא דאתרמו ליה בגורל כי דינא דיבם. ואפי' היכא דנפלו ליה תרווייהו מחד גברא דהוה חזי למפלג ליה תרוייהו אחד מצרא לא אמרינן בהא כל זכות שתבא לידו דזאבין ליה דכיון דלא זבין ליה תרווייהו בבת אחת מכי זאבין ליה קמא לחודיה הוו ליה הני תרי חולקי דתרי שותפי דלא חזו למפלג להו אחד מצרא וכי הדר זבין ליה תנינא נמי מצו אמרי ליה לא עדיפת בהאי תנינא מגברא דאתית מחמתיה. והוא דשוו חולקי בדמים ולא שוו בשבחא, דאי שוו בשבח ובמדה ובדמים וליכא בינייהו הפרש כלל אפילו נפלי ליה בתרי זימני נמי הא קיימא לן לקמן כופין על מדת סדום ואפילו באינש אחרינא דלאו יבם. ואי לא שוו בדמים אפילו לבכור נמי לא יהבינן ליה כלל לא אחד מצרא ולא אתרי מצרי עד דמשוינן להו בדמים דלאו זאכי ליה רחמנא אלא פי שנים. וכי תימא וכי נפלו ליה בחד זימנא נמי בבכור מאי הוי, אדרבה מדאצטריך קרא לאשמועינן גבי בכור למפלג ליה אחד מצרא מכלל דבעלמא כי האי גוונא אע&quot;ג דנפלו ליה בחד זימנא לא פלגינן ליה אחד מיצרא. לא ס&quot;ד, דאם כן אמאי איצטריך קרא למעוטי יבם, אלא כי אצטריך קרא גבי בכור משום דשאני דינא דחולקי מהדדי גבי ראוי וכיוצא בו, ס&quot;ד אמינא כיון דשאנו מהדדי כתרי חולקי דמי [ו]לא פלגינן ליה אחד מיצרא, אקשינהו רחמנא להדדי למפלג ליה אחד מצרא.

ברם צריך את למידע דלא שנא בכור ולא שנא יבם ומאן דדמי להו דאתו למפלג בהדי חד או תרי דלית ליה לחד מינייהו אלא חד חולקא כי פלגינן להו בגורל, הני מילי היכא דלא אתי מיניה פסידא לחד מינייהו במטו מנתיה לא למשקל חד מינייהו טפי ממאי דחזי ליה וחד בציר ממאי דחזי ליה ולא לבטולי דין חלוקה, אבל היכא דאתי מינה פסידא לחדא במטו מנתיה אי נמי לבטולי דין חלוקה פלגינן להו בלא גורל. כגון מידי דאית ביה תשמישי דשאנו מהדדי והאי חולקא מינייהו אין שם הכל קרוי עליו מיהו חזי לאצטרופי בהדי חד מהנך תרי חולקי אחריני למלויי מיניה חושבן תרי תולתי (ולמתני) [ולמהוי] תרווייהו חלק ששם הכל קרוי עליו ולא חזי לאצטרופי בהדי תנינא מחמת דמתפלג מיניה, דאי פלגינן להו בגורל אפשר דנפיל ההוא חולקא דאין שם הכל קרוי עליו בחולקיה דפשוט נמי בטיל דין חלוקה דתניא כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לא מעלין אותו בדמים, כגון האי ודאי פלגינן ליה ליבם וכיוצא בו תרי חולקי דחזו ליה בההוא מצרא בלא גורל כי היכי דלא לבטיל דין חלוקה בין דאתרמו להו הני תרי חולקי ברע בין דאיתרמו להו ביפה, והוא דשוו חולקי להדדי בדמים כל חד וחד לפום מטו מנתיה כי היכי דלמטי ליה לפשוט בחולקיה תולתא בדמים ולבכור או ליבם תרי תולתי. דכי היכי דאשוויי חולקא בשבחא לא מעכב בחלוקה אלא היכא דאפשר לאשווי, בגורל נמי לא מעכב בחלוקה אלא היכא דאפשר למפלג בגורל, דלאו באשוויי חולקים בשבחא תליא מילתא ולא בגורל תליא מילתא אלא בכל שאלו יחלק ושמו עליו תליא מילתא.

ולא תימא הני מילי בבכור דעיקר דיניה למפלג ליה אחד מצרא, אלא אפילו יבם דמעיקר דינא לא פלגינן ליה אחד מצרא, הני מילי היכא דנעשה למיפלג ליה אתרי מצרי אבל לעכובי בחלוקה מחמת דלא אפשר למפלג ליה אתרי מצרי [לא], דשיעורא דאית בה דין חלוקה לאו בחד מצרא ותרי מצרי תליא אלא בכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא דתליא, וכל היכא דאפשר להו לשותפי למפלג בין אחד מצרא בין אתרי מצרי ומטי ליה לכל חד מינייהו חולקא דחזי ליה חלק ששם הכל קרוי עליו פלגי, אלא דאי אפשר למפלג ליה ליבם אתרי מצרי לא פלגינן ליה אחד מצרא אלא היכא דאפשר לאשוויי חולקי להדדי, אבל היכא דלא אפשר למפלג ליה אלא אחד מצרא בלא גורל פלגינן ליה אחד מצרא בלא גורל ואע&quot;ג דלא שוו חולקי להדדי. דשמעתא דרבא דאמר (תרווייהו דאמר) הויתו כבכור ואין חלוקתו כבכור במידי דאית ביה דין חלוקה משמע, דכל היכא דאפשר למפלג ליה אתרי מצרי לא פלגינן ליה אחד מצרא, אבל היכא דלא אפשר למפלג ליה אתרי מצרי לא איירי רבא כלל, דלאו לאשמועינן שיעור דין חלוקה קא אתי התם לאשמועינן אלא לאשמועינן אי פלגינן ליה אחד מצרא ואי פלגינן ליה אתרי מצרי הוא דאתא לאשמועינן, דומיא דבכור דמיירי בדאית בה דין חלוקה דכי איצטריך קרא פי שנים דאפילו היכא דאפשר למיתב ליה אתרי מצרי יהבינן ליה אחד מצרא ואלו יבם כל היכא דאפשר למפלגי ליה אתרי מצרי לא יהבינן ליה אחד מצרא, ואלו שיעור דין חלוקה לאו מהתם שמעינן ליה אלא מברייתא דכל שאלו יחלק ושמו עליו שמעינן ליה, והתם לא קא קפיד אחד מצרא ולא אתרי מצרי ולא אחולקי דשוו בשבחא אלא איחלק ושמו עליו בלחוד קא קפיד ולית לן לאפוקי שמעתא מפשטה אלא בראיה.

תדע נמי דהא עיקר דינא דיבם דלא פלגינן ליה אחד מיצרא בדלא אפשר לאשוויי חולקי בשבחא הוא, דאי בדשוו אפילו ליבם נמי הוה פלגינן ליה אחד מצרא מטעמא דכופין על מדת סדום, וכיון דעיקר טעמא משום דלא שוו חולקי בשבחא הוא כי היכי דגבי בכור ופשוט כל היכא דאפשר לאשוויי חולקי בשבח ובדמים לא פלגינן להו בחולקיה דלא שוו להדדי וכי לא אפשר לאשוויינהו אלא בדמים פלגינן להו, דאשוויי חולקי בשבחא היכא דלא אפשר לא מעכב בחלוקה, גבי יבם נמי כיון דכי פלגינן ליה אתרי מצרי משום דלא שוו חולקיה בשבחא הוא כי לא אפשר למפלג ליה אתרי מצרי נמי פלגינן ליה אחד מצרא ואפילו בחולקיה דלא שוו אלא בדמים, דאשוויי חולקי בשבחא לא מעכב בחלוקה. והוא הדין נמי גבי גורל דכי היכי דאשוויי חולקי בשבחא לא מעכבי בחלוקה אלא היכא דאפשר, וכי בעינן גורל בחולקיה (אלא) [דלא] חזי חד מינייהו להאי טפי ממאי דחזי ליה להאי דבעינן גורל לברורי חולקיה דכל חד מינייהו דלא ליתו לאנצויי, אבל בחולקי דברירא מילתא לפום דינא דחלוקה ולפום מטו מנתיה דכל חד מינייהו דהאי חולקא לא חזי אלא להאי והך חולקא אחרינא לא חזי אלא להאיך, דין חלוקה דמוכח לברורי חולקיה דכל חד מינייהו עדיף טפי מגורל. תדע דכי פלגינן להו לשותפי בחולקי דלא שוו בשבחא לא מטעמא דגורל הוא דאם כן אפילו היכא דאפשר לאשוויינהו נמי נסמוך אגורל ונפלוג, אלא מדלא מהני גורל בחולקי דלא שוו להדדי אלא היכא דלא אפשר לאשוויינהו דאם כן הוה ליה כקוביא, שמע מינה דכי מהנייא חלוקה בחולקי דלא שוו בשבחא לאו משום גורל הוא אלא משום דאשווייה חולקי להדדי לא מעכב בחלוקה אלא היכא דאפשר לאשוויינהו להדדי. וכיון דטעמא לאו משום גורל אלא כי היכי דלא ליבטיל דין חלוקה, ממילא שמעת דהיכא דלא אפשר בגורל לפלגינהו בלא גורל דאשוויי חולקיה בשבחא לא מעכב בחלוקה. תדע נמי דעיקר חלוקה לאו בגורל תלי אלא היכא דאפשר דהא אפילו היכא דשוו חולקי להדדי בכל מילי לא פלגינן בלא גורל ואלו היכא דקאי חד מהנהו חולקי אמצרא דחד משותפי פלגינן ליה אמצריה בלא גורל מטעמא דכופין על מדת סדום דאי פלגינן בגורל אפשר דלא מתרמי ליה לבר מצרא חולקיה אמיצריה, דשמעת מינה דכל היכא דאיכא טעמא למפלג ליה לחד משותפי חולקיה אמצר ידוע טפי מחבריה פלגינן ליה בלא גורל.

תדע נמי דאפילו בחולקי דלא אפשר לאשוויינהו להדדי ואפילו היכא דאפשר למפלג בגורל, כי איכא טעמא למיתב ליה האי חולקא לחד משותפי טפי מחבריה יהבינן ליה בלא גורל, דבהדיא גרסינן בכמה דוכתי (קידושין מב,א וש&quot;נ) יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם ב&quot;ד מעמידין להן אפוטרופוס ובורר להן חלק יפה, ואי דשוו חולקי להדדי בכל מילי מאי בורר איכא ומאי חלק יפה איכא, אלא לאו דלא שוו בשבחא אלא בדמים. ואי דפלגי בגורל מאי בורר להן איכא, אלא לאו בלא גורל. וגבי כהן נמי אמרינן ליה ליטול מנה יפה ראשון. דשמעת מינה דאפילו היכא דלית ליה לשותפא זכותא בגופיה דממונא למיתב ליה האי חולקא לדיליה טפי מחבריה מדינא דעיקר שותפותא אלא משום חשיבותא דיתמי וכהן היכא דלא אפשר לשוויינהו לחולקיה אלא בדמים הוה אפשר למפלג להו בגורל, יהבינן בגורל חלק היפה בלא גורל. כל שכן גבי בכור ויבם וכיוצא בהן דדין חלוקה קא גרים להו מעיקרא שותפתא למיתב ליה האי חולקא להאי והאי חולקא אחרינא להאי דאי לא לא הוי בה דין חלוקה דכי לא אפשר למפלג להו בגורל פלגינן להו בלא גורל. תדע נמי דהא גבי בכור ופשוט היכא דהוי תולתא מציעא עידית ותרי תולתי דתרי גיסי זיבורית, אע&quot;ג דכי שקיל ליה בכור לחד תולתא דהאי גיסא או דהאי גיסא בגורל הוא דשקיל ליה, גבי תולתא מציעא מיהת לא מהני גורל ולא מידי דאם כן הוה רמינן ליה גורל אכולהו תלתא חולקי והוה שקיל להו לתרי חולקי דיליה כל היכא דמתרמו ליה, אלא כי זאכי ליה בההוא תולתא מציעא בחד מחולקי דחלק בכורה מטעמא דפלגינן ליה אחד מצרא הוא דזאכי ביה, וכי היכי דגבי חד חולקא היכא דלא אפשר למיתב ליה אחד מצרא בגורל יהבינן ליה בלא גורל ואפילו בחולקי דלא שוו להדדי דלא תיבטיל דין חלוקה, גבי תרוייהו נמי היכא דלא אפשר למיפלג ליה בגורל פלגינן ליה בלא גורל דלא ליבטיל דין חלוקה. תדע נמי דכיון דאיתקש חלק בכורה לחלק פשוט למיתב ליה אחד מיצרא ממילא איתקש חלק פשוט לחלק בכורה למיתב ליה אחד מצרא, מה חלק בכורה כי לא אפשר למיפלג ליה אמצרא דחלק פשוט בגורל פלגינן ליה אמצריה בלא גורל, חלק פשוט נמי היכא דלא אפשר למפלג ליה מעיקרא בגורל באנפא דלימטו ליה תרוייהו אחד מצרא פלגינן ליה תרוייהו בלא גורל, בין דעדיפי משאר חולקי בין דגריעי, דעיקר חלוקה לאו בגורל תליא אלא בכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא דתליא, והיכא דאיכא תקנתא למיפלג בגורל פלגינן בגורל והיכא דליכא תקנתא בחלוקה אלא בלא גורל פלגינן בלא גורל בין בבכור בין ביבם ומאי דדמי ליה.

ולא תימא הני מילי גבי חצר דאית בה תשמישי דחזו לאיצטרופי למלויי מינייהו בדמים לפי שנים לבכור או ליבם ולית בהו באנפי נפשייהו חלק ששם הכל קרוי עליו, אלא אפילו גבי מרחץ ובית הבד ושדה וכיוצא בהן איכא כי האי גוונא, כגון בית הוילאות והמגורות של מים ואוצרות של עצים שבמרחץ, וכגון חנואתא דשנותי בהו שושמי לבד הבד וכגון בור וגת ושובך שבשדה ומחיצות הקנים וכיוצא בהן, כולהו הני אי אתרמו בהאי שדה ומרחץ ובית הבד ואית בהו דין חלוקה לתרי חולקי דהאי בית בכל חד מינייהו חלק ששם הכל קרוי עליו וחזו הני תשמישי לאיצטרופי לכל חד מהנך תרי חולקי למלויי בהו פי שנים דבכור או דיבם, פלגינן להו להנך תרי חולקי בגורל וממלינן ליה לבכור או ליבם מהנהו תשמישי לשיעור פי שנים דידיה בדמים בלא גורל, והדר שיימינן ליה לחלק פשוט באנפי נפשיה ולפי שנים דבכור או דיבם באנפי נפשייהו ואי מטי ליה לחד מינייהו בציר ממאי דחזי ליה לפום מטו מנתיה משוינן להו בדמים כי היכי דלימטי ליה לכל חד מינייהו שיעור מאי דחזי ליה.

והוא הדין גבי חצר היכא דלא שוו בתים שבה אהדדי לא בשבח ולא במדה ואי פלגי בגורל אפשר דמתרמי ליה גדול לפשוט וקטן לבכור, כל [כי] האי גוונא לא פלגינן להו בגורל אלא שקיל ליה בכור לגדול במדה ופשוט לקטן במדה ופלגי ליה לשאר החצר במדה כל חד וחד לפום חולקיה והדר שיימינן ליה לחולקא דמטייה לכל חד מינייהו בין בבתים בין בחצר, ואי איכא שבחא בדמים בחולקיה דחד מינייהו טפי ממאי דחזי ליה למשקל משתלים מחבריה בתוספת מדה אמצריה מידי דחזי ליה לאצטרופי בהדי חולקיה, ואי ליכא בחולקיה דחבריה מותר לאשתלומי מיניה מחמת דלית ביה יתר משיעור ששם הכל קרוי עליו משתלים מיניה בדמים כדבעינן לברורי לקמן. והוא הדין היכא דאיכא שלשה בתים שוים במדה שנים מהן [ב]מזרח החצר זה לפנים מזה ואחד במערב וכל חד מינייהו לית ביה דין חלוקה באנפי נפשיה, דאי פלגי בגורל אפשר דמתרמי ליה ההוא בית יחידי דבמערב לבכור ותרי דבמזרח חד לבכור וחד לפשוט, וההוא דמטי ליה פנימי לית ליה חצר קמיה לא לפירוק משאו ולא לשאר תשמישיו ולא קא מטי ליה בההוא חולקא מידי דמיקרי חצר. והוא הדין היכא דליכא במזרח אלא בית גדול ארכו כשנים ברחבו ואית בה שיעור שני בתים וקאי אורכו לאורך החצר ובמערב בית קטן בן ארבע אמות על ארבע אמות, דאי פלגי ליה לגדול לתרי הוו להו שני בתים זה לפנים מזה ואי פלגי בגורל מתרמי בהו פסידא כדאמרן. כל כי האי גוונא לא פלגינן להו בגורל אלא יהבינן ליה (לגורל או) להנהו שני בתים זה לפנים מזה לבכור או ליבם בלא גורל והך יחידי לפשוט כדברירנא לעיל, כי היכי דלא לימטי ליה לכל חד מינייהו בחולקיה חלק שאין שם הכל קרוי עליו ולא נמי בציר ממאי דחזי ליה.

הדין הוא סברא דילן ואע&quot;ג דהני אנפי מילי דברירן אינון ולית בהון ספיקא אצטריכנא לברורינהו ולארווחי בהון משום דחזינא להו לחד מרבואתא דאורי בתשובה בתרין שותפי דהויא להון חצר דהוו בה תרי בתי חד רבה וחד זוטא, לחד שותפא הוה ליה תולתא בחצר ולחד תרי תולתי ואורי בה למפלג בגורל אדעתא דאי נפיל ביתא רבא בחולקיה דתרי תולתא ליהדר ליה דמים להאיך. והאי סברא ליתיה, דאפילו היכא דפלגי אדעתא דאי מטי ליה גדול לפשוט מהדר ליה דמים לבכור כקוביא דמי, דמאן דאית ליה קרקע ליכא לאסתלוקי מיניה במעות כדבעינן לברורי לקמן גבי כללא דגורל (סי' קסב ד&quot;ה נקוט). ועוד קשה קוביא זו מכל קוביות שבעולם, דאלו כל קוביא שניהם שוין בה בין לשכר בין להפסד, וכאן פשוט קרוב לשכר ורחוק להפסד, דאי מטי ליה קטן לא קא חסר מידי ואי מטי ליה גדול קא רוח למזבן קרקע דלא הוה חזי ליה על כרחא דמריה. ואלו בכור רחוק לשכר, דאי נמי מטי ליה גדול לא קא רוח ולא מידי דמאי דחזי ליה קא שקיל, וקרוב להפסד, דאפשר דמטי ליה קטן, דלא אמר רחמנא למפלג בגורל למעבד קוביא אלא להפיס דעתן של שותפין כגון היכא דשוו חולקי להדדי אי נמי היכא דלא אפשר לאשוויי להו אלא בדמים דפלגי בגורל, היכא דאתי מינה פסידא לחד מינייהו לא אמר, דגורל לתקנתא הוא דאצטריכינן ליה ולאו לפסידא, אלא מחוורתא דדינא כדכתבינן.

ברם צריך את למידע דאפילו גבי יבם וכיוצא בו דקי&quot;ל דכל היכא דלא אפשר לאשוויינהו לחולקי בכולהו אנפי בשבחא להדדי לא פלגינן ליה אחד מיצרא, לאו כולהו חולקי דלא נפלי בבת אחת בעינן לאשוויי להדדי, אלא חולקי דשותפי הוא (כ) דבעינן לאשוויי להדדי כי היכי דלימטי ליה לכל חד מינייהו בין בעידית בין בזיבורית לפום מטי מנתיה, דכל היכא דאפשר לאשווינהו להדדי אפי' כי האי גוונא פלגינן ליה לכל חד מינייהו אחד מצרא דלית ליה פסידא לחד מינייהו, וכל היכא דזה נהנה וזה לא חיסר כופין על מדת סדום. ואפילו היכא דלא איפשר לאשוויי חולקי דשותפי בשבחא (אלים) [אלא] בלא גורל פלגינן בלא גורל. והיכי דמי, כגון יבם ופשוט דאתו למיפלג בארעא דהוי תולתא מינה במזרח עידית ותולתא מציעא זיבורית ותולתא בתראה דמערב פלגא עידית ופלגא זיבורית וקאי נהרא או נגרא מחד גיסא בלחוד, אי נמי דלא ממשכי חולקי דעידית מצפון לדרום אלא עד פלגא דארעא, דאי פלגי בגורל איפשר דמיתרמי ליה לפשוט תולתא דעידית ופסיד יבם בתרי תולתי דידיה טובא, אלא כל כי האי גונא אפילו ליבם נמי פלגינן בלא גורל וכ&quot;ש לבכור, דיהבינן ליה לפשוט ההוא תולתא דמערב בלא גורל ושקיל להו בכור או יבם להנך תרי תולתי ואשתכח דמטי ליה לכל חד מינייהו פלגו חולקיה עידית ופלגא זיבורית, והוא הדין לכל היכא דלא אפשר לאשוויי חולקי אלא שלא על ידי גורל דפלגינן בלא גורל.

ברם צריכינן לברורי דלא שנא חלק בכור ולא שנא חלק פשוט וכיוצא בהן דקאמרינן פלגינן להו אחד מצרא, לא תימא הני מילי היכא דאיתיה לבכור גופיה או לפשוט גופיה מצרא בעולם, אלא אפילו ליתיה בעולם ושבק ברא או ברתא כי פלגינן ליה לבריה בנכסי סבא אחד מצרא הוא דפלגינן ליה.

ולא תימא הני מילי בחד דאתיא מכח חד, אלא אפילו בתרי דאתי מכח חד, כי אתו למיפלג בהדי אחי אבוהון אפי' היכא דמטי ליה לכל חד מינייהו כשעור נמי אחד מצרא הוא דפלגינן להו, ואפי' היכא דלא שוו חולקיה להדדי אלא בדמים, דחולקא דאבוהון קא ירתי ובמקום אבוהון קיימי.

ולא תימא הני מילי היכא דהוה איתיה לאבוהון בשעת ירושה דזכה ביה בחולקיה למיפלג ליה אחד מצרא, אלא אפילו היכא דמית בחיי אבוה אינהו במקום אבוהון קיימי. תדע דהא לאו לפום מנייניהו קא ירתי דא&quot;כ הוה לכל חד מינייהו למישקל חולקא כחד מאחי אבוהון ואי ברתא היא לא תשקול ולא מידי, ומדלא יהבינן להו אלא ההוא חולקא דהוה חזי לאבוהון ולא שנא ברא ולא שנא ברתא דבמקום אבוהון קיימי, מידי דהוה אבנות צלפחד דמית בחיי חפר והא שקלן בנתיה כולהו חולקי דהוו חזו לאבוהון דאינהו במקום אבוהון קיימן כדמיברר בפ' יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קטז,ב), וש&quot;מ דאפילו תרי או תלתא דאתו מכח חד כולהו חולקא דאבוהון קא ירתי ובמקום אבוהון קיימי וכחד גברא דמו, וכי היכי דלגבי עיקר ירושה במקום אבוהון קיימי וכחד גברא [דמו], לענין חלוקה נמי במקום אבוהון קיימי וכחד גברא דמו.

וה&quot;מ ביורש דקאי במקום מורישו, אבל בלוקחין ומקבלי מתנה דאתו מכח חד דזאבין להו או דיהיב להו בבת אחת, בלישנא דהקנאה תליא מילתא, דכל היכא דמשמע לישנא דחד חולקא אפי' אקני שיעור ידוע לכמה אינשי דפריש שמהתיהו בעידן הקנאה דלא פלגינהו לחולקי בפירוש כולה חדא הקנאה היא וכולהו חולקי חד חולקא נינהו ובעי מיתב להו אחד מצרא, ואע&quot;ג דאכפל לאדכורינהו לכולהו קונין בפרט כללא הוי כר' שמעון דאמר גבי התקדשי לי בזו ובזו (קידושין מו,א) כללא הוי ומצטרפי וקי&quot;ל כוותיה כדברירנא התם בדוכתה.

ואפילו היכא דאקני להו בלישנא דמשמע דלא אקני להו בשוה, כגון מאן דאמר ליה לחבריה בית כור מארעא פלניתא יהבית לך ולבנך וקנו מיניה, דקי&quot;ל דקני איהו פלגא וכולהו בני דיליה פלגא, מידי דהוה אההוא דאמר ליה לדביתהו נכסאי לך ולבניך דאמר רב יוסף (לקמן בבא בתרא קמג,א) קנאי פלגא, לא אמרי' כיון דאהני האי לישנא לפלוגי שיעורי מהדדי הוה ליה כמאן דפריש ליה לשיעורא דאקני ליה לכל חד מינייהו באנפי נפשיה, דכי קני איהו פלגא וכלהו בנים פלגא משום דאדכריה לדידיה בפרט וכולהו בנים בכלל דשוויינהו לכולהו בנים לגבי דידיה כחד גברא, והוה ליה כמאן דאקני לבי תרי סתמא דקאני האי פלגא והאי פלגא, וכי היכי דאילו אקני לבי תרי סתמא כוליה חולקא דתרוייהו כחד חולקא דמי.

וה&quot;מ דלא פריש בהדיא שיעורא דאקני ליה לכל חד מינייהו, אבל היכא דפלגינהו בשיעורא בהדיא,מיבעיא היכא דשוו שיעורי להדדי דכל חולקא מינייהו באנפי נפשיה קאי, דכיון דמסתמא נמי כי קנו כהדדי הוא דקנו כי טרח לפרושי שיעורי למפלגינהו מהדדי הוא דאיכוון, אלא אפי' היכא דשאנו שיעורי מהדדי דס&quot;ד אמינא לסלוקי ספיקא הוא דאיכוון פרטא הוי וכל שיעורא מינייהו חולקא באנפי נפשיה הוי, ודינא הוא דפליג ליה לדיליה אחד מיצרא, ואי בעי למיפלג חולקא דבנים גופייהו אתרי מצרי לאו כל כמיניה, ואי בעי מקבל למפלג ליה בהדי בניה אחד מצרא נמי לאו כל כמיניה, דכיון דפרשיה לחולקא דידיה באנפי נפשיה ודבנים באנפי נפשיה אע&quot;ג דאקני להו לכולהו בחדא הקנאה לא שייך הכא למימר כללא הוי. ואע&quot;ג דחדא הקנאה הוי לאו חד חולקא הוא אלא הוה ליה כמאן דאמר תנתן שדה פלנית לפלוני ופלנית לפלוני דכל חדא מיניה באנפיה נפשיה קיימא, והוה ליה כהתקדשי לי בזו או בזו דלדברי הכל פרטא הוי דמה לי בחדא ארעא מה לי בתרתי, כל היכא דפריש שיעורא דאקני ליה לכל חד מינייהו באנפי נפשיה, כי היכי דבתרתי ארעתא כל חדא מינייהו באנפי נפשיה קיימא בחדא ארעא נמי כל שיעורא ושיעורא דפריש באנפי נפשיה קאי.

ברם מימר קא אמרינן דכל היכא דלא איפשר לשוויינהו לחולקי בשבחא [אלא] בדמים (לא) משוינן להו בדמים. היכי עבדינן, פלגינן לה לארעא מעיקרא חלקים שוין במדה והדר שימינן ליה לשמן בשבחא דאית ביה כמה שוי ולכחוש כמה שוי, וההוא טופיאנא דביני ביני הוא ניהו שיעורא דמוסיף שבחו של שמן על הכחוש בדמים, הילכך מוספינן ליה לכחוש במדה בשיעור פלגו דמים דהדין שבחא ואשתכח דשוו בדמים והדרי ופלגי להו בגורל.

ולא תימא הני מילי בשבחא דלא איפשר למייתי על ידי הוצאה אלא אפי' בשבחא דאיפשר למייתי ע&quot;י הוצאה, כגון גג ועלייה שעל גבי הבית ובור ושיח ומערה שבחצר וגג ושובך שבשדה, דאפשר לאשבוחיה השתא לכחוש כי האי שבחא על ידי הוצאה, לא בהוצאה שימינן אלא בשבחא דסליק בה הוא דשימינן, דהא דאשווינהו לחולקי בדמים הוא דבעינן ודמי ארעא כי קא שבחי לאו לפום הוצאה דאפיק בה קא שבחי אלא לפום שבחא דסליק בה הוא דשבחי, ולא שנא הויא הוצאה יתירה על השבח ולא שנא הוי שבח יתר על ההוצאה לפום שבחא הוא דשימינן ליה. וכיון דלמישם שבחא בעינן על כרחיך כי שימינן ליה אגב ארעא הוא דשימינן ליה, דאי באפי נפשיה קא פגים מרי שבחא, דאי עלייה היא קא פגים באוירא דשימת ליה לאוירא דידה עילויה לבתר דשקל שותפיה אוירא אחרינא כנגדו, ואי בור שיח ומערות וכיוצא בהן נינהו קא פגים במדה דשקל שותפיה מדה כנגדה ואשתכח דלא קא שוו חולקי להדדי לא באויר ולא במדה. והרי אתברר לך דליכא למשימיה להאי שבחא אלא אגב ארעא, וכיון דליכא מדינא למישימיה אלא אגב ארעא כגופא דארעא דמי וליכא לסלוקי לחד משותפי מיניה במעות אלא בארעא כדברירנא ואפילו על ידי גורל, דמאן דאית ליה מילתא בקרקע ליכא לסלוקי מיניה במעות אפילו על ידי גורל דכקוביא דמי כדבעינן לברורי לקמן גבי כללא דנקטינן גבי גורל (סי' קסב ד&quot;ה נקוט).

ולא תימא הנ&quot;מ במידי דאית ליה פסידא למריה למישימיה באנפי נפשיה כדאמרן, אלא אפילו היכא דליכא פסידא למשימיה באנפי נפשיה כגון מכתשת הקבועה ונגר ומנעול דקביעי דאפשר למעקרינהו ולזבונינהו, כיון דקיימא לן דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי בכמה מילי דשאנו מהדדי ולא שייכי בהדדי אלא בטעמא, הכא נמי ליכא לאפוקיה מההוא כללא אלא בראיה, דכל המחובר לקרקע לענין דין חלוקה נמי כקרקע דמי בין לענין משימיה אגב ארעא בין לענין דלא מסלקינן ליה מיניה אלא בקרקע. והוא הדין לענין ההוא שיעורא דמוספינן ליה לכחוש במדה כי שימינן ליה לאו באנפי נפשיה שימינן ליה, דאם כן בצרי דמי טובא וקא מוספת ליה לכחוש טפי ממאי דחזי ליה, אלא אגב ארעא הוא דשימינן ליה, דחזינן ליה לחלק הכחוש בלא האי תוספת כמה שוי ובהדי האי תוספת כמה שוי וההוא דביני ביני אי הוי טפי מפלגו דמי שבחו של שמן בצרינן מיניה ואי הוי בציר מהכין מוספינן עליה עד דקאי אשיעור פלגו דמי שבחו של שמן, דכי שיימת ליה לשמן לבתר דבצרת מיניה האי שיעורא במדה ושיימת ליה לכחוש לבתר דמוספת ליה להאי שיעורא עילויה אשתכח דשוו בדמים.

ברם צריכינן לברורי דהיכא דלא איפשר לאשוויי חולקי בשבח אלא בדמים דקא אמרינן דלא משווינן להו בתוספת מעות אלא בתוספת מדה, (ו) ה&quot;מ היכא דכי משוינן להו בתוספת מדה לא מימעטי חולקי מדין חלוקה, אבל היכא דמימעטי בהכי מדין חלוקה לא משווינן להו אלא במעות, דההוא דמטי ליה ההוא פלגא שמינא בחולקיה על ידי גורל יהיב ליה לבעל הכחוש מעות בשיעור פלגו דמיה דההוא שבחא. תדע דכי היכי דליכא מדינא לסלוקי למריה שבחא מיניה במעות הכי נמי ליכא לסלוקיה מיניה בקרקע אחרינא דכחיש מיניה, וכי היכי דלגבי שמן וכחוש כי לא אפשר לאשוויי בשבחא אלא בדמים לא בטיל דין חלוקה בהכי אלא משווינן להו בדמים הכי נמי כי לא אפשר לאשוויניהו בקרקע באנפא דליהוי ביה דין חלוקה אלא במעות משוינן להו במעות כי היכי דלא ליבטיל דין חלוקה. וההיא דמתמהינן בפרק יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) גבי ארץ ישראל למאן דאמר בכספים העלוה למאי אילימא לשופרא וס (ו) ניא [אטו] בשופטאני עסקינן, התם משום דהוה אפשר להו לעליוה בקרקע, תדע שהרי חלקו שדה לבן כנגד שדה פרדס, וכל היכא דאפשר לעלויי בקרקע לא מעלינן בכספים. ומתניתין נמי דיקא דקתני ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה, והא שדה דמשכחת בה שמן וכחוש וקא פסיק ותני עדשיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה, הא יש בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה חולקין ﻿ואע&quot;ג דלא שוו חולקי להדדי מדלא קא קפיד אלא אשיעורא בלחוד ש&quot;מ. ודוקא משבחא אבל ממדה לא מסלקינן במעות אלא דדינא דגוד או איגוד. נפ&quot;מ לבכור ופשוט דאתו למיפלג לארעא דלית בה דין חלוקה אלא לתרי חולקי דשוו שיעורייהו להדדי, דאי שקיל בכור תרי תולתי לא מטי ליה לפשוט כשיעור, לא אמרי' ניפלוג בשוה וניתיב ליה פשוט לבכור דינקא בדמים, ולאו כל כמיניה לסלוקיה אפילו ממקצת חולקיה במעות אלא היכא דמסליק ליה מכוליה בדינא דגוד או איגוד:

'''קנט. '''ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשייה. כלומר בית אבותיו כדאמרינן ביבמות (קיז,א) דקא אכלה גירסאנא דבית נשאי. כי קא פלגי אחוה בהדיה אמר להו פלוגו לי אמצראי אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום מתקיף לה רב יוסף אמרי אחוה מעלינן ליה עליה כנכסי דבר מריון והלכתא כרב יוסף. והאי פלוגתא דרבה ורבה יוסף לא מיתוקמא אלא כגון דהאי חולקא דקאי אמצריה דהאי עדיף מאידך חולקא בשבח אי נמי במדה מיהו שוו בדמים, דרבה סבר כיון דשוו בדמים אי לא פליג ליה אמצריה מדת סדום היא דזה נהנה וזה לא חיסר הוא, ורב יוסף סבר כיון דאיכא הפרש בינייהו מחמת דעדיף ההוא חולקא דאמצריה בשבח אי נמי במדה מצי אמר מעלינן ליה כנכסיה דבר מריון דהוו יקירי דמיהו טפי משאר נכסיה ולאו מדת סדום היא דזה נהנה וזה חיסר הוא, והלכה כרב יוסף. אבל היכא דלא עדיף לא בשבחא ולא בדמים וליכא הפרש בינייהו אפילו רב יוסף מודה דכופין על מדת סדום ופליג ליה אמצריה.

והאי טעמא דמעלינן ליה כנכסי דברי מריון חזינא ביה פלוגתא ביני רבואתא, איכא מאן דאמר טעמא דמילתא דמצו למימר ליה האי חולקא דבעית למשקל בהאי שבחא אנן יהבינן ביה שבחא טפי עד דמעלינן ליה כנכסי דבר מריון דעדיפי טפי דכיון דשבח עדיף טפי, ולא גרסי בה מעלינן ליה עליה אלא מעלינן ליה כנכסי דבר מריון. ולפום הדין טעמא אי לא יהבי ביה אינהו שבחא טפי ממאי דיהיב ביה איהו מחייבי למפלג ליה אמצריה דהוייא לה מדת סדום. ואיכא מאן דסבירא ליה דאע&quot;ג דלא יהבי ביה אינהו שבחא טפי כיון דעדיף חולקא בשבחא טפי משאר חולקי מצו לעלוייה עילויה כנכסי דבר מריון ולמימר ליה ניחא לך למיתב ביה כך וכך (כמאן) [כמאי] דבעו לעלוייה עילויה ואי לא שקול חולקך היכא דנפיל לך בגורל. ומסתברא כי האי טעמא בתרא וליתיה לטעמא קמא משום דאיכא עליה כמה פירכי, חדא דבנוסחי דייקי דגמ' מעלינן ליה עליה גרסינן, ועוד דאם כן לקתה מדת הדין, דמצו אמרי ליה לא ניחא לן למזבן מינך ולא מידי, את דבעית לסלוקן מחולקא דחזי לן למישקל בעידית במידי אחרינא שלא כדין אי ניחא לך לקבוליה בהאי עילויה דמעלינן ליה עילוך מוטב ואי לא לישקול כל חד מינן חולקיה בין בעידית בין בזיבורית, ואי לא איפשר למיפלג בכל חד מינייהו כגון דקאי נהרא או נגרא מן הצד נפלגינהו בגורל.

ולא תימא הני מילי היכא דמעלו ליה עילויה בשיוויו אלא אפי' במאה בדמיו, חדא דמלישנא דמעלינן ליה כנכסיה דבר מריון לאו בדמי דשוי האי חולקא משמע דאם כן לימא בשויו ולא ליתלי בנכסי אחריני, ועוד דאי בהכי שויו ותו לא אלמא לאשוויי חולקי בדמים בלחוד הוא דבעינן, מכלל דלטעמיה דרבה אע&quot;ג דלא שוו בדמים נמי פלגינן אמצריה, אמאי, זה נהנה וזה חיסר הוא ומאי כופין על מדת סדום איכא. אלא לאו דשוו בדמים, מכלל דרב יוסף סבר אע&quot;ג דשוו בדמים נמי מצו לעלויי עילויה ביתר מיכן, וכיון דאפיקתיה משוויו לית ליה שיעורא, דמההוא טעמא דמצו לעלויי עילויה ביתר משיוויו פורתא מצו לעלויי עילויה טפי טובא. והכי נמי מסתברא, דאלת&quot;ה רב יוסף גופיה היכי טעין להו לאחין מילתא דלא טעני אינהו, ודילמא אינהו לא הוה ניחא להו לעלויי כנכסי דבר מריון אההוא דקאי אמצריה בלחוד קאמר כמאן דאמר עד מאה בדמיו דאמרי ליה אנן מנתא דחזיא לן בעידית כי האי שיעורא שויא לן דאין אונאה לקרקעות, ואע&quot;ג דשוי גבן כי האי שיעורא לא ניחא לן למיזבן מינך מנתך אפילו בבציר מהכין דאנן דין חלוקה בעינן למשקל לחולקא בין בעידית בין בזיבורית, את דבעית למשקל כוליה חולקא בעידית מעלינן ליה עלוך כנכסי דבר מריון או בטפי מהכין ולאו מדת סדום היא דזה נהנה וזה חיסר הוא, וכי האי גוונא ודאי מצי טעין להו אע&quot;ג דלא טעני אינהו דהא לאו טענה באפי נפשיה היא כי היכי דליחוש שמא מתוכה ילמדו לשקר אלא לאלימא לטענתיהו דלא הוה ניחא להו למיפלג ליה אמצריה בלחוד הוא דאתיא ולמדחא טעמיה דרבא דאוקמה לטענתיהו דאחין במדת סדום הוא דאיצטריכא, קמ&quot;ל דלאו מדת סדום היא מהאי טעמא דאמרן.

תדע דהא בהדיא קא אמרינן גבי יבם דלא יהבינן ליה אחד מצרא, היכי דמי, אי דשוו חולקי להדדי מדת סדום היא ואפי' בעלמא דלאו יבם נמי פלגינן ליה אמצריה, אלא לאו דלא שוו חולקיה להדדי, ואע&quot;ג דלא טעני אחין מעלינן ליה כנכסי דבר מריון [ו]מסתמא לא יהבינן ליה אחד מצרא אלא שקיל כולה דמטי ליה בגורל. תדע נמי דהא גבי שמעתא דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא דקאמר רב יוסף טעמא דזימנין דהאי מידויל והאי לא מידויל לאו מטעמא דמעלינן ליה כנכסי דבר מריון הוא דהא לא ידעי הי מינייהו מידויל והי מינייהו לא מידויל כי היכי דליעלו ליה לההוא דמידויל כנכסיה דבר מריון, אלא טעמא דשייך למפלג בכל חדא מינייהו קאמר, ואע&quot;ג דליכא חדא מינייהו דעדיפא השתא מחברתה מצו כייפי ליה למפלג בתרוייהו משום חששא דלקמיה [ו]לאו מדת סדום היא, וכ&quot;ש היכא דברירא מילתא דחדא מינייהו עדיפא מחברתה דכי אית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו לא מצי חד מינייהו לאפקועי למנתא דחד מינייהו מעידית מטעמא דמדת סדום לא בדמים יתרים ולא בקרקע דגריע מיניה. והיינו טעמא דנקט הכא טעמא דמעלינן ליה וגבי שמעתא דחדא אהאי נגרא וחדא האי נגרא טעמא דהאי מידויל והאי לא מידויל, משום דקמייתא מיירי בדקיימי כולהו חולקי אחד נגרא דהא בחדא ארעא עסקינן וכגון דבריר שבחיה דההוא חולקא וקא בעי למפלג ליה אמצריה, דמשום דמעלינן ליה כנכסי דבר מריון איכא דכיון דידיע שבחיה מצו אמרי ליה לא ניחא לן למיתביה ניהלך אלא במאה בדמיו, ואלו משום דהאי מידויל והאי לא מידויל ליכא דחדא ארעא היא ואחד נגרא קיימא. ואלו בתריתא כיון דבתרתי ארעתא דלא עדיפא חדא מינייהו מחברתא קאי אלא (לא) דקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא, אשתכח דלא שייך בה טעמא דמעלינן ליה כנכסי דבר מריון אלא היכא דבריר שבחא היכא קאי, אלא כי שייך בה [טעמא] דהאי מידויל והאי לא מידויל הוא דשייך בה. ולא שנא בקמייתא ולא שנא בבתרייתא כיון דלא שוו חולקי להדדי דינא הוא דכל היכא דאפשר למפלג בכל חדא מינייהו כי היכי דלשקול כל חדא מינייהו חולקא בין בעידית בין בזיבורית ומטי ליה לכל חד מינייהו בכל פיסקא דמטי ליה כשיעור אחד מצרא לא מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה למיפלג ליה אמצריה ולא למיתב ליה כוליה חולקיה אחד מצרא אלא בחדא ארעא, דבחדא ארעא לא פלגינן ליה לחד חולקא אתרי מצריה כדברירנא לעיל (סי' קנח ד&quot;ה והשתא) מדינא דבכור:

'''קס. '''חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום מתקיף ליה רב יוסף זימנין דהאי מידויל והאי לא מידויל והלכתא כרב יוסף. והא שמעתא לא מיתוקמא אלא בתרתי ארעתא דפלגינן מהדדי וקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא ושויאן להדדי בין בשבח בין בדמים ואית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו באנפי נפשה מיהו קיימא חדא אמצרא דחד מינייהו, ולהכי לא איצטריך גמרא לפרושי לטענתיה דבעל דין משום דמיירי דומיא דהך קמייתא דהוה קאי חד חולקא אמצרא דחד מינייהו וכי קא פלגי אמר להו פלוגי לי אמצראי. דרבה סבר כגון זה כופין על מדת סדום דהא ליכא הפרש בין האי חולקא להאי חולקא לא בשבח ולא בדמים והוה ליה זה נהנה וזה לא חיסר, וכ&quot;ש היכא דהאי דקיימא אמצריה גריעא מהך אחריתי. ורב יוסף סבר כיון דזימנין דהאי משתכחי ביה מיא למידלא ולאשקויי מיניה והאי לא משתכחי ביה מיא למידלא מיניה מחמת דיביש ואית בה בכל חדא מניהי עדיפא דההוא דמדויל מידויל לתרוייהו וההוא דלא מידויל לא מידויל לחד מניהי ולאו מדת סדום היא דזה נהנה וזה חיסר הוא וקיימא לן כרב יוסף.

הילכך דינא הוא דאי אית בה בכל חדא מניהי דין חלוקה פלגי לה לכל חדא מינייהו חלקים שוים בין בשבח בין בדמים. אי ההוא פלגא דקאי אמצריה לא עדיף מהך פלגא אחרינא לא בשבח ולא במדה ולא בדמים יהבינן ליה אמצריה בלא גורל, ובהא אפילו רב יוסף מודי. ואי לא איפשר לאשוויינהו בשבח ובמדה משוינן להו בדמים ומוספינן לכחוש במדה כנגד חצי שבחו [ד]שמ (י) ן עד דשוו בדמים ופלגי להו בגורל. וההיא ארעא אחריתי דלא קיימא אמצריה בין דשוו פלגי דידה להדדי בשבח ובדמים בין דלא אפשר לאשוויינהו אלא בדמים פלגי להו בגורל כל חד וחד היכא דמטי ליה. ואי כל חדא מניהי לית בה דין חלוקה באנפי נפשה, כיון דכי לא קיימא חדא מניהי אמצרא דחד משותפי הוי דינא למפלג חדא כנגד חדא בגורל ולא חיישינן לטעמא דזימנין דהאי מידויל והאי לא מידויל כדבעינא לברורי בשמעתא, השתא דקיימא חדא אמצרא דחד מינייהו נמי פלגי ליה אמצריה דזה נהנה וזה לא חיסר הוא דאי לא פלגי ליה אמצריה על כרחיה פליג חדא כנגד חדא בגורל.

ואע&quot;ג דקיימא לן דלא שנא חלק בכור ולא שנא חלק פשוט אחד מצרא יהבינן ליה ואע&quot;ג דלא שוו חולקיה בשבחא להדדי אלא בדמים כדברירנא לעיל, ואלו הכא כי איכא דין חלוקה בכל חדא מניהי לא פלגינן להו אחד מצרא, התם בחדא ארעא דכיון דההוא חולקא דנפל ליה מעיקרא בחד מיצרא הוא דנפל ליה יהבינן ליה אחד מיצרא, אבל בתרתי ארעתא דמעיקרא כי נפל ליה חולקיה בתרי מצרי הוא דנפל ליה, כל היכא דלא שויין להדדי דלא שייך בה טעמא דכופין על מדת סדום לא יהבינן ליה אחד מיצרא ואפי' לגבי בכור ופשוט, דהא הכא דמסתמא בפשוט ופשוט וכיוצא בהן קאי דאית ליה לכל חד מינייהו למיפלג ליה אחד מיצרא וכיון דתרתי ארעתא נינהי ואית בה בכל חדא מניהי באנפי נפשיה דין חלוקה לא פלגינן ליה לחד מיניהי אחד מצרא למיפלג חדא כנגד חדא בגורל.

וה&quot;ה לכל תרתי ארעתא דפלגינן מהדדי דכל חדא מניהי באנפי נפשה קיימא ואי אית בה דין חלוקה בכל חדא מניהי באנפי נפשה שקיל פלגא בהאי אחד מיצרא, ואי ליכא דין חלוקה בחדא מניהי באנפי נפשה כי שויאן להדדי בין בשבח בין בדמים [בין] במדה אע&quot;ג דקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא פלגי חדא [כנגד חדא] בגורל, דכי חיישינן לטעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל היכא דאיפשר לקיומי חלוקה בכל חדא מיניהי דלא מצי אמר שקיל את חדא ואנא חדא, דכיון דאיפשר לקיומיה חלוקה בתרוייהו באנפא דאי מדויל מדויל לתרוייהו ואי לא מדויל לא מדויל לחד מינייהו חלוקה בכל חדא מינייהו עדיפא. אבל היכא דמיעכבא חלוקה בתרוייהו מטעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל לא, דעיקר האי טעמא כי איתמר היכא דאית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי באנפי נפשא וקא בעי חד מינייהו למיפלג ליה אמצריה ולמישקל ההיא דקיימא אמצריה איתמר למימר דלא פלגינן ליה אמצרא אלא פלגי בכל חדא מינייהו כדברירנא, אבל לעכוביה חלוקה מטעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל לא מעכבינן.

תדע דהא גבי אמהאתא (להלן בבא בתרא יג,ב) דזימנין חלשא חדא ובריא חדא אי נמי דמיתה חדא וקיימא חדא וטעמא דלא חזיין למלאכה דהדדי הוא דכי אמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או איגוד הוא, מכלל דאי חזיאן למלאכה דהדדי גוד או איגוד הוא, ואי ס&quot;ד האי טעמא דזימנין דהאי מדויל והא לא מדויל אלים לעכובי חלוקה כי היכי דאלים לעכובי חלוקה, אלים נמי לעכובי בגוד את חדא ואיגוד אנא חדא, דהתם נמי שייך טעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל. ואי משום דקא מבחר ליה לחבריה למישקל הי מינייהו דבעי, כיון דלא ידיעי השתא הי מינייהו מדויל והי לא מדויל כי היכי דלבחר לנפשיה ההוא דמדויל אע&quot;ג דמבחר ליה נמי כמאן דלא מבחר ליה דמי. אלא לאו ש&quot;מ דלא חיישינן להאי טעמא אלא היכי דאיפשר לקיומי חלוקה בתרוייהו, אבל לעכובי בחלוקה אי נמי בגוד את חדא ואנא חדא דדמי לחלוקה לא מהני לעכוביה. והתם גבי אמהאתא דכי חזיאן למלאכה דהדדי דקאמרינן דאית בהו דינא דגוד את חדא ואיגוד אנא חדא דשמעת מינה דדוקא דמיבחר ליה חד מינייהו לחבריה בדינא דגוד או איגוד אבל למיפלג חדא כנגד חדא בשומתה על ידי גורל לא, התם דלא שויאן להדדי בשבחא, דכל היכא דלא שויאן בשבחא כיון דתרי גופי נינהו אי פלגי להו בגורל כקוביא דמי. אבל היכא דשויאן בשבחא ובדמים וחזיאן למלאכה דהדדי פלגי חדא כנגד חדא על ידי גורל, דכיון דלא איפשר למיפלג בכל חדא מיניהי לא אלים טעמא דזימנין דהאי מידויל והאי לא מידויל לעכובי בחלוקה לגמרי כדברירנא. וכיון דאית בהו דין חלוקה בגורל לית דינא דגוד או איגוד, דלא דיינינן דינא דגוד או איגוד אלא היכא דלית בה דין חלוקה אבל היכא דאית בה דין חלוקה לית דינא דגוד או איגוד, דע&quot;כ ל&quot;פ רב יהודה ורב נחמן אלא היכא דאין בהן כדאי לזה וכדאי לזה אבל היכא דיש בהן כדאי לזה וכדאי לזה דכולי עלמא לית דינא דגוד או איגוד אלא דין חלוקה הוא דאיכא.

וה&quot;מ דלית בה דין חלוקה בחדא מיניהי, אבל איכא דין חלוקה בחדא וליכא באידך, כיון דלא משכחת לה דפלגי חדא כנגד חדא בגורל אלא היכא דחזיאן להנאה דהדדי כגון כרם וכרם שדה ושדה דשוו שיעורייהו לענין דין חלוקה (בחדא וליכא באידך) לא סגיא דלא נפישא ההיא דאית בה דין חלוקה אאידך דלית בה דין חלוקה, וכל היכא דלא שויאן במדה ליכא מן דינא למיפלג חדא כנגד חדא בגורל, והכא כיון דנפישא חדא מינייהו במדה דהא לית בה דין חלוקה אלא בחדא מינייהו דינא הוא דפלגי לה לההיא באנפי נפשיה ואידך דלית בה דין חלוקה אית בה דינא דגוד או איגוד באנפי נפשיה.

ולא תימא הנ&quot;מ למפלג בגורל דההוא דמטיא ליה ההיא דלא נפישא במדה אית ליה פסידא וכקוביא דמי, דאפי' היכא דהדר פלגי ליה לההוא טופיאנא וקא מטי ליה לכל חד מינייהו מיניה כשיעור, כיון דלמר מטי ליה חולקיה אחד מצרא ולמר אתרי מצרי אית ליה פסידא, אלא אפי' היכא דמבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מניהי דבעי בלא תוספת דמים לאו כל כמיניה, דאי מטעמא דלא ליעכב דין חלוקה הני מילי היכא דלית בה דין חלוקה בחדא מיניהי באנפי נפשה דכיון דלא איפשר לקיומי חלוקה בחדא אלא אגב חברתה תרוייהו משעבדן להדדי לדין חלוקה, ולאו משום דין חלוקה דהדדי אלא כל חדא מיניהי משום דין חלוקה דנפשה. אבל היכא דאית בה דין חלוקה בחדא אע&quot;ג דליכא באידך כיון דההיא דאית בה דין חלוקה אפשר לקיומיה בה דין חלוקה באנפי נפשה לא משתעבדא לחברתה כלל, דלא משעבדינן חד גופא דאית בה דין חלוקה לגופא אחרינא דלית ביה דין חלוקה אלא כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי. [ו]אי מטעמא דכופין על מדת סדום נמי הני מילי היכא דזה נהנה וזה לא חיסר, אבל הכא כיון דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל זה נהנה וזה חיסר הוא, דאלת&quot;ה אפילו היכא דאית בה בכל חדא מינייהו דין חלוקה באנפי נפשה נמי ליפלוג חדא כנגד חדא, אלא משום דזה נהנה וזה חיסר הוא. ואי מטעמא דגוד או איגוד נמי ליכא, דלא דשייך דינא דגוד או איגוד אלא היכא דליכא דין חלוקה אבל הכא כיון דאיכא דין חלוקה בחדא לא שייך בה דינא דגוד או איגוד כלל אלא דין חלוקה הוא דאיכא, הילכך דינא הוא דפלגי לההיא דאית בה דין חלוקה באנפי נפשה ואידך דלית בה דין חלוקה קיימא בשותפות עד דתבע ליה חד מינייהו לחבריה עילויה בדינא דגוד או איגוד על ידי דמים.

ומנא תימרא דהאי שמעתא בתרתי ארעתא דפלגינן מהדדי עסקינן, חדא מדקאמרינן חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא ולא קא אמרינן חד גיסא אהאי נגרא וחד גיסא אהאי נגרא כדקאמרינן גבי חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא, דהא ברירנא (לעיל ד&quot;ה חדא) דבדקיימא חדא מניהי אמצרא דחד משותפי עסקינן דהא אשמעתא קמייתא קאי. ועוד מדלא אצטריך לפרושי טענתא דבעלי דינין, ואי בחדא ארעתא לא משכחת לה דלהוי חד גיסא אהאי נגרא וחד גיסא אהאי נגרא ולהוי גיסא תליתאה אמצרא דחד משותפי, דאי נמי פליג אמצריה לא סגיא ליה לאידך חולקא דלא ליקום אתרי נגרי, דאי מזרח אחד נגרא ומערב אחד נגרא וצפון או דרום אמצרא דחד מנייהו כי פליגי ליה אמצריה נמי קא מטי ליה לכל חד מינייהו חולקיה אתרי נגרי, ואי מזרח אחד נגרא וצפון או דרום אחד נגרא וקאי מערב אמצרא דחד מינייהו כ&quot;ש דכי פלגי ליה אמצריה לא מטי ליה לדיליה חולקא אלא אחד נגרא ואלו להאי דמעכב עליה קא מטי ליה חולקא אתרי נגרי. אלא לא משכחת לה אלא בתרתי ארעאתא דפליגן מהדדי וקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא וקיימא חדא מינייהו אמצרא דהך נגרא מהאי גיסא ואמצרא דחד משותפי מאידך גיסא. ובדשויאן תרוויהי בשבחא עסקינן, דאי לא שויאן להדדי מאי איריא משום דזימנין אהאי מדויל והאי לא מדויל, תיפוק לי משום שבחא, ותו מאי שנא קמייתא דנקט טעמא דמעלינן ליה כנכסי דבר מריון ומאי שנא הכא דלא נקיט טעמא אלא משום דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל, אלא משום דקמייתא קא מיירי כגון דעדיפי חולקי מהדדי והכא קא מיירי כגון דשוויאן ארעתא להדדי בין בשבחא בין בדמים כדברירנא לעיל, דאי לאו טעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל הוה דינא דלשקול חד חדא וחד חדא בגורל ואי קיימא חדא אמצרא דחד מינייהו שקיל לה בלא גורל כשמעתא דתרווייהו אחד נגרא, אלא השתא דחדא אחד נגרא וחדא אחד נגרא פלגי לה לכל חדא מניהי היכא דאית בה דין חלוקה כדברירנא.

וממאי תימרא דבאית בה דין חלוקה בכל חדא מניהי עסקינן ורב יוסף למיפלג בכל חדא מניהי קאמר, מדקאמר טעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל ואי למיפלג חדא כנגד חדא בגורל קאמר מאי נפ&quot;ל מינה אכתי קושיא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל בדוכתיה קאי, אלא לא משכחת להאי חששא תקנתא בחלוקה אלא היכא דפלגי לה לכל חדא מניהי ושקיל כל חד מינייהו פלגא בהא ופלגא בהא כדברירנא.

ומסתברא דשדה הבעל היכא דלא שייכי באידך כתרוייהו אחד נגרא דמיאן. ולאו משום דכולהו מיא מיטרא שתיאן, דאי מהאי טעמא אדרבה כיון דזימנין דנחית מיטרא אהא ולא נחית אהא כדכתיב (עמוס ד,ז) חלקה אחת תמטר כו' כחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא דמיאן, אלא משום דאפי' כי פלגי בתרווייהו נמי לא מפקי מהאי חששא, דזימנין דמטי מיטרא להאי פלגא ולא מטי לאידך פלגא וזימנין דמשתדף האי פלגא ולא משתדף הך פלגא, וכיון דלא מהניא להו פלוגתא דכל חדא כנגד חדא עדיף להו. ודוקא דלא מתברר דשייכי בחדא מינייהו דלא שייכי באידך אבל היכא דמיתברר דזימנין דשייכי בחדא תיוהי דלא שייכי באידך, אי ידיע בהי מינייהו שייכי ובהי מינייהו לא שייכי הא לא שויאן בשבחא. ואי לא ידע כגון דקיימן בתרי באגי ואיכא בגא דמעלי ליה רובא דמיטרא ואיכא דקשי ליה, ואפילו בחד באגא נמי איכא כי האי גוונא היכא דחדא בקעה וחדא גבעה חדא בתולה וחדא עבודה וזימנין דהוי גשמי שנה מרובין וזימנין מועטין ולאו מילתא דאיכא למיקם עלה היא, כל כי האי גוונא לאו כמאן דלא שויאן בשבחא דמיין אלא כחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא דמיין. ואע&quot;ג דלא שנא היכא דלא שויין בשבחא ולא שנא היכא דקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא חד דינא נינהו דאידי ואידי שקיל כל חד מינייהו פלגא בהא ופלגא בהא, ה&quot;מ היכא דאית בה בכל חדא מינייהו דין חלוקה, אבל היכא דלית בה דין חלוקה בחדא מניהי איכא לפלוגי בה, דאלו היכא דידיע דלא שויאן בשבחא מחמת דהאי עידית והאי בינונית או זיבורית, אי נמי מחמת דידיע דשייכי תיוהי בהא ולא שייכי באידך, לאו כל כמיניה דחד מינייהו למכפייה לחבריה למיפלג חדא כנגד חדא בגורל דכקוביא דמי, ואלו גבי חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא כל היכא דשויאן בשבחא ובדמים ולא איפשר להו למיפלג כל חדא מיניהי באפי נפשה מחמת דלית בה דין חלוקה כייפי אהדדי למיפלג חדא כנגד חדא בגורל כדברירנא לעיל:

'''קסא. '''תרוייהו אחד נגרא אמר רב יוסף [כגון] זה ודאי כופין על מדת סדום מתקיף לה אביי [מצי] אמר בעינא אפושי אריסי והלכתא כרב (יוסי) [יוסף] אפושי אריסי לא כלום הוא. האי שמעתא לא מיתוקמא אלא בתרתי ארעתא דפליגן מהדדי וקיימן תרויהי אחד ניגרא, והוא דשויאן בשבחא ובדמים וקימא חדא אמיצרא דחד משותפי דומיא דהנך קמיאתא, וכל שכן היכא דהאי דקיימא אמצריה כחישא מהך. וקאמר ליה בר מיצרא טול אתה שמן ואני כחוש מדה במדה. רב יוסף סבר כגון הא ודאי כופין על מדת סדום, דכיון דהאי דקיימא אמצריה לא עדיפא מהך אחריתי לא בשבחא ולא בדמים וקיימן תרויהי אחד נגרא דכל כמה דמדויל לתרויהי מידויל זה נהנה וזה לא חיסר הוא ודינא הוא דיהבינן ליה לבר מצרא ההיא ארעא דקיימא אמצריה בלא גורל. ואביי סבר לאו מדת סדום היא דמצי אמר ניחא לי למישקל חולקא בכל חדא מניהי כי היכי דליהוי (א) ין לי תרתי פיסקי, דבעינא לאפושי אריסי דמתהני לי מינייהו במילי דעלמא כדאמרי' התם אריסא למרי ארעא משתעבד, אי נמי איידי דמקני כל חד מינייהו בחבריה פלחי טפי. ואיפסיקא הילכתא כוותיה דרב יוסף, ואי משום אפושי אריסי ולא כלום הוא דלאו שבחא דשייך בגופא דארעא הוא דלגבי גופא דארעא גריעותא היא. וש&quot;מ דכל היכא דשויאן ארעתא להדדי בין בשבח בין בדמים בין בדוכתא דשתיאן מיניה פלגי חדא כנגד חדא בגורל כי היכי דלימטי ליה לכל חד מינייהו חולקיה אחד מיצרא, דכיון דכי קיימא חדא אמצרא דחד מינייהו פלגי' ליה אמצריה בלא [גורל] מטעמא דזה נהנה וזה לא חיסר, כל שכן היכא דלא קיימא חדא אמצרא דחד מינייהו דפלגי' להו חדא כנגד חדא בגורל דזה נהנה וזה נהנה הוא דלימטיה ליה לכל חד מינייהו חולקיה אחד מיצרא. ולא שנא אית בה בכל חדא מניהי דין חלוקה באנפי נפשה ולא שנא לית בה בחדא מניהי דין חלוקה באנפי נפשה הכין דינא כדאמרן, דהא הכא דבדאית בה בכל חדא מניהי דין חלוקה באנפי נפשה עסקינן, מדקא סבר אביי למימר דפלגי בכל חדא מניהי מטעמא דבעינא אפושי אריסי, וכיון דאפילו כי אית ביה דין חלוקה בכל חדא מניהי פלגא חדא כנגד חדא דחלוקה אחד מיצרא עדיפא, כ&quot;ש היכא דליכא דין חלוקה בחדא מניהי דכי שויאן להדדי לית דינא דגוד או איגוד אלא פלגי חדא כנגד חדא בגורל, דהא כל היכא דשייך דין חלוקה לית דינא דגוד או איגוד, אלמא חלוקה עדיפא מדינא דגוד או איגוד אפילו היכא דלא שויאן להדדי דליכא למיפלג להו אלא [אתרי] מצרי, וכיון דחלוקה אחד מיצרא היכא דשויין להדדי עדיפא מחלוקה אתרי מצרי כ&quot;ש דעדיפא מדינא דגוד או איגוד, דאפילו חלוקה אתרי מצרי עדיפא מיניה. וסברא נמי הוא, דהיכא דאית בה דין חלוקה בכל חדא מניהי טעמא מאי, טעמא דזה נהנה וזה לא חיסר הוא, כי לית בה בחדא מיניהי דין חלוקה נמי זה נהנה וזה לא חיסר הוא.

ומנא תימרא דהא נמי בתרתי ארעתא דפליגן מהדדי עסקינן, דאי בחדא ארעא בהא לימא אביי בעינא אפושי אריסי, סוף סוף חד פיסקא הוא דמטי ליה ומאי אפושי אריסי איכא גביה. ואע&quot;ג דחזינן מאן דאמר לה משום דבעי חבריה לאפושי אריסי חד מהאי גיסא וחד מהאי גיסא וקא מינטרא ארעיה דהא דקימא בי מצעי, לאו מילתא היא, דבאריסי דחבריה לא מינטרא ארעיה דידיה והוה ליה זה חיסר וזה לא נהנה וקשי טפי ממדת סדום. ועוד דאי נמי פליג ליה לחבריה אמצריה לא סגיא דלא קיימא ארעא דידיה בי מצעי דתרתי ארעתא דתרי אריסיה חדא דהאי שותפותא (בחדא) [וחדא] דשאר אינשי דסמיכא ליה מאידך גיסא. וכי תימא כגון דקיימא סמוך לר&quot;ה, בהא לימא רב יוסף כופין על מדת סדום, וגמרא נמי אמאי מפיק לה כרב יוסף, זה נהנה וזה חיסר הוא, דההוא חולקא דסמיך למצריה דבר מצרא וקאי בי מצעי עדיף טפי מהאיך חולקא דסמיך לר&quot;ה דמטיא ליה ידא דעוברים ושבים טפי. אלא על כרחיך הא נמי לא מיתוקמא אלא כגון דמפלגן ארעתא מהדדי וקיימן תרויהי אחד נגרא. ואי שויאן בין בשבחא בין במדה בין בדמים דינא הוא דאי קיימא חדא מינייהו אמיצרא דחד מינייהו יהבינן לה ניהליה בלא גורל ושקיל לה שותפיה לאידך אחריתי, וכ&quot;ש היכא דהך אחריתי שמינא טפי מהאי דקיימא אמצריה וקאמר ליה טול אתה שמן ואנא כחוש מדה במדה. ואי שויאן בשבחא ולא בדמים מחמת דלא שויאן במדה ואע&quot;ג דקיימן תרויהי אחד נגרא ליכא מן דינא למפלג ליה לבר מיצרא אמיצרי אלא איכא דפחיתא במדה וניחא ליה למישקל ההוא טופיאנא דמשתייר ליה בהך ארעא אחריתי בקרקע דלא מצטריך שותפיה למיזבן מיניה ולא לזבוניה ליה מחולקיה מידי ולא למישקל חולקיה בתרי פיסקי. אבל היכא דנפישא ההיא דקיימא אמצירי במדה אע&quot;ג דלא נפישא בדמים (ו) מצי חבריה למימר ליה אנא בההיא דנפישא במדה ניחא לי או ניפלוג בתרוייהו, וכן היכא דפחיתא במדה ולא ניחא ליה למישקל ההוא טופיאנא דמשתייר ליה בהך ארעא אחריתי בקרקע אלא במעות לית ליה מדינא למיפלג ליה אמצריה משום דמצטריך שותפי להדורי ליה דמי ההוא טופיאנא.

וה&quot;ה היכא דלא קיימא חדא מניהי אמצרא דחד משותפי דלא מצי אמר ליה נפלוג חדא כנגד חדא בגורל ומאן דנפיל ליה חולקיה בגדולה להדר ליה לחבריה בחולקיה מההוא טופיאנא דמטי ליה קרקע או מעות, דלא ניחא ליה לחבריה למישקל מעות במנתא דחזיא ליה בקרקע, ולא נמי למיפלג ליה אתרי מצרי ולחבריה אחד מצרא, דחולקה דנפיל אחד מיצרא עדיף בדמים, ואי נמי משוו להו בדמים על ידי תוספת מדה או מעות אכתי לא שוו להדדי דההוא דנפיל אחד מיצרא אע&quot;ג דלא עדיף בדמים עדיף בשבחא דגופיה מחמת דקאי אחד מיצרא, והוה ליה כמאן דעדי' בשבחא ולא עדי' בדמים והאי דפלגינן ליה אתרי מצרי עדי' מחמת תוספת מדה או תוספת מעות, הילכך הוו להו ככל חולקי דאפשר לאשוויינהו להדדי דכל כמה דלא שוו להדדי ליכא למיפלגינהו בגורל דכקוביא דמי ולית בהו דין חלוקה בגורל אלא בכל חדא מינייהו באנפי נפשה.

ולא תימא הני מילי היכא דאי פלגינן להו חדא כנגד חדא כדאמרן קא חסר ההוא דנפיל ליה חולקיה אתרי מצרי בחד מחולקי דמטו ליה, דאי הוה פליג לכל חדא מניהי הוו מטו ליה תרי פיסקי מצעי והשתא קא מטו ליה חד רבא טפי וחד זוטא טפי, אלא אפילו היכא דמטו ליה תרי פיסקי כדמעיקרא, כגון דהוה תרי שותפי ונפלן להו תרי ארעתא חדא גדולה בת תלתין ושיתא קבין וחדא קטנה בת תמניסר קבי דאית בה דין חלוקה לתרי, דאי פלגי בכל חדא מינייהו קא מטי ליה לכל חד מינייהו חולקיה אתרי מצרי, חד בר תשעת קבין דמטי ליה בפלגא דקטנה וחד בר תמניסר קבין דמטי ליה בפלגא דגדולה דהוו להו עשרין ושבעה קבי לכל חד וחד. והשתא נמי דפלגי גדולה כנגד קטנה כדאמרן מאן דנפיל ליה חולקיה בגדולה אחד מיצרא לא קא מטי ליה טפי מעשרין ושבעה קבין והאיך דנפיל ליה חולקיה בקטנה מטי ליה חולקיה אתרי מצרי תמניסר בקטנה ותשעה בגדולה, אשתכח דבין הכי ובין הכי תרי פיסקי קא מטו ליה חד בר תמניסר וחד בר תשעה, לא אמרינן זה נהנה וזה לא חיסר הוא, דאע&quot;ג דלגבי הך חלוקה אחריתי זה נהנה וזה לא חיסר הוא לגבי האי חלוקה דמפלג גדולה כנגד קטנה מיהת כיון דלא שוו בה חולקי להדדי זה נהנה וזה חיסר הוא, דהא איפשר לעלויה לההוא שבחא דחד מיצרא בדמים ולאשוויינהו (ו) לחולקי על ידי תוספת מדה או מעות, לאו כל כמיניה למיפלג שוה בשוה ואפילו על ידי גורל דכקוביא דמי. ואע&quot;ג דחבריה לאו למיפלג על ידי תוספת מדה ולא על ידי תוספת מעות קא בעי אלא למיפלג בכל חדא מניהי בשוה קא בעי דלא קא משתרשי ליה בין חלוקה לחלוקה ולא מידי, ההוא משום דלא ניחא ליה למיתבע חלוקה דלא שוו בה חולקי להדדי דמצי חבריה לעכובי בה עליה ואי נמי לא הוה מעכיב לא ניחא ליה לדיליה למיפלג בגורל חולקי דלא שוו להדדי דילמא נפיל ליה חולקי דלא ניחא ליה בגויה, דאלו אתו תרווייהו לקמן למיפלג להו ולא טעין חד מינייהו היכי בעי מפלג אנן כי פלגינן להו חד מיצרא כנגד תרי מצרי מצי ההוא דשקיל אתרי מצרי למימר אנא הוה יהיבנא כמה דליפול לי חולקי אחד מצרא (למימר), ואי פלגינן להו ע&quot;י תוספת מדה או מעות מצי ההוא דנפיל ליה חולקיה אחד מצרא למימר לא ניחא לי בחולקא דפחית במדה ולא נמי לאוסופי מעות בחולקא דהוה במדה, ואשתכח דליכא מדינא למיפלג להו בגורל להדדי דהיינו למיפלג בכל חדא מניהי שוה בשוה. וכיון דאלו שתיק האי דבעי למיפלג בכל חדא מיניהי והוה בעי מינן למיפלג ליה כדין אע&quot;ג דקא טעין אידך למפלג ליה חולקיה דלא שוו להדדי בין על ידי תוספת דמים בין שוה בשוה לא הוה פלגינן להו אלא בכל חד מינייהו שוה בשוה, השתא דטעין חד מינייהו נמי למיפלג בכל חדא מינייהו שוה בשוה ואידך קא טעין למיפלג חולקיה דלא שוו להדדי הדין עם הראשון דאטו משום דקא טעין בדין מגרע גרע. אבל ודאי אי מבחר ליה חבריה למיפלג חד מצרא כנגד תרי מצרי אדעתא דמשקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים ובלא תוספת מדה, כיון דשויין במדה וקיימן תרווייהו אחד נגרא הדין עמו דזה נהנה וזה לא חיסר הוא וכופין על מדת סדום. אבל ע&quot;י תוספת מדה או דמים לא דלא ניחא ליה לאוסופי מידי בחלוקה דאיפשר לאשווייה בלא תוספת דכל כי האי גוונא נמי גוד או איגוד הוא כדמיברר לקמן וכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או איגוד:

&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
===[[בבא בתרא יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;

'''קסב. '''חד גיסא ניגרא וחד גיסא נהרא פלגי לה בקרנא זול. כגון דמשיך נגרא מקרן מזרחית צפונית עד קרן מזרחית דרומית ומקרן מזרחית דרומית עד קרן דרומית מערבית, ומשיך נהרא מקרן דרומית מערבית עד קרן מערבית צפונית ומקרן מערבית צפונית עד קרן צפונית מזרחית, דאשתכח דמשיך נגרא תרתי רוחי דסמיכן להדדי מחד גיסא כמין גם ומשיך נהרא תרתי רוחי אחרניאתא דסמיכן להדדי מאידך גיסא נמי כמין גם, דכיון דסמיכן רוחאתא להדדי חד גיסא קרי ליה. והיינו טעמא דפלגי לה בקרנא זול, דאי פלגי ליה מחצי רוח מזרחית עד חצי רוח מערבית אשתכח דההוא דמטי ליה כולה רוח דרומית מטי ליה מנגרא טפי וההוא דמטי ליה כולה רוח צפונית מטי ליה מנהרא טפי, אלא פלגי לה בקרנא זול, דפסקי לה באלכסון מקרן מזרחית דרומית עד קרן מערבית צפונית ושקיל חד מינייהו רוח מזרחית וצפונית ושקיל אידך רוח דרומית ומערבית, דאשתכח דכל חד מיניהו לא קא שקיל חולקא לא מנגר ולא מנהרא טפי מחבריה. ואע&quot;ג דכל כי האי גוונא כולהו חולקי כי הדדי נינהו כי פלגי להו בגורל פלגי דלא ליתו להו לאינצויי. ואי שוו חולקי להדדי בין בשבחא בין במדה וקאי חד גיסא אמיצרא דחד מינייהו פלגינן ליה אמצרא בלא גורל מידי דהוה אכולהו חולקי דשוו להדדי.

נקוט הדין כללא בידך, דכל היכא דשוו חולקי להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים בין בדוכתא דדלו מיניה כגון דקיימי תרוייהו אחד נגרא, והוא הדין בשדה הבעל היכא דשויאן להדדי בחששא דתיוהי, בין בחדא ארעא בין בתרתי ארעאתא דפליגן מהדדי, כל היכא דאית בה בכל חד מיניהו כשיעור ולא קאי חד מחולקי אמצרא דחד מיניהו ולית ליה לחד מינייהו זכותא למיברר ליה טפי מחבריה פלגינן להו בגורל ושקיל כל חד מינייהו ההוא פיסקא דמטי ליה בגורל כדברירנא מהאי שמעתא דתרויהי אחד ניגרא ומדוקיא דשמעתא דחדא אהאי ניגרא וחדא אנהרא. ובכל כי האי גוונא כתיב (משלי יח,יח) מדינים ישבית הגורל וכתיב נמי (במדבר כו,נה) אך בגורל יחלק את הארץ, ולא הוצרכו לאורים ותומים עם הגורל בחלוקת הארץ אלא מפני שלא היו החלקים שוין והוצרכו אורים ותומים להעיד עליהן שלא נחלקו אלא על פי הדיבור, ונמצאו אורים ותומים מעידין על הגורל והגורל מעיד על האורים ועל התומים. ולא עוד אלא שלא הוצרכו אורים ותומים [אלא] בחלוקת השבטים, אבל בחלוקת כל שבט ושבט כשנחלקה נחלתו על בני שבטו לא נחלקה אלא בגורל בלבד כדמיברר בפ' יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) דלא מיירי גבי אורים ותומים אלא בחלוקת השבטים בלחוד מדתני עלה וכן לכל שבט ושבט ואלו וכן לכל משפחה ומשפחה ולכל איש ואיש לא קתני. וההיא דאמרי' [פרק] בית כור עפר (לקמן בבא בתרא קו,ב) גבי האחין שחלקו כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולן בההיא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי, דשמעת מינה דאי לא צייתי להדדי לא מצו למכפא אהדדי למיפלג בגורל, התם כגון דלא שוו חולקי להדדי. דיקא נמי דהא דומיא דארץ ישראל קמיירי, מדסברינן מעיקרא למימר טעמא בתחלה דומיא דא&quot;י דאיכא דמטא ליה חולקא דעדיף מדחבריה.

(דכל) [וכל] היכא דלא שוו חולקי להדדי בכולהו אנפי שבחא [לא] מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה למפלג בגורל, אלא בחדא ארעא היכא דלא איפשר למשקל כל חד מינייהו מטו מנתיה בין בשמן בין בכחוש אחד מצרא. והוא דמשוו להו בדמים והוא דאית בה דין חלוקה למנינא דלמטי ליה לכל חולקא מינייהו שיעור ששם הכל קרוי עליו כדברירנא (לעיל סי' קנח) גבי שמעתא דחלק בכור וחלק פשוט, דאלו בתרתי ארעאתא אי נמי בחדא ארעא היכא דאיפשר למשקל כל חד מינייהו מטו מנתיה בין בשמן בין בכחוש אחד מצרא אי עבדי חד שמן וחד כחוש אדעתא למפלג בגורל כקוביא דמי, דלא מיבעיא היכא דלא משוו להו בדמים דקא מטי ליה לכל חד מינייהו טפי ממאי דחזי ליה ולהאיך בציר ממאי דחזי ליה דכקוביא דמי, והיינו דתנן בפ' שואל אדם מחבירו (שבת קמח,ב) ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד קטנה אף בחול אסור מאי טעמא משום קובייא, דש&quot;מ דכל כי האי גוונא כקוביא דמי ואסיר ואפי' מדעת שניהן וכ&quot;ש דלא מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה להכי, אלא אפי' היכא דמשוו להו בדמים בין דמשוו להו במעות בין דמשוו להו בקרקע אע&quot;ג דלא קא מטי ליה לחד מינייהו טפי ממאי דחזי ליה למשקל בדמים, כיון דמסתלק ממנתא דחזיא ליה בהאי שמן במעות או בקרקע אחרינא דכחיש מיניה וה&quot;ה היכא דשוו בשבחא ולא שוו בדמים כיון דמסתלק במעות מההוא טופיאנא דחזי ליה בקרקע כקוביא דאמי, דמאן דאית ליה שמן ליכא לסלוקי בכחוש ומאן דאית ליה קרקע ליכא לסלוקיה במעות בעל כרחיה אלא היכא דלא מקיים דין חלוקה למשקל כל חד מיניהו חולקא דנפיל ליה בבת אחת בחד מיצרא אחד מיצרא אלא בהכי, וכל שכן היכא דכי פלגינן להו בגורל אית ליה פסידא לחד מינייהו במטו מנתיה אי נמי דמיבטיל דין חלוקה, דאי איכא תקנתא למיפלג בלא גורל פלגינן בלא גורל כדברירנא בשמעתא דבכור או פשוט. כללא דמילתא כל היכא דאיכא פסידא למפלג בגורל כגון היכא דאי פלגינן בגורל אפשר דמיבטיל דין חלוקה אי נמי דמתרמי ליה תולתא למרי תרי תולתי ותרי תולתי למרי תולתא ואע&quot;ג דיהיב ליה דמי תולתא לחבריה לאו כל כמיניה אלא פלגינן להו בלא גורל ושקיל כל חד מינייהו ההוא חולקא דחזי ליה כדברירנא גבי בכור ופשוט.

תדע דאי ס&quot;ד מהני גורל לסלוקיה לחד מינייהו במעות מההוא טופייאנא דחזי ליה בקרקע או אפילו מדמי שבחא ע&quot;י גורל על כרחיה, אי הכי כל היכא דלית ביה דין חלוקה נמי דקי&quot;ל דלא מצי חד מינייהו לאסתלוקי משותפותא דהדדי אלא היכא דמיבחר ליה לחבריה בדינא דגוד או איגוד, אדמצרכינן ליה לאבחוריה לחבריה למיגד או לאוגודי דהויא לה יד נתבע על העליונה, למכפייה למיגד או לאוגדי בגורל דהויא לה יד שניהם שוה ומאן דנפיל ליה בגורל למיגד ליגוד. אלא לאו ש&quot;מ דאפילו במידי דלית בה דין חלוקה לא כייפינן ליה לחד מינייהו לאסתלוקי במעות ממנתיה על כרחיה אפי' ע&quot;י גורל דכקוביא דמי וכ&quot;ש היכא דאית בה דין חלוקה דלאו כל כמיניה לסלוקי במעות.

וה&quot;ה גבי שמן וכחוש, דאפי' בא&quot;י שחלקו שדה לבן כנגד שדה פרדס לא העלו שמן כנגד כחוש בכספים מדמתמהינן בפ' יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) למ&quot;ד בכספים העלוה למאי בשופרא וסוניא [אטו] בשופטני עסקינן, דש&quot;מ דכל היכא דאפשר לעלויינהו בכספים וכל שכן בחלוקא דעלמא דכיון דקפדינן בה דלא פלגינן שדה לבן כנגד שדה פרדס כל שכן דלא מעלינן שמן כנגד כחוש בכספים אפי' בחדא ארעא אלא היכא דלא אפשר לאקיומי דין חלוקא אלא בהכין כדברירנא. תדע נמי דהא כי שאני לן בין בכור ליבם לענין מיתב ליה לחד מינייהו אחד מיצרא היכא דלא אפשר לאשוויי חולקי בשבחא בלחוד הוא דשני לן כדברירנא בשמעתא דבכור ופשוט (לעיל סי' קנח), ואי ס&quot;ד כל היכא דשוו בדמים לא חיישינן לשבחא אפי' יבם נמי ליפלוג ליה אחד מיצרא דזה נהנה וזה לא חיסר הוא. ועוד גבי ההוא דזבן ארעא אמצרא דבית נשיה מאי שנא דלא פלגינן ליה אמצריה פלוגתא דשויא בדמים, אלא על כרחיך משום דקפדינן אעודפא דשבחא.

וה&quot;ה בתרתי ארעאתא גבי שמן וכחוש אע&quot;ג דשויאן בדמים וליכא דין חלוקה בחד מינייהו דלא מצי כפי אהדדי למפלג חדא כנגד חדא בגורל דכקוביא דמי, דהא גבי רבין בר חנינא (להלן ע&quot;ב) דשבק להון אבוהון תרתי אמהאתי חדא ידעא מיפא ובשולי וחדא ידעא בסתרקי ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או איגוד וסברינן למידק מינה דלית ליה לרבא דינא דגוד או איגוד ומשנינן שאני התם דלמר מיבעי ליה תרויהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו וכי א&quot;ל שקול את חדא ואת חדא לאו גוד או איגוד הוא, דש&quot;מ דלמאי דס&quot;ד מעיקרא דלא שני לן בין היכא דחזיאן למלאכה דהדדי להיכא דלא חזיאן למלאכה דהדדי וסברינן למידק מינה דלית דינא דגוד או איגוד אפי' היכא דמבחר ליה חד מינייהו לחבריה למישקל הי מינייהו דבעי כ&quot;ש דלית בה דין חלוקה למיפלג חדא כנגד חדא בגורל, ועוד דלא צריך דינא דגוד או איגוד אלא היכא דליכא דין חלוקה, ואי ס&quot;ד הכא דין חלוקה איכא היכא ס&quot;ד למפשט מיניה דאפילו היכא דליכא דין חלוקה לית דינא דגוד או איגוד. וה&quot;ה למאי דמשנינן בה שאני התם דלמר מיבעי ליה תרויהי ולמר מיבעי ליה תרויהי דשמעת מינה טעמא דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו דלא חזיאן למלאכה דהדדי הוא דכי אמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או איגוד הוא, מכלל דאי הוה חזיאן למלאכה דהדדי הוי דינא דגוד או איגוד, ואי איכא דין חלוקה (לימא) [למה] לי דינא דגוד או איגוד, אלא לאו משום דליכא דין חלוקה, היכי דמי, אי דשויאן להדדי כיון כופין על מידת סדום (דין חלוקה היכי דמי אי דשויאן להדדי) דאע&quot;ג דמשוו להו במעות נמי לאו כל כמיניה למכפייה למפלג בגורל. וה&quot;ה גבי קרקע היכא דלא שויאן בשבחא אע&quot;ג דשויאן בדמים דכי היכי דלא ניחא ליה לאיניש למשקל מעות כנגד קרקע הכי נמי לא ניחא ליה למשקל כחוש כנגד שמן, ולא שייך למפלג שמן כנגד כחוש אלא בחדא ארעא היכא דלא אפשר לאשוויינהו לחולקי בשבח אלא בדמים, דכיון דכי נפיל ליה בחדא ארעא ואית בה דין חלוקה דינא הוא דפלגי לה כי היכי דלשקול כל חד מינייהו חולקיה אחד מיצרא ושבחא דחולקי משוו ליה בדמים, אבל בתרתי ארעאתא כל חדא מינייהו באנפי נפשה קיימא ואי אית בה דין חלוקה פלגי לה ואי לא לא מצו כייפי אהדדי למפלג חדא כנגד חדא בגורל אלא היכא דשויאן להדדי דהוה ליה ז&quot;נ וזה לא חיסר וקיימא לן כופין על מדת סדום.

ולא תימא הנ&quot;מ לענין שמן וכחוש, אלא אפילו היכא דשוו להדדי במדה ובכולהו אנפי (נפשיה) דשבחא ולא עדיפי מהדדי אלא לענין קורבא ורוחקא לא מצי חד מינייהו למימר ליה לחבריה שקול את חדא ואנא חדא בגורל אדעתא דממלי ליה דמי ההוא עודפא בכספים או בקרקע, דכשמן וכחוש דמי. וההיא דגרסי' בפרק יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) ולא העלוה אלא בכספים ודייקינן עלה למאי אילימא לשופרא וסוניא אטו בשופטאני עסקינן אלא לקורבא ורוחקא, ואפי' למאן דאמר התם בקרקע העלוה מודי דפלגי קרוב כנגד רחוק אדעתא דיהיב ליה שיעור ההוא עודפא דביני ביני בקרקע, שאני א&quot;י דלמפלג קיימא ואי לא פלגי קרוב כנגד רחוק ושמן כנגד כחוש אדעתא דמשקל ההוא עודפא דביני ביני בקרקע לא הוי בה דין חלוקה כדבעינן לברורי לקמן (ד&quot;ה ואי) גבי שדה לבן וגבי שדה פרדס.

ברם צריך את למידע דאפילו בשמן וכחוש אע&quot;ג דשוו להדדי בין במדה בין בדמים כי אמרינן דשקיל חד חדא וחד חדא בגורל, הנ&quot;מ דחזי כל חד מינייהו למאי דחזי חבריה כגון כרם וכרם שדה הלבן ושדה הלבן שדה פרדס ושדה פרדס, אבל היכא דלא חזי כל חד מינייהו למאי דחזי חבריה כגון שדה פרדס ושדה לבן ואפי' כרם ושדה פרדס, אע&quot;ג דשוו בין בשבחא בין במדה בין בדמים כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי בין לענין דין חלוקה בין לענין דגוד או אגוד, דכיון דלא חזי חד מינייהו למאי דחזי חבריה אשתכח דכל חד מינייהו צריך חולקא בתרוייהו כדאמרינן בהדיא גבי תרתי אמהאתא חדא ידעא מיפא ובשולי וחדא ידעא בסתרקי, דכיון דלמר מיבעי ליה תרויהי ולמר מיבעי ליה תרויהי כי אמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לא דין חלוקה הוא ולא דינא דגוד או אגוד הוא, ומתני' (דשאני) [דשני אחין] אחד עני ואחד עשיר נמי דיקא כדברירנא בשמעתא דגוד או אגוד, הלכך הוה ליה כמאן דלא שוו בשבחא או בדמים לכולהי אנפי דברירנא התם.

וההיא דגרסי' בפרקין (לעיל בבא בתרא ז,א) האחין שחלקו אחד נוטל שדה פרדס ואחד נוטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה הלבן שעל מנת כן חלקו, התם בשרצו, והוא הדין גבי הנהו תרי אחי דפליגו (שם) חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא לא מיתוקמא אלא בשרצו, דאלו מדינא לית להו למפלג אספלידא כנגד תרביצא משום דלא דמו תשמישי להדדי ולמאי דחזי האי לא חזי האי שזה תשמישו לאויר הקרקע וזה תשמישו לצל ככל הדבר המקורה. והכי נמי מסתברא דהא אוקימנא (שם) לההוא עובדא דאספלידא כגון דעלו באושיאתא והורדי ולא עלו באוירא ואי דפלגי אפומא דבי דינא מי אית להו למעבד הכי.

והוא הדין לגבי אחין שחלקו דקי&quot;ל דאין להן דרך זה על זה, אם תמצא לומר בדאית ליה לפנימי דירכא אחרינא למיעל מיניה משכחת לה אע&quot;ג דפלגי אפומא דבי דינא, ואם תימצא לומר אע&quot;ג דלית ליה דירכא אחרינא לא משכחת לה אלא בשרצו, דאלו מדינא השתא היכא דשויאן ארעאתא להדדי בשבחא ובדמים אלא דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא קפדינן משום השתא דלקמיה דזימנין האי מדויל והאי לא מדויל, היכא דלהאי מתהני ליה חולקיה ולהאי לא מתהני ליה מהשתא מחולקיה כלל לא כל שכן.

הלכך אי אפשר למפלג פנימי מחיצון באנפא דלא להוי לחד מינייהו דרך אחבריה, כגון דאיפשר ליה בדרך מגיסא אחרינא פלגינן פנימי כנגד חיצון כדיניה. (מאי) [ו]אי לא לית לה בהו דין חלוקה למפלג פנימי כנגד חיצון, דלא מיבעיא בגורל דלא אלא אפילו היכא דמבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מיניהו דבעי דהוה ליה כי דינא דגוד או אגוד נמי לא, דהתם הוא דבין מאן דמטי ליה קרקע בין מאן דמטו ליה כספים קא מטי ליה מידי דמתהני ליה מיניה הנאה גמורה, חיצון שאינו רוצה ליתן חלקו בפנימי (וידרשוהו) [וידרסוהו] אחרים, פנימי נמי דהא אינו נכנס ויוצא בכל שעה שהוא רוצה, לאו גוד או אגוד הוא משום דגרע טפי מדינא דתרתי אמהאתא דלמר מבעי ליה תרויהי ולמר מבעי ליה תרויהי, דאע&quot;ג דכל חדא מניהי חזיא למילתא כיון דלא חזיאן למלאכה דהדדי כי מבחר ליה למשקל הי מניהי דבעי לאו גוד או איגוד הוא, וכ&quot;ש הכא גבי שני בתים זה לפנים מזה דכל חד מיניהו באנפי נפשיה לא חזי למילתיה. והתם הוא דאית בה בכל חדא מניהי באנפי [נפשה] דינא דגוד או איגוד משום דכל חדא מניהי באנפי נפשה חזיא למלתה וכי תבע ליה בחדא מניהי בדינא דגוד או אגוד לא מצי נתבע למימר ליה אנא תרויהי צריכין לי דהא קא יהיבנן ליה רשותא בהדיה למיגד או לאוגודי וקיימא אידך כדמעיקרא בשותפותא. אבל גבי שני בתים זה לפנים מזה היכא דלית ליה לפנימי דרך אלא עילוי חיצון דכמה דקיימי תרויהי בשותפותא רויחא תשמישתא דכל חד מיניהו דהוי להו תרוייהו כחד ביתא דתרי שותפי דמתהני להו מינייהו חד ואידך חד ארעתא דלהוי ליה לפנימי דרך עלוי דחיצון אי נמי אגיד חד מינייהו חד כדאמרן ואידך קאי בשותפות דחקו תשמישי דבתי אהדדי דפנימי אינו נכנס ויוצא בכל שעה שהוא רוצה וחיצון דריסת הרגל של פנימי עליו, אי אמרת דכל חד מינייהו באנפי נפשיה אית בה דינא דגוד או איגוד אית ביה פסידא לנתבע, דאי אגיד ליה איהו אית ליה פסידא דקא יהיב זוזיה במידי דלא מתהני ליה מיניה למילתיה הנאה גמורה, ואי מוגד ליה לתובע אית ליה פסידא בהאיך ביתא אחרינא דמשתייר מינייהו בשותפותא דמעיקרא הויא ליה שותפותא במידי דהוה מתהני ליה למילתיה הנאה גמורה מחמת ביתא אחרינא דדחיק ליה לתשמישתיה. הלכך הוו להו תרוייהו כחד ביתא דלית בה דין חלוקה, דאי תבע ליה חד מיניהי לחבריה למיקם בפלגיה בדינא דגוד או איגוד ובאידך פלגא בשותפותא לאו כל כמיניה, דלא שנא דין חלוקה ולא שנא דגוד או איגוד לאסתלוקי מהדדי הוא והכא כיון דלא איפשר להו לאסתלוקי מהדדי לא בדין חלוקה ולא בדינא דגוד או איגוד עד דאגיד להו חד מינייהו לתרוייהו לחבריה דינא הוא דלוקמו תרוייהו בשותפות עד דתבע ליה חד מינייהו לחבריה אתרוייהו בדינא דגוד או איגוד, דהתם ודאי מסתלק כל חד מינייהו מחבריה לגמרי ומתהני ליה לכל חד מינייהו ממאי דמטי ליה הנאה גמורה.

ואי קשיא לך ההיא דגרסינן בפ' יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) ולא כחלוקת העולם הזה חלוקה של עולם הבא העולם הזה אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן העה&quot;ב אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה, התם בתחילתה של ארץ ישראל קאי דכיון דכל חד וחד מבני ההוא שבטא הוה ליה זכותא בכל שדה לבן ובכל שדה פרדס ובכל פורתא ופורתא אי אמרת לשקול כל חד מינייהו חולקיה בין בשדה לבן בין בשדה פרדס אין לך שדה לבן או פרדס שאינה נחלקת למאות ולאלפים ונמצא שאין בה דין חלוקה שאין אחד מהן מגיע שיעור הראוי, ודינא דגוד או איגוד נמי ליכא דרחמנא אמר לאלה תחלק הארץ, ואמטול הכי איצטריכו לאשוויינהו בדמים ולמפלג שדה לבן כנגד שדה פרדס כי היכי דליקיים בה דין חלוקה, אבל בעלמא אי אית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו לחבריה למישקל הי מינייהו דבעי לאו כל כמיניה כדברירנא התם מדינא דאמהתא.

ברם צריך את למידע דלא שנא היכא דאפשר לאשוויי חולקי להדדי בכל מילי ולא שנא היכא דלא אפשר לאשוויינהו אלא בדמים כי פלגינן בגורל היכא דלית ליה זכותא לחד מינייהו למיברר ליה טפי מחבריה, אבל היכא דאית ליה זכותא למיברר ליה טפי מחבריה לא פלגינן להו בגורל אלא משוינן להו כל היכא דאיפשר לאשוויינהו ובריר חד ההוא זכותא לנפשיה הי מינייהו דבעי ושקיל להו. ומאן נינהו, יתומים קטנים שבאו לחלוק עם הגדולים בנכסי מורישן, דאמר רב נחמן אמר שמואל (קידושין מב,א) יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להם אפוטרופוס ובורר להם חלק יפה, ואי בגורל מאי בורר להם איכא ומאי חלק היפה איכא. ודוקא בקטנים שהוזקקו לחלוק עם הגדולים בנכסי אביהן או בנכסי שאר המורישין אבל במתנה וכיוצא בה לא עבדו רבנן תקנתא דדומיא דנכסי אביהן בעינן, וכ&quot;ש היכא דכולהו קטנים דכי הדדי נינהו ולא שייכא תקנתא בהני טפי מהני.

ואיכא אחרים דאמור רבנן דאית להו למישקל מנה יפה ראשון, מיהו לאו במידי דקפידי ביה אינשי ולא בחלוקה דאורחא דמייתי לבי דינא, ומאן נינהו כהן ות&quot;ח, כהן דאמר מר (גיטין נט,ב) וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון, ת&quot;ח דגרסינן בנדרים (סב,א) אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל חלק בראש אף ת&quot;ח נוטל חלק בראש וכהן מנא לן דאמר מר וקדשתו כו'. במאי אי במתנות כהונה הא מהכא נפקא, כל חדא וחדא באנפי נפשה כתיבה, ותו הא מדיליף ת&quot;ח מכהן ש&quot;מ לאו במתנות כהונה קאי. ואע&quot;ג דעיקר שמעתיה דרבא גבי ת&quot;ח למשרא תיגריה ברישא איתמר על כרחיך בהדיא קא מסיק בה דכי איתקש לכהן ליטול חלק בראש איתקש, ומדקאמרינן נמי וכהן מנא לן וקא יליף לה מוקדשתו דדרשינן מיניה ליטול מנה יפה ראשון ש&quot;מ דת&quot;ח נמי הכין דיניה, וכי קא ילפינן מינה למישרא תיגריה ברישא מילתא אחריתי הוא דקא ילפינן מינה דכיון דמקדמינן לה בחלוקה בין לאקדומי בין לאבחוריה כל שכן למישרא תיגריה.

מיהו לאו במידי דקפידי ביה אינשי קאי ולאו בחלוקה דאורחא למיתי לבי דינא קאי אלא במנות דאתו להו מעלמא כגון מנות שנותן בעל הבית לאורחין בסעודה, כדתנן (ביצה מ,א) מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא א&quot;כ זיכה במתנותיהם (אי נמי) מערב י&quot;ט, א&quot;נ במנות דבני חבורה דאורחייהו למנהג בהו כבוד להדדי, אבל בשותפותא דעלמא לא אשכחן אלא גבי יתמי דלאו בני מחילה נינהו ועבוד להו רבנן תקנתא בכמה מילי אבל כהן ות&quot;ח לא איתרבו אלא לדבר שבקדושה דשייך בה כבוד ולא שייך בה קפידא. דייקא נמי מדנקט לישנא דליטול מנה יפה ראשון, ומנה בסעודה משמע דכתיב (שמואל א א,ד) ויהי היום ויזבח אלקנה כו' וכתיב נמי (שם) ולחנה יתן מנה אחת אפים, ותנן נמי (שבת קמח,ב) ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד קטנה משום קוביא, וכי איתרבי ת&quot;ח ליטול חלק בראש דומיא דכהן הוא דאיתרבי דהא מיניה קא יליף ואמטול הכי לא דייקי רבנן למינקט לישנא דמנה אלא גבי כהן דשמעת מינה דדוקא בסעודה דאורחא דבעל הבית למנהג בה כבוד לאורחים ואורחא דבני חבורה נמי למנהג בה כבוד גבי הדדי כדאמרינן התם (קמט,א) בני חבורה המקפידים זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין דש&quot;מ דאורחא דעלמא לאו להכי אלא למנהג ביה כבוד לכהן ולתלמידי חכמים ליטול מנה יפה ראשון כדאמרן, אבל בשותפות דעלמא דאורחייהו דאינשי דקפדי בה גבי אהדדי לא שייכא בה קדושה ולא כבוד כלל אלא כשאר דיני דעלמא דמיא דכתיב בהו לא תהדר פני גדול (ויקרא יט,טו) ולא תכירו פנים כו' (דברים א,יז), ואמרי' נמי במעשה דעולא בריה דרב עילאי (שבועות ל,א) למאי שלח לי לחנופיה ליה הדר ואמר למישרא תגריה ברישא אי נמי לשודא דדייני, דמילי דתלו בדעתא דדייני לאקדומי נינהו, ואלו ליטול מנה יפה ראשון אי נמי ליטול חלק בראש לא קאמרינן משום דהנך לאו בחלוקא דאורחא למיתי לבי דינא איתמור כדברירנא. תדע אין לך ת&quot;ח שראוי לחלוק לו כבוד ליטול חלק בראש יתר מיהושע וכלב ומדאצטריך קרא דאך בגורל למעוטי יהושע וכלב שלא נטלו בגורל כדאיתא בפ' יש נוחלין (לקמן בבא בתרא קכב,א) מכלל דכולי עלמא בגורל ואפילו תלמידי חכמים והוא הדין לכהן דחד דינא נינהו:

'''קסג. '''כללא דנקיטינן מהני שמעתא בחלוקת קרקע לענין מיתב ליה לכל חד שותפי חולקיה אחד מיצרא או אתרי מצרי אי נמי היכא דקיימא אמיצרא דחד מינייהו לענין מפלג ליה אמצריה. דאי חדא ארעא בלחוד הוא דקיימא בינייהו בשותפותא ולא קיימא אמצרא דחד מינייהו, אי אית בה דין חלוקה ואיפשר לאשוויינהו לחולקי בין בשבחא בין בדמים בין בדוכתא דשתו מיניה, בין דשוו חולקי להדדי כגון פשוט ופשוט וה&quot;ה לשאר שותפי דשוו חולקייהו להדדי, בין דלא שוו להדדי כגון בכור ופשוט דלמר אית ליה חד חולקא ולמר אית ליה תרי חולקי, בין דנפלי ליה הני תרי חולקי בחד זימנא דומיא דפי שנים דבכור בין בתרי זימני דומיא דתרי חולקי דיבם, לא יהבינן ליה חולקיה לחד מינייהו אלא אחד מיצרא דזה נהנה וזה לא חיסר הוא, דאפילו בתרתי ארעתא דכל חדא מיניהי באנפי נפשא קיימא [אי] איתרמייא חדא מיניהי אמיצרא דארעא אחריתי דאית ליה קיימא לן דפלגינן ליה אמצריה בלא גורל כי היכי דלמטי ליה חולקי בהדי ההיא ארעא דהויא ליה לדיליה מקמי הכין אחד מיצרא, וכל שכן היכא דנפלי ליה הני תרי חולקי בחדא ארעא דפלגינן ליה אחד מיצרא. והאי דבעי גורל משום דלא אסתיים ליה חד חולקא מינייהו כי היכי דלפלוג ליה אמצריה בלא גורל, הילכך דינא הוא דפלגינן לה במדה לפום מנינא דחולקי דמשוינן להו אהדדי למפלגינהו בגורל ולאו לפום מנינא (דחולקיה דמשוינן להו אהדדי למפלגינהו בגורל ולאו לפום מנינא) דשותפי ומשוינן להו בין בשבחא בין בדמים בין בדוכתא דשתו מיניה ופלגינן להו בגורל, ומאן דאית ליה חד חולקא שקיל חד חולקא היכא דמטי ליה ומאן דאית ליה תרי או תולתא חולקי שקיל הנהו חולקי דאית ליה אחד מיצרא היכא דמטו ליה בגורל על הנהו אנפי דפרישנא גבי בכור דכל היכא דשוו חולקי להדדי דינא דבכור ודינא דשאר שותפי חד דינא הוא. ואי לא משוי להו בכולהו הני אנפי אע&quot;ג דפלגי להו בגורל לאו פלוגתא היא אלא דאי רצו לה להדדי למפלג הכי, דגורל בחולקי דעדיפי מהדדי היכא דהוה אפשר לאשוויינהו בכולהו אנפי דשבחא אע&quot;ג דמשוו להו בתוספת קרקע או במעות כקוביא דמי כדברירנא גבי כללא דנקטינן גבי גורל (לעיל סי' קסב ד&quot;ה נקוט).

ואפילו היכא דחד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא כגון דמשיך נגרא מתרתי רוחי דסמיכן להדדי ומשיך נהרא מתרתי רוחי אחרניאתא דסמיכן להדדי, פלגי לה בקרנא זול, דפסקי ליה באלכסון מקרן זוית דקיימא אמצעי נהרא ועד קרן זוית דקיימא אמצעי נגרא כי היכי דלא לימטי ליה לחד מתרווייהו לא מנהרא ולא מנגרא טפי מחבריה. והנהו תרי פיסקי פלגי להו בגורל כי דינא דכל תרי חולקי דשוו להדדי. והוא הדין היכא דלא אפשר לאשווין חולקי להדדי לא לארכה דארעא ולא לפותיא [אלא] לאשוויינהו בקרנא זול פלגינן לה בקרנא זול בגורל דאידי ואידי חד טעמא הוא.

ואי לא אפשר לאשוויי חולקי להדדי אלא בלא גורל משוינן להו ופלגינן להו בלא גורל כי היכי דלשקול כל חד מינייהו בין בעידית בין בזיבורית לפום מטו מנתיה כדברירנא בשמעתא דבכור ופשוט (לעיל סי' קנח).

והוא הדין היכא דשוו חולקי דכולהו שותפי בשיעורא להדדי, בין דנפל ליה חולקיה דכל חד מינייהו בחד זימנא דומיא דפשוט ופשוט בין דלא נפיל ליה לחד מינייהו בחד זימנא דומיא דשני יבמין, בין דנפלו ליה לחד בחד זימנא ולחד בתרי זימני דומיא דבכור ויבם, בין דאפשר לאשוויי חולקי להדדי בין בשבח בין בדמים בין דלא אפשר לאשוויינהו להדדי אלא בדמים, כי משוינן להו שיעור מאי דאפשר לאשוויינהו לא פלגינן ליה לחד מינייהו אלא אחד מצרא ובגורל.

ואי לא שוו חולקי דכולהו שותפי בשיעורא להדדי ולא אפשר נמי לאשוויינהו לחולקי בין בשבח בין בדמים בין בדוכתא דשתו מיניה על אנפא דלשקול כל חד מינייהו חולקיה אחד מיצרא, כגון דמשיך נהרא או נגרא מחד גיסא בלחוד אי נמי דמשכא עידית מקרן מזרחית צפונית עד חצי רוח צפונית באורך ולא מטיא ברוחב עד חצי רוח מזרחית, דבין פלגי לה באורך בין פלגי לה ברוחב בין דפלגי לה בק (ו) רנא כולה עידית או רובה למרי רוח צפונית הוא דמטי, הילכך דינא הוא דמשוינן להו בשבחא שיעור מאי דאפשר לאשוויינהו, ומאי דלא אפשר לאשוויינהו [אלא] על ידי תוספת מדה כשיעורא דלא מיבטיל ביה דין חלוקה משוינן, ואי לא אפשר משוינן להו בתוספת מעות כדברירנא בשמעתא בחלק בכור וחלק פשוט, והוא הדין לכל היכא דלא אפשר לאשוויינהו לחולקי בכולהו אנפי בשבחא, ולבתר דמשוינן להו בדמים פלגינן להו בגורל כי היכי דלשקול כל חד מינייהו מטו מנתיה דנפלה ליה בחד זימנא אחד מיצרא, בין דנפל ליה חד חולקא דומיא דפשוט בין דנפל ליה תרי חולקי בחד זימנא דומיא דבכור כחד חולקא דמו למיתב ליה אחד מיצרא כדברירנא גבי בכור. ואי איכא מאן דנפל ליה חולקיה בתרי זימני, לא מיבעיא היכא דנפלי ליה תרי חולקי מתרי דוכתאי כגון יבם דנפל ליה חד חולקא מחמת אבוה וחד מחמת אחוה, אלא אפילו נפלו ליה תרווייהו מחד גברא וחד במתנה וחד בירושה ואפילו שניהם במכר או שניהם במתנה בזה אחר זה, כדינא דיבם דמי ולא פלגינן ליה חד מינייהו אלא בגורל, בין דמתרמו ליה תרווייהו אחד מיצרא בין דמתרמו ליה אתרי מצרי. והוא דנפיש משאר חולקי, דאי לא נפיש כגון בכור ויבם דאתו למיפלג בהדי הדדי וליכא בהדייהו פשוט למיפלג בהדי פלגינן ליה לכל חד מינייהו אחד מיצרא כדברירנא לעיל (סי' קנח ד&quot;ה והני מילי הג').

ולא שנא חלק בכור ולא שנא חלק פשוט ומאי דדמי להו דקאמרינן דאע&quot;ג דלא אפשר לאשוויינהו לחולקי בשבחא ולא בדמים דפלגינן להו אחד מיצרא, הוא הדין במאן דאתו מחמתייהו ואפילו בתרי מכח חד ואפילו היכא דמית ההוא בכור או ההוא פשוט בחיי מורישו דלא זכה ביה ההוא בכור או ההוא פשוט בההוא ממונא מחיים, אי שביק כמה בנים כולהו לגבי חולקא דזאכו ביה מחמת אבוהון במקום אבוהון קיימי וכחד גברא דמו ולא פלגינן להו אלא אחד מצרא.

והני מילי ביורש, אבל בלוקח ומקבל מתנה אי חד דאתי מכח תרי אי נמי בחד דאתי מכח חד בזה אחר זה תרי חולקי נינהו מידי דהוה איבם, וכל שכן בתרי דאתו מכח חד היכא דאקני ליה לכל חד מינייהו באנפי נפשיה ואפילו בחד שטרא דתרי חולקי נינהו ולא פלגינן להו אחד מיצרא. ואי אקני להו בהדי הדדי בחדא הקנאה איכא לפלוגי, דכל היכא דאדכריה לדבר הקנוי בכלל, אע&quot;ג דאדכרינהו לקונין בפרט כגון דאקני בית סאה או סאתים לפלוני ולפלוני דמסתמא קנו בהדדי אי נמי דאקנינהו לפלוני ולבניו או לאחיו דמסתמא קני ההוא פלוני פלגא ובניו או אחיו פלגא, כולהו כחד חולקא דמו ולא פלגינן להו אלא אחד מיצרא. וכל היכא דפרשיה לשיעורא דאקני ליה לכל חד מינייהו בפרט באפי נפשיה אע&quot;ג דאקני להו לבני פלניא בארעיה סאה סאה או לתך לתך אי נמי דאמר סאה לפלוני וסאה לבניו, כל חולקא דפרשיה לשיעוריה באנפי נפשיה קאי ולא פלגינן ליה בהדי הנך אחד מיצרא אלא היכא דאיתרמו להו בגורל כדברירנא וכל חולקא דאדכריה לשיעוריה באנפי נפשיה חד חולקא הוא ולאו כל כמיניה למיתביה אתרי מצרי.

וכולהו נמי לא אמרן אלא היכא דמרי חד חולקא לא ניחא ליה למיפלג ליה למרי תרי חולקי דנפלי ליה בתרי זימני אחד מיצרא אלא כי דיניה, אבל היכא דמרי חד חולקא ניחא ליה למיפלג ליה למרי תרי חולקי אחד מיצרא בגורל ואיהו לא ניחא ליה למשקלינהו אלא כי דיניה דהיינו בתרי חולקי היכא דנפלי להו בגורל, חזינן, אי אית ליה פסידא למרי תרי חולקי בפלוגתא דחד מיצרא מעידית לזיבורית בשבחא או מזיבורית לעידית במדה לאו כל כמיניה [ד]מרי חד חולקא למיפלג ליה אחד מיצרא. ואי לית ליה למרי תרי חולקי פסידא למיפלג ליה אחד מיצרא ומתהני ליה למרי חד חולקא למשקל מן הצד דינא הוא למיפלג ליה אחד מצרא דזה נהנה וזה לא חיסר הוא. ואי מרי תרי חולקי אית ליה מדינא למיפלג ליה אחד מיצרא ואיהו לא ניחא ליה למיפלג ליה אלא בתרי חולקי היכא דנפלי ליה אע&quot;ג דלית ליה לשותפיה פסידא בהכין מעידית לזיבורית ולא מזיבורית לעידית לאו כל כמיניה אלא מדעתא דשותפיה, דכיון דלא מיתהני ליה למריה תרי חולקי למיפלג ליה אתרי מצרי הוה ליה זה לא נהנה וזה לא חיסר ולא משנינן דינא בכדי, וכל שכן היכא דאיכא למימר דזה חיסר וזה חיסר הוא, זה חיסר דשקיל אתרי מצרי וזה חיסר דעייל בין תרי מצרי דחד גברא.

﻿וכולהו נמי לא אמרן אלא בחדא ארעא דכל היכא דנפיל ליה חולקיה בחד זימנא כיון דכי נפל ליה מעיקרא אחד מצרא הוא דנפל ליה לא יהבינן ליה אתרי מצרי כדברירנא בין מדינא דבכור בין מדינא דפשוט לענין פשיטותיה, אבל בתרתי ארעתא לא שנא נפיל ליה חולקיה בחד זימנא ולא שנא בתרתי זימני, כיון דכי נפיל ליה מעיקרא אתרי מצרי נפיל ליה לא שנא בכור ופשוט ולא שנא יבם ושאר אינשי לגבי תרתי ארעתא חד דינא נינהו כדברירנא (לעיל סי' קס) משמעתא דחדא מהאי נגרא וחדא מהאי נגרא. הילכך דינא הוא דאי חזיאן להנאה דהדדי ושויאן תרווייהו בין במדה בין בדמים בין בכולהו אנפי דשבחא בין בדוכתא דשתו מיניה כגון דקיימן תרוייהו אחד נגרא, והוא הדין בשדה הבעל היכא דשויאן להדדי בחששא דתיוהי וצריכי למטרא כהדדי, וכי שקיל חד חדא וחד חדא בגורל לא קא מטי ליה לחד מינייהו טפי ממאי דחזי ליה במטו מנתיה לא בשבחא ולא בדמים, בין דאית בה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה דין חלוקה בין דלית בה דין חלוקה, דינא הוא דפלגי חדא כנגד חדא בגורל דקיימא לן כופין על מדת סדום כדברירנא (לעיל סי' קסא) משמעתא דתרויהי אחד נגרא. וכל היכא דאיכא הפרש בין חדא לחברתה בחד מהני אנפי איכא לפלוגי, דאי האי הפרש מחמת דלא חזיאן להנאה דהדדי הוא כגון בית וחנות ומרחץ ובית הבד כרם ופרדס שדה אילן ושדה לבן ומאי דדמי להו, בין דאית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה [בין דלית בה] לא מבעיא דלא פלגי חדא כנגד חדא בגורל, אלא אפי' היכא דעדיפי מהדדי בשבחא ובדמים וקא מבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים לאו כל כמיניה כדברירנא לעיל מדינא דאמהאתא וממתני' דשני אחין ודינא הוא דאי אית בה בכל חדא מיניהי דין חלוקה באנפי נפשה פלגי בכל חדא מיניהי באנפי נפשה בגורל. ואי איכא בהכא וליכא באידך ההיא דאית בה דין חלוקה פלגי ואידך דלית בה דין חלוקה אית דינא דגוד או אגוד. ואי לית בה דין חלוקה בחדא מיניהי באנפי נפשה כל חדא מיניהי אית בה דין דגוד או איגוד בדמים באנפי נפשה אבל לאבחורי למשקל הי מיניהי דבעי אפי' בלא תוספת דמים לא כדברירנא (לעיל סי' קסב ד&quot;ה וה&quot;ה) משינויא דאמהאתא.

ואי חזיאן להנאה דהדדי מיהו איכא הפרש בין חדא לחברתה בשבח או בדמים, איכא לפלוגי בין היכא דאית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו באנפי נפשה להיכא דלית בה דין חלוקה.

דהיכא דאיכא דין חלוקה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה, בין דהוי האי הפרש במדה בין דהוי בשבחא דגופא דארעא בשופרא וסוניא או בקורבא ורוחקא דמתא או בדוכתא דשתיאן מיניה, והוא הדין היכא דידיע דשייכי תיוהי בהא ולא שייכי באידך כגון דמיקרבא חדא מינייהו לדרך הרבים טפי מחברתה, דכולהי הני כמאן דשאנו מהדדי בשבחי דגופא דארעא דמו. אי נמי דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא, והוא הדין לכל היכא דלא משקו להו מחד דוכתא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל, והוא הדין בשדה הבעל דלא צריכין למטרא כהדדי כגון דחדא מעלי לה רובא דמטרא וחדא קשה לה, אי נמי דאיכא תיוהי בידי שמים דשייכי בהא ולא שייכי בהך ואיכא תיוהי אחריני בידי שמים דשייכי בהך ולא שייכי בהאי ולא ידיע מעיקרא הי מינייהו מיתרעא בה תיוהי, דכולהי הני כחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא דמיאן, וכל כי האי גוונא אע&quot;ג דשויאן בדמים כיון דאית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי לענין דין חלוקה באנפי נפשה קיימא ודינא הוא דפלגי לה לכל חדא מינייהו באנפי נפשה כמאן דלא נפלה להו אלא ההיא ארעא בשותפותא לפום הנך אנפי דברירנא.

מיהו היכא דמבחר ליה חד מינייהו לחבריה למישקל הי מינייהו דבעי, איכא לפלוגי, דאי לא שויאן בדמים מחמת דלא שויאן בשבחא או במדה אי נמי שויאן בדמים ולא שוו בשבחא כגון דנפישא זיבורית במדה עד דשויא לעידית בדמים, כיון דאית בה דין חלוקה בכל חדא מניהי באנפי נפשה אע&quot;ג דקא מבחר ליה למשקל הי מיניהי דבעי בשומתה ולמשקל האי היאך אחריתי בשומתה, לאו כל כמיניה, דכי האי גוונא נמי גוד או אגוד הוא כדבעינן לברורי לקמן (סי' קעב) מקושיא ושנויא דתרתי אמהאתא, וכל היכא דשייך דין חלוקה לא שייך דינא דגוד או אגוד אלא היכא דאיכא טעמא דכופין על מדת סדום והכא אפילו מדת סדום נמי ליכא, דלא מיבעיא היכא דלא שויאן להדדי בדמים דאפי' אמר ליה שקול את הי מינייהו דבעית ואשקול אנא אידך בין דשקיל עידית בשומתה בין דשקיל זיבורית בשומתה זה נהנה וזה חיסר הוא דלא שויאן בדמים ובעי בעל עידית לאהדורי זוזי או בעל זיבורית למשקל זוזי, אלא אפי' היכא דשויאן במדה ובדמים מיהו לא שויאן בשבחא כגון דמוספא זיבורית במדה בשיעור שוה מאי דמוספא עידית עילוה בשבחא עד דשויאן בדמים דלא צריך חד מינייהו לאהדורי זוזי לחבריה, כיון דאיכא דניחא ליה בעדית מחמת דעדיפא בשבחא ואיכא דניחא ליה בזיבורית דנפיש במדה זה נהנה וזה חיסר דניחא ליה טפי למפלג בכל חדא מינייהו שוה בשוה בגורל, וכל שכן היכא דקיימא חדא האי נגרא וחדא האי נגרא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל.

אבל ודאי אי לא שייך עודפא אלא בחדא מיניהי וקא מבחר ליה למשקלה בלא תוספת דמים כגון שויאן במדה ובדוכתא דשתיאן מיניה ובשאר אנפי דדמו ליה מיהו לא שויאן לא בשבחא ולא בדמים, כיון דלא עדיפן תרויהי מהדדי [וחד מינייהו] לחודה הוא דעדיפא מחברתה בשבחא ובדמים וקא מבחר ליה למשקל הי מיניהי דבעי בלא תוספת דמים הדין עמו דזה נהנה וזה לא חיסר הוא וכופין על מדת סדום. והוא הדין היכא דשויאן בשבחא ולא שויאן במדה ולא בדמי דחד טעמא נינהו.

מיהו דוקא היכא דמבחר למשקל הי מיניהי דבעי כולה בחולקיה בלא תוספת דמים, אבל היכא דלא מבחר ליה למשקל חולקיה אלא במדה לפי חשבון, כגון דמבחר ליה למשקל חולקיה היכא דבעי אי בעי בגדולה אחד מצרא או למשקלה לקטנה כולה במדה ולאשתלומי שארא מגדולה לפי חשבון, איכא לפלוגי, דאי שויאן בין בשבחא בין בדוכתא דשתיאן מיניה ומאי דדמי ליה מיהו לא שויאן במדה, כי מבחר ליה למשקל חולקיה שוה בשוה בלא תוספת מדה ולא בדמים הדין עמו דזה נהנה וזה לא חיסר הוא דהא יכיל למשקל חולקיה בגדולה אחד מצרא ולא קא חסר לא במדה ולא בשבחא ולא מידי, במדה לא דהא מדה במדה קא שקיל, בשבחא נמי לא דהא שויאן בשבחא. וכ&quot;ש היכא דשויאן במדה ולא שויאן בשבחא וקא מבחר ליה למשקל חולקיה בהי מיניהי דבעי במדה שוה בשוה דיכיל למשקל לההיא דעדיפא בשבחא כולה בחולקיה ולא קא חסר מידי במדה דהא שויאן במדה אבל היכא דלא מיבחר ליה למשקל חולקיה היכא דבעי אלא ע&quot;י תוספת מדה או דמים כיון דקא חסר במדה או בדמים זה נהנה וזה חיסר הוא, ומדינא דגוד או אגוד נמי ליכא למימר דהא אית בה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה דין חלוקה וכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או אגוד, הילכך דינא הוא דפלגי בכל חדא מינייהו שוה בשוה על ידי גורל.

והני מילי בדאית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה ולא שויאן להדדי, אבל היכא דלית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי באנפי נפשה, איכא לפלוגי, דאי אית בה דין חלוקה בחדא וליכא באידך, בין דשויאן בדוכתא דשתיאן מיניה ובשאר אנפי בשבחא בין דלא שויאן בחדא מהני, כיון דלא שויאן במדה ליכא למיפלג להו חדא כנגד חדא בגורל, אלא דינא הוא דפלגי לה לההיא דאית בה דין חלוקה בגורל ואידך דלית בה דין חלוקה קיימא בשותפותא עד דתבע ליה חד מינייהו לחבריה עילוה באנפי נפשה בדינא דגוד או אגוד כדברירנא לעיל (ד&quot;ה וכולהו). ואי מבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקלנהי [הי] מיניהי דבעי אי נמי למשקל כוליה חולקיה היכא דבעי אי בגדולה אחד מצרא או למשקל לקטנה כולה ולאתשלומי שארא מגדולה לפי חשבון ואידי ואידי מדה במדה, חזינן, אי שויאן להדדי בדוכתא דשתיאן מיניה ומאי דדמי ליה ולא עדיפא קטנה מגדולה בחד מאנפי דשבחא הדין עמו דזה נהנה וזה לא חיסר הוא, והוא דחזיאן להנאה דהדדי וקא מבחר ליה שלא על ידי תוספת מדה ולא דמים כדברירנא לעיל. ואי עדיפא קטנה מגדולה בחד מאנפי שבחא אי נמי לא שויאן להדדי בדוכתא דשתיאן מינה או בשאר אנפי דדמו ליה אע&quot;ג דשויאן בשבחא ובדמים דינא הוא דפלגי לה לההיא דאית בה דין חלוקה ואידך דלית בה דין חלוקה אית בה דינא דגוד או אגוד, דאי עדיפא קטנה בחד מאנפי שבחא הא עדיפן תרוייהו מהדדי גדולה במדה וקטנה בשבחא ואי פליג חדא כנגד חדא קא חסר במדה או בשבחא, וכל שכן היכא דלא שויאן להדדי בדוכתא דשתיאן מיניה או בשאר אנפי דדמו ליה אע&quot;ג דשויאן בשבחא נמי כיון דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל ליכא מדינא למפלג להו חדא כנגד חדא, דאי מטעמא דכופין על מדת סדום הא ברירנא דזה נהנה וזה חיסר הוא ואי מדינא דגוד או אגוד נמי ליכא דהא אית בה בחדא מיניה דין חלוקה וכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או אגוד. ואפילו היכא דשויאן להדדי בין בשבחא בין בדמים [בין] בדוכתא דשתיאן מיניה לא אמרן אלא דמבחר ליה למשקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת מדה ולא דמים, אבל על ידי תוספת מדה או דמים לאו כל כמיניה, דאי מטעמא דכופין ע&quot;מ סדום זה נהנה וזה חיסר הוא ואי מדינא דגוד או איגוד נמי כיון דאית בה בחדא מינייהו דין חלוקה לית בה דינא דגוד או איגוד.

ואי לית בה דין חלוקה בחדא מיניהי, איכא לפלוגי, דאי ליכא הפרש ביניהו אלא בדוכתא דשתיאן מיניה כגון דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא ולא עדיף נגרא מחבריה, והוא הדין היכא דשאנו מהדדי בשאר אנפי דדמו ליה, כיון דשויאן בין בשבח בין במדה בין בדמים וחזיאן להנאה דהדדי דינא הוא דפלגי חדא כנגד חדא בגורל, דלא אלים טעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל לעכובי בחלוקה לגמרי. ואי איכא הפרש בין חדא לחברתה בשבחא דגופה או במדה או בדמים, כל חדא מיניהי באנפי נפשה קיימי ולא מצו כייפי אהדדי למפלג חדא כנגד חדא בגורל ואפילו אדעתא דמשקל כל חדא מינייהו בשומתה, דכל כי האי גוונא כקוביא דמי כדברירנא בהך כללא אחרינא גבי דינא דגורל (לעיל סי' קסב ד&quot;ה נקוט). הלכך כל היכא דלית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו או בכל חדא מיניהי באנפי נפשה גוד או איגוד בדמים, אי נמי אמר ליה גוד את הי מיניהי דבעית בשומתה ואיגוד אנא אידך בשומתה על מנת ליתן דמים או ליטול דמים אפי' היכא דלא שויאן לא בשבחא ולא בדמים ולא בדוכתא דשתיאן מיניה היכא דחזיאן להנאה דהדדי וליכא דין חלוקה בחדא מיניהי הדין עמו דכי האי גוונא נמי דינא דגוד או אגוד הוא כדבעינן לברורי גבי דינא דגוד [או איגוד] משינוייא דמשנינן גבי אמהאתא.

ברם צריך את למידע דכי איכא לפלוגי בקרקעות בין חדא ארעא לתרתי ארעאתא דפלגינן מהדדי הנ&quot;מ בתרתי ארעתא דפלגינן מהדדי לגמרי וליכא מידי אחרינא דמצריך להו למהוי כחדא ארעא, כגון שתי שדות או שתי גנות וכיוצא בהן וה&quot;ה לשתי חצרות אי נמי לשני בתים שאין להן חצר דכל חד מיניהו באנפי נפשיה קאי, אבל בבתים שיש להן חצר דכולה חדא חצר מיקריא בתר תשמישא דחצר אזלינן, וכי היכי דלגבי שיעור דין חלוקה בתר מאי דמיקרי חצר אזלינן ואע&quot;ג דלית ביה בכל בית באנפי נפשיה דין חלוקה כי מטי ליה לכל חד מיניהו שיעור מאי דמתקרי חצר פלגי להו לבתים ולחצר ושאלו יחלק ושמו עליו חולקין, לגבי מיתב ליה אחד מצרא נמי לא בתר בתי אזלינן למהוי כל ביתא מיניהי באנפי נפשיה אלא בתר חצר אזלינן למיתב ליה לכל חד מינייהו חולקיה בין בבתים בין בחצר אחד מצרא. וכל היכא דאי שקיל חד בית וחד בית מטי ליה לכל חד מיניה חולקיה אחד מצרא, ואי פלגי בכל ביתא וביתא איכא חד דלא מטי ליה חולקיה אחד מצרא, דינא הוא דאפי' היכא דאית בה בכל בית באנפי נפשיה דין חלוקה ונפיש חד מינייהו מחבריה במדה דפלגי בית כנגד בית בגורל, ואי איכא טופיאנא בחד מינייהו אחבריה ממלי ליה משאר (החקר) [החצר] או משאר תשמישיה כי דינא דשדה, דכל היכא דנפיל ליה חולקיה אחד מצרא (ו) לא מצי יהיב ליה אתרי מצרי כדברירנא גבי פלוגתא דחדא ארעא.

וכולהו נמי לא אמרן אלא דלא קאי חד מהנהו חולקי אמצרא דחד משותפי ולית ליה לחד מינייהו הנאה בחד מהנהו חולקי טפי ממאי דאית ליה לחבריה, אבל היכא דקאי חד מהנהו חולקי אמצרא [ד]חד מינייהו, כל היכא דחזיאן להנאה דהדדי כגון כרם וכרם שדה ושדה ומאי דדמי להו, ולא עדיף ההיא חולקא דקאי אמצריה בחד מאנפי שבחא ולא במדה ולא בדמים ולא שאני משאר חולקי בדוכתא דשתו מיניה, כגון דקיימן תרוייהו אחד נגרא, והוא הדין בשדה הבעל היכא דשויאן להדדי בחששא דתיוהי וצריכי למטרא כהדדי, בין בחדא ארעא בין בתרתי ארעאתא דאית בה בכל חדא מניהי באנפי נפשה דין חלוקה, דינא הוא דיהבינן ליה לבר מצרא ההוא חולקא דקאי אמצריה בלא גורל דזה נהנה ולא חיסר וקי&quot;ל דכופין על מדת סדום כדברירנא משמעתא דתרוייהו אחד נגרא, וכ&quot;ש היכא דההיא דקיימא אמצריה גריעא טפי בין בשבח בין בדמים וניחא ליה למפלג ליה אמצריה מדה במדה דז&quot;נ וזה נהנה הוא, והוא דלא שאנו מהדדי בשאר הנך אנפי דאמרן ומאי דדמי להו.

וה&quot;ה היכא דלא קיימא אמצריה דחד מינייהו אלא דברירא מילתא דקא מטיא ליה לדידיה מההוא חולקא דקא בעי הנאה דלא שייכא דכותה גבי חבריה, כמאן דקיימא אמצריה דמיא, דמידי הוא טעמא אלא משום דזה נהנה וזה לא חיסר, כל היכא דשייך ביה האי טעמא הא קי&quot;ל דכופין על מדת סדום ודינא הוא דפלגינן ליה ההוא מצרא דמתהני ליה מיניה טפי היכא דלא חיסר ביה שותפיה ולא מידי ושקיל ליה שותפיה לההוא חולקא אחרינא.

ואי הני תרי חולקי או תרי פיסקי לא חזיאן להנאה דהדדי כגון כרם ושדה מרחץ ובית הבד, אע&quot;ג דשוו במדה ובדמים אי נמי דחזיאן להנאה דהדדי מיהו האי חולקא דקאי אמצריה אי נמי דמתהני ליה מיניה טפי עדיף טפי מהך חולקא אחרינא בחד מאנפי שבחא ואפילו בקורבא ורוחקא אי נמי דנפיש במדה, ואידי ואידי אע&quot;ג דלא נפיש בדמים וכ&quot;ש היכא דנפיש בדמים מחמת דנפיש במדה או בשבחא, כל כי האי גוונא אפילו בחדא ארעא זה נהנה וזה חיסר הוא, דאי לא חזיאן להנאה דהדדי הא לא חזיאן ואפילו בגורל נמי לא פלגי, ואי האי חולקא נפיש בשבחא או במדה אע&quot;ג דלא נפיש בדמים מצי אמר ליה מעלינן ליה עילוך כנכסי דבר מריון דאנא בההוא דעדיף בשבחא ניחא לי, אי נמי בההוא דנפיש במדה ניחא ליה, דאיכא דניחא ליה בהאי ואיכא דניחא ליה בהאי כדאמרינן בפ' ארבעה אבות (בבא קמא ז,ב) גבי נזקין ובעל חוב, וכל שכן בתרתי ארעאתא היכא דנפיש ההוא פיסקא דקאי אמצריה בדמים דאי שקיל ליה בר מצרא לכוליה קא מסליק ליה לשותפיה במעות מההוא טופיאנא דחזי ליה בקרקע ואי שביק ליה גריוא דארעא שיעור ההוא טופיאנא דחזי ליה קא יהיב ליה חולקיה אתרי מצרי ואיהו קא שקיל אחד מצרא.

וה&quot;ה בתרתי ארעאתא היכא דהאי פיסקא דקאי אמצריה פחית במדה ובדמים אע&quot;ג דלא עדיף בשבחא וקיימי תרויהי אחד נגרא, ולאו כל כמיניה למפלג ליה אמצריה אלא היכא דניחא ליה למשקל שאר חולקי בההוא פיסקא אחרינא בקרקע דלא מצטריך שותפיה למזבן מיניה ולא לזבוני ליה דאי מצטריך למזבן מיניה או לזבוני ליה ז&quot;נ וזה חיסר הוא.

ואי הני חולקי או הני פיסקי שוו להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים מיהו שאנו מהדדי בדוכתא דשתו מיניה, כגון דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל וה&quot;ה לשאר אנפי דדמו ליה, בהא ודאי איכא לפלוגי, דאי אית בה בחדא מניהי דין חלוקה באנפי נפשה כיון דיכיל למכפיה למפלג בההיא ולמיקם בשותפותא באידך דלית בה דין חלוקה, זה נהנה וזה חיסר הוא כדברירנא התם. ואי לית בה בחדא מיניהי באנפי נפשה דין חלוקה, כיון דכי לא קיימא אמצריה כייפי אהדדי למפלג חדא כנגד חדא בגורל ולא חיישינן לטעמא דזימנין האי מדויל והאי לא מדויל כדברירנא בדוכתא, השתא נמי דקיימא חדא מיניהי אמצרא דחד משותפי דינא הוא דכי שוו להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים פליג ליה אמצריה דזה נהנה וזה לא חיסר הוא כדברירנא בשמעתא דחדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא.

ומחורתא דדינא בכולהו אנפי דאמרן בהאי ענינא דזה נהנה וזה חיסר הוא, דאי הני תרי חולקי דשאנו מהדדי בחדא ארעא נינהו הוה ליה דיניהו כמאן דלא קיימא אמצרא דחד מינייהו ואי אית בה דין חלוקה פלגי לה בגורל לפום הנך אנפי דברירנא בריש הדין כללא היכא דלא נפלה להו אלא חדא ארעא בלחוד. ואי תרתי ארעאתא אינון, חזינן, אי אית בה דין חלוקה בכל חדא מיניהי פלגי לה לכל חדא מיניהי חלקים שוין כדברירנא גבי פלוגתא דחדא ארעא, מיהו הך דלא קיימא אמצרא דחד מיניהו פלגיה ליה בגורל ואידך דקיימיה אמיצרא דחד מינייהו חזינן להו להנך פלגי דיליה, אי ההוא פלגא דקאי אמצריה.דח לא עדיף מהך פלגא אחרינא לא בשבח ולא במדה ולא בדמים יהבינן ליה אמצריה בלא גורל, ואי עדיף בשבח או במדה או בדמים כגון דאי משוינן להו בדמים על ידי תוספת קרקע לא הוי בה דין חלוקה ולא אפשר לאשוויינהו אלא במעות כדברירנא בשמעתא דחלק בכור פלגי להו בגורל ושקיל כל חד מינייהו חולקיה כל היכא דמטי ליה:

'''קסד. '''הרי אמרו ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהיו בהן כדאי לזה וכדאי לזה אין בהן כדאי לזה וכדאי לזה מאי רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד רב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד. רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד, דמצי חד מינייהו למימר ליה לחבריה גוד את כוליה במנה והב לי דמי חולקאי, ואי את לא ניחא לך למיגד אגוד אנא כוליה במנה ואיתיב לך דמי חולקך, בין דמעלי ליה בדמים בין בדמים פחותים, כיון דמיבחר ליה לנתבע למיגד או לאוגודי בהנהו דמים גופייהו הדין עמו, דאי מתחזי ליה לנתבע דבדמים יקרים קא מעלי ליה לוגיד ליה לתובע בגויהו. ולא מצי למימר ליה לתובע לא מיגד אגידנא ולא אגודי מוגידנא לך אלא תא נשתמש ביה כמה דאשתמשנא ביה עד השתא אלא כייפינן ליה למיגד או לאוגדי ליה לחבריה. ור&quot;נ אמר לית דינא דגוד או אגוד אלא משתמשי ביה בהדי הדדי אי נמי מוגרי ליה לאחריני ופלגי ליה לאגריה. במאי קא מיפלגי, רב יהודה סבר גוד או אגוד עדיף דדמי לחלוקה טפי דמסתלקי מהדדי ומטי ליה לכל חד מינייהו מידי דמתהני ליה מיניה, ולא עוד אלא שיד נתבע על העליונה לברור לו, רצה קרקע נוטל רצה מעות נוטל. ור&quot;נ סבר מיקם בשותפותא ומפלג באגרא או בתשמישתא עדיף דדמי לחלוקה ולא מסתלק חד מינייהו ממטו מנתיה בזוזי לגמרי. וקי&quot;ל כרב יהודה כדבעינן למימר קמן.

ברם צריך את למידע דכי אמרינן בקרקעות דכל שאין בהן כדאי לזה וכדאי לזה אית דינא דגוד או אגוד, הני מילי היכא דלא מטי ליה לכל חד מינייהו מידי דחזי ליה, אבל היכא דמטי ליה מידי דחזי ליה לדיליה אע&quot;ג דלא חזי לשאר אינשי כגון דאית ליה לכל חד מינייהו ארעא אמצרא דהאי ארעא דשותפותא חד אהאי מצרא וחד אהאי מצרא, כל היכא דאילו אית בה דין חלוקה הוה אית ליה מדינא לכל חד מינייהו למיתב ליה חולקיה אמצריה, כיון דחזי ליה ההוא פורתא דמטי ליה בחולקיה לערוביה בהדי ארעיה כמאן דאית ביה שיעורא דמי ודינא הוא דכל חד מינייהו יכיל למכפייה לשותפיה למפלג. וכל היכא דאי נמי הוה אית בה דין חלוקה לא הוה ליה מדינא למיתב ליה חולקיה אמצריה, כגון דקיימא עידית אמצרא דחד וזיבורית אמיצרא דחד וקאי נהרא או נגרא מחד צד בלחוד, לית בה דין חלוקה אלא היכא דניחא ליה לבר מצרא דזיבורית למפלג ליה לבר מצרא דעידית אמצריה שוה בשוה ולא שקיל מיניה שבחא לא במדה ולא בדמים, דכי האי גונא אית בה דין חלוקה דזה נהנה וזה נהנה הוא. והא דמיא לההיא דאמרינן בפרק האומר לחברו (לקמן בבא בתרא קד,ב) תנא אם היה סמוך לשדהו אפילו כל שהוא מחזיר לו קרקע, אלמא אע&quot;ג דכי אין סמוך לשדהו ולית ביה תשעה קבין לא מקבל מיניה קרקע אלא מעות משום דלא חזי ליה, כי הוי סמוך לשדהו מחזיר לו קרקע דהא חזי ליה, הכא נמי לענין דין חלוקה חד דינא הוא. והתם הוא דאפילו קיימא זיבורית אמצריה מינה שקיל דכיון דקיימא ההיא ארעא אמצריה [שיורי] הוא דשייר דמתהני ליה מיניה, אבל גבי שותפי דעלמא כל היכא דזה נהנה וזה לא חיסר מצי למכפייה למשקל אמצריה ואי לא לא מצי למכפייה:

'''קסה. '''ומאי שנא מהיכא דלא שוו חולקי דשותפי להדדי ולא אפשר למפלג להו בגורל דאע&quot;ג דלא שוו חולקי להדדי אלא בדמים פלגינן להו בגורל ושקיל כל חד מינייהו ההוא חולקא דחזי ליה בין דאתרמי ליה ברע בין דאתרמי ליה ביפה, הכא נמי כיון דכל חולקא דקאי אמצרא דכל חד מינייהו לגבי דידיה כמאן דאית ביה כשיעור דמי ולא אפשר למפלג להו בגורל לשוינהו בדמים ולשקול כל חד מינייהו ההוא פלגא דקאי אמצריה בלא גורל. לא דמי מידי דאית ביה דין חלוקה מחמת גופיה למידי דלית ביה דין חלוקה מחמת גופיה כיון דמשתעבד לדין חלוקה אע&quot;ג דלא אפשר לאשוויי חולקי אלא בדמים פליג ואלו במידי דלית ביה דין חלוקה אלא מחמת מידי אחרינא לית ביה דין חלוקה אלא מטעמא דזה נהנה וזה לא חיסר. הלכך אי שוו חולקי להדדי דאיתיה להאי טעמא פלגי ואי לא לא דזה נהנה וזה חיסר הוא. הא לא דאמי אלא לתרתי ארעאתא דלית בה בחדא מיניהי דין חלוקה, דאע&quot;ג דשויאן בדמים כי לא שויאן בשבחא לא פלגי חדא כנגד חדא אפילו בגורל כי היכי דלשקול כל חדא מינייהו חולקיה אחד מצרא, דכיון דלית בה בחדא מיניהי דין חלוקה מחמת גופה אלא מחמת חברתה דאפשר למפלג חדא כנגד חדא לא מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה לדין חלוקה אפילו בגורל אלא היכא דזה נהנה וזה לא חיסר וכל שכן היכא דבלא גורל.

אמר ליה רבא לרב נחמן לדידך דאמרת לית דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה כיצד יעשו. בשלמא גבי פשוט ופשוט איכא תקנתא, דאי עשאן לשכר אגרי להו ופלגי ליה לאגרייהו, ואי עשאן לעצמו נמי כיון דשוו חולקי להדדי אפשר דמשתמשי בהו לצרכי ביתא בשותפותא בהדי הדדי, אלא בכור ופשוט כיצד יעשו, בין היכא דעשאן לעצמו בין דעשאן לשכר ליכא תקנתא, דאי משתמשי בהו בהדי הדדי כיון דלא שוו חולקי להדדי אית ליה לבכור פסידא, וכל שכן היכא דמוגרי להו דלא שקיל בכור חלק בכורה באגריהו דהוה ליה ראוי. בשלמא לרב יהודה אית ליה לבכור תקנתא בגוד או אגוד אלא לדידך מאי תקנתיה. והוא הדין דאפילו בבהמה טהורה נמי הוה יכיל לאקשויי ליה כגון שור העומד לחרישה ועז לחלבה ורחל לגיזתה, דאי למיפלג בבשרייהו לאו נחלק ושמו עליו הוא, ואי למפלג באגר חרישה וחלב וגיזה נמי כולהו ראוי נינהו ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק. אלא בהמה טמאה דפסיקא ליה קא מקשה ליה טהורה דלא פסיקא ליה דאי הוה קיימא לשחיטה אית בה דין חלוקה למיפלג בבשרה לא אקשי ליה.

אמר ליה שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים. ומסתברא דאפילו עשאן לשכר נמי שני ליה דמשום פסידא לבכור פלגי להו ליומי, דאי לא תימא הכי תינח היכא דעשאן לעצמו אלא היכא דעשאן לשכר מאי שני ליה:

'''קסו. '''ואע&quot;ג דהאי פירוקא לרב נחמן הוא דלית ליה דינא דגוד או איגוד ולית הלכתא כוותיה, [מ]דרב נחמן דלית ליה נשמע למאן דאית ליה, דהיכא דליכא דינא דגוד או איגוד (בגוד) [כגון] דאיכא גוד וליכא איגוד אי נמי איכא איגוד וליכא גוד, אפי' היכא דהוו קיימי גבי אבוהון לאגרא עבדינן כרב נחמן דעובד לזה יום אחד ולזה שני ימים, והוא הדין גבי בהמה טמאה לענין מלאכה, והוא הדין גבי תרוייהו אפי' לאגרא דיומא דזכי ביה כדבעינן לברורי לקמן. אבל טהורה איכא לפלוגי בה, דאי הוה קיימא גבי אבוהון לשחיטה דין חלוקה נמי איכא דשחטי לה ופלגי בבשרה ושקיל פשוט תולתא ובכור תרי תולתי. ואע&quot;ג דקיימא לן כל שאלו יחלק ואין שמו עליו מעלין אותו בדמים, כיון דהוה קיימא גבי אבוהון לשחיטה כשחוטה דמיא וכמה דשבק להון אבוהון בשר שחוטה דמי דכי פלגי ביה נחלק ושמו עליו הוא. ועוד דכיון דהוה קימא גבי לשחיטה בלא טעמא דדין חלוקה נמי כייפי להדדי למשחטה כי היכי דלתהנו בה כמה דהוה בעי אמר אבוהון לאתהנויי בה, דומיא דמרחץ ובית הבד היכא דעשאן לעצמו, וכיון דשחטי לה ממילא אית בה דין חלוקה דדבר שנחלק ושמו עליו הוא, ודיקא נמי מדלא אקשי ליה רב יהודה לרב נחמן אלא מבהמה טמאה.

ובפרק שנים אוחזין (ב&quot;מ ח,א) נמי גרסינן גבי היו שנים רוכבין על גבי בהמה דקתני יחלוקו בשלמא טהורה חזיא לבשרא אלא טמאה אפסדוה, ואי הוה קיימא גבי אבוהון למלאכה או לחלב ולגיזה וכל שכן היכא דקיימא לאגרא לא מצי חד מינייהו למכפייה לאחוה למשחטה דלאו דבר שנחלק ושמו עליו הוא. אלא אי מידי דקאי למלאכה הוא כגון שור העומד לחרישה האי משתמש ביה חד יומא והאי תרי יומי בגורל. מיהו תרי יומי דבכור לא יהבינן להו אלא רצופין, דכי היכי דכי פליג בגופו של קרקע לא יהבינן ליה [אלא] אחד מצרא דחד חולקא הוא כי פליג ליומי נמי לא יהבינן ליה אלא רצופין דחד חולקא הוא. וכל חד מינייהו אית ליה רשותא בגויה למעבד ביה ביומיה מאי דבעי בין לאשתמושי ביה לנפשיה בין לאוגורי לאחריני ולמשקל אגרי, דכי אמרינן דאגרא כי האי גוונא גבי בכור ראוי הוי הני מילי באגרא דנפל בשותפותא אבל באגרא דנפל לבתר חלוקה לא, והאי כאגרא דנפל לאחר חלוקה דמי, דכיון דפלגי להו ליומי ואסתלק ליה כל חד מינייהו מיומא דחבריה בקנין או במשיכה ואיסתיים ליה יומיה דכל חד מינייהו קנייה לההוא מידי ליומיה, דהאחין שחלקו לקוחות הוו וליומיה נמי הויא מכירה ואגרא דנפיל בההוא יומא ברשותא דמריה נפיל. והוא הדין גבי עבד ובהמה טמאה דלהאי עניינא חד טעמא נינהו. והאי דלא אשמועינן רב נחמן אלא עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים לישנא דשייך בכולהו אנפי נקט, כדתנן גבי מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד כדברי בית הלל, והא התם דאי בעי רבו לאוגוריה ביומיה הדין עמו ואי בעי איהו לאיתגורי ביומיה נמי הדין עמו אלמא עובד בין לתשמישא בין לאגרא משמע, הכא נמי עובד בין לתשמישא בין לאגרא משמע, והוא הדין גבי עז לחלבה דפלגי ליה ליומיה וזה חולב יום אחד וזה חולב שני ימים, והוא הדין גבי רחל לגיזתה דפלגי לה לפרקים וגבי שדה דפלגי לה לשנים וזה אוכל פירות שנה אחת וזה שתי שנים ואשמועינן גבי עבד ובהמה טמאה והוא הדין לשארא.

ומאי שנא משני אחין אחד עני ואחד עשיר דאזלינן בתר דעתיה דאב אפילו היכא דאית ליה פסידא לעני, התם לאו אפקועיה ירושה הוא דמעיקרא ממונא מעליא קא ירית ועניותיה הוא דגרמה ליה לאפסודיה ואי מעתר חזי ליה, ואדהכי והכי אי בעי לזבוני לחולקיה לעשיר אחרינא דחזי ליה לאישתמושי ביה אי נמי דקאי ביה בדינא דגוד או אגוד יכיל לזבוניה, הילכך כי אזלינן בתר דעתא דאבוהון לאו אפקועי ירושה הוא, הא למה זה דומה למי שירש ספר ואינו יודע לקרות בו סוס ואינו יכול לרכוב עליו. אבל גבי בכור ופשוט דאי עשאן אביהן לשכר ואזלת בתר דעתיה דאב קא פקע חלק בכורה לגמרי דאי נמי מזבין ליה לאחרינא לית ליה ללוקח זכותא בגויה טפי ממאי דהויא ליה לבכור לא משכח לזבוניה אלא בדמי חלק פשוט, הילכך אפקועי ירושה היא וכל כי האי גוונא לא אזלינן בתר דעתיה דאב לאפקועי ירושה בכדי, דאפילו דאמר איש פלוני בני בכור הוא לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום.

וכי תימא ודילמא הני מילי לטעמיה דרב נחמן דלית ליה תקנתא לבכור בדינא דגוד או איגוד אבל לרב יהודה דאית ליה תקנתא דגוד או אגוד לאו אפקועי ירושה הוא, מאי אמרת זימנין דהוי האי בכור עני ולא יכיל למיקם עליה דפשוט בדינא דגוד או אגוד, התם עניותיה קא גרמא ליה והוה ליה דינא כשני אחין אחד עני ואחד עשיר, וכיון דקיימא לן דאית דינא דגוד או אגוד ממילא שמעת דגבי בכור ופשוט נמי לאו אפקועי ירושה הוא וכי דינא דעני ועשיר דמי, לא ס&quot;ד, דאע&quot;ג דטעמיה דרב נחמן דאמר לית דינא דגוד או אגוד בטעמא דעובד לזה יום אחד ולזה שני ימים הוא דתלי, דלא מיתוקם ליה האי טעמא דלית דינא דגוד או אגוד אלא היכא דמשתכחא ליה תקנתא לבכור באנפא אחרינא, מיהו האי טעמא דעובד לזה יום אחד ולזה שני ימים לאו בלית דינא דגוד או אגוד תלי, דאי נמי סבירא לן דאית דינא דגוד או איגוד איתיה נמי לדינא דעובד לזה יום א' ולזה ב' ימים. ואע&quot;ג דאידחי טעמיה דרב נחמן גבי הא דינא דגוד או אגוד גבי עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים לא אידחי, וגבי דינא דגוד או אגוד עבדינן כרב יהודה דאיפסיקא הלכתא כוותיה, והיכא דלא תבע ליה חד מינייהו לחבריה בדינא דגוד או אגוד עבדינן כרב נחמן. חדא דקיימא לן כוותיה בדיניה ועוד דמסתבר טעמיה ודייקא מתני' דשני אחין כוותיה. מסתבר טעמיה, דנהי דאהניא ליה לבכור תקנתא דגוד או איגוד דלא לפסוד חלק בכורה הני מילי לדמי אבל לגופא של קרקע לא אהניא ליה, דלטעמיה דרב יהודה כל כמה דקיימי בשותפותא לא מתהני ליה לבכור מחלק בכורה ולא מידי וכל כמה דלא מתהני ליה לבכור מחלק בכורה לא תבע ליה פשוט לדינא דגוד או אגוד דלא תבע איניש חובתא לנפשיה. ואי נמי תבע ליה בכור לפשוט בדינא דגוד או אגוד, כיון דיד נתבע על העליונה למיגד או לאוגודי אי ניחא ליה לפשוט למיגד אשתכח דלא אהניא ליה האי תקנתא לבכור אלא למשקל דמי חולקיה מפשוט, אבל לאתהנויי בגופיה לא אהניא ליה אלא היכא דסבירא לן דמתהני ביה ליומייהו לשנים כל חד וחד לפום חולקיה וכיון דאפקועי ירושה דאורייתא הוא דינא הוא דלא ליזיל בתר דעתיה דאב, דאי נמי הוה אמר איש פלוני בכור הוא לא יטול בחלק בכורה מן הקרקע אלא מעות לא הוה צייתינן ליה. ודיקא מתני' דשני אחין כוותיה, דאי ס&quot;ד אפילו גבי בכור ופשוט נמי אזלינן בתר דעתיה דאב לאפסודיה לבכור, אדאשמועינן עני ועשיר דעניותיה גרמא ליה ולא אפקועי ירושה הוא לישמועינן בכור ופשוט דאע&quot;ג דאפקועי ירושה הוא אזלינן בתר דעתיה דאב וכל שכן עני ועשיר, אלא מדלא איירי אלא בעני ועשיר ש&quot;מ דגבי בכור ופשוט בין דעשאן לעצמו בין דעשאן לשכר לא אזלינן בתר דעתיה אלא פלגינן להו ליומי או לפרקים או לשנים כדברירנא:

'''קסז. '''תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד כדברי ב&quot;ה. הא גוד או אגוד לא, דאם כן אדשמעינן תקנתא בעובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דלא פסיקא מילתא ולא מסתלקי בה מהדדי, לישמעינן תקנתא בדינא דגוד או אגוד דפסיקא מילתא ואפשר דמסתלקי בה מהדדי היכא דאגיד ליה עבד לפלגא דעבדות ונפיק לחירות, ועוד דדינא עדיף לאשמועינן מתקנתא, אלא מדלא אשמועינן אלא תקנתא דעובד את רבו יום א' ש&quot;מ לית דינא דגוד או אגוד.

נוסחא אחרינא לימא מסייעא ליה מי שחציו עבד כו', לסיועיה לרב נחמן קאתי דאמר גבי בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה דלית להו תקנתא אלא בעובד לזה יום אחד ולזה שני ימים אבל בגוד או אגוד לא.

ודחינן שאני התם דאגוד איכא גוד ליכא. כלומר שאני התם גבי כל חד מינייהו איגוד איכא דניחא ליה למיגד כוליה לנפשיה וליכא חד מינייהו דלוגיד ליה פלגי לחבריה. גבי עבד מתרי אנפי וגבי רבו מחד אנפא. גבי עבד דלא ניחא ליה לזבוני צד חירות שבו לעבדות ועוד דאי נמי ניחא ליה לא מצי מקני ליה לרב קנין גמור, ואשתכח דליכא גוד דומיא דאגוד דאי (עביד) [אגיד] ליה עבדא לפלגא דעבדות קני ליה לגמרי דהוה ליה בן חורין ואי מוגד ליה לפלגא דחירות לרב לא מצי מוגד ליה לגמרי דאפילו למאן דאמר מוכר את עצמו נמכר לשש וליתר משש אודויי מודי דנפיק ביובל ובגירעון כסף וכל שכן במיתת האדון. וגבי רבו מחד אנפא, משום דלא ניחא ליה לאבחוריה לעבד בדמים שוים בין גוד גמור לאיגוד שאינו גמור משום דאית ליה פסידא בהכין. וכיון דליכא חד מינייהו דלימא ליה לחבריה גוד או אגוד לא מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה לאוגודי ליה ואמטול הכי אצטריך תנא דב&quot;ה למתנא תקנתא דיכלי למיקם בה בשותפותא כדמעיקרא, דאי הוה תבע ליה חד מינייהו לחבריה בגוד או אגוד כדיניה הוה כייפינן לנתבע למיגד או לאוגודי.

ואיכא לפרושי דהאי פירוקא דאגוד איכא גוד ליכא כוליה משום סירכא דעבד אצטריכא ליה, דגבי עבד איגוד לגמרי איכא גוד לגמרי ליכא כדפרישנא ולא מיתוקם דינא דגוד או אגוד אלא היכא דמבחר ליה תובע לנתבע למיגד או לאוגודי בצד שוה, וכיון דגבי עבד ליכא תקנתא בגוד או אגוד, אע&quot;ג דלגבי הרב איכא תקנתא בגוד או אגוד כי האי גוונא, דאי משום דלא שוו גוד או אגוד להדדי הנאת עבד הוא דמבחר ליה רביה למקנא פלגיה קנין גמור או לאקנויי ליה פלגא לרביה קנין שאינו גמור בדמים שוים, לא תני לה תנא דב&quot;ה, דתקנתא דשייכא בתרוייהו עדיפא ליה לאשמועינן. ובדין הוא דהוה יכלינן לשנויי דגבי עבד דלא גוד איכא ולא איגוד איכא, גוד ליכא כדאמרן ואגוד נמי ליכא דהא לית ליה זוזי למיגד בהו כדמשנינן לקמן גבי עני ואין לך עני יתר מעבד כנעני דלית ליה קנין בלא רבו, אלא דס&quot;ד מעיקרא דגוד או אגוד על מנת לחוב בדמים גוד או אגוד הוא, ולפום מאי דאקשי ליה הוא דשני ליה, ומהאי טעמא אקשי ליה ממתני' דשני אחין אחד עני ואחד עשיר עד דפריק ליה שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא דגוד או אגוד בלא מעות אפילו על מנת לחוב בדמים לאו גוד או אגוד הוא.

ואיכא לפרושא נמי להאי תיובתא דמי שחציו עבד וחציו בן חורין הכי, עובד את רבו יום א' ואת עצמו יום אחד אבל למכפייה לרבו למעבדיה בן חורין לא, ואפילו סופא דחזרו ב&quot;ה נמי טעמא משום פריה ורביה. אבל מדינא דגוד או אגוד לא כייפינן ליה, ואי ס&quot;ד אית דינא דגוד או אגוד אלמא אסתלוקי מהדדי אפילו בזוזי עדיף טפי מלמיקם בשותפותא, הכא כיון דלא אפשר לאסתלוקי מהדדי אלא היכא (דמעיד) [דמוגיד] ליה הרב לעבד פלגא דעבדות ועביד ליה בן חורין, בלא טעמא דפריה ורביה נמי למכפייה לרבו למעבדיה בן חורין ולכתוב שטרא בחצי דמיו. ופרקינן שאני התם דאיגוד איכא גוד ליכא, אי מטעמא דלא ניחא ליה למעבד אי מטעמא דלא יכיל לאוגודי ליה לרב לגמרי וכל היכא דלא (מאחר) [מבחר] ליה למיגד או לאוגודי לאו גוד או אגוד הוא, והאי פירושא בתרא מיקרב לפשטא דשמעתא טפי מפירושא קמא.

ושמעינן מינה דלא מיתוקם דינא דגוד או איגוד אלא היכא דחד מינייהו קאמר ליה לחבריה גוד את כוליה בהני דמי או איגוד אנא בגוייהו, דאע&quot;ג דחבריה לא קא ניחא ליה כייפינן ליה למיגד או לאוגודי ליה לתובע, אבל היכא דחד מינייהו קאמר ליה לחבריה אגוד אנא ולא קא מבחר ליה למיגד או לאוגודי לא כייפינן ליה לחבריה למיגד ולא לאוגודי אלא משתמשי בה בשותפותא כדברירנא לעיל לטעמא דרב נחמן וכדבעינן למימר קמן. ולא תימא הני מילי לפרושא קמא דפרשינן טעמא דהדין שינויא דאגוד איכא גוד ליכא משום דלא ניחא ליה לחד מינייהו לאוגודי ליה לחבריה, אלא אפילו להאיך פירושא אחרינא דפרשינן משום דלא משכחת גבי עבד גוד דומיא דאגוד כל שכן דש&quot;מ, דכיון דאפילו היכא דלא משכחת גוד דומיא דאגוד אע&quot;ג דמיבחר ליה בגוד או אגוד בההוא אנפא דאיפשר ליה לאבחוריה ולא משייר מידי ממאי דאיפשר ליה לא כייפינן ליה לנתבע למיצת ליה דלאו גוד או אגוד הוא, וכל שכן היכא דאיפשר ליה לאבחוריה בגוד או אגוד ולא קאמר ליה גוד כלל דלא צייתינן ליה דלאו גוד או אגוד הוא.

מיהו האי אנפא דהיכא דלא איפשר ליה לאבחוריה בגוד או אגוד בצד שוה דקאמרינן דלאו גוד או אגוד הוא, לא צריכינן ליה למעבד ביה מעשה אלא היכא דלא שייכא תקנתא דב&quot;ש כגון מי שחציה שפחה וחציה בת חורין דלא שייכא בה תקנתא דפריה ורביה היכא דאמרה ליה לרבה גוד או איגוד. ואע&quot;ג דלא דחקא לן שמעתין למידק מינה דלאו גוד או אגוד הוא משום דאיפשר לפרושי שינויין משום דלא ניחא ליה כדפרשינן מעיקרא, מעיקר דינא דגוד או אגוד שמעתה לה, דכי היכי דאי אמר ליה גוד את במנה או אגוד אנא בחמשין זוזי אי נמי אמר ליה גוד את לזמן קצוב במנה או אגוד אנא לגמרי במנה לאו גוד או אגוד הוא דבההוא אנפא דקאמר ליה גוד לא קאמר ליה איגוד ובההוא אנפא דקאמר אגוד לא קאמר ליה גוד, כי לא אפשר ליה נמי למימר ליה גוד דומיא דאיגוד מחמת דלא שייך ביה קנין גמור אלא גבי איגוד אשתכח דאית ליה לנתבע פסידא בהכין לאו גוד או אגוד הוא. אבל ודאי אי אמר לה רבה גוד או אגוד כיון דהנאה דידה היא הדין עמו דהוה ליה כמאן דמבחר לה למזבן מינה ביוקר ולזבוני לה בזול דעדיף טפי מזה נהנה וזה לא חיסר. ודוקא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמן שאין היובל נוהג כיון דלא יכלה לאוגודי ליה לרבה צד חירות שבה דאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג לית בה דינא דגוד או איגוד כלל:

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[בבא בתרא יג ב|דף יג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;

'''קסח. '''ת&quot;ש שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובאועשם בבית הבד. ואי ס&quot;ד אית דינא דגוד או איגוד היכי משכחת לה דיכיל עשיר לאפסודיה לעני בהאי טענה, לימא ליה עני לעשיר גוד או אגוד על מנת לחוב בדמים לזמן קצוב, דהא אמרת דגוד או אגוד על מנת לחוב בדמים לזמן קצוב גוד או אגוד הוא כדמשמע משינויא דמשנינן גבי תיובתא דמי שחציו עבד. ולית ליה לעני פסידא, דאי (אבד) [אגיד] ליה עשיר מיניה אפילו על מנת לחוב בדמים לזמן קצוב יהיב ליה דמי חולקיה לכי מטי זמניה ואי מוגד ליה עשיר לעני נמי אדמטיה זימניה יכיל שני למטרח בתר זוזי. ופרקי' שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא. דהא לא שכיחי ליה זוזי לעני למיגד בהו, דגוד או איגוד בלא מעות אפילו על מנת לחוב בדמים לזמן קצוב לאו גוד או איגוד הוא.

ואיכא לפרושה להאי תיובתא נמי הכי, אי ס&quot;ד אית דינא דגוד או איגוד, נהי דאגוד בלא גוד כיון דבעי לסלוקיה לחבריה בדמים על כרחיה לאו כל כמיניה כדקאמרת גבי מי שחציו עבד, אלא היכא דאמר ליה גוד ותו לא דניחא ליה לאפקועה מנפשיה ולמשקל דמי שוייה מחבריה היכא דשכיחי ליה זוזי לנתבע לכפייה. ופריק שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא דהא לא שכיחי ליה זוזי לעני למיגד בהו, וכי היכי דאגוד בלא גוד לאו דינא הוא דלאו כל כמיניה לסלוקיה לחבריה מחולקיה בזוזי על כרחיה, גוד בלא איגוד נמי לאו דינא הוא דלאו כל כמיניה לחיוביה לחבריה למזבן מידי דלא ניחא ליה בגויה.

ושמעינן מינה דלא קאי דינא דגוד או אגוד אלא היכא דחד מינייהו קאמר ליה לחבריה גוד את או אגוד אנא אבל היכא דא&quot;ל גוד את ולא קאמר ליה או אגוד אנא לא כייפינן ליה לחבריה למיגד. ושמעינן נמי דגוד או אגוד אפילו בצד שוה על מנת לחוב בדמים לאו גוד או אגוד הוא דא&quot;כ הכא נמי לימא ליה עני לעשיר גוד או אגוד:

'''קסט. '''ת&quot;ש זה הכלל כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים. כלומר כל שאלו יחלק למניין השותפים שהוא ראוי ליחלק למנינם ויגיע לכל אחד מן החלקים ההם שיעור ששם הכל קרוי עליו חולקין. ואם לאו מעלין אותו בדמים, כלומר שכל א' מן השותפין יכול להעלותו על שותפו בדמים קצובין ולמימר ליה גוד או אגוד כדפרישנא, אלמא אית דינא דגוד או אגוד. וסברינן לאוקומא כתנאי ואידחיא לה ההיא אוקמתא וקמא לה ברייתא לדברי הכל. ומאי מעלין אותו בדמים דקתני, אילימא דכל חד מינייהו מוסיף אעילויא דחבריה ומאן דיהיב ביה טפי שקיל ליה ולא מוגד ליה חד מינייהו לחבריה אלא עד דמוסיף על עילויא דידיה, אם כן לאו גוד או אגוד הוא, דהא לא ניחא ליה לאוגודי לחבריה בהני דמי דקא בעי איהו למיגד ומצי חבריה למימר ליה מאי חזית דאגדת את בהני דמי, איגוד אנא בהנך דמי גופייהו, דכי האי גוונא אגוד איכא גוד ליכא, ולא מיתוקם דינא דגוד או אגוד אלא היכא דאמר ליה גוד או אגוד בחד עילויא. אלא מאי מעלין אותו בדמים, דמעלי ליה בדמים ידועים עילויה וא&quot;ל גוד את בהני דמי או אגוד אנא בהו, דכי האי גוונא ודאי אי ניחא ליה לחבריה למיגד בהני דמי לא מצי האי למימר ליה אנא ניחא לי למיגד בהני דמי דא&quot;כ בטל ליה דינא דגוד או אגוד דהא אגוד איכא גוד ליכא. והכי נמי מסתברא מדקרי ליה גמרא להאי דינא דגוד או אגוד דמשמע אי ניחא לך למיגד בהני דמי גוד ואי לא אגוד בהו אנא, דכל היכא דמבחר ליה איניש לחבריה אנפשיה בחד עניינא אורחיה לאקדומיה לחבריה בראש כדאשכחן גבי בועז דאמר ליה לגואל (רות ד,ד) אם תגאל גאל ואם לא תגאל הגידה לי כו'. אלא אי אמרת דלא מבחר ליה למיגד עד דמוסיף אעילויה דידיה אשתכח דמעיקרא צריך תובע לגלויי דעתיה בדמי דניחא ליה לדיליה למיגד בהו ולמימר ליה לנתבע אי ניחא לך דאגוד אנא בהני דמי אגוד ואי לא הוסיף את עילוייהו וגוד, ובהא לא שייך לאקדומיה לנתבע דהא נתבע לא ניחא ליה למיגד ולא לאוגודי כי היכי דליגלי נתבע דעתיה מעיקרא בכמה ניחא ליה למיגד, ואם כן האי דינא דגוד או אגוד דינא דאגוד או (א) גוד מיבעי ליה, אלא לאו ש&quot;מ דלא מתוקם דינא דגוד או אגוד אלא היכא דאמר ליה גוד או אגוד בחד עילויא. והוא הדין היכא דחייבוה בי דינא לנתבע למיצת לדינא דגוד או אגוד בחד עילויא ואירצי ליה לתובע למיגד או לאוגודי ליה בהנך דמי ולבתר הכי קא בעי תובע למיהדר ביה מעילויא, דאע&quot;ג דאילו בעי למהדר ביה מדינא דגוד או אגוד לגמרי אפילו לבתר דגמרוה לדיניה הדין עמו כדבעינן לברורי לקמן (סי' קעג ד&quot;ה כללא דמילתא) אבל למיהדר איהו גופיה בדינא דגוד או אגוד מעילוייא לעילוייא אחרינא לאו כל כמיניה, דכי מחייב נתבע מדינא למיצת לדינא דגוד או אגוד משום דקא מיבחר ליה תובע למיגד או לאוגודי הוא, דכיון דמיבחר ליה וקא משוי ידו על העליונה לאו לאפקועי מיניה קא בעי, אלא לאסתלוקי מהדדי באנפא דניחא ליה לנתבע טפי קא בעי, והכא כיון דקא בעי לאשתמוטי להו מעילויא לעילויא מחמת דחזא דניחא ליה לנתבע למיגד בעילויא קמא וקא בעי השתא לעלויי עלויה בדמי יקרי, אי נמי מחמת דהוה ניחא ליה לנתבע לאוגודה לתובע בעילויא קמא וקא בעי תובע השתא לעלויה אנפשיה בבציר מהכין, לאו לאבחוריה לנתבע למיגד או לאוגודי בחד עילויא קא בעיא [א]לא לאפסודיה לנתבע קא בעי דאי אגיד לא ליגוד אלא בדמים יתרים ואי מוגיד ליה לתובע לוגיד ליה בדמים פחותים, וכי האי גוונא לאו גוד או איגוד הוא ודינא הוא דלא מחייבינן ליה לנתבע למיצת לדינא דגוד או אגוד אלא בעילויא קמא. אבל ודאי אי מוכחא מילתא דלא הדר ביה מעילויא לעילויא אלא מחמת מילתא אחריתי דגרמא ליה כגון דלא מוסיף אעילויא קמא אלא לבתר דשבחא ארעא או יקרא ביני ביני אי נמי דאתרמי ליה לדיליה זוזי יתירי מעלמא למיגד בהו, והוא הדין היכא דגרע מעילויא קמא לבתר דכחשא ארעא או זילא, אי נמי מחמת דלא שכיחי ליה השתא זוזי יתירי כדמעיקרא למיגד בהו, כל כי האי גוונא מצי למיהדר ביה מעילויא לעילויא, דמוכחא מילתא דמתחילה ועד סוף כי איכוון לאבחוריה לחבריה בדינא דגוד או אגוד לאו למיגד בדמים פחותים ולאוגודי בדמים יקרים (אי) [קא] מכוון אלא אידי ואידי בחד עילויא קא מכוין ושנויא דאתרע בארעא או בזוזי ביני ביני הוא דגרם ליה למהדר ביה מעילויא קמא, ומגו דיכיל למהדר ביה מדינא דגוד או אגוד לגמרי יכיל למהדר ביה מעילויא לעילויא. והוא דמיכוון בכל חד מינייהו למיגד ולאוגודי בחד עילויא כדברירנא.

ברם צריך את למידע דהאי כל שאלו יחלק ושמו עליו דקאמרינן לאו (כמיניה) למניינא דשותפי דעיקר ירושה דוקא קאמרי' ולא למנינא דשותפי דשעת חלוקה דוקא קאמרי', אלא למנין השותפין שראוי לחלוק הדבר המשותף למנינם קאמרינן, דלא שנא מרובין ונתמעטו קודם חלוקה ולא שנא מועטים ונתרבו, הלך אחר מיעוטן, דכל שאלו יחלק ושמו עליו דחולקין טעמא מאי משום דלא קא מטי ליה לחד ממרי הני חולקי בהאי חולקא דלית ביה שיעור ששם הכל קרוי עליו ואשתכח דלית ליה פסידא בהאי חלוקה, לא שנא מרובין ונתמעטו ול&quot;ש מועטין ונתרבו כי פלגינן להו למנין המועט לית ליה פסידא. דלא מיבעיא מרובין ונתמעטו דהשתא מטי ליה לכל חד מינייהו כשיעור וכל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין, אלא אפילו מועטין ונתרבו לית ליה פסידא, דהשתא נמי כי פלגינן לה למנינא דמועטין דמעיקרא כל חולקא מינייהו אית בה שיעורא, ואע&quot;ג דקאי בשותפותא בין תרי דלית להו בגויה דין חלוקה לית להו פסידא בהכין, דמעיקרא הוי משתתפי במידי דאית ביה שיעורא ולית ביה לכל חד מינייהו דין חלוקה והשתא נמי משתתפי במידי דאית ביה שיעורא ולית ביה דין חלוקה, ואשתכח דבין במרובין שנתמעטו בין במועטין ונתרבו כי פלגינן לה למנינא דמועטין לית להו פסידא דכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא. ומתניתין נמי דיקא דקתני עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה, ואשותפי דשעת חלוקה קאי, חדא דאהנך דאיירי בהו רישא גבי אין חולקין את החצר קאי ועוד מדתני עלה אימתי בזמן שאין שניהם רוצין ואי אקמאי דליתינהו השתא קאי מאי רוצין ומאי אין רוצין איכא, וקא פסיק ותני עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה, הא יש בהן כדאי לזה וכדאי לזה חולקין ואפילו במרובין ונתמעטו מדלא קפיד אלא אתרי דשעת חלוקה.

וה&quot;ה גבי מועטין ונתרבו דקאמרינן דאזלינן בתר מיעוטן, לא מיבעיא בשני אחין שירשו מאביהן שדה שאין בה דין חלוקה אלא לשנים ולא הספיקו לחלוק עד שמתו לזה שני בנים ולזה שני בנים, דכל תרי אחי מינייהו חולקא דזכה ביה אבוה מחיים קא ירית ודינא הוא דפלגי וכל תרי מינייהו שקלי חולקא דאבוהון, אלא אפי' היכא דמתו האחין בחיי אביהן ואח&quot;כ מת אביהן וקא אתו הני בנים למפלג בנכסי דאבא דאבוהון בהדי בני אחי דאבוהון, כיון דכל תרי אחי מינייהו חולקא דאבוהון בלחוד קא ירתי, דהא אי נמי הוי אתו תרי מחד וחד מחד הוי שקלי הני תרי פלגא והיחיד פלגא, כי אתו תרי מחד ותרי מחד נמי כל תרי מינייהו במקום אבוהון קיימי וחד חולקא הוא דאית להו, ודינא הוא דפלגינן לה לתרי חולקי ושקלי הני תרי אחי חולקא דאבוהון אחד מיצרא והני תרי חולקא דאבוהון אחד מצרא ובגורל. תדע נמי דכיון דאפילו היכא דאית בה דין חלוקה לארבעה בין דשוי חולקי להדדי בין דלא שוו להדדי כי פלגינן להו לכל תרי אחי מינייהו אחד מצרא הוא דפלגינן להו דחד חולקא הוא כדברירנא בההוא כללא דחד מצרא ותרי מצרי, כי לית בה דין חלוקה נמי אלא לתרי כל תרי אחי מינייהו חד חולקא הוא דאית להו ודינא הוא דפלגינן ליה לתרי חולקי והני שקלי חולקא דאבוהון בגורל אחד מצרא והני שקלי חולקא דאבוהון אחד מצרא, וכל חד מינייהו לית ליה דינא דגוד או אגוד אלא בהדי אחוה בחולקא דאבוה.

וה&quot;ה היכא דלזה אחד ולזה שנים דההוא יחיד שקיל פלגא בגורל מחמת אבוה והנך תרי שקלי אידך פלגא דהוה חזי לאבוהון אחד מצרא ולית להו דינא דגוד או אגוד אלא בהדי הדדי בחולקא דאבוהון. ולית להו פסידא בהכין, דמעיקרא לא הוי מטי להו בשיעור אלא בשותפות והשתא נמי קא מטי להו בשיעור בשותפות, ואי אגיד לה חד מינייהו מחבריה מטי ליה כשיעור. ומתניתין דקתני עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה דמיירי בשותפי דשעת חלוקה על כרחיך לאו במועטין ונתרבו קאי דהא בתרי בלחוד קאי כדקתני בהדיא אימתי בזמן שאין שניהן רוצין, וכל היכא דהוי תרי בשעת חלוקה לא משכחת דלהוי בציר מהכין בשעת ירושה אלא בתרי דאתו מכח חד דהוו להו כשני אחין דעלמא דירתי מאבוהון. וברייתא נמי דיקא דקתני כל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין, וגבי מועטין ונתרבו כגון ארבעה דאתו תרי מינייהו מכח חד ותרי מכח חד, כיון דאפילו היכא דאית בה דין חלוקה לארבעה לא סגיא דלא פלגינן לה מעיקרא לתרי חולקי בשוה ושקלי הני חולקא דאבוהון כדאשכחן בתחלתה של ארץ ישראל דמעיקרא איפלוג לשבטים בדמים כדמברר בפ' יש נוחלין והדר פלגי כל שבט ושבט חולקי לבני שבטו למ&quot;ד ליוצאי מצרים כדאית ליה ולמ&quot;ד לבאי הארץ כדא&quot;ל, אשתכח דכל כה&quot;ג שתי חלוקות נינהו ולא שייכא חד מיניהי בחברתה. ואפי' היכא דלית בה דין חלוקה אלא לתרי נמי כיון דגבי חלוקה קמייתא כל שאלו יחלק ושמו עליו הוא פלגי בגורל ולגבי חלוקה שנייה אי אית בה כדאי לזה וכדאי לזה כי היכי דלימטי ליה לכל חד וחד חלק ששם הכל קרוי עליו פלגי ואי לא אית דינא דגוד או אגוד:

'''קע. '''וסברינן למימר גוד או אגוד תנאי היא דתניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב&quot;ג אומר אין שומעין לו היכי דמי אילימא כדקתני מאי טעמא דרשב&quot;ג אלא לאו הכי קאמר טול אתה שיעור ואני פחות (אין) שומעין לו וגוד או אגוד נמי שומעין לו ואתא רשב&quot;ג למימר אין שומעין לו. ודחינן לעולם כדקתני דכי פליג רשב&quot;ג אטול אתה שיעור ואני פחות הוא דפליג ודקאמרת מ&quot;ט דרשב&quot;ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי דכתיב ושונא מתנות יחיה. ורבנן סברי כיון דקא שביק ליה כשיעור לאו כל כמיניה לאפקועי מארעיה בכדי, ואי משום דאמר ליה לית לי דמי למיתן לך מצי אמר ליה אנא בלא דמי קאמינא לך ולאו מתנת חנם קא יהיב ליה אלא דמי חלוקה דקא ממעיט ליה בין באוירא בין בתשמישתא קא יהיב ליה. וקיימא לן כרבנן, דיחיד ורבים הלכה כרבים, ואע&quot;ג דטרחינן לפרושי טעמא דרשב&quot;ג לאו משום דהלכתא כותיה אלא משום דסברינן לאוקומי גוד או אגוד בפלוגתא דתנאי ולאוקומי מימרא דרשב&quot;ג דאמר אין שומעין לו אדינא דגוד או אגוד משום דלא הוה מכרעא מילתא לאוקומי אטול אתה שיעור ואני פחות דודאי מילתא רחיקאתא היא, והיינו דקא מתמהינן אילימא כדקתני מ&quot;ט דרשב&quot;ג ואמטול הכי אצטריכינן ברייתא כפשטה דכי פליג רשב&quot;ג לאו אדינא דגוד או אגוד פליג אלא אטול אתה שיעור ואני פחות הוא דפליג כפשטה דברייתא, ודקאמרת מ&quot;ט דרשב&quot;ג משום דאמר ליה אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי, ולעולם הלכתא כרבנן. והני מילי בחנם אבל בדמי מצי אמר ליה לית לי למיתן לך ולא דמי לדינא דגוד או אגוד כדבעינן לברורי לקמן:

'''קעא. '''אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן ובכתבי הקדש אע&quot;פ ששניהם רוצין לא יחלוקו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד. כגון תורה שהיא בכרך אחד שיש בזיון לחתיכה, אבל תורה שהיא בשתי כריכות מקצתה בכרך אחד ומקצתה בכרך אחד דכי שקיל האי כרך אחד ואידך כרך אחד ליכא בזיון חולקין, והא כתבי הקדש דאפי' בשתי כריכות כמאן דלית בהו דין חלוקה דמו דהא כל כרך וכרך באנפי נפשיה לאו נחלק ושמו עליו הוא ולמפלג חד כנגד חד בגורל נמי לא דכיון דגופן מחולקין נינהו ליכא למפלג חד כנגד חד בגורל אלא היכא דחזו להנאה דהדדי והוא דשוו בשבחא ובדמים, והכא כיון דלא חזו להנאה דהדדי דהא מאי דאיכא בהאי כרך ליכא באידך לית בהו דין חלוקה אפילו בגורל, דמצי חד מינייהו למימר אנא באידך דנפל בחולקיה דחבראי הוה ניחא לי. אי אמרת בשלמא אית דינא דגוד או אגוד היינו דמשכחת בהו דין חלוקה למפלג חד כנגד חד היכא דמבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מינייהו דבעי, דאע&quot;ג דדין חלוקה בגורל ליכא מהאי טעמא דאמרן כי מבחר ליה בדינא דגוד או אגוד למשקל הי מינייהו דבעי הדין עמו, דכי היכי דכי אמר ליה גוד או אגוד בדמים דקא מבחר ליה בין חפץ לדמים אע&quot;ג דלא חזו להנאה דהדדי הדין עמו, גבי שתי כריכות נמי כיון דגופין מחולקין נינהו וכל חד מינייהו חזי למילתיה אע&quot;ג דלא חזו להנאה דהדדי, כי משוי חד מינייהו דמים בחבריה ומבחר ליה למשקל הי מינייהו דבעי הדין עמו דאידי ואידי בין תרתי מילי דלא חזיאן להנאה דהדדי קא מבחר ליה. אלא אי אמרת לית דינא דגוד או אגוד היכי משכחת לה דחולקין, אי מדין חלוקה בגורל לית בה דין חלוקה כדברירנא ואי בדינא דגוד או איגוד הא אמרת לית דינא דגוד או איגוד.

תרגמה רב שלמן כששניהם רוצים. והא קמ&quot;ל דבכרך אחד הוא דאע&quot;ג דשניהן רוצין לא יחלוקו דאיכא בזיון, אבל בשתי כריכות אם רצו שניהן חולקין דליכא בזיון, אבל למכפייה לא. ואע&quot;ג דהאי פירוקא לא אצטריך ליה השתא אלא לטעמא דמאן דלית ליה דינא דגוד או אגוד הלכתא הוא, דלקמן מוקים לה הכין אפילו לטעמא דמאן דאית ליה דינא דגוד או אגוד, דמסקנא דשקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או אגוד הוא ודלא כאביי דס&quot;ד לאוקומי הא דשמואל דאמר בשתי כריכות חולקין מטעמא דגוד או אגוד, ורב שלמן גופיה דאוקמא בששניהם רוצים איכא למימר דמהאי טעמא הוא דאוקמא משום דלא משכחת חלוקה דאתיא מכח דינא דגוד או אגוד אלא בתרי חולקי דחזו להנאה דהדדי כדבעינן למימר קמן:

'''קעב. '''אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד א&quot;ל רב אשי לאמימר הא דרב נחמן מאי אמר ליה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי. ומתמהינן ולא והא רב' בר חיננא ורב דימי בר חיננא שבק להון אבוהון [תרתי] אמהתא חדא הוה ידעא מיפא ובשולי וחדא הוה ידעא בסתרקי ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד. ופרקי' שאני התם דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו וכי אמר להו שקול את חדא ואת חדא לא גוד או אגוד הוא. כלומר אי דהוה אמר חד מיניהו לחבריה בחדא מיניהי אי נמי בכל חדא מיניהי באנפי נפשה גוד או אגוד [הדין עמו]. תדע מדמשנינן גבי מרחץ ובתים שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא דש&quot;מ דאע&quot;ג דתרוייהו מיבעי ליה להאי ותרוייהו מיבעי ליה להאי אי הוה איכא מאן דלימא ליה לאחוה גוד או אגוד הדין עמו, אלא שאני התם דלמר הוה צריכן ליה תרוייהו ואמטול הכי לא הוה ניחא ליה למימר ליה לחבריה בחדא מיניהי גוד או אגוד דחייש דילמא אגיד לה חבריה מיניהי ובאידך לא משתייר ליה אלא פלגא ואיפשר דאידך נמי פקעא מיניה בדינא דגוד או אגוד, ואמטול הכי לא הוה אמר ליה לחבריה בחדא מיניהי גוד אלא על מנת דאגיד לה איהו לאידך דאשתכח דהוה א&quot;ל או גוד את הא בשויה ואיגוד אנא אידך בשויה או גוד את אידך ואגוד אנא הא, ובכי האי גוונא הוא דקאמר רבא לית דינא דגוד או אגוד, דאי הוה אמר להו שקול את חדא (ואת) [ואנא] חדא לאו גוד או אגוד הוא דהא כל חד וחד מיניהו צריכי ליה תרוייהו ומצי נתבע למימר לא ניחא לי לקיומי דינא דגוד או אגוד בחדא על מנת לאפקועי זכותא מאידך לגמרי, אלא אי ניחא לך למעבד דינא דגוד או אגוד בחדא מיניהי אדעתא דתיקום אידך בשותפות כדמעיקרא מוטב ואי ניחא לך למעבד דינא דגוד או אגוד בתרוייהו עיביד בכל חדא מיניהי באנפי נפשה בדמים, ולית לך לשוויי חדא מיניהי דמים בחברתה דהיינו גוד את חדא על מנת דאגוד אנא אידך ואישתכח גוד בחדא ואגוד באידך. ולא מיתוקם גוד או אגוד אלא היכא דבההוא מידעם דגופיה דקאמר ליה גוד קאמר ליה נמי אגוד, אבל הכא בהך דקאמר ליה גוד לא קאמר ליה אגוד ובהך דקאמר ליה אגוד לא קאמר ליה גוד, והיינו דקאמר הכא לית דינא דגוד או אגוד דשקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או אגוד הוא ודין חלוקה נמי לית בה דלשקול האי חדא והאי חדא דהא למאי דחזיא האי לא חזיא אידך הלכך משתמשי בהו תרוייהו ליומי'.

ומקשינן והא כתבי הקדש דלתרוייהו מיבעי להו תרוייהו ואמר שמואל לא שאנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכות חולקין. אלמא אע&quot;ג דתרוייהו צריכי ליה לכל חד מינייהו כיון דגופין מחולקין נינהו כי מבחר ליה חד מינייהו לחבריה ואמר ליה שקול את הי חד מינייהו דבעית ואנא אשקול אידך נמי דינא דגוד או אגוד הוא כדברירנא לעיל (סי' קעא) לסברא דאביי, וא&quot;כ הכא נמי גבי אמהאתא לישקול חד מינייהו חדא ואידך חדא מדינא דגוד או אגוד דא&quot;ל או גוד את דמיפא ובשולי ואגוד אנא דבסתרקי או גוד את דבסתרקי ואיגוד אנא דמיפא ובשולי, ואמאי קאמר להו לית דינא דגוד או אגוד ומשתמשי בהי תרויהי בשותפותא כמה דהוי משתמשי בהי עד השתא. ופרקי' הא תרגמה רב שלמן בששניהם רוצין כדפרשינן, אבל למכפייה חד מינייהו לחבריה בדינא לא מצי כפי ליה, לא למיפלג ולא למיגד תרוייהו או לאגודי תרווייהו, למיפלג לא דהא לא חזי חד למאי דחזי אידך, ואפילו אמר נמי גוד את הי מיניהו דבעית ואנא אגוד אידך לאו גוד או אגוד הוא כדברירנא. ולמיגד תרוייהו ולאוגודי נמי לא, דמצי האיך למימר ליה אנא בחד מינייהו סגיא לי דהא כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי ולמילתיה מיהת מחזא חזי למיקרי ביה, הילכך אי אמר ליה חד מינייהו לחבריה בחד מינייהו או בכל חד מינייהו באנפי נפשיה גוד או אגוד בהני דמי כייפינן ליה לחבריה למיגד או לאוגודי ליה להאי ואי לא משתמשי ביה תרוייהו בהדי הדדי, ואי לא ניחא להו למקרי בהדי הדדי קרו ביה בסירוגין ליומי. והוא הדין נמי גבי אמהאתא וגבי כל שני גופין מחולקין אע&quot;ג דמחד מינא נינהו, כיון דלא חזי חד מינייהו למאי דחזי חבריה וצריכי תרוייהו לכל חד משותפי לית בהן דין חלוקה לא מעיקר דינא דחלוקה ולא מדינא דגוד או אגוד כדברירנא לעיל. ומתניתין דשני אחין נמי דיקא מדלא מצי עני למימר לעשיר טול אתה בית הבד ואני מרחץ או אתה מרחץ ואני בית הבד. ואע&quot;ג דאיכא למידחק ולמימר דמרחץ או בית הבד קתני מיהו פשטא דמתני' מרחץ ובית הבד קתני, ותו מדתני עליהו עשאן לשכר עשאן לעצמו, וליכא לאפוקי מתני' מפשטה אלא בראיה.

ולא תימא הני מילי היכא דלא שוו להדדי בדמים ולא קא מבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מינייהו דבעי אלא בשומתה, אלא אפי' היכא דשוו בדמים אי נמי לא שוו בדמים וקא מבחר ליה למישקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים, כיון דלא חזו להנאה להדדי לאו כל כמיניה. דאי לא תימא הכי למה ליה לעני לאפסודי כולי האי, לימא ליה גוד את חד ואנא חד ושקול הי מיניהו דבעית בלא תוספת דמים. וגבי אמהאתא נמי דקא דייקינן מינה דלית דינא דגוד או אגוד למה לי לשנויי שאני התם דלמר מיבעי ליה תרויהי ולמר מיבעי ליה תרויהי, לוקמא כגון דלא אמר ליה גוד את חדא ואנא חדא אלא בשומתה, אלא משום דכל היכא דלא חזיין למלאכה דהדדי אפילו היכא דשוו להדדי בדמים אי נמי דמבחר ליה למשקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים לאו כל כמיניה. ומשמעתא דשתי כריכות דאמר שמואל חולקין דסברינן למידק מינה דאפילו היכא דלא חזיין להנאה דהדדי פלגי חד כנגד חד, וכי אתינן למדחייה להאי טעמא דחקינן לאוקומה כשרצו ולא אוקימנא כגון דמבחר ליה למישקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים אי נמי בדשוו חולקי להדדי בשבח ובדמים ואפילו על ידי גורל, דש&quot;מ דכל כה&quot;ג אע&quot;ג דשוו בשבחא ובדמים אי נמי דלא שוו בשבחא ובדמים וקא מבחר ליה למישקל הי מינייהו דבעי בלא תוספת דמים לית בה דין חלוקה אלא בשרצו.

וממאי דכי קא משנינן גבי אמהאתא מטעמא דלא חזיין להנאה דהדדי קא משנינן, דילמא משום דתרויהי הוו צריכי ליה למר ותרויהי הוו צריכי ליה למר וכל חד מינייהו לא הוה ניחא ליה לאוגודי ליה חדא מיניהי לחבריה. לא ס&quot;ד, דא&quot;כ רבא דאמר להו לית דינא דגוד או אגוד מאי קאמר להו, צריכא למימר דמאן דלא תבע לדינא דגוד או אגוד לית ליה דינא דגוד או אגוד. ועוד גמרא דקרי לה לאיתויי מינה ראיה דלית דינא דגוד או אגוד מאי קרי לה. ועוד אי טעמא משום דלא הוה ניחא ליה לחד מיניהו לאגודי ליה חדא מיניהי לחבריה אמאי איכפל ﻿גמרא לאשמועינן מעיקרא דחדא הוה ידעא מיפא ובשולי וחדא ידעא בסתרקי דמשמע דלא הוה חזיאן למלאכה דהדדי, כי חזיין למלאכה דהדדי נמי כל היכא דלא ניחא ליה לכל חד מיניהו לאגודי ליה חדא מיניהי לחבריה נמי לית דינא דגוד או אגוד. ועוד אם כן אדנקט לישנא דלמר מבעי ליה תרויהי ולמר מבעי ליה תרויהי, דמשמע דהוו צריכי ליה ותו לא האי דמר הוה בעי להי לתרויהי מבעי ליה. ועוד דבהדיא מסיק בה בנוסחי דיקי וכי אמר להו שקול את חדא (ואת) [ואנא] חדא לאו גוד או אגוד הוא דמשמע דאינהו כי אתו לקמיה לדינא דגוד את חדא ואנא חדא הוא דאתו. ותו מדאקשינן עלה משמעתיה דשמואל דאמר בשתי כריכות חולקין ש&quot;מ דרבא דאמר גבי אמהתא לית דינא דגוד או אגוד בדקא תבע ליה חד מיניהו לחבריה בגוד את חדא ואנא חדא הוא דקאמר, דאי בדלא הוה ניחא ליה לחד מיניהו לאוגודי ליה מידי לחבריה מאי קושיין, אלא לאו בדקא תבע ליה חד מיניהו לחבריה בדינא דגוד את חדא ואנא חדא, וטעמא דמילתא כדפרשינן.

ושמעינן מינה דלא שנא גבי כריכות ולא שנא גבי אמהאתא וה&quot;ה גבי ארעתא היכא דלית בה בכל חדא מיניהי דין חלוקה, אי חזיאן להנאה דהדדי אע&quot;ג דלא שויאן לא בשבחא ולא בדמים כי מבחר ליה חד מינייהו לחבריה למשקל הי מיניהו דבעי בין דמבחר ליה למשקל בשומתה על ידי תוספת דמים בין בלא תוספת דמים גוד או אגוד הוא. דדייקי' טעמא דלמר צריכין ליה תרויהי ולמר צריכין ליה תרויהי משום דלא הוה חזיאן למלאכה דהדדי, מכלל דאי חזיאן למלאכה דהדדי כי מבחר ליה חד מיניהו לחבריה למשקל הי מיניהי דבעי הדין עמו. וממאי דאפילו היכא דלא שויאן בשבחא ובדמים וקא מבחר ליה למשקל הי מיניהי דבעי בשומתה דאשתכח דאי בעי נתבע למשקל מעולה שבהן צריך לאוסופי בה דמים הדין עמו, דכיון דאיתברר דכי חזיאן להנאה דהדדי וקא מבחר ליה למשקל הי מינייהו דבעי גוד או אגוד הוא ממילא שמעת דאפילו ע&quot;י תוספת דמים נמי גוד או אגוד הוא. חדא דעיקר דינא דגוד או אגוד על ידי דמים הוא, ועוד דמידי הוא טעמא אלא משום דמבחר ליה למישקל הי מיניהי דבעי, מה לי בשומתה מה לי בלא שומא, כיון דמבחר ליה אי לא ניחא ליה למשקל ההוא דמעולה על ידי תוספת דמים לישקול ההיא דפחותה ולשקול בהדה דמי שבחא דאידך מחבריה. ודוקא דלית בה בחדא מיניהי דין חלוקה באנפי נפשה, אבל היכא דאית בה אפילו בחדא מיניהי דין חלוקה פלגי לה באנפי נפשה כדברירנא גבי עובדא דההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה:

'''קעג. '''כללא דנקטינן מהני שמעתתא בדין חלוקה ובדינא דגוד או אגוד לפום הנך אנפי דברירנא. דכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או אגוד וכל היכא דליכא דין חלוקה אית דינא דגוד או אגוד. ושיעורי דדין חלוקה דשאנו מהדדי לא אתינן לפרושינהו בהאי כללא דכל חד וחד מיפרש בפירקין בדוכתיה, אלא כי אתינן לפרושי כללא דכייל להו לכולהו שיעורי. ומאי ניהו, כל דבר המשותף שלא נסתלק בו אחד מן השותפין מחלקו של חבירו, בזמן ששם [אחד] נקרא על כולו ויש בו שיעור שאלו יחלק למנין השותפין שהדבר המשותף ראוי ליחלק למניינם כל אחד מהן לפי חלקו חלוקה שמסלקת כל זכות שהיתה לו לכל אחד מהן מכח השותפות מעל חלקו של חבירו כדרך כל שתי רשויות שחלוקות זו מזו ויגיע לפחות שבהן לאחר גמר חלוקה חלק ששם הכל קרוי עליו משעת חלוקה חולקין. ואם לאו מעלין את הכל בדמים, דכל חד מינייהו מצי לעלויי לההוא מידי בדמים כמה דבעי ולמימר ליה לחבריה גוד את כוליה בהני דמי והב לי מיניהו דמי חולקי ואי לא ניחא לך למיגד איגוד אנא בגוייהו ואיתיב לך דמי חולקך, ולא מצי האיך לעכובי עלויה אלא או אגיד ליה בהנהו דמי או מוגד ליה בגוייהו או יהיב ליה לתובע חולקא דאית ביה כשיעור כדבעינן למימר קמן.

ומאי שנא כל דבר המשותף דקאמרינן, דלא בעינן שיעורא בדין חלוקה אלא בדבר המשותף, לאפוקי חצר השותפין שלא היה בה דין חלוקה ונתרצו זה לזה וחלקו וקנו מידם ברוחות או שהלך כל אחד מהן והחזיק בשלו מדעת שותפו אי נמי דפלגי בשאר אנפי הקנאות דקנו בקרקע, דכיון שחלקו והכיר כל אחד מהן חלקו לית דינא דגוד או אגוד אלא כל חד מיניהו יכול למכפייה לחבריה למבנייה לגודא באמצע מממונא דכולהו שותפי כדאסיקנא (לעיל ריש פירקין) למתני' דהשותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר.

ומ&quot;ש שלא נסתלק אחד מן השותפין מחלקו של חבירו דקאמרינן, דאפילו היכא דכל אחד מהן מכיר חלקו אי לא מוכחא מילתא דאיסתלק כל חד משותפי מחולקי דהדדי לגמרי לא בטיל מינייהו דינא דגוד או אגוד, ונפקא מינה לאב שחילק בתי חצרו לבניו ולא סיים להם חלק בחצר, דפי' בחצר שאין בה אלא ד&quot;א על שמונה דמסתמא קני האי פלגא והאי פלגא מחמת ד&quot;א דפתחים ומסימי ד&quot;א דכל חד מינייהו לפני פתחו, כיון דלא סימינהו מקנא לד&quot;א דפתחים נהלינהו בפירוש אלא מסתמא הוא דקנו להו אגב בתים ולית בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה לא מהני ההוא קנין מסתמא לגבי [ד'] אמות אלא למקנינהו אבל לאסתלוקי מהדדי מדינא דגוד או אגוד לא מהני אלא לגבי בתים דסימינהו נהליהו בפירוש, והוא הדין באחים שירשו חצר ובתים מאביהן וחלקו בבתים ועדיין לא חלקו בחצר דחד טעמא נינהו כדברירנא (לעיל בבא בתרא יא,א) גבי מתני' וברייתא דאין חולקין את החצר.

ומ&quot;ש ששם אחד נקרא על כולו דקאמרינן, נפק&quot;מ לחצר שיש בה כמה תשמישין שכל אחד מהן בפני עצמו אלא ששם חצר נקרא על כלן כאחד, דכל כי האי גוונא לענין כל שאלו יחלק ושמו עליו לאו בתר שמא דכולהו אזלינן, ואי מטי לכל חד מינייהו חולקי דמיקרי חצר אע&quot;ג דלא מטי ליה מכל תשמישא ותשמישא חלק ששם אותו תשמיש קרוי עליו חולקין דחלק ששם הכל קרוי עליו בעינן והא איכא, ואי לא מטי ליה לכל חד מינייהו חולקא דמקריא חצר אע&quot;ג דמטי ליה מרובא דתשמישין דילה חלק ששם אותו תשמיש בפני עצמו קרוי עליו לית ביה דין חלוקה בחד מינייהו אלא מעלינן לה לכולה חצר בדמים כדאמרן. והוא הדין גבי שדה לגבי בור וגת ושובך שבה וגבי מרחץ ובית הבד לענין תשמישי דאית בהו.

ולא תימא בתשמישי דמזדבני בסתמא אגב חצר או האי שדה דבעו למפלג בגויהי ומאי דדמי להו דהוו להו מגופא דחצר או מגופא דשדה, אלא אפילו בתשמישי דלא מזדבני מסתמא בהדייהו כגון מרחץ ובית הבד שבחצר ובור וגת ושובך שבשדה דלא מזדבני בהדיהו (בחד) [בתר] שמא דכולה חצר ודכולה שדה אזלינן. והוא הדין גבי בית לענין בור ודות וחדר ויציע שבו וגבי מרחץ ובית הבד לענין תשמישי דלא מזדבני בסתמא בהדייהו, דכיון דלענין האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולן ש&quot;מ דכולהו מתשמישי ההוא עיקר דטפילין לגביה נינהו ושם העיקר קרוי עליהן, דאי לאו הכי הוה דינא למהוי כרשותא באנפי נפשה, מידי דהוה אשני בתים זה לפנים מזה דאפילו גבי מתנה לא מיקני חד מינייהו בסתמא אגב חבריה כדמיברר בפ' המוכר את הבית (להלן בבא בתרא סא,א). וה&quot;ה לאחין שחלקו דלהאי ענינא כי דינא דמתנה נינהו כדמיברר בהדיא בההיא מתניתין והאי דלא מזדבני בסתמא אגב חצר ושדה וכיוצא בהן משום דהוה לו לפרש ולא פירש הוא כדאמרינן התם (שם ע&quot;ב) בהדיא, ומדלענין האחין שחלקו מסתמא כשאר תשמיש דשדה חשבינן להו למזכא בהו אגב שדה, לענין דין חלוקה נמי משאר תשמישי דשדה חשבינן להו למיזל בהו בתר חלק ששם הכל קרוי עליו.

ואם אין שם אחד נקרא על כולו כגון מרחץ ובית הבד שבחצר, היכא דרוב תשמישייהו לבר דלאו טפלין גבי חצר נינהו ואין שם החצר קרוי עליהן, וה&quot;ה לשתי חצרות או שני בתים זה לפנים מזה היכא דאין אחד מהן טפל לחבירו, כיון דאפילו גבי האחין שחלקו לא מיקני חד מינייהו בסתמא אגב חבריה, דהני חצרות תרויהי לאו חצר מקריאן אלא שתי חצרות הוא דמיקריאן וה&quot;ה גבי שני בתים וכיוצא בהן כל חד מינייהו כיון דלגבי האחין שחלקו לא זאכו בהו בסתמא אגב בית ולא אגב חצר משום דלא הוי חד מיניהו טפל לגבי חבריה, לענין דין חלוקה נמי לא הוי חד מיניהו טפל לגבי חבריה אלא רשותא באנפי נפשה הוא, ובכל חד מיניהו באנפי נפשה לאו בתר שמא דמקרי אתרויהו בהדי הדדי אזלינן למימרא דכי הוי בהאי חצר דין חלוקה אע&quot;ג דלית בה בבית המרחץ ובית הבד שבתוכה שיעור דין חלוקה, וה&quot;ה גבי שתי חצרות או שני בתים זה לפנים מזה אע&quot;ג דלית ביה דין חלוקה אלא בחד מיניהו חולקין, אלא כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי בין לענין דין חלוקה בין לענין דינא דגוד או אגוד וההוא דאית ביה דין חלוקה פלגי ליה באנפי נפשיה ואידך דלית ביה דין חלוקה אית ביה דינא דגוד או אגוד באנפי נפשיה. והני מילי היכא דאיפשר למיפלג בההוא דאית ביה דין חלוקה או למיקם בדינא דגוד או אגוד באנפא דלא להוי להו דרך זה על זה לית בהו דין חלוקה כדברירנא (לעיל בבא בתרא ז,ב סי' עב ד&quot;ה ושמעינן) גבי שמעתא דהאחין שחלקו אין להן דרך זה על זה. ואי בעי חד מיניהו למיקם בהו בדינא דגוד או אגוד לא מצי למיקם אלא בתרוייהו בהדי הדדי, ואפילו היכא דמבחר ליה לחבריה למשקל הי מיניהו דבעי בלא תוספת דמים, כיון דלא מתהני ליה מחד מיניהו למילתיה הנאה גמורה לאו כל כמיניה דלא דין חלוקה הוא ולא דינא דגוד או אגוד הוא כדברירנא בכללא דנקטינן גבי גורל (לעיל בבא בתרא יב,ב סי' קסב ד&quot;ה הלכך).

וה&quot;מ דלית להו זכותא למהוי להו דרך בהאי חצר אלא מחמת שותפותא דאית ליה בגויה, אבל היכא דאית להו דרך בגוה מחמת מידי אחרינא דלא משתתפי בגויה כגון שכל אחד מהן מכיר את ביתו ואינו מכיר חלקו בחצר דאית ליה לכל חד מיניהו דרך בחצר מקמי חלוקה מכח ביתו, לגבי האי דרך כאיניש מעלמא דמו ואע&quot;ג דפלגי אי נמי קאי חד מיניהו אחבריה בדינא דגוד או אגוד אית ליה למרי ביתא דרך בחצר כדברירנא גבי מתניתין וברייתא דאין חולקין את החצר.

ומ&quot;ש למנין השותפין שהדבר המשותף ראוי ליחלק למנינם דקא אמרינן, נפק&quot;מ למרובין שנתמעטו אי נמי למועטין ונתרבו, דלא שנא הכי ולא שנא הכי הלך אחר מיעוטן.

דגבי מרובין ונתמעטו, לא מיבעייא היכא דשוו חולקי דשותפי להדדי כגון שלשה אחין שלא הספיקו לחלוק עד שמת אחד מהן בלא בנים, אי נמי כגון שני אחין יבמין שיבמו שתי יבמות הבאות משני בתים, דכיון דמעיקר דינא נמי אפילו היכא דאית בה דין חלוקה לארבעה פלגינן להו להני תרי דקיימי אחד מצרא כדברירנא בשמעתא דבכור ופשוט תרי חולקי נינהו וכמועטין מעיקרא דאמו ואע&quot;ג דלית בה דין חלוקה אלא לתרי נמי פלגי, אלא אפילו היכא דלא שוו חולקי דשותפי להדדי כגון יבם ופשוט דאתו למיפלג במידי דאית בהו בתרי תולתי דידיה דין חלוקה לתרי ולא חזי חולקא תליתאה באנפי נפשיה למהוי שם הכל קרוי עליו אלא לאצטרופי בהדי חד מהנך תרי חולקי למלויי ביה חולקיה דיבם לתרי תולתי דחזו ליה, פלגינן ליה אחד מצרא דלא לימעיט דין חלוקה. ולא מיבעיא היכא דאפשר למפלג ליה ליבם חד מהנהו חולקי דהוי שם הכל קרוי עליו בגורל דפלגינן ליה הך תנינא אמצריה, אלא אפי' היכא דלא אפשר למפלג ליה חד מיניהו בגורל מחמת דאיפשר דמתרמי ליה לפשוט חלק שאין שם הכל קרוי עליו ולא קא מטי ליה מידי דחזי ליה, ואי נמי פלגי תרי חולקי להדי חד כי היכי דלימטי ליה לכל חד מינייהו חלק ששם הכל קרוי עליו אפשר דמתרמי ליה חד ליבם ותרי לפשוט, פלגינן להו בלא גורל ושקיל להו יבם להנהו תרי חולקי דסמיכי להדדי דהוי חד מינייהו חלק שאין שם הכל קרוי עליו וחזי לאצטרופי בהדי תנינא דהוי שם הכל קרוי עליו ושקיל ליה פשוט לאידך חולקא אחרינא דהוי שם הכל קרוי עליו באנפי נפשיה, בין דאיתרמי להו הני תרי חולקי ליבם ברע בין דאיתרמי ליה ביפה, דלא שנא אשוויי חולקי בשבחא ולא שנא גורל לא מעכבי בחלוקה אלא היכא דאפשר אבל היכא דלא אפשר לא מעכבי בחלוקה, דכל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין, והוא דמשוו להו לחולקי בדמים כדברירנא בשמעתא דבכור ופשוט (לעיל בבא בתרא יב,ב), ואין צ&quot;ל בבכור ופשוט דכיון דבלא דוחקא דדין חלוקה נמי פלגינן ליה לבכור אחד מצרא כי לא אפשר למפלג ליה אלא בלא גורל פלגינן ליה אחד מצרא בלא גורל כדברירנא התם.

וה&quot;מ היכא דאתי האי בכור או האי יבם למפלג בהדי חד, אבל היכא דאתי למפלג בהדי תרי דאשתכח דאית ליה לדיליה פלגא ולדידהו פלגא, אע&quot;ג דאית בה דין חלוקה לתרי לא מצי אמר להו שקולו אתו פלגא ואנא פלגא, ואפי' היכא דשוו חולקי להדדי, דכיון דכלהו מכח חד קא אתו וחדא ירושה היא בעינא כל שאלו יחלק ויגיע לפחות שבחלקים חלק ששם הכל קרוי עליו וליכא. הילכך דינא הוא דקיימא כולה בין כולהו בשותפותא עד דתבע ליה חד מיניהו לשותפיה בדינא דגוד או אגוד. ואע&quot;ג דבין הכי ובין הכי כל חד מהני תרי כל כמה דקיימי בשותפותא בשיעורא דלית ביה דין חלוקה הוא דקיימי וכי אגיד חד מינייהו מחבריה בשיעור קא מטי ליה לאו זה נהנה וזה לא חיסר הוא, דכיון דחדא ירושה היא כולה משתעבדא לכולהו שותפי ולא פקע שעבודיה דחד מיניהו מינה אלא היכא דמטי ליה שיעורא דחזי ליה או בחלוקה דמטי ליה כשיעור או בדינא דגוד או אגוד דהתם נמי לא סגיא דלא מטי ליה כשיעור או בקרקע או בכספים, הלכך כל כמה דלא מטי ליה כשיעור אי מסתלק ממקצת זה נהנה וזה חיסר הוא דלא ניחא ליה למעוטי ליה באוירא וכ&quot;ש בתשמישתא.

ואפילו בבכור או יבם דאתי למפלג בהדי חד פשוט נמי הני מילי בחדא ארעא אבל בתרתי ארעאתא אחת גדולה ואחת קטנה אע&quot;ג דהויא גדולה בדמים כשתים בקטנה, כל היכא דלא שויאן בשבחא לא אמרינן נשקלה בכור או יבם לגדולה בתרי תולתי דחזו ליה ופשוט לקטנה בתולתא דחזי ליה, דכיון דכי שוו חולקי בשיעורא להדדי ושויאן ארעאתא בדמים להדדי דאפשר להו למפלג בגורל כי לא שוו בכולהו אנפי בשבחא ובדוכתא דשתיאן מיניה כל חדא מיניהי באנפי נפשה קיימא ולית להו למפלג חדא כנגד חדא אפי' בגורל, כ&quot;ש היכא דלא שוו חולקי בשיעורא להדדי ולא שויאן ארעתא להדדי דלא איפשר למיפלג להו בגורל, דכי לא שויאן להדדי בכלהו אנפי דשבחא דכל חדא מינייהו באנפי נפשה קיימא בין לענין דין חלוקה בין לענין דינא דגוד או אגוד לא שנא בכור ול&quot;ש יבם, דכי שאני לן בין בכור ליבם לענין מפלג להו אחד מצרא בחדא ארעא, אבל בתרתי ארעאתא חד דינא נינהו כדברירנא בדוכתא (לעיל בבא בתרא יב,ב סי' קנח ד&quot;ה והשתא). אבל ודאי היכא דשויאן בשבחא ובדוכתא דשתיאן מיניה ולא נפישא חדא מינייהו מחברתה אלא לפום מאי דנפישי חולקי דשותפי מהדדי, כיון דאלו שוו חולקי וארעאתא להדדי הוה דינא למפלג חדא כנגד חדא בגורל מטעמא דזה נהנה וזה חיסר, השתא דלא שוו חולקי וארעאתא להדדי דלא אפשר למפלג בגורל פלגי בלא גורל ויהבינן ליה גדולה לבכור או ליבם וקטנה לפשוט, דהא גבי מאן דנפלה ליה ארעא בשותפותא אמצרה דארעא אחריתי דאית ליה כי שוו חולקי להדדי בכלהו אנפי בשבחא פלגינן ליה אמצריה בלא גורל, הכא נמי כיון דנפל ליה להאי יבם תרי חולקי בגדולה ותרי בקטנה ושוו תרי חולקי דקטנה לחד חולקא דגדולה בין בשבח בין במדה בין בדמים דינא הוא למיתבינהו לכלהו בגדולה אחד מיצרא ליבם וכ&quot;ש לבכור ושקיל לה פשוט לכולה קטנה בחולקיה דזה נהנה וזה לא חיסר הוא והוא הדין לכל היכא דז&quot;נ וזה לא חיסר הוא.

ול&quot;מ במרובין ונתמעטו דכיון דבשעת חלוקה יש בהן כדאי לזה וכדאי לזה אין לך נחלק ושמו עליו יתר מזה, אלא אפי' מועטין ונתרבו קודם חלוקה דאי פלגי איכא מינייהו דלא מטי ליה כשיעור, כיון דלפום מנין שותפי דעיקר ירושה כל שאלו יחלק ושמו עליו הוא והני מרובין דלא מטי ליה לכל חד מינייהו כשיעור כולהו לאו מכח כל חד מהנך שותפי קמאי קאתו אלא תרי מינייהו אתו מכח חד ותרי מכח חד, אפי' היכא דמיתו להו הנך תרי קמאי בחיי אבוהון ובתר הכי מית אבוהון וקא אתו הני בנים למפלג בנכסי דאבא דאבוהון, כיון דכל תרי אחי מינייהו חולקא דאבוהון בלחוד קא ירתי, במקום אבוהון קיימי וחד חולקא הוא דאית להו ודינא הוא דשקלי הני חולקא דאבוהון אחד מצרא בגורל והני חולקא דאבוהון אחד מצרא בגורל, דלגבי האי חלוקה קמייתא כל שאלו יחלק ושמו עליו הוא, ולגבי חלוקה שניה דכל תרי מינייהו דאתו למפלג בחולקא דאבוהון אי אית ביה דין חלוקה פלגי ואי לא אית ביה דינא דגוד או אגוד. והוא הדין היכא דאתו תרי מינייהו מכח חד וחד מכח חד דההוא יחיד שקיל פלגא בגורל מחמת אבוה והני תרי פלגא מחמת אבוהון אחד מצרא, מיהו לית ליה לחד מינייהו דינא דגוד או אגוד אלא בהדי אחוה ובחולקא דאבוה כדברירנא לעיל.

ואי הני מרובין כולהו מכח חד קאתו, כגון ארבע אחין שירשו שדה משני אחי אביהן, כיון דכולהו מכח אבוהון קא אתו בהאי ירושה כמאן דירתי לה מאבוהון דמו, ואע&quot;ג דאית בה דין חלוקה לתרי לא מצו תרי מינייהו למימר להו להנך פלוגו בהדן ושקולו אתו פלגא אחד מצרא ואנן פלגא אחד מצרא, ואפי' היכא דשוו חולקיה להדדי, דכיון דכולה חדא ירושה היא אשתעבודי משתעבדא כולה לכולהו חולקי דשותפותא כדברירנא טעמא לעיל גבי בכור או יבם דאתו למפלג בהדי תרי.

ולא תימא הני מילי במרובין דאתו מכח ירושה, אלא אפי' היכא דאתו מכח מכירה ומתנה, אפי' היכא דאתו כולהו מכח חד, בין בתרי דאתו מכח חד ותרי מכח חד בין בחד דאתי מכח תרי וחד דאתי מכח תרי, בין לענין דיניהו בהדי מוכר או נותן היכא דשייר מקצת לנפשיה בין לענין דיניהו בהדי הדדי, לאו בחולקי דחזו למפלגינהו אחד מצרא או אתרי מצרא תליא מילתא אלא כדין ירושה דמי ובכל שאלו יתחלק ושמו עליו תליא מילתא כדברירנא לענין ירושה.

ומאי שנא חלוקה שמסלקת כל זכות שהיתה לו לכל אחד מהן מכח השותפות מעל חלקו של חברו דקאמרינן, נפקא מינה לענין האחין שחלקו דקיימא לן דאין להן דרך זה על זה, דאי לא אפשר להו מעיקרא למפלג אלא באנפא דלהוי להו דרך זה על זה לית בה דין חלוקה כדברירנא לעיל (ד&quot;ה ואם אין) גבי שני בתים ושתי חצרות זו לפנים מזו. ונפקא נמי מיניה דאי בעי חד משותפי למעבד חלוקת עראי עד זמן קצוב יכיל חבריה לעכובי עליה, והוא הדין לדינא דגוד או אגוד. אלא אי אית ביה דין חלוקה לא מצי חד מיניהו למכפייה לחבריה אלא לחלוקת קבע כי דינא דחלוקה ואי לית בה דין חלוקה לא מצי למכפייה אלא לדינא דגוד או אגוד לגמרי כדיניה, [דאי] לא תימא הכי גבי חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא (לעיל בבא בתרא יב,ב) דקא בעי חד מינייהו לפלג חדא כנגד חדא ולמיתב ליה לדיליה אמצריה וקאמר רב יוסף זימנין דהאי מדויל והאי לא מדויל, אמאי, וליפלוג חלוקת עראי חדא כנגד חדא על מנת דאי מדויל האי ולא מדויל האי להדור לשותפותיהו כדמעיקרא, אלא לאו ש&quot;מ דכל היכא דלא מסתלק כל חד מינייהו ממאי דמטי ליה לחבריה לגמרי לאו דין חלוקה הוא ולא דינא דגוד או אגוד היא.

ומאי שנא מכח השותפות דקאמרינן, דאי אית להו דרך זה על זה מכח מידי אחרינא דלא משתתפי בגויה לא מעכיב האי דרך בחלוקה דידהו ודינא הוא דכי אית בה כדאי לזה וכדאי לזה דפלגי באנפא דלהוי להו דרך זה על זה כדברירנא נמי לעיל (ד&quot;ה וה&quot;מ דלית).

ומאי שנא בדרך כל שתי רשויות שחלוקות זו מזו דקאמרינן, נפקא מינה לכותל המפסיק בין בית זה לבית זה וקורות היוצאות מכותל זה לכותל זה קודם חלוקה דלא מעכבי בחלוקה, שכן דרך כל רשויות שחלוקות זו מזו, שאע&quot;פ שכל רשות מהן מסולקת מחברתה הרי הן משותפין בכתלים המפסיקין ביניהן ובקורות כותלו של זה הקבועות בכותלו של זה וכיון דמידי דשכיח ברוב בתים וחצרות הסמוכות זו לזו היא חלוקה מעלייאתא הוא ולא מעכבה בדין חלוקה. תדע דהא מעיקר דין חלוקה דיכיל כל חד מינייהו למכפייה לחבריה למבנייה לכותל באמצע בשותפות, וכל שכן שאר כותלים המפסיקין מתחילה בין חלקו של זה לחלקו של זה בשותפות דלא מעכבי בחלוקה. והוא הדין גבי שדה האילן וכיוצא בו דלא שנא אילן הסמוך ולא שנא אילן הנוטה לא מעכבי בדין חלוקה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. תדע דבהדיא אמרינן בפרקין (לעיל בבא בתרא יב,א) גבי שיעורי דדין חלוקה פרדיסא אמר אבוה דשמואל שלשת קבין בבבל מאי אמר רבא בר קיסי תלת אציאתא בני תריסר תריסר גופני כי היכי דרפיק גברא בחדא יומא, והא הכא דלא סגיא דלא אזלי שרשין דהאי וינקי מחולקא דחבריה ואפילו הכי לא מעכבי בדין חלוקה.

ומאי שנא לפחות שבהן דקאמרינן, נפקא מינה לבכור ופשוט דאתו למפלג בהדי הדדי דאע&quot;ג דמטי ליה לבכור בתרי חולקי דחזו ליה כשיעור, אי לא מטי ליה לפשוט בההוא תילתא דחזי ליה כשיעור לית בה דין חלוקה למכפייה לפשוט למפלג דהא לא מטי ליה כשיעור, ולא נמי למכפייה לבכור למפלג בשוה כי היכי דלמטייה לכל חד מינייהו כשיעור ארעאתא דמיתב ליה דינקא דכוליה הוא ריבעא דבצר ליה מחולקיה בדמים, דמאן דאית ליה קרקע לא מסלקינן ליה מיניה במעות אלא כיון דכי פלגי בקרקע כל חד מינייהו לפום חולקיה לית ביה כדאי לזה וכדאי לזה מעלין את הכל בדמים כדברירנא בהאי פירקא בכמה דוכתי.

ומאי שנא לאחר גמר חלוקה דקאמרינן, נפקא מינה לכולהו שיעורי דקתני במתני' בין לגבי חצר בין לגבי שדה והוא הדין לשאר קרקעות היכא דבעי כותל לבד ממקום הכותל נינהו דכולהו כי קא יהיב תנא שיעורא לבתר גמר חלוקה קא יהיב, ואשתכח דהיכא דיכלי למכפא אהדדי למבני כותל באמצע בין מעיקר דינא בין מחמת מנהגא דאתרא כי קא יהיב שיעורא לבתר בניין הכותל קא יהיב דהיינו גמר חלוקה דידיה, והיכא דלא בעי כותל לבתר דזאכי כל חד מינייהו בחולקיה בקנין או בחזקה וכיוצא בה קא יהיב דהיינו גמר חלוקה דידיה כדברירנא בפרקין.

ומאי שנא חלק ששם הכל קרוי עליו משעת חלוקה דקאמרינן, נפקא מינה לחצר דלית בה דין חלוקה מחמת דדחיקי מקצת תשמישין דילה שיעור למלויי מיניהו חוסרנא דהנך תשמישי דחיקי דאית בה לית בה דין חלוקה, דאי בדקימי השתא הא לא מטי ליה לכל חד מיניהו חלק ששם הכל קרוי עליו, ואי אמרת סתרי ובנו וממלו מחד מינייהו לחבריה מכי סתרי פקע ליה שמיה מיניה לגמרי, מאי אמרת הדר בנו ליה פנים חדשות באו לכאן ולאו האי חצר שבק אבוהון, (על) [כל] שאלו יחלק ושמו עליו בשעת חלוקה בעינן והאי בשעת חלוקה לאו שמו עליו הוא.

ומאי שנא מעלין את הכל בדמים דקאמרינן, נפקא מינה דלא אמרינן נפלגיה לההוא תשמישא דאית ביה דין חלוקה באנפי נפשיה ושארא מעלינן ליה בדמים כדברירנא בריש הדין כללא.

וכולהו נמי לא אמרן דכל שאלו יחלק ואין שמו עליו מעלין אותו בדמים אלא היכא דההוא פיסקא דמטי ליה לכל חד מינייהו דלית ביה כשיעור לא חזי לאצטרופי לכשיעור בהדי פיסקא אחרינא דאית ליה אמיצרא דהאי ארעא דשותפותא, אבל היכא דחזי לאצטרופי בהדי פיסקא דארעא אחריתי דאית ליה אמצריה והוי בתרויהו כשיעור, איכא לפלוגיה, דאי קאי אמצרא דתרויהו כל היכא דאלו אית בה דין חלוקה הוה אית ליה לכל חד מינייהו מדינא למפלג ליה אמצריה השתא נמי פלגי, דכיון דחזי ליה ההוא פורתא דמטי ליה לכל חד מינייהו לערוביה בהדי ארעיה כמאן דאית ביה שיעורא לכל חד מיניהו דמי וכייפי אהדדי למפלג מטעמא דכופין על מדת סדום. וכל היכא דאי נמי הוה אית בה דין חלוקה לא הוה ליה לכל חד מיניהו מדינא למיתב ליה אמצריה כגון דלא אפשר לאשווינהו לחולקי בשבח ובדמים כיון דלית בה דין חלוקה מחמת גופה אלא מחמת דקיימא אמצרא דתרוייהו לית בה דין חלוקה, אלא היכא דניחא ליה לבר מצרא דזיבורית למפלג ליה לבר מצרא דעידית אמצריה שוה בשוה ולא שקיל מיניה שבחא לא במדה ולא בדמים, דכי האי גונא ודאי אית בה דין חלוקה דזה נהנה וזה לא חיסר הוא.

והני מילי דקיימא אמצרא דתרוייהו, אבל היכא דלחד מינייהו קיימא ליה אמצריה ולאידך לא קיימא ליה אמצריה, בהא נמי איכא לפלוגי. דכל היכא דההוא פלגא דקאי אמצרא דחד מינייהו לא גרע מהך פלגא אחרינא בחד מאנפי שבחא, ההוא דלא קיימא אמצריה ידו על העליונה, אי ניחא ליה למפלג ליה לבר מצרא אמצריה פליג, דזה נהנה וזה לא חיסר הוא דאי משום דלית ביה כשיעור הא קאי אמצריה ואי משום שבחא הא לא גרע מהך אחרינא לא בשבח ולא במדה. ואי האיך דלא קיימא אמצריה לא ניחא ליה בחלוקה אית ליה לכל חד מיניהו דינא דגוד או אגוד, וההוא דקיימא אמצריה לא מצי למכפייה לההוא דלאו בר מצרא למיפלג אלא היכא דיהיב ליה כשיעור. והוא דלא גרע ההוא חולקא דיהיב ליה בחד מאנפי שבחא דכי האי גוונא ודאי זה נהנה וזה לא חיסר הוא. וכל היכא דגרע ההוא פלגא דקאי אמצרא דחד מינייהו מהך פלגא אחרינא בחד מאנפי שבחא לית בה דין חלוקה אלא מדעתא דתרוייהו משום דכל חד מינייהו אית ליה פסידא בחלוקה, האי דלא קיימא אמצריה משום דלא מטי ליה כשיעור והאיך דקיימא אמצריה משום גריעותא דחולקיה, דכל מידי דלית ביה דין חלוקה מחמת גופיה אלא מחמת מידי אחרינא לא משתעבד לדין חלוקה אלא היכא דזה נהנה בחלוקה וזה לא חיסר.

והוא הדין לתרי שותפי דלא שוו חולקייהו להדדי כגון בכור ופשוט וכיוצא בהן דכל חד מינייהו אית ליה מדינא למיפלג ליה אחד מצרא, דאי לבכור מטי ליה כשיעור ולפשוט לא קא מטי ליה כשיעור יד הפשוט על העליונה בין למיפלג בין לעכובי בחלוקה ולמתבע דינא דגוד או אגוד, ואלו בכור לית ליה מדינא למכפייה לפשוט למיפלג ולא לעכובי עילויה בחלוקה, למיפלג לא דהא לא מטי ליה לפשוט כשיעור, לעכובי בחלוקה נמי לא דהא קא מטי ליה לדיליה כשיעור ולגבי דידיה דכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא. ומהאי טעמא גופיה לית ליה דינא דגוד או אגוד אלא היכא דתבע מעיקרא למיפלג וקא (מר) מעכיב פשוט עילויה, אבל היכא דלא קא מעכיב פשוט עילויה בחלוקה לית ליה דינא דגוד או אגוד, ולא דיינינן דינא דגוד או אגוד אלא למאן דלא מטי ליה כשיעור אי נמי מטי ליה כשיעור וקא מעכבי עליה בחלוקה מחמת דלא מטי ליה לשותפיה כשיעור, אבל מאן דיהיבי ליה כשיעור לית ליה דינא דגוד או אגוד.

וכולהו נמי לא אמרן דכי אין בהן כדאי לזה וכדאי לזה אית דינא דגוד או אגוד אלא היכא דמקמי חלוקה אית ביה כשיעור לחד גברא כיון דאי פלגי לא קא מטי ליה לחד מינייהו כשיעור לאו נחלק ושמו עליו הוא ואמטול הכי אית דינא דגוד או אגוד כי היכי דלימטי ליה לחד מינייהו כשיעור ואידך שקיל זוזי דעדיפי ליה טפי מחולקא דלית ביה כשיעור, אבל היכא דבכולה נמי לית בה כשיעור לענין דין חלוקה לא בעינן דלימטי ליה לכל חד מינייהו כשיעור, אלא כל היכא דכי פלגי מטי ליה לכל חד מינייהו שיעורא דמשמש ע&quot;י הדחק מעין מלאכה דכולה פלגי דומיא דכל שאלו יחלק ושמו עליו ואי לא לא פלגי ואית דינא דגוד או אגוד כי היכי דלימטי ליה כוליה לחד מינייהו. והיכי דמי, כגון הא דקיימא לן דאין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לשאר תשמישיו דאי לית בה בהאי חצר מעיקרא אלא שבע אמות, כיון דמעיקרא חזיא לפירוק משאו אי נמי לשאר תשמישיו ואי פלגי לה לא מטי ליה לחד מינייהו אלא פחות מארבע אמות דלא חזי לא לפירוק משאו ולא לשאר תשמישיו לית בה דין חלוקה. ואי מעיקרא לית בה ארבע אמות דלא חזיא לא לפירוק משאו ולא לשאר תשמישי חצר אלא למשטח ביה פירי או למעבד ביה עוקה לשופכין דיליה והשתא נמי דפלגי מטי ליה לכל חד מינייהו שיעורא דחזי להכי פלגי. והוא הדין גבי שדה היכא דלית בה מעיקרא תשעת קבין דמעיקרא פיסקא [דארעא] מיקרי והשתא נמי פיסקא דארעא מיקרי פלגי. והוא הדין גבי טלית ושאר מילי, ומתני' דקתני (לעיל בבא בתרא יא,א) עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה בדאית בה בכולה כשיעור קימא כדקתני בהדיא אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה דמשמע דכי איירי במידי דמיקרי חצר איירי. והוא הדין גבי שדה בשיעורא דמיקרי שדה וגבי גינה בשיעורא דמיקרי גינה. והוא הדין גבי סופא דקתני ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד בשיעורא דמקרי טרקלין או מורן או שובך או טלית או מרחץ או בית הבד קא מיירי ועלייהו קתני עד שיהא בהן כדאי לזה וכדאי לזה אבל היכא דמעיקרא נמי לא הוה בה שיעור חצר זימנין פלגי כדאמרן והוא הדין גבי שדה וכולהו הנך דכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא.

וכולהו נמי לא אמרן דכי אין בהן כדאי לזה וכדאי לזה לית בהו דין חלוקה אלא היכא דלא ניחא ליה לחד מינייהו למיתב ליה לשותפיה טפי ממאי דחזי ליה בחולקיה דכיון דלא מטי ליה כשיעור לית בה דין חלוקה. אבל היכא דאמר ליה חד מינייהו לחבריה טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו. ודוקא בחנם כדברירנא טעמא (לעיל סי' קע) אליבא דרבנן אבל בדמי מצי אמר ליה לית לי למיתן לך. ולא דמי לדינא דגוד או אגוד דשאני התם דקא מבחר ליה בכוליה למיגד או לאוגודי דלא מצי אמר לית לי דמי דאי לית ליה לוגיד ליה לחבריה ולית ליה פסידא, אבל הכא גבי טול אתה שיעור בדמים ואנא פחות אע&quot;ג דמבחר ליה נמי לא דזימנין דלית ליה לנתבע דמי ואי מחייבת ליה לאגודי ליה מקצת חולקיה לתובע לאשלומי ליה לכשיעור קא מפקעת ליה לשארא מיניה דנתבע לגמרי דההוא מקצת דמשתייר גביה לא מתהני ליה מיניה.

וכולהו נמי לא אמרן דכל שאלו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים אלא בחד גופא אי נמי בתרי גופי דלא מפלגי מהדדי אי נמי דמיפלגי מהדדי והוא דהוו מתרי מיני אי נמי מחד מינא ולא חזו להנאה דהדדי אי נמי דחזו להנאה דהדדי ולא שוו להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים בין בכולהו אנפי בחששא דתיוהי, דכל חד מהני בין לענין דין חלוקה בין לענין דינא דגוד או אגוד כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי, אבל בתרי גופי מחד מינא היכא דחזו להנאה דהדדי ושוו להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים זימנין דאע&quot;ג דאית ביה בכל חד מינייהו כדאי לזה וכדאי לזה לית ביה דין חלוקה בכל חד מינייהו באנפי נפשיה ואע&quot;ג דלית ביה בחד מינייהו כדאי לזה וכדאי לזה לית ביה בחד מינייהו דינא דגוד או אגוד באנפי נפשיה, אלא לא שנא הכי ולא שנא הכי פלגי חד כנגד חד בגורל, וכבר ברירנא ליה להאי דינא בכללא דנקטינן בדין חלוקה (לעיל סי' קסג) לענין חד מצרא ותרי מצרי ברור יפה.

ולא תימא הני מילי במקרקעי אלא אפילו מטלטלי ובעלי חיים נמי בין בחד גופא בין בתרי גופי כי דינא דמקרקעי דמו, מיהו כיון דאיכא במקרקעי אנפי דלא שייכי במטלטלי ולא בבעלי חיים מיהו איכא מיניהו דשייכי בהו אנפי אחריני דדמו להו בטעמא ובדינא ומיניהו דלא שייכי בהו אינהו ולא מאי דדמי להו ואיכא במקצת בעלי חיים אנפא דלא שייך בשאר בעלי חיים ולא במטלטלי ולא במקרקעי צריכינן לברורי לך הנהו אנפי כי היכי דלא תטעי בהו. וחזינא לאקדומי דשייך במקצת לבעלי חיים ולא שייך בשאר מילי משום דצריכנן ליה במקצת אנפי דלקמן, דאע&quot;ג דגבי קרקע כל שאלו יחלק ושמו עליו לית ביה דין חלוקה גבי בהמה טהורה היכא דהוה קיימא גבי אבוהון לשחיטה כשחוטה דמיא וכמאן דשבק להון אבוהון בשר שחוטה דמי, דכי פלגי ביה נחלק ושמו עליו הוא כדברירנא בשמעתא דגוד או אגוד לעיל (בבא בתרא יג ע&quot;א סי' קסו). והוא הדין גבי מקבלי מתנה דאזלינן בתר דעתיה דנותן. והוא הדין גבי שנים שזכו מן ההפקר דתרוייהו לאו אחד דעתא קא זכו אלא כל חד מינייהו אדעתא דנפשיה קא זכי, ואמטול הכי קא פסקינן ואמרינן גבי היו שנים רוכבים על גבי בהמה (ב&quot;מ ח,א) דקתני יחלוקו בשלמא טהורה חזיא לבשרה דזבני בהמה טהורה בשותפות, כיון דמעיקרא אדעתא דנפשייהו הוא דאשתתוף ואדעתא דדבר ידוע הוא דאשתתוף לא בתר דעתיה דמוכר אזלינן אלא בתר דעתא דעיקר שותפותא אזלינן ואי בעי חד מינייהו לשנויי לממונא דשותפותא למידי אחרינא דלא אשתתוף אדעתא דידיה מצי חבריה לעכובי עליה דאמר ליה אדעתא דהכי לא אשתתפי בהדך, הילכך אי זבניה להאי בהמה לשחיטה אית בה דין חלוקה ואי זבנוה לאגרא או למלאכה כגון שור לחרישה ועז לחלבה ורחל לגיזתה לית בהו דין חלוקה.

ומסתברא דגבי יורשין נמי היכא דזבנה אבוהון להאי בהמה טהורה בסתמא ומית מקמי דאיגלי אדעתיה אי לשחיטה זבנה ואי למידי אחרינא זבנה אזלינן בתר מאי דאורחיה למזבן, אי גברא דזבין לרידיא לרידיא ואי גברא דזבין לנכסאתא לנכסאתא, ואי גברא דזבין להאי ולהאי הוא (ד) אזלינן בתר דמים אי דמי דרידיא לרידיא ואי דמי דנכסתא לנכסתא, ואי איקר בישרא וקם כרידיא סתמיה [לשחיטה] דכיון דאיקר בישרא וקם כרידיא ואפשר בחלוקה חלוקה עדיפא מדינא דגוד או אגוד, מאי אמרת זיל בתר רובא ורובא לרידיא זבני כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא אזלינן בתר רובא, כדאמרינן גבי המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן (לקמן בבא בתרא צב,א) דכי היכי דשייך התם למימר המוציא מחבירו עליו הראיה הכא נמי שייך לאוקומי חולקיה דכל חד מיניהו בחזקת מריה וההוא דבעי לסלוקי מיניה במעות בדינא דגוד או אגוד עליו הראיה.

ומאי נינהו אנפי דשייכי במקרקעי ולא שייכי במטלטלי ולא בבעלי חיים אלא באנפי אחריני דדמו להו בטעמא ובדינא, דכי היכי דגבי קרקע כל היכא דלא חזיאן קרקעות להנאה דהדדי כגון בית וחנות מרחץ ובית הבד כרם ופרדס שדה הלבן ושדה האילן ומאי דדמי להו כל חד מיניהו בין לדין חלוקה בין לדינא דגוד או אגוד באנפי נפשיה [קאי]. דגבי מטלטלין לא מיבעיא כגון מטה ושלחן וכסא ומנורה ומאי דדמי להו דלא משמשי מעין מלאכה דהדדי כלל אלא אפילו גלימא וטלית כתונת וחלוק דמשמשי מעין מלאכה דהדדי כיון דלא משמשי מלאכה דהדדי ממש כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי. והוא הדין בכתבי הקדש לא מיבעיא תורה ונביאים אי נמי נביאים וכתובים אלא אפילו בשתי כריכות של תורה ותורה נביאים ונביאים כתובים וכתובים היכא דמאי דאיכא בהאי כרך ליכא בהאי כרך מיהו לא קיימי לאיחבורי כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי. והוא הדין גבי בעלי חיים אפילו היכא דהוו תרוייהו מחד מינא כגון שני סוסים או שני פרדים היכא דהאי חזי לרכיבה והאי למשואי, והוא הדין גבי עבדים ושפחות היכא דלא חזו למלאכה דהדדי, כל חד מינייהו באנפי נפשיה קאי כדברירנא מקושיא ושנויא דתרתי אמהאתא. וכל היכא דגבי קרקעות היכא דקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא כי אית בה דין חלוקה בכל חדא מינייהו או אפילו בחדא מיניהי כל חדא מיניהי באנפי נפשיה קיימא. וגבי מטלטלי נמי היכא דלא הוו בחששא דתיוהי כגון פירי דאיכא דמינטרי ואיכא דלא מינטרי וכל שכן בחמרא דאיכא דמשתהי ואיכא דלא משתהי, כיון דאית ביה דין חלוקה בכל חד מינייהו דינא הוא דשקיל כל חד מינייהו פלגא בכל חד מינייהו. והאי בבא לא משכחת לה בבעלי חיים אלא בבהמה טהורה היכא דחזיא כל חדא מינייהו למיפלג בבשרה כדברירנא, דכיון דזימנין דהאי מתכשרא והאי לא מתכשרא ולאו מידי דמינכר מקמי שחיטה הוא כטעמא דזימנין דהאי מדויל והאי לא מידויל דמי.

וכל היכא דגבי קרקעות היכא דחזיאן להנאה דהדדי אע&quot;ג דקיימא חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא [אי] שויאן להדדי בין בשבח בין במדה בין בדמים ולית בה דין חלוקה בחדא מיניהי באנפי נפשה פלגי חדא כנגד חדא בגורל. ואי לא שויאן להדדי בשבח או במדה או בדמים ולית בה בחדא מיניהי באנפי נפשה דין חלוקה אית בהו דינא דגוד או אגוד בין בכל חדא מיניהי באנפי נפשה בין לאבחורי לחבריה למיגד הי מינייהו דבעי בשומתה או בדמים ידועים. גבי בעלי חיים נמי אע&quot;ג דזימנין דמיית חד או מיתרע וקאי חד, כל היכא דמשמשי מלאכה דהדדי אי שוו להדדי בין בשבח בין בדמים היכא דלית ביה בחד מינייהו דין חלוקה באנפי נפשיה כגון עבדים ובהמות טמאות פלגי חד כנגד חד בגורל, ואי לא שוו להדדי בין בשבח בין בדמים אית בהו דינא דגוד או אגוד כדאית בהו גבי קרקעות. ואי אית בה דין חלוקה בחד וליכא באידך כגון שתי יריעות של צמר או של פשתן דאיכא דקאי טפי מחבריה ולא מינכר, ההוא דאית ביה דין חלוקה פלגי ליה האי ואידך אית דינא דגוד או אגוד. והאי אנפא לא משכחת ליה בפירי ולא בבעלי חיים כלל דלא משכחת להו בהו תרי גופי מחד מינא דקיימי להנאה דהדדי דלהוי דין חלוקה בחד ולא להוי באידך. והוא הדין לכולהו אנפי דברירנא גבי קרקעות דמשכחת דכוותיה במטלטלין או בבעלי חיים כדינא דקרקעות.

הדין הוא כללא דנקיטינן לאפרושי ביה בין היכא דאיכא דין חלוקה להיכא דליכא דין חלוקה לענין אנפי דשוו בכל מילי, דאלו שעורי דתלי בהו דין חלוקה כיון דלא שוו בכל מילי כשיעורא דחצר ודשדה וגינה וכיוצא בהן דשאנו מהדדי לא איירינן בהו בהאי כללא בפרט אלא בכללא דכל שאלו יחלק ושמו עליו דשוה בכל מילי וכייל להו לכולהו שיעורי, ופרטי דידהו מיפרשי ממתניתין דאין חולקין את החצר (לעיל בבא בתרא יא,א) ומגמרא דילה, וכבר ברירנא לה לכל חדא מינייהו בדוכתא, ומאי דלא מיפרש שיעוריה לא במתני' ולא בגמרא אהאי כללא דכל שאלו יחלק ושמו עליו הוא דסמכינן דהוא שיעורא דשוי בכל מילי. וכבר ברירנא נמי דין חלוקה בחולקי דלא שוו בשבחא להדדי ואימת פלגינן בגורל ואימת פלגינן בלא גורל ולמאן פלגינן אחד מיצרא או אתרי מצרי ומאי דדמי להני אנפי בשמעתא דחלק בכור וחלק פשוט (לעיל בבא בתרא יב,ב) ובשמעתא דכופין על מדת סדום (שם) ובכללא דנקיטינן גבי גורל (שם סי' קסב), ובכללא דחד מצרא ותרי מצרי (סי' קסג) ומאי דדמי להו להאי כללא, לא אתינן אלא לברורי כללא דאפשר לאפרושיניה בין היכא דאיכא דין חלוקה להיכא דליכא דין חלוקה דשייך ביה דינא דגוד או אגוד. ומקמי דמברירנא לך דינא דגוד או אגוד צריכינן לברורי לך דלאו כל (כ) מאן דמיחייב בדין חלוקה מיחייב בדינא דגוד או אגוד, דהא יתמי איתנהו בדין חלוקה בהדי אחוהון וליתנהו בדינא דגוד או אגוד, איתנהו בדין חלוקה דאמר רב נחמן אמר שמואל (קידושין מב,א) יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובורר להן חלק היפה, ובדפלגי בהדי גדולים קאי דאי כולהו קטנים למאן מיניהו ברירנן חלק היפה אלא לאו דאתו למפלג בהדי גדולים כדברירנא בכללא דנקיטינן גבי גורל (לעיל סי' קסב) ושמע מינה דאפילו היכא דליכא דתבע דין חלוקה אלא גדולים מוקמינן להו אפוטרופוס לקטנים למפלג בהדייהו ולמברר להו לקטנים חלק היפה לבתר דמשוינן להו לחולקי להדדי. תדע מדקאמר רבא התם מניין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שמעמידין להם אפיטרופוסין לחוב על מנת לזכות שנאמר נשיא אחד נשיא אחד ממטה, מאי לחוב ומאי לזכות, לחוב לסלקן מעל חלקן של גדולים על מנת לזכות לברור להן חלק היפה ומדקרי ליה לחוב שמע מינה אפילו על כרחן, וכבר ברירנא [לה] בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו בירור יפה. ואע&quot;ג דאית להו בדין חלוקה למפלג על כרחייהו כדאמרן ליתינהו בדינא דגוד או אגוד אלא היכא דאמידי (נחזו) [דחזו] בי דינא דאית להו רוחא בהכין, דלענין דין חלוקה הוא דכייפינן להו [דהא] לית להו פסידא דכי קא שקלי אחין חולקא דנפשיה קא שקלי, אבל גוד או אגוד דקא מחייבינן להו למזבן מידי דלא צריכי ליה או לזבוני מדידהו לא כייפינן אלא במידי דאקנייה איניש מעלמא לקטן דרך הברחה, כי ההיא דגרסינן בפרק השולח גט (גיטין מ,א) גבי ההוא עבדא דבי תרי דשחרריה חד מינייהו לפלגיה וקם אידך ואקנייה לפלגיה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו כו' כדבעינן לברורי לקמן. והוא הדין גבי תלתא אחי או תלתא שותפי דאזל חד מיניהו למדינת הים וקא בעו הני תרי דקיימי למפלג בדבר שיש בו דין חלוקה, דיכיל למיפלג באנפי בי דינא ואפי' קמי ב&quot;ד הדיוטות דבקיאי בשומא כי מעשה דאיסור ורב ספרא (ב&quot;מ לא,ב), ואי אתי אידך לא מצי למחויי אלא היכא דאשתכח טעותא בחלוקה כי דינא דיתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן, כדבעינן לברורי בפרק בית כור עפר (לקמן בבא בתרא קו,ב סי' כב). והוא הדין היכא דלית ביה דין חלוקה לענין חולקי דהני תרי דקיימי דאית ביה דינא דגוד או אגוד אבל בחולקא דאידך לא כדברירנא טעמא גבי יתומים.

ואיכא אנפי דלית בהו דין חלוקה ולא דינא דגוד או אגוד כגון מידי דקאי ביני שותפי במשכנתא או בשכירות או בקבלנות דלא מצי חד מינייהו למכפייה לחבריה לא לדין חלוקה ולא לדינא דגוד אלא מדעת בעלים לפי שאין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר ואע&quot;ג דבעלים גופייהו מעיקרא לתרוייהו אגרוה ואפילו הכי נטירותא דתרי עדיפא ליה מדחד.

וכיון דברירנא לך הך כללא דיכלת לאפרושי ביה בין היכא דאיכא למידן דין חלוקה להיכא דליכא למידן דין חלוקה דשייך ביה דינא דגוד או אגוד צריכינן לברורי לך דינא דגוד או אגוד.

ומחורתא דדינא בהאי ענינא בכל היכא דליכא דין חלוקה דאי יכיל כל חד מינייהו לעכובי בחלוקה לפום הנך אנפי דברירנא כל חד מינייהו אית ליה דינא דגוד או אגוד, ואי חד מינייהו יכיל מדינא לעכובי בחלוקה לפום חד מהנך אנפי דפרישנא לעיל האי דיכיל מדינא לעכובי בחלוקה אית ליה דינא דגוד או איגוד והאיך דלית ליה מדינא לעכובי בחלוקה לית ליה דינא דגוד או אגוד, אלא היכא דמעכיב שותפיה עילויה בחלוקה, דלא דיינינן דינא דגוד או אגוד אלא למאן דלא יהבינן ליה שיעורא דחזי ליה דיכיל לעלויי לההוא ממונא דשותפותא בדמי דבעי ולמימר ליה לשותפיה או גוד את כוליה בהני דמי או אגוד אנא כוליה בגויהו וכייפינן ליה לנתבע למיגד כוליה או לאוגודי ליה לחבריה כדברירנא.

ול&quot;ת ה&quot;מ אע&quot;ג דלא מטי ליה נמי שיעורא היכא דההוא דאגיד מחבריה קא מטי ליה שיעורא דחזי ליה, אלא אע&quot;ג דלא מטי ליה נמי שיעורא דחזי ליה כגון מידי דלית ביה דין חלוקה לטפי מתרי שותפי וקאי בין תלתא או ד' שותפי דאי נמי אגיד חד מינייהו חולקא דחד מחבריה לא קא מטי ליה כשעור אית דינא דגוד או אגוד, דאע&quot;ג דהשתא לא קא מטי ליה כשיעור כיון דאי תבע להו נמי לשאר שותפי בדינא דגוד או אגוד ההוא דאגיד ליה לבסוף לכוליה מצטרפי כולהו חולקי גביה לכשיעור כמאן דמטי ליה השתא כשיעור דמי דהא יכיל למתבעינהו לשאר שותפי בדינא דגוד או אגוד. ואי מוגדי ליה לדיליה הא מטי ליה כשיעור ואי אגדי מיניה לית ליה פסידא במאי דאגיד איהו מחבריה דהא קא שקיל זוזיה מהנך ומסתלק. ועוד דאי לא ניחא ליה מעיקרא למיגד מחבריה משום דלא מטי ליה מעיקרא כשיעור לוגיד ליה לחבריה. והכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי היכא דנפישי שותפי בטל ליה דינא דגוד או אגוד, ואדרבא איפכא מסתברא דכל היכא דנפישי שותפי צריכי טפי לדינא דגוד או אגוד. חדא, דלא ליתו לאינצויי דכמה דנפישי דעות לא מסכמא דעתייהו להדדי, ועוד דכמה דנפישי שותפי מתמעיט שיעורא דחולקי ולא מתהני ליה לחד מינייהו מחולקיה וצריכי טפי לדינא דגוד או אגוד כי היכי דלימטי ליה לחד מינייהו שיעורא דמתהני ליה מיניה. ועוד דברייתא וגמרא דקא מיירי בדינא דגוד או אגוד לא קא מפלגי בין תרי למאה. וכי תימא דתבע להו חד לכולהו בבת אחת, תינח היכא דניחא להו לדידהו לאוגודי ליה דקא מטי ליה כשיעור אלא היכא דניחא להו למיגד מיניה ומקצתייהו קא בעו לאוגודי ליה מאי איכא למימר, אלא לא סליק דינא דגוד או אגוד שפיר אלא היכא דתבע ליה לכל חד מינייהו באנפי נפשיה כדברירנא.

מיהו לא שנא בתרי ולא שנא במאה לא מיתוקם דינא דגוד או אגוד אלא היכא דמיבחר ליה תובע לנתבע בכוליה חולקא דתרויהו למיגד כוליה חולקא בהני דמי או לאוגודי כוליה בגויהו, אבל היכא דלא מבחר ליה אלא במקצת חולקיה לית דינא דגוד או אגוד כדברירנא טעמא לעיל גבי טול אתה שיעור בדמים ואני פחות. ודוקא דאמר ליה גוד או אגוד מבחר ליה בחד עילויא, אבל אמר ליה [גוד] ולא אמר ליה איגוד אי נמי אמר ליה אגוד ולא אמר ליה גוד, והוא הדין היכא דאמר ליה גוד בקנין שאינו גמור [או] אגוד אנא בקנין גמור דלית דינא דגוד או אגוד. ומהאי טעמא גופיה הוא דבעינן דליבחר ליה למיגד או לאוגודי בחד עילויא. דאי אמר ליה אגוד אנא במנה או גוד את במנה ודינר לאו גוד או אגוד הוא דבהנהו דמי דאמר ליה גוד לא אמר ליה אגוד ובההיא עילויא דאמר ליה אגוד לא קאמר ליה גוד כדברירנא. הלכך אי כל חד מינייהו קאמר ליה לחבריה גוד מינאי כיון דתרוייהו לא ניחא ליה בגוה מזבני לה לעלמא, ואי לא ניחא להו לזבונה לעלמא.דח שבקינן להו וקיימא ביניהו בשותפות. ואי כל חד מינייהו אעילויה דחבריה כיון דלא ניחא ליה לאוגודה לחבריה בהני דמי דקא בעי לה לנפשיה שבקינן לה גביהו בשותפות כדאיתא.

וכולהו נמי לא אמרן אלא בחד גופא אבל בתרי גופי מחד מינא היכא דלית בהו דין חלוקה לא למיפלג בכל חד מיניהו באנפי נפשיה ולא למיפלג חד כנגד חד בגורל לפום הנך אנפי דברירנא, כי אית דינא דגוד או אגוד לאו בתרוייהו בהדי הדדי אית בהו אלא בכל חד מינייהו באנפי נפשיה או למעבד חד מינייהו דמים בחבריה. דאי אמר ליה חד מינייהו לחבריה גוד תרוייהו או אגוד תרויהו בין דחזו להנאה דהדדי בין דלא חזו להנאה דהדדי מצי האיך למימר ליה אנא בחד מיניהו סגי לי. ואי אמר ליה גוד את חד ואנא חד, בהא איכא לפלוגי, דאי לא חזו להנאה דהדדי מצי האיך למימר ליה אנא בחד מיניהו סגיא לי [ואע&quot;ג] דמבחר ליה למשקל הי מיניהו דבעי בלא תוספת דמים מצי אמר ליה אנא תרויהו צריכי לי. ולא משכחת בהו דינא דגוד או אגוד אלא היכא דאמר ליה בכל חד מיניהו באנפי נפשיה גוד או אגוד דהוה ליה כמאן דלא שבק להון אבוהון אלא חד ביתא או חד עבד או חד כרך דאית ביה דינא דגוד או אגוד. והוא הדין גבי מרחץ ובית הבד וכיוצא בהן. ולא מצי אמר ליה אנא תרויהו צריכי לי, דאי צריכי ליה תרויהו לגוד האי דתבעי ליה בגויה בדינא דגוד או אגוד ואידך ליקום ביה בשותפותא כדמעיקרא עד דמיבעי ליה בגויה נמי בדינא דגוד או אגוד ואגיד ליה וקימי תרויהו בידיה. ואי משמשי תרויהו מעין מלאכה דהדדי מיהו לא שוו להדדי בדמים אנפי דשבחא כי היכי דליפלוג חד כנגד חד בגורל ולית ביה בחד מיניהו באנפי נפשיה בין למיגד חד כנגד חד דאי מבחר ליה חד מינייהו לחבריה למיגד הי מינייהו דבעי בשומתו אדעתא דאגיד ליה איהו נמי לאידך בשומתו גוד או אגוד הוא. ואי איכא שבחא בחד מינייהו טפי מחבריה משתלמי דמי שבחא בדמים מהדדי, דדיקינן מדמשנינן גבי אמהאתא שאני התם דלמר מבעי ליה תרויהו ולמר מבעי ליה תרויהו וכי אמר ליה שקול את חדא ואת חדא לאו גוד או אגוד הוא, מכלל דאי חזיאן תרויהי למלאכה דהדדי כי אמר ליה שקול את חדא בשומתה ואנא חדא בשומתה נמי גוד או אגוד הוא ומשתלמי דמי שבחא מהדדי, דהא מדינא דגוד או איגוד הוא דאתיא לן ועיקר דינא דגוד או אגוד על ידי נתינת דמים הוא, והוא דמבחר ליה תובע לנתבע למשקל הי מינייהו דבעי בשומתה דומיא דדינא דגוד או אגוד. והוא הדין היכא דמבחר ליה למשקל הי מינייהו דבעי בדמים ידועים על מנת דשקיל איהו איגוד בדמים ידועים, אע&quot;ג דלא שוו דמים להדדי כיון דמבחר ליה גוד או אגוד הוא דעיקר דינא דגוד או אגוד נמי גבי שומת דמים בדעתא דתובע תליא לאסוקי בדמי דבעי, והוא דמבחר ליה לתובע למיגד או לאגודי בגויהו. ואי חד מיניהו קאמר ליה לחבריה בחד מיניהו באנפי נפשיה גוד או אגוד בדמים ואידך קאמר ליה גוד את חד ואנא אגוד חד בשומתו או בדמים ידועים וכל שכן בלא תוספת דמים, לההוא דאמר גוד את חד ואנא אגוד חד צייתינן, משום דדמי לדינא דחלוקה טפי דלא מסתלק חד מיניהו מחולקיה בזוזי לגמרי ועדיף טפי מגוד או אגוד דכל חדא מיניהו [מסתלק] מתרויהי לגמרי, וכי היכי דכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או אגוד אלמא חלוקה עדיפא גבי גוד או אגוד נמי ההוא אנפא דדמי לחלוקה טפי עדיף. והני מילי היכא דחזי כל חד מיניהו באנפי נפשיה לאתהנויי ביה למילתיה הנאה גמורה, דאי לאו הכי כגון שני בתים זה לפנים מזה היכא דלית ליה לפנימי דרך עילויה חיצון, אע&quot;ג דמבחר ליה למשקל הי מיניהו דבעי בלא תוספת דמים לאו כל כמיניה ולית בהו דינא דגוד או אגוד אלא בתרויהו בהדי הדדי כדברירנא בכללא דנקטינן גבי גורל.

וה&quot;מ דלית ביה דין חלוקה בחד מיניהו באנפי נפשיה, אבל היכא דאית ביה דין חלוקה בחד וליכא באידך, בין דשוו בדמים או בשבחא בין דלא שוו לא בשבחא ולא בדמים, ההוא דאית ביה דין חלוקה פלגי ליה דכל היכא דאיכא דין חלוקה לית דינא דגוד או אגוד, וההוא דלית ביה דין חלוקה אית ביה דינא דגוד או אגוד באנפי נפשיה.

ברם צריך את למידע דכל היכא דאין בהן כדאי לזה וכדאי לזה דקי&quot;ל דאית דינא דגוד או אגוד, לא תימא הני מילי בשיד שניהם משגת לקנות, אלא כיון דאמר ליה תובע לנתבע גוד את בהני דמי או אגוד אנא בגויהו לא אכפת לן בנתבע בין אית ליה בין לית ליה, דאי לית ליה לדיליה לוגיד ליה לתובע. ומתניתין דשני אחין לא תקשי לך, דשאני התם דלא קאמר ליה חד מיניהו לחבריה גוד או אגוד, דגבי עשיר לא גוד איכא ולא איגוד איכא דניחא ליה טפי לאשתמושי לחודיה בכולה בחנם וגבי עני גוד איכא איגוד ליכא דהא לית ליה דמי למיגד בהו, ואי הוה אמ&quot;ל עשיר לעני גוד או אגוד הוה מחייבינן ליה לעני למיגד או לאוגודי ליה לעשיר.

מיהו ודאי אי אמר נתבע קבעו לי זימנא דטרחנא בתר זוזי למיגד בהו קבעינן ליה זמן בית דין שלשים יום, מידי דהוה אכל מאן דמחייב מדינא למעבד מידי [דאי] כייפינן ליה למעבד מיד אית ליה פסידא דיהבינן ליה זמן ב&quot;ד ל' יום כדאשכחן גבי נזיקין וגבי גביית חובות, הכא נמי אי כייפינן ליה למיגד או לאוגודי ליה לחבריה מיד אית ליה פסידא דזימנין דאתי תובע לאיערומי, דאי ידע ביה בנתבע דלא שכיחי ליה זוזי מעלי ליה בדמים פחותים כי היכי דכי לא הוי ליה דמי לנתבע למיתב בה מיד מיחייב לאגודי ליה לדיליה בהנהו דמי ונמצאת מדת הדין לוקה בכך ועוד דאפי' עשירים נמי אית להו פסידא בהכי דלאו כל שעתא ושעתא שכיחי ליה לאינשי זוזי. אלא על כרחיך אי תבע נתבע זמן למטרח בתר זוזי יהבינן ליה. ואי אמר ליה לתובע גוד את דלא בעינא למיגד ואמר ליה תובע הבו לי זימנא דטרחנא בתר זוזי למיגד בהו לא יהבינן ליה אלא פטרינן ליה לנתבע ואמרינן ליה לתובע אי אית לך זוזי למיגד בהו מיד גוד ואי לא לא מחייבינן ליה לנתבע למיצת לך לדינא דגוד או אגוד. ומאי שנא נתבע דיהבינן ליה זימנא ומאי שנא תובע דלא יהבינן ליה זימנא, חדא דלא אשכחן דיהבי בי דינא זמן אלא לנתבע דכייפינן ליה על כרחיה למיצת דינא אבל תובע דאיהו הוא דכאיף ליה לנתבע למיצת דינא אי נקיט בידיה במאי דתבע ליתבע ואי לא ליזיל השתא עד דהוה ליה במאי דתבע. ועוד דנתבע דאית ליה פסידא כדאמרן קבעינן ליה זימנא. ועוד דנתבע דקאתי תובע לסלוקיה מחולקיה בזוזי קבעינן ליה זימנא, מידי דהוה אלוה דקאתי בעל חוב למגבא ארעיה מיניה בזוזי דאית ליה גביה דיהבינן ליה זימנא, אבל תובע דלסלוקי לנתבע מחולקיה בזוזי קאתי לא יהבינן ליה זימנא, מידי דהוה אדינא דבר מצרא דקאתי לסלוקיה ללוקח מזביני בזוזי אי נמי לעכובי עליה דמוכר בזביני דארעיה דאי אמר איזיל אטרח ואיתי זוזי לא נטרחינן ליה דכל היכא דלא נקיט בר מצרא זוזי ישר וטוב דמוכר או דלוקח עדיף טפי. ומתניתין דשני אחין אחד עני ואחד עשיר נמי דייקא כדברירנא בשמעתא דגוד או אגוד לעיל. וכי תימא בשלמא גבי דינא דבר מצרא נפקא מינה דאי לא מייתי זוזי מיד פקע זכותיה מינה לגמרי וקיימא בידא דלוקח אלא גבי דינא דגוד או אגוד כיון דלכי הוו ליה זוזי לתובע אתי ותבע מאי נפקא ליה לנתבע מינה, נפקא מינה דאדהכי והכי דילמא מתרמו ליה זוזי לנתבע בהו, אי נמי דמשכח מאן דזבין ליה לחולקיה נמי בדמי יתרי, אי נמי דלכי מייתי תובע זוזי אי אמר נתבע הבו לי זימנא דטרחנא בתר זוזי דאיגוד בהו יהבינן ליה זמן מהשתא ולאו מתביעה קמייתא.

ואפילו היכא דטעין תובע לוגדה נהלי מהשתא על מנת דאי לא מייתי לי נתבע בתוך שלשים יום זוזי למיגד בהו תהוי דידי מעכשיו ולאחר שלשים יום ושביק להו תובע לזוזיה בבי דינא לא צייתינן ליה. ואפילו היכא דמקביל עליה אחריותא דזוזי לנתבע דאי מיתנסי ולא מייתי ליה זוזי אחריני בתוך שלשים יום ליקום חולקיה דנתבע בחזקתיה כדמעיקרא לאו כל כמיניה. חדא, דכיון דאי לא מייתי ליה נתבע זוזי לתובע בתוך זמן (לתובע) לא מצי לאשתמוטי ליה טפי מדינא דגוד או אגוד ליכא מדינא למכפייה מעיקרא לאוגודי ליה אפילו על תנאי, דאם כן גבי לוה או לוקח ויורש היכא דתבעי זמן למפרעיה לבעל חוב ליחייבינהו לאגבויי ליה מעכשיו ולאחר זמן אי לא מייתו ליה זוזיה בתוך זמן, אלא כל בגו זימניה דנתבע לא כייפינן ליה דמכפייה מהשתא מיגבא מיניה הוא. ועוד דכי מעיינת בה שפיר מילתא דאית בה פסידא לנתבע היא, דאי טרח ולא מיתרמו ליה זוזי למיגד בהו ומיתרמי לוקח דזבין ליה לחולקיה מיניה בדמי יתירי [ו]כי מצי תובע לעכובי עילויה, נהי דאי מזבין למאן דאית בה דינא דבר מצרא מצי לסלוקי ללוקח אבל לעכובי עילוי מוכר דלא לזבנה בדמי יתירי לא מצי מעכיב דאכתי חולקיה ברשותיה קאי. ואי מוגד לה ניהליה מעיקרא מעכשיו ולאחר שלשים יום אפילו על תנאי תו לא מצי נתבע לזבוניה לאחרינא. וכי תימא תובע גופיה מהאי חששא הוא דקא בעי דלוגדה ניהליה מהשתא, לאו כל כמיניה, חדא דאכתי חולקיה דנתבע ברשותיה קאי, ועוד דעיקר טעמא דכייפינן ליה לנתבע לדינא דגוד או אגוד משום דמבחר ליה תובע למיגד בהני דמי או לאוגודי ליה בגוייהו דגלי אדעתיה דאי יהבו ליה דמי חולקיה הוה ניחא ליה למשקלינהו, ואם כן כי מזבין ליה נתבע לחולקיה בדמי יתירי למאן דיהיב ליה נמי לתובע דמי חולקיה מאי פסידא אית ליה הא ודאי זה נהנה וזה לא חיסר הוא. ועוד הגע עצמך דלא איתרמו לנתבע זוזי בתוך שלשים יום וחייבוה בי דינא לאוגדי ליה לתובע ואדהכי והכי אתרמו ליה זוזי למיגד בהו, מי מחייבין ליה לאוגודי ליה לתובע, אם כן לאו גוד או אגוד הוא אלא איגוד איכא גוד ליכא, אלא ודאי מקבלינן להו מיניה ואמרינן ליה לתובע או אגיד ליהו שקול זוזך או אסתלק מדינא דגוד או אגוד, דכל כמה דלא מוגיד ליה חד מינייהו לחבריה לית ליה גביה מכח דינא דגוד או אגוד אלא דינא דגוד או אגוד למהוי יד נתבע על העליונה למיגד או לאוגודי וכי עביד ליה חדא מיניהו אפטר ליה, ואי מחייבינן ליה לנתבע מעיקרא לאוגודי ליה לתובע מעכשיו ולאחר שלשים יום אם לא הביא מעות בתוך שלשים זימנין דלא מתרמו ליה זוזי אלא לאחר שלשים יום ולא מצי למיגד בהו דהא אגידא ליה לתובע מעיקרא.

והני מילי גבי תובע דלית ליה פסידא מהני טעמי דאמרן, אבל היכא דטעין נתבע לא ניחא לי למטרח בתר זוזי עד דמוגיד לה תובע ניהליה השתא על מנת דמייתינא ליה זוזי בתוך שלשים יום הדין עמו, דילמא טרח ומוזיל ומזבין ארעא או מטלטלי ומייתי ליה זוזי לתובע ולא מוגיד ליה, דכל כמה דלא אגיד ולא מוגיד מצי למהדר ביה כדבעינן לברורי לקמן ואית ליה פסידא לנתבע.

﻿ואשכחן דחיישי רבנן לפסידא כי האי גוונא למחשביה לחוזר בו כמזיק כדאמרינן התם בפ' השוכר את האומנין (ב&quot;מ עז,ב) גבי מהיכן מגבו מן העידית.

ומאי שנא נתבע דחיישינן לפסידיה ומאי שנא תובע דלא חיישינן לפסידיה דילמא אוזיל וזבין, גבי תובע דליכא דדחיק ליה לדינא דגוד או אגוד כי היכי דלוזיל וליזבין אלא איהו דדחיק נפשיה לא חיישינן לפסידיה, גבי נתבע דתובע קא דחיק לה לזבוני מחמת דתבע ליה בדינא דגוד או אגוד חיישינן לפסידיה.

וממאי דאפילו היכא דחייבוה בי דינא לנתבע למיצת לדינא דגוד או אגוד ואמר ליה לתובע הב לי זוזי (דמובירנא) [דמוגידנא] לך א&quot;נ אמר ליה אגיד לי ושקול זוזך ואייתי ליה זוזי ואמרי ליה בי דינא אגיד ליה ושקול זוזך, דמצי תובע למהדר ביה מדינא דגוד או אגוד ולמימר לא ניחא לי למיגד ולא לאוגודי עד דהדר תבע ליה נתבע לתובע בדינא דגוד או אגוד דהדר הוה ליה נתבע תובע. דהאי דינא דגוד או אגוד אע&quot;ג דמשכחת ביה יד נתבע על העליונה למיגד או לאוגודי כיון דעיקר דינא בתביעה דתובע תלי אי בעי תבע אית דינא דגוד או אגוד ואי בעי לא תבע ולית דינא דגוד או אגוד וכי תבע כייפינן ליה לנתבע עילוה, אשתכח דכולה מילתא זכותא היא דאית ליה לתובע גבי נתבע כשאר תביעות בעלמא אי בעי תבע לה ואי בעי שביק לה אפילו לאחר גמר דין. ולא דמי לנאמן עלי אבא דלאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו, דהתם כולה מילתא לזכותיה דנתבע קאתי וכיון דאמר תובע נאמן עלי אבא או אביך ולא הדר ביה קודם גמר דין הימניה עילויה כחד כשר וכמאן דאודי ליה לנתבע בההיא סהדותא דמי, אבל הכא כולה מילתא בין גבי גוד בין גבי אגוד זכותא דאית ליה לתובע גבי נתבע היא למעבד ליה חדא מתרתי מילי, אימת דבעי תבע לה ואימת דבעי שביק לה. הא לא דמיא אלא לארוסה או לשומרת יבם דאמרן ליה לארוסה או ליבם או כנוס או פטור או חלוץ או יבם דמחייב למעבד להי חדא מתרתי וכל אימת דבעי תבע ליה וכל אימת דבעינן שבקן ליה עד דהדר יבם או ארוס ותבע להי למכנס או ליבומי דהדר הוה ליה נתבע תובע ותובע נתבע והרשות לעולם ביד הנתבע למכנס או למפטר. והוא הדין הכא גבי גוד או אגוד, דכד מעיינת בהו שפיר חד טעמא נינהו ולענין הני אנפי דאמרן חד דינא נינהו, וכי היכי דגבי ארוסה ושומרת יבם כי תבען ליה לארוס או ליבם למכנס או למפטר ואמר דכניסנא ויהבינן ליה זימנא למכנס ולבתר דשלים זימניה אמר לא ניחא לי למכנס אלא למפטר כי פטר הדין עמו ולא כייפינן ליה למכנס דלית ליה גביה מכח טענת או כנוס או פטור אלא דין או כנוס או פטור וכל היכא דעבד חדא מיניהי אפטר ליה, גבי דינא דגוד או אגוד נמי כל כמה דלא מוגיד ליה חד מיניהו לחבריה בחד מאנפי הקנאה לית ליה גביה מכח דינא דגוד או אגוד אלא דינא דגוד או אגוד למהוי יד נתבע על העליונה למיגד או לאוגודי כדברירנא לעיל.

נמצאת אומר סדר הדין כך הוא, דכי תבע ליה חד משותפי לחבריה בדינא דגוד או אגוד כי דיניה אמרינן ליה לנתבע דינא קאמר לך או גוד מיניה בהני דמי או אגיד ליה בגוייהו. אי אמר ליה נתבע גוד את דלא בעינא למיגד אמרינן ליה לתובע גוד את כדקאמרת. אי אמר לוגיד לי דאגידנא מיניה אמרינן ליה איתי זוזי לבי דינא והדר מחייבינן ליה לנתבע לאוגודי לך. אי אמר לא ניחא לי למיגד אי נמי הבו לי זימנא דאטרח בתר זוזי בטל ליה דינא דגוד או אגוד ופטרינן ליה לנתבע. ואי מייתי זוזי אמרינן ליה לנתבע אגיד ליה ושקול זוזך. אי מוגיד ליה מוטב, ואי הדר ואמר לא ניחא לי לאוגודי ליה אלא למיגד מיניה לוגיד לי ולשקול זוזי הדין עמו, דכל כמה דלא מוגיד ליה חד מינייהו לחבריה יכיל נתבע למהדר ביה מגוד לאוגודי או מאגוד לגוד דלית ליה לתובע גביה אלא חד מתרתי. והוא דיהיב זוזי מיד, אבל אי טעין הבו לי זימנא דמייתינא זוזי, כיון דמעיקרא לא נחית אלא לאוגודי ליה לתובע לאו כל כמיניה למתבע זימנא למטרח בתר זוזי למיגד בהו, דמוכחא מילתא דאשתמוטי קא משתמיט ליה ולא עבדינן תקנתא לרמאי. אבל ודאי אי טעין מעיקרא דבעי למיגד ותבע זימנא למטרח בתר זוזי למיגד בהו יהבינן ליה זמן בית דין ל' יום. ואי טעין לא ניחא לי למטרח בתר זוזי עד דמוגיד לה ניהלי מעכשיו ולאחר שלשים על מנת דמייתינא ליה זוזי בתוך שלשים יום הדין עמו די לא מחיל ומזבין והדר ביה תובע מדינא דגוד או אגוד, אבל [אי] לא טעין איהו לא טענינן ליה אנן דאפשר דאית ליה זוזי ולא מיצטריך לזבוני. ואי טעין תובע לוגדה ניהליה מהשתא ולבתר תלתין יומין על מנת דאי מייתינא אנא זוזי בתוך שלשים יום ולא מיתינא הוא, ואפילו היכא דשביק מהשתא זוזי בבי דינא לאו כל כמיניה כדברירנא לעיל. ואי טעין נתבע מעיקרא לא ניחא לי למיצת לדינא דגוד או אגוד עד דמייתי תובע זוזי לאו כל כמיניה, דאמרינן ליה אי ניחא לך לאוגודי ליה אימא דמוגדת ומייתי לך זוזי אבל לאטרוחיה לאיתויי זוזי בכדי ולמימר ליה לבסוף לאוגודי לך לדילך לא מטרחינן ליה. וכל שכן היכא דטעין לא ניחא לי למיצת ליה עד דמקבל עליה למיגד או לאוגודי דלא צייתינן ליה דזכותיה דתובע היא אימת דבעי תבע לה ואימת דבעי שביק לה. והיכא דקבעו ליה זימנא לנתבע לאיתויי זוזי ולא איתרמי ליה זוזי בגו זימניה וחייבוה לאוגודי ליה לתובע ולא אספיק לאוגודי ליה עד דאתרמו ליה זוזי מקבלינן להו מיניהואמרינן ליה לתובע או אגיד ליה בגוייהו או אסתלק מדינא דגוד או אגוד, דלית ליה לתובע גביה מתחילה ועד סוף אלא חדא מתרתי ויד נתבע על העליונה כדברירנא.

כללא דמילתא לענין חזרה, דכל כמה דלא מוגיד ליה חד מינייהו לחבריה בחד מאנפי הקנאה יכיל כל חד מינייהו למהדר ביה, מיהו תובע מצי למהדר ביה מדינא (אחרינא) דגוד או אגוד לגמרי ואלו נתבע לא מצי למהדר ביה אלא מגוד לאיגוד או מאיגוד לגוד אבל לגמרי לא מצי, דדינא דגוד או אגוד כייף ליה. ואפילו תובע נמי הני מילי לאסתלוקי מדינא דגוד או אגוד לגמרי אבל לאישתמוטי מעילויא לעילויא לבתר דציית ליה נתבע למיגד או לאוגודי בעילויא קמא לאו כל כמיניה אלא היכא דהדר ביה מחמת מילתא אחריתי דגרמא ליה כדברירנא גבי מתניתא דכל שאלו יחלק ושמו עליו. ואפילו לאסתלוקי לגמרי נמי דוקא מדין תובע אבל מדין נתבע לא מצי לסלוקי נפשיה דאי הדר נתבע ותבע ליה בדינא דגוד או אגוד מיחייב למיצת ליה דהדר הוה ליה נתבע תובע ותובע נתבע לכולהו אנפי דגוד או אגוד.

והיכא דאברחיה נתבע לחולקיה ביני ביני לאיניש אחרינא, לא מיבעיא לגדול דבר חיובא הוא דלא יהבינן ליה זימנא אחרינא למטרח בתר זוזי דלא עדיף מגברא דאתי (מחבריה) [מחמתיה] וכמאן דקיימא בידא דקמא דמי, אלא אפילו היכא דאקניה לקטן דלאו בר חיובא הוא, הני מילי במידי דנפיל ליה לירושה אי נמי דזבין ליה אפוטרופ' דידיה בשותפות דמידע ידע שותפיה דקטן לאו בר חיובא הוא ואדעתא דמנטר ליה עד דגדיל הוא דאשתתף בהדיה, אבל במידי דנפיל ליה במתנה דמוכחא מילתא ההוא דיהבה ניהליה לאשתמושי מדינא דגוד או אגוד [הוא] דיהיב ליה, מוקמינן ליה אפוטרופא ובריר ליה לקטן ההוא אנפא דעדיף ליה או למיגד או לאוגודי, מידי דהוה אההוא עבדא דבי תרי דמיפרש בפרק' השולח גט (גיטין מ,א). תדע נמי דהא גבי דינא דבר מצרא כגדול חשבינן ליה לסלוקי מדאמרינן לאשה וליתמי ולשותפי לית בה משום דינא דבר מצרא. הני יתמי היכי דמו, אילימא גדולים כולי עלמא יתמי נינהו אלא לאו קטנים וטעמא דיתמי הא לאו יתמי אית בה משום דינא דבר מיצרא, אלמא לקטן נמי מסלקינן ליה בדינא דבר מצרא, וה&quot;ה בדינא דגוד או אגוד אע&quot;ג דלית ליה ממונא למיגד ביה, מידי דהוה אעני דעלמא. הילכך לא מיבעיא לענין מנטר ליה עד דגדיל דלא נטרינן ליה אלא אפילו זימנא מהשתא למטרח ליה אפילו אפוטרופא בתר זוזי לא יהבינן ליה אלא היכא דאכתי לא יהבו ליה זימנא לקמא דלא גרעתא קטן מהך דאתי מחמתיה.

ברם צריכנן לברורי דכל היכא דליכא דין חלוקה וליכא דתבע ליה לחבריה בדינא דגוד או אגוד כי דיניה, דינא הוא דמתהנו בה בשותפות עד דתבע ליה חד מינייהו לחבריה בדין בדינא דגוד או אגוד. והיכי מתהנו בה בשותפות, אי מידי דזאכו ביה מחמת ירושה הוא והוה קאי גבי מורישן לשכר מוגרי ליה והשכר לאמצע, ואי לא הוה קאי גביה אלא לתשמישא משתמשי ביה תרוייהו כמה דאורחא דאינשי לאשתמושי ביה אי בהדי הדדי ואי בסירוגין כדבעינן לברורי לקמן. לפיכך אם היה אחד מהן עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד שעשאן לעצמו, הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובוא ועשם בבית הבד כדקתני בהדיא במתני' דשני אחין אחד עני ואחד עשיר. והני מילי בפשוט ופשוט וכיוצא בהן דלא שנא עשאן לשכר ולא שנא עשאן לעצמו מעיקרא כל חד מינייהו ממונא מעליא קא ירית ועניותיה דעני גרמא ליה לאפסודיה וכי אזלת בתר דעתא דאבוהון לאו לאפקועי ירושה הוא, אבל גבי בכור ופשוט דאי עשאן אביהן לשכר ואזלת בתר דעתיה אית ליה לבכור פסידא בשכירות דהוה ליה ראוי ואשתכח דפקע חלק בכור מגופיה דההוא מידי כדברירנא לעיל (סי' קסה ד&quot;ה אמר), כל כי האי גוונא לא אזלינן בתר דעתיה דאב אלא לא שנא עשאן לשכר ולא שנא עשאן לעצמו. דאי מידי דאפשר לאשתמושי ביה בהדי הדדי, גבי פשוט ופשוט דשוו חולקייהו להדדי היכא דעשאן לעצמו משתמשי בהדי הדדי ולא מצי אמר ליה סחי את חד יומא ואנא חד יומא דלאו כל כמיניה לאפקועי מיניה ההיא הנאה דקא בעי למסחא ביה בכל יומא דהוה ליה זה נהנה וזה לא חיסר וקי&quot;ל דכופין על מדת סדום, אבל גבי בכור ופשוט דכיון דכי משתמשי ביה בהדי הדדי אית ליה לבכור פסידא בחלק בכורה בין דעשאן לשכר בין דעשאן לעצמו דינא הוא דמשתמשי ביה בסירוגין ליומי כל חד וחד לפום מטו מנתיה. ומהאי טעמא הוא דאקשי ליה רבא לרב נחמן מעבד ובהמה טמאה ולא אקשי ליה ממרחץ ובית הבד דאיירי בהו תנא גבי אחד עני ואחד עשיר, משום [ד]גבי מרחץ ובית הבד כיון דלאו מילי דצריך איניש לאשתמושי בהו כל יומא נינהו גבי בכור ופשוט דלא שוו חולקי להדדי דינא הוא דפלגי להו ליומי ולית ליה לחד מינייהו פסידא, אלא גבי עבד ובהמה טמאה דצריך איניש לתשמישתייהו בכל יומא ואי משתמשי בהו ליומי אית ליה פסידא לפשוט כיצד יעשו.

ואי מידי דלאו אורחא דאינשי לאשתמושי ביה בהדי הדדי הוא כגון עבד ובהמה טמאה אי נמי חצר דאיכא היזק ראיה ואין צריך לומר בית דנפיש היזק ראיה טפי אי נמי חנות דקא מפסקי לה לחיותא וכל שכן בית הבדין משתמשי ביה בסירוגין כל חד וחד לפום מטו מנתיה. דאי דוכתא דנהיגי למיגד לתלתין יומין הוא דינא הוא דהאי דאיר ל' יומין והאי דאיר ל' יומין, ואי בכור ופשוט נינהו האי דאיר ביה ל' יומין והאי דאיר ביה שיתין יומין. ואי דוכתא דלא נהיגי למיגר לבציר משתא הוא האי משתמש בה חדא שתא והאי משתמש בה חדא שתא, ואי בכור ופשוט נינהו האי משתמש ביה שתא והאי משתמש ביה תרתי שני. ואי מידי דעבידי אינשי לאשתמושי ביה ליומי הוא כגון עבדים ושפחות ובהמה טמאה ובית הבדיםוגתות וכיוצא בהן משתמשי בהו ליומי כל חד וחד לפום מטו מנתיה כדאמרינן בהדיא לטעמיה דרב נחמן דקיימא לן בהא כוותיה, וה&quot;ה גבי טהורה היכא דקיימא למלאכה כגון שור העומד לחרישה משתמשי ביה בסירוגין ליומי כל חד וחד לפום מטו מנתיה. ולא שנא פשוט ופשוט ולא שנא בכור ופשוט כי פלגי להו לימים או לשנים בגורל הוא דפלגינן להו ומאן דנפיל ליה יומיה או שתיה ברישא שקיל ברישא וכל חד מינייהו הנהו יומי דמטו ליה בחולקיה לא יהבינא להו ניהליה אלא רצופין, ואפילו בכור דאית ליה תרי חולקי כי שקיל להו רצופין הוא דשקיל להו, ואפילו היכא דאיכא הפרש בין האי פירקא להאי פירקא בשבחא או בתיוהי, מידי דהוה אהיכא דפליג בגופא דארעא.

והני מילי בכור דדיניה בעיקר חלוקה למפלג אחד מצרא, אבל יבם לא מיבעיא בימות החמה ובימות הגשמים דלא שוו יומי להדדי דלא יהבינן רצופין אלא בגורל מידי דהוה אהיכא דפליג בגופא דארעא בחולקי דלא שוו להדדי אלא בדמים, וכל שכן היכא דלא אפשר לאשוויינהו בדמים, אלא אפי' ביומי ניסן ויומי תשרי דרוב שנים שוו בהו יומי להדדי, כיון דאי נפיל ליה ליבם חד חולקא דידיה ברישא יהבת ליה חולקא תנינא בהדיה אית ליה פסידא לפשוט למיטר ליה תרי יומי, זה נהנה וזה חיסר הוא. וכל שכן במידי דמשתמשי ביה תלתין יומין, וכל שכן במידי דמשתמשי ביה לשנים דאיכא פסידא טפי. הלכך לא שנא בכור ולא שנא יבם דינא הוא דאי משתמשי ביה ליומי דפלגי להו לכל תלתא תלתא יומי בגורל באנפי נפשיה ושקיל בכור או יבם תרי ופשוט חד האי [כי] דיניה והאי כי דיניה, דאי פלגי להו לכולהו יומי דחד ירחא או דחדא שתא בחד גורל אפשר דמתרמו ליה כולהו יומי דחד מינייהו ברישא ואית ליה פסידא לאידך למיטר ליה כוליה האי. והוא הדין היכא דפלגי לתלתין תלתין דפלגי להו לכל תשעים יומין בגורל באנפי נפשיה, וה&quot;ה במידי דפלגי ליה לשנים. ובהא לא שנא בכור ולא שנא יבם אלא דבכור שקיל תרי יומי או תרי ירחי או שתי שנים דיליה רצופין היכא דנפיל ליה חד מינייהו בגורל ואלו יבם לא שקיל חד מתרוייהו אבל בגורל. ודינא הוא דכייפינן ליה לכל חד מינייהו לאסתלוקי ליה מההוא ממונא להנהו יומי או להנהו פרקי דנפלי ליה בחולקיה בקנין או בחזקה, ומכי אסתלק ליה כל חד מינייהו מיומא דחבריה אית ליה רשותא לכל חד מינייהו בגויה למעבד ביה ביומיה או בפירקיה מאי דבעי בין לאשתמושי ביה בין לאוגורי ולמשקל אגריה ואפילו בכור או יבם, דאגרא דנפיל בתר חלוקה לאו ראוי הוא. והוא הדין גבי עז לחלבה ורחל לגיזתה ושדה דקיימא לפירי, דחלב וגיזה ופירי דנפלי ליה לכל חד מינייהו בפירקיה לבתר חלוקה אפילו לבתר חלוקה כי האי גוונא לאו ראוי הוא כדברירנא.

וה&quot;מ ביורשין, אבל לקוחות דזבנוה לההוא מידי בהדי הדדי בשותפות לאו בתר דעתא דמוכר אזלינן אלא בתר דעתא דידהו אזלינן. אי זבנוה מעיקרא אדעתא דתשמישתא (ו) הוה ליה דינא כי דינא דעשאן לעצמו, ואי אדעתא דאגרא לאגרא, דמעיקרא אדעתא דהכי אשתתוף. ואי זבני סתמא זיל בתר רובא, דאפי' למאן דאמר בממון לא אזלינן בתר רובא הני מילי היכא דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה אבל היכא דלא מפקינן ממונא מחזקת מריה דכ&quot;ע אזלינן בתר רובא. ומסתברא דמתנה כירושה דמיא דממילא קא אתיא להו ולא שייך למתלא בדעתיהו כלל ודינא הוא דאזלינן בה בתר דעתא דנותן דומיא דירושה גבי פשוט ופשוט.

וכולהו נמי לא אמרן אלא בשותפין דעלמא, אבל מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא דינא דגוד או אגוד איכא ולא דינא דעובד לזה יום אחד ולזה יום אחד איכא, אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. והוא הדין גבי שפחה היכא דנהגו בה מנהג הפקר. ואי לא, עובדת את רבה יום אחד ואת עצמה יום אחד כדברי בית הלל, אבל דינא דגוד או אגוד ליכא, דאפי' היכא דתבע לה רבה בדינא דגוד או אגוד דשייך בה דינא דגוד או אגוד, הני מילי בזמן שהיובל נוהג אבל האידנא דלא מציא מוגרא ליה לרבה פלגא דחירות כלל דקי&quot;ל אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג לית בה דינא דגוד או אגוד כלל:

'''קעד. '''ת&quot;ר מדבק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן כתובים בפני עצמן וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו א&quot;ר יהודה מעשה בבייתוס בן זונן שהיו לו שמונה נביאים מדובקין כאחד על פי ר' אלעזר בן עזריא ויש אומר לא היו אלא כל אחד ואחד בפני עצמו אמר ר' מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום ובין חומש וחומש של תורה ארבעה שטים ובין נביא ונביא של שנים עשר שלשה שטים וכן לכל נביא ונביא של שמונה נביאים מתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה. כלומר כשמסיים כל נביא ונביא מסיים מלמטה בסוף הדף ומתחיל בנביא אחר בתחלת דף שני מלמעלה. ודוקא בין נביא לנביא של שמונה נביאים וכל שכן בין תורה לנביאים וכתובים שאם בא לחתוך חותך, אבל בין נביא לנביא של שנים עשר לא צריך לסיומי מלמטה ולאתחולי מלמעלה כדבעינן למימר לקמן. ואיכא נוסחי דאית בהו מתחיל מלמטה ומסיים מלמעלה, ולהאי נוסחא לא משכח לה אלא בין נביא לנביא של שנים עשר אי נמי בין חומשוחומש של תורה, והא קמ&quot;ל דכיון דמשייר רוחא ארבעה שטים בין חומש וחומש ושלש שטים בין נביא לנביא של שנים עשר, אי אתרמי ליה לאתחולי בנביא אחר או בחומש אחר בסוף הדף אפילו שטה אחת לאחר שהניח הריוח הראוי לו רשאי, וכן רשאי לסיים מלמעלה בתחלת הדף השני אפילו שיטה אחת ואינו צריך לדחוק את הכתב ולכוין כדי לסיים בסוף הדף שלפניו. וקי&quot;ל כרבי, חדא דמעשה דביתוס ועוד דהא תניא סתמא לקמן (בבא בתרא יד,א) כוותיה:

&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
===[[בבא בתרא יד א|דף יד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;

'''קעה. '''ת&quot;ר הרוצה לדבק נביאים וכתובים מדבק ועושה לו כדי עמוד בתחלתו וכדי הקף בסופו ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה ואם בא לחתוך חותך מאי קאמר אמר רב יהודה הכי קאמר שאם בא לחתוך חותך. מאי עושה לו כדי עמוד בתחילתו, עושה לו גליון כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי הקפו של ספר בסופו, דכיון דליכא עמוד בסופו צריך גליון בסופו כדי לגול הקף כדי שלא יקרע כדבעינן למימר קמן. ושמעינן מיהא דקתני שאם בא לחתוך חותך דהא דקתני מתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה דוקא בין תורה לנביאים וכתובים ובין נביאים לכתובים ובין נביא לנביא של שמונה נביאים דמדינא טפי עדיף למהוי כל חד מינייהו באנפי נפשיה ואמטול הכי עבדו להו רבנן תקנתא לסיומי מלמטה ולאתחולי מלמעלה שאם בא לחתוך חותך, אבל בין נביא לנביא של שנים עשר כיון דכולהו בהדי הדדי באעו מהוי כי היכי דלא לירכסו כדבעינן למימר קמן (ע&quot;ב), וכל שכן בין חומש וחומש של תורה דהלכה למשה מסיני היא דלהוו בהדי הדדי, לא צריך לסיומי מלמטה ולאתחולי מלמעלה דהא ליכא למעבד להו תקנתא (ואם) [דאם] בא לחתוך חותך:

'''קעו. '''ורמינהי תחלת הספר וסופו כדי לגול כדי לגול מאי אי כדי לגול עמוד קשיא הקף אי כדי לגול היקף קשיא עמוד אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני כדי לגול עמוד בתחילתו וכדי לגול היקף בסופו. ואסיקנא רב אשי אמר אידי ואידי כדי לגול עמוד. כלומר בין בתחלתו בין בסופו צריך גליון כדי לגול עמוד וכי תניא ההיא בספר תורה דאית ליה שני עמודים הלכך סגיא ליה בכדי לגול עמוד דכיון דאית ליה עמודין בתחלתו לאמצעיתו ועושה לו שני עמודין הילך והילך א&quot;ר אלעזר ב&quot;ר צדוק כך היו כותבי ספרים שבירושלם עושין לספריהם כן. (וכן) [וכי] תניא ההיא (לעיל בבא בתרא יג,ב) ועושה לו כדי עמוד בתחלתו וכדי הקף בסופו בשאר ספרים דלית להו אלא עמוד אחת בתחילתן כדתניא הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים מדבק ועלה קתני ועושה לו כדי עמוד בתחלתו. והא דקתני וכדי היקף בסופו לאו כדי שיגלל בו הוא דהא תניא לקמן כל הספרים נגללין לתחלתן אלא כדי שלא יקרע הוא שכיון שאין עמוד בסופו אם לא הניח בו כדי היקף בתוכו פעמים שהוא קורא וצריך לגול את הספר במקום שפסק ונמצא הספר נקרע מפני שאין בו עמוד והכתב קרוב לסוף היריעה לפיכך צריך גליון כדי היקף בסופו כדי שלא יקרע, ולא אמרו נגללין לתחלתן אלא בזמן שאין דעתו לחזור ולקרות בסופו דא&quot;כ טריחא ליה מילתא.

נמצא עכשיו שכל הספרים כולן אחד ספרי נביאים ואחד ספרי כתובים ואפי' המדבק תורה נביאים וכתובים כאחת נגללין לתחלתן. ודוקא בגוללן להניחן אבל אם היה גוללן על מנת לחזור ולקרות בהם במקום שפסק גוללין למקום שפסק. לפיכך צריך לעשות להן כדי (לגמו') [עמוד] בתחלתן וכדי היקף בסופן. בד&quot;א בשאר ספרים אבל ס&quot;ת לעולם נגלל לאמצעיתו כלומר למקום שפסק ועושה לו שני עמודים א' אילך בתחלתו וא' אילך בסופו:

'''קעז. '''ת&quot;ר אין עושין ספר תורה לא ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו. ומסתברא דהאי הקף דקאמרינן לאו כשהספר נגלל לאמצעיתו קאמרינן אלא כשהוא נגלל לתחלתו או לסופו קאמרי' כדבעינן למימר קמן (סי' קפג):

'''קעח. '''שאלו את רבי שיעור ספר תורה בכמה אמר להם בגויל ששה טפחים בקלף בכמה אמר להם איני יודע. והני ששה טפחים דקאמרינן באורך הספר נינהו שנמצא הקיפו כשהוא מהודק ששה טפחים. ומסתברא דעמוד שהוא נגלל עליו הרי הוא מן המניין:

'''קעט. '''רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא ולא אתרמי ליה ארכו כהקפו אלא חד רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכי דעיגלא ואתרמי ליה. ש&quot;מ דאמשכי דעגלי עדיף טפי משום דמיתרמי בהו הקיפו כארכו:

'''קפ. '''אמ&quot;ל רבנן לרב המנונא כתב ר' אמי ארבע מאה ספרי תורה אמר להו דילמא תורה צוה לנו משה כתב בהו אמרי ליה רבנן לר' זירא נטע ר' ינאי ארבע מאה כרמי אמר להו דילמא שתים כנגד שתיםואחת יוצאה זנב. ושמעינן מינה דמאן דכתב בספר תורה האי פסוקא דתורה צוה לנו משה בדוכתיה לשם ספר תורה מעלין עליו כאלו כתבו כולו, דאי לא תימא הכי מאי אסהדתא דרבנן דאסהידו עליה דר' אמי דכתב ארבע מאה ספרי ומאי תרצתא דתריץ להו ר' המנונא. ותו מדמייתינן בהדה אידך דר' ינאי דנטע ארבע מאה כרמי ש&quot;מ דדוקא קאמר, דכי היכי דאיתא לדרבי זירא גבי כרם איתא לדרב המנונא גבי ספרי תורה:

&lt;קטע סוף=יד א/&gt;
===[[בבא בתרא יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;

'''קפא. '''מיתיבי ארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת ששה טפחים והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועובין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפח נשתייר שם שלשה טפחים צא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה נשתיירו שם ב' טפחים שבהן ס&quot;ת מונח שנאמר אין בארון רק שני לוחות האבנים אין בארון רק הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ספר תורה שמונח בארון פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפח נשתייר שם חצי טפח אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים נשתייר שם טפח ומחצה צא מהן חצי טפח אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין שנאמר אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וארגז ששלחו לו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח לו מצדו שנאמר ואת כל אלהי הזהב אשר השבותם לו שם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך ועליו ספר תורה מונח שנאמר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלהיכם מצדו הוא מונח ולא בתוכו אלא מה אני מקיים אין בארון רק לרבות שברי הלוחות שהיו מונחין בארון. ומסתברא דלהכי כתב בהו קרא תרי זימני בחדא פרשה, דכתיב (שמות כה,טז) ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך, ובסופה (שם פסוק כא) ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך, אחד כנגד לוחות הראשונים ואחד כנגד לוחות האחרונים שיהו אלו ואלו מונחים בארון והני תנאי ואמוראי דלא מייתו לה מהתם משום דרבי ישמעאל, דתנא דבי ר&quot;י כל פרשה שנא' ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה. מיהו מחוורתא דמילתא כדפרישנן. וקי&quot;ל כר&quot;י:

'''קפב. '''ודייקינן מדרבי מאיר אי ס&quot;ד ספר תורה לאמצעיתו הוא נגלל ואין עושין ספר תורה לא ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו מכדי כל שיש בהקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח בתרי פושכי היכי הוה יתיב*. דהא אמרת דהקפו ששה הוי והוה ליה רחבו ב' טפחים וכיון דרחבו שנים כשהוא נגלל לתחלתו או לסופו אם כן כשהוא נגלל לאמצעיתו אי איפשר שלא יהא ברחבו יתר משנים ואם כן בתרי פושכי היכי הוה יתיב. אמר רב אחא בר יעקב ספר תורה שבארון לתחלתו הוא נגלל. משום דלא הוה קאי למקרי ביה כי היכי דלגלליה למקום שפסק. ואכתי תרי פושכי הוי תרי בתרי היכי הוה יתיב אמר רב אשי דכריך ביה פורתא וכרכיה לעיל.

ושמעינן מיהא דרבי מאיר דאמר ספר תורה בגויה דארון הוה קאי ומשמע דהוה אכיל ביה בארכו של ארון שני טפחים כדקתני נשתיירו שם שני טפחים שבהן ספר תורה מונח והני שני טפחים הוו כנגד רחבו של ס&quot;ת, ומשמע נמי דס&quot;ת הוה אכיל ביה ברחבו של ארון ששה טפחים כנגד ארכו של ס&quot;ת, ממאי מדקתני כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפח נשתיירו שם שלשה טפחים צא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה הרי כאן שלשה עשר טפח, נשתיירו שם מארכו של ארון שני טפחים באורך ששה טפחים, שני טפחים מארכו של (ארכו) [ארון] וששה טפחים מרחבו כנגד מה שהלוחות אוכלות כרחבו שבהן ס&quot;ת מונח. ועדיין לא פרנסת מרחבו של ארון אלא ששה טפחים כנגד רחבן של לוחות וארכו של ספר תורה כדקתני פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שני טפחים מרחבו של ארון שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק. נמצאת אומר שלא היה מרחבו של ארון פנוי יתר משני טפחים לאורך כל הארון, וש&quot;מ דארכיה [ד]ס&quot;ת כנגד רחבו של ארון הוה שאדי כנגר המוטל, דאי ס&quot;ד כיתד הוה זקיף וקאי ארכו של ספר תורה כנגד קומתו של ארון אשתכח דלא הוה אכיל ביה ברחבושל ארון יתר מטפחים ומשהו וא&quot;כ היכי קתני נשתיירו שם שני טפחים, האי נשתיירו שם ששה טפחים מיבעי ליה, אלא לאו ש&quot;מ דס&quot;ת כנגר הוה שרי ארכו כנגד רחבו של ארון. כמה רחבו של ארון תשעה טפחים צא מהן ששה טפחים כנגד ארכו של ס&quot;ת, נשתיירו שם שני טפחים כדי שלא יהא ס&quot;ת נכנס ויוצא כשהוא דחוק לדברי רבי מאיר. ואף רבי יהודה לא פליג עליה אלא דקסבר דאמה של כלים חמשה טפחים הלכך לא פייש ליה מידי לספר תורה, ועוד מדכתיב ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' מצדו הוא מונח לא בתוכו ואמטול הכי קסבר דס&quot;ת מאבראי הוה קאי אבל בדינא דספר תורה היכי הוה קאי אי מגואי אי מאבראי לא פליג עליה למר כדאית ליה [ולמר כדאית ליה]. ועוד מדתריץ רב אשי לטעמא דרבי מאיר דכריך ביה פורתא וכרכיה לעיל ש&quot;מ דספר תורה כמין נגר הוה מונח ארכו לרוחב הארון, דאי ס&quot;ד כיתד הוה קאי ארכו כנגד קומתו של ארון היכי משכחת לה דהוה כרכיה לעיל. ועוד דאי ס&quot;ד דכיתד הוה קאי אמאי אצטרכינן למימר דס&quot;ת שבארון לתחלתו הוא נגלל והוא דכריך ביה פורתא, אדרבא להוי נמי נגלל לאמצעיתו, נהי דנפיש ליה מתרי פושכי מהך גיסא דנשקי ביה תרי כרכי מיהו משארא דכרכיה על כרחך אזדוטר ליה טובא מתרי פושכי, וההוא גיסא זוטר מתרי פושכי מצי מותיב ליה בהנך שני טפחים דאשתיירו להו מארכיה דארון וההוא גיסא דנפיש מתרי פושכי לותביה לרחבו של ארון דאית ביה תמניא פושכי ברוחב ב' טפחים דלית בהו ולא מידי. אלא לאו ש&quot;מ כנגר הוה קאי. וכי תימא השתא נמי תיקשי לך לוקמה כדמעיקרא דלאמצעיתו הוא נגלל כגון דמותבינן ליה אחד כרכיה וכרכא תנינא לעיל, אמרי הני מילי היכא דכריך ביה פורתא דההוא פורתא ודאי מיתב שפיר אכרכה תתאה דנפיש אבל היכא דשוו כרכי להדדי (ו) לא מיתב עילאה שפיר דאגב סומכיה ויוקריה נפיל ואיכא בזיון:

'''קפג. '''ושמעינן נמי דהא דאמרינן אין עושין ספר תורה לא ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו, דכי משערינן ליה להקפו כשהוא נגלל לתחילתו או לסופו הוא דמשערינן ליה, דאי אמרת כשהוא נגלל לאמצעיתו הוא דמשערינן אם כן הא דאקשי' מעיקרא בתרי פושכי היכי הוה יתיב, אשתכח דהוה סבירא לן דכי הוי נגלל לאמצעיתו הוי רחבו שני טפחים (וכן) [וכי] תריץ רב אחא בר יעקב ספר תורה שבארון לתחלתו הוא נגלל אשתכח דבציר ליה רחבו מב' טפחים וא&quot;כ היכי הדרינן ואקשינן עלה אכתי תרי בתרי היכי הוה יתיב והא בציר ליה מב' טפחים טובא, אלא לאו ש&quot;מ כדאמרן:

'''קפד. '''ושמעינן מיהא מתניתא דשיעור טפחים דארון ודספר תורה שש אצבעות הוי. ומסתברא דהנ&quot;מ באצבע קטנה אבל בגודל ארבע אצבעות כדגרסינן התם (מנחות מא,ב עיי&quot;ש) אמר רב פפא טפח דאורייתא שית בקטנה חמש באצבע ארבע בגודל. וכבר דקדק גדול הדור בשעור רוחב הגודל ונמצא ברוחב שבע שעורות בינוניות או באורך ב' שעורות מרווחות:

'''קפה. '''ודייקינן ור' יהודה מקמי דליתי ארגז ס&quot;ת היכא הוה יתיב. ופשטינן (דכי) [דפא] הוה נפיק מארון והוה יתיב עילויה ס&quot;ת:

'''קפו. '''מאי דכתיב אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו א&quot;ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כנויו היו מונחין בארון:

'''קפז. '''ור' מאיר שברי הלוחות דהיו מונחין בארון מנא ליה נפקא ליה מדתאני רב יוסף אשר שברת ושמתם בארון מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון ואידך דלא נפקא ליה מהתם ואיצטריך לאיתויא ממיעוטא דאין בארון רק ההוא קרא דאשר שברת מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב על הלוחות הראשונים אשר שברת ממשמע שנאמר על הלוחות הראשונים איני יודע ששברת אלא מה תלמוד לומר אשר שברת אמר הקב&quot;ה למשה יישר כחך ששברת. הא למדת שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום הקדוש ב&quot;ה משפיע להן גדולה בתורה ובמצות ובזמן שאין עושין רצונו הוא מונע מהן גדולה ותורה ומצות:

'''קפח. '''ת&quot;ר סדרן של נביאים יהושע ושופטים ושמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר. ודייקינן מכדי הושע קדים דכתיב תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע היו כמה נביאים א&quot;ר יוחנן תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה לקדמיה להושע ברישא. מקמי ישעיה וירמיה. ומהדרינן כיון דכתיבא נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי דסוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו לבסוף וקבעוה בהדייהו וכי תימא לכתביה לחודיה ולקדמיה אידי דזוטרי מירכס. ודייקינן תו מכדי ישעיה קדים לירמיה לקדמיה לישעיה ברישא כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא כלומר רישיה וסופא כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסופיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא כלומר רישיה וסופיה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא:

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[בבא בתרא טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;

'''קפט. '''ת&quot;ר סדרן של כתובים רות תלים ואיוב ומשלי וקהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים ולמאן דאמר איוב בימי משה היה לקדמיה לאיוב ברישא אתחולי בפורענותא לא מתחילנן רות נמי פורענותא היא פורענות דאית לה אחרית טובה הויא דאמ&quot;ר יוחנן למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שהרוהו להב&quot;ה שירות ותשבחות. ומי כתבן משה כתב ספרו ספר תורה ופרשת בלעם הכתובה בו ואיוב כמאן דאמר איוב בימי משה היה. יהושע כתבספרו ושמונה פסוקים שבתורה שמואל כתב ספרו וספר שופטים ורות דוד כתב ספר תלים על ידי עשרה זקנים וע&quot;י אדם הראשון וע&quot;י מלכי צדק וע&quot;י אברהם וע&quot;י משה וע&quot;י הימן וע&quot;י ידותון וע&quot;י אסף ועל ידי שלשה בני קרח ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות חזקיה וסייעתו כתבו ישעיה ומשלי ושיר השירים וקהלת ואנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל ושנים עשר דניאל ומגלת אסתר עזרא כתב ספרו וייחס בדברי הימים עד לו מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שייחס עצמו ועלה ומאן אסקיה לספר עזרא נחמיה בן חכליה. הא דקתני דוד כתב ספר תלים על ידי עשרה זקנים הכי קאמר שעשרה זקנים הללו אמרו מזמורים דספר תלים, יש מי שאמר אחד ויש מי שאמר יתר מיכן, וחברם דוד וכתבם בספר תלים. אדם הראשון אמר מזמור דה' חקרתני ותדע (מזמור קלט), דכתיב ביה בהאי מזמורא (פסוק טז) גלמי ראו עיניך כו', וכתיב ביה נמי (פסוק ה) ותשת עלי כפיך על שמיעטו כדמפרש בסנהדרין (לח,ב). מלכי צדק דכתיב (מזמור קי,א) לדוד מזמור נאם ה' לאדוני, ומלכי צדק אמרו כנגד אברהם כשנלחם עם המלכים ונצחן, והיינו דכתיב (שם) שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך וכתיב (שם ה) ה' על ימינך מחץ ביום אפו מלכים, ושם נטלה כהונה ממלכי צדק לפי שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום ונתנה לזרעו של אברהם, והיינו דכתיב (שם ד) נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, ומלכי צדק גופיה הוא דאמר הכי על דברתי אני מלכי [צדק] שהקדמתי ברכת עבד לברכת רבו, והאי דכתיב ברישיה דמזמורא לדוד מזמור משום דדוד הוא דאמר משמא דמלכי צדק. ועל ידי אברהם דכתיב (מזמור פט,א) משכיל לאיתן האזרחי והיינו אברהם, ואע&quot;ג דכתיב ביה (שם ד) נשבעתי לדוד עבדי וכמה עניני דלא הוו ביומי דאברהם, ההוא אברהם הוא דאינבי לעתיד לבוא. וע&quot;י משה דכתיב (מזמור צ) תפלה למשה איש האלהים עד מזמור לתודה (מזמור ק) כולהו חד סר משה אמרינהו. וע&quot;י הימן דכתיב (מזמור פח,א) משכיל להימן האזרחי. וע&quot;י ידותון תלתא דכתיב למנצח לידותון מזמור לדוד דאמרתי אשמרה דרכי (מזמור לט) ולמנצח על ידותון מזמור לדוד דאך לאלהים דומיה נפשי (מזמור סב) ולמנצח על ידותון לאסף מזמור דקולי אל אלהים ואצעקה (מזמור עז). ועל ידי אסף ועל ידי שלשה בני קרח נפישי טובא בספר תלים:

'''קצ. '''אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה כמאן דאמר שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתניא וימת שם משה עבד ה' אפשר משה חי וכתיב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר' יהודה ואמרי לה רבי נחמיה א&quot;ל רבי שמעון איפשר ס&quot;ת חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלא ע&quot;כ הקב&quot;ה אומר ומשה כותב בדיו מכאן ואילך הקב&quot;ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן ויאמר להן ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו אף כל התורה כולה בסדר הזה נכתבה הקב&quot;ה אומר ומשה כותב:

'''קצא. '''אמר מר יהושע כתב ספרו והא כתיב וימת יהושע בן נון עבד ה'. ומהדרינן דאסקיה אלעזר והא כתיב ואלעזר בן אהרן מת. ומהדרינן דאסקוה פינחס וזקנים:

'''קצב. '''כמאן אזלא הא דאמר רב יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן נימא דלא כר' שמעון אפילו תימא כר' שמעון כיון דאשתני דאיכתוב בדמי אשתני נמי למהוי יחיד קורא אותן. למאי הלכתא, למימרא דלא פלגינן להו לתרי גברי, ומאן דקרי להו לא קרי להו אלא באנפי נפשייהו ולא קרי בהדייהו מידי אחרינא, הילכך קמאי מטו עד ושמה לא תעבור ופסקי וההוא דמסיים מתחיל מוימת שם וקרי עד סוף אורייתא:

'''קצג. '''אמר מר שמואל כתב ספרו והא כתיב ושמואל מת דאסקיה גד החוזה ונתן הנביא:

'''קצד. '''אמר מר על ידי עשרה זקנים ולחשוב נמי איתן האזרחי אמר רב איתן זהו אברהם כתיב הכא איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח:

'''קצה. '''אמר מר משה כתב ספרו וס' פרשת בלעם מסייע ליה לרבי לוי דאמר איוב בימימשה היה ומאומות העולם היה כתיב הכא מי יתן איפוא ויכתבון מילי מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאקרי מחוקק דכתיב כי שם חלקת מחוקק ספון רבא אמר איוב בימי מרגלים היה דכתיב היש בה עץ אמר להם משה למרגלים ישנו לאותו אדם ששנותיו כעץ ומגין על בני דורו כעץ. והיינו דקאמרי יהושע וכלב (במדבר יד,ט) סר צילם מעליהם, דההוא יומא איוב שכיב ואטרידו כולי עלמא בהספדיה, ואינך אמרי ארץ אוכלת יושביה היא כדאיתא בסוטה בפ' אלו נאמרין בכל לשון (סוטה לה,א):

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[בבא בתרא טו ב|דף טו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טו ב/&gt;

'''קצו. '''תניא שבעה נביאים נתנבאו להם לאומות העולם ואלו הם בלעם ואביו ואיוב ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי. והכי נמי מסתברא דאיוב מאומות העולם הוה ובימי משה הוה אי נמי מקמי הכין. והא דמסקינן בגמ' לקמן דמישראל הוה, לטעמא דהנהו תנאי קאמרינן דסבירא להו דבתר משה הוה, ועלה קא (מר) מסקינן דלדידהו דס&quot;ל דבתר משה הוה על כרחיך ס&quot;ל דמישראל הוה דאי ס&quot;ד מאומות העולם הוה ממשה ואילך מי שריא שכינה על אומות העולם [והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על אומות העולם] ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך וגומר וכתיב נגד כל עמך אעשה נפלאות וגומר, אלא לאו ש&quot;מ לטעמיהו דהני תנאי דאמרי בתר משה הוה מישראל הוה ש&quot;מ, מיהו למאן דאמר בימי משה הוה אי נמי בימי יעקב הוה על כרחיך מאומות העולם הוה. והכי נמי מסתברא, דעל כרחיך אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי לדברי הכל מאומות העולם הוו, ואי ס&quot;ד איוב מישראל הוה מאי שנא דלא הוו ליה חברי אלא מאומות העולם. ועוד מדדרש רבה (להלן בבא בתרא טז,א) מאי דכתיב ברכת אובד עלי תבא ש&quot;מ דמאומות העולם הוה כדבעינן למימר קמן (סי' קצט):

&lt;קטע סוף=טו ב/&gt;
===[[בבא בתרא טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;

'''קצז. '''מאי דכתיב ארץ נתנה ביד רשע אמר רבה בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כלפי שטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע ר' אליעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר לו ר' יהושע לא דבר איוב אלא כלפי שטן. ומסתברא כר' יהושע:

'''קצח. '''על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל אמר רבא בקש איוב לפטור את העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור ופרסותיו סדוקות בראת חמור ופרסותיו קלוטות. אתה טהרת סדוק ואתה טמאת קלוט. בראת גן עדן בראת גיהנם. גן עדן לצדיקים וגיהנם לרשעים. אתה בראת צדיקים אתה בראת רשעים מי מעכב על ידיך. כלום מה שנברא רשע יכול לעשות צדיק. מאי אהדרו ליה חבריה אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקדוש ב&quot;ה יצר הרע וברא לו תורה תבלין:

'''קצט. '''דרש רבא מאי דכתיב ברכת אובד עלי תבא שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להם. והני מילי באומות העולם אבל לישראל כי האי גוונא לאו מעליותא היא, דגרסינן בפרק איזהו נשך (ב&quot;מ סא,ב) לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי ד' וה':

'''ר. '''ולב אלמנה ארנין דכל היכא דהויא אלמנה דלא הוו נסבי לה אזיל שדי שמיה עילוה למימר דקריבתיה הואי והוו אתי ונסבי לה. ש&quot;מ דכל כי הואי גוונא מעליותא היא:

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[בבא בתרא טז ב|דף טז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;

'''רא. '''כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב אמר רבא מכאן שאין אדם נתפש על צערו:

'''רב. '''ויזד יעקב נזיד תאנא אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אבינו ומאי שנא של עדשים אמר רבא בר מארי מה עדש זה דומה לגלגל אף אבל גלגל הוא שחוזר בעולם ואיכא דאמרי מה עדש זה אין לו פה אף אבל אין לו פה מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי. ללישנא קמא דקאמרת שדומה לגלגל ביעי כיון דלא דמו לגלגל לא מנחמינן בהו, ללישנא בתרא דאמרת לפי שאין לו פה ביעי נמי כיון דאין להן פה מנחמינן בהו. וקי&quot;ל כלישנא קמא. מיהא שמעינן דמנחמינן בעדשים והוא הדין לביעי:

'''הדרן עלך פרק השותפין:'''
&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;</text>
      <sha1>tt4dasw8s2gxyokttxm06g5iy3ofyln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>395478</id>
    <revision>
      <id>1419112</id>
      <parentid>1381651</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:01:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מבוסס על מהדורת מצודת אברהם בספריא</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14610" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְגַלּוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>hxtfkwxe2zom7capvufoeupza8ooktw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419121</id>
      <parentid>1419112</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:29:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14608" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>5b7lud58q7bcjjb6zqq4i1jt5uhadi5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419125</id>
      <parentid>1419121</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:36:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14613" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים א/&gt;[הקדמה]

&lt;קטע התחלה=הקדמה/&gt;&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב|תהלים סב,יב]]) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ ([[סנהדרין לד א|סנהדרין ל&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר ([[הושע ב ז|הושע ב,ז]]): &quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה&quot;, וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ ([[ויקרא כו מ|ויקרא כו,מ]]), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת ([[שמואל ב כ ג|שמ&quot;ב כ,ג]]), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ ([[ישעיהו סג ט|ישעיהו סג,ט]]), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ ([[איכה ג לג|איכה ג,לג]]), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין ([[ישעיהו נ א|ישעיהו נ,א]]), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.&lt;קטע סווף=הקדמה/&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=א|דיבור=שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה}}שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ([[שבועות לה ב|שבועות ל&quot;ה ע&quot;ב]]): כָּל &quot;שְׁלֹמֹה&quot; הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.{{הערה|בדפוסים אחרי &quot;כָּל שְׁלֹמֹה&quot; בסוגריים: &quot;דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת.&quot;}} '''שִׁיר''' שֶׁהוּא עַל כָּל '''הַשִּׁירִים''', אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ([[משנה ידים ג ה|משנה ידים פרק שלישי]]): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: &quot;הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה.&quot; כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ}}זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: &quot;מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!&quot;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי טוֹבִים}}לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן&quot; ([[אסתר ז ח|אסתר ז,ח]]), &quot;בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן&quot; ([[ישעיהו כד ט|ישעיהו כד,ט]]), &quot;וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם&quot; ([[ישעיהו ה יב|שם ה,יב]]). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.{{ש}}וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.&quot;&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם &quot;שֶׁמֶן טוֹב&quot; (ראו [[קהלת ז א|קהלת ז,א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים}}שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁמֶן תּוּרַק}}נִקְרָא '''שְׁמֶךָ''', לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: &quot;אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק&quot;. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש&quot;י על [[עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ל&quot;ה ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ}}בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ...&quot; ([[יהושע ב י|יהושע ב,י]]), וְעַל יְדֵי כֵן &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם...&quot; ([[יהושע ב יא|שם, יא]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲלָמוֹת}}בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ&quot;עֲלָמוֹת&quot; הֵן הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה}}אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, &quot;אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה&quot; לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו}}וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ}}גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ}}אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,{{הערה|בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק &quot;וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה&quot; ([[ישעיהו מ ד|ישעיהו מ,ד]]).}} אֲשֶׁר &quot;אֲהֵבוּךָ&quot; אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.{{ש}}וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו [[ירמיהו ב ב|ירמיהו ב,ב]]): &quot;הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?&quot; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו &quot;מִיַּיִן&quot; וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר}}אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.{{ש}}דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: &quot;שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה&quot;. וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת '''בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,''' עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל ([[יחזקאל טז סא|טז,סא]]): &quot;וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת&quot;, כְּמוֹ: &quot;עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ&quot; ([[יהושע טו מא|יהושע טו,מא]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>phxnj0mcuaflsis0syk8bkljz74klyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>399683</id>
    <revision>
      <id>1419142</id>
      <parentid>1345439</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419139]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26105" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש״ע–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 1462|תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1964|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1882|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 18|ו־18}} {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|לחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}} (להלן – החוק), שהועברה אלי, ולאחר היוועצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בחינת חומר ארכיוני מוגבל בידי המפקיד או מי שהוא הסמיך לכך, כדי לאפשר את עיון הקהל בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העתק“ – לרבות העתק הנוצר בדרך של צילום, סריקה ממוחשבת או בהליך טכנולוגי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מוגבל“ – חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשיפה“ – שחרור מהגבלה של חומר מוגבל, לאחר בדיקתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שמבקש חשיפה של חומר מוגבל לפני תום תקופת ההגבלה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ואשר אינו נציג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקיד“ – מוסד ממוסדות המדינה או רשות מקומית שהפקיד בגנזך חומר ארכיוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג“ – מי שהמפקיד מינה לעיין בחומר מוגבל לצורך מילוי תפקידו של המפקיד.

{{ח:סעיף|2|סדרי בקשה לעיון בחומר ארכיוני}}
{{ח:ת}} הרוצה לעיין בחומר ארכיוני (להלן – חומר) המופקד בגנזך, יגיש לגנז בקשה בכתב, ויפרט בה את פרטי החומר המבוקש לעיון.

{{ח:סעיף|3|העיון בחומר ארכיוני}}
{{ח:ת}} כל אדם רשאי לעיין בחומר בגנזך בשעות העבודה הנהוגות בו.

{{ח:סעיף|4|שמירה על החומר הארכיוני}}
{{ח:ת}} המעיין בחומר המופקד בגנזך –
{{ח:תת|(1)}} לא יגרום פגיעה כלשהי בחומר;
{{ח:תת|(2)}} לא ישנה את סדר החומר;
{{ח:תת|(3)}} לא ירשום או ימחק דבר, או יכניס שינוי בחומר, לרבות על גבי אמצעי החיפוש המתייחסים אליו ואמצעי האחסון שבהם הוא שמור;
{{ח:תת|(4)}} לא יכניס לתוך תיק, תיקייה או כל אמצעי אחסון אחר של חומר כל דבר אחר או נוסף שלא היה בו;
{{ח:תת|(5)}} לא יוציא את החומר מרשות הגנזך ולא יוציא מתוך החומר כל חלק ממנו.

{{ח:סעיף|5|סדרים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} הגנז רשאי להורות על סדרי עיון מיוחדים לגבי חומר אשר העיון בו עלול לגרום לחומר נזק.
{{ח:תת|(ב)}} במקום החומר המקורי רשאי הגנז להעמיד העתק מן החומר לעיון הקהל, בגנזך או בכל מקום אחר, אם ראה צורך בכך, ובלבד שהעתק זה יהיה קריא.

{{ח:סעיף|6|דחיית מועד העיון}}
{{ח:ת}} הגנז רשאי לדחות את מועד העיון בחומר, למשך זמן סביר בנסיבות העניין, במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החומר נמסר אותה שעה לעיונם של אחרים; ואולם לא יידחה מועד העיון בחומר מטעם זה לתקופה ארוכה מן הסביר בהתחשב בהיקף החומר ומאפייניו הייחודיים;
{{ח:תת|(2)}} אין גישה לחומר מסיבות טכניות, לרבות מן הטעם שהחומר טרם סודר ונרשם, או מן הטעם שמצבו הפיזי של החומר אינו מאפשר את העמדתו לעיון;
{{ח:תת|(3)}} החומר דרוש אותה שעה לעבודתו הפנימית של הגנזך או של מפקיד החומר;
{{ח:תת|(4)}} חומר אשר טרם הועמדו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך העמדתו לעיון.

{{ח:סעיף|7|עיון בתנאים לגבי פרסום והעתקה}}
{{ח:תת|(א)}} היה העיון בחומר מותנה בתנאים לגבי השימוש בו, העתקתו, פרסומו, כולו או חלקו, או כל טיפול אחר בו על ידי מעיין, יודיע הגנז למעיין כי החומר הארכיוני נמסר לעיון בכפוף לתנאים ויפרטם.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן רשות העיון על ידי הגנז לפי תקנה זו כדי לפגוע בזכותו של אדם או כדי לגרוע מחובתו של אדם לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8|חומר מוגבל וחשיפה}}
{{ח:תת|(א)}} חשיפת חומר מוגבל, לפי הסוג שצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לתוספת הראשונה}}, לעיון הקהל, יעשה המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, בתום התקופה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} או בתום תקופת קצרה יותר שעליה יחליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז, ביוזמתו או על פי בקשת מבקש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9}}; בכל מקרה לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר בדיקה, אף אם התקופה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} חלפה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקיד לא יחשוף חומר מוגבל אשר בבדיקה שבוצעה בו בטרם חלפה תקופת ההגבלה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ביחס אליו, נמצא שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חומר מוגבל אשר בחשיפתו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} חומר מוגבל אשר חשיפתו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} המפקיד רשאי שלא לחשוף חומר מוגבל אשר בבדיקה שבוצעה בו בטרם חלפה תקופת ההגבלה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ביחס אליו, נמצא שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חומר מוגבל שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן חומר מוגבל הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי;
{{ח:תתת|(2)}} חומר מוגבל שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר.
{{ח:תת|(ד)}} מצא המפקיד כי אין לחשוף חומר מוגבל בהתאם לתקנת משנה (ב) או החליט שלא לחשוף חומר מוגבל לעיון הקהל בהתאם לתקנת משנה (ג), ותמה תקופת ההגבלה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ביחס לאותו חומר מוגבל, יפנה המפקיד לגנז בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק}} בנוגע לאותו חומר מוגבל.
{{ח:תת|(ה)}} מפקיד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או לפיה יכין, בהתייעצות עם הגנז, נוהל מיוחד לחשיפת חומר ארכיוני מסוים, בחלוף 50 שנה; הוראות הנוהל יתייחסו, בין השאר, לסוגי החומר הארכיוני שייחשפו בשים לב לעניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר ובהתחשב בבקשות שיתקבלו בדבר עיון בחומר.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על חומר –
{{ח:תתת|(1)}} מוגבל שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים לפי סמכות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} שהמבקש לעיין בו הוא נציג.

{{ח:סעיף|9|חשיפה לפי בקשת מבקש}}
{{ח:תת|(א)}} המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לחשוף חומר מוגבל, שטרם עברה עליו התקופה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לתוספת הראשונה}}, על פי בקשת מבקש.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין המועדים הנוגעים להחלטה בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקיד יודיע למבקש על ההחלטה בבקשתו בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה; המפקיד רשאי להאריך את התקופה האמורה, במקרה הצורך, ב־30 ימים נוספים, ובלבד שהודיע על כך למבקש בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה;
{{ח:תתת|(2)}} המפקיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש בתוך התקופה האמורה, אם בשל היקפו או מורכבותו של החומר המוגבל המבוקש יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} החליט המפקיד להעמיד את החומר המוגבל לעיון, תבוצע ההחלטה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין אך לא יאוחר מ־15 ימים, אלא אם כן קבע המפקיד כי יש לבצע את ההחלטה במועד מאוחר יותר, מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} חומר שהועמד לעיונו של מבקש לפי תקנת משנה (א) יהיה חשוף לעיון הקהל; על אף האמור בתקנת משנה זו, הועמד חומר לעיונו של מבקש לפי תקנת משנה (ד), לא יהיה בכך בלבד כדי לחייב העמדתו לעיון הקהל.
{{ח:תת|(ד)}} המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לבצע חשיפה ולהעמיד לעיון מבקש חומר ארכיוני ומסמכים אישיים על אודות עצמו, אשר חשיפתם לציבור מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}; כמו כן, המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, רשאי לבצע חשיפה ולהעמיד לעיון מבקש חומר ארכיוני ומסמכים אישיים של בן משפחתו שנפטר, אשר יש בחשיפתם לציבור פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר, ובלבד שהחומר לא ייחשף לעיון המבקש לשם פרסומו ברבים; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין החלטה בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסגרת בחינה של בקשת מבקש לעיין בחומר מוגבל, כאמור בתקנת משנה (א), ישקול המפקיד, בין השאר, את השיקולים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר שחשיפתו התבקשה או עניינו האישי של המבקש בחומר זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} משך הזמן שחלף ממועד יצירת החומר, והיחס בין פרק זמן זה לבין תקופת ההגבלה הקבועה לגבי החומר;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקפו של החומר, מתוך החומר המוגבל שחשיפתו התבקשה, שקיימת מניעה להעמידו לעיון כיוון שהוא מהווה חומר מוגבל מן הסוגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב) או (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} המפקיד רשאי לדחות בקשת מבקש, ככל שהטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} החליט המפקיד שלא לחשוף חומר מוגבל שהתבקשה חשיפתו על ידי מבקש, כאמור בתקנת משנה (א), אך ניתן לחשוף את החומר המוגבל, בלא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתו של המפקיד, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת החומר המוגבל והשימוש בו, ימסור המפקיד את החומר המוגבל בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי העניין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, יציין זאת המפקיד, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|10|הטלת מגבלה על חומר שהועמד לעיון}}
{{ח:ת}} המפקיד, בהסכמת הגנז רשאי, מנימוקים שיירשמו, לחזור ולהגביל את עיון הקהל בחומר שנחשף לפני תום התקופה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לתוספת הראשונה}}, וזאת עד לתום התקופה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} החשיפה הראשונה של החומר לעיון הקהל נעשתה על אף שהיה מקום שלא לחשוף את החומר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} בשל שינוי נסיבות, המשך העמדת החומר לעיון הקהל עלול ליצור פגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}}.

{{ח:סעיף|11|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ״ז–1966 – בטלות.

{{ח:סעיף|12|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ה)}} שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום הפרסום).

{{ח:סעיף|13|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו גם על חומר ארכיוני שהופקד בגנזך לפני יום הפרסום, בשינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}} –
{{ח:תתת|(א)}} לעניין חומר של מוסד ממוסדות המדינה, למעט רשות מקומית, בטור ב׳, יראו כאילו במקום ”15“ –
{{ח:תתתת|(1)}} בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) – נאמר ”27“;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2011 – נאמר ”24“;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2012 – נאמר ”21“;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2013 – נאמר ”18“;
{{ח:תתת|(ב)}} לעניין חומר של רשות מקומית, בטור ב׳, בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום ”15“ נאמר ”17“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2}}, בטור ב׳, בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום ”20“ נאמר ”22“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט 3}}, בטור ב׳, בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), יראו כאילו במקום ”25“ נאמר ”27“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4(א)}}, בטור ב׳, יראו כאילו במקום ”30“ –
{{ח:תתת|(א)}} בתקופה שמיום הפרסום עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) – נאמר ”37“;
{{ח:תתת|(ב)}} בשנת 2011 – נאמר ”34“.

{{ח:סעיף|14|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} חומר שזכות העיון בו הוגבלה לפי חיקוק או לפי הסכם שנערך עם מפקיד שאינו מוסד ממוסדות המדינה;
{{ח:תת|(2)}} חומר שהגנז ציין כסודי או כחשאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 10|סעיף 10(ג)(2) לחוק}}, ולמשך התקופה שבה צוין כאמור; פסקה זו תחול גם על חומר שכבר נחשף והועמד לעיון הקהל, אם ועדת השרים אישרה לגנז לציינו כסודי או כחשאי; אין בפסקה זו כדי למנוע עיון בחומר כאמור על ידי נציג, בכפוף להחלטתה של ועדת השרים לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(א) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳ – חומר ארכיוני שזכות העיון בו מוגבלת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳ – מספר השנים ממועד היווצרות החומר הארכיוני, וככל שמדובר במסמך – ממועד היווצרות המסמך האחרון בתיק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית, שאינו מנוי בפרטים אחרים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות הכנסת, ופרוטוקולים של ישיבות ועדות הכנסת שיושב ראש הוועדה, באישור אותה ועדה, החליט לאסור את העיון בהם בהתאם לסמכותו על פי תקנון הכנסת, שאינם מנויים בפרטים אחרים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} חומר בענייני חוץ של משרד החוץ, משרד ראש הממשלה וכל משרד ממשלתי אחר או רשות מקומית, שאינו מנוי בפרטים אחרים;
{{ח:תת|(ב)}} חומר של לשכת ראש הממשלה, שאינו מנוי בפרטים אחרים;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} סטנוגרמות של ישיבות הממשלה ושל ועדות השרים, על נספחיהן, שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5 להלן}};
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקולים של ישיבות מליאת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת שאינן פומביות;
{{ח:תת|(ג)}} פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות משנה של ועדות הכנסת בענייני חוץ, ביטחון וביטחון הפנים, שאינם מנויים בפרטים אחרים;
{{ח:תת|(ד)}} חומר של משרד הביטחון של יחידות הסמך שלו, או של צבא הגנה לישראל (להלן – צה״ל), שאיננו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|או 6}};
{{ח:תת|(ה)}} חומר בענייני ביטחון הפנים, לרבות חומר ארכיוני כאמור של המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|(ו)}} חומר של כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה לפי דין, לגבי מידע שנאסף או נוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני;
{{ח:תת|(ז)}} חומר של לשכת הקשר – נתיב;
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} החלטות, פרוטוקולים וסטנוגרמות של ישיבות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי המכונה ”הקבינט המדיני–ביטחוני“, או בכינוייה הקודמים, ושל ישיבות הממשלה או ועדות שרים בנושאים שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 35|סעיף 35 לחוק־יסוד: הממשלה}};
{{ח:תת|(ב)}} חומר בענייני ביטחון של משרד הביטחון, צה״ל, וכל שלוחה אחרת של מערכת הביטחון, של משרד ראש הממשלה, של משרד החוץ ושל כל משרד ממשלתי אחר או רשות מקומית, שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6}};
{{ח:תת|(ג)}} חומר של יחידות הביטחון במוסדות המדינה בעניינים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי או מטעמו, או על ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון או מטעמו;
{{ח:תת|(ד)}} חומר של המרכז למחקר מדיני, החטיבה לתכנון מדיני והחטיבה לפירוק הנשק במשרד החוץ;
{{ח:תת|(ה)}} פרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, למעט פרוטוקולים בעניין פעילותן של יחידות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר של יחידות סמך ביטחוניות של משרד ראש הממשלה, של יחידות ויחידות סמך ביטחוניות של משרד הביטחון ושל יחידות צה״ל, שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או לפיה, וחומר ארכיוני בעניין פעילותן של יחידות אלה המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר של אגף המודיעין בצה״ל שהוא חומר מודיעיני גולמי ממקורות מסווגים בסיווג ”סודי“ ומעלה [למעט פרסומי מודיעין] וחומר על אודות פעילות איסוף מודיעיני של אגף המודיעין בצה״ל, לרבות פעילות מבצעית או טכנולוגית, לעניין זה, המסווגת בסיווג ”סודי“ ומעלה וכן חומר ארכיוני מסוג זה המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר בענייני פרט של אדם ומסמכים אישיים, אף אם הם כלולים בחומר המפורט לעיל;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 1 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומר של הועדה לאנרגיה אטומית לרבות מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריותה, וכן חומר ארכיוני בעניינה שמצוי בידי מוסדות מדינה אחרים.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ה)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירות הביטחון הכללי;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} המכון למחקר ביולוגי;

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} יחידות של צה״ל ויחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון שקבע שר הביטחון בצו, באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – הוועדה), כי כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה יש הכרח לקבוע לגביהן תקופת הגבלה מעיון בת 90 שנה; הוועדה רשאית לקבוע כי צו לעניין זה, שאושר על ידה לא יפורסם ברשומות, כולו או חלקו; קבעה הוועדה כאמור, יופקד הצו אצל הגנז.

{{ח:חתימות|כ״ט בתמוז התש״ע (11 ביולי 2010)}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gcpv4k6jyc9au15z0a004k8dajz1cyv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>405895</id>
    <revision>
      <id>1419140</id>
      <parentid>1353390</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22665" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי־דין דתיים), התשמ&quot;ו-1986

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 1342|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)|4962)); ((תש&quot;ן, 1213|תיקון|5290)); ((תשנ&quot;ב, 1402|תיקון|5461)); ((תשנ&quot;ד, 675|תיקון|5583)); ((תשנ&quot;ה, 499|תיקון|5650)); ((תשנ&quot;ח, 968|תיקון|5908)); ((תשנ&quot;ט, 1066|תיקון|5991)); ((תשס&quot;א, 187|תיקון|6071)); ((תשס&quot;ה, 888|תיקון|6413)); ((תשע&quot;ג, 1308, 1311|תיקון|7258)); ((תשע&quot;ז, 996|תיקון|7803)); ((תשפ&quot;ב, 2082|תיקון|10001)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף הסמכות לפי [[+|סעיף 18(א)]] [[=החוק|לחוק הארכיונים, התשט&quot;ו-1955]], שהועברה אלי, ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:
----
((תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי-דין דתיים) (תיקון), התשס&quot;ה-2005 (להלן - תיקון תשס&quot;ה) אינן חלות על: (1) כתבי בי-דין שהוגשו בהליכים שנפתחו לפני יום 15.8.2005; (2) תיקי בתי דין דתיים, למעט בתי דין רבניים; (3) תיקי המפקח על מקרקעין.))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ג-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;כתב בי-דין&quot; - (((הגדרה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס&quot;ה):)) כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו לבית משפט או מבית משפט, לרבות תצהיר או חוות דעת, אך למעט ראיה מסוג מסמך בכתב שאינה תצהיר שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי;
:- &quot;בית משפט&quot; - מי שסמכות שפיטה נתונה בידיו כאמור [[בסעיף 1(א) ו-(ב) לחוק יסוד: השפיטה]], לרבות לשכת הוצאה לפועל;
:- &quot;תיק פלילי&quot; - תיק פלילי של בית משפט, לרבות תיק שבו עוכבו ההליכים המשפטיים.

@ 2. שמירת תיקים וביעורם
: (א) בית משפט ישמור את התיקים שברשותו במשך תקופת ההחזקה הנקובה [[בטור ב' שבתוספת]].
: (ב) בית משפט רשאי לבער תיק שהדיון בו הסתיים ועברה עליו התקופה האמורה, אם מילא אחרי הוראות תקנות אלה והגנז לא התנגד לביעור.

@ 2א. שמירה וביעור של כתבי בי-דין סרוקים (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ג-2)
: (((תקנה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס&quot;ה):))
: (א) נסרק כתב בי-דין ונתקיימו בהעתק הסרוק של אותו כתב בי-דין התנאים המפורטים [[=תקנות העדות|בתקנה 3א(א)(1) ו-(5) לתקנות העדות (העתקים צילומים), התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - תקנות העדות), והנחיות לביצוע סריקה של גנז המדינה, תהא תקופת שמירתו 10 ימים מתאריך הסריקה ולאחר מכן בית משפט רשאי לבערו.
: (ב) בית משפט ישמור העתק סרוק של כתב בי-דין במשך תקופות האחזקה הקבועות [[בטור ב' של התוספת]], שהיו חלות על תיק בית משפט שאליו משויך אותו כתב בי-דין.
: (ג) העתק סרוק של כתב בי-דין יישמר, יוחזק ויינקטו לגביו אמצעי ההגנה ושמירה כאמור [[בתקנה 3א(2) עד (5) של תקנות העדות]].
: (ד) הוראות [[תקנות 4 עד 8]] לא יחולו על כתב בי-דין שנסרק ונתקיימו בו הוראות תקנת משנה (א).
: (ה) תקנה זו לא תחול על כתב בי-דין בתיק שתקופת החזקתו הקבועה [[בטור ב' לתוספת]] היא לצמיתות, אלא אם כן כתב בי-הדין האמור נסרק בהתאם לתקנת משנה (א), ונערך לו צילום מזוער (מיקרופילם) שהוצמד לסרט הצילום אישור של מי שממונה על שמירתו של כתב בי-הדין, כי הצילום הוא העתק מדויק של המקור שממנו צולם ושבתהליך הסריקה של אותו כתב בי-דין נתקיימו תנאי תקנת משנה (א).

@ 3. הודעה על הביעור
: (א) רצה בית משפט לבער תיקים, כאמור [[בתקנה 2]], יודיע על כך לגנז.
: (ב) להודעה תצורף רשימת התיקים המיועדים לביעור, מסודרת לפי הסוגים המפורטים [[בתוספת]] (להלן - רשימת התיקים).

@ 4. פרסום ברשומות
: הודעה על כוונה לבער תיקים יפרסם הגנז ברשומות (להלן - הודעת ביעור).

@ 5. התנגדות לביעור מטעם הגשת משפט חוזר
: במקרה שנדון בתיק פלילי או - לאחר מותו - בן-זוגו, או אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, הודיעו לגנז, תוך 30 ימים מיום פרסום הודעת הביעור, על התנגדותם לביעור התיק עקב כוונה להגיש בקשה לקיום משפט חוזר באותו תיק פלילי, לא יתיר הגנז את ביעורו.

@ 6. התנגדות לביעור מטעם אחר
: (א) רצה אדם להתנגד לביעור תיק שפורסמה לגביו הודעת ביעור, יגיש לגנז את התנגדותו המנומקת בכתב תוך 30 ימים מיום פרסומה.
: (ב) דחה הגנז את ההתנגדות, יודיע על כך למתנגד ויביאה לפני מועצת הארכיונים העליונה להכרעה.

@ 7. החלטה על הביעור
: לא הוגשה התנגדות לביעור התיקים, כאמור [[בתקנה 5]] [[או 6]], או החליטה המועצה לדחות את ההתנגדות, יחזיר הגנז לבית המשפט העתק אחד של רשימת התיקים, בצירוף ההחלטה המתירה או האוסרת את ביעורו של החומר, כולו או מקצתו.

@ 8. פרוטוקול על הביעור
: פרוטוקול על הביעור ייערך במעמד הביעור, ייחתם על-ידי נציג בית המשפט ויימסר לגנז תוך 15 ימים מיום עריכתו.

@ 8א. תיק אלקטרוני (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ג-2)
: (((תקנה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס&quot;ה):))
: כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ולגבי כתבי בי-דין אלקטרוניים ובשינויים המחויבים.

@ 9. ביטול
: תקנות הארכיונים (ביעור תיקים פליליים של בתי משפט ומשפטי משמעת), התשכ&quot;ו-1965, בטלות.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====

: [[בתוספת זו]], אם לא נקבעה קביעה אחרת, יחל הזמן שצויין בטור ב' ממועד פתיחת התיק

@ :: {{מוקטן|טור א' {{ש}} סוג התיק}} [---] {{מוקטן|טור ב' {{ש}} תקופת ההחזקה}}
@ 1. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב) : '''בית המשפט העליון'''
: (1) תיק ראשי כולל תיק עזר [---] לצמיתות
: (2) תיק המרצה ובקשה עצמאית נפרדת מהתיק הראשי [---] 10 שנים
: (3) בקשת התרת נישואין (בה&quot;ן) [---] 10 שנים
: (4) בקשות רשות ערעור [---] 8 שנים
: (5) ערעור נושא משרה שיפוטית (ענמ&quot;ש) [---] לצמיתות
: (6) ערעור על החלטות רשות מקומית (ער&quot;מ) [---] לצמיתות
: (7) ערעור שירות המדינה [---] לצמיתות
: (8) ערעור עתירת אסיר (עע&quot;א) [---] לצמיתות
: (9) ערעור בחירות [---] לצמיתות
: (10) תיק בית משפט משמעתי לשופטים [---] לצמיתות
: (11) תיק בית דין מיוחד (בד&quot;מ) לפי [[סעיף 55 לדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל|סעיף 55 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947]] [---] לצמיתות
: (12) ערעור לשכת עורכי הדין (על&quot;ע) [---] לצמיתות
: (13) משפט חוזר [---] לצמיתות
: (14) אישור פסילת מועמד לפי [[חוק-יסוד: הכנסת]] [---] לצמיתות
: (15) בקשה לדיון נוסף [---] לצמיתות
: (16) ערעור מעצר מינהלי [---] לצמיתות

@ 2. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: א) (()) '''בית המשפט המחוזי - תיקים פליליים'''
:: (1) תיק בעניני עשיית דין בנאצים ובעוזריהם [---] לצמיתות
:: (2) תיק פשעים חמורים: רצח, עבירות על בטחון המדינה או אונס [---] לצמיתות
:: (3) (((נמחקה)))
:: (4) תיק אחר, למעט כתב אישום ופסק-דין [---] 10 שנים
:: (5) ערעור בענין תכנון ובניה [---] 50 שנים
:: (6) ערעור אחר, למעט פסק-דין [---] 10 שנים
:: (7) בקשות שונות, תיקי מעצר ושחרור בערבות [---] 7 שנים
:: (8) בקשה להאזנת סתר והחלטה [---] 7 שנים
:: (9) כתב אישום ופסק דין מתיק פלילי, או פסק דין מתיק ערעור פלילי [---] 50 שנים

: ב) (()) '''בית המשפט המחוזי - תיקים אזרחיים'''
:: (1) (((נמחקה)))
:: (2) תיק בעניני מקרקעין [---] 10 שנים
:: (3) תיק בעניני פשיטות רגל או פירוק חברות, למעט מבחר תיקים [---] 25 שנים
:: (4) בקשה בקשר לאישור או לביטול פסק בורר [---] 10 שנים
:: (5) בקשה והמרצה אחרת שאינה נלווית לתיק [---] 5 שנים
:: (6) תובענה אזרחית אחרת לרבות המרצת פתיחה [---] 10 שנים
:: (7) ערעור בעניני מס הכנסה וערעור על רשויות מינהליות אחרות (ערעורים שונים) [---] 10 שנים
:: (8) ערעור אזרחי אחר לרבות בקשות לרשות לערער (בר&quot;ע) [---] 5 שנים
:: (9) תיק בית הדין להגבלים עסקיים [---] 10 שנים
:: (10) תיק בית הדין לחוזים אחידים [---] 20 שנים
:: (11) ערעור על תיק בית המשפט לענייני משפחה [---] 30 שנים
:: (12) ערעור בענייני אימוץ, ירושה, אבהות או הצהרת מוות [---] לצמיתות
:: (13) תיקי ועדות ערר [---] 10 שנים
:: (14) (((נמחקה)))
:: (15) (((נמחקה)))

: (ג) '''בית המשפט המחוזי - בית משפט לעניינים מינהליים'''
:: (1) עתירה מינהלית [---] 10 שנים
:: (2) עתירת אסיר [---] 7 שנים
:: (3) ערעור מינהלי [---] 5 שנים
:: (4) תובענה מינהלית [---] 10 שנים

@ 3. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ט, תשס&quot;א, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב)
: א) (()) '''בית משפט שלום, בית משפט לענינים מקומיים - תיקים פלילים'''
:: (1) תיקים ובקשות בענייני תכנון ובנייה [---] 25 שנים
:: (2) חקירות סיבות מוות [---] לצמיתות
:: (3) קובלנה פרטית [---] 8 שנים
:: (4) תיק עבירת תנועה הכרוכה בתאונת דרכים [---] 10 שנים
:: (5) תיק בית משפט לתעבורה שאינו כרוך בתאונת דרכים [---] 4 שנים
:: (6) תיק בית משפט לעניינים מקומיים שיש בו ברירת קנס או ברירת משפט כשהקנס שולם [---] 2 שנים
:: (7) תיק בענין רישוי עסקים ובענין חוק עזר עירוני [---] 5 שנים
:: (8) בקשות שונות, תיקי מעצר ושחרור בערבות, למעט בקשות בנושאי תכנון ובנייה [---] 4 שנים
:: (9) תיק אחר [---] 15 שנים

: ב) (()) '''בית משפט שלום - תיקים אזרחיים'''
:: (1) פירוק שיתוף וחלוקה של מקרקעין [---] 10 שנים
:: (2) תביעה לפינוי מקרקעין, סילוק יד לרבות על-ידי חברה משכנת [---] 10 שנים
:: (3) תיק שכירות [---] 10 שנים
:: (4) עררים על החלטות של רשויות מינהליות וועדות ערר [---] 10 שנים
:: (5) ערר בעניני נכות אחרים לרבות נכי צה&quot;ל, משפחות חיילים [---] 15 שנים
:: (6) תובענה כספית שבה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה או בהעדר רשות להתגונן [---] 3 שנים
:: (7) תובענה כספית שנמחקה [---] 3 שנים
:: (8) תובענה אזרחית אחרת ובקשות בכתב אחרות [---] 10 שנים
:: (9) הליך עצמאי שנפתח -
::: (א) בבקשה בכתב אזרחית [---] 5 שנים
::: (ב) בהמרצת פתיחה [---] 10 שנים

@ 4. : '''בית משפט לתביעות קטנות'''
: (1) תיק תביעה [---] 3 שנים

@ 5. : '''בית משפט לנוער'''
: (1) תיק לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] [---] 25 שנים
: (2) תיק פלילי לפי [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]] [---] 20 שנים

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ג) : '''בית הדין הארצי לעבודה'''
: (1) תיק ראשי [---] לצמיתות
: (2) בקשת רשות ערעור [---] 5 שנים
: (3) תיק ערעור על ועדה רפואית [---] 7 שנים

@ 7. (תיקון: תשס&quot;ט, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ב) : '''בית דין אזורי לעבודה'''
: (1) תיק פלילי [---] 10 שנים
: (2) תיק תביעה בסכסוך ארגוני [---] 7 שנים
: (3) תיק תביעה בסכסוך קיבוצי [---] 7 שנים
: (4) תיק תביעה בסכסוך יחיד [---] 7 שנים
: (5) תיק תביעה בסכסוך יחיד אשר נמחק או הגיע לפשרה [---] 3 שנים
: (6) דיון מהיר בסכסוך יחיד [---] 3 שנים
: (7) תיק תביעה לגמלה [---] 7 שנים
: (8) תיק תביעה מקופת גמל [---] 5 שנים
: (9) תיק בענין ביטוח לאומי [---] 5 שנים
: (10) תיק בענין הבטחת הכנסה [---] 3 שנים
: (11) תיק בענין ביטוח סיעוד [---] 5 שנים
: (12) תיק ערעור על ועדה רפואית [---] 5 שנים
: (13) תיק תביעת שכר [---] 5 שנים
: (14) תיק בענין ביטוח אבטלה [---] 3 שנים
: (15) תיק ערעור על החלטות הרשם [---] 7 שנים
: (16) תיק בקשה לרשות ערעור או להארכת מועדו, למעט בקשה לרשות ערעור שנדונה כערעור [---] 3 שנים
: (17) ערעור שירות תעסוקה [---] 3 שנים
: (18) סעד זמני [---] 3 שנים
: (19) הלנת שכר בסמכות רשם (דיון מהיר) [---] 3 שנים
: (20) תיק דמי טיפול ארגוני [---] 3 שנים
: (21) תובענות ובקשות אחרות [---] 7 שנים
: (22) ערעורים אחרים [---] 7 שנים

@ 8. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ג) : '''בתי דין דתיים'''
: (1) תיק היתר נישואין לאדם נשוי [---] לצמיתות
: (2) תיק היתר נישואין לאדם שאינו נשוי [---] לצמיתות
: (3) תיק ביטול נישואין [---] לצמיתות
: (4) תיק בעניני יוחסין [---] לצמיתות
: (5) תיק החזקת ילדים:
::: אם יש בו התייחסות ליוחסין [---] לצמיתות
::: אם אין בו התייחסות ליוחסין [---] 30 שנים
: (6) ירושה -
:: א. תיק ירושה או קיום צוואה [---] 25 שנים
:: ב. צו ירושה וצו קיום צוואה [---] לצמיתות
: (7) אפוטרופסות -
:: א. תיק אפוטרופסות של הקדשות [---] לצמיתות
:: ב. תיק אפוטרופסות של קטינים [---] 30 שנים
: (8) תיק בעניני גיור [---] לצמיתות
: (9) תיק לתיקון רישום של מצב אישי [---] 100 שנים
: (10) תיק סידור גט ואישור גירושין [---] לצמיתות
: (11) תיק תביעת גירושין, לרבות פסק דין או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין [---] 30 שנים
: (12) תיק אישור אלמנות [---] 30 שנים
: (13) תיק אישור רווקות [---] 10 שנים
: (14) תיק בעניני חליצה [---] 30 שנים
: (15) תיק למתן פסק דין הצהרתי בענין שלא פורט לעיל [---] 10 שנים
: (16) תיק שלום בית [---] 20 שנים
: (17) תיק בעניני מזונות [---] 20 שנים
: (18) תיק בוררות [---] 10 שנים
: (19) הצהרת בת מטעמי דת ומצפון לקבלת פטור משירות חובה בצה&quot;ל [---] 3 שנים
: (20) צו עיכוב יציאה וביטולו [---] 5 שנים
: (21) צו עיקול וביטולו [---] 10 שנים
: (22) צווים שונים [---] 10 שנים
: (23) צו חלוקת רכוש [---] 10 שנים
: (24) תיק אישור נישואין [---] 30 שנים
: (25) תיק אישה מורדת [---] 30 שנים

@ 8א. (תיקון: תשע&quot;ג) : '''בית הדין הרבני הגדול''' -
: (1) תיק היתר נישואין לאדם נשוי [---] לצמיתות
: (2) תיק החזקת ילדים -
:: (א) אם יש בו התייחסות ליוחסין [---] לצמיתות
:: (ב) אם אין בו התייחסות ליוחסין [---] 10 שנים
: (3) תיק ירושה או קיום צוואה [---] לצמיתות
: (4) תיק תביעת גירושין, לרבות פסק דין או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין [---] 30 שנים
: (5) תיק אישור אלמנות [---] 30 שנים
: (6) תיק בוררות [---] 20 שנים
: (7) תיק אישור נישואין [---] 30 שנים
: (8) תיק בדבר אישה מורדת או בעל מורד [---] 30 שנים
: (9) פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שהוא בן יותר מעמוד אחד [---] לצמיתות
: (10) העתק מבקשה לרשות ערעור, כשהמקור מצוי בתיק התביעה [---] 3 שנים

@ 9. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ג) : '''לשכת הוצאה לפועל'''
: (1) תיק שבו סולק החוב, למעט חוב לתשלום מזונות, או שנסגר לבקשת הזוכה או לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל [---] 1 שנה לאחר סגירת התיק או 26 שנים מיום פתיחת התיק לפי המוקדם מביניהם
: (2) תיק בעניני מזונות [---] 5 שנים לאחר סגירת התיק
: (3) תיק אשר לפי [[+|תקנות 125]] [[ו-126 לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]], בוטלו כל הצווים שניתנו בו [---] 3 חודשים לאחר שבוטלו הצווים
: (4) פרוטוקול והחלטת ראש ההוצאה לפועל בהליך של חקירת חייב שנעצר לפי [[סעיף 70(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] [---] 1 שנה מיום מתן ההחלטה
: (5) מסמכי יסוד של לשכת הוצאה לפועל ממוחשבת והמרצות לפי [[+|סעיף 19]], [[+|25]], [[+|48]], [[((ו-))58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] [---] 1 שנה מיום סגירת התיק
: (6) בקשה להגדלת או הקטנת קרן חוב [---] 2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה
: (7) בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ [---] 1 שנה מיום מתן ההחלטה בבקשה
: (8) בקשה לעיכוב או ביטול הפעלת הליכים [---] 2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה
: (9) בקשה לסגירת תיק [---] 2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה
: (10) טופס העברת ביצוע הליך [---] 6 חודשים
: (11) הוראת ביטול פקודת מאסר [---] 2 שנים
: (12) הוראת ביטול עיקול אצל צד ג' [---] 2 שנים
: (13) הוראת ביטול עיכוב יציאה מן הארץ [---] 2 שנים
: (14) הוראה על החזקת מיטלטלין [---] 2 שנים
: (15) דו&quot;חות [---] 2 שנים
: (16) טופס נקיטת הליכים מבצעיים (רישום מעוקלים) [---] 6 חודשים
: (17) אישורי מסירה לעיקולי צד ג' [---] 6 חודשים
: (18) בקשות לחקירת יכולת [---] 6 חודשים
: (19) אישורי מסירה להזמנה לחקירת יכולת [---] 6 חודשים
: (20) בקשה להוצאת צו הבאה [---] 2 שנים
: (21) בקשה להוצאת פקודת מאסר [---] 2 שנים
: (22) רשימת הליכים לרשם [---] 2 שנים

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ה) : '''מפקח על רישום מקרקעין'''
: (1) תובענה כספית [---] 7 שנים
: (2) תובענה אחרת [---] 25 שנים

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשפ&quot;ב) : '''בית המשפט לעניני משפחה'''
: (1) תיק בעניני משפחה, עניני גירושין והיתר נישואין כולל תביעת מזונות [---] 30 שנים
: (2) תיק בעניני אפוטרופסות על חולי נפש, קטין וחוסים אחרים ועל נכסים עזובים [---] 100 שנים
: (3) בקשות אימוץ [---] לצמיתות
: (4) הצהרת מוות [---] לצמיתות
: (5) הכרזה על אבהות [---] לצמיתות
: (6) התרת נישואין, הכרזת גיל, שינוי גיל, תיקון גיל ושינוי שם [---] 10 שנים
: (7) תיקי ירושה [---] לצמיתות

@ 12. (תיקון: תשע&quot;ז) : בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי 1 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] -
: תיק ערר על החלטה של רשות כאמור [[בסעיף 13כד לחוק האמור]]  [---] 10 שנים

@ 13. (תיקון: תשפ&quot;ב) : בית דין לימאות בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה -
: תביעות וערעורים הנדונים בבית הדין לימאות  [---] 10 שנים

&lt;פרסום&gt; א' באב התשמ&quot;ו (6 באוגוסט 1986)
&lt;חתימה&gt; שמעון פרס ראש הממשלה</text>
      <sha1>8cd54bq8mxmyft7o6ntp1it11gkfauk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>406565</id>
    <revision>
      <id>1419141</id>
      <parentid>1353399</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419140]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37062" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי־דין דתיים), התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 1342|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 1213|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1402|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 675|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 499|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 968|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 1066|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 187|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 888|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1308, 1311|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 996|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2082|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים#סעיף 18|סעיף 18(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|לחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}, שהועברה אלי, ולאחר התייעצות במועצת הארכיונים העליונה, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי־דין דתיים) (תיקון), התשס״ה–2005 (להלן – תיקון תשס״ה) אינן חלות על: (1) כתבי בי־דין שהוגשו בהליכים שנפתחו לפני יום 15.8.2005; (2) תיקי בתי דין דתיים, למעט בתי דין רבניים; (3) תיקי המפקח על מקרקעין.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ה, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב בי־דין“ – {{ח:הערה|(הגדרה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס״ה):}} כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו לבית משפט או מבית משפט, לרבות תצהיר או חוות דעת, אך למעט ראיה מסוג מסמך בכתב שאינה תצהיר שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – מי שסמכות שפיטה נתונה בידיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 1|בסעיף 1(א) ו־(ב) לחוק יסוד: השפיטה}}, לרבות לשכת הוצאה לפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק פלילי“ – תיק פלילי של בית משפט, לרבות תיק שבו עוכבו ההליכים המשפטיים.

{{ח:סעיף|2|שמירת תיקים וביעורם}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט ישמור את התיקים שברשותו במשך תקופת ההחזקה הנקובה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי לבער תיק שהדיון בו הסתיים ועברה עליו התקופה האמורה, אם מילא אחרי הוראות תקנות אלה והגנז לא התנגד לביעור.

{{ח:סעיף|2א|שמירה וביעור של כתבי בי־&lt;wbr&gt;דין סרוקים|תיקון: תשס״ה, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תקנה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס״ה):}}
{{ח:תת|(א)}} נסרק כתב בי־דין ונתקיימו בהעתק הסרוק של אותו כתב בי־דין התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומים)#סעיף 3א|בתקנה 3א(א)(1) ו־(5) לתקנות העדות (העתקים צילומים), התשמ״ו–1986}} (להלן – תקנות העדות), והנחיות לביצוע סריקה של גנז המדינה, תהא תקופת שמירתו 10 ימים מתאריך הסריקה ולאחר מכן בית משפט רשאי לבערו.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט ישמור העתק סרוק של כתב בי־דין במשך תקופות האחזקה הקבועות {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ של התוספת}}, שהיו חלות על תיק בית משפט שאליו משויך אותו כתב בי־דין.
{{ח:תת|(ג)}} העתק סרוק של כתב בי־דין יישמר, יוחזק ויינקטו לגביו אמצעי ההגנה ושמירה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומים)#סעיף 3א|בתקנה 3א(2) עד (5) של תקנות העדות}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 8}} לא יחולו על כתב בי־דין שנסרק ונתקיימו בו הוראות תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תחול על כתב בי־דין בתיק שתקופת החזקתו הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} היא לצמיתות, אלא אם כן כתב בי־הדין האמור נסרק בהתאם לתקנת משנה (א), ונערך לו צילום מזוער (מיקרופילם) שהוצמד לסרט הצילום אישור של מי שממונה על שמירתו של כתב בי־הדין, כי הצילום הוא העתק מדויק של המקור שממנו צולם ושבתהליך הסריקה של אותו כתב בי־דין נתקיימו תנאי תקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|3|הודעה על הביעור}}
{{ח:תת|(א)}} רצה בית משפט לבער תיקים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, יודיע על כך לגנז.
{{ח:תת|(ב)}} להודעה תצורף רשימת התיקים המיועדים לביעור, מסודרת לפי הסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} (להלן – רשימת התיקים).

{{ח:סעיף|4|פרסום ברשומות}}
{{ח:ת}} הודעה על כוונה לבער תיקים יפרסם הגנז ברשומות (להלן – הודעת ביעור).

{{ח:סעיף|5|התנגדות לביעור מטעם הגשת משפט חוזר}}
{{ח:ת}} במקרה שנדון בתיק פלילי או – לאחר מותו – בן־זוגו, או אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, הודיעו לגנז, תוך 30 ימים מיום פרסום הודעת הביעור, על התנגדותם לביעור התיק עקב כוונה להגיש בקשה לקיום משפט חוזר באותו תיק פלילי, לא יתיר הגנז את ביעורו.

{{ח:סעיף|6|התנגדות לביעור מטעם אחר}}
{{ח:תת|(א)}} רצה אדם להתנגד לביעור תיק שפורסמה לגביו הודעת ביעור, יגיש לגנז את התנגדותו המנומקת בכתב תוך 30 ימים מיום פרסומה.
{{ח:תת|(ב)}} דחה הגנז את ההתנגדות, יודיע על כך למתנגד ויביאה לפני מועצת הארכיונים העליונה להכרעה.

{{ח:סעיף|7|החלטה על הביעור}}
{{ח:ת}} לא הוגשה התנגדות לביעור התיקים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}, או החליטה המועצה לדחות את ההתנגדות, יחזיר הגנז לבית המשפט העתק אחד של רשימת התיקים, בצירוף ההחלטה המתירה או האוסרת את ביעורו של החומר, כולו או מקצתו.

{{ח:סעיף|8|פרוטוקול על הביעור}}
{{ח:ת}} פרוטוקול על הביעור ייערך במעמד הביעור, ייחתם על־ידי נציג בית המשפט ויימסר לגנז תוך 15 ימים מיום עריכתו.

{{ח:סעיף|8א|תיק אלקטרוני|תיקון: תשס״ה, תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תקנה זו אינה חלה על תיקים שלא חל עליהם תיקון תשס״ה):}}
{{ח:ת}} כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ולגבי כתבי בי־דין אלקטרוניים ובשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הארכיונים (ביעור תיקים פליליים של בתי משפט ומשפטי משמעת), התשכ״ו–1965, בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, אם לא נקבעה קביעה אחרת, יחל הזמן שצויין בטור ב׳ ממועד פתיחת התיק

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} סוג התיק}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} תקופת ההחזקה}}&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} '''בית המשפט העליון'''
{{ח:תת|(1)}} תיק ראשי כולל תיק עזר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק המרצה ובקשה עצמאית נפרדת מהתיק הראשי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} בקשת התרת נישואין (בה״ן) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} בקשות רשות ערעור &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;8 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} ערעור נושא משרה שיפוטית (ענמ״ש) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} ערעור על החלטות רשות מקומית (ער״מ) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} ערעור שירות המדינה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} ערעור עתירת אסיר (עע״א) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} ערעור בחירות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} תיק בית משפט משמעתי לשופטים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} תיק בית דין מיוחד (בד״מ) לפי {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 55|סעיף 55 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} ערעור לשכת עורכי הדין (על״ע) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} משפט חוזר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(14)}} אישור פסילת מועמד לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת|חוק־יסוד: הכנסת}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(15)}} בקשה לדיון נוסף &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(16)}} ערעור מעצר מינהלי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ח, תשס״א, תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|א)}} '''בית המשפט המחוזי – תיקים פליליים'''
{{ח:תתת|(1)}} תיק בעניני עשיית דין בנאצים ובעוזריהם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} תיק פשעים חמורים: רצח, עבירות על בטחון המדינה או אונס &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|(4)}} תיק אחר, למעט כתב אישום ופסק־דין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} ערעור בענין תכנון ובניה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;50 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(6)}} ערעור אחר, למעט פסק־דין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(7)}} בקשות שונות, תיקי מעצר ושחרור בערבות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(8)}} בקשה להאזנת סתר והחלטה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(9)}} כתב אישום ופסק דין מתיק פלילי, או פסק דין מתיק ערעור פלילי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;50 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ב)}} '''בית המשפט המחוזי – תיקים אזרחיים'''
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|(2)}} תיק בעניני מקרקעין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} תיק בעניני פשיטות רגל או פירוק חברות, למעט מבחר תיקים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;25 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה בקשר לאישור או לביטול פסק בורר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} בקשה והמרצה אחרת שאינה נלווית לתיק &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(6)}} תובענה אזרחית אחרת לרבות המרצת פתיחה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(7)}} ערעור בעניני מס הכנסה וערעור על רשויות מינהליות אחרות (ערעורים שונים) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(8)}} ערעור אזרחי אחר לרבות בקשות לרשות לערער (בר״ע) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(9)}} תיק בית הדין להגבלים עסקיים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(10)}} תיק בית הדין לחוזים אחידים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(11)}} ערעור על תיק בית המשפט לענייני משפחה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(12)}} ערעור בענייני אימוץ, ירושה, אבהות או הצהרת מוות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(13)}} תיקי ועדות ערר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:תת|(ג)}} '''בית המשפט המחוזי – בית משפט לעניינים מינהליים'''
{{ח:תתת|(1)}} עתירה מינהלית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} עתירת אסיר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} ערעור מינהלי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} תובענה מינהלית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ב, תשס״ט, תשס״א, תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|א)}} '''בית משפט שלום, בית משפט לענינים מקומיים – תיקים פלילים'''
{{ח:תתת|(1)}} תיקים ובקשות בענייני תכנון ובנייה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;25 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} חקירות סיבות מוות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} קובלנה פרטית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;8 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} תיק עבירת תנועה הכרוכה בתאונת דרכים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} תיק בית משפט לתעבורה שאינו כרוך בתאונת דרכים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;4 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(6)}} תיק בית משפט לעניינים מקומיים שיש בו ברירת קנס או ברירת משפט כשהקנס שולם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(7)}} תיק בענין רישוי עסקים ובענין חוק עזר עירוני &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(8)}} בקשות שונות, תיקי מעצר ושחרור בערבות, למעט בקשות בנושאי תכנון ובנייה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;4 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(9)}} תיק אחר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;15 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:תת|ב)}} '''בית משפט שלום – תיקים אזרחיים'''
{{ח:תתת|(1)}} פירוק שיתוף וחלוקה של מקרקעין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(2)}} תביעה לפינוי מקרקעין, סילוק יד לרבות על־ידי חברה משכנת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(3)}} תיק שכירות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(4)}} עררים על החלטות של רשויות מינהליות וועדות ערר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(5)}} ערר בעניני נכות אחרים לרבות נכי צה״ל, משפחות חיילים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;15 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(6)}} תובענה כספית שבה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה או בהעדר רשות להתגונן &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(7)}} תובענה כספית שנמחקה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(8)}} תובענה אזרחית אחרת ובקשות בכתב אחרות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(9)}} הליך עצמאי שנפתח –
{{ח:תתתת|(א)}} בבקשה בכתב אזרחית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהמרצת פתיחה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} '''בית משפט לתביעות קטנות'''
{{ח:תת|(1)}} תיק תביעה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} '''בית משפט לנוער'''
{{ח:תת|(1)}} תיק לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;25 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק פלילי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ג|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} '''בית הדין הארצי לעבודה'''
{{ח:תת|(1)}} תיק ראשי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} בקשת רשות ערעור &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} תיק ערעור על ועדה רפואית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס״ט, תשנ״ח, תשנ״ט, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} '''בית דין אזורי לעבודה'''
{{ח:תת|(1)}} תיק פלילי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק תביעה בסכסוך ארגוני &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} תיק תביעה בסכסוך קיבוצי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} תיק תביעה בסכסוך יחיד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} תיק תביעה בסכסוך יחיד אשר נמחק או הגיע לפשרה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} דיון מהיר בסכסוך יחיד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} תיק תביעה לגמלה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} תיק תביעה מקופת גמל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} תיק בענין ביטוח לאומי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} תיק בענין הבטחת הכנסה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} תיק בענין ביטוח סיעוד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} תיק ערעור על ועדה רפואית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} תיק תביעת שכר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(14)}} תיק בענין ביטוח אבטלה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(15)}} תיק ערעור על החלטות הרשם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(16)}} תיק בקשה לרשות ערעור או להארכת מועדו, למעט בקשה לרשות ערעור שנדונה כערעור &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(17)}} ערעור שירות תעסוקה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(18)}} סעד זמני &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(19)}} הלנת שכר בסמכות רשם (דיון מהיר) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(20)}} תיק דמי טיפול ארגוני &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(21)}} תובענות ובקשות אחרות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(22)}} ערעורים אחרים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ט, תשע״ג|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} '''בתי דין דתיים'''
{{ח:תת|(1)}} תיק היתר נישואין לאדם נשוי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק היתר נישואין לאדם שאינו נשוי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} תיק ביטול נישואין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} תיק בעניני יוחסין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} תיק החזקת ילדים:
{{ח:תתת}} אם יש בו התייחסות ליוחסין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת}} אם אין בו התייחסות ליוחסין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} ירושה –
{{ח:תתת|א.}} תיק ירושה או קיום צוואה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;25 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} צו ירושה וצו קיום צוואה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} אפוטרופסות –
{{ח:תתת|א.}} תיק אפוטרופסות של הקדשות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|ב.}} תיק אפוטרופסות של קטינים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} תיק בעניני גיור &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} תיק לתיקון רישום של מצב אישי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;100 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} תיק סידור גט ואישור גירושין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} תיק תביעת גירושין, לרבות פסק דין או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} תיק אישור אלמנות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} תיק אישור רווקות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(14)}} תיק בעניני חליצה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(15)}} תיק למתן פסק דין הצהרתי בענין שלא פורט לעיל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(16)}} תיק שלום בית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(17)}} תיק בעניני מזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(18)}} תיק בוררות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(19)}} הצהרת בת מטעמי דת ומצפון לקבלת פטור משירות חובה בצה״ל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(20)}} צו עיכוב יציאה וביטולו &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(21)}} צו עיקול וביטולו &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(22)}} צווים שונים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(23)}} צו חלוקת רכוש &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(24)}} תיק אישור נישואין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(25)}} תיק אישה מורדת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשע״ג|עוגן=תוספת פרט 8א}}
{{ח:ת}} '''בית הדין הרבני הגדול''' –
{{ח:תת|(1)}} תיק היתר נישואין לאדם נשוי &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק החזקת ילדים –
{{ח:תתת|(א)}} אם יש בו התייחסות ליוחסין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} אם אין בו התייחסות ליוחסין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} תיק ירושה או קיום צוואה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} תיק תביעת גירושין, לרבות פסק דין או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} תיק אישור אלמנות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} תיק בוררות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;20 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} תיק אישור נישואין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} תיק בדבר אישה מורדת או בעל מורד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שהוא בן יותר מעמוד אחד &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} העתק מבקשה לרשות ערעור, כשהמקור מצוי בתיק התביעה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ן, תשנ״ד, תשנ״ט, תשע״ג|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} '''לשכת הוצאה לפועל'''
{{ח:תת|(1)}} תיק שבו סולק החוב, למעט חוב לתשלום מזונות, או שנסגר לבקשת הזוכה או לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1 שנה לאחר סגירת התיק או 26 שנים מיום פתיחת התיק לפי המוקדם מביניהם&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק בעניני מזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;5 שנים לאחר סגירת התיק&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} תיק אשר לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 125|תקנות 125}} {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 126|ו־126 לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}, בוטלו כל הצווים שניתנו בו &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;3 חודשים לאחר שבוטלו הצווים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} פרוטוקול והחלטת ראש ההוצאה לפועל בהליך של חקירת חייב שנעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 70|סעיף 70(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1 שנה מיום מתן ההחלטה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} מסמכי יסוד של לשכת הוצאה לפועל ממוחשבת והמרצות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 19|סעיף 19}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|{{ח:הערה|ו־}}58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1 שנה מיום סגירת התיק&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} בקשה להגדלת או הקטנת קרן חוב &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;1 שנה מיום מתן ההחלטה בבקשה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(8)}} בקשה לעיכוב או ביטול הפעלת הליכים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(9)}} בקשה לסגירת תיק &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים מיום מתן ההחלטה בבקשה&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(10)}} טופס העברת ביצוע הליך &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6 חודשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(11)}} הוראת ביטול פקודת מאסר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(12)}} הוראת ביטול עיקול אצל צד ג׳ &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(13)}} הוראת ביטול עיכוב יציאה מן הארץ &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(14)}} הוראה על החזקת מיטלטלין &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(15)}} דו״חות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(16)}} טופס נקיטת הליכים מבצעיים (רישום מעוקלים) &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6 חודשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(17)}} אישורי מסירה לעיקולי צד ג׳ &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6 חודשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(18)}} בקשות לחקירת יכולת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6 חודשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(19)}} אישורי מסירה להזמנה לחקירת יכולת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;6 חודשים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(20)}} בקשה להוצאת צו הבאה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(21)}} בקשה להוצאת פקודת מאסר &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(22)}} רשימת הליכים לרשם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;2 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} '''מפקח על רישום מקרקעין'''
{{ח:תת|(1)}} תובענה כספית &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;7 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תובענה אחרת &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;25 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} '''בית המשפט לעניני משפחה'''
{{ח:תת|(1)}} תיק בעניני משפחה, עניני גירושין והיתר נישואין כולל תביעת מזונות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;30 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(2)}} תיק בעניני אפוטרופסות על חולי נפש, קטין וחוסים אחרים ועל נכסים עזובים &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;100 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(3)}} בקשות אימוץ &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(4)}} הצהרת מוות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(5)}} הכרזה על אבהות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(6)}} התרת נישואין, הכרזת גיל, שינוי גיל, תיקון גיל ושינוי שם &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|(7)}} תיקי ירושה &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;לצמיתות&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#פרק 4-1|פרק רביעי 1 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}} –
{{ח:ת}} תיק ערר על החלטה של רשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כד|בסעיף 13כד לחוק האמור}} &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} בית דין לימאות בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה –
{{ח:ת}} תביעות וערעורים הנדונים בבית הדין לימאות &lt;span style=&quot;float: left;&quot;&gt;10 שנים&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: left;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:חתימות|א׳ באב התשמ״ו (6 באוגוסט 1986)}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c9e9hlhguymums8dp6tewpt0x74x5xi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458578</id>
    <revision>
      <id>1419091</id>
      <parentid>1418735</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:28:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12129" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|שַׁחֲרִית לְחוֹל{{ש}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}
    {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>mg0w3ze2rya2pr27fl5u1jl2eavo4p6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419092</id>
      <parentid>1419091</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:30:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12132" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{ש}}    {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>jprg1l1m078dzlws9vie98ougv0cl9y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419093</id>
      <parentid>1419092</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:31:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12131" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}    {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>0nvz5exkins91upi4ej474t8rwx6asc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419094</id>
      <parentid>1419093</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:32:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12119" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>l5f6p1bk9jwuq4on01m1ugpsfd234we</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419096</id>
      <parentid>1419094</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:36:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12117" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>6hnutyjy1uap2631qsie3w86dm11kax</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419175</id>
      <parentid>1419096</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:37:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12268" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת בלבד}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>fwwc4pslnjgr70wf5lt556xvsvquyrq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419176</id>
      <parentid>1419175</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:37:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12274" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 49-69--&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְחוֹל'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 49/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 49/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 51/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 51/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 53/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 53/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 55/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה בחול הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 55/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 57/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד ב}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 57/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 59/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ת בלבד}}{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 59/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 61/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 61/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 63/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 63/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 65/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 65/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 67/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 67/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 69/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 69/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>faix55mnd0nccz6zzoadehpd6ufuukk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/שחרית לילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458642</id>
    <revision>
      <id>1419027</id>
      <parentid>1418850</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:31:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>העברה למתכונת החדשה, בדומה להגדה של פסח</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2956" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=שַׁחֲרִית לִילָדִים}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמוד 1--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת שחרית לילדים}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנוטלים את הידיים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה על ברכת ציצית לקטן}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמלובשים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|תורה צוה לנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}}. {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת התורה|ואתם הדבקים מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לישועתך קויתי ה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי עד מדבר מרמה}}. {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פתח ליבי עד נפשי}}. {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהיו לרצון}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>o7qjteuzwaobqkpazfyqvz3dusnnpa3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458643</id>
    <revision>
      <id>1419029</id>
      <parentid>1418944</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:40:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22081" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 3-47--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת ברכות השחר}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר יצר}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת לעסוק בדברי תורה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והערב נא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר בחר בנו}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לברכת כהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לאלו דברים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלו דברים מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר לבישת ציצית}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר עטיפת טלית}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכי נפשי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מתעטף}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 5/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להתעטף בציצית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להתעטף בציצית מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי העטיפה}}&lt;קטע סוף=עמוד 5/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמודים 5-11/&gt;{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר הנחת תפילין}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להניח תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להניח תפילין מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת על מצות תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על מצות תפילין מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ומחכמתך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לפני וארשתיך}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|וארשתיך מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת קדש לי כל בכור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|קדש לי כל בכור מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת והיה כי יביאך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והיה כי יביאך מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 5-11/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנכנסים לבית הכנסת}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה טובו}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 11/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 11/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמודים 11-13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יגדל הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 11-13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 17/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 17/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 19/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתצילני היום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|זכרנו בזיכרון}}
{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 19/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 21/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 21/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 23/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לעולם יהא אדם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבון כל העולמים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אבל אנחנו עמך}}&lt;קטע סוף=עמוד 23/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 25/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לפיכך אנחנו חייבים הכל}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא עד שלא נברא הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא בשמים ובארץ}}&lt;קטע סוף=עמוד 25/&gt;


{{מרכז|{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת קרבנות}}'''}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 27/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון שתרחם עלינו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 27/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 29/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי פרשת התמיד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא לפני הקטורת}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת פסוקים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת מקורות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 29/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 31/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבן שמעון בן גמליאל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי נתן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 31/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 33/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 2}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה סתר לי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק וערבה לה'}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 33/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 35/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 2}}
{{מרכז|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}}}
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה ציויתנו להקריב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של שבת}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת פסוקים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של ראש חודש}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 35/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 37/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן א}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ג}}&lt;קטע סוף=עמוד 37/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 39/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ז}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 39/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 41/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 41/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 43/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 43/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 45/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שיבנה בית המקדש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון עד קדמוניות}}

{{מרכז|{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש דרבנן}}'''}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה ליתומים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}&lt;קטע סוף=עמוד 45/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 47/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש דרבנן}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה}}'''}}&lt;קטע סוף=עמוד 47/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>prmvxwagigkmbprkpsk1oll0a1m9pzi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419030</id>
      <parentid>1419029</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:46:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הורדת &quot;מרכז&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22001" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 3-47--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת ברכות השחר}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר יצר}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת לעסוק בדברי תורה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והערב נא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר בחר בנו}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לברכת כהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לאלו דברים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלו דברים מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר לבישת ציצית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר עטיפת טלית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכי נפשי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מתעטף}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 5/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להתעטף בציצית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להתעטף בציצית מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי העטיפה}}&lt;קטע סוף=עמוד 5/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמודים 5-11/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר הנחת תפילין}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להניח תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להניח תפילין מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת על מצות תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על מצות תפילין מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ומחכמתך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לפני וארשתיך}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|וארשתיך מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת קדש לי כל בכור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|קדש לי כל בכור מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת והיה כי יביאך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והיה כי יביאך מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 5-11/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנכנסים לבית הכנסת}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה טובו}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 11/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 11/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמודים 11-13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יגדל הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 11-13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 17/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 17/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 19/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתצילני היום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|זכרנו בזיכרון}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 19/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 21/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 21/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 23/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לעולם יהא אדם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבון כל העולמים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אבל אנחנו עמך}}&lt;קטע סוף=עמוד 23/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 25/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לפיכך אנחנו חייבים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא עד שלא נברא הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא בשמים ובארץ}}&lt;קטע סוף=עמוד 25/&gt;


{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת קרבנות}}'''}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 27/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון שתרחם עלינו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 27/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 29/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי פרשת התמיד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא לפני הקטורת}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת פסוקים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת מקורות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 29/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 31/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבן שמעון בן גמליאל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי נתן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 31/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 33/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 2}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה סתר לי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק וערבה לה'}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 33/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 35/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 2}}{{ש}}  {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה ציויתנו להקריב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של שבת}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת פסוקים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של ראש חודש}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 35/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 37/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן א}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ג}}&lt;קטע סוף=עמוד 37/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 39/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ז}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 39/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 41/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 41/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 43/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 43/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 45/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שיבנה בית המקדש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון עד קדמוניות}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש דרבנן}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה ליתומים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}&lt;קטע סוף=עמוד 45/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 47/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש דרבנן}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה}}'''}}&lt;קטע סוף=עמוד 47/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>obnfqq2odod0ojcc4j7uoxs65afcily</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419031</id>
      <parentid>1419030</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:47:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22005" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 3-47--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת ברכות השחר}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר יצר}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת לעסוק בדברי תורה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והערב נא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר בחר בנו}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לברכת כהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לאלו דברים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלו דברים מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר לבישת ציצית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר עטיפת טלית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכי נפשי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מתעטף}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 5/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להתעטף בציצית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להתעטף בציצית מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי העטיפה}}&lt;קטע סוף=עמוד 5/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמודים 5-11/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר הנחת תפילין}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להניח תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להניח תפילין מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת על מצות תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על מצות תפילין מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ומחכמתך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לפני וארשתיך}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|וארשתיך מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת קדש לי כל בכור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|קדש לי כל בכור מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת והיה כי יביאך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והיה כי יביאך מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 5-11/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנכנסים לבית הכנסת}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה טובו}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 11/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 11/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמודים 11-13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יגדל הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 11-13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 17/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 17/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 19/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתצילני היום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|זכרנו בזיכרון}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 19/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 21/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 21/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 23/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2}}


{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לעולם יהא אדם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבון כל העולמים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אבל אנחנו עמך}}&lt;קטע סוף=עמוד 23/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 25/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לפיכך אנחנו חייבים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא עד שלא נברא הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא בשמים ובארץ}}&lt;קטע סוף=עמוד 25/&gt;


{{גג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת קרבנות}}'''}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 27/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון שתרחם עלינו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 27/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 29/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי פרשת התמיד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא לפני הקטורת}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת פסוקים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת מקורות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 29/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 31/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבן שמעון בן גמליאל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי נתן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 31/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 33/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 2}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה סתר לי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק וערבה לה'}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 33/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 35/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 2}}{{ש}}   {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה ציויתנו להקריב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של שבת}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת פסוקים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של ראש חודש}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 35/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 37/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן א}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ג}}&lt;קטע סוף=עמוד 37/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 39/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ז}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 39/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 41/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 41/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 43/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 43/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 45/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שיבנה בית המקדש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון עד קדמוניות}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש דרבנן}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה ליתומים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}&lt;קטע סוף=עמוד 45/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 47/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש דרבנן}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה}}'''}}&lt;קטע סוף=עמוד 47/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>absd3c9mlvp34lg7pnhn1fxd7n7jjpt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419032</id>
      <parentid>1419031</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:50:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22029" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 3-47--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת ברכות השחר}}}}&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר יצר}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת לעסוק בדברי תורה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והערב נא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר בחר בנו}}&lt;קטע סוף=עמוד 13/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לברכת כהנים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש&quot;ץ}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לאלו דברים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלו דברים מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 1/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר לבישת ציצית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}}&lt;קטע סוף=עמוד 1/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר עטיפת טלית}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכי נפשי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מתעטף}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 5/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להתעטף בציצית}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להתעטף בציצית מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי העטיפה}}&lt;קטע סוף=עמוד 5/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמודים 5-11/&gt;{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר הנחת תפילין}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להניח תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להניח תפילין מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת על מצות תפילין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על מצות תפילין מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ומחכמתך}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לפני וארשתיך}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|וארשתיך מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת קדש לי כל בכור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|קדש לי כל בכור מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת והיה כי יביאך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והיה כי יביאך מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 5-11/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 3/&gt;{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנכנסים לבית הכנסת}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה טובו}}&lt;קטע סוף=עמוד 3/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 11/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 11/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמודים 11-13/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יגדל הכל}}&lt;קטע סוף=עמודים 11-13/&gt;


&lt;קטע התחלה=עמוד 15/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 15/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 17/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכות השחר 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 17/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 19/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתרגילנו בתורתך ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שתצילני היום}}


{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|זכרנו בזיכרון}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 19/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 21/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת העקידה 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 21/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 23/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2}}


{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לעולם יהא אדם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ריבון כל העולמים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אבל אנחנו עמך}}&lt;קטע סוף=עמוד 23/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 25/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|לפיכך אנחנו חייבים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא עד שלא נברא הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא בשמים ובארץ}}&lt;קטע סוף=עמוד 25/&gt;


{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת קרבנות}}}}

&lt;קטע התחלה=עמוד 27/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת הכיור מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון שתרחם עלינו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 27/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 29/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת התמיד 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ושחט אותו מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי פרשת התמיד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה הוא לפני הקטורת}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הקטורת פסוקים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת מקורות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 29/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 31/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פיטום הקטורת 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבן שמעון בן גמליאל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי נתן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 31/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 33/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|בר קפרא 2}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה סתר לי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק וערבה לה'}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|סדר המערכה מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 33/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 35/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אנא בכוח 2}}{{ש}}   {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אתה ציויתנו להקריב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של שבת}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של שבת פסוקים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה למוסף של ראש חודש}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 35/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 37/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מוסף של ראש חודש פסוקים 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן א}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ג}}&lt;קטע סוף=עמוד 37/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 39/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ז}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 39/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 41/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|איזהו מקומן ח 2}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 41/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 43/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 43/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 45/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|רבי ישמעאל מילים 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|שיבנה בית המקדש מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון עד קדמוניות}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש דרבנן}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה ליתומים}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}&lt;קטע סוף=עמוד 45/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 47/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש דרבנן}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה}}'''}}&lt;קטע סוף=עמוד 47/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>tc8aklgsi52hmq3wg8wqv1a1xvkry1b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461586</id>
    <revision>
      <id>1419095</id>
      <parentid>1418740</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:36:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97635" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי מִיׇּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. בדורות האחרונים הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל, ולכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>i3ei2v97u8kyxojrb5f8gsh92wi0m6s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419159</id>
      <parentid>1419095</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:15:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97719" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי {{נוסח|מִיׇּרְדִי־בוֹר|=מסורה (במקף)|בירנבוים=מִיׇּרְדִי בוֹר}}. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. בדורות האחרונים הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל, ולכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7r34236p0gettn8px9q2ik4p3a17crr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419172</id>
      <parentid>1419159</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:33:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97821" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי {{נוסח|מִיׇּרְדִי־בוֹר|=מסורה (במקף)|בירנבוים=מִיׇּרְדִי בוֹר}}. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. בדורות האחרונים הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל, ולכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>gtt0dp6yaztl4a34dl4cuk6bou4weh7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419174</id>
      <parentid>1419172</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:37:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="97923" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}}

==כותרות==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
כותרות:
*&lt;קטע התחלה=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה&lt;קטע סוף=כותרת כללית לפסוקי דזמרה/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;תְּפִלַּת שַׁחֲרִית&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בחול/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת שחרית בשבת ויום טוב/&gt;
*&lt;קטע התחלה=כותרת לתפילת מנחה/&gt;תְּפִלַּת מִנְחָה&lt;קטע סוף=כותרת לתפילת מנחה/&gt; (בשביל אשרי)
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לימי חול==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית בחול}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]].&lt;קטע סוף=הוראה לפסוקי דזמרה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;[[תהלים ל/טעמים|תהלים ל]]&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ, יְיָ, כִּי דִלִּיתָֽנִי, וְלֹא שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי. יְיָ, הֶעֱלִֽיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַֽנִי {{נוסח|מִיׇּרְדִי־בוֹר|=מסורה (במקף)|בירנבוים=מִיׇּרְדִי בוֹר}}. זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קׇדְשׁוֹ. כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי, וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי, בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְיָ, בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז; הִסְתַּרְתָּ פָנֶֽיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶֽיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּֽצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת; הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ. שְׁמַע יְיָ וְחׇנֵּֽנִי; יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי; פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;לְמַֽעַן יְזַמֶּֽרְךָ כָבוֹד, וְלֹא יִדֹּם; יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ.&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

&lt;קטע התחלה=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּֽחַ אֶת בּוֹרְאִי.&lt;קטע סוף=הרינו מזמן לפני ברוך שאמר/&gt;

&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך שאמר א/&gt;בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָֽרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ נְהַלֶּלְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך שאמר ב/&gt;יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים, מֶֽלֶךְ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=ברוך שאמר ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך שאמר הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו מקור/&gt;[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ח|דברי הימים א טז, ח-לו]]&lt;קטע סוף=הודו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו עד אל תרעו/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ קִרְאוֹ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. שִֽׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִֽׂיחוּ בְּכׇל {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ; יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִֽיהוּ. זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו. הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּכׇל הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו. זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם,&lt;קטע סוף=הודו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 2/&gt;וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ כְּנָעַן, חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם. בִּהְיוֹתְכֶם&lt;קטע סוף=הודו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=הודו 3/&gt;מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר. לֹא הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעׇשְׁקָם, וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵֽעוּ.&lt;קטע סוף=הודו 3/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד אל תרעו/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;{{נוסח|שִֽׁירוּ|כאן יש פרשה פתוחה של שורה ריקה בכתר ארם צובה, אבל אצל בירנבוים הכל בפסקה אחת.}} לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ. סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים {{נוסח|נִפְלְאֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=נִפְלְאוֹתָיו}}. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים. כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַֽיִם עָשָׂה. הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ. חִֽילוּ מִלְּפָנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם {{נוסח|וּמְלוֹאוֹ|=מסורה|בירנבוים=וּמְלֹאוֹ}}, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּֽעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָֽרֶץ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, {{נוסח|לְהֹדוֹת|=מסורה|בירנבוים=לְהוֹדוֹת}} לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ.&lt;קטע סוף=שירו לה' עד והלל לה'/&gt;

&lt;קטע התחלה=רוממו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=רוממו א/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.&lt;קטע סוף=רוממו א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=רוממו ב/&gt;רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=רוממו ב/&gt;&lt;קטע סוף=רוממו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=והוא רחום הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום א/&gt;&lt;קטע התחלה=והוא רחום 1/&gt;וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. אַתָּה, יְיָ, לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנִי. זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ, וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם&lt;קטע סוף=והוא רחום 1/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 2/&gt;הֵֽמָּה. תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ, וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ; אֵל יִשְׂרָאֵל, הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים. אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ. הִנָּשֵׂא, שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ&lt;קטע סוף=והוא רחום 2/&gt; &lt;קטע התחלה=והוא רחום 3/&gt;סֶּֽלָה. &lt;קטע התחלה=ה' צבאות עמנו/&gt;יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, {{נוסח|מִשְׂגָּב־לָֽנוּ|=מסורה (קמץ בגימל), וגם השארנו את התיבות מוקפות כמו שעשה בירנבוים בעמ' 189.|בירנבוים=מִשְׂגַּב לָֽנוּ (פתח בגימ&quot;ל)}} אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.&lt;קטע סוף=ה' צבאות עמנו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום 3/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' צבאות אשרי אדם/&gt;יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.&lt;קטע סוף=ה' צבאות אשרי אדם/&gt; &lt;קטע התחלה=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=ה' הושיע המלך יעננו/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום ב/&gt;&lt;קטע סוף=והוא רחום הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=הושיע את עמך א/&gt;הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הַרְאֵֽנוּ יְיָ חַסְדֶּֽךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן־לָֽנוּ. קוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּֽנוּ, וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם, הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=הושיע את עמך ב/&gt;וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַֽחְתִּי; יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ; אָשִֽׁירָה {{נוסח|לַייָ|=מסורה|בירנבוים=לַּייָ}}, כִּי גָמַל עָלָי.&lt;קטע סוף=הושיע את עמך ב/&gt;&lt;קטע סוף=הושיע את עמך הכל/&gt;&lt;קטע סוף=הודו עד כי גמל עלי הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;לא אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בערב יום כיפור, בערב פסח, ובחול המועד פסח.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה בחול הוראה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מקור/&gt;[[תהלים ק/טעמים|תהלים ק]]&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים א/&gt;מִזְמוֹר לְתוֹדָה; הָרִֽיעוּ לַייָ כׇּל הָאָֽרֶץ. עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים; הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ אֲנַֽחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, {{נוסח|חֲצֵרֹתָיו|=מסורה|בירנבוים=חֲצֵרוֹתָיו}} בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור לתודה מילים ב/&gt;כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור לתודה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהי כבוד הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד א/&gt;&lt;קטע התחלה=יהי כבוד 1/&gt;יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ,&lt;קטע סוף=יהי כבוד 1/&gt; &lt;קטע התחלה=יהי כבוד 2/&gt;מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}}; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יְיָ בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם. עֲצַת יְיָ {{נוסח|לְעוֹלָם|=מסורה|בירנבוים=לְעֹלָם}} תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.&lt;קטע סוף=יהי כבוד 2/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=יהי כבוד ב/&gt;וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=יהי כבוד ב/&gt;&lt;קטע סוף=יהי כבוד הכל/&gt;

 &lt;קטע התחלה=אשרי יושבי/&gt;אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ; עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.&lt;קטע סוף=אשרי יושבי/&gt;{{ש}} &lt;קטע התחלה=אשרי העם/&gt;אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם {{נוסח|שֱׁיְיָ|=מסורה|בירנבוים=שֶׁיְיָ}} אֱלֹהָיו.&lt;קטע סוף=אשרי העם/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קמה/טעמים|תהלים קמה]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהילה לדוד/&gt;תְּהִלָּה לְדָוִד&lt;קטע סוף=תהילה לדוד/&gt;

&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פסוק א/&gt;אֲרוֹמִמְךָ, {{נוסח|אֱלוֹהַי|=מסורה|בירנבוים=אֱלֹהַי}} הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פסוק א/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ב-ד/&gt;בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר.{{ש}}דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ב-ד/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ת בלבד/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ע/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-מ/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ה-ו/&gt;הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה.{{ש}}וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ו/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ.{{ש}}חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל־חָֽסֶד.{{ש}}טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָֽיו.{{ש}}יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה.{{ש}}כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ.{{ש}}לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-מ/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים.{{ש}}עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ע/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהלה לדוד פ-ש/&gt;פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.{{ש}}צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.{{ש}}קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת.{{ש}}רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.{{ש}}שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.&lt;קטע סוף=תהלה לדוד פ-ש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=תהילת/&gt;תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר־פִּי; וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=תהילת/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת בלבד/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת בלבד/&gt;{{ש}}{{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ואנחנו/&gt;וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ה-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ז-ת ואנחנו/&gt;&lt;קטע סוף=תהלה לדוד ס-ת ואנחנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קמו/טעמים|תהלים קמו]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ; בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt;אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו. עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם; הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְעֵבִים; יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים. יְיָ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;פֹּקֵֽחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים. יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים; יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;[[תהלים קמז/טעמים|תהלים קמז]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם יְיָ; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב כֹּֽחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָֽרֶץ. עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֶת יְיָ; הַלְלִי אֱלֹהַֽיִךְ, צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ; עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר; כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָֽיִם. מַגִּיד {{נוסח|דְּבָרָו|=מסורה|בירנבוים=דְּבָרָיו}} לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ז מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;[[תהלים קמח/טעמים|תהלים קמח]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, הַלְלֽוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|כׇל|=מסורה|בירנבוים=כׇּל}} מַלְאָכָיו, הַלְלֽוּהוּ כׇּל {{נוסח|צְבָאָו|=מסורה|בירנבוים=צְבָאָיו}}. הַלְלֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt;וְיָרֵֽחַ, הַלְלֽוּהוּ כׇּל כּֽוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt;וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חׇק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 3/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכׇל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר, רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכׇל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים, הַחַיָּה וְכׇל בְּהֵמָה, רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי אֶֽרֶץ וְכׇל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכׇל שֹֽׁפְטֵי אָֽרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח 4/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ח מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים קמט/טעמים|תהלים קמט]]&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט א/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ. כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה. יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב; הָדָר הוּא לְכׇל חֲסִידָיו; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קמ&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;[[תהלים קנ/טעמים|תהלים קנ]]&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}; הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ, הַלְלֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ. הַלְלֽוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר, הַלְלֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר. הַלְלֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;הַלְלֽוּהוּ {{נוסח|בְצִלְצְלֵי|=מסורה|בירנבוים=בְּצִלְצְלֵי}} שָֽׁמַע, הַלְלֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}.&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ק&quot;נ מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם א/&gt;בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן ירוּשָׁלָֽיִם; {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ברוך ה' לעולם ב/&gt;וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם; וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן.&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם ב/&gt;&lt;קטע סוף=ברוך ה' לעולם הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מקור/&gt;[[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דברי הימים א כט, י-יג]]&lt;קטע סוף=ויברך דוד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויברך דוד מילים/&gt;וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כׇּל הַקָּהָל, וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָעֹֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶֽיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ.&lt;קטע סוף=ויברך דוד מילים/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]]&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכׇל צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ, הַיַּמִּים וְכׇל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר {{נוסח|בָּחַֽרְתָּ|בירנבוים=בָּחַרְתָּ}} בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָֽאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ–&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=אתה הוא ה' לבדך מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית א/&gt;&lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 1/&gt;וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּֽקֶם אֶת דְּבָרֶֽיךָ, כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּֽרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵֽינוּ בְּמִצְרָֽיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַֽעְתָּ עַל יַם סוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 1/&gt; &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית 2/&gt;וּבְכׇל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַֽעְתָּ כִּי הֵזִֽידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּֽעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית 2/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=וכרות עמו הברית ב/&gt;וְהַיָּם בָּקַֽעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַֽכְתָּ {{נוסח|בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶֽבֶן,|=מסורה|בירנבוים=בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶֽבֶן}} בְּמַֽיִם עַזִּים.&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית ב/&gt;&lt;קטע סוף=וכרות עמו הברית הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;[[שמות יד/טעמים#יד ל|שמות יד, ל-לא]]&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt;וַיּֽוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַֽיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִֽינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא ב/&gt;&lt;קטע סוף=ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מקור/&gt;[[שמות טו/טעמים|שמות טו, א-יח]]&lt;קטע סוף=שירת הים מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=שירת הים מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=שירת הים 1/&gt;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִֽׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ: יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָֽבֶן. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב. וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵֽמוֹ כַּקַּשׁ. וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶעֶרְמוּ מַֽיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם. אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי. נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּֽמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים. מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא. נָטִֽיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ. נָחִֽיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ; נֵהַֽלְתָּ בְעׇזְּךָ אֶל נְוֵה קׇדְשֶֽׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָֽשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי&lt;קטע סוף=שירת הים 1/&gt; &lt;קטע התחלה=שירת הים 2/&gt;אֱדוֹם; אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד; נָמֹֽגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָֽעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד; בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָֽבֶן; עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ. תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַֽלְתָּ, יְיָ; {{נוסח|מִקְּדָשׁ,|=מסורה|בירנבוים=מִקְדָּשׁ,}} אֲדֹנָי, כּוֹנְנוּ יָדֶֽיךָ. &lt;קטע התחלה=פסוק ה' ימלוך/&gt;יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.&lt;קטע סוף=פסוק ה' ימלוך/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים 2/&gt;&lt;קטע סוף=שירת הים מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה א/&gt;כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, {{נוסח|וּמֹשֵׁל|=מסורה|בירנבוים=וּמוֹשֵׁל}} בַּגּוֹיִם.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=כי לה' המלוכה ב/&gt;וְעָלוּ {{נוסח|מוֹשִׁעִים|=מסורה|בירנבוים=מוֹשִׁיעִים}} בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה ב/&gt;&lt;קטע סוף=כי לה' המלוכה הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישתבח הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ישתבח א/&gt;{{עוגן בשורה|ישתבח ביום חול}}יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּֽנוּ, הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת,&lt;קטע סוף=ישתבח א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע התחלה=ברכות והודעות/&gt;בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.&lt;קטע סוף=ברכות והודעות/&gt; &lt;קטע התחלה=ישתבח חתימה/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.&lt;קטע סוף=ישתבח חתימה/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח ב/&gt;&lt;קטע סוף=ישתבח הכל/&gt;
-----
-----
&lt;קטע התחלה=שיר המעלות הוראה/&gt;בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה יש נוהגים להוסיף (ש&quot;ץ וקהל קוראים כל פסוק):{{ק|{{הערה|קהילות רבות נוהגות לקרוא כאן את מזמור ק&quot;ל בעשרת ימי תשובה. אך אין מקור למנהג זה במנהג אשכנז הוותיק, והמזמור אינו מובא ב'''סדר עבודת ישראל''' (ראו שם [https://archive.org/details/Seder_Avodat_Yisrael_Polin_1868/page/n100/mode/1up עמ' 75]) ובסידור בירנבוים. קריאת המזמור נכנס לנוסח אשכנז מזרח אירופה ובארץ־ישראל בהשפעת נוסח החסידים (&quot;נוסח ספרד&quot;); ראו על כך ב'''תפלה שפת ישראל''' [https://archive.org/details/TefilohSefasYisroelRallisWiesenthal/page/29/mode/1up עמ' 29]. בדורות האחרונים הפכה קריאת המזמור להיות מנהגם של רוב הקהילות בחו&quot;ל ומנהג ארץ־ישראל, ולכן הבאנו כאן את נוסח המזמור כפי שהוא מופיע בסידור בירנבוים במנחה לשבת ([[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/498|עמ' 473]]). במחזור של בירנבוים המזמור מופיע כאן אחרי &quot;ישתבח&quot;, לדוגמה [https://archive.org/details/mahzorhashalemlroshhashanahvyomkippurashkenaz1951/page/n196/mode/2up כאן] במחזור לראש השנה.}}}}&lt;קטע סוף=שיר המעלות הוראה/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בחול|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית ביום חול/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב==

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לתפילת שחרית ויום טוב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] (עמ' 11-48) כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה לומר את ברכות השחר/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;אומרים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות|בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר]] כמו ביום חול.&lt;קטע סוף=הוראה חדשה לומר את ברכות השחר/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו א}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;אומרים &quot;מִזְמוֹר לְתוֹדָה&quot; בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים.&lt;קטע סוף=הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;[[תהלים יט/טעמים|תהלים יט]]&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt;לַמְנַצֵּֽחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַֽיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִֽיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר, וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה {{נוסח|יְחַוֶּה־דָּֽעַת|בירנבוים=יְחַוֶּה דָּֽעַת}}. אֵין אֹֽמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכׇל הָאָֽרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּֽׁמֶשׁ שָׂם אֹֽהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹֽרַח. מִקְצֵה הַשָּׁמַֽיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִֽׁיבַת נָֽפֶשׁ; עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּֽימַת פֶּֽתִי. פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָֽיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶֽדֶת לָעַד; מִֽשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹֽפֶת צוּפִים. גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשׇׁמְרָם עֵֽקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי. גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּֽךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי; אָז אֵיתָם, וְנִקֵּֽיתִי מִפֶּֽשַׁע רָב.&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק יהיו לרצון/&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי.&lt;קטע סוף=פסוק יהיו לרצון/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור י&quot;ט מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;[[תהלים לד/טעמים|תהלים לד]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶֽלֶךְ, וַיְגָרְשֵֽׁהוּ וַיֵּלַךְ.{{ש}} אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכׇל עֵת; תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.{{ש}} בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי; יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ.{{ש}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.{{ש}} דָּרַֽשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָֽנִי, וּמִכׇּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי.{{ש}} הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָֽרוּ, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּֽרוּ.{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ.{{ש}} חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם.{{ש}} טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.{{ש}} יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.{{ש}} כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב.{{ש}} לְכוּ בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם.{{ש}} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.{{ש}} נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶֽיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.{{ש}} סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ.{{ש}} עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.{{ש}} פְּנֵי יְיָ בְּעֹֽשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶֽרֶץ זִכְרָם.{{ש}} צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵֽעַ, וּמִכׇּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.{{ש}} קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ.{{ש}} רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶֽנּוּ יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 1/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;{{ש}} שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵֽנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה.{{ש}} תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה, וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים א/&gt;{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;פֹּדֶה יְיָ נֶֽפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּל הַחֹסִים בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ד מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מקור/&gt;[[תהלים צ/טעמים|תהלים צ]]&lt;קטע סוף=מזמור צ' מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים א/&gt;תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים. אֲדֹנָי, מָעוֹן אַתָּה הָיִֽיתָ לָּֽנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶֽרֶם הָרִים יֻלָּֽדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶֽרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּֽאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. כִּי אֶֽלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶֽיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּֽיְלָה. זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּֽקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. בַּבֹּֽקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶֽרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כִּי כָלִֽינוּ בְאַפֶּֽךָ, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָֽלְנוּ. שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵֽינוּ לְנֶגְדֶּֽךָ, עֲלֻמֵֽנוּ לִמְאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי כׇל יָמֵֽינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶֽךָ, כִּלִּֽינוּ שָׁנֵֽינוּ {{נוסח|כְמוֹ־הֶֽגֶה|בירנבוים=כְמוֹ הֶֽגֶה}}. יְמֵי שְׁנוֹתֵֽינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרׇהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻֽפָה. מִי יוֹדֵֽעַ עֹז אַפֶּֽךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶֽךָ. לִמְנוֹת יָמֵֽינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה. שׁוּבָה יְיָ, עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶֽיךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ בַבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵֽינוּ. שַׂמְּחֵֽנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָֽנוּ, שְׁנוֹת רָאִֽינוּ רָעָה.&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ' מילים ב/&gt;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶֽיךָ פׇעֳלֶֽךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. &lt;קטע התחלה=פסוק ויהי נועם/&gt;וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.&lt;קטע סוף=פסוק ויהי נועם/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ' מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;[[תהלים צא/טעמים|תהלים צא]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 1/&gt;יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי {{נוסח|אֶבְטַח־בּוֹ|בירנבוים=אֶבְטַח בּוֹ}}. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 2/&gt;הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו {{נוסח|יְצַוֶּה־לָּךְ|בירנבוים=&quot;יְצַוֶּה לָּךְ&quot; כאן, אבל בעמ' 731 התיבות מוקפות}}, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א 3/&gt;דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;א ב/&gt;יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, {{נוסח|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה;|הפיסוק לפי בירנבוים להלן בעמ' 733 והוא מתאים לטעמי המקרא (אמנם כאן אצל בירנבוים יש פסיק).}} אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. &lt;קטע התחלה=פסוק אורך ימים/&gt;אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.&lt;קטע סוף=פסוק אורך ימים/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;א מילים הכל/&gt; {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;[[תהלים קלה/טעמים|תהלים קלה]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 1/&gt;{{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|מסורה=הַלְלוּ יָהּ|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ; הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵֽינוּ. {{נוסח|הַלְלוּ־יָהּ|=מסורה|בירנבוים=הַלְלוּיָהּ}}, כִּי טוֹב יְיָ; זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ, כִּי נָעִים. כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. כִּי אֲנִי יָדַֽעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵֽינוּ מִכׇּל אֱלֹהִים. כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, בַּיַּמִּים וְכׇל תְּהֹמוֹת. מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה; {{נוסח|מֽוֹצֵא רֽוּחַ|=בירנבוים|מוֹצֵא־רֽוּחַ}} מֵאוֹצְרוֹתָיו. שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה. שָׁלַח אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵֽכִי מִצְרָֽיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכׇל עֲבָדָיו. שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן, וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָֽעַן. וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יְיָ, שִׁמְךָ לְעוֹלָם; יְיָ, זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ; עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;לָהֶם וְלֹא יַאֲזִֽינוּ, אַף אֵין־יֶשׁ־רֽוּחַ בְּפִיהֶם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת יְיָ; יִרְאֵי יְיָ, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן {{נוסח|ירוּשָׁלָֽיִם|בירנבוים=ירוּשָׁלִָֽם}}; הַלְלוּ־יָהּ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ה מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;[[תהלים קלו/טעמים|תהלים קלו]]&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 1/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 2/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ש}}הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור קל&quot;ו מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים לג/טעמים|תהלים לג]]&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 1/&gt;רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 2/&gt;יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה,&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 2/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג 3/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור ל&quot;ג מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;[[תהלים צב/טעמים|תהלים צב]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 1/&gt;מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ {{נוסח|בְּפׇעֳלֶֽךָ;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=בְּפׇעֳלֶֽךָ,}} בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים {{נוסח|קַרְנִי;|=בירנבוים|בירנבוים בעמ' 317=קַרְנִי,}} בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 1/&gt; &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב 2/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ב מילים הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;[[תהלים צג/טעמים|תהלים צג]]&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מקור/&gt;

&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt;יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹֽדֶשׁ, יְיָ, לְאֹֽרֶךְ יָמִים.&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים ב/&gt;&lt;קטע סוף=מזמור צ&quot;ג מילים הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

&lt;קטע התחלה=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים ממשיכים [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול#ישתבח ביום חול|&quot;יִשְׁתַּבַּח&quot; בתפילה ליום חול]].&lt;קטע סוף=הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים/&gt;

&lt;קטע התחלה=נשמת כל חי/&gt;נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.&lt;קטע סוף=נשמת כל חי/&gt;

&lt;קטע התחלה=אילו פינו הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=אילו פינו 1/&gt;אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=אילו פינו 1/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 2/&gt;וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ {{נוסח|עַל אַחַת מֵאָֽלֶף, אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים|הגדה של פסח של בירנבוים=עַל אַחַת (מֵאֶֽלֶף) אֶֽלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים}} וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ&lt;קטע סוף=אילו פינו 2/&gt; &lt;קטע התחלה=אילו פינו 3/&gt;בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.&lt;קטע סוף=אילו פינו 3/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=אילו פינו ב/&gt;נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.&lt;קטע סוף=אילו פינו ב/&gt;&lt;קטע סוף=אילו פינו הכל/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;בימים הנוראים מסיימים:&lt;קטע סוף=הוראה לסיום פסוקי דזמרה בימים הנוראים/&gt;

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים}}.)


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;ביום טוב הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות/&gt;

&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות מילים/&gt;&lt;קטע התחלה=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ&lt;קטע סוף=האל בתעצומות עד בנוראותיך לימים הנוראים/&gt;, הַמֶּֽלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=היושב לימים הנוראים/&gt;&lt;קטע סוף=האל בתעצומות מילים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;בימים הנוראים הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בימים הנוראים המלך/&gt;

'''&lt;קטע התחלה=המלך לימים הנוראים/&gt;הַמֶּֽלֶךְ&lt;קטע סוף=המלך לימים הנוראים/&gt;'''{{ש}}&lt;קטע התחלה=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.&lt;קטע סוף=יושב על כסא לימים הנוראים/&gt;


&lt;קטע התחלה=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;בשבת הש&quot;ץ מתחיל כאן:&lt;קטע סוף=הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד/&gt;

&lt;קטע התחלה=שוכן עד מילים/&gt;שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: {{נוסח|רַנְּנוּ|בירנבוים=רַנְנוּ}} צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שוכן עד מילים/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לכל השנה:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לכל השנה/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְהַלָּל,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְרוֹמָם,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לכל השנה/&gt;

&quot;בפי ישרים&quot; לימים הנוראים:{{ש}}&lt;קטע התחלה=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;בְּפִי '''יְ'''שָׁרִים תִּתְ'''ר'''וֹמָם,{{ש}}וּבְדִבְרֵי '''צַ'''דִּיקִים תִּתְ'''בָּ'''רַךְ,{{ש}}וּבִלְשׁוֹן '''חֲ'''סִידִים תִּתְ'''קַ'''דָּשׁ,{{ש}}וּבְקֶרֶב '''קְ'''דוֹשִׁים תִּתְ'''הַ'''לָּל.&lt;קטע סוף=בפי ישרים לימים הנוראים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות א/&gt;&lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 1/&gt;וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 1/&gt; &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות 2/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות 2/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות א/&gt; {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} &lt;קטע התחלה=ובמקהלות רבבות ב/&gt;לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות ב/&gt;&lt;קטע סוף=ובמקהלות רבבות הכל/&gt;

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}

({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}

&lt;קטע התחלה=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/קריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב|קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]&lt;קטע סוף=המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>8b3gwprwycobqmkxeik5a0qy96i8vm0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461736</id>
    <revision>
      <id>1419115</id>
      <parentid>1418775</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:12:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18477" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>8hhg2dw4d3zycm8fo7pwswbwxnsxudd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419117</id>
      <parentid>1419115</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:16:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18548" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת לפסוקי דזמרה בשבת ויום טוב}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>tonox88wsqzh0ugl8yowfbm6k5l6ahl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419118</id>
      <parentid>1419117</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:17:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18534" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>bf3bisuo44r3aw0g8rm6glz7t7k0pzn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419173</id>
      <parentid>1419118</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:35:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18691" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 299-335--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 299/&gt;{{הסידור השלם כותרת|'''שַׁחֲרִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב'''{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כותרת כללית לפסוקי דזמרה}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה חדשה לומר את ברכות השחר}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור שיר חנוכת הבית מילים הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש יתום}}'''}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 299/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 301/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתום}}


{{ק|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הרינו מזמן לפני ברוך שאמר}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך שאמר הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 301/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 303/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הודו 3}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירו לה' עד והלל לה'}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|רוממו הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 303/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 305/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|והוא רחום ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הושיע את עמך הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לפני מזמור לתודה בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור לתודה מילים הכל}})

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור י&quot;ט מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 305/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 307/&gt;&lt;קטע סוף=עמוד 307/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 1}}&lt;קטע התחלה=עמוד 309/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד 2}}{{ש}}  {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ד מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ' מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 309/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 311/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 2}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;א ב}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק אורך ימים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 311/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 313/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ה מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 1}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 313/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 315/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 2}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קל&quot;ו 3}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 315/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 317/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ל&quot;ג מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ב מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור צ&quot;ג מילים הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 317/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 319/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|יהי כבוד הכל}}

 {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי יושבי}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אשרי העם}}{{ש}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ה מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהילה לדוד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד פסוק א}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ב-ד}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ה-ו}}{{ש}}&lt;קטע סוף=עמוד 319/&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 321/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|תהלה לדוד ז-ת בלבד}}{{ש}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ואנחנו}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 321/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 323/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ו מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ז מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 323/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 325/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 3}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח 4}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ח מילים ב}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור קמ&quot;ט מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|מזמור ק&quot;נ מילים ב}}&lt;קטע סוף=עמוד 325/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 327/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ברוך ה' לעולם הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויברך דוד מילים}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אתה הוא ה' לבדך מילים הכל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|וכרות עמו הברית הכל}}&lt;קטע סוף=עמוד 327/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 329/&gt;{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ויושע ה' ביום ההוא מילים הכל}}

{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מקור}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שירת הים מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|פסוק ה' ימלוך}}&lt;קטע סוף=עמוד 329/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 331/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|כי לה' המלוכה הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה להמשיך בישתבח בהושענא רבה, ביום העצמאות וביום ירושלים}}}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|נשמת כל חי}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 2}}&lt;קטע סוף=עמוד 331/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 333/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו 3}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|אילו פינו ב}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ ביום טוב האל בתעצומות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|האל בתעצומות מילים}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|הוראה לש&quot;ץ בשבת שוכן עד}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שוכן עד מילים}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|בפי ישרים לכל השנה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 1}}&lt;קטע סוף=עמוד 333/&gt; &lt;קטע התחלה=עמוד 335/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות 2}} {{סידור בירנבוים ש&quot;ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ובמקהלות רבבות ב}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ישתבח הכל}}
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|שיר המעלות הוראה}}}}{{הסידור השלם מקור|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מקור}}}}({{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/סוף התפילה|מזמור ק&quot;ל מילים הכל}})
-----
-----
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|הוראה לש&quot;ץ לפני קדיש}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}}&lt;קטע סוף=עמוד 335/&gt;

{{הסידור השלם הוראה|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|המשך בקריאת שמע וברכותיה לשחרית בשבת ויום טוב}}'''}}
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>fmmi2upp8wcj459j9ox1897qfdg4n99</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461792</id>
    <revision>
      <id>1419107</id>
      <parentid>1346667</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2618" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ&quot;ד-1964
=== אכרזה בדבר תחולת [[+#38|סעיף 19(ב)]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 567|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)|1530)); ((תשכ&quot;ח, 195|תיקון|2131)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 38 לחוק העונשין|סעיף 19(ז)]] [[לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי&quot;ד-1954]], אני מכריז לאמור:

@ 1. סייגים לתחולת [[+#38|סעיף 19(ב)]] (תיקון: תשכ&quot;ח)
: [[סעיף 38 לחוק העונשין|סעיף קטן (ב) לסעיף 19 של החוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי&quot;ד-1954]], לא יחול -
: (1) על נאשם שביום ביצוע העבירה מלאו לו 21 שנה;
: (2) על נאשם המרצה עונש מאסר בשל עבירה אחרת;
: (3) על נאשם שביחס אליו הוגש תסקיר של קצין מבחן תוך שנים-עשר החדשים האחרונים לפני מתן גזר הדין, והעתק התסקיר הוגש לבית המשפט;
: (4) על עבירות שהעונש שנקבע להן בחוק הוא מאסר עולם ונקבע שהוא עונש חובה;
: (5) על עבירות לפי [[פרק ז לחוק העונשין|החוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי&quot;ז-1957]];
: (6) על עבירות לפי [[החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי&quot;ד-1954]], פרט [[לסעיף 2א של אותו חוק]];
: (7) על בתי דין לעבירות תנועה שהוקמו לפי [[סימן ה1 לפרק 2 לחלק ד לחוק השיפוט הצבאי|תקנות-שעת-חירום (עבירות תנועה - דין חיילים), תש&quot;ט-1949]];
: (8) על נאשם שמקום מגוריו הקבוע הוא מחוץ לשטח שמשפט ישראל חל עליו.

@ 2. תחילה
: תחילתה של אכרזה זו היא ביום י&quot;ח בשבט תשכ&quot;ד (1 בפברואר 1964).

@ 3. ביטול
: בטלים -
: (1) ((הנוסח שולב באכרזה בדבר החלת סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי&quot;ד-1954, תשכ&quot;ב-1961;))
: (2) אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ&quot;ב-1961.

@ 4. השם
: לאכרזה זו ייקרא &quot;אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז בטבת תשכ&quot;ד (2 בינואר 1964)
&lt;חתימה&gt; דב יוסף שר המשפטים</text>
      <sha1>5f16b4lct89tsxxx92hnx8pg35la0fp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461793</id>
    <revision>
      <id>1419067</id>
      <parentid>1346671</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2228" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית), תשכ&quot;ד-1964
=== תקנות בדבר קביעת טופס הודעה על הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 562|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)|1530)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#3|סעיף 10א]] [[=החוק|לחוק ההגבלים העסקיים, תשי&quot;ט-1959]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הסדר לענין [[#3|סעיף 10א לחוק]]&quot; - הסדר שלגביו ניתן אישור על ידי השר כי כל כבילותיו נוגעות לתובלה בין לאומית, בים או באויר;
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה.

@ 2. מסירת הודעה
: הודעה על הסדר לענין [[#3|סעיף 10א לחוק]] תימסר [[תוספת|בטופס שבתוספת]] ב-4 עותקים.

@ 3. מתן הצהרה
: מוסר ההודעה יצהיר שכל הפרטים שבה מלאים ונכונים, שהמסמכים המצורפים לטופס נכונים ושמלבדם אין כל מסמך אחר הקובע את ההסדר או הנוגע לו.

@ 4. חתימת הטופס
: כל טופס ייחתם לפני הגשתו על ידי צד להסדר.

@ 5. צירוף מסמכים
: היה הסדר בכתב, יצורפו לטופס המוגש המסמכים המקוריים הקובעים את ההסדר או הנוגעים לו, או העתקיהם או צילומיהם שאחד מהם המצורף לכל טופס יהיה מאושר כהעתק נכון.

@ 6. אישור קבלה
: השר יאשר בכתב קבלת ההודעה.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====

=== טופס ההודעה ===

&lt;פרסום&gt; י&quot;ד בטבת תשכ&quot;ד (30 בדצמבר 1963)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>bqn8kaxetxgr504s7cbuelxnz4gg941</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ר&quot;ן על הרי&quot;ף/גיטין/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>464874</id>
    <revision>
      <id>1419056</id>
      <parentid>1406133</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:16:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117391" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת גיטין|ר&quot;ן על הרי&quot;ף|ב}}

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]]===

'''המביא.''' בפני נחתם חציו אחד מן העדים:

'''אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול''' מסקינן בגמרא דדוקא בשאין הגט יוצא אלא מתחת ידי האחד שהוא מביאו ואין חבירו שליח בהבאתו ומשום הכי פסול דשליח אצרכינהו רבנן לממרינהו לתרוייהו אבל אם היה הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר דשנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם כרבא דאמר דטעמא לפי שאין עדים מצויים לקיימו וכיון שאנו יודעים על פי אלו השנים שהבעל מסרו ליכא חששא תו למיחש לזיוף:

'''שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד''' שלישי '''אומר בפני נחתם פסול''' וביוצא מתחת ידי האחד דכיון דמאן דאמר בפני נחתם לא אמר בפני נכתב אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא:

'''ור&quot;י מכשיר''' דכיון דאיכא תרי דמסהדי אכתיבה תו לא אתי לאחלופי:

'''אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר''' לרבא דסבירא ליה לפי שאין עדים מצוין לקיימו אפילו אין שום עד מעידעל הכתיבה כשר שהרי נתקיים על פי השנים ולא נקט אחד אומר בפני נכתב אלא אגב רישא דתנא אחד אומר וכו':

'''גמ' אפילו לא כתב אלא שיטה אחת לשמה''' שיטה ראשונה שיש בה שם האיש ושם האשה והזמן:

'''אני הוא עד שני פסול מאי טעמא או כולו בקיום הגט''' דאני הוא עד שני היינו קיום הגט כשאר שטרות דאדם מעיד זה כתב ידי:

'''או כולו בתקנת חכמים''' שאומר בפני נכתב וכו' וטעמא דמילתא דכיון דאמר אני הוא עד שני על עיקר הגט הוא מעיד ובהך חתימה דאמר בפני אינו מעיד אלא על חתם ידו ואמאי דקא מסהיד בהאי לא מסהיד בהאי ולא תיקון רבנן להימוני יחיד לחצאין:

'''דליכא מידי דכי אמר אחד כשר''' פירש רש&quot;י ז&quot;ל שאם היה שליח זה אומר אני מכירה כשר דסבירא ליה זכרונו לברכה שהמביא גט ממדינת הים אינו צריך שיאמר בפני נחתם דוקא אלא כל שאומר אני מכיר החתימה כשר לפי שהוא גורס בפרק קמא ורבא אמר אטו הכא כי אמר ידענא לא מהימן ומשום הכי סבירא ליה זכרונו לברכה דבאומר ידענא סגי וחלקו עליו לומר דבלשון יודע אני ומכיר ודאי לא מהימן עד אחד דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא ובההיא דלעיל הכי גרסינן אטו כי אמרי בפנינו מי לא מהמני כלומר בשאר שטרות דבקיום שטרות אי אמרי בפנינו ואי אמרי ידעינן מהני אבל בקיום הגט דוקא כי אמר בפני אבל ידענא לא מהני והכי פירושו מי איכא מידי דאילו אמר חד כשר דכיון דבקיומו של יחיד ליכא למיחש דאתי לאיחלופי שהרי אומר בפני נכתב קיומן של שנים למה יפסל דהא חד גוונא הוא בקיום כיון דבקיום שטרות דעלמא כי אמר בפני מהני ובגמרא איכא מאן דסבר שאם העידו שנים על חתימת יד שני אי נמי העיד הוא ואחר על חתימת יד שני דפסול ולא סליק הכי אלא כשר כמו שכתב הריא&quot;ף בהלכות:

'''אבל הגט יוצא מתחת ידי שניהם כשר''' פירש&quot;י ז&quot;ל ששניהם אדוקין בו ולאו דוקא אלא כל שהבעל עשה את שניהם שלוחים ואמר להם שניכם הוליכו גט לאשתי ונתנו לאח במעמד חבירו כדאמרינן בפרק התקבל כולכם הוליכו אחד מוליך במעמד כולם בהכי סגי ולא עוד אלא אפילו אם האחד בלבד שליח והשני מעיד שבפניו נתן הבעל גט לחבירו להוליך לאשתו לרבא דלא חייש לשמה כשר דהא אם יאמר בפנינו גרשה מי לא מהימני דלרבא דלא חייש אלא לקיום וקיימא לן כוותיה כל שיש עדים לנו שהבעל מסרו להוליכו לאשתו

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]]===

שוב אין לחוש למזוייף

'''אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם''' דטעמא לפי שאין עדים מצויין לקיומו וכאן אין לחוש לזיוף וכי תימא לעולם צריכין ושאני הכא משום דקאמרי הני לאו מילתא היא דאמירה דהני לית בה מששא דהא רבנן אצרוך לשליח למימרינהו לתרוייהו כי היכי דלא ליתי לאחלופי בקיום שטרת דעלמא דאי לא תימא הכי אפילו אין הגט יוצא מתחת ידי שניהם למה פסול:

'''וכי אין הגט יוצא מתחת ידי שניהם במאי פליגי''' הואיל ואחד הביאו והוא לא אמר כתקון חכמים אמאי מכשיר רב יהודה:

'''מר סבר וכו'''' תנא קמא סבר אף על פי שהגט יוצא מתחת יד עד המעיד על החתימה והשליח הימנוהו רבנן כבי תרי אפיל הכי כיון דלא אמר בפני נכתב פסול גזירה דילמא אתי לאחלופי וכו':

'''ורבי יהודה סבר''' כיון דאצרכוהו תרי אחריני במקומו לאסהודי אכתיבה תו לא אתי לאיחלופי:

'''ואפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה כשר''' כלומר אפילו מתחת ידי אחד מהם ואף על גב דמאן דאמר בפני נכתב כיון שאינו שליח כמאן דליתיה דמי הרי נתקיים הגט על פי השנים ולרבא בהכי סגי וקא דייק דכיון דבקיום הגט סגי שמע מינה נמי דשנים שהביאו אין צריכין דכיון שהם מעידין שהבעל מסרו להם תו ליכא למיחש לזיוף ומהני כעידי קיום:

'''מתני' נכתב בלילה ונחתם ביום''' היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם:

'''ביום ונחתם בלילה''' מוקדם הוא דמשמע דמההוא יומא אגרשה ולא אגרשה עד למחר ובגמרא מפרש מאי פסוליה:

'''כל גיטין''' של מכר ומתנה והלואה '''פסולים''' דאתו למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין:

'''חוץ מגיטי נשים''' דלאו לגוביינא עבידי:

'''גמ' מפני מה תקנו זמן בגיטין''' כיון דלאו שטרא לגוביינא הוא וממתניתין דתנן בפרק המגרש שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר וחד מינייהו יש עליו עדים ואין בו זמן ילפינן דתקנו חכמים זמן בגיטין אבל ממתניתין דהכא דפסול גט מוקדם ליכא למשמע מינה דתקנו חכמים זמן בגיטין משום דאיכא למימר דגט שאין בו זמן כשר דלא נפיק מינה חורבא דכי בעיא לאפוקי פירי אמר לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך כיון שאין בו זמן אבל כי אית ביה זמן והוי מוקדם מפקא פירי מזמנו של גט שלא כדין ואם תאמר ואמאי לא אמרינן דתקנו בו זמן כדי שתוכל להוציא האשה מן הבעל מזונות שלותה ואכלה קודם הזמן שכתוב בגט ולא יוכל לומר לה גרשתיך קודם לכן יש לומר דאפילו אין בו זמן יכולה האשה להביא עדים בבית דין ויעידו על זמן גירושיה:

'''רבי יוחנן אמר משום בת אחותו''' והיא אשתו ושמה תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה דלא אמרינן אוקמה בחזקת אשת איש והשתא הוא דאגרשה והגט מאוחר כיון שהיא גורשה לפנינו ואדרבה אוקמא בחזקת כשרה שלא נבעלה כשהיתה אשת איש:

'''ריש לקיש אמר משום פירות''' כתב רבינו ש&quot;י ז&quot;ל שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל פירות נכסי מלוג שלה תגבם

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]]===

ואם לא היה בו זמן היה מוכר והולך וכשתתבע בבית דין הויא ידה על התחתונה שאומר לה קודם גירושין מכרתי ונראה מדבריו שאילו לא היה בו זמן היינו חוששין שמא ימכור לאחר גיורשין ואין זה מחוור שמשעת גירושין ואילך ודאי אין לחוש שהיר האשה יכולה לברר שעת גירושיה ולהוציא נכסי מלוג מידי הבעל אלא כי אמר ריש לקיש משום פירות הכי קאמר שמתוך שהבעל מפסיד פירות משעת חתימת הגט צריך שיה אבו זמן כדי שלא ימכור פירות בין חתימה לנתינה ואם מכר שתטרפם האשה:

'''אבל משום פירות לא קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה''' כתב רש&quot;י ז&quot;ל הילכך זמן כתיבת הגט לא מהני מידי וכי אתיא למיטרף בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטה לידה ולא נהירא מדגרסינן בפ&quot;ק דב&quot;מ מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה והוינן בה ליחוש שמא כתב ליתן בניסן ולא נן עד תשרי ואזיל בעל וזבין פירי מניסן ועד תשרי ואתיא היא וקא מפקא וקא טרפא לקוחות שלא כדין הניחא למאן דאמר משעת כתיבה אלא למאן דאמר משעת נתינה מאי איכא למימר ומפרקינן דאמרי לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך אלמא דוקא התם הוא דאמרינן לה הכי משום דכיון דנפל איתרע ליה אבל בעלמא לא וכדמסיימינן נמי התם אי הכי בשאר שטרות נמי נימא הכי וכו' ושמעתין נמי דייק דכל דכתב ביה זמן לא בעיא ראיה אימת מטא גיטא לידה דכיון דמוקדם פסול ולא חיישינן דילמא כתביה ואותביה בכסתיה [דאי מפייסה תיפייס] משום דלא מקדים אינש פורענותא לנפשיה כדאיתא בגמרא למאי ניחוש לה אלא עיקר פלוגתייהו דרבי יוחנן וריש לקיש דר&quot;ל סבר שהבעל מפסיד פירות משעת חתימה ולפיכך צריך שיהא זמן בגיטין דאי לא זמנין שיהא הבעל גומר לגרשה ומכתיב גט בלא זמן מפני שסופר ועדים מזדמנין לו ומתוך שרואה בנכסי אשתו קמה לקצור ענבים לבצור שמיט ואכיל להו ואחר כך מגרשה בגט זה ומפסדה פירות משעת חתימה שלא כדין ולפיכך תקנו חכמים זמן בגיטין זהו טעמו של ריש לקיש ורבי יוחנן סבר שמפני זה לא היה צריך להתקין זמן בגיטין דכיון דיש לבעל פירות עד שעת נתינה ואי אכיל פירי עד ההיא שעתא כדין הוא אוכל ומשעת נתינה ואילך אין לחוש לתקנה של אשה שהרי בידה להוציא נכסיה מיד הבעל אלא משום בת אחותו הוא דתקינו רבנן זמן ואי תימא וכיון דסבירא ליה לרבי יוחנן דיש לבעל פירות עד שעת נתינה היאך כותבין גט לאיש ואף על פי שאין אשתו עמו ניחוש שמא כתב בניסן ולא יתן עד תשרי וכדפרכינן בפרק שנים אוחזין גבי כותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו ואצטרכינן לאוקמא התם בשטרי אקנייתא דמשעת קנין משעבדי נפשיה יש לומר דבגט ליכא למיחש להכי משום דלא מקדים איניש פורענותא לנפשיה וכדאיתא בסוגיין בגמרא:

'''קסבר זנות לא שכיחא''' וכיון דמילתא דלא שכיחא היא לא חיישי רבנן למעבד תקנתא ואי תימא דהא תנן בריש כתובות בתולה נשאת ליום רביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין אלמא משום זנות עבוד רבנן תקנתא יש לומר דהכא הכי קאמרינן זנות דבעדים והתראה לא שכיחא וליכא למיחש לחפויי אבת אחותו בכה&quot;ג אי נמי י&quot;ל דהתם אע&quot;ג דלא שכיחא איכא חששא שלא תאסר עליו עולמית ויעמוד עמה באיסור דבתקלה מרובה כי האי ראוי לחוש אפילו למה שאינו מצוי אבל הכא ליכא תקלה אחריתי אלא דילמא מחייבא מיתה ולא מיקטלא ומשום הכי לא חששו לדבר שאינו מצוי:

'''ונכתב ביום ונחתם בלילה''' במתניתין לרבי יוחנן מיפסיל שמא יחפה על בת אחותו על זנות של יום ולריש לקיש משום פירות שיהו סבורין הדיינים שביום הכתיבה נחתם ותטרוף האשה שלא כדין פירות שמשעת כתיבה עד שעת חתימה ורבי שמעון מכשיר דלית ליה שמא יחפה משום דזנות לא שכיחא ומשום פירות נמי ליכא דקסבר שמכיון שנתן עיניו לגרשה דהיינו שעת כתיבה שוב אין לבעל פירות הילכך אי טרפא כדין טרפא והכי מפרשינן בגמרא:

'''ולענין''' גט מאוחר משמע דמיפסיל דהא איכא למיחש משום בת אחותו ומשום פירות משום בת אחותו שיכתוב בזמנו של גט לאחר כמה ימים ותוציא את גיטה ותאמר קודם זנות נתגרשתי ואין זמנו של גט מוכיח שהרי על כרחנו אנו רואין שהוא מאוחר והוה ליה כגט שאין בו זמן ומשום פירות נמיאיכא שאין להוכיח מתי נחתם ונמצאת מפסדת פירות משעת חתימה עד שעת נתינה לריש לקיש שלא כדין אבל בתוספות הכשירוהו והביאו ראיה מדאמרינן בפרק גט פשוט דמקושר שכתב עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואף על גב דאי עביד הכי הוי מאוחר דמקושר מלך שנה מונין לו שתים כדאיתא התם והכל יודעים שזמנו שנה וכי עביד ליה פשוט הוי זמנו ב' כמו שכתוב בו שהרי לא ידעו דתחלתו היה מקושר אלמא משמע דגט מאוחר כשר ועוד ראיה מדתנן בשביעית פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול שטרי חוב המוקדמים פסולה והמאוחרין כשרין ואם איתא דגט מאוחר פסול הוה ליה למתני גט בין מוקדם בין מאוחר פסול ובתוספתא דחולין נמי תניא כשר בגט פסול בפרוזבול כשר בפרוזבול פסול בגט כשר בגט דהיינו מאוחר פסול בפרוזבול דפרוזבול מאוחר פסול וטעמא דמילתא משום דגופו של פרוזבול מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין כל חוב שיש לי אצל פלוני וכשהו מאחרו נמצא שבכלל פרוזבול זה חובות שהלוה לאחר מכאן ולפיכך פסול [פסול] בגט וכשר בפרוזבול דהיינו מוקדם שהקדמתו אינו אלא גרעון זכותו פסול בגט [שגט מוקדם פסול] וכדאמרינן הכא בהדיא אלמא גט מאוחר כשר [וא&quot;ת] ואמאי כשר והא איכא למיחש לבת אחותו ולפירות ותירץ ר&quot;י ז&quot;ל דבגט מאוחר אינה מתגרשת אלא מזמנו של גט ואילך דהוה ליה כאילו התנה עמה שלא תתגרש עד יום פלוני וכיון שכך ליכא למיחש משום בת אחותו ומשום פירות נמי ליכא למיחש דכי מפסיד בעל פירות משעת כתיבה או משעת חתימה הני מילי בגט הראוי לגרש בו לאלתר אבל בגט מאוחר כיון שאין ראוי לגרש בו לאלתר אינו מפסיד פירות אלא מן הזמן הכתוב בו ואילך ולפי זה אפשר לומר הוא הדין דכל שטר הקנאה כלומר שאינו לראה בעלמא אלא השטר עצמו מקנה שאם היה מאוחר שלא קנה [לוקח או מקבל מתנה] עד זמן השטר דהוה ליה כאילו התנה נותן בכך:

אבל אחרים אומרים דגט מאוחר פסול וכן דעת הרמב&quot;ם בפרק ראשון מהלכות גירושין והתם בגט פשוט שהכשיר רבי חנינא מקושר שעדיו מתוכו אפשר שלא הכשיר אלא בגט חוב אבל בגיטי נשים לא ואע&quot;ג דלא פלוג בהו רבנן כדאמרינן התם אפשר דאע&quot;ג דבעיקר התקנה אמרינן דלא פלוג בהא מילתא פלוג בהו בדיעבד לדברי רבי חנינא והאי דלא תני לה התם בשביעית אפשר דהתם לא מיירי אלא במילי דממונא אי נמי כיון דמוקדם פלוגתא דר&quot;ש ורבנן הוא לא קתני ליה והא דתניא בתוספתא כשר בגט פסול בפרוזבול כשר בגט חוב קאמר דאף [שאר] שטרות נקראין גט אבל לעולם גט אשה המאוחר פסול ומשמע דהוי דיניה כגט שאין בו זמן דפסול [ולא תנשא] ואם נשאת הולד כשר וראיה לדבר דאין גט מאוחר כשר מדאמרינן ביבמות בפרק האשה שלום ההוא גיטא דאשתכח בסורא דהוה כתב ביה אנא ענן בר חייא מסורא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתי ובדיק רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו אלא חד ענן בר חייא מתגרא ואתו סהדי ואמרי דההוא יומא בהדן הוה בנהרדעא ואמר רבא חיישינן לגמלא פרחא אי נמי לקפיצה אי נמי מילי מסר ואם איתא דגט מאוחר כשר מאי כולי האי נימא דילמא איחרוהו וכתבוהו ולאו ראיה היא דאפשר דהוי בכלל מאי דקאמרינן אי נמי מילי מסר:

'''גרסינן בגמרא אמר ליה אביי לרב יוסף הא דתנן שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן''' פירוש דחד מג' גיטין פסולין יש עליו עדים ואין בו זמן וכיון דאם נשאת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן משום בת אחותו ומשום פירות ומהדרינן אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהליה [מאי[ כלומר דלאחר שכתבו בו זמן חתכו ונתנו לה ואמרינן דגט שאין בו זמן אם נשאת הולד כשר וכיון שכן מה הועילו חכמים בתקנתם דהא אי בעי ביד הכי ומהדרינן לרמאי לא חיישינן כלומר לרמאות גדול כזה שהוא ניכר ונגלה דלא עביד אינשי דעבדי הכי לא חשו רבנן להכ:

'''ודאמרינן לרמאי לא חיישינן''' פירש רבינו חננאל זכרונו לברכה דלרמאי לא חיישינן וכשר וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;א מהל' גירושין דכשר ומשיאין אותה לכתחלה ופשטא דסוגיא הכי משמע דמעיקרא אמרינן אהני דלכתחלה לא תנשא ובתר הכי פרכינן גזייה לזמן מאי דמשמע דבכה&quot;ג תנשא לכתחלה דאי לא מאי פרכינן ומהדרינן דאין הכי נמי אלא דלרמאי לא חיישינן ולפי זה צריך לומר דתלמודא דאמר גזייה לזמן ויהביה נילה מאי משום הכי פשיטא ליה דתנשא לכתחלה משום דלרמאי לא חיישינן אלא שהתלמוד מפרש הדבר דרך קושיא ותירוץ אבל יותר נכון מ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל דכי מפרקינן אהני דלכתחלה לא תנשא היינו לומר דכיון שכן לא כתבי ליה ספרי דדייני ולא חתמי ליה ומשום הכי פרכינן גזייה לזמן כלומר תינח אי לא כתב ביה זמן כלל ולא חתמי ביה סהדי אבל היכא דכתבי וחתמי ובתר הכי גזייה לזמן מאי איכא למימר ואהדר ליה דלרמאות ניכר לכל כזה לא חיישינן אבל לעולם גזייה לזמן דינו כגט שאין בו זמן שהוא פסול ואם נשאת הולד כשר וכן דעת הראב&quot;ד ז&quot;ל בהשגות:

'''וגרסינן תו בגמ' כתוב בו שבוע שנה חדש שבת מאי א&quot;ל כשר מה הועילו חכמים בתקנתן''' כלומר מדכתוב בו זמנו בשבוע פלוני של יובל ולא כתוב בו אי זו שנה או כתב שנה ולא חדש או כתב חדש ולא כתב שבת או כתב שבת ולא כתב יום כיון דאמרת דכשר לכתחלה מה הועילו חכמים בתקנתן דהא לא ממנעי למיכתביה ניהליה ומהדרינן אהני לשבוע דלקמיה ולשבוע דבתריה כלומר לשבוע דקמיה שאם זינתה תיהרג ולשבוע דבתריה לפירות שאם זינתה תיהרג ולשבוע דבתריה לפירות שאם ימכור בהם תוציא גיטה ותגבם דאי לא תימא הכי יומא גופיה מי ידעי אי מצפרא אי מפניא אלא ליומא דלקמיה וליומא דבתריה הכא נמי לשבוע לקמיה ולשבוע דבתריה אמר ליה רבינא לרבא כתביה ואותביה בכיסתיה דאי מפייסא בהדיה תפייס מאי כלומר דזמנין לא מפייס ומגרשה ומכי מטא גיטא לידה הוא דמגרשה מה הועילו חכמים בתקנתן דהא איכא למיחש שמא יחפה ומפרקינן לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה ולעולם אינו מחתימו אלא אם כן רצה ליתנו מיד אמר ליה רבינא לרב אשי גיטין הבאים ממדינת הים דמכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי מה הועילו חכמים בתקנתן כלומר דהא מצי לחפויי על בת אחותו ומהדרינן הנהו קלא אית להו פרש&quot;י ז&quot;ל ובעיא לאיתויי ראיה אימת מטא לידה ולא נהירא דאע&quot;פ שידוע שלא בא לידה ביום הכתוב בו אעפ&quot;כ יכול לחפות עליה ולומר שניתן לה קודם שזינתה לפיכך פירש ר&quot;י ז&quot;ל דהכי קאמר דכיון שרואין שזמן הגט מוקדם לנתינתו קלא אית לה למילתא ורמו אנפשייהו ומדכר דכירי מתי נמסר לה ואם תאמר אם כן גט מוקדם למה פסול והרי כיון שזמנו קודם לנתינתו קלא אית ליה ורמו אנפשייהו ומדכר דכירי מתי נמסר לה ואם תאמר אם כן גט מוקדם למה פסול והרי כיון שזמנו קודם לנתינתו קלא אית ליה ורמו אנפשייהו ודכירי וכי תימא דלא סמכי אקלא אלא בגיטין הבאין ממדינת הים דלא אפשר בלאו הכי ומשום עגונא הקלו משליש גט לאשתו דבסמוך מאי איכא למימר לפיכך פירשו דלא אמרינן קלא אית להו אלא בגט המשתלח או הניתן ביד השליש אבל בגיטין דעלמא לא ולפי זה אף גט מוקדם אם נתנו לה על ידי שליח כשר וזו קולא יתירה בעיני ולפיכך נראה לי דדוקא בגיטין הבאים ממדינת הים סמכי אקלא משום עגונא ודכותה במשליש גט לאשתו והוא הולך לדרכו וזהו שהזקיקו לרש&quot;י ז&quot;ל לכתוב עלה דההיא דהמשליש גט לאשתו שהוא הלך לדרכו כמו שאכתו עלה דההיא בסייעתא דשמיא:

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]]===

איכא מאן דאמר הלכה כרבי יוחנן דס&quot;ל דיש לו לבעל פירות עד שעת נתינה ואיכא מאן דאמר הלכה כרבי שמעון בן לקיש דאמר משעת כתיבה כדקיימא לן לענין שלשה חדשים דאמרינן בסמוך דג' חדשים שהאשה צריכה להמתין מלהנשא אחר שנתגרשה כדי להבחין בין זרע בעל ראשון לזרע בעל שני מונין לה משעת כתיבה אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מילתא וכו' וקי&quot;ל דלא פקע פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה דברי הרי&quot;ף ז&quot;ל בכאן צריכין עיון דמנא ליה דלא ליפקע פרקונה בכתיבת גט לכשיגרש בסוף ודאי מאן דאית ליה [משעת] כתיבה בפירות פרקונה נמי פקע בההיא שעתא ועיקר פיסקא דההיא שמעתתא הוא מדאיתמר בגמ' והא איפכא שמעינן להו דאיתמר מאימתי מוציאין לפירות ר' יוחנן אמר משעת כתיבה ור&quot;ל אמר משעת נתינה ואמרינן איפוך ולא מסיימי אי מפכינן קמייתא אי בתרייתא ואפילו הכי משמעו לכאורה דבתרייתא מפכינן [דמסתמא] מאן דמתרץ מתכוין להעמיד דבריו והכי נמי מוכחא בפרק השולח דמותבינא אמתני' דהמוציא אשתו משום אילונית דרבי יהודה אדרבי יהודה ואמרינן איפוך ומוכחא דהתם דבתרייתא מפכינן ובפרק קמא דכתובות נמי גבי רבן שמעון בן גמליאל דאמר כתובה דאורייתא אמרינן איפוך ומוכח דבתרייתא מפכינן הלכך דרבי יוחנן הוא דאמר משעת נתינה וקי&quot;ל כותיה ואע&quot;ג דאשכחן בכמה דוכתי בתלמודא דאיתמר הניחא למ&quot;ד משום פירות אי נמי למ&quot;ד משעת כתיבה ולא אמרינן הניחא לר&quot;י או לר&quot;ל היינו משום דכיון דאיכא דאיכא דמפכי לה לא מעייל תלמודא נפשיה התם בהכי אבל משמע דקושטא דמילתא היא דרבי יוחנן הוא דאמר משעת נתינה וקי&quot;ל כותיה וסוגיין דהכא נמי במשעת נתינה רהטא מדאקשינן סתמא מכתביה ואותביה בכסתיה ומגיטין הבאים ממדינת הים והנהו פירכי למאן דאמר משום פירי לא קשו מידי אע&quot;פ שלא פירש רש&quot;י ז&quot;ל כן משום דבעל הוא מפסיד פירות כדין משעת חתימה וכיון דפרכינן להו סתמא שמע מינה דנקטינן כמאן דאמר משום בת אחותו וממילא יש לבעל פירות עד שעת נתינה דהא בהא תליא:

'''מאימתי מונין לגט''' שלשה חדשים שהאשה צריכה להמתין אחר שנתגרשה כדי להבחין בין זרע בעל ראשון לזרע בעל שני:

'''המשליש גט לאשתו''' כתב רש&quot;י ז&quot;ל מסר הגט לשליח כדי לגרש בו לסוף שלשה חדשים והוא הולך לדרכו:

'''מותרת לינשא מיד''' דמשעת כתיבה מנינן וכתבו בתוספות שבחנם כתב רש&quot;י ז&quot;ל והוא הולך לדרכו אלא מיירי אפילו הוא בעיר ונקט תנא דברייתא המשליש לרבותא שאע&quot;פ שהוא בעיר מותרת לינשא מיד ואין חוששין לגט ישן ולי נראה דדוקא נקט רש&quot;י זהלך לדרכו משום דס&quot;ל דדוקא משום עגונא כשהלך בדרך הוא שהקלו חכמים לגרש בגט שזמנו מוקדם מנתינתו דומיא דגיטין הבאים מדמינת הים אבל אם היה בעיר הוה ליה כנכתב ביום ונחתם בלילה דפסול: 

'''גט ישן''' לקמן תנינא דאין אדם מגרש בגט ישן ואי זהו גט ישן כל שנתיחד עמה אחר שכתבו לה וטעמא גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה שמא תתעבר בין כתיבתו לנתינתו ולאחר זמן יאמרו הגט קודם ובזנות נתעברה:

'''גרסינן בגמרא איתמר כתובה מאימתי משמטת''' כלומר מאימתי תהא כתובה כשטרי חוב ומשמטתה שביעית:

'''רב אמר משתפגום ותזקוף''' כלומר משתפרע קצת ותזקיף עליו המותר במלוה דנפקא לה מתורת כתובה והויא לה כמלוה:

'''ושמואל אמר פגמה אע&quot;פ שלא זקפה זקפה אע&quot;פ שלא פגמה''' הויא לה כמלוה לא פגמה ולא זקפה אינה משמטת דמדינא כתובה ותוספת אינו משמיטין מידי דהוה אשכר שכיר והקפת החנות דאין משמיטין משום דשביעית אינה משמטת אלא מלוה ולפי זה אי אפשר לפרש מאי דאמרינן התם בריש אע&quot;פ דתנאי כתובה ככתובה דמי להנהו מילי דאמרינן התם ומני בהדייהו לשביעית דהכי קאמר דכשם שכתובה אינה משמטת כך תוספת אינו משמט משום דתנאי כתובה ככתובה דמי דמאי איריא משום דהוי ככתובה תיפוק ליה דמדינא אינו משמט לפי שאין שביעית משמטת אלא מלוה ודוחק הוא לומר דאתיא כרבי יוסי דפליג התם ואמר דשכר שכיר משמט אלא ודאי הא דמני התם בשביעת היינו לומר שאם פגמה וזקפה כתובתה לרב או פגמה או זקפה אליבא דשמואל דמשמט נמי תוספות וקי&quot;ל כשמואל ותניא נמי בגמרא דהעמדה בדין הוי כזקיפה:

'''כתובה כמעשה בית דין דמיא מה מעשה בית דין וכו'''' דמשעת פסק דין איכא קלא כדמוכח בפרקא קמא דב&quot;מ דבשעמד בדין גבי ממשעבדי הלכך אין שם הקדמה ונכתבים ביום ונחתמים בלילה אף כתובה משעת כתיבה דנכנסה לחופה דמשום קירוב חתנות הוא דחייל שעבודא ואף על גב דלא אחתים דמסתמא איכא קלא:

'''עסוקין באותו ענין הוו''' מכתיבה ועד חתימה ואפילו בשאר שטרות כשר:

'''לא שנו''' דשטרי חוב המוקדמין פסולין:

'''אבל עסוקין באותו ענין כשר''' דאית ליה קלא כאילו חתמו כיון שהם מזומנים לחתום ומסתברא דקיימא לן כשמואל דכתובה כמעשה ביד דין דמיא ונכתבת ביום ונחתמת בלילה ואע&quot;ג דדחינן דרב לא ס&quot;ל הכי דחייה בעלמא היא ועוד דאפילו הוה רב פליג עליה הא קיי&quot;ל כשמואל בדיני אבל כתבו שנמצא בתשובה לרי&quot;ף ז&quot;ל דליתא לדשמואל וכן דעת בעל העיטור ז&quot;ל וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק כ&quot;ג מהלכות מלוה לא חילק ומשמע דטעמייהו דכיון דתלמודא מתמה נימא כשמואל סבירא ליה משמע דלמדחיה איכוין ומיהו אפילו איתא לדשמואל איכא מאן דאמר דדוקא בשאין בה תוספת אבל יש בה תוספת לא ואע&quot;ג דקי&quot;ל דתנאי כתובה ככתובה דמי הני מילי למאי דמני בריש אע&quot;פ אבל לשאר מילי לא ואפשר דאפילו בתוספת נמי איכא למימר בההיא הנאה ו קלא נמי אית ליה ומיהו היכא דקנו מיניה ליכא למיחש למידי דקנין קלא אית ליה כדאמרינן בפרק גט פשוט אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כתובו יומא דקניתו ביה ונראה לי דכי אמרינן דעסוקים באותו ענין כשר היינו דוקא בשטרי הלואה דזוזי משעבדי ליה וכיון שהם מזומנים לחתום איכא קלא אבל בשטרי חיוב שהוא מתחייב בקנין או בשטר במה מתחייב ביום ואף על גב דאיכא קלא במילי ודאי לא משתעבד ולפיכך תמהני על הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב בפרק הנזכר ואם היו עסוקין בענין עד שנכנס הלילה וחתמוהו אע&quot;פ שקנו מידו בלילה כשר ומשמע אפילו בשטרי חיוב:

'''איתמר אמר לעשרה וכו' ועד עשרה ימים''' וקודם שנתנו לה חתמו כולן דכיון דאמר להו

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]]===

כולכם לא שוייה גיטא עד דחתימו כולהו:

'''מאן דאמר משום עדים פסול''' דלא הוי עדות שלימה עד שיחתמו כולן וכיון דכולן לא חתמו ביום כתיבתו הוה ליה מוקדם:

'''אי נמי כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול''' מ&quot;ד משום עדים פסול דקי&quot;ל דאפילו מאה עדים שנמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה:

'''מחתים לכתחלה קרוב או פסול וכו'''' זו היא גרסת הרי&quot;ף ז&quot;ל ורש&quot;י גורס אי חתים בתחלה קרוב או פסול ופירש אם חתם בשנים הראשונים קרוב או פסול ואפשר שאף גרסת הרי&quot;ף ז&quot;ל מתפרשת כן שהרמב,ם ז&quot;ל תלמידו כתב בפ' תשיעי מהלכות גירושין היה אחד מן השנים הראשונים פסול וכו':

'''אמרי לה כשר''' למאן דאמר משום תנאי אע&quot;ג דחתים ברישא העדות תתקיים בראויים להעיד והאי חשיב לתנאי ומסתמא את הכשרים צוה לשם עדות והקרוב לתנאי:

'''ואמרי לה פסול''' דנהי דבגט כשר איכא למיגזר משום שטרות דעלמא דבשטרות דעלמא פסול כמו שאפרש ואם תאמר ובשטרות אמאי פסול והאמר חזקי' מלאהו בקרובים כשר ומשמע בהדיא בפרק המגרש דממלוי שני שטין שהרחיק מן הכתב קאמר דאמרינן בפרק גט פשוט דהרחיק ב' שיטין מן הכתב פסול וקאמר שאם אותו ריוח מלא בקרובים כשר אע&quot;פ שנמצאו הקרובים חתומים בתחלה ותניא נמי בפרק גט פשוט היו דו&quot;ה חתומים על השטר ונמצא שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים עדות בשאר יש לומר דמלאוהו בקרובים היינו טעמא משום דכשרים חתמי ברישא וכשהשטר יוצא לפנינו גם כן תולין להקל ואומרים דכשרים חתים ברישא ושביק רווחא ואחר כך נתמלא הריוח בקרובים אבל כשהקרובים חותמים בתחלה נראים כעדים ואם תאמר ומאי פסולייהו דשטרות טפי מגט דבגט נמי מדינא אית ליה למפסיליה דילמא קרובים לאסהודי אתו ואמאי לא שיילינן להו אי למיחזי אתו אי לאסהודי כדאמרינן בפ&quot;ק דמכות יש לומר דבגט ליכא למיחש לפי שאין עדי חתימת הגט רואין כלום אלא בעל הוא שאומר להם לחתום ואינהו אדעתיה דבעל חתמו אם הוא רוצה משום עדים ואם רצה משום תנאי ואיהו מסתמא לכשרים מחתים משום עדים והשאר משום תנאי אבל בשאר שטרות בחמשה שבאו לחתום שטר עדות זה בפני זה וחתמו תחלה קרובים או פסולים השטר פסול דדמו כמאן דאמרי לאסהודי אתינן אבל באחרונה ליכא למיחש דכיון ששנים כשרים חתמו בתחלה מאן דחתם בתר הכי מסתמא לאו לאסהודי אתא ולפי זה אפילו מאן דפסיל הכא לא פסיל אלא בתחלה אבל באמצע או בסוף אפילו בשטרות כשר והא דתניא בתוספתא ומייתי לה בריש פרק גט פשוט היו ארבעה או חמשה חתומים על השטר ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים עדות בשאר אומר רבינו תם זכרונו לברכה דהא דנקט שנים הראשונים לרבותא נקטיה אף על פי שנראה יותר שהם עיקר העדות וכל שכן אם נמצאו אמצעיים או אחרונים קרובים או פסולים דתתקיים העדות בשאר והקשה עליו רבינו יצחק זכרונו לברכה דאי מכשירין קרובים או פסולים בשטרות בין בתחלה בין באמצע בין בסוף ניחוש דילמא אתי לקיומי בשנים קרובים או בחד כשר וחד קרוב דמשום האי חששא אמרינן בפרק הזורק דבגט מקושא לא הכשירו בו אלא עד אחד פסול בלבד וליכא למימר דלעולם אין מקיימין את השטר עד שיכירו כל החתימות שבשטר ואף על גב דבגט מקושר מקיימין מכל תלתא דאית ביה התם הוא דכיון דאטרחוה להחתים על כל קשר לא אטרוחה לקיים כולם אבל הכא דכמה בעי מחתם בעי קיום בכולהו דליתא דהא אמרינן בריש גט פשוט לא שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרתא אפילו הרחיק שיטה אחת פסול ופריך בין עדים לכתב נמי ליחוש דילמא כתב הוא ועדיו בשיטה אחת ואמר לרבות עדים הוא דעבדי ומשני כל כה&quot;ג אין מקיימין אותו מן העדים שלמטה אלא מן העדים שלמעלה משמע דבעלמא מכל תרי דאית ביה מקיימין שאילו היה צריך לקיים כל החתימות לא הוה פריך מידי לפיכך חזר בו רבינו תם זכרונו לברכה כמו שפירש בהלכות גדולות דדוקא נקט בברייתא שנים הראשונים קרובים וכו' דתלינן דחתמו לכבוד או למלוי ולפיכך תתקיים עדות בשאר אבל נ מצא אחד מן האמצעים קרוב או פסול עדותן בטלה דודאי לשם עדות חתם ובפרק גט פשוט הכי קאמר כל כה&quot;ג אין מקיימין מעדים שלמטה אלא מעדים שלמעלה אבל בעלמא אדרבה הוי איפכא דאין מ קיימין מעדים שלמעלה אלא מעדים שלמטה ומאן דמכשר הכא לא מכשר אלא בתחלה אבל בסוף דכ&quot;ע פסול והרמב,ם ז&quot;ל כתב בפ' הנזכר דמש&quot;ה מכשר טפי בגט מבשטרות לפי שהגט נותנו לה בפני עדים ויש לסמוך בו על עדי מסירה:

'''מתני' בכל כותבין בדיו בסם בסקרא בקומוס''' בגמרא מפרש להו:


===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]]===
'''ובקנקנתום''' מפרש בגמרא דהיינו חרתא דאושכפי ופירש רש&quot;י ז&quot;ל שזהו הנקרא ללעוזות בלע&quot;ז אדרימנ&quot;ט לתוך דיו של ספר תורה כדאמרינן במסכת סוטה וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו והתורה אמרה ומחה כתב שהוא יכול למחוק אבל אין פירושו מחוור שהרי הוא ז&quot;ל פירש גם כן ובשיחור דקתני בברייתא דהיינו אדרימנ&quot;ט ואינו נראה דלא תני בברייתא אלא הנך דלא תני במתניתין ורבינו יצחק ז&quot;ל פירש דשיחור הוא אדרימנ&quot;ט וקנקנתום הוא כמו שפירש רשב&quot;ם בעירובין שהוא קרקע ירוקה שקורין וידראו&quot;ל ואע&quot;ג דבפרק כל היד תנא שחור כחרת ומפרש דהיינו חרתא דאושכפי ואילו וידריאו&quot;ל ירוקה היא כזכוכית ועל כן נקרא וידריאו&quot;ל יש לומר דכשמתקנין אותה כתוקנה אז היא משחרת ולפיכך אמר ר&quot;ת ז,ל שמותר להטיל אדרימנ&quot;ט לתוך דיו של ספר תורה דלא אסרו אלא קנקנתום דהיינו וידריאו&quot;ל ולא נהירא שהרי דיו שיש בו אדרימנ&quot;ט ינו נמחה ולפי זה יהו כולן אסורין אלא מה [שנהגו עכשיו] להטיל קנקנתום לתוך דיו של ס&quot;ת כמ&quot;ד התם דלכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו חוץ מפרשת סוטה שבמקדש אבל בס&quot;ת שרי:

'''על העלה של זית''' תלושה ואליבא דרבי אלעזר דסבירא ליה עדי מסירה כרתי אפילו בכותב על העלה בדיו כשר אע&quot;פ שהוא כתב שיכול להזדייף ואליבא דרבי מאיר דוקא ברושם וקא משמע לן מתני' דעלה של זית דבר המתקיים הוא דבין לרבי מאיר בין לר&quot;א אין כותבין את הגט אלא בדבר המתקיים על דבר המתקיים והיינו דתניא בתוספתא על עלה זית על עלה דלעת על עלה חרוב על כל דבר שהוא של קיימא כשר על עלה בצלים על עלה ירקות על כל דבר שאינו של קיימא פסול זה הכל לאינו כשר עד שיכתוב בדבר של קיימא על דבר של קיימא:

'''ונותן לה את הפרה''' בגמ' מפרש טעמא וכתבו בשם רבינו מאיר הלוי שצריך שיתן את העבד ואת הפרה בפירוש הא בנותן לה ואמר הא גיטיך סתמא אינו במשמע שנתן לה כלום והגט בטל ואף על גב דאמרינן לעיל אוירא דמגילתא הוא התם היינו טעמא לפי שמה שנשאר הרי הוא טפל לגט אבל הכא בעבד ופרה כיון שיש להם חיות אינם טפלים לקרן ולא ליד:

'''גמ' במי טריא''' מי גשמים לשון מורי פי' [מים] שנשארים על הגגות ל&quot;א מי טריא מים ששורין בהם פירי שהוא כעין עפצים ועפצא גלי&quot;ש מכאן היה אומר ר&quot;ת ז&quot;ל שדיו של עפצים פסול לכתוב בו ספר תורה דתנן במגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו ותניא בפרק הבונה דכתב שלא בדיו יגנז ובספר תורה מייר יכדמוכח בפרק הקומץ רבה אלמא דיו בעינן והכא אמרינן דיו דיותא ובכל דבר המתקיים לאיתויי עפצא אלמא אין זו דיו ותו אמרינן בפרק כל היד קורטא דדיותא ודיו של עפצים אינו יבש שיהא קורטא ולפיכך היה אומר הרב זכרונו לברכה שאין כותבין ספר תורה אלא בדיו הנהוג בצרפת הנעשה מעץ שקורין אלידיר&quot;ן וההוא מתעבד קורטא והא דאמרינן בפרק במה מדליקין כל השרפין יפין לדיו ושרף קטף יפה מכולןל לאו היינו גומא דאין דרך ליתן גומא אלא בדיו של עפצים אלא אומר רבינו תם דשרף הוא לחלוחית של קליפת עץ כמו זו שירפה מצוי דפרק קמא דנדה דהיינו לחלוחית דמיאם שבאשה ובפרק כל שעה אמרינן ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין וירק אין לו גומא אלא לחלוחית ואין אלו ראיות דאדרבה סתם דיו הוא של עפצים כדאמרינן בירושלמי מטיל בו דיו שאין בו עפצא אלמא סתם דיו יש בו עפצא וכי מרבינן הכא מכל דבר המתקיים מי אפצא היינו מים שנשורו בו העפצים בלא שום בישול ולא הוי דיו עד לאחר בישולו שהוא מתבשל עם אותן דברים שמערבים עמו וכשמתייבש נעשה קורטא ורבינו חננאל זכרונו לברכה כתב דיו מדאר או אבר ואבר היינו דיו של עפצים:

'''שאין מי מילין''' שהרי מראה הקלפים המעובדים בעפצים כמראה הכתב ואינו ניכר:

'''באבר''' ששף העופרת במים ומשחירן:

'''ובשיחור''' פרשתיו במשנתינו וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק ד' מהלכות גירושין דבמי טריא ואפצא כותבין אפילו לכתחלה אבל באבר בשחור ובשיחור דוקא דיעבד ואף על גב דבכולהו תני כתבו כיון דאמרינן דמתניתין דקתני בכל כותבין שהו9א לכתחלה ובכל דבר המתקיים אתיא לאיתויי מי טריא ואפצא משמע דאפילו לכתחלה אבל הא דכתבו באבר ובשחור דוקא דיעבד ומשום הכי אמרינן דמתניתין אתיא לאיתויי הא:

'''מקרעין להם נייר חלק''' פירש רבינו ש&quot;י זכרונו לברכה שמסרטין להם סריטות כעין אותיות והם משימין על הסריטות דיו ולא נהירא דכקיקה הרי היא ככתיבה כדמוכח בגמרא לקמן וכשמשימין על הסריטות דיו הוה ליה כתב על גב כתב דפסלו בגמרא ואפשר שלא היו מסרטים אלא מקצת כל אות ואות ומיהו לשון מקרעין לא משמע הכי לפיכך נראה כפירוש רבינו חננאל זכרונו לברכה שלוקחים נייר אחד ומקרעין בו שמות העדים מעבר לעבר ומשימין

דף ט עמוד ב

אותו על הקלף שהגט כתוב בו ובאין עדים וממלאין את הקרעים דיו ונכרת הכתיבה על גבי הקריעה:

'''והני מילי בגיטין''' משום עגונא כדלקמן דזמנין לא משתכחי סהדי בקיאי ושמא בתוך כך יפרש זה לים או ימות ותזקק ליבם:

'''אבל בשאר שטרות''' יחזור אחר עדים הבקיאין לחתום:

'''כותיה דרב''' דאמר קורעין להם נייר חלק:

'''הלכה כרשב&quot;ג''' דבשטרות לא וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק כ&quot;ד מהלכות מלוה ולוה שאם עשה כן בשטרות שהשטר פסול וכתב הרב רבינו שלמה בן אברהם דאיכא מאן דאמר מדאמרינן נגדיה רב כהנא ולא אמר נגדיה ופסיל ליה לשטרא שמע מינה דשטר כשר וכדאמרינן בעלמא רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה נגודי מנגד ליה וקדושיו קדושין וכן הדעת נוטה דכיון דבגיטין שרי להו חתימתן חתימה היא וכיון שכן בדיעבד בשאר שטרות אמאי פסילנא ליה לשטרא עד כאן לשונו:

'''ודוקא רב נחמן וספרי דדייני''' רב נחמן דיין הוה ממונה מפי ריש גלותא דחתניה דבי נשיאה הוה כדאמרינן בהעור והרוטב וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרו ביה ולא כעד מפי עד דמי שהרי הוא בעצמו ראה אותה עדות ואינו מאמין אחרים בה אלא לומר שכך כתוב בשטר זה וזו אינה עדות אלא מלתא דעבידא לאיגלויי הוא וכיון דאית להו אימתא דידיה מהימני:

'''דעביד בערכאות''' וחותמיו גוים:

'''ממשעבדי''' והא דאמרינן בפרק קמא מבני חרי ולא ממשעבדי בנעשה בהדיוט דלית ליה קלא:

'''דחתימי עליה סהדי ישראל''' וישראל עשאוהו אלא שכתבוהו בלשון פרסיים:

'''שכתבו''' כתב שלו:
'''
והא לא ידעי למקרייה (אלא) בדידעי''' הא לא&quot;ה לית להו למחתם אפומא דאחריני דידעי דדוקא רב נחמן וספרי דדייני:

'''גרסינן בגמרא אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך חיישינן שמא במי מילין כתבו [ונבלעו]''' כלומר חיישינן לחומרא ולפוסלה מן הכהונה שמא במי מילין כתבו ונבלעו ואמרינן לעיל כתבו במיט טריא ואפצא כשר וסתם נירי של עשבים הוא ולא כקלף מעוב דבעפצים דאי עפיץ הא אמרינן לעיל אין מי מילין על גבי מי מילין:

ומסקינן '''דכי אמר שמואל הכי לאו בסתמא אלא דבדקינן ליה הנייר במיא דנרא''' ופירש רבינו חננאל זכרונו לברכה וכן בערוך דהיינו מי קליפת רימונים שמעביר עליו ופולט האותיות שבולטות ונראות ואם נראות חיישינן שמא לא נבלעו יפה וכשנתנו לה היו נראות קצת ואם מת אסורה לכהן וחולצת ולא מתיבמת ויש מי שפירש דלא מספקינן כלל אי הוה גט או נייר חלק דכיון שאמר בעל הרי זה גיטיך נאמן בכך דהא קיי&quot;ל בפרק יש נוחלין דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן להבא ואף על גב דמסיק התם זיל חוש לה היינו בשלא ראינו שנתן לה כלום אלא שהוא אומר שגירשה אבל כאן שנתן לה מדינא מגורשת גמורה הוא וחששא דשמואל ליתיה אלא שמא בשעת נתינה נבלעו האותיות לגמרי ולא היה רשומן ניכר כלל והא דאמרינן לעיל דאם כתבו במי אפצא כשר דהיינו מי מילין היינו כשהכתיבה נכרת לשעתה:

'''הני בי תרי''' עדי מסירה צריכי למקרייה דאף על גב דס&quot;ל לשמואל דכל שאמר הבעל שהוא גט מהימן שאני הכא דכיון דאינהו עדי מסירה ועבדי ליה לכריתות אין להם לסמוך בעדותן על אדם אלא כגון רב נחמן וספרי דדייני וכדאמרינן לעיל ואקשינן עליה דאמימר מדתניא הרי זה גיטיך וכו' דאם איתא דצריכין למקרייה היכי מצי אמר לה שטר פסים הוא ומפרקינן דלבתר דקריוה עייליה לבי ידיה כלומר תחת כנפיו והא דלא שני ליה דההיא בעדי חתימה משום דבעל כרחין ברייתא לא מתוקמא אלא בעדי מסירה דאי לא כיון שאין גט בידה היאך נאמנת וכיון דלא אפשר בלא עדי מסירה משמע ליה דמיירי ליה נמי אפילו בלא עדי חתימה וכתבו בתוספות דמדלא שני ליה הכא במאי עסקינן בדלא קריוה משמע דכי אמרינן צריכי למקרייה לאו לכתחלה בלחוד קגאמרינן אלא אפילו בדיעבד אינה מגורשת גמורה ואם תאמר והא תנן בפרק הזורק כתב גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן וכו' ולאחר זמן גט יוצא מתחת ידי האיש ושובר מיד האשה תצא מזה ומזה ודייק עלה בהאשה רבה מאי ה&quot;ל למעבד ומשני איבעי ליה לאקרויי גיטא אלמא דאף על גב דלא קריוה כל שלא נמצא שהוחלף מגורשת יש לומר דנהי דאסור הלינשא בא קרייה מכל מקום אם נשאת לא תצא שכבר כתבתי דבעל מדינא מהימן עוד תירצו דהתם בדעייל לבי ידיה מיירי וקנסינן לה דה&quot;ל לאקרויי מיד או אחר נתינה וכן היה מנהיג רבינו יצחק זכרונו לברכה להקרות קודם נתינה ולאחר נתינה מיהו אינה אסור הלינשא אם לא קראוהו אחר נתינה מגורשת:

גרסינן בגמרא '''ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני אשכח מזוזתא אמר ר&quot;נ מזוזתא בי דני לא שכיחא''' כלומר וזו היא שזרק לה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד '''והני מילי דאשתכח חדא אבל אשתכח תרתי מדהא הוה הא נמי הוה וגיטא אימר עכברים שקלוה''' כלומר דמיירי בשראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד וכיון דעל כרחין חדא הוה התם מעיקרא אמרינן דמדהא הואי חברתא נמי הואי התם וזה זרק גט ואימא עכברים שקלוה והאי עובדא מיירי בדעייל לבי ידיה ואי לאו דמזוזתא ביני דני לא שכיחא לא חיישינן דחלופי חלפי אבל כיון דלא שכיח אינה מגורשת כלל אי נמי בדלא קריוה עסקינן ואי לא אשתכח מזוזתא הויא לה ספק מגורשת והשתא דאשתכח מזוזתא אין חוששין לה וכי אשתכח תרי אמרינן דאימר עכברים שקלוה לגיטא והואי לה ספק מגורשת [דכיון דאמר לה הרי זה גיטיך] וכן כתב הרב רבינו משה בר מיימון זכרונו לברכה בפרק ראשון מהלכות גירושין:

גרסינן תו בגמרא '''ההוא גברא דעל לבי כנשתא דאבי גובר שקל ספרא יהב לה לדביתהו אמר לה הא גיטיך אמר לה הא גיטיך אמר רב יוסף למאי ניחוש לה וכו' הא בעינן שמו ושמה ושם עירו ושם עירה וליכא''' פירוש משום דכתיב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אלא אם כן כתב שמו ושמה ושם עירו ושם עירה ודאי דרבנן היא דמדאורייתא לא בעינן אלא שמו ושמה כדי שיהא נראה שהוא כורת בינו לבינה דבלא&quot;ה לא מיקרי כריתות כלל וכי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה בשם עריו ושם עירה לאו דוקא דאפילו מיפסיל מדרבנן מכל מקום מגורשת ואינה מגורשת הויא ורב יוסף לא חש לה כלל אלא ודאי לאו דוקא:

וגרסינן תו בגמרא '''אמר רב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם וכו'''' כלומר לרבנן לא הוי גיטא והכי קיימא לן אף על גב דרב אחא בר יעקב דחי לה ולעיל נמי אמרינן דיו על גבי דיו פטור וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהל' גירושין:

וגרסינן תו בגמרא '''אמר רב חסדא יכילנא למפסלינהו לכולהו גיטי דעלמא אמר ליה רבא מאי טעמא אילימא משום דכתיב וכתב לה והכא איהי קא כתבה''' כלומר שהיא נותנת שכר הספור כדאמרינן בגמרא דגט פשוט משום תקנת עגונות '''ודילמא אקוניי אקנו ליה רבנן''' כלומר דאקנו ליה ההוא זוזא מדידה והוה כמאן דיהיב ליה איהו דהפקר בית דין היה הפקר ואף על גב דבלשון דילמא קאמרינן קושטא דמילתא הכי הוי ומשום כבודו הוא דאמר ליה הכי והכי מפרש בפרק גט פשוט דשדיוה רבנן אאשה:

ומדאמרינן דהאי טעמא סגי דלא למפסלינהו לגיטי שמעינן מינה שאין צריך שיתן הבעל מתחלה הקלף משלו והדיו והקולמוס כמו שכתבו מקצת מחברים בתיקוני גיטין אלא בההוא זוזא דאקנו ליה רבנן קונה הסופר הקלף וזוכה לו לבעל דהוה ליה כשלוחו וזוכה לו אבל אם הקלף הוא שלו יש שכבתו שצריך שיזכה בו הבעל או שלוחו שאין הסופר זוכה לו במה שהוא שלו ואפילו הכי פריך שפיר היכי יכול למפסלינהו לכולהו גיטי דהא רובייהו דגיטי דבעל נינהו דבזוזא דאקנו ליה אזיל סופר וקני ליה לבעל וזכי ליה ומיהו אם הקלף של הסופר צריך שיזכה בו הבעל או שלוחו אבל אחרים אומרים שאינו צריך דבאותן דמים שהיא נותנת לסופר אקנו רבנן לבעל בין קלף בין דיו בין טרחו ועמלו של סופר ומכל מקום כשהיא עצמה כותבת גיטה בכי הא לא תקנו רבנן מידי דאי לאא תימא הכי היכי שקלינן וטרינן לקמן בגמרא דאשה אי ידעה לאקוניי או לא הא רבנן ידעי לאקנויי אלא ודאי כדכתיבנא:

גרסינן בגמרא תנו רבנן ולא וחקק ופרכינן למימרא דחקיקה לאו כתיבה הוא ורמינהי וכו' ומשני לא קשיא הא דחק תוכות הא דחק יריכות כלומר שאם חקק תוכות האותיות ונשארו האותיות בולטות מאליהן לא קרינא ביה וכתב לפי שלא עשה מעשה כלל בגוף האות אבל אם חקק יריכותיהן של אותיות דהיינו הן ממש ששוקע הכתב כתיבה מקריא ירושלמי בפרקין הקורע על העור כתבנית כתב כשר הרושם העור כתבנית כתב פסול ובתוספות תניא איפכא דקורע פסול ורושם כשר והרמב,ם ז&quot;ל הכשיר לשניהן בפ&quot;ב מהל' גירושין והוא תימה ואמרי' בגמ' דרישמא מחרץ חריץ כלומר שחותם המטבע מחריץ חריץ התוכות והסביבות של צורת החותם ונ&quot;מ שאם חקק את הגט בחותם שנתנו על גבי טס לא הוי כתב דתוכות הוא:

וגרסי' תו '''בעא מיניה רבא מרב נחמן כתב לה גט על טס'''

דף י עמוד א
'''של זהב ואמר לה התקבלי גיטך והתקבלי כתובתיך מהו''' כלומר מי אמרינן דכיון דלפרעון כתובה יהיב לה לא קרינא ביה ונתן דהא לא יהיב לה מידי ואהדר ליה דנתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק ח' מהלכות גירושין שהיא מקבלת מכתובתה בכדי שוויי הטס בלבד ומוכח בגמרא שאם כתב לה גט על טס של זהב ואמר לה התקבלי גיטיך אפילו הגליון הוא שלה ואינו נכנס בפרעון כתובה משום דאוירא דמגילתא הוא ובטל לגבי הגט:

וגרסינן תו '''תנו רבנן הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת''' דכיון שהנייר עכב לעצמו לא נתן לה כלום ונמצאו אותיות פורחות באויר '''אבל אם אמר על מנת שתחזירי לי את הנייר הרי זו מגורשת''' דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה ובעינן עלה בגמרא '''בין שיטה לשיטה בין תיבה לתיבה מהו''' כלומר אם שייר לעצמו הנייר שביניהן מהו ופרכינן '''ותיפוק לי דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים''' כלומר דכיון דלקציצה קאי כקצוץ דמו ולא הוי גיטא דאף על גב דאמרינן לקמן כתבו בשני דפין כשר היינו דוקא בחתיכה אחת [אלא שכתבו בשני עמודין] דכי ה&quot;ג אמרינן בפרק הקומץ דמזוזה שכתבה בשני דפין כשרה כלומר בחתיכה אחת אבל כתב הגט בשתי חתיכות פסול והיינו דאמרינן בפרק ב' דסוטה כתבה בשני דפין פסולה דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ומפרקינן לא צריכא דמעורה כלומר שמעורה במקצת שהיו בו אותיות ארוכין המגיעין משיטה לחברתה והוי ספר אחד:

ומכאן דקדקו בתוספות שאין צריך בגט שיהו כל אותיות מוקפות גויל מד' רוחות אף על גב דאמרינן הכי בס&quot;ת במסכת מנחות דהא אמרינן הכא דמעורה כשר ור&quot;י ז&quot;ל אומר שאין זו ראיה דאפשר דכי אמרינן דמעורה היינו שראשה של למאן דאמר שבשיטה תחתונה נכנס לתוך חללה של ה&quot;א או ח' של שטה עליונה וכיוצא בזה ואחרים אומרים שזה יותר קרוב לפסול הגט מפני שמבטל צורת האות ומכל מקום אומר רבינו יצחק זכרונו לברכה שאין צריך ראיה להכשיר דדוקא בספר תורה ותפילין ומזוזות בעינן שיהו מוקפות גויל משום דכתיב וכתבתם שתהא כתיבה תמה אבל בגט ליכא קפידא דאפילו ספר ודיו לא בעי בגט דספר דכתב בגט לספירת דברים הוא דאתא וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דכיון דבכל כתב ובכל לשון כשר אין צריך לדקדק שיהו אותיות מוקפות גויל:

וגרסינן תו בעי רמי בר חמא היו מוחזקין בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצא מתחת ידה מהו כלומר שהביאתו לפנינו ואמרה בעלי נתן לי העבד הזה וגרשני בו כדתנן במתניתין ונותן לה את העבד

מהו כלומר מי מהימנא בלא עדי מסירה הואיל ועכשיו הוא ברשותה או דילמא הוא מנפשיה עייל:

ופשטינן תא שמע דאמר ריש לקיש הגודרות אין להם חזקה כלומר גודרות דהיינו בהמות על שם גדרות הצאן אדם שמחזיק בהן אינו יכול לטעון לבעליהם מכרתם לי דאיכא למימר מאליהן הלכו אצלו וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ד מהל' גירושין דספק מגורשת מיהא הויא מיהו בגמרא מוקמינן לה דוקא בכתובת קעקע הא לאו הכי לא הויא מגורשת כלל משום דהוה ליה כתב שיכול להזדייף:

וגרסינן תו בעי רמי בר חמא היו מוחזקין בטבלא שהיא שלה וגט כתוב עליה והרי היא יוצאה מתחת ידו מהו מי אמרינן אקניתה ליה או דילמא אשה לא ידעה לאקנויי כלומר לאו למימרא דלא ידעה לאקנויי כלל דמי איכא למימר שלא יהא ממכרה ממכר אלא הכי קאמר דדילמא לא ידעה דשטר מקנה בעי ולפיכך לא חששה להקנות ועוד שכיון שהיא יודעת שסופו להחזירו לה אינה מקנתו לו הקנאה גמורה ופשטינן לה מדתנן אשה כותבת גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו:

וגרסינן תו אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו כלומר קנאתו לעבד בשטר מתנה והגט שבידו דהוה ליה עבד כחצרה וגיטה וחצרה באין כאחד:

ופרכינן אמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בעומד והא אמר רבא כל שאם מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות כלומר שאינו ראוי לילך ואיכא מאן דאמר דכפות וישן בעינן כדי שיהא הגט משתמר לדעתה ויתבאר בפרק הזורק בס&quot;ד והקשו בתוס' היכי אמרינן דחצר מהלכת לא קנה והא חצר מידה איתרבאי וידה מהלכת היא ותירצו דידה אינה מהלכת אלא לדעתה ואינה משתמרת אלא לדעתה דומיא דחצר שאינה מהלכת אבל חצר מהלכת שמהלכת שלא לדעתה ומשתמרת שלא לדעתה [אינה קונה] דלא דמיא לידה כלל:

וגרסינן תו ואמר רבא כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו כלומר שאחר שנתנו בחצר כתב לה שטר מתנה עליו ואמר לה זכה בגט ובחצר ומתגרשת בו משום דגיטה וחצרה באין כאחת:

על קרן של פרה וכו' בשלמא יד של עבד לא אפשר למיקץ ידיה דשייך במצות ואינו רשאי לחבול בו ואם חבל בו יוצא בראשי איברים אלמא אינו רשאי לחבול בו:

יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה איכא מאן דאמר דהוא הדין לנייר ולכל דבר תלוש שאם חתך ממנו לאחר שנכתב בו הגט פסול וכן כתב בה&quot;ג ז&quot;ל כלשון הזה ומאן דכתיב גיטא ליפסוק מגילתא שיעור גיטא והדר לכתביה דאיכ תב ליה מקמי דליפסוק מגילתא ופריש מגילתא ופסיק לה בתר דכתיב גיטא מפסיל גיטא דכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה ואחרים כתבו דדוקא במחובר לקרקע אי נמי בבע&quot;ח משום דהוה ליה כעוקר דבר מגידולו אבל בתלוש לא דכיון דתלוש וא לא הואי מחסור קציצה שיכול ליתנו לה כמות שהוא וכיון שכן כי גאיז מינה מידי לא מפסיל אבל מחובר מפני שאי אפשר ליתנו לה אלא בקציצה מקרי מחוסר קציצה ובע&quot;ח נמי משום דדמי למחובר והביאו ראיה לדבריהם מדאמרינן לקמן על עלה של עציץ (שאינו) נקוב כשר דשקיל ליה ויהיב לה נילה על עלה של עציץ נקוב אביי אמר כשר רבא אמר פסול גזרה שמא יקטום אלמא דוקא נקוב אבל בעציץ שאינו נקוב לא גזרינן דאפילו קטם כשר ואין זו ראיעה דאפשר דבתלוש נמי אם קטם פסול מיהו במחובר גזרינן שמא יקטום לפי שרוב המחוברים אי אפשר להם בלא קטימה הלכך עציץ נקוב נמי כיון שאפשר לבא לידי קטימה פסיל ליה רבא אבל תלוש גמור בעציץ שאינו נקוב לא גזרינן דאפילו קטם כשר ואי ןזו ראיה דאפשר דבתלוש נמי אם קטם פסול מיהו במחובר גזרינן שמא יקטום לפי שרוב המחוברים אי אפשר להם בלא קטימה הילכך עציץ נקוב נמי כיון שאפשר לבא לידי קטימה פסיל ליה רבא אבל תלוש גמור בעציץ שאינו נקוב לא גזרינן ביה שמא יקטום שאם באנו לגזור בתלוש אין לדבר סוף שאם כן אפילו על הקלף לא יכתוב דילמא גאיז מיניה אבל לעולם אי גאיז אפילו מן התלוש מפסיל כדברי ה&quot;ג ז&quot;ל והכי נמי משמע מדאמריחנן כתבו על חרס של עציץ נקוב כשר דשקיל ליה ויהיב לה ניהלה ולמה ל&quot;ל דשקיל ליה לחרס כולה אלא שמע מינה דאי גאיז מן החרס מקום הגט פסול דאע&quot;פ שהיה תלוש מחוסר קציצה מיקריא ומכל מקום כתב רבינו האי גאון זכרונו לברכה דלא מיקרי מחוסר קציצה אלא היכא דקודם כתיבה הוה דעתיה למיגז מיניה וכי האי גוונא הוא דלית ליה למיגז מיניה בתר דאכתוב אבל לא הוה דעתי הלמיגז לית לן בה ובהכי אתי שפיר מאי דאמרינן לעיל גזייה לזמן ויהבה ניהלה מאי וכו' כלומר מה הועילו חכמים בתקנתן שתקנו זמן מאי קא בעי בלאו הכי נמי מפסיל משום מחוסר קציצה אלא היינו טעמא דכל שמתחלה לא היתה דעתו לגזוז אע&quot;ג דגאיז ליה בתר הכי לא הוי מחוסר קציצה כדברי רבינו האיי ז&quot;ל ומיהו גבי פרה וכל דבר ששיורו חשוב אצל הכל ושמו עליו בפני עצמו אפילו נתן דעתו שלא לשייר פסול דמתניתין דנותן לה את הפרה סתמא תנן: ורבינו תם זכרונו לברכה היה אומר דדוקא גט שנחתך מקלף גדול חשיב מחוסר קציצה דומיא דקרן של פרה אבל אם חתך מן הגט דבר מועט כמו שעושין ליפותו לא חשיב בהכי מחוסר קציצה ולפי זה ההוא דגזייה לזמן אפילו היה דעתו לגוזזו מתלה לא מיקרי מחוסר קציצה לפי שהוא מועט מן המרובה ובעיין דבין שיטה לשיטה ובין תיבה לתיבה הכי נמי הכי מוכחא דחותך מועט מן המרובה לא מיקרי מחוסר קציצה:

שלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר בכל איסורי הנאה קאמרי ואע&quot;ג דכתותי מכתת שיעורייהו לא איכפת לן אלא במידי דבעי שיעור כשופר ולולב ומיהו באותן שצריכין להתבער מן העולם למאן דאמר כל העומד לשרוף כשרוף דמי משמע דלא הוי גט דכמאן דליתנהו דמי:

מתני' אין כותבין במחובר לקרקע דכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:

דף י עמוד ב

כתבו על המחובר וכו' בגמרא פריך והא אמרת רישא אין כותבין:

על הנייר מחוק פרש&quot;י ז&quot;ל מפני שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב בו ויעביר תנאי שהיה בו ולא מינכרא מילתא דהעדים נמי על המחק חותמין ולא נהירא דהא קיי&quot;ל בפרק גט פשוט דשטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר שמא תאמר חוזר ומוחק אינו דומה נמחק פעם אחת דהיינו במקום חתימת העדים למחק שתי פעמים דהיינו במקום שיחזור וימחוק אלא מתניתין בהוא על המחק ועדיו על הנייר עסקינן שהוא פסול ואין לו תקנה כדאיתא התם בפרק גט פשוט:

ולא על הדיפתא לפי שאין מחק שלו ניכר ובגמרא מפרש דדיפתרא היינו דמליח וקמיח כלומר מעובד בקמח ולא עפיץ:

וחכמים מכשירין בגמרא מפרש לה:

גמ' והא אמרת רישא אין כותבים דליכא למימר לכתחלה הוא דאין כותבין אבל דיעבד כשר דהא כיון דפסולא דאורייתא הוא אפילו דיעבד אית לן למיפסליה:

והוא ששייר מקום התורף סיפא דקתני כשר הוא ששייר מקום התורף וכתבו לאחר תלישה:

תורף גלויו של גט מקום האיש ומקום האשה והזמן:

ומתניתין דבעי כתיבה בתלוש דדרש וכתב דקרא אכתב הגט ולא אחתימת עדים רבי אלעזר היא דאמר דחתימת הגט אינה מן התורה אלא מפני תקון העולם הילכך וכתב דקרא אכתיבת  הגט קאי ואם תאמר ומאי שנא דהכא גבי מחובר שרי טופס שנכתב שלא בהכשר בדיעבד ולקמן בפרק כל הגט גבי כותב טופסי גיטין אסרינן לה אפילו בדיעבד ולקמן בפירקין גבי חרש שוטה וקטן לאוקימתא דאמר רב יהודה אמר שמואל דמוקי לה בשייר מקום התורף שריא לטופס אפילו לכתחלה יש לומר דגבי סופרים דהיא מילתא דשכיחא טובא שעושין כן להשתכר אסרו טופס אפילו בדיעבד גזירה משום תורף והכא גבי מחובר דלא שכיח כולי האי אסור לכתחלה והתירו בדיעבד וגבי חרש שוטה וקטן דלא שכיח כלל מוקמי ליה טופס אדיניה ושרי ליה אפילו לכתחלה:

גרסינן בגמרא כתבו על החרס של עציץ נקוב כשר דשקל ליה ויהיב ליה ניהלה כלומר דשקיל ליה לכוליה עציץ ואין כאן מחוסר קציצה ואין לחוש שמא ישבור החרס ויתן לה רוב החתיכה והוי קציצה דלא מפסיד ליה לעציץ:

על עלה של עציץ נקוב אביי אמר כשר ורבא אמר פסול אביי אמר כשר דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה ורבא אמר פסול גזירה שמא יקטום העלה כלומר והוה לה קציצה מן המחובר ותמהני לאביי אמאי כשר ורבא נמי אמאי לא פסיל ליה אלא משום גזירה שמא יקטום דהא ודאי לירכא לאכשורי אלא בדיהיב ליה ניהלה במקום שיניקת העציץ פוסקת דאי לא לא קנאתו וכדאמרינן בסמוך מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים וכיון שכן איכא למפסליה משום דכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה תלישה ונתינה וניחא לי דאף על גב דודאי דלענין שבת תולש הוי אפילו הכי לענין גיטין לא מיקרי מחוסר תלישה לפי שאותה תליה שאינה נכרת כלל ואינו צריך מעשה אחר אלא אותו מעשה בעצמו שיש לו לעשות בעציץ שאינו נקוב דהיינו כתיבה ונתינה דבנקוב נמי תלישה ממילא קא הויא בשעת נתינה:

ודאמרינן גזירה שמא יקטום וכתב רש&quot;י ז&quot;ל והויא לה קציצה מן המחובר לא נתברר לי שנראה מדבריו שאילו היה תלוש לא מקרי מחוסר קציצה ואם כן לא היה לו לומר גבי כתבו על חרס של עציץ נקוב שאין לחוש שמא ישבור החרס דלא מפסיד ליה לעציץ ואפשר שדעתו ז&quot;ל שאם קצץ אפילו דבר תלוש פסול משום מחוסר קציצה מיהו לא גזרינן שמא יקטום אלא במחובר לפי שרוב המחוברין אי אפשר להם בלא קטימה וכמו שכתבתי למעלה אבל בתלוש לא גזרינן ומיהו בחרש של עציץ נקוב איכא למימר דשייך למיגזר דדילמא חייס אזרעים ומתוך כך ישבור החרס ולפיכך כתב זכורנו לברכה דליכא למיחש להכי משום דלא מפסיד ליה לעציץ ועדיין לא נתברר כל הצורך:

וגרסינן תו בגמרא עציץ נקוב של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה משוםד דעציץ הוי תלוש ונקנה במשיכה:

מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים משום דזרעים הוי מחוברים ודינן כקרקע ונקנין בכסף בשטר ובחזקה ועד שיחזיק כגון דניכש קצת או עדר קצת דהויא חזקה ובדלא יהיב מעות קא מיירי דאי יהיב זוזי מקנו בכסף ומכאן נראה דהא דאמרינן לעיל דכתבו על עלה של עציץ נקוב כשר דוקא בדיהיב לה במקום שיניקת העציץ פוסק דאי לא לא קנאתו כמו שכתבנו למעלה כתבו בתוספות דאין הכי נמי דהוה מצי לאשמעינן האי דינא בעציץ וזרעים של אחד כי היכי דנקט אידך דינא דבסמוך בכה&quot;ג אלא לרבותא נקט הכי דאע&quot;ג דבעל העציץ קונה זרעים אפילו הכי לא קנה אע&quot;פ שהם בתוך העציץ שלו ותמיהני דהך רבותא נמישפיר משתמעא בעציץ וזרעים של אחד דלימא דעציץ קנה במשיכה וזרעים לא קנה עד שיחזיק בהן ואף על פי שהם בתוך העציץ שלו שקנו במשיכה ואפשר דכה&quot;ג אפילו עציץ לא קנה דכיון דבבת אחת מכר לו עציץ וזרעים ולא קנה זרעים אף קניית העציץ לא נגמרה דהא קיימא לן דכור בשלשים אני מוכר לך יכול חזור אפילו בסאה אחרונה ואף על פי שדמי כל סאה ידועים לפי חשבון הכור וכל שכן הכא שאין דמי העצים ידועים

וגרסינן תו עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה וכתבו בתוספות דאע&quot;ג דבפ&quot;ק דקדושין מסקינן דאגב וקני בעינן הכי לא בעי דכיון שהעציץ צריך לזרעים בטל אגבייהו ונקנה ממילא בקנייתן כדאמרינן התם דכיון שהחזיק בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא משום דשטר אפסירא דארעא וגרסינן בתר הכי החזיק בעציץ כלומר שלא משכו ליקנות אלא עשה בו שום מלאכה במקומו אף עציץ לא קנה דמטלטלין לא מקנו בחזקה:

מאן חכמים (רבי אלעזר היא) פרש&quot;י ז&quot;ל כלומר מאן נינהו ומאי טעמא מכשרי:

ר&quot;א היא דאמר חתימת הגט אינה מן התורה ולא סגי למיתביה בלא עדי מסירה ואינהו עבדי כריתות דעל כרחיך עדים בעינן דילפינן דבר דבר מממון הילכך לא חיישינן לדילמא מזייפה דאמרינן דאמרינן צריכי למקרייה ואי הוה ביה תנאה אינהו ידעי ומאן דאמר עידי מסירה כרתי עיקר אשה הבאה לינשא על ידי גט צריכה להביא עדים שנמסר לה בפניהם אבל לרבי מאיר דאמר לא בעינן עדי מסירה איכא למיחש לזיופא דמדסמכי אעדי חתימה אשה הבאה לפנינו לינשא אינה מביאה לפנינו עדים החתומים בו אם יש מכיר בחתימתן ואי הוה תנאה וזייפתיה ליכא דידע עד כאן לשון רש&quot;י ומה שכתב

דף יא עמוד א

דלמ&quot;ד עדי מסירה עיקר לא סגי למיתביה לגט בלא עדי מסירה דאינהו הוא דעבדי כריתות ובודאי שלא אמר כן רש&quot;י אלא בגט שכתוב על דבר שיוכל להזדייף שאילו נכתב על דבר שאינו יכול להזדייף יכולה להנשא על ידי עידי חתימה ואפילו לרבי אלעזר כדתנן בפרק בתרא שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני  תיקון העולם ומה שכתב זכרונו לברכה דמאן דסמך אעדי חתימה אשה הבאה לינשא בגט אינה מביאה לפנינו עדים החתומין בו ואי הוה ביה תנאי וזייפתיה ליכא דידע ונראה מדבריו דאי הוו סהדי קמן כשר חלקו עליו בתוספות דלר&quot;מ בעינן שיהא מוכיח מתוכו והכי מוכח בריש כל הגט וכמו שאכתוב שם בס&quot;ד וכשהוא יכול להזדייף אינו מוכיח מתוכו כלל ומשום הכי אמרינן מאן חכמים רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי הלכך לא בעינן מוכיח מתוכו אבל לרבי מאיר דסבירא ליה עדי חתימה ככרתי פסול דבעינן מוכיח מתוכו וליכא:

והני מילי בגיטין וכו' בגמרא הכי איתא לא הכשיר רבי אלעזר אלא בגיטין אבל בשטרות לא דכתיב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים וליכא לפרושי דלא הכשיר רבי אלעזר בעדי מסירה אלא בגיטין אבל בשטרות לא דהא תנן רבי אלעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים כלומר שאם גט חוב הוא גובה מנכסים משועבדים והכי איתמר עלה בפרק המגרש וסבר רב בשאר שטרות לא והא קתני וגובה מנכסים משועבדים אלמא בשאער שטרות אית ליה לרבי אלעזר דעדי מסירה כרתי אלא הכי קאמרינן לא הכשיר רבי אלעזר לכתוב על גבי דבר שיכול להזדייף אלא בגיטין אבל בשטרות לא וכתב רש&quot;י ז&quot;ל דטעמא דמלתא משוםד יטין שאין עשויין אלא להתיר יכולה להביא עדיה לבית דין לאלתר ויתירוה ושוב אינה צריכה לגט דכיון שהותרה בבית דין יש זכרון וקול לדבר אבל בשטרות דקיימי לגוביינא דילמא לא מפקינן עד לאחר זמן וישכחו עדי מסירה את הדבר ויסמכו אעדי חתימה והוא מזייף כתב שעליהם וחותם העדים עומד במקומו כך כתב רש&quot;י ז&quot;ל ואין פירושו מחוור שהרי אין לחוש שיסמכו על עדי חתימה בשיכול להזדייף לפיכך פר&quot;י ז&quot;ל דטעמא משום דגזירת הכתוב הוא דלא מכשיר בשטר שיכול להזדייף אפילו לאלןתר משום דבעינן שיהא ראוי לעמוד ימים רבים וליכא דבשלמא בשטר שאינו יכול להזדייף אע&quot;פ שאין בו עדי חתימה זוכרין צורתו של שטר ואילו נזדייף בו כלום הוה זיופו ניכר היה משום הכי תנן דגובה מנכסים משועבדים שהרי ראוי לעמוד ימים רבים אבל בשטר שיכול להזדייף אע&quot;פ שאם יבואו ויעידו שלא נשתנה בו כלום היה ראוי לסמוך על עדותן אע&quot;פ כן אין הדבר מצוי שיזכרו לזמן מרובה שלא נשתנה בו כלום ונמצא שאינו ראוי לעמו דימים רבים או שמא כתב שהוא יכול להזדייף אינו ראוי לעמוד ימים רבים שמעצמו הוא נמחק ומכל מקום כי אמרינן לא הכשיר אלא בגיטין לאו דוקא גיטין לחודייהו אלא גיטין ודכותייהו דהיינו שטר הקנאה שהשטר (בעצמו) עושה בעצמו מעשה ואינן לראיה בעלמא דהא תניא בפ&quot;ק דקדושין כתב לו על הנייר או על החרס שדי מכורה לך שדי נתונה לך הרי זו מכורה ונתונה אלמא בשטר הקנאה אע&quot;פ שיכול להזדייף סגי שאינו [צריך] לעמוד ימים רבים אלא לקנייה בלבד:

מתני' הכל כשרים לכתוב את הגט ואפילו חש&quot;ו ובגמ' מפרש לה:

האשה כותבת את גיטה ומקנתו לבעל וחוזר ומוסרה לה לגירושין:

שוברו שובר פרעון כתובה שהאשה היה לה לכתבו ולמסרו להיות לו לראיה ותמהני היאך אשה כותבת את גיטה והא מחסרא הקנאת האשה לבעל בין כתיבה לנתינה דהא כתבינן לעיל דבאשה כותבת גיטה לא אקנו ביה רבנן לבעל מידי והוי ליה מחוסר כתיבה הקנאה וניתנה וליכא למימר דבשהקנתה הקלף לבעל מעיקרא עסקינן דהא לעיל פשטינן מינה בעיין דמוחזקין בטבלה שהיא שלה וגט כתוב עליה והרי היא יוצאה מתחת ידו מהו דמשמע דאנן לא ידעינן במלתא מידי אלא חזקת טבלא שלה ושהיא יוצאה מתחת ידו ועוד דאי בנתינה קודם כתיבה עסקינן ודאי בקיאה היא בהלכות הגט וידעה לאקנויי ומתוך הדוחק יש לי לומר דהקנאה כיון שאינו מעשה בגופו של גט דומיא דקציצה לא מקרי מחוסר דדומיא דכתיבה בעיא כיון דכתיב וכתב ונתן:

מתני' הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן בגמרא מפרש לכולהו: קבל הקטן מיד הבעל להוליכו והגדיל קודם שמסרו לה:

גמ' והא לאו בני דעה נינהו ולא ידעי לכתוב לשמה ואליבא דרבי אלעזר פריך דסבירא ליה עדי מסירה כרתי דאילו רבי מאיר דסבירא ליה עדי חתימה כרתי וכתב דקרא היינו חתימת עדים אבל כתיבה לא בעיא לשמה והכי אמרינן בגמרא בהדיא אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו בשוק חתמו ונתנו לה כשר וסיפא דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו היינו עדי מסירה ואמצעיתא קאי ולא ארישא לאכשורי כתיבת חרש בלא גדול עומד על גביו ומשנינן והוא שגדול עומד על גביו ומשנינן והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לצורך פלוני ובהכי חשיבא כוונה דידהו לשמה ואם תאמר והא תנא בריש חולין וכולן ששחטו ואחרים רואים אותם שחיטתן כשרה ואמרינן עלה בגמרא מאן תנא דלא בעיא כוונה בשחיטה אלמא אף על פי שאחרים עומדין על גבן לא חשיבא כוונה דידהו יש לומר דהתם מיירי כשאינו מלמדו לכוון לשחוט אלא רואין אותו ראיה בעלמא אבל הכא מיירי בגדול עומד על גביו ומלמדו ומזהירו לעשות לשמה ובכה&quot;ג חשיבא לן כוונה דידהו ומשום האי טעמא נמי ממעטינן בפרק מצות חליצה חרש וחרשת מחליצה משום דלאו בני קריאה נינהו וקטן משום דאיש כתיב בפרשה ולא פסלינן להו משום דבעיא כוונה כדאמרינן התם דחליצתו פסולה עד שיכוונו שניהם והני לאו בני כוונה נינהו והיינו טעמא משום דבית דין מזהירין אותן לעשות לשמה והוי כגדול עומד על גביו דהכא ומיהו כוונה דידהו בגט מעליא מכוונה דידהו בחליצה דאילו הכא מכשירין אפילו שוטה וגדול עומד על גביו ואילו בחליצה אמרינן בתוספתא דיבמות דשוטה שנחלץ חליצתו פסולה והיינו טעמא משום דבגט מוכחא מילתא דעביד לשמה שכותב שמו ושמה ושם עירו ושם עירה ומשום הכי בגט מהני בגדול עומד על גביו אפילו בשוטה אבל בחליצה משום דלא מינכרא מילתא כולי האי לא מהני בשוטה גדול עומד על גביו ואם תאמר ונהי דחשיבא כוונה דידהו משום גדול אכתי לאו בני שליחות נינהו ובגט בעינן שיכתוב הוא או שלוחו כדאמרינן לעיל יכילנא למפסלינהו לכולהו גיטא מאי טעמא אלימא משום דכתיב וכתב והכא איהי קא כתבה וכו' ובריש כל הגט נמי אמרינן ואי כתב רחמננא וכתב הוה אמינא למעוטי האי דלאו איהו קא כתיב ליה כלומר שכתב לגרש את אשתו ונמלך ובפרק מי שאחזו נמי אמרינן שצריך שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו ובפרק התקבל נמי אמרינן ההיא דהוה קרו לה נפאתא אזיל סהדי כתבו טפאתא אמר רבי יצחק עשו עדים שליחותן כלומר וצריך לחזור ולומר כתבו ואמרינן נמי התם גבי כתיבת הגט מילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח אלמא שליחות בעי וחרש שוטה וקטן לאו בני שליחות נינהו יש לומר דכל הני לאו דוקא משום שליחות אלא משום דבעינן לשמה וכל שלא נכתב בצוואת הבעל לא מיקרי לשמה והכי משמע בריש שחיטת קדשים דאמרינן שצריך להניח בטופסי גיטין תורפו של גט משום דאיתתא לאו לגירושין קיימא ולא הוי לשמה ולא פסיל ליה משום דבעינן וכתב הוא או שלוחו והיינו נמי דאמרינן הכא גוי אדעתא דנפשיה קא עביד משמע הא לאו הכי אף על גב דלאו בר שליחות הוא לא מפסיל והא דאמרינן לעיל בגמרא יכילנא למפסלינהו לכולהו גיטי מאי טעמא אילימא משום דכתיב וכתב והכא איהי קא כתבה כלומר דהאשה נותנת שכר כדאיתא בפרק גט פשוט התם אונתן סמך שאפילו נכתב בצווי הבעל אפילו הכי לא יהיב לה מידי דשלה הוא ואם תאמר והא אע&quot;ג דלא בעי שליחות מכל מקום לאו בני כריתות נינהו בשלמא חרש שוטה וקטן איכא למימר הואיל ואם הגדיל הקטן ונשתפה השוטה ונתפקח החרש ראויין לכריתות מהשתא נמי חשיבי בני כריתות אלא גוי קשיא דלא פסלינן ליה אלא משום דאדעתא דנפשיה קעביד כדאיתא בגמרא וכמו שכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל בסמוך ואמאי תיפוק ליה דלאו בר כריתות הוא כדפרכינן לעיל בגמרא עלה דמתניתין דכל השטרות העולות בערכאות של גוים ואמאי והא לאו בני כריתות נינהו יש לומר דלא שייך למפסל מטעמא דלאו בני כריתות נינהו במידי דלא בעי שליחות ואינו נכתב לעדות דבמידי דשליחות הוא דאמרינן לקמן הכי דאין העבד נעשה שליח לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין

דף כא עמוד ב

וכן נמי בעדי חתימה לר&quot;מ שחותמין לשם עדות פרכינן לעיל בפרק קמא גבי גיטין שחותמיהן גוים והא לאו בני כריתות אבל כתיבה לרבי אלעזר כיון שאינן בתורת שליחות ולא בתורת עדות לא מפסלא משום דלאו בני כריתות נינהו וראיה לדבר דהא בפרק אין מעמידין לא פסלינן מילה בגוים משום דלאו בני מילה נינהו:

אמר רב יהודה אמר שמואל והוא ששייר חרש שוטה וקטן מקום התורף וכתב בן דעת את התורף משמע לכאורה דרב הונא דאוקמא כשגדול עומד על גביו ורב יהודה דאוקמא בששייר מקום התורף פליגי אהדדי דלרב הונא כל שגדול עומד על גביו אף תורף כותב ובלא&quot;ה אפילו טופס אינו כותב ולרב יהודה אמר שמואל כל ששייר מקום התורף אפילו בלא גדול עומד על גביו שרי וכל שלא שייר אפילו גדול עומד על גביו אסור דליכא למימר דהני אמוראי סמכי אהדדי ותרוייהו תרתי בעינן שיור מקום התורף וגדול עומד על גביו ככתיבת טופס דאינו במשמע שרב הונא שתירץ על המשנה והוא שהיה גדול עומד על גביו סימוך על דברי רב יהודה שעתידין ליאמר בסוף השמועה כדאיתא בגמרא ורב יהודה אמר שמואל נמי לא משמע דסמיך ארב הונא ועוד דאי לא גזרינן טופס אטו תורף אפילו בלא גדול עומד על גביו לישתרי ואי גזרינן אפילו בגדול עומד על גביו ליתסר כיון דלא שרי הכא בתורף אלא ודאי משמע דכל חד מילתיה קאמר ולא סמכי אהדדי:

ולענין הלכה יש מי שפוסק כרב הונא ומוקי לה למתניתין כשגדול עומד על גביו קאמר הא לאו הכי אפילו טופס אין כותבין דגזרינן טופס אטו תורף ככדתנן לקמן בפרק כל הגט הכותב טופסי גיטין צריך [שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך] שיניח מקום המלוה ומקום הלוה כו' שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר וכו' ר&quot;א מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים כלומר דגזרינן טופס אטו תורף ואמרינן עלה אמר רב הלכה כר&quot;א קרי רב עליה דר&quot;א טובינא דחכימי אלמא גזרינן טופס אטו תורף והכא נמי דכוותה ואין זו ראיה שכבר כתבתי למעלה שאין זו דומה לזו דגבי סופרים משום דהוי מילתא דשכיחא טובא גזרינן טופס אטו תורף אבל בחרש שוטה וקטן מילתא דלא שכיחא היא ולא גזרינן ולא עוד אלא אפילו אם באנו להשוות חש&quot;ו לכותב טופסי גיטין אפשר דאפילו בההיא נמי לא קי&quot;ל כר&quot;א דגזר טופס אטו תורף ואף על גב דרב פסיק התם כוותיה וקרי עליה טובינא דחכימי נהי דקי&quot;ל כוותיה בשטרות בגיטין נקיטינן כרב יהודה אמר שמואל ורב הונא משמיה דעולא דאוקמי למתיתין דהכא בששייר מקום התורף דלא גזרינן טופס אטו תורף והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ג מהל' גירושין מותר להניח חש&quot;ו לכתוב טופס הגט לכתחלה והוא שיהא גדול עומד על גביו משמע שס&quot;ל ז&quot;ל דרב הונא ורב יהודה אמר שמואל סמכי אהדדי ואינו מחוור וכמו שכתבתי למעלה והרי&quot;ף כתבן בהלכותיו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו אמר רב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף וגוי אע&quot;פ שישראל עומד על גביו פסול דבעינן לשמה וגוי אדעתא דנפשיה עביד עד כאן ואפשר שדעתו כדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דתרתי בעינן שייר מקום התורף וגדול עומד על גביו אפילו בטופס ובגוי גדול עומד על גביו משמע שס&quot;ל ז&quot;ל דרב הונא ורב יהודה אמר שמואל סמכי אהדדי ואינו מחוור וכמו שכתבתי למעלה והרי&quot;ף כתבן בהלכותיו אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו אמר רב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף וגוי אע&quot;פ שישראל עומד על גביו פסול דבעינן לשמה וגוי אדעתא דנפשיה עביד ע&quot;כ ואפשר שדעתו כדעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דתרתי בעינן שייר מקום התורף וגדול עומד על גביו אפילו בטופס ובגוי גדול עומד על גביו אפילו בטופס לא מהני ולא מידי או שמא דעתו זכרונו לברכה דרב יהודה באוקימתין דמתניתין פליג ולא בעיקר דינא ולפיכך אם היו אחרים עומדים על גביו כשר ואם לא עמד אדם עליהם ושיירו מקום התורף כשר אבל גוי בשייר מקום התורף כשר אבל אחרים עומדים עליו פסול דאדעתא דנפשיה עביד ואע&quot;פ שיש להחמיר ולומר דרב יהודה פליג בעיקר דינא עליה דרב הונא ולא מכשיר תורף באחרים עומדים על גבן סובר הרב ז&quot;ל דכיון דאפשר שלא פליגי לית לן לשוויי פלוגתא בינייהו ולענין כתיבת עבד הרמב&quot;ם ז&quot;ל השוה אותו לכתיבת גוי והרמב&quot;ן ז&quot;ל חלק עליו דאע&quot;ג דלאו בר כריתות הוא משמע דלגבי כתיבה לא קפדינן אבני כריתה דהא אפילו גוי מכשרינן אלא משום דאדעתא דנפשיה קא עביד ובעבד ליכא למימר הכי דהא שייך במצוה והוה ליה כאשה:

הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחש&quot;ו כתוב בהלכות גדולות בעו רבנן קמיה דרב חנניא גאון בכלה רבתי גוי לאו בר שליחות הוא מהו למנסביה לחד גיטא ולכרוכיה בחד מנא ולומר לגוי אמטי חד מנא לישראל פלוני וליתביה לאתתיה ואמר להו לרבנן ביד גוי כלל כלל לא ורבנן דהשתא קאמרי אף על גב דאייתי גוי לגיטא היכא דיהביה לישראל וההוא ישראל יהביה בעדי מסירה לאתתא לכתחלה לא מנסבינן לה דגוי לאו בן ברית הוא ואי אינסיבא לא מפקינן לה משום דר&quot;ש דתנן ר&quot;ש אומר אף אלו כשרין אמר רבי זעירא דר&quot;ש לשיטתו דר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי וקי&quot;ל כר&quot;א ע&quot;כ ולא ידעתי מאי שייטיה דרבי אלעזר הכא: וכתב הרמב,ם ז&quot;ל בפרק ו' מהלכות גירושין הפסולין בעבירה מדברי סופרים כשרים בשליחות אבל הפסולים לעבירה מדברי תורה פסולים להבאת הגט ואם הביאו הרי זה פסול כלומר שלכתחלה לא תנשא בו שכך משמעות לשון פסול בדברי הרב ז&quot;ל כמו שכתב בפרק י' מהלכות גירושין וכתב אחר כך בד&quot;א בשנתקיים הגט בחותמיו אבל אם לא נסמך בו אלא על דברי פסול בעבירה מן התורה אינו גט כלומר שאפילו מן נשאת תצא ובודאי דכל שאינו מקים אין סומכין להכשירו על פי פסול בעבירה מן התורה שאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שהפסול בעבירות מן התורה אף בעדות אשה פסול כדתנן ביבמות בפרק כיצד המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ואמרינן עלה הוא ניהו דלא ישא את אשתו אבל לאחר תנא אשתו אמאי רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד ואסיקנא כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וש&quot;מ דרשע פסול לעדות אשה וגרסינן נמי בסוף פ&quot;ק דר&quot;ה אמר רב מנשה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה הא דדברי תורה פסול לעדות אשה ולפיכך יפה אמר הרב ז&quot;ל שאין ראוי לסמוך בגט על דברי פסול בעבירה מן התורה דכי היכי דחזינן במת בעלה דאע&quot;ג דהימנו רבנן לאשה ועבד אפילוה כי לא הימנו לפסול בעבירה מדאורייתא הכי נמי אע&quot;ג דהימנו לאשה וקרובין בעדות הגט לפסולין בעבירה מדאורייתא איכא למימר דלא הימנו ואף על פי שהכתב מוכיח הלכך לא מכשרינן בעדות הגט אלא פסולין דרבנן כי התם אבל יש לתמוה על מה שכתב ז&quot;ל דפסולין להבאת הגט אע&quot;פ שנתקיים בחותמיו ולמה והרי אין אנו סומכין על עדותן ואף על פי שהן מביאין אותו מה בכך והרי הכל כרין להבאתו חוץ מאותן השנויין במשנתינו לפי שאינן בני דעה או שאינן בתורת גירושין אבל פסול בעבירה מן התורה דבר דעה הוא ושייך בגירושין כל שנתקיים הגט ואינן צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם למה יפסל בהבאתו וכבר השיג עליו הראב&quot;ד ז&quot;ל:

גמ' בשלמא חש&quot;ו דלאו בני דעה נינהו וגבי שליחות איש בעינן ולא קטן דשליחות נפקא לן מויקחו להם איש שה לבית אבות דאחד לוקח לכולן: גוי נמי לאו בר התירא הוא כך הוא הגירסא במקצת הנסחאות בגמרא וכך גרס רש&quot;י זכרונו לברכה ופירש דאין להן קידושין ואין גיטין נוהגין בהם ומידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני והרי&quot;ף גורס גויים נמי לאו בני כריתות נינהו ופירושה גם כן כמו שכתבתי ואם גירסא זאת עיקר יש ללמוד מכאן שהעבד פסול אף להבאת הגט ולפנינו נכתב בזה בסייעתא דשמיא אבל יש שגורסין גוי נמי לאו בר תורה הוא ולפי גירסא זו אין להביא ראיה מכאן על זה דלאו בר תורה הוא היינו לומר שאינו בן ברית אבל עבד שהוא בן ברית אף על גב דפסול לקבלה כדלקמן אפשר שהוא כשר להולכה:

אלא סומא אמאי לא ומהדרינן עלה בגמרא לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו וכתבו בתוספות דמהא משמע שצריך שיכיר השליח שזה הוא הבעל וזו היא אשתו ושמא יש לחלק דדוקא סומא שיכול להטעותו יש לחוש יותר שמא יטעוהו ובודאי שכן עיקר דדוקא בסומא הוא דאמרינן הכי דהוה ליה שליח שלא ניתן לגירושין לפי שאי אפשר לו ליתן אלא על ידי אחרים שיאמרו לו זה פלוני וזה פלוני אבל שאר בני אדם כיון  שאפשר אע&quot;פ שאין מכירין אחרים מלמדין אותן והכי משמע לקמן בפרק כל הגט בעובדא דאבא בר מניומי ומכל מקום האי טעמא אידחי בגמרא דפרכינן עליה אלא מעתה היאך סומא מותר באשתו והיאך מותרים בני אדם בנשותיהן בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכי נמי בטביעות עינא דקלא ומסקינן הכא בחוץ לארץ עסקינן דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצי אמר ואף על גב דאמרינן לעיל דסגי בקל קולמוסא וקל מגילתא היינו למאן דיכול למיחזי דמסתפי סופר מיניה דילמא חזי ליה אבל בסומא כיון דלא אפשר למחזי לא מיסתפי מיניה הילכך לא מצי אמר:

ושמעינן מינה דפתוח ונסתמא דמצי אמר בפני נכתב ובפני נחתם כשר להביא את הגט ואמרינן בגמרא דהאי דקתני במתניתין פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח לאו דוקא דה&quot;ה אפי' לא חזר ונתפתח ואיידי דקתני סיפא שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה טעמא דחזר ונשתפה אבל לא חזר ונשתפה לא תנא נמי פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח:

ודייק רב אשי מדקתני זה הכלל וכו' משמע דהיכא דטעמא משום דעה הוא דבעינן תחלה וסוף אבל סומא דלא הוה טעמא משום דעה לא בעינן תחלה וסוף אלא תחלה לחודיה דמצי למימר בפני נכתב דאי בסומא נמי דוקא ליתני כל שתחלתו וסופו בכשרות ואם תאמר והא אית לן למיפסליה משום דבכולהו עדות בעינן תחולתו וסופו בכשרות דמשום הכי פסלינן פתוח ונסתמא בארעא אף על גב דמצי מכוון מדת מצרנהא ובגלימא מדת ארכה ורחבה ובנסכא מדת משקלותיו כדאיתא בפרק יש נוחלין יש לומר התם היינו טעמא משום דדילמא לא מכוון לה שפיר ואפילו תימא מצי מכוון איכא למימר דגזור רבנן אבל גט אשה מכיון דאכתיב קמיה ואימסר לידיה כשהוא פתוח אף על פי שנסתמא כל שלא יצא גט מתחת ידו יכול לומר גט זה שבידי בפני נכתב ובפני נחתם ואפילו נימא דבעלמא גזרינן הכא לא שייך למגזר דהא לא אתי לאחלופי:

דף יב עמוד א

אמר רב אסי אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח וכו' בגמ' הכי אתמר בעו מיניה מרב אמי עבד מהו דנעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר ליה מדקא פסיל ליה לגוי מכלל דעבד כשר אמר רב אסי אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו תורת גיטין וקדושין ופרש&quot;י ז&quot;ל דהכי בעו מיניה עבד של כל אדם מהו שיעשה שליח לאשה בעלמא לקבל מיד בעלה ותהא מגורשת בקבלתו והוא הדין נמי להולכה דכולה חדא טעמא הוא אלא כך היתה שאלה בבית המדרש ופשיט להו דמדקא פסיל לגוי במתניתין בהבאה ולא תנא עבד מכלל דעבד כשר וכי היכי דכשר להבאה להיות שליח להתגרש שאין חילוק ביניהם ואחרים פירשו דאפילו איכא לאיפלוגי בין הולכה לקבלה אפ&quot;ה שפיר פשטינן קבלה מהולכה דמדקא פסיל ליה לגוי ולא פסיל לעבד כלל שמע מינה דאפילו לקבלה כשר שאילו היה פסול לקבלה הוי תני נמי והכי כשרין לקבלו חוץ מאלו ועבד דהא קתני כשרין לכתוב וכשרין להביא ואמאי שייר קבלה אלא שמע מינה דהבאה וקבלה שוים ורבי יוחנן נמי דאמר אין העבד נעשה שליח לקבל לפי דברי רש&quot;י ז&quot;ל הוא הדין שאינו נעשה שליח להביא וכי תימא אם כן תיקשי ליה מאי דדייק רבי אמי ממתניתין דמדקא פסיל ליה לגוי מכלל דעבד כשר תירץ רבינו תם זכרונו לברכה דנקט גוי לאשמועינן גוי ונתגייר פסול אף על פי שבאותה שעה היה בדעתו להתגייר דהוי בגוי רבותא טפי מבעבד שאין בידו להשתחרר אבל הרב רבי יוסף הלוי זכרונו לברכה אמר שלא פסלוהו אלא לקבלה אבל להבאה כשר כדמוכח דיוקא דמתני' ועל דעתו ז,ל פירש הרמב,ן ז&quot;ל דבעו נמי מרבי אמי קבלה ופשיט להו דנעשה שליח להבאה וכיון דנעשה שליח לגט אף לקבלה כשר דלא סלקא דעתיה דרבי אמי לאפלוגי בינייהו ואתא רבי יוחנן וחדש שאף על פי שהוא נעשה שליח להולכה לקבלה מיהת פסול לפי שאינו בתורת גיטין ושניא קבלה מהולכה דשליח הולכה אינו אלא כשליח דעלמא ובשליחות דעלמא איתנהו אבל שליח קבלה מכיון שהגיע גט לידו מגרושת והוא אין לו יד לגירושין הואיל ואינו בתורת גיטין וכי היכי דבאידך דר' יוחנן דבסמוך דאמר שאין העבד מקבל גט לחבירו מיד רבו שלו משמע דדוקא לקבלה פסול אבל להולכה כשר הכי נמי דכוותיה אבל בירושלמי מוכיח כדברי רש&quot;י ז&quot;ל דגרסינן התם אתא עובדא קמיה דרבי אמי בעבד שהביא את הגט כשר אמר ליה רבי אבא והא תני רבי חייא עבד שהביא את הגט אינו כשר אמר רבי אמי אלולי דר&quot;א כבר היינו מתירין אשת איש ואפילו תימא לא שמע רבי אמי הדא דתני רבי חייא לא שמע מילהון דרבנן נשמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייא בשם רבי יוחנן נראין הדברים שיקבל העבד גט שחרורו ואל יקבל גט סברינן מימר לא אמר אלא אל יקבל הא עבר וקבל כשר רבי יעקב בר אחא בשם רב אושעיא מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו משום ריח [הגט] פסול:

אמר ר&quot;י נראין הדברים שהעבד מקבל גט שחרור לחבירו מיד רבו של חבירו שאינו רבו שלו דכיון דעבד איתא בתורת שחרור שליח נמי מצי הוי:

אבל לא מיד רבו שלו אם שניהם של איש אחד דיד עבד כיד רבו דמי וכשמסרו לידו לא יצא מרשותו דאע&quot;ג דעבד נמי מקבל גט לעצצמו התם הוא דגיטו וידו באין כאחד דשחרורא דידיה הוא אבל לאחריני לא:

ואם לחשך אדם באזנך להקשות ולומר הרי שנויה היא שאף מיד רבו שלו מקבלו ששנינו אם היתה עוברה זכתה לו אלמא שפחה זו מקבלתו לצורך עוברה מיד רבה:

הא רבי היא דאמר שחרר חצי עבדו קנה העבד אותו חצי וכי תימא והא לאו חצי עבדו הוא דתרי גופי נינהו קסבר עובר ירך אמו והוה ליה כחצי גופה ואע&quot;ג דידה כיד רבה אפילו הכי כיון דאמר רבי המשחרר חצי עבדו קנה כדיליף לה בפרק השולח כי היכי דקי&quot;ל דעבד קונה עצמו בשטר על ידי עצמו משום דגיטו וידו באין כאחד הכי נמי גיטו וחציו באין כאחד:

מתני' אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה וכו' חמותה ובת חמותה כולהו מפרש ביבמות דסניין לה ומכוונן לקלקולא ואין נאמנות להעידה שמת בעלה:

יבמתה אשת אחי בעלה שונאה אותה ויראה ממנה שמא ימות אחד מבעליהן ויהו צרות זו לזו:

מה בין גט למיתה דאמיתה לא מהימנינן לה ואגט מהימנינן לה:

גמ' ברייתא דקתני אין נאמנות בארץ ישראל דאי אתי בעל ומערער ואמר לא כתבתיו משגחינן ביה שהרי לא נתקיים בבית דין ואיכא למימר שזו מתכוונת לכך שתתקלקל:

בחו&quot;ל שצריכ הלומר בפני נכתב וזהו קיומו ולא חיישינן לערעור דאי מערער לא מהימן וכתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל דכי אמרינן דבא&quot;י לא מהימנא היינו כשנהגה כדין הארץ הא בארץ שאמרה בפני נכתב ובפני נחתם כיון דאמרינן לעיל דאי אמרה מהני ותו ליכא קלקולא מהימנא ובח&quot;ל שלא אמרה כגון באותה מדינה אינה נאמנת והרשב&quot;א ז&quot;ל כתב דבארץ אפילו אמרה לא מהימנא דאיהי לאו דינא גמירא דכיון דכולהו דמייתו בארץ לא קפדינן בין אמר בין לא אמר וכי אתי בעל משגחינן ביה אף זו סבורה אף על פי שאמרה בפני נכתב ובפני נחתם אי אתי בעל ומערער משגחינן ביה וסבורה לקלקלה הילכך בין אמרה בין לא אמרה לא מהימנא:

אשה מכי מטי גיטה לידה בקבלתו במדינת הים איגרשה לה ואי בעיא למקלייה לגט מגורשת היא ואינה צריכה להביאו לפנינו אלא לראיה בעלמא ולמה לה למימר בפני נכתב הא לאו שליח היא:

דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית לבי דינא דפלוני ואימא קמיה בי דינא וכו' דהכי אמרינן בפרק כל הגט שהשליח הראשון אומר בפני בית דין בפני נכתב ובפני נחתם ובית דין עושין שליח האחרון וקא משמע לן מתניתין שאע&quot;פ שאילו רצתה האשה לומר בפני כבר נתגרשתי בגט שבידי לא היתה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם אפילו הכי כל שהיא אומרת שנעשה שליח צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מיפטרה במגו דאיבעיא אמרה נתגרשתי:

הדרן עלך המביא תניין</text>
      <sha1>g117jhdj6n6se0w5f9yz9nrkv7p588s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ר&quot;ן על הרי&quot;ף/גיטין/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>465772</id>
    <revision>
      <id>1419057</id>
      <parentid>1406134</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:17:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61658" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת גיטין|ר&quot;ן על הרי&quot;ף|ג}}

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]]===

כל הגט ושמע קול סופרים כותבי גיטין:

יתר מכן מפרשינן בגמרא דהכי קאמר לא זה שנכתב שלא לשם גירושין אלא אף זה שנכתב לשם גירושין פסול:

ונמלך חזר בו מלגרש:

מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך וכו' ואם תאמר והיאך נתנו הגט לראשון והא אמרינן בפרק גט פשוט דשני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה משום חששא דדילמא אזיל וממטי לאתתיה דהיאך ומהאי טעמא נמי הוא שאין נותנין אותו לאחד מהן אלא בשעת גירושין ממש ובפני חבירו ויש לומר דמיירי כגון שלא היו דרים באותה עיר שנכתב הגט שם ולא היה לסופרים לחוש ליוסף בן שמעון אחר כיון שלא הוחזקו והיינו דקאמר מצאו בן עירו דשמע מינה דההיא שעתא לאו בעירם הוו קיימי אבל הרי&quot;ף נראה שגורס מצאו חברו:

יתר מכן מפרשינן בגמרא דהכי קאמר לא [מבעיא] זה שנכתב שלא לשם גרושין דידיה

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יב עמוד ב|דף יב עמוד ב]]===

[אלא אף זה שנכתב לשם גירושין דידיה] פסול וכולהו מוכחי מקראי בגמרא:

גדולה וקטנה לאו דוקא:

יתר מכן אמר ללבלר מפרש בגמרא דהכי קאמר לא [מבעיא] זה שנכתב שלא לשם גירושין [הא] אלא אף זה שנכתב לשם גרושין [הא] דהא אומר אי זו שארצה אגרש אפילו הכי פסול לגרש בו משום דאין ברירה ולא אמרינן הוברר הדבר דמשעת כתיבה היה דעתו לזו והרי נכתב לשמה ואם תאמר ונהי דאין ברירה אכתי סתמא מיהא [איכתוב] וסתמא משמע דמהני כלשמה מדאמרינן במס' סוטה בפ' היה נוטל רבי יודא אומר היה רבי מאיר אומר לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו חוץ מפרשת סוטה רבי יעקב אומר משמו חוץ מפרשת סוטה שבמקדש ואמרינן מאי בינייהו למחוק לה מן התורה איכא בינייהו והני תנאי יכ הני תנאי דתניא אין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת ר' אחאי בר יאשיה אמר מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת אמר רב פפא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר תנא קמא הכא אלא דכיון דאיכתיבה לשום רחל לא הדרא ומינתקא לשום לאה אבל תורה דסתמא כתיבה הכי נמי דמחקינן והא התם דבעיא לשמה דכתיב ועשה לה לשמה דמש&quot;ה אמרינן דאין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת ואפילו הכי אמרינן דסתמא כלשמה דמי וכי תימא הכא שאני דכיון דסבירא ליה אין ברירה שמא דעתו היה מתחלה לגרש האחרת ולדעתו נכתבו אכתי תקשי לך אידך מתניתין דתנן בסמוך הכותב טופסי גיטין צריך שיניח וכו' והיינו משום דבעינן לשמה ואמאי והא הנהו סתמא כתיבי יש לומר דאין ודאי דסתמא לאו כלשמה דמי וסוטה שאני משום דכי בעינן התם לשמה דוקא אמחיקה ולא אכתיבה דועשה לה כתיב ומאי עשייה מחיקה כדמסקינן התם וכי קאמרי רבנן דאין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת היינו משום דסבירא להו דכיון דכתיבה לשם אלות דרחל לא הדראר ומינתקא לשם אלות דלאה דלא מקללה באלות דחברתה אף על גב דכתיבה לא בעי לשמה אבל תורה דסתמא כתיבה אף על גב דסתמא לא מיקרי לשמה מקללה באלות דכתיבי בה כל מי שתמחה לשמה:

גרסינן בגמרא עלה דמתניתין דתנן כתב לגרש את הגדולה לא יגרש את הקטנה וכו' קטנה הוא דלא מצי מגרש ביה הא גדולה מצי מגרש ביה כלומר וכי מפקא ליה לא חיישינן לאיסור אשת איש למימר שמא לא לזו נתן אלא לחברתה ונפל מידה ומצאתו זו דהואיל ונקיטא לגיטא בידה לדידה מחזקינן ליה:

אמר רבא זאת אומרת שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת מוציאין שט&quot;ח על אחרים (ולא אחר יכול להוציא עליהם שטר חוב) כלומר אחד מהם שהוציא שטר חוב על אחרים אין הלוה יכול לומר לא ממך לויתי אלא מפלוני ששמו כשמך וממנו נפל ולאו בעל דברים דידי את אלא כיון דהאי תפיס לשטרא גבי ביה ומיהו אחר אינו יכול להוציא עליהן שטר חוב דאמר ליה לא אני לויתי ממך אלא חבירי לוה ממך ומסר לך שטר זה אמר ליה אביי אלא מעתה רישא דקתני  כתב לגרש את אשתו מצאו אחר ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו דשני הוא דלא מצי מגרש ביה הא ראשון מצי מגרש ביה והא אמרת ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב פירוש אף על גב דלא דמיא לגמרי דהתם יכול לומר אני לא לויתי ממך אלא חברי לוה ממך והכא ליכא למימר הכי אכתי איכא למימר חברי נתנו לך שעיניו נתן בך ולהוציאך ממני נתכוון ומסקינן אלא מאי אית לך למימר בעדי מסירה ורבי אלעזר היא הכא נמי בעדי מסירה ור&quot;א היא כלומר שמכירין את שניהם שזה מסר לזה אבל בעידי חתימה לא כדאמר שמא נמלך זה שכתבו וחתמו ולא גירש את אשתו ומסרו לזו לגרש אשת חבירו:

הכא נמי כלומר בבא דכתב לגרש את הגדולה לא יגרש את הקטנה דדייקת מינה הא גדולה מצי מגרש ביה ובעית לאוכוחי מינה דשני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת מוציאין שטר חוב על אחרים לא תליף מינה הכי דאיכא לדחויה בעדי מסירה ורבי אלעזר היא הילכך ליכא למיחש שמא לחברתה נמסר אבל בעדי חתימה לעולם אימא לך דחיישינן שמא את חברתה גירש דחיישינן לנפילה וגבי שטר חוב נמי אין יכולין להוציא שטר חוב על אחרים דחיישינן לנפילה ומיהו אף על גב דמימרא דרבא אידחיא ליה קושטא דמילתא הכי איתא דשני יוסף בן שמעון הדריןב עיר אחת מוציאין שטר חוב על אחרים והכי נמי מוכח בפרק גט פשוט ובפרק האשה שלום וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפכ&quot;ד מהל' מלוה ולוה והקשו בתוספות כי דחי ליה אביי לרבא אמאי איצטריך לאוקמה מתניתין כרבי אלעז רלוקמה כרבי מאיר במגרש בעדי חתימה וכגון דאיכא סהדי שמכירין שזו היא אשתו ושבעלה נתנו לה ותירצו דלר' מאיר דס&quot;ל עדי חתימה כרתי בעינן שיהא מוכיח מתוך הגט מי המגרש ומי המתגרשת והקשו לעצמם מדתנן לקמן בפרק המגרש שנים ששלחן שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהם לזו ושניהם לזו ואמרינן עלה מאן תנא א&quot;ר ירמיה דלא כר&quot;א דאי כר&quot;א כיון דאמר עדי מסירה כרתי הא לא ידעי בהי מינייהו קא מ גרשה אלמא דלרבי מאיר אתיא שפיר ושתיהם מתגרשות בגטין הללו אע&quot;פ שאין אחד מהם מוכיח מתוכו ותירצו דמוכחין הן מתוכן כגון שהן משולשין אלא שהלשיח אינו יודע אי זו בעלה של זו ואי זו בעלה של זו ואף הנשים אינן מכירות בשילוש בעליהן וזה דוחק דשני גיטין שוין קתני ודבריהם אינן שוין ועוד הקשו לעצמם מדתנן בפרק גט פשוט כותבין גט לאיש ואע&quot;פ שאין אשתו עמו ואקשינן עלה וליחוש לשני יוסף בן שמעון דילמא כתיב גיטא וממטי לאיתתא דהאיך ומפרקינן זאת אומרת שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין לנשותיהן אלא זה בפני זהו והא ודאי לרבי מאיר קאמרינן דאי בעידי מסירה ור&quot;א היא היכי איכא למיחש דילמא ממטיל יהל אינתתיה דהאיך יבואו עדי מסירה עמו ויעידו ועוד לר&quot;א למה ניחוש לכך והלא הוא יכול לכתוב בכתב ידו ולאמטויי בעדי מסירה לאתתיה דהאיך וכל שבידו אין חוששין לו אלא ודאי לרבי מאיר קאמרינן ואפילו הכי מסקינן דזה בפני זה מגרשין לנשותיהן אלמא לא בעינן לרבי מאיר שיהא הגט מוכיח מתוכו והם נדחקים הרבה בתירוץ קושיא זו ובעקר קושייתם יש לומר דאין הכי נמי דהוה מצי לאוקומה כרבי מאיר אלא משום דרישא דמתניתין דשמע קול סופרים מקרין דלא כרבי מאיר דלדידיה אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר אלא ודאי כרבי אלעזר אתיא אוקמא נמי לכולה מתניתין כרבי אלעזר הרמב&quot;ן ז&quot;ל:

רישא במאי רישא דתני איש פלוני גירש וכו' במאי אי לאו הכי דאותו פלוני כתב לגרש את אשתו ונמלך:

להתלמד לכתוב גיטין והיינו דתנן שמע קול סופרים מקרין [שהגדולים מקרין] את הקטנים כך וכך כשיבא איש לפניכם כתבוהו והזכירו שם איניש בעלמא:

וכולם פוסלין מן הכהונה כל הגיטין השנויים במשנתינו אע&quot;פ שפסולין לגרשה להתירה לינשא פוסלין הן אותה מן הכהונה שאם בעלה כהן נאסרה עליו משום גרושה:

חוץ מן הראשון שלא נכתב לשם גירושין כלל אבל הנך בתראי פסלו דריח הגט פוסל בכהונה דתניא בפרק בתרא האומר לאשתו הרי את מגרושת ממני ואי את מותרת לכל אדם פסולה מןה כהונה שנאמר אשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה ולאחרים לא הותרה פסולה לכהונה:

ואפילו ראשון דריח הגט הוא:

חליצה פסולה פוסלת כל מקום ששנינו ביבמות חליצתה פסולה פסולה להתירה לשוק אבל פוסלת היא אותה מן האחין שלא תתייבם להם עוד דקמו עלה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה:

שמאל חליצה בשמאל אמרינן ביבמות פסולה וכן בלילה פסולה:

ופוסלת דשם חליצה עלה אלא שלא נעשית כהכשרה דיליף רגל רגל ממצורע דכתיב ימנית ולילה נמי נפקא לן התם:

קטן ואנפליא דהיינו קלצו&quot;ן של בגד לאו חליצה נינהו כלל דאיש ונעל כתובים בפרשה אם לא יחפוץ האיש:

חוץ מן האחרון דלחומרא אמרינן יש ברירה ופוסל לכהונה אבל אינך כולהו אפילו ריח הגט אין בהם ולא דמו למגורשת מאישה ולא הותרה לכל אדם דההוא להא מילתא מיהא לשמו ולשמה נכתב:

ורבי יוחנן אמר אפילו אחרון אינו פוסל דאין ברירה:

והלכתא כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון נראה לי דאחרון לאו פוסל לכהונה בלחוד הוא אלא אם בא אחר וקדשה חוששין לקדושיו דכיון דקיי&quot;ל דבדרבנן יש ברירה כדאיתא בפרק משילין משמע דמאי דאמרינן דבדאורייתא אין ברירה היינו משום דלחומרא אין ברירה אבל לקולא ודאי לא אמרינן דאין ברירה ולפיכך אמר ללבלר כתוב לאיזה מהן שארצה לגרש וגירש הרי זה ספק גירושין וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהל' גירושין:

גרסינן בגמרא בעא מיניה רב הושעיא מרב יהודה אמר ללבלר כתוב לאיזו שתצא בפתח תחלה מהו כלומר דאע&quot;ג דתנן במתניתין אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה מהן לגרש פסול לגרש בו דלמא היינו טעמא משום דבתולה בדעת עצמו לית לן ברירה לפי שכבר גילה בדעתו שהיה פוסח על שתי הסעיפים הילכך ליכא למימר הוברר הדבר דמעיקרא דעתיה להא אבל זה שתלה באחרים מסתמא גמר בדעתיה מעיקרא לאיזו שתצא ומסקינן דמאן

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יג עמוד א|דף יג עמוד א]]===

דאית ליה ברירה לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים ומאן דלית ליה ברירה לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים לית ליה ופרכינן עלה דהא רבי יהודה דתולה בדעת עצמו לית ליה ברירה דתנן הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה וכו' ר&quot;י ורבי יוסי ור&quot;ש אוסרין וקס&quot;ד דהיינו טעמייהו משום דלית להו ברירה בתולה בדעת עצמו שהוא עצמו מוציא ההין ומש&quot;ה לא אמרינן שכשהוא מוציא היין לשתייתו הוא הנברר לחולין ולכשיהיה לו כלים ויוציא מן הנוד הוא הנברר לתרומה ויש ברירה אלמא לית ליה לרבי יהודה ברירה בתולה בדעת עצמו ואילו בתולה בדעת אחרים אשכחן דאית ליה ברירה דתנן מה היא באותן הימין רבי יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבריה ולכי מיית הוי גיטא פירוש לקמן בפרק מי שאחזו תנן דהאומר הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה אם מת מאותו חולי הרי זו מגורשת ואמרינן שכל ימי החולי הרי היא כאשת איש שאם כהן הוא אוכלת בתרומה ואם זינתה בחנק ולכי מיית הוי גיטא ומדקתני רישא אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואיירי רבי יהודה במה היא באותן הימים אלמא לא פליג ברישא ולא אמרינן גט לאחר מיתה הוא כיון דאמר מעכשיו ואע&quot;ג דכשנתן הגט הוה מספקא ליה אם ימות אם יחיה ותלה התנאי בדעת מי שמיתתו וחייו בידו כשמת אמרינן הוברר הדבר דמשעת נתינה היה ראוי למות מחולי זה והוה ליה גט מההיא שעתא שעל מנת כן מסרו ואין זה כשאר תנאין שאדם מתנה בגט שבידו לקיימם ודעתו לקיימם כשמתנה עליהם ולכשנתקיים התנאי הוי גט למפרע דהתם לאו טעמא הוא משום ברירה אבל הכא דאין בידו ובשעת התנאי הוא ספק והתנאי מתקיים מאליו אי לאו משום ברירה לא הוי גט מחיים:

ואמר ליה רבינא לרבא והא ר&quot;ש דתולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ותולה בדעת אחרים אית ליה ברירה תולה בדעת עצמו הא דאמרן כלומר גבי הלוקח יין מבין הכותים דר&quot;י ורבי יוסי ור&quot;ש אוסרין אלמא בתולה בדעת עצמו לית ליה לרבי שמעון ברירה:

ובתולה בדעת אחרים אית ליה דתניא הריני בועליך על מנת שירצה אבא אע&quot;פ שרצה האב מקודשת כלומר הריני בועל לשם קדושין דאשה נקנית בביאה אע&quot;פ שלא רצה האב מקודשת דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וגמר בלבו לקדושין גמורין ואפילו לא ירצה אבא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון רצה מקודשת לא רצה אינה מקודשת דלא בעל אלא על תנאי ולא נתקיים וכי רצה מיהא מקודשת ואף על גב דבשעת בעילה ספק רוצה ספק אינו רוצה אמרינן הוברר הדבר דמשעת בעילה הוו קדושין:

ומפרקינן בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית להו ברירה והתם כדקתני טעמא אמרו ליה לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד נמצא זה שותה טבלים למפרע כלומר שהרי לא הובררה התרומה מעולם ואמר להם לכשיבקע כלומר כשיבא לידי כך ודאי טבלים שתה אבל אין לחוש לכך דלא שכיח לבקע זו היא הצעה של שמועה:

ואיכא למידק טובא עלה דמדפרכינן מדתנן מה היא באותן הימים משמע דכולהו גיטי דשכיב מרע למאן דאמר אין ברירה לא הוו גט והיכי אפשר והא איפסיקא הלכתא בפרק משילין דבדאורייתא אין ברירה והכא קי&quot;ל דכי מיית הוי גיטא ועוד דאשכחן לשמואל דלית ליה ברירה דאמר בפרק בית כור האחין שחלקו לקוחות הן ובפרק משילין נמי אמר לענין תחומין גבי שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות דאפילו חבית נמי אסורה אלמא ס&quot;ל דאפי' בדרבנן אין ברירה ואשכחן ליה דאמר במעכשיו אם מתי דכי מאית הוי גיטא דאמרינן לקמן דאתקין שמואל בגיטא דש&quot;מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט תירצו בתוספות דכי איפסיקא הלכתא בפרק משילין דאין ברירה ה&quot;מ בדבר שאינו עומד להתברר משעה ראשונה כי ההיא דהתם דשנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות דשמא לא יחלקו לעולם והיינו טעמא דשמואל דאמר התם אפילו חבית אסורה אבל בדבר העשוי להתברר משעה ראשונה כגון על מנת שירצה אבא וכגון הרי זה גיטיך אם מתי בהא קיימא לן דיש ברירה ומשום הכי אתקיןש מואל בגיטא דשכיב מרע [אם מתי] אם לא מתי והרמב&quot;ן ז&quot;ל תירץ דפלוגתא דברירה היא דוקא במתנה על שני דברים כגון האומר לאיזו שתצא בפתח תחלה שהוא מתנה על זו ועל זו וכן האומר ב' לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה שהוא מתנה על כל שני לוגין שבחבית וכן אם בא חכם למזרח עירובי למבזרח למערב עירובי למערב אבל במתנה על דבר אחד בלבד כגון האומר כתוב גט לפלונית אשתי אם תצא בפתח תחלה וכן האומר אם בא חכם למזרח יהא עירובי עירוב ואם לאו יהא בטל אפילו לאמן דלית ליה ברירה מהני והיינו טעמא דגיטא דש&quot;מ דמהני ומש&quot;ה אתקין ביה שמואל וכדמוכחין הכא דר&quot;י אית ליה ברירה בתולה בדעת אחרים מדתנן מה היא באותן הימים התם נמי על שני דברים הוא מתנה [משום דאמרינ' בפרק מי שאחזו] דהיינו טעמא דר&quot;י דאמר דבאותן הימים הרי היא כאשת איש משום דהאומר מהיום אם מתי כאומר מיום שמתי כלומר שעה אחת קודם מיתה ונמצא שהוא מתנה על איזו שעה שתהא קודם מיתתו וכי תימא והא על מנת שירצה אבא אינו מתנה אלא על דבר אחד בלבד ואפילו הכי מוכחינן מינה בשמעתין דאית ליה לרבי שמעון ברירה בתולה בדעת אחרים התם היינו טעמא לפי שהוא דבר המסור ללב וכל כה&quot;ג למ&quot;ד אין ברירה אפי' במתנה על דבר אחד לא מהני דלא אמרינן הוברר הדבר שרצה משעה ראשונה וכי קי&quot;ל כסתם מתני' דתנן הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבא אליבא דרב יוסף הוא דקיימא לן הכי דאמר התם בפרק האומר דקידושין דעל מנת שלא ימחה הוא:

מתני' הכותב טופסי גיטין שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה הוא שיהו מזומנים לו שפעמים שאדם בא לשוכרו וטרוד בשטרות אחרים:

צריך שיניח מקום האיש וכו' שאם רואה תגר ביניהם לא יאמר הריני כותב את הגט כולו אלא צריך שיניח מקום האיש וכו' ואמרינ' בגמ' דצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם שגם זה עיקרו של גט ומתניתין רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי היכלך וכתב לה לאו אחתימה קאי דחתימת העדים אינה אלא מדברי סופרים מפני תיקון העולם וכי כתיב וכתב לה לשמה אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן:

שטרי מלוה צריך שיניח שאם שמע אחד שהיה רודף את חבירו להלוותו מנה לא יאמר הריני כותב מיד ואניח מקום הזמן לבדו שלא יהא השטר מוקדם אלא צריך שיניח מקום המלוה והלוה והמעות ואע&quot;ג דליכא למיחש למידי גזירה שטרות אטו גיטין:

מפני התקנה מפרשינן בגמ' דמפני תקנת סופרים שיהו מזומנים לו התירו לכתוב טופסי גיטין הא לאו הכי לא שרי משוםד ילמא אתי למכתב תורף:

פוסל בכולן ואפילו הניחו מקומות הללו דגזר טופס אטו תורץ וגזר נמי שטרות אטו גיטין:

רבי אלעזר מכשיר בכולן ובלבד שיניח מקומות הללו:

חוץ מגיטי נשים דגזרי בהו טופס אטו תורף כיון דתורף פסול מדאורייתא שנאמר וכתב לה לשמה ומקשינן בגמרא קשיא דר&quot;א אדר&quot;א דרישא דמתניתין אוקימנא כר&quot;א ושרי לכתוב טופסי גיטין ובלבד שיניח ומפרקינן תרי תנאי ואליבא דר&quot;א ומפרשינן בגמ' דבכל גט לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין צריך שיניח מקום הזמן ופרכינן הניחא למאן דאמר משום בת אחותו אלא למאן דאמר משום פירי ארוסה מי אית לה פירי כלומר מי אית לה דין פירות והלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך שהוא מתחייב בפרקונה כדאמרינן בפרק נערה שנתפתתה ומפרקינן אמר רב עמרם הא מילתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולא ולא ידענא מאי ניהו כיון דשמעית להא דתניא האומר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מה טעם גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה כלומר דכי היכי דאמרינן באומר כתבו גט לארוסתי מעכשיו ולא אתננו לה עד לאחר שאכניסנה דאינו גט דגט ישן הוא דשמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהו סבורין שנתנו לה ביום שנכתב הכי נמי במתניתין משום הכי צריך להניח מקום הזמן אף בטופס גט הארוסה שמא יכתוב זמן לבו ביום והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה לאחר אירוסין ופגם למשפחה הוא ואם תאמר דהכא אמרינן בגט ישן אינו גט דמשמע דאפילו בדיעבד לא הויא גט ואילו לקמן בפרק הזורק אסיקנא דאם נתגרשה בגט ישן תנשא לכתחלה יש לומר דהתם הוא בנתייחד בעלמא אבל הכא כיון שנישאת בודאי נבעלת חשבינן לה ובכי הא אמרינן דאינו גט:

גמ' הלכה כרבי אלעזר שפוסל בטופסי גיטין גזרה משום תורף:

טובינא דחכימי מאושר שבחכמים:

הלכך נקיטינן דבגיטי נשים לא התירו לכתוב אפילו טופס ולפיכך השמיט הרי&quot;ף ז&quot;ל מאי דאמרינן בגמרא דצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם משום דלא איתמר אלא אליבא דת&quot;ק שמתיר לכתוב טופס אבל אנן דקי&quot;ל כרבי אלעזר אפילו טופס לא שרי אבל הר&quot;ם במז&quot;ל כתב בפרק שלישי מהלכות גירושין מפני תקנת הסופר התירו חכמים לסופר שיכתוב טופסי גיטין וכו' נראה שהוא סובר דאע&quot;ג דרבה פסיק הכא כרבי אלעזר לא קיימא לן הכי דדחינן לה מקמיה דרב יהודה אמר שמואל ורב הונא משמיה דעולא דאוקמוה למתניתין דהכל כשרין לכתוב את הגט ואפילו חש&quot;ו וכו' בשייר מקום התורף כדאיתא בפרק המביא תניין אלמא סבירא להו דלא גזרינן טופס אטו תורף וכבר כתבתי שם שיש לחלק ביניהם ולקיים את שתיהן:

האי אשרתא דדייני קיום השטרת שהעדים

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יג עמוד ב|דף יג עמוד ב]]===

מעידין על כתב ידיהן בבית דין ובית דין כותבים במותב תלתא הוינן ואתו פלוני ופלוני סהדי ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי וחותמין:

מצאו באשפה ולא נכתב לשם אשה כלל אלמא לא חיישינן למחזי כשקרא כיון דנכתב בעתו וזמנו לבו ביום של חתימה:

ופרעו בו ביום:

אינו חוזר ולוה בו אפילו ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין:

שכבר נמחל שעבודו כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה שלא עליה נכתב שטר זה והויא לה מלוה על פה:

הא לשיקרא אם היה נחתם על מלוה זו אע&quot;פ שנכתב קודם ההלואה כשר אם בו ביום נכתב:

ומיהו כי אמרינן דלמחזי כשיקרא לא חיישינן דוקא בהא דוכתא ודכוותה אבל איכא דוכתי דחיישינן בהו למיחזי כשיקרא כדאמרינן דלא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה משום דמיחזי כשיקרא ואמרינן נמי כי יתביתו בהני כתובו בהיני ואף על גב דמימסרן לכו מילי בשילי דאי לא מיחזי כשיקרא ואמרינן נמי כי דכריתו יומא דקניתו ביה כתובו יומא דקניתו ביה ואי לא כתובו יומא דקיימיתו ביה דאי לא מיחזי כשיקרא והיינו טעמא דמילתא דכי אמרינן דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן להו הני מילי כגון אשרתא דדייני דאף על גב דמקמי דלחזו סהדי אחתימות ידייהו מיחזי כשיקרא מיהו בתר הכי לא מיחזי כשיקרא אבל כל הני דחיישינן בהו למיחזי כשיקרא היינו משום דלעולם מיחזי הכי:

מתני' המביא גט ואבד ממנו וכו' ואם לאו פסול שמא מאחר נפל ואין זה שלו:

מצאו בחפיסה כלי ויש בו בכלי סימן והוא שלו:

אם מכירו גם לגט כשר אבל בלא חפיסה אפילו מכירו לא דלא סמכינן אטביעות עינא אלא לצורבא מרבנן כך כתב רש&quot;י ז&quot;ל וכך הם דברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהלכות גירושין ולא מיחחור דכיון שיש לו סימן בחפיסה למה צריך שיכיר את הגט דהא קיימא לן בפרק ואלו מציאות דחמור בסימני אוכף מהדרינן ועוד דכולהו אינשי ודאי קים להו בטביעות עינא ועדיף טפי מסימנא דהא קטלינן ביה ומשום טביעות עינא דקלא נמי מותרין בנשותיהן בלילה וכדאיתא בפרק גיד הנשה וכי אמרינן בגמרא ודוקא לצורבא מרבנן אבל איניש דעלמא לא לאו משום דעם הארץ לא קים ליה בטביעות עינא אלא משום דכיון שמצאוהו אחרים והוא בידם חישינן דילמא משקר משום הפסד שכרו והיינו טעמא נמי במאי דאמרינן גבי מציאה דלא מהדרינן לה אלא לצורבא מרבנן אבל לעם הארץ לא דחיישינן דילמא משקר אבל הכא שהוא עצמו למאי ניחוש לה אלא ודאי תנא תרתי קאמר מצאו בחפיסה ויש לו סימן בה או שמכירו לגט בטביעות עינא כשר:

נותנו לה בחזקת שהוא קיים ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו ומדאורייתא נפקא לן בהכל שוחטין העמד דבר על חזקתו:

מקריבין אותה ולא חיישינן שמא מתו בעליה ולמיתה אזלא:

גמ' דייתיקי צוואת שכיב מרע דא תהא קאי למיקם ולהיות:

ומתנות מתנת בריא:

לא יחזיר לא לבעל ולא לאשה וכן שחרור וכן כולם ומדתלי טעמא בשאני אומר ש&quot;מ הא אמר בעל תנו לה שאני כתבתיו לה נותנין ולא חיישינן לשמא אינו זה:

במקום שהשיירות מצויות פסול שמא מעוברים ושבים נפל:

והוא שהוחזקו שני אנשים בשם זה באותה העיר אבל אם לא הוחזקו מספיקא לא אמרינן דילמא איתנהו ולא ידעינן או דילמא יש עיר אחרת ששמה כעיר הזאת ובה אדם אחד ששמו ושם אשתו כזה שתובעו:

רבי זירא רמי מתניתין אברייתא בגמרא מייתי לה:

איכא דאמרי הא דשני רבי זירא דבמקום שהשיירות מצויות פסול והוא (שלא) שהוחזקו דבעי' תרתי וכדרבה:

ר' ירמיה אמר לא מתני' קשיא ולא ברייתא קשיא דכל הנך דאמרי יחזיר לזמן מרובה כגון דאמרי עדים החתומין בו מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה ואותו חתמנו לאיש הזה התובעו ובגמרא אמרינן אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ליחוש דילמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קמ&quot;ל:

כגון דאמרי עדים נקב יש בצד אות פלונית דה&quot;ל סימן מובהק ומהני מדאורייתא:

והלכה כרב אשי דהוא בתראה וכו' יש מי שאומר דר' ירמיה ורב אשי ס&quot;ל

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יד עמוד א|דף יד עמוד א]]===

להו כלישנא בתרא דר' זירא דלא בעינן תרתי אלא כל ששיירות מצויות אע&quot;פ שלא הוחזקו אי נמי הוחזקו אע&quot;פ שאין השיירות מצויות לא מהדרינן ומשום הכי נאדו מאוקמתיה דלא משמע להו דברייתא בשאין השיירות מצויות ולא הוחזקו דאי הכי פשיטא בשלמא לאוקמתייהו קמ&quot;ל לר' ירמיה דלא חיישי' דילמא אתרמי שמא כשמא ועדים כעדים ולרב אשי קמ&quot;ל דסימן מובהק דאורייתא אבל אי הוה ס&quot;ל לר' ירמיה ורב אשי כרבה דאמר דכל היכא דליכא תרתי דהיינו שיירות מצויות והוחזקו מהדרינן מאי דוחקייהו לאוקמא לברייתא בהכי לוקמוה כרבה וקמ&quot;ל דאע&quot;ג דהוחזקו אי נמי דשיירות מצויות מהדרינן לפיכך פסק רי&quot;ף ז&quot;ל כלישנא בתרא דר' זירא לחומרא וכתב בפ&quot;ק דמציעא דבשיירות מצויות אע&quot;פ שלא הוחזקו לא מהדרינן ולפי מה שכתבתי בהוחזקו נמי לא מהדרינן אע&quot;פ שאינו מתברר בסוגיא זו שהוחזקו ליהוי כשיירות מצויות דאף על גב דרבי זירא פליג עליה דרבה ואמר דאפילו בשיירות מצויות לא מהדרינן דילמא מודה ליה דבהוחזקו לחודיה מהדרינן דאיכא למימר דטפי איכא למיחש בשיירות מצויות אע&quot;פ שלא הוחזקו ממאי דאיכא למיחש בשהוחזקו כיון שאין השיירות מצויות ואף הרי&quot;ף זכרונו לברכה לא הזכיר כאן ולא בפרק קמא דמציעא בפירוש במקום שהוחזקו לא נחזור בשאין השיירות מצויות אבל אפשר שרמז זה בכאן כמו שאכתוב אבל אפשר שרמז זה בכאן כמו שאכתוב בזה בסמוך בסייעתא דשמיא זהו על דרך הרי&quot;ף זכרונו לברכה אבל בעל הלכות ורבינו חננאל ז&quot;ל פסקו כרבה דהא עבד עובדא כשמעתיה כדאיתא בגמרא ומעשה רב ועוד דמשמע בגמרא דרב חסדא ורב הונא אודו ליה לרבה מדלא אהדרו ליה מידי ועוד דרבי זירא לחד לישנא כוותיה סבירא ליה ורבי ירמיה ורב אשי אפשר דלא מעיילי נפשייהו בהכי אלא הכי קאמר דאפילו בשיירות מצויות והוחזקו מהדרינן כגון דאיכא עדים או סימן מובהק:

כדי שתעבור שיירא ותשרה שיעור שתוכל לעבור שיירא שם ולחנות:

כדי שיהא אדם וכו' כלומר אין הדבר תלוי בשיעור אלא צריך שיהא אדם עומד ורואה שלא יהא אדם עובר שם משעה שעבר השליח הזה שם עד מציאת  הגט והך ברייתא במקום שהשיירות מצויות היא לרבה בשהוחזקו שני יוסף בן שמעון וללישנא בתרא דרבי זירא אע&quot;פ שלא הוחזקו וזה שכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל אבל אם עבר אדם שם והוחזקו שני יוסף בן שמעון וכו' אע&quot;פ שהוא ז&quot;ל פסק דבשיירות מצויות בלחוד לא מהדרינן אף על פי שלא הוחזקו היינו טעמיה לפי שלא ראה הרב ז&quot;ל להחמיר כל כך למנקט חומרא דר&quot;ז וחומרא דמאן דאמר כל שלא עבר אדם שם דהא איכא בגמרא מאן דפסק הלכה שלא שהה אדם שם ודלמא רבי זירא דפליג אדרבה בשיירות מצויות ולא הוחזקו הכי סבירא ליה ולפיכך לא רצה להחמיר בעבר אדם שם אלא במקום שהשיירות מציות והוחזקו וכך הם דברי הרמב&quot;םז &quot;ל בפ&quot;ג מהל' גירושין או שמא דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל דהם ברייתא מתוקמא אליבא דהלכתא בשאין השיירות מצויות ומשום הכי בעי שהוחזקו שני יוסף בן שמעון דס&quot;ל ז&quot;ל דלרבי זירא כי היכי דלא מהדרינן בשיירות מצויות לחודיה הכי נמי לא מהדרינן בהוחזקו ב' יוסף בן שמעון לחודיה:

ודוקא חולה דרוב חולים לחיים וכו' בגמ' הכי איתא אמר רבא לא שאנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות וחולה שרוב חולים לחיים אבל זקן שהגיע לגבורות וגוסס שרוב גוססים למיתה לא איתיביה אביי המביא גט והניחו זקן בן מאה שנה נותנו לה בחזקת שהוא קיים תיובתא ואיבעיא אימא כיון דאפלג אפלג והרי&quot;ף ז&quot;ל לא חשש לאיבעית אימא ונקט פשטא דברייתא וכן כתב הרשב&quot;א ז&quot;ל והביא ראיה מן הירושלמי וכן דעת הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ו מהל' גירושין:

מתני' המביא גט בארץ ישראל שאינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם: משלחו ביד אחר ועושה שליח מאליו ושלא בב&quot;ד:

ואם אמר לו בעל לשליח:

טול לי הימנה חפץ פלוני כשתתן לה את הגט:

לא ישלחנו ביד אחר ובגמרא מפרשינן לה:

גמ' א&quot;ר כהנא חלה תנן דאנוס הוא והוא הדין לכל האונסים אבל אי לא אנוס לא ישלחנו ביד אחר ואע&quot;ג דבפרק האיש מקדש דרשינן מושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח ומשמע בין חלה בין שלא חלה דמידי חלה כתיב אפילו הכי אמור רבנן דחלה דוקא משום דאיכא אינשי דקפדי ואי שמעי מבטל שליחותייהו אלב בחלה ליכא דקפיד אי נמי קרא להיכא דגלי בעל דעתיה דלא קפיד אתא כי ההיא דסוף פרק המביא תניין ואתו רבנן ופרשו דחלה נמי לא קפיד:

יש מי שאומר וכו' לישני נינהו בגמרא וללישנא מציעא דוקא כי אמר ליה את הולך הוא דבעי חלה משוםד משמע את בעצמך הולך אבל אי אמר הולך

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף יד עמוד ב|דף יד עמוד ב]]===

אע&quot;ג דלא חלה מצי משוי שליח והיינו כרבנן דברייתא בגמ' וללישנא בתרא אוקמוה למתני' כרשב&quot;ג דאפילו לא אמר ליה אלא הולך דוקא חלה משוי שליח אבל לא חלה לא ומשום דהוה לישנא בתרא כתב רי&quot;ף ז&quot;ל דמסקנא דסתם מתני' כוותיה וכו' וכן הדעת נוטה וכן פסק הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ט מהל' גירושין אבל הראב&quot;ד ז&quot;ל פסק כלישנא מציעא דדוקא באת הולך הוא דבעי חלה אבל בהולך אפילו לא חלה מצי משוי שליח והוקשה לו ז&quot;ל עובדא דהכא דאמרינן לקמן חלה טעמא מאי משום דאניס הכי נמי הא אניס ולא שייליה אי אמר ליה הולך או את הולך שמע מינה דאפילו הולך דוק חלה ותירץ דכי אמרינן דבהולך לא בעי חלה דוקא בארץ ישראל אבל בחו&quot;ל אפילו הולך חלה אין לא חלה לא דכיון שצריך לעשות שליח בב&quot;ד אפשר דבעל קפיד אא&quot;כ חלה ולא נהירא דהא בחדא לישנא תני תנא א&quot;י וחו&quot;ל דתנן המביא גט בא&quot;י וחלה ותנן נמי המביא גט ממדינת הים וחלה ומשמע דתרווייהו בחדא גוונא מיתנו ועוד דכיון דמפליג בין א&quot;י לחו&quot;ל לענין ב&quot;ד משמע דלענין חלה כי הדדי נינהו הלכך פשטיה דההוא עובדא מוכח דאפילו בהולך נמי בעיא חלה וכדעת הרי&quot;ף ז&quot;ל אלא אם כן נאמר דכיון דאיתניס לא איכפת ליה לרבא לשיוליה אי אמר לו הולך דכיון דאיתניס אפילו אמר ליה נמי את הולך מצי משוי שליח:

אמר ריש לקיש כאן שנה רבי במשנה זו:

אין השואל וכו' דהא דתנן לא ישלחנו ביד אחר לאו משום בטול שליחותא דגיטא נקט ליה דאם שלחו ביד אחר הגט גט ואע&quot;ג דאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר שליח לגרשה מיהא שוייה אלא הא דתניא לא ישלחנו ביד אחר לאשמועינן דאין השואל רשאי להשאיל:

זו אפילו תינוקות יודעין אותה דאם השאילה לו לא לצורך אחרים השאילה לו ונמצא זה מעביר על דעתו ומקניטו אלא משום שליחותא דגט גופיה תנא לא ישלחנו דאם שלחו ביד אחר זמנין דגיטא נמי לא הוי גיטא ולקמן מפרש מאי זמנין:

אל תגרשנה אלא בימין וגירשה בשמאל דלא שוייה שליח בהכי הכא נמי פעמים ששליחות הגט תלוי בחפץ ואיכא קפידא לבעל:

דכולי עלמא וכו' דמדאמר רבי יוחנן זימנין דגיטא לא הוי משמע דרוב הפעמים הוי גיטא ואפילו שלחו ביד אחר:

כולי עלמא לא פליגי דגיטא מעליא הוי שאף על פי שאין רצון הבעל שיהא פקדונו ביד אחר אין הגט נפסל בכך:

ואזל איהו ויבה לה גט ברישא וכו' רבי יוחנן פוסל בו בשליח ראשון משום דכי אמר ליה שקול חפץ ברישא קפידא הוא שהיה בדעתו לעכב הגט אם לא תתן לו את החפץ ולהיות בעיגונה עד שתתן הלכך תלוי הגט בחפץ לדבר זה וזה אם שינה נעשה כמי שאמר לו אל תגרשה אלא בבית וגירשה בעלייה והיינו דקאמר זמנין דגיטא נמי לא הוי דאין רצונו שיהא פקדונו דהיינו חפץ שלו ביד אחר דהיינו אשתו דלאחר שקבלה הגט הרי היא אצלו כאחר ומשום הכי אמר לא ישלחנו ביד אחר וכו' דשמא כשימסור הראשון השליחות לשני לא ימסור לו הדברים כהוייתן או השני לא ידקדק בהם ויהא משנה ומפסיל גיטא וריש לקיש מכשיר דקא סבר דלאו קפידא הוא אלא אורחא דמילתא קאמר ליה ואיכא למידק דהכא משמע דדוקא כי אמר ליה שקול מינה חפץ והדר בה לה גיטא לרבי יוחנן לא הוי גיטא אבל אמר הב לה גיטא ושקול מינה חפץ אי עבד הכי הוי גט ואילו בפרק הכותב אמרינן דלא שנא אמר ליה הב זוזי ושקול שטרא ולא שנא אמר ליה שקול שטרא והב זוזי מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי תירצו בתוספות דשאני התם דזוזי תלו בשטרא ולא פרע איניש בלא שטרא אבל הכא דלא תלי חפץ בגיטא כלל דוקא כי אמר ליה שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא אבל אמר ליה הב לה גיטא ושקול מינה חפץ ועבד הכי הוי גט וכן דעת הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ט מהלכות גירושין והרמב&quot;ן ז&quot;ל כתב דה&quot;ה דאי אמר ליה הב ביטא ושקול מינה חפץ ועבד הכי דלא הוי גט אלא דגמרא הכא לא נחית בההוא דינא ולהכי אמרינן התם דבין כך ובין כך משלם לא מפני הוכחת המלוה דהא כי אמר ליה הב זוזי ושקול שטרא לא מוכיח דלשקול שטרא ברישא ואפילו הכי כיון שאין מוכיח מדבריו שיתן מעות תחלה משום דמשתעי אינשי הכי חייב לשלם מצד הדין בעצמו דלא לעוותי שדריה והרי הוא כאומר תן מעות לכשתרצה ומיהו אם לא תחזיר לי את השטר תהא חייב לי בהם כשומר שפשע אבל כאן אע&quot;פ שעבר על כוונת המשלח אין הגט נפסל אלא במה שמוכיח מתוך דבריו שיהא שליחות הגט תלוי בו דהא תלמודא אפילו יהבה ליה חפץ לשליח שני ברישא אע&quot;פ כן הרי שינה שליח ראשון מדעתו של בעל הבית שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ואעפ&quot;כ לא נפסל שליחות הגט בכך כיון שאין מוכיח מלשונו שתלאן זו בזו כי אמר נמי הב לה גיטא ושקול מינה חפץ אע&quot;פ שהיה לו ליטול חפץ תחלה כששינה ונתן הגט תחלה אין הגט נפסל כיון שאין הלשון מוכיח שיהא שליחות הגט תלוי בכך ואעפ&quot;כ לענין שלומי זוזי משלם שכיון שעיוות חייב בתשלומין והיינו דהכא אמרינן שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא דאלמא דוקא כי אמר והדר אבל אמר והב לה בלחוד לא מיפסיל ואפילו בכה&quot;ג פליג ריש לקיש והתם כי אמר שקול שטרא והב זוזי פשיטא לן דחייב אע&quot;ג דלא אמר והדר וה&quot;ט לפי ששם תלוי החיו במצד הדין בעצמו וכאן אין הגט מתבטל אלא במה שהמלות מוכיחות שיהא שיהא השליחות  תלוי בו: 

מתני' עושה בית דין שליח ומשלחו שצריך הוא לומר בפניהם בפני נכתב לפי שהאחרון לא יוכל לומר:

שליח ב&quot;ד אני ומסתמא עשו בית דין את הדבר בהכשירו:

גמ' שמעינן דשליח השליח השני שנעשה בבית דין אם חלה משוי שליח:

בגמרא פשטינן דשליח שליח משוי שליח ולא מדכרינן חלה

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף טו עמוד א|דף טו עמוד א]]===

והיה אפשר לומר דנהי דבקמא בעינן חלה היינו מפני שעשאו בעל ואפשר שהוא חפץ בו יות רמאחר כל זמן שלא חלה אבל בשליח השליח כיון שאין הבעל יודע בהן לא איכפת ליה כלל בין ב' לג' אלא שהרי&quot;ף זכרונו לברכה החמיר וכתב אם חלה [אבל לא חלה לא] דלא עדיף ב' מראשון שמעינן דכל חד מינייהו לא משוי שליח אלא בבית דין שלא תאמר דוקא ראשון צריך בית דין מפני שצ&quot;ל בפני נכתב ובפני נחתם:

ושליח בא&quot;י וכו' לפי שאינו צ&quot;ל בפני נכתב ובפני נחתם והואילואין הראשון צ&quot;ל בפני נכתב האחרון נמי אינו צ&quot;ל שליח ב&quot;ד אני ומינה נמי דכל שנתקיים בחותמיו כיון שאין צ&quot;ל בפני נכתב ובפני נחתם אינו צריך בית דין וכך כתב הר&quot;ם במז&quot;ל בפרק שביעי מהלכות גירושין:

אם מת ראשון עד שלא הגיע גט לידה:

בטלו כולן קסבר שמכחו באו:

דקטנותא היא בקטנותו אמר אבי שמועה זו שיש להשיב עליה:

לא ידענא לה איני מכירה:

מסור מילך קמן אמור דבר שליחותך בפנינו ותן לנו הגט ואמור בפני נכתב ואנו נמסרנו לו ויהא שליח בית דין:

והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא השליח הזה לא נעשה שליח לגרשה אלא למוסרו לאבא בר מניומי הילכך לאו במקום בעל קאי למסרו ביד אחר ולאו למימרא דלשליח שלא ניתן לגירושין לא מצי משוי שליח דהא אמרינן בסוף פרק המביא תניין דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח להולכה וקבלי את גיטיך מיניה אלמא דשליח שלא ניתן לגירושין מצי משוי שליח אלא הכי קאמר דכיון דשליח שלא ניתן לגירושין הוא אין לו לשנות כלל ממה שאמר ליה הבעל אלא צריך ליתנו ביד אבא בר מניומי עצמו כמו שאמר לו:

קפחינהו קיטע רגליהם שלא מצאו רגלים לדבר:

בטעותא שאינה תשובה אלא בטעות קפחם משום דס&quot;ל לרבא דקמא נמי ניתן לגירושין הוא דהא אי הוה ידע לה הרי צוהו תחלה לגרשה ואמר ליה רב אשי דלאו טעותא הוא אלא שפיר קפחינהו דהכי קאמר ליה אבא בר מניומי יגרשנה ולא אתה דמאחר שאין מכירה הוא יהא שליח ולא אתה זו היא גרסת הרי&quot;ף ז&quot;ל וגם רש&quot;י ולפיכך כתב דראשון שליח שלא ניתן לגירושין הוא ולא משוי שליח ורבינו תם ז&quot;ל גורס אמר רב אשי מאי טעותא מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את כלומר בתמיה ולפי גירסא זו רב אשי נמי מודה דטעותא הוא ומפרש טעמא דטעותא דמי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את הא ודאי לא דאי הוה ידע לה האי הרי צוהו מתחלה לגרשה ואף הראשון ניתן לגירושין הוא דיכול הוא לגרשה ויש לחוש לחומרי הגרסאות ואחר אינו יכול לגרש וכל שכן שאינו עושה שליח אחר תחתיו ומיהו אם גירשה הוא או שלוחו הוי לה ספק מגורשת:

איתניס בגו תלתין יומין וידע שלא יוכל ללכת לאחר שלשים ליתן הגט לאשה:

שליח שלא ניתן לגירושין הוא בתוך ל':

וליחוש שמא בא הבעל אצלה ונתייחד עמה ופייס ובעל והוי גט ישן:

וליחוש שמא פייס בתוך י&quot;ב חדש שיש שהות הרבה לבא ואין זה דומה לשולח גט למדינת הים ואינו קובע זמן לשהותו בידו דהתם ליכא למימר שמא פייס דמימר אמר הבעל השליח הקדמני וכבר הגיע גט לידה ולא עקר נפשיה מספיקא:

ואמר רבה וכו' באומר בפני ב&quot;ד בשעה שמסרו לשליח:

הרי היא נאמנת עלי כמאה עדים לעולם אם אערער לומר גט ישן הוא הרי אני מאמינה לומר שלא באתי בתוך הזמן אצלה וכיון דמעיקרא הימנה תו לא מהימן לערער וכל שכן דאנן לא ניקום ונערער אלמא טעמא דאמר הכי אבל האי דלא אמר הכי ליחוש:

אם אמרו בנשואה שחביבה עליו מחזר לפייסה וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק ט' מהלכות גירושין דכי חיישינן בנשואה שמא פייס היינו דוקא כשהיה בעלה עמה במדינה והוא אזיל לטעמיה שפסק כהנהו לישני דפרק מי שאחזו שאין חוששין שמא בא לפי שאין דרך לבא בצינעא כמו שאכתוב שם בס&quot;ד אבל לדברי מי שפוסק דחיישינן שמא בא אפילו לא היה בעלה עמה במדינה חיישינן:

אמר רבא הא ודאי מיבעיא לי כי משוי בית דין שליח מי בעי בפניו דשליח קמא:

או אפילו שלא בפניו כגון זה שהוא אנוס ואינו יכול לעכב וילך לדרכו:

שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו ומינה ודאי שהבעל יכול למנות שליח שלא בפניו ואף בשליח קבלה כתוב בה&quot;ג ועגונה דאתיא לבי דינא ואמרה הוו עלי סהדי דפלוני דאיתיה במדינת הים שויתיה שליח לקבל גיטא מיד בעלה וכו' אם דנפיל גיטא לידא דשליח אם נשרף או נקרע מגרשה הדא עגונה עד כאן ומיהו כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרק התקבל דמסתברא שאין שליח קבלה עושה שליח דהוו להו מילי ומילי לעולם לא מימסרין לשליח אלא באומרת ומינתו היא שליח שלא בפניו ואכתוב עוד שם בסייעתא דשמיא:

ואתא ופסקיה מברא מעבר המים שלא מצא את הספינה:

לא שמיה מתיא שאינו כאילו בא לפי שאין טענת אונס בתנאי גיטין למימר אניסנא אי נמי יש אונס הא אוקימנא בשמעתא קמייתא בכתובות הא אונסא דשכיח הוא ואיבעי ליה לאתנויי:

אי לא מפייס עד תלתין יומי ליהוי גיטא מעכשיו ומסר לה הגט על תנאי זה:

אזל פייסה בדברים והרבה עליה ריעים ולא נתרצית להשליח:

אטו מי יהב לה תרקבא דדינרי ולא אפייסה וכיון שלא עשה כן נמצא שלא פייסה ואף על פי שאין לו לא אמרינן אנוס הוא דאין אדם יכול לטעון אונס בתנאי של גט והוי גיטא והקשו בתוספות ואפילו אי יהיב לה תרקבא דדינרי להוי גיטא דמכל מקום לא איפייסה ותירץ רבינו יצחק זכרונו לברכה דאי לא מפייסנא משמע אם לא אטרח לפייסה בדבר גדול ואי יהיב לה הרי טרח לפייסה וקיים תנאו אף על גב דלא איפייסה אבל אי לא יהב לא קיים תנאו ואף על גב דאניס אין אונס בגיטין ומדאצרכינן לטעמא דאין אונס שמעינן דבדיני ממונות דיש אונס האומר שדי נתונה לך אי לא מפייסנא לפלוני ופייסיה בכל מה שבידו לעשות ולא איפייס פטור דאנוס הוא:

אי לא נסיבנא כתב גט ונתן לארוסתו על מנת שאם לא יכנס לריש ירחא דאדר יהא גט:

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/גיטין/דף טו עמוד ב|דף טו עמוד ב]]===

אי משום אונסא של היה יכול לכונסה ואנוס הוא:

אין אונס בגיטין והוי גיטא:

ואי אמרת ליבטיל משום גילוי דעתא שהרי גלה דעתו שאינו רוצה שיהא גט פלוגתא דאביי ורבא היא לקמן בריש פרק השולח וקי&quot;ל בהא הלכתא כאביי והוי גיטא:

ושמעינן מינה דהלכתא אין אונס בגיטין וג' מיני אונס הם אונסא דשכיח טובא ושכיח ולא שכיח ולא שכיח כלל אונסא דשכיח אפילו בממון לא הוי אונס מדהוה ליה לאתנויי ולא אתני כדמוכח בריש כתובות ואונס דלא שכיח כלל אפילו בגיטין טוענין ביה טענת אונס כדאמר לקמן בפרק מי שאחזו אכלו ארי אין לנו וכמו שאכתוב שם בסייעתא דשמיא אבל באונס דשכיח ולא שכיח הוא דאיכא פלוגתא בין ממון לגיטין דבממון טוענין בו טענת אונס אבל בגיטין לא וכתוב בספר העיטור דאיתשיל קמיה אם יש אונס בקידושין אי לא ולא איפשיטא:

מתני' המלוה מעות וכו' להיות מפריש עליהן מחלקן המלוה הזה כשיפריש תרומותיו ימכור התרומה ויעכב הדמים לעצמו בפרעון החוב הזה בשביל הכהן וכן מעשר ראשון בשביל לוי ומעשר עני בשביל עני והמעשרות יעכב ויאכל אלא שמפריש מעשר מן המעשר לכהן שיהא מותרין לזרים מכיוןש אין כאן גזל מתנות שכבר נתן דמיהן לכהן זה ובשעת ההלואה פסק להם דמים ובגמרא פרכינן היכי נפיק ידי נתינה דהא לא אתו לידיהו דכהן ולוי ומוקמינן לה במכירי כהונה ולויה כלומר שהם מכיריו ואוהביו ואינו רגיל לתת תרומותיו אלא להם הלכך כיון דמילתא פשיטא היא דלדידהו יהיב להו אסחו להו שאר כהנים דעתייהו והוי כמאן דמטי לידייהו:

צריך ליטול רשות מן היורשין מפני שאין חוב זה מוטל עליהן לפרוע יטול מהם רשות אם רוצים שיקבל חובו בשבילם ויעכבם ממעשרות עצמם:

אין צריך ליטול רשות דיש כח על בית דין להטיל חוב זה על הכהונה ועל הלויה לפי שתקנתם הוא שימצאו מעות להלואה:

המניח פירות להיות מפריש עליהם וכו' סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו ואומר הרי תרומתן באותן פירות שהקצתי לכך וכן עושה תמיד:

אום אבדו הלך לבדקן ומצאן שאבדו הרי זה חושש לאותם טבלים שתיקן בהבטחתן של אלו ואם לא אכלן צריך להפריש שמא כשאמר הרי תרומתן בפירות שהקציתי כבר היו אבודים:

מעת לעת בגמרא מפרש שחושש שמא מאתמול בעת הזה אבדו וטפי מהכל לא אחמור רבנן למיחש אלא סמכינן אחזקה של הנחה:

בודקין את היין שהניחו להיות מפריש עליו צריך לבדוק שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:

בקדים של מוצאי החג כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:

הוצאת סמדר כתום פרח וענבים נראים באשכול כסדרן:

ובשעת כניסת מים לבוסר כשהן גדולים כפול הלבן נקראין בוסר וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכן שיכול לעצור מהן כל שהוא היינו כניסת מים לשון אחר היו כותשין העניבם כשהם בוסר ונותנין לתוכן מים ונעשה חומץ לטבל בו:

גמ' אמר רבי אלעזר וכו' ר&quot;א בן פדת דגמרא ר&quot;א בן שמוע דמתניתין:

חלוקין עליו חביריו דלדידהו לעולם חיישינן הואיל ונמצאו אבודין וכל פירות שתיקנו על ידי אותם פירות צריך לחזור ולהפריש:

מקוה שהיתה בחזקת שלם ונמדד לאחר זמן ונמצא חסר:

כל טהרות שנעשו על גביו כל תרומות וטהרות שנשתמשו בהם בכלים ואנשים שטבלו באותו מקוה מטומאתן מעולם בין שהמקוה ברשות היחיד דספיקו טמא בין שהמקוה ברשות הרבים דקיימא לן ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור הכא טמאות דכי אמרינן ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור היינו ספק נגע ספק לא נגע דאיכא למיחש לשמא לא נגע אבל זה שהיה טמא ודאי ואתה בא לטהרו בטבילת ספק אל תטהרנו מספק:

לשותפי שאין האחד יכול למכור שלא מדעת חבירו חוץ לפרקים הללו אבל בפרקים הללו אין צורך לימלך עמו ואם מכר ונתיקר השער לאחר זמן אין לו עליו כלום:

פירקיה למכור:

הדרן עלך פרק כל הגט</text>
      <sha1>qwbodw5xkjeib1r5omzy4dizp8v6jnr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ר&quot;ן על הרי&quot;ף/גיטין/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467116</id>
    <revision>
      <id>1419055</id>
      <parentid>1406130</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:16:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126619" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת גיטין|ר&quot;ן על הרי&quot;ף|ו}}
דף כח עמוד א

האומר התקבל גט זה לאשתי וכו' רצה לחזור הבעל יחזור דגט חוב היא לה ואין חבין לאדם אלא מדעתו לעשות לו שליח לחובתו ומיהו כי מטי גיטא לידה מיגרשא ואע&quot;ג דבעל לאו בר שויא שליח לקבלה הוא אפ&quot;ה אמרינן דאדם יודע שאינו יכול לעשות שליח לקבלה וגמר ונתן לשם הולכה והתקבל והולך קאמר והכי איתא בגמרא וגרסינן בירושלמי בכל אתר אתמר התקבל כזכה הכא אתמר הכי [התקבל כהולך] שניא היא דאין חבין לאדם שלא בפניו כלומר וכיון דחוב הוא לאשה אפילו א&quot;ל בפירוש זכה בשבילה אם רצה לחזור יחזור הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה ומיהו במזכה גט לאשתו במקום יבם ובמקום קטטה איבעיא לן בפרק האשה שלום ולא איפשיטא הילכך חולצת ולא מתייבמת:

האשה שאמרה התקבל לי גיטי רצה לחזור לא יחזור דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה ומיהו דוקא בשא&quot;ל הבעל התקבל גט זה לאשתי או באמר ליה הילך דמפרש בגמרא דבהכי סגי דמשמע הילך כמו שאמרה אבל א&quot;ל הולך גט זה לאשתי רצה לחזור יחזור לפי דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שהוא פוסק דהולך לאו כזכה ויתבאר גמרא בס&quot;ד:

לפיכך אם אמר הבעל וכו' פרש&quot;י ז&quot;ל וכיון דאמרן אין יכול לחזור אין לו תקנה לחזור אא&quot;כ א&quot;ל הבעל לזה שעשאתו היא שליח לקבלה אי אפשי שתקבל לה להיות כידה אלא שתהא שליח שלי להוליכו לידה ובכה&quot;ג אם רצה לחזור כל זמן שלא הגיע גט לידה יחזור שאינה מתגרשת אלא מדעת המגרש והכי קאמר שלא יהא גט עד שיגיע לידה כך פרש&quot;י ז&quot;ל ואין הלשון נח בכך לפיכך נראה לי דהכי פירושה דסד&quot;א דכי תנן בהאומר התקבל רצה לחזור יחזור היינו משום דכיון דאיתתא לא ניחא לה לאו כל כמיניה לזכות לה גיטא על ידי אחר דחוב הוא לה אבל כשעשאתו היא שליח לקבלה סד&quot;א שאע&quot;פ שאמר הבעל לשליח שאין רצוני שיקבלנו מחמת שליחות אלא שיזכה מיד מחמת הבעל דלסגי ונימא דאם רצה לחזור לא יחזור קמ&quot;ל שאם אמר הבעל אי אפשי שתקבלנו לה כלומר בשליחותה אלא הריני מזכהו לה על ידך והולך ותן לה למאן דאמר הולך כזכה אי נמי דא&quot;ל הילך דלכ&quot;ע הוי כזכה דכמו שאמרה משמע דהכי מוקמינן לה בגמ' אפ&quot;ה אם רצה לחזור יחזור אע&quot;ג דגליא דעתה דניחא לה משום דכי תנן ברישא דהאומר התקבל אם רצהלחזור יחזור היינו אפילו היכא דגליא דעתה וכטעמא דאמרינן בירושלמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה:

אף האומרת טול לי גיטי לשון קבלה הוא:

גמ' פשיטא איש הוי שליח להולכה פשיטא איש דבר שליחות הוא יכול ליעשות שליח לבעל להולכה דכיון דאיתרבי שליחות מקרא דושלחה פשיטא דודאי להולכה זכר הוי שליח לחבירו שכן בעל עצמו כשר להוליך גט לאשתו ובמידי דאיהו כשר שלוחיה נמי כשר ואשה אחרת נמי פשיטא לן דהויא שליח לקבלה מאחר דרבי קרא שליחות לקבלה מושלחה מביתו קרי ביה ושלחה בלא מפיק שכן היא עצמה מקבלת את גיטה:

איפכא מאי מי אמרינן כיון דהוא עצמו לאו בר קבלה הוא שאר זכרים נמי לאו בני קבלה נינהו וכן לענין הולכה דאשה:

שכן אב מקבל גט לבתו קטנה שהתורה זכתה לו לקבל קדושיה כדילפינן בכתובות מויצאה חנם ולקבל את גיטה דאיתקש יציאות להדדי הלכך בשליחות נמי כשר:

ואוקימנא בהולכה לעיל בפ' שני דהוינן בה אמאי צריכה לומר בפני נכתבו הא מכי מטא גיטא לידה איגרשא לה ותרצינן דאמר ליה הוי שליח להולכה עד דמטית התם הילכך בין איש בין אשה הוו שלוחי קבלה והולכה ונחלקו הראשונים ז&quot;ל אם האשה עושה שליח להולכה או לא שר&quot;ח כתב שאיין האשה עושה שליחל הולכה [והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;י מהלכות גירושין שהאשה עושה שליח להולכה] וכן דעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל ותימה הוא שאם אמר האשה לשליח שיביא לה גיה מיד בעלה והלך אצל הבעל ואמר ליה הבעל הוליכוהו לה בכה&quot;ג ודאי מהני שהרי הבעל עשאו שליח אבל אם אומר לו הבעל שאינו רוצה שיהא שלוחו כלל היכי מיגרשה דהא איהי לא קבלה הגט לא מיד הבעל ולא מיד שלוחו ול&quot;נ דאפשר דכיון דשלוחו של אדם כמותו הרי הוא כאילו היא קבלתו אלא שהיא מתנה שאינה רוצה שתתגרש אלא כשיגיע לידה ומתניתין דפירקין

כח עמוד ב

דייקא לי הכי דאשה עושה שליח להולכה דתנן הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר כשר ואם איתא שאין האשה עושה שליח להבאה פשיטא דכשר שאינו שליח שלה אלא שליח הבעל ולא משמע דאיצטריך לאשמועינן הכי משום דמיירי שאמר ליה הילך כמוש אמרה דודאי כיון שנותנו לו במקום אחר משמע שעושה אותו שליחל הולכה ופשיטא דכשר ועוד דסתמא לא משמע הכי אלא ודאי משמע דאשה עושה שליח להולכה וקמ&quot;ל שכיון שאינה מתגרשת בקבלתו ליכא קפידא כשמביאו לה ממקום אחר:

איתמר התקבל לי גיטי פירוש אשה שאמרה לשלוחה הבא לי גיטי והוא אומר לבעל שאשתו אמרה התקבל לי גיטי:

והוא אומר כלומר הבעל אומר הילך כמו שאמרה:

שליח לקבלה הוינא להולכה לא הוינא כלומר דאע&quot;ג דאיבעיא לן בריש פרק השוכר את האומנין היכא שאמר בעל הבית לשלוחו שכור פועלים בד' זוזי ואמר להו איהו בתלתא ואמרו ליה כמו שאמר בעל הבית אי אדיבורא דשליח סמכי דאמרו ליה מהימנת לן דהכי אמר בעל הבית ולא שקלי אלא תלתא או דילמא אדיבורא דבעה&quot;ב סמכי והכי קאמרי ליה כדקאמר בעה&quot;ב משכרינן ויהיב להו ד' ולא איפשיטא התם אבל הכא ליכא לספוקי דילמא אדיבורא דידה קא סמיך ומשגיע גט לידה מגורשת דהא עקריה שליח לשליחותיה דלא ניחא ליה בטרחא דהולכה ואמר שליח קבלה אפשי להיות להולכה אי אפשי להיות:

וכתב הרב בעל העטור ז&quot;ל דדווקא כדאמר בעל הילך כמו שאמרה אבל א&quot;ל התקבל מגורשת משיגיע גט לידה וליתא דבגמרא מוכח בהא דאמרינן בסוגיין מאי לאו קבלה [אקבלה כו'] דבהבא לי גי ואשתך אמרה התקבל לי ובעל אומר זכי לה והתקבל לה דאפי' הגיע גט לידה אינה מגורשת דלא אמרינן התקבל והולך קאמר משום דבעל אמאי דא&quot;ל שליח סמיך ולא מחית אנפשיה לעשותו שליח להולכה ומיהו אם האשה אמרה התקבל לי גיטי והשליח אמר לבעל אשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אמר התקבל לה משהגיע גט לידה מגורשת דהתקבל והולך קאמר הכי מוכח בגמ':

התקבל לי גיטי כך אמרה האשה לשליח והשליח אמר לבעל שאשתו אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הילך כמו שאמרה כיון שהגיע גט לידה הרי היא ודאי מגורשת דמה נפשך אי אדיבורא דידה קא סמיך בעל הרי נתגרשה מיד שהגיע גט ליד השליח ואי אדיבורא דידיה קא סמיך משהגיע גט לידה מיהת מגורשת וליכא למימר דילמא דיבורא דידיה קא סמיך ולא עשאו שליח להולכה ושליח קא עקר שליחות האשה דאמר שליח להבאה הוינא לקבלה לא הונא דהא ליכא למימר הכי דמאן דניחא ליה למטרח בהולכה כל שכן דניחא ליה להיות שליח לקבלה הלכך מה נפשך משיגיע גט לידה מגורשת ומיהו אם מית בעל קודם שהגיע גט לידה חולצת ולא מתיבמת דכיון דלא איפשיטא בעיין בפרק השוכר את האומנין הכא איכא למיחש דילמא אדיבורא דידה קא סמיך ומכיון שהגיע גט השליח נתגרשה הילכך ספקא הוי:

תנו רבנן וכו' והוא אומר הולך ותן לה פירוש הולך או תן לה והכי איתא בירושלמי דבין הולך בין תן לרבי הוי כזכי ולרבי נתן לא הוי כזכי:

אבל אמר אי אפשי שתקבל לה גלי אדעתיה דהולך דקאמר ליה לאו זכי הוא:

נעשה שלוחו ושלוחה וחולצת אם מת הבעל קודם שהגיע גט לידה חולת ולא מתיבמת דמספקא ליה לרב אי הולך כזכי דמי או לא ופרכינן עלה בגמרא ומי מספקא ליה והא איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו כלומר חייב המשלח באחריותו אם יאנסו מיד שליח זה ואפילו הכי אם בא לחזור ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר שכבר זכה שליח בשבילו אלמא פשיטא ליה לרב דהולך כזכי דמי ומפרקינן לעולם מספקא ליה ומיהו התם היינו טעמא משום דספק ממונא לקולא דהמוציא מחבירו ידו על התחתונה ומש&quot;ה אינו חוזר [הכא ספק איסורא לחומרא זו היא סוגיית הגמרא: והקשה הרמב&quot;ן ז&quot;ל מאי קא מקשה מפקדון לגט דילמא גט הרי הוא כמתנה דאף על גב דבפקדון הולך כזכי דמי דהא קיימא לן כרב דתניא כוותיה כדאיתא בפרק קמא אפילו הכי במתנה אקינן התם דהלכה כר&quot;ש הנשיא דהולך לאו כזכי ואביי נמי הכי אמר בפרק השולח דשליח מתנה הרי הוא כשליח הגט יש לומר דסבירא לן הכא דגט נמי כיון שעשאתו האשה שליח לקבלה וזה נותן לו סתם דמי לפקדון והוא הדין למתנה אם המקבל עשאו שליח [אבל כל שהנותן עושה שליח מעצמו אין רצונו שיתן אלא במתון] ומשום הכי מקשינן הכא מפקדון לגט ומתרץ לה לדרב לרווחא דמילתא ומיהו קושטא דמילתא דגט אף על פי שעשאתו האשה שליח קבלה הולך לאו כזכי דומיא דמתנה והיינו דאמר אביי בפרק השליח נקטינן שליח מתנה כשליח הגט למאי נפקא מינה להולך לאו כזכי ובודאי דאפילו בעשאתו שליח קאמר דאי לא היכי קאמר דהולך לאו כזכי אפילו הוי כזכי לא מהני אלא ודאי דאפילו בעשאתו שליח קאמר דהולך לאו כזכי וזהו דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שהביא בכאן ראיה מדאביי וכיון דקי&quot;ל כרבי נתן בהולך בתן נמי קי&quot;ל כוותיה ואף על גב דאמרינן בפרק קמא גבי עבד כל האומר תנו כאומר זכו דמי היינו טעמא משום דכיון דהרבה פעמים נותן דמי עצמו ויוצא מלתא דזכותא היא אבל בגיטי נשים ומתנה תן לאו כזכי אבל אחרים פסקו כרב דאמר חולצת דס&quot;ל דהולך מספקא לן בכולהו והאי כדיניה והאי כדיניה גבי פקדון ספק ממונא לקולא ולא מפקינן מיניה דשליח וגבי מתנה ממונא בחזקת נותן הוא ואביי נמי הכי קאמר שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט כלומר דמספקא לן ומספיקא במתנה לאו כזכי ובגט חולצת ולא נהירא דאי הכי לא הול&quot;ל בהדיא דהולך לאו כזכי ועוד דבפ&quot;ק מוכח דהולך לא שוה בכולהו דהא בהולך מנה לפלוני שאני חייב לו מסקינן בלא פלוגתא תניא כוותיה דרב דהולך כזכי ולא מייתי עלה איךד ברייתא דפליגי בה כמה תנאי במתנה ואמרינן עלה דכ&quot;ע הולך לאו כזכי והכי איתא בתוספתא בהדיא דמתנה דינא לחוד ופקדון דינא לחוד ולפיכך אין שיטה זו מחוורת ועדיין אני אומר דאף על גב דודאי קושטא דמילתא דמתנה דינא לחוד ופקדון דיניה לחוד אפילו הכי בדוקא מקשינן ומפרקינן וחלא לרווחא דמילתא בלחוד משום דגט כיון שעשאתו האשה שליח לקבלה לפקדון דמי ולא למתנה וראיה לדבר דרבי אמר הכאע בשמעתין גבי גט דהולך כזכי ורבי יהודה הנשיא דהיינו רבי אמר בספ&quot;ק דמכילתין גבי מתנה דהולך לאו כזכי אלמא גט לפקדון דמי לא למתנה וכיו ןדסוגיין דוקא היא לא עדיפא ההיא דאביי דפרק השולח למדחייה דאיכא למימר אביי הכי קאמר שליח מתנה יכול משלח לחזור בו כשליח הגט שלא עשאתו האשה שליח משום דהולך לאו כזכי ואין הכי נמי דבגט אפי' הוי כזכי כל שלא עשאתו האשה שליח לקבלה יכול בעל לחזור בו וקמר אבי ידבמתנה נמי הכי דיניה משוםה ולך לאו כזכי ולא עדיפא מימרא דאביי דאיפשר לפרש שם כדפרישנא למדחי מסקנא דשמעתא דהכא זה נ&quot;ל:

אמר רב אין האשה עושה שליח וכו' משום בזיון דבעל קסבר קלותי בעיניה שאינה מקבלתו בעצמה דאיהי כי עבדה שליח לקבל מיד הבעל עצמו אין כאן חשש בזיון דבעל

דף כ&quot;ט עמוד א

דהא ידע ולא קפיד:

משום חצרה הבאה לאחר מכאן לאחר שנתן לה הבעל הגט בחצר של אחרים קנאתו דהוא לאו גיטא הוא דבעינן ונתן בידה או בחצרה דאתרבי מידה וזה בשעה שנתן לחצר לא היה החצר שלה וגזרינן שלא יקבל שליח האשה מיד שליח בעלה משום דדמי להא שקדם הבעל ומסרו ליד שליח ואחר כך עשתה היא שליח לקבלו ואתא למימר נמי דחצר הוה שליח וכשקנאתו היא נעשה החצר עצמו שלוחה:

מאי בינייהו בין הני תרי לישני:

דקדמה איהי ושויא שליח דידה קודם שמסר הבעל ליש שלוחו דהשתא לא דמי לחצרה הבאה לאחר מכאן והה&quot;נ דהוה יכול למימר דאיכא בינייהו היכא דבעל לא קפיד דלמ&quot;ד משום בזיון דבעל ליכא והכי מוכח בסוף פרק המביא תניין:L

אמר ליהליהוי פקדון בידך זו היא גירסת הרי&quot;ף ז&quot;ל אבל בנוסחאות בגמ' כתוב אמרה ליה ליהוי לי בידך כלומר ותהא את שלוחי לקבלה ובודאי דבהך נוסחא לי גרסינן אבל אמרה ליה ליהוי בידך ולא לי לא מהני דלא משמע דאיהי עבדה ליה שליח לקבלה והכי מוכח בירושלמי ובתוספתא נמי תניא הרי זה גיטיךם תנהו לפלוני אינה מגורשת שיקבלהו לי מגורשת ובמתני' נמי תנן טול לי ובברייתא טול לי שא לי יהא לי ולענין קדושין נמי אמרינן בפרק קמא דקדושין התקדשי לי במנה תנהו לאבא אינה מקודשת שיקבלהו לי מקודשת ואין בין תנהו לאבא ולהוי בידך כלום הלכך ודאי בעינן דלימא לי ולהוי פקדון בידך שגורס הרי&quot;ף ז&quot;ל כיהא לי בידך דמי דבעל לאו לפקדיון יהביה ניהליה:

אם איתא לדר&quot;ח אם הייתי יודע שהלכה כמותו:

עבידנא בהא מילתא עובדא כותיה ואימנא מגורשת ולא חיישינן לחצרה הבאה לאחר מכאן אף על גב דבהאי עובדא דמי לה טפי משום דחד שליח הוא:

הוא לא חזרה שליחות אצל הבעל שליח שחזר ונעשה שליח למי שנשתלח לו ניתק משליחות הראשון עד שלא היה לו שהות לחזור אצ שולחו ולומר עשיתי שליחותך ושליחות שאינה ראויה לחזור ולהגיד אינה שליחות:

נתיישב בדבר נעיין בה עד שיתישב דעתנו להשיב כהלכה:

הדור שלחוה לאחר ימים לדעת מה נתיישב בדבר:

כל הני כל אלו פעמים חוזרים ושולחים:

דבר שבערוה שנולד בו ספק בבית המדרש:

חולצת ולא מתייבמת אם מת:

הוה עובדא כה&quot;ג:

ואצרכוה גט אחר משום דלאחזרה השליחות:

תץרתי בתמיה אם גט למה חליצה משמת:

גט מחיים אם באה לינשא בחייו צריכה גט שני:

וחליצה לאחר מיתה אם מת ולא נתן לה גט:

הילכך הלכה כרבי חנינא וכולי זהו דעתם ז&quot;ל ואחרים דוחין דליכא למפשט מהאדקי&quot;ל כרבי חנינא אלא היכא דוקא דליכא בזיון דבעל כי הכא כיון דקא לשה ליכא בזיון אבל היכא דאיכא למיחש לבזיון דבעל אפשר דלא קיימא לן כוותיה ולא נהירא דבכי האי גוונא נמי איכא בזיון כיון שלא הפסיקה לישתה לקבל גיטה אלא הכא הוא דאיכא למימר דהני עובדי לא מוכחי מידי דהא אינהו לא שלחו לקמיה דרבי אמי אלא אי איכא למיחש אי חזרה שליחות או לא ומשכחת לה אפילו אליבא דרב כגון דבעל לא קפיד וליכא משום בזיון דידיה וקדמה איהי ושויה שליחא וליכא משום חצרה הבאה לאחר מכאן ורב נחמן נמי אם איתא לדרבי חנינא קאמר ולאו דפשיטא ליה דאיתא הילכך חיישינן לדרב ואין האשה עושה שליח לקבל את גיטה מיד שליח [בעלה] ואם עשאתו חולצת ולא מתייבמת:

ההיא דהוו קרו לה נפאתא כך שמה:

אזול סהדי שאמר להם בעל כתבו גט ותנו לה:

וכתוב טפאתא טעו בשמה:

עשו עדים שליחותן לגט אחד עשאן שלוחים ועדים והרי כתבו גט אחד ואינן שלוחיו עוד לחזור ולכתוב גט כשר:

ואבד קודם שנתנוהו לה:

עשו עדים שליחותן ואינן רשאים לכתוב גט שני וליתן לה שהרי כבר כתבו גט כשר:

אלא אמר (רבא) כותבין ונותנין אפילו מאה פעמים כתבו בתוספות בשם ר&quot;י זכרונו לברכה דהיכא דלא נאבד הגט אלא מסופקים בו אם נעשה כתקנו אם לאו דאין לעשות אחר שהרי עשו שליחותן אם הוא כשר ולפיכך טוב ללמד לבעל שיצוה להם לעשות כמה שירצו עד שיצאו מן הספק ויש מי שכתב דדוקא בגט הוא דאמרינן דאם אבד כותבין אפילו מאה פעמים וכן בשטרות שמחוסרות נתינה שאין המקבל זוכה בהן עד שיגיעו לידו אבל בשטרות שאין מחוסרות נת ינה כגון שטר שכתוב בו קנין דמשעת קנין שעביד נפשיה כיון שנעשה השטר ונחתם כהוגן עשו עדים שליחותן ושוב אין כותבין ונותניטן שלא אמרו אלאכעין גט שאינו כלום עד שמגיע לידה:

בעא מיניה רבא מרב נחמן וכו'  פירשה הרי&quot;ף ז&quot;ל [להולכה] כמו שכתוב בהלכותיו אבל רש&quot;י ז&quot;ל פירש כתבו ותנו לשליח שלי וכן עשו ואבד מי אמרינן עשו כל שליחותן ונסתלקו או דילמא האי נמי עד שיבא גט לידה ותתגרש עשאם שלוחים לכתוב אלא אטירחא דידהו חשש שלא להטריחם בהולכה:

אמר ליה רבינא לרב אשי ויוליך לה מהו תיקו הכי איתא בגמרא ופירש רש&quot;י ז&quot;ל על דרך פירושו אם ת&quot;ל בהך דלא אמר אלא כתבו ותנו לו לשליח לכתוב והרי כתב ונתנו לו ואבד דעשו שליחותן דהא כל מה שצום גמרו ועשו הכא מאי מי אמרינן כיון דאמר כתבו ותנו לשליח ויוליך לה עשאן שלוחים לחזור ולכתוב עד שיגיע גט לידה ולכך פירש להם כל כך או דילמא לא שנא ועל דרך הרי&quot;ף ז&quot;ל נראה שתתפרש כך אם ת&quot;ל בהך דלא אמר ויוליך לה דלא סלקינהו משליחות אלא אם רצו מוליכין הן עצמן היכא דאמר ויוליך לה מהו:

מתני' האשה שאמרה התקבל לי גיטי והוא חזר ואמר קבלתי:

צריכה להביא לפנינו שני כיתי

דף כט עמוד ב

עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה לקבלו ושנים שיאמרו בפנינו קבלו וקרעו ובגמרא פריך למה לי למקרעיה:

ואפילו הן הן וכו' שהשנים שאמרה בפניהם הן עצמן ראו כשקבלו:

או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד שלישי שנעשו עד בזו ובזו מצטרף עמהם ואיכא למידק מאי אפילו אדרבה הכי עדיף טפי דבשני כיתי עדים מחזי כחצי דבר אף על גב דלאו חצי דבר הוא שהרי מכיון שמינתו שליח נעשה ידו כידה ולכשיתן לו תתגרש מכל מקום כשהם הראשונים והן האחרונים עדיף טפי דליכא לספוקי במידי יש לומר סד&quot;א מיחזי כשיקרא שהיאך אפשר שנזדמן הדבר שאותן בעצמן ששמעו השליחות ראו הקבלה דמסתמא הבעל והאשה בשי עיירות הן כיון שהיא ממנה שליח ואינה מקבלתו מיד הבעל ומשום הכי הדר תני או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהם דסד&quot;א דנהי לתרי לא חיישינן דמשקרי לחד מיהא חיישינן קמ&quot;ל:

גמ' איתמר בעל אומר לפקדון גט שנתון ביד שליש ובעל אומר לפקדון הפקדתיו בידך ושליש אומר לגירושין נתתו לי שהייתי שלוחה לקבלה ונתגרשה בקבלתי והאיש והאשה יחד בעיר כן כתב רש&quot;י זכרונו לברכה והקשו עליו דאם איתא שאין ידוע לנו שהיה שליח קבלה מאי טעמא דרב חסדא דאמר שליש נאמן דהא ודאי לא הימניה אלא במה שבידו לעשות והרי אין בידו אלא ליתנו לאשה אבל היכי נהימניה לומר שתהא מתגרשת בקבלתו לפיכך פירשו דאפילו לרב חסדא לא קאמר אלא בדאיכא סהדי שהוא שליח קבלה ותמיהני אף לדבריהם היכא נהימניה לומר שנתגרשה בקבלתו והלא בעל יכול לומר לא ידעתי שהיה שליח קבלה ולהולכה נתתיו לך ואפילו ידענו שידע הבעל שהיה שליח קבלה היאך האמינו לומר שלקבלה נתנו לו ולא להולכה ואפשר דכי קאמר רב חסדא דשליש נאמן דהא הימניה היינו לומר שהיא מגורשת בקבלתו משעה שידענו שהאשה היתה עמו דכיון דהימניה ליתנו לה ובידו היה ליתנו לה אף הבעל נותנו לו על דעת שתתגרש בכל מה שבידו לעשות וכיון שנתברר שהוא שליח קבלה הרי נתגרשה משעה שהיו האיש והשליש יחד בקבלתו מתוך שבידו ליתנו לה אבל לענין שתתגרש משעה ראשונה אף על פי שאין האשה עמו ודאי לא דהא לא הימניה אלא במה שבידו או שמא אין הבעל מדקדק בשעות אלא כיון שהוא יודע שבידו ליתנו לה כשימצאנה אף מעכשיו גומר ונותן שאם הוא שליח קבלה שתתגרש מעתה וכן לדברי רש&quot;י יש לי לומר שכיון שבשעה שבאו לבית דין קודם שאמר בעל לפקדון היה יכול ליתנו לאשה והאשה היתה מקבלתו מידו נאמן לומר שליח לקבלה הייתי ולקבלה נתונו לי ונאמן בכך להתגרש משעה זו אבל משעה ראשונה ודאי לא ומסתייעים דברי רש&quot;י ז&quot;ל דאפילו בדליכא עדים שהוא שליח קבלה שליש נאמן מדפרכינן בשמעתין ואמאי נהימניה לשיש וכמו שאכתוב לפנינו בס&quot;ד:

רב הונא אמר בעל נאמן דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה לדידה הוה יהיב ליה ואם תאמר אם כן בכל שליח המביא גט ממקום למקום ניחוש דילמא אתי בעל ומערער ואמר לפקדון מסרתיו בידו ואילו אנן אמרינן בפרק קמא דאי אתי בעל ומערער לא משגיחין ביה ואפי' בא&quot;י נמי אמרי' דאי אמר מהני דהא אמרי' הואיל ויצא הדבר בהיתר יצא כבר נשמר מזה רש&quot;י ז&quot;ל שפירש דבשניה בעיר אחת עסקינן ומשום הכי אמר רב הונא דאם איתא דלגירושין יהביה לדידה הוה יהיב ליה ולפי זה הא דאמרינן בפ&quot;ק דאפילו משכונה לשכונה צ&quot;ל בפני נכתב ובפני נחתם לאו דאי אתי בעל ומערער ואמר לפקדון דלא מגחינן ביה דודאי לרב הונא נאמן דאלא דכיון דתקון רבנן לומר בפני נכתב ובפני נחתם לא פלוג בכל מקום שאין עדים מצויין ומיהו בעיר אחת אי אתי בעל ומערער משגחינן ביה אי נמי דכי אמר רב הונא בעל נאמן דוקא בשליח קבלה דאיכא ריעותא דכיון שידו כידה לדידיה הוה מסר ליה אבל בשליח הולכה ליכא ריעותא שלא רצה למסור לה שתתגרש מיד אי נמי דכי קאמר ר&quot;ה בעל נאמן דוקא שהוא עדיין ביד שליש ורב הונא הכי קאמר אם איתא דלגירושין יהביה בעל לשליש לדידה הוה יהיב ליה השליש ולא היה מעכבו בידו הילכך כיון שלא מסרו לה מוכח דלפקדון יהביה לשליש ולצעורה קא מכוין אבל משיגיע גט לידה שוב אין הבעל נאמן אף על פי שאינה טוענת ברי:

ורב חסדא אמר שליש נאמן דהא הימניה פירוש אף על פי שעכשיו אין בידו ליתנו לאשה שהרי לא תקבלנו ממנו שהרי תחוש שמא תקלקל עצמה כיון דבעל אומר לפקדון אפילו הכי מתוך שהיה בידו למסרו לה מתחלה ואם רצתה היתה הולכת ונישאת בו הרי הוא כמו שאמר לו נאמן תהיה עלי והריני נותנו לך על אותו ענין שתאמר כענין שאמרו באומר נאמנת עלי שלא פייסתי הילכך אף על פי שאין בידו עכשיו נאמן דהכי אסיקנא בסנהדרין בפרק זה בורר גבי ההיא [אתתא] דאפקא שטרא מתותי ידה ואמרה ידענא ביה דפריעא הוא ולא הימנה רב נחמן משום דכיון דאיתחזק שטרא בבי דינאע אי בעיא קלתה לא אמרינן ואותבינה עליה מהא דתניא ושליש נאמן משניהם ואסקינא בתיובתא וכן הא דאמרינן בסוף שמעתין ומודה רב הונא דאי אמרה קמאי דידי לגירושין יהביה ניהליה מהימנא מגו דאי בעיא אמרה לדידי יהביה ניהליה הכי נמי קאמר דמגו דאי בעיא שקלא לגיטא מיניה ואמרה לדידי יהביה [ניהליה] מהימנא ובשעה דאתי לבית דין הוו יכול למעבד הכי:

שאני ממון דאיתיהיב למחילה כתב רש&quot;י ז&quot;ל שאם מחלו מחול הילכך שליש נאמן דכיון שהאמינו דמסרו בידו נתרצה בהבטחתו עליו למחול על ממונו ולהאמין כל מה שיאמר אבל במילתא דאיסורא אין בידו [להאמינו] עד כאן ותמיהני דהא כי היכי דבממון אמרינ' דמשעה שנמסר ביד שליש גמר והקנה שכל מה שירצה שליש יעשה בגיטין נמי מצינן למימר הכי וכענין שאמרו נאמנת עלי שלא פייסתי ונ&quot;ל דה&quot;ק שאני ממון שהוא דבר שניתן לימחל וגמר והקנה בכל מה שיאמר שליש [ואפילו ישקר] אבל באשה לא עביד אינש דמחיל הילכך מסתמא לא יהביה ניהליה אדעתא דהכי:

וגרסינן עלה בגמרא תנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים ואמאי נהמניה לשליש וכתב רש&quot;י זכרונו לברכה ואמאי בעי עדים כלל לא בקבלה ולא באמירה תסגי באמירת השליח בלבד ולהימניה דהא הימניה הבעל ואשה נמי:

ומהדרינן מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דלהימניה כלומר הא קרעיה ואע&quot;פ שהקרעים בידו בפנינו אין שליש נאמן אלא אם כן השלישות בידו דמגו דאי בעי הוה עביד ביה מאי דקאמר נאמן נמי על אמירתו אבל זה שקרע אין בידו למסרה בידה:

ופרכינן תינח אמרה קיבל למה לי כלומר למי לי לאיתויי ראיה שראוהו שקבל מיד הבעל הרי הוא בידו בפנינו והא ודאי קבליה:

ומהדרינן אמר רבה הא מני ר&quot;א היא דאמר עדי מסירה כרתי כלומר ר&quot;א היא דאמר אין גט כשר בלא עדי מסירה זהו פרש&quot;י ז&quot;ל ומדפרכינן ולהימניה לשליש ואמרינן תינח אמרה מוכח שאפי' אין עדים שהוא שליח קבלה נאמן וכמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל למעלה ומיהו לא להתגרש משעה ראשונה דהא ודאי אין בידו אלא להתגרש בקבלתו משעה זו שהוא אומר שהוא שליח קבלה ואילך מתוך שבידו ליתנו לה וכמו שכתבתי למעלה ודפרכינן קבל ל&quot;ל וכתב רש&quot;י ז&quot;ל הרי הוא בידו בפנינו והא ודאי קבליה תמיהני ומאן לימא לן דלקבלה יהביה ניהליה דילמא להולכה וכי תימר ה&quot;ק קבל ל&quot;ל בדאיכא עדים דשליש אמר בשעה שהגט בידו דלקבלה יהביה ניליה סגי א&quot;ה אמרה נמי תיקשי לן ל&quot;ל בדאמר שליש בשעה שהיה הגט בידו דאיהי אמרה לסגי מתוך שבידו ליתנו לה וניחא לי דה&quot;ק קבל ל&quot;ל בדאיכא עדים דאמרה ושהבעל ידע בכך סגי דכיון דחזו דודאי בעל יהביה ניהליה איהו ידע דשליח קבלה הוי מסתמא אית לן למימר דלקבלה יהביה ניהליה דכיון דבדאמר ליה הילך סגי ואנן ידעינן דהילך א&quot;ל ה&quot;ל הילך [לקבלה] ודאי והילך להולכה ספק ויש לנו לתפוס את הודאי ולהניח את הספק דאי לא תימא הכי אף כשהגט יוצא מתחת ידי האשה ניחוש למר שמא להולכה נתנו לה עד [מקום] פלוני וכדאמרינן בסוף פרק המביא תניין הוי שליח להולכה עד דמטית התם אלא ודאי אין לנו לחוש לתנאין וענינין שאין אנו יודעין ויש לנו לתפוס הדבר במה שהתפיסה מוכחת עליו בלבד והרי אינה מוכחת אלא הילך ובכך היא מגורשת בקבלתו ומיהו דוקא בקים לן שהבעל היה יודע שהוא שליח קבלה הא לאו הכי לא שאין תפיסתו מוכחת אלא דאמר לה הילך והילך למי שאין הבעל יודע שהוא שליח לקבלה לא לשם קבלה הוא עוד אפשר לי לומר דכיון שהתפיסה שהוא תפוס בגט ועומד מוכחת דהילך א&quot;ל ואין לנו לספק ולחדש מה שאין לנו הוכחה בו כי אמרינן דאומר הילך לשליח סתם משמע שאם הוא שליח קבלה תתגרש בקבלתו ואם הוא שליח הולכה שיוליכנו לה ומשום הכי פרכינן קבל למה לי דהא קים לן דקבליה ונתגרשה בקבלתו אבל זו קולא יתירא ומיהו אפילו אם נאמר כן דוקא דומיא דמתני' שאין הבעל מערער אבל כשהבעל מערער ואומר להולכה אין לנו כיון דלא נפיק גיטא מתותי ידיה ואפילו לרב חסדא כל זה נ&quot;ל על דרך רש&quot;י ז&quot;ל אבל נמצא לרי&quot;ף בתשובה שפירש שמועתינו בשליח הולכה ובשהגט יוצא מתחת ידי האשה ואפילו הכי לרב הונא בעל נאמן והביא ראיה מדאמרינן לקמן אי אמרה קמאי דידי לגירושין יהביה ניהליה מהימנא מגו דאי בעיא 

דףל' עמוד א

אמרה לדידי יהביה ניליה ואם אינו תחת יד האשה היכי מצית אמרה הכי ובודאי שאין זו ראיה מכרעת דאיכא למימר דה&quot;ק דכי אתי לב&quot;ד הות יכלה למימר הכי וכמו שכתבתי למעלה ואשכחן מגו בכה&quot;ג בפרק זה בורר מגו דאי בעיא קלתה ומיהו כי אמר רב הונא דבעל נאמן אע&quot;פ שהגט יוצא מתחת יד האשה דוקא בשניהם בעיר אחת כמו שכתבתי למעלה לשטת רש&quot;י ז&quot;ל אבל בשולח גט ממקום אחר ודאי לא דאלת&quot;ה כולהו גיטין הבאין ממדינת הים ניחוש להו הכי אלא ודאי כדאמרן ולפי שיטת הרי&quot;ף ז&quot;ל כי פרכינן לרב חסדא ממתני' דהאשה שאמרה התקבל וכו' ואמרי' ולהמניה לשליש היינו משום דקא סלקין דעתי' שאין תקנה לאשה זו אלא בענין זה ואפי' כשהגט ביד השליח ואמאי ליתביה ניהליה ולהמניה לשליש אלא שמע מינה דלעולם בעיר [אחת] אין תקנה לאשה לצאת מערעור הבעל אלא בכך ומפרקינן מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דשליח שיהא יכול ליתנו עסקינן הא ודאי מתני' בשעתו לקרעו מיד עסקינן משוםה כי צריכה שני כיתי עדים ופרכינן תינח אמרה כלומר כיון שאמרת שדעתו להתירה בקבלה שלו קודם שיגיע גט לידה שהרי קורעו ודאי צריכה היא לשנים שיאמרו בפנינו אמרה אבל משיש לה עדים שהוא שליח קבלה למה צריכה כת אחרת שיאמרו בפנינו קיבל אפי' לא היה שם עדי קבלה אלא שנים שראו הגט בידו בדלא קרוע ושמעו מפיו שהוא אמר לקבלה נתנו לו נאמן ומגורשת דהא הימניה אפי' כשהוא ברשותו שהרי ידו כידה של אשה או שמא אפי' לא שמעו מפיו שלקבלה נתנו לו סגי כל שידענו שידע הבעל שהוא שליח לקבלה שהרי הוא והאשה שוין וכשם שהאשה שהיה גט יוצא מתחת ידה אינה צריכה לעדים של קבלה כך זה משנעשה שליח שלה ויודע הבעל בכך והרי גט בידו אינה צריכה עדי קבלה ואם רצה אחר כן לקרעו בפני עדים או בבית דין הרשות בידו כאשה עצמה אלא שמע מינה דלא אמרי' הימני הוקשיא לרב חסדא:

קיבל ל&quot;ל בדאיכא עדים שראו הגט בידו בדלא קרוע סגי וכמו שפירשתי למעלה וליכא לפרושי קבל ל&quot;ל הרי הקרעים בידו לפי שאין הקרעים ראיה שאפשר שנמלך בעל שלא לגרש וזרקו קרוע וזה מצאו באשפה ואפי' לאשה עצמה אינה ראיה כדאמרינן בפ&quot;ק דמציעא וכי תימא דקרעינן לגיטא אמרה בעינא לאנסובי ביה ואיתא נמי בפרק הכותב:

ומפרקינן הא מני ר&quot;א היא דאמר עדי מסירה כרתי כתב רש&quot;י ז&quot;ל ר' אלעזר היא דאמר אין גט כשר בלא [עדי מסירה וקשה לפי' מהא דאמרי' פ' השולח א&quot;ר לא צריכה אלא לר&quot;א דאמר] עדי מסירה כרתי תקינו רבנן עדי חתימה דזמנין שמייתי סהדי אי נמי אזלו להו למדינת הים ולקמ' בפרק המגרש תנן במילתיה דר&quot;א גופיה שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם אלא ודאי הכא מיירי בשאין עדים חתומין בו אבל אם עדים חתומין בו כשר:

ומפרקינן בשעת השמד שנו כלומר שגזרו על המצות:

איתמר בעל אומר לגירושין וכו' ולהמניה השליש וכו' מיהא שמעינן דהלכתא כרב חסדא זהו דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל ואין זו ראיה דהכא אפילו רב הונא מודה משום דאיכא מגו דאם רצה מוסרו ליד האשה שהרי היא מקבלתו מידו ולא דמיא לההיא דלעיל דהתם ליכא מגו גמור שהרי לא תקבל מידו כדי שלא תקלקל עצמה ואע&quot;פ שכבר כתבתי למעלה דאפילו מגו כי האי מהני כדאשכחן גבי ההיא [איתתא] עדיין יש לחלק ולומר דלא דמיין דהכא ליתיה לטעמיה דרב הונא דאמר דאם איתא דלגירושין לדידה הוה יהיב ליה דהא בעל אמר דלדידיה יהביה ומהימן וכן כתב רבינו אפרים דכיון דליכא הכחשה לכ&quot;ע שליש נאמן ולא גמרינן מאי דאית ביה הכחשה ממאיט דלית ביה הכחשה וכן פסק ר&quot;ח ז&quot;ל כרב הונא דרביה דרב חסדא הוא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב:

ונימא חזקה שליח עושה שליחותו כיון דבעל מסריה להאי על מנת לגרש נימא שחזקה היא שהשליח עושה שליחותו:

אסור בכל הנשים שמא זו קרובת ארוסתו שקדש לו שלוחו היא אא&quot;כ חוזר שליח לומר לו פלונית קדשתי לך או לא קדשתי לך שום אשה:

לחומרא כי הא דרבי יצחק וכתבו בתוספות דהוא אסור בכל הנשים שבעולם אבל לכל אדם אין לאסור לקדש ולחוש שמא זו היא שקדשה השליח דאם איתא דנתקדשה לא היתה חוזרת חומתקדש אבל האי אסור לקדש דשמא שלוחו קדש לו אחת מקרובותיה ואפי' באו כל הקרובות ואמרו לא נתקדשנו לא סמכינן אדיבורא בעלמא ולפי זה מותר המשלח לקדש אשה שכל קרובותיה נתקדשו לאחרים דאם איתא דקדש השליח אחת מהן לא היו חוזרות ומתקדשות ואסור בכל הנשים שבעולם היינו נשים שיש להן קרובות פנויות והקשו על דבריהם יתומה קטנה תיתסר לכל אדם שמא קדשה שליח זה על ידי אביה לכך העלו דקנסא בעלמא הוא דקנסינן ליה שצוה לקדש סתם ולא חש על עצמו שלא יבא לידי תקלה אבל מן הדין מותר בכל הנשים שאין זו חזקה גמורה דאינה בידו להתקדש שמא לא תתרצה ועוד דאזלינן בתר רובא ואפילו הכי שפיר דייק דחזקה שליח עושה שליחותו דאי לא לא היה ראוי לקנסו כאן והא דפרכינן עליה דרבי יצחק בפרק ב' דנזיר מקן סתומה שפרח אחד מהן לאויר העולם יקח זוג לשני ואילו שאר קינין דעלמא מתקנו ואף על גב דהכא קנסא בעלמא הוא אפילו הכי פריך שפיר דהתם נמי הוה לן למקנסיה על שלא נזהר שלא יפרח ואמאי לא קנסינן ליה שיאסרו עליו קינין דעלמא משום קנס שלא שמר קינו והרמב&quot;ן זכרונו לברכה הקשה דא&quot;ה מאי מוכח מהא דחזקה שליח עושה שליחותו לעולם אימא לך דאין חזקה ואפילו הכי קנסינן ליה דמכל מום הכניס עצמו לספק הזה ועוד מה איסור בזה וכי היה לן לחוש שימות שליח ועוד אי משום קנס היאך עלה בדעתם בגמרא לומר דאפילו לקולא נאמר כן לכך פירש דכל הנשים מותרות לינשא אפילו קטנות שמת אביהן לפי שבחזקת פנויות הן ואין חזקת שליח עושה שליחותו מוציאן מחזקה ועוד חזקה על האב שאינו מקדש בתו ושותק לקלקל עליה שאילו קדשה היה מודיע לה ולאנשים הרבה אבל הוא אסור בנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו הא אילו באות קרובות ואמרו לא קדשנו שליח ודאי מותר בהן דעד אחד נאמן באיסורין וכל שכן הכא דלא איתחזק איסורא וחששא בעלמא היא וכל שכן שמתוך שנאמנות על עצמן ונישאות לאחרים נאמנות הן לזה אילו דבריו זכרונו לברכה ולא נתבררו אצלי מדאמרי' סתמא אסור בכל הנשים שבעולם [לא משמע דבעדות קרובות בלחוד סגי ועוד אי מדינא אסור בכל הנשים שבעולם] [ולאו] משום קנסא בלחוד היאך הוא מותר בעדות עד אחד הוה ליה דבר שבערוה ואינו פחות משנים אע&quot;ג דלא איתחזק איסורא שהרי אפילו לאסיור אמרו כן [גבי אשתו זינתה בעד אחד אינה נאסרת לרבא] בפ' האומר דקדושין לפיכך נראה כדברי התוספות דקנסא בעלמא הוא שאין אומרים חזקת שליח עושה שליחותו אלא במה שבידו וכאן אין בידו ומה שהקשה אי משום קנס היאך עלה בדעתם בגמרא כאן ובמס' חולין לומר דאפילו לקולא נאמר כן לא קשה מידי דאנן הכי קאמרינן בשלמא אי אמרי' חזקת שליח עושה שליחתו כלומר דכל מה שבידו ודאי עושה אף כאן אע&quot;פ שאין בידו ראוי לקנסו דכיון שודאי יעשה כל יכולתו היה לו לחוש שמא ימצא אלא אי אמרת דאפי' מה שביד השליח לעשות אין חזקתו לעשות שליחותו כל שכן הכא שאינו בידו שאין החשש כל כך מצוי שיהא ראוי לקנסו מפני שלא חשש בו דהא איכא ספיקי טובי שמא לא ישתדל שליח כלל לעשות שליחותו ואם תמצא לומר יעשה שמא לא ימצא ואם תמצא לומר ימצא שמא יחזור ויודיענו:

ולהימניה לדידה מדרב המנונא וכו' מהא משמע דהא דרב המנונא אפילו להתירה לינשא לכתחלה סגיא דבתר דפרקינן הני מילי לחומרא אבל לקולא לא פרכינן ולהימנה מדרב המנונא כלומר אפילו להתירה לינשא לכתחלה סגיא דבתר דפרקינן הני מילי לחומרא אבל לקולא לא פרכינן ולהימנה מדרב המנונא כלומר אפילו לקולא ומשמע אפי' להתירה לינשא והכי נמי מוכח בפ' האשה שלום גבי מתני' דתנן קטטה בינו לבינה ובאה ואמרה מת בעלי אינה נאמנת ואמרי' עלה היכי דמי קטטה בינו לבינה כגון דאמרה לבעלה גרשתני ופרכינן ולהימנה מדרב המנונא כלומר מאי נפקא מינה דאי לא מהימנא מאי דאמרה מת בעלי קא מהימנא במאי דאמרה לבעלה גרשתני עד שלא הלכו למדינת הים ומותרת לינשא אלמא דמדרב המנונא שרינן לה אפילו לינשא לכתחלה וכן דעת הרמב&quot;ם זכרונו לברכה בפרק שנים עשר מהלכות גירושין ואחרים כתבו דרב המנונא לא אמר אלא בדיעבד והכא כי פרכינן מדרב המנונא לעיל קא מהדר דאמר רבי יוחנן דאין דבר שבערוה פחות משנים כלומר ואפי' נשאת תצא ומש&quot;ה פרכינן להימנה מדרב המנונא לענין שלא תצא אבל להתירה לכתחלה קשה הדבר לאמרו:

והשתא דאמרת וכו' פשוט הוא:

מתני' נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה היא או אביה וכתב רש&quot;י זכרונו לברכה כאן היא יש לה יד דהא גדולה היא ואם היתה יתומה היתה מקנה עצמה והיא מקבלת גיטה והשתא נמי לא שנא אלמא סבירא ליה זכרונו לברכה דדוקא נערה אבל קטנה לא ואפילו יש בה דעת וכן דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שכתב בגמ' בסמוך במאי דאמרי' וכנגדו בקטנה מתגרשת בקידושי אביה דדוקא כשמת אביה אבל בחיי אביה והיא ברשות אביה מקבל גיטה ולא היא אבל במסכת קידושין כתב רש&quot;י ז&quot;ל דמאי דאמרו רבנן דנערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה הוא הדין לקטנה והאי דנקט נערה להודיעך כחו דרבי יהודה דאפילו בנערה אביה ולא היא וטעמא דמילתא דכיון דנערה נמי ברשות אביה היא ואפילו הכי היא עצמה מקבלת את גיטה

דף ל עמוד ב

אף בקטנה יש לומר כן כל שיש בה דעת דמציא זכיא לנפשה וכן דעת הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל ולפנינו נאריך בזה בס&quot;ד ואביה היינו טעמא דמקבל את גיטה שהתורה זכתה לו לקבל קידושיה ואיתקש יציא הלהויה ודוקא מן האירוסין אבל מן הנישואין היא ולא אביה דמשנשאת אין לאביה רשות בה:

רבי יהודה אומר אין שתי ידים זוכות כאחת בגוף אחד אלא אביה מקבל את גיטה בלבד:

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש פירש&quot;י ז&quot;ל אפילו ע&quot;י אביה משום דהרי היא כשוטה דמשלחה וחוזרת ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחת וחוזרת כדאי' ביבמות בפ' חרש ולישנא דאינה יכולה להתגרש הכי דייק שאינה מתגרשת כלל אבל ר&quot;ת ז&quot;ל כתב דמתגרשת היא על ידי אביה דהא לר' ינאי דמפרש התם טעמא דשוטה מדכתיב ונתן בידה דמפרש התם טעמא דשוטה מדכתיב ונתן בידה מי שיש לה יד יצתה זו שאין לה יד קטנה שיש לה אב ודאי מתגרשת היא על ידו שהרי יש לה יד יצתה זו שאין לה יד קטנה שיש לה אב ודאי מתגרשת היא על ידו שהרי יש לה יד ומדרבי ינאי נשמע לתנא דבי ר' ישמעאל דמתגרשת היא על ידי אביה דהא לא פליגי אלא בטעמא ולא בדינא והיינו טעמא משום דכיון שיש לה אב אביה משמרה ואינה חוזרת הלכך ודאי כי אמרי' אינה יכולה להתגרש דוקא על ידי עצמה קאמרי' וכ&quot;כ בעל הלכות ורבינו האי ז,ל והכי מוכח בירוש' בפרק חרש דגרסינן התם גבי הא דתנן נש[ת]טית לא יוציא עולמת דבי רבי ינאי אמרו משום גרירה כלומר שנגררים אחריה בני אדם לזנות רבי זעירא ורבי אילא תרויהון אמרין מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה רבי נחמיה בר מר עוקבא בשם רבי יוסי אמר תלתי פי' איכא בינייהו ג' דברים עבר וגירש מאן דמר מפני גרירה גירש מאן דמר שאינה יכולה לשמור את גיטה לא גירש יש לה אב מאן דמר מפני גרירה אסור מאן דמר מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה הרי יש לה אב ויכול לשמור את גיטה עתים שוטה עתים חלומה וכו' הא משמע דלמאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה מתגרשת על ידי אביה [הלכך קטנה נמי דנסיב מתניתין טעמא כשאינה יכולה לשמור את גיטה מתגרשת ע&quot;י אביה]:

גמ' רבנן סברי יד יתירה זכי לה רחמנא פירש רש&quot;י ז&quot;ל דיד יתירה היינו יד אביה ומיהו אף על גב דקרי לה יתירה ידו עדיפא מידה דאילו איהי אינה עושה שליח לקבל את גיטה כדאי' בפרק האיש מקדש והביאה הרי&quot;ף זכרונו לברכה בסמוך ואיהו מצי עביד:

ורבי יהודה סבר במקום אב ידה לאו כלום הוא דלגמרי אוקמה רחמנא ברשותיה כל ימי נערות אלא אם כן נישאת:

אבל בקדושין דברי הכל אביה ולא היא מפרשינן התם טעמא דקדושין דמדעתה דהא בעינן דעת המקנה אביה ולא היא שהתורה זכתה לו אבל גירושין שהן בע&quot;כ בין היא בין אביה דמה לנו ולדעתו כי מקבל ליה איהו נמי ע&quot;כ הוא:

נערה מהו וכו' לרבנן דאמרי מקבלת גיטה מהו שתעשה את אחר שליח לקבל גיטה בחיי אביה ופשט ליה דאין עושה לשיח והתם בגמ' מותבינן עליה דרב נחמן מדתנן הכא בפרקין קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע הגט לידה הא נערה הרי זה גט ודחינן הכא במאי עסקינן בשאין לה אב ומהא משמע דקטנה נמי מקבלת גיטה בחיי אביה ושלא כדברי הרי&quot;ף זכרונו לברכה דאי לא מעיקרא כי הוה סליק אדעתין דבשיש לה אב עסקינן לימא ליה וליטעמיך כי הגיע גט לידה נמי אמאי מגורשת ואפשר דאין הכי נמי דהוה מי למימר ליה וליטעמיך כמו שנמצא בכמה מקומות דמצי למימר ולטעמיך ולא אמר ולמסקנא לא קשיא דהא אוקמינא בשאין לה אב והרמב,ן ז&quot;ל תירץ עוד ואמר דלרבא דהוה ס&quot;ל דנערה עושה שליח הוה סלקא דעתיה דיד אביה יד יתירה הוא דזכי לה רחמנא ולטעמיה אפשר דאפילו קטנה נמי מקבלת גיטה בחיי אביה ואיהו האו דהוה ס&quot;ד לאוקמה למתני' בשיש לה אב אבל כיון דקי&quot;ל כר&quot;נ דפשט ליה דאין עושה שליח דאין נערה במקום אב אלא כשליח שמינתה תורה לפי שירדה תורה לסוף דעתו של אב שאין לו קפידא בגירושין שישנן בע&quot;כ ומעתה קטנה שאינה בתורת שליחות ואין לה יד בשל אחרים כלל אביה ולא היא דהדרינן לפשטא דמתני' דתנן נערה ולא קתני קטנה להודיעך כחן דרבנן דאם איתא דלרבנן אפי' קטנה כח דהתירא הוה עדיף ליה ועוד סייעיה לדברי הרי&quot;ף ז&quot;ל מדגרסינן בירושלמי בפ' התקבל גבי הך מתני' נשאת היא ולא אביה קטנה אביה ולא היא נשאת היא ואביה אם יש בה דעת היא ולא אביה פירוש לפרושי מתני' אתא דדוקא נקט מאורסה דאילו נשואה היא ולא אביה דמשנישאת אין לאביה רשות בה ודוקא נמי נערה דאילו קטנה מאורסה אביה ולא היא נשאת היא ואביה כלומר  היא ואביה שוין בדבר ובקטנה שאין דעת [איירי וקאמר דכשם שאביה אינו מקבל את גיטה לפי שכבר יצאה מרשותו אף על ידי עצמה אינה מתגרשת כיון שאין בה דעת] אבל יש בה דעת היא ולא אביה מדמפליג בסיפא בין יש בה דעת לאין בה דעת שמע מינה דרישא דקטנה מאורסה בין יש בה דעת בין שאין בה לעולם אביה ולא היא כדברי הרי&quot;ף ז&quot;ל וכן כתב רבינו האי גאון ז&quot;ל ולפי שטה זו הא דתנן וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש ופירשנו על דעת רבינו תם דאינה יכולה להתגרש על ידי עצמה קאמר בקטנה שאין לה אב עסקינן דבשיש בה דעת מתגרשת על ידי עצמ הוזו אינה יכולה להתגרש דאי בשיש לה אב אפילוב שיש בה דעת נמי אביה ולא היא ולרבי יהודה נמי בשאין לה אב אצטריכא דהא סיפא ככ&quot;ע אתיא:

אמר רבא שלש מדות חלוקות בזכיית קטן צרור וזרקו וכו' קטן שנותנין לו צרור וזורקו וכשנותנין לו אגוז נוטלו:

זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים אם זיכה אדם לחבירו דבר על ידי אותו קטן שמסר בידו החפץ ואמר זכה בחפץ זה לפלוני לא זכה ואם בא הנותן לחזור חוזר ואם תאמר דהכא אמרינ' דקטן זוכה לעצמו ואילו בפ' הניזקין תנן מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם גזל מפני דרכי שלום יש לומר דהתם היינו טעמא משום דליכא דעת אחרת מקנה [ ומשום הכי מפני דרכי שלום ותו לא אבל אי איכא דעת אחרת מקנה ] אית להו זכייה ואם תאמר דבפרק מי שמת אמרינן דזכין לקטן ואין זכין לגדול כלומר דאיכא תנא דס&quot;ל דקטן משום דאיהו לא מצי זכי זכין לו אבל גדול כיון דאיהו מצי זכי אין זכין לו מכל מקום משמע מהתם דקטן לא מצי זכי והכא אמרי' דזוכה לעצמו תירצו בזה דמהכא משמע דכי אמרי' זוכה לעצמו דוקא במטלטלין ודוקא בשהגיע לידו אבל בהקנאה אחרת כגון אגב וחליפין לא לפי שהקטן אינו יודע בדרכי הקנאה כלל וכשאמרו הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין דוקא בשמחזיק בהם הזוכה דכיון דברשותו של קטן מחזיק בהן תקנו בהן שיזכה משום כדי חייו אבל בהקנאה אחרת ליתיה כלל ולפיכך מי שמתחייב לקטן בין בשטר בין בקנין כיון שאין אותו דבר תחת ידו אינו זוכה אלא אם כן זכהו על ידי אחר והיינו דאמרי' התם בפ' מי שמת דזכין לקטן משום דאיהו גופיה לאו בר זכייה הוא בדרכי ההקנאות אבין אין זכין לגדול כיון שהוא עצמו יכול לזכות בהן ואחרים העמידו ההיא דבפ' מי שמת בקטן שלא הגיע עדיין למדה הזאת [ושני התירוצים בתוספות]:

וכנגדו בקטנה מתגרשת בקדושי אביה שמשהגיעה למדה הזו

לא עמוד א

משלחה ואינה חוזרת קרינא בה ומתגרשת בקבלת עצמה אפי' קבל אביה קדושין ואע&quot;פ שקדושיה קדושי תורה וכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל דדוקא כגון שמת אביה אבל בחיי אביה לא וכבר הארכתי בזה למעלה:

הפעוטות תנן בהניזקין דמקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין וכנגדו בקטנה חשיב לה יודעת לשמור קדושיה ומתקדשת בקדושי אמה לדעתה או בקבלת עצמה אם יתומה היא:

למיאון שצריכה למאן ואינה יוצאה בלא מיאון דתנן ביבמות כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אין צריכה למאן וזו יודעת לשמור היא והוי יודע שרש&quot;י ז&quot;ל מחליף הגירסא בשתי מדות הללו וגורס במדה ראשונה וכנגדו בקטנה מתקדשת למיאון ובמדה שנית גורס וכנגדו בקטנה מתגרשת בקדושי אביה וכן גורס הרז&quot;ה זכרונו לברכה ואם תאמר היכי מפליג בין שיעור גירושין וקידושין דהא כי חד לישנא איתמר בהו דהכא תנן כל שאינה יכולה לשמרו את הגיטה אינה יכולה להתגרש והם ביבמות אמרינן קטנה שיודעת לשמור קדושיה מתקדשת למיאון ויש לומר לפי גירסת הרי&quot;ף זכרונו לברכה דה&quot;ט משום דבקדושין איכא קדושי כסף שהן צריכין שמירה מעולה ומשום הכי בעי שתגיע לעונת הפעוטות אבל בגט שאינו צריך שמירה כל כך בצרור וזורקו אגוז ונוטלו סגי ולפי גי' רש&quot;י ז&quot;ל שלא רצו להתיר אישות דאורייתא בפחות מעונת הפעוטות אבל בקדושין למיאון הקדימו הזמן שאין כאן צד קולא כלל:

הגיעו לעונת נדרים שנה אחת לפני גדלות נדריהן נבדקין כדתנן במסכ' נדה בת אחת עשרה שנה נדריה נבדקין אם יודעת לומר לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר והקדישה הקדש:

חולצת אם הביאה סימנין ולא אמרי' שומא נינהו אבל קודם הזמן הזה קטנה היא ואינה חולצת דאיש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש כך פירש רש&quot;י זכרונו לברכה ואיכא למידק דהא רבא גופיה אמר בפ' יוצא דופן תוך זמן כלפני זמן ואם הביאה סימנין בזמן עונת נדרים שומא בעלמא נינהו לפיכך פירש רבינו תם זכרונו לברכה דהכא מיירי אפילו בדלא הביאה שתי שערות דרבא סבירא ליה כרבי יוסי דאמר איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה ואמרי' עלה בפרק מצות חליצה אמר אמי מדבריו של ברבי נלמוד קטנה חולצת בפעוטות רבא אמר עד שתגיע לעונת נדרים אלמא רבא כרבי יוסי ס&quot;ל ואע&quot;ג דבפרק יוצא דופן אמרי' אמר רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן ורב שמואל בר זוטרא מתני לה לשמעתא דרבא בהאי לישנא אמר רבא קטנה כל שנים עשר ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת משום דחוששין שמא נשרו דאלמא לאו כרבי יוסי סבירא ליה איכא למימר דההוא לישנא דרב ושמואל פליג אשמעתא דרבא דהכא אי נמי דרבא גופיה לאו כרבי יוסי סבירא ליה אלא דנקיט לה הכא אליבא דר&quot;י כדי להשלים כלל שלו ולומר בכל המדות וכנגדו בקטנה והתם נמי בפרק מצות חליצה הכי מסקינן ורבא אמר עד שתגיע לעונת נדרים והלכתא עד שתביא שתי שערות ואפשר דרבא גופיה הוא דמסיק לה הכי והכי קאמר ורבא אמר אפילו לר&quot;י אינה חולצת עד שתגיע לעונת נדרים ומיהו לדידן אליבא דהלכתא (דידיה) עד שתביא שתי שערות וכולה מדברי רבא הוא עוד אמרו בתוספות דאפשר דהכא רבה גרסי' דהא מסיק ולמכור בנכסי אביו עד שיהיה בן כ' ובפ' מי שמת אמרי' רבא אמר רב נחמן בן שמונה עשרה וליא למימר דהתם משמיה דר&quot;נ א&quot;ל ולא ס&quot;ל דהא מסיק התם דמכללא איתמר ומוכח מההוא עובדא דאתא לקמיה דרבא דההוא פחות מבן כ' דזבין נכסיה דס&quot;ל לרבא בן י&quot;ח ולפי זה לא קי&quot;ל בהך מדה שלישית דחולצת אבל הרי&quot;ף והגאונים ז&quot;ל כתבוה לפיכ' נדחק הרמב&quot;ן זכרונו לברכה ופירש דהא דאמרי' וכנגדו בקטנה חולצת בעונת נדרים של קטן היא דהיינו שנת שלש עשרה וקטנה שהגיע לפרק גדולה היא וכל שהביאה סימנין חולצת והא דנקט קטנה משום דזכר הוי קטן בפ' הזה נקט קטנה והוה ליה כאילו אמר וכנגדו באשה חולצת ואע&quot;ג דהא מילתא פשיטא היא ובמתני' מתניא בהדיא שהאשה ממהרת לבא מפני האיש עשה כן להשלים מדות שלו ולפ&quot;ז אי גרסי' הכא רבא על כרחין הא דאמר התם בפ' מצות חליצה ורבא אמר עד שתגיע לעונת נדרים ע&quot;כ אליבא דר&quot;י קאמר ולאו דאיהו ס&quot;ל הכי ואפשר דאיהו גופיה מסיק התם והלכתא עד שתביא שתי שערות וכדכתיבנא:

ולמכור בנכסי קרקעות אביו הוי קטן עד שיהא בן עשרים משום דבאו לו מכח ירושה אבל בנכסים שלו לא צריך ומשמע דטעמא דמילתא משום דנפלו לו בירושה זילי גביה ומוזיל בהו ואפילו ביודע בטיב משא ומתן בעינן שיהא בן עשרים כמו שכתוב בהלכות בפ' מי שמת אבל כשהוא בן עשרים והביא שתי שערות אפי' אינו יודע בטיב משא ומתן ממכרו ממכר:

ושמעינן מהא וכו' כתב זה הרב זכרונו לברכה מפני שרבינו האיי גאון זכרונו לברכה חולק בזה בספר המקח עלה דההיא דאמרינן בפרק מי שמת בודקין לקדושין וכו' ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שהוא סובר שהבן אף על פי שהוא פחות מבן כ' יכול למכור בנכסי אביו כל שהגדיל והביא שתי שערות ודאמרי' התם עד שיהא בן כ' אבודקין מהדר ואכולהו קאי לקידושין לגירושין ולחליצה ולמיאונין ולמכור בנכסי אביו דבכולהו לאחר שהגדיל צריך בדיקה אם הביא שתי שערות ובדיקה זו של שערות הוא עד שיהא בן כ' דלאחר מכן אע&quot;פ שלא הביא שתי שערות דינו כגדול וכדתנן בפרק יוצא דופן בן כ' שנה שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן כ' והוא הסריס וכו' והרי&quot;ף זכרונו לברכה הביא ראיה מזו שאין הפירוש כך כמו שכתוב בארוכה בהלכותיו בפרק מי שמת ודאמרינן ולמכור בנכסי אביו כתב בעל העיטור זכרונו לברכה דהוא הדין לשאר מורישיו וכן דעת הרמב&quot;ם זכרונו לברכה בפרק כ&quot;ט מהלכות מכירה אבל הרשב&quot;א ז&quot;ל חולק על זה וכתב שהדברים אמורים בדוקא כלומר בן ממש ובנכסי ירושת אביו הא בן בנכסי מתנת בריא מאביו או בת בנכסי ירושת אביה או בן בנכסי שאר מורישיו חוץ מאב הרי ממכרן באותן נכסים כממכרן בנכסי עצמן והטעם שחכמים לא תקנו אלא בדבר המצוי ונכסי ירושת אביה או בן בנכסי שאר מורשיו חוץ מאב הרי ממכרן באותן נכסים כממכרן בנכסי עצמן והטעם שחכמים לא תקנו אלא בדבר המצוי ונכסי ירושת האב לבן מצויה ושאר ירושות אינן מצויות וכן מתנת בריא מאב לבן אינה מצויה ולא חששו אלא למצוי וסמך דבריו דבת בנכסי ירושת אביה מוכרת אפילו פחותה מת עשרים מדתנן בסוף מפרק מציאת האשה המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי יעשה שליש מה שהושלש בידו דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום וההיא סתמא תנינא לה ל&quot;ש בת בין הבנים ול&quot;ש בת בין הבנות ואין זו ראיה של כלום ודברי הראשונים נראין לי עיקר:

צרור וזורקו וכו' חפץ ומחזירו לאחר שעה כשתובעו ממנו זוכה אף לאחרים מדרבנן כך כתב רש&quot;י זכרונו לברכה ונראה שהזקיקו לומר כן משום דזכייה לאחרים מטעם שליחות היא ואין שליחות לקטן כדאי' בריש פ' האיש מקדש אבל בתוספות כתבו דלרב יהודה אפי' מדאוריית אזוכה לאחרים ולשמואל אמר דאין זוכה לאחרים דוקא מדאורייתא אבל מדרבנן מיהא זכי דבגמ' פרכינן עליה דשמואל מדתנן כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להם על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים האי שפחה היכי דמי אי דאתיא שתי שערות מאי בעיא גביה הא תנא יתירה עליו אמה העבריה שיוצאה אף בסימנין אלא לאו דלא אתיא שתי שערות ומפרקינן שאני שתופי מבואות דרבנן ואם איתא דלשמואל לא זכיאן לאחרים אפי' מדרבנן אמאי זכיא להו בשתופי מבואות אלא ודאי משמע דאפי' לשמואל זכייה לאחרים מדרבנן ומש&quot;ה מהני דרבנן לדרבנן ומינה דלרב יהודה זוכה לאחרים אפי' מדאורייתא וכי תימא אמאי והא אין שליחות לקטן תירצו דכי אמעיט קטן לרב יהודה משליחות מהנהו קראי דמוכחינן שליחות מינייהו בריש פרק האיש מקדש הני מילי במילתא דליתיה בתרומה וגירושין וקדושין אבל בזכייה כיון דאיתיה דהא זוכה לעצמו הוה ליה כגדול וזוכה נמי לאחרים דלרב יהודה אפילו מדאורייתא זוכה לאחרים ולשמואל אמר דאין זוכה לאחרים דוקא מדאורייתא אבל מדרבנן מיהא זכי דבגמרא פרכינן עליה דשמואל מדתנן כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להם על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים האי שפחה היכי דמי אי אי דאתיא שתי שערות מאי בעיא גביה הא תנא יתירה עליה אמה העבריה שיוצאה אף בסימנין אלא לאו דלא אתיא שתי שערות ומפרקינן שאני שתופי מבואות דרבנן ואם איתא דלשמואל לא זכיאן לאחרים אפי' מדרבנן אמאי זכיא להו בשתופי מבואות אלא ודאי משמע דאפי' לשמואל זכייה לאחרים מדרבנן ומשו&quot;ה מהני דרבנן לדרבנן ומינה דלרב יהודה זוכה לאחרים אפילו מדאורייתא וכי תימא אמאי והא אין שליחות לקטן תירצו דכי אמעיט קטן לרב יהודה משליחות מהנהו קראי דמוכחינן שליחות מינייהו בריש פרק האיש מקדש ה&quot;מ במילתא דליתיה בתרומה ובגירושין וקדושין אבל בזכייה כיון דאיתי הדהא זוכה לעצמו הוה לי הכגדול ווזכ וזוכה נמי לאחרים לרב יהודה אפי' מדאורייתא ושמואל פליג משום דסבירא ליה דלאו בר שליחות הוא כלל ומיהו מודה דמדרבנן מיהא זכי ומשום הכי מהני בשתופי מבואות [בלחוד] ואני תמה אי מודה שמואל דזכייה מדרבנן אית ליה למה לן ןלפרוקי שאני שתופי מבואות דרבנן ואפי' הוא מדאורייתא אמאי לא מהני כיון דרבנן תקון ליה זכייה והא

דף לא עמוד ב

קי&quot;ל דהפקר ב&quot;ד הפקר ומיהו אשכחן זכייה דרבנן דקלישה מזכחייה דאורייתא דגרסי' בפרק מי שמת ומי אמר רב נחמן הכי והא אמר רבא אמר רב נחמן אף על גב דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול אי אמרת בשלמא דאורייתא מש&quot;ה אינו יכול למחול אא&quot;א דרבנן אמאי אינו יכול למחול אלמא דכיון דאכתי ממונא לא אתא לרשות זוכה ולא זכי ביה אלא מדרבנן לא אלימא זכייה דיליה כדאורייתא ומצי מחיל והכא נמי אם איתא דאינו זוכה לאחרים מדאורייתא לא מהני בדאורייתא ומיהו התם איכא למימר לרבנן דרבנן הכי תקון [דהם אמרו] והם אמרו אבל הכא היכי [מפרקינן] בפשיטות דלא ליהני במדאוריי' ולפיכ' נראין לי דבריו של רש&quot;י ז&quot;ל עיקר וכן נראה דעת הרי&quot;ף זכרונו לברכה שכתב סתם דזוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים דמשמע דלית ליה זכייה לאחרים כלל ומיהו במידי דרבנן בשתופי מבואות זוכה אף לאחרים ומה שכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל שאינו זוכה לאחרים עד שיביא שתי שערות אף על גב דממילתיה דשמואל לא משמע הכי בהדיא דייק לה ז&quot;ל מדפרכינן עליה דשמואל מההיא דכיצד משתתפין במבוי וכו' ואמרי' האי שפחה היכי דמי וכו' אלא לאו דלא אתיא שתי שערות ואם איתא דשמואל מודה דקודם שתי שערות זוכה לאחרים כל שיש לו דעת יותר גדול מחפץ ומחזירו לאחר שעה לוקמא בהכי אלא ודאי לשמואל [לעולם] אינו זוכה לאחרים עד שיביא שתי שערות ובתוספות פסקו כרב יהודה אמר רב אסי משום דפשטיה דמתניתא הכי מוכחא ולשמואל צריכין לדחונייהו כדאיתא בגמרא:

מתניק קטנה שאמרה וכו' לפיכך אם רצה הבעל לחזור קודם שיגיע גט לידה יחזור שאין הקטן עושה שליח והך מתני' אוקימנא לה בפרק האיש מקדש בשאין לה אב דאם יש לה אב מאי איריא קטנה דאין עושה שליח אפילו נערה נמי בחיי אביה אין עושה שליח לקבל את גיטה דהכי פשטינן התם בפרק האיש מקדש:

האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול דאין רצונו שילעיזו עליו שם וקפידא הוי:

הרי היא במקום פלוני אינו אלא כמראה מקום שם תמצאנה:

ורבי אלעזר מכשיר מפרשינן בגמרא דהאי דפליג רבי אלעזר באומרת התקבל ולא פליג באומר תן משום דאיהו דמדעתיה מגרש והדבר תלוי בו איכא למימר קפידא הוא ודוקא קאמר ליה אבל איהי דבעל כרחה מיגרשה אין לה לעשות קפידא בדבר והא דאמרה הכי משום דידעה דניחא ליה לבעל למיתביה התם הלכך אינה אלא כמראה מקום שם תמצאנו:

הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר כשר אפילו לרבנן דכיון דאינה מתגרשת בקבלתו ליכא קפידא כשמביאו לה ממקום אחר:

הבא לי גיטי אוכלת בתרומה אם אשת כהן היא:

התקבל לי גיטי אסורה לאכול בתרומה מי שמא קבלו כבר ואף על גב דהוה לן למימר אוקי אשה בחזקת שלא נתגרשה חומרא בעלמא הוא שהחמירו חכמים משום דחזקה שליח עושה שליחותו אף על גב דאין ביד השליח לעשות שמא לא יתן לו הבעל הגט כמו [שאמרו לעיל] שאסור בכל הנשים שבעולם אף על גב דכל אחת היא לו בחזקת היתר וגם אין ביד השליח לעשות שליחותו:

עד שיגיע גט לאותו מקום שכך אמרה לו לא תהא שלוחי לקבלה אלא שם ובגמ' פריך וכיון שקלבו במקום אחר היכי הוי גיטא כלל והא תנן ברישא התקבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו לה במקום אחר [פסול] ומוקמינן לה בדאמרה ליה קבל לי גיטי במתא מחסיא וזמנין דמשכחת ליה בבבל והכי קאמרה ליה משקל כל היכא דמשכחת ליה שקול ליה מיניה גיטא לא להוי עד דמטית למתא מחסיא ואם תאמר וכיון דאינה רוצה שיהא גט עד מתא מחסיא היכי הוי גט כלל דהא אינו מקבלו שם מיד הבעל והוי ליה כטלי גיטיך מעל גבי קרקע ואי מיירי כשהבעל עושה אותו שליח להולכה עד מתא מחסיא ושם נעשה [שליח] לקבלה הרי לא חזרה שליחות אצל הבעל יש לומר דהאי משעה ראשונה שליח קבלה הוא וידו כידו אלא שהתנה עמו שלא תתגרש אלא באותו מקום והוי ליה כאומר לאשה הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום ועל דעת מי שאומר שהאשה עושה שליח להולכה ולקבלה אתי שפיר שמשעה ראשונה נעשה שליח להבאה מחמת האשה וכי מטי למתא מחסיא הוי שליח קבלה שלה:

ורבי אלעזר אוסר מיד דהואיל ומכשיר כשהוא מקבלו במקום אחר דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה לפיכך משעה שפירש מלפנינו אסורה שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו ובגמרא פרכי' פשיטא ומפרקינן לא צריכא דאיתיה לבעל במזרח ואמרה ליה זיל במזרח וקא אזיל במערב מהו דתימא במערב הא לא איתיה קא משמע לן דילמא בהדי דקא אזיל מפגע פגע ביה:

גרסינן בגמרא האומר לשלוחו צא וערב לי בתמרים ועירב לו בגרוגרות בגרוגרות ועירב לו בתמרים כלומר לסוף אלפים אמה של תחום תני חדא עירובו עירוב ותניא אידך אין עירובו עירוב אמר רבה לא קשיא הא רבנן הא ר&quot;א הא רבנן דאמרי קפידא הא ר&quot;א דאמר מראה מקום הוא לו פרש&quot;י ז&quot;ל הא רבנן דאמרי לעיל גבי דידה דאע&quot;ג דלאו בדידה תליא ולא איכפת לה אמרי' כל מאי דאמרה איהי לשלוחה אי שינה לאו שלוחה הוי הכי נמי לאו עירובו עירוב והא ר&quot;א דאמר מראה מקום הוא לו במידי דליכא קפידא ולא איכפת ליה רב יוסף אמר הא והא רבנן כאן בשלו כאן בשל חבירו פרש&quot;י ז&quot;ל הא והא רבנן ואינהו נמי לא אמור קפידא אלא דהתם ניחא ליה דתתזיל ולא בדוכתא אחרינא והך מתיתא בשלו עירובו עירוב דלא איפת ליה והא דקתני אין עירובו עירוב דיהב ליה חבריה רשותא לערובי מתמרים דידיה וא&quot;ל האיך לשלוחיה ערב לי בתמרים דהכא ודאי קפידא הוא דבגרוגרות דחבריה לית ליה רשותא ופרכינן אלא הא דתניא האומר לשלוחו ערב לי במגדל ועירב לו בשובך בשובך ועירב לו במגדל תני חדא עירובו עירוב ותניא אידך אין עירובו עירוב התם מאי שלו ומאי של חבירו איכא דקא סלקא דעתין דהכי קאמר הניח לי עירובי במגדל דבסוף אלפים אמה ומשום הכי פרכינן מאי שלו ומאי של חבירו איכא דנקפיד מיקפיד ההוא חבירה אי מנח ליה בהאי או בהאי ומפרקינן התם נמי איכא פירי דמגדל ופירי דשובך כלומר דשובך ומגדל דקתני לאו לאתנוחי הוא [אלא] ערב לי מפירות פלוני שיש לי במגדל כך פירש&quot;י ז&quot;ל ובתוספות הקשו עליו דלא משמע דפליג רב יוסף אשלו כלל דלרבנן הוי קפידא כדסליק אדעתא עד השתא ועוד דאם כן הוה ליה לרב יוסף למימר הא והא ד&quot;ה דבשל חבירו אמאי לפליג ר&quot;א דלא להוי קפידא והא לגבי בעל מודה ר&quot;א דקפידא הוי וכל שכן כאן שלא כל הימנו לכך פירשו דרב יוסף דהכי קאמר בשלו ודאי לרבנן קפידא הוי אבל בשל חבירו כגון שאמר לשלוחו צא וערב לי בתמרים שלך בכה&quot;ג ודאי לא הוי קפידא אם שינה ועירב בגרוגרות כיון שמפירותיו של שליח הוא מערב וזה פירוש נאה אבל תמיהני דלפ&quot;ז ע&quot;כ אית לן למימר לרב יוסף דכל מאי דליכא למיקפד עליה אף על פי ששינה אפילו לרבנן מראה מקום הוא לו מדאמרינן בשל חבירו עירובו עירוב ושלו משום הכי אין עירובו עירוב משום דאיכא למיקפד בהכי וכיון שכן מי שקל לו קפידות הללו ולמימר דרבנן דוקא ולא ר&quot;א דהא מצינא שפיר למימר דנהי דר&quot;א באשה לאו קפידא בעירוב בשלו קפידא וכי תימא לעולם לרב יוסף לאו בקפידא תלי אלא במשנה ומיהו דוקא במשנה בשלו אבל במשנה בשל חבירו לאו משנה הוי כלל אי הכי מאי מקשינן מאי שלו ושל חבירו דהתם משנה בשלו וכל שהוא משנה בשלו אף על פי שאין קפידא בדבר כלל לא הוי שליח והם הקשו על פירושם דהכא משמע דלרבנן בשלו הויא קפידא אפי' לרב יוסף וה&quot;נ מוכח במס' מעילה בפ השליח דאמרינן דהבא לי מן החלון והביא לו מן הדלוסקמא דשליח מעל משום דלא עשה שליחותו דקפידא הוי ואילו בפרק המפקיד אמרינן ההא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה והוה ליה לדידיה נמי כריא דכשותא אמר ליה לסרסיה רמי מהאי אזל רמיא מאידך אמר רב עמרם היכי לידייני דייני להאי דינא נימא ליה לסרסיה שלים אמר לא אמר לי מהא רמי ומהא לא תרמי אלמא כל כה&quot;ג לא הוי קפידא ותירצו דהכא שאני דכיון שהזכיר בפירוש תמרים וגרוגרות [וחלון] ודלוסקמא ודאי איכא קפידא שאם לא היה מקפיד לא היה מזכירם אבל בההיא דהמפקיד לא הזכיר אלא שהראה מקום הכשות וכיון שהכל מין אחד ומוטל במקום אחד לא משמע דלהוי קפידא דבשלו אין דרך להקפיד ולא הוה ליה לאסוקי אדעתיה שהיה שם כשות של אדם אחר:

מתני' האומר כתבו גט ותנו לאשתי לשון בני אדם הוא כבר החזיקו לקרות לספר כריתות אשה גט:

גרשוה נמי כבר נהגו לקרותו גירושין:

כתבו אגרת גם זה לשון הגוט שכותבין בו ודין דליהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין:

פטרוה לא אמר כלום דלמא לשון פטור וחובה הוא להקל מעליה חובות שחייבת:

פרנסוה כל לשון פרנסה לשון עשיית צרכיה הוא כמו לפרנסה שמין באב וכמו מוצאיין לפרנסה ואין מוציאין למזונות הלכך לא ידעינן אי צרכי גט הוא שלא תהא זקוקה ליבם או צרכי מלבוש וכסות הוא:

כנימוס כחוק

דף לב עמוד א

ולא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות וכן כראוי:

גמ' שלחוה לשון ושלחה מביתו נקט האי גברא:

שבקוה לשון אגרת שבוקין:

תרכוה לשון תירוכין וגירושין:

גרסינן בגמרא תניא רבי נתן אומר פטרוה דבריו קיימין פיטרוה לא אמר כלום והא אנן תנן פטרוה לא אמר כלום אמר רבא רבי נתן דבבלאה הוא דייק בין פטרוה לפיטרוה תנא דידן דבר ארץ ישראל הוא לא דייק וכתב רש&quot;י ז&quot;ל בשני פנים דפיטרוה בחירק תחת הפ&quot;א דבריו קיימין אבל בפתח ובדגש לא אמר כלום ל&quot;א פטרוה בדגש דבריו קיימים שהוא מל' גט פטורין אבל רפה לא אמר כלום ורבי נתן דבבלאה הוא שבא מבבל כדאמרינן בבבא בתרא ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי ושם מספרין פעם בלשון עברי ופעם בלשון ארמי היכלך כשהוא מדגיש מספר בלשון ארמי ומכוון לגט פטורין וכשאינו מדגיש אינו אלא לשון פטור וחוב הותנא דידן דבר ארעא דישראל הוא וכל סיפורן בלשון עברי לא דייק ומשום הכי לא מפליג תנא דמתני' דבין שהדגיש בין שלא הדגיש לאו לגט פטורין איכוון דפטורין לשון ארמי הוא תרגום של שליח והרי&quot;ף ז&quot;ל והרמב&quot;ם ז&quot;ל לא כתבוה ולא ידעתי למה דהא אנן להא מילתא בבלאי אנן:

תו גרסי' בגמ' איבעיא להו הוציאוה מהו עזבוה מהו הניחוה מהו התירוה מהו הועילו לה מהו ולא איפשיטו והכי פירושא הוציאוה מהו מי אמרינן לישנא דקרא נקט ויצאה מביתו או לאו לישנא דקרא הוא דהא לא כתיב והוציאוה מביתו אלא ויצאה מעצמה עזבוה לשון אגרת שבוקין הוא או דילמא דכיון דלאו לשון עזיבה כתוב בגיטא לאו לישנא דגיטא הוא:

התירוה מהו לשון מותרת לכל אדם:

מתני' בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ליהרג ואמר כתבו אף על גב שלא אמר תנו יכתבו ויתנו דאגב פחדיה טריד ולא פריש:

המפרש לים והיוצא בשיירא למדברות:

המסוכן אומר מסוכן אני ובירושלמי אמרו כל שקפץ עליו החולי וכן כתב הרמב&quot;ם זכרונו לברכה בפרק שני מהל' גירושין בד&quot;א בבריא אבל במסוכן והוא אדם שקפץ עליו החולי במהרה והכביד חליו מיד:

גמ' גרסינן בשחיטת חולין בפרק בהמה המקשה:

הלכה כר&quot;ש שזורי במסוכן הא דפרקין:

ובתרומת מעשר של דמאי דאמרינן התם תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה ר&quot;ש שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו כלומר לא מיבעיא אם חזרה ונפלה לתוך התבואה בשבת דמשום עונג שבת שואלו לעם הארץ [אם תקנה כל צרכה] ואוכלו על פיו אלא אפילו בחול אוכל על פיו דכיון דמדמעת כל התבואה דשוב אין לה תקנה בהפרשת דמאי לא אסרינן עליה כל התבואה משום תרומת מעשר דמאי:

גניבא יוצא בקולר היה וכו' מחמרא דנהר פקוד מיין שיש לו במקום פלוניף

קשיא ליה לרבי אבא היכי ליקני:

חמרא לא קאמר הבו ליה ד' מאי זוי מדמי חמרא דנימא לזבוני חמרא ומיתב ליה:

מחמרא קאמר דליתבו ליה וכי עושין מעות מיין:

מחמרא כדי ליפות את כחו פרש&quot;י כדי שיהא לו כל היין לאחריות שאם אמר תנו לו יין אם החמיץ מן היין מאה חביות היורשין אומרים לו שלך החמיץ ואמר דמי חמרא ומכרו ממנו קצת ואבדו המעות אומרים לו אבדו מעותיך הילכך אמר מחמרא דמשתמע לדמיו שהכל אחריות לו ובתוספות כתבו שלא ר&quot;ל רש&quot;י זכרונו לברכה שיהא כל ההפסד עליו דמן הדין אין לו להפסיד אלא לפי חשבון ומכל מקום לפי חשבון מפסיד אבל השתא דכולו אחריות אינו מפסיד כלל פירוש לפירושם דאף על גב דאמרינן בית בביתי או שור בשוורי אני מוכר לך ומת אחד או נפל מראהו מת ומראהו נפול כדאיתא בפרק בתרא דמנחות התם היינו טעמא לפי שכל בית וכל שור עומדין בפני עצמן ומשום הכי מראהו מת ונפול אבל הכא שלא זיכה לו חביות כך וכך אלא חמרא הרי היין כולו מעורב והיאך יאמרו לו שלך החמיץ אבל הרמב&quot;ן ז&quot;ל כתב דבדוקא אמר כך רש&quot;י ז&quot;ל דאפי' בכה&quot;ג מראהו חמוץ כבית בביתי דמראהו נפול ור&quot;ח ז&quot;ל פי' דהאי כך וכך דמים ר&quot;ל ומיהו להכי קאמר מחמרא כי היכי דלא לדחויה אשאר נכסים ואף על פי שהורע כחו  גם כן שאינו גובה משאר נכסים וכדאמרינן בפרק הנודר מן הירק מר בר שמואל פקיד דליתנון תרין עשר אלפי זוזי לרבא מן עללתא דנהר פניא שלח רבא קמיה דרב יוסף עללתא היכי מיקריא דאלמא אינו גובה משאר נכסים אע&quot;פ כן יפוי הוא לענין שאינו יכול לדחותו אצל שאר נכסים ומשמע דאי אמר חמרא שוי ארבע [מאה] זוזי נוטל יין שוה אותו סך בשעת נתינה ואי אמר ארבע מאה זוזי דמי חמרא נוטל ארבע מאות זוזי בין הוזל בין הוקר מדאמרינן בסוף פרק נערה שנתפתתה ההוא דאמר להו ארבע מאה זוזי דמי חמרא לברת אייקר חמרא אמר רבי יוסף רווחא ליתמי וכן גרסא זו שנויה בהלכות דרב אלפס זכרונו לברכה ומשמע דלענין זילא נמי הכי דינא ולא שנא:

אמר רב הונא גיטו דשכיב מרע כמתנתו מה מתנתו בכל הנכסים בסתם אי נמי במקצתן אם הוא מצוה מחמת מיתה בפירוש אם עמד חוזר כדאיתא בפרק מי שמת אף גיטו אם עמד חוזר:

ומה גיטו אף על גב דלא אמר תנו כדתנן במתני' אף מתנתו כיון דאמר תנו אף על גב דלא קנו מיניה: וכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל למימרא דהני ארבעה דתנינן במתני' כולהו כשכ&quot;מ דמצוה מחמת מיתה נינהו וכי תימא ומנא ליה לרב ז&quot;ל דר&quot;ה בכולהו ארבעה קאמר הכי דילמא בשכ&quot;מ בלחוד קאמר ואמסוכן דתנן במתני' קאי ובאומר מסוכן אני אי נמי בקפץ עליו החולי דסתמיה  מצוה מחמת מיתה יש לומר אי הכי מאי קא משמע לן רב הונא הא מתניתין היא בהדיא בפ' מי שמת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו אלא ודאי רב הונא הכי קאמר דבכל דוכא דבגיטו כיון דאמר כתבו אף על גב דלא אמר תנו במתנתו נמי כיון דאמר תנו אף על גב דלא קנו מיניה והיינו דזכה רבינא בשמעתיה דרב הונא רביה אף על גב דגניבא לאו שכיב מרע הוה אלא יוצא בקולר וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פ' שמיני מהלכות זכייה ומתנה דכל הני ארבעה דמתניתין דינן כמצוה מחמת מיתה לגמרי ונקנין דבריהם באמירה בעלמא ואם ניצל ועמד חוזר אפילו קנו מידו ואפילו במקצת אבל הרב רבינו יונה כתב דלא הוי כמצוה מחמת מיתה אלא יוצא בקולר ומסוכן אבל מפרש ויוצא בשיירא לא דהנהו כיון שדעתם לחזור שהרי מדעת עצמן הולכין לסחורה לא מקנו באמירה וכן נמי אם קנו מידן אין חוזרין דלענין מתנותיהן כבריאין הן לא נשתנה דינן אלא לענין גט שאנו אורמים שכיון שאמרו כתבו דעתן לגרש שלא לעגן את נשותיהן אלא שמתוך שהיו טרודין לילך לא גמרו דבריהן הילכך הוה ליה כאילו אמרו כתבו ותנו אבל לענין מתנה כבריאין לגמרי ויש מכריעין כדברי הראשונים דאי לא מאי קא משמע לן רב הונא במאי דקאמר אף מתנתו כיון דאמר תנו אף על גב דלא קנו מיניה אטו בלאו רב הונא לא ידעינן דמסוכן ויוצא בקולר מקנו באמירה בעלמא והא התם בפרק מי שמת אמרינן דמתנת שכיב מרע מאחיתופכל גמרינן לה והא אחיתופל כיוצא בקולר הוה וגריע מיניה אבל לדברי הראשונים אתי שפיר דקא משמע לן רב הונא דאפילו מפרש ויוצא בשיירא מקנו באמירה ולי מהא לא איריא דהא דאחיתופל לא קמה לה התם במסקנא דרבא מסיק ואמר דמתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא הוא ועוד דאפילו למאן דגמר לה מאחיתופל לא פשיט מילתא כולי האי דמהתם גמרינן דלא ליצטרך רב הונא לאשמועינן ועוד דאפשר דמסוכן אתא לאשמועינן וכל שקפת עליו החולי וכדברי הירושלמי שלא כדרך בני אדם כמצוה מחמת מית הבפירוש דמי דאילו בשכיב מרע אחר לא מהני אא&quot;כ פירש [אי נמי] דאמר וויי ליה דקא מאית וכדמוכח התם ואעפ&quot;כ נראה לי כדברי הראשונים ז&quot;ל דמדקאמר לה רב הונא סתמא שמע מינה דאכולהו קאי שאם לא כן היה לו לפרש ועוד דמלישניה דרב הונא משמע דמגט מוכח לה דקאמר ומה גיטו דאלמא הכי קאמר כיון דבגיטו לא צריך תנו במתנה נמי לא צריך קנין וכי תימא ומה ענין זו אצל זו נראה לי דהכי קאמר מאן אמר לן דתנו לה רצה לומר דילמא רצה לשחק בה אלא ודאי היינו טעמא דמשום דקים לן שכל אלו מתיראין על מיתתן ואין אדם משטה ומשחק בשעה שהוא מתירא ממיתתו וכיון דטעמא משום הכי הוא אף מתנתו בכל הני לא צריך למקנא מיניה שהשוו חכמים מדותיהם בכל מצוה מחמת מיתה שיהו דבריו כמסורין ולא משמע כלל דר&quot;ה לאו מגט למד למתנה אלא שבא להשוותם ולא לכולן אלא לב' מהם וסתם דבריו ולא פירש ולפיכך נראים דברי הראשונים אבל הרשב&quot;א מסכים לדברי רבותינו בפרק מי שמת ולא קיימא לן כרב הונא במאי דאמר דבגיטו אם עמד חוזר וכמו שכתב הרי&quot;ף זכרונו לברכה באידך פירקא מיהו גמרינן ממימריה לגבי גט דבכל מצוה מחמת מיתה [אפילו שאין מסוכן] כיון דאמר כתבו אף על גב דלא אמר תנו [כאילו אמר תנו] דהא איהו אמר דטעמא דמתניתין בהני ארבע משום דמצוון מחמת מיתה נינהו וכיון שכן הוא הדין לכ מצוה מחמת מיתה וראיה לדבר עוד מדתנן לעיל בפרק קמא האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה ובגמ' איכא מאן דמוקי לה בבריא

לב עמוד ב

ואמרינן ולמאן דמוקי לה בבריא מאי טעמא לא מוקי לה בשכיב מרע ומהדרינן לא מתוקמא ליה מתני' בש&quot;מ ממאי מדקתני האומר תן גט זה לאשתי ושרט שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה טעמא דמת הא מחיים נותנין טעמא דאמר תנו הא לא אמר תנו אין נותנין ובשכיב מרע אף על גב דלא אמר תנו נותנין דתנן רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן אלמא לרבי שמעון שזורי דקיימא לן כוותיה כל שכיב מרע שהוא מצוה מחמת מיתה דינו כמסוכן דלא צ&quot;ל תנו דאי לא לוקמה בשכיב מרע דלאו מסוכן:

מתני' מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי וכו' ופירש שמו ושם עירו וכו':

הרי אלו יכתבו ויתנו ופירש רש&quot;י טעמא בריש פרק המדיר דכיון דאמר יכתוב שליחותיה קא עביד ואם תאמר דהא תנן בפרק אין בין המודר ותורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו ופרכי' אי תורם משל בעל הכרי [ולדעתו של בעל הכרי] הא קא מהני ליה דקאט עביד שליחותיה ומפרקינן באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום אלמא כה&quot;ג לא הוי שליחות דאי הוי מאי מפרקינן הא קא מהני ליה ואינה קושיא דהתם כל הרוצה לתרום קאמר מדעתו ואינו אלא כנותר רשות אבל לאו שליחותיה הוא וגבי תרומה אפי' גלוי דעתא נמי מהני כדאמרי' בפרק ואלו מציאות כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה כך כתוב בחידושי הרמב&quot;ן זכרונו לברכה ולפי זה בגט אי אמר כל הרוצה לכתוב יכתוב לא מהני ותמהני דהתם בפרק ואלו מציאות קא אמינא דההיא דכלך אצל יפות דוקא דשוויה שליח דאמרינן התם [תרגמה אביי] אליבא דרבא דשוויה שליח והכי נמי מסתברא דאי לא שוויה שליח מי הוי תרומתו תרומה אתם גם אתם לרבות שלוחכם לדעתיכם אלא כגון דשוויה שליח ואמר ליה זיל תרום ולא אמר מהני תרום וסתמיה דבעל הבית כי תרים מבינונית תרים ואזל איהו ותרים מיפות ובא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה וכי איתמר התם לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד משמע דאהך גוונא נמי קאי והדרא קושין לדוכתיה ולפיכך נראה כמו שתירצו בתוספות דנהי דבאומר כל הרוצה שלוחיה הוי אפילו הכי כיון שלא יחדו לא חשיב מהני ליה כדי שיהא אסור במודר הנאה וכתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל ומסתברא נמי באומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי ושמעו שלשה שאחד כותב וב' חותמין ואינו צריך במעמד כולן כדאמרינן לקמן בכלכם שאף על פי שאמר כל השומע לא נתכוון זה לרבות בעדים אלא ליתן רשות לכל שנים שאיזה שירצה יהא רשאי לכתוב:

וגרסינן בגמרא וליחוש שמא שד הוא אמר רב יהודה אמר שמואל כשראו לו דמות אדם אינהו נמי אידמו מדמו כלומר שלפעמים שעושין עצמן בדמות אדם ומפרקינן דחזו ליה בבואה שלו כלומר צל ופרכינן אינהו נמי אילהו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה ודילמא אינהו נמי אית להו אמר רבי חנינא למדני יותנן בני דבבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו וליחוש דלמא צרה היא כלומר שמכוונת לקלקלה שתנשא בגט זה ותיאסר על בעלה תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין אף על פי שאין מכירין כלומר כגון זה שמסוכן למות ואם לא עכשיו אימתי כותבין אע&quot;פ שאין מכירין איש זה שפירש שמו וכתב רי&quot;ף ז&quot;ל לזו בפרק בתרא דיבמות וכתב רבינו חננאל זכרונו לברכה לשד לא חיישינן כיון דחזו ליה לאותו המושלך בבואה דבבואה ולצרה נמי לא חיישינן כדתנא דבי רבי ישמעאל משמע דסבירא ליה ז&quot;ל דהא דמייתי הא דתנא דבי רבי ישמעאל לאו למדחייה לדרב יהודה דלעולם לאפוקי מחששא דשד בעינן דחזו ליה בבאוה דבבואה מפני שהמזיקין מצויין בבורות אבל לחששא דצרה דלא שכיחא סמכינן אתנא דבי רבי ישמעאל ומיהו דוקא בבור אי נמי בשדה הוא דחיישינן לשד כדתנן בפרק בתרא דיבמות מעשה שעמד אחד על ראש ההר וכו' ופרכינן עלה וליחוש שמא שד הוא אבל בעיר אפילו בלילה לא חיישינן לשד דגרסינן בירושלמי בפרקין תמן תנינן מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול והוא שראו בוביא של אדם רבי אסא בשם רבי חנינא הדא דתימא בשדה אבל בעיר אפילו לא ראו בוביא של אדם והא תנינן מי שהיה מושלך בבור ומדר' יונתן והם שראו בוביא של אדם אמר רבי אבין המזיקין מצויין בבורות כדרך שהם מצויין בשדות ומשום הכי נמי דלא חיישינן לצרה מפני שהיא שעת הסכנה חיישינן לשד אלא אם כן ראו לו בבואה אבל מדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ב מהל' גירושין נראה דבתר דמייתין הא דתני דבי רבי ישמעאל לא צריכין בבואה כלל אלא כי היכי דלא חיישינן לצרה הכי נמי לא חיישינן לשד:

הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה הואיל ולא אמר תנו:

אם מעצמו נפל הרי זה גט לפי שבדעתו היה מתחלה לכך וסופו הוכיח והוה ליה כמפרש ומסוכן:

גמ' מעשה לסתור רישא תנא לא אמר כלום ואחר כך נתן רשב&quot;ג חלוק בין מעצמו נפל ובין דחפו הרוח
 חסורי מיחסרא והכי קתני ואם הוכיח סופו על תחלתו ואף על פי שנשנית בלשון יחיד לא פליגי רבנן עליה ויש כיוצא בזה בשבת וביצה רשב&quot;ג אומר לא כל הביברין שוין ובפרק אלו קשרים רבי אליעזר אומר קושרין לפני הבהמה ובכתובות רשב&quot;ג אומר הכל כמנהג המדינה ורשב&quot;ג הכא לאו לטעמיה אזיל דאמר גבי כותב נכסיו לאחרים ושתק ולבסוף צוח דהוכיח סופו על תחלתו דהתם פליגי רבנן עליה כדאיתא בפרק יש נוחלין ובמס' חולין והכא לא פליגי כלל דשאני הכא דאמר כתבו כדאיתא בפרק השוחט וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק שני מהלכות גירושין שאם נסתפק לנו אם מעצמו נפל או אם הרוח דחפתו [הרי זה ספק גט] עד שיודע לך שהרוח דחפתו אבל בתוספתא שנינו ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחפתו אם לאלתר נפל כותבים ונותנין אני אומר מעצמו נפל ואם לאחר זמן אין כותבים ונותנים אני אומר הרוח דחפתו:

ההוא גברא וכו' מי משוי איניש ברא שליחא במקום אבא דלא ליקפד בהי מינייהו ומעיקרא להאי ברא נמי שוייה שליח ועכשיו שמת האב יכתוב לה הבן זה וחבירו שהרי הלך הבעל למד&quot;ה:

מתני' אמר לשנים תנו גט לאשתי אף על גב דלא אמר כתבו ותנו הרי אלו יחתמו בעצמן ולא יאמרו לעדים אחרים לחתום דלאו בית דין מנינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו ובגמרא בעינן על כתב הגט אם יכולין לצוות לסופר אחר לכתוב דנימא דמאי דאמר להו כתבו היינו חתימת ידן ומדלא פירש להו מידי בכתב הגט עצמו משמע דלא קפיד עליה כלל ונעשה כאומר אמרו לאיזה סופר שתרצו ויכתוב ולמאן דאמר דאומר אמרו כשר מצו למעבד הכי ויתבאר בגמרא בסייעתא דשמיא:

אמר לשלשה כתבו גט ותנו אע&quot;פ שהם ראוים להיות בית דין דהא תלתא נינהו אפילו הכי כיון שאמר להם כתבו לאו בית דין שוינהו אלא עדים: 

אמר לשלשה כתבו גט ותנו אף על פי שהם ראויים להיות בית דין דהא תלתא נינהו אפילו הכי כיון שאמר להם כתבו לאו ביתד ין שוינהו אלא עדים:&quot;

אמר לשלשה תנו ולא אמר כתבו הרי אלו יאמרו לעדים אחרים לכתוב ולחתום וליתן מפני שעשאם בית דין:

מביתה אסורים משמו של רבי עקיבא שנחבש בבית האסורין:

נומינו לשליח אמרנו לשליח לחנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:

ילמדו אם אינם יודעים לכתוב ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו בעצמן:

גמ' מילי לא מימסרן לשליח שאין בדברים כח להיות חוזרין ונמסרים לאחר:

שלחו ליה מבי רב לשמואל וכו' שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד הכי איתא בגמרא ומפרשינן דמספקא ליה אי כתובו דאמר להו היינו בין כתיבת הגט בין

ל&quot;ג עמוד אלף

חתימתו הילכך כיון ששינו ואמרו לסופר וכתב פסול או דילמא דכתבו לא משמע אלא חתימת ידן ומדלא פריש להו בכתב הגט מידי משמע דלא קפיד ביה כלל ונעשה כאילו אמר אמרו לאיזה סופר שתרצו ויכתוב וסבירא ליה לשמואל דאומר אמרו כשר ולפי שהרי&quot;ף פוסק דאומר אמרו פסול לא כתב בהלכות והדבר צריך תלמוד דכיון דאומר אמרו פסול אין כאן ספק כלל דמה נפשך אי כתובו דאמר להו אף כתב הגט במשמע הרי שינו ופסול ואי כתב ידן בלחוד הוא כתב הגט נעשה כאומר אמרו הרי אומר אמרו פסול ולפיכך כתב הר&quot;ב ז&quot;ל שלח להו תצא וטעמא דאומר אמרו דפסול אפרש לפנינו בסייעתא דשמיא:

ואפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב מפורש בגמרא דמאן דסבירא ליה דאומר [אמרו] כשר סבירא ליה דחתם סופר ועד פסול כלומר שאם הסופר עצמו חותם בעדות הגט עם עד אחר פסול דאי אמרת כשר נפיק מינה חורבא דזמנין דאמר בעל אמרו לסופר ויכתבו ולפלוני ולפלוני ויחתמו ומשום כיסופא דסופר שלא יתבייש לומר שאין מקבלין אותו בעד מחתימו ליה שאומרים לו שהבעל אמר כן ובעל לא אמר הכי ונמצא בטל הגט ולפיכך מחמת חשש חורבא זו אין להכשיר חתם סופר ועד אבל למאן דסבירא ליה דאומר אמרו פסול [הלכך כיון דפסול] משום דמילי לא מימסרן לשליח אפילו באומר אמרו כמו שאפרש בסייעתא דשמיא תו ליכא למיחש להך חורבא דלעולם אין השליח רשאי לומר לעדים חתומו ולעולם אין הסופר חותם אלא אם כן שומע מפי הבעל הילך הני תרתי מילי כל חדא תליא בחברתה דאי אומר אמרו [כשר חתם סופר ועד פסול מפני חשש חורבא שכתבתי ואי אומר אמרו] פסול חתם סופר ועד כשר דליכא למיחש לחורבא כלל וכמ&quot;ש והרי&quot;ף ז&quot;ל פוסק דאומר אמרו פסול כמ&quot;ש בהלכותיו וממילא חתם סופר ועד כשר ולפיכך כתב בפרק המגרש מתני' דתנן כתב סופר ועד ומאי דאיתמר עלה בגמרא אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו ואף על פי שמפורש בגמרא בהדיא הכא דשמואל סבירא ליה דאומר אמרו כשר אף על גב דלרבי יוסי אומר אמרו פסול כדמוכח בגמרא שמואל סבר לה כוותיה במאי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ופליג עליה ומכשר באומר אמרו אעפ&quot;כ סמך הרב ז&quot;ל על סוגיא שבפרק מי שאחזו כמו שמפורש בהלכותיו וכן כתב בעל הלכות ור&quot;ח ז&quot;ל וכתב בספר התרומה שר&quot;י ז&quot;ל חולק ואומר דמההיא דפרק מי שאחזו לא איריא דרב אשי התם לאו למפסק הלכה אתא אלא לפרושי מתני' אתא דלית ליה אוקמתא אלא כדרבי יוסי ולמימר נמי דלא מודה רבי יוסי באומר אמרו ושמואל נמי הכי סבירא ליה אלא דאיהו פליג עליה באמר אמרו וסבר דלית הלכתא כותיה ולא חזינן אמורא דפליג עליה ואפשר דכיון דאוקמה רב אשי דהא בתרא למתניתין דפ' מי שאחזו כר' יוסי הוה ליה מחלוקת ואח&quot;כ סתם והלכה כסתם ובחדא מס' יש סדר ופרקין דהתקבל ודאי מקמי פרקא דמי שחאזו הוא שכן הוא סדרן של פרקים הניזקין בתר השולח דתקון העולם הוא דקא מפרש ואזי וכל עצמו לא נשנה במסכתא זו אלא מפני כך ואחר כך חוזר לענין ראשון של שליחות ותני התקבל ואיידי דתנא אמר לשנים כתבו ותנא נמי מי שהיה מושלך בבור ואמר כתבו תנא נמי מי שאחזו קורדיקוס ואמר כתבו ותנו שסמכו ענין לו ואיידי דתנא התם זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת תנא הזורק דתנן ביה ספק קרוב לו ספק קרוב לה מגורשת ואינה מגורשת והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק ב' מהלכ' גירושין באומר אמרו הרי זה גט פסול ומתישבין בדבר זה הרבה מפני שהוא קרוב להיות גט בטל נראה דרפויי מירפייא בידיה ז&quot;ל ותמיהני אם כן למה הכשיר חתם סופר ועד דכיון שהוא מסופק באומר אמרו אף בחתם סופר ועד היה לו לספק שכבר כתבתי דהא בהא תליא ואפשר דכיון דבגמ' מוכח דלמאן דס&quot;ל דאומר אמרו כשר ולא תעשה זאת בישראל משום גזירה דשמא תשכור עדים כדאיתא בגמרא דחתם סופר ועד כשר דליכא למיחש לחורבא כיון דלא תעה כל שכן לדידן דפסלינן אומר אמרו מספיקא דלית לן למיחש לחורבא אבל אין דעתי מתיישבת בכך דאי אנן מתפקינן בדינא אית לן למיזל הכא והכא לחומרא ולית לן למימר כיון דאנן מ ספקינן לא נפקא לן חורבא דדילמא איכא דפשיטא ליה דאומר אמרו כשר ונפיק חורבא לחתם סופר ועד ומחוורתא דפסקא למיזל הכא והכא לחומרא למפסל אומר אמרו ולמפסל חתם סופר ועד וכן דעת ר&quot;י ז&quot;ל ולדבריו הסכים הרמב&quot;ן זככרונו לברכה ומיהו היכא דאיכ אתרי עדים לבד מסופר כשר דהא תנן כלכם כתובו אחד כותב וכולן חותמין אלמא אף על גב דאיכ אחתם סופר ועד כיון שהוא מרבה בעדים ליכא למיחש לכיסופא דסופא דמידע ידע דבעל קפיד לרבות בעדים והקשה הרמב&quot;ן ז&quot;ל מ&quot;ט דמאן דפסל באומר אמרו אי משום מילי מאי מילי קא מסר איהו לשליח הא לאו מילי מסר אלא הרי הוא עושה השליח שלא בפניו וכי אין אדם עשוי לעשות שליח שלא בפניו ואם תאמר שלא חילק רבי יוסי אלא באומר אמרו מדעתכם [ולא בירר פלוני סופר ופלוני ופלוני עדים] אבל לא בעושה אותו שליח בכל מקום שהוא הא לא משמע הכי דהא אמרינן בהדיא ולפלוני ולפלוני ויחתומו וכן פירש רש&quot;י ז&quot;ל לסופר פלוני שיכתוב ואין לך צד היתר לומר לאחרים לכתוב אלא השומע מפיו הוא יכתו בועוד דאי סלקא דעתך מודה רבי יוסי בממנה אותו שליח במקום שהוא נפיק מינה חורבא בכה&quot;ג והכי נמי משמע בפרקין דלקמן דקתני בדרבי יוסי עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ותירץ דשאני גט דכיון דבעינן לשמה ובעינן נמי וכתב לה כלומר שיכתבנו לה הבעל אין הסופר והעדים [חותמים] במקום הבעל אלא כששמעו ומיהו מסתברא שאין שליח קבלה עושה שליח דהוי להו מילי ומילי לא מימסרן לשליח אלא באומרת אמרו ומנתו היא שליח שלא בפניו דהתם טעמא אחרינא הוא כדפרישית [וכבר נזכר סוף פ' כל הגט] וההיא דאמרינן מתנה הרי היא כגט לענין מילי לא מימסרן לשליח אתמר אבל באומר אמרו לא שייך אלא בגיטי נשים תדע דהא שמואל אמרה ומודה שמואל באומר אמרו אפילו באומר אמרו סתם עד כאן לשון הרמב&quot;ן זכרונו לברכה והרב רבינו אהרן הלוי זכרונו לברכה תלמידו הקשה עליו אם כן דסבירא [ליה] לרבי יוסי דאפילו בממנה שליח [מבורר] שלא בפניו פסול [בגט] מנא ידעי דטעמא דרבי יוסי משום דמילי לא מימסרן לשליח דילמא טעמא דרבי יוסי משום דבעיא שישמעו מפיו ממש לפיכך כתב דלא פליג רבי יוסי אלא באומר אמרו מדעתכם אבל בממנה שליח שלא בפניו בכי הא ודאי לא פליגי וכי תימא אם כן נפיק מינה חורבא בכה&quot;ג דזימנין דאמר לשנם אמרו לסופר שאני ממנה אותו שליח לכתוב ולפלוני ולפלוני שאני ממנה אותם שלוחים שיחתמו ומשום כיסופא דסופר מחתמו ליה ליתא דליכא למיחש לכיסופא אלא כשעושין הדברמדעת עצמן אבל כשעושים הדבר מדעת הבעל בהא לית להו כיסופא דאינהו לא עבדי מידי אלא בעל הוא דעבד ולא נ&quot;ל כן דאי הכי מאי מקשי וליחוש דילמא אמר להו אמרו לסופר כתוב ואתם חתומו ומשום כיסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה דהא בכה&quot;ג ליכא [למיחש] לכיסופא כיון דבעל אמר להו אתם חתומו והיכי ליחתומו ליה הא בעל גופיה אמר להו לדידהו דליחתמו ושמא כיון דמכל מקום אינהו אמרי ליה לסופר לכתוב מכספי מיניה מיהו מאי דקשיא ליה זכרונו לברכה לא קשיא לי דאם איתא דמילי מימסרן לשליח כיוןש שלוחו של אדם כמותו כשהסופר והעדים שומעין מפי השליח הרי הן כאילו שומעין מפי הבעל הלכך ע&quot;כ מאי דקא פסיל רבי יוסי באומר אמרו [בין במברר בין] מדעתכם משום דמילי לא מימסרן לשליח אבל דעתי מסכמת לדעתו שכל שהבעל ממנה סופר ועדים שלא בפניהם מהני ולא פסיל רבי יוסי אלא באומר אמרו מדעתכם משום דמילי לא מיסמרן לשליח וכי תימא אם כן נפיק מינה חורבא בכה&quot;ג ליתא דאנן לא חיישינן דמשום כיסופא דסופר יכוונו לעשות שלא כדין אלא כל שאמר להם אמרו הם סבורים שהדבר מסור להם לשנותו לכל מה שירצו ומה שאמר להם הבעל ולפלוני ולפלוני ויחתומו אינו אלא כמראה מקום להם דמימר אמרי אם לא כן [למה] אמר לנו הבעל שנמנה אנחנו שלוחים ולא מינן הוא [מדעתו] אלא ודאי לרצוננו הדבר מסור ומשום כיסופא דבעל מחתמי ליה אבל בממנה סופר ועדים מדעתו ליכא למיחש לחורבא שהרי אין להם מקום לטעות ומשום כיסופא דסופר לא יעידו שקר להרבות ממזרים בישראל זה נראה לי:

אמרו לו לבריא או לשכיב מרע [חכם]:

נכתוב גט לאשתך כדי שלא תזקק ליבום:

קולו לאפוקי מדרב כהנא וכו' קולו לאו דוקא דהא איכא הרכנת הראש כדמוכח בפרק מי שאחזו ובירושלמי אמרו היא שמיעת הקול היא הרכנת הראש:

חרש שיכול לדבר מתוך הכתב אף על פי שאינו מדבר ואינו שומע ומשום הכי לא קיימא לן כוותיה אבל מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחין לכל דבריהם ובבדיקה סגי והכי איתמר בפרק מי שאחזו וכתבו בתוספות דדוקא חרש משום שאין כתיבתו מוציאה אותנו מידי ספק שטותו אבל

סג עמוד ב

פקח ששלח בכתב ידו למדינת הים לכתוב וליתן גט לאשתו כותבין ומיהו בתוספתא לא משמע הכי דגרסינן התם אפילו כתב בכתב ידו (ואמר) לסופר כתוב ולעדים חתומו [הרי הגט בטל עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו] והתם בפקח משמע דלא איירי בחרש ואם כן ראוי להחמיר:

גרסינן בפרק כל הגט וכו' משום בזיון דבעל שעליו לכתוב הגט ואינו רוצה שידעו רבים שאינו יודע לכותבו דס&quot;ל לרב דטעמייהו דר&quot;מ ורבי יוסי משום בזיון דבעל הוא ובאומר לשלשה תנו קא מיפלגי דר&quot;מ סבר כיון שעשאן ב&quot;ד ודרך לצוות לאחרים גלי בדעתיה דלא קפיד אבזיוני ורבי יוסי סבר דליכא בהכי גלויי דעתא ולשמואל דאמר דטעמא דמתני' משום דמילי לא מימסרן לשליח באומר לשלשה תנו בהא פליגי ר&quot;מ ורבי יוסי דר&quot;מ סבר נהי דלא מימסרו לשליח לבי דינא מימסרן דאלימא מילתא דבי דינא ור&quot;י סבר דכי היכי דלא מימסרן לשליח ה&quot;נ לא מימסר לבית דין:

וקיימא לן כשמואל בדיני כבר כתבתי למעלה שהרמב&quot;ן זכרונו לברכה סובר דנהי דאמרינן דמתנה הרי הוא כגט דוקא באומר לג' תנו אבל באומר אמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ולפלוני ויחתמו אינה כגט דבגט טעמא אחרינא הוא דאפילו ממנה אותם הבעל שלוחין לכך מדעתו שלא בפניהם לא מהני ולפי דעת הרא&quot;ה זכרונו לברכה ולמה שכתבתי אפילו בגט [מהני] אם ממנה אותם שלוחים מדעתו [ואפילו שלא בפניהם מהני] ובאומר אמרו אפילו במתנה פסול וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ד מהל' זכייה ומתנה:

מתני אמר לעשרה וכו' ילמדו ויכתבו ויתנו לה אם אין יודעין לכתוב [ילמדו] עד שיכתבוהו בעצמם:

כולכם כתובו אחד כותב במעמד כולן כדמפרש בגמרא:

וכלן חותמין לרבי יוחנן דקיימא לן כוותיה שנים משום עדים וכולן משום תנאי כדאיתא בפרק המביא תניין ואפילו הכי צריכין לחתום [לכתחלה] זה בפני זה כמ&quot;ש בפרקא קמא מיהו חתום תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים [כשר] כדאיתא בפרק המביא תניין:

לפיכך אם מת אחד מהם קודם שחתם הרי הגט בטל:

גמ' אחד כותב על ידי כולן בשביל כולם:

מוליך במעמד כולן כולן ילכו עמו:

וגרסינן בגמרא איבעיא להו מנה מהו כלומר אם לא אמר כולכם אלא מנאן אבג&quot;ד ואמר כתבו גט לאשתי מהו מדמנינהו לכלהו הנך מנויין איכוון או דילמא כיון דלא אמר כולכם המנויין כתבו לא בעינן כולהו [רב הונא אמר מנה אינו ככולכם רבי יוחנן כו' אמר מנה הרי ככולכם אמר רב פפא ולא פליגי הא דמנה כולהו הא דמנה מקצתייהו] אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא כלומר אמרי לה דמנה כולהו אכולהו קפיד אבל מנה מקצתייהו לא קפיד אלא אמנויין דכיון דלא מנה לכולהו הוברר הדבר שהוטרח הדבר עליו וחדל לו מדעתו הראשונה כך כתב רש&quot;י ז&quot;ל ויותר היה נ&quot;ל לומר דמנה מקצתייהו חזר בו לגמרי ולא קפיד כלל ואמרי לה להאי גיסא כלומר דמנה מקצתייהו גלי דעתיה דאהני קפיד וצריכין כל המנויין לחתום אבל מנה כולהו כיון דלא אמר כלכם לא הקפיד אלא לומר בפני מנין זה אבל לא שיחתמו כולן ולא ידעתי למה לא הביאה הרי&quot;ף ז&quot;ל וכן תמהני על הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב בפ&quot;ט מהלכות גירושין ואם מנאן בין שמנה כולן בין שמנה מקצתן ואמר להם חתומו הרי זה כאומר כלכם חתומו וכו' מת אחד מהם קודם החתימה הרי זה גט בטל ואמאי והא מנה ספקא הוי:

והשתא תקינו רבנן בגיטא דכולכם הכי איתא בגמרא דאתקין רב יהודה בגיטא דכולכם כלומר בגט שאדם אומר במעמד רבים שלא יאמר כתבו או הוליכו בלבד שיש לחוש שמא יאמר כולכם ולא יחתמו כולם ונמצא גט בטל אלא כך יאמר כתבו כל חד מנכון וכו' :

הדרן עלך פרק התקבל</text>
      <sha1>e2st0w48h2gxiroudlagjpwwmm7jr1r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ר&quot;ן על הרי&quot;ף/גיטין/פרק ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468311</id>
    <revision>
      <id>1419054</id>
      <parentid>1406139</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T20:15:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="162831" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת גיטין|ר&quot;ן על הרי&quot;ף|ט}}
המגרש את אשתו ואמר לה בשעת מסירה:

הרי את וכו' כיצד יעשה יטלנו ממנה וכו' אמרינן עלה בגמרא מאן תנא כלומר דצריך ליטלו הימנו ולא סגי באמירה בעלמא שיחזור ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם:

אמר חזקיה ר&quot;ש ב&quot;א היא דתניא אמר רשב&quot;א כיצד יעשה יטלנו הימנו ויתננו לה ויאמר לה הרי גיטך כלומר דבאומר לה כנסי שט&quot;ח ס&quot;ל לרב דבאומר לה בתר הכי הא גיטיך סגי ורשב&quot;א פליג ואמר דלא סגי עד שיטלנו הימנה וכו' כדאיתא לעיל בפרק הזורק בגמרא ובההיא קי&quot;ל כרבי דסתם מתניתין התם כוותיה ואמר חזקיה דמתני' דהכא כרשב&quot;א אתיא ולדידיה משמע דלא קי&quot;ל כסתם מתני' דאע&quot;ג דסתמא דהכא בתרא הוא מדאמר חזקיה רשב&quot;א היא משמע דמהלכתא מפיק לה:

ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי דילכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו לפסול בו מן הכהונה כלומר רב כהנא שהיה שלכם משל בבל שעלה לארץ ישראל ללמוד תורה מר&quot;י כדאמרינן בהגוזל בתרא ושאל ממנו דברים הרבה ועלה קאמר ר&quot;י בכל דוכתא דילכון אמר שאני הכא וכו' כלומר להכי צריך לחזור וליטלו משום דבנתינה קמייתא זכתה בו לפסול לכהונה הילכך אי לא שקיל ליה מינה לא מהניא אמירה שהרי כבר זכתה בו על מנת תנאי הראשון אבל ההוא לא זכתה בו כלום ולענין הלכה נראה מתוך פירוש רש&quot;י זכרונו לברכה דרבי יוחנן לחזקיה רבו היה אומר כן לפי שרב כהנא היה מבבל וחזקיה היה מבבל כדאיתא בפרק קמא דסוכה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה וחזקיה ברי דרבי חייא הוא ולפי זה אפשר דלא קי&quot;ל כסתם מתני' לפי שאין הלכה כתלמיד במקום הרב אבל הר&quot;י ז&quot;ל אומר דמסתברא דכשעלה רב כהנא לפני רבי יוחנן כבר נפטר חזקיה משום דבפרק הגוזל אמרינן שפשט רב כהנא לרבי יוחנן כמה ספקות ששאל ואילו היה חזקיה קיים לא היה שואל רבי יוחנן ספקותיו מרב כהנא אלא מחזקיה שהיה רבו כדאמרינן באלו קשרים דאמר ליה רבי יוחנן כב שנית לנו סנדל שנספקה אחת מאזניו וכו' וגם רב כהנא לא היה מניח חזקיה ויושב לפני רבי יוחנן ורבי יוחנן עצמו לא היה בעל ישיבה בעוד שחזקיה היה קיים ואף על גב דאשכחן בהקומץ רבה דכשעלה רב כהנא אשכחינהו לרבני רבי חייא דיתבי וקאמרי עשרון שחלקו (בבצים) ונגע טבול יום באחת מהן מהו צריך לומר ששתי פעמים עלה אחת בימי חזקיה ואחת בימי רבי יוחנן ללמוד הימנו ובאותה שעה כבר נפטר חזקיה ורבי יוחנן נמי הוה קשיש טובא כדאיתא בפרק הגוזל ורבי יוחנן דאמר הכא דילכון אמר לתלמידיו שהיו לפניו מבבל היה אומר כן שכן דרך ת&quot;ח שבא&quot;י לדבר עם תלמידיהם שבבבל ות&quot;ח שבבבל לדבר עם תלמידיהם שמא&quot;י כדאשכחן בפרק לולב וערבה דרב חייא בר אשי שהיה מבבל אמר פוחת בה ארבעה ואיירי לבני ארץ ישראל ויב&quot;ל שהיה מארץ ישראל אמר מדליק בה את הנר לבני בבל ורבי יוחנן נמי הכא לתלמידיו שמבבל היה אומר דילכון וכיון שלאחר פטירת חזקיה אמר כן כדכתבינן נקטינן כרבי יוחנן דכי אמרינן אין הלכה כתלמיד במקוםה רב הני מילי היכא דפליג בהדיה אבל אי בתר הכי פליג עליה נקיטינן כוותיה דבתרא הוא ולפיכך כתב הרי&quot;ף ז&quot;ל משנתנו כצורתה דבעינן שיטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה ובעינן נמי שיאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ואף על גב דבעלמא בהא גיטיך סתמא סגי הכא שאני דכיון דמעיקרא אמר בהדיא אלא לפלוני אי אמר בתר הכי הא גיטיך סתמא לא מבטל מאי דאמר מעיקרא בהדיא:

גמ' אבל בע&quot;מ מודו ליה

דף מג עמוד ב

דבגט לא שייר מידי שהרי התירה במסירת הגט לכל אדם אלא שהתנה עמה על מנת שלא תנשאי לזה ואין זה אלא כתנאי בעלמא כן כתב רש&quot;י זכרונו לברכה ולישנא דאיתמר בברייתא בגמרא נקט דתניא על מה נחלקו על המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלוני ומיהו אין הכי נמי דאפי' אמר ע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני ולא תבעלי אמרי' דמודו ליה דע&quot;מ דומיא דחוץ קאמרינן דאי לא תימא הכי אדמפליג בין ע&quot;מ לחוץ לפלוג בע&quot;מ גופיה ועוד מדאמרי' או דלמא האי אלא ע&quot;מ הוא וכו' אבל בחוץ מודה להו והא ודאי אי אלא דמתני' ע&quot;מ הוא הא אסר נישואין ובעיהל דסתמא קאמר אלא לפלוני ואפ&quot;ה אמרי' דאע&quot;ג דבחוץ מודה להו ר&quot;א לרבנן בהאי ע&quot;מ פליג דאע&quot;ג דאסר נשואין ובעילה לא דמי לחוץ כי אמרי' נמי בע&quot;מ מודו ליה אפילו בהאי ע&quot;מ קאמר ואע&quot;ג דאמר בגמ' ובמאי אילימא בע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני הרי הותרה אצלו בזנות אלישנא דברייתא דקתני ע&quot;מ שלא תנשאי פריך והוא הדין דה&quot;מ למפרך אפילו לא הותרה אצלו בזנות כגון על מנת שלא תנשאי ולא תבעלי הרי הותרה לכל כיון שלא אסרה אלא דרך תנאי ודאמינן נמי בגמרא אי בע&quot;מ הרי גרושה אצלו בזנות אלישנא דברייתא פריך ועיקר פירכא היא דהרי היא גרושה אצלו לגמרי כיון דלא אסרה אלא דרך תנאי  הלכך אי בע&quot;מ מודו רבנן לר&quot;א אפילו בע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני ולא תבעלי מודו ליה:

ופשט רבינא דחוץ הוא אבל ע&quot;מ מודו ליה זהו לשון הרי&quot;ף ז&quot;ל ומיהא בגמרא לא איתמר בהדיא אלא הכי מסקינן אלא לאו שמע מינה חוץ הוא שמע מינה אלא שהרי&quot;ף ז&quot;ל סובר דכיון דבבעיין אמרינן דאי האי אלא חוץ הוא בחוץ הוא דפליגי רבנן אבל בע&quot;מ מודו ליה כי פשטינן דהאי אלא חוץ הוא ממילא משמע דבע&quot;מ מודו ליה והכי נמי מכוחא הא דתניא לקמן וחכמים אומרים שכל הפוסל על פה פוסל בכתב כל שאיו פוסל ע&quot;פ אינו פוסל בכתב חוץ שפוסל ע&quot;פ פוסל בכתס ע&quot;מ שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב ואף על גב דאיכא למימר דההוא על מנת לאו על מנת שלא תנשאי לפלוני היא אלא על מנת שתתני לי מאתים זוז והכי נמי איתא בירושלמי בהדיא בריש פ' כל הגט וחכ&quot;א את שהוא פוסל בפה פוסל בכתב ואת שאינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני הואיל והוא פוסל על פה פוסל בכתב הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הואיל ואינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב אפילו הכי יש להביא ראיה ממאי דאיתמר בההיא סוגיא דאמר אלא מתניתין דקתני כתבו בתוכו ומוקמינן בחוץ אבל על מנת לא פסיל אלמא למסקנא דהך בעיא על מנת לא פסיל אפילו על מנת שלא תנשאי דלאו שיורא הוא (וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ח מהל' גירושין) אבל אחרים אומרים דמדלא מסקינן בפשטא דבעיין שמעמ ינה חוץ הוא אבל על מנת מודו ליה משמע דאכתי מספקא אי פליגי נמי בעל מנת ודאמרינן מעיקרא אבל על מנת מודו ליה לאו משום דפשיטא לן הכי אלא הכי קאמרינן דאי חוץ הוא איפשר דבעל מנת מודו ליה ונפקותא דבעיין מפרשינן והאי דנקט מתניתין פלוגתייהו בחוץ לאו משום דבעל מנת מודו רבנן אלא ללהודיעך כחה דהתירא דר&quot;א נקטי' הכי אי נמי לאפוקי מתנא דברייתא דאמר דבע&quot;מ פליגי אבל בחוץ מודו דאינה מגורשת כדאמרי' בגמ' מתני' דלא כי האי תנא וכו' ואיפשר דמש&quot;ה מייתי' הך ברייתא בגמ' בסמוך לאשמועינן דלאפוקי מהאי תנא נקט תנא דמתני' פלוגתייהו בחוץ ואילו בע&quot;מ לא איצטריך דהא תנא דברייתא גופיה מודה דבע&quot;מ פליגי וראיה לדבר דליכא למפשט ע&quot;מ להיתרא דהא בגמרא אמרינן שלאחר פטירתו של ר&quot;א נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו ואלו הן ר&quot;ט ור&quot;י הגלילי ור&quot;א בן עזריה ור&quot;ע ור&quot;ט ור&quot;ע פרכוה בע&quot;מ ור&quot;א בן עזריה נמי משמע דבין בחוץ בין בעל מנת פריך מדלא שקלי וטרי בגמ' במאי פריך אי בחוץ אי בע&quot;מ כדעבדינן באינך תנאי וכיון שכן היכי דחינן הני אשלי רברבי ומאן אמר לן דרבנן דמתני' פליגי עלייהו ודאמרינן לקמן ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל בע&quot;מ לא פסיל איפשר דלא ע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני קאמר דההוא איכא למימר דכחוץ דמי אלא הכי קאמר והא מתני' דקתני כתבו על כרחין שיורא קתני חוץ או על מנת דומיא דחוץ אבל על מנת דעלמא דלאו שיורא כגון שלא תשתי יין לא פסיל ודאמרינן ואוקימנא לאו דוקא אלא לרווחא דמילתא אייתי אוקימתיה לומר דמתניתין שיורא קתני ולפיכך הדבר נראה להחמיר ולומר דאפי' בע&quot;מ לא מודו רבנן לר&quot;א ומידי ספיקא מיהת לא נפיק:

גרסינן בגמר בעי רבי אבא בקדושין היאך כלומר אמר לה התקדשי לי ליאסר לכל אדם חוץ מפלוני מהו:

ומסקינן בתר דבעיא הדר פשטא בין לר&quot;א בין לרבנן בעינן ויצאה והיתה כלומר וכמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקידושין:

וגרסינן תו בעי אביי אמר לאשתו הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון מהו מי אמרינן מאי דאסר שרי [או דילמא מאי דאסר שרי] ומאי דשרי אסר כלומר מי אמרינן דהאי לראובן ושמעון דהדר ואמר לה קודם מסירה אף לראובן ושמעון קאמר ואין כאן שיורא וכשר אפילו לרבנן או דילמא האי לראובן ושמעון דהדר קאמר חזרה היא שחזר והפך תנאו לומר לראובן ושמעון אני מתירך לבדם ותאסר על הכל אם תמצי לומר מאי דאסר שרי לראובן מהו לראובן והוא הדין לשמעון והאי דקאמר לראובן משום דמיניה אתחיל או דילמא לראובן אבל לאל שמעון אם ת&quot;ל לראובן אבל לא לשמעון לשמעון מהו לשמעון והוא הדין לראובן והאי דקאמר לשמעון משום דסליק מיניה או דילמא לראובן אבל לא לשמעון אם ת&quot;ל לראובן אבל לאל שמעון לשמעון מהו לשמעון וה&quot;ה לראובן והאי דקאמר לשמעון משום דסליק מיניה או דילמא לשמעון אבל לאל לראובן בעי רב אשי אף לשמעון מהו מי אמרי['] אף אראובן קאי או דילמא אף אעלמא קאי תיקו כלומר א&quot;ל חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר אף לשמעון מהו אם ת&quot;ל דהיכא דחזר ואמר לשמעון ולא אמר אף דוקא לשמעון קאמר הכא מאי כיון דאמר אף ודאי להתירה לשניהם דהאי אף אראובן קאי אף על פי שלא הזכיר שמו א&quot;ד לשמעון אבל לא לראובן והאי אף אכולי עלמא קאי וסלקא בתיקו ויש מי שאומר דנקטינן בכל הני בעיא לחומרא ככל תיקו דאיסורא אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פוסק במאי דאיתמר ביה את&quot;ל כאילו איפשיט בהדיא וכן דרכו בכל מקום ובתרי בעי' בתראי פוסק שהיא ספק מגורשת:

וגרסינן תו בגמרא נענה ר&quot;ע ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיה לו בנים הימנה ונתאלמנה או נתגרשה ועברה ונישאת לזה שאסרה עליו כלומר שאמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני:

לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים כלומר מן האמצעי:

הא למדת שאין זה כריתות כלומר לא אמרה תורה כריתות המביא ישראל לידי פיסול ומוכח מהא דאפילו על מנת של אתנשאי לפלוני אינה מגורשת וזו תשובה לר&quot;א דשרי הכי בברייתא ואם תאמר והיאך יהא גט בטל ובניה ממזרים והרי אינה יכולה לעבור על תנאו שהרי אם נישאת לזה שנאסרה עליו נמצא גט בטל ואין קדושין תופסין בה ונמצא שאי איפשר לה שתנשא תירצו בתוספות דמשכחת לה בשנשאת לאחר מיתת המגרש ונמצא גט בטל ובניה מראשון שבחיי הבעל ממזרים וכי אמרינן ועברה ונשאת לאו משום דאיכא עבירה בנישאוין הללו אלא דכיון שעכשיו היא עושה למפרע ביאתה ביאת זנות ובניה ממזרים שפיר מיקרי עבירה והרמב&quot;ן ז&quot;ל תירץ דכי אמר לה שלא תנשאי לאו נישואין גמורין קאמר שהרי אי איפשר אלא שלא תהא נישאל לו בדרך נישואין היכלך אע&quot;פ שאין הנישואין נישואין גיטה בטל שהרי עברה על תנאה ושמעינן מינה שהנותן מתנה לחבירו על מנת שלא יתננה לאחר והלך הוא ונתנה שאף על פי שלא זכה מקבל במתנתו זו נתבטלה המתנה מעיקרא כיון שבדרך הנותנין נתנה לו ול&quot;נ כיון שאי אפשר להגט להתבטל אלא מחמת חלות הנשואין על כרחין הנשואין חיילי שאין לך דבר שמעכב אותן מלחול שהרי מגורשת גמורה היא אצל כל אדם אלא שהתנה עליה כתנאי בעלמא והרי הוא כאילו אמר לה הרי את מותרת לכל אדם ולהנשא לכל מי שתרצו אלא שאם תנשאי לפלוני הרי את אשתי עד שעת נישואין ומשעת נישואין ואילך אלא שבשעת נישואין אי את אשתי ואף על גב דמסקינן לקמן בהיום אי את אשתי ולמחר את אשתי דכיון דפסקה פסקה הני מילי היכא דיום אחד פסקה לגמרי אבל הכא לא פסקה אלא לענין שאיפשר לנישואי אותו פלוני לחול:

אמר רבא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייי וחיי פלוני הרי זה כריתות כל ימי חייכי אין זה כריתות שאין מפרידן אלא יום המיתה ועד יום המיתה קשורה בו:

הרי זה כריתות מגורשת היא מיד והיא תקיים תנאו וכתוב בהלכות גדולות אמר לה כל ימי חיי פלוני ואינסבא לאלתר והיו לה בנים בחיי בעל ראשון ומיית ליה בעל הראשון והדר היו לה בנים לאחר מיתתו ועדיין ההוא פלוני דתלייה לתנאה בגופיה קיים ואישתאי בחייו לאחר מיתתו דבעל בטל ליה גט למפרע ובני קמאי ממזרי בתראי לאו ממזרי ואסורה לשני דכיון דבטיל גט למפרע כי דר גבה אשת איש הויא ותנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והוו פליגי רבנן דהוו קאמרי כיון דבחיי הבעל לא עברה עלוי תנאה ולאחר מיתה הוא דעברה כיון דמת בעל בטל ליה תנאה ולא בטל גיטא למפרע ע&quot;כ ובתוספות אמרו שהגט בטל למפרע וכן עיקר דאי לא תימא הכי אפילו אמר לה כל ימי חייכי הרי זה כריתות שאין התנאי נמשך אלא כל ימי חייו של בעל וכתב הרשב&quot;א ז&quot;ל דכל ימי חיי וחיי פלוני דאמרינן הרי זה כריתות אף על פי שהוא ילד והיא זקנה ואפילו היא זקנה ואמר לה ע&quot;מ שלא תשתי יין מכאן ועד נ' שנה הרי זה גט כריתות כיון שאיפשר שתחיה היא יותר ומדאמרינן דכל ימי חיי פלוני הרי הז כריתות משמע דלמאן דס&quot;ל דבע&quot;מ שלא תנשאי מודו ליה רבנן לר&quot;א וכמ&quot;ש למעלה אפילו אמר לה נמי על מנת שלא תנשאי לו לעולם מגרושת שכיון שאין התנאי נמשך אלא לכ ימי חייו הוה ליה כעל מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ח מהל' גירושין הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט הא למה זה דומה לאומר לה על מנת שלא תשתי יין לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חייכי אבל אם אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד חמשים שנה ה&quot;ז גט ודבריו תמוהין דאפי' אמר לה ע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני לעולם אינו (אלא) כע&quot;מ שלא תשתי יין לעולם [אלא כע&quot;מ שלא תשתי יין] כל ימי חיי פלוני ונראה שדעתו ז&quot;ל דהתם שאני מפני שהיא רשאה לשתות יין לאחר מיתתו ונמצא שלא נאסרה ביין לעולם אבל זו נאסרה בנישואיו של זה לעולם שהרי כל ימי חייו לא תנשא לו ונשואין לאחר מיתה אי אפשר ולמדה מדאמרינן בגמרא דעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות ואמאי והא אמרינן בנדרים בפרק השותפין קונם  ביתך שאיני נכנס מת או מכרו לאחר מותר והכא נמי רשאה לילך לבית אביה לאחר מיתתו ונמצא שאין תנאי זה אלא ככל ימי חיי פלוני אלא ודאי היינו טעמא שאע&quot;פ שלאחר מיתת האב אי אפשר לה לעבור על תנאה אפילו הכי בבית אביה שנאסרה לא תהא מותרת לעולם דלאחר מיתת אביה לאו בית אביה הוא ה&quot;נ במתנה שלא תנשאי לפלוני לעולם אף על פי שלאחר מיתתו אי אפשר לה לעבור על תנאה מכל מקום לא תהא מותרת בנשואי אותו פלוני לעולם ואחרים דוחין דלבית אביך לאו דווקא אלא שאמר לה לבית זה שהוא של אביך שהיא אסורה בו אפילו מת או מכרו לאחר כך איתא התם ובתוספות תירצו דכל יוצאי יריכו קרויין בית אביו אע&quot;פ שמת כדכתיב כדכתיב גבי תמר שבי אלמנה בית אביך וכבר מת שם אביה כדמוכחי קראי ולבי מפקפק בזה אמאי לא הוו כל יוצאי יריכו נמי ככל ימי

דף מד עמוד א

חיי פלוני דהא אפשר דמיתו כולהו ותירוץ הראשון הוא עיקר ומכל מקום אין מכאן ראיה [לדברי הרמב&quot;ם] לע&quot;מ שלא תנשאי לפלוני כל ימי חייו דכיון שאיפשר שיבא זמן שאי איפשר לו לגט שיבטל:

גרסינן בגמרא בעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו כלומר נתן לה גט ואמר לה היום יהו גירושין ולמחר לא יהו גרושין מהו תיבעי לר&quot;א תיבעי לרבנן כלומר דפליגי במתני' בהרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני ואסיקנא בתר דבעיא הדר פשטה כיון דפסקה פסקה כלומר דכיון דפסקה מיניה היום לגמרי אצל כל אדם פסקה לעולם ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה הילכך אין תנאי זה כלום ומשמע דהכי קי&quot;ל דכיון דפסקה פסקה ואע&quot;פ דלקמן בפרקין אמרינן דאתקין רב בגיטי מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן וכתבה הרי&quot;ף ז&quot;ל בהלכות כבר כת ברש&quot;י זכרונו לברכה שם דאף על גב דפשטה כיון דפסקה פסקה אפילו הכי לא נעביד הכי שלא להוציא לעז על הגט אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ח מהלכ' גירושין התנה עליה ואמר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת דחאה הרב ז&quot;ל לזו לגמרי מדאמרינן לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן נראה שזהו דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שהשמיטה מן ההלכות ואינו מחוור דמידי ספק מגורשת מיהא לא נפקא דאי בעיין לא מיפשטה לרב דתקין ולעלם לאפוקי מדבעי מיניה רבא מרב נחמן שפיר שייך למימר לאפוקי:

ת&quot;ר הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלוני וכו' שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה ואין לך לעז גדול מז:

ואם נשאת לו לא תצא שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא:

לאחר תצא משום דבעיא לקיומא תנאה ומכ&quot;מ צריכה גט גמור מדאורייתא מאחר זה דשמא תקיים תנאה ותנשא לאותו פלוני שהתנה עמה שתנשא לו ונמצא הגט קיים ובניה מאותו אחר כשרין אבל הרמב&quot;ם זכרונו לברכה כ' בפ&quot;ח מהל' גירושין נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני כלומר מדבריהם ודבריו תמוהין למה בטל כיון שהתנאי יכול להתקיים וכבר השיג עליו הראב&quot;ד ז&quot;ל:

ת&quot;ר הרי זה גיטיך על מנת שתעלי לרקיע וכו' אינו אלא כמפליגה בדברים כדי לצערה בדברי הבאי:

מתני' נמי דיקא בב&quot;מ בהשוכר את הפועלים:

וגרסינן עלה בגמ' [הרי] זה גיטיך ע&quot;מ שתאכלי בשר חזיר מהו אביי אמר היא היא רבא אמר איפשר דאכלה ולקיא כלומר ולבן תימא גופיה תנאו קיים ופרכינן עליה דרבא מתדניא הרי זה גיטיך על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גטעל מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להם פרש&quot;י ז&quot;ל מותרת לינשא מיד ואין חוששין שמא תבעל להם ויבטל הגט אבל אמר לה על מנת שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו ואין לשון אין חוששין שמא נבעלה להם נוח בכך והרב רבינו משה בר נחמן זכרונו לברכה פירש דברים כפשטן רישא קתני נתקיים התנאי בפני עדים מגורשת ואם לאו אינה מגורשת שכל תנאי שהיא בקיום מעשה עליה להביא ראיה שקיימתו וסיפא קתני אין חווששין שמא נבעלה להם שאף על פי שהבעל מכיחשה ואומר לה בברי שעברה נאמנת היא לומר לא עברתי על תנאי שכל תנאי שבידה והוא בשב ולא תעשה עליו להביא ראיה שביטלתו והא דלא נקטה בשלא תבעלי לפלוני היינו משום דס&quot;ל להאי תנא דשיורא הוי ואינו גט:

ודייקינן עלה ואילו על מנת שתבעלי לאבא ולאביך לא קתני כלומר דנימא ביה נתקיים התנאי הרי זה גט:

לאביי ניחא משום דלדידיה לרבי יהודה בן תימא אפי' לא נתקיים התנאי הרי זה גט:

אלא לרבא קשיא דהא אמר דאפילו יהודה בן תימא מודה ביה:

ומפרקינן אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר איפשר דאכלה ולקיא כלומר בידה לקיימו באיסור ועל מנת שתבעלי לפלוני נמי איפשר דמשחדא ליה בממון ומרציא ליה ובעיל לה אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אינהו מי עבדי איסורא כלומר הילכך הוה ליה כעל מנת שתעלי לרקיע כלל דאמר רבי יהודה בן תימא לאתויי אבא ואביך:

ואי כתבו בתוכו אע&quot;פ שחזר ומחקו פסול כתבו בתוספות דמהא שמעינן שכשר לעשות קיום מחקין בגט מדאמרינן בחוץ כתבו בתוכו אע&quot;פ שחזר ומחקו פסול מכלל דבשאר מחקין שרי כדין השטרות והרשב&quot;א ז&quot;ל כתב שרבינו סעדיה גאון והגאונים ז&quot;ל אמרו מחק שמו ושמה פסול אע&quot;פ שמקויים ושאר המחקין אם נתקיים כשר דיעבד אבל לכתחלה לא והרב בעל העיטור ז&quot;ל כתב שאפילו בשמו ושמה כשר לכתחלה והכי מוכח בתוספתא דתניא בסוף מכילתין גט שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו למטה אפילו מגופו כשר ע&quot;כ ומדלא מפליג בין שמו ושמה לשאר גופו של גט משמע דאפילו בשמו ושמה כל שנתקיים אינו פסול וכן הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ד מהלכות גירושין לא חלק ועכשיו נהגו שלא לקיים שום מחק בגט ותניא נמי התם בתוספתא בסוף מכילתין נקרא כשר נתקרע פסול נקרו בו קרע של ב&quot;ד פסול נמקו או שנרקב או שנעשה ככברה פסול נמחק או שנטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול וכתבה הר&quot;ם במז&quot;ל בפ' הנזכר והשיג עליו הראב&quot;ד שאם גט מקויים הוא למה יפסל מלהיותה מגורשת ולא אמרו פסול אלא לענין שלא תגבה בו כתובתה והרשב&quot;א ז&quot;ל כתב שאף הרמב&quot;ם ז&quot;ל יודה בזה דכיון שכתו בו הנפק יש הוכחה ששלם בא ליד האשה וכדאמרינן בפ&quot;ק דמציעא דמלוה היא דמקיים שטריה ולא לוה וה&quot;נ אשה מקיימת גיטא ולא הבעל וכתב עוד הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ' הנזכר דכי אמרי' דגט שיש בו מחק או תלוי פסול וכן נמי נקרע קרע ב&quot;ד דפסול דוקא כשהיה הגט יוצא מתחת ידה בעדי חתימה ואין שם עדי מסירה אבל אם יש שם עדים שנמסר הגט בפניהם כשר אע&quot;פ שהיה תורף הגט על המחק או בין השטין או שהיה קרוע שתי וערב כשנתן לה בפניהם עד כאן וטעמא דמלתא דכיון דלדידן דקי&quot;ל עד מסירה כרתי אפילו על הנ ייר מחוק ועל הדפתרא כשר כדאי' בפרק המביא תניין אף בנקרע קרע בית דין ראוי שיהא כשר אבל הרשב&quot;א ז&quot;ל חולק בזה בפ' התקבל ואומר שכיון שהוא קרוע כעין קרע בית דין הרי הוא כחרס ופסול לגרש בו:

גמ' כתבו בתוכו תנן דוקא כתבו בתוכו הוא דלית ליה תקנתא אפילו אמר לה בשעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם אבל לא כתבו בתוכו אפי' אמר לעדים ולסופר על מנת כן תכתבו שתהא מותרת לכל אדם אלא לפלוני אינו נפסל בכך ובלבד

דף מד עמוד ב

שיאמר לה בשעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם:

מהו דתימא הני מילי לאחר התורף כלומר להכי נקט כתבו בתוכו למפסק מילתיה למפסליה אפילו לאחר התורף דאיל ועל פה כיון שלא אמר אלא לאחר כתיבת התורף לא פסיל אבל אה&quot;נ דכל שאמר בשעת כתיבת התורף אפי' על פה נמי פסול קמ&quot;ל רב ספרא דמאי דתנן דוקא כתבו בתוכו אפי' אלפני התורף קאי דדוקא בכתיבה הוא דפוסל אבל ע&quot;פ אינו פוסל כלל אפי' לפני התורף:      

ורבא אמר לא שאנו אלא לאחר התורף כלומר הא דנקט כתבו דמשמע אבל על פה לא משום לאחר התורף נקט הכי אבל לפני התורף אפי' על פה פוסל ומדמודה רבא מיהת דחוץ לאחר התורף אינו פוסל על הפה משמע דמאי דפסיל על פה לפני התורף לא הוה מדינא אלא מגזירה אטו בכתב דאילו הוי מדינא כי היכי דגזרינן לאחר התורף בכתב אטו לפני התורף בכתב וכדמוכח לקמן בסמוך היינו גוזרין גם כן לאחר התורף על פה אטו לפני התורף על פה אלא ודאי חוץ לפני התורף על פה לא פסיל אלא משום גזרה אטו בכתב ומכל מקום משמע דמאי דאמרינן ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא להנהו דכתבי גיטין שתוקי שתיקו לבעל עד דכתב יתו לתורף בגיטא היינו כדי שלא יזכיר חוץ שפוסל על פה לפני התורף משום גזרה וכמו שכתבתי אבל אילו אמר על מנת לא מיפסל כלל דכיון דעל מנת אפי' נכתב בגט לפני התורף אינו פוסל אלא משום גזירת חוץ כמו שאכתוב בסמוך על מנת דעל פה הויא לה גזירה לגזירה דהיינו על מנת על פה אטו חוץ על פה וחוץ על פה אטו חוץ בכתב ולקמן מוכח דלא גזרי בהאי ענינא גזרה לגזרה וזה שלא כדברי רש&quot;י שכתב שתוקי שתיקו נזיפו בו שלא יזכיר שום תנאי ואף בתוספות כתבו כן וכן הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ח מהלכות גירושין וכן אם התנה בפה קודם כתיבת התורף הרי זה ספק גירושין עד כאן ומשמעו כל תנאי ומכל מקום מה שכתב הרי זו ספק גירושין וכן כתב (ש&quot;מ) בע&quot;מ לפני התורף שאם נכתב בגט הרי זה ספק גירושין הוא מפני שהוא סובר שתנאים הללו פוסלין מטעם ברירה [שאע&quot;פ שנתקיימו מכל מקום בשעה שנכתב הגט לא היה ספר כריתות] וזה דרך הירושלמי בפרק כל הגט וכתוב בספר המלחמות ואינו דרך גמרתינו דבגמרא מוכח דמשום גזרת חוץ מפסל:

תנו רבנן כל התנאים פוסלין בגט פרש&quot;י ז&quot;ל אם נכתבו בתוכו ואפילו נתקיים התנאי: כל הפוסל על פה בשעת נתינה דהיינו חוץ: 

פוסל בכתב אע&quot;פ שחזר ובטלו:

כל שאינו פוסל על פה בשעת נתינה כגון על מנת:

אינו פוסל בכתב ומקיימה תנאה ואזלא ואם חזר ובטלו כשר אע&quot;פ שלא נתקיים התנאי:

מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר גזרינן לאחר התורף אטו לפני התורף דאף על גב דעל מנת לפני התורף לא מיפסל אלא משום גזרת חוץ אפילו הכי ס&quot;ל לרבי דכולה חדא גזרה היא:

ורבנן סברי לא גזרינן משום דהויא לה גזרה לגזרה:

אבל לפני התורף דברי הכל פסול דליכא אלא חדא גזרה דגזרינן על מנת אטו חוץ ומהא משמע דליכא דמפסיל מדאורייתא אלא חוץ בכתב לפני התורף אבל לאחר התורף אפילו חוץ בכתב לא מפסיל מדאורייתא דאם איתא כי היכי דגזרי רבנן בעל מנת לפני התורף אטו חוץ נגזור נמי לאחר תהורף וכן נמי חוץ על פה לפני התורף לא פסיל אלא מדרבנן דאי מדאורייתא נגזו חוץ על פה לאחר התורף אטו חוץ על פה לפני התורף כי היכי דגזרינן בכתב אלא ודאי כדאמרן: 

ומתני דקתני כבתו בתוכו ואוקימנא בחוץ בריש פירקין אוקימנא לה הכי ונמצא פסקן של דברים דחוץ פוסל בין בכתב בין בע&quot;פ לפני התורף בכתב מדאורייתא ובעל פה מדבריהם אבל לאחר התורף בכתב פוסל מדבריהם אבל בעל פה אינו פוסל כלל ועל מנת לפני התורף פוסל מדבריהם בכתב ואף בעל פה לפי דעת קצת מפרשים כמו שכתבתי למעלה אבל לאחר התורף אינו פוסל בין שנתקיים בין שחזר וביטלו וכבר כתבתי למעלה שרש&quot;י ז&quot;ל סובר דתנאי דעל מנת הפוסל בגט הוא פוסל אפילו נתקיים ור&quot;י ז&quot;ל חלק עליו דלא שייך למגזר תנאי דעל מנת שתתני ר' זוז וכיוצא בו אטו חוץ כיון שאין שם שיור כלל כמו בחוץ ולא הוה שייך בתנאי למגזר אטו חוץ אלא בתנאי דעל מנת שלא תנשאי לפלוני דהוי שיור ועוד דאם כן אפילו על פה נמי ניגזור אטו חוץ ויפסל כל גט שיש בו תנאי אפילו בעל ה ואפילו נתקיים התנאי ובהדיא מהדרי רבנן לרבי דעל מנת שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב מכלל דבעל פה מודה להו רבי דאינו פוסל לפיכך כתב ר&quot;י ז&quot;ל דכל התנאין אם נתקיימו אפילו נכתבו בגט כשר כמו בע&quot;פ דלא שייך למגזר אטו חוץ כדפרישית והכא בלא נתקיים התנאי קאמר רבי דפסול בגט וכגון שנכתבו ומחקן שאין מועלת המחיקה בהם כשם שאינה מועלת בחוץ דגזרינן מחיק הדעל מנת אטו מחיקה דחוץ ורבנן פליגי עליה לאחר התורף ובלפני התורף מודו ליה ועכשיו נהגו להזהיר שלא לכתוב שום תנאי בגט ולא להזכירו בשעת כתיבת הגט וכשר הדבר לפי שאין הכל בקיאין לחלק בין תנאי לתנאי ובין אחר תורף ללפני התורף:

מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך ולכל מי שאין עליו קדושין ומפרשינן בגמרא לאיתויי שאר חייבי כריתות:

כשר דלא שיורא הוא דבלא איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קדושין:

אלמנה לכה&quot;ג וכו' כיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין ולהאי לא תפסו בה קידושין משום אישות שבה אשתכח דשייר בגיטא:

נתינה מן הגבעונים שהיו משבע אומות ואיכא לאו דלא תתחתן בם:

ולכל מי שיש לה עליו קדושין אם היתה פנויה ומפרשינן בגמרא לאיתויי שאר חייבי לאוין והא דנקט הכא אלא אלמנה לכה&quot;ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט משום סרכא דבשאר דוכתי נקט הכי שהרי כאן משום גירושין הללו היא נאסרת והוה ליה למיתני הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט אי נמי רבותא קמ&quot;ל שאע&quot;פ שהיתה אלמנה או שנאסרה בגירושין גמורין מקודם לכן הוי שיור כיון דליכא אלא חיוב לאו:

גרסינן בגמרא בעי מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו השתא מיהא לאו בת ידושין הוא או דלמא אתי לכלל קדושין אמר ליה תניתוה קטנה מתגרשת בקדושי אביה כלומר אפילו קדשה אביה מתגרשת אם קבלה גיטה לאחר מיתתו:

ואמאי והא בעינן ויצאה והיתה כלומר הילכך לא מיגרשה אלא אם כן ראויה לקדש עצמה לאיש אחר אלא אתיא לכל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה כלומר דכיון דלא דק קרא למימר דתיהוי השתא בת הויה אלא כיון דאתיא לכלל הויה לאחר זמן חשיב לה נמי בת הויה מעכשיו לענין שיור נמי הוי שיור:

ובעי' תו חוץ מן הילודים מהו כלומר העתידים להולד:

השתא מיהא לא איתילדו או דילמא עתידי דמתילדי ומתסרא עלייהו משום אישותו של זה הילכך הוי שיור:

חוץ מבעל אחותה מהו השתא מיהא לא חזיא ליה או דילמא זימנין דמתה אחותה וחזיא ליה:

חוץ מזנותיך

דף מה עמוד א

מהו כלומר שלא תבעלי בזנות:

בנשואין הא לא שייר א&quot;ד שייר בביאה כלומר וצד אישות קרינא ביה:

חוץ משלא כדרכה מהו בכדרכה הא לא שייר או דילמא משכבי אשה כתיב כלומר שהקיש שני משכבות לכל דבר:

חוץ מהפרת נדרים כלומר שיוכל עדיין להפר נדריה:

בנשואין הא לא שייר או דילמא אישה יקימנה ואישה יפירנה כתיב כלומר וכיון דשייר בהפרת נדריה לגבי נדרים אישה קרינן ביה:

חוץ מתרומתיך מהו כלומר כהן שגירש והתנה שיוכל עדיין להאכילה בתרומה:

בנשואין הא לא שייר או דילמא קנין כספו כתיב כלומר דעל ידי קדושין אוכלת בתרומה ואם כן עדיין קדושין עליה ואין זה כריתות:

חוץ מירושתך מהו כלומר שאם תמותי אני יורשך:

בנשואין הא לא שייר או דלמא לשארו וירש אותה כתיב דדרשינן ליה ביש נוחלין שארו הקרוב אליו זו אשתו וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו וכיון דירית לה אשתו היא ושיורא הוא:

חוץ מקדושיך בשטר מהו כלומר שאם יקדשוך בשטר לא יהיו קדושין:

איפשר דמיקדשא לה בכסף ובביאה או דילמא ויצאה והיתה איתקוש הויות להדדי כלומר דהיכא דשייר חדא מינייהו לא קרינא ויצאה וסלקן כל הני בעיי בתיקו בר מקמייתא דחוץ מקדושי קטן דאיפשיטא והרי&quot;ף ז&quot;ל השמיט כל זה לפי שאינו מצוי:

מתני' גופו של גט כלומר עיקר כתב של גט כך יכתבו בו:

ודן דיהוי ליכי מינאי וזה ספר אשר יהיה לך מאתי:

ספר תרוכין ואגרת שבוקין שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה:

גוף של גט שחרור וכו':

גרסינן בגמרא פשיטא אמר לאשתו הרי את בת חורין לא אמר כלם כלומר שאם אמר לאשתו לכתוב בגיטה הרי את בת חורין ולא כתב בו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום:

אמר לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום דהרי את מותרת לשון גירושין הוא ולא לשון שחרור דשפחה דאי בת חורין משוי לה אינה מותרת לעבדים אבל לשון גט הוא לאשה שמתירה לכל מי שהיתה אסורה לו על ידו:

אמר לה לאשה הרי את לעצמיך מהו לגמרי קאמר לה כלומר ואפילו להנשא:

או למלאכה קאמר לה שיהא מעשה ידיה שלה:

אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמיך השתא ומה עבדו דקני ליה גופא כי אמר ליה הרי את לעצמיך לא קני גופיה אשה לא כל שכן אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לעבדו אין לי עסק בך מהו לגמרי קאמר ליה או למלאכה קאמר ליה ודוקא בעבד הוא דקא בעי לה אבל באשה לא מסתפקא ליה משום דלא שייך לישנא דאין לי עסק בך אלא בעבד שגופו קנוי:

ואמרינן עלה תא שמע המוכר עבדו לגוי יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון כלומר שאף על פי שקנסוהו לפדותו עד עשרה בדמיו לא ישתעבד בו עוד ומיהו צריך גט שחרור להתירו בבת ישראל:

אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו כלומר שטר כשמכרו לגוי אבל כתב עליו אונו זה הוא שחרורו מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה לכשתברח ממני אין לי עסק בך כלומר אם תוכל להמלט מן הגוים אין לי עסק בך אלמא אין לי עסק בך לשון שחרור הוא ואף על גב דהתם ליכא למימר דלמלאכה קאמר שכבר מכרו אפילו הכי מדנקיט רב ששת הא לישנא משמע לשון חירות גמור הוא דאי לא לכתוב לכשתברח ממני הרי אתה בן חורין וכי תימא היכי מהניא לשישנא דאין לי עסק בת והתניא דין ודברים אין לי על שדה זו אין לי עסק בה וידי מוסלקות הימנה לא אמר כלום ויש לומר עבד שאני שיכול לזכות בעצמו מכיון שסלק זכותו ממנו וקטן נמי זכו בו שמים משום דמייתי ליה לכלל מצות משא&quot;כ בשדה:

אמר אביי האי מאן דכתב גיטא לא ליכתוב ודין ביו&quot;ד דמשמע דין הוא שאגרשיך אבל אם אינו דין עלי שאגרשיך לא תתגרשי:

ולא ליכתוב איגרת שבוקין ביו&quot;ד דמשמע איגרא לשון גג אי נמי לפי שנראין כ\שתי תיבות אי גרת כלומר אי זינתה יהא גט ואם לא זינתה איני מגרשיך וכן פירש הר&quot;ם במז&quot;ל:

דיתיהוייין דיתיצבייין תלתא תלתא יודי&quot;ן דאם לא כתבן אלא בשני יודי&quot;ן שמא יקרא הקורא תהויין תצביין כלומר שהוא מדבר עם שני נשים ונמצא שאינו מגרש לזו אלא לשתים אחרות וכתב הרב בעל העיטור זכרונו לברכה דאי כתב ביה דתיהוי את רשאה למהך וכו' טפי עדיף מלישנא דדיתיהוייין:

דמשמע תריכין ושביקין כלומר שהוא אומר לה שהיא שבקה אותו וגרשה אותו:

ולורכיה לויו דוכדו שמא תדמה ליו&quot;ד והיה משמעו כדי כלומר בחנם כמו וכדי נסבה והאי ולורכי דקאמרינן לאו לאורכי משאר ווין קאמר אלא שיהו בענין שלא יראו יודין וכן כתבו בתוספות ועכשיו נהגו להאריכן ממש וכשר הדבר כדי שלא יבואו לידי קצור:

ולא ליכתוב לימהך ביו&quot;ד שמא יקרא הקורא לי מחך כלומר לי שחוק ויש גרסאות בגמרא שכתוב בהן ולא ליכתוב למחך כלומר שצריך להבדיל רגלו של ה&quot;א שיהא אויר בין רגלו לגגו דלא ליתחזי כחי&quot;ת דמשמע למחך לצחק כלומר מצחק אני בך וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ד מהלכות גירושין שאם לא דקדק בדקדוקין הללו הרי הגט פסול כלומר שלא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת לא תצא והשיג עליו הראב&quot;ד ז&quot;ל וכתב בשם גאון שכל אלו הדקדוקין כשהבעל עומד ומערער ובספר העיטור כתוב בלשון הזה דכל הני דקדוקי דאביי היינו היכא דכתב ליה בעל גופיה אי נמי סופר מפומיה ובתר הכי אתי בעל ומערער ואמר אנא הוא דפסילנא ליה בהני דקדוקי ולקלקולא איכוונית אבל אם אמר בעל לסופר ולעדיםלכתוב את הגט סתם וטעו הסופר והעדים באחת מאלו האותיות והבעל אינו מערער הגט כשר ותנשא בו ואם עדים מצויין יעידו בפני בית דין שטעות סופר היה וכן כתב רבינו האי גאון זכרונו לברכה ואי יהיב בעל רשותא לסופר למכתב גט שלם וטעי בהני כולהון או במקצתהון אי איתיה לספרא מתקן ליה ואי לא ואינסבא בהאי גיטא לא מפקינן לה ודאי אי אתיא לאנסובי ואתי בעל ומערער ואמר האי דכתיב ודין דינא הוא דאמרי אי נמי למחך חוכא ולהכי איכוונית לא מינסבא אבל אי מינסבא לא מפקינן לה דהא קאמרינן ומשום שלום מלכות יוציא והולד ממזר אין רבי מאיר היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין יוציא והולד ממזר וליתא לדרבי מאיר וכל שכן לענין טעות סופר ורבינו נסים זכרונו לברכה כמו כן השיב בקבלה מפי הגאונים זכרונו לברכה היכא שכתב הגט הבעל בעצמו אם נשאת וערער תצא ואם האשה טוענת ט&quot;ס הוא עליה להביא ראיה אבל אם אין שם ערעור הבעל ויש בו טעות מתחת ידי סופר וצו הלכתוב גט סתם כיון דמדעת שלימה רצה לגרש אינה צריכה גט שני וכל טעות שבא מתחת ידי סופר אין ערעור הבעל כלום וןכ דעת הגאונים ז&quot;ל ובתשובות לר&quot;ח ז&quot;ל כגון אלו שאינם מפורשין אם יבא אדם לכתוב אלו הדברים שמא יפלו בידי אדם שאינו הגון וילמדו לשקר ולפיכך אין לנו אלא מןה פה לאוזן לנאמנין עד כאן בספר העיטור והביאו הרשב&quot;א ז&quot;ל בחידושיו כאן:

איבעיא להו בעינן ודן או לא בעינן ודן בגמרא אמרינן מעיקרא דרבנן ורבי יהודה בהא קא מיפלגי דרבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים ואף על גב דלא כתוב ודן מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה פירוש ידים שאים מוכיחות היינו בית אחיזת הדבר שאינו מוכיח שהוא בית אחיזה (כי הכא דסברי רבנן דאף על גב דלא כתב ודן להוכיח בית אחיזה לדבר לאחוז בו ולומר הוכחה שעל ידי סופר זה גרשה אפילו הכי הי בית יד ואמרינן דמדכתב גט ויהיב לה גלי דעתיה דבהאי גיטא גרשה:

ורבי יהודה סבר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים וטעמא דכתב לה ודן דמוכח מילתא דבהאי גיטא הוא דקא מגרש אבל לא כתב לה אמרינן בדבור גרשה ושטרא ראיה בעלמא כלומר בדבורא דקאמר לה בשעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם הוא דקא מגרש לה ושטר ראיה בעלמא להיות לה לזכות בכל מקום שתלך להראות שהיא פנויה הך סוגיא מיחלפא אסוגיא דפ&quot;ק דנדרים דהתם פליגי אביי ורבא בידים שאין מוכיחות דאביי אמר הויין ידים ורבא אמר לא הויין ידים ואמרינן התם לימא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קא מיפלגי דתנן גופו של גט וכו' רבי יהודה אומר ודן וכו' דאביי דאמר כרבנן ורבא דאמר כרבי יהודה ומהדרינן אמר לך אביי אנא דאמרי אפי' לרבי יהודה עד כאן לא קאמר ר&quot;י בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט דבעינן כריתות אבל בעלמא מי שמעת ליה ורבא אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן ע&quot;כ לא קאמרי רבנן לא בעינן ידים מוכיחות אלא לגבי גט דאין אדם מגרש אשת חבירו אבל

דף מה עמוד ב

בעלמא מי שמעת להו דלא בעינן ידים מוכיחות זו היא הסוגיא האמורה שם ולפי זה משמע דכי אמרינן הכא רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים מסתמינן סתומי למלתא דאם איתא דאביי ורבא התם בפלוגתא דרבנן ורבי יהודה קא מפילגי כדקא ס&quot;ד סבריש סוגיא דהתם הכא הכי קאמרינן רבנן סברי דבכל דוכתא ידים שאינן מוכיחות הויין ידים ורבי יהודה סבר לא הויין ידים ואי אביי דאמר אף לר&quot;י ורבא דאמר אפילו לרבנן הכי קאמרינן רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הכא הויין ידים ורבי יהודה סבר ידים שאין מוכיחות הכא לא הויין ידים ומיהו מוכח דסוגיא דהכא מיחלפא מסוגיא דהתם דהכא ממשע דפלוגתייהו בודן דרבי יהודה בעי ליה דאי לא אמרינן דבדיבורא מגרש לה והתם בנדרים משמע דפלוגתייהו במינאי היא דמפרשינן טעמא דרבנן משום דאין אדם מגרש אשת חברו ולא קשיין אהדדי ששתי סוגיות הללו כל אחת מגלה על חברתה דבתרתי פליגי והכא מפרשינן טעמא דפלוגתייהו בודן והתם מפרשינן טעמא דפלוגתייהו במינאי ואיכא מאן דאמר דכיון דפליגי רבנן עליה דרבי יהודה במינאי קיימא לן כרבנן דלא בעינן מינאי דיחיד ורביםה לכה כרבים ואף על גב דקיימא לן כרבא דאמר התם בנדרים דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים הא אמרינן התם דרבא דאמר אפילו לרבנן הילכך מינאי לא בעינן מיהו ודן בעינן דכיון דמספקא לן הכא אי בעיא ודן או לא ואלא איפשיטא אית לן למינקט לחומרא כיון דלרבנן דגמרא מספקא להו אית לן למנקט לחומרא דאיפשר דמסתבר טעמיה דרבי יהודה בודן טפי ממאי דמסתבר במינאי ואיכא מאן דאמר דכיון דבודן חיישינן לדר&quot;י אלמא מספקא לן דילמא דמאי דלא בעי רבנן ודן היינו משום דסבירא ליה דידים שאין מוכיחות הויין ידים ודלא כרבא וכיון שכן במינאי נמי איכא למימר דלטעמייהו אזלי ולאו משום דאין אדם מגרש אשת חבירו אלא משום דידים שאין מוכיחות הויין ידים ואנן קיימא לן כרבא דאמר לא הויין ידים הילכך בעי ודן ובעי מנאי והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ה מהל' גירושין גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם נראה שהוא פוסק כרבנן לגמרי ואע&quot;פ שכתב ודן בטופס הגט שכתב בפ&quot;ד אין הוכחה משום דבעינן ליה לעיכובא ונראה שהוא סובר דאע&quot;ג דבעיין הכא לא מפשטא אפילו הכי מפשטא מסוגיין דפרק קמא דנדרים דאמרינן דרבא דאמר אפילו לרבנן ואין זה מחוור:

תא שמע דאתקין רב בגיטין איך פלוני בר פלוני פטר ותריך האי לישנא לאו דוקא דכיון דספר מקנה בעינן צריך שידבר הוא כדאמרינן בההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא אנא אנדרונילא דנהרדעא פטרית ותרוכית יתיכי:

וליטעמיך כולהו קאמר כל שאר הדברים הנזכרים בגט כלום הזכירם רב בתקנה זו אלא אע&quot;פ דלא אדכרינהו רב בעינן דנכתבינהו הכא נמי ודן בעינן ומיהו רב לא הוצרך לתקן אלא אלו כמדפרש ואזיל ומסתברא דצריך ליזהר לכתוב ודן בראש הגט או בסופו כדי שיהא מוכיח דאכולא מילתא קאי:

מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבי יוסי דאמר אין צריך לכתוב בגט דשכיב מרע מהיום דזמנו של שטר מוכיח עליו ולא הוי גט לאחר מיתה לכך בא רב ותיקן בכל הגיטין להיות כל הסופרים זהירין בו ואף על גב דקי&quot;ל כרבי יוסי בעינן לאפוקי נפשין מפלוגתא שיצא הדבר בהיתר ולא יצא (בפיסול כלומר) שם פיסול במשפחות ישראל כך כתב רש&quot;י ז&quot;ל כאן וכבר כתבתי בזה סברות למעלה:

ולעלם לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי וכו' ואף על גב דפשט ליה כיון דפסקה והרי&quot;ף ז&quot;ל כותב בכאן טופס הגט ונוסחי ההלכות בזה מתחלפות שבקצתן כתוב איך אנא פלוני בר פלוני דממתא פלוני וכל שום אחר וחניכה דאית לי ולאבהתי ולאתרי ולאתריהון דאבהתי וכן כתוב בנוסח הגט שכתב הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ד מהל' גירושין אלמא ס&quot;ל דצריך למכתב וכל שום בשמא דאבוה כשם שצריך למכתב בשמו וכן בשם עירו ושם עירה ושם עיר אבותם צריך למכתב וכל שום לפיכך היה הוא מיהודה ואביו מגליל צריך לכתוב אנא פלוני דמיהודה בר פלוני דמגליל אבל הרמב&quot;ן ז&quot;ל העיד שראה נוסחא ישנה של הרי&quot;ף מוגהת מכתב ידו אין כתוב בה אלא אנא פלוני בר פלוני וכל שום דאית לי דממתא פלוני צביתי ברעות נפשי וכן בשם שלה וכתת גם כן הרי&quot;ף בנוסח שלו וכדו תרוכית יתיכי ליכי אנת פלונית בת פלוני וכל שום דאית ליכי דממתא פלונית ובודאי שלשון זה מיותר שאין צריך לחזר ולכפול אלא הכי תכבו וכדו פטרית ותרוכית יתיכי דיתהוייין וכו' וכן כתוב בנוסח גט של הר&quot;ם במז&quot;ל [והרי&quot;ף ז&quot;ל לא כתב והרי את מותרת לכל אדם] ואף רש&quot;י ז&quot;ל לא כתבו בנוסח שלו ונראה שהם סומכין דכיון דכתב ביה למהך להתנסברא לא צריך למכתב הרי את מותרת לכל אדם דלא תימא לא משמע אלא נשואין אבל בנזות לא התירה והוה ליה כחוץ מזנותיך דהוי שיור דליתא דבכלל היתר נשואין אף היתר זנות במשמע וראיה לדבר מדתנן בפרק האשה רבה התירוה לינשא והלכה וקלקלה חייבת שלא התירוה אלא לינשא ומסקינן בגמרא דקלקלה היינו כגון אלמנה לכה&quot;ג אבל זינתה פטורה אלמא אף היתר זנות בכלל היתר נשואין ולפי זה אין כותב הרי את מותרת לכל אדם אלא לשופרא דגיטא בעלמא ואין זו ראיה לחפי שאין הוראות בית דין למחצה כשהתירוה לינשא אף היתר זנות בכלל אלא שודאי לא התירוה בנשואי איסור ומשוםה כי אלמנה לכהן גדול חייבת אבל מגרש אשתו איכא למיחש לשיורא וכן כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל דצריך לכתוב הרי את מותרת לכל אדם ואם לא כתב קרוב הדבר שאפי' נשאת תצא דסוגיין בעלמא משמ שזהו גופו של גט כדאמרי' וצריך להניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ואמרינן בפרקין לקמן בגמ' כגון שכתב הרי את למטה ומותרת למעלה ואף על גב דכתב הרי את מותרת לכל אדם צריך נמי למכתב למהך להתנסבא דאי לא משמע שתהא פנויה ומותרת לכל ולא שתנשא לאחד ותאסר לכולם:

אתקין רב בגיטי דזביני עבדא דנן מוצדק לעבדות דינו פסוק לעבדות שאין שום ערעור במכירה זו:

ופטיר ועטיר מן חרורי פירוש ומופלג מכל חירות ופטיר כגון הנפטר מרבו ועטיר כמו עטרא שסר הלקחו רק הבמות לא סרו מתרגמינן לא עטרו:

ומן ערורי מלכא ומלכתא ומערעור המלך והמלכה שלא חטא להיות מוכתב למלכות ליהרג שאם היה מוכתב למלכות היה מקחו בטל כדאמרינן בב&quot;מ פ' השוכר את האומנין: ורושם דאינשי רושם סימן שעושין על העבדים כדאמרי' במס' שבת:

לא אית עליה מאדם אחר חוץ מזה המוכר:

ומנוקה

דף מו עמוד א

מכל מום ומכל שחין דנפיק עד צהר בלשון פרסי שתי שנים ודרך שחין ישן שהולך לו וחוזר עד שנתים לכך מתנה עמו שאם יצא לפניו אותו שחין בתוך שתי שנים שיהא מקחו בטל לפי שכבר היה בו מום זה ולא ראוהו ומאיס למיקם קמיה והא דאמרינן סמפון בעבדים ליכא היינו היכא דזבין סתמא דמצי אמר לי השחין זה עכשיו נולד שכבר היה נרפא לגמרי אבל הכא כיון דאתני מקחו בטל:

מתני' שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים מתני' רבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי מדפליג ר&quot;א בסיפא ואמר אע&quot;פ שאין עליו עדם וכו' ואפילו הכי כתב בכתב ידו הולד כשר ולא תצא כדמסקינן בגמרא משום דכתב ידו כמאה עדים דמי ומהא שמעינן דכתב ידו בלא חתימה כשר בדיני ממונות וגובה מנכסים בני חורין שלא כדברי מי שכתב שזו ששנינו בסוף בתרא הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין חתם ידו הוא אבל כתב ידו לא מהני ומהכא משמע דאפילו כתב ידו בלא חתימה מהני בגט דהכא ודאי בלא חתימה עסקינן מדאמרינן בגמרא דדוקא כתב ידו ועד אבל כתב סופר ועד פסול ואילו חתם סופר ועד לרב כשר כדמוכח בגמ' והלכך כתב סופר ודאי היינו כתיבתו ולא חתימתו וכתב ידו נמי דכוותה מהני בגט אלמא שטר מקריא ובדיני ממונות נמי דכוותה ויש לדחות ולומר דגיטין שאני דכיון שהוא צריך לכתוב שמו הא איכא חתם ידו ומהני אפילו למה שכתב בו משמו ואילך כיון שהכל כתיבה אחת אבל כתיבתו בלא חתימתו כל לאיפשר דלא מהני ומיהו חתימתו בלא כתיבתו ודאי מהני מדאמרינן בפרק האשה שנתארמלה דלא ליחתום איניש חתימות ידיה אמגילתא דילמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עלה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין אלמא חתם ידו בלא כתיבתו מהני ומכל מקום נראה לי ממתני' דהא דתנן דכתב ידו גובה מנכסים בני חורין לאו במודה שהוא חייב לו בלחוד אלא אפי' במחייב עצמו דכיון דקיימא לן כרבי יוחנן דאמר בריש פרק הנושא דחייב אני לך מנה בשטר חייב והכא תנן דאפילו למאן דבעי עדי חתימה כתב ידו מעשה שטר קא עביד מחייב עצמו נמי בכתב ידו מהני וגובה מנכסים בני חורין:

יש עליו עדים ואין בו זמן זמן תקנתא דרבנן בלחוד היא משום בת אחותו הילכך הולד כשר:

ואין בו אלא עד אחד בגמ' פליגי בה איכא מאן דאמר דאכתב ידו קאי ואפילו הכי אשמעינן דלכתחלה לא תנשא ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד אם נשאת הולד כשר ואיכא מאן דאמר דאכתב סופר קאי ואפילו הכי הולד כשר דסופר הוי במקום עד שני:

ר&quot;א אומר אע&quot;פ שאין עליו עדים ואין כתב ידו אלא שנתנו לה בפני עדים כשר לינשא בו לכתחלה וגובה מנכסים משועבדים מוכח בגמרא דהכי קאמר ואם שטר הוא גובה מנכסים משועבדים דרבי אלאעזר סבירא ליה דעדי מסירה כרתי בין בגיטין בין בשטרות:

אלא מפני תיקון העולם שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער ויאמר לא גרשתיה:

גמ' ותו ליכא גיטין פסולין לכתחלה והולד כשרף

והא איכא גט ישן דאמרינן לעיל בגמרא דהזורק אם נשאת לא תצא:

הכא תצא לקמן פליגי בה בשמעתין:

התם תנשא לכתחלה הכי אמרינן בפרק הזורק באיכא דאמרי:

ומקשינן תו בגמרא והא איכא גט קרח התם הולד ממזר הכא הולד כשר הניחא לרבי מאיר כלומר דסבירא ליה דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר אבל לרבנן מאי איכא למימר כלומר אי מתניתין דהכא רבנן היא ניתני נמי הכא גט קרח ומפרקינן התם תצא כלומר דהתם נמי קתני תצא מזה ומזה אפילו לרבנן והכא לא תצא ומקשינן הניחא למאן דאמר הכא לא תצא אלא למאן דאמר תצא מאי איכאל מימר ופרכינן נמי דכוותה משלום מלכות ומסקינן דלמאן דאמר תצא מוקים מתני' כר&quot;מ והתם הולד ממזר והכא כשר ומסקנא בג' גיטין דמתני' דלא תצא כמו שכתב הרב אלפסי ז&quot;ל בסמוך מיהו בגט קרח משמע דמודו רבנן תצא כדמפרקינן התם תצא והכא לא תצא ואף על גב דפסולא דרבנן הוא משום גזרה בעלמא ומשמע דהוא הדין לכל הגיטין הפסולין שאף על פי שאין פסולין אלא משום גזרה כגון כתב על עלה של עציץ נקוב שהוא פסול שמא יקטום וכותב טופסי גיטין נמי דכתב לה לשמה וגזר רבי אליעזר טופס אטו תורף שאם נשאת תצא וראיה לדבר עד מדאמרינן בפרק הזורק גבי גט ישן ללישנא קמא

דף מו עמוד ב

ואם נשאת לא תצא אלמא דבשאר פסולי דעלמא אם נשאת תצא שאילו בא ללמד שלא תנשא לתכחלה ולאפוקי מלישנא בתרא הוה ליה למימר לא תינשא ואף על גב דקיי&quot;ל כלישנא בתרא דאמר אם נתגרשה תנשא לכתחלה ואפילו ללישנא קמא אם נשאת מיהא לא תצא שאני התם דקתני ובית הלל אוסרין ולא קתני פוסלין אבל כל האומר בהן פסול אם נשאת תצא ומיהו דוקא בשלא היו להם בנים אבל אם היו להם בנים לא תצא וראיה לדבר מדאמרינן בשמעתין הניחא למאן דאמר הכא לא תצא אלא למאן דאמר תצא מאי איכא למימר ומשני במקושר לא קמיירי ומאן שמעת ליה דאמר תצא רב ואיהו גופיה אמר דאם יש לה בנים לא תצא ואם איתא דבשאר גיטין פסולין לעולם תצא מאי קושיא לימא התם יש לה בנים נמי תצא הכא יש לה בנים לא תצא אלא שמע מינה דכל שהולד כשר אם יש לה בנים לא תצא שלא להוציא לעז על בניה אבל בשאין לה בנים אפי' נשאת תצא בר מהני דמתני' דמסקינן לא תצא ומה שהקלו בשלשה גיטין הללו יות רמבשאר גיטין פסולין דלר&quot;מ בהנהו הולד ממזר והכא הולד כשר ולרבנן בהנהו תצא והכא לא תצא ה&quot;ט משום דדבר הנוהג בגיטין ולא בשטרות החמירו יותר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדי שלא יבואו להשוות גיטין לשטרות ומשום הכי כתב לשם אחרת שאינו נוהג אלא בגיטין לפי שלא היו מקפידין בשטרות וכמו שכתבתי למעלה וכן כל הדברים שנתקנו בגיטין בלבד סבירא ליה לרבי מאיר שכל המשנה למעבד בשאר שטרות כגון היה במזרח וכתב במערב דאפי' בשאר שטרות אית להו למכתב דוכתא דקיימי ביה דאי לא מיחזי כשקרא בגיטין לרבי מאיר הולד ממזר ולרבנן תצא אבל כתב בכתב ידו ואין בו אלא עד אחד או שאין בו זמן כיון דבשאר שטרות רשאי לעשות כן לכתחלה גיטין נמי כשר וליכא למיחש באין בו זמן לשלום מלכות שאין מקפידין אלא כשמונין למלכות אחרת אבל כשאין כותבין בו זמן כלל אין קפידא בדבר ומשוםה כי כשרין אלא דכיון דבשאר שטרות לאו שטרי מעלייתא נינהו למגבי ממשעבדי החמירו בגיטין לפסלה לכתחלה אבל לא שיהא הולד ממזר בהם לרבי מאיר ולא להוציאה מתחת בעלה לרבנן אבל שאר גיטין פסולין משמע דאפילו לרבנן תצא וכדכתיבנא ואף על גב דאשכחן בריש פרק קמא לרבא דלאחר שלמדו פסול גזרו שמא יחזור דבר לקלקולו ואפילו הכי אם נשאת לא תצא התם הא פרישו טעמא משום דהשתא בעל לא מערער אנן ניקום ונערער זהו דעת הרמב&quot;ןז כרונו לברכה אבל רבינו האיי גאון זכרונו לברכה כתב בתשובה בענין היה סופר במזרח וכתב במערב שאם נשאת לא תצא ונראה שדעתו ז&quot;ל דכי אמרינן התם תצא הכא לא תצא ה&quot;מ מקמי דמוקמי מתני' כרבי מאיר אבל בתר דאוקימנא לה כרבי מאיר לא צריכינן למימר התם תצא אלא בכולהו גיטין דפסולי מדרבנן אמרינן לרבנן לא תצא דומיא דהני דמתניתין דאף על גב דלא תנן בהו אלא הולד כשר קיימא לן דלא תצא דאלמא ליכא למימר תצא כל היכא דהולד כשר אלא שאין פשט הדברים מראה כן דמשמע דמאן דאמר הכא תצא על כרחיך מוקי לה למתניתין כרבי מאיר דאי כרבנן הא איכא גט קרח ושלום מלכות ומשום הכי אמר דאפילו לרבנן הכא תצא משום דהרי אלו דמתניתין למעוטי הנהו אחריני שהולד בהם ממזר לרבי מאיר וכיוןד הרי אלו מתוקים שפיר אמרינן דאפילו לרבנן תצא ומאן דאמר לא תצא מוקי מתניתין כרבנן ולדידיה על כרחין הרי אלו למעוטי אינך דאמרינן בהו תצא דלא מתוקם לדידיה מעוטי דהרי אלו אלא בהאי גוונא וכיון דקיימא לן כמאן דאמר דלא תצא ממילא בשארא תצא אבל הרמבס,ם זכרונו לברכה כתב בפרק עשירי מהלכות גירושין כדברי הגאון זכרונו לברכה וכן נראה דעת הרי&quot;ף זכרונו לברכה שלא הביא בהלכותיו הא דאמרינן התם תצא הכא לא תצא אף על פי שנמצא לו בתשובה כלשון הזה והנך פסולי דקתצני בהו פסול כגון ההיא דריש פרקא קמא אם נשאת תצא והולד ספק ממזר ואסור בממזרת ואסור בבת ישראל וליכא גט פסול והולד כשר בר מהלין דמנינן גבי גיטין פסולין ומקשינן ותו ליכא והא איכא גט ישן התם תנשא לכתחלה הכא דיעבד שמע מינה דליכא גט פסול והולד כשר אלא הני דמנינן ושמע מינה תו דכל הני פסולי אם נשאת תצא בר מהני לאו למימרא דהנך דקתני בהו פסול כולהו ממזרין נינהו אלא דלא הוו כשרים ואיכא מינייהו ממזרים ואיכא מינייהו ספק ממזרים [עכ&quot;ד] וכבר כתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל שאין דברי תשובה זו מכוונים ושמא סופרים שיבשוה ולא א&quot;ר כן אלא כגון אותו שבפ&quot;ק שיש לחוש לזייף ולא נתקיים אבל שאר הפסולין משום גזרת חכמים דמי להני דשלום מלכות וחבריו והרי אמרו הולד כשר וכן כל כיוצא בהא דהא תלמודא כל שהזכירו חכמים בפסולי גיטין של דבריהם בכולן הכשירו הולד ובקלין שבהם לא תצא ושמא רבינו זכרונו לברכה סובר דדוקא הקשו ותרצו שלום מלכות וחבריו מפני שפירש רב בכל אותה משנה אבל חכמים אומרים הולד כשר אבל בשאר מקומות שלא נתפאר לא תצא אעפ&quot;כ אינו מכוון מן הטעם שאמרתי שהרי מכל מקום כל הנזכרים בתלמוד הולד כשר ויאך נניח מפורשים ונלמוד מן התומים ואדרבה רב בההיא משנה פריש משום דידע דכל פסולי גיטין לחכמים ולד כשר והתם לא איתמר מניינא למעוטי כלום כי הכא עד כאן: וגט מוקדם דקי&quot;ל דפסול איכא מאן דאמר דאם נשאת לא תצא כגט שאין בו זמן משום דכל מאי דאיכא למיחש בגט מוקדם משום בת אחותו איכאל  מיחש נמי בגט שאין בו זמן ואפילו הכי אמרינן ביה אם נשאת לא תצא ובגט מוקדם נמי דכוותה ומיהו דוקא לדעת רש&quot;י זכרונו לברכה שאומר דבכל גט אמרינן לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך וכמו שכתבתי למעלה בפרק המביא בתרא אבל לדברי מי שאומר דדוקא בגט שנפל הוא דאמרינן הכי משום דאיתרע ליה אבל כשלא נפל אינה צריכה להביא ראיה אימת מטא גיטה לידה גט מוקדם פסול דהא אתיא למטרף לקוחות שלקחו פירות שלא כדין ואפילו לדברי רש&quot;י ז&quot;ל יש להחמיר ולומר דכיון דמוקדם בשאר שטרות פסול בגט נמי פסול ואפילו נשאת תצא כל שאין לה בנים:

אמר רב כתב ידו שנינו אהייא אילימא ארישא דליכא שום עד:

אלא אמצעיתא יש עליו עדים ואין בו זמן הרי יש עליו עדים ומה לי כתב ידו ומה לי כתב סופר:

אלא אסיפא וכו' אמר רב דוקא כתב ידו ועד הוא דאמרינן הולד כשר וכי תימא הא מרישא שמעינן לה דאפיל בלא שום עד הולד כשר אי לאו סיפא הוה אמינא דהיכא דאיכא עד אחד עם כתב ידו תינשא לכתחלה וכמו שכתבתי במשנתינו:

וכי קתני כתב סופר ועד כשר מתני' היא לקמן:

אבל כתב סופר לא מהני ולא מידי אפי' בספרא דמובהק והכי מוכח בגמ':

יש לה בנים מן השני קודם שנודע להלנו שבגט זה נשאת:

לא תצא שלא תוציא לעז ממזרות על בניה הילכך גבי גט ישן תינשא לכתחלה כדאמרי' לעיל דלמאן דאמר לא תצא התם תינשא לכתחלה והכא דיעבד:

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אל(י)עזר בגיטין נוסחי ההלכות בכאן מתחלפות שברובן כת[ו]ב במסקנא

דף מז עמוד א


והלכתא כר&quot;א בגיטין ונמצאת הגהה במקצתן והלכה כר&quot;א אף בשטרות מדגרסינן [פרק זה בורר] ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי סבר רב יוסף לאכשורה אמר ליה אביי מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ממאי דכרבי יוסי דמתני' דמכשר בגיסו דילמא רבי יוסי דברייתא דפוסל בגיסו אמר ליה זיל נקנייה ניהלך בעדי מסירה אמר ליה אביי כמאן כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי והאמר רבי אבא מודה ר&quot;א במזויף מתוכו שהוא פסול אלמא שטרות נמי מקנו קנו בלא חתימה וכן הלכה עד כאן והרמב&quot;ן זכרונו לברכה העיד שמצא נוסחא ישנה ומוגהת בכיבת ידי המחבר זכרונו לברכה וכך היה כתוב בה תחלה והלכה כר&quot;א בגיטין ולא בשטרות וחזר ומחק ולא בשטרות והניח הדבר בסתם כר&quot;א בגיטין וזהו עיקר נוסח ההלכות עד כאן ומשמע שאין עדי מסירה כורתין בשטרות משום דכתוב בהו וכתוב בספר וחתום בירמיה בספר המקנה ובודאי דעובדא דההיא מתנתא לא מכרע משום דסבר רב יוסף התם דהלכה כרבי יוסי דמתניתין דמכשר בגיסו אף על גב דמספק עליה אביי דילמא כרבי יוסי דברייתא משום הכי אמר ליה לדידך דמספקת כדאי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בספקא דידך הילכך לא סגי למגמר מיני הלמידחי ספיקא דאשלי רברבי טובא כדאיתא בגמרא דאיתמר הכא בדוכתא בהדיא הלכתא כר&quot;א בגיטין דמשמע בגיטין ולא בשטרות והרי&quot;ף זכרונו לברכה כתב בפרק קמא דמכות היכא דליכא בשטרא אלא תרי וחד מינייה וקרוב או פסול אי נמי תרי קרובין להדדי אפילו מסריה ניהליה באפי סהדי אחריני דכשרי לא מהני מידי דהוה ליה מזוייף מתוכו כדגרסינן בפרק שלישי דסנהדרין בענין ההיא מתנתא דהוי חתימי עלה תרי גיסי וכו' ופשט דבריו (מר&quot;א) [מראה] דאי ליכא סהדי בשטרא כלל כשר בעידי מסירה דהלכה כר&quot;א אף בשטרות אבל הרמב&quot;ן ז&quot;ל כתב שלא ללמד על עצמה כתבה אלא ללמד על דין מזוייף מתוכו דגיטין ואין דבריו מראין כן לפיכך נראה לי שזה נכתב על דעת מי שאומר שהלכה כרבי אלעזר אף בשטרות וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;יא מהלכות מלוה ולוה ויש מוכיחין כן מדגרסינן בסוף פרק גט פשוט גבי הא שתנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו בעא מיניה רבה בר (יונתן) [נתן] מרבי יוחנן הוחזק כתב ידו בבית דין מאי אמר ליה אף על פי שהוחזק כתב ידו בבית דין אינו גובה אלא מנכסים בני חורין מתיב רמי בר חמא ג' גיטין פסולין וכו' ר&quot;א אומר אע&quot;פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים ומפרקינן שאני התם דמשעת כתיבה שעבד נפשיה כך היא עיקר הגירסא ופירושה דקא מקשינן עלה דרבי יוחנן מגובה מנכסים משועבדים דר&quot;א דאלמא כל היכא דאיכא סהדי דידעי בשטרא גובה מנכסים משועבדים ואף על גב דלא חתימי אמלוה וה&quot;נ הא ידעי ביה בי דינא ומפרקינן שאני התם דמשעת כתיבה שעבד נפשיה כלומר דהתם במתניתין שכיון שכתב לו הריני חייב לך מנה שלויתי ממך והעמיד עליו עדים ומסרו בפניהם כדי שיהו עדים שלוה ממנו שעבד נפשה למלוה בשטר ועדים ומשעת כתיבה ומסירה לכך נתכוין אבל הוחזק כתב ידו בבית דין לא העיד הבית דין על עצמו שלוה שלא על מנה שבשטר הן מעידין אלא על חתם ידו הן מעידין ומכל מקום משמע דקי&quot;ל כר&quot;א אף בשטרות מדפריך מינה והרמב&quot;ן ז&quot;ל דוחה ואומר דלאו משום דהלכה כרבי אלעזר פרכינן מינה אלא על דרך ע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה דר&quot;א אלא משום דליכא שטר בחתימה אבל היכא דאיכא שטר בחתימה אפילו לרבנן גובה דהא איכא קלא וזה דוחק ויתר נראה לי לומר דהתם אין הכי נמי דהוה מצי לדחוייה דרבי יוחנן לית ליה בשטרות אלא דכיון דלא שעמינן ליה לרבי יוחנן הכי דחי ליה בקושטא דאפילו ת&quot;ל דרבי יוחנן כר&quot;א ס&quot;ל לא דאמו דשאני התם דמשעת כתיבה שעבד נפשיה אבל זו קשה מן הראשונות דגרסינן בפרק מי שהיה נשוי שני שטרות היוצאין ביום אחד רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני ואוקימנא רב כר&quot;מ דאמר עידי חתימה כרתי והילכך שניהם זכו כאחת כיון דלא כתבו שעות ושמואל כר&quot;א דאמר עידי מסירה כרתי הלכך זה שנמסר לו בתחלה קנה ומדלא ידעינן הי ניהו עבדינן שודא דדייני והתם קי&quot;ל כשמואל דר&quot;נ הכי ס&quot;ל ועבד עובדא התם כוותיה וקי&quot;ל בלכתא כרב נחמן בדיני דאלמא הלכתא כר&quot;א אף בשטרות תירץ הרמב&quot;ן ז&quot;ל שכשאמרו שם דלר&quot;מ חולקין וליכא שודא דדייני אלא לר&quot;א היינו למאן דס&quot;ל דעדיו בחתומיו זכין לו ושמעינן ליה לשמואל דאמר הכי בפ&quot;ק דמציעא הילכך כיון דעדיו בחתומין זכין לו והרי שתיהן כאילו נחתמו בשעה אחת אפי' מסר וחזר ומסור שניהן קונין משעת חתימה שיהא לשניםה כאחד הלכך אין אדם יכול ליפות כחו של זה מכחו של זה ומאי שודא איכא למימר אבל אנן כיון דקי&quot;ל דלא קני בעדי חתימה עד דמטי שטרא לידיה אפי' לר&quot;מ איכא למעבד שודא שהרי בשעה שכתב להם לא קנו כלום אלא משעה שמסר להם הוא שקונין הילכך אם מסר לראשון וחזר ומסר לשני זה שמסר לו תחלה קנה וזו עצה עמוקה ואין דרך לנטות ממנה ואפילו נפסוק כר&quot;א בשטרות שהרי על כרחנו אפילו לרבי מאיר הכותב שטר מתנה לחבירו ביום פלוני ומסר לו בו ביום קנה מיד לשעתו ואינו יכול לחזור בו כל אותו היום אף על פי שלא כתבו לו שעות ואפי' כתב שבוע או שנה וכיון שהוא קונה מיד היאך איפשר לדון בכותב שני שטרות ומסר לראשון בחשרית וחזר ומסר לשני ערבית שקנה שני כלום ואפילו קדמה כתיבת שטרו לשל ראשון והלא כתיבה אינו זוכה לו כלל ומסירה זוכה לזה בשעתה אלא ודאי זה שמסר לו קנה והילכך אפילו לר&quot;מ איכא למעבד שודא וכדפרישית הרי טרחנו לקיים הלכה כר&quot;א בגיטין אבל לא בשטרות לפי שהיא סברא המתחוורת בשמועה זו עד כאן לשונו בספר הזכות ומה שכתב הרב זכרונו לברכה דאותה שטה שבפרק מי שהיה נשוי לא נאמרה אלא לדברי האומר עדיו בחתומיו זכין לו דשמעינן ליה לשמואל דאמר הכי בפרק קמא דמציעא תמהני דלא חזינא ליה לשמואל דאמר הכי דנהי דאמרינן התם בסוגיין דמצא שטרי חוב ולשמואל דאמר לא חיישינן לפרעון מאי איכא למימר הא ניחא אי סבר לה כרב אסי דאמר בשטרי הקנאה מוקי לה למתניתין בשטרי דלאו הקנאה אלא אי סבירא ליה כאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו אמאי לא יחזיר שמואל מוקי ליה למתניתין בשאין חייב מודה אי הכי כי אין בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי ממשעביד מבני חרי מגבה גבי שמואל לטעמיה דאמר אומר היה רבי מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין זו היא הסוגיא האמורה שם ונהי דהך סוגיא נטיא דשמואל מצי סבר דעדיו בחתומיו זכין לו אבל לא מוכחא דסבר הכי אלא לעולם מצי סבר דלא קני עד דמטי שטרא ןלידיה ומיהו להכי אוקמא בשאין חייב מודה ולא אוקמא בשחייב מודה ובשטרי דלאו אקנייתא משום דבעיא לאוקומא בכולהו שטרי ואפילו למאן דס&quot;ל דעדיו בחתומיו זכין לו ואדרבה בהתםמוכח דלית ליה לשמואל עדיו בחתומיו זכין לו דהא אמר שמואל התם המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים אי משום כתב ללוות ולא לוה הא שעבד נפשיה ואי אית ליה לשמואל עדיו בחתומיו זכין לו אפילו שטר דלאו הקנאה נמי יחזיר אלא ודאי ס&quot;ל לשמואל דבעיא דמטי שטרא לידיה ואי איתא דשמואל מצי אמר שודא אפילו לרבי מאיר למה לן לאוקמה כרבי אלעזר וכי תימא כיון דחזינן מכל מקום דשמואל כר&quot;א ס&quot;ל כדאמרי' בסוגיין דגמ' הכא והתם אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר&quot;א בגיטין כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי אף בשטרות למה לן למטרח ולמימר שודא בדרבי מאיר למאן דבעי דלמטי שטרא לידיה הא לשמועל על כרחיה אית ליה למעבד שודא אפילו ס&quot;ל דעדיו בחתומיו זכין לו כיון דאיהו ודאי כר&quot;א ס&quot;ל דהא אמר הכי בהדיא זו אינה תורה דאם איתא דלר&quot;מ שייכא שודא למאן דבעי דלמטי שטרא לידיה טפי הוה עדיף לן לאוקמיה דשמואל אפילו כרבי מאיר ונפקא מינה דאפי' ידעי ודאי שלא היו שם די מסירה כגון שלא היה אדם עמהם או שלא היו שם אלא קרובים עבדינן שודא לשמואל ואליבא דהלכתא משום דקי&quot;ל דבעי דלמטי שטרא לידיה (ומיהו ליתא) דהא אפילו מאן דס&quot;ל דעדי מסירה כרתימודה דבעדי חתימה סגי וכמו שנכתוב לפנינו בס&quot;ד אלא ודאי משמע דלר&quot;מ ליכא למימר שודא כלל דאע&quot;ג דקי&quot;ל דלא קני בעדי חתימה עד דמטי שטרא לידיה מה בכך והא כי מטי שטרא לידיה אין המסירה מקנה אלא עידי חתימה הם שמקנין וכיון שאין כותבין שעות הרי הן מקנין בסוף היום לשניהם כאחד כיון דכבר מטא שטרא ליד כל אחד מהם וליכ אלמימר זה שנמסר בתחלה קנה שאין המסירה מקנה אלא כל שהגיע שטר לידם עדי חתימה מקנין להם בסוף היום ואין לחוש ולומר דשמא לא נמסר אלא למחר דהא לא חיישינן להכי אלא היכא דנפל דאיתרע ליה כדאיתא פרק קמא דמציעא ומה שכתב זכרונו לברכה שזו עצה עמוקה ואין דרך לנטות ממנה שהרי על כרחנו אפילו לדברי רבי מאיר הכותב שטר מתנה לחבירו ביום פלוני ומסר לו בו ביום קנה מיד לשעתו ואינו יכול חזור בו כל אותו היום אף על פי שלא כתב שעות וכיון שהוא קונה מיד היאך איפשר לדון בכותב שני שטרות ומסר לראשון בשחרית וחזר ומסר לשני ערבית שקנה לשני כלום אלו דבריו ז&quot;ל ואין הנדון דומה לראיה דאנן ודאי מודינן שהכותב שטר מתנה לחבירו ומסרו לו אף על פי שלא כתב שעות אינו יכול לחזור בו ולא בשמסרו בלבד אלא אפילו בין כתיבה למסירה אין חזרתו כלום שכיון שאין עדי חתימה מקנן אלא בשעת מסירה נמצא שההקנאה נעשית לאחר חזרתו בשעה שמסר ואף על פי כן אם הקנה לאחר באותו היום אף על פי שכבר מסר לראשון יד שניהם שוה שכיון שאין כותבין שעות ועדי חתימה המקנין הרי הוא כמשייר בקניינו שלא יקנה אלא בקנין ברי ומי שאינו יכול לברר אם קנה מתחלת היום או מסוף היום שדינן אותו לסוף היום ונמצא זכות חברו שוה לו הילכך

דף מו עמוד ב

לרבי מאיר לא משכחת לה שודא כלל אבל לענין חזרה אין בכך כלום דמה נפשך בין שחזר בו קודם שהקנה בין שחזר בו לאחר שהקנה אין ממש בחזרתו הילכך אם אנו דנין הקנאתו לתחלת היום אין בידו לחזור ואי בסוף היום הרי הקנה לו אחר שחזר וכיון שהעלינו שלא משכחת לה שודא לרבי מאיר הרי אותה שמועה שבפרק מי שהיה נשוי תשובה גמורה למי שפוסק דלא כר&quot;א בשטרות אבל יש לי דעת אחרת בזה ואכתבנו בסמוך בס&quot;ד:

ומהא נמי שמעינן וכו' דהא רב הוא דאמר אם נשאת בעד אחד וכו' הראב&quot;ד ז&quot;ל דוחה ראיה זאת ואומר דמהא ליכא למשמע מידי לר&quot;א משום דמילתיה דרב דאמר דכתב ידו שנינו אליבא דתנא קמא מיירי ולעולם אפילו איכא כמה עדי מסירה כי ליכא שני עדי חתימה פסול מיהו רב גופיה לא סבר לה הכי אלא כר&quot;א ס&quot;ל דהא קא פסיק כותיה בגיטין הילכך אי איכא עדי מסירה אפילו ליכא עדי חתימה כלל כשר וכל שכן כי איכא עד אחד ואיכא עדי מסירה דכשר והרמב&quot;ן ז&quot;ל השיב דאי רב לת&quot;ק קאמר ולדידיה לא ס&quot;ל הוו דייקי עליה בגמרא ומי אמר רב הכי והא אמר רב הלכה כר&quot;א בגיטין והוו מפרקינן דלתנא קמא קאמר וליה לא סירא ליה ועוד דמשמע דרב מודה דשלשה גיטין פסולין שאם נשאת הולד כשר דהא אמרינן עלה זמנין אמר רב תצא וזמנין אמר רב לא תצא:

והיינו דקתני שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם וכו' ואי סלקא דעתך לא סגיא ליה בעדי החתימה אלא עד דאיכא עדי מסירה מאי תיקון העולם איכא הוי יודע שרבינו אפרים תלמידו זכרונו לברכה חולק עליו ואומר דמדאמרינן בכל דוכתא דרבי אלעזר סבר עדי מסירה כרתי ולא אמרינן בשום דוכתא אף עדי מסירה משמע דדוקא עדי מסירה קאמר והא דתנן שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם היינו טעמא משום דכל היכא דאיכא עדי חתימה חיישינן דילמא איהי זייפתיה וכן דעת רבותינו הצרפתים ז&quot;ל ולא נהירא שעל מי נסמוך בחזקה זו אם על העדים החתומין בו והלא הם כותבין גט לאיש ואף על פיש אין אשתו עמו ואפי' במדינת הים כותבין ונותנין לו ועל הבעל גם כן אין לסמוך דאטו כל המגרש בבי דינא מגרש וכי כל עמי הארץ יודעין שהלכה כרבי אלעזר בגיטין ומוסר בעדי מסירה שלא כדרך שטרות שהם נמסרות בינן לבין עצמן ועוד אי איתא דכל שישי עדי חתימה אנו סומכין שבעדי מסירה נמסר מאי האי דמפרקינן בריש מכילתין כי בעי מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה וחתימה לשמה ומסקין לעולם רבי אלעזר היא וכי לא בעי ר&quot;א חתימה לשמה היכא דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים בעי דאמר רבי אבא מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול שכיוןש איןה כשרו אלא מחמת עדי מסירה מאי מזוייף מתוכו איכא בשלמא אי סגי ליה לרבי אלעזר בעדי חתימה שפיר שכיון שהם הכורתים בעינן שיחתמו לשמה אבל אם אין הכשרו אלא משום חזקה שבעדי מסירה נמסר כי לא חתמו לשמה מאי מזוייף מתוכו איכא ומתניתין גופיה נמי מוכחא דרבי אלעזר סגי ליה בעדי חתימה דהא לא פליג בג' גיטין פסולין שאם נשאת הולד כשר אלא דמיקל טפי ואמר שאם נתנו לה בפני עדים כשר והא תנא קמא בלא עדי מסירה איירי וקא פליג עלה רבי אלעזר לקולא מדקתני אף על פי שאין עליו ולא קתני רבי אלעזר אומר אם נתנו לה בפני עדים כשר ואם לאו פסול והולד ממזר אלמא משמע דרבי אלעזר נמי בעדי חתימה סגי ליה ועוד דאם איתא דרבי אלעזר לא מכשר אלא בעדי מסירה היכי פסקינן כוותיה בגיטין אבל לא בשטרות דכיון דעדי חתימה פסולין בגיטין היאך נכשירם בשטרות בשלמא איא מרינן דלר&quot;א נמי מהני עדי חתימה משום הכי אמרינן דבשטרות דקיימא לראיה אין קונין עדי מסירה אלא עדי חתימה אבל אי עדי חתימה פסולין בגיטין למה יהו כשרין בשטרות ועוד ראיה מדתניא לקמן בסמוך היה כתוב טופס לכל אחד ואחד והעדים למטה את שהעדים נקרין עמו כשר כלומר ואידך פסול ותנן נמי כתבו עדים בראש הדש או מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול ותנן נמי הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהם פסולין ומשמע ודאי דכל הני לרבי אלעזר אם נתנן בעדי מסירה כשרין וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ד מהל' גירושין שכיון שפסולן ניכר ליכא למיחש למזוייף מתוכו כדמודה רבי אלעזר בכת ידו ואין עליו עדים או שאין בו אלא עד אחד שאם נתנו בפני עדים כשרים דהא ליכא למיחש למזוייף מתוכו ואם איתא דלרבי אלעזר לא סגי ליה בעדי חתימה קמו להו כל הני סתמי דלא כר&quot;א דאי בעדי מסירה לדידיה כולו כשרין ואי בלא עדי מסירה מאי איריא כתבו עדים בראש הדף והקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה אפי' חתמו כדרכם לרבי אלעזר פסול ואי כל הני סתמי דלא כרבי אלעזר הוה ליה מחלוקת ואחר כך סתם ואין הלכה כסתם וכי איכפול כל הני אמוראי בגמרא למדחיה לסתם מתניתין ולא עוד אלא דמתמהינן בגמרא עליה דרבי יוחנן דקאמר אפילו ריח הגט אין בו לימא רבי יוחנן לית ליה דרבי אלעזר ומפרקינן הכי קאמר לרבנן אפילו ריח הגט אין בו ואי סתם מתניתין דלא כרבי אלעזר מאי מתמהינן דאי רבי יוחנן לית ליה דרבי אלעזר דהא איהו הוא דאמר הלכה כסתם מתניתין אלא ודאי מכל הני משמע דלרבי אלעזר נמי סגי בעדי חתימה אלא שהרב רבינו זרחיה הלוי זכרונו לברכה הקשה מסוגיא דפרק מי שהיה נשוי בשני שטרות היוצאין ביום אחד דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני ואמרינן התם דרב דאמר כרבי מאיר ושמואל אמר שודא דדייני ואמרינן התם דרב דאמר כר&quot;מ ושמואל דאמר כר&quot;א כלומר דלר&quot;מ עדי חתימה כרתי שניהם בבת אחת נכתבו דהא לא כתבינן שעות ולרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי נמסר לאחד קודם לחבירו ואי דמר לא דמר ומשום הכי עבדינן שודא ואם איתא דלרבי אלעזר נמי עדי חתימה כרתי הוה לן למימר לדידיה נמי יחלוקו כדאמרינן לרבי מאיר והרמב&quot;ן זכרונו לברכה תירץ דאף על גב דרבי אלעזר מודה דעדי חתימה כרתי מכל מקום כיון שאין כותבין שעות אין קונין אלא מסוף היום וזה שמסר לו בתחלה קנה משעת מסירה דמסירה קונה לשעות ומשום הכי איכא למימר שודא וכי קנה משעת מסירה דמסירה קונה לשעות ומשום הכי איכא למימר שודא וכי תימא כיון דלא צריך לעדי מסירה במקום שיש עדי חתימה דלמא בלא עדי מסירה מסר יש לומר לענין דיני ממונות מסירת בעל דין כמאה עדים דמי ועוד דהיינו שודא דאמרינן הכי הוה לפי שרצה לזכות את הראשון ואת השני הטעה אלו דבריו זככרונו לברכה ואינן נראין לי דודאי רבי אלעזר מסריה בעדים מיהא בעי ומסירה בינו לבינו בלא עדים לא מהניא שאם היה קונה בממון למה לא תכרות בגיטין וכי תימא אין הכי נמי אלא דאיכא למיחש דילמא איהי זייפיתיה אם כן היכי קאמרינן בריש מכילתין דנהי דלא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה מודה במזוייף מתוכו שהוא פסול כלומר משום דאיכא  למיחש דילמא יהיב לה ניהלה בלא עדי מסירה וכי ינהיב לה הכי מאי הוי דילמא שמסירתו כורתת דכל שנתקיים בחותמיו ליכא למיחש דאיהי זייפתיה ואנן סהדי דאיהו יהביה ניהלה כיון שהגט יוצא מתחת ידה כשם שאנו מכשירים אותו בלא עדי מסירה כשנחתם לשמה ויוצא מתחת ידה אלא ודאי מסירה לרבי אלעזר בלא עדים לא מהניא מידי ומה שכתב ועוד דהיינו שודא דאמרינן הכי הוה לפי שרצה לזכות את הראשון ואת השני הטעה אינו מחוור כלל שכיון שאנו יודעין בודאי שמחמת עדי חתימה שניהם זכו בשוה היאך נניח את הודאי ונתפוס את הספק לומר שמא אחר כך מסר בעדים כדי לומר שודא והא אפילו ודאי הכי הוה איכא למימר דחלוקה עדיפא דהא אפיליגו בהא מילתא תנאי בסוף פרק קמא דגיטין אי חלוקה עדיפא או שודא עדיפה וגם כן באותה שמועה שבפרק מי שהיה נשוי וכל שכן דכיון דקים לן דבחתימה זכות שניהם שוה לית לן למימר מנפשין דילמא בעדים מסר כדי לומר שודא שאין ספק מוציא מידי ודאי אבל מה שנראה לי בזה דרבי אלעזר סבירא ליה דעדי מסירה בלחוד כרתי ועדי חתימה לא כרתי והיינו דאמרינן בכל דוכא גרבי אלעזר סבירא ליה דעדי מסירה כרתי ולא אמרינן אף עדי מסירה ומיהו מאי דמודה רבי אלעזר דעדי חתימה מהני היינו משום דסבירא ליה שהמסירה כורתת כל שיש בשעתה עדים (בדבר) בין שהם מעידים על המסירה עצמה או על גבוף הדבר ומעתה מה שמודה ר&quot;א דגט החתום בעדים כורת אף על פי שלא נתן בעדי מסירה כמו שמוכיחות כל אותן ראיות שכתבתי למעלה לאו משום דסבירא ליה דעדי חתימה כרתי אלא שהמסירה כורתת מכיון שיש עדים על עיקר הדבר דהוו להו עדי חתימה כעדי מסירה שהרי הגט יוצא מתחת ידה בעדים הללו ובידוע שהבעל מסרה לה ונמצאו כאילו הן עצמן מעידים על המסירה וכי פסקינן הלכה כרבי אלעזר בגיטין ומשמע אבל לא בשטרות לא באנו לומר דעדי חתימה קונים בשטרות דלא היא דבין בשטרות בין בגיטין אין כורתין בלא מסירה דהא כי נמי קאמרינן דהא דאמר רבי אלעזר דאף בשטרות לא בעינן שיהו חותמיו (על השטר) ליתא משום דבשטרות בעינן שטר קנייה חתום בעדים כדי שיהא ראוי לעמוד ימים רבים וכי הוי כה&quot;ג המסירה היא כורתת משום שעדים החתומים על השטר הוו כעדי מסירה ומעתה כל הסוגיות מתחוורות ואפילו למי שפסק שאין הלכה כרבי אלעזר בשטרות וההיא דפרק מי היה נשוי לא קשיא מידי ושפיר עבדינן שודא לרבי אלעזר אף על פי שהוא מודה בעדי חתימה כיון שאינן כורתין מצד חתימתן שלא כתבו בה שעות אלא מסירה היא שקונה ואפילו מסר בלא עדים אותו שמסר לו בתחלה קנה משום דעדים החתומין על השטר מהנו כעדי מסירה ומסירה זו קונה היא לשעות כשם שהיא קונה לשעות בעדים על פה שהעדים החתומין על השטר לא מטעם חתימתן הם מקנין אבל רבי מאיר סבירא ליה דמטעם חתימתן הם מקנין שהרי אילו ראו המסירה ולא חתמו על השטר אינן מקנין וכיון שבחתימתן מקנין בשאין בה שעות על כרחנו יד שניהם שוה בו אפי' אליבא דהלכתא דבעי דלמטי שטרא לידיה וכמה שכתבתי למעלה ומן הטעם הזה שכתבתי אתי שפיר מאי דקי&quot;ל בב' שטרות היוצאין ביום אחד דעבדינן בהא שודא אפילו נפסוק דלא כרבי אלעזר בשטרות משום דכי אמרינן אבל לא בשטרות היינו דבעינן קנייה ראויה לעמוד ימים רבים ומשוםה כי בעינן שיחתמו על השטר וכשהם חותמין הטעם עדי מסירה הם מקנין ולא מטעם עדי חתימה כי היכי דסבירא ליה לרבי אלעזר גופיה וכי אמרינן אבל לא בשטרות דבעינן קנייה הראוייה לעמוד ימים רבים ומשום הכי בעינן שיחתמו עליו לא באגנו לומר דבשטרות לא מהני אלא משום עדי חתימה דאמאי נימא הכי כלום חלקנו בין שטרות לגיטין אלא משום דבעינן בשטרות ראוי לעמוד ימים רבים וכיון שהם חתומים בשטר הרי ראוי לעמוד ימים רבים ובכך מתיישבות השמועות כולן ואין דבר שמתקשה עליה לפי דרך זה אלא מאי דאמרינן בההיא שמעתא בפרק מי שהיה נשוי דכ&quot;ע כרבי אלעזר והכא בהא קא מיפלגי רב סבר חלוקה עדיפא ושמואל סבר שודא עדיפא ומי מצית מוקמת לה לרב כרבי אלעזר והא אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אלעזר בגיטין כי אמריתא קמיה דשמואל אמר לי אף בשטרות מכלל דרב סבר בשטרות לא אלא מחוורתא רב כרבי מאיר ושמואל כרבי אלעזר ואילו למה שכתבתי למה לן לאסוקי דרב כרבי מאיר נימא דרב לטעמיה אזיל דאמר דהלכה כרבי אלעזר בגיטין אבל לא בשטרות ומיהו בשטרות מתורת עדי מסירה הוא דמהני אלא חלוקה עדיפא ואף על פי כן יש לי לומר דלא בעינן למימר הכי דמדקא מהדר שמואל ואמר אף בשטרות מכלל דרב סבר דבשטרות כלל כלל לא דאם איתא דרב גופיה סבר דאף בשטרות מקנין עדי חתימה מטעם עדי מסירה לא ה&quot;ל לשמואל לאהדורי אף בשטרות דהא רב גופיה מודה דכשחתמו עדים בשטרות משום עדי מסירה הם מקנין ואף על גב דלא נפקא מינה מידי אי ס&quot;ל דחלוקה עדיפא מכל מקום אי בשיטתיה דר&quot;א אזיל דאמר עדי מסירה כרתי הו&quot;ל לשמואל למימר הלכה כר&quot;א בין בגיטין בין בשטרות מדלא אמר הכי מכלל דרב סבר דבשטרות עדי חתימה כרכתי בהו ולא עדי מסירה ומיהו אע&quot;ג דרב ס&quot;ל הכי אנן בפסקנו לאו אדרב סמכינן דהא יימא לן לגביה כשמואל בדיני אלא אכולהו אמוראי דאכפול ואמרו דהלכה כרבי אלעזר בגיטין וכיון דלא מפרשינן אבל לא בשטרות איכא למימר דבשטרות בעי שיחתמו על השטר מטעם עדי מסירה הם כורתים על הדרך שכתבתי ואף דברי הרי&quot;ף זכרונו לברכה מטין כך שכתב והלכתא כרבי אלעזר בגיטין ומחק אבל לא בשטרות כמו שמעיד הרמב&quot;ן ז&quot;ל וכן לא הזכיר כלל שיהו עדי חתמה כורתין אלא דבעדי חתימה סגי וכת גם כן דלכתחלה בעינן עדי מסירה שהם העיקר ועולה יפה על פי מה שכתבתי לפי שאין עדי חתימה מועילין אלא משום דהוה כאילו נמסר בפניהם:

מתניתין שנים ששלחו שני גיטין שוין בשמותיהן:

נותן שניהם לזו ושניהם לזו וממה נפשך כל אחת מגורשת ובגמרא בעינן לאוקמה כרבי מאיר ודלא כרבי אלעזר וכתבו בתוספות דאי מתניתין רבי מאיר שוין לאו דוקא דלרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי בעינן שיהא הגט מוכיח מתוכו מי המגרש ומי המתגרשת ודייקינן לה מדאמרינן בגמרא בפרק כל הגט דאמר ליה אביי אלא מעתה רישא דקתני כתב לגרש את אשתו מצאו אחר ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו שני הוא דלא מצי מגרש ביה הא ראשון מצי מגרש ביה והא אמרת ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב אלא מאי אית לך למימר בעדי מסירה ורבי אלעזר היא והם הקשו ולוקמה כר&quot;מ במגרש בעדי חתימה וכגון דאיכא סהדי שמכירין שזו היא אשתו ושבעלה נתנו לה ומדלא מוקי לה הכי למדו דלרבי מאיר דסבירא ליה דעדי חתימה כרתי בעינן שיהא מוכיח מתוך הגט מי המגרש ומי המתגרשת ומתניתין דהכא במוכיחין מתוכן כגון שהן משולשין אוש אחד מהן כהן או בסימן אחר אלא שהשליח אינו יודע איזו בעלה של זו ואיזו בעלה של זו ואף הנשים אינן מכירות בשלוש בעליהן וזה דוחק דשני גטין שוין קתני [ולדבריהם אינם שוים לכ&quot;ע] לפיכך נראה דאפי' לרבי מאיר לא בעינן מוכיח מתוכו והתם אין הכי נמי דהוה איפשר ליה לאוקומה כריב מאיר אלא דמשום דרישא דמתניתין דהתם לא אתיא אלא כרבי אלעזר אוקמה להא נמי כרבי אלעזר וכבר כתבתי זה בריש פרק כל הגט:

לפיכך אם אבד אחד מהם הרי השני בטל לא בטל ממש אלא דכיון דלא ידעינן דמאן נינהו לא ינתן לאחת מהן אבל אם נתנו לאחת מהן או לשניהם ודאי דהרי זה ספק גירושין:

טופס לכל אחד ואחד בגמ' מפרש לה:

את שהעדים נקרין עמו היינו תחתון אבל בעליונים איכא למיחש שמא לא העדיו העדים אלא על האחרון ואם נתגרשו האחרות בגט זה הוי ספק גירושין כמו שאכתוב בגמ' בסייעתא דשמיא:

דף מח עמוד ב

גמ' זמן אחד לכולן זהו כלל כגון שכתב בחד בשבא גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית:

ופרכינן בגמרא ודילמא כי חתמי סהדי אבתרא הוא דחתימי מי לא תניא עדים החתומים על שאלת שלום בגט פסול חיישינן שמא על שאלת שלום חתמו כלומר שאם כתב תחת הגט ושאלו בשלומה והעדים חתמו מלמטה פסול שמא על שאלת שלום חתמו ולא על הגט:

ומפרקינן אמר רבי אבהו לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יוחנן שאלו פסול ושאלו כשר כלומר לפי שהוי&quot;ו מחבר הכל הכא נמי דכתב ביה ופלוני פלונית:

זמן לכל אחד ואחד כגון בשבא בחד בשבא כלומר שכתב לכל אחד ואחד בחד בשבא:

זהו טופס ואינו כשר גמור אלא האחרון אבל הראשונים בספק וכן כתב הר&quot;ם במז&quot;ל בפ&quot;ד מהל' גירושין דומיא דמאי דאמרינן שאלו פסול (ואמרינן) חיישינן שמא על שאלת שלום חתמוהכי נמי חיישינן שמא על האחרון בלבד חתמו ומיהו שמא על הראשונים נמי חתמו ומשוםה כי הויא לה ספק מגורשת לי נראה (אפשר) דכיון שאין העדות מתברר ומוכיח הרי אלו כאילו אין כאן עדים כלל ודקאמר חיישינן אינו אלא טעם הפיסול ומיהו מנקט לחומרא עדיף טפי וכתב ז&quot;ל בפרק הנזכר דכלהו בעדי מסירה כשרים שאין לחוש כאן למזוייף מתוכו כיון שפסולו ניכר והאי דמצטריכינן לאוקומה בחד בשבא כו' משום דאי בחד בשבא בתרי בשבא תיפוק לי דראשון מוקדם ופסול שהרי לא חתמו עדים אלא עד תרי בשבא:

אפי' זמן אחד לכולן הוי טופס כל אחד ואחד לפסול העליונים אם כתבו איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית דהואיל והזכיר שם איש ואשתו לכל אחד ואחד הוי כל אחד ואחד לעצמו ונמצא אחרון מפסיק ואין עדים מעידין אלא עליו:

דהדר כתב פלוני גירש פלונית ופלוני פלונית כי היכי דליהוו כל חד וחד באפיה נפשה ומיהו אהני לישנא קמא לאשמועינן שהעדים ידעו בכל הגיטין:

והלכתא כרבי יוחנן מיהו רבי יוחנן גופיה מודה לריש לקיש דכלל כשר ולא חיישינן משום ולא לה ולחברתה כיוןד הדר כתב פלוני גירש פלונית וכן כתב הר&quot;ם במז&quot;ל בפ' הנזכר ופשוט הוא אבל ראיתי מי שחולק בזה:

מתני' שני גיטין שכתבן זה בצד זה ברוחב המגילה:

וב' עדים עברים באים מתחת הראשון לתחת השני שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני הב' וכן עד שני תחתיו וחזרו וחתמו תחתיהן ב' ישראלים יונים הדרים בארץ יון ובלשון יונית כדרך הזה אבל חתימת היונים אינה נקראת כחתימת העברים שכשהיוני חותם יוסף בן שמעון בידוע ששמו שמעון בין יוסף שכך מתפרשת חתימות יוסף בן כלומר בנו של יוסף שמעון נמצא שם העד חתום על הגט השני ושם אביו חתום על ראשון הלכך היונים תחת השני חתמו כזה:

את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר אם העברים חתומים למעלה הימני כשר ואם היונים חתומים למעלה השמאלי כשר ובגמ' מפרש אידך אמאי מפסיל:

עד אחד עברי ועד אחד יוני עד אחד עברי ועד אחד יוני כלומר שחתמו כסדר הזה עברי ויוני:

באין מתחת זה לתחת זה ומתחת זה לתחת זה ונמצאו שני עברים מעידים על הראשון ושני עדים יונים על השני:

שניהם פסולין בגמרא מפרש אמאי פסולין:

גמ' זעירי תני שניהם כשרים בין ברישא בין בסיפא שהראשון כשר בשני עדים עברים והשני בשני יונים ותנא דידן דפסל אחרון ברישא חייש דילמא גונדלית חתום היונים כלומר שלא כמנהגם אלא כדרך העברים ונמצא שכולן חתומין על הראשון כל שלא כמנהגו קרי גונדלית וכתוב בתשובת הגאונים זכרונו לברכה אדם המשתמש בידו השמאלית קורין לו במקומנו גונדלית לפי שמשנה מסדר שמשתמשים ומיהו את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר משום דודאי הראשונים בין עברים בין יונים אינם משנים מנהגם ובסיפא היינו טעמא דשניהם פסולין משום דחיישינן שמא שני היונים או אחד מהם גונדלית חתם ונמצא השני פסול או שמא עברי שני חתם גונדלית וכדרך היוני שלמעלה הימנו והיונים לא שינו מנהגם ונמצאו עברי שני ושני יונים מעידים על השני ואין מעיד על הגט הראשון אלא עברי ראשון וסיפא דמתניתין איצטריכא ליה לתנא דאי מרישא הוה אמינא כי חיישינן לגונדלית הני מילי ביונים אבל בעברים לא קמשמע לן סיפא דאפילו בעברים חיישינן לגונדלית ויש על משנה זו הויה בגמרא ולרש&quot;י זכרונו לברכה דרך אחרת בסיפא דמתניתין ולפי שאין ענין זה מצוי ודרך יוני נשתקע ואבד מן העולם לא רציתי להאריך:

מתני' שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני שאצלו ברוחב המגילה שקורין קולוניל:

מן הצד בגליון של ימין הגט או בגיליון השמאל:

או מאחרויו בגט פשוט שתקנו להיות עדיו בתוכו:

הקיף חבר זה אצל זה כמו אין מקיפין שתי חביות:

שניהם פסולין שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:

גמ' אמר רב אשי והוא דידיע במתחתא דמגילתא לעיל מהא פרכינן בגמרא דליחוש אחששי טובא וחדא מינייהו וליחוש דילמא אימלוכי אימליך שלא לגרשה והדר אימליך לאחר זמן לחזור ולגרשה והתחיל לכתוב בדף השני ונמצא הראשון בטל והדברים מוכיחין כיון שלא גמר הגט בדף הראשון ואף על פי שאין אנו רואין בסוף דף ראשון קלף חלוק שמא לאחר שנמלך והשלימו בדף השני מיגז גזייה ולפרוקי הך פרכא ואינך חששי דחוששין בגמרא מפרש רב אשי כגון שידיע במתחתא דמגילתא כלומר שניכר במתיחת הקלף סביב כל הגט שלא היה בו קלף אלא זה לא למעלה ולא למטה שניכר סביבות הקלף שחור ועב שלא נגע שם תער הגלבין כדרך עושי קלפים שקושרין אבנים למתוח הקלף ומתחילין לתקנו בסמול הילכך כיון שלא היה קלף אחר סוף דף זה מעולם ליכא למיחש לאימלוכי אמליך והקשו בתוספות כי אמליך מאי הוה הא קיימא לן כרב נחמן דאמר חוזר ומגרש בו כדאיתא בפרק השולח ואיפשר דהתם היינו טעמא לפי שהגט נגמר ולפיכך אינו יכול לבטלו אבל כשלא נגמר מודה רב נחמן דאינו חוזר ומגרש בו ור&quot;י ז&quot;ל פירש דאיכא למיחש שמא הסופר התחיל הגט לשם אדם אחר ונמלך ואחר כך סיימו לשם זה ולשון אמלוכי אמליך לפירוש זה לישנא קטיע הוא ואינו במשמע והרמב&quot;ן ז&quot;ל פירש שמא מתחלה אמר לסופר כתוב גט לאשתי וכתב חציו ונמלך בעל וחזר בו ומנעו מלהשלים הגט ונתבטל שליחותו וכשחזר אחר כך ואמר לו השלם אותו הגט לא עשאו שליח אלא לחצי הגט ולא ניתן לגירושין עד כאן ולא ידעתי למה פסול בכך דכשם שהבעל יכול לכתוב ולהמלך ולחזור ולכתוב שהרי לא שמענו פסול בכך למה לא יהא רשאי למנות שליח לחצאין וכי תימא שליח שאני מדאמרינן בפרק כל הגט והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא זה אינו מן השם דהתם היינו טעמא משום דכיון ששליח זה אינו יכול לגרש כך אינו יכול לעשות שליח אחר שיגרש אבל הכא בעל עצמו למה לא יהא רשאי לעשות הסופר שליח לחצאין ולי נראה דהכי פרכינן וליחוש שמא נמלך בעל וביטל שליחות הסופר ואחר כך כשנתרצה לגרש לא חשש הסופר שעשאו שליח אלא השלים את הגט על

דף מט עמוד א

דעת הראשונה:

מתני' גט שכתבו עברית וכו' כשר גרסי' בתוספתא גט שכתבו בחמשה לשונות וחתמו עליו ה' עדים בה' לשונות כשר כך הגרסא בספרים שלנו אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ד מהל' גירושין אבל אם היה מקצת הגט כתוב בלשון אחת ומקצתו בלשון אחרת פסול ונראה שהוא זכרונו לברכה גורס פסול וכן נראה ממה שכתב הראב&quot;ד ז&quot;ל בהשגות אלא שהגיה עליו שלא שמענו פסול אלא בכתב בשתי לשונות  וחתמו עליו עדים בשתי לשונות אבל חתמו עליו באחד מן הלשונות לא שמענו ונראה לי שדעת הר&quot;ם במז&quot;ל היתה דחתמו עליו בה' לשונות לרבותא נקטיה שאף על פי שהגט מעין החתימות פסול ומתניתין נמי אתא לאשמועינן דכל שהגט בלשון אחד אף על פי שאינו כלשון החתימות כשר ומיהו לא הכשיר אלא בגט כתוב בלשון אחד שכיוןש הגט ענין לעצמו וכל אחד מן העדים ענין לעצמו אין קפידא אם כל אחד מתחלף מחברו אבל בגט עצמו שהוא ענין אחד כל שהוא מתחלף בעצמו לא הכשיר תנא דמתני' ותנא דתוספתא אשמעינן בהדיא דפסול אף על פי שהוא מעין החתימות:

כתב סופר ועד כשר מפרשינן בגמרא דחתם סופר שנינו:

כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין פלוני בן איש פלוני ולא היו כותבין עד:
,
כתב חניכתו וחניכתה פירש רש&quot;י זכרונו לברכה שם לווי של משפחה כולה דהיינו חניכת אבות דאמרינן בגמרא ור&quot;ח ור&quot;ת ז&quot;ל פירש שם לווי של האיש עצמו או של האשה וחניכת אבות דברייתא הוא חניכה אחרת דהיינו חניכת המשפחה שנקראין כולה על שמה ולא מיירי בשם לווי דבגופיה ורבינו תם זכרונו לברכה גורס במשנתינו כתב חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין כלומר שלא היו כותבין אלא החניכה:

גט מעושה בחזקה בישראל כשר שהיו כופין אותו בדין כגון הנך דאמרי' בהו יוציא:

ובגוים חובטין אותו וכו' כלומר ובגוים פעמים שכשר אם אומרים לו עשה מה שחכמי ישראל אומרים לך שעי&quot;ז לא היה הגוי אלא כמקל ורצועה לבית דין של ישראל שלוחו של בית דין ואין מדקדקין בשליח שהוא חובט אם הוא ישראל או גוי וכן כתב בה&quot;ג ואיכא נוסחי דגרסינן גט מעושה בישראל כשר בגוים פסול ובגוים חובטין אותו וכו' ורצה רבינו תם זכרונו לברכה לפרש דכי קאמר ובגוים חובטין אותו קאי אמאי דקתני ובגוים פסול דאפי' באותו ענין שאומרים לו עשה מה שישראל אומר לך פסול והקשו עליו דאטו לאביי דהא ס&quot;ל דלא אמרינן שליחותייהו קא עבדינן כדאיתא בגמרא וכי היה סבור אביי דבארץ ישראל לא יכול לחבוט אלא המומחה ולי נראה מהא לא איריא דנהי דאביי לא הוה ס&quot;ל דמסתמא שליחותייהו קא עבדינן כשהמומחים עושין שליח בפירוש איפשר דהוה מודה אבל בירושלמי משמע דכשר גרסינן עלה דמתני׳ ישראל שעשה מעשה גוי כשר ובאומר איני זן ואיני מפרנס פי׳ ואפי׳ הוה שלא כדין ומתני׳ אמרה כן ובגוים חובטין אותו ואומר לו עשה מה שישראל עשה מה שישראל אומרים לך ולא מה שאני אומר לך אלמא כל שהן חובטין על פי ישראל כשר ואף ר״ת ז״ל כן השיב בתשובה:

גמ׳ אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו במשנתינו דכשר דהוו להו שני עדים ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן למימר דבעל לא צוה שיחתום הסופר אלא אמר לשנים אמרו לסופר פלוני ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתומו וחשו הנך שלוחים לכסופא דספרא ויחתמוהו דלהא לא חיישינן כדאוקי בפרק התקבל דמתני׳ רבי יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח וכבר כתבתי שם שזהו דעת הרי״ף ז״ל לפסול באומר אמרו ולהכשיר בחתם סופר ועד ומיהו מחוורתא דפסקא למיזל הכא והכא לחומרא למיפסל אומר אמרו ולמיפסל חתם סופר ועד:

דהוה ידע לטופסא דשטרא שהיו מכירין כתב הסופר וחתימת עד אחד ולא היו מכירין חתימת עד השני:

אמר ליה רבי ירמיה חתם סופר שנינו כתב סופר ועד דתנן במתניתין היינו חתם סופר אבל כתב סופר לא ואף על גב דלמאן דאית ליה חתם בופר פסול משום חששא דאומר אמרו כדאיתא בפרק התקבל 
מתניתין כתב סופר סופר הוא ואנן פסלינן חתם סופר כדכתיבנא אפילוה כי מסםפקא אית לן למיפסל כולהו אומר אמרו וחתם סופר:

חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורו הויא הכירא שאם כתבה בגט לא פסלה למהוי כשינה שמו ושמה:

בנים היינו דור שני ובני בנים היינו דור שלןישי ומכאן ואילך קרי ליה ונושנתם:

גט מעושה בישראל בדין כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו:

פסול להתירה לינשא:

ופוסל מן הכהונה משום ריח הגט ומפרשינן בגמרא דבגויכדין משום הכי פוסל לכהונה משום דמיחלף בכדין דישראל ואתי למימר נמי דישראל שעשוהו כדין (לא) פוסל וההוא גיטא מעליא הוא אבל שלא כדין דבגוי בכדין ישראל לא מיחלף ואי אמרת מיחלף בשלא כדין דישראל דפסול כדאמרינן לעיל פסול ופוסל היא גופה גזירה הוא שלא כדין אטו כדין דישראל וגזירה לגזירה לא גזרינן ותמיהני כיון דאמרינן דכדין בגוי מיחלף בכדין דישראל נימא שאם נתגרשה בכדין דגוי ובא אחר וקדשה ניחוש לקדושיו אטו כדין דישראל וכי תימא ה״נ אם כן דגזרינן אפילו לגבי ישראל גוי אטו ישראל נגזר נמי ישראל אטו גוי ונימא דגט המעושה בישראל כדין לא יהא כשר דילמא אתי לאכשורי בכדין דגוי ונ״ל דאף על גב דאמרינן בכדין דאמרינן דכדי בכדין מיחלף לא מיחלף ממש קאמרינן דלגבי ישראל מידע ידעי דכדין ישראל וכדין גוים לא דמו אהדדי ואפילו הכי לגבי כהונה מיחלף דאי אמרינן דכדין דגוי שלא יפסול לכהונה מימר אמרי שמע מינה שאין שום גט מעושה אפילו בישראל פוסל לכהונה דאם איתא דפוסל בגוים ריח הגט מיהא הוי שהרי אפילו שמץ גט פוסל בכהונה אלא ודאי אפילו מעושה בישראל אינו פוסל ואפילו ידעינן שהוא כשר איפשר שיטעו לומר שלא פסלה תורה גרושה לכהן אלא היכא דאיהא מפיק לה מפני כבוד כהונה אבל במעושה דאיהי מפקא ליה נהי דכשר אינו פוסל או שמא יטעו לומר דאינו כשר ונפקא מיניה חורבא לכהונה ולעלמא נמי שאם קדשה אחר לא יחושו לקדושיו:

אביי אשכחיה לרב יוסף דהוה קא מעשה אגיטי כופה את האיש להוציא את אשתו בדין:

הדיוטות אנן שאין מומחין אלא סמוכין דמקרי

דף מט עמוד ב

אלקים ודיינין ואין סמוכין בחוצה לארץ כדאמרינן בסנהדרין:

אגוריות אסיפות כמו אוגר בקיץ:

לפניהם קאי אשבעים זקנים שעלו עמו בהר כדכתיב ואל משה אמר עלה וכו׳ ואע״פ שנכתבה פרשה זו אחר מתן תורה קודם מתן תורה נאמרה ונבנה המזבח והעלו העולה והשלמים ובאותו דם נכנסו לברית כך פירש״י ז״ל ור״י ז״ל אומר דאאלקים טובא דכתיבי בפרשה קאי והכי משמע בריש החובל דמאלקים נפקא לן מומחין דאמרינן התם מ״ש נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דלא דאלקים בעינן וליכא אלמא מאלקים נפקא לן מומחין ואפילו הכי איצטריך לפניהם דאי מאלקים גרידא לא הוה ממעטינן הדיוטות אא ממה שכתוב בפרשה להכי איצטריך לפניהם דקאי אאלקים לומר שבכל משפט בעי מומחין ועישוי דגיטין משפט הוא:

דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות ואם תאמר דהכא משמע דקרא מיירי בכשרין לדון ואילו בפ״ק דקדושין ובב״ק דרשינן מיניה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה ואשה ודאעי פסולה לדין דהתנן בפרק בא סימן כל הכשר לדון כשר להעיד וכיון דאשה פסולה להעיד כדמוכח בהחובל ובפ׳ שבועת העדות ממילא פסולה לדון תירצו בזה דכלל דפרק בא סימן באיש בלחוד מיירי דכל איש הכשר לדון כשר להעיד אבל אשה כשרה לדון אע״פ שפסולה להעיד ודבורה מוכיח דכתיב והיא שופטה את ישראל וליתא דבירושלמי דיומא אמרו מעתה דאין אשה מעידה אינה דנה ומדבורה לא איריא דשמא לא היתה דנה ממש אלא שהיתה מלמדה להם דבר המשפט או שמא מקבלים היו אותה עליהם ובעיקר קושיין נ״ל וכיוצא בו כמו שכתוב בשאר מצות נ״ל דנהי דלפניהם קאי אמומחין אפילו הכי כיון שלא פירש הכתוב מי יהיו הנדונין ולא כתב דבר אל בני ישראל וכיוצא בו כמו שכתוב בשאר מצות ממילא השוה אשה לאיש:

אנן שליחותייהו קא עבדינן ואפי׳ בזמן שאין מומחין בארץ ישראל מסתמא שליחותא דקמאי קא עבדינן ובפרק החולץ נמי קאמרינן מי לא טבלה לנדתה ומי לא טבל לקריו ומאן יהיב להו רשותא בהכי אלא מסתמא אמרינן דשליחותייהו עבדינן:

מידי דהוה אהודאות והלואות דעבדינן שליחותייהו משום שלא תנעול דלת בפני לווין כדאיתא בריש סנהדרין וגיטין נמי דומיא דהודאות והלואות נינהו דאי לא לא מינסבן לגברי והוו להו בנות ישראל עגונות:

אי הכי גזלות וחבלות נמי נעביד שליחותיךיהו ואנן אמרינן בשמעתא קמייתא דסנהדרין דבעינן מומחין ואם תאמר דהכא משמע שאין דנין גזלות בבל ובכמה מקומות בתלמוד משמע שהיו דנין כדאמרינן ההוא גברא דגזל אפדנא מחבריה ובפרק קמא דב״מ אמרי׳ ההוא רעיא דכל יומא הוה מפקדי ליה חיותא בסהדי תירצו בתוס׳ שהיו דוחקין אותו על ידי הקבעת זימנא לארץ ישראל כדאיתא בסוף פ״ק דב״ק ועוד אומר ר״י ז״ל דגזלות שע״י חבלות הוא דקאמר דאין דנין בבבל כגון שחבל בחבירו וגזלו:

כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא כהלואה וגט ומיהו בפ׳ החובל מסקינן דתרתי בעינן שכיחא ואית בה חסרון כיס ושם אפרש בסייעתא דשמיא:

במילתא דלא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו ואם תאמר אם כן היאך היו מקבלין גרים בבבל דהא גר בעינן שלשה מומחין דמשפט כתיב ביה כדאיתא בהחולץ וגירות לא שכיחא דהכי מוכח בהדיא שהיו מקבלין גרים בבבל ונ״ל דממונא הוא דאמרינן דלא חיישינן במילתא דלא שכיחא למעבד שליחותייהו אבל להכניס אדם תחת כנפי שכינה אע״ג דלא שכיח עדיף טפי מממונא דשכיח:

מתני׳ יצא שמה בעיר מקודשת פנויה שיצא עליה קול פלונית מקודשת היום לפלוני ויש דברים נראין כדמפרשי אמוראי בגמרא:

 הרי זו מקודשת ולא תינשא לאחר בלא גט:

מגורשת הרי זו מגורשת ליכא לפרושי שאם יצא הקול על אשת איש שהיא מגורשת שנתירנה להנשא לשוק דמשום יציאת קול לא שרינן אשת איֿש לעלמא אלא משמע דהכי קאמר שאם נשאת אשה בחזקת אלמנה לכהן ואחר כך יצא עליה קול שנתגרשה קודם מיתת בעלה דמחזיקין אותה כמגורשת ואסרינן לה עלויה ובגמרא פריך עלה:

ובלבד שלא תהא שם אמתלא שלא יבא עם הקול של קידושין או גירושין משל וטעם שהוא שובר את כח הקול:

גירש פלוני את אשתו על תנאי זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי:

זרק לה קידושיה וכו׳ זהו אמתלא של קדושין והוא הדין איפכא:

גמ׳ מגורשת ואסרינן לה אגברא בתמיה ואמגורשת דתנן במתני׳ קאי וכי אשת כהן שיצא עליה קול שיגרשה בעלה קתני במתני׳ דחיישינן לקלא ואסרינן לה עליו והא אמר רב אשי כל קול שיצא על האשה משנשאת ולא יצא עליה קודם נישואין לא חיישינן ליה כגון אם נשאת לכהן ויצא עליה קול שהיתה זונה או גרושה לא מפקינן לה מיניה אלא בעדות ברורה וזו נשואה ועומדת היא ולא מצי לתרוצי דמיירי כשהיתה בחזקת אלמנה ויצא עליה קול שהיא גרושה שאוסרין אותה לינשא לכהן דאי הכי פשיטא ומרישעא שמעינן לה:

ה״ק וכו׳ האי קול דמגורשת ארישא קאי אשה פנויה שיצא עליה קול מקודשת חיישינן לה ואסורה לינשא אלא לאותו האיש:

חזר ויצא עליה קול מגורשת שגירשה אותו פלוני שיצא עליה קול בקדושיו הרי זו מגורשת ואסורה לכהן ומותרת לעלמא:

מ״ט הרי קול ששמענו תחלה שוברו עמו ונראה מדברי רש״י ז״ל שאפי׳ יצא קול שני של גירושין אפילו מכאן ועד עשרה ימים מהני דאף על גב דלקמן מסקינן דבאמתלא לא שריא אלא כשהיא יוצאת כאחד עם קול הקדושין התם היינו טעמא לפי שהאמתלא היינו על תנאי וכיוצא בו הפך הקול הראשון שהיה סתם אבל קול של גירושין אינו סותר כלל קול הקדושין אבל הראב״ד ז״ל כתב אף בגרושין בעינן שיצא קול הגירושין עם הקדושין כדי שיהא שוברו עמו:

והא דקתני סיפא ובלבד שלא תהא שם אמתלא אי זו היא אמתלא וכו׳ כתב הרמב״ן ז״ל דלאוקימתא דרב אשי לאו ארישא קאי דאפי׳ יצא קול מקודשת ומגורשת על תנאי ודאי דמבטלינן ליה לקלא קול ושוברו עמו הוא ושריא לעלמא דהא חזינן לקמן בשמעתין בגמרא דלא חשו רבנן לספיקי דקלא דאמרינן ההיא דנפק עליה קלא דאיתקדשה בציפא דתוחלא בעינא דבי שיפי שלחה רב אידי בר אבין לקמיה דאביי כה״ג מאי א״ל אפי׳ למ״ד לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן קלא מימר אמרי עיינו רבנן בקידושין דלית בו שוה פרוטה:

ואמרינן תו ההיא דנפק עליה קלא דאיקדשה לחד מבי פלניא אמר רבא אפי׳ למ״ד לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן מימר אמרי עיינו רבנן בקדושי וקדושי קטן הוו אלמא אע״פ שלא בדקו הדבר כלל כיון שהיה איפשר להם לתלות תלו להקל שלא חשו לקול אלא כשהוא בלא שום שובר שמא יוציאו לעז על המשפחות ואף כאן תולין שמא נתקיים התנאי והרי היא מגורשת והוי שובר לקול ֿדקדושין אלא מתני׳ הכי קתני מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ֿואסורה לכהן ואימתי חששו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל בחול שיש אמתלא כגון שהוציאו קול על האשה שנתגרשה על תנאי ואחר כך מת בעלה וכן בקדושין אין חוששין לאותו קול אבל הראב״ד זכרונו לברכה פירש דאגופה דרישא קאי שאם אמרו מקודשת סתם ומגורשת על תנאי אין קול זה דגירושין שובר לקידושין וחוששין לה וכתב הרמב״ן ז״ל שלדעת הראב״ד ז״ל איפשר שלא תלו לקמן בשמעתין בקדושי קטן ובפחות משוה פרוטה אלא לומר שאם בדקו ונמצא כן מבטלין הקול דמימר אמרי הכי ולא חשדי להו ואינו נראה דהא לא חזינן בגמרא דבדקו עלה דמילתא כלל אלא בסתם תלו להקל והא דאמר רבא אפי׳ למ״ד לא מבטלינן קלא הכא מבטלינן בסתמא אלו דבריו ז״ל ול״נ דודאי הנהו עובדי מוכחי דבסתמא תלינן לקולא ואעפ״כ לישנא דמתני׳ מוכח דאגופא דרישא קאי וכדברי הראב״ד ז״ל ואין הנדון דומה לראיה שכל שהקול יוצא תחלה באמתלא וזו בחזקת פנויה עומדת אין לבן של בני אדם מתיישב שתהא מקודשת ובכל מאי ד׳איכא למיתלי תלו ומשום הכי אמרינן דמימר אמרי עיינו רבנן בהו בקדושי וכו׳ אבל כשקול קדושין יוצא בלא אמתלא ומחזיקין אותה במקודשת גמורה לא תצא מלבן מחזקת מקודשת מחמת קול גירושין שיש בו ספק ולא אמריחנן עיינו רבנן בגיטא ומעליא הוה אדרבה אמרינן אם איתא דעיינו קלא הוה לה למילתא כיון שמתחלה החזיקו אותה במקודשת גמורה ובהכי אתייאן מתניתין ועובדי דגמרא כפשטייהו:

לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות כדרך המתקדשות שנוהגות שמחה ואור נר כדאמרינן בסנהדרין אור הנר בברור חיל משתה שם:

אמר רבי אבא וכו׳ אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני כלומר דאיכא קמן עד אחד שאומר אני שמעתי מראובן ועד אחד אומר אני שמעתי משמעון דהשתא איכא תרי סהדי דמסהדי מפומא דתרי אחריני והלכו הני קמאי למדינת הים רבותא קמשמע לן דאף על גב דכל חד וחד משום חד בלחוד קא מסהיד ואין כאן שנים ששמעו מפני שנים כאחד בהכי סגי ולישנא דכדי שיאמרו הכי קאמר שהקול יוצא כך שראובן שמע משמעון ולוי מיהודה והלכו להם שמעון ויהודה ובאו לפנינו ראובן ולוי והעידו שהם שמעו כמו שהקול יצא והא דרבי אבא לא פליגא אדעולא דאמר כדי שיהיו נראות דולקות וכו׳ אלא בדעולא דאיכא רגלים לדבר לא בעינן כדי שיאמרו פלוני  מהיכן שמע מפלוני כו׳ דמשמע בגמרא דקרו ליה דבר ברור אבל כל שאין רגלים לדבר בעינן דבר ברור כי ה״ג ועוד דמילתיה דעולא לא שייכא אלא בקדושין ומילתיה דרבי אבא שייכא בין בקדושין בין בגרושין והר״ם במז״ל כתב בפ״ט מהלכות אישות וכן אם באו שנים ואמרו ראינו כמו שמחת אירוסין ושמענו קול הברה ושמענו מפלוני ששמע מפלוני דנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני נראה מדבריו דבדעולא היינו ששמעו דקאמרי טובא פלונית נתקדשה היום ובדרבי אבא אף על פי שלא שמעו אלא מאחד ולא אמרו גם כן נתקדשה היום אלא נתקדשה סתם סגי כיון שהקול גומר לשנים שהלכו להם אבל מה שהוא אומר דסגיא 
בשנים מעידין ששמעו מאחד שאמר כן מפני שנים איני יכול לישבו ללשון הגמרא אלא אם כן גריס כדי שיאמרו פלוני 
שמע מפלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים:

ההיא דנפק עלה קלא וכו׳ לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא משום דבעינן שתצא האמתלא יחד עם הקול כדאמרינן לקמן:

יצא לה לאשה פנויה קול בעיר שמזנה לגוי ולעבד שפוסלין אותה לכהונה:

אין חוששין לה לאוסרה לכהונה:

גרגרה בשוק הלכה נטויית גרון:

מוזרות בלבנה נשים הטוות לאור הלנה דרכן להשיח שיחות בטלות ולדבר בחשודות שבעיר:


לא הנחת בת שלעולם אויבים מוציאין קול חנם ברמז מועט והני תנאי בקלא דקמי נשואין מיירי דאי בתר נשואין כ״ע מודו דלא חיישינן ליה וכדרב אשי אלא הכא כגוןש יצא עליה לעז קודם שנשאת לכהן ואפילו הכי אמר רבי וחנן בן נורי אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה כהן שהרי הוא אינו יודע מה שדברו עליה קודם שנאה ומה יוכל לעשות:

תנו רבנן יצא עליה קול שהיא בעולה יצא על בתולה בעיר קול בעולה אין חוששין לה לאוסרה על כה״ג דלמא פריצותא בעלמא חזו לה דהא דתנן במתני׳ דחיישינן לקלא היינו בכגון נרות דולקות שהדברים ניכרין כך פרש״י ז״ל ולעיל גם כן פירש יצא לה שם מזנה בעיר כגון שנבעלה לגוי ולעבד ורבינו יצחק ז״ל אומר דסתם בעולה בזנות שאינו יודע ממי פסולה לכהונה והרי היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה כדאמרינן פ״ק דכתובות שאין אשה מזנה בודקת ואפי׳ לר״ג דאמר התם נאמנת היינו כשאומרת לכשר נבעלתי אבל היכא דאמרה לא נבעלתי או שאינה יודעת ממי נבעלה אפי׳ ר״ג מודה:
נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה לא מיבעיא נשואה שאם היה אמת היה הדבר מתפרסם אלא אפי׳ ארוסה שאינו מתפרסם כל כך אין חוששין לה ולא מיבעי בארוסה סתמא אלא אפי׳ ארוסה של פלוני אין חוששין לה:

בעיר אחרת ויצא עליה קול שהיא נתקדשה היום במקום פלוני:

הקדיש פלוני נכסיו אין חוששין לאסור נכסיו עליו:

גרסינן בגמרא מבטלינן קלא או לא מבטלינן קלא כלומר חזרו פלוני ופלוני ממדינת הים ואמרו לא היו 
דברים מעולם מבטלינן קלא או לא מבטלינן ומסקינן אתרוותא נינהו בסורא מבטלי קלא בנהרדגגעא לא מבטלינן קלא והכי מוכח האי פירושא לקמן בגמרא דאמרינן אילימא דאי מגליא מילתא דקדושי קמא לאו קדושי מעליא נינהו מבטלין קלא הא נהרדעא אתרא דשמואל הוה ובנהרדעא לא מבטלי קלא אלמא פירושא דמבטלינן קלא כדכתיבנא ונראה שעכשיו בסתם מקומות אין מבטלין את הקול בשום מקום אפי׳ בכענין זה ולפיכך לא כתבה הרי״ף ז״ל בהלכותיו:

אמתלא שאמרו אפי׳ מכאן ועד עשרה ימים יצא קול בעיר מקודשת ועד עשרה ימים יצתה אמתלא שהיו קדושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה אמתלא מיקרי לבטל קול של קידושין:

במקום אמתלא אפי׳ אין אמתלא אלא מקום ופתח יש לדבר שיוכל לומר שיש שם אמתלא חוששין שמא אמתלא פלונית יש לדבר והקול בטל כך פרשי ז״ל ולפי זה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אבל הרי״ף ז״ל כתב ומסתברא כוותיה דהא דרבה דחאה ר׳ יוחנן לעילא משמע דס״ל דרב זביד פליג עליה דרבה לפיכך פירש הרמב״ן ז״ל דרב זביד פליג ואמר שאין תולין באמתלא שמכאן ועד עשרה ימים אלא שאם היה מקום אמתלא כגון שאמרו שמשעה ראשונה זרק לה קדושין חוששין שמא קרוב לו היו ולפיכך רואין אם (לא) יצתה אמתלא מכאן ועד עשרה ימים ואמרו כן היו תולין בה ומתירין אותה לינשא לכתחלה ואם לא יצאה שם מקום אמתלא ויצאת מכאן ועד עשרה ימים לעולם אם נשאת לא תצא אלא שלכתחלה אין מתירין אותה לינשא והיינו לשון חוששין והר״ם במז״ל כתב בפ״ט מהלכ׳ אישות יצא עליה קול שנתקדשה לפלוני ולאחר עשרה ימים אמרו אמתלא אם נראו הדברים לבית דין שהוא כן סומכין על האמתלא ואם לאו הואיל ולא נשמעה האמתלא בעת שנשמעו הקידושין אין חוששין לאמתלא וגם זה על דרך הרי״ף ז״ל:

איתיביה ובלבד שלא תהא שם אמתלא אלמא אמתלא בהדיא בעינן אבל במקום אמתלא אפילו נשאת תצא ואהדר ליה דהכי קאמר ובלבד שלא תהא שם מקום אמתלא:

דהא דרבה דחאה רבי יוחנן לעילא הכי איתא בגמ׳ לעיל מהא:

כל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא כתב הרמב״ן ז״ל כל שלא בדקו בית דין אחריו אם הוא קול גמור בשמיעת קול פלוני ופלוני שהלכו למדינת הים או בנרות דולקות עד שבאו אותן עדים והעידו בביטול שלו דכל קול שהוחזק אין מבטלין אותו ואם לא הוחזק מבטלין אותו וכן אם לא בדקו עליו בזמנו ולאחר

דף נ עמוד ב

זמן לא מצאו ולא ידעו מי שמעיד להם בדבר הברור אין חוששין לו כך פירש רש״י ז״ל ועיקר הוא ואם תאמר כל שלא הוחזק ממש יחזקו אותו עכשיו ויבדקו עליו ושמא אם נשאת קודם בדיקה אין בודקין אחר נשואין והטעם לכל אלו שהרבה אומרים פלוני שמע מפלוני והם אומרים שמענו מ פלוני ופלוני שהלכו להם למדינת הים ואילו יבאו לבית דין ויחקרו יאמרו לא שמענו ולא ראינו:

כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה נישאת היום ואחר כך יצא הקול שהיום הזה נתקדשה לאחר קודם נישואיה לא חיישינן לאוסרה על בעלה ולא להצריכה גט מפני הקול שאם אתה מצריכה גט נמצאת אסורה על זה ומחזקת לקלא ונמצא זה בועל אשת איש וקי״ל דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל:

הא דבתר אירוסין חיישינן ליה ומגרש ראשון ונושא שני:

לא חיישינן ליה ואינה צריכה גט הימנו:

יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי מעליא בעדים:

והעמידו דבר על בוריו היו בודקין אחר הקול להעמיד דבר על אמתתו אם הוא אמת או שקר והודיעוני עיקרו של דבר:

מאי היא למה הזקיקם להעמיד דבר על בוריו:

לא צריכה גט משני דלא כרב הונא דאמר אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר אפי׳ שלא בפני הבעל מקודשת כלומר להצריכה גט דאיכא למיחש דאי לאו דראשון גרשה לא היתה מקבלת קדושין מאחר זהו דעת הרי״ף זכרונו לברכה לדחותה לרב הונא וכן דעת הרמב״ם זכרונו לברכה בפרק רביעי מהלכות אישות והרמב״ן חושש לה להחמיר כמו שכתבתי בפרק ב׳ דכתובות ומכל מקום אם קבלה קדושין מאחר בפני בעלה הכל מודים דמקודשת דהויא לה כרב המנונא דאמר דהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת והכי מוכח בגמרא:

מגרש ראשון ונושא שני אם ירצה:

אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין דאמרינן על ידי שגרשה ראשון תחלה קידש ועכשיו חוזר ומחזירה:

עיינו רבנן בקדושי שני דלאו קדושי נינהו מפני שהיתה מקודשת לראשון ולא יאמרו מקודשת היתה לשני שגירשה ראשון תחלה שהכל לא ידעו בגט שהצרכנוה משני:

יצא עליה קול מזה ואחר כך מזה שלא קדשה בפנינו קדושי תורה אלא קול יצא שקדשה אחר הראשון:

אף בזו מגרש הראשון ולא יגרש שני וישא ראשון ואע״ג דקלא בעלמא הוו הנך קדושי חיישינן דלא לימרו גירש ראשון תחלה וקדיש שני ועכשיו חוזרת לראשון גרושה שנתארסה:

מותרת לשניהם כלומר אף מגרש שני ונושא ראשון ואפי׳ רב הונא מודה בהא:

והלכתא מותרת לשניהם כתבו בתוספות שמעשה בא לפני רבינו תם זכרונו לברכה שיצא על גט קול פיסול ונתנו גט שני מפני הלעז ולא הצריכה רבינו תם זכרונו לברכה להמתין ג׳ חדשים מזמן גט שני כיון שהראשון היה כשר ולא היה גט שני אלא מפני חשש לעז בעלמא והביא ראיה מכאן דאמרינן הכא מותרת לשניהם דאף על גב דדמי למחזיר גרושתו מן האירוסין כיון שאין כאן אלא קול בעלמא לא החמירו ואומר רבינו יצחק זכרונו לברכה דאינה ראיה דשאני הכא דהוי קול מזה ומזה ואינה דומה כל כך למחזיר גרושתו מן האירוסין אבל בקול אחד יש להחמיר כדאמרינן לעיל בשלא מצאו דבר על בוריו שלא יגרש שני וישא ראשון אף על גב דקדושי ראשון לא היו אלא קול בעלמא אפילו הכי החמירו לפי שקידושי שני היו קדושי תורה ודמי טפי למחזיר גרושתו מן האירוסין:

מתני׳ אפי׳ הקדיחה לו תבשילו שרפה או על ידי האור או במלח כמו כי אש קדחה:

ערות דבר לב״ה משמע להו או ערוה או שאר דבר ואיצטריך ערות לומר שאפי׳ יצאה משום ערוה מותרת לינשא לאחר כדכתיב והיתה לאיש אחר ויצטריך דבר לומר שאפי׳ משום דבר רשאי לגרשה הכי איתא בגמרא:

שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו מפרשינן בגמרא רבי עקיבא סבר והיה אם לא תמצא חן בעיניו אי נמי מצא בה ערות דבר:

גמ׳ לא מצא בה לא ערוה ולא דבר לבית הלל וגירשה:

מהו מי כייפינן ליה לאהדורי או לא:

גבי אונס נערה בתולה:

לא יוכל לשלחה כל ימיו ואמרי׳ במס׳ מכות דהאי כל ימיו קרא יתירא הוא ובא ללמדך לא יוכל לשלחה ואם שלחה לא יהא בשלוחה כל ימיו שבית דין היו כופין אותו להחזירה ואינו לוקה על שלוחה שניתקו הכתוב לעשה בעמוד והחזיר מכלל דכל המגרשין אינם בעמוד והחזיר דאם כן למה לי לגלויי בהאי:

כשם שדעות במאכל דעות בני אדם חלוקות באסטניסות של מאכל ומשתה יש שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך דעות בני אדם חלוקות בפריצות יש שמקפיד על פריצות מעט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל:

פפוס בן יהודה שנועל דלת בפני אשתו ויוצא כשיוצא מביתו נועל דלת בפניה שלא תדבר עם כל אדם ומדה שאינה הוגנת היא שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם:

ופרוטה משני צדדיה אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצדיהן:

עם בני אדם ס״ד פרש״י ז״ל אם כן רגלים לדבר שזונה היא ואסורה לו וחובה לגרשה ולא מצוה והקשו בתוספות דיוצאה וראשה פרוע נמי חובה לגרשה דבעיין היא בסוטה אי עברת על דת יהודית מותר לקיימה או לא ולא איפשיטא ואמאי לא פריך נמי עלה ויש לומר דכיון דבעיין בסוטה לא הויא אלא מדרבנן קאמר שפיר דמצוה לגרשה אבל זו חובה לגרשה מן התורה ויש לפרש רוחצת עם בני אדם ס״ד אפי׳ אדם רע אינו סובל זה מאשתו אי נמי אפי׳ קלה שבקלות אינו עושה כן

נא עמוד א

ומפרקינן אלא במקום שבני אדם רוחצין והיא נכנסת לעיניהם לאחר יציאתן כשהן לובשין בגדיהם:

הכתוב קראו אחר אפי׳ כב״ה אתיא ואערוה קאי:

כי שנא שלח פסוק זה בנבואת מלאכי הוא:

אם שנאת שלח כר״ע:

שנוי המשלח לפני המקום ואפי׳ לב״ה דנהי דלא כייפינן ליה שלא להוציאה מיהו שנוי הוא:

זוג ראשון אשת נעורים ובה משתעי קרא כדכתיב בתריה אשת נעוריך:

ת״ר האוהב את אשתו בגופו וכו׳ בפרק הבא על יבמתו הוא עליו הכתוב אומר וידעת כי שלןום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא:

תקון גט אשה לרשב״א זכרונו לברכה

נהגו לכתוב הגט בי״ב שיטין כמנין גט:

וצריך לחתוך הקלף שכותבין בו קדם כתיבה כדי שלא יצטרך לחתוך ממנו אחר כתיבה:

וכן נהגו לעשות הקלף שכותבין הגט ארכו יתר על רחבו:

וצריך שיהא הקלף והדיו משל בעל:

וצריך שלא יניח חלק כלל לא בראש השיטין ולא בסופן:

וצריך לכתוב הגט חוץ מכד משה וישראל בי״א שיטין וכדת משה וישראל לבדו בשיטת השנים עשר:

ויחתמו עדי הגט שניהם באותה שיטה עצמה:

וצריך הבעל לומר לסופר כתוב גט לאשתי פלונית וכן יאמר לעדים חתמו גט לשם אשתי פלונית:

וצריך ליזהר שלא יהא הסופר מעדי החתימה אלא אחד כותב ושנים האחרים חותמין:

וצריך שיבטל הבעל קודם כתיבת הגט כל מודעא שמסר על הגט ויאמר כן הריני מבטל כל מודעא שמסרתי על גט זה וכן אני מבטל כל דבר שגורם כשיתקיימו אותן דברים ביטול לגט זה וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיבוטל הגט מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבוטל מחמתו גט זה או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דיבור:

ויכתבו העדים כן בשטר בפני עצמו להעיד שהוא ביטל בפניהם בענין זה כל מודעא או דיבור שאמר או שמסר על הגט שכתב לאשתו פלונית:

וצריך שיהא הבעל עומד במעמד שהגט נכתב או נחתם בו עד שיכתוב הגט ויוחתם וימסור הגט ליד האשה או ליד שליח קבלה שלה כדי שלא ידבר ולא ימסור לאחר מכן שום מודעא ויבטלנו:

וצריך ליזהר בכתיבת הגט שלא תהא אות דבוקה בחברתה אלא כל אות ואות יהא קלף מקיף אותה:

וצריך ליזהר בוי״ו דוכדו:

ולא יכתוב ודין ביוד אלא ודן בלא יו״ד וכן לא יכתוב יו״ד באיגרת אלא אגרת וכן לא יכתוב לימהך ביו״ד אלא למהך בלא יו״ד:

אם הגט נכתב ונחתם בעיר שהמגרש והמתגרשת שם אין צריך לכתוב בתוך הגט ואלא שם העיר שהוא מקום עיקר דירתו ויכתבו כך איך אנא פלוני דדאירנא השתא במקום פלוני דעל נהר פלוני מותבהא פטרית ושבקית ותירוכית יתיכי אנת פלונית בת פלוני ממדינת וכו׳:

ואם הגט נכתב ונחתם במקום אחר יכתבו העדים שם המקום שנכתב ונחתם בו ויכתבו כן למינא דרגילנא במקום פלוני:

העדים החתומים בגט צריכין לראות שנכתב הגט לשם העאשה המתגרשת והם גם כן יחתמו לשם האשה ההיא:

ועדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה:

הנה כתבנו מה שצריך לכתיבת הגט וחתימתו כתקונו ועתה נכתוב היאך יתנהג בנתינתו:

אם הוא עמה בעיר יתנהו הוא מידו לידה אחר שנכתב מיד וכשהוא נותנו לה צריכין שנים לקרותו קודם שיתנהו לה ואחר שיקראוהו נותנו לה מיד בפני אותם שנים וכן לאחר שנותנו לה כדי שלא יתחלף בין קריאה לנתינה:
וצריך שיאמר לה בשעה שנותנו לה הרי זה גיטיך ואם היא בושה לקבלו מידו תמנה היא שליח שיקבל לה הגט מיד בעלה ותעשה אותו שליח לקבלה בפני שני עדים ותאמר לו קבל לי גיטי מיד בעלי או בלשון לעז וכן אם הוא אינו עמה במדינה תמנה היא שליח לקבלה בענין זה לקבל לה גיטה מיד הבעל בכל מקום שהוא והבעל נותנו לשליח ויאמר לו בפני שנים לקבל גט זה לאשתו פלונית כמו שאמרה והשליח יביאנו לאשה ואחר כך אם תרצה היא להביא לפני בית דין ולכתוב לה שטר מעשה בית דין תבא לפניהם והם כותבים לה מעשה בית דין שראו בידה גט כתוב כהוגן וכתיקון:

הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת גיטין:</text>
      <sha1>cswepwun6u69liccn5jeh65zulpzntp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469319</id>
    <revision>
      <id>1419059</id>
      <parentid>1412993</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T23:06:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>ארבע משניות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="409" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכל הפרק}}

'''תלמוד בבלי, סדר נשים מסכת כתובות''' - מהדורה מבוארת ומעומדת
= פרק א =
* [[/פרק א]] [[/פרק א/משנה א|משנה א]]


= פרק ד - נערה שנתפתתה =
* [[/פרק ד]] [[/פרק ד/משנה א|משנה א]] [[/פרק ד/משנה ב|ב]] [[/פרק ד/משנה ג|ג]] [[/פרק ד/משנה ד]]</text>
      <sha1>gobxho53tia7s6jhfxgze81myq5li27</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419060</id>
      <parentid>1419059</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T23:07:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ד - נערה שנתפתתה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="412" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכל הפרק}}

'''תלמוד בבלי, סדר נשים מסכת כתובות''' - מהדורה מבוארת ומעומדת
= פרק א =
* [[/פרק א]] [[/פרק א/משנה א|משנה א]]


= פרק ד - נערה שנתפתתה =
* [[/פרק ד]] [[/פרק ד/משנה א|משנה א]] [[/פרק ד/משנה ב|ב]] [[/פרק ד/משנה ג|ג]] [[/פרק ד/משנה ד|ד]]</text>
      <sha1>h60haiynuwv7qow0li6tinyajitji0d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/מטלות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469951</id>
    <revision>
      <id>1419023</id>
      <parentid>1417352</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="266" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{מטלות}}&lt;/noinclude&gt;
*{{V}} {{חוק-תיקון|תיקונים להוראת שעה תשע&quot;ג {{מוקטן|(ילקוט הפרסומים 10710)}}|2=https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/FTcS2HLmY+KO7Y0R7HzxmDmGewwdDhWYQp3QZnHlM8c=}}</text>
      <sha1>93cm5jz5xta38id2kdo3dkn5rdri4bi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ד ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470294</id>
    <revision>
      <id>1419033</id>
      <parentid>1418966</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T18:59:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2467" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|מעילה|ג|ד|ה}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, 
::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה, 
:::וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, 
::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. 
:קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ וְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, 
::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ד|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: 
::הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן. 
:וְשִׁשָּׁה בַּתּוֹדָה: 
::הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַלֶּחֶם. 
:הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, הַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים, 
::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לֶאֱסֹר, 
:::וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן אֶת הַחֹמֶשׁ:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ד|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;כָּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. 
::כָּל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. 
:כָּל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ. 
::כָּל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. 
:דַּם הַשֶּׁרֶץ וּבְשָׂרוֹ מִצְטָרְפִין. 
:כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 
::כֹּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ וְשִׁעוּרוֹ שָׁוִין, 
:::מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; 
::טֻמְאָתוֹ וְלֹא שִׁעוּרוֹ, 
::שִׁעוּרוֹ וְלֹא טֻמְאָתוֹ, 
::לֹא טֻמְאָתוֹ וְלֹא שִׁעוּרוֹ, 
:::אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ד|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;</text>
      <sha1>kkb8lmuo6owc3dg4e2gs4yedjrm5wqc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470304</id>
    <revision>
      <id>1419020</id>
      <parentid>1418995</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:08:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16173" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח ההיתר כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף סעיף 1 להודעה זו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[שבסעיף 2]] שבה, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את פסקה (2) של [[סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
::”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

==תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((נוסח התוספת שולב גם בנוסח ההיתר).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>l24423rtb0fmvmino9laxo0wf0nydz5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419148</id>
      <parentid>1419020</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:10:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16291" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

==תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח התוספת שולב גם בנוסח ההיתר).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>oek4baqkqfgj1o5wrbt4yxzu9stsadc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419149</id>
      <parentid>1419148</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:11:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16320" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

==תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח התוספת שולב גם בנוסח ההיתר).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>tjpbx67oo15bpm5zt1l3q43t3rkcguf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419151</id>
      <parentid>1419149</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:12:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16333" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

==תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח התוספת שולב גם בנוסח ההיתר).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>s77p444511sbosloe95d5f6th6w8wny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419152</id>
      <parentid>1419151</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:12:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16347" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>al9dm12sc1c03rhp36wzexapz4p488a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419153</id>
      <parentid>1419152</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:12:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16350" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>2g35hkrl08ux6hk4w98q12oimy0rwi3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419154</id>
      <parentid>1419153</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:13:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16351" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027). 

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>rj8bq4jx1gwz3ctux6q3irr7c9ndel6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419155</id>
      <parentid>1419154</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:13:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16350" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>2g35hkrl08ux6hk4w98q12oimy0rwi3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419156</id>
      <parentid>1419155</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:14:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16260" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>3i0ua4jl7e1lluwpf0c1127san015vs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419157</id>
      <parentid>1419156</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:14:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16350" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
: (((נוסח הסעיף שולב גם בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>2g35hkrl08ux6hk4w98q12oimy0rwi3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419161</id>
      <parentid>1419157</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:17:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6224" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>j6llvmbu1mj2r43od6cjyxlbxwhc9vj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419162</id>
      <parentid>1419161</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:18:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6132" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–2)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>1aczv3npomsm81y1n1um8j7uh67yqcj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419165</id>
      <parentid>1419162</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:21:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16379" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–2)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
 &lt;!-- @ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל. --&gt;

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>potok7ksaiaqj6fyj2c3cyhvittjik5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419166</id>
      <parentid>1419165</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:21:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16365" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת [[היתר|סעיף 3]] (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–2)
: (((נוסח הסעיף שולב בנוסח [[ההיתר]] כהוראת שעה).))
 &lt;!-- @ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[ההיתר|בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(א) בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[ההיתר|בסעיף 1 להיתר זה]].
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[ההיתר|בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל. --&gt;

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו [[להיתר]]).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[היתר|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף [[סעיף 1 להודעה זו]] עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
: ((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[2|שבסעיף 2 שבה]], במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את [[פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
:: ”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

== תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי [[סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר]] ====
: (((נוסח [[התוספת]] שולב גם בנוסח [[ההיתר]]).))
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את [[התוספת]] [[להיתר]], למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
! {{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים [[פרט 2|בפריטים (2)]] [[פרט 3|ו־(3)]] או [[ההיתר|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>pebb2hyrh3jmh77rfi5av3qz1c1paly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470305</id>
    <revision>
      <id>1419026</id>
      <parentid>1419002</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T17:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419020]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18620" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)}}
{{ח:קטע4||לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|תיקון}}, {{ח:תיבה|7424|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|תיקון}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|[תיקון] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} תיקנתי את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים}} (להלן – ההיתר), כלהלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הוספת סעיף 3}}
{{ח:ת}} אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח הסעיף שולב גם בנוסח ההיתר כהוראת שעה).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(א)}} בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} להיתר זה.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).}}
{{ח:ת}} אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)}} ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

{{ח:סעיף|2|תוקף|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} תוקף סעיף 1 להודעה זו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:הערה|סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הנוסח שולב בהוראת השעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2}} שבה, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)“ יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)“.
{{ח:תתת|(1)}} לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את פסקה (2) של {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א) להיתר}} בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)“ ואחריו יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.“

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח התוספת שולב גם בנוסח ההיתר).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)}}
* '''שלום שמחון'''&lt;br&gt;שר התעשייה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5yjlpvpcqcnglxvbopi9iob50323pf7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419169</id>
      <parentid>1419026</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:30:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1419166]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9494" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)}}
{{ח:קטע4||לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|תיקון}}, {{ח:תיבה|7424|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|תיקון}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|{{מוקטן|תיקון}} (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} תיקנתי את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים}} (להלן – ההיתר), כלהלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הוספת {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3}}|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח הסעיף שולב בנוסח {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר}} כהוראת שעה).}}

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|להיתר}}).}}
{{ח:ת}} אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)}} ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

{{ח:סעיף|2|תוקף|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} תוקף {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 להודעה זו}} עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הנוסח שולב בהוראת השעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2 שבה}}, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)“ יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)“.
{{ח:תתת|(1)}} לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|פסקה (2) של סעיף 3(א) להיתר}} בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)“ ואחריו יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.“

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} שולב גם בנוסח {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר}}).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|להיתר}}, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}} המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳ {{ש}} המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפריטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|ו־(3)}} או {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)}}
* '''שלום שמחון'''&lt;br&gt;שר התעשייה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1a55t3opwyz40y48re5uxjomddp50bo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות העונשין (מאסר על תנאי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470309</id>
    <revision>
      <id>1419012</id>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1346455] תקנות העונשין (מאסר על תנאי)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2832" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות העונשין (מאסר על תנאי), התשמ״ה–1985}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 694|תקנות העונשין (מאסר על תנאי)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 90|סעיף 90}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו הפעלה“ – צו להפעלת מאסר על תנאי כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו הארכה“ – צו להארכת תקופת התנאי כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 56|בסעיף 56 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה נוספת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|צו הפעלה או צו הארכה}}
{{ח:ת}} צו הפעלה או צו הארכה יינתנו, עד כמה שהדבר ניתן, במעמד מתן גזר הדין בעבירה הנוספת.

{{ח:סעיף|3|הפעלה או הארכה שלא במעמד גזר הדין}}
{{ח:ת}} לא ניתן צו הפעלה או צו הארכה במעמד מתן גזר הדין בשל העבירה הנוספת, תוגש הבקשה למתן צו כאמור לאותו שופט או לאותו מותב שהרשיע את הנאשם בעבירה הנוספת, או, אם נבצר ממנו לדון – לשופט אחר או למותב אחר של אותו בית משפט.

{{ח:סעיף|4|צירופים}}
{{ח:ת}} לבקשה לצו הפעלה או לצו הארכה יצורף העתק של פסק הדין אשר לפיו הוטל המאסר על תנאי ואם הוגשה הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} – גם העתק של פסק הדין אשר לפיו הורשע אותו נאשם בעבירה הנוספת.

{{ח:סעיף|5|ראיה על זהותו של נאשם}}
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט, בטרם יתן צו הפעלה, לדרוש ראיה על כך שהנידון בפסק הדין שלפיו הוטל המאסר על תנאי הוא אותו אדם שהורשע בעבירה נוספת.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות העונשין (דרכי ענישה) (מאסר על תנאי), התשט״ז–1955 – בטלות.

{{ח:חתימות|ח׳ בשבט התשמ״ה (30 בינואר 1985)}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>m9jqmkpvoau4kgpzmzrx1t95uk9kepv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות העונשין (מאסר על תנאי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470310</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות העונשין (מאסר על תנאי)" />
    <revision>
      <id>1419013</id>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]</text>
      <sha1>92yc8swkreer5zrzeszpn122mus1erd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות העונשין (מאסר על תנאי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470311</id>
    <revision>
      <id>1419014</id>
      <timestamp>2022-08-20T16:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470312</id>
    <revision>
      <id>1419061</id>
      <timestamp>2022-08-20T23:14:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4778" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג|הבהרה=כן|ציטוט=
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ===
רש&quot;י מסביר: &quot;ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ&quot;. &lt;br&gt;
אולם:
* אלוהים אמר למשה: &quot;וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot; ([[דברים לב נ]]). אלוהים קבע שמשה לא מתאים לכיבוש הארץ, ותפקידו נגמר. כל אדם: תורם בחייו, ומפנה את המקום ליורשיו להמשיך במלאכה, ככתוב: &quot;לא עליך המלאכה לגמור&quot; ([[משנה אבות ב טז]]).
* לא נעים, שכך יחשוב אלוהים על יהושע שמתחיל את תפקידו. עדיף היה לעודד אותו, ואכן אלוהים אומר &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]).

סביר שיהושע חשש לעזוב את משה, בדאגה או בתקוה שאלוהים שינה את דעתו, ומשה יצטרף, כמנהיג או כיועץ בכיר. אולם אלוהים מודיע לו סופית: &quot;מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת&quot;! היה ממושמע, אסור להסס, אסור לחכות. 

=== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה ===
&quot;וְעַתָּה&quot; - עכשו, מיד, בלי לחכות ובלי היסוסים.

&quot;קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; - אלוהים נותן פקודה, ביחיד, ליהושע: אתה אישית תעבור. לא תשלח אחרים למות למענך, זה התפקיד שלך להוביל מקדימה.&lt;br&gt;
אולם אלוהים מיד מוסיף: &quot;אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; - לא תהיה לבד, כולם יבואו איתך. כמובן עריקים פחדנים יברחו ולא יבאו, אבל זאת לא הבעיה שלך. אתה תלך מקדימה והעם שיהיה מוכן יבוא איתך.&lt;br&gt;
לכן, מיד יהושע מזכיר לנציגי שבט ראובן, גד וחצי מנשה שהם כלולים &quot;[ב]כָל הָעָם הַזֶּה&quot;, ולכן הם חייבים לקיים את הבטחתם למשה כדבריו: &quot;זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה&quot; ([[ביאור:יהושע א יג]])

=== אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם ===
אלוהים מודיע שהוא &quot;'''נֹתֵן'''&quot;. &lt;br&gt;
אלוהים הבטיח ונשבע לאברהם, יצחק ויעקב, והכל היה על תנאי אם הם יקימו את הברית. האבות קנו חלקות אדמה, ובני יעקב כבשו את שכם, אולם לא כל הארץ היתה שלהם.&lt;br&gt;
עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;'''אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם'''&quot; את הארץ.&lt;br&gt;

אדם יכול לתת רק מה ששלו.&lt;br&gt;
אלוהים מודיע: אני בראתי את כל הארץ, וחילקתי לעמים מקומות לגור בהם. זה שמישהו גר במקום, או כבש בכוח, לא עושה אותו לבעל הרכוש. כל העמים והממלכות מחזיקים באדמה בצורה זמנית, כרצוני. כל הארץ היא שלי, ואתן אותה כרצוני, כדי להגשים את תוכניתי ללמד את העולם את דרך-אלוהים ואת תורתו.

: '''אלוהים נותן, אבל הוא דורש מחיר. המתנה היא על תנאי, וכל דור ודור חייב להוכיח שמגיע לו להמשיך להחזיק בארץ.'''

יושבי הארץ שמעו את המסר של אלוהים והיתה להם ברירה: לשוב לארצם בצפון, או להלחם בבני ישראל. סביר שרבים ברחו כאשר הם ראו ושמעו את הנצחונות של בני ישראל. אולם אלוהים לא היה מעוניין לעשות את העבודה לבני ישראל. בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את ארצם, לאהוב את ארצם, לטפח אותה ולהפוך אותה בעמל כפיהם &quot;[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ ([[שמות ג ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג}}</text>
      <sha1>s3m3bl1qtnxtnswms74p7b5a0b4kujn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419085</id>
      <parentid>1419061</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T02:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4789" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג|הבהרה=כן|ציטוט=
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה ==
=== מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ===
רש&quot;י מסביר: &quot;ואילו היה קיים, בו הייתי חפץ&quot;. &lt;br&gt;
אולם:
* אלוהים אמר למשה: &quot;וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot; ([[דברים לב נ]]). אלוהים קבע שמשה לא מתאים לכיבוש הארץ, ותפקידו נגמר. כל אדם: תורם בחייו, ומפנה את המקום ליורשיו להמשיך במלאכה, ככתוב: &quot;לא עליך המלאכה לגמור&quot; ([[משנה אבות ב טז]]).
* לא נעים, שכך יחשוב אלוהים על יהושע שמתחיל את תפקידו. עדיף היה לעודד אותו, ואכן אלוהים אומר &quot;חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה&quot; ([[ביאור:יהושע א ו]]).

סביר שיהושע חשש לעזוב את משה, בדאגה או בתקוה שאלוהים שינה את דעתו, ומשה יצטרף, כמנהיג או כיועץ בכיר. אולם אלוהים מודיע לו סופית: &quot;מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת&quot;! היה ממושמע, אסור להסס, אסור לחכות. 

=== וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה ===
&quot;וְעַתָּה&quot; - עכשו, מיד, בלי לחכות ובלי היסוסים.

&quot;קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; - אלוהים נותן פקודה, ביחיד, ליהושע: אתה אישית תעבור. לא תשלח אחרים למות למענך, זה התפקיד שלך להוביל מקדימה.&lt;br&gt;
אולם אלוהים מיד מוסיף: &quot;אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה&quot; - לא תהיה לבד, כולם יבואו איתך. כמובן עריקים פחדנים יברחו ולא יבאו, אבל זאת לא הבעיה שלך. אתה תלך מקדימה והעם שיהיה מוכן יבוא איתך.&lt;br&gt;
לכן, מיד יהושע מזכיר לנציגי שבט ראובן, גד וחצי מנשה שהם כלולים &quot;[ב]כָל הָעָם הַזֶּה&quot;, ולכן הם חייבים לקיים את הבטחתם למשה כדבריו: &quot;זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה&quot; ([[ביאור:יהושע א יג]])

=== אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם ===
אלוהים מודיע שהוא &quot;'''נֹתֵן'''&quot;. &lt;br&gt;
אלוהים הבטיח ונשבע לאברהם, יצחק ויעקב, והכל היה על תנאי אם הם יקימו את הברית. האבות קנו חלקות אדמה, ובני יעקב כבשו את שכם, אולם לא כל הארץ היתה שלהם.&lt;br&gt;
עכשו אלוהים מודיע ליהושע &quot;'''אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם'''&quot; את הארץ.&lt;br&gt;

אדם יכול לתת רק מה ששלו.&lt;br&gt;
אלוהים מודיע: אני בראתי את כל הארץ, וחילקתי לעמים מקומות לגור בהם. זה שמישהו גר במקום, או כבש בכוח, לא עושה אותו לבעל הרכוש. כל העמים והממלכות מחזיקים באדמה בצורה זמנית, כרצוני. כל הארץ היא שלי, ואתן אותה כרצוני, כדי להגשים את תוכניתי ללמד את העולם את דרך-אלוהים ואת תורתו.

: '''אלוהים נותן, אבל הוא דורש מחיר. המתנה היא על תנאי, וכל דור ודור חייב להוכיח שמגיע לו להמשיך להחזיק בארץ.'''

יושבי הארץ שמעו את המסר של אלוהים והיתה להם ברירה: לשוב לארצם בצפון, או להלחם בבני ישראל. סביר שרבים ברחו כאשר הם ראו ושמעו את הנצחונות של בני ישראל. אולם אלוהים לא היה מעוניין לעשות את העבודה לבני ישראל. בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את ארצם, לאהוב את ארצם, לטפח אותה ולהפוך אותה בעמל כפיהם &quot;[ל]אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ“ ([[ביאור:שמות ג ח]]).


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|א א|ב|א ג}}</text>
      <sha1>gnqbzffa7pv6ual2aaszyfdr9uf6xp2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470313</id>
    <revision>
      <id>1419062</id>
      <timestamp>2022-08-20T23:15:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הדף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="584" xml:space="preserve">פרק רביעי נערה שנתפתתה - תלמוד בבלי מסכת כתובות

הפרק במשנה: [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|במהדורה המעומדת ומבוארת]] [[ביאור:משנה כתובות פרק ד|במהדורה המבוארת הרגילה]], [[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת#מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי|ובמהדורה המנוקדת והמעוצבת של דן בארי]]

* [[/משנה א]]
* [[/משנה ב]]
* [[/משנה ג]]
* [[/משנה ד]]</text>
      <sha1>rw965r32d7ju9xpshm2nvcr6qliwrww</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419078</id>
      <parentid>1419062</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:37:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="837" xml:space="preserve">פרק רביעי נערה שנתפתתה - תלמוד בבלי מסכת כתובות

הפרק במשנה: [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|במהדורה המעומדת ומבוארת]] [[ביאור:משנה כתובות פרק ד|במהדורה המבוארת הרגילה]], [[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת#מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי|ובמהדורה המנוקדת והמעוצבת של דן בארי]]

* [[/משנה א]] ירושת כספי נאנסת שמתה
* [[/משנה ב]] שליטת אב בכספי ילדתו הגרושה והאלמנה
* [[/משנה ג]] עונש על זנות ילדת גיורת
* [[/משנה ד]] זכויות האב על ילדתו: נישואין, משכורת, מציאה, אחריות נדרים.</text>
      <sha1>l778redjydito4rd8jgrg615upxm1fe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419119</id>
      <parentid>1419078</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:22:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>משנה ה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="915" xml:space="preserve">פרק רביעי נערה שנתפתתה - תלמוד בבלי מסכת כתובות

הפרק במשנה: [[ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד|במהדורה המעומדת ומבוארת]] [[ביאור:משנה כתובות פרק ד|במהדורה המבוארת הרגילה]], [[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת#מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי|ובמהדורה המנוקדת והמעוצבת של דן בארי]]

* [[/משנה א]] ירושת כספי נאנסת שמתה
* [[/משנה ב]] שליטת אב בכספי ילדתו הגרושה והאלמנה
* [[/משנה ג]] עונש על זנות ילדת גיורת
* [[/משנה ד]] זכויות האב על ילדתו: נישואין, משכורת, מציאה, אחריות נדרים.
* [[/משנה ה]] מעבר ילדה נשואה מרשות האב לבעלה.</text>
      <sha1>avl86cn2g4gtltont0tho4vysckkfu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470314</id>
    <revision>
      <id>1419063</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1346671] תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3002" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר קביעת טופס הודעה על הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 562|תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 3|סעיף 10א}} {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|לחוק ההגבלים העסקיים, תשי״ט–1959}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר לענין {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 3|סעיף 10א לחוק}}“ – הסדר שלגביו ניתן אישור על ידי השר כי כל כבילותיו נוגעות לתובלה בין לאומית, בים או באויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה.

{{ח:סעיף|2|מסירת הודעה}}
{{ח:ת}} הודעה על הסדר לענין {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 3|סעיף 10א לחוק}} תימסר {{ח:פנימי|תוספת|בטופס שבתוספת}} ב־4 עותקים.

{{ח:סעיף|3|מתן הצהרה}}
{{ח:ת}} מוסר ההודעה יצהיר שכל הפרטים שבה מלאים ונכונים, שהמסמכים המצורפים לטופס נכונים ושמלבדם אין כל מסמך אחר הקובע את ההסדר או הנוגע לו.

{{ח:סעיף|4|חתימת הטופס}}
{{ח:ת}} כל טופס ייחתם לפני הגשתו על ידי צד להסדר.

{{ח:סעיף|5|צירוף מסמכים}}
{{ח:ת}} היה הסדר בכתב, יצורפו לטופס המוגש המסמכים המקוריים הקובעים את ההסדר או הנוגעים לו, או העתקיהם או צילומיהם שאחד מהם המצורף לכל טופס יהיה מאושר כהעתק נכון.

{{ח:סעיף|6|אישור קבלה}}
{{ח:ת}} השר יאשר בכתב קבלת ההודעה.

{{ח:סעיף|7|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:קטע3|טופס|טופס ההודעה}}

{{ח:חתימות|י״ד בטבת תשכ״ד (30 בדצמבר 1963)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j6vd6njuo3rvb5e9l1r4gm87669pd5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין לאומית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470315</id>
    <redirect title="תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)" />
    <revision>
      <id>1419064</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]</text>
      <sha1>n5v038eo3wutmhu9b06xc8k2yz2x85s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470316</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)" />
    <revision>
      <id>1419065</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="146" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]</text>
      <sha1>0e5mwknb2f5oc3khhuwpixe5i6q8no2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470317</id>
    <revision>
      <id>1419066</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470318</id>
    <revision>
      <id>1419071</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:10:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>חלק מהדף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11289" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות הדף וכותרות דפי וילנא}}

{{הע-שמאל|להשלים מקורות מקראיים, ויקרא 11 מפותה.  דברים 22 גט. שמות 21 עבד}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה א =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה - 
::בָּושְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ - {{ב|שֶׁל אָבִיהָ|בכת&quot;י קופמן שֶׁלְּאָבִיהָ}}.
::וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.

::עָמְדָה בַדִּין -  
::עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.

::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין -  
::עַד שֶׁמֵּת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::עָמְדָה בַדִּין - 
::עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אָב|בכתב יד קופמן: שֶׁלָּאָב}}.
::...מֵת הָאָב: הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל אַחִין|שֶׁלְּאַחִין}}.
::לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין - 
::עַד '''שֶׁבָּגָרָה''', הֲרֵי הֵן {{ב|שֶׁל עַצְמָהּ|כת&quot;י ק': שֶׁלְּעַצְמָהּ}}.

::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
::אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

::{{ב|מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ|בכתב יד קופמן: '''וּ'''מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ (עם ו החיבור, לכאורה לדברי רבי שמעון)}}, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא {{ב|גָבְתָה|גָבֲת}}, 
::וּמֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.


= תלמוד בבלי על כתובות פרק א משנה א =
== נערה שנתפתתה למדנו כבר ==
::מאי קמ&quot;ל? תנינא! 
::המפתה - נותן שלשה דברים 
::והאונס - ארבעה. 

::המפתה נותן בושת ופגם וקנס 
::מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. 
- לאביה - איצטריך ליה. 

לאביה? נמי פשיטא! מדקא יהיב מפתה!! דאי לעצמה? אמאי יהיב? מפתה מדעתה עבד! 
- עמדה בדין איצטריכא ליה, פלוגתא דר&quot;ש ורבנן: 
תנן התם: 
::אנסת ופיתית את בתי!  והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי. 
::משביעך אני! ואמר: אמן! ואח&quot;כ הודה: חייב. 
::ר&quot;ש פוטר - שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו. 
אמרו לו: אע&quot;פ שאינו משלם קנס ע&quot;פ עצמו, אבל משלם בושת ופגם ע&quot;פ עצמו?! 

== סוגיא: הודאת מכחיש המעשה וההעמדה בדין ==
{{הע-שמאל|להשלים מקורות ויקרא ה}}
{{רן| 
בעא מיניה אביי מרבה: 
האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון 
והוא אומר: לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון 
ונשבע, והודה. 
לר' שמעון מאי? 
כיון דעמד בדין - ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה 
או דלמא אע&quot;ג דעמד בדין קנס הוי 
- א&quot;ל: ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה.

{{דפוס וילנא|כתובת|מב|ב|מאי? לאו בשעמד בדין? לא! בשלא עמד בדין...}}
איתיביה 
::ר&quot;ש אומר: יכול 
::האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי... 
::המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית... 
::או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני, והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי... 
::ונשבע, 
::והודה -  יכול יהא חייב?! 
::ת&quot;ל: 
:::וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל 
:::או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה 
:::- ונשבע על שקר... 
::מה אלו מיוחדין שהן ממון? אף כל שהן ממון! יצאו אלו - שהן קנס.
מאי? לאו בשעמד בדין? 
לא! בשלא עמד בדין. 
והא מדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין? 
דקתני רישא: 
::אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, 
::תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין? 
::ת&quot;ל: ומעלה מעל - ריבה. 

היכי דמי? אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא? 
אלא פשיטא בשעמד בדין! 
ומדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין?! 

א&quot;ל: 
יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא '''בשלא עמד בדין''' - וכולה ר&quot;ש היא. 
ושינויי דחיקי לא משנינן לך. 
דא&quot;כ אמרת לי: ליתני רישא '''ר&quot;ש אומר''', או ליתני סיפא: '''דברי ר&quot;ש'''. 
אלא: כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא ר&quot;ש. 
ומודינא לך לענין קרבן שבועה - דרחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
וכי קאמינא '''ממון הוי'''? - להורישו לבניו. 

איתיביה: 
::ר&quot;ש אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה. 
::ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו? לעצמה - אמאי?! דאחין בעי מיהוי!!! 

אמר רבא: 
האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין. 
ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה: 
שאני התם דאמר קרא:  ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף. 
- לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. 

וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו - בשאר קנסות. 

אלא מעתה גבי עבד דכתיב:  כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו 
- הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה? 

יתן לחוד ונתן לחוד. 
אי הכי ת&quot;ל וכחש? ת&quot;ל '''ונתן''' מיבעי ליה!! 

אמר רבא כי איצטריך וכחש: כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה. דהתם כי קא ירית אביה, מינה דידה קא ירית. 
אי הכי יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא!! 

אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו ש'''עיקרן''' קנס. 
איתיביה: 
ר&quot;ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו. 
טעמא דלא עמד בדין הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב 
?? 

::רבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו! 
::לדידי? אע&quot;ג דעמד בדין - רחמנא פטריה מ&quot;וכחש&quot;. 
::אלא לדידכו? אודו לי מיהת, היכא דלא עמד בדין - דכי קא תבע? קנסא קא תבע! ומודה בקנס פטור. 

::ורבנן - סברי: כי קא תבע? בושת ופגם קא תבע! 

במאי קא מיפלגי? 
א&quot;ר פפא 
ר&quot;ש סבר לא שביק איניש מידי דקיץ ותבע מידי דלא קיץ 
ורבנן סברי לא שביק איניש מידי דכי מודי ביה לא מיפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר 
}}

== המשך הסוגיות ==
{{להשלים}}
&lt;!--
בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת 
בת - הניזונת מן האחין, מעשה ידיה למי? במקום אב קיימי מה התם מעשה ידיה לאב ה&quot;נ מעשה ידיה לאחין או דלמא לא דמי לאב התם מדידיה מיתזנא הכא לאו מדידהו מיתזנא א&quot;ל תניתוה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן מי דמי אלמנתו לא ניחא ליה בהרווחה בתו ניחא ליה בהרווחה למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו והאמר רבי אבא א&quot;ר יוסי עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחין בנכסין מועטין מה הבת אצל אחין הבת ניזונת והאחין ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרווחה בתו עדיפא ליה מתיב רב יוסף מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין טעמא דבחיי האב הא לאחר מיתת האב לעצמה מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפילו למ&quot;ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ה&quot;מ בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו, יג) עמך לא כל שכן בתו אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא להעדפה אמר רבא גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה וקמותיב תיובתא אלא אמר רבא רב יוסף מתני' גופא קשיא ליה דקתני מעשה ידיה ומציאתה אע&quot;פ שלא גבתה מציאתה ממאן גביא אלא לאו הכי קאמר מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה אף מעשה ידיה נמי בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה ש&quot;מ איתמר נמי א&quot;ר יהודה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מ&quot;ט דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו מתקיף לה רבה ואימא בפיתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר וכן תנא רב חנינא בפתוי הבת וקנסות וחבלות הכתוב מדבר חבלות צערא דגופא נינהו אמר רבי יוסי בר חנינא

מג עמוד ב
שפצעה בפניה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב ואמרי לה אמר רבי זירא א&quot;ר מתנה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו א&quot;ל אבימי בר פפי שקוד אמרה שקוד מנו שמואל הא רב אמרה אימא אף שקוד אמרה אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה דרב ששת רב אשי אמר הלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרב:
--&gt;</text>
      <sha1>j591l9ncomf11wi42ho3vogbd5lv4cr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470319</id>
    <revision>
      <id>1419072</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:16:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הדף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="793" xml:space="preserve">{{להשלים כותרות וכו}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מג|ב|מתחיל במשנה הקודמת}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ב =
{{ביאור:מתניתין}}

::'''הַמְאָרֵס''' אֶת בִּתּוֹ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''אֵרְסָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.

::הִשִּׂיאָהּ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''הִשִּׂיאָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.
::אָמְרוּ לוֹ: אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ? אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת!! 

= תלמוד = 
{{להשלים}}</text>
      <sha1>k71swjlxzzmftr1fi58vrpeejkanc4w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419073</id>
      <parentid>1419072</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:17:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>להשלים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="793" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מג|ב|מתחיל במשנה הקודמת}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ב =
{{ביאור:מתניתין}}

::'''הַמְאָרֵס''' אֶת בִּתּוֹ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''אֵרְסָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.

::הִשִּׂיאָהּ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''הִשִּׂיאָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.
::אָמְרוּ לוֹ: אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ? אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת!! 

= תלמוד = 
{{להשלים}}</text>
      <sha1>acqsgat94nm0fr1x0cb49eqao0uzrsq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419074</id>
      <parentid>1419073</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:17:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="804" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מג|ב|מתחיל במשנה הקודמת}}

= מסכת כתובות פרק ד משנה ב =
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::'''הַמְאָרֵס''' אֶת בִּתּוֹ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''אֵרְסָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.

::הִשִּׂיאָהּ - וְגֵרְשָׁהּ...  '''הִשִּׂיאָהּ''' - וְנִתְאַלְמְנָה...
::- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.
::אָמְרוּ לוֹ: אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ? אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת!! 

= תלמוד = 
{{להשלים}}</text>
      <sha1>alsouwoomqafcugkf91f4fmkk0ntkjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470320</id>
    <revision>
      <id>1419075</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:24:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הדף. להשלים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1423" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מד|א|קודם למשנה}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ג =
{{להשלים|תוכן לפי תלמוד בבלי. כרגע לפי כת&quot;י קופמן}}

{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת,
הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', וְלֹא מֵאָה סֶלַע.
הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,
הֲרֵי זוֹ כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', וְלֹא מֵאָה סֶלַע.
הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,
הֲרֵי זוֹ כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.
יֶשׁ לָהּ אָב וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב';
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' וְאֵין לָהּ אָב,
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.
לֹא נֶאֱמַר (דְּבָרִים כב,כא) &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; אֶלָּא מִצְוָה.

= בבלי =
{{דפוס וילנא|כתובות|מד|א|גמרא: מנא הני מילי?}}
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
{{להשלים}}</text>
      <sha1>s0eoxa188tis5y28uop8pkm5ugnp2bm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419076</id>
      <parentid>1419075</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T00:27:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1464" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו. מקורות מקראיים דברים 22}}

{{דפוס וילנא|כתובות|מד|א|קודם למשנה}}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ג =
{{להשלים|תוכן לפי תלמוד בבלי. כרגע לפי כת&quot;י קופמן}}

{{ביאור:מעומד:מתניתין}}
::גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת? 
::הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.
::אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', וְלֹא מֵאָה סֶלַע!

::הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה? 
::הֲרֵי זוֹ כְּבַת יִשְׂרָאֵל - בִּסְקִילָה,
::אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב', וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

::הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה? הֲרֵי זוֹ כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר: 
::יֶשׁ לָהּ אָב וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?
::יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב' וְאֵין לָהּ אָב?
::הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.
::לֹא נֶאֱמַר &quot;פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ&quot; אֶלָּא מִצְוָה.

= בבלי =
{{דפוס וילנא|כתובות|מד|א|גמרא: מנא הני מילי?}}
{{ביאור:מעומד:גמרא}}
{{להשלים}}</text>
      <sha1>28qqpgulzc8ywxwqsneilvvh9y4i5fp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470321</id>
    <revision>
      <id>1419077</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:29:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד.   {{להשלים|במקביל לדף היומי}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153" xml:space="preserve">הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד. 

{{להשלים|במקביל לדף היומי}}</text>
      <sha1>jgkh8s15wa28puc901zshudez282aco</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:שמות כא - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470322</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/כא" />
    <revision>
      <id>1419080</id>
      <timestamp>2022-08-21T00:57:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:שמות כא - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/כא]]: בביאור המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/שמות/כא]]</text>
      <sha1>g4ylww4mhmnaml2vcujhmz5554o1qe9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברים כב - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470323</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב" />
    <revision>
      <id>1419082</id>
      <timestamp>2022-08-21T01:07:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:דברים כב - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב]]: לביאור:המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב]]</text>
      <sha1>4mr0rbw6r3x9djfwkzuyysgb6v8eeun</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:במדבר ל - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470324</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל" />
    <revision>
      <id>1419083</id>
      <timestamp>2022-08-21T01:20:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>דף הפניה לביאור המעומד כדי שיופיע בכותרת בינתיים.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל]]</text>
      <sha1>c32deb62delpyf84a7i4q8mid1axh24</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470325</id>
    <revision>
      <id>1419084</id>
      <timestamp>2022-08-21T01:49:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הֶדֶף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5849" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה במדבר - מעומד|במדבר|ל}}

{{הע-שמאל|פרשת מטות לפי החלוקה היהודית הבבלית, מתחילה בכתוב השני בחלוקה הנוצרית של פרק זה, הנראה כטעות, ומתפרש בכתביהם כאחד היסודות של דתם, על פיה נדרים הם אחד החלקים שהשתמרו גם אחרי חטא בני ישראל ונטילת התורה מהם. לפי מסורת יהודית היה זה שאול מהעיר טרסוס הוא פאולוס, שנשלח בכוונה תחילה על ידי הסנהדרין להפריד את הנוצרים הנוכרים מבני ישראל, וזו נחזית כאן במקום זה.}}


וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.  {{ביאור:פרשה פתוחה}}

= הפרת נדרים =

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה {{ב|אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת|לראשי שבטי ישראל, שיאמרו אחר כך לבני ישראל}} לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה:
::אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר {{ב|אִסָּר|איסור}} עַל נַפְשׁוֹ, 
::לֹא {{ב|יַחֵל דְּבָרוֹ|חילול מצליל החלחול והורדת הערך בעת הייחולים וההתחלחלות (ובמקרא: חִיל, בניגוד לצליל הגיל)}}! 
- כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה!!

==== נדרי נערה ====
::וְאִשָּׁה? כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ, {{ב|'''בִּנְעֻרֶיהָ'''|כשהיא עדיין נערה}}?
::וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ? 
::וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ! וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ - יָקוּם!

::וְאִם {{ב|הֵנִיא|מנע, ע&quot;י שהפר אותן}} אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ? 
::כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ - לֹא יָקוּם, 
::וַיהוָה יִסְלַח לָהּ - כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ.

==== נדרי ארוסה ====
::וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, {{ב|וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ|(לפי חז&quot;ל במקרה זה הארוס חייב להפר יחד עם האבא - [[נדרים סז א]])}}? 
::...אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ?
::וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ? 
::וְקָמוּ נְדָרֶיהָ, וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ!

::וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ? 
::וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, 
::וַיהוָה - יִסְלַח לָהּ.

==== נדרי גרושה ואלמנה ====
::וְנֵדֶר '''אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה'''? 
::כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ.

==== הבעל ====
::וְאִם '''בֵּית אִישָׁהּ''' נָדָרָה? אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה?
::וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ, לֹא הֵנִיא אֹתָהּ? 
::וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם.

::וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, 
::כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם. 
::אִישָׁהּ הֲפֵרָם! וַיהוָה יִסְלַח לָהּ...

=== סיכום נדרי אישה ===
::כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ, 
::'''אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ!!'''.

::וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ {{ב|מִיּוֹם אֶל יוֹם|יממה שלמה (וחז&quot;ל פירשו שיכול רק באותו היום עד שיחשך - [[נדרים עו ב]])}}, 
::וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ, אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ - {{ב|הֵקִים אֹתָם|הסבר ל&quot;וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ&quot; - הבעל אמנם לא עשה משהו אקטיבי, אך בכך שהחריש לה, כביכול הקים את הנדר}} 
::- כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ!

::וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ?
::וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ..

::אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, 
::בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, 
::בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
&lt;section end=פרק ל/&gt;

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|במדבר|ל}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}

==הערות==
{{מיזמים|ויקיפדיה=הפרת נדרים}}</text>
      <sha1>cbrhecvmatdeb5lo038cmswsrdwj5ss</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברים כד - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470326</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד" />
    <revision>
      <id>1419089</id>
      <timestamp>2022-08-21T06:45:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>Pashute העביר את הדף [[ביאור:דברים כד - מעומד]] לשם [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד]]: לביאור המעומד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד]]</text>
      <sha1>lqwlnpwl6ejvrrcipnmenpc69x90yjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית לא - מעומד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470327</id>
    <redirect title="ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא" />
    <revision>
      <id>1419090</id>
      <timestamp>2022-08-21T07:21:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="73" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא]]</text>
      <sha1>4ks8jwpr2i62v9tgf6cgw701a3qc5g5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470328</id>
    <revision>
      <id>1419100</id>
      <timestamp>2022-08-21T07:57:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת הדף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12705" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|לא}}
{{להשלים|הסברי פרשה וחלוקה נוצרית לעומת יהודית. על המילה כבד בשפות שמיות}}
== יעקב בורח לארץ ==
{{איור|Bereshit31.jpg|250|מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים}}
{{רן|
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: 
::לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, 
::וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה!
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ!
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה - אֶל צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
::רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, 
::וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. 
::וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. 
::וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. 
::אִם כֹּה יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים! 
::וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים! 
::וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. 

::וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה 
::הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. 
::וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי!'. 
::וַיֹּאמֶר: 
::::שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן? עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, 
::::כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. 
::::אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. 
::::עַתָּה? קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ!.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
::הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? 
::הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ? כִּי מְכָרָנוּ! וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ! 
::כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ! 
::וְעַתָּה: כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה!!

וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ, וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, 
- מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, 
לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, '''וַתִּגְנֹב''' רָחֵל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|דרוש ביאור מקור צלילי שרשי ומשמעותי}} אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
'''וַיִּגְנֹב''' יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
'''וַיִּבְרַח''' הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, 
וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו '''הַר הַגִּלְעָד'''.

וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!

וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, 
וְיַעֲקֹב - תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, 
וְלָבָן - תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב?!
::לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? 
::וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי? וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר!!
::וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, 
::עַתָּה? {{ביאור|הִסְכַּלְתָּ|דרושה הרחבה על מקור סכל בצליל ובמשמעות שורש}} עֲשׂוֹ!!

::יֶשׁ לְ'''אֵל יָדִי''' לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע!! 
::וֵאלֹהֵי| אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 
::::הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!
::וְעַתָּה:  
::הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ? 
::לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: 
::כִּי יָרֵאתִי! כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
::עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ? - לֹא יִחְיֶה! 
::נֶגֶד אַחֵינוּ: הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי? וְקַח לָךְ! 
וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.

וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת - וְלֹא מָצָא, 
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, 
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל - וְלֹא מָצָא.

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: 
::אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ 
::כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי! 
וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן! וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
::מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי? 
::כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי 
::- מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? 
::שִׂים כֹּה נֶגֶד {{ב|אַחַי|חברי (הרועים)}} וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ! 

::זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ: 
::רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ - לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ - לֹא אָכָלְתִּי. 
::טְרֵפָה - לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ! 
::אָנֹכִי - אֲחַטֶּנָּה! מִיָּדִי - תְּבַקְשֶׁנָּה! 
::גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה! 
::הָיִיתִי: בַיּוֹם - אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח - בַּלָּיְלָה, {{ב|וַתִּדַּד|לשון נדידה, עזבה אותי}} שְׁנָתִי מֵעֵינָי. 

::זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ! 
::עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ! 
::וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, {{ב|וּפַחַד יִצְחָק|כינוי שם הL, ואולי גם ההגנה על יעקב בהפחדת לבן מן העונש}} הָיָה לִי? כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! 
::אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: 
::הַבָּנוֹת - בְּנֹתַי. וְהַבָּנִים - בָּנַי. וְהַצֹּאן - צֹאנִי. 
::וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה - לִי הוּא! 
::וְלִבְנֹתַי? מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם? אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?
::וְעַתָּה - לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: &quot;לִקְטוּ אֲבָנִים!&quot;, 
וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.

וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן &quot;{{ב|יְגַר שָׂהֲדוּתָא|'גל העדות' ב[[W:ארמית|ארמית]], השפה המדוברת בערי הצפון [[W:ארם נהריים|ארם]], ארם דמשק ארם צובא ועוד}}, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'.

וַיֹּאמֶר לָבָן: 
::הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם! 
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ: 'גַּלְעֵד'.
וְהַמִּצְפָּה - אֲשֶׁר אָמַר: יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

::אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי? וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי? 
::אֵין אִישׁ עִמָּנוּ... 
::- רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!!

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
::עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, 
::אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה? 
::וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת - לְרָעָה?
::אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, 
::אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם!! 
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, 
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לא}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}</text>
      <sha1>hh750xijzq4bxsxwhp9h4952vu9pv29</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419101</id>
      <parentid>1419100</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:57:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12705" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|לא}}
{{להשלים|הסברי פרשה וחלוקה נוצרית לעומת יהודית. על המילה כבד בשפות שמיות}}
== יעקב בורח לארץ ==
{{איור|Bereshit31.jpg|120|מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים}}
{{רן|
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: 
::לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, 
::וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה!
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ!
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה - אֶל צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
::רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, 
::וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. 
::וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. 
::וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. 
::אִם כֹּה יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים! 
::וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים! 
::וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. 

::וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה 
::הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. 
::וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי!'. 
::וַיֹּאמֶר: 
::::שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן? עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, 
::::כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. 
::::אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. 
::::עַתָּה? קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ!.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
::הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? 
::הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ? כִּי מְכָרָנוּ! וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ! 
::כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ! 
::וְעַתָּה: כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה!!

וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ, וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, 
- מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, 
לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, '''וַתִּגְנֹב''' רָחֵל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|דרוש ביאור מקור צלילי שרשי ומשמעותי}} אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
'''וַיִּגְנֹב''' יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
'''וַיִּבְרַח''' הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, 
וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו '''הַר הַגִּלְעָד'''.

וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!

וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, 
וְיַעֲקֹב - תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, 
וְלָבָן - תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב?!
::לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? 
::וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי? וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר!!
::וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, 
::עַתָּה? {{ביאור|הִסְכַּלְתָּ|דרושה הרחבה על מקור סכל בצליל ובמשמעות שורש}} עֲשׂוֹ!!

::יֶשׁ לְ'''אֵל יָדִי''' לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע!! 
::וֵאלֹהֵי| אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 
::::הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!
::וְעַתָּה:  
::הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ? 
::לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: 
::כִּי יָרֵאתִי! כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
::עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ? - לֹא יִחְיֶה! 
::נֶגֶד אַחֵינוּ: הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי? וְקַח לָךְ! 
וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.

וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת - וְלֹא מָצָא, 
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, 
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל - וְלֹא מָצָא.

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: 
::אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ 
::כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי! 
וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן! וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
::מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי? 
::כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי 
::- מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? 
::שִׂים כֹּה נֶגֶד {{ב|אַחַי|חברי (הרועים)}} וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ! 

::זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ: 
::רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ - לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ - לֹא אָכָלְתִּי. 
::טְרֵפָה - לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ! 
::אָנֹכִי - אֲחַטֶּנָּה! מִיָּדִי - תְּבַקְשֶׁנָּה! 
::גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה! 
::הָיִיתִי: בַיּוֹם - אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח - בַּלָּיְלָה, {{ב|וַתִּדַּד|לשון נדידה, עזבה אותי}} שְׁנָתִי מֵעֵינָי. 

::זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ! 
::עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ! 
::וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, {{ב|וּפַחַד יִצְחָק|כינוי שם הL, ואולי גם ההגנה על יעקב בהפחדת לבן מן העונש}} הָיָה לִי? כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! 
::אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: 
::הַבָּנוֹת - בְּנֹתַי. וְהַבָּנִים - בָּנַי. וְהַצֹּאן - צֹאנִי. 
::וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה - לִי הוּא! 
::וְלִבְנֹתַי? מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם? אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?
::וְעַתָּה - לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: &quot;לִקְטוּ אֲבָנִים!&quot;, 
וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.

וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן &quot;{{ב|יְגַר שָׂהֲדוּתָא|'גל העדות' ב[[W:ארמית|ארמית]], השפה המדוברת בערי הצפון [[W:ארם נהריים|ארם]], ארם דמשק ארם צובא ועוד}}, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'.

וַיֹּאמֶר לָבָן: 
::הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם! 
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ: 'גַּלְעֵד'.
וְהַמִּצְפָּה - אֲשֶׁר אָמַר: יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

::אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי? וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי? 
::אֵין אִישׁ עִמָּנוּ... 
::- רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!!

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
::עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, 
::אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה? 
::וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת - לְרָעָה?
::אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, 
::אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם!! 
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, 
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לא}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}</text>
      <sha1>j4o5hjvhrm8zio2dck2knqeyzn577ph</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419102</id>
      <parentid>1419101</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:58:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12708" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|לא}}
{{להשלים|הסברי פרשה וחלוקה נוצרית לעומת יהודית. על המילה כבד בשפות שמיות}}
== יעקב בורח לארץ ==
{{איור|Bereshit31.jpg|120|מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים}}
{{רן|
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: 
::לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, 
::וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה!
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ!
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה - אֶל צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
::רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, 
::וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. 
::וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. 
::וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. 
::אִם כֹּה יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים! 
::וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים! 
::וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. 

::וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה 
::הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. 
::וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי!'. 
::וַיֹּאמֶר: 
::::שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן? עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, 
::::כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. 
::::אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. 
::::עַתָּה? קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ!.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
::הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? 
::הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ? כִּי מְכָרָנוּ! וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ! 
::כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ! 
::וְעַתָּה: כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה!!

וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ, וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, 
- מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, 
לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, '''וַתִּגְנֹב''' רָחֵל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|דרוש ביאור מקור צלילי שרשי ומשמעותי}} אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
'''וַיִּגְנֹב''' יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
'''וַיִּבְרַח''' הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, 
וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו '''הַר הַגִּלְעָד'''.

וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!

וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, 
וְיַעֲקֹב - תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, 
וְלָבָן - תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב?!
::לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? 
::וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי? וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר!!
::וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, 
::עַתָּה? {{ביאור|הִסְכַּלְתָּ|דרושה הרחבה על מקור סכל בצליל ובמשמעות שורש}} עֲשׂוֹ!!

::יֶשׁ לְ'''אֵל יָדִי''' לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע!! 
::וֵאלֹהֵי| אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 
::::הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!
::וְעַתָּה:  
::הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ? 
::לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: 
::כִּי יָרֵאתִי! כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
::עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ? - לֹא יִחְיֶה! 
::נֶגֶד אַחֵינוּ: הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי? וְקַח לָךְ! 
וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.

וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת - וְלֹא מָצָא, 
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, 
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל - וְלֹא מָצָא.

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: 
::אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ 
::כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי! 
וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן! וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
::מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי? 
::כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי 
::- מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? 
::שִׂים כֹּה נֶגֶד {{ב|אַחַי|חברי (הרועים)}} וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ! 

::זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ: 
::רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ - לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ - לֹא אָכָלְתִּי. 
::טְרֵפָה - לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ! 
::אָנֹכִי - אֲחַטֶּנָּה! מִיָּדִי - תְּבַקְשֶׁנָּה! 
::גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה! 
::הָיִיתִי: בַיּוֹם - אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח - בַּלָּיְלָה, {{ב|וַתִּדַּד|לשון נדידה, עזבה אותי}} שְׁנָתִי מֵעֵינָי. 

::זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ! 
::עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ! 
::וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, {{ב|וּפַחַד יִצְחָק|כינוי שם הL, ואולי גם ההגנה על יעקב בהפחדת לבן מן העונש}} הָיָה לִי? כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! 
::אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: 
::הַבָּנוֹת - בְּנֹתַי. וְהַבָּנִים - בָּנַי. וְהַצֹּאן - צֹאנִי. 
::וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה - לִי הוּא! 
::וְלִבְנֹתַי? מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם? אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?
::וְעַתָּה - לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: &quot;לִקְטוּ אֲבָנִים!&quot;, 
וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.

וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן &quot;{{ב|יְגַר שָׂהֲדוּתָא|'גל העדות' ב[[W:ארמית|ארמית]], השפה המדוברת בערי הצפון [[W:ארם נהריים|ארם]], ארם דמשק ארם צובא ועוד}}, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'.

וַיֹּאמֶר לָבָן: 
::הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם! 
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ: 'גַּלְעֵד'.
וְהַמִּצְפָּה - אֲשֶׁר אָמַר: יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

::אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי? וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי? 
::אֵין אִישׁ עִמָּנוּ... 
::- רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!!

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
::עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, 
::אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה? 
::וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת - לְרָעָה?
::אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, 
::אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם!! 
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, 
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
}}

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לא}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}</text>
      <sha1>0qfl3d8jks2g0sw1vf262fseub85xsj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419103</id>
      <parentid>1419102</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T07:59:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>תקלדה חמורה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12764" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;טקסט מיושר לשמאל&lt;/div&gt;{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|לא}}
{{להשלים|הסברי פרשה וחלוקה נוצרית לעומת יהודית. על המילה כבד בשפות שמיות}}
== יעקב בורח לארץ ==
{{איור|Bereshit31.jpg|120|מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים}}
{{רן|
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: 
::לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, 
::וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה!
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ!
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה - אֶל צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
::רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, 
::וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. 
::וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. 
::וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. 
::אִם כֹּה יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים! 
::וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים! 
::וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. 

::וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה 
::הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. 
::וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי!'. 
::וַיֹּאמֶר: 
::::שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן? עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, 
::::כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. 
::::אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. 
::::עַתָּה? קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ!.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
::הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? 
::הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ? כִּי מְכָרָנוּ! וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ! 
::כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ! 
::וְעַתָּה: כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה!!

וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ, וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, 
- מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, 
לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, '''וַתִּגְנֹב''' רָחֵל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|דרוש ביאור מקור צלילי שרשי ומשמעותי}} אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
'''וַיִּגְנֹב''' יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
'''וַיִּבְרַח''' הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, 
וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו '''הַר הַגִּלְעָד'''.

וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!

וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, 
וְיַעֲקֹב - תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, 
וְלָבָן - תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב?!
::לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? 
::וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי? וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר!!
::וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, 
::עַתָּה? {{ב|הִסְכַּלְתָּ|דרושה הרחבה על מקור סכל בצליל ובמשמעות שורש}} עֲשׂוֹ!!

::יֶשׁ לְ'''אֵל יָדִי''' לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע!! 
::וֵאלֹהֵי| אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 
::::הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!
::וְעַתָּה:  
::הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ? 
::לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: 
::כִּי יָרֵאתִי! כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
::עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ? - לֹא יִחְיֶה! 
::נֶגֶד אַחֵינוּ: הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי? וְקַח לָךְ! 
וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.

וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת - וְלֹא מָצָא, 
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, 
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל - וְלֹא מָצָא.

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: 
::אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ 
::כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי! 
וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן! וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
::מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי? 
::כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי 
::- מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? 
::שִׂים כֹּה נֶגֶד {{ב|אַחַי|חברי (הרועים)}} וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ! 

::זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ: 
::רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ - לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ - לֹא אָכָלְתִּי. 
::טְרֵפָה - לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ! 
::אָנֹכִי - אֲחַטֶּנָּה! מִיָּדִי - תְּבַקְשֶׁנָּה! 
::גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה! 
::הָיִיתִי: בַיּוֹם - אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח - בַּלָּיְלָה, {{ב|וַתִּדַּד|לשון נדידה, עזבה אותי}} שְׁנָתִי מֵעֵינָי. 

::זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ! 
::עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ! 
::וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, {{ב|וּפַחַד יִצְחָק|כינוי שם הL, ואולי גם ההגנה על יעקב בהפחדת לבן מן העונש}} הָיָה לִי? כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! 
::אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: 
::הַבָּנוֹת - בְּנֹתַי. וְהַבָּנִים - בָּנַי. וְהַצֹּאן - צֹאנִי. 
::וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה - לִי הוּא! 
::וְלִבְנֹתַי? מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם? אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?
::וְעַתָּה - לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: &quot;לִקְטוּ אֲבָנִים!&quot;, 
וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.

וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן &quot;{{ב|יְגַר שָׂהֲדוּתָא|'גל העדות' ב[[W:ארמית|ארמית]], השפה המדוברת בערי הצפון [[W:ארם נהריים|ארם]], ארם דמשק ארם צובא ועוד}}, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'.

וַיֹּאמֶר לָבָן: 
::הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם! 
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ: 'גַּלְעֵד'.
וְהַמִּצְפָּה - אֲשֶׁר אָמַר: יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

::אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי? וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי? 
::אֵין אִישׁ עִמָּנוּ... 
::- רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!!

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
::עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, 
::אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה? 
::וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת - לְרָעָה?
::אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, 
::אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם!! 
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, 
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
}}

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לא}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}</text>
      <sha1>q6ai4rdftycm122vx88k357v84avhfh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419109</id>
      <parentid>1419103</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>תקלדה חמורה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12764" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;טקסט מיושר לשמאל&lt;/div&gt;{{ביאור:כותרת עליונה בראשית - מעומד|בראשית|לא}}
{{להשלים|הסברי פרשה וחלוקה נוצרית לעומת יהודית. על המילה כבד בשפות שמיות}}
== יעקב בורח לארץ ==
{{איור|Bereshit31.jpg|120|מפת מסעות יעקב, החל מחרן שבפדן ארם ועד למצרים}}
{{רן|
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר: 
::לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, 
::וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה!
וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ!
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה - אֶל צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר לָהֶן:
::רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, 
::וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. 
::וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. 
::וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. 
::אִם כֹּה יֹאמַר: 'נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', - וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים! 
::וְאִם כֹּה יֹאמַר: 'עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ!', וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים! 
::וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי. 

::וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה 
::הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. 
::וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי!'. 
::וַיֹּאמֶר: 
::::שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְאֵה: כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן? עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, 
::::כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. 
::::אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. 
::::עַתָּה? קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ!.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:
::הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ? 
::הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ? כִּי מְכָרָנוּ! וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ! 
::כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, - לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ! 
::וְעַתָּה: כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה!!

וַיָּקָם יַעֲקֹב, וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ, וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ, 
- מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם, 
לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן.

וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, '''וַתִּגְנֹב''' רָחֵל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|דרוש ביאור מקור צלילי שרשי ומשמעותי}} אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
'''וַיִּגְנֹב''' יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי, עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא.
'''וַיִּבְרַח''' הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, 
וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו '''הַר הַגִּלְעָד'''.

וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: 
::הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!

וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב, 
וְיַעֲקֹב - תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, 
וְלָבָן - תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי, וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב?!
::לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי? 
::וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי? וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים, בְּתֹף וּבְכִנּוֹר!!
::וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי, 
::עַתָּה? {{ב|הִסְכַּלְתָּ|דרושה הרחבה על מקור סכל בצליל ובמשמעות שורש}} עֲשׂוֹ!!

::יֶשׁ לְ'''אֵל יָדִי''' לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע!! 
::וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: 
::::הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע!
::וְעַתָּה:  
::הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ? 
::לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?

וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן: 
::כִּי יָרֵאתִי! כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
::עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ? - לֹא יִחְיֶה! 
::נֶגֶד אַחֵינוּ: הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי? וְקַח לָךְ! 
וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.

וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת - וְלֹא מָצָא, 
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם, 
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל - וְלֹא מָצָא.

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ: 
::אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ 
::כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי! 
וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן! וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן:
::מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי? 
::כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי 
::- מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ? 
::שִׂים כֹּה נֶגֶד {{ב|אַחַי|חברי (הרועים)}} וְאַחֶיךָ, וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ! 

::זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ: 
::רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ - לֹא שִׁכֵּלוּ, וְאֵילֵי צֹאנְךָ - לֹא אָכָלְתִּי. 
::טְרֵפָה - לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ! 
::אָנֹכִי - אֲחַטֶּנָּה! מִיָּדִי - תְּבַקְשֶׁנָּה! 
::גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה! 
::הָיִיתִי: בַיּוֹם - אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח - בַּלָּיְלָה, {{ב|וַתִּדַּד|לשון נדידה, עזבה אותי}} שְׁנָתִי מֵעֵינָי. 

::זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ! 
::עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ! 
::וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים! 
::לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי - אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, {{ב|וּפַחַד יִצְחָק|כינוי שם הL, ואולי גם ההגנה על יעקב בהפחדת לבן מן העונש}} הָיָה לִי? כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי! 
::אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וַיּוֹכַח אָמֶשׁ!

וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: 
::הַבָּנוֹת - בְּנֹתַי. וְהַבָּנִים - בָּנַי. וְהַצֹּאן - צֹאנִי. 
::וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה - לִי הוּא! 
::וְלִבְנֹתַי? מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם? אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?
::וְעַתָּה - לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה, וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן, וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: &quot;לִקְטוּ אֲבָנִים!&quot;, 
וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל.

וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן &quot;{{ב|יְגַר שָׂהֲדוּתָא|'גל העדות' ב[[W:ארמית|ארמית]], השפה המדוברת בערי הצפון [[W:ארם נהריים|ארם]], ארם דמשק ארם צובא ועוד}}, 
וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'.

וַיֹּאמֶר לָבָן: 
::הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם! 
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ: 'גַּלְעֵד'.
וְהַמִּצְפָּה - אֲשֶׁר אָמַר: יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

::אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי? וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי? 
::אֵין אִישׁ עִמָּנוּ... 
::- רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ!!

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: 
::הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
::עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, 
::אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה? 
::וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת - לְרָעָה?
::אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, 
::אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם!! 
וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם, 
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.
}}

{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|בראשית|לא}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}</text>
      <sha1>suxigf0nh79q5pfjgklv75naiaaohj9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470329</id>
    <revision>
      <id>1419104</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1346667] אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3487" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||אכרזה בדבר תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ב)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 567|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 195|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה)|לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}, אני מכריז לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|סייגים לתחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ב)}}|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף קטן (ב) לסעיף 19 של החוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}, לא יחול –
{{ח:תת|(1)}} על נאשם שביום ביצוע העבירה מלאו לו 21 שנה;
{{ח:תת|(2)}} על נאשם המרצה עונש מאסר בשל עבירה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} על נאשם שביחס אליו הוגש תסקיר של קצין מבחן תוך שנים־עשר החדשים האחרונים לפני מתן גזר הדין, והעתק התסקיר הוגש לבית המשפט;
{{ח:תת|(4)}} על עבירות שהעונש שנקבע להן בחוק הוא מאסר עולם ונקבע שהוא עונש חובה;
{{ח:תת|(5)}} על עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|החוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|(6)}} על עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954}}, פרט {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א|לסעיף 2א של אותו חוק}};
{{ח:תת|(7)}} על בתי דין לעבירות תנועה שהוקמו לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#חלק ד פרק 2 סימן ה1|תקנות־שעת־חירום (עבירות תנועה – דין חיילים), תש״ט–1949}};
{{ח:תת|(8)}} על נאשם שמקום מגוריו הקבוע הוא מחוץ לשטח שמשפט ישראל חל עליו.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתה של אכרזה זו היא ביום י״ח בשבט תשכ״ד (1 בפברואר 1964).

{{ח:סעיף|3|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב באכרזה בדבר החלת סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954, תשכ״ב–1961}};
{{ח:תת|(2)}} אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ב–1961.

{{ח:סעיף|4|השם}}
{{ח:ת}} לאכרזה זו ייקרא ”אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|י״ז בטבת תשכ״ד (2 בינואר 1964)}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bq9zlc9z4x16wcek25kr1yl633vz3wc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419124</id>
      <parentid>1419104</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1419107] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3487" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||אכרזה בדבר תחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ב)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 567|אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 195|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה)|לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}, אני מכריז לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|סייגים לתחולת {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף 19(ב)}}|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|סעיף קטן (ב) לסעיף 19 של החוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954}}, לא יחול –
{{ח:תת|(1)}} על נאשם שביום ביצוע העבירה מלאו לו 21 שנה;
{{ח:תת|(2)}} על נאשם המרצה עונש מאסר בשל עבירה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} על נאשם שביחס אליו הוגש תסקיר של קצין מבחן תוך שנים־עשר החדשים האחרונים לפני מתן גזר הדין, והעתק התסקיר הוגש לבית המשפט;
{{ח:תת|(4)}} על עבירות שהעונש שנקבע להן בחוק הוא מאסר עולם ונקבע שהוא עונש חובה;
{{ח:תת|(5)}} על עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|החוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי״ז–1957}};
{{ח:תת|(6)}} על עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954}}, פרט {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א|לסעיף 2א של אותו חוק}};
{{ח:תת|(7)}} על בתי דין לעבירות תנועה שהוקמו לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#חלק ד פרק 2 סימן ה1|תקנות־שעת־חירום (עבירות תנועה – דין חיילים), תש״ט–1949}};
{{ח:תת|(8)}} על נאשם שמקום מגוריו הקבוע הוא מחוץ לשטח שמשפט ישראל חל עליו.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתה של אכרזה זו היא ביום י״ח בשבט תשכ״ד (1 בפברואר 1964).

{{ח:סעיף|3|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב באכרזה בדבר החלת סעיף 19 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954, תשכ״ב–1961;}}
{{ח:תת|(2)}} אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ב–1961.

{{ח:סעיף|4|השם}}
{{ח:ת}} לאכרזה זו ייקרא ”אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|י״ז בטבת תשכ״ד (2 בינואר 1964)}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fp26ttfqargc3ll2ci1ocmco6o8kfsn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470330</id>
    <redirect title="שיחה:אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)" />
    <revision>
      <id>1419105</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]</text>
      <sha1>7ysycwpz7x5xf52g85j4ojga209nk46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470331</id>
    <revision>
      <id>1419106</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470332</id>
    <revision>
      <id>1419114</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:09:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969 בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 23 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], לאחר התייעצות עם שר העבודה ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מצווה לאמור:  @ 1. הגדרות : בצו זה, &quot;אזור צפון מערב השרון&quot; - תחום הרשות המקומית נת...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1060" xml:space="preserve">צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969
בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 23 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], לאחר התייעצות עם שר העבודה ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה, &quot;אזור צפון מערב השרון&quot; - תחום הרשות המקומית נתניה כהגדרתה [[בתוספת הראשונה לפקודת העיריות [נוסח חדש]]], ותחום המועצה האזורית עמק חפר כהגדרתה [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]]; &quot;מחוז&quot; - כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הקמת בתי דין אזוריים
: מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן:</text>
      <sha1>prx6aqnl0xot4fy3va79qvdlnnibuip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419120</id>
      <parentid>1419114</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:28:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2364" xml:space="preserve">צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969
=== צו בדבר הקמת בתי דין אזוריים ===

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 23 [[=החוק|לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], לאחר התייעצות עם שר העבודה ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה, &quot;אזור צפון מערב השרון&quot; - תחום הרשות המקומית נתניה כהגדרתה [[בתוספת הראשונה לפקודת העיריות [נוסח חדש]]], ותחום המועצה האזורית עמק חפר כהגדרתה [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]]; &quot;מחוז&quot; - כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הקמת בתי דין אזוריים
: מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן:
: {| !! 
! בית הדין !! מקום מושבו !! אזור שיפוטו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, ירושלים || ירושלים || מחוז ירושלים
|-
| בית דין אזורי לעבודה, תל-אביב ||	בת ים || מחוזות תל-אביב והמרכז (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) למעט אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, חיפה || חיפה || מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון  (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) לרבות אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, נצרת || נצרת או נצרת עילית || מחוז הצפון למעט נפת עכו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, באר-שבע || באר שבע || מחוז הדרום
|}

@ 3. תחילה
: תחילתו של צו זה היא ביום י&quot;ח באלול תשכ&quot;ט (1 בספטמבר 1969).

@ 4. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בסיון תשכ&quot;ט (9 ביוני 1969)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>6l6bwtg7r2ahyrbk3ftzbwpz6qmv364</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419126</id>
      <parentid>1419120</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:36:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2859" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969
=== צו בדבר הקמת בתי דין אזוריים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1607|צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)|2405)); ((תשמ&quot;ו, 158|תיקון|4871)), ((1350|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4963)); ((תשס&quot;ד, 275|תיקון|6295)); ((תש&quot;ף, 288|תיקון|8311)); ((תשפ&quot;ב, 29|הוראת שעה|9619)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 23]] [[=החוק|לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], לאחר התייעצות עם שר העבודה ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בצו זה,
:- &quot;אזור צפון מערב השרון&quot; - (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) תחום הרשות המקומית נתניה כהגדרתה [[בתוספת הראשונה לפקודת העיריות [נוסח חדש]]], ותחום המועצה האזורית עמק חפר כהגדרתה [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הקמת בתי דין אזוריים (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן:
: {|
! בית הדין !! מקום מושבו !! אזור שיפוטו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, ירושלים || ירושלים || מחוז ירושלים
|-
| בית דין אזורי לעבודה, תל-אביב ||	בת ים || מחוזות תל-אביב והמרכז (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) למעט אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, חיפה || חיפה || מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) לרבות אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, נצרת || נצרת או נצרת עילית || מחוז הצפון למעט נפת עכו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, באר-שבע || באר שבע || מחוז הדרום
|}

@ 3. תחילה
: תחילתו של צו זה היא ביום י&quot;ח באלול תשכ&quot;ט (1 בספטמבר 1969).

@ 4. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בסיון תשכ&quot;ט (9 ביוני 1969)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>k31yn8x3916gl3v3qazs3jdt9nbb5ft</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419163</id>
      <parentid>1419126</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T09:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2963" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969
&lt;שם אחר&gt; צו בתי הדין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969
=== צו בדבר הקמת בתי דין אזוריים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ט, 1607|צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים)|2405)); ((תשמ&quot;ו, 158|תיקון|4871)), ((1350|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4963)); ((תשס&quot;ד, 275|תיקון|6295)); ((תש&quot;ף, 288|תיקון|8311)); ((תשפ&quot;ב, 29|הוראת שעה|9619)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 23]] [[=החוק|לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]], לאחר התייעצות עם שר העבודה ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: בצו זה,
:- &quot;אזור צפון מערב השרון&quot; - (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) תחום הרשות המקומית נתניה כהגדרתה [[בתוספת הראשונה לפקודת העיריות [נוסח חדש]]], ותחום המועצה האזורית עמק חפר כהגדרתה [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;מחוז&quot; - כאמור [[בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]], לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.

@ 2. הקמת בתי דין אזוריים (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן:
: {|
! בית הדין !! מקום מושבו !! אזור שיפוטו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, ירושלים || ירושלים || מחוז ירושלים
|-
| בית דין אזורי לעבודה, תל-אביב ||	בת ים || מחוזות תל-אביב והמרכז (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) למעט אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, חיפה || חיפה || מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 13.9.2021):)) לרבות אזור צפון מערב השרון
|-
| בית דין אזורי לעבודה, נצרת || נצרת או נצרת עילית || מחוז הצפון למעט נפת עכו
|-
| בית דין אזורי לעבודה, באר-שבע || באר שבע || מחוז הדרום
|}

@ 3. תחילה
: תחילתו של צו זה היא ביום י&quot;ח באלול תשכ&quot;ט (1 בספטמבר 1969).

@ 4. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים), תשכ&quot;ט-1969&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בסיון תשכ&quot;ט (9 ביוני 1969)
&lt;חתימה&gt; יעקב ש' שפירא שר המשפטים</text>
      <sha1>kjgage7knpp1jjjh1uaccplr0wswpcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470333</id>
    <revision>
      <id>1419116</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:13:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>288</id>
      </contributor>
      <comment>בעבודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17348" xml:space="preserve">{{להשלים|כותרות וכו}}

= מקורות מקראיים =
== ילדה שאבא שלה מכר לעבדות ==
(פרשיית [[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/יא|עבד עברי]], בספר ויקרא)

::וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה - לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
::אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ? 
::(א) - וְהֶפְדָּהּ! - לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ! בְּבִגְדוֹ בָהּ.
::(ב) - וְאִם {{ב|לִבְנוֹ|של אדוניה}} יִיעָדֶנָּה? כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.
::(ג) - אִם אַחֶרֶת {{ב|יִקַּח לוֹ|בן האדון}}? שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ. וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ? וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף!

== הפרת נדרים ==
([[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל סיכום פרשיית הפרת נדרים]] בספר במבדבר)
...אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה,
בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, 
בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. 

== בדיקת בתולין לכלה ==
([[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כב|פרשיית הבתולין, בספר דברים]])
::כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְאָמַר:
::אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי - וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים!
::וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ, וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר, הַשָּׁעְרָה.
::וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים:
::::אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה, וַיִּשְׂנָאֶהָ!
::::וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר: 'לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים!', וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי!!
::וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. 

::וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ: וְיִסְּרוּ אֹתוֹ.
::וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל,
::וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. {ס}

::וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ?
::וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ - וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה,
::כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ.

== חזרה לאשה שהוטמאה עם אחר ==
([[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד|פרשיית ההתרחקות מגרושה שנישאה לאחר - ספר דברים]])
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ?
וְהָיָה: אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר,
וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?
'''וְיָצְאָה''' מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה '''וְהָיְתָה''' לְאִישׁ אַחֵר?
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן - וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?
אוֹ: כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר '''לְקָחָהּ''' לוֹ לְאִשָּׁה?
לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ, לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה -
אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה.
כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה',
וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' Lהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {ס}

= מסכת כתובות פרק רביעי משנה ד =
{{דפוס וילנא|כתובות|מו|ב|(לפני משנתנו)}}
{{ביאור:מעומד:מתניתין}}

::הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ בַכֶּסֶף, {{ב|בִּשְׁטָר|בכתב יד הארצישראלי מאוסף קופמן: '''וּ'''בִשְׁטָר}} וּבַבִּיאָה,
::{{ב|זַכַּאי|כת&quot;י ק':וְזַכַּי}}  בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבְהַפָרַת נְדָרֶיהָ,
::וּמְקַבֵּל {{ב|אֶת|בכת&quot;י קופמן, בלי &quot;את&quot;}} גִּטָּהּ, '''וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת''' בְּחַיֶּיהָ.

::נִשֵּׂאת? 
::{{ב|יָתֵר|בכת&quot;י ק': יוֹתֵר}} עָלָיו הַבַּעַל - {{ב|שֶׁ'''אוֹכֵל פֵּרוֹת'''|בכתב יד קופמן: שֶׁ'''הוּא''' אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
::וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.

::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
::לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת.


= תלמוד בבלי על כתובות פרק ד משנה ד =
{{ביאור:מתניתין:גמרא}}

== מקורות המקרא לדיני המשנה ==
=== מקור מקראי לנישואי קטנה בכסף ===
{{דפוס וילנא|כתובות|מז|א|((זכאי במציאתה:) משום איבה.}}
{{רן|
'''בכסף''' - מנלן? 
אמר רב יהודה: 
::{{ב|אמר קרא|בעניין ילדה שאביה מכר לעבדות}}: וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף! 
::אין כסף לאדון זה, ויש כסף לאדון אחר. ומנו? אביה! 

ואימא לדידה? 
השתא אביה מקבל קידושיה, דכתיב:  את בתי נתתי לאיש הזה, איהי שקלא כספא?! 

ואימא הני מילי קטנה, דלית לה יד. 
אבל נערה - דאית לה יד, איהי תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא? 
אמר קרא: &quot;בנעוריה בית אביה&quot; - כל שבח נעורים לאביה. 

ואלא הא דא&quot;ר הונא אמר רב: 
::מנין שמעשה הבת לאביה? שנאמר: 
::וכי ימכור איש את בתו לאמה... 
::מה אמה? מעשה ידיה לרבה? 
::אף בת? מעשה ידיה לאביה. 
למה לי?! - תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה?!! 

אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב. 
וכ&quot;ת נילף מינה? - ממונא מאיסורא לא ילפינן. 
וכ&quot;ת נילף מקנסא? - ממונא מקנסא לא ילפינן. 
וכ&quot;ת נילף מבושת ופגם? - שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך ביה. 

אלא מסתברא דכי ממעט רחמנא? יציאה דכוותה קא ממעט. 
והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה? 
התם גבי אדון נפקא לה מרשותיה לגמרי. 
יציאה דאב - אכתי מחסרא מסירה לחופה? 
מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה. 
דתנן:  
::נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה:
}}

== מקורות מקראיים להשאת קטנה בשטר ובביאה ==
{{רן|
'''שטר וביאה''': מנא לן? 
אמר קרא: והיתה לאיש אחר איתקוש הוויות להדדי:
}}

== מקורות מקראיים למציאתה ושכר עבודתה ==
{{רן|
'''זכאי במציאתה''':  משום איבה.

'''במעשה ידיה''': מנלן? 
דאמר רב הונא אמר רב: 
::מנין שמעשה הבת לאב? 
::שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה... 
::מה אמה? - מעשה ידיה לרבה!
::אף בת - מעשה ידיה לאביה!! 

ואימא הני מילי קטנה - דמצי מזבן לה,  
אבל נערה - דלא מצי מזבן לה: מעשה ידיה - דידה הוו? 
- מסתברא - דאביה הוו! 
דאי ס&quot;ד מעשה ידיה לאו דאביה, 
אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה, היכי מצי מסר לה? 
הא קמבטל לה ממעשה ידיה?! 

פריך רב אחאי: אימא דיהיב לה שכר פקעתה? 
אי נמי דמסר לה בליליא? 
אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים? 
אלא: קטנה לא צריכא קרא. 
השתא - זבוני מזבין לה, מעשה ידיה מיבעי?! 
[אלא] כי איצטריך קרא לנערה!!
}}

== מקורות לחובת האב בהפרת נדריה, ורשותו לקבל גט בשמה ==
'''בהפרת נדריה''': מנלן דכתיב {{קטן|בהפרת נדרים}} בנעוריה בית אביה.

ומקבל את גיטה: מנלן? דכתיב {{קטן|בגרושה שנישאה לאחר}} &quot;ויצאה... והיתה...&quot; איתקוש יציאה להוייה.

== מקור מקראי שהאב זכאי לפירות שדה בתו שהשיא, רק אחר מותה ==
{{רן|
'''ואינו אוכל פירות בחייה''': תנו רבנן: 
::האב אינו אוכל פירות בחיי בתו. 
::רבי יוסי ברבי יהודה אומר: האב אוכל פירות בחיי בתו. 
במאי קמיפלגי? 

ת&quot;ק סבר: בשלמא, בעל תקינו ליה רבנן פירי, דא&quot;כ מימנע ולא פריק. 
אלא אב מאי איכא למימר? דמימנע ולא פריק?! בלאו הכי פריק לה! 

ור' יוסי בר' יהודה סבר: 
אב - נמי מימנע ולא פריק. 
סבר כיסא נקיטא עילוה: תיזיל ותפרוק נפשה!
}}

== מקור מתקופת המשנה לזכות האב בפירות בתו שהשיא ומתה ==
{{דפוס וילנא|כתובות|מז|ב|...שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה!}}
{{רן|
'''ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל''' כו':
תנור רבנן: 
::כתב לה '''פירות''' כסות וכלים '''שיבואו עמה''' מבית אביה לבית בעלה: 
::מתה? לא זכה הבעל בדברים הללו. 
::משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו. 
לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי? דתנן: 
::נתארמלה או נתגרשה - בין מן הנשואין בין מן האירוסין, גובה את הכל. 
::ר&quot;א ב&quot;ע אומר: 
:::מן הנשואין: גובה את הכל,
:::ומן האירוסין: בתולה - גובה מאתים, {{ב|ואלמנה|כלומר לא בתולה}} - מנה.
:::- שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה! 
למאן דאמר - לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה. 
ומאן דאמר - זכה כרבנן? 
}}
{{הע-שמאל|להשלים: על פי מאמרו של ד&quot;ר רמי ריינר בספרו רבינו תם על גירסתו שהטבעה בדפוס וילנא}}
{{רן|
לא! דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה. 
מאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה. 
ומאן דאמר זכה - 
עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה אלא מדידיה לדידה, 
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. 
אבל מדידה לדידיה? - אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי דמשום איחתוני הוא 
והא איחתני להו!
}}

== מקור מתקופת המשנה לדיני ילדה נשואה שמתה ==
{{רן|
'''חייב במזונותיה''' וכו': תנו רבנן: 
::תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה 
::וקבורתה תחת כתובתה 
::לפיכך - בעל אוכל פירות.  
פירות?! מאן דכר שמייהו. 
חסורי מחסרא והכי קתני: 
::תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה, 
::'''ופירקונה תחת פירות''' 
::וקבורתה תחת כתובתה. 
::- לפיכך בעל אוכל פירות. 
מאי &quot;לפיכך&quot;? 
מהו דתימא מיכל לא נכלינהו, אנוחי ננחינהו. דאם כן מימנע ולא פריק? 
-  קמ&quot;ל דהא עדיפא. זימנין דלא מלו, ופריק לה מדידיה. 

}}
{{דפוס וילנא|כתובות|מח|א|רבי אליעזר בן יעקב אומר: שארה כסותה, לפום...}}
{{רן:
ואיפוך אנא? 
אמר אביי: תיקנו מצוי למצוי, ושאינו מצוי לשאינו מצוי. 
אמר רבא: האי תנא סבר מזונות מדאורייתא דתניא: 
::שארה - אלו מזונות. וכן הוא אומר: {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/נביאים/תרי עשר/מיכה/ג בנבואת מיכה]]}} ואשר אכלו שאר עמי.  
::כסותה - כמשמעו. 
::עונתה - זו עונה האמורה בתורה וכן הוא אומר: {{קטן|ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא|בדברי לבן ליעקב]]}}: אם תענה את בנותי 
::רבי אלעזר אומר: שארה - זו עונה וכן הוא אומר {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/ויקרא/יח|בפרשיית העריות]]}} איש איש אל כל '''שאר''' בשרו לא תקרבו לגלות ערוה. 
::כסותה - כמשמעו. 
::עונתה - אלו מזונות וכן הוא אומר {{קטן|[[ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/ח|נאום משה בפרשת עקב]]}} ויענך וירעיבך.

::רבי אליעזר בן יעקב אומר: 
::::שארה כסותה - לפום שארה תן כסותה. 
::::שלא יתן לה לא של ילדה לזקינה, ולא של זקינה לילדה. 
::::כסותה ועונתה - לפום עונתה תן כסותה. 
::::שלא יתן חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים:

תני רב יוסף: 
::שארה זו קרוב בשר. שלא ינהג בה מנהג פרסיים, שמשמשין מטותיהן בלבושיהן. 
מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא: 
::האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה - יוציא ונותן כתובה.
}}

== הדעות בעניין טיפולי הקבורה בילדה נשואה ==
{{רן|
'''רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל''' וכו':
:מכלל דת&quot;ק סבר הני לא? 
היכי דמי? אי דאורחה מ&quot;ט דת&quot;ק דאמר לא? 
ואי דלאו אורחה מ&quot;ט דר&quot;י? 
לא צריכא כגון דאורחיה דידיה ולאו אורחה דידה. 
ת&quot;ק סבר כי אמרינן עולה עמו ואינה יורדת עמו - הני מילי מחיים 
אבל לאחר מיתה לא. 
ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה. 

אמר רב חסדא: 
::אמר מר עוקבא: הלכה כרבי יהודה. 
ואמר רב חסדא: 
::אמר מר עוקבא מי שנשתטה בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו ובניו ובנותיו ודבר אחר. 

א&quot;ל רבינא לרב אשי מ&quot;ש מהא דתניא: 
::מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות 
::בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו 
::אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר. 
א&quot;ל: ולא שאני לך בין יוצא לדעת ליוצא שלא לדעת? 

מאי דבר אחר? 
רב חסדא אמר: זה תכשיט. 
רב יוסף אמר: צדקה. 
מ&quot;ד תכשיט כ&quot;ש צדקה 
מ&quot;ד צדקה אבל תכשיט יהבינן לה, דלא ניחא ליה דתינוול. 

אמר רב חייא בר אבין אמר רב הונא: 
::מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו 
::ב&quot;ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו 
לפי כבודו - ולא לפי כבודה? 
אימא אף לפי כבודו. 
הא קמ&quot;ל עולה עמו ואינה יורדת עמו, ואפילו לאחר מיתה. 

אמר רב מתנה: 
::האומר אם מתה לא תקברוה מנכסיו - שומעין לו. 

מ&quot;ש כי אמר? דנפלי נכסי קמי יתמי? 
כי לא אמר - נמי נכסי קמי יתמי רמו?! 
אלא: 
::האומר אם '''מת הוא''' לא תקברוהו מנכסיו - אין שומעין לו. 
לאו כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור.</text>
      <sha1>82u87g0lm6kma8mmlhtupl0dw67nmb6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התכנון והבנייה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470334</id>
    <redirect title="תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)" />
    <revision>
      <id>1419122</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)]]</text>
      <sha1>0qvnpicqb7lb185sqs7dzj90v63u9gw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התכנון והבנייה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470335</id>
    <redirect title="תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)" />
    <revision>
      <id>1419123</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="155" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, סמכויות חוקר וסדרי עבודתו)]]</text>
      <sha1>0qvnpicqb7lb185sqs7dzj90v63u9gw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק מקורות אנרגיה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470336</id>
    <revision>
      <id>1419128</id>
      <timestamp>2022-08-21T08:44:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989  &lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;  &lt;מקור&gt; '''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)). '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93138" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - (((החל מיום 1.9.2022):)) ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):))
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי.
: (((החל מיום 1.9.2022):)) יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 1.9.2022):)) היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>raj7cx2agm0882fi03whiiqhq66onhx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419130</id>
      <parentid>1419128</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:46:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89392" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) (((החל מיום 1.9.2022):)) {{ש}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>0wj58shg1y2cg7ul7a589bgsvl0oti3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419131</id>
      <parentid>1419130</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:46:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89275" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>ou7aqh8qktpnhb0lkfntnsk8ttfepeq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419132</id>
      <parentid>1419131</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:46:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89239" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===
@ : (((החל מיום 1.9.2022):))

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>6or58iwcg11bn6v63xndn1dhv9ckzt5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419133</id>
      <parentid>1419132</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:47:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89203" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
: (5) בסעיף קטן זה -
::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>359bg7q3f8gvptnbdn6zoiic3yp3b2a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419135</id>
      <parentid>1419133</parentid>
      <timestamp>2022-08-21T08:49:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89206" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]], לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]] ולהטיל עיצום כספי לפי [[פרק ז']].
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר;
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
&lt;!--
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשנ&quot;ג-1993]] =&gt; [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009.))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))
--&gt;

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים חשמליים (תיקון: תשפ&quot;א) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר חשמלי - דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר חשמלי - הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר חשמלי;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]];
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (((החל מיום 1.9.2022):)) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע השר &quot;בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים החשמליים תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר חשמלי;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי.
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
::: (((החל מיום 1.9.2022):)) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים חשמליים ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר חשמלי בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר החשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש בחשמל ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים חשמליים בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים חשמליים במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים חשמליים במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אחד מאלה:
: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר חשמלי מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר החשמלי, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר החשמלי שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר החשמלי או המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר חשמלי במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר חשמלי, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר חשמלי [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר חשמלי, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר חשמלי [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר חשמלי [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר החשמלי ובכלל זה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים חשמליים.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או אישור הממונה ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר חשמלי אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר חשמלי, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, אם המכשיר החשמלי מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;
:: (3) לאסוף את המכשיר החשמלי מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר החשמלי עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר החשמלי עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר חשמלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: היה לממונה חשש כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר חשמלי שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר חשמלי לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר חשמלי ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר חשמלי שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) ניתן לגבי מכשיר חשמלי אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה;
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))

@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====
=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק או שיווק מכשיר חשמלי בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 80,000 || 160,000
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר חשמלי למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר החשמלי, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 80,000 || 160,000
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר חשמלי ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר חשמלי, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 30,000 || 60,000
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 15,000 || 25,000
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,000 || 15,000
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,000 || 15,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,00
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 10,000 || 10,000
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 25,000 || 50,000
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,000 || 10,000
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,000 || 10,000
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם ===

@ 1. :  מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. : מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה מכשירים חשמליים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים חשמליים במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>qmazpjdkg1qc0e9clw3mn4soqgej9mn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470337</id>
    <redirect title="היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים" />
    <revision>
      <id>1419146</id>
      <timestamp>2022-08-21T09:05:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191" xml:space="preserve">#הפניה [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]</text>
      <sha1>fincazxgahbju13vm7zzn2aa80w1twn</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>