משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.25</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1418968</id>
      <parentid>1418820</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:58:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11933" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ד ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 53 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>d6k83wk3xgqkr8iro34r0rnlez8sjs3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה עבודה זרה ד ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4901</id>
    <revision>
      <id>1418980</id>
      <parentid>930635</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:21:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3699</id>
      </contributor>
      <comment>נראה שזה משבש את המיון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107" xml:space="preserve">{{דף של משנה|נזיקין|עבודה זרה|ד|ו|עבודה זרה ד ה|עבודה זרה ד ז}}</text>
      <sha1>bu85qei03ks7bht0b3rxdwnd9hjxoup</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:תהלים סח - ביאור ע&quot;פ השוואה למקורות מיתולוגיים קדומים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60223</id>
    <revision>
      <id>1419001</id>
      <parentid>1098204</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T07:44:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ניב יונת</username>
        <id>14169</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="234837" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ מיתולוגיה. פילוסופיה- תנ&quot;כ מול כללית. לשון. שפה. כלים ספרותיים. zeitgeist-genius seculi. האפוס של הבעל. &lt;br&gt;
להלן תתבאר רוח הזמן ובמיוחד הפילוסופיה של הזמן ההוא והיא פשוטה וענינית ומסתברת [ונכרים דברי אמת] ותחושה נובעת ממנה של חזרה הביתה, אל נכון, אל הבסיס הנכון. }}&lt;/noinclude&gt;
{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:כותרת עליונה תהלים|תהלים|סח|a2668}}
=={{ב|שלשה שירים לבעל אדון| מהטקסטים העתיקים ביותר בתנ&quot;כ. הראשון שיר תהילה לבעל אדון על רקע דיכוי מרד בני האלים, שביית הסוררים/מורדים והורדתם לשאול לחיי נתינות, השני הוא משא מצרים והשלישי הוא קריאה בעוז האל}}==
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|א}}
{{ב|לַמְנַצֵּחַ| פתיחה מקובלת: למנצח על המקהלה. השוואה לפתיחה של שני המזמורים האחרים: המזמורים פותחים ומבריחים בשם האל: &quot;אֲדֹנָי&quot;,&quot;לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי קֶדֶם&quot;, &quot;אֱלֹהִים&quot; לכן &quot;לַמְנַצֵּחַ&quot; מחזירה גם תוצאה של פניה/הקדשה לאל המנצח. &lt;ref&gt; והרי לא נעלם מעיני הקדמונים שבעל לא ניצח, ענת היא שנצחה, ים הפסיד, מות הובס וענת זרעה אותו באדמה, הרגה את צבאו וכוננה את בעל בהר צפון. יש לעלילה משמעות סימלית עמוקה: ענת האלה העלמה ויתרה על כוחה למען בעל, משל למעמד האישה העלמה המיוצג על ידיה, לימים אשרה אם כל האלים תהפך לעץ [עמי בעצו יחייה] ומעמד האשה המטריארך ירד עימה. ענת תשאר ייצוג שלב העלמות וגבורתה תנשה ואחיזתה תצטמק עד שתהיה מיוצגת ביום יחיד בו תלבש את בגדי הלבן וההינומה והחינה, וסמלה היונה יהפך סמל לעמה- יונת רחוקים. את פולחן הבעל קבלו עליהם המתנחלים כשעברו לישובי קבע חקלאיים הנסמכים על מטר השמים ובסופו של דבר גם בעל המנצח ינוצח, בידי אל שהוא קדש [איחוד של אלים]. לכן הפניה לקרא בעז הבעל היא לא טריוויאלית. בעולם של ריבוי אלים משמעותה בחירה בין אלטרנטיבות. כאן בחירה בחיי חקלאות קבע, בחירה להתנחל ב[לבעול את]ארצו של בעל  &lt;/ref&gt;}}, 
{{ב|לְדָוִד| המזמור מוקדש לדוד. למרות ההקדשה המזמור הוא ממקור צפוני ולא יהודאי}} 
{{ב|מִזְמוֹר | השרש ז.מ.ר. מופיע 3 פעמים בפרק. פעם אחת בכותרת ופעם בכל אחד משני המזמורים הראשונים בקריאה: &quot;שירו לאלוהים זמרו&quot; ואילו במזמור האחרון -משיקולים אמנותיים- הוחלפה התבנית והמלה &quot;זמרו&quot; ב&quot;תנו&quot;}}
{{ב|שִׁיר| כגון &quot;עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר&quot; [[שופטים ה יב]] והוא מושר בשיירה. השרש חוזר שלש פעמים במזמור זה:&quot;שיר&quot;, &quot;שירו&quot;, &quot;שרים&quot; וזה סדר הדברים. השרש ש.י.ר. הוא בבסיס המילה שיר ושיירה והוא מגיע לעיתים &quot;על דרך הישר&quot;. האטימולוגיה מלמדת על האמור בפסוק כו להלן}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ב}}
{{ב|יָקוּם |הבחירה בשרש ק.ו.מ. בגלל קרבתו לנ.ק.מ ולק.מ.מ. הקורא יבין שהאל יקום, יקומם את עמו וינקום את כאבו.}} 
{{ב|אֱלֹהִים| עפי תורת המגילות מדובר במקור אלוהיסטי דהיינו מגילה שמקורה בממלכת ישראל. במזמור זה מופיעה המילה &quot;אלוהים&quot; 18 פעם. 3 פעמים במסגרת פניה בגוף שני, 3 פעמים במובן של ריבוי אלים.}} 
{{ב|יָפוּצוּ| שרש פ.ו.צ. בניין פעל גוף שלישי רבים עתיד. כגון: &quot;יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה&quot; [[משלי ה טז]]  יש בבחירת השורש הזה הרמז ואימז' לתאור הפיזי של האל אנכי. &lt;ref&gt;חותם הגליל השלם המתאר את אנכי כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו&lt;/ref&gt; שרש קרוב הוא פצה ואכן אנו מקבלים תרומה הרמנויטית שכן אנו מצפים לפיצוי של פס' ד' לעיל}}
{{ב|אוֹיְבָיו| ומי הם אויבי האל הנוראים, על פי האפוס של הבעל אלו האלים &quot;מות&quot; וצבא הסוררים והאל &quot;ים&quot; ומפלצות ומצולות ים}}, 
{{ב|וְיָנוּסוּ|אסוננס עם יפוצו }} 
{{ב|מְשַׂנְאָיו|אסוננס עם אוֹיְבָיו, משלים את התקבולת שהזרוע הימנית שלה בת שתי מילים עם  5 הברות והשמאלית בת שתי מילים של 5 הברות המקבלות שווא נע בראשן כדי לייצר  7 הברות , ובסוף &quot;מפניו&quot; ב 3 הברות נעלמו האויבים ונשארו רק הפנים}} 
{{ב|מִפָּנָיו|פניו: גם הוא מוטיב חוזר בשיר. הצרוף &quot;פני&quot; מופיע 8 פעמים: פעם אחת לפני &quot;עמך&quot; ושבע פעמים בקשר עם מופעי האל. 5 פעמים &quot;מפני&quot; ו 3 פעמים &quot;לפני&quot;. 5 ו- 8 הם מספרים בעל חשיבות מיסטית והם קשורים לפולחן האלה, 3 נחשב מספר גברי. השימוש ככלי אמנותי: שבע פעמים כך ושמונה עוד}} 
{{ב|:| אותה הפתיחה הטכסית משמשת גם ב[[במדבר י לה]]. כמקובל, המזמור ניתן מהכלל לפרט. הפתיחה נותנת את הכלל ולהלן הפרוט}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ג}}
{{ב|כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף|קונסוננס }} 
{{ב|כְּהִמֵּס |שם פעולה גזרת הכפולים מסס. כגון &quot;הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ... אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ&quot; [[תהלים צז ה]]}}
{{ב|דּוֹנַג |דימוי סגור. וכשאנו מבינים שהדימוי לקוח מתחום הדבוראות, הרי שהעשן משמש לגרש את הדבורים, ולכן המשמעות משתנה לכך שהעשן מגרש ולא נגרש&lt;ref&gt;הבחירה דווקא בדונג אינה מקרית. תעשיית הדבש היא ממקורות העושר של עבר הירדן, לדוגמא משפחת נמשי התעשרה מכוורנות, ועוד ובמיוחד מקור לגאווה, דבורת הדבש בויתה ככל הנראה בעבר הירדן של ארץ ישראל. בתל רחוב שבעמק בית שאן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים שמעידים על מכוורת פעילה ומשגשגת לפני כ-3,000 שנה&lt;/ref&gt;}}
{{ב|מִפְּנֵי |היה צפוי להיות כהמס דונג תמס, השינוי מדגיש את &quot;מפני אש&quot; שהם כפשוטם פנים של אש, שהם פניו של מִלכום, פני אש ופני האלוהים הם בתקבולת. &quot;לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי:  כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי&quot; [[שמות לג כ]]. &lt;ref&gt;המלה &quot;מפני&quot; במשמעות של סיבה היא מציין ריק בעברית המודרנית, &quot;לפני&quot; המודרני משמעותו מיקום היחסי ואבד את המשמעות של &quot;אל-פני&quot;, כמו &quot;על-יד&quot;, עָקֵב-עִקְבוֹת-עקב כך, &quot;על פיו&quot; ישק דבר, התבונן &quot;לאחוריו&quot; וכך הלאה&lt;/ref&gt;}}
{{ב|אֵשׁ|המוטיב של העשן וה'''אֵשׁ''' - כגון אלו העולים מהפסל של מִלכום:&quot; כִּי-'''אֵשׁ''' קָדְחָה בְאַפִּי,וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית; וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ,וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים&quot; [[דברים לב כב]]. &quot;הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו '''אֵשׁ''' לֹהֵט&quot; [[תהלים קד ג]]. }}, 
{{ב|יֹאבְדוּ | &quot; כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה&quot; [[דברים לב כח]], המקור של האזינו והמזמור הזה הוא אותו מקור, הביטויים קרובים ואולם בהאזינו יש היפוך נמענים }}
{{ב|רְשָׁעִים | ומדוע &quot;רשעים&quot; ולא &quot;חטאים&quot; השווה [[ישעיהו נז כ]] &quot;וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ&quot; ובהמשך המזמור יפתח את מוטיב הים והגרוש. וב[[תהלים לז כ]] כמעט באותם המילים &quot;כִּי רְשָׁעִים, יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי יְהוָה-- כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ&quot; רשעים הם לא החטאים אלא אויבי ה' -כמו האל ים- והרשעים ירשו כרשעתם. &lt;ref&gt; בתקופה זו לא היו זקוקים לתאודיציה. הרוע היה חלק מהבריאה- &quot;יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; היות וכך נוצר: &quot;בצלם אלוהים ברא אותם&quot;. האל , במיוחד כשחימתו מתעוררת, יכול להיות רע, כועס ונוטר ולכן צריך לעבוד אותו ביראה, להקריב לו קורבנות. מִלכום היה אכזר במיוחד ולכן פייסו אותו בקורבנות אדם &lt;/ref&gt;&lt;ref&gt; &quot;חטא&quot; גם הוא מילה אוגריתית, דהינו מאותו רובד של השפה. לחטא פרושו להסיר את החטא.&lt;/ref&gt; }}, 
{{ב|מִפְּנֵי אֱלֹהִים| בתקבולת עם &quot;מפני אש&quot;. מפרט את &quot;מִפָּנָיו&quot; של פסוק קודם. מפני אלוהים מופיע פעמיים בראשונה מול רשעים ובשניה [פס' ט] מול רעשים ובמקובץ ללמד שהרשעים יצאו מהשאול והאדמה רעשה בצאתם ואז אלוהים באפו האביד אותם}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ד}}
{{ב|וְ| &quot;ו&quot; ההיפוך.}}
{{ב|צַדִּיקִים|מיהו צדיק? אם אמר צדיק כמו נח:&quot; נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו&quot; [[בראשית ו ט]] הרי שלא אמר דבר. אין הכוונה לצדיקות במובן שהתפתח ביהדות ומציין מעלה גבוהה של מוסר והליכות המצויה רק אצל יחידי סגולה. מדובר ב&quot;צַדִּיק הוּא יְהוָה&quot; [[איכה א יח]] ואילו אדם שהוא צדיק הוא אדם ההולך לפני האל בהתאם לחוקיו והוא תם. אין מעלה של קדושה באדם, רק באל, [&quot;צַדִּיק אַתָּה יְהוָה; וְיָשָׁר, מִשְׁפָּטֶיךָ&quot;] והרי זו מהות המונותאיזם שרק האל הוא קדוש והפיכת אדם לקדוש היא עבודת אלילים. &lt;ref&gt;מיתוך ההליכה הזו ניתן לגזור את תכונותיו של הצדיק כגון: &quot;דְּבַר-שֶׁקֶר, יִשְׂנָא צַדִּיק&quot; [[משלי יג ה]] וגם להיפך, ההליכה בדרך הצדקה &quot;צְדָקָה, תִּצֹּר תָּם-דָּרֶךְ&quot; יוצרת סוג של שלמות [[משלי יג ו]] צדיק הוא ישר:&quot;רַנְּנוּ צַדִּיקִים, בַּיהוָה; לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה&quot; &quot;וְאִישׁ, כִּי-יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה&quot; [[יחזקאל יז ה]]. על הצדיק שרויה ברכת האל &quot;צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה&quot; [[תהלים צב יג]] &quot;וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה&quot; [[תהלים לז יז]]. ואולם הבנת האמור לעיל מחוץ להקשרו מטעה. האטימולוגיה של המלה צדיק היא להיות צודק: &quot;ויֹּאמֶר, אֶל-דָּוִד, צַדִּיק אַתָּה, מִמֶּנִּי&quot; ואיך דוד ראש לחטאים צדיק? המעלה המוסרית הגבוהה הייתה קשורה למימוש המטרה או הפונקציה של האדם, בשפת היום,- מימוש הפוטנציאל שלו. מושג המעלה הטרומית ἀρετή Arete : קשור בראש ובראשונה ליעילות [השווה אשת חיל: &quot;זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ;-(אשת החיל היא איזבל-איזְבֻל, &quot;זְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ&quot; המודל של משלי לאשה המושלמת) מִפְּרִי כַפֶּיה נָטְעָ כָּרֶם&quot;, &quot;תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ&quot;]. הילדים קבלו חינוך כדי למצות את היכולות שלהם, בחינוך היווני קלסי παιδεία בגמנסיון ולימים עם פדגוגוס, בחינוך הכנעני היו מסלולי חינוך לבנים ולבנות בחוגי האצולה והכמורה וגם הפקידות של האמפריה שהייתה פתוחה לכל המעמדות-מריטוקרטיה, ורק החינוך מבטיח שהיעילות בהשגת המטרות תפעל לטובת החברה ולא לרועץ לה.[וראה להלן הגדרת ה&quot;טוב&quot;]. ארבעת המעלות הקרדינליות על פי אפלטון הן:  1.'''בינה''' [φρόνησις phronēsis:&quot;פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה&quot;, &quot;וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ&quot;, &quot;צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ&quot;, ], 2.'''אומץ''' [&quot;חָגְרָה בְ'''עוֹז''' מָתְנֶיהָ; וַתְּ'''אַמֵּץ''' זְרוֹעֹתֶיהָ&quot;, &quot;'''עֹז'''-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן&quot;, &quot;'''לֹא-תִירָא''' לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג&quot;. לעיתים יוגדר כהתמדה [לֹא-יִכְבֶּה בַלַּיְלָ נֵרָהּ&quot;]או כשר עמידה[Persevere &quot;רַבּוֹת (-גדולות) בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל(-כח); וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה&quot;]. או כחריצות [&quot;וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל&quot;].הכל בקונטכסט של אפקטיביות:[&quot;הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר;מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ&quot;]-, 3.'''צדק-''' [ δικαιοσύνη dikaiosynē:&quot;כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן&quot;,&quot;וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי&quot;; אצלנו נוסף ה'''חסד'''&quot;ותוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ&quot;,שכן צדק ללא חסד הוא מעוול באמת], 4.'''מידתיות''' [temperance: σωφροσύνη sōphrosynē הכוונה &quot;דע את עצמך&quot; ו&quot;הכל במידה&quot;, גם ההנאות [&quot;וַתִּשְׂחַק&quot;] גם העמל[&quot;לֹא-יִכְבֶּה בַלַּיְל&quot;], צניעות [ולא הצטנעות: אשת חיל מדגישה את סימני המעמד וההצלחה:&quot; מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ&quot;,&quot;הָדָר לְבוּשָׁהּ&quot;,&quot;יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.] בהשקט ובבטחה [ואולם לא בהחבא:&quot;נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ&quot;]  וגם כמובן   in face of adversity-Equanimity [&quot;עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן&quot;] ואצל הרומאים:Prudence -prudentia, [&quot;לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ...כִּי&quot;]&lt;/ref&gt;}}-- 
{{ב|יִשְׂמְחוּ |יעלצו וישישו הם לא רק מהכלל לפרט, שהרי שמחה כוללת את ביטוייה החלשים יותר עליצות, עליזות ומשוש. עליצות, לץ ולצון הם תגובה לפעולה ופעולה ותוצאתה:&quot;עָלַץ לִבִּי&quot;,עלז וְעָלֵז [[ישעיהו ה יד]] הוא אולי רובד לשוני אחר והוא מבטא מצב גופני. משוש היא עדיין תחושה חלשה משמחה ואולם היא כבר יותר מפותחת החל מ&quot;מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ&quot; דרך &quot;מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים&quot; וגומר ב&quot;מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר&quot;, ואולם שמחה הוא חזקה יותר, מלאה יותר ומאריכת קיום יותר והיא שכולל את המעלה הרוחנית והשכלית המלאה}}
{{ב|יַעַלְצוּ |אסוננס}},
{{ב|לִפְנֵי| קדימה מ, וגם בסמיכות: שמחה לפנים של האל במובן הפיזי. &quot;וַיֹּאמַר:  פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ.  וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה&quot;[[שמות לג יד]] כדרכו מקביל שכר וענש:&quot;מִפְּנֵי אֱלֹהִים, רְשָׁעִים יֹאבְדוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, צַדִּיקִים יַעַלְצוּ&quot;&lt;ref&gt;השווה המקור המיתי של השפה אצל Cassirer &lt;/ref&gt;}} 
{{ב|אֱלֹהִים |&quot;אלוהים&quot; כאן משמעותו לא כינוי כבוד לאל יחיד אלא ריבוי אלים:&quot;יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים [שדים הם אֱלֹהִים בכנענית] לֹא אֱלֹהַּ-- אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם;  חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.  צוּר יְלָדְךָ, תֶּשִׁי; וַתִּשְׁכַּח, אֵל מְחֹלְלֶךָ&quot; [[דברים לב יז]] הקושי של הכותב בדברים הוא לא שהשדים אינם קיימים אלא שהם לא האלים הנכונים לסגוד להם}}  
{{ב|וְיָשִׂישׂוּ |וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה, וכי איך ישישו ולא בשמחה. אין זאת אלא ש &quot;שמחה&quot; היא לִפְנֵי אֱלֹהִים, פני האל אינם גורמים לשִׂמְחָה או מתווכים שִׂמְחָה, הם שִׂמְחָה}}
{{ב|בְשִׂמְחָה.|ארבע מילים המבטאות שמחה,3 פעלים והרביעי שם עצם וקבלנו שלשה וארבעה ועוד אליטרציה המדגישה את החזרה. לחליפין: בַּשִׂמְחָה כמו שאומרים היום-בהילולה.  בשני המקרים יש הקבלה בין פני האלוהים לשמחה, ללמדך ש&quot;לפני&quot; ה' זה לא מקום אלא מיטונימיה לאל, וכאן השִׂמְחָה בתקבולת עם &quot;פְנֵי אֱלֹהִים&quot; ולהיפך: &quot;וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם&quot; [[דברים לב כ]] ואז אסון יאתימו &quot;חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם&quot;&lt;ref&gt;בספר דברים שהוא מאוחר וקשור לרפורמה מהמאה ה 8 לפה&quot;ס השמחה נהפכת למצוות עשה:&quot;שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה...וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ&quot; [[דברים טו טו]].לאחר מכן השמחה על הטיותיה תופיע מעל 200 פעם בתנ&quot;כ, ולימים עברה גם השמחה סובלימציה ונעשתה מופשטת: הגמרא [[שבת ל ב]]: &quot;וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּמְחָה&quot; [[קהלת ח טו]]: זו שמחה של מצוה... ללמדך, שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה. בעל משך חכמה מבאר את הפסוק &quot;וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵח&quot; (בשונה מהרמב&quot;מ ואחרים הקושרים את השמחה בדברים טו לעיל לבשר ויין) כשמחה של מצווה ומסביר: &quot;פירוש תשמחו בלא אסיפה של גורן ויקב&quot;, כלומר השמחה תהיה נקייה ולא תלויה בדבר. אורבך: כל עניינה של 'שמחה של מצוה' קשור בקיום מצוות לשמן. כלומר, קיום מצוות לא כדי שיזכה ע&quot;י כך לכבוד, מעמד והכרה, אלא משום שנצטווה עליהן כביטוי לאהבת ה'... שבחו של אדם הוא לקיים את המצוות מתוך שמחה. רב הירש &quot;וְהָיִיתָ שָׂמֵח&quot; היא דרגה נעלה בהרבה מאשר &quot;וְשָׂמַחְתָּ&quot;, ושַמחת היא פעולה זמנית... ואילו 'והיית שמח' הופך את השמחה לתכונה, לאופי קבוע של כל האישיות.על &quot;וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם&quot; [[דברים יב ז]], אומר הירש: &quot;השיא של עבודת ה' היא האכילה ושמחת החיים לפני ה' במקדשו&quot;. שהיהדות שלא כדתות אחרות &quot;מקדשת גם את החיים החושניים&quot;. ולהיפך: בקללה: &quot;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל&quot;[[דברים כח מז]]&lt;/ref&gt;}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ה}} 
{{ב|שִׁירוּ | להלן נגזר העשה מהכלל שבפסוק הקודם: שירו זמרו וסולו, ברכו שמו ועילזו לפני בעל }}
{{ב|לֵאלֹהִים| במקום שירו לאל, כך יצרו בפסוק 5 הברות ושלש הברות}}, 
{{ב|זַמְּרוּ |כגון:&quot;זַמְּרוּ יְהוָה, כִּי גֵאוּת עָשָׂה&quot; [[ישעיהו יב ה]] המוטיב הוא :&quot;כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה&quot; והאלוזיה ל:&quot;זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם&quot;[[בראשית מג יא]] שהרי מדובר בסופו של דבר בשיירת השָׁרִים אַחַר נֹגְנִים }}
{{ב|שְׁמוֹ| הצרוף &quot;שמ&quot; מופיע 8 פעמים במזמור זה שלוש וארבע מהם הם שמו: &quot;זַמְּרוּ שְׁמוֹ&quot;, &quot;בְּיָהּ שְׁמוֹ&quot; וכן &quot;גֶּשֶׁם&quot; והרביעית &quot;שֶׁם בִּנְיָמִן&quot;&lt;ref&gt; ל&quot;שם&quot; יש משמעות דמונית. כשקוראים בשמו &quot;כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא&quot; [[דברים לב ג]] קוראים invoke תכונות שלו והחשש מאפו הוא מקור המנהג לא לקרא בשם המפורש. כשאם קוראת שם לילדה היא קוראת לתוכו תכונות שיש בשם, כשאדם קרא בשמות בעלי החיים הוא קרא עליהם בעלות, שבטים פאגניים באמזונס חרדים מקריאה בשמם מחשש לג'ינקס. &lt;/ref&gt;}}.
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|פסוק זה הוא קריאה לשיר, לזמר, לסול ולעלוז לאל ולאחר מכן עיקר הפזמון הוא פרוט האמור כאן מלה למלה}}
{{ב|סֹלּוּ|הרימו קולכם, מהשורש ס.ל.ל, דהיינו הגביה, כמו במילה סולם וסוללה. בעברית של ימינו היו בוודאי כותבים: סלסלו}} 
{{ב|לָרֹכֵב|רוכב בערבות הוא הכינוי של הבעל. השווה הפניה לאל בפתיחת השיר השלישי בפסוק 34}} 
{{ב|בָּעֲרָבוֹת|בעננים: וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ -והאור החשיך בענני שמיה. [[ישעיהו ה ל]] המקור מאוגריתית -&quot;רכב ערפת&quot;, &quot;ערפת&quot; -עננים ומשרש ערף גם הפועל ערף שמשמעותו הטיף אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל. [[דברים לג כח]] ובשיכול אותיות יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר [[תהלים סה יג]]}}, 
{{ ב|בְּיָהּ|ראה גם פס' 19. &quot;ביה&quot; כמו ב[[שמות טו ב]]: &quot;עזי וזמרת יה&quot;. השימוש במילה &quot;יה&quot; מופיע בפנתאונים כנעניים משנת 2500 לפה&quot;ס, הרבה לפני הופעת העברים, לא ברור אם שמות המכילים סיומת זו הם אכן שמות תאופוריים המעידים על קיום האמונה ביהוה אצל הכנענים לפני הופעת העברים. הפרוש הזה הוא דחוק, אולי העורך התנ&quot;כי הוא שעשה בו שיבוש. מתאים היה להיות &quot;סולו לרוכב בערבות- בָּרְכוּ שמו ועלזו לפניו&quot;.מתאים מבחינת האליטרציה ומבחינת האסוננס עם &quot;זמרו שמו&quot; ומשלים את התקבולת. השווה פסוק כז להלן}}  
{{ב|שְׁמוֹ|שם במובן תהילה.}} 
{{ב|וְעִלְזוּ |&quot;עלזו&quot; ולא &quot;שמחו&quot; היות ומדובר בפעולה מכוונת, שירה,ובהמשך בפסוק כו' נגינה שהם מכוונים ואולי אפילו מאולצים ולא מכילים את היסודות הנפשיים ואת ברכת האלים הדרושים לשלמות של השמחה, הכל כמונהר לעיל }}
{{ב|לְפָנָיו|סוגר את התקבולת ההפוכה- מְשַׂנְאָיו יָנוּסוּ מִפָּנָיו, ואהביו יעלְזוּ לְפָנָיו. פניו מסימים את 4 השורות של בית זה}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ו}}
{{ב|אֲבִי |מכינוי האל. הביטוי &quot;אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ&quot; לקוח מאפוס אקהת. האל יושב בבית האלוהים במעון קדשו הוא אב ליתומים וכמלך במועצתו הוא דן אלמנות. והכוונה צדק משמים נשקף וכנגדו אמת בארץ תצמח. &lt;ref&gt;אין מדובר בקביעה מוסרית וערכית שיש לדון אלמנות ויש לעשות משפט צדק, מדובר בקביעה פונקציונלית,- זהו הסדר הנכון, זוהי האמת שהיא אלת הסדר הנכון והיא התכן המצביע- ostensive של הציין של המילה אמת. המושג המודרני המקביל יהיה יציבות.
 stability. כך יאמרו שהדמוקרטיות המערביות הן יציבות לעומת המשטרים שנפלו באביב העמים הערבי&lt;/ref&gt;}}
{{ב|יְתוֹמִים |בקונטכסט השירי יתומים,יחידים, אסירים, עָנִי ובמזמור השני-צָעִיר. מוטיב חוזר המכוון להראות על רקע חולשת הפרטים, את עוצמת האיומים ואת גדולת מעשי האל ובסיכום: הוּא הנֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת}}
{{ב|וְדַיַּן | באסטלת חוקי חמורבי מוצג חמורבי בעמדו לפני שַׁמַשׁ, אל המשפט, [שפש אצל הכנענים זו אלה ואצל הישראלים &quot;מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים&quot;, &quot;מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ&quot;, &quot;בית שמש&quot;] ומקבל מידיו את השרביט ואת הטבעת, סמלי השלטון. המינוי הוא מידי האלים אנו [המקביל ל&quot;אל&quot; הכנעני ויהוה הישראלי] ואנליל [בעל העיר ניפור] והוא מיועד להנהיג את עמו, &quot;לפרסם צדק בארץ, לאבד את הרע והמזיק, למנוע את שיעבוד החלש לחזק&quot; ולפעול לרווחת נתיניו. וכך על פי הכתוב הוא אכן עושה: חמורבי מוצג כשליט חזק והוגן, המגן על החלשים ודואג לצרכים הפולחניים של אלי העיר. הוא מנהיג צבאי, במינוי האלים, להבטיח את שלום נתיניו}}
{{ב|אַלְמָנוֹת,|יש אליטרציה בין '''אל'''מנות ל'''אל'''והים, והיא משמשת כתקבולת ניגודית כדי להדגיש את ההפכים. האלמנה- ש'''האל מנע''' ממנה,- ולכן מחובתו כשליט טוב להיות &quot;אביה&quot;}}
אֱלֹהִים {{ב|בִּמְעוֹן | והרי כתב ופרט לעיל ולהלן איך האדון יצא והלך ועלה והשיב והקים ומה מקום &quot;בִּמְעוֹן&quot; לכאן? אלא במשמעות &quot;מען&quot;, &quot;מענֶה&quot;. שרש המלה ע.ו.ן.[ע.י.ן] והוא מענה קדש להבדיל מ השרש ע.ו.י. שהוא העוון של הרשעים. ואם &quot;מעון&quot; בהוראת מקום הרי ש: מקום האדון בקדש ומושב העוון בשאול: &quot;נֹשֵׂא עָוֹן ...לֹא יְנַקֶּה&quot; [[שמות לד ז]] ועל כל פנים עניין זה יפרט בפסוקים טז-האמת, יז-העוון והמעון}}
{{ב|קָדְשׁוֹ|השרש &quot;קדש&quot; חוזר שלש פעמים: 1*קָדְשׁוֹ+ 2*בַקֹּדֶשׁ. קָדְשׁוֹ במשמעות הקדש דהינו אסור לכל מטרה אלא לזו. כגון:&quot;וּמִן-הַקֳּדָשִׁים, יֹאכֵל&quot; [[ויקרא כא כב]]  &quot;וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל--קֹדֶשׁ הוּא, לַיהוָה: אוֹצַר יְהוָה, יָבוֹא.&quot; [[יהשע ו יט]] להקדיש להבדיל מלקדש. אנחנו כמובן מבינים כל הקדש כקדוש ואכן למקומות הפולחן נודעה חשיבות כגון שלה,דן, הגלגל,ירושלם}}:
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ז}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|להלן יפרט את החלק הראשון של הפסוק הקודם.}}
{{ב|אֱלֹהִים |כדרכו פותח עם המלה אֱלֹהִים}}
{{ב|מוֹשִׁיב| מושיב פרושו להושיב כמו ישב בכלא ולא להשיב הביתה- האל שיושב במעון קדשו בשמים מושיב את אהביו על מכונם בארץ}} 
{{ב|יְחִידִים | בודד, אחד- הכוונה למציין חולשה &lt;ref&gt;אין פרטים לעצמם במזמור זה יש &quot;עמך&quot;, &quot;ישראל&quot;, &quot;לנו&quot;, ויש &quot;מקהלות&quot; מסוגים שונים &quot;צדיקים&quot; &quot;אסירים&quot; : החברה יוצרת את הפרטים, &quot;בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת&quot; הם לא נולדים פרטים אלא מתהווים כך Individuation. בחברה המתוארת כאן הפרטים הם הקבוצות בחברה ולא היחידים, והפרטים כולם ממשיכים להתהוות ולהשתנות התהליך הקרוי  transduction: תהליך ההתקדמות של שינוי כגון רעיון בתוך חברה, התבססותו, יצירת שינוי בחברה ועשיית השינוי בסיס להתקדמות הלאה- &quot;אִם-לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת-דַּרְכֵי עַמִּי&quot;. ממש הקבלה של התהליך הפיזי של ההתנחלות למושגים של מידע- הרעיונות, ערכים, חיברות [סוציאליזציה]. מקובל להבין כך את התפשטות ה Memes בחברה. תפיסת הפרט המודרנית שונה מאוד מהתפיסה החברתית אצל קודמנו, אבל אם נציב &quot;חברה בע&quot;מ&quot; בתוך ההגדרה המשפטית של &quot;פרט&quot; כל האמור לעיל יהיה מודרני בתכלית. ואילו המושג המודרני-&quot;האדם נולד חופשי אך בכל מקום הוא כבול בשלשלאות&quot; שנטבע על ידי רוסו, גם הוא בקונטכסט האמור לעיל ממש: רוסו בעצמו קבע בדיוק כמו קדמוננו שהרצון הקובע הוא רצון הקהילה [או כאמור החברה בע&quot;מ] ובו מתממשות הזכויות של הפרט -כגון לחירות- ואין סתירה בין המרות [אצלו-השלטונית] לחופש הפרט כאשר המרות יונקת מהאמנה החברתית; ועוד מצאנו שהתחושה שלנו שהתבניות שסובבות אותנו ומעצבות אותנו ואת דעותינו היו כך תמיד, שהן טבעיות ובלתי משתנות ללא קשר לסדרים החברתיים והכלכליים, הדתיים והתפיסתיים, ככל שהתחושה הזו משונה וחסרת בסיס, היא משותפת לנו ולקדמוננו. תפיסה כזו [&quot;כִּי אָמַר, בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי; וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים&quot; [[ישעיהו י יג]] ] הניעה את המאסות שהניפו דגלים אדומים וצעדו משולהבים מהססמא [Meme] ש&quot;אין להם מה לאבד פרט לשלשלאותיהם&quot;. התוצאה- שלשלאות- הדיקטטורות הקומוניסטיות הרצחניות, transduction , ועוד דיקטטורות רצחניות- מעגל נוראי של אסון והרס; לימים הקומוניזם הוכרע, &quot;כָרַע תַּחַת אַסִּיר, וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ&quot; אבל מעגל ההרס צריך היה להסגר: תבניות המחשבה והחברות עצמן -הן הקומוניסטיות לשעבר והן האויבות שלהן- עברו תהליכי הרס -הרס של המושגים, של הרקמה החברתית ושל הפרטים- עד שסארטר יכול היה להתבונן בריק הקיומי שנוצר ולכתוב על סיזיפוס האסור בשלשלאות: &quot;חשבו על סיזיפוס השמח&quot;.&lt;/ref&gt; }}
{{ב|בַּיְתָה| המילה &quot;בית&quot; חוזרת 3 פעמים. תחילה מושיב בבית, לאחר מכן נוות הבית ולסוף שבית שבות הסוררים לביתם בשאול ללמד שה&quot;אמת&quot;, היא הסדר הנכון , שבה על כנו, תחילתו בצדק משמים וסופו באמת מארץ. &lt;ref&gt;אצל האשורים האמת מתבטאת ב&quot;אינו&quot; של האמפריה, אצל היוונים בחוקי האלים כגון באנטיגונה -דאונטולוגיה, תורת החובות- ואצל הרומאים הנורמות -מקור המילה נימוס- והם הסיבה שתרבויות כמו האיסלם, ביזנטיון, הקתוליות,- מתאבנות. הן מקדשות את העבר, את המסורת:&quot;אַל-תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם--אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ&quot;[[משלי כב כח]]. ביהדות היה החידוש המהפכני של החקיקה הפרושית המתגלגלת,ששמרה את גבולות השיטה ועדכנה את התוכן בהתאם לצרכי השעה [המידות שבהן התורה נדרשת ובהלכה שנגזרה מהפולמוס על תנורו של עכנאי נקבע שזה לא בשמים, שם קובע האל ובארץ החכמים ועל פי רבים להטות, ובהלכת מולד ירח , הסנהדרין קובעת הלכה והיא חוק ביהדות גם אם אינה נכונה. האסון של היהדות המסורתית הוא באבדן הדרך הזו. אבדן היכולת לשנות ולהשתנות].&lt;/ref&gt;}}--
&lt;br /&gt;
{{ב|מוֹצִיא | מוציא הוא הכלל ולהלן יפרט: בְּצֵאתְךָ בְּצַעְדְּךָ &lt;ref&gt; החרות שמובטחת כאן היא חירות פוזיטיבית להבדיל מהחרויות הנגטיוויות שאנו מקדשים היום ולהלן יתפרטו כיבוד המסורת והנימוסים וההליכה לפני האל שהם מסתכמים בבחירה חופשית בחיי ציות לאל ולנורמות&lt;/ref&gt;}} 
{{ב|אֲסִירִים |ומה עניין אסירים לכאן? אין זאת אלא שמדובר בהשלמת תקבולת הפוכה לעניין הסוררים שנאמני האל יוצאים מאסורם והסוררים נכנסים בסורם. ויש בין אסירים לסוררים לשון נופל על לשון וכמובן האלוזיה היא ליציאה מבית האסירים הוא מצריים ולשבטי יוסף- שיוסף יצא מבית האסורים לפסגת עולם.&lt;ref&gt; ועבד אֲדֹנָי אינו עבד אדונו? ובמתנה לא נקנה? התפיסה היא &quot;דע את עצמך&quot;  γνῶθι σεαυτόν  כמוסבר היטב על ידי אפיקטטוס-הכרה בבורותנו ובחולשתנו וזו הכוונה של הקדמונים ב&quot;דַּע,מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה '''הוֹלֵךְ'''&quot;[[משנה אבות ג א]] ולא  כאמור שם מִטִּפָּה סְרוּחָה לגויה סרוחה (שהרי בתקופת התנ&quot;כ יחסי האישות היו שיא היחסים בשמים ובארץ והם המימוש למרכיב האהבה בברכת האלים ויחסי האישות עדיין לא הורדו למדרגת &quot;סְרוּחָה&quot; והאישה עדיין לא הורדה למעמד בעולת בעל. להיפך, האישה הייתה סוכנת התרבות וידיעת אישה היתה הביטוי למימוש הסוציאליזציה ואהבת אישה מימוש אהבת האל, והאישה הייתה &quot;בעלת&quot; כגון בעלת הבית, בעלת אשקלון-עתערתא והבינה (Phronesis (φρόνησις היא תנאי מספיק לנשוא חן בעיני האלים (audimonia) והיא מטרת הלמידה. ובעולם התנ&quot;כ אין '''הוֹלֵךְ''' אלא '''לָלָכֶת''' שאין אדם '''הוֹלֵךְ''' ל&quot;אן&quot;, שהרי אין &quot;לאן&quot;, וגם כשנראה לכאורה שיש תכלית וש&quot;כָּל-הַנְּחָלִים '''הֹלְכִים''' אֶל-הַיָּם&quot;, לא די ש&quot;הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא&quot;, אלא ובמיוחד:&quot; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים '''הֹלְכִים'''--שָׁם הֵם שָׁבִים, '''לָלָכֶת'''&quot; [[קהלת א ז]] לכן יש אך &quot;איך '''לָלָכֶת'''&quot;,- '''לָלָכֶת''' לפני האל). וכפי שהיום אנו מכירים בבורותינו כלפי העולם/המדע/הטבע ומקימים איתו יחסי תלות, כך הייתה הגישה של הקדמונים לאלים, מיתוך כבוד הדדי ואינטרקציה הדדית. האלים היו קרובים, ניתן היה לשוח איתם, ניתן היה לחוש בם כגון בגשם, בשמש, בים ולראות אותם בעשתרות ברכתם או בבצורת עוצר אהבתם והאלים מצידם ראו כי טוב יציר כפיהם, טוב עבורם. לימים יתאחדו האלים בתהליך סינקרטיסטי [&quot;אֶפְרַיִם, מַה-לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים [אלילים]; אֲנִי עָנִיתִי [ענת] וַאֲשׁוּרֶנּוּ [ואשרה], אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן--מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא [הברוש מניב פרות סרק, אינו נותן צל והוא בית לחסידות]&quot; [[הושע יד ט]] ], האל שאוחד יתרחק ולבסוף יהפך לאל יחיד מופשט וטרנסצנדנטי &lt;/ref&gt;}}
{{ב|בַּכּוֹשָׁרוֹת|הכושרות הן אלות המזל והסדר והן המבשרות על הבאות לטוב לישרי הדרך}}, 
{{ב|אַךְ |ולהלן הוא מפתח על פי כללי תורת הענישה &lt;ref&gt; ראשית מבסס הזכות להעניש: &quot;מִתְהַלֵּךְ, בַּאֲשָׁמָיו&quot; ואז מפרט בהתאם לתורת הענישה: הכלל הראשון הוא הגמול- Lex Taliones תגובה דאונטולוגית-צדק יחסי, כגון &quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; [[שמות כא כג]] וכאן:&quot;מִבָּשָׁן אָשִׁיב; אָשִׁיב, מִמְּצֻלוֹת יָם&quot;. הכלל השני הוא מניעה- כאן שָׁבִיתָ שֶּׁבִי... בָּאָדָמָה... לִשְׁכֹּן בָּהּ&quot;. הכלל השלישי הוא ההרתעה - וכאן &quot;תִּמְחַץ רַגְלְךָ, בְּדָם, לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ&quot; ושאר תאורים מעוררי חלחלה. הכלל הרביעי הוא שיקום: אינו חל במשמעות של ימנו דהיינו שיקום העבריין הסורר, אלא מכוון להחזרת האיזון שהופר :&quot; [ל]הֵיכָלֶךָ, עַל-יְרוּשָׁלִָם-- לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי&quot;. ולאחר השלמת העונש עושים &quot;שיראה שנעשה צדק&quot; (&quot;יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו&quot; [[תהלים נח יא]]) ומשבחים את הענישה ומהללים את עושיה: &quot;רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים(!) הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ&quot;&lt;/ref&gt;}}
{{ב|סוֹרְרִים|לשון נופל על לשון עם אֲסִירִים. הפוליסמיה של המילה סוררים מאפשרת להקביל באופן אינטואיטיבי את האלים הסוררים בשמים עם האנשים הסוררים בארץ.}} 
{{ב|שָׁכְנוּ צְחִיחָה|ואילו הסוררים הם שוכנים באדמת המדבר הצחיחה, מוטיב חוזר בתנ&quot;כ, ואולם כאן מדובר באלים הסוררים שמרדו בבעל והם נוצחו ונלקחו בשבי ושוכנו בתוך האדמה. המרד:&quot;שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ--לִקְרַאת בּוֹאֶךָ; עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים, כָּל-עַתּוּדֵי אָרֶץ--הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם, כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם&quot; וראה [[ישעיהו יד ט]] וראה להלן פסוק יט'. וכאן הושלמה התמונה: האל יושב בארמונו בשמים, אהביו על מכונם בארץ והסוררים יושבים בארץ גזרה צחיחה}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ח}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|הפתיחה של הבית היא עם המלה אֱלֹהִים, כפי שפתח כל מזמור בשם האֱלֹהִים.וכך [ראה להלן] גם הסגירה שלו}}
{{ב|אֱ‍לֹהִים|האלוהים בפסוק זה יוצא והולך פיזית, מצטיירת תמונה מנטלית של דמותו והיא אנושית ממש. בפסוק ו' הוא ישב במעונו, בפסוק ח' הגשם נטף מפניו, מפסוק יב הוא האדון הלוחם רכוב על ענן, בהמשך אלוהים ימחץ, ולבסוף אלוהים שציווה אלוהים שפעל יקבל שי [או מס]. &lt;ref&gt;תפיסת האל מתפתחת מיצוג איתני הטבע [כאן הגשם, הברק, הים, מות], להאנשת איתני הטבע [רוכב עבים,תרצדון הרים,גשם תניף, אף שמים] להאלהת תכונות ולאחר מכן בתהליך סינקרטיסטי מתאחדים בעל אדון עם מלכיצדק שלם ועם האשרה-השכינה ונותר יהוה אל יחיד אשר יתרחק ויפסיק להלך בעולם ויתרחק ויפסיק לדבר לנביאיו ויתרחק עוד ויפסיק להראות בעולם ויהפך לטרנסצנדנטי ומופשט ואינסופי במקום ובזמן.[וראה מגילת יואח] על פי משנתו של הגל [Hegel] התהליך ההסטורי יסתיים כאשר התודעה [הקולקטיבית] תבין שהיא חוקרת את עצמה, אז היא תדע את האל ותגיע לידיעה של יציר עצמה ולידיעה שאין דבר מעבר לעצמה וזו הידיעה המוחלטת. מוזר ככל שזה נשמע יש לרעיון זה בסיס ביהדות המקראית: [[משלי ח כב]] [אֲנִי בִינָה...] יְהוָה--קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ: קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, בְּאֵין-תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי...בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ...ואו אז נברא העולם במאמר ויהי,והד לכך, אולי כבר ברמה פילוסופית יותר, מצינו בחזון על פי יוחנן: &quot;בראשית הייתה המילה-לוגוס [λόγος], והמילה הייתה עם אלוהים, והמילה הייתה אלוהים&quot;. מה שקיים הוא הבִּינָה והבריאה של החומר היא אדווה בתוך המחשבה...בקונטכסט כזה יכול להיות צדק וסדר ואמת והסטיה ממנו היא בריאה של תודעות של יחידיה. ושוב השווה להגל, מושג האדאה המוחלטת. אצל הגל העולם והאדם והאל מתקיימים בתוך האדאה. ברגע שאיחד את האלים באל אחד והפכו אותו לטרנסצנדנטי גרמו לניכור המודעות העצמית. הגל חוזר צעד לאחור ומחזיר את האל לעולם. עכשיו האל זקוק לעולם כדי שהמחשבה תתפתח וכל ההסטוריה היא תהליך התפתחות המחשבה, ולכן יש להסטוריה כוון. מוזר ככל שזה נשמע לאוזן שלנו, ההסטוריה בתנ&quot;כ היא תהליך התפתחות התפיסה של האל.  &lt;/ref&gt;}}-- 
{{ב|בְּצֵאתְךָ | בְּצֵאתְךָ אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ }} 
{{ב|לִפְנֵי |בהוראת בראש העם וגם לשאת פנים לעם ולשמרו}}
{{ב|עַמֶּךָ |מופיע בפזמון השלישי בפס' לו' &quot;לָעָם&quot; ומונגד בפזמון השני פסוק לא' &quot;עַמִּים&quot;. &lt;ref&gt; העם הוא ישות על מדינית שהרי הוא כולל את העם היושב ביהודה והעם היושב בישראל ולימים העם היושב בגולה. והוא ראשית התפיסה הלאומית של עם ישראל. כאן הוא העם היושב על אדמתו וחוסה תחת כנפי האלוהים שלו הנוֹרָא מִמִּקְדָּשֶׁיו. לימים יהפכו מקדשיו ל&quot;המקום&quot; ולאחר מכן ללא מקום. ארצו תקטן ותהיה לציון ולימים לקחה ממנו, שפתו אף היא בלל והאל אבד את הָהָר--חָמַד לְשִׁבְתּוֹ והפך לטרנסצנדנטי והעם הוגדר על ידי מרכיבי זהות מופשטים: אתוס, דת, סמלים מכוננים, זכרון קולקטיבי. הציונות החזירה את המציינים שאבדו ובנתה &quot;עם בריא&quot; ומושג העם שעַמָם שוקם.&lt;/ref&gt;}},
{{ב|בְּצַעְדְּךָ|אסוננס עם &quot;בצאתך&quot;. צעדי האל מהדהדים מהשמים ברחבי הישימון ובכל היצירה כולה. את מוטיב הצעידה הוא מפתח בבית האחרון: מתהלך באשמיו, תמחץ רגליך, ראו הליכותיך, הליכות אלי.}} בִ
{{ב|ישִׁימוֹן: | הוא היפוכו האסוציאטיבי של הענן האוגריתי והוא מקביל לעברית- עֲרָבוֹת, מהשורש ע.ר.ב שפירושו הוא חרב, יבש,  קרובו הניגודי של ע.ר.פ, שפירושו נזל, הגיר מים, הפריח ומילא בצמחיה. מקורה של השפה הוא בתת המודע הקיבוצי, העשוי היפוכים, הנותן אותו שם לדבר וניגודו. &quot;יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר,   וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן;  יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ--  יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ&quot;[[דברים לב ט]]}} 
{{ב|&lt;sup&gt;סֶלָה&lt;/sup&gt;|סלה היא מילה המציינת למנצח לעצור. כאן הוא עוצר לפני פרוט הכלל של בְּצֵאתְךָ לפרטי פרטיו. זו עצירה מסוג &quot;גבול ממשיך&quot;. בעברית של ימנו היה מתאים להשתמש בטון ממשיך מישורי. אפשר שבעקבותיה באה הדגשה על המלה &quot;ארץ&quot; כפי שמקובל היום בפתיחת פסוק פרוזידי חדש.}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ט}}
{{ב|אֶרֶץ |הארץ היא פני האדמה ובהשאלה המקום של. לכן צדיקים יחיו בארץ ורשעים באדמה כגון:&quot; צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל-יִמּוֹט; וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ-אָרֶץ&quot; [[משלי י ל]] וראה להלן יפרט בפס' יט}}
{{ב| רָעָשָׁה|רעש אדמה והוא חוזר על מוטיב זה בפסוק יז. והוא בשיכול אותיות רשע-לא סתם,-למען רשעים יאבדו}} 
{{ב|אַף | המילה &quot;אף&quot; מופיעה 3 פעמים בפזמון. במובן חרון, אף}}
{{ב|שָׁמַיִם |שָׁם- מַיִם ולא שָׁם יָם, ארמז ל&quot;וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיע... וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם&quot;, דהיינו ה&quot;אמת&quot; היא ש&quot;יָם&quot; ביָם ואילו בעל הוא בשמים ו[להלן פס' ל &quot;ירושלם&quot;]הסדר הנכון הוא שיכון}}
{{ב|נָטְפוּ|האל בעל הוא מוריד הגשם. נטפו שרש נ.ט.פ. בעברית- דלף ואולם בכנענית הטביע. השווה יטפן באגדת אקהת. נטף לעומת נדף לעיל והונף להלן }} 
{{ב|מִפְּנֵי אֱלֹהִים|כאן גם במובן [הפיזי וגם] משום רצונו. }}. 
{{ב|&lt;sub&gt;-זֶה סִינַי, מִפְּנֵי אֱלֹהִים- אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&lt;/sub&gt;|הרעיון של המפרשים לראות במסמך עתיק זה אסמכתא לכך שאמונת היחוד נולדה ללא תקופת מעבר של ריבוי אלים ניסתרת מהמקרא עצמו, מהממצאים הארכאולוגיים וממזמורים אלו עצמם. יש לראות בפסוק המשורבב הזה תוספת מאוחרת של עורך מאוחר המנסה לישב את המזמורים עם אמונות זמנו, השווה [[דברים לג ב]] הדרש שכאן (ארץ רעשה זה סיני, מפני אלוהים [זה] אלוהי ישראל) הוא אנכרוניזם והוא מתאים לתקופת התנאים, שייך אולי למשפחת טעויות ההערה [הערות שנכתבו בשולי או בצד הגיליון שילב המעתיק בטעות בפנים הטקסט]}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|י}}
{{ב|גֶּשֶׁם |מיטונימיה עם האל בעל אל הגשם. חוזר על מוטיב הגשם מ&quot;שָׁמַיִם נָטְפוּ&quot; וידגיש ב &quot;תָּנִיף אֱלֹהִים&quot;. &lt;ref&gt; הפנומנולוגיה המודרנית (הפרדת התופעה מהגורם לה) אינה אפשרית בעולמם. הגשם הוא הבעל ואין לו קיום בלעדיו. לכן אם בעל יורד לשאול יש בצורת ואז קול מי אחיך קוראים מין האדמה...&lt;/ref&gt;}}
{{ב|נְדָבוֹת| גשם נדיבות, כגון:&quot;וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי&quot; [[תהלים נא יד]] ובתמורה לנדיבות האל: &quot;כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה&quot;[[שמות לה ה]]. &quot;ב&quot; , &quot;פ&quot; הם עיצורים שפתיים מתחלפים . יתכן גם: &quot;גֶּשֶׁם נְדָפוֹת&quot; }} 
{{ב|תָּנִיף| שורש נ.ו.פ.-להזליף, לפזר- &quot;נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים, וְקִנָּמוֹן&quot;[[משלי ז יז]]  גשם תנופת רוח,-תגביה, תרומם: יָדָיו תְּבִיאֶינָה, אֵת אִשֵּׁי...לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה [[ויקרא ז ה]] חזרה באלוזיה על מוטיב שכרם של נאמני אל, הצדיקים}} אֱלֹהִים:
&lt;br /&gt; 
{{ב|נַחֲלָתְךָ |כתב &quot;נחלתך&quot; ולא &quot;ארצך&quot; כמו למעלי כדי ליצור קונוטציה- יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי אֵל&quot;, &quot;גְּבֻלֹת&quot; - נחלה, ובן האֵל הוא בעל אדון ולאחר עריכת התנ&quot;כ המקובץ- האל של בני יעקב וגבולם: &quot;חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ&quot; [[דברים לב ט]]}}
{{ב|וְנִלְאָה| עד שנלאתה מלהכיל טוב}},
{{ב|אַתָּה | משתרע מנַחֲלָ'''תְךָ''' דרך כוֹנַנְ'''תָּהּ''' ועד חַיָּ'''תְךָ''' ובְּטוֹבָ'''תְךָ''' שני '''תָּהּ''' ושלש '''תְךָ'''- שניים ושלוש}}
{{ב|כוֹנַנְתָּהּ| אליטרציה להדגשת: אשר '''אַתָּה''' יסדת '''אותָּהּ''' על מסדה והיא בבעלותך &quot;הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ '''קָּנֶךָ''', הוּא עָשְׂךָ '''וַיְכֹנְנֶךָ'''&quot;[[דברים לב ו]]. המפיק כנגד בָהּ: כוֹנַנְתְהָהּ. כוננתה לעומת קוממת [השווה פס' ב] שמכוון להשבת הסדר שכוננת [האמת] על כנו }}.
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יא}}
{{ב|חַיָּתְךָ|עברית ארכאית: החיות שלך ישבו בה. ב[[שמואל ב כג יא]] &quot;וחית פלישתים&quot;, לכן &quot;חייתך&quot; יכולה להיות מוסבת ל&quot;עמך&quot;. השווה [[תהלים קד יא]] המאוחר יותר ומעודן יותר בו אל כבר התאחד עם בעל}} 
{{ב|יָשְׁבוּ בָהּ|מוטיב הישיבה השווה פסוק יג. המעבר מנוודות לחיי קבע, הוא מצב קבע שמאפשר להיות שרוי טוב אל}}, 
&lt;br /&gt;
{{ב|תָּכִין|תכונן והוא מתכתב עם יָקוּם שבפתיחה, לאחר שיקום ויקים}} 
{{ב|בְּטוֹבָתְךָ |בטובך, ואין כאן טעות כתיב,- בהגדרת המושג אין טוב אלא טוב אל, וגם להיפך, זה האינטרס של האל, אמנה בין אל לעמו: &quot;שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי...הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ&quot; [[תהלים פא]] ראה פס כא בפרוש &quot;למושעות&quot;&lt;ref&gt; הקושי שנתקלים בו הפילוסופים המודרניים לקבוע מהו הטוב, ה imperative absolute של קנט או הליברליזם של מיל או הציות ל geist  של הגל לא קיימים בעולמם של הקדמונים. הם יודעים מהו טוב, אין להם צורך ואין שימוש בכללים וחשבונות פילוסופיים מתחכמים. יש פשוט ללכת בדרכי הטוב ולהתהלך בהם לפני האל. &quot;מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם&quot;- [[ויקרא יט לו]] אין צורך בהסברים מהו צדק, הוא תוצאה של חינוך [לקח ומסר] והשכלה:&quot;לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵשָׁרִים&quot; [[משלי א ג]] מרגישים את זה בבטן: מוסר כליות-ייסורי כליות ונפש. וזוהי דרך טוב אל, וכפי שמסבירים היוונים, מי שקיבל חינוך [המילה Ethics שאובה מ ἔθος, שפרושו אופי, הרגל] ינהג בדרכי הצדק שאם לא כן יש סתירה לוגית -  ἀκρασία  שעל פי אפלטון זו פעולה בלתי אפשרית. אליבא דר' עקיבא מוסר-מסורת-&quot;מסורת סייג לתורה&quot; דהיינו מאסורת [מאסרים, שלשלאות], אלו היסורים שמייסר האב והאל [בתהליך הסוציאליזציה, obligation,Duty δέον-deontologia, ], ואולם ביהדות הבחירה נותרת חופשית, ואליה וקץ בה- שהיא נתונה לשיפוט אלוהי&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt; אם נקביל את התפתחות המוסר של הקדמונים לשיטה של  Kohlberg בנקל נראה את השלב הקדם מוסרי  [Pre-Conventional]כגון: ציות כדי לקבל פרס: &quot;וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--- וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה,וגו&quot; וציות כדי להמנע מעונש: &quot;וְהָיָה, אִם-לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו---וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וגו&quot;. שלב 2- התחשבות באחר כשזה משתלם והדדיות כמעשה חליפין:&quot;גלגמש, אל תשים יהבך בכחך העצום לבדו. זה ההולך בראש מציל את חבריו לנשק. זה המכיר את הדרך מגן על חבריו...את הארי יכולים שני כפירים להפוך&quot;.[עלילת גלגמש מיתוך מגילת יואח]. שלב 3. השלב האתי-ציות למוסכמות [ Conventional] &quot;אַל-תְּעַנֵּנִי--כִּי לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן, בְּיִשְׂרָאֵל:  אַל-תַּעֲשֵׂה, אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת&quot;. שלב 4 מוסר של חוק וסדר לרווחת החברה: &quot;צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ&quot; ציות לנורמות ולזקנים:&quot;עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל&quot;. שלב 5 התנהגות מוסרית המבוססת על הסכם חברתי [Post-conventional] שבא לממש ערכים מוסכמים הנמצאים מעל לחוק: &quot;וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ.[[שמואל א ח יט]] שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ... לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ&quot; [[דברים יז יד]].השווה אנטיגונה.  שלב 6 מצפון המבוסס על עקרונות צדק אונברסליים עדיין לא התפתח. אם נקבל את התיקון של גיליגן, [מיתוך הבנה שתהליכי הסוציאליזציה לנשים היו שונים בעולם העתיק משל גברים] הרי שנשים כבר הגיעו לפתח את המוסריות שלהן עד תום [תוֹרַת חֶסֶד] &lt;/ref&gt;}} 
{{ב|לֶעָנִי |לעניי אל, שהם עמך בלשון התבטלות, כגון עבדיך, בניך וכך הלאה ואולם אם יבוא פסיק אחרי עני, יתקבל על משקל &quot;תניף אלהים&quot; מלמעלה וכך מתאים להיות.&lt;ref&gt;בתקופת ההתנחלות בין המאות 10-12 לפה&quot;ס היו הישראלים שרויים בעוני ודלות גם פיזית וגם תרבותית לעומת שכניהם הכנענים. נסמכים על מעוזם שבעבר הירדן, הם התנחלו בהרים, הריקים עדיין מיושב, ופיתחו תרבות נבדלת במובהק: פיתחו את בור המים והטרסה, ישבו בבית 4 המרחבים ושילמו לכנענים עבור מים ולפלשתים עבור ברזל. תקופות ארוכות של יובש שהביאו למשבר כלכלי וחברתי ולמרד של דלת העם הכנענית הם שהיטו את המאזניים לטובתם&lt;/ref&gt;}}
{{ב|אֱלֹהִים| סיום הבית. המילה הפותחת את הבית והמלה המבריחה אותו היא &quot;אֱלֹהִים&quot;}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יב}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|הפתיחה של הבית הזה היא עם המלה אֲדֹנָי, כפי שפתח כל מזמור בשם האֱלֹהִים. וכך [ראה להלן] גם הסגירה שלו}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|הגישה הפילוסופית הייתה שאל ברא את העולם טוב והשינוי הוא רע. ובהמשך יפרט- הבית הוא טוב והנדודים הם רעים, השלום הוא טוב והמלחמה רעה &lt;ref&gt;ולא כפי שקוראים לתוך הטכסט בטעות שבעל הוא טוב ומות הוא רע, שפש [שמש] היא טובה וים הוא רע. מות וים, איש בתורו, עשו מעשה רע של סטיה מהסדר הנכון וזה רע, המות בעצמו אינו רע וכך גם הים אינו רע.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|אֲדֹנָי|לשון כבוד. אדון הוא שמו של בעל. אדוניס ביוונית.}} 
{{ב|יִתֶּן |בפסוק לד :&quot;יתן בקולו&quot; ובפסוק יט לקח &quot;מתנות&quot; ובפסוק לד:&quot;נותן עז&quot; ובמקובץ האלוהים-הבעל יתן בקולו בשמים ואמריו על הקרקע, יקח  מתנות בשמים ויתן עז לעמו בארץ ושאר במזמור אך פרוט האמור}}
{{ב|אֹמֶר | מצטלצל כמו גמר אומר, ו/או התחייב ואולם כוונתו כפשוטה הוא יתן את אומרו באמצעות הכושרות, הרבה כושרות, צבא של כושרות.&lt;ref&gt;  בורא עולם במאמר הוא &quot;אל&quot; שזה שמו של אבי האלים הכנעני. בעל לא בורא, לא בונה ולא יוצר. בעל הוא הצד הזכרי של הפריון, היופי והאון ומוות אחיו התאום ההפוך לו, המשלים אותו ומתחרה בו &lt;/ref&gt;}}:
&lt;br /&gt;{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|א)}}
{{ב|הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא |והוא נותן את דבריו באמצעות המבשרות שהן הכושרות כאמור לעיל. והמבשרות הן רבות כצבא ו/או והן מבשרות על צבא רב הבא לעלות על עמו. והבשורה היא בשורה טובה כמוסבר בפסוק הבא.}} 
{{ב|רָב| והאליטרציה החלקית ללמדך על דרך האלוזיה שהצבא המתרברב בא בריבות רבבותיו, ולהרבות ריב ולא יעלה בידיו, להיפך, כמפורט להלן מהכלל לפרט:}};
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יג}}
&lt;br&gt;
{{ב|מַלְכֵי |מלכי הצבאות הם המצביאים, שבאותה תקופה היו בד&quot;כ המלכים עצמם. והכוונה למלכי האויב.&lt;ref&gt; ומדוע &quot;מַלְכֵי צְבָאוֹת&quot; ינדדו ולא &quot;צְבָאוֹת&quot; ינדדו? בדין העברי נושא האחריות השילוחית ברור: כאשר אין שיקול דעת לשלוח, האחריות היא על השולח [כאן-המלך ששלח אותם] ולהיפך. ראה לדוגמא מקרה שאול והעמלקים. אם שאול היה מבצע את השליחות והיה רוצח ומשמיד ומאביד כמצווה, המעשה הנורא לא היה נזקף לחובתו; היות שהפעיל שיקול דעת, הרי שקיבל אחריות ומעשיו אחריותו. לעניין זה יש חריג במקרה שהשולח אינו פועל על פי חובת הזהירות או ברשלנות [הכת שור נגח] ואז יש לו אחריות במחדל של השלוח. מערכת המשפט בארץ מעבירה את אחריות המועסק למעסיק היות והמעסיק הוא בעל הכיסים העמוקים ויש לו לכאורה גם האפשרות לרכוש ביטוח. החקיקה השיפוטית הולכת ומחמירה ורוחקת עוד ועוד מהחובות כלפי המוסר, הצדק, וכן מכל שיטה והגיון. במצב כיום אין למעסיק יכולת לקבל החלטה מושכלת, לגדר את סיכוניו ולתת אמון בעובדיו. בתי המשפט המעוולים והאכזריים שלנו משטים [ Malum in se], עושים את המִשְׂפָּ֔ח למשפט.&lt;/ref&gt;}} צְבָאוֹת
{{ב|יִדֹּדוּן |והם ינדדו ולא יגיעו למחוז חפצם. &lt;ref&gt;למלה נדד קונוטציה שלילית כגון:&quot;נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה&quot;, &quot;סַתְּרִי, נִדָּחִים--נֹדֵד&quot; בעבור עובדי האדמה הנודדים הם אבדי האדמה:&quot;לִקְרַאת צָמֵא, הֵתָיוּ מָיִם; בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. כִּי- מִפְּנֵי חֲרָבוֹת, נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה&quot;,וגם &quot;וְהָיָה כְעוֹף-נוֹדֵד, קֵן מְשֻׁלָּח--תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב&quot; והכל בשל חטא: &quot;נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.  וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה:  גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי, מִנְּשֹׂא. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,(אשר קוללה למען &quot;לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ&quot; לי) וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי&quot;.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|יִדֹּדוּן |האליטרציה מדגישה את הנדודים, את החזרה, את הדעיכה}},
{{ב|וּנְוַת בַּיִת |נָוֶה -משכן, מקום מגורים: יושבת בית 2. נָוֶה ארכאי: יפה, נאה,וגם נאוה- ראוי, כדאי, רצוי.&lt;ref&gt; καλός -beautiful and ἀγαθός -&quot;good&quot; or &quot;virtuous, &quot;לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה&quot; [[תהלים לג א]]. ומה מצא להגיד &quot;נְוַת בַּיִת&quot; ולא כגון &quot;יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; [[בראשית כה כז]], יש אלוזיה לאפוס של גלגלמש ולתפקיד האשה כסוכנת התרבות, כמביתת של אנקינדו הפרא. בהמשך ובהתאם לאמור למעלה: מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. הסיבה היא שהאישה היא שהייתה בעלת הבית. הבית (בית ארבע המרחבים) היה יחידת הייצור, שם עיבדו את המזון, טוו את הפשתן ארגו את הבדים וכך הלאה, בו שומר ואוכסן השפע, בו גם חונכו הדורות הבאים. האישה ישבה על כס השלטון בביתה צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ ותתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ, היא שסחרה כִּי-טוֹב סַחְרָהּ, והיא שפִּיהָ פָּתְחָה כי בְחָכְמָה; והיא שהייתה כח העמידה של החברה כי היא שחָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ והגבר אִישָׁהּ,היא הייתה הפריון והיא שקראה בשם לילוד ובכך קבעה את תכונותיו וגזרה את גורלו- הוא היה שר החוץ, היא שלחה אותו לפעולות שמחוץ לבית כגון לכבס בנילוס, לשבת בככר העיר, לצאת למלחמות מגן וכך הלאה והוא בַּעְלָהּ במובן שהוא עבורה ממלא את תפקיד האל בעל לאהובתו. ברגע שחלו שינויים ביחסי הייצור והכלכלה החלה להתארגן כך שמרכזי הייצור גדלו ויצאו מיחוץ לבית, כשניתן היה לרכוש רחם רחמתיים באמצעות מלחמה או מעודפי הייצור הרי שתוֹרַת חֶסֶד שעַל-לְשׁוֹנָהּ נהפכה לה לרועץ והאשה נכבשה לשרת, בעלת נהפכה בעולת,  פסו דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְחדלו נְתִיבוֹתֶיהָ, נְתִיבוֹת שָׁלוֹם &lt;/ref&gt;}}
{{ב|תְּחַלֵּק |ובַּת-צִיּוֹן יושבת הבית, היושבת בנווה שלה, שהיא הטוב והיפה והאמת,  יחולק לה כחלקה. המושג קשור למושג ה&quot;אמת&quot; שהוא הסדר הקיים והוא: &quot;בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם,  בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי אֵל&quot; [[דברים לב ח]] התוקפים פוגעים בסדר הקיים ומכעיסים את האלים ויושבת הבית היא שומרת עליו}}
{{ב|שָׁלָל| שלל טוב אדמתה או של המלחמה. הבחירה במילה שלל כדי ליצור סימטרית ראי עם רצון התוקפים ואלוזיה &quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם: אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי, נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם&quot; [[שמות טו ט]] שגם המקור בשמות יוצר הקבלה בין הנצחון על ים לנצחון שעל הארץ. נאום הרהב הוא במקור המיתי נאומו של &quot;רהב&quot; שר הים &quot; ואמר רב אשי: שמע מינה: האי מאן דיהיר - בעל מום הוא&quot;[[בבלי מגילה דף כט]]&lt;ref&gt; הסיבות למלחמה עבור הכותב המקראי היו ברורות: לעם: &quot;חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ&quot; &quot;בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ [ב]מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל-מֵי מְגִדּוֹ; בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ&quot;  ולאויב: &quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר&quot;, וכך היה בתקופת השופטים: מחזור של סבל שהביא אויב על חלק מהשבטים,נצחון ואחריו תשקוט הארץ 40 שנים טיפולוגיות-שני דורות. לאחר הקמת הממלכה, האזהרה הרשומה במזמור נשכחה, CASUS BELI היה ככל הגויים, REALPOLITIC: הרחבת גבולות, כבוד, סגירת חשבונות וככל שעבר הזמן כבר ללא &quot;סיבה&quot;, מחזור של הרס ואז 40 שנה למלא את השורות ולחדש המלאים החומריים ושוב מעגל סבל, עד שמחזורי המאבק חסר השחר בין ישראל לארם הביאו אסון על שני הצדדים, תמוטת הברית נגד האשורים וכבר האשורים החריבו את ארם, כבשו את הגליל ועמדו בשערי שומרון. אז התקבלה החלטה עממית להתאבד, ושומרון התאבדה. יהודה של חזקיהו בחרה להתאבד ואולם חזקיהו לאחר שאיבד את עמו, החליט להכנע והציל את ירושלים, רק כדי לאפשר ליאשיהו [לאחר מילוי השורות והמחסנים] לצאת למלחמה אבודה מול האימפריה המצרית, לאבד את חיו,- ולתת לעם ולמנחם בראשו לבחור בהתאבדות קולקטיבית. לאחר החורבן, והטבח, והאונס והגלות, זכינו לשיבת ציון ולתקומת הקוממיות היהודית בארצנו,- ואז העם מרד באמפריה הרומית. היסטוריונים ניסו לתת למרד סיבות דתיות וכלכליות וכך הלאה. התוצאה הייתה אסון ומוות ואונס ועבדות וגלות. לאחר האסון כאשר כבר מוצו כל הסיבות הרציונליות, העם שבפזורות החליט להתאבד גם הוא ובכך נהפך האסון הלאומי לאסון בינלאומי-הרס העם היהודי בפזורותיו באימפריה כולה. ושוב התמלאו במקצת השורות בחלק הארץ שלא היה שותף למרד הגדול,- ואז העם הנותר החליט להתאבד. הייתה זו תקופת PAX-ROMA ,לא היה הגיון צבאי או פוליטי, לא היו עילות דתיות, להיפך [&quot;לא תסעד ולא תכסוף&quot; הייתה הססמא כלפי האל שכזב], לא היה שום סיכוי כלכלי או חברתי או אחר. פשוט זימנו לעצמם את המיתות המשונות,- אלו שהיו ידועות וצפויות ממקור ראשון &lt;/ref&gt;}}
{{ב|.|זה הכלל ולהלן הפרוט:}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יד}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|ב)להלן יבסס את מושג הבחירה החופשית.&lt;ref&gt; הבחירה החברתית לפי Prof. Knight היא לפי מנהג, סמכות או הסכמה. בחירה על פי הסכמה (&quot;וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי-שָׁב יָרָבְעָם, וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל-הָעֵדָה, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל&quot; [[מלכים א יב כ]] ועוד &quot;וימליכו עם-הארץ את-יאשיהו בנו, תחתיו&quot; [[מלכים ב כא כד]] ועוד ) על פי סמכות (מלך, מיסים:&quot;אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם&quot; [[מלכים א יב א]], מלחמה:&quot;וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה, בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה&quot; [[דברי הימים ב יג ג]], כוהן/נביא, קריאה בכבד, הפרחת יונים/נבואה-מנהיגות עלי הכהן) על פי מנהג [כגון: &quot;אִם בֹּצְרִים..הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת&quot; [[עובדיה א ה]] לקט פאה שכחה [[ויקרא כג כב]] מנהג או סמכות), יש להזהיר שהבנת מושג בטקסט עתיק רצופה הטיות גם בגלל ההבדלים בין התרבות של תקופת המזמור לימינו [כפי שציינתי ספציפית במקומות הרבה] ולא רק Zeitgeist. לא מצינו בתנ&quot;כ קבלת החלטות ערכית-מוסרית אלא נורמטיווית-פונקציונלית בלבד. [תורת מוסר במובן המודרני-לא, לכל היותר תוֹרַת חֶסֶד]. לתקופתה, החברה הישראלית הייתה יותר מתקדמת חברתית. אצל חמורבי יש שלשה מעמדות- עליונים, מסכנים [זה מקור המלה בעברית] ועבדים. ישראל היו כולם מסכנים, ומשיצאו לחופשי הקימו חברה יותר שוויונית עם אחריות קולטיבית [&quot;לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ&quot;.[[ויקרא כה ו]] &quot;וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ...אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ&quot; ובמיוחד לאָחִיךָ (In-group and out-group): &quot;אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו&quot; &quot;כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ&quot;...&quot;וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה&quot;...&quot;גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ&quot; והרציונל אינו מוסרי אלא פונקציונלי:&quot;וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח&quot; או קידום/תחזוקת השם-המעמד בחברה-&quot;נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים...וַיְאַשְּׁרוּהָ, וַיְהַלְלָהּ, הִיא תִתְהַלָּל, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים&quot;] וזה היה כח המשיכה של החברה הישראלית כלפי המסכנים של הכנענים שמרדו ועברו לצידם. לימים, הדת היהודית שנוצרה על ידי גולי אשור [ראה מגילת יואח] שימרה את היסוד המהפכני/הסוציאלי [והוא היה כח המשיכה של הדת החדשה כלפי &quot;בְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ&quot; &quot;לְאַהֲבָה&quot;... וְשִׂמַּחה...&quot;בֵית תְּפִלָּתִי&quot;[[ישעיהו נו ד]] ובמיוחד לַסָּרִיסִים-המסכנים שבמעמד השלט] והשינוי והחידוש הוא נתקבע בתוך מוסדות החברה והיהדות של בית שני כגון בשיטת הזוגות, במגוון הדעות והמינים, לטוב ולרע-Laissez-faire, מוביליות חברתית ופלגנות עד הרס עצמי.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|אִם| &quot;אם&quot; בהוראת תנאי מבסס חברה פסיבית של כבשים ו&quot;מוסר עבדים&quot; על פי ניטשה. וזה מנוגד גם לפי ניטשה למוסר האדונים שהיה נוהג בזמן בית ראשון, הוא מוסרם של אנשי המעשה והיצירה הפועלים בארץ כפי שפועלים האלים שבשמים. לכן סימן הפיסוק נקודה בסוף פס' יג' אינו נכון. מלכי צבאות ידודון נמצא בתקבולת הפוכה לתשכבון בין השפתיים. נוות בית תחלק שלל אם תשארו בין המשפתיים ולא תצאו למלחמות. מתאים היה לכתוב אם תשכבון בין השפתיים, מלכי צבאות ידודון ואולם בגלל שזה רצוף למשל כנפי היונה נרשם כך.&lt;ref&gt; &quot;אם&quot; במשמעות של בחירה הוא גדולתה של היהדות. Locus of Responsibility הוא באדם ולא באל כפי שבנצרות. זה הבסיס שיצמיח את תורת המוסר, ויאפשר לעבור מתרבות בושה לתרבות אשמה, מהבסיס הנורמטיווי לבסיס האתי ובסופו של דבר לערכי נצח של כבוד האדם וחרותו.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|תִּשְׁכְּבוּן| תִּשְׁכְּבוּן בין המשפתיים- הוא ביטוי הלקוח בשאילה מחיי הרועים. לשכב בין המשפתיים הוא ביטוי לירי שמבטא מנוחה.&lt;ref&gt; אין הכוונה &quot;צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים&quot;  שהוא דרש [[ברכות לה ב]] של ר' ישמעאל ר&quot;ש בן יוחי המנוגד לאות המפורשת של המקרא &quot;וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; [[דברים יא יד]] שהוא מצב הברכה שיהיה &quot;אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי...לְאַהֲבָה..וּלְעָבְדוֹ&quot;- שכר העבודה &quot;בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם&quot; הוא עבודה שברכה בצידה ולא בשום אופן חברת לומדים או חברה נתמכת.&lt;/ref&gt;}} 
{{ב|בֵּין | באותה תקופה עדיין ישבו ישראל בעבר הירדן, וראה אסטלת מרנפתח בשיר השני}}
{{ב|שְׁפַתָּיִם|- משפתיים הם הגדרות ההולכות וצרות שבאמצעותן מכוונים את הצאן לדיר.  בהשאלה מדובר בעבר הירדן הפורה התחום בין הרים כעין המשפתים &lt;ref&gt; ואין הכוונה לעצלות או מורך, להיפך, אזלת היד מובילה לאסון:&quot; יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד&quot; [[בראשית מט יד]] &quot;לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב.&quot; [[שופטים ה טז]]. להיפך, מדובר בדרך הביניים- Ne quid Nimis , תורת המידות בעברית או המידות הטובות על פי הרמב&quot;מ כוונת הרמב&quot;מ היא לבחירה לפי השיטה של אריסטו של דרך הביניים בין קיצונויות שהן תמיד רעות כגון דרך האמצע שבין בזבזנות לצייקנות, שבין הוללות להתנזרות, בין הסטריה לשאננות [הסטרטגמה]. אצל הקדמונים השיטה דומה יותר למושגים היווניים של קונפורמיות עם השיטה, עם &quot;נימוסי&quot; החברה, אלו כללי ההתנהגות שמוקנים בחינוך טוב. וכפי שמורה קוהלת: יש עת לשמחה יתרה ועת לעצב עמוק וזאת בניגוד לשיטה הסטואית שהופכת רגש בכלל לחולשת אופי ורגשות קיצוניים בפרט למשמעת עצמית לקויה. במקובץ: אל פני האל עולזים, אל פני מות מבכים, אל פני סכנה מתיצבים ומפני סערה מרכינים את הראש. הכל במידה.&lt;/ref&gt;}} ;
&lt;br /&gt;
{{ב|כַּנְפֵי יוֹנָה | הוא סמלה של עִשתָּרת , היא נוות הבית- אלת המשפחה, שבכניסה למקדשה אשר במגידו היו מאכילים יונים ועושים כוונים, והוא מתיחס לעשתרות &quot;שלל&quot; [פס' יג] שמרעיפה עִשתָּרת על השורים תחת כנפיה: &quot;(יַ)תָרְכִּבֵהוּ עַל-במותי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי&quot; [[דברים לב יג ]]אם האמור קשור לרישא, ל&quot;צבאות&quot; הרי שמדובר באלה ענת שהיא יבמת לאומים והיא האלה העלמה הלוחמת והוא מתאים למילה &quot;בה&quot; שבפסוק הבא, ואז המשמעות היא לא לחנות פסיבית תחת כנפי האלה, להיפך,בן ענת הוא תואר לגיבור קרב והוא יחמץ רגלו בדם כפי שעשתה ענת באפוס. &lt;ref&gt;לימים אוחדו האלות ענת-עשתרת-אשרה בקדש [קֻדשֻׁ]-ב&quot;שכינה&quot; והביטוי הוא:&quot;תחת כנפי השכינה&quot;&lt;/ref&gt;}} 
{{ב|נֶחְפָּה | מצופה, וזו גם תמונה מנטלית שכן צלמית האלה היא עם כנפיים פרוסות החופות על גוף האלה}} 
{{ב|בַכֶּסֶף|כנפיים זהב חופות על גוף כסף}}; 
{{ב|וְאֶבְרוֹתֶיהָ | - מקובל לפרש אברות ככנפי ציפור ואז קיבלנו תקבולת והמובן הוא שהכנפיים עשויות כסף וזהב}} בִּירַקְרַק 
{{ ב|חָרוּץ|הוא זהב, ירקרק חרוץ הוא סוג זהב יקר. כאן יש גם משחק במשמעות הפועל שכן את אברותיה חרצו בזהב כגון שציירו בפסלון את הנוצות. והשווה [[משלי טז יז]]}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|טו}}
{{ב|בְּפָרֵשׂ|בפרש הוא ממשיך את התמונה המנטלית של כנפי האלה הפרוסות ומחיל אותן על נתיניו וכשהם תחת הכנפיים של האלה הם כמו מלכים &quot;בה&quot;-ביונה. &quot;מלכים&quot; בתקבולת עם &quot;תשלג&quot; ו&quot;בה&quot; בתקבולת עם צלמון- ראה להלן ההסבר}} 
{{ב|שַׁדַּי| שדים הם אלים בכנענית. &quot;יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ&quot; [[דברים לב יז]] }} 
{{ב|מְלָכִים | כמלכים }}
{{ב|בָּהּ |מוסב על האלה היונה.&quot;בה&quot; של פס' יא, נמשך ל&quot;בה&quot; שכאן ול&quot;בם&quot; שבפס' יח, שלש חזרות, כאומר חַיָּתְךָ/עמך ישבו בה, ישבו בה תחת כנפי היונה השכינה והאדון יצא לפני עמו במרכבותיו וילחם בם}} 
{{ב|תַּשְׁלֵג | תזדקן, תגיע לשיבה טובה. המציין הפיזי הוא שלג בפסגת ההר }}
{{ב|בְּצַלְמוֹן| צל-חושך. יש טוענים שהמציין הפיזי הוא ג'בל דרוז. &quot;הֲנִגְלוּ לְךָ, שַׁעֲרֵי-מָוֶת; וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה&quot; [[איוב לח יז]] &quot;יִגְאָלֻהוּ, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת&quot; [[איוב ג ה]]זו המשמעות של לרדת בכלח אלי קבר. כעלות גדיש בעיתו דהינו בזמן, לאחר שתשלג והשלמת את מחזור החיים ואז זה הנכון לרדת לשאול. וגם נשמע כמו נגזרת מהשרש צ.ל.מ. והוא מכוון לברכת האלים  εὐδαιμονία -eu̯dai̯mo'nía והוא מרכב משתי מילים &quot;eu&quot; (&quot;טוב, ברכה&quot;) &quot;daimōn&quot; (&quot;שדים/אלים&quot;) והיא שאיפתו של האדם, כפי שמתואר לדוגמא באיוב ובברכת הכהנים.&lt;ref&gt; הרעיון המצרי שקנה לו שבת בספר בראשית שהאדם הוא אדמה או צלמית ובה נופח האל רוח חיים, יצר את הבעיה הפילוסופית והתאולוגית של הדואליות גוף רוח, alienated soil,השארות הנפש, עולם הבא. הרעיון המצרי של המשך החיים בשאול, אכילה וקיום יחסי מין בשאול וכך הלאה קנה שבת ביהדות המאוחרת ואולם בתקופת התנ&quot;כ התפיסה ואותה מנסח קהלת ברור:&quot;הַכֹּל הוֹלֵךְ, אֶל-מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר.&quot;  והוא מודע לדעות הנוהגות במצרים:&quot; מִי יוֹדֵעַ, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם--הָעֹלָה הִיא, לְמָעְלָה; וְרוּחַ, הַבְּהֵמָה--הַיֹּרֶדֶת הִיא, לְמַטָּה לָאָרֶץ&quot; ואולם קובע:&quot;הֲלֹא אֶל-מָקוֹם אֶחָד, הַכֹּל הוֹלֵךְ&quot; &quot;כִּי-לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב, מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר... גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם&quot;. ואין הפרדה בין גוף לנפש, להיפך, &quot;כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ&quot; [[דברים יב כג]], כשזוג מממש את אהבתם פיזית כשיר השירים, כאותם הכרובים שעל ארון הקדש, אז השכינה שורה ביניהם. ואך מעשה שאול בבעלת האוב קשור לאמונות הגויים ושמו של שאול מעיד על מוצאו בשאול &lt;/ref&gt;}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|טז}}
{{ב|הַר אֱלֹהִים |בהערצה, הר אלוהים! המילה &quot;הר&quot; חוזרת 5 פעמים ובפעם השישית תכתב &quot;ההר&quot;}}  
{{ב|הַר בָּשָׁן| עבר הירדן המזרחי מהחרמון ועד לירמוך. בתנ&quot;כ גם ביטוי לארץ שופעת}}, 
{{ב|הַר |החזרה מדגישה את עוצמת ההר ועוצמת ההפעלות ממנו}}
{{ב|גַּבְנֻנִּים|חוזר פעמיים על המילה &quot;גבנונים&quot; ופעמיים על &quot;בשן&quot; סך הכל 4 חזרות והמילה הר חוזרת 5 חזרות ושישית בהדגשה. הגבנון הוא הר שנכפף, הר שרגש כשאול והובס וכבר אינו יהיר. &lt;ref&gt; מקור המילה &quot;גב&quot; באל המצרי גב שהוא האל השוכב על גבו והוא מקור המילה העברית גב:&quot;וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ&quot; [[ישעיהו לג ד]].לעיתים מזומנות הופך שורש את הוראתו בגזרון כגון כאן משקע לפסגה. הרעיון שאול מיתוך הר געשי שיש לו לוע שקוע ולכן כאן הר גבוה ושקע הם הפכים משלימים, משקע זה יוצאים האלוהים הסוררים בפרץ של אש ועשן והארץ כולה רוגשת בצאתם. היות וישראל הייתה באותה תקופה בתחום ההשפעה של האמפריה המצרית, יש מקום להציע שהכותב ראה לנגד עיניו גם את ההוראה המקורית המתקשרת עם פתחי היציאה מהשאול ועם כניעה&lt;/ref&gt;}} הַר 
{{ב|בָּשָׁן|ההר של יהוה הוא הר שעיר ומקורו של יהוה הוא מדייני. כאן מדובר באל השוכן בבשן והוא מִלכום, אלם של העמונים [ובני גד שנכבשו ונטמעו בעמון]}};
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יז}}
{{ב|לָמָּה |לאיזו תכלית? וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה? לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת; יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם&quot; [[דברים  לב כח]]&lt;ref&gt; האוזן המודרנית שומעת כאן לעג ואירוניה,-אכן התמונה מזמינה אירוניה ויתכן שזו אכן כוונת המכוון. עם זאת יש להזהר בכך: מושגי ההומור בתנ&quot;כ עדיין רחוקים מאלו שלנו. צחוק [[בראשית כא ו]] והיתול [[מלכים א יח כח]] הם שליליים מעיקרם , ל&quot;לצחק&quot; [[בראשית כו ח]] יש משמעות של משחק מיני. תמונות אירוניות לעגניות כגון [[ישעיהו מד טז]] כן, אך לא הומור וסטירה &lt;/ref&gt;}}
{{ב|תְּרַצְּדוּן| מוטיב: &quot;מַה-לְּךָ הַיָּם, כִּי תָנוּס--הֶהָרִים, תִּרְקְדוּ כְאֵילִים&quot; [[תהלים קיד ה]], ואולם בלעג. מפס' ט לעיל: אֶרֶץ רָעָשָׁה-רעידת אדמה. צרוף האותיות &quot;רצ&quot; מופיע גם בפסוק ט', קושר ארץ להרים. הבחירה ב&quot;רצד&quot; במקום &quot;רקד&quot; של תהלים קיד: והשינוי מתחייב היות וריקוד שווה שמחה והשווה [[תהלים קד לב]]}}
{{ב|הָרִים |הריבוי בלשון זילות. &lt;ref&gt;בבשן יש פעילות געשית רבה. מלשון &quot;הַר-גָּעַשׁ&quot; [[שופטים ב ט]], והר '''פרצים''' &quot;כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.  וְעַתָּה, אַל-'''תִּתְלוֹצָצוּ''', פֶּן-יֶחְזְקוּ, מוֹסְרֵיכֶם&quot; [[ישעיהו כב כא]] וכאן כלץ אץ להתלוצץ על אותם הרי פרץ שנכפפו ובמוסרותיהם התגבננו&lt;/ref&gt;}}
{{ב|גַּבְנֻנִּים | התמונה המנטלית היא של הרים כפופים, נלעגים, הכפופים להיות הדום לאדון}}
{{ב|הָהָר |מודגש היות וזו הפואנטה, השווה &quot;המקום&quot; הדויטרונומיסטי:&quot;-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ&quot; [[דברים יז ח]] }}
{{ב|חָמַד| איווה. חמד אינו מכיל עדיין את המושג של חמוד שהוא עידון והפשטה &lt;ref&gt;מושגי האסתטיקה עדיין שונים מאוד מהמוכר לנו. יפה הוא יפה לשימוש, יפה למאכל ולכן טוב הוא יפה. &quot;אַתָּה חוֹתָּם תָּכְנִית, מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי&quot; [[יחזקאל כח יב]]. תחילת תפיסת האסתטיקה מתהווה מיתוך גיבוש מודעות ליופי של העלמה, יעלת החן ומשם מתפשט אל כל מרחב המושגים הפיזיים ועד למושגים מופשטים כמו רעיון יפה. גם המושג &quot;חן&quot; תחילתו פשוט בהעדפה &quot;יאר יהוה פניו אליך, ויחונך&quot; חינה של ושתי סר ואילו אסתר מצאה חן בעיני אחשוורוש. וכך חנניה,חננאל. מכאן בעברית מודרנית לתת חנינה-לחנון וגם מחונן. קישור המושג לאסתטיקה קשור בסובלימציה והפיכת המושג למופשט. &quot;חן&quot; התפתח לאסתטיקה שנובעת מהתנהגות ותכונות ויופי למושג הכללי וגם אסתטיקה חצונית &quot;שטחית&quot;. כך גם &quot;נאה&quot; מ&quot;נאה דורש&quot; למושג העכשוי של יופי מתון ומכאן זיל גמור &quot;מצודדת&quot; וכך הלאה &lt;/ref&gt;}} 
{{ב|אֱלֹהִים |אנחנו מודעים לזכרון ההסטורי:&quot;וּלְיוֹסֵף אָמַר,[נחלת מנשה שבעבר הירדן, שמרון עדיין לא הייתה פוריה באותה תקופה] מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ '''הַרְרֵי-קֶדֶם'''; וּמִמֶּגֶד '''גִּבְעוֹת עוֹלָם'''. וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה&quot; [[דברים לג יג]]. השימוש במילים אלו הוא לא מקרי, להיפך הוא מכוון ומדויק:&quot;מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם. בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד-תַּאֲוַת '''גִּבְעֹת עוֹלָם'''; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף&quot; [[בראשית מט כה]]&lt;ref&gt; תהום היא תיהאמת, שדי-הם &quot;אלי&quot; בכנענית, גבעות עולם הוא האל אתום [המקביל ל&quot;אל&quot; הכנעני] שברא את עצמו בצורת גבעת עולם עם עין רואה כל בעזרת שימוש במחשבה וברצון הטהור [עַד-תַּאֲוַת]. ושֹׁכְנִי סנה הוא אולי מקור ההערה החוזרת בפרקנו-&quot;זה סיני&quot; &lt;/ref&gt;}}
{{ב|לְשִׁבְתּוֹ|שם שבטו כגון: Proximus Iovi, proximior fulgori}},
&lt;br&gt;
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|[?] ומה התשובה? -&quot;אף אדוני&quot;. מי שראה התפרצות געשית ונוכח בעצמה שלה נדהם לגודל כוחו ועוצם ידו של בעל. התפרצות אינה/הינה בגלל יציאת הסוררים מהאדמה, רעידת האדמה היא אפו של בעל, ומה עצום ונורא הוא! }} 
{{ב|אַף | כגון על אפם ועל חמתם. זה המופע השלישי של המלה אף. העורך המאוחר טעה להבין &quot;אַף&quot; כ&quot;גם&quot; ולכן הזדרז להוסיף &quot;יהוה&quot; ובכך הפך את הפסוק לסתום}}
{{ב|יְהוָה| המילה יהוה היא תוספת של העורך. יוצא כאילו אומר, &quot;גם אלוהים וגם יהוה ישכונו שם&quot; ואין זו הכוונה. אין צורך בה. לחליפין נחזיר את המילה &quot;מִלכום&quot; או &quot;אדון&quot; במקום &quot;יהוה&quot; נקבל &quot;אף&quot; במובן עברה כגון חרון אפו וזה אמנם פחות טוב אך יתאים לפסוק יט להלן}}
{{ב|יִשְׁכֹּן |המילה מופיעה 3 פעמים: &quot;סוֹרְרִים, שָׁכְנוּ צְחִיחָה&quot;, &quot;סוֹרְרִים, לִשְׁכֹּן ב[אדמ]הּ&quot; והאל ישכון במקדשו לעולם. האל שכן והסוררים שחנו...}}
{{ב|לָנֶצַח | לעולם וגם בהוראת ניצחון. &quot; וְאָמַרְתִּי, חַי אָנֹכִי לְעֹלָם.[[דברים לב מ]] }}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יח}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|[?] להלן יפורט אותו &quot;אף&quot; &lt;ref&gt; העלאת גבורת הבעל במלחמותיו המיתיות בזכרון עמו אינה מכוונת למצג שהאל ילחם במקום עמו, בשיטה הנוהגת אז, האל מאמץ ידי עמו, [כגון:&quot; וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;],- מאמץ ידי הלוחמים ולא נלחם במקומם. אי לכך, מה מצא לפרט את גבורת בעל? על פי כהנמן [norm theory] התאור המקדים מיועד להעלות במוחות השומעים/השרים את הנורמה להשוואה, מול אותה נורמה אדירה, אפילו תבוסת צבא האימפריה המצרית על ידי כמה שבטים נבערים ונחותי חימוש לא נראית כל כך הזויה.[החולם הלוחם, יתפוס את הנצחון בעיני רוחו ולאחר מכן ינצח במעיני רוחו]  &lt;/ref&gt;}}
{{ב|רֶכֶב |מרכבות. הסוס היה עדיין קטן וחלש מכדי לשאת רוכב. חמורים ואתונות ישמשו לצורך זה במאות השנים הבאות. לאחר מאות שנים נוספות של השבחה על ידי רבייה סלקטיבית, היה הצבא האשורי הראשון לנסות רוכבי סוסים בשדה הקרב. }}
{{ב|אֱלֹהִים |כאן בלשון ריבוי &lt;ref&gt; מאלף להשוות את תכונות האל הנורא בתוך צבא ריבוא האלפים שלו [העננים] לתכונות המנהיג הארצי: 1.מוסריות: האל הוא א-מורלי, המנהיג הוא בעל מוסריות גבוהה: &quot;וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה&quot; ולא די במוסריות, אלא הוא פועל על פי צו המוסר: &quot;וַיִּפֶן...וַיַּרְא... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; [&quot;וַיִּפֶן&quot;-חסר פניות, &quot;וַיַּרְא&quot;-תוך התגברות על יראתו,&quot;הַמִּצְרִי&quot;-נכנס לצרה צרורה] תוך סיכון עצמי:&quot;וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot;. 2. לעומת הבעל היושב בהר צפון, ספון במקדשו, מרוחק מכל האלים בארמון חסר חלונות מפחד המות [האל אסיר בידי פחדיו, להבדיל מהמנהיג כאמור לעיל], המנהיג אינו מורם מעם, להיפך, הוא יורד אל העם כאשר זה בצרתו [ובנוולותו]: בסבלותיו: &quot;אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו&quot;, בנפילתו: &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot;, הוא מגן על עמו בניגוד לאינטרס האישי שלו: &quot;וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל&quot; 3. לעומת דמותו הפלגמטית של &quot;אל&quot; ואישיותו החלשה של &quot;בעל&quot; האנטגוניסט באפוס, המנהיג הוא החלטי, איש מעשה, תכונה זו ראינו אצל משה בכל אורחותיו והיא בלטה במפעלי כל השופטים אחריו:&quot;וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן&quot;.[שוב שורש ק.ו.ם.] 4. בעל מתואר במלחמתו כמובל, כיחיד, נסמך על כלי מלחמה קסומים [ולא על תושיתו ותעצומותיו] ואף ענת עומדת יחידה בטבחה; המנהיג הוא כריזמטי, המנהיג מוביל את צבא העם:&quot;וַיַּעֲנוּ, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר-צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ אֶל-מֹשֶׁה, כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ.&quot; 5. הדבקות במטרה של משה היא אינסופית תוספת של 40 שנה כלל אינה משנה אותו. 6. לעומת הרעם [בעל] והשחץ [הסוררים] והרהב [שר של ים] של האלים- הצניעות של המנהיג- &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים: מִי אָנֹכִי&quot; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...וְנַחְנוּ מָה&quot; 7. מיתוך הביקורת על  משה אנו למדים על התכונות המנהיג שחסרו לו: דוגמא אישית [כי כושית לקח], נאמנות ורעות [עזב את מרים למות והעם מרד בו על כך וסרב ללכת].קדושת החיים:&quot;כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה&quot; ובמושגים מודרניים-אינו חס על חיי אדם; מנהיג חס על חיי אנשיו ומשיג את מטרתו במינימום אבדות. 8. ומיתוך הביקורת על יהושוע: בטחון עצמי ותעצומות &quot;רַק חֲזַק וֶאֱמָץ&quot;.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|רִבֹּתַיִם | רבבה בעברית אבל כאן זה מוטה כמו באוגריתית &quot;רבת&quot; או בתקבולת  רבת אלפמ}}
{{ב|אַלְפֵי| שני עשרות אלפי אלפים- הכוונה למספר עצום. השווה עלילת כרת, שורות 92-91: ...ת'ננ דבל הג // הלכ לאלפם ... / ולרבת... (קשתים) בל יהגה (מספרם) / / הלך לאלפים ... ולרבבה / רבבות. בשדה ההרמנויטי האליף הוא השור/הפר רב האון, סמל הבעל ומקור המילה &quot;אלף&quot; בעברית.}}  
{{ב|שִׁנְאָן|חיצים. באכדית שננ ובאוגריתית ת'נן הם קשת}}, 
{{ב|אֲדֹנָי | המילה מופיעה חמש פעמים במזמור. כל המופעים הם בקשר לגבורת הקרב של בעל.&lt;ref&gt; חמש הוא מספר קדוש בפולחן האלה. האלה מיוצגת על ידי הכוכב המחומש [כוכב איילת השחר, הוא נוגה-ונוס. וראה עושי כוונים], פרחים לבנים בעלי 5 עלי כותרת כגון הדס, היונה [וראה מפריחי יונים] &lt;/ref&gt;}}
{{ב|בָם |בם- בתוך כלי הרכב, האל עצמו נמצא בראש הצבא}}
{{ב|&lt;sub&gt; -סִינַי&lt;/sub&gt; |אינו שייך. חוקרים הציעו שמדובר באל סין, או באלוהי סיני ושיש כאן רמז סינקרטיסטי ואולם אין לנו צורך בכך. הכוונה היא כגון &quot;רְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה&quot; [[דברים לג טו]] הכתוב הוא ציטטה מ [[דברים לג ב]] וראה לעיל [פסוק ט] טעויות הערה, ויש להתעלם ממנו. }}
{{ב|&lt;sub&gt;בַּקֹּדֶשׁ&lt;/sub&gt;| מחזיק משמעות של תכונה. הקדושה הנמצאת בארון-ארון הקדש, הקדושה הנמצאת בכתבים-כתבי הקדש. אבל הרעיון שכלי הרכב מקבלים קדושה או שהקדושה נובעת מסיני רחוקים מן הדעת. הוראת המלה מונהרת בפסוק כה להלן }}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|יט}}
{{ב|עָלִיתָ| מפסוק זה ואילך מתוארת מלחמתו של בעל אדון באל ים ובאל מות כמפורט באפוס של הבעל. צבאו של הבעל מכיל ריבותים [עשרים אלף] מרכבות ובכל אחת אלף חיצים והאלים עצמם נוהגים במרכבות. }} 
{{ב|לַמָּרוֹם |לשמים וראה &quot;שחקים&quot; פס' לה. הבחירה בשרש '''רומ''' בהתאמה לנושא הפסוק: &quot;וְעַל-מִי '''הֲרִימוֹתָ''' קּוֹל; וַתִּשָּׂא '''מָרוֹם''' עֵינֶיךָ, עַל -קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל&quot;, המורדים ב'''מריים''', נשאו עיניהם '''למרום''', בעל רם/עלה והם &quot;מֵרִימי אִוֶּלֶת&quot; ירדו &quot;בקָלוֹן&quot; לאדמה, &quot;בֵּית מְרִי הֵמָּה&quot;, &quot;וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים, עַד-'''מָרוֹם''': אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת; אֱלֹהִים, מִי כָמוֹךָ&quot; [[תהלים עא יט]] &lt;ref&gt; והמסקנה &quot;לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי&quot; [[תהלים קלא א]] והיא האסון של הדת. המאמינים מוותרים על כל שאיפה מעבר לעשיית המצוות ומאבדים עולמם ביום קטנות חסר תקווה ושאיפות. זה מוסר העבדים. זו אמנם מסקנה אפשרית מהאכזיסנציאליזם של קהלת ואולם אין זו הכוונה. שהרי טוב האור ומתוק לעיניים, ועל האדם לבקש את האור ולא להניח ידו לא מזה ולא מזה ואין איש אשר לא יחטא...&lt;/ref&gt;}}שָׁבִיתָ 
{{ב|שֶּׁבִי | אליטרציה. הצרוף &quot;שב&quot; מופיע 4 פעמים במזמור פעמיים ישיבה ופעמיים שביה אבל מושיב בפס' ז משלים את הישיבה ל 3 חזרות ולארבע עם תשכבון של פס' יד ו&quot;אשיב&quot; של פס' כג את השביה ל4 חזרות עם מוטיב הרוח של פס' י'. ובמקובץ, האל ישוב וישיב וישבה וישב ונתיניו ישכבון בין השפתיים ותחת הכנפיים}} 
{{ב|לָקַחְתָּ | כגון &quot;לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ&quot;,[[בראשית ד יא]] [הד לרצח בעל על ידי מות,-&quot;וַיָּקָם קַיִן&quot; [[בראשית ד יח]] ממש אותה הטרמינולוגיה שכאן פס' ב &lt;ref&gt; ומה הן תכונות האל מות? מסיפור קין והבל אנו מבינים שהוא חכם &quot;וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו&quot;-משמר את דמות התאומים שבאפוס, מות הוא החכם, בעל הדיבור ובעל הוא היפה [והסקסי] [sanguine].  מות מחושב :&quot;וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה&quot; משמע הוא דחה את המעשה למקום המתאים לו. מות לוחם טוב מבעל, שכן ללא עזרת ענת, בעל וצבאותיו היו מובסים בשדה הקרב וכפי שראינו באפוס, מות גובר והורג את בעל מידי שנה ללא קושי. מות מתוחכם ואינו מחויב לאמור אמת  &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ&quot; זו באפוס השאלה של ענת וגם &quot;וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי&quot; הוא תשובתו לענת ולשפש ולאשרה ואל [הוא החלש הפאסיבי phlegmatic], המבטאת את חכמתו ויכולתו הרטורית וגם הפיזית שכן הוא החביא את הבעל באדמה ולא ניתן היה לגלותו עד אשר:&quot;קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה&quot; הוא ההבל שעלה בארץ דבר וגילה את מיקומו לשפש.לכן ציור בעל כדמות כגון הדס של וולט דיסני [חולרה-Choleric] אינה תואמת את דמותו המקורית [המשמעות המקורית של Melancholic] ואולם היא עושה שימוש נאה ביסוד האש של הדמות החולרית ומתקשרת דווקא למאפייני מילכום&lt;/ref&gt;], &quot;עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה '''לֻקָּחְתָּ'''&quot; [[בראשית ג יט]] &quot;יְהוָה נָתַן, וַיהוָה '''לָקָח'''&quot; [[איוב א כא]] וגם &quot;'''לָקַחַת''' מוּסַר הַשְׂכֵּל&quot; [[משלי א ג]]}}
{{ב|מַתָּנוֹת |שֶּׁבִי, נתינות:&quot;בניך ובנתיך נתנים לעם אחר&quot; [[דברים כח לב]]. מתנות במקרא הוא תמיד דבר רע, עיקר הוראתה שיעבוד והיא מוקבלת לעושק [[קהלת ז ז]] וגורמת לאבדן לב }}
{{ב|בָּאָדָם|בעל לקח מתנות בבני האלים ולא באדם; יש לתקן את הניקוד: באדמ (ה) &lt;ref&gt; האדמה היא יסוד נקבי. ביחד עם העלמות היא המופע היחיד של המין הנשי במזמור. ומה היא האדמה?  &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ&quot; וגם: &quot;אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה... עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ&quot;. האדמה היא ישות מיתית בפני עצמה. לא ברור מהסיפור התנ&quot;כי תפקידה ולא ברור חטאה, ואולם המיתוס הפאגני מגלה ומסביר את תפקידה -אמא אדמה היא האל הכיטוני, זה הקודם לאלים השמימיים אל ואשרה ו70 ילדיהם.בריאת העולם היה רצח אמא אדמה על ידי האל הבורא. מקבילתה בסיפור התנ&quot;כי- האשה חווה, היא שבחרה לתת את התפוח לבעלה ולחיות חיים תבונים על פני חיי טמטום מענגים והיא בחרה בצער על פני עדן ועינוגים כדי לעבור משלב העלמה לשלב האשה ולהעמיד ילדים ומשפחה, בחירה שעשתה העלמה מאז ועד עתה מידי דור ודור. המספר התנ&quot;כי העדיף להציג את העלמה נהפכת לאישה לְאִישָׁהּ מתוך שהיא נשרפת באש תאוותה ולה היא משתעבדת, בעוד שהסיפור משמר את ההיפך- הבחירה המושכלת &lt;/ref&gt;}} , 
&lt;br&gt;
{{ב|וְ |בְּ}}
{{ב|אַף |כעס. &quot;אַךְ סוֹרְרִים&quot; מוקבל ל&quot;אַף סוֹרְרִים&quot;- שכר וענש. וראה להלן}}
{{ב|סוֹרְרִים|בעל עלה לשמים הביס את אויביו  &lt;ref&gt;אויבי בעל הם הרפאים (הטיטאנים במיתולוגיה היוונית)- בני האלים הסוררים- ולקח שבי את האלים הסוררים, המורדים ושיכן באדמה את השבויים, &quot;מתים בל יחיו, רפאים בל יקמו, לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו&quot; [[ישעיהו כו יד]]&lt;/ref&gt;.(והשווה שימוש בשרש יקם/קממ בפס' ב) }} ,
{{ב|לִשְׁכֹּן |לְשַׁכֵּן - שִׁכֵּן, שם פועל}}
{{ב|יָהּ| לאחר שתוקן הניקוד באדמה יש לתקן גם כאן ולרשום &quot;בה&quot;, באדמה, במקום &quot;יה&quot;, [בתקבולת עם צחיחה מפסוק ז'] ואז המילה &quot;בה&quot; מופיעה 3 פעמים במזמור והאמור &quot;אלוהים&quot; מתאים אף הוא אלו הם האלים השבויים שוכני האדמה. השווה פסוק ז' לעיל סוררים שוכני צחיחה. המילה &quot;בה&quot; תופיע כאן בפעם השלישית: חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ-'''בָהּ''', בפרש שדי מלכים '''בה''' ואף סוררים לשכון '''בה''', בדיוק באנלוגיה לחזרת המילים &quot;בית&quot;- תחילה עמך על אדמתו, המשך הישיבה בנווה עשתרות תחת כנפי היונה וסופה בשיכון האלים הסוררים באדמה כגון: &quot;הקיצו ורננו שכני עפר...וארץ רפאים תפיל&quot; [[ישעיהו כו יט]] }} 
{{ב|אֱלֹהִים|לשכן בה אלים, אותם האלוהים הסוררים שנכבשו למתנות. במקום זה המלה אלהים מתיחסת לשֵּׁדִים דהיינו אֱלֹהִים במובן של ריבוי אלים ולא לשימוש בצורת הרבים מפאת הכבוד. המופע הזה הוא שונה בכך שאינו מוסב על האדון ולא יכול להיות מוסב עליו כפי שאלהים בפסוק ד' לעיל יכול.&lt;ref&gt; המלה אֱלוֹהַּ ביחיד משמש כגון &quot;וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהו&quot;[[דברים לב טו]] ובמיוחד באיוב &quot;אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל&quot; [[איוב ג ד]] מדובר ביחיד לאחד מאלי הזבול כאשר הכוונה הברורה היא לאלוה כלשהוא ולא לאמונת היחוד. לא כך המילה &quot;אל&quot; ביחיד [ויש לשים לב היות ולמלה &quot;אל&quot; יש גם משמעות של אבי האלים].&lt;/ref&gt;}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כ}}
{{ב|בָּרוּךְ |פתח באֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר ומסיים בברכת עמו כנגדו. &lt;ref&gt; על פי בובר [שהפילוסופיה היהודית שלו, מקראית כמעט] הבעיה היא ניכור האדם, בדידות והעדר משמעות לחיים [הוא רואה את חליי האדם כנובעים מהמהפכה התעשיתית כאשר המקרא שב וחוזר ומראה שכל החליים היו קיימים מעולם] הפתרון [וכך בפילוסופיית החיים שבתנ&quot;כ] הוא בחיי הסוביקט. הרעיון של קאנט שהעולם הידוע לנו מתקיים בתוך התודעה התבונית שנותנת בו סימנים ובה הוא מוגבל לא מוליך למסקנה שכל התבונות האנושיות מתקיימות ביחד במישור התבוני, לא, התבונות לא מתקיימות במישור אחר מהמישור הקיומי ובמישור הקיומי יש להן קיום מיתוך שהן מוגדרות על ידי הדדיות. לא הדדיות כובשת ומחרבת את האחר כמו אצל הגל אלא הדדיות משתפת. הקיום הקהילתי מגדיר את האדם, הקיום הקהילתי משביע את צרכיו והקיום הקהילתי מגדיר אותו כפרט. כאן, &quot;בָּרוּךְ&quot; זה הדיאלוג בין האל לעמו, &quot;בָּרְכוּ&quot; זה הדיאלוג בין אדם לחברו,  &quot;יוֹבִילוּ שָׁי&quot; זה הדיאלוג בין קהילה לשכנתה, &quot;בְּתוֹךְ&quot; הקהל &quot;עֲלָמוֹת&quot; היצירה ו&quot;בְּמַקְהֵלוֹת&quot; השירה, השלום-&quot;בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ&quot;, השגשוג-&quot;וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל&quot; והמלחמה-&quot;הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ&quot;,  שמד-&quot;נוֹרָא אֱלֹהִים&quot;, כליה-&quot;בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ, מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ&quot;&lt;/ref&gt;}} 
{{ב|אֲדֹנָי |פתח באֲדֹנָי ומסיים באֲדֹנָי כדרכו }} 
{{ב|יוֹם יוֹם | הכוונה כפשוטה- מברכים מידי יום. פתח ב אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר וסיים באמירה של עמו כנגדו&lt;ref&gt;שלא כמו היום חץ הזמן לא הצביע מהעבר לעתיד, תפיסת הזמן הייתה מעגלית. מחזור הזמן היומי, מחזור הזמן החודשי, מחזורי העונות, 7 שנים טובות/רעות, ותשקוט הארץ 40 שנה ושוב מחזור חורבן ובניין וגם חיי האדם הם מחזור בתוך מחזורים אלו: ילדות בגרות וזיקנה הם מחזור החיים של הפרט בתוך מחזור החיים של אימו ואם אימו ובנו ובן בנו וכך הלאה בתוך מחזורי העיתים. אין לעולם תכלית והוא לא קיים למען מטרה שגדולה ממנו או כפרוזדור למשהו אחר. הוא קיים לעולם ויש לחיות ולהלך לפני האל Audemonia&lt;/ref&gt;}}.
&lt;br /&gt;
{{ב|יַעֲמָס | כגון ונלאה מלמעלה}} 
{{ב|לָנוּ |חזרת המלה לנו בפסוקים כ+כא מובילה אותנו: &quot;יַעֲמָס לָנוּ/ הָאֵל לָנוּ: הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ/אֵל לְמוֹשָׁעוֹת&lt;ref&gt; הלוגיקה של הפסוק היא פסולה להפליא. &quot;מה שהיה הוא שיהיה&quot; פסול על פי מה שקרוי &quot;בעית האינדוקציה של HUME&quot; ובה מוצג שהגיון אינדוקטיבי [בעל &quot;בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ&quot; הושיע אותנו בעבר ולכן &quot;אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר&quot; והוא יושיע גם בעתיד &quot;וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל&quot; או &quot;עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ&quot; ולכן &quot;הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם&quot;] לא ניתן להוכיח באופן הגיוני אלא להצדיק על פי מנהג והרגל שכלי. הבעל הציל ותמך בעמים הכנענים במשך תקופה ארוכה וניתן היה לבסס את האמונה בו על נסיון העבר  [&quot;the experience of &quot;constant conjunction], עד שחדל... הגישה של קהלת היא שלא ניתן להתבסס לא על העבר ולא על רצונו הטוב של האל כי יש &quot;צדיק ורע לו&quot; וכך הלאה והתאודיציה של הנביאים היא שהאל &quot;מעניש&quot; את ילדיו האהובים על &quot;חטאים&quot; היא חזרה להגיון אינדוקטיבי פסול.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|הָאֵל | האל מופיע שלש פעמים וכולם בשני פסוקים אלו. בקריאה &quot;האל&quot; הוא מכוון לאדון }}
{{ב|יְשׁוּעָתֵנוּ| יַעֲמָס-לָנוּ--הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ [ישע] הוא מהכלל, אחר מפרט בתמצית: לָנוּ, לְמוֹשָׁעוֹת [ישע]: וְלַמָּוֶת, תֹּצָאוֹת ומיד ניגש לפרט את השעור לשעורין תוך שימוש באליטרציה:&quot;מיֹאבְדוּ רְשָׁעִים,ועד קָדְקֹד שֵׂעָר&quot; וגו' }}: 
{{ב| &lt;sup&gt;סֶלָה&lt;/sup&gt;| מהכלל לפרט והעצירה לפני הפירוט. Continuous boundary tone בדיבור המעברים משטף דיבור להפסקות בדיבור הם הסימנים המובהקים ביותר לחלוקה ליחידות. &lt;ref&gt; התווים וההטעמות המקראיים לא נשמרו ואין לנו מושג על הפרוזודיה [προσῳδίᾱ] של המזמורים. לדוגמא: &quot;בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם, יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ&quot; לעומת &quot;בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ&quot;. בראיית האמנה המפורטת בפס' יא בפרוש למלה &quot;תוצאות&quot; הרי שהפיסוק הראשון המוזר לנו, הוא שיתאים. וראה גם פסוק יב :&quot; אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר&quot; במלרע משמעו יתן נביא/חוזה ואז החוזה יראה &quot;הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב&quot;. אנחנו מבינים כאן [על פי התער של אוקהם] בהתאם לפס' לד. &quot;בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן&quot; של פס' טו כאשר &quot;בָּהּ&quot; נהגה בהטעמה יורדת נקבל &quot;בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ&quot; משמע תחת כנפי השכינה כמלכים בה. ובהטעמה עולה נקבל &quot;בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן&quot;, כגון בה תבוא בכלח. ועוד, כאשר קוראים את הכלל בפרוסודיה רגילה ואת הפרט ב&quot;דיבור הורי&quot; או את הפרט בקול אחר נשי בפרט לעומת גברי בכלל. &quot;רַצֵּי כָסֶף&quot; מפסוק לא' יקבל משמעות של מלאכים [רצי כסף] כאשר המלה &quot;רצו&quot; נאמרת במלעיל ולא מלרע; הפסוק כולו נאמר בוודאי בטון של לעג או בוז. היצירה ללא ספק חסרה עשר וגוון פנים כשהיא חסרה הטעמה. הפיסוק [טעמי המקרא] הוא כמובן תוספת מאוחרת ככל הנראה מהמאה העשירית והוא בעצמו פרשנות.&lt;/ref&gt; }}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כא}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|הפתיחה של הבית הזה היא עם המלה הָאֵל, כפי שפתח כל מזמור בשם האֱלֹהִים. וכך [ראה להלן] גם הסגירה שלו}}
{{ב|הָאֵל | בבית זה חוזר האל 6 פעמים 3 &quot;הָאֵל&quot;,&quot;אֵל&quot;,&quot;אֵלִי&quot; ושלש אֱלֹהִים }}
{{ב|לָנוּ  |המשפט בנוי משני פסוקים בני ארבע הברות כל אחד עם אנאפורה אליטרציה. ומדוע האל לנו למושעות? הרי אין זו אלא confirmation bias. האל אינו שייך לנו ומלחמותיו אינן מלחמותינו, ואין לאנולגיה עם מעשיו בשמים ולמאורעות בארץ כל אחיזה. }}
{{ב|אֵל |השורש א.י.ל -כוח, הובלה. &quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד&quot; [[שמות טו טו]] משחק בפוליסמיה. &lt;ref&gt; באותו אפן בשפת חז&quot;ל : &quot;נעשה מאליו&quot;- נעשה מכוחותיו שלו, ללא עזרה. כאן כבר אבדה המשמעות של אלוה. במעבר לעברית המודרנית המציין התרוקן-אבדה גם המשמעות של כח ונותר מעשה כעין קסם. &lt;/ref&gt;  }}
{{ב|לְמוֹשָׁעוֹת|קונסוננס עם ישועתנו&lt;ref&gt; יש חוזה/אמנה בין האל לעמו. האל הוא אל למושעות כפשוטו וכלשונו, הצד שלו בעסקה הוא תוצאות: &quot;לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ [אז]כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי&quot; [[תהלים פא יא]]. מצב של דיסטופיה הוא הפרת חוזה:&quot;הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. עַד מָתַי רְשָׁעִים, יְהוָה, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ? עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ&quot;[[תהלים צד ב]], תוך מזמור צד[המאוחר יותר] עושה שימוש באותם מושגים: גאווה, רשעים, לעלוז, עמך, נחלתך, אלמנה ויתום אך להיפך. השינוי היחיד במושגים הוא ש&quot;דיין&quot; הוחלף ב &quot;שופט&quot; אולי מאחר ותקופת השופטים עברה והמציין של מנהיג התרוקן, נשארה רק התכולה כס המשפט&lt;/ref&gt;}}; 
{{ב|וְלֵ| הניקוד אינו מתאים. צריך היה להיות חיריק ואחריה &quot;י&quot; נחה.}}
{{ב|יהוִה|יש למחוק את התוספת &quot;יהוה&quot; שאינה שייכת לכאן שכן יהוה מקביל לאל שהוא אבי האלים הכנעני ולא לבעל והוא עומד כאן בכפילות ל&quot;אדוני&quot;, לחלופין, &quot;יהוה&quot; היתה קריאה אלאל [ראה להלן] ובאותם ימים קדומים עדיין לא התגבש כשם האל: &quot;אָשִׁירָה לַיהוָה&quot; [[שמות טו א]] כגון &quot;אשירה לַאלהים&quot;, &quot;וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה&quot; [[שופטים א א ]] כגון &quot;באל&quot; &lt;ref&gt; ההגיה של השם יהוה נשכחה. הנוקדנים ניקדו &quot;יֱהֹוָה&quot; וגם &quot;יְהוָה&quot; לפי ניקוד המלה אֲדֹנָי. ביחד עם המלה אלהים שוב ניקדו ניקוד שונה. להגיית השומרונים- יַהוֶה Yahweh יש בסיס קדום. הניקוד אינו נאמן להגיה. &quot;ו&quot; נהגתה כ &quot;W&quot;.ליהוה תימן ולאשרתו&quot; הייתה הגיה יהודאית,&quot;יהו&quot; כמו &quot;יהואש&quot;, [כתובת על טיח קיר מכונתילת עג'רוד] והיא שונה מהגיית הצפוניים&quot;יהוה שמרנ ולאשרתה&quot; [כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד],- &quot;יו&quot; כמו &quot;יואח&quot;. לפי קנוהל ואחרים &quot;יהוה&quot; זו אלוהות ממקור מדייני -משעיר- &quot;יהוה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן&quot;[[דברים לג ב]]. משערים שהשם &quot;'''יהו'''&quot; היה נצעק לתוך נקיקים וחוזר כהד &quot;'''יה'''&quot; &quot;''יה''&quot; &quot;יה&quot;&lt;/ref&gt;}} 
{{ב|אֲדֹנָי| ואיך מיישב את המוות של בעל השנה ולידתו של בעל חדש מדי שנה עם תפיסת העולם הסטטית שבבסיס פילוסופיית הצדק והאמת? &quot;וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם&quot; זה מחזור הזמן היומי. הקבוע. חיו ומותו של הבעל הוא מחזור חיי החיטה. הוא המחזור השנתי הקבועי. יש מחזורים גדולים יותר כגון שבע שנות שובע ושמיטה ויש גדולים עוד יותר כגון &quot;וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה&quot;: &quot;הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ&quot;&lt;ref&gt; ומפרט קהלת: &quot;דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא... כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת&quot;. האם כגישתו של הרקליטוס המתיחס ממש לאותו דימוי: &quot;πάντα ῥεῖ&quot; הכל זורם, לא ניתן להכנס לאותו הנחל פעמיים, הקיום הוא השטף עצמו ובסופו של דבר רק השטף קיים, או לגישתו של פרמנידס שמה שיש יש.  והרי הקדמונים היו ערים לכך שאימפריות נופלות, ושנות רזון עוברות ודתות מופיעות ונעלמות. בפילוסופיה של קהלת וכפי שקבלנו דרך שפינוזה, אין יש מאין. השינוי הוא בתפיסה שלנו, הזמן הוא יצירה שלנו ואילו המציאות קבועה. גם חילופי הדורות, חילופי האמפריות, חילופי שנות הרזון והשפע. על פי קהלת אין סתירה בין פרמנידס לדמוקריטוס. כפי שאצלנו יש תורת חלקיק גל, תורות של שדות קוונטיים, יש מצב של שינוי קבוע. האלקטרון נע אבל האטום אינו משתנה. ויש בדומה לאפלטון universalia ante res אמות מידה נצחיות, מוחלטות. ויש בדומה לאריסטו universalia in re ושני המושגים חיים ביחד והם לא מוציאים היות והאחד הוא בשמים והאחר בארץ, באשר &quot;וַתְּחַסְּרֵהוּ [אך] מְּעַט, מֵאֱלֹהִים&quot; האדם בורא במאמר, כמוהו כאל, ואולם הבריאה של האדם היא בתוך הבריאה של האל' דהיינו עולם מופשט ומושגי בתוך עולם פיזי שיש לו קיום אוביקטיבי מחוץ לאדם, והאדם אך נותן בו סימנים.[וכך גם נוקט קנט]&lt;/ref&gt;}}, 
{{ב|לַמָּוֶת | האל לנו אל למושעות--- ולאדוני לַמוֹת תוצאות&quot;, &quot;האל לנו&quot; בתקבולת עם &quot;אדוני&quot;, &quot;אל למושעות&quot; בתקבולת עם &quot;לַמוֹת תוצאות&quot; וכך מתברר שהאל הוא &quot;מוֹת&quot; והוא יביא לתוצאה שהיא ישועה. ניתן לנסות ליישב את הקושי ולהבין שהאל יושיע לנו כפי שאדוני [בעל אדון] ניצח את מוֹת. וזה פתרון דחוק ולא מסתבר. נציע לערוך החוצה את העריכה של העורך המקראי ונקבל: &quot;הָאֵל לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת; וְלֵאֲדֹנָי, אָל [לא] לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת&quot;&lt;ref&gt; בפילוסופיה של אותם הזמנים בעל ומות היו אחים תאומים, חיים ומות הם ניגודים משלימים והעולם זקוק לשניהם באותה המידה. הבעל הוא החיטה הירוקה והמות הוא החיטה הבשלה שמתה זקופה, הבעל הוא הציץ והבעל החציר, השאול היא המקום בו נובט הציץ, בו מטמינים את הזרע [הוא מות] והשאול היא הרחם. מקור הרפואה הוא מות, הוא החכם, הוא הופך את המוות לרחם של החיים, מקור הפריון הוא בעל שמים, הוא האליף, היפה והחזק והוירילי והסקסי. האלה ענת [יבמת לאומים] היא נאהבת על ידי שניהם ואוהבת את שניהם ביחד ולחוד. זו דרכו של עולם. הסנתזה של הניגודים המשלימים היא היוצרת את השלמות. ולהיפך &quot;יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם&quot; [[ישעיהו מ ז]] הוא עוֹלָם מדְבַר, נָבול ויָבֵשׁ, לא מאוזן, לא בריא, שלְעוֹלָם לא יתכון. &lt;/ref&gt;}}
{{ב|תּוֹצָאוֹת:|אסוננס עם מושעות. ומהן אותן תוצאות ניראה מיד להלן&lt;ref&gt; והכוונה כפשוטה:&quot; רְאֵה, אֶת-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים [הסוררים],  כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוּ&quot; [[קהלת ז יג]]. בעל לא יעשה undo. וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה [רָעָה]... יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ&quot;. ב&quot;מְעֻוָּת לֹא-יוּכַל לִתְקֹן&quot; נפרשות דרכינו מהפילוסופיה של בית ראשון: עיקר הדחף של הציונות הוא בתיקון, בחינוך, בבריאה בריאה, בבניה מחדש של הטוב והיפה. האמונה שלנו ש'''כן''', כן ניתן לשנות, '''כן''' ניתן לתקן ולחדש ו'''לא''', לא לקבל את המצב הנתון ו'''לא''', לא להסתגל אליו בשמחה אלא לשמוח בתיקון עולם. &lt;/ref&gt;}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כב}}
{{ב|אַךְ אֱלֹהִים |עומד מול &quot;אַךְ סוֹרְרִים&quot; של פס' ז. אך&quot; מוסב על מה?על כגון:&quot;זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת&quot; [[תהלים קד כה]] &quot;רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו&quot;[[ישעיהו נא טו]]. אין בכל היצירה תאור של האויב הנורא. המשורר נסמך על הכרות הציבור עם המיתולוגיה. תאורי הפרוטגוניסט והעלמות האנטגוניסט מהעלילה מיועדים כדי שלא להחליש את תאורי הבעל הדרמטיים ואולם משמשים גם להדגים את העלמות האויבים באדמה ובים ולבסוף בתהום הנשייה של הזכרון הקולקטיבי}}
{{ב|יִמְחַץ| האל בעל מתואר כמכה באלה קסומה שהכין לו כשר וחסיס, והוא מוחץ בה ובכל אשר יפנה ירשיע  &lt;ref&gt; ממעמקים עלה ים הוא ומפלצות הים הנוראות לִוְיָתָן תנין נחש העקלתון איתו, וים געש וקצף ונשער קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְנחשל בשמים, עַל-הָרִים, יַעַמְדוּ מָיִם. אל מולו צעד בעל הוֹד וְהָדָר לבושׁו, מְהַלֵּךְ עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ, באַפו נָטְפוּ שָׁמַיִם. עָבִים רְכוּבוֹ  רוּחוֹת מַלְאָכָיו, רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, צָבָא רָב. בְּרַק חַרְבו חגר לחלציו, בידיו שתי האלות הקסומות קסם ידיו של החרש כושר וחסיס אֵשׁ לֹהֵט. ויבריק ברקו על ים וישנּה בְּרַק חַרְבִו מים עד ים אך ללא הועיל, [[דברים לב מ]] ותכה האַלה 'אימר' את ים בראשו אך ללא הועיל, ותכה האַלה 'יגרש' את ים בחזהו ותנפץ את הנחשול. נגרש ים, נסוגו גליו, מִן-גַּעֲרָתו יְנוּסוּן; מִן-קוֹל רַעַמו יֵחָפֵזוּן יֵרְדוּ בְקָעוֹת-- אֶל-מְקוֹם מרבצם. וענת הכתה את לִוְיָתָן תנין ונחש העקלתון ותֹּסֵף רוּחָם ויִגְוָעוּן; וְאֶל-עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. וים נגרש וישם עליו משמר. תְּנוּ עֹז לאֲדֹון: הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד; יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת: תַּמּוּ סוֹרְרִים מִן-הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם&quot; &lt;/ref&gt;}} 
{{ב|רֹאשׁ אֹיְבָיו| בני האדם הובסו ועל פי האפוס הומתו בהמוניהם על ידי ענת. ענת היא שעמדה בערמת ראשים כרותים, חמוצה מדם ושרה בהתעלות. לכן ניתן להבין ימחץ את ראש במובן של ימחץ את מנהיג(י) אויביו}} 
{{ב|קָדְקֹד| מחוות כניעה כגון&quot; גַּם-בְּנֵי-נֹף, ותחפנס, יִרְעוּךְ, קָדְקֹד&quot; [[ירמיהו ב טז]] ומחוות מפלה ונפילה -אבדן כיסוי הראש ותפארתו כגון:&quot;וְשִׂפַּח אֲדֹנָי, קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוָה, פָּתְהֵן יְעָרֶה&quot; [[ישעיהו ג יז]]}} 
{{ב|שֵׂעָר| המשך מחוות הביזוי: והשער נגלה בערוותו, ללא הַמִּצְנֶפֶת, עַל-רֹאשׁוֹ וללא נֵזֶר יען כי &quot;יָבֹא אֱלֹהֵינוּ,    וְאַל-יֶחֱרַשׁ: אֵשׁ-לְפָנָיו תֹּאכֵל; וּסְבִיבָיו, '''נִשְׂעֲרָה''' מְאֹד&quot; [[תהלים נ ג]]}} , 
{{ב|מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו | הביטוי מתהלך בצדק, מתהלך במשפט  &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; [[דברים לב מ]] כדי להבין אותנו שהסוררים מקבלים את שכר אשמתם וגם השימוש כאן הוא בתקבולת הפוכה לביטוי &quot;להלך אימים&quot; (האימים הם הרפאים ומדובר בהליכה פיזית) והנמשל הוא מהלכו מהלך האימים של הצבא והוא יִדֹּד ויתרחק ויִדֹּד בַּאֲשָׁמָיו וקול צעדיו יעלם במדבר}}
{{ב|:|ולהלן הפרוט:}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כג}}
{{ב|אָמַר אֲדֹנָי: | אותה התבנית של שירת הים- &quot;אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot; וכאן כופל אשיב, ז&quot;א אשיב ממצולות ים, אשיב תשובה לאויב.}}
{{ב|מִבָּשָׁן| בשן חוזר בשלישית}}
{{ב|אָשִׁיב| אשיב שב באנאפורה להדגשה, שהרוח נושבת לרצונו והוא ישיב וישוב לשלוט בממלכת השמים כפי שמתואר באפוס של הבעל והאל ים ישוב גם הוא למצולות ים. אשיב בפסוק יא' החזרה השניה והשלישית של הקונסוננס &quot;שיב&quot; מפסוק &quot;ז&quot; למעלה וכאן פרושו גם להשיב תשובה, וגם להשיב ריקם. ובקונטכסט של תורת הענישה הוא מתיחס ל&quot;אשיב&quot; כגמולם באותה המדה. המשורר משתמש באותה הרמנויטיקה שראינו בפתיחה עם &quot;יקום&quot; ואנחנו מבינים שהאל היושב בביתו יושיב את אוהביו וישיב להם רוב טוב כגמולם ולסוררים רוב רעה כרעתם. ובאליטרציה עם &quot;אש&quot; בַּאֲשָׁמָיו רוב רע. וגם חוזרים לאלוזיה משירת הים &quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם&quot;}},  
{{ב|אָשִׁיב |כגון:&quot;מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ; וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ&quot; [[איוב ד ט]]}}
{{ ב|מִמְּצֻלוֹת | מים עמוקים: &quot;תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן&quot; [[שמות טו ה]], השרש הוא צ.ו.ל ואולם קרוב לצ.ל.ל. וכל השומע תצילנה שתי אזניו מהרוח שהפליאה מכתה במצולות ים}}
{{ ב|יָם|חוזר על מוטיב המלחמה באל ים העולה על ארמון האדון אשר בבשן: ב&quot;רֶגֶל גַּאֲוָה&quot; [[תהלים לו יב]]}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כד}}
{{ ב|לְמַעַן | כגון:&quot;לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם&quot; [[שמות א יא]]. הכוונה כפשוטו- האל ימחץ ראש אויביו למען שאתה תמחץ רגלך בדם אויבך&lt;ref&gt;ומה טעם מצא להשיב ממצולות ים למען ימחץ? הטעם המיתולוגי היה סכסוך ירושה בין אחים ופסק ההלכה של אל עליון [וראה להלן פס' ל'-ירושלם] ובתנ&quot;כ הערוך והמאוחר למזמורים אלו ניתנו צידוקים למעשי האל שהם אך בת צל חוורת: &quot;וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי&quot; [[יחזקאל כ ט]] &quot;בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת-כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל-הָאָרֶץ.&quot;[[שמות ט טז]] ובכך נעלם המוטיב ההרואי וגם הטעם הערכי למעשי האל. בסופו של יום השתכללה שיטה מונותאיסטית שבה אל יחיד וטרנסצנדנטי הוא חסר מוסר- א-מורל. הוראות כגון &quot;קח את בנך את יחידך אשר אהבת&quot;, או והרגת &quot;כל משתין בקיר&quot; או &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, הִנֵּה כָל-אֲשֶׁר-לוֹ בְּיָדֶךָ&quot; מגלות את טיבו. תורת המוסר התפתחה מכח הניתוק ממנו-&quot;לא בשמים&quot;&lt;/ref&gt;}}
{{ ב|תִּמְחַץ |ת-עיצור מכתשי.עיצור אטום. מ- עיצור שפתי.קולי. ח-עיצור גרוני.אטום. צ-עיצור שיניים.אטום.עיצור חוכך+פוצץ+נחצי. בהגיית המלה בעצמה, להתקדמות העיצורים מפנים החוצה, מלוע לשפתיים ומגרון לשיניים,- יש אפקט של לירוק ו&quot;למחוץ&quot;&lt;ref&gt; בעולם הפאגני יש צדק, יש שכר וענש:&quot;זְכָר-נָא--מִי הוּא נָקִי אָבָד; וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ. כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי, חֹרְשֵׁי אָוֶן; וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ&quot; [[איוב ד ז]].[לצרוף ק+צ אותו אפקט: מחיך לשיניים, מחוכך לפוצץ]. הסדר בעולם הוא שכר וענש-זו האמת- וסטייה ממנה לא תעלה על הדעת. תאודיציה-הצדקת רשעות האל- היא סתירה ואוקסימורון &lt;/ref&gt;}}
{{ ב|רַגְלְךָ |הפולחן מתקופת ההתנחלות נעשה בגִּלְגָּל שהם אתרים ובהם גלי אבנים בצורת רגל. העם היה עולה ל&quot;רגל&quot; והשווה חזרת ביטויים בצעדך, הֲלִיכוֹתֶיךָ, הֲלִיכוֹת }},
{{ ב| בְּדָם |השווה בהאזינו:&quot; אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר; מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב [[דברים לב מב]]}}
{{ ב|לְשׁוֹן |לשון רהב, חרץ לשון, ובלשון נרחץ}}
{{ ב|כְּלָבֶיךָ|מוטיב הכלבים הלוקקים דם האויבים, &quot;וַיִּשְׁטֹף אֶת-הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמוֹ&quot;[[מלכים א כב לח]].&lt;ref&gt; המעבר של נפש המובסים לכלבים:&quot;כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא&quot; וגם &quot;כִּֽי־הַ/דָּ֥ם ה֖וּא בַּ/נֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר&quot; [[ויקרא יז יא]]. והשווה :&quot;קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה&quot; [במיתוס זה הבל שעלה בארץ גבל היכן שמות קבר את בעל המת-&quot;אֵי הֶבֶל אָחִיךָ&quot; צעקה ענת וקולה כקול פרה על עגלתה, והיא חפשה וחפשה &lt;וליבה בל כלב פרה על עגלתה&gt;, ולא מצאה ולא חדלה ולא פסקה, ושפש, השמש אחותה, הנזעקה, הצטרפה לחיפוש, והיא שגלתה את ההבל העולה &quot;בארץ דבר&quot; וענת ירדה לשאול, הביסה את מות, פזרה אותו לכל רוח &lt;זריעת החיטה&gt; והחזירה את בעל, אהובה, לעולם החיים &lt;זו החיטה החדשה-הציץ&gt; ומאז אור השמש הוא סמל לגילוי פשעים שמוצנעים במחשכים] ולענייננו, במקור הפאגני, אין דם, אף לא בקינת אל על בנו &lt;הקינה היא המקור הספרותי לקינת דוד על אבשלום בנו&gt; במקור קורע הלב, אל יורד לארץ, קורע בגדיו, שורט בבשרו וקורא לבנו, מסרב להאמין, ודורש שהנהרות יזרמו שמן זית, שמן עשתרות בעל ולא דם. המקרא בחר להפוך את הבל לאדם ואת דמו להגיר לאדמה כדי להרוג את בעל ולהאביד את נשמתו.&lt;/ref&gt;}}, 
{{ ב|מֵאֹיְבִים | התאור מהכלל לפרט, מפס' יב הוא מפרט את המושעות ואת התוצאות. מושעות: הוא מתחיל ב אֱלֹהִים--יִמְחַץ, רֹאשׁ אֹיְבָיו ומפרט עוד: יִמְחַץ: לְמַעַן, תִּמְחַץ רַגְלְךָ--בְּדָם; רֹאשׁ אֹיְבָיו:לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ--מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ. ואילו האל הוא מתרחק ,באכספוזיציה הוא אֱלֹהִים ובפרוט רואים אַךְ את עקבו ב&quot;רַגְלְךָ&quot; ותו לא. תוצאות: &quot;רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ--זוּ, פָּעַלְתָּ לָּנוּ&quot;}}
{{ ב|מִנֵּהוּ| הדם הוא מהאויבים: &quot;אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב; בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ, פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ&quot; [[תהלים פט יא]]}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כה}}
{{ב|רָאוּ| הצהרה, כגון: ראו וחותו,  זה האל שלי והוא חזק מכל האלים. הנוקדן שימר הלכה לפיה &quot;רָאוּ&quot; בלשון עבר, מלכי צבאות ראו, הסוררים ראו והרשעים ראו &lt;ref&gt; המשמעות של ראו בלשון עבר, היא Aposteriori Truth בדתות המאוחרות יותר השליטו Apriori Truth ובכך מנעו את המדעים ויצרו את ימי הביניים. &lt;/ref&gt;}} 
{{ב|הֲלִיכוֹתֶיךָ|בצאתך, בצעדך, מתהלך, רגלך, הליכותיך, הליכות ואילו העם:תשכבון, נחלתך ונלאה, חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ אפילו בשיירה אין הולכים-תופפים. האל במזמור הוא הפרוטגוניסט,זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ- עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם. הצדיק פסיבי. דוחקים בו לעלוז, קוראים לו לזמר, במקהלות לברך אך הצדיק אינו מתְהַלֶּךְ אֶת-הָאֱלֹהִים. הוא פסיבי. ואולם בפועל העם היה עדיין נודד: העם צַעד בִישִׁימוֹן, הלך אחרי הצאן, עלה לרגל. ההליכה הייתה מהותית לקיום הפיזי ולקיום המושגי, הזכרנים הלכו ושרו את השירה הזו &quot;וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת... לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד&quot; [[דברים לא יט]]. העם זוכר זכרון קינסתטי. הוא מקיים מנהגים. זכרונות. המזמור הופך תפקידים. מוציא את האדון מֵהֵיכָלֶךָ ומושיב את עמו בין המשפתיים. זו התמונה כגון Et in Arcadia ego }}
אֱלֹהִים, 
{{ ב|הֲלִיכוֹת | הֲלִיכוֹת רגליך בדם וגם בהשאלה מהמלך בצדק. וגם הילכות.&lt;ref&gt; מקס וובר  Max Weber קבע את המודל המקובל של סמכות חוקית-רציונלית והוא קבע שלשה סוגים: 1.סמכות מסורתית: סמכות המעוגנת באמונות והפרקטיקות של הקהל, נשענת על המנהג, ההיסטוריה ועל הדת. המנהיגות היא התנדבותית. לשיטתו שיטה זו אינה מעודדת השכלה וחישוב רציונלי אלא מעלה דמות המבטאת בה את שלטון המסורת ובכוחה להשריר סדר.2. סמכות כריזמטית- נובעת מהכריזמה של פרטים. יתרונה בכך שהיא יכולה לסחוף קהלים שונים ולאחד אותם. 3. סמכות רציונלית חוקית: נובעת מהחוק וציות החברה לחוקים וכללים. זה הבסיס לחברות המודרניות, בירוקרטיות, מריטוקרטיות המקבלת החלטות באופן מושכל ורציונלי דבר המאפשר תעשיה, תחבורה וכך הלאה. לשיטתו של וובר, זו התפתחות שקרתה רק בארצות המערב. והינה הפלא ופלא, סוג המנהיגות הראשון הוא זה שאנו רואים במזמור שלנו, -אנשים מצופים להלך על פי ההליכות- ניתן לבחון ביוון העתיקה היכן שיש לנו אינדיקציה ומצאנו שהוא היה מבוסס על השכלה, שרות לאומי צבאי ופוליטי נחשב זכות וחובה ומעמד של משכילים, חרוצים יצירתיים, ובעלי מוטיווציה אדאולוגית ולאומית קיים את השלטון. השלב השני- מנהיגים כריזמטיים יקומו וינהיגו בתקופת השופטים והם יאחדו לרגע קהילות/שבטים מרוחקים ולבסוף, מנהיג כריזמטי יהפך למלך ויאחד את הדבקים לעם. ואולם, הסמכות הבירוקטית החוקית התקיימה קודם לכן בהסטוריה שלנו ובה מרדנו, האמפריה המצרית פעלה בדיוק כמתואר אצל וובר למדינה רציונלית חוקית המנוהלת על ידי בירוקרטיה. המלך אמנם לא נבחר בהליך מודרני, אך המנגנון שלו, בהחלט כן. פרויקטים ענקיים של תחבורה וייצור נעשו על ידי המנגנונים הבירוקרטיים המריטוקרטיים של האמפריות במיוחד המצרית והרומית והסינית ואולם גם על ידי האינקה והמאיה ועד היום אין שני להם. ההתנשאות התרבותית של המערב אינה מעוגנת בעובדות היסטוריות, והטענה שההתפתחות האנושית היא לינארית אין לה בסיס. התחרות בין שיטות יכולה להיות מוכרעת בגלל בצורת/שינוי אקלימי/שינוי טכנולוגי/שיפור או דעיכה בתורת המלחמה, הסתאבות/עייפות העם ומנגנונים &quot;טובים&quot; יוחלפו ברעים.&lt;/ref&gt;כגון: &quot;צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ&quot; [[משלי לא כז]] }}
{{ ב|אֵלִי | אלי לעומת &quot;אֵי אֱלֹהֵימוֹ--  צוּר, חָסָיוּ בוֹ.  אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם;  יָקוּמוּ, וְיַעְזְרֻכֶם&quot; [דברים לב לז]]}}	
{{ב|מַלְכִּי | מִלכום. השרש מלך מופיע 3 פעמים, פעמיים מלכים בשר ודם ובשלישית מלך האלים. בראשונה גורל המלכים שהאדון אינו חפץ ביקרם, בשניה גורל המלכים שהאדון חפץ ביקרם ובשלישית הליכות האל. הד לתפיסה הכהנית שמלכות בשר ודם היא פגומה ורק מלכות האל היא בקודש. זו החזרה השלישית בפזמון של השרש מלכ, תחילתו ברע-מלכי צבאות סופו בנשאף-מלכי בקודש ואמצעו במלכות הארצית , והמלכות הראויה היא תחת כנפי האל, &lt;ref&gt;והוא מפורט כאילו מכאן לקח ג'ון לוק את המשנה שלו: תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי- המבשר של מדינת רווחה,  אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת-משפט צדק מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת- הזכות לחירות, הזכות הטבעית לקניין-מודגמת ע&quot;י נוות הבית. וְצַדִּיקִים-all men are created equal-יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ, לִפְנֵי אֱלֹהִים; וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה-   persuit of happiness &lt;/ref&gt;}}
{{ב|בַקֹּדֶשׁ| מדובר פיזית בדרך שבה האל נוהג חרמו בַקֹּדֶשׁ. כפי שנהג לימים שאול [בעמלק] בַקֹּדֶשׁ- על פי ההוראה &quot;וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ&quot; &lt;ref&gt; קדשה היא לא זונה , היא אסורה בביאה. היא מוקדשת לאל. כהנת. עם קדוש הוא עם שהוקדש לאל. גוי קדוש נוהג בהליכותיו בקדושה ונוהגו ראוי יותר בעיני האלים או לחליפין כאשר סרח, נענש בחומרה יתרה. אין קדושה בקברים ולא בקמעות ולא בעצים ובפסלים ובתמונות. רק באל. &lt;/ref&gt;}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כו}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|יש אנלוגיה בין הליכות האל להליכת התהלוכה בַקֹּדֶשׁ. &lt;ref&gt;מטפורה מעבירה אסוציאטיבית תכונות בין שדות סמנטיים. μεταφορά מטא=מעבר פורה = לסחוב, כאן במשמע שסוחבים את הליכות האל אל נתיניו. היות והמזמור מטיף לשמירת השלום וה&quot;אמת&quot; הדם יהיה כמובן דמו של השור, ואולם תוצאות המלחמה, הפריון, היבולים יהיו אנלוגיים לאנשים ולאלים וחשיבותם של הטכסים עליונה למורל ולכידות העם, לתת הגיונות ונחמה בעת משבר ולמתינות בעת הצלחה&lt;/ref&gt;}}
{{ב|קִדְּמוּ |והרי צריך היה להיות קָדְמו. ואיך אפשר לקדם אחרי? &quot;קדמו&quot; בהוראת מעשה העשוי בחכמת המעשה (-בינה) וראה פס' לד' בני מחול הם החכמים באדם. הבינה אינה אצל הרוקדים והנוגנים, הם כבובות, החכמה היא בידי מי ש&quot;קִדְּמוּ&quot; אותם ואולי הכוונה גם לכוראוגרפים של המחולות שהרי הם משפיעים על האלים. היצירה של תנועות סימבוליות, &lt;ref&gt;כמו כל חידוש הייתה הכוראוגרפיה ממלכתם של חוזים, יוצרים ואמנים. לאחר שנקלטה נהפכה עממית. שפה. ריקוד העם הישראלי המודרני הוא יצירה עממית דמוקרטית לגמרי. שירים נכתבים על ידי פלוני, חלקם מולחנים, אי מי מצרף צעדים ללחן וציבור הרוקדים מפרש את הריקוד ונותן בו טעמים ומחליט ברגליים אלו ישרדו את השנים. הביטויים הם עממים, אין יד מכוונת. התכנים הם עממיים. השפה גם כן. יש לה תחביר ויש לה מילים. הכל צומח מתוך העם והארץ וברוח הזמן.&lt;/ref&gt; }}
{{ב|שָׁרִים | שָׁרים בכושָׁרות -ראה פסוק &quot;ז&quot; לעיל, חזרת הצרוף &quot;שָׁר&quot;}} 
{{ב|אַחַר נֹגְנִים, |כך מתנהלת שיירת החוגגים ביום חגם כשהם אוספים את הקהל אל מקדשי האל}}
{{ב|בְּתוֹךְ |'''תוך'''-מאוגריתית תכ-אמצע מרכז וגם בקֶרב: &quot;'''תּוֹכוֹ''' רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת...&quot; [[שיר השירים ג י]] &quot;וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת-שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ, אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיִּסָּמֵךְ, עֲלֵיהֶם&quot; [[שופטים טז כט]] וראה &quot;עלמות&quot; להלן, העלמות הן אבני השתיה, עמודי התווך.}}
{{ב|עֲלָמוֹת |&quot;עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת&quot; מתעמת עם &quot;לַמוֹת תוצאות&quot; מפס' כא לעיל. השווה [[תהלים מו]]. העלמה היא הענת. באותה תקופה הייתה העלמה חופשיה ודעתנית והיא עלמה בַּת-צִיּוֹן, שיר השירים הוא אסופת שירי הפולחן של אהבתה החופשית.&lt;ref&gt; ואין הרי חופש מיני כהפקרות מינית. הכל במידה. 
שני זבחים שנא בעל/
שלושה רוכב עבים/
זבח בושת/
זבח  קלון/
וזבח  תאוות עלמות      [כתבי אוגרית] .     
קללת אנכינדו לסמחאת: 
&quot;לא תבני לך בית כחשק לבך/
לא תשכרי אהבה כאוות נפשך,/
'''לא תשבי שמורה כמושב עלמות,'''/
שמרי שיכר יתפיחו את מתוק חיקך,/
בגדי חגך שיכור מתועב יטנף בשכרך,/
יהי הפתח בית חשקך/ אם הדרך כחש מושבך&quot;. &lt;/ref&gt;המהפכה הדתית שאזְבֻל עשתה, הייתה החלפת העלמה ענת [יבמת הלאום] בעשתרת, אחותה, להיות לו לבעל לאשה, עשתרת היא אלה אישה אַיֶּלֶת האֲהָבִים וְיַעֲלַת-החֵן ובכך הפכה אזְבֻל את הנישואין והמשפחה למְקוֹר הבָרוּךְ- עיקר ובסיס היהדות,- מקום האהבה ומקור השמחה. &lt;ref&gt;ענת היא המקבילה של אתנה ועשתרת מקבילתה של אפרודיטה-וונוס. אשרה-השכינה אשת אל-יהוה מקבילה להרה-יונו. ארתמיס היא אלת הנערות. הירידה במעמד האישה מקבילה לירידה במעמד האלות עד שאשרה הפכה לעץ [&quot;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל&quot;], עשתרת לביטוי לשפע [&quot;וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ&quot;] וענת האלה העלמה הבתולה [בתולה-לא נשואה] נשכחה, וסמליה-ההינומה ובגדי הלבן, החינה והכוחל היו לבגדי הכלה. התרבויות שבהן העלמה חופשיה ועצמאית ירדו מעל במת ההסטוריה:&quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן--כִּי-אָמַר יָם, מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר:לֹא-חַלְתִּי וְלֹא-יָלַדְתִּי, וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים--רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת&quot; [[ישעיהו כג ד]]. ומה לקח נלקח מהקדמונים? הרי שחרור האישה כבר מאחרינו? ולא היא. מעמד האשה כמוגדר על ידי פמיניזם, חופש מיני ושוויון ההזדמנויות, כולם ביחד עדיין אינם מכוננים את האישה. שוויון האשה? שוויון למה? לעומת קריטריונים של איזה עולם, איזו תרבות? מעמד האשה יתכונן כאשר האשה תהיה חופשיה להיות אשה. &quot;אַל-תֹּאמַר, מֶה הָיָה--שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה: כִּי לֹא מֵחָכְמָה, שָׁאַלְתָּ עַל-זֶה&quot; laudator temporis הוא מטבעו שקרי. התחרות היא בין קבוצות, לחצי הברירה הם על קבוצות. ההסטוריה בחרה בדרך מסוימת, דרכו של הגבר, מ&quot;סיבות&quot; מקריות וברגע שכך התגלגלו הקוביות, העולם נבנה סביב כישורי הגברים והנטיות שלהם ולא ניתן היה לחזור אחור. יתכן שהתרבות שהאשה מרכזית בה מניבה עולם פחות אלים, יתכן שהקבוצות בו קטנות יותר והארגונים קטנים יותר, יתכן שהשיטה פחות מתאימים לתעשיה ולצבא ואולם בהחלט יתכן שזה מודל שמתאים לעולם מבוזר שמתחיל להווצר כיום, לצרכי הגיל השלישי, לצרכי העולם השלישי, לקהילות קטנות יותר שחיות בפריפריה של המגלופולוסים [כרכי העל], ועולם רב תרבותי כזה יוכל אולי להתקיים ליד וביחד עם המנגנונים הגדולים. בינתיים נשים פורצות דרך בעולמן כפי שהוא, בעולם השלישי ראינו לדוגמא את מרד הזרעים ובנק הזרעים בהודו ואצלנו [עם שבאשה נושע] אישה &quot;השיגה&quot; &quot;שוויון&quot; כאשר היא הטיסה מטוס קרב והמשיגה שוויון כאשר היא ירדה מהמטוס ואמצה אל לבה את תינוקה שאך נולד... &lt;/ref&gt;.&lt;ref&gt; תהליך שחרור האשה בתרבות המערב המשיך בתנופתו לשחרור העלמה, שלב העלמות התארך תוך דחיית גיל הנישואין וירידה בפריון עד למצב בו נשים מאריכות את גיל העלמות לכל החיים שלהן. הדחיפה לשחרור ממוסרות, כרוח עוועים אין עוצר, נמשכה לשלב הנערות, וכך נערות תמימות ונבערות מושמות טרף למבוגרים ציניים, במחיר אישי וחברתי נורא. בעולם העתיק הנערה הייתה אסורה והנותן בה מבט יקרע לגזרים על ידי הכלבים [מוטיב הכלבים, שוב], אצלנו זו &quot;זכותו&quot; של החזק-הטורף-הסוטה לנצל את מי שיצאה לִרְאוֹת -שהרי אין לה הכלים להגן על תומתה, זה תפקיד החברה; והחברה, החברה מנידה ראשה באסטניסטיות מוסרנית ומצקצקת בלשונה [אשמת השרלילה, יאמרו, מחדל ההורים ילחשו, זה דִינָה ימשכו בכתפיהם ויפנו ראשם, כשהמעוול, &lt;יִּקַּח אֹתָהּ יִּשְׁכַּב אֹתָהּ יְעַנֶּהָ&gt;, הוא ימשיך לזמר מִזִּמְרַת הָאָרֶץ]. &lt;/ref&gt;}}
{{ב|תּוֹפֵפוֹת | ולא אמר מתופפות אלא תופפות ברגליהן דרך מחול: כגון:&quot;הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל&quot; [[תהלים קנ ד]]. זה המופע היחיד של הטיה זו במקרא. אינו מלשון טופפות &quot;הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה&quot; צעדים קלים כגשם טיפות מטופף&lt;ref&gt; מה שקוראים היום &quot;ריקוד&quot; נחלק בתנ&quot;כ לארבע סוגים: כירכור,פיזוז,מחול וריקוד. מכרכר הוא הילד הקטן שסובב ונופל כאותו כרכר [סביבון]. המקור האכספרסיבי הוא הילד. מפזזות הן האקרובטיות בציורי הקיר המצריים והמפזזים לפני שיירת העולים לרגל. המקור האכספרסיבי הוא התנועה. מחוללות הן רק הנשים ואלו ריקודי הפולחן, שפה קינסתטית, תקשורת עם האלים, וגם טקסים שלפני האלים ובברכתם כגון מחול החתונה. ובני מחול הם החכמים באדם [[מלכים א ה יא]] אנשים השולטים בסמיוטיקה ויוצרים מבנה פורמלי אכספרסיבי (ומאגד גם את האכספרסיביות של האדם והתנועה). הרוקדים הם הגברים, &quot;הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים&quot;[[תהלים קיד ד]], והריקוד הוא מימזיס בקבוצה והוא מתקיים בעולם סימבולי. ביוון היה הריקוד שפה מתת האלים [מתת האלה Rae], לפי אפלטון זהו הכלי להשפיע על הנשמה, ואכן זה הכח הקינסטתי של הקבוצה [Causal processes], הפרץ ההורמונלי, התנועה הנסחפת במוסיקה ואסתטיקה. הריקוד הוא חינוכו של בן התרבות [אפלטון &quot;החוקים&quot;] וחובתו של החייל. הריקודים היו נושאי משמעות, נטועים בקונטכסט ההסטורי חברתי -ריקודי מלחמה-תרגול תנועות וטקטיקות, ריקודי ניצחון ומארשים (בספארטה), ריקודי יום יום כגון ריקוד שנרקד בעת דריכת הענבים, ריקוד אכספרסיבי [סטירי וטראגי] ובמקובץ כלי לחינוך וסוציאליזציה. בתנ&quot;כ מחול שווה שמחה.  &quot;הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי: פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי; וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה&quot;.[[תהלים ל יב]]. על פי אפלטון, כאשר רוקדים נכון קצב-מנגינה-הרמוניה ומגיעים לשלמות, נהנים משמחה:&quot;  ומה שנע (בריקוד) והוא מנוגד לאופיים וטבעם (של הרוקדים) ... יקרא לו מכוער... ויפה יקרא לכל תנועות הגוף והמנגינות שמתקשרים אל סגולותיהם הטובות שבנשמתם ובגופם של תלמידי המחול ויוצרים בם סגולות טובות... ובעשותם כן ייהנו בשעת המעשה הנאה זכה''[גורגיאס -500]. החלוקה הדוגמטית בשפה לסוגי ריקוד עוקבת לערך אחרי הרבדים שלו. הרובד הבסיסי הוא התקשורת החייתית: מחוות של כניעות ודומיננטיות, חיזור והנאה וכיוב' ביטויי רגש. הצד הנפעל מגיב לשפת הגוף, לא בהכרח באופן מודע, נפעל לריחות, נפעם לצלילים, כל אלו פועלים בחלקי המוח הלא מודעים, הלא רציונליים. הרובד הבא הוא שפה: תקשורת מופשטת סמיוטית המתקיימת ביחד עם מילים ומוסיקה וחפצים ומשמשת שימושים חברתיים רבים וכגון ולא רק: הבעת רגשות, סוציאליזציה, מרפא, טקס,הנאה הכל בקונטכסט אנתרופולוגי ספציפי לאותה חברה. הרובד השלישי הוא ריקוד פרפומנס, פרפורמנס ארט, שנרקד על ידי רקדנים מקצועיים לפני קהל. הכוראוגרף יכול לחתור לאותן המטרות שברבדים הקודמים ואולם האנשים נפעלים רק בעקיפין על ידי נוירוני המראה שלהם והתגובות הקינסתטיות שלהם. הרובד הזה עלול להיות מרוחק, מנוכר ולא מובן. מובן לנו מכאן משמעות הביטוי Life immitates art במובן הטכני ממש&lt;/ref&gt;}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כז}}
{{ ב|בְּמַקְהֵלוֹת |מלשון קהל &quot;הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם&quot;. [דברים לא כח]]}}
{{ ב|בָּרְכוּ| לשון נופל על לשון עם &quot;בתוך&quot;, וביחד עם ברוך של פסוק &quot;כ&quot; וברך של פסוק &quot;ה&quot; יש 3 מופעים של השורש הזה: ברך ברוך ברכו-פועל תאר פועל. ואיך ניתן לברך את האל? להיפך האל מברך: &quot;בִּרְכַּת יְהוָה [eu̯dai̯mo'nía]הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב [עמל, זו טאוטולוגיה] עִמָּהּ&quot; [[משלי י כב]] ויש לברך בשם האל:&quot;ליהוה התמן ולאשרתה/ כל אשר ישאל מאש חנן הא ונתן לה יהו כלבבה&quot; [כנתילת עג'רוד] וגם &quot;לברך בעל ביס מלחמה/לשם אל בים מלחמה&quot; [שם]&lt;ref&gt;הכוונה כפשוטו ואולם אם נקרא לתוך האמור את המושגים המודרניים של קריאה לתשובה ו/או הצהרה אמונית, הרי שבלשונו של קירקגור, העולם עשה את &quot;התנועה הלוגית&quot; במעבר ממצב אסתטי למצב אתי, לאחר מכן את ה LEAP OF FAITH ואולם הפלא ופלא בתנועה לוגית לא פחות, חזרה ההשכלה באירופה למצב האתי והרומנטיקה בתנועה לוגית, מדעית ממש, &quot;חזרה&quot; למצב האסתטי תוך גרימת האסון הנוראי של המאה ה-20, ולאחר מכן בתנועה לוגית לא פחות המעבר לתקופה &quot;פוסט&quot; אתית שזה לא מכבר אנחנו בעיצומו של תהליך התחלפותה LEAP OFF-נפילה חופשית לדתיות פנטית, רגרסיבית, פונדמנטליסטית, רצחנית, מקפחת ומעוולת ששוטפת את העולם בגלי סבל אנושי חדשים. ניתן להצביע על המחזוריות כמבט אירוני של הפילוסופיה של קהלת על &quot;התנועות הלוגיות&quot; והדתיות של קרקגור [כמו על &quot;המסלול ההכרחי&quot; של התפתחות האדם על פי הגל] וניתן פשוט להצביע על כך שלשיטתם של הקדמונים, ללא איזון, ללא שילוב של כל הפנים של הקיום האנושי, של כל הצרכים, לא ניתן לקיים שיווי משקל, וממילא כל פתרון אינו יציב. הפילוסופיה של התנ&quot;כ מכוונת להסדרת הקיום במסגרת החברתית, נורמטיווית, כלכלית שתהיה בת קיימא, מסגרת שהיא אסתטית ואתית ואמונית והיא לא &quot;מסלול הכרחי&quot; אלא מסלול של בחירה...&lt;/ref&gt;}}
{{ ב|אֱלֹהִים| גם כאן פתח במעשה האל  &quot;יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וגו'&quot; וסיים בקריאה לברך:&quot;בָּרְכוּ אֱלֹהִים&quot;. בבית הקודם האל נתן אומר וקבל אומר, בבית הזה מפורטת התקשרות חוזית, האמנה, האל ימחץ, ישיב וכך הלאה ועמו יברך. האל הוא למושעות ועמו יראה הליכותיו}}; 
{{כותרת-קטנה| שיר שני}}
אֲדֹנָי,{{ ב| מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל|ממקור ישראל&quot;- מקור במובן של פה [תקבולת כיאסטית מקהלות- מקור ישראל], או מקור במובן של בין השפתיים כמוסבר בפסוק יד שהוא עבר הירדן מקור ישראל. לחליפין: &quot;אדוני מלכום ישראל&quot; כמו שנכתב &quot;יהוה שמרן&quot;. על פי המפורט להלן, &quot;ישראל&quot; במשמעות של &quot;כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים [אלים] וַתּוּכָל&quot;[[בראשית לב כט]] . ומתקבל שמלכום לחם את מלחמתו בין המשפתיים. }}
{{ב|.| }}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כח}} 
{{ב|שָׁם |על פי הנוקדן במובן ציון מקום הוא דחוק. על פי פס' ה לעיל &quot;שֶׁם&quot;,שֶׁם בִּנְיָמִן&quot;: אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל, אל בִּנְיָמִן רֹדֵם}} 
{{ב| בִּנְיָמִן |כמו בן חיל. בר מזל.  כגון הביטוי ברגל ימין.  הפרוש בהתיחסות למלכות שאול נראית כאנכרוניזם;  סביר יותר ההסבר שהשבטים שהשתתפו במערכה היו בניָמִן בראש והוא מוביל את ויהודה זבֻלון ונפתלי, טרם התישבות שבטים אלו בנחלתם. השווה &quot;זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה&quot; [[שופטים ה יח]] &quot;גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ&quot; [[בראשית מט ט]]}} 
{{ב|צָעִיר| המוטיב של הצעיר, הוא החלש, התם המעט וחסר הנסיון והידע, &quot;אלפי הדל במנשה&quot;, &quot;דוד הקטן בבנים&quot;, &quot;וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ&quot; [[ירמיהו ל יט]] בנימין האהוב הוא האיטר [קונוטציה של גידם, קיטע], השבט החלש שסבל רצח עם, הסמיוטיקה מכוונת להגדיל את תהילת האל שעושה שליחיו החלשים בחברה, חסרי היכולות הנרכשות עם הגיל ומעשיו שעל ידם נשגבים. &lt;ref&gt; בפילוסופיה של בית ראשון אין מושגים פרדיגמטיים עבורנו הקשורים לחכמה, אלו מושגים של תקופת ההשכלה. &quot;ראשית חכמה רכוש חכמה&quot; [חכמה היא כלי: &quot;יֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת--כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן-הַחֹשֶׁךְ.  הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ&quot; &quot;טוֹבָה חָכְמָה, מִכְּלֵי קְרָב&quot; וכו' ] אין המסקנה שיש לנהל את המדינה/המשפחה/החיים באופן מושכל ורציונלי קר,- להיפך, העולם אינו רציונלי הוא אגזיסטנציאליסטי &quot;כִּי מֶה-הֹוֶה לָאָדָם, בְּכָל-עֲמָלוֹ, וּבְרַעְיוֹן, לִבּוֹ--שְׁהוּא עָמֵל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כִּי כָל-יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹ--גַּם-בַּלַּיְלָה, לֹא-שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם-זֶה, הֶבֶל הוּא. כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים, חֵן&quot; והשורה התחתונה אינה יאוש קיומי angst, להיפך: אֵין-טוֹב בָּאָדָם [אלא] שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְהֶרְאָה אֶת-נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ&quot; [בעמלו-חלף עמלו] ומה לעשות? לעשות: &quot;בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת-זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל-תַּנַּח יָדֶךָ:  כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ-זֶה, וְאִם-שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים&quot; וגם &quot;לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot; [העשייה היא מטרה שמשרתת מטרות עליונות ממנה ולכן אינה רגל] לעשות גם טוב וגם רע לעשות, גם בשחרות וגם בשיבה. שהרי &quot;לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב, מִן-הָאַרְיֵה הַמֵּת.&quot; אבל כאשר הולכים את האל וברכתו שורה &quot;כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה&quot; -[להבדיל מבינה-praxis שהיא תנאי מספיק לברכת האלים] החכמה-היא כלי והדעת -תוצאה [ראה להלן] והשמחה: [עבור אריסטו החכמה היא השמחה ולא היא] היא תוצאה של הAudimonia -ברכת האלים- שאליה שואפים הכל, הAudimonia תורגמה לעברית כ&quot;הנאה&quot; [הדוניזם] במקום &quot;'''שמחה'''&quot; [persuit of happiness]:  וזה שנשא חן בעיני האל, והאל חנן אותו חָכְמָה וְדַעַת וְ'''שִׂמְחָה''', הוא נהנה גם מכך שיש לשמחה ערך קיומי ובריאותי וחברתי [ה'''שִׂמְחָה''' היא הרגל הראשונה עליה שתים את החיים הנכונים] ובשורה התחתונה, למרות חוסר התכלית ולמרות שאין טעם לעולם, לא טעם מוסרי ולא אחר, &quot;יָדַעְתִּי גַם-אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם&quot; ו&quot;יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל&quot;, מול הריק הקיומי יש להעמיד את השמחה, ואל השמחה על ביטוייה לחתור: &quot;וּמָתוֹק, הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם, לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ. כִּי אִם-שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם, בְּכֻלָּם '''יִשְׂמָח'''; וְיִזְכֹּר אֶת-יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, כִּי-הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל-שֶׁבָּא הָבֶל&quot; ועוד:&quot;לֵךְ אֱכֹל בְּ'''שִׂמְחָה''' לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ:  כִּי כְבָר, רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ. בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים; וְשֶׁמֶן, עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר. ['''הצרכים הפיזיים''' הם הרגל השנייה] רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ: ['''האהבה''' היא הרגל השלישית] כִּי הוּא חֶלְקְךָ, בַּחַיִּים, וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ&quot; [[קהלת ט ח]] וראה מעשה המרכבה: מרגל לרגל נוצר הרגל ודעת [הדעת היא ידיעה שבאה מבעילה] ברכת האלים שהיא מכלול מאוזן של מרכיבים, נפשיים, פיזיים, חברתיים, [המשפחה, הקהילה, העם על המסורת שלהם-'''המערכת החברתית''' התומכת (בדומה לגישתו של אפלטון) היא הרגל הרביעית] ממש כעין הפירמידה של מאסלו ואולם בסדר אחר שכן הבסיס הוא לא הצרכים הפיזיים אלא הרוחניים-חברתיים, שהרי ללא הם אין את האחרים, והעליון הוא השמחה שהוא המושא של מזמור זה [בדומה למשנתו של אפיקורס שנהפך לימים דווקא למושג ההפוך]. יש לשים לב שהעמדה הזו של קהלת היא ביקורת על מושג הלוגוס של ספר בראשית ממש בדומה לביקורת של Frauerbach על הגל ובאותו אופן שהוא אומר שהקיום אינו תוצר של המחשבה אלא להיפך, גם קהלת אומר שהקיום הוא העיקר ואכן הלכה כקהלת וכך להבא ביהדות. בהתאם שיטות כמו הסטואה נדחו מהיהדות. הצעד הבא שעשה מרקס, גם הוא נעשה ביהדות על ידי האיסיים [וככל הנראה דרך יוחנן המטביל לנוצרים הראשונים] ואולם הרעיונות האלו נותרו איזוטריים ועברו מן העולם. כך נשארה היהדות דת של חיים והיא מתעסקת בקיום היומי ומסדירה אותו והיהודי מצווה על חיים ואהבה ושמחה ולקחת חלק במשפחה/קהילה. ואת האמור לעיל שה&quot;עשייה&quot; אינה &quot;רגל&quot; לא ניתן להותיר בזה. בעיניו של אדם מהמאה העשירית לפני הספירה העשייה היא סבל/עצב/עמל שכן מחזור העבודות הנדרשות ממנו קבוע, תובעני ומפרך גוף ונפש ואין ממנו מוצא. מתת האל היא מתנה והאדם נתין בסבלותיו. לימים השתכלל המשק, התקדמה הכלכלה ונוצרה חברה של אנשים פנויים, בד&quot;כ שכבה של אצולה וכמורה ופקידות גבוהה. היוונים קבעו את מושג הTELOS τέλος שמשמעותו שאדם קובע את יעודו בחיים ומאותו מועד הוא חותר להשביח את יכולותיו ולמצות אותן בדרך למימוש הייעוד שלו. העבודה היא כבר לא עמל אלא ייעוד, כבר לא פרנסה אלא הגשמה עצמית וכך נוצרה רגל נוספת, רגל חמישית. ממילא הרגל הזו קיימת בקונטכסט חברתי ואידאי שפורט לעיל [שי&quot;רצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ בְּכָל-עֵת&quot;] וממילא היא משרתת את המטרות של החברה: תרומה לחברה,מוסר, הטוב והיפה וכך הלאה כאמור לעיל ואין הכוונה לאבד את המשפחה, והשמחה והאהבה כדי להשיג הגשמה עצמית, להיפך על ההגשמה להוסיף שמחה ואהבה ולחזק את החברה והמשפחה והקיום הגשמי, הכל בעת ובמידה &lt;/ref&gt;}}
{{ב|,|בנימין הוא בן אהבתם של יעקב ורחל.&lt;ref&gt; אחד מסיפורי האהבה הגדולים של התנ&quot;כ. האהבות הגדולות של התנ&quot;כ היו גם השראה לספרים חיצוניים כגון אהבת יוסף לאס-נת. בעולם התנ&quot;כ האהבה נחשבת ונחשקת כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה ובעבורה יתן איש כל אשר לו ולא ילעגו לו [ובעל שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ ושמשון בכלל זה]. האהבה היא המימוש של הטוב שבעולם ובאדם ומכוחה יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד [דהיינו שלמים כאל]. ניתן להשוות את אהבות התנ&quot;כ לאהבות הגדולות של בית שני. לדוגמא אהבת רחל בת כלבא שבוע לעקיבא. עקיבא הוציא אותה מבית אביה בו הייתה שרויה בעושר, לקח את ליבה ואת שערה ואת שיניה  במחיר לימודיו וזנח אותה לחיות באורווה בעוני מנוול. לאחר 20 שנות ניכור הכיר בה ובחֶסֶד נְעוּרַיִה, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִה רק כיוון שהשתטחה לרגליו (ביטוי פיזי לירידת מעמדה של האשה). עקיבא הלך ונשא על פניה רומאית עשירה והתקיים מעושרה. בתקופת בית שני חיפשו את ההגשמה העצמית על פי המודל היווני ומאום לא עמד בין איש לבין מימוש שאיפותיו. לו היה זה סיפור בתנ&quot;כ היה ר' עקיבא נחשב נביא שקר בשל שתמך במרד חסר סיכוי שהביא להשמדת שארית תושבי הארץ היהודיים ושכרו כמידתו היה מותו בידי צריו. &lt;/ref&gt;}}
{{ב|רֹדֵם|רודה בם}}, 
{{ב|שָׂרֵי | &quot;שָׂרֵי&quot;, תכף לצעיר ולהיפך ממנו, הוא לשון שררה ועל רקע ניגודי לה&quot;שָׁרִים&quot; מפסוק כו לעיל, שבשירתם הם באושר מאשרים את נתינותם לשררת האל. ובלשון ניגוד יהודה &quot;שָׂרַיִךְ (ה)סוֹרְרִים&quot; [[ישעיהו א כג]] נכנעים בשררתם ובשרירות לבם לחלש בשבטים,הצעיר, האיטר וה&quot;שָׁרִים&quot; מאושרים בהליכותיהם כגון:&quot;אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ--הַהֹלְכִים&quot; [[תהלים קיט א]] וקווים שיִשְׂרָאֵל עבורם את &quot;שָׂרִים,[אֲשֶׁר] רְדָפוּנִי חִנָּם...אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ, לֹא שָׁמָרוּ&quot; עד אשר :&quot;שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ&quot;[[איכה ה יב]]. &lt;ref&gt;יש לשים לב שאין תכליתו של האדם להשיא &quot;אושר&quot;. זה מושג שנוצר בתקופת ההשכלה והוא זר לפילוסופיה העתיקה. והכלל הוא &quot;כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד&quot; [[איוב ה ז]]. ובתקופת ההשכלה ובדעתם של האבות המייסדים [והוגי תורת הערך כגון מיל] הבסיס לאושר היה קיום ערכי ומוסרי [ניתן לתאר במושגים של &quot;הַהֹלְכִים&quot; ו&quot;תְמִימֵי-דָרֶךְ&quot;, כגון:&quot;אַשְׁרֵי הָאִישׁ-- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ&quot; &quot;קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ&quot;], שלא כמו היום שניתן להשיג אושר על ידי פתיחת פחית פפסי או just do it שהרי דעתם של הפילוסופים של ההשכלה לא הייתה רחוקה הרבה משל הקדמונים ומשל הציונים. ה&quot;אושר&quot; הוא בהליכה בדרך הישר, זו אשר יאשרוה בניה. המושג:&quot;וּבְנֵי-רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף&quot; התיחס לבניו של האל רשף, בני האלים [הגיצים] וקשור להבנה שלעשות עושר [הוא הקוטב הנגדי] קשור בריבים ומלחמות ובשחיתות ורע:&quot;וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס&quot; [[קהלת ב כו]]. לגבי מטרותיו של הממשל הנאור, מדובר בהכללת המושגים עם ההתאמות הדרושות, לאשרר [את האמנה החברתית] יבוא במקום &quot;לאשר&quot;, הדרך היא השאת התועלת ארוכת הזמן של העם, הכוללת הגדלת העוצמה הלאומית, החינוך הערכי, פיתוח התשתיות וכך הלאה ולא הניגוד: &quot;Panem et Circensus&quot;  [מתורגם&quot;לחם שעשועים&quot;] &lt;/ref&gt;}}
{{ב|יְהוּדָה | &quot;כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ&quot; [[בראשית מט ט]]}}
{{ב|רִגְמָתָם|האותיות &quot;ג&quot; ,&quot;ד&quot; מתחלפות מרֹודֵם לרוגם כגון באבן קלע שזו הייתה המיומנות הצבאית המיוחדת לשבט בנימין}}, 
{{ ב|שָׂרֵי|מול הסוררים העמיד המשורר את שרי זבולון ונפתלי,נווי הבית, הנהנים משפע מבוסת ים}} 
{{ ב|זְבֻלוּן |&quot;עַמִּים '''הַר''' יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; כִּי שֶׁפַע '''יַמִּים''' יִינָקוּ&quot; [[דברים לג יט]]}}
{{ ב|שָׂרֵי| זו החזרה השלישית של הצרוף &quot;שׂר&quot; בשורה זו, והחמישי בפזמון (לאחר שמחקנו את &quot;שר&quot; שבפסוק ט)}}
{{ ב|נַפְתָּלִי |&quot;וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' '''יָם''' וְדָרוֹם יְרָשָׁה&quot; [[דברים לג כג]].}}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|כט}}
{{ ב|צִוָּה| &quot;לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם&quot; [[דברים ד ב]] זה שרש המלה &quot;מצוות&quot; וזו מהותה דהיינו ציווים ולא כפי שנוהגים בימנו להרוויח/לעשות מצווה במובן של להרוויח נקודות באותו פנקס בו היד רושמת }} 
{{ ב|אֱלֹהֶיךָ |שהרי לא כל האלוהים הם אלוהיך: &quot;אַתָּה-הוּא מַלְכִּי [מלכום] אֱלֹהִים; צַוֵּה, יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. בְּךָ, צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ&quot; [[תהלים מד ה]]}}
{{ ב|עֻזֶּךָ| מהשורש עז&quot;ז, כלומר בגזרת הכפולים, ופירושו לפעול באומץ }}
{{ ב|עוּזָּה |להעיז הוא פועל מהשורש עו&quot;ז, בגזרת עו&quot;י ופירושו לתפוס מחסה או להכניס למקום מחסה. באליטרציה עם עֻזֶּךָ}} 
{{ ב|אֱלֹהִים|במזמור זה חוזרת המלה אלהים 3 פעמים ואדני פעמיים- שניים ושלש}}, 
{{ ב|זוּ |אשר. חזרה על האליטרציה}} 
{{ ב|פָּעַלְתָּ לָּנוּ|ההסטוריה היא מיתית, בשתי רמות, אין הבחנה בין אגדות עם לבין הסטוריה ולא בין האפוסים של האלים להסטוריה. להיפך, האתוס, הפאתוס והלוגוס של המזמור יונקים מהערבוב הזה}}.
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|ל}}
{{ב|מֵהֵיכָלֶךָ |שיך לפסוק קודם- פעלת לנו מהיכליך. והיכל הוא הליכה בשיכול אותיות. יפה אמרו החוקרים שריבוי ההיכלים מתאים לביצוע הפולחן במרכזי פולחן רבים, כגון 5 הגִּלְגָּלים [השישי הוא מאוחר כמתואר במגילת יואח]}} 
&lt;br /&gt;
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|להלן נלמד שהאלים עצמם אינם מעל לחוק. כפי שאמר אריסטו, שלטון האדם [בניגוד לשלטון החוק] הוא שלטון התאווה [השתוקקות] והיא חיית פרא, נעווה, שלוחת רסן המעיבה על שיקול הדעת של השליט [והאל]. יש לציית לחוקי האדם והאלים. &lt;ref&gt; בשונה מהשלטון הקונסטיטוציוני של היום, בחברה השבטית של אותה תקופה, למנהגים היה תוקף דומה לשל חוק. מטרת שלטון החוק [וישומו בצדק- Δίκη (כאן פס' ו')] היא לממש את המטרות והיעדים של הציבור ואלו מוגדרות במנהגים/חינוך/תרבות שלו. המטרה על פי אריסטו , דהיינו, לקדם את החיים הטובים [Well being] של הציבור עולה בקנה אחד עם האמור בפסוקים יד-טו ואולם כאן מפורטות מטרות נוספות כגון הליכה בקדש [ועל פי פסוק לו] גם פיתוח ה&quot;עצמה&quot; של העם, כפי שראינו לדוגמא אצל חזקיהו בממפעליו בנגב, ברפורמה הדתית, בבניין הכח, ערי המסכנות וכך הלאה.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|עַל | ולא כתב &quot;אל ירושלם&quot; או &quot;בירושלם&quot;, ללמדך שמהיכלו האל פעל על ירושלם, ומלכים -גם מירושלם- יביאו לו שי. מתאים להשערה שמדובר במזמור צפוני המרמז למלכות שאול. ואולם פרוש זה אינו מתישב עם תקופת המזמור וענינו ראה מבואר להלן&lt;ref&gt;כניעת המלכים למִלכום כפי שלימים עשה המלך אחז כשבעת מצוקה הקריב בנו למולך: הבעיר באש-[[דה&quot;י ב' כח 3]] העביר באש-[[מלכים ב' טז 3]],  ורצין מלך ארם ופקח בן רמליהו נכנעו לאל השנה &quot;ולא יכלו להלחם&quot;-שם פס' ה &lt;/ref&gt;}}
{{ב|יְרוּשָׁלִָם| ואולם ירושלֶם באותה תקופה עדיין עיר כנענית, טרם נשרפה על ידי יהודה וטרם יושבה על ידי יבוס. היא עירו של האל שלֶם הוא מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוא אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ -אביו של בעל- אל הצדק. לכן הכתוב כלשונו ירו את האל שָׁלֶם, &quot;ירו&quot; מאכדית -הוביל. מקביל ל&quot;הורה&quot; בעברית &quot;וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ&quot;[[שמות טו כה]] ראו הוראת האל וראו לבצע כהוראתו-שהרי אל בחר בבעל לשלוט בשמי קדם ומעשה ים הוא מרד וראו משפט צדק יעשה/נעשה ואזי מובן הכתוב &quot;על&quot;-על פי הוראת מלכיצדק. &lt;ref&gt;הנוקדן ניקד כאילו מופיעה י' בשם לאחר האות ל כדי לדרוס את הזכרון של שלֶם. ירושלֶם כמו ירובעל&lt;/ref&gt;}}, לְךָ 
{{ב|יוֹבִילוּ | יובילו ולא יביאו כדי להקביל לשיירת השרים העולים לרגל}} 
{{ב|מְלָכִים שָׁי|מלכים על הארץ בהקבלה למלאכים שמובלים מתנה בשמים. כשעם מנצח בקרב, ניצח האל שלו את האל של העם המנוצח לכן המנוצחים מעלים שי לאל המנצח. שי מבריח את שָׁם הפותח בפס' כח'&lt;ref&gt; תפיסות היסטוריציסטיות כגון של הגל, ודטרמיניסטיות כגון של הכנסיה ורומנטיות כגון של היידגר, זרות לגמרי לפילוסופיה של אותה העת. יש בחירה חופשית. יש מאבק בין כוחות בשמים ובארץ ויש תוצאות שאינן קבועות מראש.  שכר ועונש לא מובטח, יש קשר בין מעשה לתוצאה, האלים עשויים לתגמל מעשה טוב ולהעניש מעשה רע ומעשה אוולת, וזו גם הציפיה ואולם אין זו תוצאה הכרחית, יתכן שמאזן הכוחות יתן רשע וטוב לו וצדיק ורע לו. אשר על כן, לשיטות המוסר הטלאולוגיות אין מקום. אדם יעשה את הטוב לא על מנת לקבל פרס. כי כך חונך. [דאונטולוגיה-בתור שהוא כזה]. מה שלא משתנה הוא החזרתיות של התופעות, שכן ההסטוריה מועדת לחזור. אפשר לראות את המחזור של המאבק בין בעל למות, מותו של בעל, חזרתו משאול להר צפון ונצחונותיו וחוזר חלילה מדי שנה כתפיסה שגויה שלנו, היות ואנחנו מעוצבים בתוך תפיסת זמן לינארית. אם הזמן הוא נצחי וקבוע כמו הקוארדינטות האחרות של המרחב-זמן אז הבעל נמצא כל העת בכל המצבים של הקיום שלו, הוא נצחי ולא משתנה בתוך המרחב-זמן הנצחיים. &lt;/ref&gt;&gt;}}. 
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים |סח |לא}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|במזמור זה יש אולי רמז לתקופתו. יתכן שהוא הד למסעי מרנפתח. [פרופ' קנוהל]&lt;ref&gt;וראה מצבת הנצחון של מרנפח (1208 לפה&quot;ס): &quot;נבוזה כנען בכל רע נשבתה אשקלון ונתפשה גזר, ינועם היתה לאין ישראל חרב אין לו זרע…&quot; ואחרי כן בא הנצחון הנטען במצבה על קואליציה של לובים וגויי הים. יורשיו הם המלכים קצרי החיים סתי השני, מלך שנה אחת לאחר 5 שנות מלחמת אחים, יורשו שלט שנים בודדות ואחריו המלך האחרון בשושלת מלך שנתיים, אחריו השושלת ה-20 שבה מלכו שני מלכים בתקופה של מלחמה מתמדת ואחריה קריסה כלכלית וחברתית &lt;/ref&gt; }}
{{ב|גְּעַר | &quot;הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ&quot;[[דברים לב מג]] העמים שהיו בשירת האזינו שוט האל, נענשים}}
{{ב|חַיַּת קָנֶה |היא מצריים, [מקובל שסימלה של מצריים הוא תנין היאור היות וכך קבלנו מהרומאים. למרות האלוזיה ל&quot;תנין&quot; הדמוני של האל ים, נראה לי למתאים שחיית קנה היא ההיפופוטם שהוא הייצוג של סת וגם הורס במלחמתם, ולציד היפופוטם אכן יש טעם לעשות שימוש באבירים ובמרכבות וככתוב:&quot;וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם&quot; [[דברים לב כד]]]}},  
{{ב|עֲדַת |חוזר על האלוזיה מפסוקים יח,יט לעיל והפעם על הארץ, ועל הארץ זו תמונת ציד, הצידים על המרכבות האסורות לאבירים לוכדים את צידם ברצועות}}
{{ב|אַבִּירִים|האבירים הם הסוסים שמושכים את העגלות בעדה. באותה תקופה היו עדיין הסוסים חלשים והיה צורך לרתום אותם לעגלה בעדה,- ברביעיות}} 
בְּ{{ב|עֶגְלֵי|עגלות,- מרכבות בלעג. והוא בונה תמונה מנטלית היות והמרכבות המצריות היו מעוגלות. הלעג מתחדד לעומת &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים&quot; פס' יח'}} 
{{ב|עַמִּים | ומדוע עגלי עמים ולא עגלי אבירים או עגלות מצרים? יש רמיזה מינית, עלבון, לעג. עגלי כגון חמוקי. הוא רואה את חמוקי סוס היאור, חמוקי בת מצריים, נרפסים לארץ,
נכנעים לגערת האל&lt;ref&gt;טרם המהפכה התעשיתית לא היה קיום לאדם כפרט. יחידת הקיום הקטנה ביותר הייתה המשפחה המורחבת והגם שאנחנו תופסים אותה כאוטרקית, לא היה לה קיום לעצמה והיא נזקקה לחבר או שבט שאפשר את מציאת בן/בת הזוג, ההגנה הפיזית, הסדר החברתי וגם הוא בתורו נזקק לעם שהיה היחידה התרבותית, הדתית, הנורמטיווית,האדמיניסטרטיבית ולימים הצבאית. מעבר לכך התנהל מסחר בינלאומי שאפשר את אספקת הסחורות כגון המלח, הברזל, הדגים, וכך הלאה ועד ידע ומיומנויות. כך ראינו בסיפור סדום שהעיר [פוליס]כולה פעלה כאיש אחד, &quot;מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם&quot;עד &quot;צֶמַח הָאֲדָמָה&quot; [[בראשית יט ד]] רק לוט הגר היה שונה ביניהם. לכן כותב השיר רואה את '''העם''' כחפץ במלחמה/שלום ואת '''העם''' כנענש/מפוצה ובהתאם בפסוק לו' נותן תעצומות '''לעם''' ולא לנאמניו. ואין לחפש כאן ביקורת על ושלילה של מוסד &quot;העם&quot;, להיפך:&quot;לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ [φιλία philía] לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot;[[ויקרא יט יח]], הקאנון בונה אתוס יוצר עם; וה&quot;פרט&quot;,- הפרט מיטלטל חסר ישע וחסר הבנה בין כוחות טמירים הגדולים ממנו ומתפיסתו. ישעיהו ברלין מבחין בין לאומיות [המעלה] ללאומנות [המגרעה]. הלאומיות יונקת משרשים פסיכולוגיים- הצורך בהגנה, שותפות, הגדרה עצמית ובטחון וגם קשרים חברתיים וכלכליים וכאמור לעיל ואילו הלאומנות היא מצב פתולגי של אגרסיביות שובניסטית האוחזת בכל אמצעי, כולל אלימות,- כדי לקדם את האינטרסים הקשורים להגדרה העצמית הלאומנית והם מעל לכל. במיוחד בקשר לתבוסה או השפלה, משבר כלכלי, גלי הגירה [שנאת האחר], רגשי עליונות או קיפוח... בשיא מצוקתם, כשהעם מותקף על ידי האמפריה המצרית, הם מבקשים:&quot;גער&quot;, לא השמד, לא מרחב מחיה/ טיהור אתני/עריפת הכופרים- לא, ומכאן יש ללמוד, &quot;גער&quot; למרות שניצחת אותם והם נוצחו ונכנעו, &quot;גער&quot; גם כשלא, כי אין להרפות, &quot;גער&quot; כי הרוע ינצח כאשר הטוב שותק. &quot;גער&quot;,- חנוך להם. ובעולמו כשהליברלים, שוחרי הגלובליזציה והצדקנות השחצנית רצצו ברצי כסף את העמים העניים שסביבם הם שיצרו את הלאומנות מחוץ ואת הראקציה מפנים, גלי השינוי שמציפים את נווה הבית של הליברליזם ומוחצים בלחצם, בהמונם ובשאונם ומביאים עליו, -כבר פחות בטוח, כבר פחות מתנשא ומרוחק בשאננות נווהו- לאומנות מבית ומחוץ.&lt;/ref&gt;}}
{{ב|מִתְרַפֵּס| נהפך לרופס וגם לאוזננו בלעג הוא מתרפס לפני רודפיו &lt;ref&gt;לדעתו של קאסוטו, הביטוי &quot;רצי כסף&quot; מתייחס למטילים ש&quot;רוצצו&quot; ונחתכו מתוך גוש גדול של מתכת זו. &quot;בצעי כסף&quot;- חתיכות כסף שמשו אמצעי תשלום מקובל. את פירושו למילה &quot;מתרפס&quot; - כנכונות להתפייס או להתרצות - מבסס קאסוטו על ההשערה כי &quot;מתוך ההוראה העיקרית של שורש ר-פ-ס בשפות השמיות (מעין רמס) אפשר להגיע בבניין התפעל להוראת התפייס. &quot;בִּזַּר עמים קרבות יחפצו&quot; מצביע על דרכה של מצרים ללחום בעמים המסרבים להעלות לה מס ולהפיצםאין זה פרוש קאסוטו עולה בקנה אחד עם :&quot;אתה, כתנים [תנינים] בימים, ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפֹּס נהרֹתם&quot; [[יחזקאל לב ב]]&lt;/ref&gt;}} בְּ
{{ב|רַצֵּי כָסֶף|רצי כסף הם מושכות כסף שבהם אסרו את חיית הקנה והיא מתרפסת. אלו הן קרני הירח, שצייד היפופוטם נעשה בלילה. וכוונתו שאותם מצרים שלא רצו יענשו במדתם: מצריים ירצצו וברצי כסף יאסרו}}, 
&lt;br /&gt;
{{ב|בִּזַּר|פיזר. הנוקדן העדיף הפך לזר, משמע הרחיק עד שכבר לא היתה ידיעה וממילא לא היה חפץ}}  
{{ב|עַמִּים|עמים חוזר פעמיים, נראה קצת גולמי: עגלי עמים-ביזר עמים, דהיינו סיכל את כוונתם}} 
{{ב|קְרָבוֹת |המטרה אינה קרב אלא &quot;לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת&quot;. הבחירה במילה קרב ולא מלחמה או &quot;אמר אויב וגו'&quot; בשל השרש ק.ר.ב. ההפוך לבזר-הרחיק. [לפני המצאת הטילים] לא ניתן היה לנהל קרב בלי לקרב.}}
{{ב|יֶחְפָּצוּ|יחפצו אך נפוצו}}:
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|לב}}
{{ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;|תאור ההתרוצצות בשל פחד האל: החשמנים יבואו ממצרים והם ירוצו לכוש בשל חזק יד האל: &quot;מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ, רוּחַ עִוְעִים; וְהִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ, כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ&quot; [[ישעיהו יט יד]]}}
{{ב|יֶאֱתָיוּ |אתה - בא והגיע כגון &quot;אתה בקר וגם לילה&quot; [[ישעיהו כא יב]] }} 
{{ב|חַשְׁמַנִּים |מילה יחידאית שאת משמעותה הסיקו מהפסוק ולימים קבלה משמעות של דרגת כמורה מתתיהו &quot;החשמונאי&quot;. לא רחוק מן הדעת שמדובר בטעות העתקה: יֶאֱתָיוּ חִשְׁ מִנִּי מִנִּי מִצְרָיִם. כך גם דעתו של הירונימוס. האנציקלופדיה המקראית מציעה:  דיטוגרפיה של מני מ ( צרים ) שאחריו' והכוונה יאתיו חש' כלומר : חיש' מני מצרים' כוש תריץ. השווה [[ירמיהו נא ג]]}}
{{ב|מִנִּי|אליטרציה}} מִצְרָיִם, 
{{ב|כּוּשׁ| במובן שכוש הוא flagelum dei}}
{{ב|תָּרִיץ| הכוונה להתרוצצות וגם פירשו כוש תרוצץ ידיו ולכן הפניה של מצרים לאלוהים. והוא קונסוננסי עם &quot;רצי כסף&quot;, ולשון נופל על לשון עם מצריים וחוזר על האמור במזמור קודם:&quot;ימחץ, תמחץ&quot; ובמקובץ: מִצְרָיִם שמעריצים את מעשי ידיהם, מידיהם יתרוצצו וירוצצו. }} 
{{ב|יָדָיו | ומדוע ידיו ולא רגליו? ידיו כגון בתחינה. ומתאים יותר: ידיו אסורות ברצי כסף, ומתקבלת משמעות של מאסר באדם כמו אותם הסוררים}}
{{ב|.|הזזת הנקודה&lt;ref&gt; חלוקת התנ&quot;כ לפרקים נעשתה על ידי הנוצרים ומשרתת אינטרסים תאולוגיים שלהם. הוצאת קורן הייתה הראשונה לשנות את החלוקה והעימוד, ולהשיב את החלוקה לפי המסורת היהודית, ואף כללה את החלוקה הארץ ישראלית הקדומה לפרשיות, שהיו נקראות במחזור של שלש שנים. עם יציאת תנ&quot;ך זה לאור, מדינת ישראל וצה&quot;ל אימצו הוצאה זו כתנ&quot;ך שיוגש לחיילי צה&quot;ל בטקסי ההשבעה, וכן כתנ&quot;ך שישמש באופן רשמי בטקסים של המדינה. על החלוקה לפסוקים נחלקו גם רבותנו וראה מסכת קידושין. &lt;/ref&gt; }}
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|לג}}
&lt;br /&gt;
{{ב|לֵאלֹהִים| משמש כמעין אנפורה עם לאלוהים של פסוק לג. הכיתוב &quot;ל&quot;אלוהים במקום כגון ידיו &quot;של&quot; אלוהים או ידיו &quot;אל&quot; אלוהים אינו מתאים כאן. שהרי אין להבין כאן שמצרים ירוצו לחיק אלוהים. המלה לאלוהים שייכת לפסוק הבא: &quot;לֵאלֹהִים מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, שִׁירוּ לֵאלֹהִים&quot;}}
{{ ב|מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ | במובן של &quot;וְנוֹדַע י-ה לְמִצְרַיִם, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת-י-ה בַּיּוֹם הַהוּא&quot; [[ישעיהו יט כא]]}}!
&lt;br /&gt;
{{ ב|שִׁירוּ|  &quot;הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל&quot; [[תהלים פא ב]], המנהג נשאר, המלים נשארו וגם הנושאים הפיזיים שלהם ואולם התכולה של המושגים השתנתה:  המלה הרנינו- משיר [בבניין הפעיל] קבלה תכולה מוספת והיא הוראה של תרועת שמחה, העוז, עוזו של אל ועוזו של הקהל היונק מנו האל-&quot;אלהים&quot; כבר אינו הבעל, וכבר קהל נושאי המנהגים הוא עם, עם עים אתוס ודת חדשים }}
{{ ב|לֵ|ולא &quot;לַּ&quot; או &quot;לְהַ&quot;אלֹהִים&lt;ref&gt;היכולת של הקדמונים לבחור בין האלים,להחזיק את חלקם או כולם [באשר האלים מיצגים האנשת תכונות, ערכים והליכות] משמעותה שמירת החופש. מונותאיזם, מונרכיה תאוקרטית, דיקטטורה של הרעיון [פרולטריון לדוגמא],- עבדות לרעיון או לאדם,- כולם הם אובדן החרויות. עברו לשיטה של דעה אחת ופתרון אחד והינה נאסף הכח לבחור ולאכוף והועבר לידיים של פקידים/מנגנונים/פרשנים/רבנים/וקברי מתים. &quot;אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ&quot;[[קהלת ח ט]]. על פי ישעיהו ברלין: Despite his many disagreements with them, Berlin was drawn to Romantic and revolutionary thinkers of the past by what he perceived as their passionate protest against “any form of despotism, however benevolent and rational, not because it diminishes … happiness but because it is intrinsically degrading.” Much of his work – particularly in the 1950s and early 1960s – took aim at technocratic elitism. Berlin expressed – and located within liberalism, despite its own elitist tendencies – a distrust of ‘all the great managers of society, all those who conﬁdently and tidily arrange the destinies of others.” The evil of paternalism – the fact that it ‘degrades’ those subjected to it – was “the central reason for pursuing liberty in the ﬁrst place.” This was something that liberals should never forget. Paternalist elitism shared with Communism the belief that there is a single correct “progressive” path of historical development, discoverable by “experts wise enough to detect the direction of history,” and that “the individual soul” had to be engineered to follow it, regardless of “its own conscious desires, ideals, aspirations.” Such a view, however well-intentioned, and based on genuine knowledge of and insight into political (and economic, and technical) facts, denied individual dignity and threatened individual liberty, insofar as it held that those who dissented from this direction were “not worth listening to,” a “nuisance,” who should be “swept away as an obstacle to progress.” מה שעשה את היהדות דת קטנה ואת היהודים עם קטן הוא בדיוק זה- השמירה על זכות המחשבה החופשית [&quot;אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ&quot; [[קהלת ח ח]] ] וזה גם fons vitae שלו. מה שעשה את הדמוקרטיה הקפיטליסטית כל כך מוצלחת הם לא הערכים הליברליים של ברלין ולא כי היא דוגלת בערכי הנצח של המוסר העליון, אלא שזו פשוט שיטה יותר טובה לנהל את ההמונים ולקבל מהם את העמל, היצירתיות והיוזמה שלהם. הפלורליזם מאפשר אינטגרציה של אוכלוסיות ואנשים ומפגש הרעיונות מאפשר פרץ יצירה. הסובלנות מקטינה מתחים פנימיים ומאפשרת הגירה- שאיבה של ידיים ומוחות. והכל כפוף למולך- הוא המנוע - האינטרס האנוכי שמניע את הכלכלה. שיטה. laissez faire. לכן בגישה הפרקטית והענינית של הקדמונים בלי התיפיפות הומניסטית, וללא קשירת כתרים לנזר היצירה ולערכים מופשטים הקיימים רק כאידאות מופשטות באולימפוס, הם אומרים בריש גלי: &quot;כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו...זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִשְׁבֹּתוּ...לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ&quot;- זו השיטה הקפיטליסטית וזו השיטה המתאימה לו לאדם, וְאילו &quot;אַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ&quot;[?][!] הוא אך פונקציה של סוציאליזציה; אשר על כן הקדמונים קראו לֵאלוהים ולא לַּאל ונהנו מהיצירה התרבותית [הפלורליזם והסובלנות] והקדמה של התקופה הכנענית, ולהיפך מירידה עצומה ברווחה וביצירה לאחר ההתנחלות.&lt;/ref&gt;}} 
{{ ב|אלֹהִים| כינויי האל מופיעים 5 פעמים במזמור זה המילה אדוני פעמיים ו&quot;אלוהים&quot; שלש פעמים. שניים ושלש.}}, 
{{ ב|זַמְּרוּ | האל יגער, העם יזמר כנגדו.}}
{{ ב|אֲדֹנָי | זו המילה הפותחת והמבריחה של המזמור. למרות זאת המילה &quot;אדוני&quot; לא מתאימה כאן. השווה פסוק ה':&quot;זַמְּרוּ שְׁמוֹ&quot;.הדעת נותנת שהיה צריך לכתוב את &quot;שמו&quot; או &quot;לֵאלֹהִים&quot; כפי שמסתימים שני המזמורים האחרים ואז מתקבל: זמרו &quot;אדון!&quot; לחליפין ראה כאמור בפרוש להליכותיך בפס' כה מדובר ב&quot;השירה הזו&quot;, יש לכן לשיר לאלוהים פעולה המקבילה לתפילה ולשירת שירי הלל ויש לזמר אדוני שזו החזרה על &quot;השירה הזו&quot;, אקט של הנחלת האתוס, הנהגת המנהגים והקניית המסורת-חינוך, סוציאליזציה.&lt;ref&gt; על חשיבות החינוך והקריטיות של הסוציאליזציה לקיום החברה הקדמונית עמדנו במקומות אחדים. זר ומנוגד לתפיסת המוסר שלנו הוא החינוך ברמה הלאומית, דהיינו, הבאת גוי שיפליא מכותיו בעם כגון &quot;הוֹי אַשּׁוּר, שֵׁבֶט אַפִּי; וּמַטֶּה-הוּא בְיָדָ זַעְמִי...עַל-עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ&quot;[[ישעיהו י ה]]. ואולם הפילוסופיה כמכלול אינה זרה לנו, להיפך, בשפתו של Edmund Burke:
These principles are, in essence, an exploration of the concept of “nature,” or “natural law.” Burke conceives the emotional and spiritual life of man as a harmony within the larger order of the universe. Natural impulse, that is, contains within itself self-restraint and self-criticism; the moral and spiritual life is continuous with it, generated from it and essentially sympathetic to it. It follows that society and state make possible the full realization of human potentiality, embody a common good, and represent a tacit or explicit agreement on norms and ends. The political community acts ideally as a unity. This interpretation of nature and the natural order implies deep respect for the historical process and the usages and social achievements built up over time. Therefore, social change is not merely possible but also inevitable and desirable. But the scope and the role of thought operating as a reforming instrument on society as a whole is limited. It should act under the promptings of specific tensions or specific possibilities, in close union with the detailed process of change, rather than in large speculative schemes involving extensive interference with the stable, habitual life of society. Also, it ought not to place excessive emphasis on some ends at the expense of others; in particular, it should not give rein to a moral idealism (as in the French Revolution) that sets itself in radical opposition to the existing order. Such attempts cut across the natural processes of social development, initiating uncontrollable forces or provoking a dialectical reaction of excluded factors. Burke’s hope, in effect, is not a realization of particular ends, such as the “liberty” and “equality” of the French Revolution, but an intensification and reconciliation of the multifarious elements of the good life that community exists to forward...לסיכום בורק כהוגה הדעות של השמרנות אינו זר לעולמנו ואף לא שבט האל, להיפך, כל הגורמים שצוינו הם מרכיבים במה שמכונה היום ה&quot;עוצמה&quot; של החברה, וביום פקודה, היה ויפקדו, לא ישבות שבט מאפו. ממש כך, עד לחורבן&lt;/ref&gt;}}.  
{{ ב|&lt;sup&gt;סֶלָה&lt;/sup&gt;| סוף השיר לכן על המנצח/שר/נוגן לנקוט בטון מסיים  Terminal boundary tone}}
{{ כותרת-קטנה| מזמור שלישי}}
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים |סח |לד}}
{{ ב|&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;| מפסוק זה ואילך שיר חדש מסוג שירי הלל ועידוד ובו קריאה לתפילה בעוז כגון:&quot;שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ&quot; [[ישעיהו מב י]]}} 
{{ ב|לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי|הרוכב בשמים הוא כינוי לבעל.}} 
{{ ב|שְׁמֵי |דיטוגרפיה [טעות העתקה הכפלה] וקבלנו אליטרציה המקבילה לאליטרציה &quot;בקולו,קול&quot;. הפיסוק היה צריך להקביל ולהיות &quot;הרוכב בשמיו, שמי קדם&quot;}}
{{ ב|קֶדֶם--| מזרח. גם בהוראת רוכב בחכמה. (שבעת) חכמי קדם הם החכמים שקדמו לתנ&quot;כ. &lt;ref&gt;במיתולוגיה הבבלית האל אנכי יצר את חכמי הקדם כיצורים מיתולוגיים שחציים דג וחציים אדם לפני המבול ושלח אותם ללמד לאדם ציוויליזציה. &quot;ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל-בני-קדם, ומכול, חכמת מצריים. ויחכם, מכל-האדם, מאיתן האזרחי והימן וכלכול ודרדע, בני מחול&quot;  [[מלכים א ה]] ברור מהכתוב שבני קדם אינם אנשים וגם לא החכמה שמצטברת בציוויליזציה המצרית כגון בספריות, בשיטה, בחרטומים. &quot;בן-חכמים אני בן-מלכי-קדם &quot;[[ישעיהו יט יא]] בארמית בְּקַדְמֵיתָא-בָרִאשֹׁנָה וגם &quot;לפני&quot; (גם במובן של קדימה מ, לפנים ממנו, לפני: &quot;מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים&quot;-&quot;מִן קֳדָם, כָּהֲנַיָּא&quot;&lt;/ref&gt;}}--
&lt;br /&gt;
{{ב|הֵן |למלה &quot;הן &quot; הוראת של נבואה- לציין מה שעתיד להיות, הוראה מאשרת-&quot;כן&quot; נכון, וגם &quot;שהרי&quot; שהרי הוא יתן בקול הברק ואתם נחרדים מהברק אז תנו רינה מקדימה להפיס דעתו. כפי שנראה להלן ההוראה השלישית נסתרת מני ובי, ההוראה הראשונה חסרת משמעות בקונטכסט שכאן. לכן האמור הוא שהאל מאשר בקולו הנורא את האמור במזמור, שעל ישראל גאוותו ושהוא תומך בעמו ומעצים אותו}}
{{ ב|יִתֵּן |השווה &quot;יִתֶּן-אֹמֶר&quot; בפס' יב}}
{{ ב|בְּקוֹלוֹ|הוא הרעם}}, 
{{ ב|קוֹל |המזמורים מהדהדים בקולות, קולות הרעם מהדהדים ממעל, קולות המזמרים במקהלה העונים כנגדו מלווים בכלי נגינה ובהלמות רגלי העלמות. המזמורים עמוסי תנועה, תנועת העבים וצבא המרכבות ותנועת השיירה והרוקדים. והמראות- העין לא תשבע מראות: ברקים בשמים למעלה, צבא השמים בתנועתו ודם ברקיע ובים ובארץ השור עם קרניו המוזהבות מלווה עלמות לובשות לבן, המפזזים עושי האקרובטיקה, אבק עולה והשמש צובעת אותו אדום. וחוש המגע נעמס גם הוא במגע טיפות הגשם, בידו של האל. וההמון יבין,והוא יקום בהתלהבות ויקרא בעוז ויתאסף במקדשי האל ובגלגל ויעלה קורבן ויוכל סוף סוף לשבוע ולתת מענה לחוש הטעם. ומה טעם יש בכל אלו: בניגוד למה שהתקבל לימים שהתפיסה החושית תתפתח עד לתפיסת הרעיון המוחלט, שהיא ההבנה המוחלטת [כך מאריסטו ועד הגל וכפי שנכנס ליהדות המאוחרת בהפרדה בין הגוף לנפש והאדרת הרוח], הפילוסופיה הנוהגת כאן היא שתפיסת הרעיון מאפשרת את השלמת התפיסה החושית, את ההתענגות החושית. ההבנה היא כלי והמטרה היא המכלול והשלמות של השמחה. }}
{{ ב|עֹז| &quot;כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר&quot; [[ישעיהו מב יג]]}}
{{ ב|.|על פי שיטת מהכלל לפרט, מהווה פסוק זה את הכלל והמשך המזמור הוא הפרוט. לכן &quot;יתן בקולו קול עוז, יתפרט לעוזו שבשחקים, גאוותו שבארץ תגובת המראה של עמו הקורא לו בעוז, ואת כוונת הכותב-מתן העוז והתעצומות לעמו}}
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|לה}}
{{ ב|תְּנוּ | חוזר 3 פעמים במזמור זה: &quot;יתן&quot;, &quot;תנו&quot;, &quot;נותן&quot; ואולם בעוד שהאל נותן מתן בעוזו, נתיניו מתנים, יש צורך לדחוק בהם לתת עוז. לְתַנּוֹת שם פועל שפרושו לאמר וגם לספוד. כפי שחזר ועשה במזמורים הקודמים גם כאן האל יתן בקולו והעם יתן כנגדו&lt;ref&gt; לתנות אהבים ולא להתנות אהבים, תינה צרותיו. יש כאן שמץ ביקורת מרומזת שהרי ה&quot;נותן&quot; אינו קשור ל&quot;תנו&quot; ומתינו אנחנו שומעים &quot;מתנה&quot;, ויש מתן שאינו משעבד?&lt;/ref&gt;}}
{{ ב|עֹז |ומקול עוז שבפסוק קודם הוא חוזר באנאפורה וקורא &quot;תנו עז&quot; במובן של קראו קריאה עזה והוא יוצר קשר בין עוזו של האל לעוז הקריאה אליו, שקורא אליו ישראל עמו, שעליו גאוותו }}
{{ ב|לֵאלֹהִים: |שוב קורא לאלים ולא לאל? והרי אין זה תואם את הרצף של המזמור בו כל הפניות הן לאלוהים. ומצינו הופעה של  &quot;לֵאלֹהִים&quot;
פעם אחת בכל מזמור ולא מצינו &quot;לַאֱלֹהִים&quot;&lt;ref&gt;על הפלורליזם של החברה ההיא מתאים היה שPOPPER יכתוב את  The Open Society and Its Enemies ויטען שאל לה לחברה הפתוחה להיות סובלנית לדת המונותאיסטית הבלתי סובלנית כי חזקה שזו תחריב אותה...&lt;/ref&gt;}}
&lt;br&gt;
{{ ב|עַל | ומדוע &quot;על&quot;, אך כדי ליצור משחק משמעויות בין &quot;על&quot; ישראל ל&quot;אל&quot; ישראל? ומי נמצא על ישראל? הארגון השבטי הוא אוליגרכי ואילו הערים מאורגנות כפוליס אוליגרכית. ברגע האמת העם בחר במלך למרות אבדן החרויות הכרוך בכך. המלך &quot;על ישראל&quot; הוא המקביל הארצי ל&quot;אל ישראל&quot; המתהלך בקדש בשמים. בקונטכסט הכלכלי/חברתי דאז, ממלכה אוטוקרטית הייתה מתאימה טוב יותר לנהל ולהפעיל את המאסות האנושיות.&lt;ref&gt;השווה ישעיהו ברלין/ &quot;מסר למאה ה21&quot;. הפספוס של ברלין, מגדולי הפילוסופים של המאה הקודמת, פספוס חזרת הקיצוניות משמאל ומימין ופספוס עליית הפונדמנטליזם תוך אבדן חרויות [נשים, להטבים, אבדן חופש הפולחן, ההפרדה בין דת למדינה וכך הלאה]ואסון הומניטרי, רק מדגימה את הפילוסופיה של בית ראשון ובעניינה של ארופה והמערב את מושג האוויל משריש. &lt;/ref&gt;}}
{{ ב|יִשְׂרָאֵל |המלה ישראל אינה מופיעה כלל במזמור הראשון. יש עמך. באותו מועד ישראל עדיין לא גובש והעדרותו מהמזמור אינה תמוהה. במזמור השני מוםיע המושג ישראל ואולם יתכן והכוונה ליעקב. במזמור זה יש שתי חזרות. החזרה השניה יכולה להיות כפשוטה- האל ששרה עם אלים אחרים. ולאור כל אלו, יתכן שהכוונה גם במופע הזה של המלה שגאוותו של בעל היא על מלחמתו באלים האחרים.}}
{{ ב|גַּאֲוָתוֹ|גאווה מופיע לחיוב &quot;אשירה ליהוה כי-גאה גאה&quot; [[שמות טו א]] וגם לשלילה  וּמְשַׁלֵּם עַל-יֶתֶר, עֹשֵׂה גַאֲוָה [[תהלים לא כד]] גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע [[משלי ח יג]] וראה להלן&lt;ref&gt;גאוותנות בשפה מודרנית, חטא הגאוותנות לביטויו הרבים כגון: גבה רוח, גבה לב, רברבן ושחצן&lt;/ref&gt;}}, 
וְ{{ ב|עֻזּוֹ|המילה עוז חוזרת חזרה משולשת. &lt;ref&gt;נראה ש&quot;'''עֹז'''&quot; קשורה קשר הדוק לסיפור המיתולוגי, עד כדי כך ש 500 שנים מאוחר יותר נכתב ממש באותן המילים [[ישעיהו נא ט]]: &quot;עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי '''עֹז''' זְרוֹעַ יְהוָה עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם [מ&quot;שְׁמֵי קֶדֶם&quot;] דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב [הוא שר של ים] מְחוֹלֶלֶת [מחול כמו העלמות התופפות] תַּנִּין [ממפלצות הים הנוראות]. הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת [עושה לחרבה] '''יָם''' מֵי תְּהוֹם רַבָּה [תהמאת] הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי '''יָם''' דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים . וּפְדוּיֵי יְהוָה [כאן &quot;אֲסִירִים&quot;]'''יְשׁוּב'''וּן [&quot;מוֹשִׁיב&quot;] וּבָאוּ [&quot;בַּיְתָה&quot;] צִיּוֹן '''בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת''' עוֹלָם עַל רֹאשָׁם '''שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה''' יַשִּׂיגוּן נָסוּ [העדיף על &quot;בִּזַּר&quot; בגלל המוטיב הניסי,הנסיון ומנוסת המגור אבל מתרחק מהמיתוס]יָגוֹן וַאֲנָחָה [שני השליחים המלווים של האל, ההולכים לפניו]&quot; &lt;/ref&gt;}} 
{{ ב|בַּ|היטב הבנו שעזו של בעל אינו בשאול- שם שורר מות, ואינו בים-הוא ממלכתו של האל ים, ואל לא בארץ, שכן בארץ ללא עוזה של ענת היה בעל מובס.}} 
{{ ב|שְּׁחָקִים |מלה נרדפת לשמים &quot;הַבֵּט שָמַיִם וּראֵה ושוּר '''שחָקים''' גָבְהוּ מִמֶךָ&quot; [[איוב לה ה]]. בפס' ט עשה שימוש במלה &quot;שמים&quot; בקשר עם מים, בפס' יא &quot;מרום&quot; בקשר עם מרי וכאן במלה '''שחקים''' בקשר עם '''שחק''' כגון '''שחק''' מאזניים ולא במשמעות של מיקום גאוגרפי, ואז מתבררת המשמעות -עזו מתבטא במעשה הצדק שעשה, בנצחונו הכביר: &quot;הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְ'''שַׁחַק''' מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ&quot; [[ישעיהו מ טו]] &quot;מֹאזְנֵי צֶדֶק&quot; [[ויקרא יט לו]] וגם '''שְּׂחֹק''' עשה מאויביו [[איכה ג יד]], &quot;'''שְׂחוֹק''' צַדִּיק תָּמִים&quot; [[איוב יב ד]] לצדיקיו }}.
&lt;br /&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|תהלים|סח|לו}}
{{ ב|נוֹרָא|נורא במובן של מעורר יראה ואולם המקור באכדית מתאים למילה העברית &quot;הורה&quot; כמו הורה דרך, הצביע,והשווה ירו-שלם&lt;ref&gt; על איוב: &quot;יְרֵא אֱלֹהִים&quot; &quot;וְעֹבַדְיָהוּ, הָיָה יָרֵא אֶת- יְהוָה--מְאֹד&quot; [[מלכים א יח ג]] &quot;יִרְאַת יְהוָה, רֵאשִׁית דָּעַת&quot; [[משלי א ז]] &quot;רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה&quot; [[תהלים קיא י]] &quot;אַשְׁרֵי כָּל-יְרֵא יְהוָה-- הַהֹלֵךְ, בִּדְרָכָיו...  הִנֵּה כִי-כֵן, יְבֹרַךְ גָּבֶר-- יְרֵא יְהוָה&quot; [[תהלים קכח א]] המהפכה הדויטרונומיסטית &quot;וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ&quot; הפיכת המוטיווציה לפולחן האל מיראה ואינטרס לאהבה.  ἀγάπη] agápē love] ולא  ἔρως] érōs love] באשר יחסי מין פולחנים [Hiero-Gamos] קשורים לעבודת אלילים. לימים, בימי בית שני, התערבב מושג האהבה agápē בחזרה עם הארוס: &quot;כִּי חִלֵּל יְהוּדָה, קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב, וּבָעַל בַּת-אֵל נֵכָר&quot; ואילו היחסים עם האשה -כבר לא איילת נעורים- כבר לא קשורים באהבה érōs: &quot;עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד, מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל-יִבְגֹּד&quot; [[מלאכי ב יא]] στοργή] storgē love] לכל היותר&lt;/ref&gt;}} 
{{ ב|אלֹהִים |המילה &quot;אלוהים&quot; חוזרת חזרה משולשת במזמור זה ו&quot;לאלהים&quot; חוזרת 3 פעמים בפרק,- פעם בכל מזמור}} 
{{ ב|מִמִּקְדָּשֶׁיךָ:|ומדוע מִמִּקְדָּשֶׁיךָ ולא מכל מקום, או מהשמיים? היות והאלים הם עדיין מקומיים, תחום ההשפעה שלהם הוא בטווח האמצעים שלהם, כגון טווח הברק, טווח הגשם, העבים, ההרים הגבנוניים}}
&lt;br /&gt;
{{ ב|אֵל יִשְׂרָאֵל! |אליטרציה '''אֵל''' יִשְׂרָ'''אֵל''' ועם &quot;על ישר'''אֵל'''&quot; מפסוק &quot;לה&quot; והוא המופע השני משלש של המילה &quot;אֵל&quot; בפזמון זה, פעמיים בתוך המילה ישראֵל ופעם בסמיכות לישראל. כמו &quot;בעל גד&quot;, &quot;בעל ברית&quot;, &quot;אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים&quot; [[דברים לג כו]] [הפסוקים מתכתבים] וכאן גם כפשוטו- האל שנלחם באלים האחרים.&lt;ref&gt; הבעלים היו מקומיים, היה בעל לכל עם, בעל של מקום ומכאן &quot;אל ישראל&quot;. אל הוא אבי האלים הכנעני המקביל ליהוה והוא האב של בעל, על-בעל גאוותו. יש כאן הקבלה ליחס שבין בעל לישראל היחס של אל לבעל&lt;/ref&gt;}}
{{ ב|הוּא |&quot;אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא!&quot;, &quot;הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם&quot;}}
{{ ב|נֹתֵן |ומדוע נותן? מדוע להתעסק בנתינה בכלל ובעולם הזה שאין לו תקנה בפרט, ולאחר הכשלון והמבול, מדוע לחזור ולהתעסק? על פי שיטתו של הגל וכך גם בקבלה [בשינויים מתחייבים]  הקיום, הקיום הטהור, הוא לא מוגדר, הוא ריק באין לו מושא למחשבתו לתפוס. הוא בעצם לא כלום. לכן לשיטת הקבלה, היה עליו לברא מושא שיהיה ההפוך ממנו, והוא על פי הגל המגדיר אותו ומממש את קיומו. לאור זאת &quot;גַּאֲוָתוֹ&quot; מתפרשת להיפך, היא תלויה בעמו. [והשווה אֶנוּמָה אֶלִישׁ]}}
{{ ב|עֹז |האל נותן את עוזו לעמו. חזרה רביעית על השרש עז וכך האפקט של &quot;שלש וארבע&quot; שהוא מוטיב אמנותי,- שלש פעמים עוזו של האל והרביעית קריאה של העם לקבל את עוזו}} 
{{ ב|וְתַעֲצֻמוֹת |מלשון עוצמה. לא די בעוז, צריך גם עוצמה כדי לגבור&lt;ref&gt; הינה כי כן במקובץ קבלנו את מרכיבי הפילוסופיה הפוליטית של קדמוננו: מטרות השלטון, הבסיס לחובות של השלטון ולכוחו, היחס בין הרשות השופטת למחוקקת, ואופי החופש הפוליטי והצדק החברתי, הכל בהתאם למבנה החברה והסביבה ובהתאם למנטליות, לידע ולמבנה הנפש של אותם הזמנים [Genius Seculi]. בהתאמות המתבקשות אנו שומעים אותם מהדהדים מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית.&lt;/ref&gt;}} 
{{ ב|לָעָם|לעומת ה&quot;עמים&quot; במזמור קודם וה&quot;יחידים&quot; בפזמון הראשון.}}; 
&lt;br /&gt;
{{ב|בָּרוּךְ אֱלֹהִים|המזמור מסתיים בקריאה אמוטיווית כמו בפסוק &quot;כז&quot; למעלה &quot;בָּרְכוּ אֱלֹהִים&quot; המסיים את המזמור הראשון ו&quot;זַמְּרוּ אֲדֹנָי&quot; המסיים את המזמור השני. המזמור פתח בקול האל וסיים במענה העם כנגדו.}}.
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|תהלים|סח}}
[[קטגוריה:תהלים סח]]</text>
      <sha1>1uchhk4r3nesvqzj6jax9jk3f2cgtnb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה תמורה ב רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173731</id>
    <revision>
      <id>1418967</id>
      <parentid>247821</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:49:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2844" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;יש בקרבנות היחיד, מה שאין בקרבנות הציבור -
::יש בקרבנות הציבור, מה שאין בקרבנות היחיד.
::שקרבנות היחיד - עושין תמורה,
:::וקרבנות הציבור - אינן עושין תמורה.
::קרבנות היחיד - נוהגין בזכרים ובנקבות,
:::וקרבנות הציבור - אינן נוהגין אלא בזכרים.
::קרבנות היחיד - חייב באחריותן, ובאחריות נסכיהן,
:::קרבנות הציבור - אינן חייבין לא באחריותן, ולא באחריות נסכיהן,
::::אבל חייבין באחריות נסכיהן - משקרב הזבח.
:יש בקרבנות הציבור, מה שאין בקרבנות היחיד -
::שקרבנות הציבור - דוחין את השבת, ואת הטומאה,
:::וקרבנות היחיד - אינן דוחין לא את השבת, ולא את הטומאה.
:::אמר רבי מאיר:
::::והלוא חביתי כוהן גדול, ופר יום הכיפורים, קרבן יחיד - ודוחין את השבת ואת הטומאה?
::::אלא שזמנן קבוע.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;חטאות היחיד, שכיפרו הבעלים - מתות.
::ושל ציבור - אינן מתות.
:::רבי יהודה אומר: ימותו.
::אמר רבי שמעון:
:::מה מצינו בוולד חטאת, ובתמורת חטאת, ובחטאת שמתו בעליה - ביחיד דברים אמורים, אבל לא בציבור,
:::אף שכיפרו הבעלים, ושעברה שנתה - ביחיד דברים אמורים, אבל לא בציבור.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;חומר בקדשים מבתמורה, ובתמורה מבקדשים -
::שהקדשים עושין תמורה - ואין תמורה עושה תמורה.
::הציבור והשותפין מקדישין - אבל לא ממירין.
::מקדישין אברין, ועוברין - אבל לא ממירין.  
:חומר בתמורה -
::שהקדושה חלה עליה בבעלת מום קבוע,
::ואינה יוצאה לחולין להיגזז ולהיעבד.
::רבי יוסי ברבי יהודה אומר:
:::עשה שוגג כמזיד בתמורה - ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין.
:רבי אלעזר אומר:
::הכלאים, והטריפה, וטומטום, ואנדרוגינוס, ויוצא דופן - לא קדשים, ולא מקדישים.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה תמורה ב]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sdi2n1gqyweh2e8tz6izmqwoiwvtcdu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1418978</id>
      <parentid>1418940</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1562" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>7kz0vj7y8mllowqzjbrqltr0kbvqki1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418993</id>
      <parentid>1418978</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1592" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>r5d6zhjt3dx9tj70hieq4f9tsjj4ehe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419007</id>
      <parentid>1418993</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1727" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|רש&quot;י מנוקד על פרשת וזאת הברכה]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>f74c6lrpwnh5n351ab70spo9luun0uv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1418979</id>
      <parentid>1418941</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2870" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5le272u8bl3yv92jd5zuzisb3k8xx2n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418994</id>
      <parentid>1418979</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2800" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
* [[חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|חוק נכסים של נספי השואה {{מוקטן|(השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hpg643tspgsfralotkqrjitl6r9o3y3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419000</id>
      <parentid>1418994</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T06:00:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2727" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>mn9j9yo0edzb3bdb59yp07j8b4zdjh2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419008</id>
      <parentid>1419000</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2881" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(נכנסים לישראל)}}]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(מבחני נזקקות)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(טיפול בנזקקים)}}]]
* [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)|תקנות קרן לאזרחי ישראל {{מוקטן|(גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)}}]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)|תקנות החברות {{מוקטן|(סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי)}}]]
* [[צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה {{מוקטן|(עבירות קנס)}}]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)|צו העונשין {{מוקטן|(קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)}}]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)|תקנות המכס {{מוקטן|(חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>jy92gyuhefualvqeksleiyiks8dm5ug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1418977</id>
      <parentid>1418939</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36017" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>jxmspbulrm5eetv9ombn6nxzuun2jpe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418992</id>
      <parentid>1418977</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36032" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>nssbpwamax3rckde5z9f8cvgfuntgkr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418996</id>
      <parentid>1418992</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T05:53:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36241" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>5rxz8e28k36qas4qj1ijf7lisuqv3xa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1419006</id>
      <parentid>1418996</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36247" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פנקס האימוצים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות קרן לאזרחי ישראל (גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה, חברי ועדת האיתור וחברי ועדת ההשקעות שהם נציגי ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* {{v}} נוצר [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת שטח המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (מועדים להגשת תובענות)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)]]
* [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה)]]
* [[תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש)]]
* [[צו מתן רשיונות יצוא]]
* [[צו מתן רשיונות יבוא]]
* [[רשיון כללי לסחורות במעבר]]</text>
      <sha1>abcfh9j3gxjpfhvi678vgkiu2uhg05l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317645</id>
    <revision>
      <id>1418963</id>
      <parentid>1418890</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:29:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6039" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה||א|ב|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה א רמבם]]

==תמורה פרק א==

===[[משנה תמורה א א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;מה שאמר '''הכל ממירין''' כך סידורו - הכל עושין תמורה אם המירו, ואפילו יורש אם המיר בקרבן שהניח מורישו עושה תמורה.

וכבר בארנו בתחילת מכות שלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו, ותמורה לאו שניתק לעשה, ומה שחייבו ללקות עליו היות הלאו כולל לכל בני אדם והוא שנאמר &quot;ולא ימירנו&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}}, ועשה שבה שהוא &quot;והיה הוא ותמורתו יהיה קודש&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}} אינו כולל הכל כמו הלאו, לפי ששותפין וצבור אינם עושין תמורה, ולפי שלא השווה לאו שבה לעשה שבה לא היה דינו כדין לאו שניתק לעשה, לפי שכל המימר לוקה ואין כל מימר עושה תמורה. וכבר בארנו בתחילת מכות מה שאמרו &quot;כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם&quot;. 

ואמר רבי עקיבא, כמו שהקדושה לא תחול אלא לדבר שיש בביתו כך התמורה צריך שתהא בביתו, ובכור אינו בביתו מעיקרא אלא בביתו של ישראל. 

והלכה כרבי עקיבא:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה א ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;ראיה על זה מה שאמר &quot;בהמה בבהמה&quot;{{ממ|ויקרא|כז|י}}, ושם בהמה נופל על מינים רבים זכרים ונקבות. 

וראיתו על '''בעלי מומין''' ממה שנאמר &quot;טוב ברע&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}} שהקדים טוב ברע, רוצה לומר שהיה טוב בתחילה ונעשה רע רוצה לומר שאירע בו המומין, ולפיכך יעשה תמורה. אבל אם קדם מום להקדישו ולא חלה עליו קדושה לא יעשה תמורה, כמו שבארנו בשני מבכורות.

והלכה כחכמים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה א ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;דע שהמקדיש עובר הרי הוא מוקדש, ואפילו קדשי מזבח.

ואין הלכה כרבי יוסי בעניין התמורה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה תמורה א ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;כבר בארנו ההלכה הזאת בדיוק בחמישי מתרומות. ובאר התלמוד בה כאן דבר פשוט והוא, שאם נפל שאור של חולין ושל תרומה בתוך העיסה והחמיצה משתיהן כאחת, לא תהיה העיסה ההיא מדומעת כמו שנתבאר העיקר בשני מערלה, עד שיהא משאור של תרומה לבדו להחמיץ.

וכן שלושה לוגין מים שאובים שנפלו למקווה שפוסלים אותו כמו שזכרנו פעמים, אם נפלו מארבעה וחמשה כלים אינם פוסלים, עד שיהיו כולם משלושה כלים או פחות, זה דעת רבי יוסי בן חוני ואינו אמת, וזהו שאמרו &quot;לפי חשבון כלים, ויוסי בן חוני הוא&quot;. 

ואין באותו המאמר דבר שיפסיד שום דבר ממה שזכרנו בחמישי מתרומות:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה תמורה א ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אמר ש'''מי חטאת''' אינם מי חטאת וחייבין בדיני מי חטאת בטומאה וטהרה אלא כשנותנין אפר הפרה על המים, לפי שנאמר &quot;ונתן עליו מים חיים&quot;{{ממ|במדבר|יט|יז}} לא בא אלא לערב האפר במים, וכן אמרו &quot;לערבן הוא דאתא&quot;. אבל דינו שיהיו המים בכלי ויתן עליהם האפר, והוא מה שאמרו חכמינו ז&quot;ל &quot;מצינו בכל מקום מכשיר למעלה, אף כאן מכשיר למעלה&quot;.

ו'''בית הפרס''' - והוא המקום שיש בו טומאת מת אבל לא דקדקו עליו על מקומו המיוחד לפיכך יהא כל המקום ההוא מסופק, ועוד יתבארו דיניו לגמרי בשני הפרקים מאהלות. ושם יתבאר שכל זמן שיתערב עפר בית הפרס בקרקע אחר, לא יהיה אותו הקרקע השני בית הפרס.

ומה שאמר '''ולא תרומה''' - הוא דעת האומר שעל כל פנים השותפים שתרמו זה אחר זה אין תרומת שניהם תרומה, וכבר בארנו בשלישי מתרומות שדבר זה נדחה. 

וחכמים מביאין ראיה ממה שנאמר &quot;והיה הוא ותמורתו&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}}, ולא תמורת תמורתו. ורבי יהודה אומר &quot;יהיה&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}}, לרבות הולד. וחכמים אומרים, &quot;יהיה&quot; לעשות שוגג כמזיד.

והלכה כחכמים.

ודע שפסק ההלכה מימר וחוזרין וממירין באותה הבהמה הראשונה בעצמה, שאם המיר בה אלף [פעמים] בזה אחר זה או בבת אחת הכל תמורה:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה תמורה א ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אמר רחמנא בתמורה &quot;ואם בהמה אשר יקריבו ממנה לא יחליפנו ולא ימיר אותו&quot;{{ממ|ויקרא|כז|ט}}, אחר כך חזר וייחד המעשר שהוא מעשר בהמה ואמר &quot;לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו&quot;{{ממ|ויקרא|כז|לג}}.

וכבר בארנו בסוף בכורות שאין השותפים חייבים במעשר, כמו שבארנו שם [בשנים עשר במנחות]:&lt;קטע סוף=ו/&gt;</text>
      <sha1>90ayj85e3aacx600e4waskh3ytri9zg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם על תמורה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317646</id>
    <revision>
      <id>1418969</id>
      <parentid>666065</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T15:15:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YS9211</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4135" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רמב&quot;ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב&quot;ם|על תמורה|א|ב|ג|הצג תמיד=כן}}

ראו גם נוסח ה[[משנה תמורה ב רמבם]]

==תמורה פרק ב==

===[[משנה תמורה ב א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;אם אתה זוכר כל מה שהקדמנו בתחילת הסדר הזה, יתבאר לך כל המאמר הזה.

וכבר ידעת העיקר המפורסם שהוא עבר זמנו בטל קרבנו, ולפיכך אין הציבור חייבין באחריות הקרבנות רוצה לומר התמידין והמוספין.

וכן כל מה שיש לו זמן קבוע אין חייב עליו באחריות והוא דוחה את השבת ואת הטומאה, והוא שהיו רוב הכהנים טמאים הרי הם מקריבין את הקרבנות בטומאה, כמו שבארנו בשביעי מפסחים. 

והטעם שנתן רבי מאיר הוא טעם אמיתי ושגור, ואין חולק על זה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה תמורה ב ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;'''שכפרו הבעלים''' - הוא שיפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת והקריבה, ואחר כך נמצאת הראשונה.

וממה שזכרנו כבר במסכתא הזאת, יתבאר לך שחטאת הצבור לא יהיה לה ולד לפי שכל קרבנות ציבור זכרים, ואפילו חטאת כמו שבארנו בקצרה בתחילת הסדר הזה. ואי אפשר גם כן שתהא לחטאת הצבור תמורה, לפי שאין הצבור עושין תמורה כמו שהקדמנו. ואי אפשר לומר גם כן בחטאת צבור שמתו בעליה לפי שאי אפשר מוות ציבור, ועיקר בידינו &quot;שבט לא בטיל&quot; כל שכן ישראל כולו. אבל ש'''כפרו הבעלים ושעברה שנתה''' הרי זה אפשר בצבור, אבל לא נאמרו בפירוש אם חייבת חטאת צבור בכך או אינו נוהג אלא ביחיד. 

וקבלה ביד כולנו ממשה רבינו שחמש חטאת מתות. רבי שמעון יליף סתום ממפורש ואומר, כמו שאותן שלש מינים אינן נוהגים בצבור כך אלו השנים. ורבי יהודה לא יליף אלא אמר מה שאפשר להיות מחמשת המינין בצבור יהיה ומה שאי אפשר אי אפשר.

והלכה כרבי שמעון:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה תמורה ב ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כבר בארנו מה שאמרו &quot;יהיה קדש, לעשות שוגג כמזיד&quot;, ואינו כן בעניין ההקדש כמו שבארנו בשלישי מתמורה.

עניין מה שאמר רבי אלעזר '''לא קדישין''', שהממיר באחד מאלו לא נתקדשה אותה תמורה. וכן אם היתה הבהמה הראשונה אחת מאלו, אחר כך המיר בה בהמה תמימה, לא נתקדשה התמורה, לפי שאין בבהמה הראשונה קדושה שמחמתה תתקדש תמורתה, וזהו עניין מה שאמר '''לא מקדישין'''. 

ואפשר שתהא בהמה ראשונה על הסדר הזה, כגון שהקדיש בהמה ואחר כך נטרפה, או הקדיש ולד ויצא דרך דופן, או שהיה ולד קדשים, ואפשר בו שיהא כלאים וטומטום ואנדרוגינוס. ויהיה עניין מאמרו &quot;ולא מקדישין&quot; ואפילו לדעת רבי יהודה שאומר ולד עושה תמורה, כשיהיה הולד הזה כלאים או טומטום או אנדרוגינוס אינו עושה תמורה, לפי שאלו החמשה על דעת רבי אלעזר הם כמו בהמה טמאה שאין ראוי לקרבן ממנה, לפיכך אין קדושה חלה עליהם ולא השבת בעל מום, לפי שבעלי מום יש מהם שהיה ראוי לקרבן ויש במינו קרבן.

והלכה כרבי יוסי, וכרבי אלעזר, ואין חולק עליהם במאמר הזה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;</text>
      <sha1>cp8m79todv3gf5e6wy486ah80irqfwm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322778</id>
    <revision>
      <id>1418997</id>
      <parentid>1417038</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T05:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14662" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>1zafysmp07hnajrxwzqfr78n90ml4am</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418998</id>
      <parentid>1418997</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T05:58:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14742" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים
&lt;שם אחר&gt; הודעה על מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

&lt;מקור&gt; ((י&quot;פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים|191)); ((תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|7178)); ((תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|8922)); ((תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9299)), ((7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9733)); ((תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי&quot;א-1951]] (להלן - החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור [[באותו סעיף]] ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]], נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים -

@ 1.
: (א) במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן - מנוחת פיצוי).
: (ב) מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
: (ג) מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2.
: שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור [[בסעיף 2(ב) לחוק]] ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.


@ 3. (תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

==תוספת (תיקון: תשפ״ב–2) ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
&lt;חתימות&gt; גולדה מאירסון, שרת העבודה</text>
      <sha1>122bx3qwhpg81vafrr7jfqf6z0abskg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322779</id>
    <revision>
      <id>1418999</id>
      <parentid>1417173</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T06:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418998]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16272" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על מתן היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשי״א, 1386|היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|7424|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|[תיקון] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}} (להלן – החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 12|באותו סעיף}} ובתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}}, נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים –
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|}}
{{ח:תת|(א)}} במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).
{{ח:תת|(ב)}} מנוחת הפיצוי תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
{{ח:תת|(ג)}} מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).}}
{{ח:ת}} אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)}} ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

{{ח:סעיף|2|}}
{{ח:ת}} שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק}} ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(א)}} בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} להיתר זה.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב־2}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)}}
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8db3gmkiewjnt3hsi1y6h4ksde3f22n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקוראן סורה 8 (תרגום רקנדורף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332669</id>
    <revision>
      <id>1418984</id>
      <parentid>856445</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T19:21:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נדב ס</username>
        <id>475</id>
      </contributor>
      <comment>/* חזון השלל{{הערה|אחרי הכות אנשי מחמד את אויביהם על מקום בדר, עיין לעיל חזון ג' קט&quot;ז, היתה מריבה ביניהם על חלוקת השלל, יען כי אנשי המלחמה מאנו לתת חלק למפגרים מצאת בצבא; ויגלה להם מחמד את החזון הזה, אשר בו פרט להם את דיני החלוקה.}} */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18739" xml:space="preserve">{{תוכן לקוראן (תרגום רקנדורף)}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
===חזון השלל{{הערה|אחרי הכות אנשי מחמד את אויביהם על מקום בדר, עיין לעיל חזון ג' קט&quot;ז, היתה מריבה ביניהם על חלוקת השלל, יען כי אנשי המלחמה מאנו לתת חלק למפגרים מצאת בצבא; ויגלה להם מחמד את החזון הזה, אשר בו פרט להם את דיני החלוקה.}}===
&lt;small&gt;נגלה במדינ&quot;ה ובו ששה ושבעים פסוקים&lt;/small&gt;
{{רן|
'''בשם אלה הרחמן והרחום'''

{{פסוק קוראן|1}} ישאלוך על השלל; ענה אותם: השלל לאלהים ולשלוחו.  יראו את ד' והשלימו ביניכם ושמעו בקול אל ונביאו אם מאמינים אתם!  
{{פסוק קוראן|2}} המטים את אזניהם בהזכר שם ד', והמחזיקים באמונתם בהודע להם אותותינו, והבוטחים בד'.  
{{פסוק קוראן|3}} המתפללים ומפזרים מאשר נתנו להם; אלה הם המאמינים.  
{{פסוק קוראן|4}} הם יעלו מעלה מעלה אל אדוניהם; להם כפרת עון ושפע ברכה מאת אדוניהם.  
{{פסוק קוראן|5}} כהוציא אותך אלהיך מביתך{{הערה|להלחם באויביך.}} קצת המאמינים מרדו בך{{הערה|לא אבו לכת עמו.}}.  
{{פסוק קוראן|6}} ויריבו עמך על האמת גם אם נודעה להם; וידמו בנפשם כי הוכנו לטבח נגד פניהם.  
{{פסוק קוראן|7}} בהבטיחכם אל לתת בידכם אחד משני הצבאות, התאויתם לרשת את האחר רפה ידים{{הערה|אנשי מחמד בחרו לארב לארחת ישמעלים סוחרים מהלחם באויביו.}}; אמנם אלהים חשב להקים את דברו ולשרש את גזע הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|8}} למען הקים את האמת ולהפר את השקר גם בהתקומם הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|9}} בהתפללכם אל אלהיכם ויאמר: הן אשלח לכם את מלאכי לאלפים אלה אחר אלה{{הערה|עיין לעיל חזון ג' קי&quot;ז.}}.  
{{פסוק קוראן|10}} לא עשה אל זאת כי אם לבשרכם טוב ולאמץ את לבכם.  אין ישועה כי אם באלהים, כי עזוז הוא וחכם לב.  
{{פסוק קוראן|11}} בהפילו עליכם תרדמה להשקיטכם{{הערה|בלילה מיגיעתכם ביום.}}, ויורד עליכם מטר מן השמים לטהרכם בו, להסיר מעליכם את טמאת השטן{{הערה|את דם האויבים אשר נגעלתם בו.}}, לאמץ את לבותיכם ולחזק את רגליכם. 
{{פסוק קוראן|12}} באמר אלהים אל המלאכים: אני עמכם לאזר חיל את המאמינים ולהביא מורך בלב הבוגדים; כרתו את ראשיהם וגדעו את אצבעותיהם{{הערה|זה חק לישמעלים לעשות לאויביהם המומתים.}}!  
{{פסוק קוראן|13}} ויעשו כן על המרותם{{הערה|האויבים.}}את פי ד' ושלוחו; כל הממרה את פי ד' ושלוחו, לו אל קנא ונוקם הוא.  
{{פסוק קוראן|14}} זה גמולכם; קחוהו{{הערה|מדבר אל האויבים.}}!  אש הגיהנם תהיה למנה לבוגדים.  
{{פסוק קוראן|15}} אתם המאמינים!  בפגעכם בהמון הבוגדים אל תפנו אליהם ערף!  
{{פסוק קוראן|16}} וכל הפונה אליהם ערף אם לא תשיבהו חמת המלחמה{{הערה|כלומר כי חיל האויבים עצום כל כך, כי אי אפשר להלחם בו.}} או ישיבוהו אנשי מלחמתו,  חרון אף ד' ישיגהו, וגיהנם יהי מושבו.  מה קשה הדרך שמה!  
{{פסוק קוראן|17}} לא אתם הכיתם בו{{הערה|באויב.}}כי אם אלהים; ולא אתה השלכת{{הערה|במלחמת בדר הפך סער גדול נגד פני האויבים, וישלך חול דק אל פניהם עד כי לא יכלו לראות.}}כי אם אלהים; למען נסות את המאמינים במסה גדולה, כי אלהים שומע ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|18}} זאת היתה למען הפר את ערמת הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|19}} התבקשו מופת{{הערה|מחמד מדבר אל אויביו.}}?  הן בא אליכם!  אם תחדלו{{הערה|מהלחם בי.}}, טוב לכם; אם תשובו{{הערה|להלחם בי.}} , גם אנחנו נשוב; לא יועילו אתכם חיליכם העצומים, כי ד' הולך עם המאמינים.  
{{פסוק קוראן|20}} אתם המאמינים!  שמעו בקול אל ושלוחו, ואל תשובו מאחריו אחרי שמעכם אותו!  
{{פסוק קוראן|21}} ואל תהיו כאנשים האומרים: שמענו, ולא ישמעו.  
{{פסוק קוראן|22}} בעיני אלהים נמשלו כבהמות החרשים והאלמים{{הערה|אשר לא יאבו שמוע את דבר אל.}} אשר לא ישכילו.  
{{פסוק קוראן|23}} לו ימצא אלהים דבר טוב בהם, יפקח את אזניהם; אמנם גם בפקחו את אזניהם ישובו מאחריו ויבגדו בו.  
{{פסוק קוראן|24}} אתם המאמינים!  הקשיבו לקול ד' ושלוחו בקראם אתכם אל אשר יחיכם{{הערה|אל תורת אל כי היא חייכם.}}, ודעו כי אלהים הולך בין כל איש ובין לבו{{הערה|יודע את הררי הלב.}}, וכי תשובו אליו לעת מועד!  
{{פסוק קוראן|25}} השמרו מהזדון{{הערה|למרות את פי ד'.}}, כי לא ישחית אך את החוטאים לבדם{{הערה|בפקד אלהים את הארץ על עונה ענשו ישיג לפעמים את הצדיק ואת הרשע.}}; הן קנא ונוקם אלהיכם.  
{{פסוק קוראן|26}} זכרו כי מתי מספר וקצרי יד הייתם בארץ ורכי לבב פן יכחידוכם האנשים{{הערה|שכניכם הנלחמים בכם.}}; ויתמך ויאמץ אלהים אתכם בעזרתו, ויפזר לכם את טובו למען תתנו לו תודה.  
{{פסוק קוראן|27}} אתם המאמינים!  אל תעקבו את אלהים ואת שלוחו ואל תשקרו באמונתכם באשר תדעוה!  
{{פסוק קוראן|28}} דעו, כי הונכם וזרעכם אך מסה המה{{הערה|אלהים נתנם לכם לראות התקריבום לו ברצון אם ישאלם מכם.}}, ושכר גדול יש באלהים!  אתם המאמינים!  אם תיראו את ד' ישלח לכם פדות ויסלח לכם את עונותיכם ויכפר לכם כי גדולים רחמיו. 
{{פסוק קוראן|29}} בהתנכל עליך הבוגדים לתפשך או להמיתך או לגרשך{{הערה|מעיר מולדתך.}} וימתיקו סוד עליך, אלהים התחכם להם והוא הטוב מכל המתנכלים{{הערה|חכמתו עולה על חכמת כל בני האדם.}}.  
{{פסוק קוראן|30}} ובהקרא אליהם אותותינו{{הערה|הקורן.}}  יאמרו: כבר שמענו זאת!  לו נחפץ, נאמר לך כאלה; אין בו{{הערה|בקורן.}} כי אם משלים קדמונים. 
{{פסוק קוראן|31}} ובאמרם: אלהינו!  אם הספר הזה אמת הוא, המטר עלינו אבני אלגביש מן השמים או יסרנו בענש גדול!  
{{פסוק קוראן|32}} לא אבה אל יסרם בעוד היותך בקרבם, יען כי התחננו לו{{הערה|נחמו על פשעם.}}.  
{{פסוק קוראן|33}} לא היה על אלהים לרחמם, באשר סגרו את דלתות החרם{{הערה|אויבי מחמד סגרו את דלתות היכל החרם, אשר בקרבו הקאאבא, אל מחמד ואל אנשיו.}}, גם כי לא הפקדו עליו; רק ליראי אלהים הפקד{{הערה|הקורישים, משפחת מחמד, היו מקדם שומרי הקאאבא,}}.  אך רבם לא ידעו זאת.  
{{פסוק קוראן|34}} ולא התפללו בבית התפלה כי אם חרקו שן ויספקו כפים{{הערה|מנהג עובדי אלילים היה לחרק שן ולספק כפים בתפלתם.}}.  הא לכם גמולכם על אשר בגדתם!  
{{פסוק קוראן|35}} הבוגדים יפזרו את הונם להשיב את אחיהם מדרך אל; הן יפזרוהו!  רעה תבוא עליהם וינגפו.  
{{פסוק קוראן|36}} הבוגדים יהיו מאכלת אש הגיהנם.  
{{פסוק קוראן|37}} למען הבדל בין הטובים ובין הרעים יצבר אלהים את הרעים אלה על אלה ויאלמם אלומה אחת וישליכם אל גיהנם; שם יספו.  
{{פסוק קוראן|38}} אמר אל הבוגדים: אם ישובו מדרך פשעם, יכפר להם את אשר עשו; ואם יזידו, תבואם רעת הבוגדים הקדמונים.  
{{פסוק קוראן|39}} הלחמו בהם עד תם המסה והורמה קרן האמונה; ואם ישובו, אלהים יראה את פעלם.  
{{פסוק קוראן|40}} ואם ילחמו בכם, דעו כי אלהים מגנכם!  הוא הטוב מכל המגנים והמושיעים.  
{{פסוק קוראן|41}} דעו, כי בשללכם שלל לד' ולשלוחו החומש, ולקרובים וליתומים ולדלים ולעוברי דרך, אם מאמינים אתם באלהים ובאשר שלחנו לעבדנו ביום התשועה{{הערה|ביום מלחמת בדר.}} אשר בו שני הצבאות התראו פנים; אלהים אדיר על כל.  
{{פסוק קוראן|42}} בחנותכם בעבר הנהר והאויב ממולכם ורכבו מאחוריכם, התפרדתם בהמתיקכם סוד יחד{{הערה|בראות אנשי מחמד כי אויביהם כתרום מפנים ומאחור, וימס לבבם וימאנו להלחם; אך מחמד דבר על לבם.}}; אמנם עצת ד' עמדה.  
{{פסוק קוראן|43}} למען יתבוננו המתים במלחמה ואשר עודם בחיים, כי אל שומע ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|44}} אלהים הראך בחלום את האויבים מתי מספר; לו הראך אותם חיל עצום, כי אז נמס לבבכם ותמרו את פיו{{הערה|מאנתם להלחם.}}; אמנם אל הצילכם, כי הוא יודע את כל חדרי בטן.  
{{פסוק קוראן|45}} בקרבכם אל המלחמה הראכם אותם מתי מספר, וכן הייתם בעיניהם, למען יקים אל את דברו; ואל אלהים ישובו כל הדברים{{הערה|כלומר אלהים מסובב את כל מקרי בני האדם.}}.  
{{פסוק קוראן|46}} אתם המאמינים!  בפגעכם בחיל הבוגדים אמצו את לבבכם וזכרו את ד' למען תצליחו!  
{{פסוק קוראן|47}} שמעו בקול ד' ושלוחו ואל תמרו את פיו, פן ירך לבבכם ותנגפו!  חכו לד' כי הוא הולך עם המחכים.  
{{פסוק קוראן|48}} ואל תהיו כאנשים אשר הזידו לעזב את בתיהם למען הראות לבני האדם{{הערה|יצאו למלחמה נגדכם, כי בטחו בחילם הגדול.}}!  הם סרו מדרך הטובה, ואלהים יודע את אשר עושים.  
{{פסוק קוראן|49}} השטן הסיתם אל מעלליהם באמר אליהם: לא תנגפו ביום הזה, כי אנכי מגן לכם!  אך בהערך המלחמה נסג אחר על עקביו{{הערה|סר מהם.}} באמר: נקי אנכי מכם{{הערה|סר מהם.}} , כי אני ראה את אשר לא תראו{{הערה|את המלאכים אשר שלח אל לעזרת מחמד; עיין לעיל חזון ג' קי&quot;ז.}}; את האלהים אני ירא, כי קנא ונוקם הוא.  
{{פסוק קוראן|50}} ויאמרו החנפים ורכי הלבב{{הערה|מהמון הבוגדים.}}: האמונה פתתה את האנשים האלה{{הערה|כלומר לא אלהים היה בעזרם, כי אם קנאת אמונתם עוררם לעשות חיל.}}!  אמנם כל הבוטח בד' לו אל גבור ורחום הוא.  
{{פסוק קוראן|51}} לו תראה בהנגף הבוגדים תחת יד המלאכים המכים את פניהם ואת גיויהם באמרם: קחו את גמול אשכם{{הערה|רדו אל גיהנם.}}!  
{{פסוק קוראן|52}} זאת היתה להם על מעשה ידיהם; אלהים לא יעשה עול לעבדיו.  
{{פסוק קוראן|53}} הם כחשו באותות אל כעס פרעה וכאנשים אשר היו לפניהם; ויכחידם אלהים על מרים, כי קנא ונוקם הוא.  
{{פסוק קוראן|55}} אלהים לא יסיר את חסדו מעם, עד כי זה יהפך את לבו{{הערה|לשוב מאחרי אל.}}, כי אל שומע ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|55}} גם עם פרעה והאנשים אשר היו לפניהם כחשו באותות אלהיהם; ונכחידם על מרים, ונצף את עם פרעה, כי כלם חוטאים היו.  
{{פסוק קוראן|56}} הבוגדים והמכחשים באל נמשלו בעיניו כבהמות.  
{{פסוק קוראן|57}} האנשים אשר כרת להם ברית אהבה ויפירוה בכל עת ולא יראו אלהים.  
{{פסוק קוראן|58}} אם תגבר ידך עליכם במלחמה, פזרם, למען יזכרהו דור נולד!  
{{פסוק קוראן|59}} ואם תירא כי גוי אחד יבגוד בך, עשה לו כפעלו{{הערה|יסרם טרם ימרדו בך.}}, כי לא אוהב אל את הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|60}} ואל ידמו בנפשם הבוגדים כי ימלטו; לא ינקו!  
{{פסוק קוראן|61}} התאזרו לנגדם כפי יכלתכם באיש רגלי ובפרשים למען הפיל אימה על אויבי אל ועל אויביכם ועל אחרים זולתם אשר לא נודעו לכם כי אם לאל.  כל אשר תפזרו מהונכם בגלל מלחמת אל, יושב לכם; לא יעשה לכם עול.  
{{פסוק קוראן|62}} ואם שלום יענוך, השיבם שלום; ובטח בד', כי הוא שומע ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|63}} ואם ירמוך, אלהים יריב ריבך; הלא הוא מאזרך חיל עם המאמינים אשר קשר את לבם?  לו פזרת את כל אוצרות התבל, לא קשרת את לבם; לא קשרם כי אם אל, כי אדיר הוא ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|64}} הנביא!  עזרך בשם ד' ובמאמינים ההולכים אחריך.  
{{פסוק קוראן|65}} הנביא!  דבר על לב הבוגדים למען ילחמו!  עשרים אנשי חיל מכם יניסו מאתים, ומאה מכם יניסו אלף; כי אין תבונה בבוגדים.  
{{פסוק קוראן|66}} אלהים הקל לכם בדעתו כי קצרי יד אתם; מאה אנשי חיל מכם יניסו מאתים, ואלף מכם יניסו אלפים בעזרת ד' כי הוא הולך עם המחכים לו.  
{{פסוק קוראן|67}} לא הותר עוד לנביא לחיות את השבוים עד פרצו בארץ{{הערה|כל עת אשר לא גברה יד האיסלאם בכל ארץ ערב, לא חיה מחמד את השבוים; אמנם אחרי משלו בכל אויביו התיר לאנשיו לקחת כפר מהשבוים.}}.  אתם רודפים אחרי חיי החלד{{הערה|פה מוכיח מחמד את אנשיו על קחתם כפר מהשבוים.}}; אמנם אלהים שם לכם למטרה את חיי העולם הבא, ואלהים אדיר ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|68}} לולי נגלה לכם חזון מאת אלהים{{הערה|אשר בו הותר לכם לקחת כפר.}}, כי אז בא עליכם ענש גדול על אשר לקחתם.  
{{פסוק קוראן|69}} אכלו משללכם כטוב וכישר בעיניכם; ויראו את ד', כי סלח ורחום הוא!  
{{פסוק קוראן|70}} הנביא!  אמור אל השבוים אשר בידיכם: אם ימצא אלהים דבר טוב בקרב לבכם, ישיב לכם טוב מאשר לקח לכם, ויסלח לכם, כי חנון ורחום הוא.  
{{פסוק קוראן|71}} ואם בלבם לרמותך לא ירמו אותך כי אם את אלהים; הנה נתנם בידך, כי הוא חכם לב ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|72}} האנשים אשר האמינו בך ויעזבו את בתיהם וישליכו מנגד את הונם ואת חייהם בעבור מלחמת אל, ויעזרוך ויושיעוך, לאחים יחשבו יחד{{הערה|הם יקחו חלקם בשלל.}}; אמנם המאמינים אשר לא עזבו את בתיהם לא יחלקו עמכם עד יצאו אתכם בצבא.  
{{פסוק קוראן|73}} אך אם יבקשו מכם עזרה בגלל האמונה{{הערה|אם הבוגדים יצררו אותם.}}, עליכם להושיעם לולי נגד אנשי בריתכם; ואל מביט אל כל אשר תעשו.  
{{פסוק קוראן|74}} והבוגדים אך איש אל אחיו אחים הם{{הערה|אל יצאו אתכם בצבא, כי לא שלם לבם עמכם.}}; ואם לא תעשו זאת, מריבה גדולה ורעה חולה תהיה בארץ.  
{{פסוק קוראן|75}} המאמינים בך ועוזבים את בתיהם ונלחמים לאמונת אל, עוזריך ומושיעיך, אלה הם המאמינים; להם יכפר עונם, ושפע ברכה ישיגו.  
{{פסוק קוראן|76}} והמאמינים אחרי כן{{הערה|אחרי תת ד' לכם תשועה באויביכם.}} ועוזבים את בתיהם ונלחמים  לכם, לכם יחשבו.  אמנם קרובי משפחתכם אחיכם הראשונים הם{{הערה|אנשי מחמד יקחו שכם אחד על כל המאמינים..}} כדבר אל, כי הוא יודע כל.

}}
&lt;/div&gt;

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרויקט בן-יהודה|קישור=reckendorf/koran.html}}

[[קטגוריה:הקוראן סורה 8]]</text>
      <sha1>rn823jb8yvuqnil478ikjw6wsunyd6f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקוראן סורה 10 (תרגום רקנדורף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332671</id>
    <revision>
      <id>1418985</id>
      <parentid>771110</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T19:22:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נדב ס</username>
        <id>475</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חזון יונה{{הערה|שם החזון הזה מהנביא יונה הנזכר לקמן פסוק צ&quot;ה.}}  עליו השלום */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24487" xml:space="preserve">{{תוכן לקוראן (תרגום רקנדורף)}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
===חזון יונה{{הערה|שם החזון הזה מהנביא יונה הנזכר לקמן פסוק צ&quot;ה.}}  עליו השלום===
&lt;small&gt;נגלה במיכ&quot;ה ובו מאה ותשעה פסוקים&lt;/small&gt;
{{רן|
'''בשם אלה הרחמן והרחום'''

{{פסוק קוראן|1}} א&quot;ל&quot;ר{{הערה|אלה דברי הכותב וראשי תיבות: אמר לי רבי.}} אלה אותות ספר החכם.  
{{פסוק קוראן|2}} היפלא בעיני האנשים כי נגלינו{{הערה|גבריאל המלאך מדבר.}} אל איש מקרבם למען הזהיר את הבוגדים ולבשר טוב את המאמינים כי גדול שכרם באלהיהם?  – הבוגדים יאמרו: הן קוסם קסמים זה{{הערה|בלעג אמרו זאת על אשר מחמד לא עשה מופתים.}}!  
{{פסוק קוראן|3}} ד' הוא אדוניכם; הוא ברא את השמים ואת הארץ בששת ימים ובשביעי ישב על כסאו; הוא השליט בכל; אין עוזר מבלעדו.  כי הוא אלהיכם; אך אותו עבדו; הלא תבינו?  – 
{{פסוק קוראן|4}} אליו תשובו כלכם, כדברו אשר דבר באמת; הוא בורא כל היצורים ומשיבם אליו לתת גמול למאמינים ולעשי משפט וצדקה; ולבוגדים מים רותחים יהיו לכרות, וגדול ענשם על מרים.  
{{פסוק קוראן|5}} הוא שם את השמש לממשלת ביום ואת הירח לממשלת בלילה ברקיע השמים, למען תדעו את מספר השנים ואת חשבון הימים.  לא ברא אלהים את אלה כי אם באמת{{הערה|מדרש רבא, בראשית א', א', אמר, בי הק&quot;ב&quot;ה ברא את העולם באמת, יען כי סופי תבות: בראשית ברא אלהים את,, הם: אמת.}}; כן הראה את אותותיו לעם המבין.  
{{פסוק קוראן|6}} בתקופת הלילות והימים ובכל אשר ברא אל בשמים ובארץ די אותות לעם היראים.  
{{פסוק קוראן|7}} אמנם האנשים, אשר לא יקוו לפגע בנו{{הערה|אינם מאמינים בתחית המתים.}}, ויבחרו בחיי העולם הזה, יתענגו בהם ויפשעו באותותינו.  
{{פסוק קוראן|8}} אלה יירשו את אש הגיהנם על פעלם.  
{{פסוק קוראן|9}} ואת המאמינים ועשי טוב יולך ד' אל גנות חמד ובתוכם נחלי מים, על אשר האמינו בו.  
{{פסוק קוראן|10}} שם יברכו בקול גדול{{הערה|הצדיקים הבאים אל גן העדן.}}: יהולל שמך ד'.  והאחרים{{הערה|הצדיקים אשר כבר שם.}} יענו: שלום!  
{{פסוק קוראן|11}} ואחר כלות תפלתם יאמרו: תהלה לאל אדון העולמים!  
{{פסוק קוראן|12}} לו ימהר אלהים לשלם לבני האדם את הרע כאשר יבקשו את הטוב, כי אז כבר בא קצם{{הערה|לו יענש אלהים את הרשעים מיד אחרי חטאם ולא יאריך אפו, לא היה אדם בארץ.}}; לכן נזנח את האנשים, אשר לא יקוו לפגע בנו, אל שגגתם.  
{{פסוק קוראן|13}} אם יקרה אסון את איש, יתחנן אלינו בשכבו בקומו ובלכתו{{הערה|בכל עת.}}; ואם נצילהו מצרתו, ישוב לחטא וישכח את מוסרו; זה משפט עשי עול.  
{{פסוק קוראן|14}} הן השחתנו דורות, אשר היו לפניכם{{הערה|אנשי דור המבול, אנשי עאד, תמוד הנזכרים לעיל חזון ז'.}} , על מרים, יען כי לא האמינו באותות אשר הביאו אליהם נביאיהם; כן נשיב גמול על גאים.  
{{פסוק קוראן|15}} או שמנוכם בארץ תחתיהם, למען נראה את מעלליהם.  
{{פסוק קוראן|16}} בהקרא להם אותותינו הנגלים יאמרו האנשים אשר לא יקוו לפגע בנו: הביא קורן אחר או שנחו!  אמור: אין לאל ידי לשנותו כאות נפשי; אינני שומע כי אם לאשר גולה לי, כי ירא אנכי את ענש היום הגדול בהמרותי את פי ד'.  
{{פסוק קוראן|17}} לו חפץ ד', לא קראתיו{{הערה|את הקורן: כי מחמד לא ידע קרא בספר בטרם הגלות לו הקורן.}} לכם ולא הוריתיכם בו; הלא  גרתי בקרבכם מספר ימים טרם הגלותו{{הערה|וידעתם היטב, כי לא ידעתי קרא אז כתב.}}? הלא תבינו?  
{{פסוק קוראן|18}} ומי רע ממדבר כזבים באל ומכחש באותותיו?  הן לא יצליחו הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|19}} הם עובדים מבלעדי אל את אשר לא ייטיב ולא ירע להם, ואומרים: אלה יליצו בעדנו אל ד'{{הערה|בזה יכון את הנוצרים המאמינים כי קדושיהם מליצים בעדם.}}; אמור: התורו את ד' דברים אשר לא ידע בשמים ובארץ{{הערה|כלומר כי בין בעולם הזה בין בעולם הבא כל איש ישא את עונו ואין מליץ בעדו.}}?  חלילה לו את אשר תדמו אליו!  
{{פסוק קוראן|20}} כל בני האדם אך אומה אחת היו{{הערה|עיין בראשית י&quot;א, א'.}}; אז נפרדו.  לולי יצא הדבר מפי ד'{{הערה|להפיצם על פני כל הארץ.}} , כי אז הוכיחו ביניהם על ריבם.  
{{פסוק קוראן|21}} יאמרו: אם לא ינתן לו מופת מאת אדוניו, לא נאמין בו; אמור: הנסתרות לד'{{הערה|אך הוא לבדו יכול לעשות מופתים.}}; חכו, גם אני אחכה עמכם!  
{{פסוק קוראן|22}} וברחמנו את האנשים אחרי בוא אליהם צוקה{{הערה|בימי מחמד היה רעב גדול בארץ ערב שבע שנים רצופים.}}  הערימו סוד באותותי; אמור: אלהים ימהר להתחכם לכם, ומלאכינו יכתבו בספר את נכליהם!  
{{פסוק קוראן|23}} הוא מנהלכם ביבשה ובארץ, למען ייטב לבכם בהיותכם באניה אשר הרוח נושבת בה.  בקום עליהם סערה, וגלי הים יעברו עליהם מכל רוח, יתחננו מיראתם פן יכסום התהומות, ויתחזקו באמונתם לאמר: אם תצילנו מהצרה הזאת, נזבח לך תודה!  
{{פסוק קוראן|24}} ואחרי הצילו אותם ישובו וישחיתו בארץ ויעשו עול.  בני אדם!  כל אשר תאשימו בו את נפשותיכם לא יועילכם כי אם בחיי העולם הזה; אז תשובו אלינו ונגיד לכם את אשר עשיתם.  
{{פסוק קוראן|25}} חיי העולם הזה נמשלו כמים אשר הורדנו משמים ארצה להשקות בהם את יבול הארץ, לתת טרף לאדם ולבהמה, לענד ולעטר את מראה האדמה.  בני האדם ידמו בנפשם, כי הם השליטים בהם; אך בבוא דברנו, אם ביום אם בלילה, נשים הכל לשמה והיה כלא היה; כן נראה את אותותינו למתבוננים בהם.  
{{פסוק קוראן|26}} אלהים ינהל אל נות השלום וינחה בדרך הטוב את הישר בעיניו.  
{{פסוק קוראן|27}} שכר גדול יהיה לעשי טוב{{הערה|עיין לעיל חזון ג', ק'.}}; שחור וכלימה לא יכסו את פניהם; הם רעי גן העדן ולעד ישבו בו.  
{{פסוק קוראן|28}} ולעשי עול יושב גמולם כפי פעלם; כלימה תשיגם; אין להם מציל מיד אל; פניהם יחשכו מעלטת ליל וצלמות; רעי הגיהנם יהיו ולעד ישבו בו.  
{{פסוק קוראן|29}} ביום הדין נקבץ את כלם נאמר אל עובדי האלילים: לכו אל מקומכם{{הערה|אל גיהנם.}}  אתם ואליליכם!  אז נפרידם איש מעל אחיו, ואליליהם יאמרו: גם אותנו לא עבדתם{{הערה|כלומר ידעתם היטב כי הבל אנחנו; אך למען הכעיס את ד' עבדתם אותנו.}}!  
{{פסוק קוראן|30}} עד ד' בינינו וביניכם; לא שמנו את לבנו לעבודתכם!  
{{פסוק קוראן|31}} לכל נפש יושב גמול פעלה, ותשוב אל אלהים כי הוא אדונה באמת; נבצר מהם את אשר יזמו לעשות.  
{{פסוק קוראן|32}} אמור: מי שלח לכם את מערכת השמים והארץ?  מי המושל באזניכם ובעיניכם{{הערה|מי נתן לכם אזנים לשמוע ועינים לראות.}}?  מי מוציא את החיים מהמות ואת המות מהחיים?  מי אדון כל היקום?  יענו: הנך אלהים.  אמר: הלא תיראוהו?  
{{פסוק קוראן|33}} הלא זה אדונכם באמת?  ומה בלתי האמת כי אם שגגה?  למה תסורו ממנה?  
{{פסוק קוראן|34}} כן יקום דבר אדונך אל הבוגדים על אשר לא האמינו.  
{{פסוק קוראן|35}} אמר: מי מאליליכם יברא יצור וישיבהו אליו?  אך אלהיכם בורא יצור ואז משיבהו אליו; למה שבתם מאחריו?  
{{פסוק קוראן|36}} מי מאליליכם ינחה בדרך האמת, הלא אלהים?  הטוב ללכת אחרי המנחה בדרך אמת או אחרי אשר לא ינחה כי אם בהינחותו?  ומה לכם להריב בזאת?  
{{פסוק קוראן|37}} אך רבם לא יקשיבו כי אם להגיון לבם; אמנם הגיון לבם לא יצא מפי האמת; ואלהים מביט אל פעלם.  
{{פסוק קוראן|38}} הקורן הזה לא נתן מאחר זולתי אל; הלא הוא מקים את אשר בידיהם{{הערה|את התורה ואת העוואנגעליאום.}}  ומבאר את הכתב?  אין דפי בו, כי מאדון העולמים הוא.  
{{פסוק קוראן|39}} יאמרו: הוא{{הערה|מחמד.}}  בדאהו{{הערה|את הקורן.}}  מלבו; אמור: הביאו חזון כחזיונו, והתחננו לאשר תחפצו בו{{הערה|לאליליכם למען יושיעוכם.}} מבלעדי אל, אם כנים דבריכם!  
{{פסוק קוראן|40}} לא כחשו בו כי אם על אשר לא הבינוהו ולא בקשו לדעת אותו.  האנשים אשר היו לפניהם גם כן דברו בו כזבים; אמנם תראה את שלמת הרשעים!  
{{פסוק קוראן|41}} קצתם יאמינו בו וקצתם לא יאמינו; אך אלהים יכיר את המרעים.  ואם יכחשו בך, אמור: לי מעשי ולכם מעשיכם; נקים אתם ממעשי ואני נקי ממעשיכם.  
{{פסוק קוראן|43}} יש מהם ישמעוך.  התשמיע את החרשים אשר לא יאבו שמוע? 
{{פסוק קוראן|44}} יש מהם יראוך; התפקח עינים עורות אשר לא תאבינה ראות?  
{{פסוק קוראן|45}} הן אלהים לא ישגה את האנשים; הם משגים את נפשם.  
{{פסוק קוראן|46}} וביום קבצו אותם ידמו בנפשם כי לא חיו אך שעה אחת בכל יום; אז יכירו איש את אחיו; האנשים, אשר כחשו כי יפגעו באל{{הערה|בתחית המתים.}} , יספו, כי הלכו אחרי ההבל.  
{{פסוק קוראן|47}} אם נראה אותך קצת גמולם או נמיתך{{הערה|כלומר אם ניסרם בעודך חי או אחרי מותך.}} , הם ישובו אלינו, ואלהים  יעיד על מעשיהם.  
{{פסוק קוראן|48}} לכל גוי בא שליח אל; ובבואו אליהם הוכיח ביניהם במשפט ולא עשה להם עול.  
{{פסוק קוראן|49}} יאמרו: מתי יבוא דברך, אם כנים דבריך{{הערה|הגד לנו את העת, אשר בה יבוא אלינו ענש ד', אם נביא אמת אתה.}}?  
{{פסוק קוראן|50}} אמור: אין לאל ידי להיטיב או להרע לי בלתי ד' צוה, לכל גוי יבא קצו, ובבוא קצם לא יאחרוהו ולא יחישוהו גם שעה אחת.  
{{פסוק קוראן|51}} הראיתם עוד, כי בבואכם גמולכם ביום או בלילה הבוגדים יכלו החישהו?  
{{פסוק קוראן|52}} ההאמנתם בבואו אליכם?  ובבואו עתה התבקשו להחישהו?  
{{פסוק קוראן|53}} אז יאמר אלהים לחוטאים: הא לכם גמולכם עד עולם!  התבקשו גמול אחר בלתי כפי פעלכם?  
{{פסוק קוראן|54}} ישאלוך האמת דבריך; אמר: חי אדוני, אמת המה!  לא תפרו עצתו.  
{{פסוק קוראן|55}} ולו יהי לכל נפש החוטאת כל אוצרות התבל, כי אז תתנם בעד פדיון נפשה; אז ינחמו על פשעם בראותם את גמולם.  אלהים יוכיח במשפט ביניהם ולא יעשה להם עול.  
{{פסוק קוראן|56}} הלא לד' כל אשר בשמים ובארץ?  הלא כל משפטיו אמת?  אך רבם לא יבינו.  
{{פסוק קוראן|57}} הוא מחיה וממית, ואליו תשובו.  
{{פסוק קוראן|58}} בני אדם!  הנה באה אליכם עצת אלהיכם{{הערה|הקורן.}} , רפוי למחלת לבכם, קו הישר ורחמים למאמינים.  
{{פסוק קוראן|59}} שישו בחסד ורחמי אל, כי טובים הם לכם מאוצרות התבל אשר צברתם!  
{{פסוק קוראן|60}} הראיתם את אשר נתן אל לכם לאכלה? למה החרמתם את קצתו והתרתם את קצתו?  ההמשילכם אלהים בו, או בדאתם זאת מלבכם?  
{{פסוק קוראן|61}} ומה יחשבו המדברים כזבים באל ביום התקומה?  הן חנון ד' לבני האדם, אך רבם לא יתנו לו תודה.  
{{פסוק קוראן|62}} לא תשלחו ידכם בכל דבר ולא תקראו מאומה בקורן ולא תעשו דבר בלתי יעיד עליו ד'{{הערה|הוא יודע את כל מעשיכם.}}; אין נסתר מנגד עיניו כל אשר בשמים ובארץ, גם אם הוא כמשקל הנמלה; אין רב או מצער אשר לא כתוב בספר הנודע{{הערה|בספר המקרים.}} .  
{{פסוק קוראן|63}} וכל מכבדי ד' לא יבוא פחד ושאה עליהם.  
{{פסוק קוראן|64}} המאמינים בד' ויראים אותו, להם מבשר טוב בעולם הזה ובעולם הבא; דבר אל לא יופר; מה גדול הששון הזה!  
{{פסוק קוראן|65}} אל תתעצב אל לבך על דבריהם!  כי עז לאלהים{{הערה|הוא יענשם.}} , והיא שומע ויודע כל.  
{{פסוק קוראן|66}} הלא לד' כל אשר בשמים ובארץ?  אחרי מי ילכו העובדים אלהי נכר מבלעדו?  רק אחרי שרירות לבם ואחרי השקר אשר יהגו בו.  
{{פסוק קוראן|67}} הוא נתן לכם את הלילה למנוחה ואת היום למלאכה; אלה האותות לעם השומע בקול ד'.  
{{פסוק קוראן|68}} יאמרו: אלהים הוליד בנים; חלילה לו!  הוא די לעצמו; לו כל אשר בשמים ובארץ.  ההמשיל אתכם בהם?  התגידו באלהים את אשר לא ידעתם?  
{{פסוק קוראן|69}} אמור: כל המדברים כזבים באל לא יצליחו.  
{{פסוק קוראן|70}} יתענגו בעולם הזה; אחרי כן ישובו אלינו, ונשב להם גמולם על אשר בגדו.  
{{פסוק קוראן|71}} ספר נא להם אח מעשה נוח!  באמרו אל עמו: עמי!  אם מושבי בקרבכם ותוכחתי עליכם לטרח, שתי ד' מחסי.  אספו את חילכם וקראו את אליליכם!  המתיקו סוד והתקוממו בי; אל תאחרו!  
{{פסוק קוראן|72}} לא אשאל מכם שכר בשובכם מדרך פשעכם; שכרי בד' אשר צוני להאמין בו.  
{{פסוק קוראן|73}} אך הם דברו בו כזבים; ונציל אותו ואת אשר אתו בתיבה ונשם אותו תחתיהם בארץ; ונשקע אותם על כחשם באותותינו.  הבט אל אחרית האנשים אשר הזהיר נח!  
{{פסוק קוראן|74}} ואחריו שלחנו נביאים{{הערה|כמו הוד, שלח, אברהם, שעיב, עיין לעיל חזון ז'.}}  אל העמים במופתים גדולים; אך אלה לא האמינו באשר כחשו בו מקדם.  כן הכבדנו את לב החוטאים.  
{{פסוק קוראן|75}} אחרי כן שלחנו באותותינו את משה ואת אהרן אל פרעה ואל שריו; אך אלה חזקו את לבם, ויהיו עם בוגד.  
{{פסוק קוראן|76}} ובבוא אליהם האמת מאתנו, אמרו: אך קסם גלוי הוא!  ויאמר משה: התאמרו לאמת הבאה אליכם, כי קסם הוא?  לא יצליחו קוסמי קסמים.  
{{פסוק קוראן|77}} ויאמרו{{הערה|המצרים.}}: הבאתם אלינו למען השיבנו מאמונת אבותינו ולמען תמשלו בארץ?  לא נאמין בכם.  
{{פסוק קוראן|78}} ויאמר פרעה: הביאו אלי את כל חוברי חברים מחוכמים!  אחרי בואם, ויאמר משה: השליכו את אשר תשליכו!  
{{פסוק קוראן|79}} אחרי השליכם ויאמר משה: לא תצליחו בקסמיכם, כי אלהים יסכלם; אלהים לא יצליח את פעלי הבוגדים!  
{{פסוק קוראן|80}} אלהים יקים את דברו גם בהתקומם הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|81}} ולא האמין במשה כי אם שבטו{{הערה|שבט לוי.}}  בתוך עמו; והאחרים לא האמינו בו מפחד פרעה ושריו, פן ירעו אותם; כי פרעה השחית בארץ ויהי ממספר הבוגדים.  
{{פסוק קוראן|82}} ויאמר משה: עמי!  אם מאמינים אתם באלהים, בטחו בו והיו שלמים אתו!  
{{פסוק קוראן|83}} ויענו: אך בד' בטחנו; אדוננו!  אל נא תמכרנו ביד העם הבוגד! 
{{פסוק קוראן|84}} הצילנו נא ברחמיך מיד המכחשים בך!  
{{פסוק קוראן|85}} ונרא אל משה ואל אחיו לאמור: בנו בתים במצרים לעמכם והכינו בבתיכם מקום תפלה למען הפיל בו את תחנתכם; ובשר טוב למאמינים!  
{{פסוק קוראן|86}} ויאמר משה: ד', הנה הנחלת את פרעה ואת עמו פאר וכל שכיות החמדה, למען יתעו בו מדרכך; אבד נא את הונם והכבד את לבם למען לא יאמינו עד בוא אליהם גמולם הנורא!  
{{פסוק קוראן|87}} ויען ד': שמעתי את תפלתכם; התחזקו באמונתכם ואל תלכו בדרך הבערים!  
{{פסוק קוראן|88}} ונכרת את הים לפני בני ישראל; ופרעה וחילו רדפו אחריהם עד שטפמו השבלת.  ויאמר פרעה: עתה ידעתי, כי אין אל מבלעדי אלהי ישראל; ואני מאמין בו{{הערה|עיין שמות י&quot;ד, כ&quot;ד.}}!  
{{פסוק קוראן|89}} ויאמר אלהים: הן מרית את פי מאז ותשחת בארץ.  
{{פסוק קוראן|90}} אמנם היום נצילך{{הערה|רבותינו פירשו על מאמר: ולא נשאר בהם עד אחד, שמות י&quot;ד, כ&quot;ח, כי זה האחד היה פרעה, אשר עשה תשובה בעבור עליו גלי ים סוף, ויעתר לו ד' ויצל את נפשו.}}  למען תהיה לאות לדור נולד; אך רב האנשים לא יתבוננו באותותינו.  
{{פסוק קוראן|91}} ונכן לבני ישראל מקום נאמן{{הערה|את ארץ כנען.}}; ולא התפרדו עד בוא אליהם המדע{{הערה|העוואנגעליאום.}}; וביום התקומה ישפט ד' ביניהם על אשר הריבו בו.  
{{פסוק קוראן|92}} אם אינך מאמין{{הערה|מדבר אל מחמד.}}  באשר שלחנו אליך עתה, שאל את האנשים{{הערה|את היהודים והנוצרים.}}  אשר קראו את הכתב לפני בואך.  הן באה אליך תורת אמת מאת אדונך ואל תריב בה!  
{{פסוק קוראן|93}} ואל תהיה כאנשים המכחשים באותות אל, פן תספה!  
{{פסוק קוראן|94}} אמנם האנשים אשר בצע בהם אל את אמרתו, לא יאמינו גם בבוא אליהם כל אותותינו, עד יראו את גמולם הנורא.  
{{פסוק קוראן|95}} לו עיר אחת{{הערה|מהערים הנהפכות, כמו סדום ועמורה.}}  האמינה, כי אז אמונתה הצילה; בלתי עם יונה{{הערה|אנשי נינוה.}} האמין, ונסר ממנו את כלמת עונו בעולם הזה ונוסף על ימי חייו עד זמן קצוב{{הערה|עד יום מותכם.}} .  
{{פסוק קוראן|96}} לא חפץ אלהיך כי אז האמינו בו כל יושבי הארץ; התפצר באנשים עד יאמינו?  
{{פסוק קוראן|97}} לא תאמין נפש בלתי אם ד' צוה.  
{{פסוק קוראן|98}} אך הוא ישום את פניו בממאנים להכירו{{הערה|כלומר גם אם הועד מקדם מאלהים מי יהיה צדיק או רשע, בכל זאת ישלח נביאים אל בני האדם להזהירם, למען הרשעים ישובו מדרך פשעם.}} .  
{{פסוק קוראן|99}} אמור: הביטו אל אשר בשמים ובארץ{{הערה|ברואי התבל דיכם למופת.}}!  אך אותות ומופתים לא יועילו את עם הבוגד.  
{{פסוק קוראן|100}} ומה לכם ליחל כי אם גמול האנשים אשר היו לפניהם?  אמור: חכו!  גם אני מהמחכים!  
{{פסוק קוראן|101}} אז נציל{{הערה|מענש יום הדין.}}  את הנביא ואת המאמינים בו, כי עלינו להציל את המאמינים.  
{{פסוק קוראן|102}} אמר: בני אדם: גם אם תריבו באמונתי, לא אעבד את אשר אתם עובדים מבלעדי אל; את ד' אני ירא אשר ימיתכם וצוני להאמין בו!  
{{פסוק קוראן|103}} הוא אמר לי: שים פניך אל אמונת אמת, ואל תעבד אלהי נכר!  
{{פסוק קוראן|104}} ואל תתפלל לאלילים מבלעדי אל, אשר לא יוכלו להיטיב או להרע לך; ואם תעשה זאת, תהיה ממספר הבוגדים!  
{{פסוק קוראן|105}} ואם יפקדך אלהים בצוקה, אין לך עוזר זולתו; ואם ייטב לך, לא יוכל איש למנוע ממך את רחמיו.  
{{פסוק קוראן|106}} הוא יחון את עבדיו היקרים בעיניו, כי סלח ורחום הוא.  
{{פסוק קוראן|107}} אמר: בני אדם!  הן באה אליכם האמת מאת אדונכם; כל איש אשר תנחהו, שומר נפשו.  
{{פסוק קוראן|108}} וכל התועה מדרכה, לבדו ישא.  לא נתנני איש צפה לכם.  
{{פסוק קוראן|109}} ואתה לך בדרך אשר גולתה לך; חכה למשפט ד', כי הוא הטוב מכל השופטים!

}}
&lt;/div&gt;

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרויקט בן-יהודה|קישור=reckendorf/koran.html}}

[[קטגוריה:הקוראן סורה 10]]</text>
      <sha1>a1d57vp3rz0x7m109k4rxq0ldnqtl6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקוראן סורה 112 (תרגום רקנדורף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332774</id>
    <revision>
      <id>1418987</id>
      <parentid>771501</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T19:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נדב ס</username>
        <id>475</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חזון הייחוד{{הערה|שם החזון הזה מייחוד ה&quot;ק&quot;ב&quot;ה הנזכר בו.}} */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="780" xml:space="preserve">{{תוכן לקוראן (תרגום רקנדורף)}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
===חזון הייחוד{{הערה|שם החזון הזה מייחוד ה&quot;ק&quot;ב&quot;ה הנזכר בו.}}===
&lt;small&gt;נגלה במיכ&quot;ה או במדינ&quot;ה ובו ארבעה פסוקים&lt;/small&gt;
{{רן|
'''בשם אלה הרחמן והרחום'''

{{פסוק קוראן|1}} אמור: הוא אלהים אחד, 
{{פסוק קוראן|2}} אלהי עולם, 
{{פסוק קוראן|3}} לא הוליד ולא נולד, 
{{פסוק קוראן|4}} ולא ידמה לו כל יצור.

}}
&lt;/div&gt;

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרויקט בן-יהודה|קישור=reckendorf/koran.html}}

[[קטגוריה:הקוראן סורה 112]]</text>
      <sha1>t3lzk28m6nxacpwypgpvfi6r6f0tdcd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקוראן סורה 113 (תרגום רקנדורף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332775</id>
    <revision>
      <id>1418986</id>
      <parentid>771290</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T19:24:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נדב ס</username>
        <id>475</id>
      </contributor>
      <comment>/* חזון השחר{{הערה|שם החזון הזה מענין השחק הנזכר בו פסוק א'.}} */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1235" xml:space="preserve">{{תוכן לקוראן (תרגום רקנדורף)}}
&lt;div style=&quot;font-size:140%; line-height:23pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
===חזון השחר{{הערה|שם החזון הזה מענין השחר הנזכר בו פסוק א'.}}===
&lt;small&gt;נגלה במיכ&quot;ה או במדינ&quot;ה ובו חמשה פסוקים&lt;/small&gt;
{{רן|
'''בשם אלה הרחמן והרחום'''

{{פסוק קוראן|1}} אמור: אנוסה לעזרה אל אלהי השחר, 
{{פסוק קוראן|2}} כי יצילני מכל הרע אשר ברא, 
{{פסוק קוראן|3}} מרעת הירח בהתקדרו{{הערה|הערביים דמו בנפשם, כי הירח בהתחדשו מזיק את בריאת הגוף.}}, 
{{פסוק קוראן|4}} מרעת הקושרים קשרי קסמים{{הערה|יהודי אחד קוסם קסמים היה בארץ ערב, ושמו לבייר, וזה אסר בכשפיו את מחמד על מקום אחד, עד כי הצילו גבריאל.}},
{{פסוק קוראן|5}} ומרעת המקנא בקנאו בי{{הערה|זה השטן.}}!

}}
&lt;/div&gt;

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרויקט בן-יהודה|קישור=reckendorf/koran.html}}

[[קטגוריה:הקוראן סורה 113]]</text>
      <sha1>4rwl8xgpx8gft4m1pg131xwkdr7zuuv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תורה אור (חב&quot;ד)/וישב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>373914</id>
    <revision>
      <id>1418970</id>
      <parentid>1405049</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T15:21:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד עמ' 64א ש1</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35274" xml:space="preserve">==פרשת וישב==

===ד&quot;ה וישב יעקב===
'''וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.''' להבין ענין זה, גם כפל לשון '''ארץ מגורי אביו ארץ כנען.''' הנה כתיב: &quot;אתהלך לפני ה' בארצות החיים&quot;. שיש שני ארצות שהם ב' בחינות כלים להשראת חיים עליונים (כמו חיים לשון רבים, כך ארצות לשון רבים).

ובאור העניין, צריך להבין למה נקראת ארץ ישראל בכל התורה &quot;ארץ כנען&quot;. והרי חם הוא אבי כנען, ומה הוא היחוס והשבח ארץ ישראל בזה (וגם להבין מה שנאמר: &quot;כנען בידו מאזני מרמה&quot;). גם מה שכתוב: &quot;ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא&quot;. הנה נודע שכל התורה כולה נדרשת בזה לעומת זה, כי כמו שיש לבן ועשו בקליפה, וכן שר הטבחים ושר המשקים וכו', כך יש כל בחינות אלו בקדושה, כי זה לעומת זה עשה אלוקים. 

והנה שלשה בני נח הם למעלה בקדושה ג' בחינות גווני קשת, חיור, סומק, ירוק. אלא שבהשתלשלות העולמות בבחינת נפילה ממדרגה אחר מדרגה נעשה חם גשמי אבי כנען. ולהבין עניין כנען בקדושה, הנה כנען פרושו סוחר, כמו שנאמר: &quot;כנעניה נכבדי ארץ&quot;. וכתיב: &quot;כנען בידו מאזני מרמה&quot;. היינו על דרך משל כמו הסוחר אשר יפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרוויח ולהשתכר, וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנה מקור נשמת ישראל שהוא בחינת כנסת ישראל נמשלה בגלות לסוחר זה, כדכתיב: &quot;בא אחיך במרמה ויקח ברכותיך&quot;. כי הנה כתיב: &quot;עת אשר ישלט האדם באדם לרע לו&quot;, שעל ידי התלבשות השכינה בבחינת גלות בתוכם להשפיע להם, על-ידי זה מתבררים כל ניצוצות הקדושה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: &quot;לא גלו ישראל אל בין האומות אלא כדי שיתוספו להם גרים&quot; וכו', להיות &quot;בלע המות&quot; וכו' &quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ&quot; &quot;ונגלה כבוד ה' כי עין בעין יראו&quot; וגו'. 

וכמו שהוא בכללות העולם, כך הוא בפרטיות בכל נפש מישראל בעבודת ה'. כי הנה הנשמה טרם ירידתה לעולם הזה להתלבש בגוף ובנפש החיונית הבהמית קשורה ומיוחדת במקורה ושורשה במאצילה ברשפי אש האהבה בטבע כשלהבת העולה מאליה כו', והיה לה בחינת אהבה ויראה טבעיות בגילוי רב שהוא בחינת כסף וזהב. כסף מלשון &quot;נכסף נכספת&quot;, דהיינו בחינת אהבה. וזהב מצפון יאתה שהוא בחינת שמאל שהוא בחינת יראה. ואחר כך כשירדה הנשמה לעולם הזה להתלבש בגוף הגשמי הנה גם בחינת אהבה ויראה שהיה לה הם מסותרות ומכוסות בלב הגשמי ואינה יכולה לראות{{הערה|צ&quot;ל '''להיות.''' הגהת אדמו&quot;ר רש&quot;ב נ&quot;ע.}} באהבה ויראה בהתגלות כל כך כבתחילה, ונמצא שנגרעו האהבה ויראה מערכם. ואם כן למה ירדה הנשמה לעולם הזה? מאחר שהיא ירידה גדולה וגרעון גדול מבתחילה.

אך הנה כתיב: &quot;טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף&quot;. '''אלפי''' לשון לימוד, כלומר שיש לי יתרון למעלה בתורת פיך בעולם הזה, יותר מבחינת זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחילה. והעניין, כמו שאמרו רז&quot;ל: &quot;יפה שעה אחת בתשובה&quot; וכו', כי ע&quot;י תשובה עילאה מעומקא דלבא תהיה דביקת הנפש באלהים חיים יותר נפלאה ברעותא דלבא כמ&quot;ש לקמן. ונמצא שאע&quot;פ שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעיות שבחיצונית הלב הגלויים, מ&quot;מ יהיה לה יתרון בבחי' רעותא דלבא בנקודת פנימית הלב כיתרון האור הבא מן החשך דוקא. 

וביאור העניין כי הנה כתיב &quot;אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים&quot; {{ממ|ישעיהו|מד|ו}}. פי' ע&quot;ד מ&quot;ש אני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא וכו' בלי שום שינוי, כי אין בריאת עולמות עליונים ותחתונים תופסים מקום כלל וכולא קמיה כלא חשיב ממש. ומבלעדי, פי' מה שהוא זולת בחי' זו, דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ&quot;ע בחי' זמן ומקום, אין אלהים זולתי שהוא בחי' אלהים חיים ומלך עולם כמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וכו' שכל העולמות עליונים ותחתונים נתהוו מבחי' מלכותו ית' וכדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים וגו', ושם עלו השגת כל הנבראי' העליונים ותחתוני', אבל בהקב&quot;ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כי הוא רם ונשא מגדר ההשגה ואינו נתפס בתוך עלמין לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב בשום שכל והשגה בעולם אלא ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק, וכמ&quot;ש &quot;ממעמקים קראתיך ה'&quot;. מפני כי בחי' רעותא דלבא נמשך מהתבוננות זו עצמה אם ישים אליו לבו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא רם ונשא למעל' מעלה עד אין קץ ותכלית אפילו מבחי' חכמה עילאה, אי לזאת תכסף ותכלה נפשו לבטל במציאות אליו יתב' לצאת ממאסר הגוף נרתקה ולהשתפך אל חיק אביה. משא&quot;כ הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודבקותה בשרשה לפ&quot;ע השגתה וכן לענין היראה:

והנה בזמן שהיה בהמ&quot;ק קיים היה נמשך בחינה זו רעותא דלבא מגילוי אא&quot;ס ב&quot;ה בהיכל קדשי קדשים כו' כמ&quot;ש בתניא, להיות בטל רצונו לרצונו ית' וכמ&quot;ש כי תהיו לי ארץ חפץ. אך בזמן הגלות הנה כתיב ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת וגו', משם דייקא, דהיינו כשתתבונן על ההיפוך מדרכי ה' איך שהוא רחוק מה' בתכלית הריחוק כמו עובר רצונו; ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית' שרצונו ית' הוא המחיה אותם כמ&quot;ש &quot;ואתה מחיה את כולם&quot;. אך על זה אמרו: &quot;כמה ארך אפים לפניו&quot;, שמבחי' ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגות עליונות דרך נפילה להחיות העכו&quot;ם אף שהם עוברי רצונו. וזהו &quot;אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה&quot; שיושפע בחינת רצון עליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין, שלא בבחי' ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי' חכמה ומדות אלא בבחי' פנימית נקודת הלב שהיא בחי' תשובה עילאה שקדמה לעולם. וזהו &quot;כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך&quot;. דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע&quot;י בחי' רעותא דלבא זו למאוס בחיי עוה&quot;ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית'. 

והנה כל זה ע&quot;ד משל הסוחר הנ&quot;ל שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנשמה, אע&quot;פ שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי' אהבה ויראה הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונפש הבהמית, הנה עי&quot;ז יש לה יתרון בבחי' רעותא דלבא כרשפי אש מן ההיפוך. וזהו &quot;וחם הוא אבי כנען&quot; בזקף גדול, שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך הוא העושה בחי' כנען לסחור כנ&quot;ל כמ&quot;ש &quot;טעמה כי טוב סחרה&quot; וגו'. אך מתחילה צריך להקדים בחי' יראה תתאה, שהיא נמשכת מבחינת מלכותו ית' שהיא נק' בחי' כנען העליונה דקדושה, שמזה יעלה ויבא ויגיע להיות בחי' &quot;כנען בידו מאזני מרמה&quot;, להגיע לבחי' רעותא דלבא בחי' פנימית הלב כנ&quot;ל. וזהו &quot;קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת&quot;, דהיינו באמתות נקודת לבו. שהרי אנו רואים דגנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא, ואעפ&quot;כ עומד ברשעו ואינו שב מידיעתו; וגם אנו רואים שיש אפילו מי שיוליד אהוי&quot;ר בלבו, וחולפת ועוברת כמו אחר התפילה כנ&quot;ל. והיינו מפני שאינו נתפס אלא במוחו ושכלו בבחי' מקיף, אבל אינו נכנס לפני ולפנים שיתפעל הלב באמת לאמתו מעומקא דלבא. משא&quot;כ כשיקראוהו באמת, דהיינו מעומקא דלבא, הנה &quot;שפת אמת תכון לעד&quot; ובל תמוט עולם ועד:

והנה כתיב &quot;הקל קול יעקב&quot;, קדמאה חסר ו' שהוא בחי' קלא דלא אשתמע, וקול בתראה מלא ו' שהוא בחי' קלא דאשתמע כמ&quot;ש בזוהר הקדוש. וביאור הדברים, הנה בחי' יעקב הוא יו&quot;ד עקב, פי' שהיו&quot;ד שהוא תחילת המחשבה, ביו&quot;ד נברא עוה&quot;ב, הוא נמשך לבחי' עקב ורגל שהוא בחי' הדיבור. ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה. מריש כל דרגין. ובכל מדרגות עליונות יש ג&quot;כ בחינת ראש ורגל כמ&quot;ש &quot;ועמדו רגליו ביום ההוא&quot; וכתיב &quot;והארץ הדום רגלי&quot; וכתיב &quot;ומקום רגלי אכבד &quot;,ויעקב הוא בחי' יו&quot;ד עקב בכל עולם ועולם לפי ערכו. 

והנה בחינת קלא דאשתמע הוא בחי' התורה שהוא בחי' המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבא לידי גילוי בדיבור, וכך התורה היא בחי' חכמה עילאה בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותיה בפרטי פרטות, ונמשכה לבחי' גילוי ע&quot;י התלבשותה בדברים גשמיים סדר זרעים מועד וכו'. והוא בחי' קול והמשכה של יעקב יו&quot;ד עקב דהיינו מבחי' יו&quot;ד שהוא חכמה עילאה להיות נמשך עד עקב והוא עשי'.

אך כדי שיהיה האדם כלי ומכון שיהיה חכמה עילאה שורה ומתגלה בו בעסק התורה צריך להיות תחילה בבחי' ביטול בבחי' רעותא דלבא, והוא בחי' קלא דלא אשתמע, דרוח אמשיך רוח להיות אור ה' שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה' בקרבו בהתגלות וחב&quot;ד שבנפשו בטלים וטפלים אליו, והוא ענין אתדבקות רוחא ברוחא. וע&quot;ז נאמר &quot;אלוהי בקרבי&quot; וכתיב &quot;ואשים דברי בפיך&quot;, דברי ממש, כי דבר ה' זו הלכה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו. ולכן נאמר על התורה &quot;בי מלכים ימלוכו&quot;, ואמרינן &quot;מאן מלכי רבנן&quot;, ומתניתא מלכתא. כי להיותו בביטול אל דבר ה' ורצונו וחכמתו ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל הנה דבר המלך הוא השלטון והוא בחי' מלך שגוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו' יהיה כך. וכן לעשות כך ושלא לעשות כך וכו'. ואינו בבחי' עבד כ&quot;א בעשיית המצות, שהוא כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו:

וזהו '''וישב יעקב בארץ מגורי אביו.''' &quot;וישב&quot; הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו. ופי' שבחי' יעקב יו&quot;ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו. ומגורי יש בו ב' פירושים. הא' הוא לשון יראה, והב' הוא לשון אוצר כמו מגורה מלאה פירות שהוא כלי שאוצרין לתוכו. ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה' היא אוצרו כתיב. וכן בדברי רז&quot;ל אוצר של יראת שמים שהיא בחי' יראה עילאה יראה בשת בבחי' בטול הוא כלי קבול לחכמה עילאה שיהא שורה ומתגלה בו. ונקרא מגורי אביו כי יעקב הוא בחי' יו&quot;ד עקב הוא בחי' הארה והמשכה מבחי' חכמה עילאה להמשיך עד סוף כל דרגין. ובחי' חכמה עילאה נק' אביו. 

והנה זה הוא בבחי' יחודא עילאה ואתדבקו' רוחא ברוחא בעסק התורה להיות בטל אליו ית' בבחי' חכמה עילאה כנ&quot;ל. אך בבחי' יחודא תתאה דהיינו להיות כלי ומכון לשבתו ית' בבחי' קיום העולם בבחי' מלכותו שיהיה גם בזה שורה ומתגלה בחי' ה' אחד. הנה זה נמשך ע&quot;י ישיבה והשפל' אחרת ממדתו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין בארץ התחתונה הוא כנען, שהוא בחי' מלכותו ית' ומלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסא. שקיום העולם הוא בחסד כמ&quot;ש עולם חסד יבנה דהיינו בעשיית המצות בכלל, ששרשם הוא בחי' חסד, ובפרטות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן היא נקראת בשם מצוה סתם כו' שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ&quot;ש בתניא:

===ד&quot;ה והנה אנחנו מאלמים אלמים=== 

'''והנה אנחנו מאלמים אלֻמים''' כו'. כתיב &quot;אלה המלכים אשר מלכו&quot; כו' שהן ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבה&quot;כ למטה לשם ב&quot;ן דאצי' מקור דבי&quot;ע, ומשם ירדו בבי&quot;ע וזהו ענין מיתת המלכים כידוע. והנה בשבה&quot;כ נפלו כמה בחי' דהיינו הן בחי' נשמות והן בחי' מלאכים והן בחי' כחות אלקיים עצמם כולם נשברו ונפלו למטה בבי&quot;ע, והכחות אלקיים נפילתן היינו שירדו להחיות בי&quot;ע כו'. ופי' וענין השבירה של הכלים ושל הנצוצות כו' הוא ענין התפרדותן לחלקים רבים, כמו עד&quot;מ תיבת ברוך כשאותיותי' מצורפות בתיבה זו מתלבש בהן השכלה שהוא ענין הברכה, אבל כשיתפרדו הד' אותיות אלו זמ&quot;ז להיות הבי&quot;ת בפ&quot;ע וכן הרי&quot;ש וכו' אזי לא ימצא בהן התלבשות השכלה זאת כלל. ועד&quot;ז הוא שבה&quot;כ דתהו שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זמ&quot;ז עד שנסתלק מהם האור שהי' מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה בבחי' בי&quot;ע ונתהוו מזה עולמות הנפרדים ברואים רבים מינים ממינים שונים כמ&quot;ש &quot;היש מספר&quot; כו'. והנה עצמות המאציל ב&quot;ה הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד כנודע. ולזאת כדי שיתהוו בחי' הנבראים שהם בבחי' רבוי גדול ובבחי' פירוד שהם בחי' יש ודבר בפ&quot;ע, שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ב&quot;ה שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות ע&quot;י שבה&quot;כ, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד עי&quot;ז נעשה בחי' הרבוי של הנבראים, וגם ע&quot;י פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ&quot;ע שכל מלאך מובדל מחבירו כו'.

והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו ית' לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כ&quot;כ אזי לא הי' הפירוד כ&quot;כ, כי כל הקרוב קרוב יותר אליו ית' יש בו יותר הביטול והאחדות, וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי, ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר. וז&quot;ש &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד&quot; כו', שהנהר הנמשך מעדן שהוא חכ' דאצילות בהיותה נמשכת והולכת דרך כל עולם האצי' עד הגן הוא בחי' מל' דאצילות הוא הכל נהר אחד עדיין מושלל מגדר ההתחלקות בתכלי'. כי באצי' איהו וגרמוהי חד שהן בבחי' ביטול אמיתי למאצילן ומיוחדין עמו בתכלית היחוד שהוא הפוך הפירוד והרבוי כו'. וכיון שמגיע הנהר בראש הבריאה אזי כתיב &quot;ומשם יפרד והיה לד' ראשים&quot;. ואף שלא נתוסף בו מים עכ&quot;ז נתפרד והיו לד' חלקים. והן ד' מחנות שכינה, פני ארי' אל הימין פני שור כו'. אך הם חלקים כוללים עדיין שכל חלק מהם כולל כמה פרטים רבים. ובירידת המדרגה עוד נתחלק מבחי' מיכאל שהוא בחי' פני אריה לקפ&quot;ו אלף בחינות מחולקות שהן מחנה מיכאל. וכן מבחי' גבריאל שהוא בחי' פני שור נתחלק לחלקים רבים שהם כל פרטי המלאכים דמחנה גבריאל כו'. וכ&quot;ז הוא עדיין בעולם הבריאה, וביצירה מתחלק עוד לפרטים יותר שהן הרוחות דיצירה. ובעשיה מתחלק עוד לחלקים רבים ביותר שהם הנפשות דעשיה. והכל הוא מבחי' שבה&quot;כ שמתפררים בפירור אחר פירור ורבוי אחר רבוי כנ&quot;ל. אך המלאכים הם אשר כבר נתקנו בבחי' עולם התקון, וזהו הנק' ואשר משרתיו כולם עומדים כו'. ובחי' יוצר משרתי' הם המתבררי' בכ&quot;י כו':

והנה כמו שהוא במלאכים כך עד&quot;ז נמצא בנשמות, שע&quot;י רבוי ירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות מתפררים לחלקים קטנים מאד ברבוי אחר רבוי כו', כי ד' דגלי מדבר הם מספר שרשי הנשמות בעולם הבריאה, ונשמת יהודה כוללת כל הנשמות שבמחנה יהודה, ואח&quot;כ נתחלק להרבה נשמות פרטיים שבדגל מחנה יהודה, וכן בשאר הדגלים והשבטים עד שנעשו ס&quot;ר בעולם הבריא'. כי התורה מדברת הכל בעולם הבריאה. אבל ביצירה נתרבו החלקים יותר במספר גדול הם בבחי' הרוח דיציר'. ובעשי' המספר של הנפשות דעשייה הוא גדול יותר מכולן. אך הס&quot;ר נשמות הם שכבר נתקנו ונתבררו משבה&quot;כ ונכללו בעולם התקון. וכמו שנמצא ענין השבירה שהוא בחי' הרבוי והפירוד בנשמות ומלאכי' כנ&quot;ל כך ימצא בכחות האלקיים ממש שנתחלקו לחלקים רבים מאד ונתפזרו לבי&quot;ע כו', וכל מה שירדו יותר בירידת המדרגה נתרבה יותר הפירוד, דהיינו שכל חלק וכל נצוץ נתחלק עוד לנצוצות וחלקים רבים ע&quot;ד הנ&quot;ל במלאכי' ונשמות. כי הנה ידוע ע&quot;פ &quot;ורוח אלקים '''מרחפת'''&quot;, '''רפ&quot;ח מת''', דהיינו רפ&quot;ח נצוצין שנפלו מעולם התהו עם הכלים שנשברו. ומספר רפ&quot;ח הוא בחי' הפירוד של הנצוצין שנפלו כמו שהיו עדיין באצילות שזהו ראשית ירידתן שאז נתפרדו למספר רפ&quot;ח, וזהו רפ&quot;ח מת כו'. אבל אח&quot;כ כשנפלו מאצי' לעולם הבריאה אזי כל נצוץ מרפ&quot;ח נצוצים הנ&quot;ל שבאצי' נתחלק שם בבריאה לחלקים רבים מאד, וכשנפלו מבריאה ליצירה אזי נתחלקו עוד לחלקים ונצוצים קטנים, וכן מיצי' לעשיה נתחלקו ונתפרדו עוד ביותר לאלפים ורבבות.

ובזה יובן מה שנמשך הגלות כ&quot;כ הרבה יותר מן י&quot;ז מאות שנה, וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ&quot;ח ניצוצים, וכשיוגמרו הבירורים יבא משיח בב&quot;א. וא&quot;כ הוא תמוה, וכי אפשר שלא נתברר עדיין רפ&quot;ח נצוצים במשך רב כזה אשר דור הולך ודור בא וכל א' מישראל מברר חלקו שצריך לברר? ומה גם שמספרן של ישראל שצריכים לברר הרפ&quot;ח הם {{קיצור|ס&quot;ר|שישים ריבוא}} כיוצאי מצרים, והרי עתה ב&quot;ה ישראל רבים יותר ממספר זה יוסף ה' עליהם כו', וכ&quot;ש בזמן הקדמונים, שהיה נמצא כפרים שהיו בהם יותר מס&quot;ר כמ&quot;ש בגמ' {{הג|גיטין|נז|א|מסכת=כן}}, כפר שחליים כו'. אלא שהוא משום שלמטה בעשייה נתפרדו הניצוצים לאלפים ורבבות אין מספר, ומספר רפ&quot;ח הוא באצי', ושם הם ג&quot;כ מספר ס&quot;ר נשמות כלליים שהם צריכים לברר רפ&quot;ח חלקים גדולים, הן הניצוצות שבאצי'. וכמו שלמטה נתרבה מספר הנשמות כנ&quot;ל כך נתרבו מאד הניצוצים לאלפי אלפים חלקים קטנים, ולכך נמשך הגלות שעדיין לא נשלם כל הבירורים כו', וכשיושלם הבירור יבא הגואל בב&quot;א:

והנה כתיב &quot;מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית&quot;, פי' שבחי' הריבוי שנעשה ע&quot;י {{קיצור|שבה&quot;כ|שבירת הכלים}} הנ&quot;ל בנבראים שבבי&quot;ע ובפרט בעשי', הרבוי והפירוד גדול יותר, שכל א' מובדל מחבירו ובבחי' יש ונפרד, וזהו &quot;מה רבו מעשיך ה'&quot; כו'. ו&quot;כולם בחכ' עשית&quot;, '''עשית''' הוא ל' תיקון, שע&quot;י החכ' הם מתתקנים בבחי' עולם התיקון, דהיינו שע&quot;י החכ' מגיע ונמשך בהם הביטול להיות בטלים ונכללים אליו ית' ולהיות מתחברין יחד עי&quot;ז ולא יהיו מפורדים, וזהו עבודת הישראל. וזאת תורת האדם לברר בירורין ולהעלותן מבחי' הפירוד לאחדות ה', וזהו &quot;אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ&quot;. פי' '''אתה''' היינו {{קיצור|מהו&quot;ע|מהותו ועצמותו}} ית' שהוא יחיד ומיוחד ב&quot;ה. '''ושמך''' הוא בחי' הזיו והאור המתפשט ממנו הנקרא אא&quot;ס ב&quot;ה הוא ג&quot;כ אחד בתכלית. '''ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ,''' דהיינו שהם עושים בחי' אחד אפי' בארץ, שעם היות שבארץ הוא הפירוד היותר גדול כנ&quot;ל שעיקר הפירוד והרבוי הוא בעשיי', אעפ&quot;כ הישראל ע&quot;י עבודתן ותורתן הם עושים שם ג&quot;כ אחד, שהם מעלים הניצוצים שנפלו שם בשבה&quot;כ שיתעלו באחדות ה':

וזהו '''והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה.''' שזה הי' ג&quot;כ עבודת השבטים ראובן ושמעון כו' שהיו מבררים הניצוצין שנפלו בבחי' פירוד בשבה&quot;כ, והיו מעלי' אותן בבחי' מ&quot;ן להתכלל במל' דאצי', ועי&quot;ז היו מתחברים שם יחד והיו לאחדים, שהרי נכללו באחדות ה' בבחי' מדת מלכותו ית'. וזהו פי' '''מאלמים אלומים.''' עד&quot;מ כמו שקושרין העמרים שמקבצין כמה שיבולים רבים מאד ומחברין אותן וקושרין אותן באגודה אחת, וזהו הנק' אלומה כידוע. והרי מתחילה היו השיבולים מפורדים זמ&quot;ז וע&quot;י קשירה זו היו לאחדים. כמו&quot;כ ממש הוא עניין הבירורים והעלאת הניצוצות הנ&quot;ל כשמעלין אותן מטורי דפרודי להתכלל בבחי' מ&quot;ן באחדות ה', שנמצא נעשו ונכללו בבחי' אחד ממש ממה שהיו בתחילה בבחי' פירוד ורבוי כנ&quot;ל.  וזהו '''מאלמים אלומים,''' היינו העלאת הניצוצות בבחי' מ&quot;ן, '''בתוך השדה''' הוא בחי' חקל תפוחין שהיא מל' דאצי' שלשם נכלל המ&quot;ן כנודע.

ועוד זאת מה שנקרא העלאת מ&quot;ן בלשון מאלמים אלומים. מלשון אלם שאינו יכול לדבר. הואיל ועניין העלאת מ&quot;ן הוא בחי' בטול היש שנתבטל ממש להכלל בה', הרי אז הוא בבחי' אלם שאינו יכול לדבר ולהשפיע לזולתו שזהו בחי' יש. וכיון שעיקר העלאה זו הוא בחי' הבטול ע&quot;כ הוא הפוך ההשפעה ונק' אלם (וכעניין איידי דטריד למיבלע כו', עיין מ&quot;ש ע&quot;פ התוספתא דבשלח ([[זהר חלק ב נא א|דף נ&quot;א]]) בעניין אגלידו מיא כו', ועמ&quot;ש בטעם שהמסעות היו מ&quot;ב, וספירת העומר הוא מ&quot;ט ימים, כי בסה&quot;ע שהוא המשכות יש בכל מדה בחי' גילוי מל' דחסד כו', משא&quot;כ במסעות העלאות הפוך הגילוי כו' ע&quot;ש). כי הנה הדיבור שבאדם אינו צריך לו, רק בשביל לדבר לזולתו, אבל כשהוא בפ&quot;ע א&quot;צ לדבר. וכך יובן למעלה בנמצאים הרוחניים עניין בחי' הדבור שבהם (כמו שמצינו בגמ' שתי רוחות מספרות כו'), הוא בחי' כח ההשפעה לזולתו מעילה לעלול, וזהו כשהעילה הוא מהות בפ&quot;ע אז יכול להשפיע להעלול שלו, אבל בהיותו דבוק בעילתו וטרוד לקבל שפע לעצמו אז הוא בבחי' בטול לעילתו ואין בו כח להשפיע לזולתו מצד עוצם ביטולו כו'.

ובחי' ביטול זה שדבוק בעילתו הוא עד&quot;מ העובר כשהוא בבטן אמו, שאינו מהות בפ&quot;ע רק אוכל ממה שאמו אוכלת כו', אלא לאחר הלידה נעשה יש בפ&quot;ע עד שיכול אח&quot;כ לדבר לזולתו כו'. ועד&quot;ז יובן בענין הבירורי' שעולים בבחי' מ&quot;ן ונכללים בבחי' עיבור ביסוד דנוק', דהיינו שמתחילה היו בבחי' יש ודבר בפ&quot;ע והי' יכול להשפיע לזולתו, אבל כשנכלל בבחי' מ&quot;ן שהוא בחי' בטול לאוא&quot;ס ב&quot;ה ודבוק בו בתכלית ה&quot;ז בחי' עבור שאז אינו מהות בפ&quot;ע, רק אוכל ממה שאמו אוכלת. ולפיכך נק' אז אלומים מלשון אלמים, שאינו יכול לדבר ולהשפיע לזולתו מצד עוצם הביטול כמשל העובר כו', משא&quot;כ קודם העלאה זו ועיבור זה הי' בבחי' יש לדבר ולהשפיע כו', אלא שע&quot;י העלאה זו נעשה בחי' אלמים. ועד&quot;ז יובן שיש ג&quot;כ עיבור שני לאחר הלידה כמ&quot;ש בע&quot;ח, והיינו בשביל המשכת מוחין דגדלות צריך לבא מתחילה בבחי' הביטול בתכלית. וזהו העיבור שני, דהיינו שלאחר שהיו לו מוחין והי' יכול להשפיע לזולתו, עתה מתכלל בבחי' עיבור בתכלית הבטול (ונעשה בחי' אלם כנ&quot;ל), כדי שע&quot;י בטול זה יומשך לו אח&quot;כ מוחין דגדלות מא&quot;ס ב&quot;ה.

והנה כל זה הי' עבודת השבטים שהן בעולם הבריאה (לבד מיוסף שהוא מאצי', כדלקמן אי&quot;ה), והם מרכבה לבחי' מל' דאצי'. והוא כעניין י&quot;ב בקר שהיו בים של שלמה, שהן י&quot;ב בחי' שבראש הבריאה, והים עומד עליהם הוא בחי' מל' דאצי'. ולזאת עיקר עבודתם והעלאת מ&quot;ן מהבירורים שביררו בבי&quot;ע היה מגיע עד המל' דאצי' ולשם הי' נכלל בבחי' מ&quot;ן. וזהו מאלמים אלומים בתוך השדה כנ&quot;ל.

אמנם ידוע שהמ&quot;ן אע&quot;פ שכבר נכלל בבחי' מל' עדיין הוא צריך בירור שני ע&quot;י המ&quot;ד. והוא שנמשך מ&quot;ד דז&quot;א לברר המ&quot;ן דנוק' ,וזהו עניין יחוד זו&quot;נ. והעניין, כי אע&quot;פ שנתבררו הניצוצות ונכללו בבחי' מ&quot;ן שהוא בחי' ביטול לאלקות כנ&quot;ל, עכ&quot;ז א&quot;א להם להתייחד ממש באלקותו ית' (כמו שהיו קודם {{ק|שבה&quot;כ|שבירת הכלים}}, שהיו בחי' אלקות ממש מי&quot;ס דתהו), עד שיומשך עליהם גילוי שם מ&quot;ה דאצי' ועי&quot;ז יתבררו בירור שני, והוא העיקר. יען בחכ' דווקא אתברירו, שהוא בחינת המ&quot;ד, כי הבירור הראשון הי' רק שיהי' בהם בחי' ביטול היש, וזהו רחוק עדיין מאלהות מאד דאיהו וגרמוהי חד שהם בבחי' ביטול אמיתי, אלא ע&quot;י שנמשך בהן בחי' מ&quot;ד שהוא הארת שם מ&quot;ה לבררם אז נכללו בביטול אמיתי באלקו'. וכמשל באדם שמברר בירורים ע&quot;י שאוכל ושותה, ואח&quot;כ מתפלל באהוי&quot;ר ע&quot;י כח זה שאכל ושתה, שנמצא נכללו החיות של המאכלים והמשקים שנפלו בשבה&quot;כ בבחי' {{ק|האוי&quot;ר|האהבה ויראה}} שלו. ועכ&quot;ז הוא עדיין רחוק ממהו' אחד האמת, אלא כשע&quot;י העלאת מ&quot;ן דאוי&quot;ר שלו נמשכו לו {{ק|דו&quot;ר|דחילו ורחימו}} מלמעלה מאת ה' שתיפול עליו אימה כו' אז יוכללו באוי&quot;ר זו שנמשכים מלמעלה מבחי' אלקות ממש. ועד&quot;ז הוא בירור שני דמ&quot;ד. ואפי' ר&quot;ע שיצתה נשמתו באחד, עכ&quot;ז הרי מס&quot;נ של הנברא רחוק עדיין מאלקות, אלא שנמשך עליו הארה מבחי' אחד האמת ואז נכלל מס&quot;נ שלו בבחי' אחד ממש. וזהו עניין &quot;למהוי {{ק|אב&quot;א|אחד באחד}}&quot;, שבחי' א' דיחו&quot;ת ביטול היש נכלל ביחו&quot;ע ביטול אמיתי כו'. 

ובחי' מ&quot;ד זה הנמשך לברר המ&quot;ן דנוק' זהו מדרגת יוסף הצדיק, שהוא בחי' &quot;ונהר יצא מעדן להשקות את הגן&quot;, שהגן הוא בחי' מל', ועד שם נמשך בחי' נהר הנביעה מאא&quot;ס ב&quot;ה, והוא בחי' הארת הקו&quot;ח, ושם מסתיים ואינו נמשך בבי&quot;ע, לכך הם עלמא דפרודא, &quot;ומשם יפרד&quot; כו'. אלא שיוסף הוא צדיק שמקשר וממשיך הארת אא&quot;ס בבי&quot;ע. והיינו ע&quot;י שהנבראים נכללים בבחי' מ&quot;ן בהמל' דאצי' כנ&quot;ל, ויוסף ממשיך הארת אא&quot;ס ב&quot;ה במל' לברר את המ&quot;ן בירור שני שיהיו נכללים באלקותו ממש כנ&quot;ל. והארה זו היא בחי' הארת הקו וחוט דאא&quot;ס, וזהו בחי' &quot;ונהר יצא להשקות&quot; כו' כנ&quot;ל. ונמצא מדרגת הבירור דיוסף הוא למעלה מעלה מהבירור של השבטים, שבירור של השבטים הוא שמעלים מ&quot;ן במל' דאצי' ועדיין לא נהפך לאלהות ממש עד שיוסף ממשיך המ&quot;ד, שהוא הארת אא&quot;ס שמלובש בחכמה, שזהו &quot;ונהר יצא מעדן&quot; כו' ובחכמה אתברירו בירור ב', ואזי נכלל המ&quot;ן באלקות ממש שהיא התכללות יחו&quot;ת ביחו&quot;ע כנ&quot;ל.

והיינו מ&quot;ש &quot;והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה&quot;, שהוא הבירורים מבי&quot;ע להעלותן בבחי' מ&quot;ן במל' כנ&quot;ל. ויוסף עצמו בירר בירור זה הראשון ג&quot;כ, אף ששרשו משם מ&quot;ה דאצי' שהוא בחי' המ&quot;ד, אעפ&quot;כ מאחר שנתלבש למטה בגוף היה צריך לברר בירור זה התחתון ג&quot;כ כשאר אחיו. וזהו &quot;והנה אנחנו מאלמים&quot; כו', שכולנו שוים בזה להעלות מ&quot;ן במל'. אלא שלאחר בירור זה, &quot;והנה קמה אלומתי&quot; כו', שנמצא בו מעלה יתירה מצד שרשו בשם מ&quot;ה דאצי', שעי&quot;ז מדרגתו הוא להוריד מ&quot;ד לברר בירור שני את המ&quot;ן שכבר העלו במל'. ובירור זה אין בכח שאר השבטים שהן בבריאה כו' שלמטה מטה מאצי'. וזהו &quot;תסובנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי&quot; בבחי' ביטול ממש, כי בלעדי המ&quot;ד דיוסף לא נכלל המ&quot;ן שלהם באלקות ממש, רק שע&quot;י המ&quot;ד דיוסף שמבררם בירור ב' שיוכללו בביטול אמיתי דמ&quot;ה. וזהו &quot;ותשתחוין&quot; כו', ואז הוא שנכללו באלקות כנ&quot;ל {{ק|(ועמ&quot;ש בענין ב' בירורים אלו ע&quot;פ ואלה שמות)}}:

===[ביאור עניין ותשתחוין לאלומתי]===
והנה להבין ביאור עניין '''ותשתחוין לאלומתי.''' גם עניין החלום השני, השמש והירח כו' משתחוים לי, שהדברים מגיעים ליעקב, וכמ&quot;ש ואביו שמר כו'. איך יתכן שיעקב שהוא למעלה במדרגה מיוסף כי הוא בחי' גוף ויוסף בחי' ברית, ואע&quot;ג דגוף וברית כחדא מ&quot;מ הוא גבוה כו', א&quot;כ איך ישתחוה ליוסף, וזה תמוה. 

{{לא נשלם}}
==הערות ושינויי נוסחאות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>40bo6wirdm9g8ymjy3f6e705vu9ke3u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461653</id>
    <revision>
      <id>1418976</id>
      <parentid>1418186</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13009" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל&quot;ב-1971
=== צו בדבר החלת תקנות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים]] ולפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 110|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|2757)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(2)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ולאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. פרשנות
: לענין צו זה -
: (1)(א) &quot;מנהל הענף&quot; - מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
:: (ב) &quot;מנהל השיקום&quot; - מנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
:: (ג) &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
: (2)(א) &quot;תקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים&quot; - [[=תקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים), תשכ&quot;ג-1963]];
:: (ב) &quot;תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3&quot; - [[=תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 3), תשכ&quot;ו-1966]];
:: (ג) &quot;תקנות ההשכלה הגבוהה&quot; - [[=|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), תשט&quot;ו-1955]];
:: (ד) &quot;תקנות ההכשרה המקצועית&quot; - [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הכשרה מקצועית), תשכ&quot;א-1961]];
:: (ה) &quot;תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע&quot; - [[=תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), תשי&quot;ט-1959]];
:: (ו) &quot;תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות&quot; - [[=תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה), תשכ&quot;ד-1964]];
:: (ז) &quot;כללים לקביעת נכות מיוחדת&quot; - [[=כללים לקביעת נכות מיוחדת|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ&quot;ו-1965]];
:: (ח) &quot;תקנות ערבויות להסכמים&quot; - [[=תקנות ערבויות להסכמים|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט&quot;ו-1955]];
:: (ט) &quot;תקנות ערבויות להסכמים למשפחות&quot; - [[=תקנות ערבויות להסכמים למשפחות|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט&quot;ו-1955]];
:: (י) &quot;תקנות ערבויות למילוות&quot; - [[=תקנות ערבויות למילוות|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי&quot;ד-1954]];
:: (יא) &quot;תקנות ערבויות לזכאים&quot; - [[=תקנות ערבויות לזכאים|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי&quot;ד-1954]];
:: (יב) &quot;תקנות לקביעת הכנסה&quot; - [[=תקנות לקביעת הכנסה|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה), תשכ&quot;ה-1965]];
:: (יג) &quot;תקנות השתלמות לזכאים&quot; - [[=תקנות השתלמות לזכאים|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית), תשי&quot;ט-1959]];
: (3) בתקנות האמורות בפסקה (2) -
:: (א) במקום &quot;ראש האגף&quot; ובמקום &quot;מנהל האגף&quot; קרי &quot;מנהל הענף&quot;;
:: (ב) במקום &quot;רופא מוסמך&quot; קרי &quot;רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך&quot;;
:: (ג) במקום &quot;ממונה&quot; קרי &quot;מנהל השיקום&quot;;
:: (ד) במקום &quot;מנהל הלשכה&quot; קרי &quot;פקיד השיקום המחוזי של המוסד לביטוח לאומי&quot;;
:: (ה) במקום &quot;רשות מוסמכת&quot; קרי &quot;מנהל הענף ומנהל השיקום&quot;;
:: (ו) במקום &quot;קצין תגמולים&quot; קרי &quot;פקיד תביעות כמשמעותו [[#298|בסעיף 130 לחוק הביטוח]]&quot;.

@ 2. החלת [[תקנות ההשכלה הגבוהה]]
: (א) [[+|תקנות 4]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|8]], [[+|8א]], [[+|9]], [[+|10]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|14]], [[+|15]], [[+|16]], [[+|17]], [[+|18]] [[ו-19 לתקנות ההשכלה הגבוהה]] יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה -
:: (1) &quot;נכה&quot;, &quot;נכה משוקם&quot;, &quot;הכנסה&quot;, &quot;מחיה&quot;, &quot;שיקום נכה&quot;, &quot;מימון&quot;, &quot;מוסד&quot; ו&quot;שכר לימוד&quot; - כמשמעותם [[בתקנה 1 לתקנות ההשכלה הגבוהה]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) &quot;שיקום לימודי&quot; - שיקום נכה בשטח השתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה.
: (ג) תוקם ועדת שיקום לימודי אשר תטפל באישור בקשות ומימון שיקום לימודי, וחבריה יהיו -
:: (1) מנהל השיקום שיהיה היושב ראש;
:: (2) מנהל האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה או מי שהוא מינה;
:: (3) רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי;
:: (4) מי שמינה המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
: (ד) בקשה למתן שיקום לימודי יש להגיש לא יאוחר מתום שלוש שנים מהיום שבו נמסרה לנכה החלטה סופית על דרגת נכותו היציבה.
: (ה) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולותיהם של החברים המשתתפים בישיבה שיש בה מנין חוקי; היו הקולות שקולים, יכריע היושב ראש.
: (ו) הועדה רשאית לדחות את הבקשה או לאשרה במלואה או בתנאים ובסייגים שתמצא לנכון; וכן רשאית היא להחליט על המוסד להשכלה גבוהה שבו יוכל הנכה לקבל את השתלמותו.
: (ז) נדחתה בקשתו של הנכה, יוכל לערער על החלטה זו בפני מנהל הענף תוך 14 יום מיום שנמסרה לו ההודעה על הדחיה, והחלטתו של מנהל הענף תהיה סופית.

@ 3. החלת [[תקנות ההכשרה המקצועית]]
: [[+|תקנות 1]], [[+|21]], [[+|22]], [[+|23]], [[+|24]], [[+|25]], [[+|27]], [[+|28]], [[+|29]], [[+|30]], [[+|32]], [[+|33]], [[+|34]], [[ו-35 לתקנות ההכשרה המקצועית]] יחולו על נפגע בשינויים המחוייבים, ביחס לזכויות שאינן נתונות לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]], וההוראות לפיהן.

@ 4. החלת [[תקנות ערבויות למילוות]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות למילוות]], יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;קרן&quot;, &quot;שיקום&quot;, &quot;דיור&quot;, &quot;מימון&quot; ו&quot;נכה&quot; - כמשמעותם [[בתקנות ערבויות למילוות]].

@ 5. החלת [[תקנות ערבויות להסכמים]]
: [[+|תקנות 1]], [[+|2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות להסכמים]], יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 6. החלת [[כללים לקביעת נכות מיוחדת]]
: [[תקנה 5 לכללים לקביעת נכות מיוחדת]], תחול על נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 7. החלת [[תקנות ערבויות לזכאים]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות לזכאים]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;זכאי&quot;, &quot;קרן&quot;, &quot;שיקום&quot;, &quot;דיור&quot; ו&quot;מימון&quot; - כמשמעותם [[בתקנות ערבויות לזכאים]].

@ 8. החלת [[תקנות ערבויות להסכמים למשפחות]]
: [[תקנות ערבויות להסכמים למשפחות]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 9. החלת [[תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3]]
: [[תקנה 1 לתקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3]], תחול על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 10. החלת [[תקנות השתלמות לזכאים]]
: (א) [[תקנות 3 עד 16 לתקנות השתלמות לזכאים]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה -
:: (1) &quot;יתום&quot;, &quot;יתום בגיר&quot;, &quot;הורה&quot;, &quot;מימון&quot; ו&quot;שכר לימוד&quot; - כמשמעותם [[בתקנות השתלמות לזכאים]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה גם לענין סעיף זה, והוראות [[סעיפים קטנים (ד) עד (ז) של הסעיף האמור]] יחולו לענין זה, בשינויים המחוייבים.

@ 11. החלת [[תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]]
: (א) [[תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על יתום שאינו זכאי לדמי מחיה לפי [[#144|פרק ג1 לחוק הביטוח]] ותקנותיו.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;יתום&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 1 לתקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]].
: (ג) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה להשכלה על תיכונית לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים.

@ 12. החלת [[תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות]]
: (א) [[תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על אלמנה שאינה זכאית להכשרה מקצועית ולדמי מחיה לפי [[#265|פרק ג1 לחוק הביטוח]] ותקנותיו.
: (ב) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים, ובלבד שאם התקופה המיועדת להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות היא פחות משנה - יחליט בכך מנהל השיקום.

@ 13. החלת [[תקנות ((ה))ביטוח מפני מחלה של לא זכאים]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות הביטוח]] מפני מחלה של לא זכאים יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;שיעור ביטוח&quot; - כמשמעותם [[בתקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים]].

@ 14. החלת [[תקנות לקביעת הכנסה]]
: [[תקנות לקביעת הכנסה]] יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 15. ביטול
: צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תש&quot;ל-1970 - בטל.

@ 16. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום ט&quot;ז באלול תש&quot;ל (17 בספטמבר 1970).

@ 17. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל&quot;ב-1971&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב באלול תשל&quot;א (12 בספטמבר 1971)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>o5swrhxtqw5inl9tg3mwuav4pg2l905</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461654</id>
    <revision>
      <id>1418991</id>
      <parentid>1418190</parentid>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1600" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל&quot;א-1970
=== תקנות בדבר פירוט צווי כניסה לישראל לענין נפגע ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 68|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)|2926)); ((תשנ&quot;ח, 1068|תיקון|5914)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פירוט צווים לפי [[חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה]]
: &quot;נפגע&quot;, לענין [[החוק]] - אף מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים המפורטים [[בתוספת]] במשמע.

@ 2. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל&quot;א-1970&quot;.

== תוספת ==
@ 1. : [[צו הכניסה לישראל (פטור), תשט&quot;ז-1956]];
@ 2. : [[צו הכניסה לישראל (פטור בעלי דרכונים מסויימים), תשכ&quot;ד-1964]];
@ 3. : [[צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), תשכ&quot;ו-1966]];
@ 4. (תיקון: תשנ&quot;ח) : [[צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה, צפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ&quot;ח-1968]].

&lt;פרסום&gt; ד' בתשרי תשל&quot;א (4 באוקטובר 1970)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>nqxktz26qzzro7uwk0mrql7sd0j7j95</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ג ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470205</id>
    <revision>
      <id>1418964</id>
      <parentid>1418882</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:39:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7783" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|מעילה|ב|ג|ד}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת 
::וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, 
:::יָמוּתוּ. 
:שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה, וְשֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, 
::אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
:::תָּמוּת, 
:::וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וְלֹא נֶהֱנִים, וְלֹא מוֹעֲלִין. 
:וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
::תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, 
::וְתִמָּכֵר, 
:::וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת; 
::וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וּמוֹעֲלִים בָּהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ, 
::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, 
:::מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבוֹא כֻּלָּן שְׁלָמִים. 
:מֵת, 
::הָיוּ סְתוּמִים, 
:::יִפְּלוּ לִנְדָבָה. 
:הָיוּ מְפֹרָשִׁים, 
::דְּמֵי חַטָּאת, 
:::יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח; 
:::לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי עוֹלָה, 
:::יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי שְׁלָמִים, 
:::יָבִיאוּ שְׁלָמִים, 
:::וְנֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, 
:::וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::הַדָּם קַל בִּתְחִלָּתוֹ וְחָמוּר בְּסוֹפוֹ, 
::וְהַנְּסָכִים חֹמֶר בִּתְחִלָּתָן וְקַל בְּסוֹפָן. 
:הַדָּם, 
::בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִים בּוֹ; 
::יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן, 
:::מוֹעֲלִים בּוֹ. 
:הַנְּסָכִים, 
::בַּתְּחִלָּה מוֹעֲלִים בָּהֶן; 
::יָצְאוּ לַשִּׁיתִין, 
:::אֵין מוֹעֲלִים בָּהֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;דִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::הַמַּקְדִּישׁ דִּשּׁוּן בַּתְּחִלָּה, 
:::מוֹעֲלִים בּוֹ. 
:תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, 
::וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִים. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן; 
::וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תּוֹרִין, 
::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִים. 
:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? 
::בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ; 
:אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, 
::הִקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלֶת, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ וּבְבֵיצָתָהּ; 
::חֲמוֹר, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ וּבַחֲלָבָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, 
::לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ, 
::לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, 
:::מוֹעֲלִין בּוֹ. 
:כֵּיצַד? 
:הִקְדִּישׁ בּוֹר מָלֵא מַיִם, 
::אַשְׁפָּה מְלֵאָה זֶבֶל, 
::שׁוֹבָךְ מָלֵא יוֹנִים, 
::אִילָן מָלֵא פֵּרוֹת, 
::שָׂדֶה מְלֵאָה עֲשָׂבִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן; 
:אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ בּוֹר וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא מַיִם, 
::אַשְׁפָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה זֶבֶל, 
::שׁוֹבָךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא יוֹנִים, 
::אִילָן וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא פֵּרוֹת, 
::שָׂדֶה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה עֲשָׂבִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה [{{ק|ס&quot;א ל&quot;ג}}].
:וְרַבִּי שִׁמְעוֹן [{{ק|ס&quot;א}} רַבִּי יוֹסֵי] אוֹמֵר: 
::הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֶה וְאִילָן, 
::מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְגִדּוּלֵיהֶם, 
:::מִפְּנֵי שֶׁהֵן גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ. 
:וְלַד מְעֻשֶּׂרֶת לֹא יִינַק מִן הַמְעֻשֶּׂרֶת, 
:::וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. 
::וְלַד מֻקְדָּשִׁין לֹא יִינַק מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, 
:::וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִין כֵּן. 
:הַפּוֹעֲלִים לֹא יֹאכְלוּ מִגְּרוֹגְרוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::וְכֵן פָּרָה לֹא תֹּאכַל מִכַּרְשִׁינֵי הֶקְדֵּשׁ:&lt;קטע סוף=ניקוד ו/&gt;

{{המשנה|ז|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ז/&gt;שָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט בָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ בָּאִין בְּשֶׁל הֶדְיוֹט, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. 
:הַמַּעֲיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ שְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::יָצָא חוּץ לַשָּדֶה, 
:::נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ. 
:הַמַּיִם שֶׁבְּכַד שֶׁל זָהָב, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::נְתָנוֹ בִּצְלוֹחִית, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶם. 
:עֲרָבָה, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: 
:::נוֹתְנִין הָיוּ מִמֶּנָּה זְקֵנִים בְּלוּלְבֵיהֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ז/&gt;

{{המשנה|ח|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ח/&gt;קֵן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::שֶׁבָּאֲשֵׁרָה, 
:::יַתִּיז בְּקָנֶה. 
:הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחֹרֶשׁ, 
:::מוֹעֲלִין בְּכֻלּוֹ; 
::הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָעֵצִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּעֵצִים, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁפּוּי וְלֹא בַּנְּוִיָּה:&lt;קטע סוף=ניקוד ח/&gt;</text>
      <sha1>2mw2ys8hnycr5yhxs4ja7f507usdc7n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418965</id>
      <parentid>1418964</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:39:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7957" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=8|מעילה|ב|ג|ד}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת 
::וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, 
:::יָמוּתוּ. 
:שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה, וְשֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, 
::אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
:::תָּמוּת, 
:::וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וְלֹא נֶהֱנִים, וְלֹא מוֹעֲלִין. 
:וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, 
::תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, 
::וְתִמָּכֵר, 
:::וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת; 
::וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה, 
:::וּמוֹעֲלִים בָּהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ, 
::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, 
:::מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבוֹא כֻּלָּן שְׁלָמִים. 
:מֵת, 
::הָיוּ סְתוּמִים, 
:::יִפְּלוּ לִנְדָבָה. 
:הָיוּ מְפֹרָשִׁים, 
::דְּמֵי חַטָּאת, 
:::יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח; 
:::לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי עוֹלָה, 
:::יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. 
::דְּמֵי שְׁלָמִים, 
:::יָבִיאוּ שְׁלָמִים, 
:::וְנֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, 
:::וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: 
::הַדָּם קַל בִּתְחִלָּתוֹ וְחָמוּר בְּסוֹפוֹ, 
::וְהַנְּסָכִים חֹמֶר בִּתְחִלָּתָן וְקַל בְּסוֹפָן. 
:הַדָּם, 
::בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִים בּוֹ; 
::יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן, 
:::מוֹעֲלִים בּוֹ. 
:הַנְּסָכִים, 
::בַּתְּחִלָּה מוֹעֲלִים בָּהֶן; 
::יָצְאוּ לַשִּׁיתִין, 
:::אֵין מוֹעֲלִים בָּהֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;דִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::הַמַּקְדִּישׁ דִּשּׁוּן בַּתְּחִלָּה, 
:::מוֹעֲלִים בּוֹ. 
:תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, 
::וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִים. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן; 
::וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תּוֹרִין, 
::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִים. 
:בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? 
::בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ; 
:אֲבָל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, 
::הִקְדִּישׁ תַּרְנְגוֹלֶת, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ וּבְבֵיצָתָהּ; 
::חֲמוֹר, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ וּבַחֲלָבָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, 
::לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ, 
::לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, 
:::מוֹעֲלִין בּוֹ. 
:כֵּיצַד? 
:הִקְדִּישׁ בּוֹר מָלֵא מַיִם, 
::אַשְׁפָּה מְלֵאָה זֶבֶל, 
::שׁוֹבָךְ מָלֵא יוֹנִים, 
::אִילָן מָלֵא פֵּרוֹת, 
::שָׂדֶה מְלֵאָה עֲשָׂבִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן; 
:אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ בּוֹר וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא מַיִם, 
::אַשְׁפָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה זֶבֶל, 
::שׁוֹבָךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא יוֹנִים, 
::אִילָן וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא פֵּרוֹת, 
::שָׂדֶה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה עֲשָׂבִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן, 
:::דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה [{{ק|ס&quot;א ל&quot;ג}}].
:וְרַבִּי שִׁמְעוֹן [{{ק|ס&quot;א}} רַבִּי יוֹסֵי] אוֹמֵר: 
::הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֶה וְאִילָן, 
::מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְגִדּוּלֵיהֶם, 
:::מִפְּנֵי שֶׁהֵן גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ. 
:וְלַד מְעֻשֶּׂרֶת לֹא יִינַק מִן הַמְעֻשֶּׂרֶת, 
:::וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. 
::וְלַד מֻקְדָּשִׁין לֹא יִינַק מִן הַמֻּקְדָּשִׁין, 
:::וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִין כֵּן. 
:הַפּוֹעֲלִים לֹא יֹאכְלוּ מִגְּרוֹגְרוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::וְכֵן פָּרָה לֹא תֹּאכַל מִכַּרְשִׁינֵי הֶקְדֵּשׁ:&lt;קטע סוף=ניקוד ו/&gt;

{{המשנה|ז|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ז/&gt;שָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט בָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
::וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ בָּאִין בְּשֶׁל הֶדְיוֹט, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. 
:הַמַּעֲיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ שְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::יָצָא חוּץ לַשָּדֶה, 
:::נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ. 
:הַמַּיִם שֶׁבְּכַד שֶׁל זָהָב, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::נְתָנוֹ בִּצְלוֹחִית, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶם. 
:עֲרָבָה, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: 
:::נוֹתְנִין הָיוּ מִמֶּנָּה זְקֵנִים בְּלוּלְבֵיהֶם:&lt;קטע סוף=ניקוד ז/&gt;

{{המשנה|ח|ג|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ח/&gt;קֵן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, 
:::לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין; 
::שֶׁבָּאֲשֵׁרָה, 
:::יַתִּיז בְּקָנֶה. 
:הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחֹרֶשׁ, 
:::מוֹעֲלִין בְּכֻלּוֹ; 
::הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָעֵצִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּעֵצִים, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁפּוּי וְלֹא בַּנְּוִיָּה:&lt;קטע סוף=ניקוד ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|מעילה|ב|ג|ד}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|מעילה ג]]
[[קטגוריה:מסכת מעילה|ג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cisky45w2ipz3gi5ffjcki0a6ftw2pb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470248</id>
    <revision>
      <id>1418962</id>
      <parentid>1418958</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T14:19:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש נוסף על הסימן */ 241 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35434" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצט|תק|תקא}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תק|}}  

;סימן ת&quot;ק - הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו - ובו ו'סעיפים

;* אין קונים בשר בפיסוק דמים לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים. וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע. אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים. ומביא שתי בהמות ואומר לו כזו ולמחר שמין הנשארת וכפי ששוה כך יפרע לו.

;* אסור לשקול בשר אפילו בביתו לידע כמה יבשל. ואפילו ליתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים אסור אם היא תלויה במקום שרגילים לשקול בה. ואפילו לשקול מנה כנגד מנה אסור. ומותר לשקול בידו; שלוקח החתיכה בידו ומשער כמה יש בה. וטבח אומן אפילו זה אסור. אבל אם הוא יודע לכוין דרך חתיכתו לחתוך ליטרא או חצי ליטרא - חותך כדרכו ואינו חושש.

;* אין נוקבין נקב בבשר בסכין לתלותו בו. אבל ביד מותר. ואם לעשות בו סימן מותר אפילו בסכין.

;* מולגין הראש והרגלים ומהבהבין אותם באור. אבל אין טופלין אותם בסיד ולא בחרסית ולא באדמה דמתחזי כעיבוד. ואין גוזזין אותם במספרים שנראה כעושה לצורך השיער.

;* מותר למלוח כמה חתיכות בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא אחת.

;* נוהגין לנקר בשר ביום טוב אפילו נשחט מערב יום טוב.

==טור ברקת==
להיות כי מעשה המצות הוא על ידי מתן דמים, {{צ|כי בצל החכמה בצל כסף}}. וכן אמרו חז&quot;ל כי צריך ליתן חומש למצוה. מכל מקום '''{{צ|אין קונים בשר בפיסוק דמים}}'''. והענין בזוהר פרשת תרומה דף קכ&quot;ח {{ממ זהר|ב|קכח|א}} וזה לשונו: {{צ|אשתדלותא דקב&quot;ה למנדע ליה כל מאן דבעי זכי ביה בלא אברא כלל. אבל אשתדלותא דקיימא בעובדא - אסיר לנטלא ליה במגנא וברקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודשא אלא באגר שלים. בספרא דחרשי דאוליף אשמדאי לשלמה מלכא כל מאן דבעי לאשתדלא לאעברא מניה רוחא מסאבא ולאכפיא רוחא אחרא - ההוא עובדא דבעי לאשתדלא ביה בעי למקני ליה באגר שלים בכל מה  דיבעון מניה, בין זעיר בין רב, בגין דרוח מסאבא איהו אדזמן תדיר במגנא ובריקנייא ואדדבן בלא אגרא  ואניס לבני נשא למשרי עלייהו וכו' ורוח קדשא לאו הכי אלא באגר שלים ובאשתדלותא רב וכו'}}. 

והנה מבואר הדבר מזה המאמר כי מעשה המצות צריך שלא להקפיד במתן דמים אלא כפי מה ששואלים מעות ממנו כדי שעל ידי כן תשכון עליו רוח הקדש כאמור. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין קונים בשר בפיסוק דמים}}''' מפני כי על ידי כן לא יזכה לשני דברים האמורים במאמר. האחד הוא להעביר רוח מסאבאו ממנו. והשנית לשכון עליו רוח הקדש מאחר שנתן קצבה '''{{צ|לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים}}'''.

'''{{צ|וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך}}''' דקים לן אין מצות לחצאין. '''{{צ|אלא מחלק להם}}''' כי זה מורה שהוא נעשה קברניט לדבר מצוה. ולכן הוא '''{{צ|מחלק שלישיות או רביעיות כפי הדרך שנוהגים לחלק בעיר בלא פיסוק דמים}}''' כאמור כדי להמשיך עליו קדושה העליונה. אמנם לא יפסוק סכום מעות כלל זולת כאשר ישית עליו בעל הבשר - הוא רמז למצוה וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוה שנאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה}}. ולכן בא רמז זה בענין הבשר לפי כי על ידי המצוה נכנע אותו היצר השולט בלבו כמ&quot;ש במאמר {{צ|לאעברא מניה רוחא דמסאבא}}. 

והנה בענין הבשר מצינו לחז&quot;ל שתי דרשות, זו בהפך מזו. וכך אמרו: מהו '''בשר'''? '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה. והם אמרו בפסוק {{צ|יבוא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ולכן בזה באו שתי הדרשות אל נכון. כי הנה מי שהבשר שלו הוא מפני העון נעשה בושה סרחון רמה. אמנם מי שמתקן מעשיו והוא לבבו רך כבשר על ידי מעשה המצוה - עליו נאמר {{צ|יבא כל בשר להשתחות לפני}}. וזה יהיה דומה בדומה. כי הנה מי שרודף אחר רסן בטנו למלאת כרסו בשר - בלי ספק נעשה בשרו בושה סרחון רמה. כך אמרו חז&quot;ל {{צ|לאחר ג' ימים כרסו של אדם נבקעת ונהפכת על פניו ואומרת לו הא לך מה שנתת בי. עשית כל ימיך בחגים וכו'}}. 

אמנם מי שאינו נהנה מסעודת הרשות ואוכל בשבת ויום טוב וראש חדש - אותו הבשר קדוש הוא כדאיתא בזוהר פרשת תרומה {{צ|גופיהון דצדיקיא דלא אתענהגו מסעודתא אלא משבתי וחגי וזימני - לא שליט עליהון}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{ממ|ישעיה|סו|}} {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר}} - היינו אותו בשר של שבת וראש חדש כי קדוש הוא.

ולכן בא הרמז בענין הבשר כאשר ירצה לתקן הבשר החי ולדחות מעליו סטרא אחרא ולהתקדש באותה מצוה כאמור - יתן '''{{צ|בלי פיסוק דמים. ויכול להביא שתי בהמות וכו'}}''' - כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}}. ולכן אדם הרוצה לתקן מעשיו ילמד מאותו בן אדם שעשה עצמו כבהמה, '''{{צ|ויאמר זו בזו}}''' על דרך {{צ|גם אני כמוהו}} - כשם שזה שב אל ה' ועשה עצמו כבהמה כדי להעביר אשמותיו ולכן אעשה כן גם אני.

'''{{צ|ולמחר שמין הנשארת}}''' בערך של אותו בן אדם שעשה עצמו כבהמה, כלומר כי כמו שהבהמה היא עומדת לשחיטה כההיא דאמר ר' {{צ|לך כי לכך נוצרת}}. וכן זה זובח יצרו ומתודה עליו. היינו מ&quot;ש '''{{צ|זו בזו}}'''. לכן '''{{צ|למחר}}''' היינו לעתיד והוא כינוי על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מצוך היום - היום לעשותן ומחר ליטול שכרן}}. ולכן לעתיד '''{{צ|שמין הנשארת}}''' על דרך {{צ|ושם דרך - זה השם אורחותיו}}, ולמד מזובח תודה שזבח את יצרו ומתוודה עליו. לכן '''{{צ|למחר}}''', היינו לעתיד, '''{{צ|שמין הנשארת}}''' - {{צ|והיה הנשאר בציון - מי שיעשה עצמו שירים}}, כך משלם לו, היינו הקב&quot;ה שנאמר {{צ|קדוש יאמר לו}}.


'''{{צ|אסור לשקול בשר אפילו בביתו וכו'}}''' - היא הדבר מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אורח חיים פן תפלס}} שלא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה לאמר זה החמורה אעשה אותה וזו הקלה לא אעשה אותה. וכן בצ&quot;ד(?) אף על גב שאמרנו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}. שלא תאמר מאחר שהרצון הוא לעשות תיקון לענין האכילה לאותם הסעודות שהייתי עושה לאכול ולהרבות בשר כנגד אלו צריך לתקן בלי ספק. אמנם אותו ריבוי האכילה שהייתי מרבה בשר אני לבדי בביתי אין בזה עון אשר חטא. 

ולכן בא הדין בגשמי: '''{{צ|אסור לשקול בשר אפילו בביתו}}''' - כלומר אפילו מאותו ריבוי בשר שהיה אוכל בביתו. לא מבעיא מה שהיה אוכל בחברת האוכלים למעדנים אלא '''{{צ|אפילו לידע כמה מבשל}}''' דהיינו הוא לבדו. '''{{צ|ואפילו ליתנו בכף מאזנים לשומרו מן העכברים}}''' - כלומר שלא יאמר כך אני עושה לשער אותו הראוי לי לאכול. וכנגד מה שאני מרבה בשר אעלה אותו בדמים ואתן אותם לצדקה כי בזה יהיה לי לכפרה תמורת מה שאני מרבה בשר תאוה. והיינו '''{{צ|אפילו לשומרו מן העכברים}}''' כענין ההוא עכברא דשכיב אדינרי שהיה כלי ולא היה עושה צדקה, רק הוא מתכוין לשמור המעות לאפוקי מן העכברים הנבלים אשר סורם רע ואין עושים צדקה - גם בזה אינו מתקן ענין ריבוי האכילה לפי כי זה יחשב בענין עבירה גוררת עבירה. כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אין ארי נוהם  (היצר אינו מתגבר) אלא מתוך קופה של בשר (מריבוי האכילה)}}, ואתי למסרך. ומה מועיל לו המעות שנתן לצדקה. ועוד כי בענין חבילות של מצות צריך בענין שיהיה דוחה לחבילות של עבירות והא ליתי.

וזה השיקול אסור אפילו היה תלויה במקום ששוקלים לשקול בה באומדנא דדעתא, ולתת מעות לצדקה. '''{{צ|אפילו מנה כנגד מנה}}''' - כגון אמו של ר' שהיתה לוקחת ליטרא של בשר לעניים כנגד ליטרא שהיתה לוקחת לבשל בבית. לא אמרו בענין זה כדי להרבות באכילה כי הנה הוא פתח אל החטא.

'''{{צ|ומותר לשקול בידו}}''' - היינו לצורך האכילה עצמה שרוצה לאכול - מותר לשער אותה. '''{{צ|שלוקח החתיכה בידו ומשער כמה יש בה}}''' ואחר כך אוכל כדי שלא יבא למלאת רסן בטנו רק לאכול כדי שבעו. 

אמנם '''{{צ|טבח אומן}}''' הרגיל לטבוח טבח ולאכול לשבעה - '''{{צ|אפילו זה הוה אסור}}''' כדי לתקן המעוות שעשה. '''{{צ|אבל אם הוא יודע לכוין דרך חתיכתו}}''' - מתוך שהוא רגיל להרבות בסעודת הרשות יודע לכוין {{צ|דרך חתיכתו}} כאשר הוא חותך ופוחת מן המאכל שלו - יודע לחתוך ולפחות ממאכלו ליטרא או חצי ליטרא, בין רב למעט, חותך כדרכו כפי סברתו ממעט ואינו חושש עוד מעון זה.


'''{{צ|אין נוקבין נקב בבשר לתלותו בו וכו'}}''' - הנה חז&quot;ל המשילו ענין החוטא לאותו הנוקב תחתיו בספינה: {{צ|אמרו לו חביריו מה אתה עושה? אמר להם ומה איכפת לכם - במקומי אני קודח. אמרו לו מפני שאתה מציף עלינו את הספינה}}. כך אמר איוב {{צ|אתי תלין משוגתי}}. אמרו לו חביריו אינו כן אלא {{צ|כי יוסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק}}. 

ולכן בא הרמז בזה כי אין לעשות נקב מכל חטאת האדם, '''{{צ|בבשר}}''' - על ידי האכילה, ואפילו במועד כמ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל לא נצטוינו על ההוללות והשכרות אלא על שמחה של מצוה. ולכן אף על גב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}} ואין שמחה אלא בבשר ויין - יש ליזהר מן החברות כמ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל כי מצוה להעמיד אנשים חכמים וידועים לבקש על ענין זה שלא יהיה אדם עושה {{צ|נקב}} על ידי החטא באותו ה{{צ|בשר}} שמצוה עליו לאכול לשבעה. וזה הנקב הוא '''{{צ|בסכין}}''' - הוא יצר הרע כדאיתא בזוהר {{צ|ההוא חדידא בלישניה}} ** ופתה הבריות ומוליכם בדרך לא טוב בעצתו הרשעה ואחר כך אותה אהבה שמראה להם ופנים צהובות נהפך לאויב - הוא נלחם בם והורג אותם. 

הוא מה שאמרתי בפסוק {{צ|הוי עטרת גאות שכורי אפרים}} {{ממ|ישעיה|נח|}} אוי על העטרת שהיה בידם - ענין התורה שהיה נכלל בה עטרת אחרת - כך אמרו חז&quot;ל בשעה שקבלו ישראל את התורה  ** רגזו האומות. אמרו מה ראו להתקרב אלו יותר מע' אומות. א&quot;ל הקב&quot;ה הבו לה' משפחות עמים - הביאו ייחוס שלכם. הא למדת כי בעבור הייחוס נתנה להם התורה.  ולכן יאמר הנביא {{צ|הוי}} על {{צ|עטרת גאות}} - שמתגאים בה על כל אותה הייחס והתורה יחדיו(?) שאבדו אותם אפרים. ומי אביהם אפרים ראש הישיבה כמו שאמרו חז&quot;ל. וזה על ידי היין. 

וכי מעלה על דעתך כי ישראל(?) הקדושים איש את רעהו טמא בזימה או שהיו מחליפין נשותיהן וכיוצא ממשחז&quot;ל אם לא מ**** היין. ולכן אוי מן קדם חמרא אשריו לאדם הנודר עצמו ממנו. מה נעים גורלו. לא יעשה נקב בספינה ודאי על ידי סכין שלו (הוא היצר הרע) שלא יהיה דוגמא נזם זהב באף חזיר כי יאמר &quot;מה איכפת להם אני חוטא לעצמי&quot;. 
והיינו מ&quot;ש '''{{צ|לתלותו בו}}''', ר&quot;ל תולה אותו הנקב שעושה על ידי החטא - הוא תולה העון '''{{צ|בו}}'''. ואינו כן. אלא על כל העדה יקצוף.

'''{{צ|אבל ביד מותר}}'''. והענין כי הנה מכנה ענין המשגל לבשר כמו שאמר הכתוב {{צ|ותזני אל מצרים שכניך גדלי בשר}}. ולכן אין לעשות בו נקב כאמור שלא להרבות בשר ממש שלא יבא להמשך לחטא לעשות נקב על ידי יצר הרע בסכין כאמור. {{צ|אבל ביד מותר}} - היינו מ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|קדש עצמך במותר לך}} על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא כל האצבעות שוות}}. כי זה אינו נקב.

'''{{צ|ואם לעשות בו סימן מותר אפילו בסכין}}''' - היינו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חשוכי בנים מותר לשמש מטתן ביום}} וזה {{צ|לעשות בו סימן}} - ר&quot;ל באדם כדי להיות קיים במין(?). כך אמרו חז&quot;ל {{צ|מי שהניח בן לא מת}}. וסימן זה מותר לעשות '''{{צ|אפילו בסכין}}''' - הוא היצר. דהא אף על גב שהוא ביום - מותר. ואף על גב שהוא יותר מן העונה שנתנו חכמים. לפי שכונתו '''{{צ|לעשות בו סימן}}''' כדי שיהיה לו חליפין.


'''{{צ|מולגין הראש והרגלים}}''' - הנה הנביא מקנטר לישראל ואומר {{צ|מכף רגל ועד ראש אין בו מתום}} {{ממ|ישעיה|א}}. כלומר השבח של כנסת ישראל שנשתבחה מלמטה למעלה לפי שבכל יום ויום האדם מרבה תורה ומצוה כמפורש אצלי בפסוק {{צ|זאת קומתך דמתה לתמר}} כי הנה חז&quot;ל אמרו {{צ|שור או כשב או עז כי יולד - וכי שור נולד או כשב?}} אלא לפי שהבעל חי משעה שנולד נברא בו כל השלימות - לא כן חי המדבר, כי כל אשר רוח חיים באפיו הולך וגדל עם אלהים ועם אנשים {{ממ|ש&quot;א|ב|}}. כן בענין שהוא בינו לבין המקום, בין בדברים שבין אדם לחבירו. ולכן אמר הכתוב: אם תראה השבח של כנסת ישראל שמתחיל מלמטה {{צ|מה יפו פעמיך בנעלים}} {{ממ|שיר|ז}}, ופנה למעלה: {{צ|ראש עליך ככרמל}} - אל תדמה שהוא כמו הפוך שהרי שבח של הקב&quot;ה מתחיל מלמעלה {{צ|ראשו כתם פז וכו'}}. אינו כן. לפי שזה הוא בתכלית השלימות - הוא היה והוא יהיה. אמנם {{צ|זאת קומתך}} של כנסת ישראל - {{צ|דמתה לתמר}} - כי &quot;מתמר ועולה&quot; - בכל יום מוסיף שבח עד זמן כי(?) {{צ|ושדיך}} כאשר יהיה האדם נמצא בו תורה ומצוה ללמד ולהניק לזולת - דומה ל{{צ|אשכול}} שגדל לע' שנה. 

ולכן מקנטר הנביא כי כנסת ישראל אבדו אותו השבח {{צ|מכף רגל ועד ראש אין בו מתום}} לענין ועשה טוב. אבל {{צ|פשע וחבורה וכו'}} - מריבוי העונות נמצא בהם. 

ולכן בא הדין: מי שירצה לתקן מעשיו דוגמא לענין האמור, מכף רגל ועד ראש, בין שהוא ענין שער ראשה ערוה או שנוהג היתר בשפחות שעתיד הקב&quot;ה לתלותן בשער ראש שנאמר {{צ|קדקד שער}} כמו שאמרו חז&quot;ל, בין שיהיה מענין העבירות שאדם דש בעקיביו הם כחוט השערה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל יצר הרע נרמז לעתיד לרשעים כחוט, היינו חטאות הרקים כמה דאת אמר {{צ|מושכי העון בחבלי השוא}} - כחוט השערה. ורוצה להעביר אותם. '''{{צ|מולגין הראש והרגלים ומהבהבין אותם באור}}''' - כי יחם לבבו בענין החרטה.

'''{{צ|אבל אין טופלין אותם בסיד וכו'}}''' - כלומר נהי דבעינן חרטה וכיוצא - מותר, אבל לעשות מעשה אין זה מן הראוי מפני כי הוא יום טוב ואין ראוי לחבר עם אותם עונות '''{{צ|סיד}}''' כענין {{צ|והיו עמים מרשפות סיד}}. '''{{צ|ולא בחרסית ולא באדמה}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ועסותם רשעים כי יהיו אפר}} - הס שלא להזכיר עניינים הללו ביום טוב כדי להכניע יצרו ולהיות שפל ראש להזהר בענין עון עקבי כדי שלא ימנע משמחת יום טוב. ונתן טוב טעם '''{{צ|דמחזי כעיבוד}}''' דהיינו להעביד אות' לגמרי כי אז יכנע לבבו הערל לגמרי ולא יהיה לבו שמח. וכבר קדמך הכתוב {{צ|ושמחת בחגך וכו'}}.

וגם לא יעשה הפך מזה '''{{צ|לגוזזם במספרים}}''' שהנה הוא מניח שורש השער ונראה '''{{צ|שעושה לצורך השער}}''' -  שרצונו עדיין באותם המנהגים הרעים ואינו חפץ להסיר ולהעביר אותם ממנו לגמרי.


'''{{צ|מותר למלוח אפילו כמה חתיכות בשר וכו'}}''' - אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי {{צ|מלח ממון הוא חסר}}. והענין דאף על גב שנאמר {{צ|טוב אשר לא תדור}} {{ממ|קהלת|ה}} ובפירוש קהלת שלי הנקרא &quot;מנורת הזהב&quot;{{הערה|לפי הערך הנוכחי בויקיפדיה - ספר זה מעולם לא הובא לדפוס - ויקיעורך}} אחד מן הדרכים שביארתי שהרצון בזה ללמד לכמה בני אדם שמתנדבים בעם יותר מן הראוי להם, וכונתם להשביח ולזרז את העם. ולכן יאמר החכם: יותר טוב לך שלא תדור כל עיקר אלא סתם מתנת ידו, כי בזה גם ימצא זירוז להכין ולא תחטא, משתדור ולא תשלם לגמרי. 

ולכן יאמר נא: '''{{צ|מותר למלוח}}''' - דהיינו לפסוק צדקה במועד, '''{{צ|ואפילו כמה חתיכות}}''' - כלומר אף על גב שנתבאר כי אין ראוי להרבות, היינו מפני {{צ|ולא תשלם}}. אבל אם משלם - גם שיהיה יותר על כדי צרכיו - הרי זה משובח.  

ועוד ירצה במאמרו כי '''{{צ|מותר למלוח}}''' ולפסוק צדקה '''{{צ|אפילו חתיכות}}''' רבים '''{{צ|בבת אחת}}''' - רצה לומר לכמה צדקות שהם נפרדות זו מזו, אף על גב שאמרו יותר טוב מי שמביא כבשתו לעורה ומקדיש אותה ושוחטה - מותר לעשות כן '''{{צ|אף על גב שאינו צריך אלא לחתיכה אחת}}''' - למקום אחד. מותר להרבות בצדקה זו. ואמנם עיקר הדבר לפי כי במועד צריך האדם לתת לעניים כדאיתא בזוהר מי שאינו נותן עליו נאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ולכן נהגו העם לעשות הנדבה בציבור לתיקון זה. ולכן יאמר הדין דאף על גב כי הנה בדרך זה לא מתקרבא הנייתם לתת מעות - גם כי הם אחר כך קונים צרכי העניים או נותנים להם מעות - אין בזה עון. דלא סמכא דעתייהו דעניים אלא על מעות ואין זה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|מי שאינו מחלק ביומא דתעניתא וכו'}}  דהתם סמכא דעתייהו אתמרי ורפתא. לא כן עתה. ולכן {{צ|מותר למלוח}} ולהתערב כדבר האמור.


'''{{צ|נוהגים לנקר הבשר וכו'}}''' - גם זה על דרך הנ&quot;ל בענין שהאדם נותן אל לבו לתקן מעשיו ורוצה '''{{צ|לנקר הבשר}}''' החי ולהסיר החלב שעל לבו שנאמר {{צ|חלבמו סגרו}}. ומן הראוי היה כי החי יתן אל לבו קודם שהרי כך הוא הדין - דבר שיכול לעשות מערב יום טוב ואין בו חסרון טעם{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'חסרון כיס', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - אסור לעשותו ביום טוב. והרי התשובה מה טוב לאדם להק**ם אותה קודם {{צ|יום טוב}} שלו - הוא יום המיתה כנ&quot;ל, יומא דהלולא דיליה. ומוסיף ריח טוב מכל מקום נהגו המון העם כך לנקר הבשר החי ולהוציא הטומאה מלבו - החלב שעל הכסלים ומן הכליות, היועצות רע.

'''{{צ|ואפילו נשחט מערב יום טוב}}''' - כי נתקיים בו {{צ|זובח יצרו ומתוודה עליו}} - מכל מקום יחזור וינקה מן הדקדוקים מחטאת האדם לפי כי אין צדיק בארץ. ומה גם ביום טוב ביותר דאיכא שמחה ואכילה ושתיה - טוב לנקר ולהיות שׁם אורחותיו, וזאת תורת האדם. 

==פירוש נוסף על הסימן==
וכאשר נבאר דינים הללו בענין הנוגע למעלה, כמו שנתבאר כי המעשה אשר יעשה האיש הישראלי - להיות כי נשמתו מושרשת למעלה - לכן מעשיו נמי עושים רושם למעלה. ולכן הוא אומר:{{ש}}
'''{{צ|אין קונין בשר בפיסוק דמים}}''' - כי הנה הבשר הוא רומז למדה האחרונה כדאיתא בזוהר פרשת בהעלותך דף קנ&quot;ח {{ממ זהר|ג|קנח|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחיד נביאה אחרא וכו' ובשעתא דא&quot;ל קוב&quot;ה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים - חדי משה וכו'. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדינא תתאה ושאלו בשר וכו'. ועל דא אמר ואל אראה ברעתי - לנחתא לדרגא תתאה וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי הבשר הוא במדה האחרונה. והנה מדה זו פעמים נמצא שם ענין דם - כי יש חמשה דמים טמאים וחמשה דמים טהורים שעליהם נאמר {{צ|בדמיך חיי}}. והנה במצרים צוה הקב&quot;ה לשחוט הפסח ונתערב עם דם המילה. ואיתא בזוהר דאתחזר ההוא דמא לחזור כדאיתא בזוהר פרשת בא דף ל&quot;ה {{ממ זהר|ב|לה|א}} וזה לשונו: {{צ|א&quot;ר יהודה אי הכי אמאי דמא? דהא תנינן חוור וסומק וחד דכליל ביני גווני. א&quot;ל תרי דמי הוו. חד דמילה וחד דפסחא. דמילה רחמי, דפסחא דינא. אמר רבי יהודה לאו הכי. אלא כמה דאוליפנא דאחזר הקדוש ברוך הוא ההוא דמא לרחמי כאילו הוה חוור בגו גווני וכו'}}.

והנה מבואר כי גם זה היה בזמן ההוא. אמנם ענין הדם לא טוב הוא, כדאיתא פרשת בחוקותי {{צ|ויספתי לייסרה אתכם - לא אתן תוספת דמא על דמא}}. ובפרשת אחרי מות דף ע&quot;ט {{ממ זהר|ג|עט|א}} {{צ|ובגין כך הביאו עלי כפרה וכו' וכל כך למה? על שמעטתי את הירח ושלטא בה מאן דלא אצטריך. ובגין כך כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו'}}.

ולכן נאסר ענין זה '''{{צ|דאין לוקחין בשר בפיסוק דמים}}''' שלא לעורר אות דמים העליונים להמשיך אותם למטה. גם כאשר נאמר כי {{צ|פיסוק דמים}} הוא מעות, כי כן הוא. ולכן יהיה הענין בבחינת החסדים שהוא ענין הכסף. והיינו מ&quot;ש בזוהר פרשת תצא דף רע&quot;ו {{ממ זהר|ג|רעו|א}} וזה לשונו: {{צ|פתח ואמר רעיא מהימנא האי כלה דידך יהבא קב&quot;ה לאברהם לגדלא לה לגבך וכו' ואיהו הוה לגבה אומן כגון ויהי אומן את הדסה וכו' וגדיל לה בכל מדות טבין וגמיל לה חסד וסליק לה מגדולה במדת חסד דאברהם וכו'}}. 

והנה מבואר כי אברהם מגדל למדה זו במדת החסד, וחסד זה לא יפסק ממנה, כי צריך להיות ממשיך לה מדת החסד. ולכן '''{{צ|אין קונין בשר}}''' הנזכר '''{{צ|בפיסוק דמים}}''' דהיינו שפוסק בכך מעות, מפני כי זה הוא בחינת הדין שהוא נותן גדול ומדה שהוא בוצינא דקרדינותא. אבל מדת החסד אין שם שיעור - כי תמיד הוא מתפשט ויורד. ולכן {{צ|אין לעשות פיסוק}} והפסק מדת החסד במדת הבשר - לפי שהוא מצד הדין כנ&quot;ל, דהיינו '''{{צ|לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים}}'''. והרמז של הטבח זה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} {{צ|'''אל''' בכל אתר נהירו רב דחכמתא עילאה הוא, וקיימא בקיומיה. ואלמלא דהאי '''אל''' אתער בעלמא לא יכיל עלמא למיקם אפילו שעתא חדא מקמיה דינין תקיפין דמתעטרין בעלמא בכל יומא וכו'. הדא הוא דכתיב ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום בכל יום לא כתיב אלא &quot;זועם&quot;  בכל יומא ויומא דדינא אשתכח - דחי לון לבר וקיימא ומבסם עלמא. הדא הוא דכתיב יומם יצוה ה' חסדו}}, עכ&quot;ל לענייננו.

והנה מבואר מזה המאמר כי מדת החסד הוא הזועם, שהוא הדוחה לדינין תקיפין, והוא ההורג אותם. ולכן נמי בא בדין הגשמי: '''{{צ|לא יאמר לטבח תן לי בסלע או בשתים}}''' - דהיינו שלא יתן שיעור לאותו הטבח עליון, הוא מדת החסד, לתת שיעור בענין שדוחה את הדין, הוא בשר סומקא (שהוא בושה סרחון רמה) שהם בסטרא אחרא כדאיתא פרשת תצא שהקליפה ריח רע אשפה מטונפת. אלא בכל שעה יצוה ה' חסדו למנוע הדינים הקשים כאמור. 

'''{{צ|וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע}}''' - לפי כי אין מן הראוי לשתף הדין הקשה עם החסד. '''{{צ|אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל פרק קמא דעבודה זרה {{צ|והאמר רב יהודה אמר רב שנים עשר שעות הוי היום וכו' שניות יושב הקב&quot;ה ודן את כל העולם כולו וכו'}}. ועוד לקמן ז&quot;ל {{צ|אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספין בתלת שעי קמייתא דיומא קמא דראש השנה מאי טעמא? זמנין דמפקיד דינא עליה ומדחי וכו' והא אמרת שלש ראשונות יושב הקב&quot;ה ועוסק בתורה וכו' איפוך. ואי בעית אימא לא תיפוך וכו'}}.

הנה מבואר כי לעולם יש דין שהקב&quot;ה דן את עולם - או בשלישית או ברביעית. ולכן נא(?) '''{{צ|מחלק להם שלישות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלי פיסוק דמים}}''' - דהיינו הרמז אל הדין שנעשה בשלישית או ברביעית כאמור, כי זה הדין לא סגי בלאו הכי בכל יום ויום. אבל יהיה '''{{צ|בלא פיסוק דמים}}''' - כי לעולם מדת '''אל''' גם כן מתערבת בדין זה כמ&quot;ש לשם שרואה הקב&quot;ה העולם שהוא מתחייב בדין - מיד עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. 

'''{{צ|ומביא שתי בהמות ויאמר זו כזו וכו'}}''' - והיינו סוד {{צ|בהמות בהררי אלף}}, כי זכר ונקבה היו - סרס את הזכר וצינן את הנקבה שנאמר {{צ|הנה נא כחו במתניו וכו'}}. ולכן בא הדין כי {{צ|מביא שתי בהמות ויאמר זו כזו}} שהרי בהמות בהררי אלף - שתיהן שוות. '''{{צ|ולמחר שמין את הנשארת וכו'}}''' - 'למחר' הוא כינוי על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|למחר כשהקב&quot;ה גואל את ישראל}}. וכן אמרו חז&quot;ל {{צ|אשר אנכי מצוך היום - היום לעשותן ולמחר ליתן שכרם}}. ואז שמין מעשיו של אדם קודם שיכנס לאותה סעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים מאותה בהמה, ואז שמין אותה בהמה כל חתיכה ממנה כמה הוא שוה. 

וזה יהיה סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מעשה דר' עם המין. א&quot;ל כוס של ברכה אתה טועם או ארבעים זהובים אתה נוטל וכו' (מאמר). יצאת בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ' זהובים}} שלכן המכסה הדם של חבירו חייב ליתן לו עשרה זהובים. בראוי להבין מה מועיל לעתיד ענין זהובים הללו ומה יעשה האדם בהם למחר מאחר שנאמר {{צ|יהי פסת בר בארץ}}, וכלי מילת וכל הצורך לאדם כרמים וזיתים? 

אמנם הענין הוא לפי דעתי כי מועיל שמי זה שאמר' בת קול כל מצוה עשרה זהובים כדי להעריך מעשיו של אדם כמה יזכה באותה הסעודה של הצדיקים, כי גם אותה אכילה מבהמות ולויתן וזיז שדי ויין המשומר בענביו - יהיו כפי המצות שעשה האדם בעולם הזה. והיינו מה שאמרו חז&quot;ל בענין העור של לויתן - זה אדם עושים לו ממנו סוכה שנאמר התמלא בסוכות עורו. לא זכה - עושים לו קמיע וכו'. כי היכי משכחת לזכות זה, במה יזכה נער את אורחו. ועוד דמעיקרא הוא אומר כי סעודה זו היא לצדיקים - אם כן למה לא יהיו כולם שוים לטובה?

אמנם הענין הוא כאמור, כי כפי המצות אשר יעשה האדם כך מעריכין ושמים לו מאותה סעודה. כך נראה לפי עניות דעתי. והיינו מ&quot;ש בדין זה: '''{{צ|ולמחר}}''', בזמן של הסעודה, '''{{צ|שמין את הנשארת}}''' איברים איברים, '''{{צ|וכפי ששוה כך יפרע לו}}''' הקדוש ברוך הוא.

==קטע זמני==
'''{{צ|אסור לשקול בשר אפילו בביתו וכו'}}''' - הנה נאמר {{צ|אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתיך}}. כי הנה יש בחינת 'בית' למעלה כדאיתא בזוהר פרשת יתרו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ב|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ונתתי להם בביתי - מהו ביתי? כמה דאת אמר בכל ביתי נאמן הוא. שמא דקדוש ברוך הוא אקרי בית וכו'}}. 

והנה מאחר כי כן הוא, כי {{צ|שמא דקדוש ברוך הוא אקרי בית}} - לכן בא הדין זה בגשמי. '''{{צ|אסור לשקול בשר אפילו בביתו}}''' - דהא מאחר שהנחנו כי הבשר הוא רומז במדה האחרונה ובחינת הבית שם הוא, אלא שבחינת  הבית הוא מקום החיצון ובחינת הבשר הוא הפנימי. ואיתא בזוהר פרשת תשא דף קפ&quot;ז {{ממ זהר|ב|קפז|א}} וזה לשונו: {{צ|ר&quot;מ מאן מחצית השקל איהו? כגון חצי ההין ודא '''ו'''' ממוצע בין שני ה&quot;הין. אבנא למשקל בה - דא '''י''''. עשרים גרה השקל דא יו&quot;ד וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר כי לשון השקל הוא אות '''ו'''' הממוצע בין ב' ה&quot;הין, ואות '''י'''' - האבן ששוקלים בה. והנה מה ששוקלים {{להשלים}}</text>
      <sha1>muh8sqv8qwje8ugzsqvc8dev9a69kjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470281</id>
    <revision>
      <id>1418971</id>
      <parentid>1418898</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T15:53:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1743" xml:space="preserve">(ל, א)

(ל, ב)

(ל, ג)

(ל, ד)

(ל, ה)

(ל, ו)

(ל, ז)

(ל, ח)

(ל, ט)

(ל, י)

(ל, יא) אל תמשילהו בנעוריו \ ואל תשא לשחיתותיו:

(ל, יב) כפתן על חי תפגע \ רציץ מתניו שעודנו נער:

(ל, יב) כיף ראשו בנערותו \ ובקע מתניו כשהוא קטן:

(ל, יב) למה ישקה ומרה בך \ ונולד ממנו מפח נפש:

(ל, יג) יסר בנך והכבד עולו \ פן באולתו יתלעבך:

(ל, יד) טוב מסכן וחי בעצמו \ מעשיר ונגע בבשרו:

(ל, טו) חיי שר אויתי מפז \ ורוח טובה מפנינים:

(ל, טז) אין עושר על עושר שר עצם \ ואין טובה על טוב לבב:

(ל, יז) טוב למות מחיי שוא \ ונוחת עולם מכאב נאמן:

(ל, יז) טוב למות מחיים רעים \ ולירד שאול מכאב עומד:

(ל, יח) טובה שפוכה על פה סתום \ תנופה מצגת לפני גלול:

(ל, יט) כאשר סירים יחבק נערה ומתאנח \ כן עושה באונס משפט:

(ל, כ) כן נאמן לן עם בתולה \ וייי מבקש מידו:

(ל, כא) אל תתן לדין נפשך \ ואל תכשל בעונך:

(ל, כב) שמחת לבב הם חיי איש \ וגיל אדם האריך אפו:

(ל, כג) פת ...ך ופייג לבך \ וקצפון הרחק ממך:

(ל, כג) ...ג דין \ ואין תעלה בקצפון:

(ל, כד) קנאה ... ימים \ ובלא עת תזקין דאגה:

(ל, כה) שנות לב טוב תחת מטעמים \ ומאכלו יעלה עליו:

''[גירסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>nevfn9khjw8zqic56jomumfb0heh7ke</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ד ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470294</id>
    <revision>
      <id>1418966</id>
      <timestamp>2022-08-19T14:41:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="162" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|מעילה|ג|ד|ה}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;</text>
      <sha1>jgmggpz41d3upn3e582lpvf9ytt21z1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470295</id>
    <revision>
      <id>1418972</id>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418186] הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23055" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל״ב–1971}}
{{ח:קטע3||צו בדבר החלת תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ב, 110|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 9|סעיפים 9(2)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 21|ו־21}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, ולאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פרשנות}}
{{ח:ת}} לענין צו זה –
{{ח:תת|(1)|(א)}} ”מנהל הענף“ – מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
{{ח:תתת|(ב)}} ”מנהל השיקום“ – מנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
{{ח:תתת|(ג)}} ”חוק הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(2)|(א)}} ”תקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים), תשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(ב)}} ”תקנות ביטוח מפני מחלה מס׳ 3“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 3)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס׳ 3), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(ג)}} ”תקנות ההשכלה הגבוהה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), תשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(ד)}} ”תקנות ההכשרה המקצועית“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הכשרה מקצועית)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הכשרה מקצועית), תשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(ה)}} ”תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), תשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(ו)}} ”תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה), תשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(ז)}} ”כללים לקביעת נכות מיוחדת“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965}};
{{ח:תתת|(ח)}} ”תקנות ערבויות להסכמים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(ט)}} ”תקנות ערבויות להסכמים למשפחות“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(י)}} ”תקנות ערבויות למילוות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(יא)}} ”תקנות ערבויות לזכאים“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(יב)}} ”תקנות לקביעת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה), תשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(יג)}} ”תקנות השתלמות לזכאים“ – {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית), תשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} בתקנות האמורות בפסקה (2) –
{{ח:תתת|(א)}} במקום ”ראש האגף“ ובמקום ”מנהל האגף“ קרי ”מנהל הענף“;
{{ח:תתת|(ב)}} במקום ”רופא מוסמך“ קרי ”רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך“;
{{ח:תתת|(ג)}} במקום ”ממונה“ קרי ”מנהל השיקום“;
{{ח:תתת|(ד)}} במקום ”מנהל הלשכה“ קרי ”פקיד השיקום המחוזי של המוסד לביטוח לאומי“;
{{ח:תתת|(ה)}} במקום ”רשות מוסמכת“ קרי ”מנהל הענף ומנהל השיקום“;
{{ח:תתת|(ו)}} במקום ”קצין תגמולים“ קרי ”פקיד תביעות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 298|בסעיף 130 לחוק הביטוח}}“.

{{ח:סעיף|2|החלת {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה|תקנות ההשכלה הגבוהה}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 8א|8א}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 18|18}} {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 19|ו־19 לתקנות ההשכלה הגבוהה}} יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”נכה“, ”נכה משוקם“, ”הכנסה“, ”מחיה“, ”שיקום נכה“, ”מימון“, ”מוסד“ ו”שכר לימוד“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות ההשכלה הגבוהה#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות ההשכלה הגבוהה}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(2)}} ”שיקום לימודי“ – שיקום נכה בשטח השתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקם ועדת שיקום לימודי אשר תטפל באישור בקשות ומימון שיקום לימודי, וחבריה יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} מנהל השיקום שיהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה או מי שהוא מינה;
{{ח:תתת|(3)}} רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(4)}} מי שמינה המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה למתן שיקום לימודי יש להגיש לא יאוחר מתום שלוש שנים מהיום שבו נמסרה לנכה החלטה סופית על דרגת נכותו היציבה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולותיהם של החברים המשתתפים בישיבה שיש בה מנין חוקי; היו הקולות שקולים, יכריע היושב ראש.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית לדחות את הבקשה או לאשרה במלואה או בתנאים ובסייגים שתמצא לנכון; וכן רשאית היא להחליט על המוסד להשכלה גבוהה שבו יוכל הנכה לקבל את השתלמותו.
{{ח:תת|(ז)}} נדחתה בקשתו של הנכה, יוכל לערער על החלטה זו בפני מנהל הענף תוך 14 יום מיום שנמסרה לו ההודעה על הדחיה, והחלטתו של מנהל הענף תהיה סופית.

{{ח:סעיף|3|החלת {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית|תקנות ההכשרה המקצועית}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 30|30}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההכשרה המקצועית#סעיף 35|ו־35 לתקנות ההכשרה המקצועית}} יחולו על נפגע בשינויים המחוייבים, ביחס לזכויות שאינן נתונות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}, וההוראות לפיהן.

{{ח:סעיף|4|החלת {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)|תקנות ערבויות למילוות}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות ערבויות למילוות}}, יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”קרן“, ”שיקום“, ”דיור“, ”מימון“ ו”נכה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)|בתקנות ערבויות למילוות}}.

{{ח:סעיף|5|החלת {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות ערבויות להסכמים}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)#סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)#סעיף 2|2}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות ערבויות להסכמים}}, יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|6|החלת {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|כללים לקביעת נכות מיוחדת}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)#סעיף 5|תקנה 5 לכללים לקביעת נכות מיוחדת}}, תחול על נפגע, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|7|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)|תקנות ערבויות לזכאים}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות ערבויות לזכאים}}, יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”זכאי“, ”קרן“, ”שיקום“, ”דיור“ ו”מימון“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)|בתקנות ערבויות לזכאים}}.

{{ח:סעיף|8|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות ערבויות להסכמים למשפחות}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות ערבויות להסכמים למשפחות}}, יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|9|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 3)|תקנות ביטוח מפני מחלה מס׳ 3}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 3)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות ביטוח מפני מחלה מס׳ 3}}, תחול על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|10|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית)|תקנות השתלמות לזכאים}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית)#סעיף 3|תקנות 3 עד 16 לתקנות השתלמות לזכאים}}, יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”יתום“, ”יתום בגיר“, ”הורה“, ”מימון“ ו”שכר לימוד“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית)|בתקנות השתלמות לזכאים}}, בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת שיקום לימודי האמורה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} תשמש כועדה גם לענין סעיף זה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים קטנים (ד) עד (ז) של הסעיף האמור}} יחולו לענין זה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|11|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על יתום שאינו זכאי לדמי מחיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 144|פרק ג1 לחוק הביטוח}} ותקנותיו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע}}.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת שיקום לימודי האמורה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} תשמש כועדה להשכלה על תיכונית לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|12|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על אלמנה שאינה זכאית להכשרה מקצועית ולדמי מחיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 265|פרק ג1 לחוק הביטוח}} ותקנותיו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת שיקום לימודי האמורה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} תשמש כועדה להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים, ובלבד שאם התקופה המיועדת להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות היא פחות משנה – יחליט בכך מנהל השיקום.

{{ח:סעיף|13|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים)|תקנות {{ח:הערה|ה}}ביטוח מפני מחלה של לא זכאים}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח#סעיף 3|ו־3 לתקנות הביטוח}} מפני מחלה של לא זכאים יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”בן משפחה“ ו”שיעור ביטוח“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים)|בתקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים}}.

{{ח:סעיף|14|החלת {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה)|תקנות לקביעת הכנסה}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה)|תקנות לקביעת הכנסה}} יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|ביטול}}
{{ח:ת}} צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תש״ל–1970 – בטל.

{{ח:סעיף|16|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום ט״ז באלול תש״ל (17 בספטמבר 1970).

{{ח:סעיף|17|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל״ב–1971“.

{{ח:חתימות|כ״ב באלול תשל״א (12 בספטמבר 1971)}}
* '''יוסף אלמוגי'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1mb4upu73a1cxjemprt0ocinth5uit9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470296</id>
    <redirect title="צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)" />
    <revision>
      <id>1418973</id>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="180" xml:space="preserve">#הפניה [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]</text>
      <sha1>bdqq7yko3vvsvda31dor7h6m7usv74o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470297</id>
    <redirect title="שיחה:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)" />
    <revision>
      <id>1418974</id>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="189" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]</text>
      <sha1>a81zwmvd35vc1uyofkpxxkxg846wucg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470298</id>
    <revision>
      <id>1418975</id>
      <timestamp>2022-08-19T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:יהושע א א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470299</id>
    <revision>
      <id>1418981</id>
      <timestamp>2022-08-19T16:32:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6764" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר.}}

== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ==
=== יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
שמו המקורי של &quot;יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; היה &quot;הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; כפי שנאמר שמשה והושע שרו את שירת הים לפני העם, ככתוב: &quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם,  הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[דברים לב מד]]). כאשר נשלחו המרגלים לכנען, הנציג &quot;לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר יג יח]]), ואז משה שינה את שמו, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, '''יְהוֹשֻׁעַ'''&quot; ([[במדבר יג טז]]).

משה העניק שם חדש להושע, והוסיף לו את האות &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''י''''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;, וכך שמו נעשה קרוב יותר לשמו של אלוהים.

=== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
זאת הפעם הראשונה שנאמר שאלוהים מדבר ישירות עם יהושע, אולם יש מקום נוסף בו אלוהים מצוה על יהושע, לאחר שאלוהים הסביר למשה ויהושע שבעתיד העם יחטא ויענש בצרות רבות ([[דברים לא כג]]).

משה הכין את יהושע פעמים רבות לתפקיד שלו:
# משה מינה את יהושע למפקד הצבא, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot; ([[שמות יז ט]]).
# הקרוב ביותר שמשה לקח כשעלה להר סיני לקבל את לוחות הברית היה יהושע, ככתוב: &quot;וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמות כד יג]]).
# משה מינה את יהושע להיות אחד המרגלים של ארץ כנען כנציג של שבט אפרים.
# משה הודיע שמכל האנשים שיצאו ממצרים רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יכנסו לכנען, ככתוב: &quot;כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר; וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כו סה]]).
# בפקודת אלוהים משה ממנה את יהושע להיות יורשו, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
# אלוהים מורה למשה למנות את אליעזר הכהן ויהושע בן נון להיות מנהיגי העם, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן&quot; ([[במדבר לד יז]]).
# משה מודיע לעם את דברי אלוהים שיהושע יהיה מנהיג העם, ככתוב: &quot; יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים א לח]]).
# משה חוזר על דברי אלוהים, &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; ([[דברים ג כח]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה&quot; ([[דברים לא ג]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[דברים לא ז]]).
# אלוהים מודיע למשה שהוא ימות בקרוב, וקורא למשה ויהושע לעמוד לפניו, והוא יצווה אותם, ככתוב &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ&quot; ([[דברים לא יד]]), אולם בהמשך לא נאמר שאלוהים דיבר עם יהושע. אלוהים דיבר רק עם משה ולא ברור מה יהושע שמע.
# בסוף דברי אלוהים, ואחרי שמשה כתב את דברי השירה ([[דברים לא כב]]), נאמר &quot;'''וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן''', וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]), וזה נשמע כדברי אלוהים ליהושע ישירות, ולא דברי משה ליהושע, ולא למשה להגיד ליהושע.
# העורך מביע את דעתו שיהושע התמלא חוכמה, ככתוב: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו&quot; ([[דברים לד ט]]).

עכשו שמשה נפטר, אלוהים מדבר ישירות עם יהושע ומנחה אותו איך לבצע את תפקידו ולהשלים את המשימה של כיבוש הארץ.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב}}</text>
      <sha1>kzzd7yfjzpzw8x7h1z8p4bsvpvv93it</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418982</id>
      <parentid>1418981</parentid>
      <timestamp>2022-08-19T16:37:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6939" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר.}}

== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ==
=== יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
שמו המקורי של &quot;יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; היה &quot;הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot;. כאשר נשלחו המרגלים לכנען, הנציג &quot;לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, [היה] הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר יג יח]]), ואז משה שינה את שמו, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, '''יְהוֹשֻׁעַ'''&quot; ([[במדבר יג טז]]). בהמשך נאמר שמשה והושע שרו את שירת הַאֲזִינוּ לפני העם, ככתוב: &quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא '''וְהוֹשֵׁעַ''' בִּן נוּן&quot; ([[דברים לב מד]]), אולם ייתכן שזאת שגיאת כתיב, או שהשיר הזה קרה מוקדם יותר לפני שינוי שמו של יהושע.

משה העניק שם חדש להושע, והוסיף לו את האות &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''י''''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;, וכך שמו נעשה קרוב יותר לשמו של אלוהים.

=== וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן ===
זאת הפעם הראשונה שנאמר שאלוהים מדבר ישירות עם יהושע, אולם יש מקום נוסף בו אלוהים מצוה על יהושע, לאחר שאלוהים הסביר למשה ויהושע שבעתיד העם יחטא ויענש בצרות רבות ([[דברים לא כג]]).

משה הכין את יהושע פעמים רבות לתפקיד שלו:
# משה מינה את יהושע למפקד הצבא, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot; ([[שמות יז ט]]).
# הקרוב ביותר שמשה לקח כשעלה להר סיני לקבל את לוחות הברית היה יהושע, ככתוב: &quot;וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמות כד יג]]).
# משה מינה את יהושע להיות אחד המרגלים של ארץ כנען כנציג של שבט אפרים.
# משה הודיע שמכל האנשים שיצאו ממצרים רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יכנסו לכנען, ככתוב: &quot;כִּי אָמַר יְהוָה לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר; וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כו סה]]).
# בפקודת אלוהים משה ממנה את יהושע להיות יורשו, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
# אלוהים מורה למשה למנות את אליעזר הכהן ויהושע בן נון להיות מנהיגי העם, ככתוב: &quot;אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן&quot; ([[במדבר לד יז]]).
# משה מודיע לעם את דברי אלוהים שיהושע יהיה מנהיג העם, ככתוב: &quot; יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים א לח]]).
# משה חוזר על דברי אלוהים, &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; ([[דברים ג כח]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה&quot; ([[דברים לא ג]]).
# משה חוזר פעם נוספת, &quot;וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[דברים לא ז]]).
# אלוהים מודיע למשה שהוא ימות בקרוב, וקורא למשה ויהושע לעמוד לפניו, והוא יצווה אותם, ככתוב &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ&quot; ([[דברים לא יד]]), אולם בהמשך לא נאמר שאלוהים דיבר עם יהושע. אלוהים דיבר רק עם משה ולא ברור מה יהושע שמע.
# בסוף דברי אלוהים, ואחרי שמשה כתב את דברי השירה ([[דברים לא כב]]), נאמר &quot;'''וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן''', וַיֹּאמֶר: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; ([[דברים לא כג]]), וזה נשמע כדברי אלוהים ליהושע ישירות, ולא דברי משה ליהושע, ולא למשה להגיד ליהושע.
# העורך מביע את דעתו שיהושע התמלא חוכמה, ככתוב: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו&quot; ([[דברים לד ט]]).

עכשו שמשה נפטר, אלוהים מדבר ישירות עם יהושע ומנחה אותו איך לבצע את תפקידו ולהשלים את המשימה של כיבוש הארץ.


{{סיכום על פסוק|יהושע|א|דברים לד יב|א|א ב}}</text>
      <sha1>svvhxv34irs5kg6t49p8w30y3xalt28</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מ&quot;ג קהלת א ד</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470300</id>
    <revision>
      <id>1418983</id>
      <timestamp>2022-08-19T17:16:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.70.19</ip>
      </contributor>
      <comment>/* והארץ לעולם עומדת  */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330" xml:space="preserve">== והארץ לעולם עומדת  ==

ז&quot;א שהארץ עומדת. לא מסתובבת סביב עצמה ולא סביב פנסים דולקים ברקיע. אם קהלת החכם באדם אמר את זה אז כנראה שזה נכון [[מיוחד:תרומות/77.137.70.19|77.137.70.19]] 20:16, 19 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>titzm7cvic0yng1n0hgcskrukju0u3k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470301</id>
    <revision>
      <id>1418988</id>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418190] תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2906" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל״א–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר פירוט צווי כניסה לישראל לענין נפגע}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 68|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1068|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|סעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 21|ו־21}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|פירוט צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה}}}}
{{ח:ת}} ”נפגע“, לענין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק}} – אף מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} במשמע.

{{ח:סעיף|2|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), תשל״א–1970“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור)|צו הכניסה לישראל (פטור), תשט״ז–1956}};

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור בעלי דרכונים מסויימים)|צו הכניסה לישראל (פטור בעלי דרכונים מסויימים), תשכ״ד–1964}};

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)|צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), תשכ״ו–1966}};

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה, צפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה, צפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}}.

{{ח:חתימות|ד׳ בתשרי תשל״א (4 באוקטובר 1970)}}
* '''יוסף אלמוגי'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>q75immiy0oxid2gss717d8do2mcy9in</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470302</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)" />
    <revision>
      <id>1418989</id>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="115" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]</text>
      <sha1>m28z12n7bgu9nmyn23s9lpjihsaw4hv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470303</id>
    <revision>
      <id>1418990</id>
      <timestamp>2022-08-20T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470304</id>
    <revision>
      <id>1418995</id>
      <timestamp>2022-08-20T05:52:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ירח אפל</username>
        <id>640</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)  ==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====  &lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16022" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)

==== לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 ====

&lt;מקור&gt; ((י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה|6518)); ((תשע״ו, 2444|תיקון|7178)); ((תש״ף, 6628|תיקון|8922)); ((תשפ״א, 2170|תיקון|9299)), ((7424|תיקון|9733)); ((תשפ״ב, 320|תיקון|9903)), ((10436|תיקון מס׳ 2|10710)), ((10437|[תיקון] (תיקון)|10710)).

&lt;מבוא&gt; אני מודיע לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951]] (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11(4)]] [[ו־14 לחוק]] תיקנתי את [[=ההיתר|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים]] (להלן – ההיתר), כלהלן:

@ 1. הוספת סעיף 3
: אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:

@ 3. (תיקון: &lt;!--תשע״ג, תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2,--&gt; תשפ״ב, תשפ״ב–2&lt;!--, תשפ״ב–3--&gt;)
: (((תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
:: (1)(א) אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת - לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
:::: (1א) על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
:::: (2) (((נמחקה);))
:::: (3) פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
:::: (4)(א) הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות [[סעיף 3(א)(1)(א)]] בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
::::: (ב) הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
::::: (ג) אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור [[בסעיף 1]] להיתר זה.
::: (ג)(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
::::: (א) גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
::::: (ב) בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
:::: (2) קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
:::: (3) הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
:::: (4) הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
::: (ד) מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו־14 לחוק]] לאותו בית חולים לצורך כך.
:: (2) רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
:: (3) בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור [[בסעיף 2]];
:: (4) בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
:: (5) לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
:: (6)(א) לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
::: (ב) הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
::: (ג) מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
:: (7) המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
: (ב) בסעיף זה –
::- ”אגף ההסדרה” – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
::- ”בית חולים בפריפריה” – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
::- ”מעבידים” – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
::- ”שנת עבודה” – כהגדרתה [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]];
::- ”תוכנית חומש” – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
::- ”תורנות” – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

@ 1א. (תיקון: תשפ״ב)
: (((סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).))
: אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע [[בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)]] ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

@ 2. תוקף (תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א–2, תשפ״ב, תשפ״ב–2, תשפ״ב–3)
: תוקף סעיף 1 להודעה זו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

@ 5. (תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב–3)
((סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.))
: (א) (((הנוסח שולב בהוראת השעה).))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך [[שבסעיף 2]] שבה, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)” יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)”.
:: (1) לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
:: (2) לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי [[סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר]] כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את פסקה (2) של [[סעיף 3(א) להיתר]] בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)” ואחריו יבוא:
::”(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.”

==תוספת ==
==== מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר ====
: (((מנוסח תיקון תשפ״ב–2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).))
{|
!{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}} !! {{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}
|-
| (1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או [[בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)]] || לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)
|-
| (2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה || לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)
|-
| (3) רפואת ילדים || לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)
|}

&lt;פרסום&gt; כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)
&lt;חתימות&gt; שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>95azsyqj3ccwns6r0lhv3ps5sca1wt4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470305</id>
    <revision>
      <id>1419002</id>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418995] היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18428" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)}}
{{ח:קטע4||לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 1682|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2444|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6628|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2170|תיקון}}, {{ח:תיבה|7424|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 320|תיקון}}, {{ח:תיבה|10436|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|10437|[תיקון] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
אני מודיע לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (להלן – החוק), כי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} תיקנתי את {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים|ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים}} (להלן – ההיתר), כלהלן:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הוספת סעיף 3}}
{{ח:ת}} אחרי סעיף 2 להיתר יבוא:

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפו של סעיף זה עד יום 31 בדצמבר 2027).}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי רופאים המועסקים בבית חולים בפריפריה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במקצועות המנויים בטור א׳ בטבלה שבתוספת ולא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ לצד המקצועות השונים, אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, לא יעלה על 16 שעות, ואם צורכי עבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום עבודה כאמור על 18 שעות;
{{ח:תתתתת|(1א)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), לגבי בית החולים יוספטל באילת, אורך יום עבודה כאמור בה יחול לא יאוחר מיום כ״ח בתשרי התשפ״א (30 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתתת|(3)}} פסקאות משנה (1) ו־(1א) לא יחולו על רופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה וטיפול נמרץ – למעט במחלקות פנימיות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מהחלתן על רופאים במקצועות אלה בהתאם לתוכנית החומש;
{{ח:תתתתת|(4)|(א)}} הועסק רופא בתורנות בהתאם למתווה החדש, רשאי הרופא להסכים כי המעסיק יעסיקו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(א)}} בתורנות שישי, שבת, ערב חג או ביום חג בבית החולים, ובלבד שהרופא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הסכמת הרופא כאמור בפסקת משנה (א) תקפה לשנה וניתן לחדשה בסוף כל שנה, ואולם רשאי מנהל המחלקה להסכים כי רופא יחזור בו מהסכמה כאמור במהלך אותה שנה, ובלבד שחזרתו מהסכמה כאמור תיכנס לתוקף 30 ימים מהמועד שבו הודיע על חזרה מהסכמה כאמור.
{{ח:תתתתתת|(ג)}} אין באמור בספקה זו כדי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} להיתר זה.
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לממונה על זרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הממונה על זרוע עבודה), על אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} גיבוש תוכנית החומש בסמוך לאחר גיבושה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בכל שנה עד ליום 6 באוקטובר, יודיע על אופן קידום יישום תוכנית החומש לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות של רופאים המועסקים לפי סעיף זה ועל הרחבת תחולת פסקת משנה (ב) על רופאים נוספים, המקצועות, היחידות או בתי החולים ונימוקי ההחלה לגביהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} קודמה תוכנית החומש לפני המועד שבפסקת משנה (1)(ב), יודיע על כך המנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה בסמוך למועד הקידום האמור;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה על זרוע עבודה יפרסם לציבור הודעה בדבר ההודעות שקיבל כאמור בפסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, באתר האינטרנט של זרוע העבודה;
{{ח:תתתתת|(4)}} הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על קידום יישום תוכנית החומש כאמור בפסקת משנה (1)(ב) או (2), לפי העניין, תשקול שרת הכלכלה והתעשייה את תיקון הוראת השעה בשים לב לקידום התוכנית האמורה.
{{ח:תתתת|(ד)}} מצא מנהל מינהלת המעקב שבמשרד הבריאות כי בית חולים ביצע מאמצים לעמוד בהוראות ההיתר הנוגעות למתווה החדש, ואולם נדרש לו פרק זמן נוסף להיערכות בנוגע למקצוע מסוים או למועד מסוים הנקוב בהיתר – ימליץ למנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה על מתן היתר מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 14|ו־14 לחוק}} לאותו בית חולים לצורך כך.
{{ח:תתת|(2)}} רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה ולגבי רופאים המועסקים לפי פסקה (1)(ב), לא יותר משש תורנויות בחודש עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה או ביותר משש תורנויות בחודש עבודה, לפי העניין, יתעד מנהל בית החולים, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומנהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};
{{ח:תתת|(4)}} בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעסיק לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה, ולגבי עובד המועסק כאמור בפסקה (1)(ב) – 63 שעות עבודה בשבוע בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה או מ־63 שעות עבודה, לפי העניין, בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות או 63 שעות, לפי העניין, לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות ועל עמידה במספר שעות העבודה כאמור בפסקה (6)(א).
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה“ – בית החולים העמק בעפולה, בית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים לגליל המערבי בנהריה, בית החולים זיו בצפת, בית החולים פדה פוריה בטבריה, בית החולים ברזילי באשקלון, בית החולים יוספטל באילת, בית החולים הסקוטי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חומש“ – תוכנית רב־שנתית לשנים 2023 עד 2027 שתגובש על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, לקיצור אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות התורנות, ל־16 שעות בתוספת שעתייים אם צורכי העבודה מחייבים זאת, וכי אורך שבוע עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות הוא 63 בממוצע שנתי, שיחול על רופאים, מחלקות או מקצועות, יחידות או בתי חולים, בהיקף נרחב נוסף על הקבוע בסעיף קטן (א)(1)(ב)(1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף זה הוסף להוראת השעה, אך על פי נוסחו נראה שכוונת השרה הייתה להוסיפו להיתר).}}
{{ח:ת}} אין בהוראות היתר זה כדי לגרוע מסמכותו של מעסיק להעסיק בפחות שעות מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(א) ו־(ב)}} ככל שהדבר אפשרי מבחינת צורכי העבודה, מקום העבודה, המחלקה וצורכי הכשרה של הרופא.

{{ח:סעיף|2|תוקף|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} תוקף סעיף 1 להודעה זו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־3}}
{{ח:הערה|סעיף זה הוא חלק מתיקון תשפ״ב, ולא מנוסח הוראת השעה.}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הנוסח שולב בהוראת השעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה ברשומות עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024), ולא לפני ה׳ בתשרי התשפ״ה (7 באוקטובר 2024), כי התקיים אחד מאלה, יתקצר תוקפה של הוראת השעה כך {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2}} שבה, במקום ”א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027)“ יבוא ”א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025)“.
{{ח:תתת|(1)}} לא גובשה תוכנית חומש או לא הודיע המנהל הכללי של משרד הבריאות על גיבוש תוכנית חומש לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(א) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הודיע ההמנהל הכללי של משרד הבריאות לממונה על זרוע עבודה על קיצור שעות תורנות לפי {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א)(1)(ג)(1)(ב) להיתר}} כנוסחו בסעיף 3(1)(א) לתיקון זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל לבין המעסיקים, אם ייחתם, הנוגע לביצוע מספר תורנויות, או מיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024), המוקדם מביניהם, יקראו את פסקה (2) של {{ח:חיצוני|היתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים ובילדים#סעיף 3|סעיף 3(א) להיתר}} בנוסחה ערב תחילתו של תיקון זה כך שהאמור בה יסומן ”(א)“ ואחריו יבוא:
{{ח:תתת|”(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רופא המועסק לפי פסקה (1)(ב) שאינו תורן חוץ, לא יבצע יותר משש תורנויות לחודש עבודה; ואולם אם הראה מנהל בית החולים, כי בשל היעדרות רופאים מתמחים במחלקה לצורך בחינות נוצר מחסור זמני בכוח אדם, שבשלו צפויה חריגה ממגבלת שש התורנויות כאמור, ייתן מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה (בסעיף זה – המנהל), היתר מיוחד להעסקה במספר תורנויות כאמור בפסקת משנה (א) באותה מחלקה, ובלבד שההיתר המיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על החודש שקודם למועד הבחינה ועל החודש שחל בו מועד הבחינה; לצורך מתן היתר כאמור, רשאי המנהל להתייעץ עם מנהל מינהלת המעקב.“

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||מועד תחילת המתווה החדש בבתי חולים בפריפריה לפי סעיף 3(א)(1)(ב) להיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מנוסח תיקון תשפ״ב־2 נראה כי הכוונה הייתה להוסיף את התוספת להיתר, למרות שההיתר לא מוגדר בו).}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳ {{ש}}המקצועות}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳{{ש}}המועד ליישום המתווה החדש}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) כל המקצועות למעט אלה המפורטים בפריטים (2) ו־(3) או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)(ב)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) רפואת ילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לא יאוחר מיום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו בכסלו התשע״ג (10 בדצמבר 2012)}}
* '''שלום שמחון'''&lt;br&gt;שר התעשייה המסחר והתעסוקה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>f2h15r2mfcjialx12nyb91vs5261ldy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הודעה על תיקון ההיתר הכללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470306</id>
    <redirect title="היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה" />
    <revision>
      <id>1419003</id>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209" xml:space="preserve">#הפניה [[היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]</text>
      <sha1>5wih84xt27qgbxr8u2wplp5faw1by43</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470307</id>
    <redirect title="שיחה:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה" />
    <revision>
      <id>1419004</id>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="218" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה]]</text>
      <sha1>kvzkdm24942wee3d37pyo6jvyu0y87f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים/הוראת שעה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470308</id>
    <revision>
      <id>1419005</id>
      <timestamp>2022-08-20T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>