משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1418029</id>
      <parentid>1417839</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:37:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ספרות חול: */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12030" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ב ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד אמצע עמ' 3 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>43ck5w0xb11hgqfwikgh0xu9vc491ph</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברטנורא על פאה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180656</id>
    <revision>
      <id>1418160</id>
      <parentid>843448</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T09:10:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A041:B77D:4C0A:3892:8D3B:5502</ip>
      </contributor>
      <comment>תיקון &quot;שחובת הקציר בקמה&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6487" xml:space="preserve">{{המשנה|א|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''אלו מפסיקין''' – בין שדה לשדה, ויהיו נחשבים כשתי שדות לענין הניח פאה באחת מהן על חברתה – לא עלתה לו לפאה, דכתיב ([[ויקרא יט ט]]): &quot;פאת שדך&quot; – שלא יניח פאה משדה לחברתה.

'''והשלולית''' – אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה, שאמות אחרות של מים שותות ממנה.

'''ודרך היחיד''' – ארבע אמות.

'''ודרך הרבים''' – שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה, דבעי למתני סיפא שכך אלה מפסיקין באילן.  וקא משמע לן דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה שש עשרה אמה – אינה מפסקת באילן.

'''שביל הרבים ושביל היחיד''' – שביל זוטר טובא, דשקיל כרעה ומנח כרעא.  ואשמעינן דאפילו שביל דרבים, אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים – מפסיק בין השדות הזרועות; ואי לא – לא מפסיק.

'''הבור''' - שדה שאינה זרועה.  &quot;והאדמה לא תשם&quot; ([[בראשית מז יט]]) – מתרגמינן: &quot;וארעא לא תבור&quot;{{תויט|ג|פאה|ב|א}}.

'''והניר''' – חרישה, כמו: &quot;נירו לכם ניר&quot; ([[ירמיהו ד ג]]).

'''וזרע אחר''' – כגון ששתי השדות זרועים חטים, וביניהם קרקע זרוע מן אחר.  ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר – כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה.

'''והקוצר לשחת מפסיק''' – דקסבר: כל לשחת – לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה.  שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות.  ואין הלכה כרבי מאיר.&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת''' - שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן {{תויט|ה|פאה|ב|ב}}:

'''ר' יהודה אומר מפסקת''' - ופליג את&quot;ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו אמת המים דבכל ענין מפסיק, ור' יהודה סבר דאם יכולה להקצר כאחת אינה מפסקת. והלכה כר' יהודה:

'''וכל ההרים אשר במעדר יעדרון''' - הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות:

'''הוא נותן פאה לכל''' - כלומר נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''הכל מפסיק לזרעים''' - מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:

'''אלא גדר''' - גבוה עשרה טפחים:

'''שער כותש''' - ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''כל הרואים זה את זה''' - כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע&quot;פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:

'''לזיתים שהיו להם בכל רוח''' - פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:

'''שהיו להם בכל העיר''' - אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע&quot;פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר' צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר&quot;ג:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''שני מיני חטין''' - כגון שחמתית ולבנה {{תויט|ט|פאה|ב|ה}}:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''הלבלר''' - הסופר:

'''הזוגות''' - הם כל אותן שנים שנים הנזכרים בפ&quot;ק דמסכת אבות, שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון הצדיק:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''שדה שקצרוה כותים''' - לעצמן. ולא שקצרוה פועלי כותים לישראל, דאז הוי כאילו קצרוה ישראל:

'''קרסמוה נמלים''' - דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער {{קטן|([[תהלים  פ]])}}:

'''פטורה''' - דכתיב גבי פאה ובקצרכם, עד שתהיו אתם הקוצרים:

'''שחובת הקציר בקמה''' - כלומר חובת הפאה של זה הניחה בקמה. ונהי דאם כלה שדה, חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים, ה&quot;מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לא כלה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ב|פאה}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''הלוקח נותן פאה לכל''' - שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח, והוי כאילו לא מכר לו אלא מה שגשאר בשדה אחר שיוציא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה. וכן הפודה מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה לשדה כולה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;</text>
      <sha1>80jsbx04xy3ybgufgudusttog9n8sks</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שופטים טז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236849</id>
    <revision>
      <id>1418043</id>
      <parentid>1379305</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:01:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15246" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק טז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְא־שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לַעַזָּתִ֣ים{{מ:לגרמיה}}לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־ל֥וֹ כׇל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָֽרְשׁ֤וּ כׇל־הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרַגְנֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ג|סדר=יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשׁוֹן֮ עַד־חֲצִ֣י הַלַּ֒יְלָה֒ וַיָּ֣קׇם{{מ:לגרמיה}}בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְת֤וֹת שַֽׁעַר־הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזֻז֔וֹת וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם־הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל־כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֨אמְרוּ לָ֜הּ פַּתִּ֣י אוֹת֗וֹ וּרְאִי֙ בַּמֶּה֙ כֹּח֣וֹ גָד֔וֹל וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל ל֔וֹ וַאֲסַרְנוּ֖הוּ לְעַנּוֹת֑וֹ וַאֲנַ֙חְנוּ֙ נִתַּן־לָ֔ךְ אִ֕ישׁ אֶ֥לֶף וּמֵאָ֖ה כָּֽסֶף׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשׁ֔וֹן הַגִּידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָד֑וֹל וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר לְעַנּוֹתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִם־יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר {{נוסח|לֹא־חֹרָ֑בוּ|=א|מג&quot;ה=לֹא־חֹרָ֖בוּ (כנראה תקלדה)}} וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָֽאָדָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיַּעֲלוּ־לָ֞הּ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֑בוּ וַתַּאַסְרֵ֖הוּ בָּהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהָאֹרֵ֗ב יֹשֵׁ֥ב לָהּ֙ בַּחֶ֔דֶר וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיְנַתֵּק֙ אֶת־הַיְתָרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֨ר יִנָּתֵ֤ק פְּתִֽיל־הַנְּעֹ֙רֶת֙ בַּהֲרִיח֣וֹ אֵ֔שׁ וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע כֹּחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל־שִׁמְשׁ֔וֹן הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּידָה־נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵֽר׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־אָס֤וֹר יַאַסְר֙וּנִי֙ בַּעֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֛ר לֹא־נַעֲשָׂ֥ה בָהֶ֖ם מְלָאכָ֑ה וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַתִּקַּ֣ח דְּלִילָה֩ עֲבֹתִ֨ים חֲדָשִׁ֜ים וַתַּאַסְרֵ֣הוּ בָהֶ֗ם וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ פְּלִשְׁתִּ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן וְהָאֹרֵ֖ב יֹשֵׁ֣ב בֶּחָ֑דֶר וַֽיְנַתְּקֵ֛ם מֵעַ֥ל זְרֹעֹתָ֖יו כַּחֽוּט׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל־שִׁמְשׁ֗וֹן עַד־הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־תַּאַרְגִ֗י אֶת־שֶׁ֛בַע מַחְלְפ֥וֹת רֹאשִׁ֖י עִם־הַמַּסָּֽכֶת׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָת֔וֹ וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַ֠יְהִ֠י כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כׇּל־הַיָּמִ֖ים {{נוסח|וַתְּאַֽלְצֵ֑הוּ|א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ}} וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּגֶּד־לָ֣הּ אֶת־כׇּל־לִבּ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מוֹרָה֙ לֹא־עָלָ֣ה עַל־רֹאשִׁ֔י כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם־גֻּלַּ֙חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכׇל־הָאָדָֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַתֵּ֣רֶא דְלִילָ֗ה כִּֽי־הִגִּ֣יד לָהּ֮ אֶת־כׇּל־לִבּוֹ֒ וַתִּשְׁלַ֡ח וַתִּקְרָא֩ לְסַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֤ים לֵאמֹר֙ עֲל֣וּ הַפַּ֔עַם כִּֽי־הִגִּ֥יד {{כו&quot;ק|לה|לִ֖י}} אֶת־כׇּל־לִבּ֑וֹ וְעָל֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיַּעֲל֥וּ הַכֶּ֖סֶף בְּיָדָֽם׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת־שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֙עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י יְהֹוָ֖ה סָ֥ר מֵעָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית {{כו&quot;ק|האסירים|הָאֲסוּרִֽים}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיָּ֧חֶל שְׂעַר־רֹאשׁ֛וֹ לְצַמֵּ֖חַ כַּאֲשֶׁ֥ר גֻּלָּֽח׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים נֶֽאֶסְפוּ֙ לִזְבֹּ֧חַ זֶֽבַח־גָּד֛וֹל לְדָג֥וֹן אֱלֹהֵיהֶ֖ם וּלְשִׂמְחָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָתַ֤ן אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בְּיָדֵ֔נוּ אֵ֖ת שִׁמְשׁ֥וֹן אוֹיְבֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיִּרְא֤וּ אֹתוֹ֙ הָעָ֔ם {{נוסח|וַֽיְהַלְל֖וּ|א=וַֽיְהַלֲל֖וּ}} אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּ֣י אָמְר֗וּ נָתַ֨ן אֱלֹהֵ֤ינוּ בְיָדֵ֙נוּ֙ אֶת־א֣וֹיְבֵ֔נוּ וְאֵת֙ מַחֲרִ֣יב אַרְצֵ֔נוּ וַאֲשֶׁ֥ר הִרְבָּ֖ה אֶת־חֲלָלֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַֽיְהִי֙ {{מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה|כי טוב|כְּט֣וֹב}} לִבָּ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ קִרְא֥וּ לְשִׁמְשׁ֖וֹן וִישַֽׂחֶק־לָ֑נוּ וַיִּקְרְא֨וּ לְשִׁמְשׁ֜וֹן מִבֵּ֣ית {{כו&quot;ק|האסירים|הָאֲסוּרִ֗ים}} וַיְצַחֵק֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּעֲמִ֥ידוּ אוֹת֖וֹ בֵּ֥ין הָעַמּוּדִֽים׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֜וֹן אֶל־הַנַּ֨עַר הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדוֹ֮ הַנִּ֣יחָה אוֹתִי֒ {{כו&quot;ק|והימשני|וַהֲמִישֵׁ֙נִי֙}} אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִת נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֑ם וְאֶשָּׁעֵ֖ן עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְהַבַּ֗יִת מָלֵ֤א הָאֲנָשִׁים֙ וְהַנָּשִׁ֔ים וְשָׁ֕מָּה כֹּ֖ל סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וְעַל־הַגָּ֗ג כִּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה הָרֹאִ֖ים בִּשְׂח֥וֹק שִׁמְשֽׁוֹן׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשׁ֛וֹן אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה זׇכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔ים וְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם־אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיִּלְפֹּ֨ת שִׁמְשׁ֜וֹן אֶת־שְׁנֵ֣י{{מ:לגרמיה}}עַמּוּדֵ֣י הַתָּ֗וֶךְ אֲשֶׁ֤ר הַבַּ֙יִת֙ נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּסָּמֵ֖ךְ עֲלֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד בִּימִינ֖וֹ וְאֶחָ֥ד בִּשְׂמֹאלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֗וֹן תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִם־פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַל־הַסְּרָנִ֔ים וְעַל־כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|טז|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכׇל־בֵּ֣ית אָבִ֘יהוּ֮ וַיִּשְׂא֣וּ אֹתוֹ֒ וַֽיַּעֲל֣וּ{{מ:לגרמיה}}וַיִּקְבְּר֣וּ אוֹת֗וֹ בֵּ֤ין צׇרְעָה֙ וּבֵ֣ין אֶשְׁתָּאֹ֔ל בְּקֶ֖בֶר מָנ֣וֹחַ אָבִ֑יו וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;&lt;קטע סוף=פרק טז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6p2p5ffdy0h9q8zoq4ztz7mdtsps0e5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב כא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237079</id>
    <revision>
      <id>1418073</id>
      <parentid>1379363</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T18:59:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>&quot;על&quot; בפסוק א' במרכא ובלי געיה.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11500" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כא/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה{{פסקא באמצע פסוק|{{סס}}|שמואל ב כא א}}וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה אֶל־שָׁאוּל֙ וְאֶל־בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַ֥ל אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעֹנִֽים׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר {{נוסח|וּבָרְכ֖וּ|א=וּבָרֲכ֖וּ}} אֶת־נַחֲלַ֥ת יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־{{קו&quot;כ|לי|לָ֜נוּ}} כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָה־אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵהִתְיַצֵּ֖ב בְּכׇל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{כו&quot;ק|ינתן|יֻתַּן־}}לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַיהֹוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהֹוָ֑ה{{פסקא באמצע פסוק|{{פפפ}}|שמואל ב כא ו}}וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ז|סדר=לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִיבֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־שְׁ֠נֵ֠י בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַת־אַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ {{כו&quot;ק|שבעתים|שְׁבַעְתָּ֖ם}} יָ֑חַד {{כו&quot;ק|והם|וְהֵ֨מָּה}} הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים {{כו&quot;ק|תחלת|בִּתְחִלַּ֖ת}} קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַתִּקַּ֣ח רִצְפָּה֩ בַת־אַיָּ֨ה אֶת־הַשַּׂ֜ק וַתַּטֵּ֨הוּ לָ֤הּ אֶל־הַצּוּר֙ מִתְּחִלַּ֣ת קָצִ֔יר עַ֛ד נִתַּךְ־מַ֥יִם עֲלֵיהֶ֖ם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנָה֩ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם לָנ֤וּחַ עֲלֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וְאֶת־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה לָֽיְלָה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת־עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת־עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר {{נוסח|{{כו&quot;ק|תלום|תְּלָא֥וּם}}|א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם}} {{נוסח|{{מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת|שם הפלשתים|שָׁ֙מָּה֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים}}|א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים (הערת קרי אחת לשתי המלים)}} בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּ֤עַל מִשָּׁם֙ אֶת־עַצְמ֣וֹת שָׁא֔וּל וְאֶת־עַצְמ֖וֹת יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֑וֹ וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־עַצְמ֖וֹת הַמּוּקָעִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיִּקְבְּר֣וּ אֶת־עַצְמוֹת־שָׁא֣וּל וִיהוֹנָֽתָן־בְּ֠נ֠וֹ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן בְּצֵלָ֗ע בְּקֶ֙בֶר֙ קִ֣ישׁ אָבִ֔יו וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּעָתֵ֧ר אֱלֹהִ֛ים לָאָ֖רֶץ אַחֲרֵי־כֵֽן׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{כו&quot;ק|וישבו|וְיִשְׁבִּ֨י}} בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה}}בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת־סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָֽרָפָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ {{נוסח|בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י|=דפוסים וקורן|א=בֶּן־יַעְרֵ֨י}} אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גׇּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה}}אִ֣ישׁ {{כו&quot;ק|מדין|מָד֗וֹן}} וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־{{קו&quot;כ|שמעי|שִׁמְעָ֖ה}} אֲחִ֥י דָוִֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|כא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;אֶת־אַרְבַּ֥עַת אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְהָרָפָ֖ה בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖ד וּבְיַ֥ד עֲבָדָֽיו׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rik0suh1hph02fkyjl2m7v645sh75az</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים א י/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237132</id>
    <revision>
      <id>1418050</id>
      <parentid>1379376</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:34:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12927" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק י/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁל{{מ:ירושלמה|ַ|֗}}מָה בְּחַ֘יִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כׇּל־חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד {{קו&quot;כ-אם|מְשָׁרְתָ֜ו|א-קרי=מְשָׁרְתָ֜יו}} וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|ט|סדר=ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים{{מ:לגרמיה}}כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹ֣א בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹֽכְלִ֑ים וְכׇל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא{{מ:לגרמיה}}אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחׇכְמָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{נוסח|וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ|=ל ושיטת-א ובדפוסים (כתי&quot;ק מטושטש כאן אבל ניתן להבחין באופן ברור בשריד של סימן מעל הכ&quot;ף ואולי הייתה בו מתיגה)|א=וְכָל־הָאָ֔רֶץ (וכן הכריעו במקראות גדולות הכתר)}} מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים א|י|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק י/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lqi2wnxm8btlhccddwyp3qvs2gupy01</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב כה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237276</id>
    <revision>
      <id>1418059</id>
      <parentid>1379413</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T15:52:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13903" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמׇלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֒דֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכׇל־חֵיל֛וֹ עַל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה{{מ:פסק}}הַלַּ֙יְלָה֙ דֶּ֜רֶךְ שַׁ֣עַר{{מ:לגרמיה}}בֵּ֣ין הַחֹמֹתַ֗יִם אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּ֖לֶךְ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥גוּ אֹת֖וֹ בְּעַֽרְב֣וֹת יְרֵח֑וֹ וְכׇ֨ל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֥וּ אֹת֛וֹ אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָ֑תָה וַיְדַבְּר֥וּ אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּֽט׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאֶת־בְּנֵי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ שָׁחֲט֖וּ לְעֵינָ֑יו וְאֶת־עֵינֵ֤י צִדְקִיָּ֙הוּ֙ עִוֵּ֔ר וַיַּאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְבִאֵ֖הוּ בָּבֶֽל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וּבַחֹ֤דֶשׁ הַחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם וְאֶת־כׇּל־בֵּ֥ית גָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כׇּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ עַל־הַמֶּ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הֶהָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֖יר רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהֹוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְאֶת־הַסִּירֹ֨ת וְאֶת־הַיָּעִ֜ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּר֣וֹת וְאֶת־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כׇּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֖ם לָקָֽחוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְאֶת־הַמַּחְתּוֹת֙ וְאֶת־הַמִּזְרָק֔וֹת אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;הָעַמּוּדִ֣ים{{מ:לגרמיה}}שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם הָֽאֶחָד֙ וְהַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לֹא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֹ֖שֶׁת כׇּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שְׁמֹנֶה֩ עֶשְׂרֵ֨ה אַמָּ֜ה קוֹמַ֣ת{{מ:לגרמיה}}הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֗ד וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֥יו{{מ:פסק}}נְחֹ֘שֶׁת֮ וְקוֹמַ֣ת הַכֹּתֶ֘רֶת֮ שָׁלֹ֣שׁ {{כו&quot;ק|אמה|אַמּוֹת֒}} וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּנִ֧ים עַֽל־הַכֹּתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י עַל־הַשְּׂבָכָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖הוּ כֹּהֵ֣ן מִשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־ה֥וּא פָקִ֣יד{{מ:לגרמיה}}עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַחֲמִשָּׁ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת הַסֹּפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בָּעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּקַּ֣ח אֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹתָ֛ם עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּ֣ךְ אֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִיתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְהָעָ֗ם הַנִּשְׁאָר֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִשְׁאִ֔יר נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּפְקֵ֣ד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים הֵ֣מָּה וְהָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־הִפְקִ֤יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶת־גְּדַלְיָ֔הוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑ה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֡ה וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָ֠רֵ֠חַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן־תַּנְחֻ֜מֶת הַנְּטֹפָתִ֗י וְיַאֲזַנְיָ֙הוּ֙ בֶּן־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֤ם גְּדַלְיָ֙הוּ֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵֽעַבְדֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִטַ֥ב לָכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיְהִ֣י{{מ:לגרמיה}}בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְ֠תַנְיָ֠ה בֶּן־אֱלִ֨ישָׁמָ֜ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַעֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֥וּ אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ וַיָּמֹ֑ת וְאֶת־הַיְּהוּדִים֙ וְאֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁר־הָי֥וּ אִתּ֖וֹ בַּמִּצְפָּֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיָּקֻ֨מוּ כׇל־הָעָ֜ם מִקָּטֹ֤ן וְעַד־גָּדוֹל֙ וְשָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם כִּ֥י יָֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י כַשְׂדִּֽים׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מׇלְכ֗וֹ אֶת־רֹ֛אשׁ יְהוֹיָכִ֥ין מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה מִבֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֗ל כִּסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְשִׁנָּ֕א אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם תָּמִ֛יד לְפָנָ֖יו כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כה|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַ֨ת תָּמִ֧יד נִתְּנָה־לּ֛וֹ מֵאֵ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽו׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kbfgwy0fs48ww8ymbny32g5jun7xeju</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישעיהו מג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237472</id>
    <revision>
      <id>1418060</id>
      <parentid>1379457</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T15:58:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10122" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מג/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ בֹּרַאֲךָ֣ יַעֲקֹ֔ב וְיֹצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּ֗י אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כׇפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הוֹצִ֥יא עַם־עִוֵּ֖ר וְעֵינַ֣יִם יֵ֑שׁ וְחֵרְשִׁ֖ים וְאׇזְנַ֥יִם לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כׇּֽל־הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֤י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִאשֹׁנ֖וֹת יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֤וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹאמְר֥וּ אֱמֶֽת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;אַתֶּ֤ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְע֠וּ וְתַאֲמִ֨ינוּ לִ֤י וְתָבִ֙ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹא־נ֣וֹצַר אֵ֔ל וְאַחֲרַ֖י לֹ֥א יִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָֽנֹכִ֥י אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מוֹשִֽׁיעַ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וַאֲנִי־אֵֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;גַּם־מִיּוֹם֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה גֹּאַלְכֶ֖ם קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהוֹרַדְתִּ֤י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּֽאֳנִיּ֥וֹת רִנָּתָֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה קְדֽוֹשְׁכֶ֑ם בּוֹרֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הַמּוֹצִ֥יא רֶֽכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִאשֹׁנ֑וֹת וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;הִנְנִ֨י עֹשֶׂ֤ה חֲדָשָׁה֙ עַתָּ֣ה תִצְמָ֔ח הֲל֖וֹא תֵּדָע֑וּהָ אַ֣ף אָשִׂ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֔רֶךְ בִּישִׁמ֖וֹן נְהָרֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;תְּכַבְּדֵ֙נִי֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה תַּנִּ֖ים וּבְנ֣וֹת יַעֲנָ֑ה כִּֽי־נָתַ֨תִּי בַמִּדְבָּ֜ר מַ֗יִם נְהָרוֹת֙ בִּֽישִׁימֹ֔ן לְהַשְׁק֖וֹת עַמִּ֥י בְחִירִֽי׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;עַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ישעיהו|מג|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי מספרים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8k8pgz58s4420j3anlq3aybcw5t8hkk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קיט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259109</id>
    <revision>
      <id>1418026</id>
      <parentid>1409675</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:08:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2.55.4.151</ip>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ג */ הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7003" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קיח|קיט|קכ|{{קו תחתי|הל׳ גיטין}}{{ש}}מה דבה ימצא באשה שתתגרש, ושלא תדור הגרושה עמו בחצר|11|}}

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. ואם הודיעה בתחלה שהוא נושא אותה לימים, מותר:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לא יגרש אדם אשתו ראשונה, אלא אם כן מצא בה ערות דבר. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בלאו הכי אמרינן כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות (טור). ודוקא בימיהם שהיו מגרשין בעל כרחה, אבל אם מגרשה מדעתה מותר (אגדה פרק המגרש וכן כתב הר&quot;ן). ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה}}; 
אבל שניה, אם שנאה, ישלחנה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אשה רעה  בדעותיה, ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות, מצוה לגרשה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
אשה שנתגרשה משום פריצות, אין ראוי לאדם כשר שישאנה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יכול לגרשה בלא דעתה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואפילו אין לו לשלם לה  הכתובה ונדוניתה, אינה יכולה לעכב משום זה הגרושין, אלא תתגרש ותתבע אותו מה שחייב לה (תשובת הרא&quot;ש וריב&quot;ש). וכל זה מדינא, אבל רבנו גרשם החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה, אם לא שעברה על דת, וכמו שנתבאר לעיל סימן קט&quot;ו. ואפילו אם רוצה לתן לה הכתובה, אין לגרשה בזמן הזה שלא מדעתה (סמ&quot;ק סימן קפ&quot;ד). עבר וגירשה בעל כרחה, בזמן הזה, ונשאת, שוב אין האיש נקרא עבריין (כל בו). גירשה מדעתה, ונמצא פסול  בגט, יכול אחר כך לגרשה בעל כרחה (גם זה שם). נולדו בה מומין, עיין לעיל סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קיז|סימן קי&quot;ז]] אם יכול לגרשה בעל כרחה. יש אומרים דבמקום מצוה יכול לגרש אשתו בעל כרחה, או מתירים לו לשא שתי  נשים (מוהר&quot;ם פדוואה סימן י&quot;ג). וכמו שנתבאר לעיל סימן א'}}. 

לפיכך, קטנה מתגרשת אף על פי שאין בה דעת גמורה, אפילו אם קבל אביה קדושיה שהם דאוריתא, או חרשת שנתקדשה כשהיתה פקחת, ונתחרשה; אבל אם נשתטית, ואינה יודעת לשמור עצמה, אינו מוציאה עד שתבריא, שלא ינהגו בה מנהג הפקר; לפיכך מניחה, ונושא אחרת ומאכילה ומשקה  משלה, ואין מחייבים אותו בשאר כסות ועונה, ואינו חייב לרפאותה, {{רמ&quot;א|ויש אומרים דחייב במזונותיה ורפואתה (בית יוסף בשם הרשב&quot;א והטור בשם הרמ&quot;ה והראב&quot;ד), וכן פסק לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר ע#סעיף ד|סימן ע' סעיף ד']], וכן עקר}} ולא לפדותה. ואם גירשה מגורשת, והוא שתהיה יודעת לשמור גיטה. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאפילו בדיעבד אינה מגורשת (וכן משמע במהרי&quot;ו סימן נ&quot;ב); אבל בעתים  שוטה ובעתים חלומה, וגירשה בעת חלימתה מפני שהיה נראה שתשאר כך, לא מהדרינן עובדא (פסקי מהרא&quot;י סימן רט&quot;ו). ועיין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קכא#סעיף ג|סימן קכ&quot;א סעיף ג']]}}. ומוציאה מביתו ואינו חייב לחזור ולטפל בה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
מי שגרש אשתו מן הנשואין, לא תדור עמו  בחצר, שמא יבואו לידי זנות; ואם היה כהן, לא תדור עמו במבוי; וכפר קטן נדון כמבוי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואם נשאת  לאחר, אפילו בישראל, לא תדור עמו במבוי (טור). וכל זה במבוי סתום, אבל במבוי מפולש שדרך רבים עובר ביניהם, מותרים לדור (בית יוסף בשם הר&quot;ן שכן כתב בשם התוספות), אם רשות הרבים מפסיק בין בתיהם (הגהות אשרי פרק שני דכתובות), אפילו אין בכל העיר שום יהודי רק הם  לבד, שרי ([[תרומת הדשן/א/רמג|תרומת הדשן סימן רמ&quot;ג]]). גירשה משום שאסורה עליו, אפילו לא נשאת, אסור לדור עמה, כאילו נשאת  לאחר (אור זרוע)}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
היה לה  מלוה אצלו, עושה שליח לתובעו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ודוקא בכהאי גוונא, אבל מותר ליכנס לביתה אף על פי שנשאת, הואיל ואינו דר שם ואינו נושא ונותן עמה (כך משמע [[תרומת הדשן/א/רמג|בתרומת הדשן סימן רמ&quot;ג]]). ויש מחמירין (בית יוסף). ומותר לאדם לזון גרושתו, ומצווה הוא יותר מבשאר עני (הגהות מיימוני פרק כ&quot;א מאסורי ביאה) ובלבד שלא יהא לו עסק עמה, רק יזונה על ידי שליח (אור זרוע)}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
גרושה שבאה עם המגרש לדין, מנדין אותם או מכין אותם מכת מרדות:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
אם נתגרשה מן הארוסין, מותרת לתבעו לדין ולדור עמו. ואם היה לבו גס בה, אף מן הארוסין אסור:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי נדחה מפני מי? היא נדחית מפניו. ואם היה החצר שלה, הוא ידחה מפניה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>48tz7mldfkvcwyxygmm840ai2k02me1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418027</id>
      <parentid>1418026</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:10:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2.55.4.151</ip>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ג */ הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7004" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קיח|קיט|קכ|{{קו תחתי|הל׳ גיטין}}{{ש}}מה דבה ימצא באשה שתתגרש, ושלא תדור הגרושה עמו בחצר|11|}}

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. ואם הודיעה בתחלה שהוא נושא אותה לימים, מותר:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לא יגרש אדם אשתו ראשונה, אלא אם כן מצא בה ערות דבר. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בלאו הכי אמרינן כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות (טור). ודוקא בימיהם שהיו מגרשין בעל כרחה, אבל אם מגרשה מדעתה מותר (אגדה פרק המגרש וכן כתב הר&quot;ן). }} 
ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה; אבל שניה, אם שנאה, ישלחנה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אשה רעה  בדעותיה, ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות, מצוה לגרשה:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
אשה שנתגרשה משום פריצות, אין ראוי לאדם כשר שישאנה:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
יכול לגרשה בלא דעתה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואפילו אין לו לשלם לה  הכתובה ונדוניתה, אינה יכולה לעכב משום זה הגרושין, אלא תתגרש ותתבע אותו מה שחייב לה (תשובת הרא&quot;ש וריב&quot;ש). וכל זה מדינא, אבל רבנו גרשם החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה, אם לא שעברה על דת, וכמו שנתבאר לעיל סימן קט&quot;ו. ואפילו אם רוצה לתן לה הכתובה, אין לגרשה בזמן הזה שלא מדעתה (סמ&quot;ק סימן קפ&quot;ד). עבר וגירשה בעל כרחה, בזמן הזה, ונשאת, שוב אין האיש נקרא עבריין (כל בו). גירשה מדעתה, ונמצא פסול  בגט, יכול אחר כך לגרשה בעל כרחה (גם זה שם). נולדו בה מומין, עיין לעיל סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קיז|סימן קי&quot;ז]] אם יכול לגרשה בעל כרחה. יש אומרים דבמקום מצוה יכול לגרש אשתו בעל כרחה, או מתירים לו לשא שתי  נשים (מוהר&quot;ם פדוואה סימן י&quot;ג). וכמו שנתבאר לעיל סימן א'}}. 

לפיכך, קטנה מתגרשת אף על פי שאין בה דעת גמורה, אפילו אם קבל אביה קדושיה שהם דאוריתא, או חרשת שנתקדשה כשהיתה פקחת, ונתחרשה; אבל אם נשתטית, ואינה יודעת לשמור עצמה, אינו מוציאה עד שתבריא, שלא ינהגו בה מנהג הפקר; לפיכך מניחה, ונושא אחרת ומאכילה ומשקה  משלה, ואין מחייבים אותו בשאר כסות ועונה, ואינו חייב לרפאותה, {{רמ&quot;א|ויש אומרים דחייב במזונותיה ורפואתה (בית יוסף בשם הרשב&quot;א והטור בשם הרמ&quot;ה והראב&quot;ד), וכן פסק לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר ע#סעיף ד|סימן ע' סעיף ד']], וכן עקר}} ולא לפדותה. ואם גירשה מגורשת, והוא שתהיה יודעת לשמור גיטה. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאפילו בדיעבד אינה מגורשת (וכן משמע במהרי&quot;ו סימן נ&quot;ב); אבל בעתים  שוטה ובעתים חלומה, וגירשה בעת חלימתה מפני שהיה נראה שתשאר כך, לא מהדרינן עובדא (פסקי מהרא&quot;י סימן רט&quot;ו). ועיין לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קכא#סעיף ג|סימן קכ&quot;א סעיף ג']]}}. ומוציאה מביתו ואינו חייב לחזור ולטפל בה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
מי שגרש אשתו מן הנשואין, לא תדור עמו  בחצר, שמא יבואו לידי זנות; ואם היה כהן, לא תדור עמו במבוי; וכפר קטן נדון כמבוי. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ואם נשאת  לאחר, אפילו בישראל, לא תדור עמו במבוי (טור). וכל זה במבוי סתום, אבל במבוי מפולש שדרך רבים עובר ביניהם, מותרים לדור (בית יוסף בשם הר&quot;ן שכן כתב בשם התוספות), אם רשות הרבים מפסיק בין בתיהם (הגהות אשרי פרק שני דכתובות), אפילו אין בכל העיר שום יהודי רק הם  לבד, שרי ([[תרומת הדשן/א/רמג|תרומת הדשן סימן רמ&quot;ג]]). גירשה משום שאסורה עליו, אפילו לא נשאת, אסור לדור עמה, כאילו נשאת  לאחר (אור זרוע)}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
היה לה  מלוה אצלו, עושה שליח לתובעו. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ודוקא בכהאי גוונא, אבל מותר ליכנס לביתה אף על פי שנשאת, הואיל ואינו דר שם ואינו נושא ונותן עמה (כך משמע [[תרומת הדשן/א/רמג|בתרומת הדשן סימן רמ&quot;ג]]). ויש מחמירין (בית יוסף). ומותר לאדם לזון גרושתו, ומצווה הוא יותר מבשאר עני (הגהות מיימוני פרק כ&quot;א מאסורי ביאה) ובלבד שלא יהא לו עסק עמה, רק יזונה על ידי שליח (אור זרוע)}}:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
גרושה שבאה עם המגרש לדין, מנדין אותם או מכין אותם מכת מרדות:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
אם נתגרשה מן הארוסין, מותרת לתבעו לדין ולדור עמו. ואם היה לבו גס בה, אף מן הארוסין אסור:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קיט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
מי נדחה מפני מי? היא נדחית מפניו. ואם היה החצר שלה, הוא ידחה מפניה:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>ggmhm0k8zna3aw8ynklwmmuvsqo591i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1418065</id>
      <parentid>1418008</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1569" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>r5n79b1eirkgn8y0j9inq25ojvvf9m9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418106</id>
      <parentid>1418065</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1579" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>4w0wv61qzjml5ydh1zggc2st9s7vbbm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418148</id>
      <parentid>1418106</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1559" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hb8bz021lr7u1yymt9h6049r2h5rrjg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך חושן משפט רלז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278946</id>
    <revision>
      <id>1418083</id>
      <parentid>1409912</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:40:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A041:17EB:446:1993:240:A6B8</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2594" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|חושן משפט|רלו|רלז|רלח|המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו|2}}

==[[שולחן ערוך חושן משפט רלז א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו בין קרקע בין מטלטלים ובא אחר וקנאו נקרא רשע והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר וי&quot;א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר 
: {{רמ&quot;א|(והקונה קרקע על מצר חבירו אע&quot;פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר [לקדם] לקנותה ולא מקרי רשע דהוי כמציאה (ב&quot;י בשם מרדכי פ&quot;ק דמציעא) וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה) (תשו' מהרד&quot;ך בית כ&quot;ז)}} וי&quot;א דלא שנא:
: {{רמ&quot;א|הגה: וסברא הראשונה נראה עיקר ואפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא [בדבר] שאינו מצוי דאז אפי' בעשיר מקרי רשע (ר&quot;ן שם בשם הרמב&quot;ן פ' האומר בקידושין) וע&quot;ל [[שולחן ערוך חושן משפט קנו#סעיף ה|סי' קנ&quot;ו סעיף ה']]. וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקנין אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול מותר לאחר לקנותו בין אם המוכר עכו&quot;ם או ישראל (ב&quot;י בשם מרדכי פ' חזקת) ויש מי שכתב שהוא חרם ר&quot;ג שלא להסיג גבול בשכירות בתים מן עכו&quot;ם וה&quot;ה במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העכו&quot;ם (מהר&quot;מ פדואה סי' מ&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
==[[שולחן ערוך חושן משפט רלז ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אסור למלמד להשכיר עצמו לבע&quot;ה שיש לו מלמד אחר בביתו אם לא שיאמר הבע&quot;ה אין רצוני לעכב המלמד שלי אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך חושן משפט/הכל]]</text>
      <sha1>mn7h0ubbflp9clcc9vcu3emjmulcv18</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>282618</id>
    <revision>
      <id>1418037</id>
      <parentid>1294856</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:40:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8904" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ&quot;א-1981

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1212|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים|4252)); ((תש&quot;ן, 190|תיקון|5237)); ((תשפ&quot;ב, 3774|תיקון|10299)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4]] [[=החוק|לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ&quot;ז-1967]], ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מקומות קדושים&quot; - הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה, והמקומות הקדושים ליהודים לפי הרשימה [[שבתוספת]];
:- &quot;הממונה&quot; - מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני.

@ 2. מעשים אסורים (תיקון: תש&quot;ן, תשפ&quot;ב)
: (א) בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנת-משנה (ב), אסורים:
:: (1) חילול שבת ומועדי ישראל;
:: (1א) עריכת טכס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום;
:: (2) תלבושת שאינה הולמת;
:: (3) הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;
:: (4) מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה;
:: (5) חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;
:: (6) נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;
:: (7) פשיטת יד וקבלת תרומות באופן המפריע לממונה במילוי תפקידו או המטריד את הנוכחים במקום, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען; לעניין זה, &quot;הטרדה&quot; - לרבות פנייה לאדם באמצעות דיבור, הרמת קול, משיכה בבגדיו, נגיעה בגופו או במטלטליו;
:: (8) שחיטה;
:: (9) אכילה, שתיה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
:: (10) עישון;
:: (11) לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
:: (12) הכנסת בעלי חיים.
: (ב) ברחבת הכותל המערבי לא יחול איסור העישון בימי חול אלא באזור הסמוך לכותל המערבי; באזור הסמוך לדרך המוליכה לשער האשפות יחולו האיסורים שבפסקאות (1) עד (3) ו-(7) בלבד.

@ 3. הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי
: (א) באזור הסמוך לכותל המערבי לא יצלם אדם תמורת שכר אלא בהיתר מאת שר הדתות ולפי תנאי ההיתר.
: (ב) שר הדתות רשאי לפי שיקול דעתו ליתן היתר כאמור אם הצילום נעשה למטרות חינוך, תרבות או דת או לשם הצגה בקולנוע או בטלויזיה.
: (ג) היתר לפי תקנה זו יכול שיהא כללי או מיוחד ויכול שיהיו בו תנאים.

@ 4. סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים [[בתקנה 2]].
: (ב) כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.
: (ג) הממונה רשאי להורות לאדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], לעזוב את המקום הקדוש לאלתר.

@ 4א. סמכות הרחקה לתקופה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 4(ג)]], אם לממונה יסוד סביר להניח כי אדם מפריע לממונה בעת מילוי תפקידו או מפר הפרה חמורה הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], יפנה אליו הממונה ויעמידו על האיסור או על ההפרעה, יבקש את תגובת האדם ויזהירו כי בידי הממונה להרחיקו מהמקום הקדוש כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) לתקנה זו. האזהרה תימסר לאדם בעל פה ובכתב.
: (ב) הפר האדם הפרה חמורה הוראה מהוראות [[((תקנות)) 2]] [[או 3]], למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) בתוך 180 ימים מיום שהוזהר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי הממונה לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו מהמקום הקדוש לתקופה שלא תעלה על 14 ימים בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם שימנו ממועד המסירה.
: (ג) הפר אדם הפרה חמורה הוראה מהוראות 2 או 3, למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) פעם נוספת בתוך 180 ימים מיום מסירת הוראת הרחקה לפי תקנת משנה (ב) או לפי תקנת משנה זו, רשאי הממונה, לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם.
: (ד) אזהרה והוראת הרחקה לפי תקנות משנה (א) עד (ג) יכללו את:
:: (1) שמו של האדם, מס' הזהות שלו ומענו;
:: (2) ציון המקום, התאריך והשעה שבהם הפר האדם את [[הוראות ((תקנה)) 2]] [[או 3]] או הפריע לממונה במילוי תפקידו;
:: (3) תיאור המעשה המהווה את ההפרה;
:: (4) אם מדובר בהפרה או הפרעה נוספת - פרטי ההפרות או ההפרעות הקודמות;
:: (5) תגובת האדם;
:: (6) תוכן האזהרה או הוראת ההרחקה;
:: (7) פרטי הממונה ופרטי הקשר עימו.
: (ה) ניתנה התראה או הוראה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) רשאי הממונה להורות לאותו אדם לעזוב את המקום לאלתר אם לא ציית המפריע להתראה.
: (ו) סירב האדם לקבל אזהרה או הוראת הרחקה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) תצוין עובדה זו על גבי האזהרה או הוראת ההרחקה ויהיה ניתן לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.
: (ז) הממונה יתעד בכתב את פעולותיו לפי תקנה זו וישמור את התיעוד חמש שנים מיום הוצאת התראה או הוראה.

@ 5. עונשין
: העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 שקלים.

@ 6. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות השמירה על המקומות הקדושים (קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון), התשכ&quot;ח-1968;
: (2) תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשכ&quot;ט-1969;
: (3) תקנות השמירה על המקומות הקדושים (הגבלות על עיסוק ברחבת הכותל המערבי), התשל&quot;ב-1972.

=== תוספת ===
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
@ 1. : ירושלים - מערת שמעון הצדיק; מערת סנהדרין קטנה; קבר הרב עובדיה מברטנורה; קבר זכריה הנביא; יד אבשלום.
@ 2. : חיפה - מערת אליהו הנביא.
@ 3. : טבריה - קבר הרמב&quot;ם; מערת רבי עקיבא; מערת רבי חייא ובניו.
@ 4. : מירון - קבר רבי שמעון בר-יוחאי.
@ 5. : פקיעין - המערה והמעיין של רבי שמעון בר יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה; בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (21 ביוני 1981)
&lt;חתימות&gt;
* אהרן אבו חצירא, שר הדתות
* משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>rwv93cfejzpbdzxk51lthmf8uoz005m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418067</id>
      <parentid>1418037</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T17:39:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8927" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ&quot;א-1981

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;א, 1212|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים|4252)); ((תש&quot;ן, 190|תיקון|5237)); ((תשפ&quot;ב, 3774|תיקון|10299)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4]] [[=החוק|לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ&quot;ז-1967]], ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מקומות קדושים&quot; - הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה, והמקומות הקדושים ליהודים לפי הרשימה [[שבתוספת]];
:- &quot;הממונה&quot; - מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני.

@ 2. מעשים אסורים (תיקון: תש&quot;ן, תשפ&quot;ב)
: (א) בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנת-משנה (ב), אסורים:
:: (1) חילול שבת ומועדי ישראל;
:: (1א) עריכת טכס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום;
:: (2) תלבושת שאינה הולמת;
:: (3) הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;
:: (4) מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה;
:: (5) חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;
:: (6) נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;
:: (7) פשיטת יד וקבלת תרומות באופן המפריע לממונה במילוי תפקידו או המטריד את הנוכחים במקום, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען; לעניין זה, &quot;הטרדה&quot; - לרבות פנייה לאדם באמצעות דיבור, הרמת קול, משיכה בבגדיו, נגיעה בגופו או במטלטליו;
:: (8) שחיטה;
:: (9) אכילה, שתיה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
:: (10) עישון;
:: (11) לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
:: (12) הכנסת בעלי חיים.
: (ב) ברחבת הכותל המערבי לא יחול איסור העישון בימי חול אלא באזור הסמוך לכותל המערבי; באזור הסמוך לדרך המוליכה לשער האשפות יחולו האיסורים שבפסקאות (1) עד (3) ו-(7) בלבד.

@ 3. הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי
: (א) באזור הסמוך לכותל המערבי לא יצלם אדם תמורת שכר אלא בהיתר מאת שר הדתות ולפי תנאי ההיתר.
: (ב) שר הדתות רשאי לפי שיקול דעתו ליתן היתר כאמור אם הצילום נעשה למטרות חינוך, תרבות או דת או לשם הצגה בקולנוע או בטלויזיה.
: (ג) היתר לפי תקנה זו יכול שיהא כללי או מיוחד ויכול שיהיו בו תנאים.

@ 4. סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים [[בתקנה 2]].
: (ב) כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.
: (ג) הממונה רשאי להורות לאדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], לעזוב את המקום הקדוש לאלתר.

@ 4א. סמכות הרחקה לתקופה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע [[מתקנה 4(ג)]], אם לממונה יסוד סביר להניח כי אדם מפריע לממונה בעת מילוי תפקידו או מפר הפרה חמורה הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], יפנה אליו הממונה ויעמידו על האיסור או על ההפרעה, יבקש את תגובת האדם ויזהירו כי בידי הממונה להרחיקו מהמקום הקדוש כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) לתקנה זו. האזהרה תימסר לאדם בעל פה ובכתב.
: (ב) הפר האדם הפרה חמורה הוראה מהוראות [[((תקנות)) 2]] [[או 3]], למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) בתוך 180 ימים מיום שהוזהר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי הממונה לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו מהמקום הקדוש לתקופה שלא תעלה על 14 ימים בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם שימנו ממועד המסירה.
: (ג) הפר אדם הפרה חמורה הוראה מהוראות [[((תקנות)) 2]] [[או 3]], למעט האיסור הקבוע [[בתקנה 2(א)(1א)]], או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) פעם נוספת בתוך 180 ימים מיום מסירת הוראת הרחקה לפי תקנת משנה (ב) או לפי תקנת משנה זו, רשאי הממונה, לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם.
: (ד) אזהרה והוראת הרחקה לפי תקנות משנה (א) עד (ג) יכללו את:
:: (1) שמו של האדם, מס' הזהות שלו ומענו;
:: (2) ציון המקום, התאריך והשעה שבהם הפר האדם את [[הוראות ((תקנה)) 2]] [[או 3]] או הפריע לממונה במילוי תפקידו;
:: (3) תיאור המעשה המהווה את ההפרה;
:: (4) אם מדובר בהפרה או הפרעה נוספת - פרטי ההפרות או ההפרעות הקודמות;
:: (5) תגובת האדם;
:: (6) תוכן האזהרה או הוראת ההרחקה;
:: (7) פרטי הממונה ופרטי הקשר עימו.
: (ה) ניתנה התראה או הוראה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) רשאי הממונה להורות לאותו אדם לעזוב את המקום לאלתר אם לא ציית המפריע להתראה.
: (ו) סירב האדם לקבל אזהרה או הוראת הרחקה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) תצוין עובדה זו על גבי האזהרה או הוראת ההרחקה ויהיה ניתן לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.
: (ז) הממונה יתעד בכתב את פעולותיו לפי תקנה זו וישמור את התיעוד חמש שנים מיום הוצאת התראה או הוראה.

@ 5. עונשין
: העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]] [[או 3]], דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 500 שקלים.

@ 6. ביטול
: בטלות -
: (1) תקנות השמירה על המקומות הקדושים (קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון), התשכ&quot;ח-1968;
: (2) תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשכ&quot;ט-1969;
: (3) תקנות השמירה על המקומות הקדושים (הגבלות על עיסוק ברחבת הכותל המערבי), התשל&quot;ב-1972.

=== תוספת ===
==== ((([[תקנה 1]]))) ====
@ 1. : ירושלים - מערת שמעון הצדיק; מערת סנהדרין קטנה; קבר הרב עובדיה מברטנורה; קבר זכריה הנביא; יד אבשלום.
@ 2. : חיפה - מערת אליהו הנביא.
@ 3. : טבריה - קבר הרמב&quot;ם; מערת רבי עקיבא; מערת רבי חייא ובניו.
@ 4. : מירון - קבר רבי שמעון בר-יוחאי.
@ 5. : פקיעין - המערה והמעיין של רבי שמעון בר יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה; בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (21 ביוני 1981)
&lt;חתימות&gt;
* אהרן אבו חצירא, שר הדתות
* משה נסים, שר המשפטים</text>
      <sha1>5bo642mwyryb3eu7vpuw3crc1l7i85w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282619</id>
    <revision>
      <id>1418040</id>
      <parentid>1294862</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418037] תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10652" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 1212|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 190|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3774|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק השמירה על המקומות הקדושים#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק השמירה על המקומות הקדושים|לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ״ז–1967}}, ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקומות קדושים“ – הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת־קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה, והמקומות הקדושים ליהודים לפי הרשימה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני.

{{ח:סעיף|2|מעשים אסורים|תיקון: תש״ן, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנת־משנה (ב), אסורים:
{{ח:תתת|(1)}} חילול שבת ומועדי ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} עריכת טכס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום;
{{ח:תתת|(2)}} תלבושת שאינה הולמת;
{{ח:תתת|(3)}} הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה;
{{ח:תתת|(5)}} חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;
{{ח:תתת|(6)}} נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;
{{ח:תתת|(7)}} פשיטת יד וקבלת תרומות באופן המפריע לממונה במילוי תפקידו או המטריד את הנוכחים במקום, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען; לעניין זה, ”הטרדה“ – לרבות פנייה לאדם באמצעות דיבור, הרמת קול, משיכה בבגדיו, נגיעה בגופו או במטלטליו;
{{ח:תתת|(8)}} שחיטה;
{{ח:תתת|(9)}} אכילה, שתיה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
{{ח:תתת|(10)}} עישון;
{{ח:תתת|(11)}} לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
{{ח:תתת|(12)}} הכנסת בעלי חיים.
{{ח:תת|(ב)}} ברחבת הכותל המערבי לא יחול איסור העישון בימי חול אלא באזור הסמוך לכותל המערבי; באזור הסמוך לדרך המוליכה לשער האשפות יחולו האיסורים שבפסקאות (1) עד (3) ו־(7) בלבד.

{{ח:סעיף|3|הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי}}
{{ח:תת|(א)}} באזור הסמוך לכותל המערבי לא יצלם אדם תמורת שכר אלא בהיתר מאת שר הדתות ולפי תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} שר הדתות רשאי לפי שיקול דעתו ליתן היתר כאמור אם הצילום נעשה למטרות חינוך, תרבות או דת או לשם הצגה בקולנוע או בטלויזיה.
{{ח:תת|(ג)}} היתר לפי תקנה זו יכול שיהא כללי או מיוחד ויכול שיהיו בו תנאים.

{{ח:סעיף|4|סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות לאדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, לעזוב את המקום הקדוש לאלתר.

{{ח:סעיף|4א|סמכות הרחקה לתקופה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 4|מתקנה 4(ג)}}, אם לממונה יסוד סביר להניח כי אדם מפריע לממונה בעת מילוי תפקידו או מפר הפרה חמורה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, יפנה אליו הממונה ויעמידו על האיסור או על ההפרעה, יבקש את תגובת האדם ויזהירו כי בידי הממונה להרחיקו מהמקום הקדוש כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) לתקנה זו. האזהרה תימסר לאדם בעל פה ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הפר האדם הפרה חמורה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|{{ח:הערה|תקנות}} 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) בתוך 180 ימים מיום שהוזהר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי הממונה לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו מהמקום הקדוש לתקופה שלא תעלה על 14 ימים בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם שימנו ממועד המסירה.
{{ח:תת|(ג)}} הפר אדם הפרה חמורה הוראה מהוראות 2 או 3, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) פעם נוספת בתוך 180 ימים מיום מסירת הוראת הרחקה לפי תקנת משנה (ב) או לפי תקנת משנה זו, רשאי הממונה, לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} אזהרה והוראת הרחקה לפי תקנות משנה (א) עד (ג) יכללו את:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של האדם, מס׳ הזהות שלו ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} ציון המקום, התאריך והשעה שבהם הפר האדם את {{ח:חיצוני|הוראות תקנה 2|הוראות {{ח:הערה|תקנה}} 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} או הפריע לממונה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור המעשה המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} אם מדובר בהפרה או הפרעה נוספת – פרטי ההפרות או ההפרעות הקודמות;
{{ח:תתת|(5)}} תגובת האדם;
{{ח:תתת|(6)}} תוכן האזהרה או הוראת ההרחקה;
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הממונה ופרטי הקשר עימו.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה התראה או הוראה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) רשאי הממונה להורות לאותו אדם לעזוב את המקום לאלתר אם לא ציית המפריע להתראה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב האדם לקבל אזהרה או הוראת הרחקה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) תצוין עובדה זו על גבי האזהרה או הוראת ההרחקה ויהיה ניתן לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה יתעד בכתב את פעולותיו לפי תקנה זו וישמור את התיעוד חמש שנים מיום הוצאת התראה או הוראה.

{{ח:סעיף|5|עונשין}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 שקלים.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות השמירה על המקומות הקדושים (קבר רבי שמעון בר־יוחאי במירון), התשכ״ח–1968;
{{ח:תת|(2)}} תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשכ״ט–1969;
{{ח:תת|(3)}} תקנות השמירה על המקומות הקדושים (הגבלות על עיסוק ברחבת הכותל המערבי), התשל״ב–1972.

{{ח:קטע3|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} ירושלים – מערת שמעון הצדיק; מערת סנהדרין קטנה; קבר הרב עובדיה מברטנורה; קבר זכריה הנביא; יד אבשלום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} חיפה – מערת אליהו הנביא.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} טבריה – קבר הרמב״ם; מערת רבי עקיבא; מערת רבי חייא ובניו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מירון – קבר רבי שמעון בר־יוחאי.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} פקיעין – המערה והמעיין של רבי שמעון בר יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה; בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.

{{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״א (21 ביוני 1981)}}
* '''אהרן אבו חצירא'''&lt;br&gt;שר הדתות
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k4cp0bhk2tkx979wf5a6695i1mml873</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418069</id>
      <parentid>1418040</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T18:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418067]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10737" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 1212|תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 190|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3774|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק השמירה על המקומות הקדושים#סעיף 4|סעיף 4}} {{ח:חיצוני|חוק השמירה על המקומות הקדושים|לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ״ז–1967}}, ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקומות קדושים“ – הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת־קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה, והמקומות הקדושים ליהודים לפי הרשימה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני.

{{ח:סעיף|2|מעשים אסורים|תיקון: תש״ן, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנת־משנה (ב), אסורים:
{{ח:תתת|(1)}} חילול שבת ומועדי ישראל;
{{ח:תתת|(1א)}} עריכת טכס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום;
{{ח:תתת|(2)}} תלבושת שאינה הולמת;
{{ח:תתת|(3)}} הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;
{{ח:תתת|(4)}} מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה;
{{ח:תתת|(5)}} חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;
{{ח:תתת|(6)}} נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;
{{ח:תתת|(7)}} פשיטת יד וקבלת תרומות באופן המפריע לממונה במילוי תפקידו או המטריד את הנוכחים במקום, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען; לעניין זה, ”הטרדה“ – לרבות פנייה לאדם באמצעות דיבור, הרמת קול, משיכה בבגדיו, נגיעה בגופו או במטלטליו;
{{ח:תתת|(8)}} שחיטה;
{{ח:תתת|(9)}} אכילה, שתיה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
{{ח:תתת|(10)}} עישון;
{{ח:תתת|(11)}} לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;
{{ח:תתת|(12)}} הכנסת בעלי חיים.
{{ח:תת|(ב)}} ברחבת הכותל המערבי לא יחול איסור העישון בימי חול אלא באזור הסמוך לכותל המערבי; באזור הסמוך לדרך המוליכה לשער האשפות יחולו האיסורים שבפסקאות (1) עד (3) ו־(7) בלבד.

{{ח:סעיף|3|הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי}}
{{ח:תת|(א)}} באזור הסמוך לכותל המערבי לא יצלם אדם תמורת שכר אלא בהיתר מאת שר הדתות ולפי תנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} שר הדתות רשאי לפי שיקול דעתו ליתן היתר כאמור אם הצילום נעשה למטרות חינוך, תרבות או דת או לשם הצגה בקולנוע או בטלויזיה.
{{ח:תת|(ג)}} היתר לפי תקנה זו יכול שיהא כללי או מיוחד ויכול שיהיו בו תנאים.

{{ח:סעיף|4|סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות לאדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, לעזוב את המקום הקדוש לאלתר.

{{ח:סעיף|4א|סמכות הרחקה לתקופה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 4|מתקנה 4(ג)}}, אם לממונה יסוד סביר להניח כי אדם מפריע לממונה בעת מילוי תפקידו או מפר הפרה חמורה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, יפנה אליו הממונה ויעמידו על האיסור או על ההפרעה, יבקש את תגובת האדם ויזהירו כי בידי הממונה להרחיקו מהמקום הקדוש כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) לתקנה זו. האזהרה תימסר לאדם בעל פה ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} הפר האדם הפרה חמורה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|{{ח:הערה|תקנות}} 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) בתוך 180 ימים מיום שהוזהר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי הממונה לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו מהמקום הקדוש לתקופה שלא תעלה על 14 ימים בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם שימנו ממועד המסירה.
{{ח:תת|(ג)}} הפר אדם הפרה חמורה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|{{ח:הערה|תקנות}} 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, למעט האיסור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1א)}}, או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) פעם נוספת בתוך 180 ימים מיום מסירת הוראת הרחקה לפי תקנת משנה (ב) או לפי תקנת משנה זו, רשאי הממונה, לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} אזהרה והוראת הרחקה לפי תקנות משנה (א) עד (ג) יכללו את:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של האדם, מס׳ הזהות שלו ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} ציון המקום, התאריך והשעה שבהם הפר האדם את {{ח:חיצוני|הוראות תקנה 2|הוראות {{ח:הערה|תקנה}} 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} או הפריע לממונה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור המעשה המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} אם מדובר בהפרה או הפרעה נוספת – פרטי ההפרות או ההפרעות הקודמות;
{{ח:תתת|(5)}} תגובת האדם;
{{ח:תתת|(6)}} תוכן האזהרה או הוראת ההרחקה;
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הממונה ופרטי הקשר עימו.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה התראה או הוראה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) רשאי הממונה להורות לאותו אדם לעזוב את המקום לאלתר אם לא ציית המפריע להתראה.
{{ח:תת|(ו)}} סירב האדם לקבל אזהרה או הוראת הרחקה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) תצוין עובדה זו על גבי האזהרה או הוראת ההרחקה ויהיה ניתן לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ז)}} הממונה יתעד בכתב את פעולותיו לפי תקנה זו וישמור את התיעוד חמש שנים מיום הוצאת התראה או הוראה.

{{ח:סעיף|5|עונשין}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 שקלים.

{{ח:סעיף|6|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות השמירה על המקומות הקדושים (קבר רבי שמעון בר־יוחאי במירון), התשכ״ח–1968;
{{ח:תת|(2)}} תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשכ״ט–1969;
{{ח:תת|(3)}} תקנות השמירה על המקומות הקדושים (הגבלות על עיסוק ברחבת הכותל המערבי), התשל״ב–1972.

{{ח:קטע3|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} ירושלים – מערת שמעון הצדיק; מערת סנהדרין קטנה; קבר הרב עובדיה מברטנורה; קבר זכריה הנביא; יד אבשלום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} חיפה – מערת אליהו הנביא.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} טבריה – קבר הרמב״ם; מערת רבי עקיבא; מערת רבי חייא ובניו.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מירון – קבר רבי שמעון בר־יוחאי.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} פקיעין – המערה והמעיין של רבי שמעון בר יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה; בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.

{{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״א (21 ביוני 1981)}}
* '''אהרן אבו חצירא'''&lt;br&gt;שר הדתות
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>g6vvj16l89gt1c9ob7sitou2718rk8f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285201</id>
    <revision>
      <id>1418154</id>
      <parentid>1418001</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:13:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="245426" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.
: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
:: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].))

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====
=== גוף ציבורי ===

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>29nf0heci3rnzzkqgle9nv3p9clombg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418164</id>
      <parentid>1418154</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T10:55:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="245642" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.
: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
:: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].))

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====
=== גוף ציבורי ===

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! width=&quot;150px&quot; | האזור !! width=&quot;150px&quot; | היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! width=&quot;125px&quot; | אזור מנותק !! width=&quot;125px&quot; | אזור סובב כנרת !! width=&quot;125px&quot; | אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! width=&quot;125px&quot; | אזור מנותק !! width=&quot;125px&quot; | אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! width=&quot;125px&quot; | אזור מנותק !! width=&quot;125px&quot; | אזור סובב כנרת !! width=&quot;125px&quot; | אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>nvpd3t0t8lgar5qaai1kyki4wz85xkl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285202</id>
    <revision>
      <id>1418155</id>
      <parentid>1418006</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418154]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288320" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|גוף ציבורי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:קטע3||גוף ציבורי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0xbwihbp2zcmmvru8s0l8f4dehy3g03</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418165</id>
      <parentid>1418155</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418164]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288516" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|גוף ציבורי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:קטע3||גוף ציבורי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;125px&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;125px&quot;&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>e0b8us6r46rkl04szolij43r061qh12</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1418042</id>
      <parentid>1418009</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3296" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ptelw28arnvsxf6gcihip6shllov4im</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418066</id>
      <parentid>1418042</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3116" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>92ch0a7klstqlkjoev2z2240l3bcrp3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418107</id>
      <parentid>1418066</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3106" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>rd7hpg0n8bb1t959kp4ktedh4ja3gd5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418149</id>
      <parentid>1418107</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2716" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>7rmhph8nkeaxglsa1tk5p132frbuknz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418173</id>
      <parentid>1418149</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2416" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|כללי מדידת מים {{מוקטן|(מערכות מדידת מים)}}]]
* [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים {{מוקטן|(תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אבזרים חוסכי מים)}}]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)}}]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים {{מוקטן|(אמות מידה לחיוב דמי מים)}}]]
* [[תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים {{מוקטן|(ניהול מועצות)}}]]
* [[תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>qpk692ekq791sk33if7fct3ydj522z2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1418064</id>
      <parentid>1418005</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33532" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]</text>
      <sha1>8ymuo1kltgd5blnfi5fy59yne2ucoj3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418080</id>
      <parentid>1418064</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:33:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33634" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]</text>
      <sha1>r7p990c5qo4svhd8pn4kp11kmecyuf8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418092</id>
      <parentid>1418080</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:09:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33853" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]</text>
      <sha1>qxnma0yzf2okztqmi4hjysunc2q6h8b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418097</id>
      <parentid>1418092</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T21:07:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33964" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]</text>
      <sha1>5n2eutu1nijmpqfcsqzw6hstdrimyql</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418098</id>
      <parentid>1418097</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T21:12:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34066" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]</text>
      <sha1>71ht8h4nvktyks4ehz6se2togj88t9b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418100</id>
      <parentid>1418098</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T21:19:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34266" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]</text>
      <sha1>3ronr453509exz9z6de4d4j19z3459y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418105</id>
      <parentid>1418100</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34281" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]</text>
      <sha1>ish8rzrh43gf0l64txe0zy6l9fwfhbs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418145</id>
      <parentid>1418105</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34296" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]</text>
      <sha1>4798o065niczfedoci9mg0mfbx3ggxz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418181</id>
      <parentid>1418145</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34513" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]</text>
      <sha1>iwi98m4gax6atf3uqx1xa2lvx1ivoon</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418184</id>
      <parentid>1418181</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:41:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34638" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)]]</text>
      <sha1>htwpnymnfhimspnemx9c889j9jeugh8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק למניעת אלימות במשפחה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>311984</id>
    <revision>
      <id>1418140</id>
      <parentid>1411235</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:46:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33174" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991

&lt;מאגר 2000756 תיקון 2086395&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;א, 138|חוק למניעת אלימות במשפחה|12:211805)); ((תשנ&quot;ה, 399|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)); ((תשנ&quot;ו, 243|תיקון מס' 2|13:211288)); ((תשנ&quot;ח, 16|תיקון מס' 3|14:211454)), ((308|תיקון מס' 4|14:211539)); ((תשס&quot;א, 24|תיקון מס' 5|15:300276)); ((תשס&quot;ב, 10|חוק מניעת הטרדה מאיימת|15:300421)), ((46|תיקון מס' 7|15:300437)); ((תשס&quot;ד, 398|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)); ((תשס&quot;ז, 293|תיקון מס' 9|17:300056)); ((תשס&quot;ח, 31|תיקון מס' 10|17:300684)), ((244|תיקון מס' 11|17:300800)); ((תשס&quot;ט, 115|חוק להגנה על עדים|17:300899)); ((תשע&quot;א, 83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((921|חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)|18:301294)); ((תשע&quot;ד, 588|תיקון מס' 15|19:306571)); ((תשע&quot;ז, 431|תיקון מס' 16|20:369785)); ((תשע&quot;ח, 115|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשפ&quot;ב, 474|תיקון מס' 18 - הוראת שעה|24:614029)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3396|צו למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 - הוראת שעה) (דחיית יום התחילה)|10246)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ד, תשס&quot;ט, תשע&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון;
:- &quot;בית דין דתי&quot; - בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;
:- &quot;בן זוג&quot; - לרבות ידוע בציבור;
:- &quot;בן משפחה&quot; - לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
:: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
:: (2) מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור;
:- &quot;חסר ישע&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;קטין&quot; - כהגדרתו [[בחוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
:- &quot;פקיד סעד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רשות ביטחון&quot; - משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת, כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]], צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.

@ 2. צו הגנה (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשס&quot;ב, תשע&quot;א)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן - צו הגנה):
:: (1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
:: (2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
:: (3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
: (ג) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.
: (ג1) בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז)(1) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לעובד סוציאלי שמונה לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]].
:: (2) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע.
:: (3) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור העובד הסוציאלי, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין.
:: (4) נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה.
: (ח) ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות [[סעיף 6]] או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין.
: (ח1) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס&quot;ב-2001]].
: (ט) לעניין סעיף זה, &quot;אחראי על קטין&quot; - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו.

@ 2א. התחייבות לקבלת טיפול (תיקון: תשנ&quot;ו, תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) ניתן צו הגנה, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי הצו, לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט (להלן בסעיף זה - התחייבות לקבלת טיפול).
: (ב) לא יורה בית משפט על התחייבות לקבלת טיפול, אלא לאחר שהוגש לו תסקיר כאמור [[בסעיף 6]] ובית המשפט נוכח כי המחוייב על פי צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת מהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו.
: (ג) נתן בית משפט הוראה להתחייבות לקבלת טיפול, יורה על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע.
: (ד)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;מסגרת טיפולית מתאימה&quot; - מסגרת טיפולית המתאימה לטיפול באדם שתוקצבה במסגרת התקציב שנותר לאחר תקצוב העסקת עובדים סוציאליים מגייסים ומעריכים, מתוך כלל התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (להלן - חוק תקציב שנתי);
:::- &quot;עובד סוציאלי מגייס ומעריך&quot; - עובד סוציאלי שהסמיך שר הרווחה והביטחון החברתי לביצוע סעיף קטן זה ושהעסקתו תוקצבה במסגרת התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי;
:::- &quot;תקופת הוראת השעה&quot; - תקופה שתחילתה ביום תחילתו של [[24:614029|חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 - הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]] (((ביום 15.8.2022))), וסיומה בתום חמש שנים מאותו מועד, ואם הוארכה לפי הוראות פסקה (9) - עד תום תקופת ההארכה.
:: (2) בתקופת הוראת השעה יחולו הוראות סעיף קטן זה ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).
:: (3) ניתן צו הגנה, יורה בית המשפט, עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, על קבלת חוות דעת של עובד סוציאלי מגייס ומעריך לגבי המחויב על פי הצו (בסעיף קטן זה - חוות הדעת); חוות הדעת תכלול התייחסות מפורשת להתאמת המחויב על פי הצו לטיפול ולקיומו של מקום פנוי במסגרת טיפולית מתאימה או במסגרת טיפולית אחרת התואמת את צרכיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על צו הגנה שניתן במעמד צד אחד, אלא אם כן המחויב על פי הצו הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
:: (4) על אף האמור בפסקה (3), בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא להורות על קבלת חוות הדעת.
:: (5) הוגשה חוות הדעת, רשאי בית המשפט להורות שהמחויב על פי צו ההגנה יקבל טיפול במסגרת מטעם המדינה שהומלצה בחוות הדעת, אם נמצא בחוות הדעת כי הוא מתאים לטיפול וכי יש מקום פנוי באותה מסגרת.
:: (6) נתן בית המשפט הוראה לקבלת טיפול כאמור בפסקה (5), יורה על מסירת דיווח לבית המשפט בדבר התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע; עם קבלת הדיווח, רשאי בית המשפט לבקש את תגובת הצדדים, והוא רשאי לזמן את הצדדים כדי לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו.
:: (7) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על צו הגנה שניתן לפי הוראות [[סעיף 3א]].
:: (8) שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אחת לשנה, החל מיום תחילתו של [[24:614029|חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 - הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]] (((ביום 15.8.2022))), על יישום הוראות סעיף קטן זה, ובכלל זה על מספר המחויבים על פי צו הגנה שניתנה לגביהם חוות דעת, על מספר המחויבים כאמור שהופנו לקבלת טיפול ועל מספר המחויבים שסיימו הליך של טיפול.
:: (9) שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר האוצר ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר.

@ 2ב. איסור החזקה ונשיאה של נשק (תיקון: תשס&quot;א)
: ניתן צו הגנה כאמור [[בסעיף 2]], ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר.

@ 2ג. היתר להחזקה ולנשיאה של נשק (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;ט)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 2ב]], ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור [[בסעיף 2(א)(1)]], רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מהוראות פסקאות (1) עד (3) -
:: (1) הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;
:: (2) הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:
::: (א) איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;
::: (ב) הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;
::: בפסקה זו -
:::- &quot;בעל רישיון מיוחד&quot; - בעל רישיון מיוחד לפי [[סעיף 10ג לחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]] (להלן - חוק כלי היריה);
:::- &quot;מפעל ראוי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 10 לחוק כלי היריה]];
:: (3) הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו; בפסקה זו, &quot;הממונה&quot; - אחד מאלה:
::: (א) כשהמחויב בצו הוא איש משטרת ישראל - ממונה שהוא בדרגת ניצב משנה ומעלה;
::: (ב) כשהמחויב בצו הוא איש משמר הכנסת - ממונה שהוא בדרגת גונן משנה ומעלה;
::: (ג) כשהמחויב בצו הוא איש צבא הגנה לישראל - ממונה שהוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה;
::: (ד) כשהמחויב בצו הוא איש שירות בתי הסוהר - ממונה שהוא בדרגת גונדר משנה ומעלה;
::: (ה) כשהמחויב בצו הוא איש הרשות להגנה על עדים - מנהל הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך.
: (ב) לענין מחויב בצו הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, רשאי גם מפקד יחידה שדרגתו סגן אלוף ומעלה להגיש ביוזמתו בקשה לבית המשפט כי יותר למחויב בצו הגנה כאמור, להחזיק או לשאת נשק, ורשאי בית המשפט להתיר כן למחויב בצו, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה.

@ 2ד. דיון במעמד הצדדים (תיקון: תשס&quot;א)
: דיון בבקשה לפי [[סעיף 2ג]] יתקיים במעמד שני הצדדים ובלבד שבבקשה -
: (1) לפי [[סעיף 2ג(א)(2) או (3)]] יתקיים הדיון גם במעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון לפי הענין;
: (2) לפי [[סעיף 2ג(ב)]] יוזמן לדיון גם המחויב בצו.

@ 2ה. הסדרים להבטחת שלום בן המשפחה (תיקון: תשס&quot;א)
: התיר בית המשפט למחויב בצו הגנה להחזיק או לשאת נשק לפי הוראות [[סעיף 2ג]], יפרט את הנימוקים ויקבע בצו תנאים והסדרים להבטחת שלום בן משפחתו של המחויב בצו; ניתן ההיתר על פי הבקשה לפי [[סעיף 2ג(2) או (3) או (ב)]], יפרט בית המשפט את הצעדים שינקוט בעל הרישיון המיוחד, בעל המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין, שנקבעו בהסכמתם להבטחת קיומם של התנאים וההסדרים שקבע לענין זה.

@ 2ו. העברת החלטות בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א)
: בית המשפט ימסור לגורמים האלה הודעה על צו הגנה שנתן לפי הוראות [[סעיף 2]] וכן על היתר שנתן לפי הוראות [[סעיפים 2ג]] [[ו־2ה]]:
: (1) פקיד הרישוי כהגדרתו [[בחוק כלי היריה]];
: (2) משטרת ישראל;
: (3) צבא הגנה לישראל - אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור [[בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה]];
: (4) רשות ביטחון - רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.

@ 3. בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו (תיקון: תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח, תשע&quot;א)
: לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] או על פי [[חוק ההגנה על חוסים, התשכ&quot;ו-1966]], רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
: (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
: (2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
: (3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
:: לענין סעיף זה, &quot;עבירת מין&quot; - עבירה לפי [[סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 3א. צו הגנה מפני קטין (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2)
: (א) בקשה למתן צו הגנה מפני קטין תוגש לבית המשפט לעניני משפחה או לבית דין דתי שהוקמה בו יחידת סיוע לפי [[חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע&quot;א-2011]], ובלבד שבית הדין דן בעניינו של הקטין בתובענה אחרת שבסמכותו.
: (ב) על בקשה שהגיש בן משפחה יחולו הוראות אלה:
:: (1) בית המשפט יפנה את המבקש ואת הקטין (בסעיף קטן זה - הצדדים) ליחידת הסיוע שבבית המשפט;
:: (2) יחידת הסיוע תודיע לבית המשפט אם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסדר הסכסוך ואת המלצותיה בענין;
:: (3) לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, תודיע יחידת הסיוע לקטין על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור בפסקה (4), בהתאם להוראות [[חוק הסיוע המשפטי, התשל&quot;ב-1972]], זולת אם בחר הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו;
: (4) ראה בית המשפט, לאחר ששקל את נסיבות הענין ואת טובת הקטין נושא הבקשה, כי יש צורך לתת צו הגנה, רשאי הוא, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להשמיע את עמדתו לפניו, לתת צו הגנה; ואולם לא ייתן בית המשפט צו לפי [[סעיף 2(א)(1)]], אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מעובד סוציאלי כמשמעותו [[בסעיף 3]], ובלבד שנמצא סידור חוץ ביתי הולם לקטין.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]] ואין בהגשת בקשה לצו הגנה לבית דין דתי, לפי סעיף קטן (א), כדי להקנות לבית הדין סמכות לדון לפי [[החוק האמור]].

@ 4. סדרי דין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
: (ב) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו כאמור [[בסעיף 5]], לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחוייב בצו לא התייצב לדיון.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור [[בסעיף 3(3)]] יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.
: (ד) בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.

@ 5. תקופת תוקף (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשע&quot;ד)
: (א) תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת; וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו ההגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.
: (ב) איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור [[בסעיף 2ב]] ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו.
: (ג) תנאים והסדרים שבהם הותרו נשיאה והחזקה של נשק כאמור [[בסעיף 2ה]], יעמדו בתוקפם כל עוד לא בוטלו על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה שהוא בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) התקיים דיון בבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) לא ידון בית המשפט בבקשה חוזרת בענינים אלו אלא לאחר שעברו שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדיון הקודם.
: (ה)(1) נעתר בית המשפט לבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לא יוחזר הנשק למחויב בצו, אלא לאחר הצגת רישיון תקף שנתקבל לפי [[חוק כלי היריה]], אם רישיון כזה נדרש לשם נשיאתו או החזקתו של הנשק.
:: (2) אין בביטול האיסור לשאת או להחזיק נשק על ידי בית המשפט לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד הרישוי לפי [[סעיף 12 לחוק כלי היריה]].

@ 6. תסקיר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א, תשע&quot;א)
: לצורך הליך על פי [[סעיף 4(ב)]] או [[סעיף 5(ב) או (ג)]] רשאי בית המשפט לצוות על עובד סוציאלי כמשמעותו [[בסעיף 2(ז)(1)]] או [[בסעיף 3]], לפי העניין להכין תסקיר בכתב עד למועד שיקבע בכל דבר הקשור למתן צו הגנה, והוראות [[חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]], יחולו בשינויים המחוייבים על הכנתו, אף אם התסקיר נתבקש לגבי מי שאינו כלול [[בחוק האמור]].

@ 7. הפרת צו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי [[סעיף 2(א)(1)]], רשאי שוטר לעצור את המפר; החלטה שלא לעצור את המפר תינתן על ידי הקצין הממונה, בכתב ובצירוף נימוקים, ובהעדרו - על ידי ממלא מקומו; לעניין זה, &quot;הקצין הממונה&quot; - הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה.
: (ג) לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו הגנה שבני משפחתו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.

@ 8. דיני ראיות (תיקון: תשנ&quot;ה)
: (א) בהליך על פי חוק זה לא יחולו הוראות [[+|סעיפים 3]] [[ו־4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) הוראות [[סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ&quot;ה-1995]], יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה.

@ 9. דרכי המצאה
: כתבי בית־דין וצווים על פי חוק זה יומצאו על ידי פקיד בית המשפט, או על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט או מנהל בתי המשפט; ואולם לא יוסמך לכך בן משפחתו שלצד בהליך או כל אדם מטעמו, למעט עורך דינו אם זה הסכים לכך.

@ 10. סמכות (תיקון: תשס&quot;ב)
: בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.

@ 11. הוצאות ופיצויים בפניית סרק
: דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם:
: (1) הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
: (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

@ 11א. חובת יידוע (תיקון: תשס&quot;ב–2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה –
::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]];
::- ”עבירה” – עבירה לפי [[+|סעיפים 329]], [[+|333 עד 335]], [[+|345 עד 348]], [[+|377]], [[+|380]] [[ו־382(ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]].
: (ב) רופא, אחות, עובדי חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה־רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה – המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.
: (ג) השר האחראי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו; בסעיף קטן זה, ”השר האחראי” –
:: (1) לענין רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, קרימינולוגים קליניים ועוסקים במקצועות פרה־רפואיים – שר הבריאות;
:: (2) לענין עובדי חינוך – שר החינוך;
:: (3) לענין עובדים סוציאליים, למעט עובדים סוציאליים במערכת הבריאות – שר העבודה והרווחה;
:: (4) לענין שוטרים – השר לביטחון הפנים;
:: (5) לענין אנשי דת וטוענים רבניים – השר לעניני דתות.
:: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר), התשס״ב–2002]], [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך), התשס״ב–2002]], [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס״ב–2002]], [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובד סוציאלי), התשס״ג–2003]] [[ותקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים), התש״ע–2010]].))
: (ד) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים והועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תתקין כללים לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו לענין עורכי דין.
:: ((פורסמו [[כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס״ג–2002]].))

@ 12. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

@ 13. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
:: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991]].))
: (ב) השר לעניני דתות, בהסכמת שר המשפטים, יתקין תקנות, כפי שהותקנו לפי סעיף קטן (א), לכל בית דין דתי, בהתאמות הנדרשות.
:: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשנ״ט–1999]].))
:: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים), התשפ&quot;ב–2021]].))
:: ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין שרעיים), התשפ&quot;ב–2021]].))

@ 14. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]].))

@ 15. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 16. תחילה
: תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בניסן התשנ&quot;א (19 במרס 1991).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* דן מרידוד, שר המשפטים
* חיים הרצוג, נשיא המדינה
* דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>65ah1d31higen8c69fqywq5inqdjkhc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק למניעת אלימות במשפחה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>311985</id>
    <revision>
      <id>1418147</id>
      <parentid>1411236</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418140] כניסה לתוקף</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40439" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000756}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״א, 138|חוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211805.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 399|חוק בית המשפט לעניני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211288.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 16|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211454.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211539.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 24|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 10|חוק מניעת הטרדה מאיימת|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300421.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 398|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 293|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 31|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300684.pdf}}, {{ח:תיבה|244|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 115|חוק להגנה על עדים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|921|חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301294.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 588|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306571.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 431|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 115|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 474|תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_614029.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3396|צו למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה) (דחיית יום התחילה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ד, תשס״ט, תשע״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין דתי“ – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
{{ח:תתת|(2)}} מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ביטחון“ – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.

{{ח:סעיף|2|צו הגנה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ב, תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
{{ח:תתת|(2)}} להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.
{{ח:תת|(ג1)}} בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)|(1)}} ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לעובד סוציאלי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע.
{{ח:תתת|(3)}} ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור העובד הסוציאלי, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין.
{{ח:תתת|(4)}} נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ח)}} ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין.
{{ח:תת|(ח1)}} בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}.
{{ח:תת|(ט)}} לעניין סעיף זה, ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו.

{{ח:סעיף|2א|התחייבות לקבלת טיפול|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו הגנה, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי הצו, לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט (להלן בסעיף זה – התחייבות לקבלת טיפול).
{{ח:תת|(ב)}} לא יורה בית משפט על התחייבות לקבלת טיפול, אלא לאחר שהוגש לו תסקיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} ובית המשפט נוכח כי המחוייב על פי צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת מהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו.
{{ח:תת|(ג)}} נתן בית משפט הוראה להתחייבות לקבלת טיפול, יורה על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת טיפולית מתאימה“ – מסגרת טיפולית המתאימה לטיפול באדם שתוקצבה במסגרת התקציב שנותר לאחר תקצוב העסקת עובדים סוציאליים מגייסים ומעריכים, מתוך כלל התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (להלן – חוק תקציב שנתי);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי מגייס ומעריך“ – עובד סוציאלי שהסמיך שר הרווחה והביטחון החברתי לביצוע סעיף קטן זה ושהעסקתו תוקצבה במסגרת התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הוראת השעה“ – תקופה שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_614029.pdf|חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(ביום 15.8.2022)}}, וסיומה בתום חמש שנים מאותו מועד, ואם הוארכה לפי הוראות פסקה (9) – עד תום תקופת ההארכה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת הוראת השעה יחולו הוראות סעיף קטן זה ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).
{{ח:תתת|(3)}} ניתן צו הגנה, יורה בית המשפט, עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, על קבלת חוות דעת של עובד סוציאלי מגייס ומעריך לגבי המחויב על פי הצו (בסעיף קטן זה – חוות הדעת); חוות הדעת תכלול התייחסות מפורשת להתאמת המחויב על פי הצו לטיפול ולקיומו של מקום פנוי במסגרת טיפולית מתאימה או במסגרת טיפולית אחרת התואמת את צרכיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על צו הגנה שניתן במעמד צד אחד, אלא אם כן המחויב על פי הצו הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא להורות על קבלת חוות הדעת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה חוות הדעת, רשאי בית המשפט להורות שהמחויב על פי צו ההגנה יקבל טיפול במסגרת מטעם המדינה שהומלצה בחוות הדעת, אם נמצא בחוות הדעת כי הוא מתאים לטיפול וכי יש מקום פנוי באותה מסגרת.
{{ח:תתת|(6)}} נתן בית המשפט הוראה לקבלת טיפול כאמור בפסקה (5), יורה על מסירת דיווח לבית המשפט בדבר התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע; עם קבלת הדיווח, רשאי בית המשפט לבקש את תגובת הצדדים, והוא רשאי לזמן את הצדדים כדי לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו.
{{ח:תתת|(7)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על צו הגנה שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תתת|(8)}} שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אחת לשנה, החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_614029.pdf|חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה), התשפ״ב–2021}} {{ח:הערה|(ביום 15.8.2022)}}, על יישום הוראות סעיף קטן זה, ובכלל זה על מספר המחויבים על פי צו הגנה שניתנה לגביהם חוות דעת, על מספר המחויבים כאמור שהופנו לקבלת טיפול ועל מספר המחויבים שסיימו הליך של טיפול.
{{ח:תתת|(9)}} שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר האוצר ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר.

{{ח:סעיף|2ב|איסור החזקה ונשיאה של נשק|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} ניתן צו הגנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר.

{{ח:סעיף|2ג|היתר להחזקה ולנשיאה של נשק|תיקון: תשס״א, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}}, ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1)}}, רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מהוראות פסקאות (1) עד (3) –
{{ח:תתת|(1)}} הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;
{{ח:תתת|(2)}} הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מיוחד“ – בעל רישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 10ג|סעיף 10ג לחוק כלי היריה, התש״ט–1949}} (להלן – חוק כלי היריה);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעל ראוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק כלי היריה}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו; בפסקה זו, ”הממונה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כשהמחויב בצו הוא איש משטרת ישראל – ממונה שהוא בדרגת ניצב משנה ומעלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשהמחויב בצו הוא איש משמר הכנסת – ממונה שהוא בדרגת גונן משנה ומעלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כשהמחויב בצו הוא איש צבא הגנה לישראל – ממונה שהוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כשהמחויב בצו הוא איש שירות בתי הסוהר – ממונה שהוא בדרגת גונדר משנה ומעלה;
{{ח:תתתת|(ה)}} כשהמחויב בצו הוא איש הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין מחויב בצו הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, רשאי גם מפקד יחידה שדרגתו סגן אלוף ומעלה להגיש ביוזמתו בקשה לבית המשפט כי יותר למחויב בצו הגנה כאמור, להחזיק או לשאת נשק, ורשאי בית המשפט להתיר כן למחויב בצו, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה.

{{ח:סעיף|2ד|דיון במעמד הצדדים|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}} יתקיים במעמד שני הצדדים ובלבד שבבקשה –
{{ח:תת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג(א)(2) או (3)}} יתקיים הדיון גם במעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג(ב)}} יוזמן לדיון גם המחויב בצו.

{{ח:סעיף|2ה|הסדרים להבטחת שלום בן המשפחה|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} התיר בית המשפט למחויב בצו הגנה להחזיק או לשאת נשק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}}, יפרט את הנימוקים ויקבע בצו תנאים והסדרים להבטחת שלום בן משפחתו של המחויב בצו; ניתן ההיתר על פי הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג(2) או (3) או (ב)}}, יפרט בית המשפט את הצעדים שינקוט בעל הרישיון המיוחד, בעל המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין, שנקבעו בהסכמתם להבטחת קיומם של התנאים וההסדרים שקבע לענין זה.

{{ח:סעיף|2ו|העברת החלטות בית המשפט|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט ימסור לגורמים האלה הודעה על צו הגנה שנתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} וכן על היתר שנתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיפים 2ג}} {{ח:פנימי|סעיף 2ה|ו־2ה}}:
{{ח:תת|(1)}} פקיד הרישוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה}};
{{ח:תת|(2)}} משטרת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה}};
{{ח:תת|(4)}} רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.

{{ח:סעיף|3|בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח, תשע״א}}
{{ח:ת}} לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} או על פי {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}}, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
{{ח:תת|(2)}} התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
{{ח:תת|(3)}} התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
{{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”עבירת מין“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|3א|צו הגנה מפני קטין|תיקון: תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן צו הגנה מפני קטין תוגש לבית המשפט לעניני משפחה או לבית דין דתי שהוקמה בו יחידת סיוע לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)|חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע״א–2011}}, ובלבד שבית הדין דן בעניינו של הקטין בתובענה אחרת שבסמכותו.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה שהגיש בן משפחה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט יפנה את המבקש ואת הקטין (בסעיף קטן זה – הצדדים) ליחידת הסיוע שבבית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} יחידת הסיוע תודיע לבית המשפט אם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסדר הסכסוך ואת המלצותיה בענין;
{{ח:תתת|(3)}} לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, תודיע יחידת הסיוע לקטין על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור בפסקה (4), בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, זולת אם בחר הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו;
{{ח:תת|(4)}} ראה בית המשפט, לאחר ששקל את נסיבות הענין ואת טובת הקטין נושא הבקשה, כי יש צורך לתת צו הגנה, רשאי הוא, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להשמיע את עמדתו לפניו, לתת צו הגנה; ואולם לא ייתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}}, אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מעובד סוציאלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ובלבד שנמצא סידור חוץ ביתי הולם לקטין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} ואין בהגשת בקשה לצו הגנה לבית דין דתי, לפי סעיף קטן (א), כדי להקנות לבית הדין סמכות לדון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|4|סדרי דין|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחוייב בצו לא התייצב לדיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3)}} יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.

{{ח:סעיף|5|תקופת תוקף|תיקון: תשנ״ח, תשס״א, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת; וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו ההגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2ב|בסעיף 2ב}} ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו.
{{ח:תת|(ג)}} תנאים והסדרים שבהם הותרו נשיאה והחזקה של נשק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2ה|בסעיף 2ה}}, יעמדו בתוקפם כל עוד לא בוטלו על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה שהוא בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} התקיים דיון בבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) לא ידון בית המשפט בבקשה חוזרת בענינים אלו אלא לאחר שעברו שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדיון הקודם.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} נעתר בית המשפט לבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לא יוחזר הנשק למחויב בצו, אלא לאחר הצגת רישיון תקף שנתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה}}, אם רישיון כזה נדרש לשם נשיאתו או החזקתו של הנשק.
{{ח:תתת|(2)}} אין בביטול האיסור לשאת או להחזיק נשק על ידי בית המשפט לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק כלי היריה}}.

{{ח:סעיף|6|תסקיר|תיקון: תשנ״ח, תשס״א, תשע״א}}
{{ח:ת}} לצורך הליך על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) או (ג)}} רשאי בית המשפט לצוות על עובד סוציאלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ז)(1)}} או {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, לפי העניין להכין תסקיר בכתב עד למועד שיקבע בכל דבר הקשור למתן צו הגנה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}}, יחולו בשינויים המחוייבים על הכנתו, אף אם התסקיר נתבקש לגבי מי שאינו כלול {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|7|הפרת צו|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}}, רשאי שוטר לעצור את המפר; החלטה שלא לעצור את המפר תינתן על ידי הקצין הממונה, בכתב ובצירוף נימוקים, ובהעדרו – על ידי ממלא מקומו; לעניין זה, ”הקצין הממונה“ – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו הגנה שבני משפחתו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.

{{ח:סעיף|8|דיני ראיות|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בהליך על פי חוק זה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 4|ו־4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה#סעיף 8|סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה.

{{ח:סעיף|9|דרכי המצאה}}
{{ח:ת}} כתבי בית־דין וצווים על פי חוק זה יומצאו על ידי פקיד בית המשפט, או על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט או מנהל בתי המשפט; ואולם לא יוסמך לכך בן משפחתו שלצד בהליך או כל אדם מטעמו, למעט עורך דינו אם זה הסכים לכך.

{{ח:סעיף|10|סמכות|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.

{{ח:סעיף|11|הוצאות ופיצויים בפניית סרק}}
{{ח:ת}} דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם:
{{ח:תת|(1)}} הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
{{ח:תת|(2)}} פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|11א|חובת יידוע|תיקון: תשס״ב־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333 עד 335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|345 עד 348}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|ו־382(ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} רופא, אחות, עובדי חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה־רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה – המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.
{{ח:תת|(ג)}} השר האחראי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו; בסעיף קטן זה, ”השר האחראי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, קרימינולוגים קליניים ועוסקים במקצועות פרה־רפואיים – שר הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} לענין עובדי חינוך – שר החינוך;
{{ח:תתת|(3)}} לענין עובדים סוציאליים, למעט עובדים סוציאליים במערכת הבריאות – שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(4)}} לענין שוטרים – השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} לענין אנשי דת וטוענים רבניים – השר לעניני דתות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר), התשס״ב–2002}}, {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך), התשס״ב–2002}}, {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס״ב–2002}}, {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובד סוציאלי)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובד סוציאלי), התשס״ג–2003}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים)|ותקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים והועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תתקין כללים לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו לענין עורכי דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין)|כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס״ג–2002}}.}}

{{ח:סעיף|12|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר לעניני דתות, בהסכמת שר המשפטים, יתקין תקנות, כפי שהותקנו לפי סעיף קטן (א), לכל בית דין דתי, בהתאמות הנדרשות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין רבניים)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים), התשפ״ב–2021}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין שרעיים)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין בבתי דין שרעיים), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|14|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.}}

{{ח:סעיף|15|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|16|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בניסן התשנ״א (19 במרס 1991).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''דן מרידוד'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דב שילנסקי'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8yprzjiwmqw7oenh6xcm9km074dbt5y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תניא מנוקד/חלק א/הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>312401</id>
    <revision>
      <id>1418045</id>
      <parentid>1014131</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:15:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אשר ליצמן</username>
        <id>18907</id>
      </contributor>
      <comment>/* הַקְדָּמַת הַמְּלַקֵּט */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12451" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-family:David,Arial Unicode MS; font-size:{{{גודל|15}}}pt;&quot;&gt;

==הַקְדָּמַת הַמְּלַקֵּט==
וְהִיא אִגֶּרֶת הַשְּׁלוּחָה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, יִשְׁמְרֵם צוּרָם וִיחַיֵּם.

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא. שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְּשֵׁי ה' וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹקִים, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, כָּל אֲנַ&quot;שׁ דִּמְדִּינָתֵנוּ וּסְמוּכוֹת שֶׁלָּהּ, אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא לְשָׁלוֹם וְחַיִּים עַד הָעוֹלָם, נֶצַח סֶלָה וָעֶד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הִנֵּה מֻדַּעַת זֹאת, כִּי מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּי דְּאִינְשֵׁי בְּכָל אֲנַ&quot;שׁ לֵאמֹר, כִּי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעַת דִּבְרֵי מוּסָר לִרְאִיָּה וּקְרִיאָה בִּסְפָרִים, שֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא לְפִי דַּרְכּוֹ וְדַעְתּוֹ וּלְפִי הַשָּׂגַת וּתְפִיסַת שִׂכְלוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאִם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ מְבֻלְבָּלִים וּבַחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ בַּעֲבוֹדַת ה', בְּקֹשִׁי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב הַגָּנוּז בַּסְּפָרִים, אַף כִּי מָתוֹק הָאוֹר לָעֵינַיִם וּמַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ. וּבַר מִן דֵּין, הִנֵּה סִפְרֵי הַיִּרְאָה הַבְּנוּיִים עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, בְּוַדַּאי אֵינָן שָׁוִין לְכָל נֶפֶשׁ, כִּי אֵין כָּל הַשְּׂכָלִים וְהַדֵּעוֹת שָׁווֹת, וְאֵין שֵׂכֶל אָדָם זֶה מִתְפָּעֵל וּמִתְעוֹרֵר מִמַּה שֶּׁמִּתְפָּעֵל וּמִתְעוֹרֵר שֵׂכֶל חֲבֵרוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ&quot;ל{{שוליים|1}} גַּבֵּי בִּרְכַּת חֲכַם הָרָזִים עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין דֵּעוֹתֵיהֶם דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ וכו'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ&quot;ן ז&quot;ל בְּמִלְחָמוֹת שָׁם בְּפֵרוּשׁ הַסִּפְרֵי גַּבֵּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ{{שוליים|2}} &quot;אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ&quot;, שֶׁיָּכוֹל לְהַלֵּךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וכו'. אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּסִפְרֵי הַיִּרְאָה אֲשֶׁר יְסוֹדוֹתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, מִדְרְשֵׁי חֲזַ&quot;ל אֲשֶׁר רוּחַ ה' דִּבֵּר בָּם וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנָם, וְאוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד, וְכָל שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וּפְרָטֵיהֶם וּפְרָטֵי פְּרָטֵיהֶם עַד נִיצוֹץ קַל שֶׁבַּקַּלִּים וּפְחוּתֵי הָעֵרֶךְ שֶׁבְּעַמֵּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מִתְקַשְּׁרָאָן בְּאוֹרַיְתָא, וְאוֹרַיְתָא הִיא הַמְּקַשֶּׁרֶת אוֹתָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּנּוֹדָע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ – הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ כְּלָלוּת לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל. וְאַף שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לִדָּרֵשׁ בִּכְלָל וּפְרָט וּפְרָטֵי פְּרָטוֹת לְכָל נֶפֶשׁ פְּרָטִית מִיִּשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בָּהּ, הֲרֵי אֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת מַכִּיר מְקוֹמוֹ הַפְּרָטִי שֶׁבַּתּוֹרָה.

וְהִנֵּה אַף בְּהִלְכוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, מָצָאנוּ רָאִינוּ מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה מַמָּשׁ, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, לְשׁוֹן רַבִּים, עַל שֵׁם מְקוֹר הַחַיִּים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַנֶּחֱלָקוֹת דֶּרֶךְ כְּלָל לִשְׁלֹשָׁה קַוִּין: יָמִין, וּשְׂמֹאל, וָאֶמְצָע, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה וכו'. וּנְשָׁמוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁן מִמִּדַּת חֶסֶד, הַנְהָגָתָן גַּם כֵּן לְהַטּוֹת כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהָקֵל כו' כַּנּוֹדָע. וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בְּהַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ, דְּאִנּוּן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ דִּבְמֹחָא וְלִבָּא דְּכָל חַד וְחַד לְפוּם שִׁעוּרָא דִּילֵהּ, לְפוּם מַאי דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר{{שוליים|3}} עַל פָּסוּק{{שוליים|4}} &quot;נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ&quot; וגו'.

אַךְ בְּיוֹדְעַי וּמַכִּירַי קָאֲמֵינָא, הֵם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֲנַ&quot;שׁ שֶׁבִּמְדִינָתֵנוּ וּסְמוּכוֹת שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר הָיָה הַדִּבּוּר שֶׁל חִבָּה מָצוּי בֵּינֵינוּ, וְגִלּוּ לְפָנַי כָּל תַּעֲלֻמּוֹת לִבָּם וּמֹחָם בַּעֲבוֹדַת ה' הַתְּלוּיָה בַּלֵּב. אֲלֵיהֶם תִּטֹּף מִלָּתִי וּלְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר בְּקֻנְטְרֵסִים אֵלּוּ הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם &quot;לִקּוּטֵי אֲמָרִים&quot;, מְלֻקָּטִים מִפִּי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן נִשְׁמָתָם עֵדֶן הַמְּפֻרְסָמִים אֶצְלֵנוּ, וּקְצָת מֵהֶם נִרְמָזִין לְחַכִּימִין בְּאִגְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. וּקְצָתָם שָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ בִּהְיוֹתָם פֹּה עִמָּנוּ. וְכֻלָּם הֵן תְּשׁוּבוֹת עַל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר שׁוֹאֲלִין בְּעֵצָה כָּל אֲנַ&quot;שׁ דִּמְדִינָתֵנוּ תָּמִיד, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשָׁם בַּעֲבוֹדַת ה'. לִהְיוֹת כִּי אֵין הַזְּמָן גְּרָמָא עוֹד לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַל שְׁאֵלָתוֹ בִּפְרָטוּת, וְגַם הַשִּׁכְחָה מְצוּיָה. עַל כֵּן רָשַׁמְתִּי כָּל הַתְּשׁוּבוֹת עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת, לִהְיוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו, וְלֹא יִדְחֹק עוֹד לִכָּנֵס לְדַבֵּר עִמִּי בִּיחִידוּת, כִּי בָּהֶן יִמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ וְעֵצָה נְכוֹנָה לְכָל דָּבָר הַקָּשֶׁה עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה', וְנָכוֹן יִהְיֶה לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה' גּוֹמֵר בַּעֲדֵנוּ.
וּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה לְהָבִין דְּבַר עֵצָה מִתּוֹךְ קֻנְטְרֵסִים אֵלּוּ, יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּעִירוֹ, וְהֵם יְבוֹנְנוּהוּ. וַאֲלֵיהֶם בַּקָּשָׁתִי שֶׁלֹּא לָשׂוּם יָד לְפֶה לְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁל שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנּוֹדָע עֹנֶשׁ הַמַּר עַל מוֹנֵעַ בָּר{{שוליים|5}}, וְגֹדֶל הַשָּׂכָר מִמַּאֲמַר רַזַ&quot;ל{{שוליים|6}} עַל פָּסוּק{{שוליים|7}} &quot;מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה‘&quot;, כִּי יָאִיר ה' פָּנָיו אֲלֵיהֶם אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וּמְחַיֶּה חַיִּים יְזַכֵּנוּ וִיחַיֵּנוּ לְיָמִים אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וגו' כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי וגו' כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' וגו'{{שוליים|8}} אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ הַקֻּנְטְרֵסִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּקֶרֶב כָּל אֲנַ&quot;שׁ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּהַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִידֵי סוֹפְרִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, הִנֵּה עַל יְדֵי רִבּוּי הַהַעְתָּקוֹת שׁוֹנוֹת רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ טָעוּיוֹת הַסּוֹפְרִים בִּמְאֹד מְאֹד. וְלָזֹאת נָדְבָה רוּחָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֶפְרָתִים הַנְּקוּבִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל מֵעֵבֶר לַדַּף לִטְרֹחַ בְּגוּפָם וּמְאֹדָם לְהָבִיא אֶת הַקֻּנְטְרֵסִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל לְבֵית הַדְּפוּס, מְנֻקִּים מִכָּל סִיג וְטָעוּת סוֹפֵר וּמֻגָּהִים הֵיטֵב. וְאָמֵינָא לְפָעֳלָא טָבָא יִישַׁר חֵילָא. וְלִהְיוֹת כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב{{שוליים|9}}: &quot;אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ&quot;, וְאָרוּר בּוֹ קְלָלָה בּוֹ נִדּוּי{{שוליים|10}} חַס וְשָׁלוֹם וכו', עַל כֵּן כִּיהוּדָה וְעוֹד לִקְרָא קָאָתֵינָא, לְמִשְׁדֵּי גּוּדָא רַבָּא עַל כָּל הַמַּדְפִּיסִים, שֶׁלֹּא לְהַדְפִּיס קֻנְטְרֵסִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, לֹא עַל יְדֵי עַצְמָן וְלֹא עַל יְדֵי גֵּירָא דִּלְהוֹן, בִּלְתִּי רְשׁוּת הַנְּקוּבִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, מֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים מִיּוֹם כְּלוֹת הַדְּפוּס. וְלַשּׁוֹמְעִים יִנְעַם וְתָבֹא עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת טוֹב. כֹּה דִּבְרֵי הַמְּלַקֵּט לִקּוּטֵי אֲמָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל.
{{סוף}}

==מראי מקומות==
{{טורים2|מספר=3|תוכן=
{{הע3|1}} [[ברכות נח א]].

{{הע3|2}} [[במדבר כז יח]].

{{הע3|3}} [[זהר חלק א קג ב]].

{{הע3|4}} [[משלי לא כג]].

{{הע3|5}} [[סנהדרין צא ב]].

{{הע3|6}} [[תמורה טז א]].

{{הע3|7}} [[משלי כט יג]].

{{הע3|8}} [[ישעיהו יא ט]].

{{הע3|9}} [[דברים כז יז]].

{{הע3|10}} [[שבועות לו א]].
|ריווח=50}}

[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]
[[קטגוריה:תניא]]</text>
      <sha1>drau083jnxi8apkcvf344n0opkeqc1h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר יוסיפון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313503</id>
    <revision>
      <id>1418030</id>
      <parentid>1106999</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:44:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן הספר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10194" xml:space="preserve">{{יצירה
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מיוחס ל= יוסף בן מתתיהו
 |שפת המקור=עברית
 |מהדורות בויקיטקסט=
 |ספארייה=
 |לאומית=
 |ביבליוגרפיה=
 |שרי האלף=[[שרי האלף/מחלקה שניה/מדור א/41|יוסיפון]]
 |ויקיפדיה=יוסיפון (ספר)
 |אנצ דעת=
}}{{כו|יוסיפון}}
{{#tag:poem|&lt;p style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;בשם האל רם ועליון{{רווח קשיח|3}}–{{רווח קשיח|3}}אחל ספר בן גוריון&lt;/big&gt;
זה הספר הנכבד, חברו איש אלהים, גבור־חיל משוח מלחמה, כהן לאל עליון, הנקרא
&lt;big&gt;יוסף בן גוריון הכהן&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;
ונחלק הספר הזה לששה מאמרים, והם ששה ספרים, וכל
ספר וספר לפרקים – צ&quot;ז פרקים.
והיה האיש הזה נורא מאוד בחכמה ובתבונה, וגדול
היחס – משועי הכהנים אשר היו בירושלם.
גם השם חלק לו יתר שאת ויתר עז
ברשות בבית יהודה, ועם כל
שרי רומי היתה לו
יד ושם:

דפוס &lt;big&gt;ונציה&lt;/big&gt;&lt;br&gt;העיר הגדולה המהוללה אשר תחת ממשלת השררה ירום הודה&lt;br&gt;בשנת &lt;big&gt;ד&quot;ש&lt;/big&gt; {{ב|לפ&quot;ק|לפרט קטן}} (1544~)}}

&lt;big&gt;'''לתשומת לבכם:''' ספר זה נכתב בעברית בידי איטלקי אלמוני, כנראה בן המאה העשירית, והוא מבוסס בעיקר על ה'פסאודו הגסיפוס' הלטיני, המבוסס בעצמו בעיקר על [[מלחמת היהודים]] ו[[קדמוניות היהודים]], שנכתבו במקור יוונית בידי יוסף בן מתתיהו (יוספוס). ברבות הימים יוחס ספר יוסיפון בטעות ל'יוסף בן גוריון' – תרגום שגוי לשמו של בן־מתתיהו, כפי שיוחסו ספרים מאוחרים רבים למחברים קדמונים.&lt;/big&gt;

בכל המהדורות דלהלן החלוקה לפרקים היא על־פי מהדורת פלוסר, הגם שנוסח הטקסט שונה.

== מהדורות הדפוס ==
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268325 מהדורת מנטובה], דפוס אברהם כונת, שנת ה'ר&quot;מ (~1480), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית (ניתן להוריד את הקובץ מ[https://nli.alma.exlibrisgroup.com/view/action/uresolver.do?operation=resolveService&amp;package_service_id=22353349270005171 אתר אוניברסיטת גתה] שבפרנקפורט)
*{{היברובוקס|מהדורת קושטא|שנת ה'ע&quot;ר (1510~), 166 עמ'|11719|- מתחיל בפרק י&quot;ז}}
*[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001073688 מהדורת ויניציאה], שנת ש&quot;ד (1544~), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית

נוסח מהדורת הדפוס הקיים בוויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס המרכזיות המקושרות מעלה (אלא אם צוין בדף מסוים אחרת), ובמידה שנחלקו – נבחר הנוסח המתאים ביותר למהדורת ויקיטקסט (ר' להלן) המבוססת על כתבי־היד. נוסף פיסוק והקטעים חולקו מחדש.

מקור החלוקה למאמרים/ספרים הוא ב[[יוסיפון/תוכן (משקוני)|תוכן העניינים המפורט]] המופיע בחלק מכתבי היד, אותו כתב כנראה הרב יהודה משקוני, והוא מופיע בדפוס – בנוסח קצר בהרבה ובחלוקה שונה לפרקים – החל מדפוס ונציה.

=== תוכן הספר ===
[[יוסיפון/הסכמות|הסכמות רבני אמסטרדם]] | [[יוסיפון/הקדמת הרב תם אבן יחיא|הקדמת הרב תם אבן יחיא]] | [[יוסיפון/תוכן (דפוס)|פירוט נושאי הפרקים]]

'''המאמר הראשון'''

[[יוסיפון/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון/פרק ו|פרק ו]] ...


'''קטעים:'''
[[/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף עם טעמים]], מתוך מהדורת למברג, פרק פ

== מהדורת ויקיטקסט – מוגהת ומוערת ==
עיקר המהדורה מבוסס על כתבי־יד (מקושרים ב[[ספר יוסיפון#מהדורה השוואתית|פרק הבא]]) במקום שנחלקו – נבחר נוסח רוב כתבי־היד הכלולים במהדורה ההשוואתית (ר' להלן), או נוסח העתיקים שבהם. נוספו פיסוק, ניקוד חלקי והערות קצרות לפירוש מונחים קשים.

[[יוסיפון/הקדמת הרב יהודה משקוני|הקדמת הרב יהודה משקוני]] | [[יוסיפון/תוכן (משקוני)|פקודי פרקי הספר]]

[[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ו|פרק ו]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ז|פרק ז]]...

== מהדורה השוואתית ==
במהדורה זו מופיעים נוסחי כתבי־היד השונים זה לצד זה – מילה במילה ואות באות, כולל סימני הפיסוק המקוריים (למשל גרשיים, נקודה וכדומה). סוגריים מרובעות – [] – מציינות הוספה בכתב היד עצמו (לרוב מעל השורה או בצידה), בעוד סוגריים מעוגלות – () – מסמנות מחיקה בכתב־היד. כעת המהדורה כוללת רק כתבי־יד של הנוסח העברי שקדמו למהדורות הדפוס (עד 1480~) וזמינים ברשת, אך ניתן להוסיף נוסחים נוספים.

קיים נוסח בו פרקים ד–ו אינם מופיעים (למעט מספר מילים בסוף ו). נוסח זה כולל את כתבי־היד הבאים: הספריה הלאומית ירושלים מ־1282, סנקט־פטרבורג מהמאה ה־13/ה־14 וותיקן מהמאה ה־15.

'''תוכן עניינים'''

[[יוסיפון/א (השוואה)|פרק א]] | [[יוסיפון/ב (השוואה)|פרק ב]] | [[יוסיפון/ג (השוואה)|פרק ג]] | [[יוסיפון/ד (השוואה)|פרק ד]]...

'''כתבי יד'''
* [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000089794 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־12/ה־13'''] (יסומן בהשוואה כ־1200~) – קטעים מפרקים מט–נ
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH002582454/NLI#$FL26291866 הספריה הלאומית ירושלים, '''1282'''] • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=702000 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית – העתקת האותיות מדויקת אך נוספו נקודות וסימני ההדרה שלא על־פי המקור.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000144916 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־13/ה־‏14'''] (יסומן כ־1300~) – עד פרק ט, חלק קטוע
*[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=174236 אוקספורד, '''1330~''' – '''ספר הזכרונות'''] מאת אלעזר בן אשר הלוי, ובו העתקות ארוכות מהיוסיפון (מהדורת יסיף, ה'תשס&quot;א – 2000/2001). ניתן לצפות ב־150 העמודים הראשונים, ובהם פרקים א–ב של היוסיפון, לצפיה בהמשך נדרש מנוי לאוצר החכמה. במהדורה זו שונו סימני פיסוק ונוספו תיקונים והשלמת קיצורים, לעתים באופן שגוי. • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=702001 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי (כאמור מעלה) – פרקים ג–ז – עם השלמות מ[http://real-ms.mtak.hu/14795/1/Kaufmann_Ms_A355.pdf בודפשט 1500~] ומוותיקן 1443 (מקושר להלן). היות שהכתב המקורי אינו לפנינו, אין לסמוך על הפיסוק בשורת גרסה זו. (י&quot;צ.)
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000079644 פרמה, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~פ) – לקט מאמרים בכתב יד, בהם תחילת יוסיפון (פרק א והמילים הראשונות מ־ב).
*[https://daten.digitale-sammlungen.de/0003/bsb00039620/images/index.html?id=00039620 מינכן, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~מ) – קטעים מפרקים כט–ל, לה–לו, עח, פב ו־פט.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000086721/NLI?volumeItem=3 מוסקבה, '''המאה ה־14/ה־15'''] (יסומן כ־1400~) – לקט (בעיקר ספרי רפואה) ובו קטעים מפרקים מט, נו–נז, סט ו־פז–פח
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.408 ותיקן, '''1443''']
* [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.52 ותיקן, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~) – מתחיל בפרק ב
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000088380 ניו־יורק, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~נ) – פרקים נ–נג, דהוי מאוד וקטוע
*[https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b10546807h פריז, '''1472''']  – בכתב יד זה ובבא מופיעה הקדמת הרב משקוני המובאת מעלה.
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Borg.ebr.1 ותיקן, '''המחצית השניה של המאה ה־15'''] (מסומן כ־~1475)

[[קטגוריה:יוסיפון|*]]
[[קטגוריה:היסטוריוגרפיה]]
[[קטגוריה:ימות עולם]]
{{DEFAULTSORT:יוסיפון}}</text>
      <sha1>jwe43vbbu2vbluveg4i8ybyztmaxiij</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418031</id>
      <parentid>1418030</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:44:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* תוכן הספר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10208" xml:space="preserve">{{יצירה
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מיוחס ל= יוסף בן מתתיהו
 |שפת המקור=עברית
 |מהדורות בויקיטקסט=
 |ספארייה=
 |לאומית=
 |ביבליוגרפיה=
 |שרי האלף=[[שרי האלף/מחלקה שניה/מדור א/41|יוסיפון]]
 |ויקיפדיה=יוסיפון (ספר)
 |אנצ דעת=
}}{{כו|יוסיפון}}
{{#tag:poem|&lt;p style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;בשם האל רם ועליון{{רווח קשיח|3}}–{{רווח קשיח|3}}אחל ספר בן גוריון&lt;/big&gt;
זה הספר הנכבד, חברו איש אלהים, גבור־חיל משוח מלחמה, כהן לאל עליון, הנקרא
&lt;big&gt;יוסף בן גוריון הכהן&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;
ונחלק הספר הזה לששה מאמרים, והם ששה ספרים, וכל
ספר וספר לפרקים – צ&quot;ז פרקים.
והיה האיש הזה נורא מאוד בחכמה ובתבונה, וגדול
היחס – משועי הכהנים אשר היו בירושלם.
גם השם חלק לו יתר שאת ויתר עז
ברשות בבית יהודה, ועם כל
שרי רומי היתה לו
יד ושם:

דפוס &lt;big&gt;ונציה&lt;/big&gt;&lt;br&gt;העיר הגדולה המהוללה אשר תחת ממשלת השררה ירום הודה&lt;br&gt;בשנת &lt;big&gt;ד&quot;ש&lt;/big&gt; {{ב|לפ&quot;ק|לפרט קטן}} (1544~)}}

&lt;big&gt;'''לתשומת לבכם:''' ספר זה נכתב בעברית בידי איטלקי אלמוני, כנראה בן המאה העשירית, והוא מבוסס בעיקר על ה'פסאודו הגסיפוס' הלטיני, המבוסס בעצמו בעיקר על [[מלחמת היהודים]] ו[[קדמוניות היהודים]], שנכתבו במקור יוונית בידי יוסף בן מתתיהו (יוספוס). ברבות הימים יוחס ספר יוסיפון בטעות ל'יוסף בן גוריון' – תרגום שגוי לשמו של בן־מתתיהו, כפי שיוחסו ספרים מאוחרים רבים למחברים קדמונים.&lt;/big&gt;

בכל המהדורות דלהלן החלוקה לפרקים היא על־פי מהדורת פלוסר, הגם שנוסח הטקסט שונה.

== מהדורות הדפוס ==
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268325 מהדורת מנטובה], דפוס אברהם כונת, שנת ה'ר&quot;מ (~1480), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית (ניתן להוריד את הקובץ מ[https://nli.alma.exlibrisgroup.com/view/action/uresolver.do?operation=resolveService&amp;package_service_id=22353349270005171 אתר אוניברסיטת גתה] שבפרנקפורט)
*{{היברובוקס|מהדורת קושטא|שנת ה'ע&quot;ר (1510~), 166 עמ'|11719|- מתחיל בפרק י&quot;ז}}
*[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001073688 מהדורת ויניציאה], שנת ש&quot;ד (1544~), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית

נוסח מהדורת הדפוס הקיים בוויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס המרכזיות המקושרות מעלה (אלא אם צוין בדף מסוים אחרת), ובמידה שנחלקו – נבחר הנוסח המתאים ביותר למהדורת ויקיטקסט (ר' להלן) המבוססת על כתבי־היד. נוסף פיסוק והקטעים חולקו מחדש.

מקור החלוקה למאמרים/ספרים הוא ב[[יוסיפון/תוכן (משקוני)|תוכן העניינים המפורט]] המופיע בחלק מכתבי היד, אותו כתב כנראה הרב יהודה משקוני, והוא מופיע בדפוס – בנוסח קצר בהרבה ובחלוקה שונה לפרקים – החל מדפוס ונציה.

=== תוכן הספר ===
[[יוסיפון/הסכמות|הסכמות רבני אמסטרדם]] | [[יוסיפון/הקדמת הרב תם אבן יחיא|הקדמת הרב תם אבן יחיא]] | [[יוסיפון/תוכן (דפוס)|פירוט נושאי הפרקים]]

'''המאמר הראשון'''

[[יוסיפון/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון/פרק ו|פרק ו]] ...


'''קטעים:'''
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף עם טעמים]], מתוך מהדורת למברג, פרק פ

== מהדורת ויקיטקסט – מוגהת ומוערת ==
עיקר המהדורה מבוסס על כתבי־יד (מקושרים ב[[ספר יוסיפון#מהדורה השוואתית|פרק הבא]]) במקום שנחלקו – נבחר נוסח רוב כתבי־היד הכלולים במהדורה ההשוואתית (ר' להלן), או נוסח העתיקים שבהם. נוספו פיסוק, ניקוד חלקי והערות קצרות לפירוש מונחים קשים.

[[יוסיפון/הקדמת הרב יהודה משקוני|הקדמת הרב יהודה משקוני]] | [[יוסיפון/תוכן (משקוני)|פקודי פרקי הספר]]

[[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ו|פרק ו]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ז|פרק ז]]...

== מהדורה השוואתית ==
במהדורה זו מופיעים נוסחי כתבי־היד השונים זה לצד זה – מילה במילה ואות באות, כולל סימני הפיסוק המקוריים (למשל גרשיים, נקודה וכדומה). סוגריים מרובעות – [] – מציינות הוספה בכתב היד עצמו (לרוב מעל השורה או בצידה), בעוד סוגריים מעוגלות – () – מסמנות מחיקה בכתב־היד. כעת המהדורה כוללת רק כתבי־יד של הנוסח העברי שקדמו למהדורות הדפוס (עד 1480~) וזמינים ברשת, אך ניתן להוסיף נוסחים נוספים.

קיים נוסח בו פרקים ד–ו אינם מופיעים (למעט מספר מילים בסוף ו). נוסח זה כולל את כתבי־היד הבאים: הספריה הלאומית ירושלים מ־1282, סנקט־פטרבורג מהמאה ה־13/ה־14 וותיקן מהמאה ה־15.

'''תוכן עניינים'''

[[יוסיפון/א (השוואה)|פרק א]] | [[יוסיפון/ב (השוואה)|פרק ב]] | [[יוסיפון/ג (השוואה)|פרק ג]] | [[יוסיפון/ד (השוואה)|פרק ד]]...

'''כתבי יד'''
* [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000089794 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־12/ה־13'''] (יסומן בהשוואה כ־1200~) – קטעים מפרקים מט–נ
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH002582454/NLI#$FL26291866 הספריה הלאומית ירושלים, '''1282'''] • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=702000 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית – העתקת האותיות מדויקת אך נוספו נקודות וסימני ההדרה שלא על־פי המקור.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000144916 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־13/ה־‏14'''] (יסומן כ־1300~) – עד פרק ט, חלק קטוע
*[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=174236 אוקספורד, '''1330~''' – '''ספר הזכרונות'''] מאת אלעזר בן אשר הלוי, ובו העתקות ארוכות מהיוסיפון (מהדורת יסיף, ה'תשס&quot;א – 2000/2001). ניתן לצפות ב־150 העמודים הראשונים, ובהם פרקים א–ב של היוסיפון, לצפיה בהמשך נדרש מנוי לאוצר החכמה. במהדורה זו שונו סימני פיסוק ונוספו תיקונים והשלמת קיצורים, לעתים באופן שגוי. • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=702001 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי (כאמור מעלה) – פרקים ג–ז – עם השלמות מ[http://real-ms.mtak.hu/14795/1/Kaufmann_Ms_A355.pdf בודפשט 1500~] ומוותיקן 1443 (מקושר להלן). היות שהכתב המקורי אינו לפנינו, אין לסמוך על הפיסוק בשורת גרסה זו. (י&quot;צ.)
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000079644 פרמה, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~פ) – לקט מאמרים בכתב יד, בהם תחילת יוסיפון (פרק א והמילים הראשונות מ־ב).
*[https://daten.digitale-sammlungen.de/0003/bsb00039620/images/index.html?id=00039620 מינכן, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~מ) – קטעים מפרקים כט–ל, לה–לו, עח, פב ו־פט.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000086721/NLI?volumeItem=3 מוסקבה, '''המאה ה־14/ה־15'''] (יסומן כ־1400~) – לקט (בעיקר ספרי רפואה) ובו קטעים מפרקים מט, נו–נז, סט ו־פז–פח
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.408 ותיקן, '''1443''']
* [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.52 ותיקן, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~) – מתחיל בפרק ב
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000088380 ניו־יורק, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~נ) – פרקים נ–נג, דהוי מאוד וקטוע
*[https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b10546807h פריז, '''1472''']  – בכתב יד זה ובבא מופיעה הקדמת הרב משקוני המובאת מעלה.
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Borg.ebr.1 ותיקן, '''המחצית השניה של המאה ה־15'''] (מסומן כ־~1475)

[[קטגוריה:יוסיפון|*]]
[[קטגוריה:היסטוריוגרפיה]]
[[קטגוריה:ימות עולם]]
{{DEFAULTSORT:יוסיפון}}</text>
      <sha1>cu27l836sxiof7jmxah9xhslbogqn6o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418032</id>
      <parentid>1418031</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T12:44:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן הספר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10209" xml:space="preserve">{{יצירה
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מיוחס ל= יוסף בן מתתיהו
 |שפת המקור=עברית
 |מהדורות בויקיטקסט=
 |ספארייה=
 |לאומית=
 |ביבליוגרפיה=
 |שרי האלף=[[שרי האלף/מחלקה שניה/מדור א/41|יוסיפון]]
 |ויקיפדיה=יוסיפון (ספר)
 |אנצ דעת=
}}{{כו|יוסיפון}}
{{#tag:poem|&lt;p style=&quot;text-align:center&quot;&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;בשם האל רם ועליון{{רווח קשיח|3}}–{{רווח קשיח|3}}אחל ספר בן גוריון&lt;/big&gt;
זה הספר הנכבד, חברו איש אלהים, גבור־חיל משוח מלחמה, כהן לאל עליון, הנקרא
&lt;big&gt;יוסף בן גוריון הכהן&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;
ונחלק הספר הזה לששה מאמרים, והם ששה ספרים, וכל
ספר וספר לפרקים – צ&quot;ז פרקים.
והיה האיש הזה נורא מאוד בחכמה ובתבונה, וגדול
היחס – משועי הכהנים אשר היו בירושלם.
גם השם חלק לו יתר שאת ויתר עז
ברשות בבית יהודה, ועם כל
שרי רומי היתה לו
יד ושם:

דפוס &lt;big&gt;ונציה&lt;/big&gt;&lt;br&gt;העיר הגדולה המהוללה אשר תחת ממשלת השררה ירום הודה&lt;br&gt;בשנת &lt;big&gt;ד&quot;ש&lt;/big&gt; {{ב|לפ&quot;ק|לפרט קטן}} (1544~)}}

&lt;big&gt;'''לתשומת לבכם:''' ספר זה נכתב בעברית בידי איטלקי אלמוני, כנראה בן המאה העשירית, והוא מבוסס בעיקר על ה'פסאודו הגסיפוס' הלטיני, המבוסס בעצמו בעיקר על [[מלחמת היהודים]] ו[[קדמוניות היהודים]], שנכתבו במקור יוונית בידי יוסף בן מתתיהו (יוספוס). ברבות הימים יוחס ספר יוסיפון בטעות ל'יוסף בן גוריון' – תרגום שגוי לשמו של בן־מתתיהו, כפי שיוחסו ספרים מאוחרים רבים למחברים קדמונים.&lt;/big&gt;

בכל המהדורות דלהלן החלוקה לפרקים היא על־פי מהדורת פלוסר, הגם שנוסח הטקסט שונה.

== מהדורות הדפוס ==
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268325 מהדורת מנטובה], דפוס אברהם כונת, שנת ה'ר&quot;מ (~1480), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית (ניתן להוריד את הקובץ מ[https://nli.alma.exlibrisgroup.com/view/action/uresolver.do?operation=resolveService&amp;package_service_id=22353349270005171 אתר אוניברסיטת גתה] שבפרנקפורט)
*{{היברובוקס|מהדורת קושטא|שנת ה'ע&quot;ר (1510~), 166 עמ'|11719|- מתחיל בפרק י&quot;ז}}
*[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001073688 מהדורת ויניציאה], שנת ש&quot;ד (1544~), 278 עמ', באתר הספרייה הלאומית

נוסח מהדורת הדפוס הקיים בוויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס המרכזיות המקושרות מעלה (אלא אם צוין בדף מסוים אחרת), ובמידה שנחלקו – נבחר הנוסח המתאים ביותר למהדורת ויקיטקסט (ר' להלן) המבוססת על כתבי־היד. נוסף פיסוק והקטעים חולקו מחדש.

מקור החלוקה למאמרים/ספרים הוא ב[[יוסיפון/תוכן (משקוני)|תוכן העניינים המפורט]] המופיע בחלק מכתבי היד, אותו כתב כנראה הרב יהודה משקוני, והוא מופיע בדפוס – בנוסח קצר בהרבה ובחלוקה שונה לפרקים – החל מדפוס ונציה.

=== תוכן הספר ===
[[יוסיפון/הסכמות|הסכמות רבני אמסטרדם]] | [[יוסיפון/הקדמת הרב תם אבן יחיא|הקדמת הרב תם אבן יחיא]] | [[יוסיפון/תוכן (דפוס)|פירוט נושאי הפרקים]]

'''המאמר הראשון'''

[[יוסיפון/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון/פרק ו|פרק ו]] ...


'''קטעים:'''

[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף עם טעמים]], מתוך מהדורת למברג, פרק פ

== מהדורת ויקיטקסט – מוגהת ומוערת ==
עיקר המהדורה מבוסס על כתבי־יד (מקושרים ב[[ספר יוסיפון#מהדורה השוואתית|פרק הבא]]) במקום שנחלקו – נבחר נוסח רוב כתבי־היד הכלולים במהדורה ההשוואתית (ר' להלן), או נוסח העתיקים שבהם. נוספו פיסוק, ניקוד חלקי והערות קצרות לפירוש מונחים קשים.

[[יוסיפון/הקדמת הרב יהודה משקוני|הקדמת הרב יהודה משקוני]] | [[יוסיפון/תוכן (משקוני)|פקודי פרקי הספר]]

[[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק א|פרק א]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ב|פרק ב]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ג|פרק ג]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ד|פרק ד]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ה|פרק ה]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ו|פרק ו]] | [[יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ז|פרק ז]]...

== מהדורה השוואתית ==
במהדורה זו מופיעים נוסחי כתבי־היד השונים זה לצד זה – מילה במילה ואות באות, כולל סימני הפיסוק המקוריים (למשל גרשיים, נקודה וכדומה). סוגריים מרובעות – [] – מציינות הוספה בכתב היד עצמו (לרוב מעל השורה או בצידה), בעוד סוגריים מעוגלות – () – מסמנות מחיקה בכתב־היד. כעת המהדורה כוללת רק כתבי־יד של הנוסח העברי שקדמו למהדורות הדפוס (עד 1480~) וזמינים ברשת, אך ניתן להוסיף נוסחים נוספים.

קיים נוסח בו פרקים ד–ו אינם מופיעים (למעט מספר מילים בסוף ו). נוסח זה כולל את כתבי־היד הבאים: הספריה הלאומית ירושלים מ־1282, סנקט־פטרבורג מהמאה ה־13/ה־14 וותיקן מהמאה ה־15.

'''תוכן עניינים'''

[[יוסיפון/א (השוואה)|פרק א]] | [[יוסיפון/ב (השוואה)|פרק ב]] | [[יוסיפון/ג (השוואה)|פרק ג]] | [[יוסיפון/ד (השוואה)|פרק ד]]...

'''כתבי יד'''
* [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000089794 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־12/ה־13'''] (יסומן בהשוואה כ־1200~) – קטעים מפרקים מט–נ
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH002582454/NLI#$FL26291866 הספריה הלאומית ירושלים, '''1282'''] • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=702000 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית – העתקת האותיות מדויקת אך נוספו נקודות וסימני ההדרה שלא על־פי המקור.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000144916 סנקט פטרבורג, '''המאה ה־13/ה־‏14'''] (יסומן כ־1300~) – עד פרק ט, חלק קטוע
*[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=174236 אוקספורד, '''1330~''' – '''ספר הזכרונות'''] מאת אלעזר בן אשר הלוי, ובו העתקות ארוכות מהיוסיפון (מהדורת יסיף, ה'תשס&quot;א – 2000/2001). ניתן לצפות ב־150 העמודים הראשונים, ובהם פרקים א–ב של היוסיפון, לצפיה בהמשך נדרש מנוי לאוצר החכמה. במהדורה זו שונו סימני פיסוק ונוספו תיקונים והשלמת קיצורים, לעתים באופן שגוי. • [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=702001 כתב היד מועתק בתוספת ביאור המילים] במפעל המילון ההיסטורי (כאמור מעלה) – פרקים ג–ז – עם השלמות מ[http://real-ms.mtak.hu/14795/1/Kaufmann_Ms_A355.pdf בודפשט 1500~] ומוותיקן 1443 (מקושר להלן). היות שהכתב המקורי אינו לפנינו, אין לסמוך על הפיסוק בשורת גרסה זו. (י&quot;צ.)
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000079644 פרמה, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~פ) – לקט מאמרים בכתב יד, בהם תחילת יוסיפון (פרק א והמילים הראשונות מ־ב).
*[https://daten.digitale-sammlungen.de/0003/bsb00039620/images/index.html?id=00039620 מינכן, '''המאה ה־14'''] (יסומן כ־1350~מ) – קטעים מפרקים כט–ל, לה–לו, עח, פב ו־פט.
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000086721/NLI?volumeItem=3 מוסקבה, '''המאה ה־14/ה־15'''] (יסומן כ־1400~) – לקט (בעיקר ספרי רפואה) ובו קטעים מפרקים מט, נו–נז, סט ו־פז–פח
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.408 ותיקן, '''1443''']
* [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.52 ותיקן, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~) – מתחיל בפרק ב
*[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000088380 ניו־יורק, '''המאה ה־15'''] (יסומן כ־1450~נ) – פרקים נ–נג, דהוי מאוד וקטוע
*[https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b10546807h פריז, '''1472''']  – בכתב יד זה ובבא מופיעה הקדמת הרב משקוני המובאת מעלה.
*[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Borg.ebr.1 ותיקן, '''המחצית השניה של המאה ה־15'''] (מסומן כ־~1475)

[[קטגוריה:יוסיפון|*]]
[[קטגוריה:היסטוריוגרפיה]]
[[קטגוריה:ימות עולם]]
{{DEFAULTSORT:יוסיפון}}</text>
      <sha1>mh7hc3cabgdvwnuud1rnf8vxrhkzoxh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגז (בטיחות ורישוי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316530</id>
    <revision>
      <id>1418153</id>
      <parentid>1288179</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:08:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63893" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989

&lt;מאגר 2000213 תיקון 2143627&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ט, 108|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשס&quot;ב, 84|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ח, 129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)); ((תשע&quot;ו, 61|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 69|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ח, 751|תיקון מס׳ 6|20:504041)); ((תש&quot;ף, 152|תיקון מס' 7|23:575117)); ((תשפ&quot;א, 172|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)).
''קביעת והארכת תקופות מעבר:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1186|הארכת התקופה שבסעיף 8טו(ד)(3) לחוק)); ((תשע&quot;ז, 226|הארכת התקופה שבסעיף 8טו(ד)(3) לחוק (תיקון))), ((1676|קביעת תקן לפריקת גז טבעי דחוס וסיום התקופה הקבועה בסעיף 8טו(ד)(2) לחוק|7852)).
&lt;!-- ''העברת סמכויות'': ((י&quot;פ תשע&quot;ז, 1314|הודעה על העברת סמכויות על פי חוק הממשלה)), ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); --&gt;

&lt;מבוא&gt; ((סמכויות שר הכלכלה לפי חוק זה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י&quot;פ תשע&quot;ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 250).))

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ב, תשס״ח, תשע״ו, תשפ&quot;א)
: בחוק זה –
:- ”גז” – (((נמחקה);))
:- &quot;גז&quot;, &quot;גז טבעי&quot;, &quot;הממונה&quot; ו&quot;המנהל&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי]];
:- ”גז פחמימני מעובה” – (((נמחקה);))
:- ”חוק משק הגז הטבעי” – [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]];
:- ”חוק התקנים” – [[חוק התקנים, התשי״ג–1953]];
:- ”מיתקן גז” – מיתקן או מכשיר המשמש להחסנה, להובלה, למדידה, לצריכה, לצבירה, או לשריפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים המשמשים במיתקן;
:- ”מיתקן גז טבעי לצריכה” – כמשמעותו [[בסעיף 8ב]];
:- ”מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית” – (((נמחקה);))
:- ”נותן שירותי הזרמת גז” – ספק גז של גז טבעי או מי שקיבל רישיון לפי [[פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי]];
:- ”עבודת גז” – תכנון, התקנה, בדיקה, בפלכלה שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, מילוי או הולעה של גז, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור;
:- ”ספק גז” – אדם שעסקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז;
:- ”השר” – שר האנרגיה.

== פרק ב׳: בטיחות הטיפול בגז ובמיתקני גז ==

@ 2. צו בטיחות (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר רשאי להסדיר בצו את בטיחות הייצור, המילוי, ההחסנה, ההולכה או השיווק של גז או של מיתקן גז וכן את הצריכה של גז, ובלבד שאינה צריכה לשימוש ביתי; כן רשאי השר להסדיר בצו את בטיחות הביצוע של עבודת גז; צו כאמור יכול להיות כללי או לסוגים של גז או של מיתקני גז או של עבודות גז או לגז מסויים או למיתקן גז מסויים או לעבודת גז מסויימת.
: ((פורסם [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134), התשס&quot;א-2001]].))
: ((פורסם [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ&quot;מ מיטלטלים), התשע&quot;ה-2015]].))
: ((פורסם [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ&quot;מ), התש&quot;ף-2020]].))

@ 3. (תיקון: תשס״ב, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 4. התקנת מיתקן גז (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;א)
: (א) לא יתקין אדם מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי יסודי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר, למעט מיתקן גז שהוא אחד מאלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) מיתקן גז טבעי לצריכה;
:: (3) מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי לשימוש ביתי.
: (ב) המנהל יתן היתר לפי סעיף קטן (א) אם שוכנע שתכנית ההתקנה או השינוי יש בהם כדי להבטיח שהשימוש במיתקן יהיה באופן שאין בו סיכון לאדם או לרכוש וכי נתקיימו תנאי הבטיחות לפי כל חיקוק.
: (ג) הותקן מיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר או שלא לפי התנאים שבהיתר, רשאי המנהל לתת הוראה למחזיק במיתקן הגז לרוקן את המיתקן מגז, ללא דיחוי, ולאסור את השימוש בו לצרכי גז; נתן המנהל הוראה כאמור, תיעשה הרקת הגז מהמיתקן על־ידי מי שהוא בעל רשיון לעסוק בעבודת גז מאותו סוג.
: (ד) השר רשאי לקבוע כי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולו או חלקו, מסוגים שיקבע, יהיה חייב בהיתר לפי הוראות סעיף זה, באישור תקינות לפי [[סעיף 8ד]] או באישור בטיחות אחר כפי שיקבע.

@ 5. הפסקת פעולה של מיתקן גז (תיקון: תשפ&quot;א)
: הממונה רשאי, אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, להורות על הפסקת השימוש במיתקן הגז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן מגז ללא דיחוי; כן רשאי הממונה להתנות את המשך השימוש במיתקן בקיום תנאים שיקבע.

@ 6. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. אחזקה תקינה של מיתקן גז
: בעל או מחזיק של מיתקן גז שקיבל היתר לפי [[סעיף 4]] יחזיק את המיתקן ויפעילו באופן תקין ובטוח.

@ 8. תכנית בטיחות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) המנהל רשאי להורות לבעל או למחזיק של מיתקן גז כאמור [[בסעיף 4]] להכין תכנית בטיחות של המיתקן לפי הנחיות ותוך המועד שיקבע; הוראה כאמור יכולה להיות לגבי סוג של מיתקני גז או לגבי מיתקן גז מסויים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 8א. (תיקון: תשס״ח, תשפ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ב׳1: מיתקני גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו) ==

@ 8ב. הגדרות ופרשנות – [[פרק ב׳1]] (תיקון: תשע״ו)
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”אישור תקינות” – כמשמעותו [[בסעיף 8ד]], ולעניין [[סעיפים 8ג]], [[8ח]], [[8י]], [[8יא]] [[ו־8טו]] – לרבות אישור תקינות זמני;
::- ”אישור תקינות זמני” – כמשמעותו [[בסעיף 8ו]], או אישור שניתן לפי [[סעיף 8ד(ז)]], לפי העניין;
::- ”גוף בודק” – גוף שהוסמך ואושר לפי [[סעיף 8ט]];
::- ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות” – [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997]];
::- ”יום התחילה” – י”ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015);
::- ”מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס” – מיתקן להפחתת לחץ של גז טבעי דחוס, המתקבל ממכלי לחץ שהם חלק מרכב מסחרי כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]], בלחץ שאינו עולה על 250 בר (bar), לרבות צנרת בשטחו של צרכן הגז הטבעי שמספקת רק לו את הגז הטבעי ומחברת בין המיתקן לבין הצנרת של הצרכן;
::- ”מכון התקנים” – מכון התקנים הישראלי כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק התקנים]];
::- ”הממונה על התקינה” – הממונה על התקינה שמונה לפי [[סעיף 5 לחוק התקנים]];
::- ”הרשות להסמכת מעבדות” – הרשות כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]];
::- ”תקן” – הוראות לעניין גז טבעי בתקן ישראלי כמשמעותו [[בחוק התקנים]], המנוי [[בתוספת הראשונה א׳]], החלות על מיתקן גז טבעי לצריכה.
: (ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מיתקן גז טבעי לצריכה הוא כל אחד מאלה:
:: (1) מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי, ובכלל זה לייצור חומרים אחרים מגז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית;
:: (2) מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי;
:: (3) מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס;
:: (4) צנרת המחברת בין מיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין מיתקני הגז של נותן שירותי הזרמת גז;
:: (5) מבנים, מכשירים ואבזרים קבועים או מיטלטלים לאורך המיתקנים כאמור בפסקאות (1) עד (3), המחוברים אליהם.
: (ג) מיתקן גז טבעי לצריכה הוא מיתקן שמתקיימים בו כל אלה, ולעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – האמור בפסקה (3) בלבד:
:: (1) הוא נמצא בשטח שבשליטתו של המחזיק במיתקן;
:: (2) הוא אינו מופעל על ידי נותן שירותי הזרמת גז;
:: (3) הוא אינו משמש לשימוש ביתי, להחסנה, להפצה או לצבירה; לעניין זה, ”החסנה” – למעט אם נעשית בתחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי, לצרכיה התפעוליים של התחנה.

@ 8ג. התקנה ושימוש במיתקן גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו)
: לא יתקין אדם מיתקן גז טבעי לצריכה ולא ישתמש בו בגז טבעי, אלא אם כן ניתן לגביו אישור תקינות לפי [[פרק זה]].

@ 8ד. אישור תקינות למיתקן גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו)
: (א) מי שמעוניין בהפעלה של מיתקן גז טבעי לצריכה או בהסבתו של מיתקן לשימוש כמיתקן גז טבעי לצריכה, יפנה אל גוף בודק לשם קבלת אישור תקינות של המיתקן, לעניין השימוש בו בגז טבעי, או לשם חידוש האישור.
: (ב) הגוף הבודק יבדוק את המיתקן האמור בסעיף קטן (א), בהתאם לתקן ולהוראות לפי [[סעיף 8יא]]; בדיקות לחידושו של אישור תקינות יבוצעו בשים לב לכך שניתן בעבר אישור תקינות לאותו מיתקן.
: (ג) מצא הגוף הבודק כי מתקיימות במיתקן האמור בסעיף קטן (א) הוראות התקן וההוראות לפי [[סעיף 8יא]], ייתן לו אישור תקינות.
: (ד) אישור תקינות יינתן לחמש שנים; השר רשאי, בצו, לשנות את התקופה האמורה, ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לעניין סוגים שונים של מיתקני גז טבעי לצריכה; ניתן אישור תקינות זמני, לא תובא תקופת תוקפו במניין תקופת אישור התקינות לפי סעיף קטן זה.
: (ה) גוף בודק יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים ופעולות הנדרשים לשם בדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה, כפי שנקבעו בהוראות התקן ובהוראות לפי [[סעיף 8יא]].
: (ו) קיבל גוף בודק פנייה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן וישיב לפנייה עד המועד כאמור [[בתוספת השלישית]], לפי העניין, ובלבד שאותה פנייה כללה את כל המסמכים ובוצעו כל הפעולות כנדרש לפי סעיף קטן (ה); תגובת הגוף הבודק תכלול את פירוט הדרישות לפי התקן וההוראות לפי [[סעיף 8יא]], לשם השלמת הבדיקה, ככל שישנן.
: (ז) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 8ו]], הוגשה בקשה לחידוש אישור תקינות, והגוף הבודק סבר כי דרוש לו זמן נוסף לשם השלמת הבדיקה, רשאי הוא לתת אישור לגבי המיתקן לתקופה הדרושה לו להשלמת הבדיקה, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור ובעל אישור התקינות הגיש את הבקשה לחידוש האישור חודשיים לפחות לפני פקיעת תוקפו; הגוף הבודק רשאי להאריך את תוקף האישור לפי סעיף קטן זה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שמונה חודשים.
: (ח) מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי [[סעיף 8יא]] אינן מתקיימות במיתקן, יודיע למבקש האישור, בהודעה מנומקת בכתב, כי הוא דוחה את הבקשה למתן אישור התקינות.
: (ט) גוף בודק יודיע לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים או אמורים להיות מחוברים למיתקן שנבדק על ידי הגוף הבודק על מתן אישור תקינות, על חידושו ועל סיום תקופת האישור, ובכלל זה על מתן אישור לפי סעיף קטן (ז) ועל הארכת תוקפו.

@ 8ה. התליית אישור תקינות, ביטולו או סירוב לחדשו (תיקון: תשע״ו)
: (א) מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי [[סעיף 8יא]] אינן מתקיימות במיתקן גז טבעי לצריכה אשר יש לגביו אישור תקינות, רשאי הוא להתלות את האישור עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלו או לסרב לחדשו, ובלבד שייתן לבעל אישור התקינות הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה לא יאוחר מ־30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ב) הגוף הבודק ימסור, באופן מיידי, לבעל אישור התקינות, לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות הודעה מנומקת בכתב על החלטתו לפי סעיף קטן (א).

@ 8ו. אישור תקינות זמני (תיקון: תשע״ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 8ד(ג) ו־(ח)]], גוף בודק רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שהגיש בקשה לחידוש אישור תקינות, אף אם אינו עומד בהוראות התקן או בהוראות לפי [[סעיף 8יא]], ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור.
: (ב) אישור תקינות זמני יינתן לתקופה שיקבע הגוף הבודק, בשים לב לליקויים שמצא, ורשאי הגוף הבודק להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על ארבעה חודשים.
: (ג) ניתן אישור תקינות זמני או הוארך תוקפו, ימסור הגוף הבודק, באופן מיידי, הודעה על כך לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן שלגביו ניתן אישור התקינות הזמני.
: (ד) לעניין סעיף זה, בקשה לחידוש אישור תקינות יכול שתוגש בתקופת תוקפו של האישור או בתוך שנה ממועד פקיעתו.

@ 8ז. אחזקה תקינה ובטוחה של מיתקן גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו)
: בעל ומחזיק של מיתקן גז טבעי לצריכה יחזיקו את המיתקן ויפעילו אותו באופן תקין ובטוח.

@ 8ח. איסור אספקת גז טבעי למיתקן שאין לגביו אישור תקינות (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;א)
: (א) לא יזרים אדם לראשונה גז טבעי למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף, אלא במסגרת בדיקה מקדימה הכוללת הזרמת גז בהתאם להוראות התקן או להוראות לפי [[סעיף 8יא]].
: (ב) נותן שירותי הזרמת גז שקיבל הודעה בכתב מאת גוף בודק לפי הוראות [[פרק זה]], או מאת הממונה לפי הוראות [[סעיף 8י(ד)]], ולפיה אישור תקינות לגבי מיתקן שהוא מזרים אליו גז טבעי אינו תקף או שקיבל הודעה כאמור על סיום תקופת האישור, יפסיק, בתוך שלושה ימים מיום קבלת ההודעה, את הזרמת הגז הטבעי למיתקן הנוגע בדבר, ולא יחדש את הזרמתו אלא אם כן קיבל הודעה מגוף בודק על מתן אישור תקינות או חידושו לגבי המיתקן האמור.

@ 8ט. הסמכת גופים בודקים (תיקון: תשע״ו, תשע״ז)
: (א) בדיקות שגוף בודק מבצע לפי [[פרק זה]], יראו אותן כאילו נקבע לגביהן לפי [[סעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], כי הרשות להסמכת מעבדות תיתן לגביהן הסמכה כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) הרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים לבדוק מיתקני גז טבעי לצריכה, לתת אישורי תקינות ואישורי תקינות זמניים, לחדש אישורי תקינות ולאשר מפרטים הנדסיים לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965]], בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה, בהתאם להוראות התקן ולהוראות לפי [[סעיף 8יא]], וכן בהתאם לנהלים, לכללים, לאמות המידה ולתקנים הבין־לאומיים החלים על פעילות הרשות להסמכת מעבדות, כמשמעותם [[בסעיף 10 לחוק הרשות ((הלאומית)) להסמכת מעבדות]].
: (ג) על הסמכת הגופים כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו ההוראות לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות]], בשינויים המחויבים.
: (ג1) הרשות להסמכת מעבדות תמסור את החלטתה לעניין הסמכת גוף כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך חמישה חודשים מהמועד שבו הוגשו לה כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
: (ד) גוף שהוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות לפי סעיף קטן (ב), לא ישמש גוף בודק לפי [[פרק זה]] אלא לאחר שאושר לעניין זה בידי הממונה על התקינה לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]], ויראו גוף שהוסמך כאמור כעומד בתנאים לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]], לעניין יכולת וכשירות מקצועית, לשם מתן אישור הממונה על התקינה; הממונה על התקינה רשאי להתחיל בהליכים למתן אישור כאמור אף לפני הסמכתו של הגוף.
: (ה) הממונה על התקינה ימסור את החלטתו לעניין מתן אישור כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 30 ימים מאחד מהמועדים האלה, לפי המאוחר:
:: (1) המועד שבו הוגשו לרשות להסמכת מעבדות כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה;
:: (2) המועד שבו הוגשו לו כל המסמכים הנדרשים לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]] לשם מתן האישור, בהתאם לרשימה שפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
: (ו) הרשות להסמכת מעבדות תבצע בקרה על פעילותם של גופים בודקים שהסמיכה, לעניין עמידתם בתנאי הסמכתם, לרבות באמצעות ביצוע בדיקות מדגמיות לגבי אופן מילוי תפקידם.
: (ז) על אף האמור בסעיף זה, יראו את מכון התקנים לעניין [[פרק זה]] כגוף בודק, ובלבד שלעניין הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8יא]] לגבי בדיקות וביצוען, יוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות כגוף בודק, והסמכויות לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו־(ו) יהיו נתונות לרשות להסמכת מעבדות בנוגע למכון התקנים, לגבי ההוראות האמורות בלבד.

@ 8י. סמכות הממונה לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;א)
: (א) סבר הממונה, בעקבות פנייה מנומקת בכתב שהועברה אליו בידי גורם מוסמך, כי יש בשימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה, משום חשש לסכנה לבטיחות הציבור, רשאי הוא, בתוך שני ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה –
:: (1) לתת לבעל אישור התקינות של המיתקן (בסעיף זה – בעל האישור) כל הוראה הנדרשת לדעתו למניעת הסכנה לבטיחות הציבור משימוש בגז טבעי במיתקן, ובכלל זה להורות לו על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן; לא יורה המנהל כאמור אלא לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך התקופה כאמור;
:: (2) לתת הוראה לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות של המיתקן, ובלבד שהגוף הבודק האמור או מכון התקנים אינו מי שנתן את אישור התקינות של המיתקן התקף באותה עת (בסעיף זה – מבצע הבדיקה).
: (ב) הורה הממונה על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף קטן (א), יראו את אישור התקינות של המיתקן כאישור שבוטל באותו מועד.
: (ג)(1) נתן הממונה הוראה למבצע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(2), ומצא מבצע הבדיקה כי המיתקן אינו עומד בתנאי בדיקת התקינות, רשאי הוא להתלות את אישור התקינות עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטל את האישור או לתת לגבי המיתקן אישור תקינות זמני.
:: (2) על החלטה לפי פסקה (1) יודיע מבצע הבדיקה, באופן מיידי ובהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור, למחזיק המיתקן, לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות.
: (ד) הורה הממונה על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף זה, יודיע על כך באופן מיידי, בהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור ולנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות גורמים מוסמכים לפי דין לפעול במקרה של סכנה מיידית לבטיחות הציבור בשל שימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה.
: (ו) הממונה רשאי להסמיך עובד ברשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (בחוק זה – רשות הגז הטבעי), לעניין סמכויותיו לפי סעיף זה.
: (ז) בסעיף זה –
::- ”בדיקת תקינות” – בדיקה של התקיימות התנאים למתן אישור תקינות;
::- ”גורם מוסמך” – אחד מאלה:
::: (1) גוף בודק;
::: (2) נותן שירותי הזרמת גז;
::: (3) מהנדס הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא המיתקן;
::: (4) ממונה כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]];
::: (5) הרשות להסמכת מעבדות;
::: (6) מפקח כהגדרתו [[בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]];
::: (7) מפקח עבודה כמשמעותו [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954]], שמונה לפקח על בטיחות בעבודה לפי [[החוק האמור]];
::: (8) הממונה על התקינה.

@ 8יא. קביעת הוראות בנושאים שלא נקבעו בתקן (תיקון: תשע״ו)
: (א) לא נקבעו בתקן הוראות בעניינים המפורטים להלן, יקבע השר הוראות באותם עניינים, בהתייעצות עם שר הכלכלה:
:: (1) סוגי הבדיקות שיש לבצע לשם מתן אישורים לפי [[פרק זה]];
:: (2) מסמכים שבעל אישור התקינות חייב בשמירתם, ובכלל זה תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע גם תקופות לשמירת מסמכים כאמור.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי [[חוק הרשות (([צ&quot;ל: הלאומית])) להסמכת מעבדות]], בעניין תנאי הסמכתם של גופים בודקים, תקופת תוקף ההסמכה ותנאים לביטולה.
: (ג) לא נמסרה עמדת שר הכלכלה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה.

@ 8יב. שינוי [[התוספת הראשונה א׳]] [[והתוספת השלישית]] (תיקון: תשע״ו)
: (א) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה א׳]]; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.
: (ב) השר רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השלישית]].

@ 8יג. אי־תחולה של הוראות על מיתקני גז טבעי לצריכה (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;א)
: הוראות [[סעיפים 5]] [[ו־22 עד 24]] לא יחולו לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה.

@ 8יד. סייג לתחולה – [[פרק ב׳1]] (תיקון: תשע״ו)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מיתקן גז טבעי לצריכה שהוזרם אליו גז טבעי לפני יום התחילה מבעל רישיון לפי [[סעיף 102 לחוק משק הגז הטבעי]].

@ 8טו. הוראות מעבר – [[פרק ב׳1]] (תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 8ג]], [[8ד]] [[ו־8ח]] –
:: (1) מיתקן גז טבעי לצריכה, למעט מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, שערב יום התחילה הוזרם אליו גז טבעי או שניתן לגביו אישור להזרמת גז טבעי לפני יום התחילה אך טרם הוזרם אליו גז טבעי (בסעיף זה – מיתקן קיים), אינו חייב באישור תקינות לשם שימוש בו והזרמת גז טבעי אליו, עד לבדיקתו לראשונה לפי הוראות פסקה (2); בסעיף זה, ”אישור להזרמת גז טבעי” – אישור בכתב, שנתן הממונה  או מי מטעמו או מכון התקנים, ובלבד שניתנו כלל האישורים לכל חלקי המיתקן שאליו יוזרם גז טבעי;
:: (2) גוף בודק יבדוק מיתקן קיים לשם מתן אישור תקינות, בהתאם להוראות בתקן שעניינן הערכת בטיחותם של מיתקנים קיימים ובהתחשב באישורים להזרמת גז טבעי שניתנו לגבי אותו מיתקן בעבר; בדיקה ראשונה של מיתקן קיים כאמור תבוצע במהלך התקופות האלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין מיתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, והאישור היה בתוקף ערב יום התחילה – עד יום י&quot;ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020);
::: (ב) לעניין מיתקן קיים שקיבל אישורים להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי וממכון התקנים והאישורים היו בתוקף ערב יום התחילה – עד תום חמש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן, ובלבד שאם הותנה האישור שנתן מכון התקנים בתנאים, מכון התקנים אישר את התקיימות התנאים בטרם פקע תוקף האישור המותנה שנתן.
: (ב)(1) הוראות [[סעיף 8י]] יחולו לעניין מיתקן כאמור בפסקה (2), בתקופה האמורה בה, והכול בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הממונה רשאי לתת הוראה למכון התקנים לבצע בדיקה לפי [[סעיף 8י(א)(2)]], גם אם הוא הגוף שנתן את אישור התקינות התקף באותה העת כאמור [[באותו סעיף]].
:: (2) לעניין מיתקן כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3) - עד יום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024).
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 8ט]], לעניין מיתקנים כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו הוראות אלה במהלך התקופות כאמור באותו סעיף קטן:
:: (1) מכון התקנים ישמש גוף בודק; ואולם לבקשת מבקש האישור, גורם שהחל בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה לפני יום י״ג בחשוון התשע״ו (26 באוקטובר 2015) לשם מתן אישור להזרמת גז אל המיתקן, ישלים את הליך הבדיקה לגבי אותו חלק במיתקן שהחל לבדוק; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהחובה לקבל אישור מאת מכון התקנים לגבי שאר חלקי המיתקן;
:: (2) השר, בהתייעצות עם המנהל הכללי של הרשות להסמכת מעבדות, יאשר גוף הפועל במדינה מפותחת בעלת שווקים משמעותיים והוסמך לפי הדין החל בה, לשמש כגוף בודק לעניין [[פרק זה]], ובלבד שסבר כי אותו גוף כשיר לערוך בדיקות למיתקני גז טבעי לצריכה לפי דרישות המנויות [[בתוספת הרביעית]]; אישור לפי פסקה זו לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יינתן עד ליום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ולגבי מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – עד ליום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017); החלטה על מתן אישור כאמור ורשימה מעודכנת של הגופים שאושרו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (3) הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) יערכו בדיקות למיתקן גז טבעי לצריכה בהתאם לדרישות המנויות [[בתוספת הרביעית]], בשינויים המחויבים, וייתנו אישור תקינות למיתקן אם מתקיימות לגביו דרישות כאמור, וניתן לגביו אישור מאת הרשות הארצית לכבאות והצלה; הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק כאמור ברישה לפסקה זו רשאים לתת אישור תקינות זמני לפי פסקה זו גם אם לא מתקיימות הנסיבות כאמור [[בסעיף 8ו(א)]];
:: (4) אישור כאמור בפסקאות (1) ו־(3), למעט אישור תקינות זמני, יינתן לתקופה של חמש שנים או לתקופה שקבע השר לפי [[סעיף 8ד]].
:: (5) אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) (בסעיף קטן זה – אישור השר) יעמוד בתוקפו עד ליום ה׳ בשבט התשע״ז (1 בפברואר 2017), אלא אם כן נקבע בו מועד מוקדם יותר; ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי [[סעיף 8ט(ב)]], ועד ליום ה׳ באייר התשע״ז (1 בפברואר 2017) קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי [[אותו סעיף]], אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור;
:: (6) על אף האמור בפסקה (5), אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יעמוד בתוקפו עד תום שלושה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור, בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2); ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי [[סעיף 8ט(ב)]], ועד תום שלושת החודשים כאמור קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי [[אותו סעיף]], אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד תום שמונה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו במהלך התקופות האלה:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשע״ו (1 במרס 2016) ועד תום שמונה חודשים מיום קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור; השר יודיע, בצו, על קביעת התקן ועל סיום התקופה לפי פסקה זו; על אף האמור [[בסעיף 30]], צו כאמור אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
::: ((סיום התקופה לפי פסקה זו נקבע ליום י' בתשרי התשע״ח (30 בספטמבר 2017).))
:: (3) לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור בפסקה (2) – בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017).
::: ((התקופה לפי פסקה זו הוארכה עד יום ג' בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) או עד 15 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות של השר בדבר הסמכת גוף בודק ראשון בידי הרשות להסמכת מעבדות ובדבר אישורו של הגוף האמור בידי הממונה על התקינה לפי [[סעיף 8ט לחוק]], המוקדם מבינהם.))
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל גורם מהגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף קטן או גוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) של אותו סעיף קטן, בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, והאישור האמור היה בתוקף במועד תחילת הבדיקה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הגורם שהחל בבדיקה יהיה רשאי, לבקשת מבקש האישור, להשלים את הליך הבדיקה לגבי אותו מיתקן, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)(3) ו־(4), גם לאחר תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, ובלבד שאותו גורם קיבל ממבקש האישור את כל המסמכים הדרושים למתן האישור, ביצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן והשיב לפניית מבקש האישור תוך פירוט הדרישות לפי [[התוספת הרביעית]], עד תום התקופה שבה היה רשאי לתת אישור תקינות בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
:: (2) אישור תקינות למיתקן לפי הוראות סעיף קטן זה יכול שיינתן עד תום חצי שנה מתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, לכל המאוחר; בפסקה זו, ”אישור תקינות” – למעט אישור תקינות זמני.
: (ה) השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הרביעית]]; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מהיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות; לא יקבע השר צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלי רישיונות חלוקה ורישיונות הולכה לפי [[חוק משק הגז הטבעי]], לגופים העוסקים בשיווק גז טבעי, להתאחדות התעשיינים, לרשות להסמכת מעבדות ולמכון התקנים הזדמנות להשמיע את עמדתם.
: (ו)(1) מתום התקופה המנויה בסעיף קטן (ד)(2) וכל עוד לא נקבע תקן לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, יבדוק גוף בודק מיתקן כאמור לשם מתן אישור תקינות לגביו, בהתאם לדרישות המנויות [[בפרט 1(ב) לתוספת הרביעית]].
:: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), חלפו חמש שנים מיום התחילה וטרם נקבע תקן כאמור בפסקה (1), ולא תוקן [[פרט 1(ב) לתוספת הרביעית]], יבחן הממונה את הצורך בעדכון הדרישות כאמור כדי להתאימן להתקדמות הטכנולוגיה והמדע ולהתפתחות המשק, ויעביר את המלצותיו בנושא לידי השר שיבחן את הצורך לשנות את [[התוספת הרביעית]] בהתאם להמלצותיו; ואולם העדר החלטה של השר לפי פסקה זו, אין בה כדי לגרוע מתוקפן של אותן דרישות.

== פרק ג׳: רישוי ==

@ 9. איסור עיסוק ללא רשיון (תיקון: תשס״ב, תשפ&quot;א)
: (א) לא יהיה אדם ספק גז ולא יעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות, אלא אם כן הוא בעל רשיון שניתן לו לפי חוק זה, ואולם מי שקיבל רישיון לפי [[פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]], אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018]].))
: (ב) אדם לא יעסיק אדם אחר בעבודת גז שחלה עליה חובת רישוי לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לפי אותו סעיף קטן.

@ 10. בקשה לרשיון ספק גז
: (א) המבקש להיות ספק גז יגיש בקשה למנהל לקבל רשיון ויכלול בה פרטים ומסמכים כפי שקבע השר בתקנות.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש מן המבקש פרטים או מסמכים נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש, בנסיבות הענין, לצורך החלטה בבקשה.

@ 11. בקשה לרשיון לעיסוק בעבודת גז (תיקון: תשפ&quot;א)
: המבקש לעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות יגיש בקשה לממונה, בטופס שקבע השר בתקנות, לקבל רשיון לאותו סוג של עבודת גז.
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018]].))

@ 12. תנאים למתן רשיון ספק גז (תיקון: תשס״ב–2, תשפ&quot;א)
: המנהל רשאי לתת רישיון ספק גז למבקש שהוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל.

@ 13. החלטה בבקשה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי יש להיעתר לבקשה כאמור [[בסעיפים 10]] [[או 11]], יתן למבקש רשיון ספק גז לעסק מן הסוג שיצויין בו או לעבודת גז מן הסוג שיצויין בו, הכל לפי הענין, והוא רשאי להתנות תנאים ברשיון.
: (ב) סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי אין להיעתר לבקשה, יודיע למבקש את נימוקיו ויתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לפני מתן החלטתו.
: (ג) לא נתן המנהל או הממונה, לפי העניין, החלטה בבקשה תוך ששים ימים מיום שהוגשה ייחשב הדבר כהיענות לה, ואולם השר רשאי, בהודעה למבקש ומטעמים מיוחדים שירשום, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שיקבע; הזמן מיום מתן הודעה לפי סעיף קטן (ב) עד יום השמעת הטענות לא יבוא במנין תקופה לפי סעיף זה.

@ 14. קיום תנאים בידי בעל רשיון ספק גז (תיקון: תשס״ח, תשפ&quot;א)
: מי שקיבל רשיון ספק גז יחולו לגביו תנאים אלה:
: (1) לכל עוסק מטעמו בעבודת גז, רשיון מתאים לעיסוק בעבודת גז;
: (2) הוא עומד בדרישות הבטיחות לענין מיתקני הגז שבבעלותו או בשימושו, כפי שקבע השר בצו ולפי כל חיקוק;
: (3) הוא מקיים את ההוראות בדבר ביטוח חבותו על נזקים, בהתאם להוראות [[התוספת השניה]] וכפי שקבע השר בתקנות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השניה]].
: (4) הוא מספק גז רק לצרכנים שיש לו עמם חוזה בכתב להספקת גז; הוראות אלה יחולו לעניין התקשרות להספקת גז, שנעשתה ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ואילך, לרבות שינוי בתנאי התקשרות קיימת והארכת תקופת ההתקשרות;
: (5) (((נמחקה).))
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018]].))

@ 15. תנאים למתן רשיון לעיסוק בעבודת גז (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון למבקש לעסוק בעבודת גז אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:
:: (1) מלאו לו שמונה עשרה שנים;
:: (2) הוא לא הורשע בעבירה שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מעיסוק בעבודת גז;
:: (3) הוא ממלא אחר תנאי כשירות, מומחיות וידע מקצועי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה;
:: (4) הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
: (ב) בבואו להחליט בדבר מתן רשיון לפי סעיף זה, יביא הממונה בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, לאחר שקיבל חוות דעת ממשטרת ישראל או מגורמים מוסמכים אחרים, לפי הענין.
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006]].))

@ 16. תקפו של רשיון (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תקפו של רשיון לפי [[סעיף 10]] הוא לעשר שנים ותוקפו של רישיון לפי [[סעיף 11]] הוא לחמש שנים
: (ב) המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לתת רשיון לתקופה קצרה מזו האמורה בסעיף קטן (א) ובלבד שלפני מתן החלטתו נתן למבקש הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

@ 17. ביטול רשיון (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי לבטל רשיון או לסרב לחדשו, אם נתקיים בבעל הרשיון אחד מאלה:
:: (1) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון;
:: (2) הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה:
:: (3) הוא הורשע בעבירה שהיה בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מלקבל רשיון;
:: (4) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
:: (5) הוא הפר בענין מהותי, הוראה שנקבעה לפי חוק זה או הוראה לפי כל חיקוק הנוגע לבטיחות;
:: (6) הוא הוכרז פסול דין;
:: (7) הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהוא החליט על פירוק מרצון.
: (ב) לא יבטל המנהל או הממונה, לפי העניין, רשיון ולא יסרב לחדשו אלא לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
: (ג) אם תלויים ועומדים נגד בעל רשיון הליכים בשל עבירה לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מן העיסוק נושא הרשיון, רשאי המנהל או הממונה, לפי העניין, להתלות את הרשיון עד לסיום ההליכים, ובלבד שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

@ 18. תעודת הסמכה (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר רשאי לקבוע בתקנות סוגים של עבודות גז מאלה שאינן טעונות רשיון לפי [[סעיף 11]], שרשאי לעסוק בהם מי שקיבל תעודת הסמכה לעיסוק בעבודת גז כאמור מאת ספק גז או מי שקיבל רישיון לפי [[פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי]]; בתקנות כאמור רשאי השר להתנות מתן תעודת הסמכה בהכשרת העוסקים כפי שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006]].))

@ 19. (תיקון: תשס״ח) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס״ח) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס״ח) : (((בוטל).))

== פרק ד׳: חקירות ועונשין ==

@ 22. סמכויות חקירה
: (א) כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי חוק זה או אם התעורר חשד לעבירה על הוראה לפיו, רשאי מי שהשר הסמיך לכך בכתב, לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
: (ב) מי שהוסמך לפי סעיף קטן (א) יחזיר מסמך שנמסר לו למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שניתן לו המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמך עשוי לשמש ראיה: שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת המנהל או בא־כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.

@ 23. ביקורת ותפיסה
: (א) מי שהשר הסמיך לכך בכתב רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או למנוע עבירה עליהן, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מיתקן גז או שנעברת בו עבירה על הוראות לפי חוק זה, כדי לבדוק את המקום ולתפוס דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור וכן ליטול דוגמה לשם בדיקה, ובלבד שאין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו מאת בית משפט מוסמך.
: (ב) הוראות [[סעיף 22(ב)]] יחולו גם על דבר שנתפס לפי הוראות סעיף זה.
: (ג) לענין כניסה לצרכי בדיקה למקום שנמצא בו מיתקן המוחזק בידי מערכת הבטחון, יקבע השר, בהסכמת שר הבטחון, הסדרים של דרכי הכניסה והבדיקה.

@ 24. ביצוע צווים (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא בוצעו צו או הוראה לפי חוק זה, וראה הממונה שאי ביצועם מהווה סכנה ממשית ומיידית, רשאי הוא לנקוט צעדים לכפיית קיומם או לבצעם במקום החייב בביצועם ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור יחולו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]] כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].

@ 25. עונשין (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין):
:: (1) העוסק בעבודת גז החייבת ברישוי לפי חוק זה ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]];
:: (2) אדם שאינו צרכן ביתי המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]].
: (ב) העובר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או פי שלושה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]].
: (ג)  העובר על תקנות שהותקנו לפי חוק זה או צו או הוראה שניתנו מכוחו, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות או בצווים לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהם לא תהווה עבירה.

@ 26. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 25]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו לעניין עבירה כאמור [[בסעיף 25(א) או (ב)]] - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ולעניין עבירה כאמור [[בסעיף 25(ג)]] - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 25]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

@ 27. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((נמחק).))

== פרק ה׳: הוראות שונות ==

@ 28. תחולה על המדינה
: הוראות חוק זה יחולו על המדינה.

@ 29. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס״ח, תשפ&quot;א)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת כללים לעניין מתן הודעה מוקדמת לצרכן גז על מועד ביצוע בדיקה של מיתקן גז ולעניין ביצוע עבודות גז והטלת אגרות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 30. תקנות וצווים – התייעצות, הסכמה ואישור (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תקנות וצווים לגבי מיתקני גז המשמשים לייצור, מילוי, החסנה, הולכה או שיווק של גז ועבודות הקשורות באלה, ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
: (ב) תקנות וצווים לעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז ייקבעו בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 31. הוראות הממונה – התייעצות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הוראות הממונה לפי חוק זה בעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז יהיו בהתייעצות עם עובד המשרד לביטחון הפנים שהשר לביטחון הפנים הסמיך לכך.

@ 32. הוראות מעבר
: (א) בעל או מחזיק של מיתקן שערב תחילתו של חוק זה שימש מיתקן גז, רשאי להמשיך ולהשתמש בו במשך ששה חדשים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ובלבד שתוך התקופה האמורה יעשה בו שינויים והתאמות לפי דרישות חוק זה והוראות המנהל.
: (ב) הותקנו בתקופה האמורה תקנות וצווים לפי חוק זה לעניו מיתקן גז, יעשה הבעל או מחזיק המיתקן את השינויים וההתאמות לפי התקנות והצווים כאמור תוך ששה חדשים מיום תחילתם.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי המנהל להשתמש בסמכותו לפי [[סעיף 8]] לגבי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) מיום התחילה.
: (ד) מי שלפני יום התחילה היה ספק גז או עסק בעבודת גז מסוג שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 11]], רשאי להמשיך בעיסוקו לתקופה של ששה חדשים מיום התחילה, אף אם לא נתקיימו לגביו התנאים למתן רשיון לפי חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לעיסוקו.
: (ה) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ד) אם הוא סבור שיש סיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

@ 33. שמירת דינים וחובות
: (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו.
: (ב) קיום חובה לפי חוק זה אין בו כדי לפטור מקיום חובה לפי כל חיקוק אחר.

@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954]].))
@ 35. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]].))

@ 36. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום 1 לחודש שלאחר תום ששים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה (((נמחקה))) (תיקון: תשס״ח, תשפ&quot;א) ==

== תוספת ראשונה א׳ (תיקון: תשע״ו) ==
==== ((([[סעיף 8ב]] – להגדרה ”תקן”))) ====

@ 1. : תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי.
@ 2. : תקן לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי.

== תוספת שניה (תיקון: תשס״ח) ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====

@ א. : ספק גז יערוך ביטוח לכיסוי חבותו בשל כל אירוע בסכום שלא יפחת מסכום השווה, בשקלים חדשים, ל־5 מיליון דולר ארצות הברית לפי שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית לעומת השקל החדש כפי שמפרסם בנק ישראל.
@ ב. : הביטוח ייעשה אצל מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]].
@ ג. : הביטוח יהיה תקף במשך כל תקופת הרישיון של ספק הגז, וייעשה באופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת תוקפה של הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר מכן.
@ ד. : סכום ההשתתפות העצמית בביטוח כאמור לא יעלה על 1% מסכום הביטוח לאירוע.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע״ו) ==
==== ((([[סעיף 8ד]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]] –
:- ”מיתקן קצה” – חלק של מיתקן גז טבעי לצריכה, שבו הגז הטבעי מגיע לכדי בעירה או שמתבצע בו תהליך של הרכבת חומר אחר מגז טבעי;
:- ”מיתקן בעל ספיקה נמוכה” – מיתקן גז טבעי לצריכה שצריכתו הכוללת המרבית אינה עולה על 300 מטרים מעוקבים לשעה, ביחס לתנאי לחץ של 1.01325 בר (bar), לטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס ולתנאי אוויר יבש;
:- ”בקשת השלמה” – פנייה של גוף בודק למבקש אישור התקינות שפנה אליו, בבקשה להמציא לגוף הבודק מסמכים או לבצע פעולות לשם ביצוע הבדיקה או לשם מתן אישור התקינות בהתאם לתקן ולהוראות לפי [[סעיף 8יא]].

@ : {|
! colspan=&quot;2&quot; | הבקשה !! width=&quot;150px&quot; | המועד לתגובת הגוף הבודק (ממועד קבלת הפנייה)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה, שהוא מיתקן בעל ספיקה נמוכה וכולל חמישה מיתקני קצה לכל היותר || 30 ימי עבודה
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי || 45 ימי עבודה
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי דחוס || 60 ימי עבודה
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור [[בפרטים 1 עד 3]] || 45 ימי עבודה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || מענה לבקשת השלמה || 15 ימי עבודה
|}

== תוספת רביעית (תיקון: תשע״ו) ==
==== ((([[סעיף 8טו]]))) ====

@ 1. : הדרישות המפורטות במסמכים שלהלן, כנוסחם ביום התחילה כהגדרתו [[בסעיף 8ב]], המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים:
: (א) [[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Directive/igid.pdf|Industrial Gas Installation Directive (IGID), Revision 8]] (מיום 1 בינואר 2014);
: (ב) [[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Directive/37713-CNGDRevP0.pdf|Compressed Natural Gas Directive, Revision P‎1]].
@ 2. : הדרישות כנוסחן ביום התחילה כהגדרתו [[בסעיף 8ב]], המפורטות [[http://www.sii.org.il/sip_storage/FILES/6/3056.pdf|ב-SII Guidelines for the Approval of Industrial Appliance to NG System]], המפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי.
@ 3. : [[https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teken/?tid=c282b6c1-4ba1-40f7-acfb-de08bcc673a7|תקן ישראלי 6236]] – תחנות תדלוק לכלי רכב בגז טבעי דחוס, העומד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״ה באלול התשמ״ט (25 בספטמבר 1989).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>cf2sl1x3frz9zhga95i37u0giki00ij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגז (בטיחות ורישוי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316531</id>
    <revision>
      <id>1418156</id>
      <parentid>1352411</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418153]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76040" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000213}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ט, 108|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 84|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|98|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 61|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 69|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 751|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504041.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 152|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 172|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}.

''קביעת והארכת תקופות מעבר:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 1186|הארכת התקופה שבסעיף 8טו(ד)(3) לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 226|הארכת התקופה שבסעיף 8טו(ד)(3) לחוק (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1676|קביעת תקן לפריקת גז טבעי דחוס וסיום התקופה הקבועה בסעיף 8טו(ד)(2) לחוק}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|סמכויות שר הכלכלה לפי חוק זה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בטיחות הטיפול בגז ובמיתקני גז}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: מיתקני גז טבעי לצריכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חקירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב, תשס״ח, תשע״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“, ”גז טבעי“, ”הממונה“ ו”המנהל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז פחמימני מעובה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק הגז הטבעי“ – {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ – מיתקן או מכשיר המשמש להחסנה, להובלה, למדידה, לצריכה, לצבירה, או לשריפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים המשמשים במיתקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז טבעי לצריכה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי הזרמת גז“ – ספק גז של גז טבעי או מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ב|פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודת גז“ – תכנון, התקנה, בדיקה, בפלכלה שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, מילוי או הולעה של גז, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק גז“ – אדם שעסקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האנרגיה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בטיחות הטיפול בגז ובמיתקני גז}}

{{ח:סעיף|2|צו בטיחות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר רשאי להסדיר בצו את בטיחות הייצור, המילוי, ההחסנה, ההולכה או השיווק של גז או של מיתקן גז וכן את הצריכה של גז, ובלבד שאינה צריכה לשימוש ביתי; כן רשאי השר להסדיר בצו את בטיחות הביצוע של עבודת גז; צו כאמור יכול להיות כללי או לסוגים של גז או של מיתקני גז או של עבודות גז או לגז מסויים או למיתקן גז מסויים או לעבודת גז מסויימת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר)|צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ״מ ובמחסן עזר), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ&quot;מ מיטלטלים)|צו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גפ״מ מיטלטלים), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ&quot;מ)|צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ״מ), התש״ף–2020}}.}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשס״ב, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4|התקנת מיתקן גז|תיקון: תשע״ו, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין אדם מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי יסודי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר, למעט מיתקן גז שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן גז טבעי לצריכה;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי לשימוש ביתי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יתן היתר לפי סעיף קטן (א) אם שוכנע שתכנית ההתקנה או השינוי יש בהם כדי להבטיח שהשימוש במיתקן יהיה באופן שאין בו סיכון לאדם או לרכוש וכי נתקיימו תנאי הבטיחות לפי כל חיקוק.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן מיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר או שלא לפי התנאים שבהיתר, רשאי המנהל לתת הוראה למחזיק במיתקן הגז לרוקן את המיתקן מגז, ללא דיחוי, ולאסור את השימוש בו לצרכי גז; נתן המנהל הוראה כאמור, תיעשה הרקת הגז מהמיתקן על־ידי מי שהוא בעל רשיון לעסוק בעבודת גז מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע כי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולו או חלקו, מסוגים שיקבע, יהיה חייב בהיתר לפי הוראות סעיף זה, באישור תקינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}} או באישור בטיחות אחר כפי שיקבע.

{{ח:סעיף|5|הפסקת פעולה של מיתקן גז|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, להורות על הפסקת השימוש במיתקן הגז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן מגז ללא דיחוי; כן רשאי הממונה להתנות את המשך השימוש במיתקן בקיום תנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|אחזקה תקינה של מיתקן גז}}
{{ח:ת}} בעל או מחזיק של מיתקן גז שקיבל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} יחזיק את המיתקן ויפעילו באופן תקין ובטוח.

{{ח:סעיף|8|תכנית בטיחות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות לבעל או למחזיק של מיתקן גז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} להכין תכנית בטיחות של המיתקן לפי הנחיות ותוך המועד שיקבע; הוראה כאמור יכולה להיות לגבי סוג של מיתקני גז או לגבי מיתקן גז מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8א||תיקון: תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: מיתקני גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|8ב|הגדרות ופרשנות – {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור תקינות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיפים 8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ח|8ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 8י|8י}}, {{ח:פנימי|סעיף 8יא|8יא}} {{ח:פנימי|סעיף 8טו|ו־8טו}} – לרבות אישור תקינות זמני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור תקינות זמני“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ו|בסעיף 8ו}}, או אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(ז)}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף בודק“ – גוף שהוסמך ואושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|סעיף 8ט}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס“ – מיתקן להפחתת לחץ של גז טבעי דחוס, המתקבל ממכלי לחץ שהם חלק מרכב מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, בלחץ שאינו עולה על 250 בר (bar), לרבות צנרת בשטחו של צרכן הגז הטבעי שמספקת רק לו את הגז הטבעי ומחברת בין המיתקן לבין הצנרת של הצרכן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכון התקנים“ – מכון התקנים הישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק התקנים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על התקינה“ – הממונה על התקינה שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק התקנים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – הוראות לעניין גז טבעי בתקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים}}, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, החלות על מיתקן גז טבעי לצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מיתקן גז טבעי לצריכה הוא כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי, ובכלל זה לייצור חומרים אחרים מגז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס;
{{ח:תתת|(4)}} צנרת המחברת בין מיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין מיתקני הגז של נותן שירותי הזרמת גז;
{{ח:תתת|(5)}} מבנים, מכשירים ואבזרים קבועים או מיטלטלים לאורך המיתקנים כאמור בפסקאות (1) עד (3), המחוברים אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} מיתקן גז טבעי לצריכה הוא מיתקן שמתקיימים בו כל אלה, ולעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – האמור בפסקה (3) בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא בשטח שבשליטתו של המחזיק במיתקן;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אינו מופעל על ידי נותן שירותי הזרמת גז;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו משמש לשימוש ביתי, להחסנה, להפצה או לצבירה; לעניין זה, ”החסנה“ – למעט אם נעשית בתחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי, לצרכיה התפעוליים של התחנה.

{{ח:סעיף|8ג|התקנה ושימוש במיתקן גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} לא יתקין אדם מיתקן גז טבעי לצריכה ולא ישתמש בו בגז טבעי, אלא אם כן ניתן לגביו אישור תקינות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|8ד|אישור תקינות למיתקן גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמעוניין בהפעלה של מיתקן גז טבעי לצריכה או בהסבתו של מיתקן לשימוש כמיתקן גז טבעי לצריכה, יפנה אל גוף בודק לשם קבלת אישור תקינות של המיתקן, לעניין השימוש בו בגז טבעי, או לשם חידוש האישור.
{{ח:תת|(ב)}} הגוף הבודק יבדוק את המיתקן האמור בסעיף קטן (א), בהתאם לתקן ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}; בדיקות לחידושו של אישור תקינות יבוצעו בשים לב לכך שניתן בעבר אישור תקינות לאותו מיתקן.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הגוף הבודק כי מתקיימות במיתקן האמור בסעיף קטן (א) הוראות התקן וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}, ייתן לו אישור תקינות.
{{ח:תת|(ד)}} אישור תקינות יינתן לחמש שנים; השר רשאי, בצו, לשנות את התקופה האמורה, ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לעניין סוגים שונים של מיתקני גז טבעי לצריכה; ניתן אישור תקינות זמני, לא תובא תקופת תוקפו במניין תקופת אישור התקינות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} גוף בודק יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים ופעולות הנדרשים לשם בדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה, כפי שנקבעו בהוראות התקן ובהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}.
{{ח:תת|(ו)}} קיבל גוף בודק פנייה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן וישיב לפנייה עד המועד כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי העניין, ובלבד שאותה פנייה כללה את כל המסמכים ובוצעו כל הפעולות כנדרש לפי סעיף קטן (ה); תגובת הגוף הבודק תכלול את פירוט הדרישות לפי התקן וההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}, לשם השלמת הבדיקה, ככל שישנן.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ו|סעיף 8ו}}, הוגשה בקשה לחידוש אישור תקינות, והגוף הבודק סבר כי דרוש לו זמן נוסף לשם השלמת הבדיקה, רשאי הוא לתת אישור לגבי המיתקן לתקופה הדרושה לו להשלמת הבדיקה, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור ובעל אישור התקינות הגיש את הבקשה לחידוש האישור חודשיים לפחות לפני פקיעת תוקפו; הגוף הבודק רשאי להאריך את תוקף האישור לפי סעיף קטן זה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שמונה חודשים.
{{ח:תת|(ח)}} מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}} אינן מתקיימות במיתקן, יודיע למבקש האישור, בהודעה מנומקת בכתב, כי הוא דוחה את הבקשה למתן אישור התקינות.
{{ח:תת|(ט)}} גוף בודק יודיע לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים או אמורים להיות מחוברים למיתקן שנבדק על ידי הגוף הבודק על מתן אישור תקינות, על חידושו ועל סיום תקופת האישור, ובכלל זה על מתן אישור לפי סעיף קטן (ז) ועל הארכת תוקפו.

{{ח:סעיף|8ה|התליית אישור תקינות, ביטולו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}} אינן מתקיימות במיתקן גז טבעי לצריכה אשר יש לגביו אישור תקינות, רשאי הוא להתלות את האישור עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלו או לסרב לחדשו, ובלבד שייתן לבעל אישור התקינות הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה לא יאוחר מ־30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הגוף הבודק ימסור, באופן מיידי, לבעל אישור התקינות, לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות הודעה מנומקת בכתב על החלטתו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|8ו|אישור תקינות זמני|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ג) ו־(ח)}}, גוף בודק רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שהגיש בקשה לחידוש אישור תקינות, אף אם אינו עומד בהוראות התקן או בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור תקינות זמני יינתן לתקופה שיקבע הגוף הבודק, בשים לב לליקויים שמצא, ורשאי הגוף הבודק להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על ארבעה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן אישור תקינות זמני או הוארך תוקפו, ימסור הגוף הבודק, באופן מיידי, הודעה על כך לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן שלגביו ניתן אישור התקינות הזמני.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, בקשה לחידוש אישור תקינות יכול שתוגש בתקופת תוקפו של האישור או בתוך שנה ממועד פקיעתו.

{{ח:סעיף|8ז|אחזקה תקינה ובטוחה של מיתקן גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} בעל ומחזיק של מיתקן גז טבעי לצריכה יחזיקו את המיתקן ויפעילו אותו באופן תקין ובטוח.

{{ח:סעיף|8ח|איסור אספקת גז טבעי למיתקן שאין לגביו אישור תקינות|תיקון: תשע״ו, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יזרים אדם לראשונה גז טבעי למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף, אלא במסגרת בדיקה מקדימה הכוללת הזרמת גז בהתאם להוראות התקן או להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}.
{{ח:תת|(ב)}} נותן שירותי הזרמת גז שקיבל הודעה בכתב מאת גוף בודק לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, או מאת הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8י|סעיף 8י(ד)}}, ולפיה אישור תקינות לגבי מיתקן שהוא מזרים אליו גז טבעי אינו תקף או שקיבל הודעה כאמור על סיום תקופת האישור, יפסיק, בתוך שלושה ימים מיום קבלת ההודעה, את הזרמת הגז הטבעי למיתקן הנוגע בדבר, ולא יחדש את הזרמתו אלא אם כן קיבל הודעה מגוף בודק על מתן אישור תקינות או חידושו לגבי המיתקן האמור.

{{ח:סעיף|8ט|הסמכת גופים בודקים|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקות שגוף בודק מבצע לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יראו אותן כאילו נקבע לגביהן לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות#סעיף 5|סעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, כי הרשות להסמכת מעבדות תיתן לגביהן הסמכה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים לבדוק מיתקני גז טבעי לצריכה, לתת אישורי תקינות ואישורי תקינות זמניים, לחדש אישורי תקינות ולאשר מפרטים הנדסיים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה, בהתאם להוראות התקן ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}, וכן בהתאם לנהלים, לכללים, לאמות המידה ולתקנים הבין־לאומיים החלים על פעילות הרשות להסמכת מעבדות, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הרשות {{ח:הערה|הלאומית}} להסמכת מעבדות}}.
{{ח:תת|(ג)}} על הסמכת הגופים כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות להסמכת מעבדות תמסור את החלטתה לעניין הסמכת גוף כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך חמישה חודשים מהמועד שבו הוגשו לה כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} גוף שהוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות לפי סעיף קטן (ב), לא ישמש גוף בודק לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} אלא לאחר שאושר לעניין זה בידי הממונה על התקינה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}}, ויראו גוף שהוסמך כאמור כעומד בתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}}, לעניין יכולת וכשירות מקצועית, לשם מתן אישור הממונה על התקינה; הממונה על התקינה רשאי להתחיל בהליכים למתן אישור כאמור אף לפני הסמכתו של הגוף.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על התקינה ימסור את החלטתו לעניין מתן אישור כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 30 ימים מאחד מהמועדים האלה, לפי המאוחר:
{{ח:תתת|(1)}} המועד שבו הוגשו לרשות להסמכת מעבדות כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה;
{{ח:תתת|(2)}} המועד שבו הוגשו לו כל המסמכים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}} לשם מתן האישור, בהתאם לרשימה שפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות להסמכת מעבדות תבצע בקרה על פעילותם של גופים בודקים שהסמיכה, לעניין עמידתם בתנאי הסמכתם, לרבות באמצעות ביצוע בדיקות מדגמיות לגבי אופן מילוי תפקידם.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף זה, יראו את מכון התקנים לעניין {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} כגוף בודק, ובלבד שלעניין הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}} לגבי בדיקות וביצוען, יוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות כגוף בודק, והסמכויות לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו־(ו) יהיו נתונות לרשות להסמכת מעבדות בנוגע למכון התקנים, לגבי ההוראות האמורות בלבד.

{{ח:סעיף|8י|סמכות הממונה לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה, בעקבות פנייה מנומקת בכתב שהועברה אליו בידי גורם מוסמך, כי יש בשימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה, משום חשש לסכנה לבטיחות הציבור, רשאי הוא, בתוך שני ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה –
{{ח:תתת|(1)}} לתת לבעל אישור התקינות של המיתקן (בסעיף זה – בעל האישור) כל הוראה הנדרשת לדעתו למניעת הסכנה לבטיחות הציבור משימוש בגז טבעי במיתקן, ובכלל זה להורות לו על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן; לא יורה המנהל כאמור אלא לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך התקופה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לתת הוראה לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות של המיתקן, ובלבד שהגוף הבודק האמור או מכון התקנים אינו מי שנתן את אישור התקינות של המיתקן התקף באותה עת (בסעיף זה – מבצע הבדיקה).
{{ח:תת|(ב)}} הורה הממונה על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף קטן (א), יראו את אישור התקינות של המיתקן כאישור שבוטל באותו מועד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נתן הממונה הוראה למבצע הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(2), ומצא מבצע הבדיקה כי המיתקן אינו עומד בתנאי בדיקת התקינות, רשאי הוא להתלות את אישור התקינות עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטל את האישור או לתת לגבי המיתקן אישור תקינות זמני.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטה לפי פסקה (1) יודיע מבצע הבדיקה, באופן מיידי ובהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור, למחזיק המיתקן, לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות.
{{ח:תת|(ד)}} הורה הממונה על הפסקת השימוש בגז טבעי במיתקן לפי סעיף זה, יודיע על כך באופן מיידי, בהודעה מנומקת בכתב, לבעל האישור ולנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות גורמים מוסמכים לפי דין לפעול במקרה של סכנה מיידית לבטיחות הציבור בשל שימוש בגז טבעי במיתקן גז טבעי לצריכה.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי להסמיך עובד ברשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (בחוק זה – רשות הגז הטבעי), לעניין סמכויותיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תקינות“ – בדיקה של התקיימות התנאים למתן אישור תקינות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מוסמך“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} גוף בודק;
{{ח:תתתת|(2)}} נותן שירותי הזרמת גז;
{{ח:תתתת|(3)}} מהנדס הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא המיתקן;
{{ח:תתתת|(4)}} ממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת|(5)}} הרשות להסמכת מעבדות;
{{ח:תתתת|(6)}} מפקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תתתת|(7)}} מפקח עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}, שמונה לפקח על בטיחות בעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|החוק האמור}};
{{ח:תתתת|(8)}} הממונה על התקינה.

{{ח:סעיף|8יא|קביעת הוראות בנושאים שלא נקבעו בתקן|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא נקבעו בתקן הוראות בעניינים המפורטים להלן, יקבע השר הוראות באותם עניינים, בהתייעצות עם שר הכלכלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי הבדיקות שיש לבצע לשם מתן אישורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים שבעל אישור התקינות חייב בשמירתם, ובכלל זה תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע גם תקופות לשמירת מסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות {{ח:הערה|[צ״ל: הלאומית]}} להסמכת מעבדות}}, בעניין תנאי הסמכתם של גופים בודקים, תקופת תוקף ההסמכה ותנאים לביטולה.
{{ח:תת|(ג)}} לא נמסרה עמדת שר הכלכלה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|8יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}}|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|8יג|אי־&lt;wbr&gt;תחולה של הוראות על מיתקני גז טבעי לצריכה|תיקון: תשע״ו, תשפ״א}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22 עד 24}} לא יחולו לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה.

{{ח:סעיף|8יד|סייג לתחולה – {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לא יחולו על מיתקן גז טבעי לצריכה שהוזרם אליו גז טבעי לפני יום התחילה מבעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 102|סעיף 102 לחוק משק הגז הטבעי}}.

{{ח:סעיף|8טו|הוראות מעבר – {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}}|תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ד|8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 8ח|ו־8ח}} –
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן גז טבעי לצריכה, למעט מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, שערב יום התחילה הוזרם אליו גז טבעי או שניתן לגביו אישור להזרמת גז טבעי לפני יום התחילה אך טרם הוזרם אליו גז טבעי (בסעיף זה – מיתקן קיים), אינו חייב באישור תקינות לשם שימוש בו והזרמת גז טבעי אליו, עד לבדיקתו לראשונה לפי הוראות פסקה (2); בסעיף זה, ”אישור להזרמת גז טבעי“ – אישור בכתב, שנתן הממונה או מי מטעמו או מכון התקנים, ובלבד שניתנו כלל האישורים לכל חלקי המיתקן שאליו יוזרם גז טבעי;
{{ח:תתת|(2)}} גוף בודק יבדוק מיתקן קיים לשם מתן אישור תקינות, בהתאם להוראות בתקן שעניינן הערכת בטיחותם של מיתקנים קיימים ובהתחשב באישורים להזרמת גז טבעי שניתנו לגבי אותו מיתקן בעבר; בדיקה ראשונה של מיתקן קיים כאמור תבוצע במהלך התקופות האלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין מיתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, והאישור היה בתוקף ערב יום התחילה – עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מיתקן קיים שקיבל אישורים להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי וממכון התקנים והאישורים היו בתוקף ערב יום התחילה – עד תום חמש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן, ובלבד שאם הותנה האישור שנתן מכון התקנים בתנאים, מכון התקנים אישר את התקיימות התנאים בטרם פקע תוקף האישור המותנה שנתן.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8י|סעיף 8י}} יחולו לעניין מיתקן כאמור בפסקה (2), בתקופה האמורה בה, והכול בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הממונה רשאי לתת הוראה למכון התקנים לבצע בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8י|סעיף 8י(א)(2)}}, גם אם הוא הגוף שנתן את אישור התקינות התקף באותה העת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8י|באותו סעיף}}.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקן כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3) – עד יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8ט|בסעיף 8ט}}, לעניין מיתקנים כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו הוראות אלה במהלך התקופות כאמור באותו סעיף קטן:
{{ח:תתת|(1)}} מכון התקנים ישמש גוף בודק; ואולם לבקשת מבקש האישור, גורם שהחל בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה לפני יום י״ג בחשוון התשע״ו (26 באוקטובר 2015) לשם מתן אישור להזרמת גז אל המיתקן, ישלים את הליך הבדיקה לגבי אותו חלק במיתקן שהחל לבדוק; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהחובה לקבל אישור מאת מכון התקנים לגבי שאר חלקי המיתקן;
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם המנהל הכללי של הרשות להסמכת מעבדות, יאשר גוף הפועל במדינה מפותחת בעלת שווקים משמעותיים והוסמך לפי הדין החל בה, לשמש כגוף בודק לעניין {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, ובלבד שסבר כי אותו גוף כשיר לערוך בדיקות למיתקני גז טבעי לצריכה לפי דרישות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; אישור לפי פסקה זו לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יינתן עד ליום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ולגבי מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – עד ליום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017); החלטה על מתן אישור כאמור ורשימה מעודכנת של הגופים שאושרו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(3)}} הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) יערכו בדיקות למיתקן גז טבעי לצריכה בהתאם לדרישות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בשינויים המחויבים, וייתנו אישור תקינות למיתקן אם מתקיימות לגביו דרישות כאמור, וניתן לגביו אישור מאת הרשות הארצית לכבאות והצלה; הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק כאמור ברישה לפסקה זו רשאים לתת אישור תקינות זמני לפי פסקה זו גם אם לא מתקיימות הנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ו|בסעיף 8ו(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} אישור כאמור בפסקאות (1) ו־(3), למעט אישור תקינות זמני, יינתן לתקופה של חמש שנים או לתקופה שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}.
{{ח:תתת|(5)}} אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) (בסעיף קטן זה – אישור השר) יעמוד בתוקפו עד ליום ה׳ בשבט התשע״ז (1 בפברואר 2017), אלא אם כן נקבע בו מועד מוקדם יותר; ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|סעיף 8ט(ב)}}, ועד ליום ה׳ באייר התשע״ז (1 בפברואר 2017) קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|אותו סעיף}}, אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יעמוד בתוקפו עד תום שלושה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור, בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2); ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|סעיף 8ט(ב)}}, ועד תום שלושת החודשים כאמור קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|אותו סעיף}}, אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד תום שמונה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו במהלך התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשע״ו (1 במרס 2016) ועד תום שמונה חודשים מיום קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור; השר יודיע, בצו, על קביעת התקן ועל סיום התקופה לפי פסקה זו; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, צו כאמור אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|סיום התקופה לפי פסקה זו נקבע ליום י׳ בתשרי התשע״ח (30 בספטמבר 2017).}}
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור בפסקה (2) – בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקופה לפי פסקה זו הוארכה עד יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) או עד 15 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות של השר בדבר הסמכת גוף בודק ראשון בידי הרשות להסמכת מעבדות ובדבר אישורו של הגוף האמור בידי הממונה על התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ט|סעיף 8ט לחוק}}, המוקדם מבינהם.}}
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל גורם מהגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף קטן או גוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) של אותו סעיף קטן, בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, והאישור האמור היה בתוקף במועד תחילת הבדיקה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגורם שהחל בבדיקה יהיה רשאי, לבקשת מבקש האישור, להשלים את הליך הבדיקה לגבי אותו מיתקן, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)(3) ו־(4), גם לאחר תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, ובלבד שאותו גורם קיבל ממבקש האישור את כל המסמכים הדרושים למתן האישור, ביצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן והשיב לפניית מבקש האישור תוך פירוט הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, עד תום התקופה שבה היה רשאי לתת אישור תקינות בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} אישור תקינות למיתקן לפי הוראות סעיף קטן זה יכול שיינתן עד תום חצי שנה מתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, לכל המאוחר; בפסקה זו, ”אישור תקינות“ – למעט אישור תקינות זמני.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מהיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות; לא יקבע השר צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלי רישיונות חלוקה ורישיונות הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}, לגופים העוסקים בשיווק גז טבעי, להתאחדות התעשיינים, לרשות להסמכת מעבדות ולמכון התקנים הזדמנות להשמיע את עמדתם.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מתום התקופה המנויה בסעיף קטן (ד)(2) וכל עוד לא נקבע תקן לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, יבדוק גוף בודק מיתקן כאמור לשם מתן אישור תקינות לגביו, בהתאם לדרישות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרט 1(ב) לתוספת הרביעית}}.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), חלפו חמש שנים מיום התחילה וטרם נקבע תקן כאמור בפסקה (1), ולא תוקן {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|פרט 1(ב) לתוספת הרביעית}}, יבחן הממונה את הצורך בעדכון הדרישות כאמור כדי להתאימן להתקדמות הטכנולוגיה והמדע ולהתפתחות המשק, ויעביר את המלצותיו בנושא לידי השר שיבחן את הצורך לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} בהתאם להמלצותיו; ואולם העדר החלטה של השר לפי פסקה זו, אין בה כדי לגרוע מתוקפן של אותן דרישות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|9|איסור עיסוק ללא רשיון|תיקון: תשס״ב, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם ספק גז ולא יעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות, אלא אם כן הוא בעל רשיון שניתן לו לפי חוק זה, ואולם מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ב|פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם לא יעסיק אדם אחר בעבודת גז שחלה עליה חובת רישוי לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|10|בקשה לרשיון ספק גז}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להיות ספק גז יגיש בקשה למנהל לקבל רשיון ויכלול בה פרטים ומסמכים כפי שקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש מן המבקש פרטים או מסמכים נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש, בנסיבות הענין, לצורך החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|11|בקשה לרשיון לעיסוק בעבודת גז|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} המבקש לעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות יגיש בקשה לממונה, בטופס שקבע השר בתקנות, לקבל רשיון לאותו סוג של עבודת גז.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|12|תנאים למתן רשיון ספק גז|תיקון: תשס״ב־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לתת רישיון ספק גז למבקש שהוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל.

{{ח:סעיף|13|החלטה בבקשה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי יש להיעתר לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, יתן למבקש רשיון ספק גז לעסק מן הסוג שיצויין בו או לעבודת גז מן הסוג שיצויין בו, הכל לפי הענין, והוא רשאי להתנות תנאים ברשיון.
{{ח:תת|(ב)}} סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי אין להיעתר לבקשה, יודיע למבקש את נימוקיו ויתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לפני מתן החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן המנהל או הממונה, לפי העניין, החלטה בבקשה תוך ששים ימים מיום שהוגשה ייחשב הדבר כהיענות לה, ואולם השר רשאי, בהודעה למבקש ומטעמים מיוחדים שירשום, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שיקבע; הזמן מיום מתן הודעה לפי סעיף קטן (ב) עד יום השמעת הטענות לא יבוא במנין תקופה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|14|קיום תנאים בידי בעל רשיון ספק גז|תיקון: תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:ת}} מי שקיבל רשיון ספק גז יחולו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל עוסק מטעמו בעבודת גז, רשיון מתאים לעיסוק בעבודת גז;
{{ח:תת|(2)}} הוא עומד בדרישות הבטיחות לענין מיתקני הגז שבבעלותו או בשימושו, כפי שקבע השר בצו ולפי כל חיקוק;
{{ח:תת|(3)}} הוא מקיים את ההוראות בדבר ביטוח חבותו על נזקים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} וכפי שקבע השר בתקנות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(4)}} הוא מספק גז רק לצרכנים שיש לו עמם חוזה בכתב להספקת גז; הוראות אלה יחולו לעניין התקשרות להספקת גז, שנעשתה ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ואילך, לרבות שינוי בתנאי התקשרות קיימת והארכת תקופת ההתקשרות;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ״מ), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|15|תנאים למתן רשיון לעיסוק בעבודת גז|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון למבקש לעסוק בעבודת גז אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו שמונה עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מעיסוק בעבודת גז;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ממלא אחר תנאי כשירות, מומחיות וידע מקצועי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו להחליט בדבר מתן רשיון לפי סעיף זה, יביא הממונה בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, לאחר שקיבל חוות דעת ממשטרת ישראל או מגורמים מוסמכים אחרים, לפי הענין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|16|תקפו של רשיון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} הוא לעשר שנים ותוקפו של רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} הוא לחמש שנים
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לתת רשיון לתקופה קצרה מזו האמורה בסעיף קטן (א) ובלבד שלפני מתן החלטתו נתן למבקש הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|17|ביטול רשיון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי לבטל רשיון או לסרב לחדשו, אם נתקיים בבעל הרשיון אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה:
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שהיה בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מלקבל רשיון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא הפר בענין מהותי, הוראה שנקבעה לפי חוק זה או הוראה לפי כל חיקוק הנוגע לבטיחות;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהוא החליט על פירוק מרצון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבטל המנהל או הממונה, לפי העניין, רשיון ולא יסרב לחדשו אלא לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} אם תלויים ועומדים נגד בעל רשיון הליכים בשל עבירה לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מן העיסוק נושא הרשיון, רשאי המנהל או הממונה, לפי העניין, להתלות את הרשיון עד לסיום ההליכים, ובלבד שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|18|תעודת הסמכה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות סוגים של עבודות גז מאלה שאינן טעונות רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, שרשאי לעסוק בהם מי שקיבל תעודת הסמכה לעיסוק בעבודת גז כאמור מאת ספק גז או מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ב|פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי}}; בתקנות כאמור רשאי השר להתנות מתן תעודת הסמכה בהכשרת העוסקים כפי שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חקירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|22|סמכויות חקירה}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי חוק זה או אם התעורר חשד לעבירה על הוראה לפיו, רשאי מי שהשר הסמיך לכך בכתב, לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן (א) יחזיר מסמך שנמסר לו למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שניתן לו המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמך עשוי לשמש ראיה: שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת המנהל או בא־כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|23|ביקורת ותפיסה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיך לכך בכתב רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או למנוע עבירה עליהן, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מיתקן גז או שנעברת בו עבירה על הוראות לפי חוק זה, כדי לבדוק את המקום ולתפוס דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור וכן ליטול דוגמה לשם בדיקה, ובלבד שאין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו מאת בית משפט מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}} יחולו גם על דבר שנתפס לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין כניסה לצרכי בדיקה למקום שנמצא בו מיתקן המוחזק בידי מערכת הבטחון, יקבע השר, בהסכמת שר הבטחון, הסדרים של דרכי הכניסה והבדיקה.

{{ח:סעיף|24|ביצוע צווים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא בוצעו צו או הוראה לפי חוק זה, וראה הממונה שאי ביצועם מהווה סכנה ממשית ומיידית, רשאי הוא לנקוט צעדים לכפיית קיומם או לבצעם במקום החייב בביצועם ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.

{{ח:סעיף|25|עונשין|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} העוסק בעבודת גז החייבת ברישוי לפי חוק זה ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} אדם שאינו צרכן ביתי המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או פי שלושה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על תקנות שהותקנו לפי חוק זה או צו או הוראה שניתנו מכוחו, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות או בצווים לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהם לא תהווה עבירה.

{{ח:סעיף|26|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו לעניין עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א) או (ב)}} – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ולעניין עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(ג)}} – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|28|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על המדינה.

{{ח:סעיף|29|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ח, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת כללים לעניין מתן הודעה מוקדמת לצרכן גז על מועד ביצוע בדיקה של מיתקן גז ולעניין ביצוע עבודות גז והטלת אגרות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30|תקנות וצווים – התייעצות, הסכמה ואישור|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות וצווים לגבי מיתקני גז המשמשים לייצור, מילוי, החסנה, הולכה או שיווק של גז ועבודות הקשורות באלה, ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות וצווים לעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז ייקבעו בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|31|הוראות הממונה – התייעצות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה לפי חוק זה בעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז יהיו בהתייעצות עם עובד המשרד לביטחון הפנים שהשר לביטחון הפנים הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|32|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל או מחזיק של מיתקן שערב תחילתו של חוק זה שימש מיתקן גז, רשאי להמשיך ולהשתמש בו במשך ששה חדשים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ובלבד שתוך התקופה האמורה יעשה בו שינויים והתאמות לפי דרישות חוק זה והוראות המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} הותקנו בתקופה האמורה תקנות וצווים לפי חוק זה לעניו מיתקן גז, יעשה הבעל או מחזיק המיתקן את השינויים וההתאמות לפי התקנות והצווים כאמור תוך ששה חדשים מיום תחילתם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי המנהל להשתמש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לגבי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלפני יום התחילה היה ספק גז או עסק בעבודת גז מסוג שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי להמשיך בעיסוקו לתקופה של ששה חדשים מיום התחילה, אף אם לא נתקיימו לגביו התנאים למתן רשיון לפי חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לעיסוקו.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ד) אם הוא סבור שיש סיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|33|שמירת דינים וחובות}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} קיום חובה לפי חוק זה אין בו כדי לפטור מקיום חובה לפי כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.}}

{{ח:סעיף|36|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום 1 לחודש שלאחר תום ששים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(נמחקה)}}|תיקון: תשס״ח, תשפ״א}}

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב}} – להגדרה ”תקן“)}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1א פרט 1}}
{{ח:ת}} תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1א פרט 2}}
{{ח:ת}} תקן לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}

{{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 2 פרט א}}
{{ח:ת}} ספק גז יערוך ביטוח לכיסוי חבותו בשל כל אירוע בסכום שלא יפחת מסכום השווה, בשקלים חדשים, ל־5 מיליון דולר ארצות הברית לפי שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית לעומת השקל החדש כפי שמפרסם בנק ישראל.

{{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 2 פרט ב}}
{{ח:ת}} הביטוח ייעשה אצל מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 2 פרט ג}}
{{ח:ת}} הביטוח יהיה תקף במשך כל תקופת הרישיון של ספק הגז, וייעשה באופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת תוקפה של הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר מכן.

{{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 2 פרט ד}}
{{ח:ת}} סכום ההשתתפות העצמית בביטוח כאמור לא יעלה על 1% מסכום הביטוח לאירוע.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קצה“ – חלק של מיתקן גז טבעי לצריכה, שבו הגז הטבעי מגיע לכדי בעירה או שמתבצע בו תהליך של הרכבת חומר אחר מגז טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בעל ספיקה נמוכה“ – מיתקן גז טבעי לצריכה שצריכתו הכוללת המרבית אינה עולה על 300 מטרים מעוקבים לשעה, ביחס לתנאי לחץ של 1.01325 בר (bar), לטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס ולתנאי אוויר יבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשת השלמה“ – פנייה של גוף בודק למבקש אישור התקינות שפנה אליו, בבקשה להמציא לגוף הבודק מסמכים או לבצע פעולות לשם ביצוע הבדיקה או לשם מתן אישור התקינות בהתאם לתקן ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יא|סעיף 8יא}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הבקשה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;המועד לתגובת הגוף הבודק (ממועד קבלת הפנייה)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה, שהוא מיתקן בעל ספיקה נמוכה וכולל חמישה מיתקני קצה לכל היותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 ימי עבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ימי עבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי דחוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ימי עבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1 עד 3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 ימי עבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מענה לבקשת השלמה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15 ימי עבודה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8טו|סעיף 8טו}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} הדרישות המפורטות במסמכים שלהלן, כנוסחם ביום התחילה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב}}, המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Directive/igid.pdf|Industrial Gas Installation Directive (IGID), Revision 8}} (מיום 1 בינואר 2014);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Directive/37713-CNGDRevP0.pdf|Compressed Natural Gas Directive, Revision P‎1}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} הדרישות כנוסחן ביום התחילה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב}}, המפורטות {{ח:חיצוני|http://www.sii.org.il/sip_storage/FILES/6/3056.pdf|ב־SII Guidelines for the Approval of Industrial Appliance to NG System}}, המפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teken/?tid{{=}}c282b6c1-4ba1-40f7-acfb-de08bcc673a7|תקן ישראלי 6236}} – תחנות תדלוק לכלי רכב בגז טבעי דחוס, העומד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באלול התשמ״ט (25 בספטמבר 1989).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה שחל'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתית
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4g47yu3nhsielboi54mmmn4czam6ic7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים א/ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328037</id>
    <revision>
      <id>1418159</id>
      <parentid>1414193</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:48:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57033" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א|ב|ג|ד|}}
== ג' ==
{{טורים שווים |'''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים{{ש}}לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים.'''}}}}

לריח שמניך וכו'. הפ' הזה לפי פשוטו, הנה היא רפואה למכת גלתה יהודה מעוני וכו'. אשר כנגד הגלות והטלטול אומ' לריח שמניך, ע&quot;ד מ&quot;ש במדרש, משל לצלוחית של פלייטון מונחת צמיד פתיל ואין ריחה נודף וכו'. וכנגד היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אמר על כן עלמות אהבוך, אלו האומות, והמשילה לשמן, לומר לך כמ&quot;ש ז&quot;ל, מה השמן הזה אפי' אתה נותנו בכל משקין שבעולם לעולם היא עליון אף ישראל, ונתנך ה' אלקיך עליון. א&quot;כ אעפ&quot;י שגלתה יהודה, נמשלו לשמן שאינו מתערב ולעולם הוא עליון על כל האומות. אבל כאשר נדקדק אומרו לריח שמניך, מהו ריח שמניך, הנה הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, וכמ&quot;ש ז&quot;ל על פ' כל הנשמה תהלל יה. אזוהי דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי או' זה הריח. וכן אמרו בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנק' עין יעקב נהר כ&quot;ב ז&quot;ל, אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעה&quot;ב כנ&quot;ל עכ&quot;ל. 

והנה השמן הוא כנוי לסודות התורה, וכמו שאמרו בזוהר פ' שמיני ז&quot;ל, ר' אבא אמ' מאתר חד נפקי יין ושמן וכו' עד בין האי להאי, שמן דאיהו בחשאי בלחישו תדיר, אתי מסטרא דמחשבה דאיהו בלחישו תדיר, ולא אשתמע ואיהו בחשאי עכ&quot;ל. וידוע כי תורה ה' תמימה משיבת נפש והגוף ג&quot;כ, וכמה שאמרו נעשו ד&quot;ת קלורין לעין, מלוגמא למכה וכו'. והכתוב אומ' ולכל בשרו מרפא. והעוסק בה נק' אוכל ושותה, והכתוב אומ' בפי' לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. אמנם הכוונה בסודות עליוני' יקרא מריח, והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ובפרט המכוין ומיחד יחודים למעלה ומתבודדי' להשיג נבואה, צריך להפשיט רוחו ונשמתו מגופו, ועל קצתם נאמר ויפול על פניו. ותרדמה נפלה על אברם וכיוצא, והנה כלפי שאמ' הכתוב גלתה יהודה מעוני. הנה במדרש אמרו על פ' עניה ענתות, עניה מדברי נבואה. וא&quot;כ מה שגלתה יהודה הוא מדברי נבואה, גם גלתה מרוב עבודה כמ&quot;ש למעלה, כי ע&quot;י הקרבן היה מכיר הפגם, והכהן נותן לו התיקון, ועתה שגלתה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאפי' תחזור להתבודד ולבקש נבואה וכיוצא, הנה טומאת העמים הנה היא מעכבת, ובפרט בהיותם בח&quot;ל, ולכן לא מצאה מנוח, ובפרט נוסף על זה כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי אפי' שתעלה נשמתה למעלה, מ&quot;מ מידי עלותה בית אל כמה וכמה מעיקי' ומסכי' מכאן ועד לרקיע ומשם ולמעלה, וכמ&quot;ש (ספר הגלגולים לקוטים) שמידי עלות הנשמה למעלה, הדרך הטובה אינה אלא א', ויש ל&quot;ו אלף דרכים ושבילי' צרי' הולכי' לגהינם, ובכל א' מהם יש כלב, וכעלות הנשמה למעלה, אם היא מטה את הדרך אז הכלב צועק, ואז יוצאי' כמה מלאכי חבלה וחוטפי' הנשמה, וזהו כל רודפיה השיגוה בין המצרים, 

וכלפי כל הדברי' האלו הקדים עתה ואמר, כי לריח שמניך. פי' ע&quot;י הכוונה שהיא דמיון הריח שמניך שהם הסודות, טובי' ומאירי'. פי' אדם כורת הקליפות, ולזה אמר דוד זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. שאפי' תהיה בבית מגוריו שהם האומות, הנה התורה זמירות היו לו, שבהם היה כורת אותם ועולה למקום שהיה רוצה, באופן כי בזה ימצא מנוח בעלותה בית ה'. וגם שמן תורק שמיך, כאדם שמריק מכלי אל כלי, כן תשתפכנה אבני קדש, וניצוצות שכינתו ית', ואהיה להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה, ובזה אעפ&quot;י שישבה בגוים תמצא מנוח לכף רגלה, וכמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ז&quot;ל, כד עאלו לבבל חשיבו דלא יקומון לעלמין וכו'. ופי' המקובלי' ז&quot;ל, כי חשבו היות כל כוונתם ויחודם להבל ולריק ח&quot;ו, כיון שהיו ברשות האומות והשרי' החיצוניים, וזהו לדעתי כד עאלו לבבל, שנכנסו לתוכה והיו כמו מובלעי' בתוכה, ולכן מה עשה הקב&quot;ה. תניא אר&quot;ש ביה שעתא קרא קב&quot;ה לכל פמלייא דיליה וכו' עד כד נחתו אתפתחו שמיא. וזה נ&quot;ל להורות מ&quot;ש כי ברדת הקדושה אין דבר שיעכב ויעמד בפניה, וזהו אתפתחו שמיא ושראת רה&quot;ק ביחזקאל, א&quot;ל לישראל הא מאריכון הכא, וכל חילי שמיא ורתיכתי דאתו למידר עמכון לא הימנוה, עד דא&quot;ל כל מה דחמא וארא כך, ואר&quot;ש ביה שעתא חדו ישראל חדותא שלימתא בסייעתא דמריהון דהוה עמהון, וכל חד מינייהו אעל רעותא דליביה ברחימותא סגיאה למיסר נפשיהון על קדושה דמאריהון עכ&quot;ל. וזהו שמן תורק, ובגולה הלך שמך שהיא השכינה, וכיון שהשכינה עמהם, על כן עלמות שהם האומות אהבוך, והנה היא אהבה התלויה בדבר, שהיא השכי' הנק' דבר, יען בסבתה הם מקבלי' השפע, וכמ&quot;ש למעלה בפי' הקודם, ולכן בטל דבר, שהשכינה מסתלקת בעונותיהם של ישראל ח&quot;ו, בטלה אהבה והצרות מצויות, וכל רודפיה השיגוה וכו'. ועתה שהשכינה עמהם, על כן עלמות אהבוך, ובמדרש גלתה יהודה וכו'. וא&quot;ה אינם גולים, אלא אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, וא&quot;ה שאוכלי' מפתן ושותים מיינם אין גלותם גלות, אבל ישראל שאינם אוכלים מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות שלהם אין גלותם גלות, אבל ישראל שהם מהלכין ויחפין גלותם גלות, לכן נא' גלתה יהודה עכ&quot;ל. הורה לנו מ&quot;ש בתחילה אמ' אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, כי להיותם כלם תחת ממשלת שרי הטומאה, מה להם הכא מה להם התם, בכ&quot;מ שהם הולכים טמא טמא יקראו, א&quot;כ אין גלותם גלות, ואח&quot;כ פי' ואמר א&quot;ה שאוכלים מפתם ושותים מיינם ומקבלי' שפעם ע&quot;י שרים, לא אכפת להם לקבל משר זה או משר אחר, אבל ישראל שהם מקבלי' שפעם מהשי&quot;ת, ולכן הוצרכה השכינה להקדי' ולרדת למצרים, ולכן באו ז' שני שבע מצדה, וז' שני רעב להרעיב שרה של מצרים, וזהו והרעב היה על כל פני הארץ. ועיין בדברי מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל בפי' התורה כי האריך הרבה בזה, ולכן גלותם גלות, כי מאין בא השפע אליהם במקום טומאה, ואפי' אם יבא ע&quot;י שתתלבש השכינה בשר, מ&quot;מ נא' היו צריה לראש, ובתחילה נוטלים האומות ואח&quot;כ ישראל, ולכן גלותם גלות כיון שאין אוכלי' מפתם לחם מגואל, ואין שותים מיינם שבא מצד הטומאה, וזה שאומ' הכתוב גבי אחז, ובעת הצר לו ויוסף למעול מעל בה' הוא המלך אחז. ויזבח לאלקי דמשק המכי' בו. ויאמר כי אלקי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל. ד&quot;ה ב' סי' כ&quot;ח. ואז&quot;ל הוא המלך אחז, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו. א&quot;ר יוחנן (סנהדרין ק&quot;ג ע&quot;א) שלמדו ממ&quot;ש ויזבח לאלקי דמשק. ופי' דימה בעצמו היות תחת ממשלת הטומ', וע&quot;י עבודת הע&quot;ז שלהם יקבל שפע ממקום שמקבלים האומות, וטעה בשנים כידוע למבין, וכמאמר הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים וכו'. ולכן אמרו הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו, 

ונחזור למ&quot;ש בביאור המאמר, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות. פרש&quot;י מלשון צבים וכרכרות, שהם מרכבות, והכוונה שכולם הם מצד מרכבות הטומאה, ובכל מקום שגולים נעשו כמוהם, אבל ישראל שהם מהלכין יחפין, כי בהיותם על אדמתם, אפי' בזמן הכעס נא' הנה אנכי שולח מלאך וכו' שהוא מט&quot;ט והוא מצד הקדושה העליונה, ועליו ועל סנדלפון נא' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. והם דמיון מנעלים וסנדלים להגין על ישראל, מלבד מ&quot;ש ז&quot;ל, חנוך תופר מנעלים היה וכו'. וכבר פי' ז&quot;ל בזה סודות גדולים, ועתה שגלו ישראל נמנעה השפעה זו מהם ולכן יקראו הולכי' יחפי' ולכן גלותם גלות, וזהו שאו' לכך נא' גלתה יהודה, לרמוז לנו שע&quot;ד זה מתאונן הכתוב, יען הם דברי' נוגעי' לכבוד אלקי', וע&quot;ז נא' גלתה יהודה, וגם ע&quot;ז הקדים רפואה באומרו לריח שמניך וכו'. וזה עפ&quot;י הדרך שאמ' כי הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ומצד הריח באה ההשפעה לישראל, ומזה לא ירגישו ולא יקבלו א&quot;ה מהשפע הזה, כפי מ&quot;ש חכמי המחקר במשל הדיוט: אין החתול מריח ריח בשמים. ונניח דברים אלו ונביא ראיה מדברי רז&quot;ל שאמרו, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח. וע&quot;ז אמרו בגמ' (סוטה מ&quot;ט.), רב הונא אשכח תמרתא דחינוניתא וכו' עד א&quot;ל בני טהרה יש בך וכו'. הנה שהטהור מרגיש בריח טוב אבל לא הטמא, וגם השמן אשר הנה (הוא) כנוי לסודות התורה כמ&quot;ש, הנה לא שלטו בהם א&quot;ה, וע&quot;ז נא' מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל וכו'. ובפי' אומר בס' אור נערב (ח&quot;ה פ&quot;ב): דמאן דלא עאל בקיומא קדישא לא יבין בסודות התורה, ואעפ&quot;י שאו' איזה דברים שגנבו להם מישראל, מ&quot;מ לא ידעו ולא יבינו עכ&quot;ל. וכן אמרו ז&quot;ל, מה השמן הזה אתה נותנו בכל מיני משקין, לעולם הוא עליון ואינו מתערב. וכבר אמרנו שהוא כנוי לישראל, וכן הוא רמז לסודות התורה וכמ&quot;ש. והסודות האלו הם עליוני' ואין יד הא&quot;ה שולטת בהם, ואעפ&quot;י שאמרו שמיום ששרף אפוסטומוס הרשע את התורה נמסרו התורה וסודותיה לחצוני' עכ&quot;ל. חלילה לנו לומר שהם יודעי' מה שלא ידעו ישראל ח&quot;ו, אדרבא בל ימשול זר במעין חתום, רק הכוונה שהסודות הם סגורי' אצלם, ואין יכולת ביד ישראל להוציא את שלהם מתחת ידם, זולתי בטורח גדול ע&quot;י ערמה ותחבולה, דמיון ברכות ובכורה של עשיו וכיוצא, וזה נ&quot;ל שרומז במשנה במס' טהרות, המוסר מפתחו לע&quot;ה. פי' אם השי&quot;ת מסר מפתח סודותיו לע&quot;ה. שהם האומות, מ&quot;מ הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח, וחלילה להם ליכנס בתוכו כי יהיו נתפסי' כגנב, ועליהם נא' אזהרתם זוהי מיתתם כידוע. 

ונחזור לענין כי בסודות התורה לא הגיעה יד האומות, ואפשר שמפני טעם זה, ר' ובית דינו התירו בשמן. וכאשר האדם יטהר עצמו ויקדש עצמו במותר לו ויעסוק בתורה ובמצותיה בכוונה הראויה, יוציא את בלעו מפי האומות, ואעפ&quot;י שהמפתח ביד הבעלי' ואלילים אלמי', ובית ה' סגור מכל צדדיו, הנה מ&quot;מ כל מי שיש לו טהרה וריח, ע&quot;ז נא' לעיניהם חתור לך בקיר. ובפרט ע&quot;י התפלה בכוונה הראויה בקדושה, יפתחו לו שערי שמים ויראה מראות אלקי', וכמ&quot;ש על ויעתר יצחק וכו' ויעתר לו. ויחתר לו, משל לבן מלכי' שהיה חותר אצל אביו ליטול ליט' זהב, היה חותר מבחוץ ואביו חותר מבפני', ע&quot;ד הבא ליטהר מסייעים אותו. ואפשר שזה נרמז בכתוב שאומ' חתר בחשך בתים יומם חתמו למו והם לא ידעו אור. ואז&quot;ל שהיו הולכי' לריח אפרסמון וחותרי' בבתי' וכו'. ואעפ&quot;י שפירשוהו באופן אחר בענין דור המבול לגנאי, נוכל לפרש אותו לשבח, כי הצדיק לריח שמן הטוב אעפ&quot;י שהוא בחשך ובגלות, מ&quot;מ חתר בחשך בתים הסתומי' מכל צד ואין מי שיכול להכנס, וע&quot;י חתירתו מבחוץ, גם ה' יתן הטוב ויחתר לו מבפני', ועי&quot;ז נפתחו השמים ואראה מראות אלקים, וידוע כי שם אלקי' כנגד החשך, וזהו חתר בחשך בתי', ופי' ואמר מה שבבתי' אלו יומם חתמו למו, יומם שהוא חסדו ית' הגדול מסטרא דאור קדמאה, כמ&quot;ש בפסוקי' הקודמי', חתמו למו, חתמו להם א&quot;ה לעצמם וסגר ואין פותח זולתי ע&quot;י חתירה כמ&quot;ש. אבל אעפ&quot;י שחתמו למו, מ&quot;מ אין להם לא&quot;ה ידיעה מזה ואינם יודעים מה שברשותם, וזהו והם לא ידעו אור, ויש רמז למ&quot;ש בזוהר פ' משפטי' דף (), וזהו כוונת הכתוב לריח שמניך טובי'. שהצדיק מריח בהם והולך אחריהם ע&quot;י הטהרה והקדושה, כמ&quot;ש עי&quot;ז שמן תורק שמיך. שהיא השכינה המריקה שפע על ראשו ומתראה אליו כדברי הזהר פ' משפטי', וזהו נ&quot;ל בכל עת אפי' בעת צרה והגלות יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר, כמ&quot;ש וסיים הפסוק ואמ' ע&quot;כ עלמות אהבוך. יפורש עלמות מלשון העלם, ויהיה פי' על כן אותם הדברים הסודות ונעלמות אהבוך, והוא ממש דברי הזהר שאמרנו, והטעם מפני שמצא מין את מינו ונעור, ואפשר שלזה רמז במדרש ילקוט על פ' זה, ר' חדקא אומ' מן הדא את למד שריח הצדיקי' יפה וניכר משל רשעי', שכין הוא אומר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, שהיה ריחו הולך, וכן אתה מוצא ביצחק, ראה ריח בני כריח שדה, שהיה ריחו של יעקב ניכר משל עשו, וכן אמרו בזוהר גבי מערת המכפלה, שהיה נר' לעפרון מלאה קוצין ונתגלתה לאברהם. ואפשר שלזה כיון ר&quot;ע באומרו רבותי חסרוה ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג וכממלא מאמת המים ומדליק נר מנר. ופי' כמריח באתרוג שהוא מלכות תורה שבע&quot;פ, וכממלא מאמת המים שהוא תורה שבכתב, ומדליק נר מנר שהם ב' נרות של שבת בינה ומלכות, גם אפשר שזהו המחלוקת אי ריחא מלתא היא אם לא, דלגבי האומות ריחא לא מילתא היא וגבי ישראל ריחא מלתא (היא) ומשם נזונים כמ&quot;ש. 

העולה כי אעפ&quot;י שאין ישראל מקבלים שפע מא&quot;ה ואין אוכלים מפתם ואין שותים מיינם, וגם אינם תחת מרכבות הטומאה שלהם והם הולכין יחפין כמ&quot;ש, הנה הם נזוני' מן הריח ומן האור, וזהו לריח שמניך טובים, פי' טובים מאירים כמ&quot;ש לעיל, ועי&quot;ז מקבלים השפע שמן תורק שמיך. כמ&quot;ש על כן עלמות אהבוך, שהיינו שיקבל הברכות משם כמ&quot;ש ויתן לך האלקים מטל השמים. 

והנה מפשט הכתוב של גלתה יהודה וכו'. נר' שגלתה מעצמה מתחת העוני ורוב עבודה שהיתה לה בארצה ולא יכלה לעמוד, ולכך גלתה והלכה לגור באשר תמצא והלכה וישבה לה בין הגוים, ומ&quot;מ לא מצאה מנוח וכו'. כן נר' מפשט הכתוב, ולפי זה יקשה, כי עינינו רואות היות הדבר בהפך כי בעוד שהיו ישראל על אדמתם היה להם עושר גדול עד כי עליהם נתנבא הנביא כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה. אשר מפני קושיא זו כל א' מהמפרשי' ז&quot;ל פי' מה שפירש, וכן במדרש אמרו מעוני על שאכלו חמץ בפסח, וכמו שנפרש וכן הרבה, אבל מ&quot;מ הפשט לא יופשט, וכן נפרש אותו בעה&quot;ו, וזה עפ&quot;י שאז&quot;ל סימן לגסות הרוח עניות, מאי עניות עניות מתורה, ואין לך עניות כמו עניות התורה, וכן אמרו ג&quot;כ אין לך עניות כמו עניות הדעת, גם אמרו דעה חסרת מה קנית. וקודם הכל צריך לדייק כי בתחילה התחיל בעיר, איכה ישבה בדד וכו'. ועתה הזכיר יהודה. ואם מפני שיהודה היה יושב בירושלי', למה לא הזכיר ג&quot;כ שבט בנימין, ודרך כלל היל&quot;ל גלתה או גלו ישראל וכו'. אבל נר' שהכתוב לא עשה עיקר אלא משבט יהודה בלבד, וזה כאשר נקדים מה שהובא בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנ&quot;ל, נהר י&quot;ג ז&quot;ל, דע כי י&quot;ב סגולות נבראו בעולם, וכל א' מהם ניתן לשבט א' ואלו הן, הא' סגולת הדיבור ליהודה, ולכן יהודה הנאחז בה יש לו סגולת הדבור. והכוונה נ&quot;ל כי היתה יהודה לקדשו היא מדה אחרונה אשר הנה היא נק' דבור, דבר דבור על אופניו. א&quot;ר אליעזר שהיה לו יתרון בכח על כל אדם. הב' סגולת ההרהור והעיון בתורה לישכר וכו' עכ&quot;ל. והנה אז&quot;ל אדם לעמל נברא שנא' אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה ואם לעמל מלאכה, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר והגית בו יומם ולילה וכו' הוי או' לעמל תורה נברא עכ&quot;ל. הנה כי עמל האדם לדבור, והדבור הנה הוא מיוחד לתורה, א&quot;כ לא יגדל ההספד והקינה ויקרא גלות בעצם על העדר ד&quot;ת לשום א' מישראל כמו לשבט יהודה שיש לו כח הדבור יותר על כל אדם, וזה נ&quot;ל ג&quot;כ טעם למה ויגש אליו יהודה יותר מכל שאר השבטים, מלבד מה שאז&quot;ל, ומטעם זה ג&quot;כ ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות וכו'. ואז&quot;ל לתקן לו בית תלמוד. 

ונחזור לענין כי כיון שיש לו הדבור, הנה הוא מרגיש בדבר ביותר, ולכן גלתה יהודה מעצמה והלכה לה מסבת עוני של תורה, וכמ&quot;ש ז&quot;ל ארשב&quot;י אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בא&quot;י על שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים עכ&quot;ל. דקדק באומרו נתלשות ממקומן שהם מעצמם נתלשות וגולים יושביה חוץ ממקומן על שלא החזיקו וכו'. ונר' שכיון למ&quot;ש גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה ג&quot;כ, כי מסבת עוני של תורה נא' וימררו את חייהם וכו'. כמ&quot;ש למעלה וסוף דבר את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ואחרי שגלתה כנ&quot;ל היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, דקדק באומרו היא דווקא שיש לה כח הדבור, כמ&quot;ש ישבה קנתה לה התישבות בין הגוים, יען הוא דבר חשוב אצלם, יופי הדבור והמליצה, אבל מ&quot;מ לא מצאה מנוח כי לא כאלה חלק יעקב רק לעמלה של תורה נברא, ולכן כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי בעוד שישראל מקיימים מש&quot;ה ושמרתם ועשיתם, ושמרתם זו משנה, ועשיתם כמשמעו, אז ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי ע&quot;י שמירתם על תורה שבע&quot;פ ועשיר יענה עזות באופן כי כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, אך כאשר תעוותו אותם מחמת שכחה תחשבו שוטים כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל, ואז כל רודפיה השיגוה, בכל מקום שהשטן וא&quot;ה מונין את ישראל, השיגוה והקשו עליה בין המצרים בסתירה מינה ובה, מרישא לסיפא וממקום אחר וכיוצא, כמ&quot;ש למעלה כיון שגלו ישראל וכו' לא היה א' מהם שיכול לסבור תלמודו, וכמ&quot;ש. באופן כי אעפ&quot;י ליהודה שיש להם הדבור, מ&quot;מ בגלות אינם יכולים ללמוד תורה, ובפרט שגלו מעוני, עניות דתורה כמ&quot;ש. הרי היא כמי שנסתלק מהם הדבור ע&quot;ד כמו שאמרו בזוהר גבי משה, ואני ערל שפתים, בגין דדבורא דיליה בגלותא הוי. וזהו ג&quot;כ שאז&quot;ל מעוני, על שאכלו חמץ בפסח, פי' תחת היותם אוכלים המצה הנק' לחם עוני, שעונים עליו דברים שהם דברי תורה, להוציא הדבור מהגלות, אכלו חמץ בפסח כדי לתת כח אל היצה&quot;ר, ולפיכך הוסר מהם הדבור וגלו, 

ולתקן זה אמ' לריח שמניך טובים, ע&quot;ד מ&quot;ש בזהר חדש פ' חקת דף פ&quot;ב על פ' רחש לבי דבר טוב ז&quot;ל, מאי טעמא רחש לבי, בגין דדבור בלא קול לא יכול למללא, והאי לבי דאקרי דבור עד השתא לא אשתלימת עד דאתא שלמה מלכא ובנא לה ביתא וכו'. עד השתא טוב ולא טובים כיון דאתחבר קול עמו כדין טובים ע&quot;כ. והכוונה כי מדה אחרונה מלכות תורה שבע&quot;פ נק' דבר דבור ג&quot;כ, כמ&quot;ש ונק' יהודה, ובלא קול שהיא הת&quot;ת תורה שבכתב לא יכילו למללא, וזהו גלתה יהודה מעוני, עניות דתורה, כמ&quot;ש כיון דאתחבר קול עמו שהוא תורה שבכתב, כדין טובים השתא שראת למללא ונתקן הדבור, וזהו לריח שמניך טובים. הנה שב&quot;פ הנ&quot;ל נרמז תיקון הדבור שהיא השכינה בעצמה, וכמו כן הצדיקים הנאחזים בה ונמשכים ממנה, ונק' בשם יהוד'. 

ובזהר חדש הנ&quot;ל האריך הרבה בענין זה, והביא אח&quot;כ פ' יפיפית מבני אדם וכו'. ובסוף אמ' אבל תא חזי האי קרא רזא עילאה אית ביה, לקביל מלכא עלאהאמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין ואינון משבחן קמך ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, והוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכלי פתחי לי אחותי ע&quot;כ ברכך אלקי' לעולם אימא עילאה אעטרא בעטרין עלאין לעולם בגין ההוא בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, ד&quot;א לעולם דא ימינא לעילא דכתיב אתה כהן לעולם וכל ברכאן ומשחא טבא שריין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה האי דכתיב שאוג ישאג על נוהו, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובי', מ&quot;ט בגין דברכך אלקים לעולם עכ&quot;ל. הרי בפי' אמ' כי בזמנא דאתרחקת מינה מז&quot;א הנק' דבור, כמ&quot;ש מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, והוא כדמיון הצועק בקול גדול ואינו מדבר, וכנגד זה כד אתחברת על כן ברכך אלקים לעולם, ולקבל דא כתיב כי טובים לריח שמניך טובים, הנה כי לריח שמניך טובים הוא כנגד הדבור כמ&quot;ש, אבל צריך לפרש המאמר כיד ה' הטובה והוא יצילני משגיאות, ובזה תבין הדבר על בוריו, אמ' שהמ' הזה שהוא יפיפית, וכבר פי' נתיפית בעליונים נתיפית בתחתונים, ופי' אותו על אברהם אע&quot;ה, עתה כי רזא עילאה אית ביה, פי' ידוע כי כל רז הוא ביסוד, הן שיהיה ביסוד א&quot;א אבא או א&quot;י או ז&quot;א או נוק' ורזא עילאה הוא יסוד אי', ואמ' אית ביה לומר אין כוונתו לומר שהפסוק רומז ליסוד, שהרי אח&quot;כ אומר לקבל מלכא עילאה אמרית ליה, אלא אמר רזא עילאה אית ביה, יש בתוכו רמוז יסוד הבינה כי משם בא היופי וכמ&quot;ש, והביאו ראיה מפ' ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, ואמ' לקבל מלכא עלאה קאמ' ליה, ידוע כי מלכא סתם יצדק בת&quot;ת או במלכות, אבל מלכא עילאה ללא יצדק כ&quot;א בזעיר בעלותו אל אי' עילאה, ונק' כמוה. ואמ' שהמ' הזה לקבל מלכא עילאה, ז&quot;א בעלותו אל הבינה קאמ' ליה, אז השכינה נוק' אמ' ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין דאינון משבחן קמך, הנה המחנות האלו יפורשו בינה ותבונה, והטעם שנק' מחנות נ&quot;ל ע&quot;ד מ&quot;ש בפי' התפילה על מילת ברוך ז&quot;ל, כי הז&quot;א נעשה ע&quot;י כ&quot;ב אתוון וכו'. ואח&quot;כ אמר ואלו הם סוד להנחיל אוהבי יש, כי יש עולמות הם הבינה, וכולם בזעיר ע&quot;ש. כי כמעט עם מ&quot;ש שם, יובן כל מה שנאמר ואין כוונתי להאריך, והנה כאשר נחלק הבינה מהתבונה, ידוע כי התבונה היא שליש א' והבינה ב' שלישים, והנה שליש א' של ש&quot;י עולמות אלו הם כמנין מחנה, וב' מחנות הם כמניין אור, ואם נפרש משריין עלאין כולם בבינה העליונה, והוא בהיות הזעיר מקבל מחב&quot;ד חג&quot;ת דאי', והם ל&quot;מ דצלם, יצדק ג&quot;כ, ואמר דאינון משבחן קמך שהם משפיעי' שבח שהיא בגי' ש&quot;י קמך, פי' בג' ראשונות שהם לפני הז&quot;א, וזהו כוונת הכתוב יפיפית, כי כל זה נמשך מן הארת יסוד בינה, ועיין היטב בפי' התפילה במלת ברוך ותבין כל מה שאמרנו, ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, אם נפרש כפשוטו, כי ע&quot;י עסק התורה בלילה, הב&quot;ה שהוא ז&quot;א נכנס בג&quot;ע שהוא בינה ומשתעשע עם הצדיקים, וגם ע&quot;י עסק התורה בלילה בזה יש כח לעשות אח&quot;כ יחוד ק&quot;ש ביום, ואח&quot;כ לגמור הזווג בעמידה, א&quot;כ יפורש יפה נק' זכאי קשוט ע&quot;ד מ&quot;ש בזוהר במקום אחר, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, אבל נוכל לפרש על (נ&quot;ה) דזעיר הנק' קשוט, שהם עומדים דקיימין בפלגות ליליא בחצי קימת המלכות, יען הנה היא מתחלת כנגד החזה שהיא ת&quot;ת ז&quot;א מאחוריו, באופן דקיימין דחצי הנוק' הנק' לילה, ומהם באה שבח הזה כנודע כי ע&quot;י עליית פרקא קדמאה דנ&quot;ה בחג&quot;ת דז&quot;א, עי&quot;ז מתגדל כידוע מקו המדה, וזהו יפיפית מבני אדם שהם הצדיקים זו&quot;נ מנ&quot;ה דז&quot;א שהם בני ז&quot;א הנק' אדם כידוע, ועי&quot;ז הוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכל פתחי לי אחותי, וזה נרמז באדנ&quot;י שפתי תפתח, כי בתחילה היתה הנוק' נער סוד ש&quot;כ ניצוצין, ולא היתה ראויה לזווג, ועתה נעשה נערה, וזה נעשה ע&quot;י שיורד ה' אלפי&quot;ן מן ה' שמות של אהי&quot;ה שבבינה לה&quot;פ דין, ויעשו אדנ&quot;י, וזהו הוצק חן בשפתותיך שהוא שם חן שבבינה שיש בה שם ס&quot;ג, ובהסיר השליש מה&quot;א אחרת במלוי שהם נה&quot;י דתבונה הנכנסים בז&quot;א, נשאר במנין חן, ועתה זה החן הוצק בשפתותיך שהם נה&quot;י דז&quot;א, שאמ' שפתותיך ולא אמ' שפתיך, לרמוז על נ&quot;ה דבינה ג&quot;כ הנכללים בתוכם, ועי&quot;ז פתחי לי ונעשית נערה, יש בה פתח ראוי לזווג, ואמ' על כן ברכך אלקי' לעולם, אי' עלאה אעטרא לך בעיטרין עלאין שהם סי' המקיפי' שמהם נעשו חב&quot;ד לזעיר בתחילה, וזהו ע&quot;כ פי' על ז' ספירות הבנין של ז&quot;א העולים כמנין כן, ברכך שהם סוד הברכים שמשם בא הברכה שהם נ&quot;ה דאי' הנק' אלקי', וזה לעולם (יש כיס) מלכות הנק' עולם, וזהו שאו' בגין ההוא עולם בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, דקדק באו' עולם בתראה, שלא נפרש אותו בת&quot;ת או בלאה או בבינה הנק' ג&quot;כ עולם לפי' פירש ואמ' עולם בתראה ובגינה קאמ' דאיהו אנהיר לה, שהיא מקבלת ע&quot;י ז&quot;א המאיר לה ונגדלת במנה, ד&quot;א לעולם דא ימינא, נ&quot;ל דקשיא ליה לפרש לעולם בשביל עולם הנוסף ע&quot;ז, לפי הדרך שפי' המאמר, ידוע כי כל הבנין המלכות אינו אלא מצד החסד, והוכן בחסד כסא, וגם מצד החכמה, אבא יסד ברתא, ה' בחכמה יסד ארץ, ולכן פי' לעולם דא ימינא לעילא, דכתיב אתה כהן לעולם, וכל ברכאן ומשחא טבא שמין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן, האי כן אתחברת לעילא, כי הענין פי' האר&quot;י כי החסד העליון הנק' יומם, שא&quot;ל הנה תכף אחר הגרון של א&quot;א, קודם שיראה התפשטות הזרועות, שמקום זה הוא ראשי כתפים, שם הוא מקום חסד העליון הנק' יומם וכו', ואז אור הנמשך מהגרון ירד ונתלבש בחסד זה, ואז יצא הבינה מכח הגרון, כי הגרון היא בינה דא&quot;א, והחכמה יצא מצד החסד ההוא, והנה זה החסד מתפשט בחכמה, ומחכמה לבינה ומתפשט בכל הבינה, ואח&quot;כ נכנס בז&quot;א ומתפשט בכל גופו, וממנו מתפשט בכל המלכות בעת הזווג עכ&quot;ל האר&quot;י זלה&quot;ה, וזהו דקאמר דא ימינא לעילא שהיא החסד העליון, כמ&quot;ש ואינו החסד התחתון הנק' ימין סתם, ופי' ואמר דכתיב אתה כהן לעולם, אם נפרש אותו בבינה או בז&quot;א או במלכות, הכל אמת כמ&quot;ש וכל ברכאן, שהיא השפעת נה&quot;י ומשחא טבא שהוא מצד החכמה כידוע, כי שמן הוא בחכמה. שריין ביה בהאי חסד ואוקימנא ליה פי' נ&quot;ה במקום אחר, וע&quot;ד כתיב על כן שהוא למעלה מז' ספירות הבנין, וזהו כד האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה, כל זה מובן פי' על נוהו, בשביל נוהו שהיא המלכות, וע&quot;ז שאוג ישאג, וכמ&quot;ד על ויחרד האיש וילפת, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובים, ויהיה פי' הכתוב לפי דרכו ישקני מנשיקות פיהו שהוא הזווג העולה באו&quot;א בסוד הנשיקין, ובזה כי טובים ומאירים דודיך קול ודבור זו&quot;ן שהם דודים מיין מצד האי' שמשם בא היין המשומר בענביו, אבל יותר טובים ומאירים ע&quot;י ריח שהוא מצד א&quot;א, שמניך שהוא מצד החכמה, כמ&quot;ש ואמ' שמניך לשון רבים, לרמוז אל החסד העליון המתלבש בו, וע&quot;י נק' זו&quot;ן טובי', יען מתיחדים שני היסודות שלהם זה בזה, שניהם כא' טובים, והו לריח שמניך טובי', וידוע כי בהזדווג אבא עם אי', לאבא יש יותר על אימא הדבור כמ&quot;ש וממנה נעשה המלכות, וזהו לריח שמניך טובים שע&quot;י השמן נעשה הדבור למלכות, וזהו מ&quot;ש למעלה כי בתחלה רחש לבי דבר טוב לבד, ואח&quot;כ ע&quot;י שמניך טובים נתיחדו קול ודבור, וע&quot;י זה שמן תורק שמיך שמוציא הדבור לחוץ, כמש&quot;ה וידבר אלקי'. וכן במשה אלה הדברים אשר דבר, כי ע&quot;י שפע או&quot;א ניתן לה כח להשפיע בתחתונים, וזהו שמן תורק שמך, שהיא נק' חכמה תתאה, ויש בה השמן, ואפשר שזה רמוז במ&quot;ש במ&quot;ר א&quot;ר ברכיה אמרו ישראל לפני הב&quot;ה, ממה שאתה מביא אורה לעולם שהיא בינה או מלכות, שמך מתגדל שנעשית אדנ&quot;י כמ&quot;ד לעיל, ובזוהר (חדש) שיר השירים דף י&quot;א ע&quot;ג על פ' זה אומר, פתח ר&quot;ש ואמ' כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וכו'. מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתייא דאייתי ליה יעקב, לא ברכיה עד זמנא דארח באינון לבושין וכו', עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו, כיון דאלביש לון יעקב אשתמודעו מאנין למאריהון, מיומא דעביד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין, עד זמנא דא דלבש לון יעקב, דהא אהדרו לבושין לדיוקנייהו, יעקב דיוקנא דאדם ודאי הוה ושפירו דיליה, בשעתא דחמו לבושין דיוקנא דאדם, סליקו ריחא, תלת ריחין אסתלקו הכא, חד ריח בגדיו, ב' ריח בני וריח שדה אשר ברכו ה', וכלהו תלת סליקו לגביה דיצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, וכלהו כתיב בהאי קרא ריח בגדיו היינו ע&quot;כ עלמות אהבוך, ריח בני היינו שמניך טובים, ריח שדה היינו שמן תורק שמך עכ&quot;ל. גם בזוהר פ' תולדות ע' של&quot;ד כתיב ז&quot;ל, וכד הוה לביש להון עשו לא הוו סלקין ריחין כלל, כדין תב לבושיה לאתריה וסליקו ריחין בגין דשופריה דיעקב שופריה דאדם הוה וכו'. עד ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה עכ&quot;ל. ויש להקשות כי לפי הנר' רשב&quot;י שאל קושיא גדולה, מאי חמא יצחק וכו', ולא השיב כלל ע&quot;ז, אך לפי מ&quot;ש יובן הכל, ותחלה צריך להקדים מ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ובפרט בס' שערי אורה אמרו, כי כוונת יצחק היה לברך את עשו למען יטול חלקו בעה&quot;ז, ולכן א&quot;ל הביאה לי ואוכלה וכו'. למען תהיה ברכה גשמית ע&quot;י אכילה ושתיה לא זולת עכ&quot;ל. ובזה לא היה חפץ יעקב רק בברכה רוחנית, וכמו שמדייק ג&quot;כ ס' הזוהר (ח&quot;א קמ&quot;ג ע&quot;א) שאומ' דאילו אמ' ואברככה ולא יתיר יאות, כיון דאמר לפני ה' בההיא שעתא אזדעזע וכו'. ונ&quot;ל כי כוונת יצחק היה לברך את עשו מצד המלכות שמשם האכילה, וזהו לפני ה', כמו שמדייק בזוהר פ' תרומה, ויעקב היה חפץ לקבל ברכה מצד בינה, אי' עלאה, ולכן כדי לעשות אביו ע&quot;י אכילה ושתיה ולקבל ברכה רוחנית מצד אי', מה עשה ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת, דברים רוחניים כמ&quot;ש ז&quot;ל בזוהר ובמקומות רבים, וכמ&quot;ש יצחק אח&quot;כ, ואוכל מכל מעדנים שבעולם, וע&quot;ז אז&quot;ל ג' הטעימן הקב&quot;ה מעין העה&quot;ב, אברהם יצחק יעקב, וביצחק אמרו דכתיב ואוכל מכל. ואגב אורחיה בכל הדברים שעשה באותם המטעמים תקן הרבה דברים מענין חטא אדה&quot;ר, וכמו שפירשתי במקום אחר, וכשהכיר יצחק בזה אמ' בעצמו לא ידענה מה אדון ביה, אם לברך אותו ברכה רוחנית או גשמית, ואם יברך אותו ברכה רוחנית אפשר לא יהיה ממנו בעה&quot;ז, גם לא הכיר אם נתקן חטא אדה&quot;ר כראוי, אבל כאשר הריח ריח בגדיו הכיר היותו נזון מן האור ומן הריח, וראוי לקבל מצד אי' ומלמעלה ממנו, וגם הכיר כי נתקן חטא אדה&quot;ר ע&quot;י כראוי, ולכן ויברכהו. ועד&quot;ז (נת') קצת דברי ס' הזוהר, מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתיא קא אייתי ליה יעקב, דקדק באומרו ההוא מיכלא ומשתיא, למ&quot;ש שלא היה לו מאכל גשמי רק מעין עה&quot;ב, וא&quot;כ הוא למה לא ברכו עד דארח וכו'. והשיב וכו'. עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו וכו' ולא היו מעלים ריח, וזה כמ&quot;ש בזוהר פ' תולדות, והטעם כמ&quot;ש שבעוד שהבגדים ההם היו ביד עשו, לא היה ניכר מעלתם ולא היו נותנים ריח, ועליו נאמ' זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, שלא נודע הדבר כ&quot;א לבעליו, ואמר מיומא דעבד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין. הנה ידוע כי הלבושים הם מצד אי' שמלבשת לזו&quot;ן, ובפרט אלו הבגדים שהיו מצד האור של מעלה מצד א&quot;א, שהוא החסד הראשון הנק' יומם, וזה נ&quot;ל שהיא כוונת הזוהר פ' תולדות (קמ&quot;ב ע&quot;ב) באומרו, ת&quot;ח וירח את ריח הבגדים לא כתיב אלא את ריח בגדיו, כד&quot;א עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה עכ&quot;ל. נר' שהוקשה לו כי בתחלה קראן בגדי עשו, ואם מפני שלא היו של עשו אלא של אדה&quot;ר, יותר טוב היה לו לומר ריח הבגדים, גם נ&quot;ל שהוקשה לו שהיל&quot;ל וירח בגדיו, למה אמ' את ריח. ולכן פי' בגדיו בגדי וא&quot;ו שהוא ז&quot;א, ו' של שם, ואמ' כד&quot;א עוטה אור כשלמה וכו'. ובמאמ' פי' זה הפ', דא שירותא דיומא קדמאה. וא&quot;כ הבגדים האלו הם מצד הבינה בהיות חסד עליון נכנס בה ומאירה לז&quot;א מסטרא דאור קדמאה, וידוע ג&quot;כ שמצד א&quot;א בא הריח כמ&quot;ש אשה ריח נחוח. וזה פשוט. והנה אעפ&quot;י שהיה לובש אותם אדה&quot;ר, כיון שחטא והמשיך עליו זוהמת הנחש ונעשו כתנות עור, לא היו נותנים ריח עד שלבש אותם יעקב אע&quot;ה, ואז סליקו ריחא, וזה רמוז בזוהר פ' תולדות שהבאנו למעלה, וכיון שלבש אותם יעקב ונתנו ריח, הכיר יצחק כי ע&quot;י נתקן חטא אדה&quot;ר, וגם כי הנה הוא ראוי לברכה מצד אי', וזה דקדק באומרו וירח את ריח בגדיו וכו' ויאמר ראה ריח בני כריח שדה וכו'. פי' וירח דבר אחר שלא נז' בכתוב, וסמך על המבין שהוא ריח יעקב בעצמו, את פי' ריח בגדיו, ואומר כי עד עתה בגדי ז&quot;א לא נתנו ריח ולא ניכר באור מהם אצל יצחק, ועתה וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ואמר ראה כי משם הראיה מצד האור, ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. וידוע כי הברכה שנותן ז&quot;א שהוא ה', לנוק' שדה תפוחים הוא מצד אי', וזה ע&quot;י החסד העליון, יומם יצוה ה' חסדו כמ&quot;ש, וכיון שריח יעקב הוא כמו ריח שדה אשר ברכו ה', א&quot;כ ראוי לברכה כמו השדה שמקבלת ברכה מצד אי' בהיותה מקבלת מא&quot;א, וזהו ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'. וזהו שאומר המאמר תלת ריחין אסתלקו, אעפ&quot;י שמהכתנו' נר' שהכל א', אומרו שהם שלשה, וכל א' קבל תועלת מחבירו, וזהו שאמ' אח&quot;כ וכלהו תלת סליקו לגבי יצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, היינו ריח בגדי וא&quot;ו, שנתנו ריח אצל יצחק, והכיר שקבלו תיקון וגם יעקב בעצמו והשכינה ג&quot;כ, וכלהו כתיבי בהאי קרא, ע&quot;כ עלמות הם בינה ותבונה שהם נעלמות בתוך ז&quot;א ומקיפין אותו ג&quot;כ מבחוץ, והם 'על כן' על ז' ספירות הבנין כידוע, אהבוך מצד החסד העליון, אהבה רבה כידוע, ריח בני היינו שמניך טובים, כי יעקב בא מצד יסוד אבא היוצא בחזה, וע&quot;י ריח שדה היינו שמן תורק כמ&quot;ש, עוד פי' בזוהר פי' הפ' על י&quot;ט, אפשר שנ&quot;ל הוא תקון על מ&quot;ש גלתה יהודה מעוני. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל במס' שבת (קמ&quot;ה:), מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שעניים הם. באופן אעפ&quot;י שגלתה מעוני, הנה לריח שמניך טובים שהם י&quot;ט, יקבלו שמחה וישמחו צדיקים בה', גם שם אמרו לריח שמניך אלו תפילין, ואפשר שג&quot;ז תקון לגלות, כי עליהם נא' וראו כל עמי הארץ וכו'. ובמד' דרשו הרבה דברים על סוף הפ', על כן עולמות וכו'. ונפרש אותם איך הנה הם נחמה לפ' גלתה יהודה, והנה אמרו על כן וכו' על שנתן לנו ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג, ובזת ל&quot;א מלכים, אנו אוהבים אותך. ונר' שפי' תורק מלשון וירק את חניכיו. שהוריקן בזהב. וגם אם נפרש אותו כפשוטו, יפורש ע&quot;ד מ&quot;ש כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. במה שמשפיל לזה מרים לזה, ונוטל ממון מזה ונותן לזה. וזה כאדם שמריק מכלי אל כלי, והנה אעפ&quot;י שגלתה מעוני והיא ישבה בגוים, לא מצאה מנוח, מ&quot;מ סוף השכר לבא, וכמו שביציאת מצרי' יצאו ברכוש גדול, וכמו שאמר גביהה בן פסיסא לפני אלכסנדרוס מוקדון (סנהדרין צ&quot;א.), יתנו לנו שכרינו וכו'. כן נ&quot;ל מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כל ממון שנטלו א&quot;ה מישראל עתידים להחזיר. ור&quot;ש הוא כמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ע' י&quot;א על פ' מצרים עד עמי בראשונה לגור שם ואשור באפס עשקו. אטיל לון בארעא דסייפי עלמא ונטל לון ארעא דלהון, ומה מצראי דעבדו כל הני טבאן בישראל אתדנו בכל אינון דינין, אשור ואדום ושאר עמים דמעיקין לון עאכ&quot;ו, וקטלין ונטלין ממוניהון, דקב&quot;ה בעי ליקרא שמיה עלייהו, דכתיב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי, התם במצרים במלכא חד הכא בכל אומין דעלמא עכ&quot;ל. וכמו כן אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה בין המצרי', אפשר שהוא לתועלת ישראל כמו שאירע בביזת הים שהשיגו אותם חונים על הים ואין דרך לנטות ימין ושמאל, וכן ויצא סחון לקראתינו, וכן ל&quot;א מלכים. וזה היה סבה שנטלו את ממונם, ולפי דרך זה אפשר ג&quot;כ לפרש תורק שמך מלשון וירק כפשוטו, שהוא לשון כלי זין. וכן היה בים, וכמ&quot;ש בזו' פ' בשלח דף נ' ע&quot;ב על פסוק ויסע מלאך האלקי'. אפקיד בידהא כל אינון רומחין וכו' כל אינון מאני מגיחי קרבא עכ&quot;ל. ועל כל הדברי' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה שמכבידי' עליהם האומות עד כי היא ישבה בגוים וכו'. מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך, לא אבדו סברם מן בריים ובטוחים וחזקים הם באהבתו, כי מאן דאחמי לן בעלאי הוא יחמי לן בתתאי בבי&quot;א. וגם בזוכרם הדבר הזה ישובו אל ה' מעבירות שבידם שעליהם גלו בש&quot;א מעוני על שעשקו שכר שכיר ומרוב עבודה על שעבדו בעבד עברי, וכיון ש(ה)תנחמה במה שהוציאה ממצרים ונתן להם שכרם, לא יעכבו שכר שכיר וישלחו לחפשי עד כי גרים הייתם, מום שבך וכו'. עוד אמרו על שהעלמת מהם יום המיתה ויו' הנחמה אהבוך. וזה לפי שאו' הכתו' היא ישבה בגוים. פי' זמן הרבה ולא מצאה מנוח, זה מלך משיחנו שהוא עיקר הנחמה, מ&quot;מ כיון שגאולה נעלמת ובכל יום אנו מצפים לגאולה, אהבוך ולא דחקה את הקץ ובטחה בישועתך, ד&quot;א על כן עלמות אהבוך, בעלמות ובזריזות, הנה זה יהיה תיקון למ&quot;ש ז&quot;ל, היא ישבה בגוים. וקנתה לה התיצבות, עד כי הגלות כמעט שב להם לטבע, ולכן אמר אהבוך בעלמות ובזריזות, וזה עפ&quot;י הדרך שפי' למעלה על שמן תורק שמך, כי השכינה מתחלקת לניצוצות, ואהיה להם למקדש מעט, והבאנו ס' הזוהר פ' שמות ובסופו כתוב, וכל חד מינייהו עאל רעותא בליביה ברחימותא סגיאה למסר נפשיהון על קדושה דמריהון עכ&quot;ל. וכמ&quot;ש וע&quot;י כי שמן תורק שמך, שהיא השכינה עאל רעותא בליביה וכו'. וזהו עלמות אהבוך בעלמות ובזריזות, וזהו ג&quot;כ שאו' אח&quot;כ אלו בעלי תשובה, וזה ע&quot;י שנכנס אהבת השכינה בלבם, וכמש&quot;ה והבאתי אותם בארצות אויביהם או אז יכנע, וע&quot;י התשובה יתכפרו כל העוונות שעליהם גלו, כמ&quot;ש על תיבת מעוני, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך, זו כת השלישית שנא' והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. זאת הכת השלישית הם הבנוניים, והנה בגלות יש שלש כתות אצל צדיקים גמורי', ואלו לא קנו שום התישבות בין הגוים, ע&quot;ד מה שאמרו טובתן של רשעים רעה היא וצער אצל צדיקים. וכמ&quot;ש דהע&quot;ה אעפ&quot;י שהיו מכבדים אותו בברחו מפני שאול, והלך אצל מואב ואכיש, מ&quot;מ היה מצטער ואו' כי גרשוני וכו'. ב' של רשעים גמורי', ואלו אחר שגלו אמרו נהיה ככל הגוים ח&quot;ו, והג' של בנוניים, ואלו קנו התישבות אבל לא נחה דעתם בזה, ועדין לבם חרד על כי מפני חטאנו גלינו מארצנו, ועל אלו נא' היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאילו מצאה לא היתה חוזרת, ועל אלו נא' והבאתי את השלישית וכו'. פי' כי ע&quot;י כי שמן תורק שמך ונצוצות השכינה בגלות, ע&quot;ז נא' כי ה' אלקיך אש אוכלה. ומיסר אותם ביסורים עד כי אלו ישובו, ואז וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. הוא כי יקרא בשמי' וכו' ויהיה פי' עלמות מלשון העלם, כי השכינה מסתרת אותם בכנפיה. ד&quot;א על כן עלמות אהבוך אלו הגרי' וכו'. ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל לא הגלה הב&quot;ה את ישראל לבין א&quot;ה אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. שנא' ונלוה הגר עמהם וכו'. והם נעלמים תחת כנפי השכינה, ככתוב אשר באת לחסות תחת וכו'. ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך. זה דורו של שמד, כי עליך הורגנו כל היום. אפשר שזה תיקון למ&quot;ש מעוני, על שעבדו ע&quot;ז, כד&quot;א קול ענות אנכי שומע. כי הנה עקר תיקון העבירה הוא להיות אדם מוסר נפשו על אותו דבר, וכיון שחטאו בע&quot;ז הנה התיקון הוא למסור נפשו על ע&quot;ז, ולכן דורו של שמד שמסרו נפשם ע&quot;ז הוא תקונם. ויפורש הכתוב ע&quot;כ עלמות לשון העלם שנסתלקו במקום העלם, כמ&quot;ש על ר&quot;ע כך עלה במחשבה, וכן אמרו הרוגי מלכות אין לפנים ממחיצתם, והם במקום נסתר ונעלם, וגם במקום האהבה, אהבה רבה וכמ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אלו ישראל, שנא' כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'. הנה על פ' ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד, פי' לשון גניזה ואמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז היא מכח ברכותיו של בלעם הרשע, אבל ברכת האבות משומרי' הם ל&quot;ל, עוד אמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז בכח היסורי' שהם באים עליהם, אבל שכרם צרור ומזומן ל&quot;ל, עוד אמרו שם האל הנאמן, מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הקב&quot;ה, מעשה בר' פנחס בן יאיר וכו'. עד א&quot;ל בואו וטולו אוצרותיכם, הוי מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הב&quot;ה, עכ&quot;ל. והכוונה כי את אשר יאהב ה' יוכיח כדי להטיב לו ולתת לו שכרו משלם, ולא די זה אעפ&quot;י שיש דברים שאדם אוכל מפרותיהם בעה&quot;ז, הנה הב&quot;ה עושה מהפירות קרן עד כי נותן להם בעה&quot;ב פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם, וכמ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך זצוק&quot;ל על פי' להנחיל אוהבי יש. אבל אינו נותן להם כלום בעה&quot;ז למען ואוצרותיהם אמלא לעה&quot;ב, וזהו שאו' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני, שהוא תכלית היסורין, כמ&quot;ש ז&quot;ל על פי' השמר אל תפן אל און וכו'. ומרוב עבודה והכבידו עליהם האומות, מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך שהם הש&quot;י עולמות ופירותיהם הנעלמים ואינם נראים, אפי' דוגמתן בעה&quot;ז, וכן שבועת אבות וברכתם, ע&quot;כ אהבוך. וזהו ג&quot;כ מ&quot;ש אח&quot;כ על שהעלמת מתן שכרם של צדיקים ל&quot;ל, ומ&quot;ש בתחילה כי מאהבת ה' וכו'. הוא על הפירות שאין אדם יודע כמה יהיו הפירות והשבח המגיע מהשכר הצפון, ואח&quot;כ אמ' שגם אינו יודע מהות השכר מה הוא, ומפני זה אהבוך. עוד אמרו שם הוא ינהגנו עלמות בעלמות ובזריזות, לומ' אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה, מ&quot;מ תשועת ה' כהרף עין ובמהרה בימינו בקרוב יפדנו ויגאלנו. ד&quot;א כאלין עולמתא. לומר לך אעפ&quot;י שגלו ישראל לבין א&quot;ה, מ&quot;מ הנה הם כבתולה, ושמם הראשון עליהם בתולת ישראל. עוד אמרו עלמות עולם שאין בו מות, אעפ&quot;י שמצרים א&quot;ה לישראל בגלות, מ&quot;מ את נפשם ישמרו, וכמ&quot;ש מרע&quot;ה אתם נצבי'. ופי' רש&quot;י ז&quot;ל, היסורים מעמידין אתכם וסוף דבר בשני עולמות ינהגנו בעה&quot;ז ינהגנו בעה&quot;ב, בעה&quot;ז כי ה' אלקיך ברכך וכו' והעבטת וכו'. אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני. פי' בכל מקום שיצאו ברכת ה' אתם, ושולטים באומות, וזהו והעבטת וכו'. וכן בעה&quot;ב ונחך ה' תמיד. אעפ&quot;י שכל רודפיה שהם יצה&quot;ר וחיילותיו השיגוה גם יכלו לה, ל&quot;ל ונחך ה' תמיד, והסיר לב האבן מבשרנו וינחנו במעגלי צדק למען שמו ולמען תהיה אחרית דבר טוב בראשיתו, הנני אומ' כי הגם כי גלתה יהודה מעוני וכו'. ואין לה שפע משום צד, גם כל רודפיה השיגוה בין המצרים וסתמו כל הדרכים ומעברות השפע בעה&quot;ז, אדרבה הנה זה סיבה כי יתרבה השפע במאוד מאד, וקובץ על יד ירבה עד כי לריח שמניך טובים יבקע הר הזתים, יקלקלו וישברו המחיצות ועי&quot;ז שמן תורק שמך, וירד השפע מלמעלה וישטוף המחיצות וכל המעכבים ויעבר ה' על פניו ונגלה כבוד ה' בבי&quot;א והמבין יבין.</text>
      <sha1>2slp2fwxloc9i84ys2ul9vspkondewn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418162</id>
      <parentid>1418159</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T09:38:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57038" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א|ב|ג|ד|}}
== ג' ==
{{טורים שווים |'''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים{{ש}}לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים.'''}}}}

לריח שמניך וכו'. הפ' הזה לפי פשוטו, הנה היא רפואה למכת גלתה יהודה מעוני וכו'. אשר כנגד הגלות והטלטול אומ' לריח שמניך, ע&quot;ד מ&quot;ש במדרש, משל לצלוחית של פלייטון מונחת צמיד פתיל ואין ריחה נודף וכו'. וכנגד היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אמר על כן עלמות אהבוך, אלו האומות, והמשילה לשמן, לומר לך כמ&quot;ש ז&quot;ל, מה השמן הזה אפי' אתה נותנו בכל משקין שבעולם לעולם היא עליון אף ישראל, ונתנך ה' אלקיך עליון. א&quot;כ אעפ&quot;י שגלתה יהודה, נמשלו לשמן שאינו מתערב ולעולם הוא עליון על כל האומות. אבל כאשר נדקדק אומרו לריח שמניך, מהו ריח שמניך, הנה הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, וכמ&quot;ש ז&quot;ל על פ' כל הנשמה תהלל יה. אזוהי דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי או' זה הריח. וכן אמרו בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנק' עין יעקב נהר כ&quot;ב ז&quot;ל, אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעה&quot;ב כנ&quot;ל עכ&quot;ל. 

והנה השמן הוא כנוי לסודות התורה, וכמו שאמרו בזוהר פ' שמיני ז&quot;ל, ר' אבא אמ' מאתר חד נפקי יין ושמן וכו' עד בין האי להאי, שמן דאיהו בחשאי בלחישו תדיר, אתי מסטרא דמחשבה דאיהו בלחישו תדיר, ולא אשתמע ואיהו בחשאי עכ&quot;ל. וידוע כי תורה ה' תמימה משיבת נפש והגוף ג&quot;כ, וכמה שאמרו נעשו ד&quot;ת קלורין לעין, מלוגמא למכה וכו'. והכתוב אומ' ולכל בשרו מרפא. והעוסק בה נק' אוכל ושותה, והכתוב אומ' בפי' לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. אמנם הכוונה בסודות עליוני' יקרא מריח, והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ובפרט המכוין ומיחד יחודים למעלה ומתבודדי' להשיג נבואה, צריך להפשיט רוחו ונשמתו מגופו, ועל קצתם נאמר ויפול על פניו. ותרדמה נפלה על אברם וכיוצא, והנה כלפי שאמ' הכתוב גלתה יהודה מעוני. הנה במדרש אמרו על פ' עניה ענתות, עניה מדברי נבואה. וא&quot;כ מה שגלתה יהודה הוא מדברי נבואה, גם גלתה מרוב עבודה כמ&quot;ש למעלה, כי ע&quot;י הקרבן היה מכיר הפגם, והכהן נותן לו התיקון, ועתה שגלתה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאפי' תחזור להתבודד ולבקש נבואה וכיוצא, הנה טומאת העמים הנה היא מעכבת, ובפרט בהיותם בח&quot;ל, ולכן לא מצאה מנוח, ובפרט נוסף על זה כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי אפי' שתעלה נשמתה למעלה, מ&quot;מ מידי עלותה בית אל כמה וכמה מעיקי' ומסכי' מכאן ועד לרקיע ומשם ולמעלה, וכמ&quot;ש (ספר הגלגולים לקוטים) שמידי עלות הנשמה למעלה, הדרך הטובה אינה אלא א', ויש ל&quot;ו אלף דרכים ושבילי' צרי' הולכי' לגהינם, ובכל א' מהם יש כלב, וכעלות הנשמה למעלה, אם היא מטה את הדרך אז הכלב צועק, ואז יוצאי' כמה מלאכי חבלה וחוטפי' הנשמה, וזהו כל רודפיה השיגוה בין המצרים, 

וכלפי כל הדברי' האלו הקדים עתה ואמר, כי לריח שמניך. פי' ע&quot;י הכוונה שהיא דמיון הריח שמניך שהם הסודות, טובי' ומאירי'. פי' אדם כורת הקליפות, ולזה אמר דוד זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. שאפי' תהיה בבית מגוריו שהם האומות, הנה התורה זמירות היו לו, שבהם היה כורת אותם ועולה למקום שהיה רוצה, באופן כי בזה ימצא מנוח בעלותה בית ה'. וגם שמן תורק שמיך, כאדם שמריק מכלי אל כלי, כן תשתפכנה אבני קדש, וניצוצות שכינתו ית', ואהיה להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה, ובזה אעפ&quot;י שישבה בגוים תמצא מנוח לכף רגלה, וכמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ז&quot;ל, כד עאלו לבבל חשיבו דלא יקומון לעלמין וכו'. ופי' המקובלי' ז&quot;ל, כי חשבו היות כל כוונתם ויחודם להבל ולריק ח&quot;ו, כיון שהיו ברשות האומות והשרי' החיצוניים, וזהו לדעתי כד עאלו לבבל, שנכנסו לתוכה והיו כמו מובלעי' בתוכה, ולכן מה עשה הקב&quot;ה. תניא אר&quot;ש ביה שעתא קרא קב&quot;ה לכל פמלייא דיליה וכו' עד כד נחתו אתפתחו שמיא. וזה נ&quot;ל להורות מ&quot;ש כי ברדת הקדושה אין דבר שיעכב ויעמד בפניה, וזהו אתפתחו שמיא ושראת רה&quot;ק ביחזקאל, א&quot;ל לישראל הא מאריכון הכא, וכל חילי שמיא ורתיכתי דאתו למידר עמכון לא הימנוה, עד דא&quot;ל כל מה דחמא וארא כך, ואר&quot;ש ביה שעתא חדו ישראל חדותא שלימתא בסייעתא דמריהון דהוה עמהון, וכל חד מינייהו אעל רעותא דליביה ברחימותא סגיאה למיסר נפשיהון על קדושה דמאריהון עכ&quot;ל. וזהו שמן תורק, ובגולה הלך שמך שהיא השכינה, וכיון שהשכינה עמהם, על כן עלמות שהם האומות אהבוך, והנה היא אהבה התלויה בדבר, שהיא השכי' הנק' דבר, יען בסבתה הם מקבלי' השפע, וכמ&quot;ש למעלה בפי' הקודם, ולכן בטל דבר, שהשכינה מסתלקת בעונותיהם של ישראל ח&quot;ו, בטלה אהבה והצרות מצויות, וכל רודפיה השיגוה וכו'. ועתה שהשכינה עמהם, על כן עלמות אהבוך, ובמדרש גלתה יהודה וכו'. וא&quot;ה אינם גולים, אלא אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, וא&quot;ה שאוכלי' מפתן ושותים מיינם אין גלותם גלות, אבל ישראל שאינם אוכלים מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות שלהם אין גלותם גלות, אבל ישראל שהם מהלכין ויחפין גלותם גלות, לכן נא' גלתה יהודה עכ&quot;ל. הורה לנו מ&quot;ש בתחילה אמ' אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, כי להיותם כלם תחת ממשלת שרי הטומאה, מה להם הכא מה להם התם, בכ&quot;מ שהם הולכים טמא טמא יקראו, א&quot;כ אין גלותם גלות, ואח&quot;כ פי' ואמר א&quot;ה שאוכלים מפתם ושותים מיינם ומקבלי' שפעם ע&quot;י שרים, לא אכפת להם לקבל משר זה או משר אחר, אבל ישראל שהם מקבלי' שפעם מהשי&quot;ת, ולכן הוצרכה השכינה להקדי' ולרדת למצרים, ולכן באו ז' שני שבע מצדה, וז' שני רעב להרעיב שרה של מצרים, וזהו והרעב היה על כל פני הארץ. ועיין בדברי מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל בפי' התורה כי האריך הרבה בזה, ולכן גלותם גלות, כי מאין בא השפע אליהם במקום טומאה, ואפי' אם יבא ע&quot;י שתתלבש השכינה בשר, מ&quot;מ נא' היו צריה לראש, ובתחילה נוטלים האומות ואח&quot;כ ישראל, ולכן גלותם גלות כיון שאין אוכלי' מפתם לחם מגואל, ואין שותים מיינם שבא מצד הטומאה, וזה שאומ' הכתוב גבי אחז, ובעת הצר לו ויוסף למעול מעל בה' הוא המלך אחז. ויזבח לאלקי דמשק המכי' בו. ויאמר כי אלקי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל. ד&quot;ה ב' סי' כ&quot;ח. ואז&quot;ל הוא המלך אחז, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו. א&quot;ר יוחנן (סנהדרין ק&quot;ג ע&quot;א) שלמדו ממ&quot;ש ויזבח לאלקי דמשק. ופי' דימה בעצמו היות תחת ממשלת הטומ', וע&quot;י עבודת הע&quot;ז שלהם יקבל שפע ממקום שמקבלים האומות, וטעה בשנים כידוע למבין, וכמאמר הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים וכו'. ולכן אמרו הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו, 

ונחזור למ&quot;ש בביאור המאמר, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות. פרש&quot;י מלשון צבים וכרכרות, שהם מרכבות, והכוונה שכולם הם מצד מרכבות הטומאה, ובכל מקום שגולים נעשו כמוהם, אבל ישראל שהם מהלכין יחפין, כי בהיותם על אדמתם, אפי' בזמן הכעס נא' הנה אנכי שולח מלאך וכו' שהוא מט&quot;ט והוא מצד הקדושה העליונה, ועליו ועל סנדלפון נא' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. והם דמיון מנעלים וסנדלים להגין על ישראל, מלבד מ&quot;ש ז&quot;ל, חנוך תופר מנעלים היה וכו'. וכבר פי' ז&quot;ל בזה סודות גדולים, ועתה שגלו ישראל נמנעה השפעה זו מהם ולכן יקראו הולכי' יחפי' ולכן גלותם גלות, וזהו שאו' לכך נא' גלתה יהודה, לרמוז לנו שע&quot;ד זה מתאונן הכתוב, יען הם דברי' נוגעי' לכבוד אלקי', וע&quot;ז נא' גלתה יהודה, וגם ע&quot;ז הקדים רפואה באומרו לריח שמניך וכו'. וזה עפ&quot;י הדרך שאמ' כי הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ומצד הריח באה ההשפעה לישראל, ומזה לא ירגישו ולא יקבלו א&quot;ה מהשפע הזה, כפי מ&quot;ש חכמי המחקר במשל הדיוט: אין החתול מריח ריח בשמים. ונניח דברים אלו ונביא ראיה מדברי רז&quot;ל שאמרו, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח. וע&quot;ז אמרו בגמ' (סוטה מ&quot;ט.), רב הונא אשכח תמרתא דחינוניתא וכו' עד א&quot;ל בני טהרה יש בך וכו'. הנה שהטהור מרגיש בריח טוב אבל לא הטמא, וגם השמן אשר הנה (הוא) כנוי לסודות התורה כמ&quot;ש, הנה לא שלטו בהם א&quot;ה, וע&quot;ז נא' מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל וכו'. ובפי' אומר בס' אור נערב (ח&quot;ה פ&quot;ב): דמאן דלא עאל בקיומא קדישא לא יבין בסודות התורה, ואעפ&quot;י שאו' איזה דברים שגנבו להם מישראל, מ&quot;מ לא ידעו ולא יבינו עכ&quot;ל. וכן אמרו ז&quot;ל, מה השמן הזה אתה נותנו בכל מיני משקין, לעולם הוא עליון ואינו מתערב. וכבר אמרנו שהוא כנוי לישראל, וכן הוא רמז לסודות התורה וכמ&quot;ש. והסודות האלו הם עליוני' ואין יד הא&quot;ה שולטת בהם, ואעפ&quot;י שאמרו שמיום ששרף אפוסטומוס הרשע את התורה נמסרו התורה וסודותיה לחצוני' עכ&quot;ל. חלילה לנו לומר שהם יודעי' מה שלא ידעו ישראל ח&quot;ו, אדרבא בל ימשול זר במעין חתום, רק הכוונה שהסודות הם סגורי' אצלם, ואין יכולת ביד ישראל להוציא את שלהם מתחת ידם, זולתי בטורח גדול ע&quot;י ערמה ותחבולה, דמיון ברכות ובכורה של עשיו וכיוצא, וזה נ&quot;ל שרומז במשנה במס' טהרות, המוסר מפתחו לע&quot;ה. פי' אם השי&quot;ת מסר מפתח סודותיו לע&quot;ה. שהם האומות, מ&quot;מ הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח, וחלילה להם ליכנס בתוכו כי יהיו נתפסי' כגנב, ועליהם נא' אזהרתם זוהי מיתתם כידוע. 

ונחזור לענין כי בסודות התורה לא הגיעה יד האומות, ואפשר שמפני טעם זה, ר' ובית דינו התירו בשמן. וכאשר האדם יטהר עצמו ויקדש עצמו במותר לו ויעסוק בתורה ובמצותיה בכוונה הראויה, יוציא את בלעו מפי האומות, ואעפ&quot;י שהמפתח ביד הבעלי' ואלילים אלמי', ובית ה' סגור מכל צדדיו, הנה מ&quot;מ כל מי שיש לו טהרה וריח, ע&quot;ז נא' לעיניהם חתור לך בקיר. ובפרט ע&quot;י התפלה בכוונה הראויה בקדושה, יפתחו לו שערי שמים ויראה מראות אלקי', וכמ&quot;ש על ויעתר יצחק וכו' ויעתר לו. ויחתר לו, משל לבן מלכי' שהיה חותר אצל אביו ליטול ליט' זהב, היה חותר מבחוץ ואביו חותר מבפני', ע&quot;ד הבא ליטהר מסייעים אותו. ואפשר שזה נרמז בכתוב שאומ' חתר בחשך בתים יומם חתמו למו והם לא ידעו אור. ואז&quot;ל שהיו הולכי' לריח אפרסמון וחותרי' בבתי' וכו'. ואעפ&quot;י שפירשוהו באופן אחר בענין דור המבול לגנאי, נוכל לפרש אותו לשבח, כי הצדיק לריח שמן הטוב אעפ&quot;י שהוא בחשך ובגלות, מ&quot;מ חתר בחשך בתים הסתומי' מכל צד ואין מי שיכול להכנס, וע&quot;י חתירתו מבחוץ, גם ה' יתן הטוב ויחתר לו מבפני', ועי&quot;ז נפתחו השמים ואראה מראות אלקים, וידוע כי שם אלקי' כנגד החשך, וזהו חתר בחשך בתי', ופי' ואמר מה שבבתי' אלו יומם חתמו למו, יומם שהוא חסדו ית' הגדול מסטרא דאור קדמאה, כמ&quot;ש בפסוקי' הקודמי', חתמו למו, חתמו להם א&quot;ה לעצמם וסגר ואין פותח זולתי ע&quot;י חתירה כמ&quot;ש. אבל אעפ&quot;י שחתמו למו, מ&quot;מ אין להם לא&quot;ה ידיעה מזה ואינם יודעים מה שברשותם, וזהו והם לא ידעו אור, ויש רמז למ&quot;ש בזוהר פ' משפטי' דף (), וזהו כוונת הכתוב לריח שמניך טובי'. שהצדיק מריח בהם והולך אחריהם ע&quot;י הטהרה והקדושה, כמ&quot;ש עי&quot;ז שמן תורק שמיך. שהיא השכינה המריקה שפע על ראשו ומתראה אליו כדברי הזהר פ' משפטי', וזהו נ&quot;ל בכל עת אפי' בעת צרה והגלות יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר, כמ&quot;ש וסיים הפסוק ואמ' ע&quot;כ עלמות אהבוך. יפורש עלמות מלשון העלם, ויהיה פי' על כן אותם הדברים הסודות ונעלמות אהבוך, והוא ממש דברי הזהר שאמרנו, והטעם מפני שמצא מין את מינו ונעור, ואפשר שלזה רמז במדרש ילקוט על פ' זה, ר' חדקא אומ' מן הדא את למד שריח הצדיקי' יפה וניכר משל רשעי', שכין הוא אומר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, שהיה ריחו הולך, וכן אתה מוצא ביצחק, ראה ריח בני כריח שדה, שהיה ריחו של יעקב ניכר משל עשו, וכן אמרו בזוהר גבי מערת המכפלה, שהיה נר' לעפרון מלאה קוצין ונתגלתה לאברהם. ואפשר שלזה כיון ר&quot;ע באומרו רבותי חסרוה ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג וכממלא מאמת המים ומדליק נר מנר. ופי' כמריח באתרוג שהוא מלכות תורה שבע&quot;פ, וכממלא מאמת המים שהוא תורה שבכתב, ומדליק נר מנר שהם ב' נרות של שבת בינה ומלכות, גם אפשר שזהו המחלוקת אי ריחא מלתא היא אם לא, דלגבי האומות ריחא לא מילתא היא וגבי ישראל ריחא מלתא (היא) ומשם נזונים כמ&quot;ש. 

העולה כי אעפ&quot;י שאין ישראל מקבלים שפע מא&quot;ה ואין אוכלים מפתם ואין שותים מיינם, וגם אינם תחת מרכבות הטומאה שלהם והם הולכין יחפין כמ&quot;ש, הנה הם נזוני' מן הריח ומן האור, וזהו לריח שמניך טובים, פי' טובים מאירים כמ&quot;ש לעיל, ועי&quot;ז מקבלים השפע שמן תורק שמיך. כמ&quot;ש על כן עלמות אהבוך, שהיינו שיקבל הברכות משם כמ&quot;ש ויתן לך האלקים מטל השמים. 

והנה מפשט הכתוב של גלתה יהודה וכו'. נר' שגלתה מעצמה מתחת העוני ורוב עבודה שהיתה לה בארצה ולא יכלה לעמוד, ולכך גלתה והלכה לגור באשר תמצא והלכה וישבה לה בין הגוים, ומ&quot;מ לא מצאה מנוח וכו'. כן נר' מפשט הכתוב, ולפי זה יקשה, כי עינינו רואות היות הדבר בהפך כי בעוד שהיו ישראל על אדמתם היה להם עושר גדול עד כי עליהם נתנבא הנביא כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה. אשר מפני קושיא זו כל א' מהמפרשי' ז&quot;ל פי' מה שפירש, וכן במדרש אמרו מעוני על שאכלו חמץ בפסח, וכמו שנפרש וכן הרבה, אבל מ&quot;מ הפשט לא יופשט, וכן נפרש אותו בעה&quot;ו, וזה עפ&quot;י שאז&quot;ל סימן לגסות הרוח עניות, מאי עניות עניות מתורה, ואין לך עניות כמו עניות התורה, וכן אמרו ג&quot;כ אין לך עניות כמו עניות הדעת, גם אמרו דעה חסרת מה קנית. וקודם הכל צריך לדייק כי בתחילה התחיל בעיר, איכה ישבה בדד וכו'. ועתה הזכיר יהודה. ואם מפני שיהודה היה יושב בירושלי', למה לא הזכיר ג&quot;כ שבט בנימין, ודרך כלל היל&quot;ל גלתה או גלו ישראל וכו'. אבל נר' שהכתוב לא עשה עיקר אלא משבט יהודה בלבד, וזה כאשר נקדים מה שהובא בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנ&quot;ל, נהר י&quot;ג ז&quot;ל, דע כי י&quot;ב סגולות נבראו בעולם, וכל א' מהם ניתן לשבט א' ואלו הן, הא' סגולת הדיבור ליהודה, ולכן יהודה הנאחז בה יש לו סגולת הדבור. והכוונה נ&quot;ל כי היתה יהודה לקדשו היא מדה אחרונה אשר הנה היא נק' דבור, דבר דבור על אופניו. א&quot;ר אליעזר שהיה לו יתרון בכח על כל אדם. הב' סגולת ההרהור והעיון בתורה לישכר וכו' עכ&quot;ל. והנה אז&quot;ל אדם לעמל נברא שנא' אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה ואם לעמל מלאכה, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר והגית בו יומם ולילה וכו' הוי או' לעמל תורה נברא עכ&quot;ל. הנה כי עמל האדם לדבור, והדבור הנה הוא מיוחד לתורה, א&quot;כ לא יגדל ההספד והקינה ויקרא גלות בעצם על העדר ד&quot;ת לשום א' מישראל כמו לשבט יהודה שיש לו כח הדבור יותר על כל אדם, וזה נ&quot;ל ג&quot;כ טעם למה ויגש אליו יהודה יותר מכל שאר השבטים, מלבד מה שאז&quot;ל, ומטעם זה ג&quot;כ ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות וכו'. ואז&quot;ל לתקן לו בית תלמוד. 

ונחזור לענין כי כיון שיש לו הדבור, הנה הוא מרגיש בדבר ביותר, ולכן גלתה יהודה מעצמה והלכה לה מסבת עוני של תורה, וכמ&quot;ש ז&quot;ל ארשב&quot;י אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בא&quot;י על שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים עכ&quot;ל. דקדק באומרו נתלשות ממקומן שהם מעצמם נתלשות וגולים יושביה חוץ ממקומן על שלא החזיקו וכו'. ונר' שכיון למ&quot;ש גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה ג&quot;כ, כי מסבת עוני של תורה נא' וימררו את חייהם וכו'. כמ&quot;ש למעלה וסוף דבר את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ואחרי שגלתה כנ&quot;ל היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, דקדק באומרו היא דווקא שיש לה כח הדבור, כמ&quot;ש ישבה קנתה לה התישבות בין הגוים, יען הוא דבר חשוב אצלם, יופי הדבור והמליצה, אבל מ&quot;מ לא מצאה מנוח כי לא כאלה חלק יעקב רק לעמלה של תורה נברא, ולכן כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי בעוד שישראל מקיימים מש&quot;ה ושמרתם ועשיתם, ושמרתם זו משנה, ועשיתם כמשמעו, אז ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי ע&quot;י שמירתם על תורה שבע&quot;פ ועשיר יענה עזות באופן כי כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, אך כאשר תעוותו אותם מחמת שכחה תחשבו שוטים כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל, ואז כל רודפיה השיגוה, בכל מקום שהשטן וא&quot;ה מונין את ישראל, השיגוה והקשו עליה בין המצרים בסתירה מינה ובה, מרישא לסיפא וממקום אחר וכיוצא, כמ&quot;ש למעלה כיון שגלו ישראל וכו' לא היה א' מהם שיכול לסבור תלמודו, וכמ&quot;ש. באופן כי אעפ&quot;י ליהודה שיש להם הדבור, מ&quot;מ בגלות אינם יכולים ללמוד תורה, ובפרט שגלו מעוני, עניות דתורה כמ&quot;ש. הרי היא כמי שנסתלק מהם הדבור ע&quot;ד כמו שאמרו בזוהר גבי משה, ואני ערל שפתים, בגין דדבורא דיליה בגלותא הוי. וזהו ג&quot;כ שאז&quot;ל מעוני, על שאכלו חמץ בפסח, פי' תחת היותם אוכלים המצה הנק' לחם עוני, שעונים עליו דברים שהם דברי תורה, להוציא הדבור מהגלות, אכלו חמץ בפסח כדי לתת כח אל היצה&quot;ר, ולפיכך הוסר מהם הדבור וגלו, 

ולתקן זה אמ' לריח שמניך טובים, ע&quot;ד מ&quot;ש בזהר חדש פ' חקת דף פ&quot;ב על פ' רחש לבי דבר טוב ז&quot;ל, מאי טעמא רחש לבי, בגין דדבור בלא קול לא יכול למללא, והאי לבי דאקרי דבור עד השתא לא אשתלימת עד דאתא שלמה מלכא ובנא לה ביתא וכו'. עד השתא טוב ולא טובים כיון דאתחבר קול עמו כדין טובים ע&quot;כ. והכוונה כי מדה אחרונה מלכות תורה שבע&quot;פ נק' דבר דבור ג&quot;כ, כמ&quot;ש ונק' יהודה, ובלא קול שהיא הת&quot;ת תורה שבכתב לא יכילו למללא, וזהו גלתה יהודה מעוני, עניות דתורה, כמ&quot;ש כיון דאתחבר קול עמו שהוא תורה שבכתב, כדין טובים השתא שראת למללא ונתקן הדבור, וזהו לריח שמניך טובים. הנה שב&quot;פ הנ&quot;ל נרמז תיקון הדבור שהיא השכינה בעצמה, וכמו כן הצדיקים הנאחזים בה ונמשכים ממנה, ונק' בשם יהוד'. 

ובזהר חדש הנ&quot;ל האריך הרבה בענין זה, והביא אח&quot;כ פ' יפיפית מבני אדם וכו'. ובסוף אמ' אבל תא חזי האי קרא רזא עילאה אית ביה, לקביל מלכא עלאהאמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין ואינון משבחן קמך ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, והוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכלי פתחי לי אחותי ע&quot;כ ברכך אלקי' לעולם אימא עילאה אעטרא בעטרין עלאין לעולם בגין ההוא בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, ד&quot;א לעולם דא ימינא לעילא דכתיב אתה כהן לעולם וכל ברכאן ומשחא טבא שריין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה האי דכתיב שאוג ישאג על נוהו, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובי', מ&quot;ט בגין דברכך אלקים לעולם עכ&quot;ל. הרי בפי' אמ' כי בזמנא דאתרחקת מינה מז&quot;א הנק' דבור, כמ&quot;ש מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, והוא כדמיון הצועק בקול גדול ואינו מדבר, וכנגד זה כד אתחברת על כן ברכך אלקים לעולם, ולקבל דא כתיב כי טובים לריח שמניך טובים, הנה כי לריח שמניך טובים הוא כנגד הדבור כמ&quot;ש, אבל צריך לפרש המאמר כיד ה' הטובה והוא יצילני משגיאות, ובזה תבין הדבר על בוריו, אמ' שהמ' הזה שהוא יפיפית, וכבר פי' נתיפית בעליונים נתיפית בתחתונים, ופי' אותו על אברהם אע&quot;ה, עתה כי רזא עילאה אית ביה, פי' ידוע כי כל רז הוא ביסוד, הן שיהיה ביסוד א&quot;א אבא או א&quot;י או ז&quot;א או נוק' ורזא עילאה הוא יסוד אי', ואמ' אית ביה לומר אין כוונתו לומר שהפסוק רומז ליסוד, שהרי אח&quot;כ אומר לקבל מלכא עילאה אמרית ליה, אלא אמר רזא עילאה אית ביה, יש בתוכו רמוז יסוד הבינה כי משם בא היופי וכמ&quot;ש, והביאו ראיה מפ' ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, ואמ' לקבל מלכא עלאה קאמ' ליה, ידוע כי מלכא סתם יצדק בת&quot;ת או במלכות, אבל מלכא עילאה ללא יצדק כ&quot;א בזעיר בעלותו אל אי' עילאה, ונק' כמוה. ואמ' שהמ' הזה לקבל מלכא עילאה, ז&quot;א בעלותו אל הבינה קאמ' ליה, אז השכינה נוק' אמ' ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין דאינון משבחן קמך, הנה המחנות האלו יפורשו בינה ותבונה, והטעם שנק' מחנות נ&quot;ל ע&quot;ד מ&quot;ש בפי' התפילה על מילת ברוך ז&quot;ל, כי הז&quot;א נעשה ע&quot;י כ&quot;ב אתוון וכו'. ואח&quot;כ אמר ואלו הם סוד להנחיל אוהבי יש, כי יש עולמות הם הבינה, וכולם בזעיר ע&quot;ש. כי כמעט עם מ&quot;ש שם, יובן כל מה שנאמר ואין כוונתי להאריך, והנה כאשר נחלק הבינה מהתבונה, ידוע כי התבונה היא שליש א' והבינה ב' שלישים, והנה שליש א' של ש&quot;י עולמות אלו הם כמנין מחנה, וב' מחנות הם כמניין אור, ואם נפרש משריין עלאין כולם בבינה העליונה, והוא בהיות הזעיר מקבל מחב&quot;ד חג&quot;ת דאי', והם ל&quot;מ דצלם, יצדק ג&quot;כ, ואמר דאינון משבחן קמך שהם משפיעי' שבח שהיא בגי' ש&quot;י קמך, פי' בג' ראשונות שהם לפני הז&quot;א, וזהו כוונת הכתוב יפיפית, כי כל זה נמשך מן הארת יסוד בינה, ועיין היטב בפי' התפילה במלת ברוך ותבין כל מה שאמרנו, ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, אם נפרש כפשוטו, כי ע&quot;י עסק התורה בלילה, הב&quot;ה שהוא ז&quot;א נכנס בג&quot;ע שהוא בינה ומשתעשע עם הצדיקים, וגם ע&quot;י עסק התורה בלילה בזה יש כח לעשות אח&quot;כ יחוד ק&quot;ש ביום, ואח&quot;כ לגמור הזווג בעמידה, א&quot;כ יפורש יפה נק' זכאי קשוט ע&quot;ד מ&quot;ש בזוהר במקום אחר, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, אבל נוכל לפרש על (נ&quot;ה) דזעיר הנק' קשוט, שהם עומדים דקיימין בפלגות ליליא בחצי קימת המלכות, יען הנה היא מתחלת כנגד החזה שהיא ת&quot;ת ז&quot;א מאחוריו, באופן דקיימין דחצי הנוק' הנק' לילה, ומהם באה שבח הזה כנודע כי ע&quot;י עליית פרקא קדמאה דנ&quot;ה בחג&quot;ת דז&quot;א, עי&quot;ז מתגדל כידוע מקו המדה, וזהו יפיפית מבני אדם שהם הצדיקים זו&quot;נ מנ&quot;ה דז&quot;א שהם בני ז&quot;א הנק' אדם כידוע, ועי&quot;ז הוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכל פתחי לי אחותי, וזה נרמז באדנ&quot;י שפתי תפתח, כי בתחילה היתה הנוק' נער סוד ש&quot;כ ניצוצין, ולא היתה ראויה לזווג, ועתה נעשה נערה, וזה נעשה ע&quot;י שיורד ה' אלפי&quot;ן מן ה' שמות של אהי&quot;ה שבבינה לה&quot;פ דין, ויעשו אדנ&quot;י, וזהו הוצק חן בשפתותיך שהוא שם חן שבבינה שיש בה שם ס&quot;ג, ובהסיר השליש מה&quot;א אחרת במלוי שהם נה&quot;י דתבונה הנכנסים בז&quot;א, נשאר במנין חן, ועתה זה החן הוצק בשפתותיך שהם נה&quot;י דז&quot;א, שאמ' שפתותיך ולא אמ' שפתיך, לרמוז על נ&quot;ה דבינה ג&quot;כ הנכללים בתוכם, ועי&quot;ז פתחי לי ונעשית נערה, יש בה פתח ראוי לזווג, ואמ' על כן ברכך אלקי' לעולם, אי' עלאה אעטרא לך בעיטרין עלאין שהם סי' המקיפי' שמהם נעשו חב&quot;ד לזעיר בתחילה, וזהו ע&quot;כ פי' על ז' ספירות הבנין של ז&quot;א העולים כמנין כן, ברכך שהם סוד הברכים שמשם בא הברכה שהם נ&quot;ה דאי' הנק' אלקי', וזה לעולם (נמשכים) מלכות הנק' עולם, וזהו שאו' בגין ההוא עולם בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, דקדק באו' עולם בתראה, שלא נפרש אותו בת&quot;ת או בלאה או בבינה הנק' ג&quot;כ עולם לפי' פירש ואמ' עולם בתראה ובגינה קאמ' דאיהו אנהיר לה, שהיא מקבלת ע&quot;י ז&quot;א המאיר לה ונגדלת (הימנה), ד&quot;א לעולם דא ימינא, נ&quot;ל דקשיא ליה לפרש לעולם בשביל עולם הנוסף ע&quot;ז, לפי הדרך שפי' המאמר, ידוע כי כל הבנין המלכות אינו אלא מצד החסד, והוכן בחסד כסא, וגם מצד החכמה, אבא יסד ברתא, ה' בחכמה יסד ארץ, ולכן פי' לעולם דא ימינא לעילא, דכתיב אתה כהן לעולם, וכל ברכאן ומשחא טבא שמין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן, האי כן אתחברת לעילא, כי הענין פי' האר&quot;י כי החסד העליון הנק' יומם, שא&quot;ל הנה תכף אחר הגרון של א&quot;א, קודם שיראה התפשטות הזרועות, שמקום זה הוא ראשי כתפים, שם הוא מקום חסד העליון הנק' יומם וכו', ואז אור הנמשך מהגרון ירד ונתלבש בחסד זה, ואז יצא הבינה מכח הגרון, כי הגרון היא בינה דא&quot;א, והחכמה יצא מצד החסד ההוא, והנה זה החסד מתפשט בחכמה, ומחכמה לבינה ומתפשט בכל הבינה, ואח&quot;כ נכנס בז&quot;א ומתפשט בכל גופו, וממנו מתפשט בכל המלכות בעת הזווג עכ&quot;ל האר&quot;י זלה&quot;ה, וזהו דקאמר דא ימינא לעילא שהיא החסד העליון, כמ&quot;ש ואינו החסד התחתון הנק' ימין סתם, ופי' ואמר דכתיב אתה כהן לעולם, אם נפרש אותו בבינה או בז&quot;א או במלכות, הכל אמת כמ&quot;ש וכל ברכאן, שהיא השפעת נה&quot;י ומשחא טבא שהוא מצד החכמה כידוע, כי שמן הוא בחכמה. שריין ביה בהאי חסד ואוקימנא ליה פי' נ&quot;ה במקום אחר, וע&quot;ד כתיב על כן שהוא למעלה מז' ספירות הבנין, וזהו כד האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה, כל זה מובן פי' על נוהו, בשביל נוהו שהיא המלכות, וע&quot;ז שאוג ישאג, וכמ&quot;ד על ויחרד האיש וילפת, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובים, ויהיה פי' הכתוב לפי דרכו ישקני מנשיקות פיהו שהוא הזווג העולה באו&quot;א בסוד הנשיקין, ובזה כי טובים ומאירים דודיך קול ודבור זו&quot;ן שהם דודים מיין מצד האי' שמשם בא היין המשומר בענביו, אבל יותר טובים ומאירים ע&quot;י ריח שהוא מצד א&quot;א, שמניך שהוא מצד החכמה, כמ&quot;ש ואמ' שמניך לשון רבים, לרמוז אל החסד העליון המתלבש בו, וע&quot;י נק' זו&quot;ן טובי', יען מתיחדים שני היסודות שלהם זה בזה, שניהם כא' טובים, והו לריח שמניך טובי', וידוע כי בהזדווג אבא עם אי', לאבא יש יותר על אימא הדבור כמ&quot;ש וממנה נעשה המלכות, וזהו לריח שמניך טובים שע&quot;י השמן נעשה הדבור למלכות, וזהו מ&quot;ש למעלה כי בתחלה רחש לבי דבר טוב לבד, ואח&quot;כ ע&quot;י שמניך טובים נתיחדו קול ודבור, וע&quot;י זה שמן תורק שמיך שמוציא הדבור לחוץ, כמש&quot;ה וידבר אלקי'. וכן במשה אלה הדברים אשר דבר, כי ע&quot;י שפע או&quot;א ניתן לה כח להשפיע בתחתונים, וזהו שמן תורק שמך, שהיא נק' חכמה תתאה, ויש בה השמן, ואפשר שזה רמוז במ&quot;ש במ&quot;ר א&quot;ר ברכיה אמרו ישראל לפני הב&quot;ה, ממה שאתה מביא אורה לעולם שהיא בינה או מלכות, שמך מתגדל שנעשית אדנ&quot;י כמ&quot;ד לעיל, ובזוהר (חדש) שיר השירים דף י&quot;א ע&quot;ג על פ' זה אומר, פתח ר&quot;ש ואמ' כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וכו'. מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתייא דאייתי ליה יעקב, לא ברכיה עד זמנא דארח באינון לבושין וכו', עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו, כיון דאלביש לון יעקב אשתמודעו מאנין למאריהון, מיומא דעביד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין, עד זמנא דא דלבש לון יעקב, דהא אהדרו לבושין לדיוקנייהו, יעקב דיוקנא דאדם ודאי הוה ושפירו דיליה, בשעתא דחמו לבושין דיוקנא דאדם, סליקו ריחא, תלת ריחין אסתלקו הכא, חד ריח בגדיו, ב' ריח בני וריח שדה אשר ברכו ה', וכלהו תלת סליקו לגביה דיצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, וכלהו כתיב בהאי קרא ריח בגדיו היינו ע&quot;כ עלמות אהבוך, ריח בני היינו שמניך טובים, ריח שדה היינו שמן תורק שמך עכ&quot;ל. גם בזוהר פ' תולדות ע' של&quot;ד כתיב ז&quot;ל, וכד הוה לביש להון עשו לא הוו סלקין ריחין כלל, כדין תב לבושיה לאתריה וסליקו ריחין בגין דשופריה דיעקב שופריה דאדם הוה וכו'. עד ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה עכ&quot;ל. ויש להקשות כי לפי הנר' רשב&quot;י שאל קושיא גדולה, מאי חמא יצחק וכו', ולא השיב כלל ע&quot;ז, אך לפי מ&quot;ש יובן הכל, ותחלה צריך להקדים מ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ובפרט בס' שערי אורה אמרו, כי כוונת יצחק היה לברך את עשו למען יטול חלקו בעה&quot;ז, ולכן א&quot;ל הביאה לי ואוכלה וכו'. למען תהיה ברכה גשמית ע&quot;י אכילה ושתיה לא זולת עכ&quot;ל. ובזה לא היה חפץ יעקב רק בברכה רוחנית, וכמו שמדייק ג&quot;כ ס' הזוהר (ח&quot;א קמ&quot;ג ע&quot;א) שאומ' דאילו אמ' ואברככה ולא יתיר יאות, כיון דאמר לפני ה' בההיא שעתא אזדעזע וכו'. ונ&quot;ל כי כוונת יצחק היה לברך את עשו מצד המלכות שמשם האכילה, וזהו לפני ה', כמו שמדייק בזוהר פ' תרומה, ויעקב היה חפץ לקבל ברכה מצד בינה, אי' עלאה, ולכן כדי לעשות אביו ע&quot;י אכילה ושתיה ולקבל ברכה רוחנית מצד אי', מה עשה ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת, דברים רוחניים כמ&quot;ש ז&quot;ל בזוהר ובמקומות רבים, וכמ&quot;ש יצחק אח&quot;כ, ואוכל מכל מעדנים שבעולם, וע&quot;ז אז&quot;ל ג' הטעימן הקב&quot;ה מעין העה&quot;ב, אברהם יצחק יעקב, וביצחק אמרו דכתיב ואוכל מכל. ואגב אורחיה בכל הדברים שעשה באותם המטעמים תקן הרבה דברים מענין חטא אדה&quot;ר, וכמו שפירשתי במקום אחר, וכשהכיר יצחק בזה אמ' בעצמו לא ידענה מה אדון ביה, אם לברך אותו ברכה רוחנית או גשמית, ואם יברך אותו ברכה רוחנית אפשר לא יהיה ממנו בעה&quot;ז, גם לא הכיר אם נתקן חטא אדה&quot;ר כראוי, אבל כאשר הריח ריח בגדיו הכיר היותו נזון מן האור ומן הריח, וראוי לקבל מצד אי' ומלמעלה ממנו, וגם הכיר כי נתקן חטא אדה&quot;ר ע&quot;י כראוי, ולכן ויברכהו. ועד&quot;ז (נת') קצת דברי ס' הזוהר, מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתיא קא אייתי ליה יעקב, דקדק באומרו ההוא מיכלא ומשתיא, למ&quot;ש שלא היה לו מאכל גשמי רק מעין עה&quot;ב, וא&quot;כ הוא למה לא ברכו עד דארח וכו'. והשיב וכו'. עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו וכו' ולא היו מעלים ריח, וזה כמ&quot;ש בזוהר פ' תולדות, והטעם כמ&quot;ש שבעוד שהבגדים ההם היו ביד עשו, לא היה ניכר מעלתם ולא היו נותנים ריח, ועליו נאמ' זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, שלא נודע הדבר כ&quot;א לבעליו, ואמר מיומא דעבד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין. הנה ידוע כי הלבושים הם מצד אי' שמלבשת לזו&quot;ן, ובפרט אלו הבגדים שהיו מצד האור של מעלה מצד א&quot;א, שהוא החסד הראשון הנק' יומם, וזה נ&quot;ל שהיא כוונת הזוהר פ' תולדות (קמ&quot;ב ע&quot;ב) באומרו, ת&quot;ח וירח את ריח הבגדים לא כתיב אלא את ריח בגדיו, כד&quot;א עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה עכ&quot;ל. נר' שהוקשה לו כי בתחלה קראן בגדי עשו, ואם מפני שלא היו של עשו אלא של אדה&quot;ר, יותר טוב היה לו לומר ריח הבגדים, גם נ&quot;ל שהוקשה לו שהיל&quot;ל וירח בגדיו, למה אמ' את ריח. ולכן פי' בגדיו בגדי וא&quot;ו שהוא ז&quot;א, ו' של שם, ואמ' כד&quot;א עוטה אור כשלמה וכו'. ובמאמ' פי' זה הפ', דא שירותא דיומא קדמאה. וא&quot;כ הבגדים האלו הם מצד הבינה בהיות חסד עליון נכנס בה ומאירה לז&quot;א מסטרא דאור קדמאה, וידוע ג&quot;כ שמצד א&quot;א בא הריח כמ&quot;ש אשה ריח נחוח. וזה פשוט. והנה אעפ&quot;י שהיה לובש אותם אדה&quot;ר, כיון שחטא והמשיך עליו זוהמת הנחש ונעשו כתנות עור, לא היו נותנים ריח עד שלבש אותם יעקב אע&quot;ה, ואז סליקו ריחא, וזה רמוז בזוהר פ' תולדות שהבאנו למעלה, וכיון שלבש אותם יעקב ונתנו ריח, הכיר יצחק כי ע&quot;י נתקן חטא אדה&quot;ר, וגם כי הנה הוא ראוי לברכה מצד אי', וזה דקדק באומרו וירח את ריח בגדיו וכו' ויאמר ראה ריח בני כריח שדה וכו'. פי' וירח דבר אחר שלא נז' בכתוב, וסמך על המבין שהוא ריח יעקב בעצמו, את פי' ריח בגדיו, ואומר כי עד עתה בגדי ז&quot;א לא נתנו ריח ולא ניכר באור מהם אצל יצחק, ועתה וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ואמר ראה כי משם הראיה מצד האור, ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. וידוע כי הברכה שנותן ז&quot;א שהוא ה', לנוק' שדה תפוחים הוא מצד אי', וזה ע&quot;י החסד העליון, יומם יצוה ה' חסדו כמ&quot;ש, וכיון שריח יעקב הוא כמו ריח שדה אשר ברכו ה', א&quot;כ ראוי לברכה כמו השדה שמקבלת ברכה מצד אי' בהיותה מקבלת מא&quot;א, וזהו ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'. וזהו שאומר המאמר תלת ריחין אסתלקו, אעפ&quot;י שמהכתנו' נר' שהכל א', אומרו שהם שלשה, וכל א' קבל תועלת מחבירו, וזהו שאמ' אח&quot;כ וכלהו תלת סליקו לגבי יצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, היינו ריח בגדי וא&quot;ו, שנתנו ריח אצל יצחק, והכיר שקבלו תיקון וגם יעקב בעצמו והשכינה ג&quot;כ, וכלהו כתיבי בהאי קרא, ע&quot;כ עלמות הם בינה ותבונה שהם נעלמות בתוך ז&quot;א ומקיפין אותו ג&quot;כ מבחוץ, והם 'על כן' על ז' ספירות הבנין כידוע, אהבוך מצד החסד העליון, אהבה רבה כידוע, ריח בני היינו שמניך טובים, כי יעקב בא מצד יסוד אבא היוצא בחזה, וע&quot;י ריח שדה היינו שמן תורק כמ&quot;ש, עוד פי' בזוהר פי' הפ' על י&quot;ט, אפשר שנ&quot;ל הוא תקון על מ&quot;ש גלתה יהודה מעוני. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל במס' שבת (קמ&quot;ה:), מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שעניים הם. באופן אעפ&quot;י שגלתה מעוני, הנה לריח שמניך טובים שהם י&quot;ט, יקבלו שמחה וישמחו צדיקים בה', גם שם אמרו לריח שמניך אלו תפילין, ואפשר שג&quot;ז תקון לגלות, כי עליהם נא' וראו כל עמי הארץ וכו'. ובמד' דרשו הרבה דברים על סוף הפ', על כן עולמות וכו'. ונפרש אותם איך הנה הם נחמה לפ' גלתה יהודה, והנה אמרו על כן וכו' על שנתן לנו ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג, ובזת ל&quot;א מלכים, אנו אוהבים אותך. ונר' שפי' תורק מלשון וירק את חניכיו. שהוריקן בזהב. וגם אם נפרש אותו כפשוטו, יפורש ע&quot;ד מ&quot;ש כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. במה שמשפיל לזה מרים לזה, ונוטל ממון מזה ונותן לזה. וזה כאדם שמריק מכלי אל כלי, והנה אעפ&quot;י שגלתה מעוני והיא ישבה בגוים, לא מצאה מנוח, מ&quot;מ סוף השכר לבא, וכמו שביציאת מצרי' יצאו ברכוש גדול, וכמו שאמר גביהה בן פסיסא לפני אלכסנדרוס מוקדון (סנהדרין צ&quot;א.), יתנו לנו שכרינו וכו'. כן נ&quot;ל מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כל ממון שנטלו א&quot;ה מישראל עתידים להחזיר. ור&quot;ש הוא כמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ע' י&quot;א על פ' מצרים עד עמי בראשונה לגור שם ואשור באפס עשקו. אטיל לון בארעא דסייפי עלמא ונטל לון ארעא דלהון, ומה מצראי דעבדו כל הני טבאן בישראל אתדנו בכל אינון דינין, אשור ואדום ושאר עמים דמעיקין לון עאכ&quot;ו, וקטלין ונטלין ממוניהון, דקב&quot;ה בעי ליקרא שמיה עלייהו, דכתיב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי, התם במצרים במלכא חד הכא בכל אומין דעלמא עכ&quot;ל. וכמו כן אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה בין המצרי', אפשר שהוא לתועלת ישראל כמו שאירע בביזת הים שהשיגו אותם חונים על הים ואין דרך לנטות ימין ושמאל, וכן ויצא סחון לקראתינו, וכן ל&quot;א מלכים. וזה היה סבה שנטלו את ממונם, ולפי דרך זה אפשר ג&quot;כ לפרש תורק שמך מלשון וירק כפשוטו, שהוא לשון כלי זין. וכן היה בים, וכמ&quot;ש בזו' פ' בשלח דף נ' ע&quot;ב על פסוק ויסע מלאך האלקי'. אפקיד בידהא כל אינון רומחין וכו' כל אינון מאני מגיחי קרבא עכ&quot;ל. ועל כל הדברי' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה שמכבידי' עליהם האומות עד כי היא ישבה בגוים וכו'. מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך, לא אבדו סברם מן בריים ובטוחים וחזקים הם באהבתו, כי מאן דאחמי לן בעלאי הוא יחמי לן בתתאי בבי&quot;א. וגם בזוכרם הדבר הזה ישובו אל ה' מעבירות שבידם שעליהם גלו בש&quot;א מעוני על שעשקו שכר שכיר ומרוב עבודה על שעבדו בעבד עברי, וכיון ש(ה)תנחמה במה שהוציאה ממצרים ונתן להם שכרם, לא יעכבו שכר שכיר וישלחו לחפשי עד כי גרים הייתם, מום שבך וכו'. עוד אמרו על שהעלמת מהם יום המיתה ויו' הנחמה אהבוך. וזה לפי שאו' הכתו' היא ישבה בגוים. פי' זמן הרבה ולא מצאה מנוח, זה מלך משיחנו שהוא עיקר הנחמה, מ&quot;מ כיון שגאולה נעלמת ובכל יום אנו מצפים לגאולה, אהבוך ולא דחקה את הקץ ובטחה בישועתך, ד&quot;א על כן עלמות אהבוך, בעלמות ובזריזות, הנה זה יהיה תיקון למ&quot;ש ז&quot;ל, היא ישבה בגוים. וקנתה לה התיצבות, עד כי הגלות כמעט שב להם לטבע, ולכן אמר אהבוך בעלמות ובזריזות, וזה עפ&quot;י הדרך שפי' למעלה על שמן תורק שמך, כי השכינה מתחלקת לניצוצות, ואהיה להם למקדש מעט, והבאנו ס' הזוהר פ' שמות ובסופו כתוב, וכל חד מינייהו עאל רעותא בליביה ברחימותא סגיאה למסר נפשיהון על קדושה דמריהון עכ&quot;ל. וכמ&quot;ש וע&quot;י כי שמן תורק שמך, שהיא השכינה עאל רעותא בליביה וכו'. וזהו עלמות אהבוך בעלמות ובזריזות, וזהו ג&quot;כ שאו' אח&quot;כ אלו בעלי תשובה, וזה ע&quot;י שנכנס אהבת השכינה בלבם, וכמש&quot;ה והבאתי אותם בארצות אויביהם או אז יכנע, וע&quot;י התשובה יתכפרו כל העוונות שעליהם גלו, כמ&quot;ש על תיבת מעוני, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך, זו כת השלישית שנא' והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. זאת הכת השלישית הם הבנוניים, והנה בגלות יש שלש כתות אצל צדיקים גמורי', ואלו לא קנו שום התישבות בין הגוים, ע&quot;ד מה שאמרו טובתן של רשעים רעה היא וצער אצל צדיקים. וכמ&quot;ש דהע&quot;ה אעפ&quot;י שהיו מכבדים אותו בברחו מפני שאול, והלך אצל מואב ואכיש, מ&quot;מ היה מצטער ואו' כי גרשוני וכו'. ב' של רשעים גמורי', ואלו אחר שגלו אמרו נהיה ככל הגוים ח&quot;ו, והג' של בנוניים, ואלו קנו התישבות אבל לא נחה דעתם בזה, ועדין לבם חרד על כי מפני חטאנו גלינו מארצנו, ועל אלו נא' היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאילו מצאה לא היתה חוזרת, ועל אלו נא' והבאתי את השלישית וכו'. פי' כי ע&quot;י כי שמן תורק שמך ונצוצות השכינה בגלות, ע&quot;ז נא' כי ה' אלקיך אש אוכלה. ומיסר אותם ביסורים עד כי אלו ישובו, ואז וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. הוא כי יקרא בשמי' וכו' ויהיה פי' עלמות מלשון העלם, כי השכינה מסתרת אותם בכנפיה. ד&quot;א על כן עלמות אהבוך אלו הגרי' וכו'. ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל לא הגלה הב&quot;ה את ישראל לבין א&quot;ה אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. שנא' ונלוה הגר עמהם וכו'. והם נעלמים תחת כנפי השכינה, ככתוב אשר באת לחסות תחת וכו'. ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך. זה דורו של שמד, כי עליך הורגנו כל היום. אפשר שזה תיקון למ&quot;ש מעוני, על שעבדו ע&quot;ז, כד&quot;א קול ענות אנכי שומע. כי הנה עקר תיקון העבירה הוא להיות אדם מוסר נפשו על אותו דבר, וכיון שחטאו בע&quot;ז הנה התיקון הוא למסור נפשו על ע&quot;ז, ולכן דורו של שמד שמסרו נפשם ע&quot;ז הוא תקונם. ויפורש הכתוב ע&quot;כ עלמות לשון העלם שנסתלקו במקום העלם, כמ&quot;ש על ר&quot;ע כך עלה במחשבה, וכן אמרו הרוגי מלכות אין לפנים ממחיצתם, והם במקום נסתר ונעלם, וגם במקום האהבה, אהבה רבה וכמ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אלו ישראל, שנא' כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'. הנה על פ' ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד, פי' לשון גניזה ואמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז היא מכח ברכותיו של בלעם הרשע, אבל ברכת האבות משומרי' הם ל&quot;ל, עוד אמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז בכח היסורי' שהם באים עליהם, אבל שכרם צרור ומזומן ל&quot;ל, עוד אמרו שם האל הנאמן, מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הקב&quot;ה, מעשה בר' פנחס בן יאיר וכו'. עד א&quot;ל בואו וטולו אוצרותיכם, הוי מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הב&quot;ה, עכ&quot;ל. והכוונה כי את אשר יאהב ה' יוכיח כדי להטיב לו ולתת לו שכרו משלם, ולא די זה אעפ&quot;י שיש דברים שאדם אוכל מפרותיהם בעה&quot;ז, הנה הב&quot;ה עושה מהפירות קרן עד כי נותן להם בעה&quot;ב פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם, וכמ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך זצוק&quot;ל על פי' להנחיל אוהבי יש. אבל אינו נותן להם כלום בעה&quot;ז למען ואוצרותיהם אמלא לעה&quot;ב, וזהו שאו' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני, שהוא תכלית היסורין, כמ&quot;ש ז&quot;ל על פי' השמר אל תפן אל און וכו'. ומרוב עבודה והכבידו עליהם האומות, מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך שהם הש&quot;י עולמות ופירותיהם הנעלמים ואינם נראים, אפי' דוגמתן בעה&quot;ז, וכן שבועת אבות וברכתם, ע&quot;כ אהבוך. וזהו ג&quot;כ מ&quot;ש אח&quot;כ על שהעלמת מתן שכרם של צדיקים ל&quot;ל, ומ&quot;ש בתחילה כי מאהבת ה' וכו'. הוא על הפירות שאין אדם יודע כמה יהיו הפירות והשבח המגיע מהשכר הצפון, ואח&quot;כ אמ' שגם אינו יודע מהות השכר מה הוא, ומפני זה אהבוך. עוד אמרו שם הוא ינהגנו עלמות בעלמות ובזריזות, לומ' אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה, מ&quot;מ תשועת ה' כהרף עין ובמהרה בימינו בקרוב יפדנו ויגאלנו. ד&quot;א כאלין עולמתא. לומר לך אעפ&quot;י שגלו ישראל לבין א&quot;ה, מ&quot;מ הנה הם כבתולה, ושמם הראשון עליהם בתולת ישראל. עוד אמרו עלמות עולם שאין בו מות, אעפ&quot;י שמצרים א&quot;ה לישראל בגלות, מ&quot;מ את נפשם ישמרו, וכמ&quot;ש מרע&quot;ה אתם נצבי'. ופי' רש&quot;י ז&quot;ל, היסורים מעמידין אתכם וסוף דבר בשני עולמות ינהגנו בעה&quot;ז ינהגנו בעה&quot;ב, בעה&quot;ז כי ה' אלקיך ברכך וכו' והעבטת וכו'. אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני. פי' בכל מקום שיצאו ברכת ה' אתם, ושולטים באומות, וזהו והעבטת וכו'. וכן בעה&quot;ב ונחך ה' תמיד. אעפ&quot;י שכל רודפיה שהם יצה&quot;ר וחיילותיו השיגוה גם יכלו לה, ל&quot;ל ונחך ה' תמיד, והסיר לב האבן מבשרנו וינחנו במעגלי צדק למען שמו ולמען תהיה אחרית דבר טוב בראשיתו, הנני אומ' כי הגם כי גלתה יהודה מעוני וכו'. ואין לה שפע משום צד, גם כל רודפיה השיגוה בין המצרים וסתמו כל הדרכים ומעברות השפע בעה&quot;ז, אדרבה הנה זה סיבה כי יתרבה השפע במאוד מאד, וקובץ על יד ירבה עד כי לריח שמניך טובים יבקע הר הזתים, יקלקלו וישברו המחיצות ועי&quot;ז שמן תורק שמך, וירד השפע מלמעלה וישטוף המחיצות וכל המעכבים ויעבר ה' על פניו ונגלה כבוד ה' בבי&quot;א והמבין יבין.</text>
      <sha1>g4pmlopfl72x5mhmja0504k06e2he75</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418167</id>
      <parentid>1418162</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:06:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57045" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים א|ב|ג|ד|}}
== ג' ==
{{טורים שווים |'''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''לריח שמניך טובים שמן תורק שמך {{ש}}על כן עלמות אהבוך.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח {{ש}}כל רדפיה השיגוה בין המצרים.'''}}}}

לריח שמניך וכו'. הפ' הזה לפי פשוטו, הנה היא רפואה למכת גלתה יהודה מעוני וכו'. אשר כנגד הגלות והטלטול אומ' לריח שמניך, ע&quot;ד מ&quot;ש במדרש, משל לצלוחית של פלייטון מונחת צמיד פתיל ואין ריחה נודף וכו'. וכנגד היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אמר על כן עלמות אהבוך, אלו האומות, והמשילה לשמן, לומר לך כמ&quot;ש ז&quot;ל, מה השמן הזה אפי' אתה נותנו בכל משקין שבעולם לעולם היא עליון אף ישראל, ונתנך ה' אלקיך עליון. א&quot;כ אעפ&quot;י שגלתה יהודה, נמשלו לשמן שאינו מתערב ולעולם הוא עליון על כל האומות. אבל כאשר נדקדק אומרו לריח שמניך, מהו ריח שמניך, הנה הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, וכמ&quot;ש ז&quot;ל על פ' כל הנשמה תהלל יה. אזוהי דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי או' זה הריח. וכן אמרו בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנק' עין יעקב נהר כ&quot;ב ז&quot;ל, אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעה&quot;ב כנ&quot;ל עכ&quot;ל. 

והנה השמן הוא כנוי לסודות התורה, וכמו שאמרו בזוהר פ' שמיני ז&quot;ל, ר' אבא אמ' מאתר חד נפקי יין ושמן וכו' עד בין האי להאי, שמן דאיהו בחשאי בלחישו תדיר, אתי מסטרא דמחשבה דאיהו בלחישו תדיר, ולא אשתמע ואיהו בחשאי עכ&quot;ל. וידוע כי תורה ה' תמימה משיבת נפש והגוף ג&quot;כ, וכמה שאמרו נעשו ד&quot;ת קלורין לעין, מלוגמא למכה וכו'. והכתוב אומ' ולכל בשרו מרפא. והעוסק בה נק' אוכל ושותה, והכתוב אומ' בפי' לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. אמנם הכוונה בסודות עליוני' יקרא מריח, והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ובפרט המכוין ומיחד יחודים למעלה ומתבודדי' להשיג נבואה, צריך להפשיט רוחו ונשמתו מגופו, ועל קצתם נאמר ויפול על פניו. ותרדמה נפלה על אברם וכיוצא, והנה כלפי שאמ' הכתוב גלתה יהודה מעוני. הנה במדרש אמרו על פ' עניה ענתות, עניה מדברי נבואה. וא&quot;כ מה שגלתה יהודה הוא מדברי נבואה, גם גלתה מרוב עבודה כמ&quot;ש למעלה, כי ע&quot;י הקרבן היה מכיר הפגם, והכהן נותן לו התיקון, ועתה שגלתה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאפי' תחזור להתבודד ולבקש נבואה וכיוצא, הנה טומאת העמים הנה היא מעכבת, ובפרט בהיותם בח&quot;ל, ולכן לא מצאה מנוח, ובפרט נוסף על זה כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי אפי' שתעלה נשמתה למעלה, מ&quot;מ מידי עלותה בית אל כמה וכמה מעיקי' ומסכי' מכאן ועד לרקיע ומשם ולמעלה, וכמ&quot;ש (ספר הגלגולים לקוטים) שמידי עלות הנשמה למעלה, הדרך הטובה אינה אלא א', ויש ל&quot;ו אלף דרכים ושבילי' צרי' הולכי' לגהינם, ובכל א' מהם יש כלב, וכעלות הנשמה למעלה, אם היא מטה את הדרך אז הכלב צועק, ואז יוצאי' כמה מלאכי חבלה וחוטפי' הנשמה, וזהו כל רודפיה השיגוה בין המצרים, 

וכלפי כל הדברי' האלו הקדים עתה ואמר, כי לריח שמניך. פי' ע&quot;י הכוונה שהיא דמיון הריח שמניך שהם הסודות, טובי' ומאירי'. פי' אדם כורת הקליפות, ולזה אמר דוד זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. שאפי' תהיה בבית מגוריו שהם האומות, הנה התורה זמירות היו לו, שבהם היה כורת אותם ועולה למקום שהיה רוצה, באופן כי בזה ימצא מנוח בעלותה בית ה'. וגם שמן תורק שמיך, כאדם שמריק מכלי אל כלי, כן תשתפכנה אבני קדש, וניצוצות שכינתו ית', ואהיה להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה, ובזה אעפ&quot;י שישבה בגוים תמצא מנוח לכף רגלה, וכמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ז&quot;ל, כד עאלו לבבל חשיבו דלא יקומון לעלמין וכו'. ופי' המקובלי' ז&quot;ל, כי חשבו היות כל כוונתם ויחודם להבל ולריק ח&quot;ו, כיון שהיו ברשות האומות והשרי' החיצוניים, וזהו לדעתי כד עאלו לבבל, שנכנסו לתוכה והיו כמו מובלעי' בתוכה, ולכן מה עשה הקב&quot;ה. תניא אר&quot;ש ביה שעתא קרא קב&quot;ה לכל פמלייא דיליה וכו' עד כד נחתו אתפתחו שמיא. וזה נ&quot;ל להורות מ&quot;ש כי ברדת הקדושה אין דבר שיעכב ויעמד בפניה, וזהו אתפתחו שמיא ושראת רה&quot;ק ביחזקאל, א&quot;ל לישראל הא מאריכון הכא, וכל חילי שמיא ורתיכתי דאתו למידר עמכון לא הימנוה, עד דא&quot;ל כל מה דחמא וארא כך, ואר&quot;ש ביה שעתא חדו ישראל חדותא שלימתא בסייעתא דמריהון דהוה עמהון, וכל חד מינייהו אעל רעותא דליביה ברחימותא סגיאה למיסר נפשיהון על קדושה דמאריהון עכ&quot;ל. וזהו שמן תורק, ובגולה הלך שמך שהיא השכינה, וכיון שהשכינה עמהם, על כן עלמות שהם האומות אהבוך, והנה היא אהבה התלויה בדבר, שהיא השכי' הנק' דבר, יען בסבתה הם מקבלי' השפע, וכמ&quot;ש למעלה בפי' הקודם, ולכן בטל דבר, שהשכינה מסתלקת בעונותיהם של ישראל ח&quot;ו, בטלה אהבה והצרות מצויות, וכל רודפיה השיגוה וכו'. ועתה שהשכינה עמהם, על כן עלמות אהבוך, ובמדרש גלתה יהודה וכו'. וא&quot;ה אינם גולים, אלא אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, וא&quot;ה שאוכלי' מפתן ושותים מיינם אין גלותם גלות, אבל ישראל שאינם אוכלים מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות שלהם אין גלותם גלות, אבל ישראל שהם מהלכין ויחפין גלותם גלות, לכן נא' גלתה יהודה עכ&quot;ל. הורה לנו מ&quot;ש בתחילה אמ' אעפ&quot;י שגולי' אין גלותם גלות, כי להיותם כלם תחת ממשלת שרי הטומאה, מה להם הכא מה להם התם, בכ&quot;מ שהם הולכים טמא טמא יקראו, א&quot;כ אין גלותם גלות, ואח&quot;כ פי' ואמר א&quot;ה שאוכלים מפתם ושותים מיינם ומקבלי' שפעם ע&quot;י שרים, לא אכפת להם לקבל משר זה או משר אחר, אבל ישראל שהם מקבלי' שפעם מהשי&quot;ת, ולכן הוצרכה השכינה להקדי' ולרדת למצרים, ולכן באו ז' שני שבע מצדה, וז' שני רעב להרעיב שרה של מצרים, וזהו והרעב היה על כל פני הארץ. ועיין בדברי מהר&quot;ם אלשיך ז&quot;ל בפי' התורה כי האריך הרבה בזה, ולכן גלותם גלות, כי מאין בא השפע אליהם במקום טומאה, ואפי' אם יבא ע&quot;י שתתלבש השכינה בשר, מ&quot;מ נא' היו צריה לראש, ובתחילה נוטלים האומות ואח&quot;כ ישראל, ולכן גלותם גלות כיון שאין אוכלי' מפתם לחם מגואל, ואין שותים מיינם שבא מצד הטומאה, וזה שאומ' הכתוב גבי אחז, ובעת הצר לו ויוסף למעול מעל בה' הוא המלך אחז. ויזבח לאלקי דמשק המכי' בו. ויאמר כי אלקי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל. ד&quot;ה ב' סי' כ&quot;ח. ואז&quot;ל הוא המלך אחז, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו. א&quot;ר יוחנן (סנהדרין ק&quot;ג ע&quot;א) שלמדו ממ&quot;ש ויזבח לאלקי דמשק. ופי' דימה בעצמו היות תחת ממשלת הטומ', וע&quot;י עבודת הע&quot;ז שלהם יקבל שפע ממקום שמקבלים האומות, וטעה בשנים כידוע למבין, וכמאמר הכתוב אותי עזבו מקור מים חיים וכו'. ולכן אמרו הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו, 

ונחזור למ&quot;ש בביאור המאמר, א&quot;ה שהם מהלכין באסקפטיות. פרש&quot;י מלשון צבים וכרכרות, שהם מרכבות, והכוונה שכולם הם מצד מרכבות הטומאה, ובכל מקום שגולים נעשו כמוהם, אבל ישראל שהם מהלכין יחפין, כי בהיותם על אדמתם, אפי' בזמן הכעס נא' הנה אנכי שולח מלאך וכו' שהוא מט&quot;ט והוא מצד הקדושה העליונה, ועליו ועל סנדלפון נא' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. והם דמיון מנעלים וסנדלים להגין על ישראל, מלבד מ&quot;ש ז&quot;ל, חנוך תופר מנעלים היה וכו'. וכבר פי' ז&quot;ל בזה סודות גדולים, ועתה שגלו ישראל נמנעה השפעה זו מהם ולכן יקראו הולכי' יחפי' ולכן גלותם גלות, וזהו שאו' לכך נא' גלתה יהודה, לרמוז לנו שע&quot;ד זה מתאונן הכתוב, יען הם דברי' נוגעי' לכבוד אלקי', וע&quot;ז נא' גלתה יהודה, וגם ע&quot;ז הקדים רפואה באומרו לריח שמניך וכו'. וזה עפ&quot;י הדרך שאמ' כי הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, ומצד הריח באה ההשפעה לישראל, ומזה לא ירגישו ולא יקבלו א&quot;ה מהשפע הזה, כפי מ&quot;ש חכמי המחקר במשל הדיוט: אין החתול מריח ריח בשמים. ונניח דברים אלו ונביא ראיה מדברי רז&quot;ל שאמרו, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח. וע&quot;ז אמרו בגמ' (סוטה מ&quot;ט.), רב הונא אשכח תמרתא דחינוניתא וכו' עד א&quot;ל בני טהרה יש בך וכו'. הנה שהטהור מרגיש בריח טוב אבל לא הטמא, וגם השמן אשר הנה (הוא) כנוי לסודות התורה כמ&quot;ש, הנה לא שלטו בהם א&quot;ה, וע&quot;ז נא' מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל וכו'. ובפי' אומר בס' אור נערב (ח&quot;ה פ&quot;ב): דמאן דלא עאל בקיומא קדישא לא יבין בסודות התורה, ואעפ&quot;י שאו' איזה דברים שגנבו להם מישראל, מ&quot;מ לא ידעו ולא יבינו עכ&quot;ל. וכן אמרו ז&quot;ל, מה השמן הזה אתה נותנו בכל מיני משקין, לעולם הוא עליון ואינו מתערב. וכבר אמרנו שהוא כנוי לישראל, וכן הוא רמז לסודות התורה וכמ&quot;ש. והסודות האלו הם עליוני' ואין יד הא&quot;ה שולטת בהם, ואעפ&quot;י שאמרו שמיום ששרף אפוסטומוס הרשע את התורה נמסרו התורה וסודותיה לחצוני' עכ&quot;ל. חלילה לנו לומר שהם יודעי' מה שלא ידעו ישראל ח&quot;ו, אדרבא בל ימשול זר במעין חתום, רק הכוונה שהסודות הם סגורי' אצלם, ואין יכולת ביד ישראל להוציא את שלהם מתחת ידם, זולתי בטורח גדול ע&quot;י ערמה ותחבולה, דמיון ברכות ובכורה של עשיו וכיוצא, וזה נ&quot;ל שרומז במשנה במס' טהרות, המוסר מפתחו לע&quot;ה. פי' אם השי&quot;ת מסר מפתח סודותיו לע&quot;ה. שהם האומות, מ&quot;מ הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח, וחלילה להם ליכנס בתוכו כי יהיו נתפסי' כגנב, ועליהם נא' אזהרתם זוהי מיתתם כידוע. 

ונחזור לענין כי בסודות התורה לא הגיעה יד האומות, ואפשר שמפני טעם זה, ר' ובית דינו התירו בשמן. וכאשר האדם יטהר עצמו ויקדש עצמו במותר לו ויעסוק בתורה ובמצותיה בכוונה הראויה, יוציא את בלעו מפי האומות, ואעפ&quot;י שהמפתח ביד הבעלי' ואלילים אלמי', ובית ה' סגור מכל צדדיו, הנה מ&quot;מ כל מי שיש לו טהרה וריח, ע&quot;ז נא' לעיניהם חתור לך בקיר. ובפרט ע&quot;י התפלה בכוונה הראויה בקדושה, יפתחו לו שערי שמים ויראה מראות אלקי', וכמ&quot;ש על ויעתר יצחק וכו' ויעתר לו. ויחתר לו, משל לבן מלכי' שהיה חותר אצל אביו ליטול ליט' זהב, היה חותר מבחוץ ואביו חותר מבפני', ע&quot;ד הבא ליטהר מסייעים אותו. ואפשר שזה נרמז בכתוב שאומ' חתר בחשך בתים יומם חתמו למו והם לא ידעו אור. ואז&quot;ל שהיו הולכי' לריח אפרסמון וחותרי' בבתי' וכו'. ואעפ&quot;י שפירשוהו באופן אחר בענין דור המבול לגנאי, נוכל לפרש אותו לשבח, כי הצדיק לריח שמן הטוב אעפ&quot;י שהוא בחשך ובגלות, מ&quot;מ חתר בחשך בתים הסתומי' מכל צד ואין מי שיכול להכנס, וע&quot;י חתירתו מבחוץ, גם ה' יתן הטוב ויחתר לו מבפני', ועי&quot;ז נפתחו השמים ואראה מראות אלקים, וידוע כי שם אלקי' כנגד החשך, וזהו חתר בחשך בתי', ופי' ואמר מה שבבתי' אלו יומם חתמו למו, יומם שהוא חסדו ית' הגדול מסטרא דאור קדמאה, כמ&quot;ש בפסוקי' הקודמי', חתמו למו, חתמו להם א&quot;ה לעצמם וסגר ואין פותח זולתי ע&quot;י חתירה כמ&quot;ש. אבל אעפ&quot;י שחתמו למו, מ&quot;מ אין להם לא&quot;ה ידיעה מזה ואינם יודעים מה שברשותם, וזהו והם לא ידעו אור, ויש רמז למ&quot;ש בזוהר פ' משפטי' דף (), וזהו כוונת הכתוב לריח שמניך טובי'. שהצדיק מריח בהם והולך אחריהם ע&quot;י הטהרה והקדושה, כמ&quot;ש עי&quot;ז שמן תורק שמיך. שהיא השכינה המריקה שפע על ראשו ומתראה אליו כדברי הזהר פ' משפטי', וזהו נ&quot;ל בכל עת אפי' בעת צרה והגלות יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר, כמ&quot;ש וסיים הפסוק ואמ' ע&quot;כ עלמות אהבוך. יפורש עלמות מלשון העלם, ויהיה פי' על כן אותם הדברים הסודות ונעלמות אהבוך, והוא ממש דברי הזהר שאמרנו, והטעם מפני שמצא מין את מינו ונעור, ואפשר שלזה רמז במדרש ילקוט על פ' זה, ר' חדקא אומ' מן הדא את למד שריח הצדיקי' יפה וניכר משל רשעי', שכין הוא אומר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, שהיה ריחו הולך, וכן אתה מוצא ביצחק, ראה ריח בני כריח שדה, שהיה ריחו של יעקב ניכר משל עשו, וכן אמרו בזוהר גבי מערת המכפלה, שהיה נר' לעפרון מלאה קוצין ונתגלתה לאברהם. ואפשר שלזה כיון ר&quot;ע באומרו רבותי חסרוה ואני לא חסרתיה אלא כמריח באתרוג וכממלא מאמת המים ומדליק נר מנר. ופי' כמריח באתרוג שהוא מלכות תורה שבע&quot;פ, וכממלא מאמת המים שהוא תורה שבכתב, ומדליק נר מנר שהם ב' נרות של שבת בינה ומלכות, גם אפשר שזהו המחלוקת אי ריחא מלתא היא אם לא, דלגבי האומות ריחא לא מילתא היא וגבי ישראל ריחא מלתא (היא) ומשם נזונים כמ&quot;ש. 

העולה כי אעפ&quot;י שאין ישראל מקבלים שפע מא&quot;ה ואין אוכלים מפתם ואין שותים מיינם, וגם אינם תחת מרכבות הטומאה שלהם והם הולכין יחפין כמ&quot;ש, הנה הם נזוני' מן הריח ומן האור, וזהו לריח שמניך טובים, פי' טובים מאירים כמ&quot;ש לעיל, ועי&quot;ז מקבלים השפע שמן תורק שמיך. כמ&quot;ש על כן עלמות אהבוך, שהיינו שיקבל הברכות משם כמ&quot;ש ויתן לך האלקים מטל השמים. 

והנה מפשט הכתוב של גלתה יהודה וכו'. נר' שגלתה מעצמה מתחת העוני ורוב עבודה שהיתה לה בארצה ולא יכלה לעמוד, ולכך גלתה והלכה לגור באשר תמצא והלכה וישבה לה בין הגוים, ומ&quot;מ לא מצאה מנוח וכו'. כן נר' מפשט הכתוב, ולפי זה יקשה, כי עינינו רואות היות הדבר בהפך כי בעוד שהיו ישראל על אדמתם היה להם עושר גדול עד כי עליהם נתנבא הנביא כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה. אשר מפני קושיא זו כל א' מהמפרשי' ז&quot;ל פי' מה שפירש, וכן במדרש אמרו מעוני על שאכלו חמץ בפסח, וכמו שנפרש וכן הרבה, אבל מ&quot;מ הפשט לא יופשט, וכן נפרש אותו בעה&quot;ו, וזה עפ&quot;י שאז&quot;ל סימן לגסות הרוח עניות, מאי עניות עניות מתורה, ואין לך עניות כמו עניות התורה, וכן אמרו ג&quot;כ אין לך עניות כמו עניות הדעת, גם אמרו דעה חסרת מה קנית. וקודם הכל צריך לדייק כי בתחילה התחיל בעיר, איכה ישבה בדד וכו'. ועתה הזכיר יהודה. ואם מפני שיהודה היה יושב בירושלי', למה לא הזכיר ג&quot;כ שבט בנימין, ודרך כלל היל&quot;ל גלתה או גלו ישראל וכו'. אבל נר' שהכתוב לא עשה עיקר אלא משבט יהודה בלבד, וזה כאשר נקדים מה שהובא בס' חסד לאברהם מעיין ד' הנ&quot;ל, נהר י&quot;ג ז&quot;ל, דע כי י&quot;ב סגולות נבראו בעולם, וכל א' מהם ניתן לשבט א' ואלו הן, הא' סגולת הדיבור ליהודה, ולכן יהודה הנאחז בה יש לו סגולת הדבור. והכוונה נ&quot;ל כי היתה יהודה לקדשו היא מדה אחרונה אשר הנה היא נק' דבור, דבר דבור על אופניו. א&quot;ר אליעזר שהיה לו יתרון בכח על כל אדם. הב' סגולת ההרהור והעיון בתורה לישכר וכו' עכ&quot;ל. והנה אז&quot;ל אדם לעמל נברא שנא' אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה ואם לעמל מלאכה, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר והגית בו יומם ולילה וכו' הוי או' לעמל תורה נברא עכ&quot;ל. הנה כי עמל האדם לדבור, והדבור הנה הוא מיוחד לתורה, א&quot;כ לא יגדל ההספד והקינה ויקרא גלות בעצם על העדר ד&quot;ת לשום א' מישראל כמו לשבט יהודה שיש לו כח הדבור יותר על כל אדם, וזה נ&quot;ל ג&quot;כ טעם למה ויגש אליו יהודה יותר מכל שאר השבטים, מלבד מה שאז&quot;ל, ומטעם זה ג&quot;כ ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות וכו'. ואז&quot;ל לתקן לו בית תלמוד. 

ונחזור לענין כי כיון שיש לו הדבור, הנה הוא מרגיש בדבר ביותר, ולכן גלתה יהודה מעצמה והלכה לה מסבת עוני של תורה, וכמ&quot;ש ז&quot;ל ארשב&quot;י אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בא&quot;י על שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים עכ&quot;ל. דקדק באומרו נתלשות ממקומן שהם מעצמם נתלשות וגולים יושביה חוץ ממקומן על שלא החזיקו וכו'. ונר' שכיון למ&quot;ש גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה ג&quot;כ, כי מסבת עוני של תורה נא' וימררו את חייהם וכו'. כמ&quot;ש למעלה וסוף דבר את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ואחרי שגלתה כנ&quot;ל היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, דקדק באומרו היא דווקא שיש לה כח הדבור, כמ&quot;ש ישבה קנתה לה התישבות בין הגוים, יען הוא דבר חשוב אצלם, יופי הדבור והמליצה, אבל מ&quot;מ לא מצאה מנוח כי לא כאלה חלק יעקב רק לעמלה של תורה נברא, ולכן כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי בעוד שישראל מקיימים מש&quot;ה ושמרתם ועשיתם, ושמרתם זו משנה, ועשיתם כמשמעו, אז ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי ע&quot;י שמירתם על תורה שבע&quot;פ ועשיר יענה עזות באופן כי כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, אך כאשר תעוותו אותם מחמת שכחה תחשבו שוטים כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל, ואז כל רודפיה השיגוה, בכל מקום שהשטן וא&quot;ה מונין את ישראל, השיגוה והקשו עליה בין המצרים בסתירה מינה ובה, מרישא לסיפא וממקום אחר וכיוצא, כמ&quot;ש למעלה כיון שגלו ישראל וכו' לא היה א' מהם שיכול לסבור תלמודו, וכמ&quot;ש. באופן כי אעפ&quot;י ליהודה שיש להם הדבור, מ&quot;מ בגלות אינם יכולים ללמוד תורה, ובפרט שגלו מעוני, עניות דתורה כמ&quot;ש. הרי היא כמי שנסתלק מהם הדבור ע&quot;ד כמו שאמרו בזוהר גבי משה, ואני ערל שפתים, בגין דדבורא דיליה בגלותא הוי. וזהו ג&quot;כ שאז&quot;ל מעוני, על שאכלו חמץ בפסח, פי' תחת היותם אוכלים המצה הנק' לחם עוני, שעונים עליו דברים שהם דברי תורה, להוציא הדבור מהגלות, אכלו חמץ בפסח כדי לתת כח אל היצה&quot;ר, ולפיכך הוסר מהם הדבור וגלו, 

ולתקן זה אמ' לריח שמניך טובים, ע&quot;ד מ&quot;ש בזהר חדש פ' חקת דף פ&quot;ב על פ' רחש לבי דבר טוב ז&quot;ל, מאי טעמא רחש לבי, בגין דדבור בלא קול לא יכול למללא, והאי לבי דאקרי דבור עד השתא לא אשתלימת עד דאתא שלמה מלכא ובנא לה ביתא וכו'. עד השתא טוב ולא טובים כיון דאתחבר קול עמו כדין טובים ע&quot;כ. והכוונה כי מדה אחרונה מלכות תורה שבע&quot;פ נק' דבר דבור ג&quot;כ, כמ&quot;ש ונק' יהודה, ובלא קול שהיא הת&quot;ת תורה שבכתב לא יכילו למללא, וזהו גלתה יהודה מעוני, עניות דתורה, כמ&quot;ש כיון דאתחבר קול עמו שהוא תורה שבכתב, כדין טובים השתא שראת למללא ונתקן הדבור, וזהו לריח שמניך טובים. הנה שב&quot;פ הנ&quot;ל נרמז תיקון הדבור שהיא השכינה בעצמה, וכמו כן הצדיקים הנאחזים בה ונמשכים ממנה, ונק' בשם יהוד'. 

ובזהר חדש הנ&quot;ל האריך הרבה בענין זה, והביא אח&quot;כ פ' יפיפית מבני אדם וכו'. ובסוף אמ' אבל תא חזי האי קרא רזא עילאה אית ביה, לקביל מלכא עלאהאמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין ואינון משבחן קמך ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, והוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכלי פתחי לי אחותי ע&quot;כ ברכך אלקי' לעולם אימא עילאה אעטרא בעטרין עלאין לעולם בגין ההוא בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, ד&quot;א לעולם דא ימינא לעילא דכתיב אתה כהן לעולם וכל ברכאן ומשחא טבא שריין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה האי דכתיב שאוג ישאג על נוהו, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובי', מ&quot;ט בגין דברכך אלקים לעולם עכ&quot;ל. הרי בפי' אמ' כי בזמנא דאתרחקת מינה מז&quot;א הנק' דבור, כמ&quot;ש מאי כתיב שאוג ישאג על נוהו, והוא כדמיון הצועק בקול גדול ואינו מדבר, וכנגד זה כד אתחברת על כן ברכך אלקים לעולם, ולקבל דא כתיב כי טובים לריח שמניך טובים, הנה כי לריח שמניך טובים הוא כנגד הדבור כמ&quot;ש, אבל צריך לפרש המאמר כיד ה' הטובה והוא יצילני משגיאות, ובזה תבין הדבר על בוריו, אמ' שהמ' הזה שהוא יפיפית, וכבר פי' נתיפית בעליונים נתיפית בתחתונים, ופי' אותו על אברהם אע&quot;ה, עתה כי רזא עילאה אית ביה, פי' ידוע כי כל רז הוא ביסוד, הן שיהיה ביסוד א&quot;א אבא או א&quot;י או ז&quot;א או נוק' ורזא עילאה הוא יסוד אי', ואמ' אית ביה לומר אין כוונתו לומר שהפסוק רומז ליסוד, שהרי אח&quot;כ אומר לקבל מלכא עילאה אמרית ליה, אלא אמר רזא עילאה אית ביה, יש בתוכו רמוז יסוד הבינה כי משם בא היופי וכמ&quot;ש, והביאו ראיה מפ' ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, ואמ' לקבל מלכא עלאה קאמ' ליה, ידוע כי מלכא סתם יצדק בת&quot;ת או במלכות, אבל מלכא עילאה ללא יצדק כ&quot;א בזעיר בעלותו אל אי' עילאה, ונק' כמוה. ואמ' שהמ' הזה לקבל מלכא עילאה, ז&quot;א בעלותו אל הבינה קאמ' ליה, אז השכינה נוק' אמ' ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין דאינון משבחן קמך, הנה המחנות האלו יפורשו בינה ותבונה, והטעם שנק' מחנות נ&quot;ל ע&quot;ד מ&quot;ש בפי' התפילה על מילת ברוך ז&quot;ל, כי הז&quot;א נעשה ע&quot;י כ&quot;ב אתוון וכו'. ואח&quot;כ אמר ואלו הם סוד להנחיל אוהבי יש, כי יש עולמות הם הבינה, וכולם בזעיר ע&quot;ש. כי כמעט עם מ&quot;ש שם, יובן כל מה שנאמר ואין כוונתי להאריך, והנה כאשר נחלק הבינה מהתבונה, ידוע כי התבונה היא שליש א' והבינה ב' שלישים, והנה שליש א' של ש&quot;י עולמות אלו הם כמנין מחנה, וב' מחנות הם כמניין אור, ואם נפרש משריין עלאין כולם בבינה העליונה, והוא בהיות הזעיר מקבל מחב&quot;ד חג&quot;ת דאי', והם ל&quot;מ דצלם, יצדק ג&quot;כ, ואמר דאינון משבחן קמך שהם משפיעי' שבח שהיא בגי' ש&quot;י קמך, פי' בג' ראשונות שהם לפני הז&quot;א, וזהו כוונת הכתוב יפיפית, כי כל זה נמשך מן הארת יסוד בינה, ועיין היטב בפי' התפילה במלת ברוך ותבין כל מה שאמרנו, ולתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא, אם נפרש כפשוטו, כי ע&quot;י עסק התורה בלילה, הב&quot;ה שהוא ז&quot;א נכנס בג&quot;ע שהוא בינה ומשתעשע עם הצדיקים, וגם ע&quot;י עסק התורה בלילה בזה יש כח לעשות אח&quot;כ יחוד ק&quot;ש ביום, ואח&quot;כ לגמור הזווג בעמידה, א&quot;כ יפורש יפה נק' זכאי קשוט ע&quot;ד מ&quot;ש בזוהר במקום אחר, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, אבל נוכל לפרש על (נ&quot;ה) דזעיר הנק' קשוט, שהם עומדים דקיימין בפלגות ליליא בחצי קימת המלכות, יען הנה היא מתחלת כנגד החזה שהיא ת&quot;ת ז&quot;א מאחוריו, באופן דקיימין דחצי הנוק' הנק' לילה, ומהם באה שבח הזה כנודע כי ע&quot;י עליית פרקא קדמאה דנ&quot;ה בחג&quot;ת דז&quot;א, עי&quot;ז מתגדל כידוע מקו המדה, וזהו יפיפית מבני אדם שהם הצדיקים זו&quot;נ מנ&quot;ה דז&quot;א שהם בני ז&quot;א הנק' אדם כידוע, ועי&quot;ז הוצק חן בשפתותיך בשעתא דאתקרי ומקיש לתרע היכל פתחי לי אחותי, וזה נרמז באדנ&quot;י שפתי תפתח, כי בתחילה היתה הנוק' נער סוד ש&quot;כ ניצוצין, ולא היתה ראויה לזווג, ועתה נעשה נערה, וזה נעשה ע&quot;י שיורד ה' אלפי&quot;ן מן ה' שמות של אהי&quot;ה שבבינה לה&quot;פ דין, ויעשו אדנ&quot;י, וזהו הוצק חן בשפתותיך שהוא שם חן שבבינה שיש בה שם ס&quot;ג, ובהסיר השליש מה&quot;א אחרת במלוי שהם נה&quot;י דתבונה הנכנסים בז&quot;א, נשאר במנין חן, ועתה זה החן הוצק בשפתותיך שהם נה&quot;י דז&quot;א, שאמ' שפתותיך ולא אמ' שפתיך, לרמוז על נ&quot;ה דבינה ג&quot;כ הנכללים בתוכם, ועי&quot;ז פתחי לי ונעשית נערה, יש בה פתח ראוי לזווג, ואמ' על כן ברכך אלקי' לעולם, אי' עלאה אעטרא לך בעיטרין עלאין שהם סי' המקיפי' שמהם נעשו חב&quot;ד לזעיר בתחילה, וזהו ע&quot;כ פי' על ז' ספירות הבנין של ז&quot;א העולים כמנין כן, ברכך שהם סוד הברכים שמשם בא הברכה שהם נ&quot;ה דאי' הנק' אלקי', וזה לעולם (נמשכים) מלכות הנק' עולם, וזהו שאו' בגין ההוא עולם בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה, דקדק באו' עולם בתראה, שלא נפרש אותו בת&quot;ת או בלאה או בבינה הנק' ג&quot;כ עולם לפי' פירש ואמ' עולם בתראה ובגינה קאמ' דאיהו אנהיר לה, שהיא מקבלת ע&quot;י ז&quot;א המאיר לה ונגדלת (הימנה), ד&quot;א לעולם דא ימינא, נ&quot;ל דקשיא ליה לפרש לעולם בשביל עולם הנוסף ע&quot;ז, לפי הדרך שפי' המאמר, ידוע כי כל הבנין המלכות אינו אלא מצד החסד, והוכן בחסד כסא, וגם מצד החכמה, אבא יסד ברתא, ה' בחכמה יסד ארץ, ולכן פי' לעולם דא ימינא לעילא, דכתיב אתה כהן לעולם, וכל ברכאן ומשחא טבא שמין ביה, ואוקימנא ליה, וע&quot;ד כתיב על כן, האי כן אתחברת לעילא, כי הענין פי' האר&quot;י כי החסד העליון הנק' יומם, שא&quot;ל הנה תכף אחר הגרון של א&quot;א, קודם שיראה התפשטות הזרועות, שמקום זה הוא ראשי כתפים, שם הוא מקום חסד העליון הנק' יומם וכו', ואז אור הנמשך מהגרון ירד ונתלבש בחסד זה, ואז יצא הבינה מכח הגרון, כי הגרון היא בינה דא&quot;א, והחכמה יצא מצד החסד ההוא, והנה זה החסד מתפשט בחכמה, ומחכמה לבינה ומתפשט בכל הבינה, ואח&quot;כ נכנס בז&quot;א ומתפשט בכל גופו, וממנו מתפשט בכל המלכות בעת הזווג עכ&quot;ל האר&quot;י זלה&quot;ה, וזהו דקאמר דא ימינא לעילא שהיא החסד העליון, כמ&quot;ש ואינו החסד התחתון הנק' ימין סתם, ופי' ואמר דכתיב אתה כהן לעולם, אם נפרש אותו בבינה או בז&quot;א או במלכות, הכל אמת כמ&quot;ש וכל ברכאן, שהיא השפעת נה&quot;י ומשחא טבא שהוא מצד החכמה כידוע, כי שמן הוא בחכמה. שריין ביה בהאי חסד ואוקימנא ליה פי' נ&quot;ה במקום אחר, וע&quot;ד כתיב על כן שהוא למעלה מז' ספירות הבנין, וזהו כד האי כן אתחברת לעילא, אבל בזמנא דאתרחק מיניה האי עולם מאי כתיב שאוג ישאג על נהו, דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו דא מטרוניתא בגין דאתמנעו מיניה ברכאן דלא שריין ביה אלא כד האי נוהו אתחברת ביה, כל זה מובן פי' על נוהו, בשביל נוהו שהיא המלכות, וע&quot;ז שאוג ישאג, וכמ&quot;ד על ויחרד האיש וילפת, לקבל דא כתיב כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובים, ויהיה פי' הכתוב לפי דרכו ישקני מנשיקות פיהו שהוא הזווג העולה באו&quot;א בסוד הנשיקין, ובזה כי טובים ומאירים דודיך קול ודבור זו&quot;ן שהם דודים מיין מצד האי' שמשם בא היין המשומר בענביו, אבל יותר טובים ומאירים ע&quot;י ריח שהוא מצד א&quot;א, שמניך שהוא מצד החכמה, כמ&quot;ש ואמ' שמניך לשון רבים, לרמוז אל החסד העליון המתלבש בו, וע&quot;י נק' זו&quot;ן טובי', יען מתיחדים שני היסודות שלהם זה בזה, שניהם כא' טובים, והו לריח שמניך טובי', וידוע כי בהזדווג אבא עם אי', לאבא יש יותר על אימא הדבור כמ&quot;ש וממנה נעשה המלכות, וזהו לריח שמניך טובים שע&quot;י השמן נעשה הדבור למלכות, וזהו מ&quot;ש למעלה כי בתחלה רחש לבי דבר טוב לבד, ואח&quot;כ ע&quot;י שמניך טובים נתיחדו קול ודבור, וע&quot;י זה שמן תורק שמיך שמוציא הדבור לחוץ, כמש&quot;ה וידבר אלקי'. וכן במשה אלה הדברים אשר דבר, כי ע&quot;י שפע או&quot;א ניתן לה כח להשפיע בתחתונים, וזהו שמן תורק שמך, שהיא נק' חכמה תתאה, ויש בה השמן, ואפשר שזה רמוז במ&quot;ש במ&quot;ר א&quot;ר ברכיה אמרו ישראל לפני הב&quot;ה, ממה שאתה מביא אורה לעולם שהיא בינה או מלכות, שמך מתגדל שנעשית אדנ&quot;י כמ&quot;ד לעיל, ובזוהר (חדש) שיר השירים דף י&quot;א ע&quot;ג על פ' זה אומר, פתח ר&quot;ש ואמ' כתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו וכו'. מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתייא דאייתי ליה יעקב, לא ברכיה עד זמנא דארח באינון לבושין וכו', עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו, כיון דאלביש לון יעקב אשתמודעו מאנין למאריהון, מיומא דעביד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין, עד זמנא דא דלבש לון יעקב, דהא אהדרו לבושין לדיוקנייהו, יעקב דיוקנא דאדם ודאי הוה ושפירו דיליה, בשעתא דחמו לבושין דיוקנא דאדם, סליקו ריחא, תלת ריחין אסתלקו הכא, חד ריח בגדיו, ב' ריח בני וריח שדה אשר ברכו ה', וכלהו תלת סליקו לגביה דיצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, וכלהו כתיב בהאי קרא ריח בגדיו היינו ע&quot;כ עלמות אהבוך, ריח בני היינו שמניך טובים, ריח שדה היינו שמן תורק שמך עכ&quot;ל. גם בזוהר פ' תולדות ע' של&quot;ד כתיב ז&quot;ל, וכד הוה לביש להון עשו לא הוו סלקין ריחין כלל, כדין תב לבושיה לאתריה וסליקו ריחין בגין דשופריה דיעקב שופריה דאדם הוה וכו'. עד ודא הוא שופריה דיעקב ודאי, וכלא רזא עלאה עכ&quot;ל. ויש להקשות כי לפי הנר' רשב&quot;י שאל קושיא גדולה, מאי חמא יצחק וכו', ולא השיב כלל ע&quot;ז, אך לפי מ&quot;ש יובן הכל, ותחלה צריך להקדים מ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ובפרט בס' שערי אורה אמרו, כי כוונת יצחק היה לברך את עשו למען יטול חלקו בעה&quot;ז, ולכן א&quot;ל הביאה לי ואוכלה וכו'. למען תהיה ברכה גשמית ע&quot;י אכילה ושתיה לא זולת עכ&quot;ל. ובזה לא היה חפץ יעקב רק בברכה רוחנית, וכמו שמדייק ג&quot;כ ס' הזוהר (ח&quot;א קמ&quot;ג ע&quot;א) שאומ' דאילו אמ' ואברככה ולא יתיר יאות, כיון דאמר לפני ה' בההיא שעתא אזדעזע וכו'. ונ&quot;ל כי כוונת יצחק היה לברך את עשו מצד המלכות שמשם האכילה, וזהו לפני ה', כמו שמדייק בזוהר פ' תרומה, ויעקב היה חפץ לקבל ברכה מצד בינה, אי' עלאה, ולכן כדי לעשות אביו ע&quot;י אכילה ושתיה ולקבל ברכה רוחנית מצד אי', מה עשה ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת, דברים רוחניים כמ&quot;ש ז&quot;ל בזוהר ובמקומות רבים, וכמ&quot;ש יצחק אח&quot;כ, ואוכל מכל מעדנים שבעולם, וע&quot;ז אז&quot;ל ג' הטעימן הקב&quot;ה מעין העה&quot;ב, אברהם יצחק יעקב, וביצחק אמרו דכתיב ואוכל מכל. ואגב אורחיה בכל הדברים שעשה באותם המטעמים תקן הרבה דברים מענין חטא אדה&quot;ר, וכמו שפירשתי במקום אחר, וכשהכיר יצחק בזה אמ' בעצמו לא ידענה מה אדון ביה, אם לברך אותו ברכה רוחנית או גשמית, ואם יברך אותו ברכה רוחנית אפשר לא יהיה ממנו בעה&quot;ז, גם לא הכיר אם נתקן חטא אדה&quot;ר כראוי, אבל כאשר הריח ריח בגדיו הכיר היותו נזון מן האור ומן הריח, וראוי לקבל מצד אי' ומלמעלה ממנו, וגם הכיר כי נתקן חטא אדה&quot;ר ע&quot;י כראוי, ולכן ויברכהו. ועד&quot;ז (נת') קצת דברי ס' הזוהר, מאי חמא יצחק דאע&quot;ג דההוא מיכלא ומשתיא קא אייתי ליה יעקב, דקדק באומרו ההוא מיכלא ומשתיא, למ&quot;ש שלא היה לו מאכל גשמי רק מעין עה&quot;ב, וא&quot;כ הוא למה לא ברכו עד דארח וכו'. והשיב וכו'. עד כגוונא דא אינון לבושין בטופסא הוו לגבי עשו וכו' ולא היו מעלים ריח, וזה כמ&quot;ש בזוהר פ' תולדות, והטעם כמ&quot;ש שבעוד שהבגדים ההם היו ביד עשו, לא היה ניכר מעלתם ולא היו נותנים ריח, ועליו נאמ' זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, שלא נודע הדבר כ&quot;א לבעליו, ואמר מיומא דעבד לון קב&quot;ה לא סליקו ריחין. הנה ידוע כי הלבושים הם מצד אי' שמלבשת לזו&quot;ן, ובפרט אלו הבגדים שהיו מצד האור של מעלה מצד א&quot;א, שהוא החסד הראשון הנק' יומם, וזה נ&quot;ל שהיא כוונת הזוהר פ' תולדות (קמ&quot;ב ע&quot;ב) באומרו, ת&quot;ח וירח את ריח הבגדים לא כתיב אלא את ריח בגדיו, כד&quot;א עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה עכ&quot;ל. נר' שהוקשה לו כי בתחלה קראן בגדי עשו, ואם מפני שלא היו של עשו אלא של אדה&quot;ר, יותר טוב היה לו לומר ריח הבגדים, גם נ&quot;ל שהוקשה לו שהיל&quot;ל וירח בגדיו, למה אמ' את ריח. ולכן פי' בגדיו בגדי וא&quot;ו שהוא ז&quot;א, ו' של שם, ואמ' כד&quot;א עוטה אור כשלמה וכו'. ובמאמ' פי' זה הפ', דא שירותא דיומא קדמאה. וא&quot;כ הבגדים האלו הם מצד הבינה בהיות חסד עליון נכנס בה ומאירה לז&quot;א מסטרא דאור קדמאה, וידוע ג&quot;כ שמצד א&quot;א בא הריח כמ&quot;ש אשה ריח נחוח. וזה פשוט. והנה אעפ&quot;י שהיה לובש אותם אדה&quot;ר, כיון שחטא והמשיך עליו זוהמת הנחש ונעשו כתנות עור, לא היו נותנים ריח עד שלבש אותם יעקב אע&quot;ה, ואז סליקו ריחא, וזה רמוז בזוהר פ' תולדות שהבאנו למעלה, וכיון שלבש אותם יעקב ונתנו ריח, הכיר יצחק כי ע&quot;י נתקן חטא אדה&quot;ר, וגם כי הנה הוא ראוי לברכה מצד אי', וזה דקדק באומרו וירח את ריח בגדיו וכו' ויאמר ראה ריח בני כריח שדה וכו'. פי' וירח דבר אחר שלא נז' בכתוב, וסמך על המבין שהוא ריח יעקב בעצמו, את פי' ריח בגדיו, ואומר כי עד עתה בגדי ז&quot;א לא נתנו ריח ולא ניכר באור מהם אצל יצחק, ועתה וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ואמר ראה כי משם הראיה מצד האור, ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. וידוע כי הברכה שנותן ז&quot;א שהוא ה', לנוק' שדה תפוחים הוא מצד אי', וזה ע&quot;י החסד העליון, יומם יצוה ה' חסדו כמ&quot;ש, וכיון שריח יעקב הוא כמו ריח שדה אשר ברכו ה', א&quot;כ ראוי לברכה כמו השדה שמקבלת ברכה מצד אי' בהיותה מקבלת מא&quot;א, וזהו ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'. וזהו שאומר המאמר תלת ריחין אסתלקו, אעפ&quot;י שמהכתנו' נר' שהכל א', אומרו שהם שלשה, וכל א' קבל תועלת מחבירו, וזהו שאמ' אח&quot;כ וכלהו תלת סליקו לגבי יצחק בשעתא דעאל יעקב לגביה, היינו ריח בגדי וא&quot;ו, שנתנו ריח אצל יצחק, והכיר שקבלו תיקון וגם יעקב בעצמו והשכינה ג&quot;כ, וכלהו כתיבי בהאי קרא, ע&quot;כ עלמות הם בינה ותבונה שהם נעלמות בתוך ז&quot;א ומקיפין אותו ג&quot;כ מבחוץ, והם 'על כן' על ז' ספירות הבנין כידוע, אהבוך מצד החסד העליון, אהבה רבה כידוע, ריח בני היינו שמניך טובים, כי יעקב בא מצד יסוד אבא היוצא בחזה, וע&quot;י ריח שדה היינו שמן תורק כמ&quot;ש, עוד פי' בזוהר פי' הפ' על י&quot;ט, אפשר שנ&quot;ל הוא תקון על מ&quot;ש גלתה יהודה מעוני. וזה ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל במס' שבת (קמ&quot;ה:), מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שעניים הם. באופן אעפ&quot;י שגלתה מעוני, הנה לריח שמניך טובים שהם י&quot;ט, יקבלו שמחה וישמחו צדיקים בה', גם שם אמרו לריח שמניך אלו תפילין, ואפשר שג&quot;ז תקון לגלות, כי עליהם נא' וראו כל עמי הארץ וכו'. ובמד' דרשו הרבה דברים על סוף הפ', על כן עולמות וכו'. ונפרש אותם איך הנה הם נחמה לפ' גלתה יהודה, והנה אמרו על כן וכו' על שנתן לנו ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג, ובזת ל&quot;א מלכים, אנו אוהבים אותך. ונר' שפי' תורק מלשון וירק את חניכיו. שהוריקן בזהב. וגם אם נפרש אותו כפשוטו, יפורש ע&quot;ד מ&quot;ש כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. במה שמשפיל לזה מרים לזה, ונוטל ממון מזה ונותן לזה. וזה כאדם שמריק מכלי אל כלי, והנה אעפ&quot;י שגלתה מעוני והיא ישבה בגוים, לא מצאה מנוח, מ&quot;מ סוף השכר לבא, וכמו שביציאת מצרי' יצאו ברכוש גדול, וכמו שאמר גביהה בן פסיסא לפני אלכסנדרוס מוקדון (סנהדרין צ&quot;א.), יתנו לנו שכרינו וכו'. כן נ&quot;ל מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. כל ממון שנטלו א&quot;ה מישראל עתידים להחזיר. ור&quot;ש הוא כמ&quot;ש בזוהר פ' שמות ע' י&quot;א על פ' מצרים עד עמי בראשונה לגור שם ואשור באפס עשקו. אטיל לון בארעא דסייפי עלמא ונטל לון ארעא דלהון, ומה מצראי דעבדו כל הני טבאן בישראל אתדנו בכל אינון דינין, אשור ואדום ושאר עמים דמעיקין לון עאכ&quot;ו, וקטלין ונטלין ממוניהון, דקב&quot;ה בעי ליקרא שמיה עלייהו, דכתיב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי, התם במצרים במלכא חד הכא בכל אומין דעלמא עכ&quot;ל. וכמו כן אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה בין המצרי', אפשר שהוא לתועלת ישראל כמו שאירע בביזת הים שהשיגו אותם חונים על הים ואין דרך לנטות ימין ושמאל, וכן ויצא סחון לקראתינו, וכן ל&quot;א מלכים. וזה היה סבה שנטלו את ממונם, ולפי דרך זה אפשר ג&quot;כ לפרש תורק שמך מלשון וירק כפשוטו, שהוא לשון כלי זין. וכן היה בים, וכמ&quot;ש בזו' פ' בשלח דף נ' ע&quot;ב על פסוק ויסע מלאך האלקי'. אפקיד בידהא כל אינון רומחין וכו' כל אינון מאני מגיחי קרבא עכ&quot;ל. ועל כל הדברי' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה שמכבידי' עליהם האומות עד כי היא ישבה בגוים וכו'. מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך, לא אבדו סברם מן בריים ובטוחים וחזקים הם באהבתו, כי מאן דאחמי לן בעלאי הוא יחמי לן בתתאי בבי&quot;א. וגם בזוכרם הדבר הזה ישובו אל ה' מעבירות שבידם שעליהם גלו בש&quot;א מעוני על שעשקו שכר שכיר ומרוב עבודה על שעבדו בעבד עברי, וכיון ש(ה)תנחמה במה שהוציאה ממצרים ונתן להם שכרם, לא יעכבו שכר שכיר וישלחו לחפשי עד כי גרים הייתם, מום שבך וכו'. עוד אמרו על שהעלמת מהם יום המיתה ויו' הנחמה אהבוך. וזה לפי שאו' הכתו' היא ישבה בגוים. פי' זמן הרבה ולא מצאה מנוח, זה מלך משיחנו שהוא עיקר הנחמה, מ&quot;מ כיון שגאולה נעלמת ובכל יום אנו מצפים לגאולה, אהבוך ולא דחקה את הקץ ובטחה בישועתך, ד&quot;א על כן עלמות אהבוך, בעלמות ובזריזות, הנה זה יהיה תיקון למ&quot;ש ז&quot;ל, היא ישבה בגוים. וקנתה לה התיצבות, עד כי הגלות כמעט שב להם לטבע, ולכן אמר אהבוך בעלמות ובזריזות, וזה עפ&quot;י הדרך שפי' למעלה על שמן תורק שמך, כי השכינה מתחלקת לניצוצות, ואהיה להם למקדש מעט, והבאנו ס' הזוהר פ' שמות ובסופו כתוב, וכל חד מינייהו עאל רעותא בליביה ברחימותא סגיאה למסר נפשיהון על קדושה דמריהון עכ&quot;ל. וכמ&quot;ש וע&quot;י כי שמן תורק שמך, שהיא השכינה עאל רעותא בליביה וכו'. וזהו עלמות אהבוך בעלמות ובזריזות, וזהו ג&quot;כ שאו' אח&quot;כ אלו בעלי תשובה, וזה ע&quot;י שנכנס אהבת השכינה בלבם, וכמש&quot;ה והבאתי אותם בארצות אויביהם או אז יכנע, וע&quot;י התשובה יתכפרו כל העוונות שעליהם גלו, כמ&quot;ש על תיבת מעוני, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך, זו כת השלישית שנא' והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. זאת הכת השלישית הם הבנוניים, והנה בגלות יש שלש כתות אצל צדיקים גמורי', ואלו לא קנו שום התישבות בין הגוים, ע&quot;ד מה שאמרו טובתן של רשעים רעה היא וצער אצל צדיקים. וכמ&quot;ש דהע&quot;ה אעפ&quot;י שהיו מכבדים אותו בברחו מפני שאול, והלך אצל מואב ואכיש, מ&quot;מ היה מצטער ואו' כי גרשוני וכו'. ב' של רשעים גמורי', ואלו אחר שגלו אמרו נהיה ככל הגוים ח&quot;ו, והג' של בנוניים, ואלו קנו התישבות אבל לא נחה דעתם בזה, ועדין לבם חרד על כי מפני חטאנו גלינו מארצנו, ועל אלו נא' היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, שאילו מצאה לא היתה חוזרת, ועל אלו נא' והבאתי את השלישית וכו'. פי' כי ע&quot;י כי שמן תורק שמך ונצוצות השכינה בגלות, ע&quot;ז נא' כי ה' אלקיך אש אוכלה. ומיסר אותם ביסורים עד כי אלו ישובו, ואז וצרפתים כצרוף את הכסף וכו'. הוא כי יקרא בשמי' וכו' ויהיה פי' עלמות מלשון העלם, כי השכינה מסתרת אותם בכנפיה. ד&quot;א על כן עלמות אהבוך אלו הגרי' וכו'. ע&quot;ד מ&quot;ש ז&quot;ל לא הגלה הב&quot;ה את ישראל לבין א&quot;ה אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. שנא' ונלוה הגר עמהם וכו'. והם נעלמים תחת כנפי השכינה, ככתוב אשר באת לחסות תחת וכו'. ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אהבוך. זה דורו של שמד, כי עליך הורגנו כל היום. אפשר שזה תיקון למ&quot;ש מעוני, על שעבדו ע&quot;ז, כד&quot;א קול ענות אנכי שומע. כי הנה עקר תיקון העבירה הוא להיות אדם מוסר נפשו על אותו דבר, וכיון שחטאו בע&quot;ז הנה התיקון הוא למסור נפשו על ע&quot;ז, ולכן דורו של שמד שמסרו נפשם ע&quot;ז הוא תקונם. ויפורש הכתוב ע&quot;כ עלמות לשון העלם שנסתלקו במקום העלם, כמ&quot;ש על ר&quot;ע כך עלה במחשבה, וכן אמרו הרוגי מלכות אין לפנים ממחיצתם, והם במקום נסתר ונעלם, וגם במקום האהבה, אהבה רבה וכמ&quot;ש המקובלים ז&quot;ל, ד&quot;א ע&quot;כ עלמות אלו ישראל, שנא' כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'. הנה על פ' ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד, פי' לשון גניזה ואמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז היא מכח ברכותיו של בלעם הרשע, אבל ברכת האבות משומרי' הם ל&quot;ל, עוד אמרו כל מה שישראל אוכלים בעה&quot;ז בכח היסורי' שהם באים עליהם, אבל שכרם צרור ומזומן ל&quot;ל, עוד אמרו שם האל הנאמן, מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הקב&quot;ה, מעשה בר' פנחס בן יאיר וכו'. עד א&quot;ל בואו וטולו אוצרותיכם, הוי מאומנותו של ב&quot;ו אתה יודע אומנותו של הב&quot;ה, עכ&quot;ל. והכוונה כי את אשר יאהב ה' יוכיח כדי להטיב לו ולתת לו שכרו משלם, ולא די זה אעפ&quot;י שיש דברים שאדם אוכל מפרותיהם בעה&quot;ז, הנה הב&quot;ה עושה מהפירות קרן עד כי נותן להם בעה&quot;ב פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם, וכמ&quot;ש מהר&quot;ם אלשיך זצוק&quot;ל על פי' להנחיל אוהבי יש. אבל אינו נותן להם כלום בעה&quot;ז למען ואוצרותיהם אמלא לעה&quot;ב, וזהו שאו' אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני, שהוא תכלית היסורין, כמ&quot;ש ז&quot;ל על פי' השמר אל תפן אל און וכו'. ומרוב עבודה והכבידו עליהם האומות, מ&quot;מ ע&quot;כ עלמות אהבוך שהם הש&quot;י עולמות ופירותיהם הנעלמים ואינם נראים, אפי' דוגמתן בעה&quot;ז, וכן שבועת אבות וברכתם, ע&quot;כ אהבוך. וזהו ג&quot;כ מ&quot;ש אח&quot;כ על שהעלמת מתן שכרם של צדיקים ל&quot;ל, ומ&quot;ש בתחילה כי מאהבת ה' וכו'. הוא על הפירות שאין אדם יודע כמה יהיו הפירות והשבח המגיע מהשכר הצפון, ואח&quot;כ אמ' שגם אינו יודע מהות השכר מה הוא, ומפני זה אהבוך. עוד אמרו שם הוא ינהגנו עלמות בעלמות ובזריזות, לומ' אעפ&quot;י שכל רודפיה השיגוה, מ&quot;מ תשועת ה' כהרף עין ובמהרה בימינו בקרוב יפדנו ויגאלנו. ד&quot;א כאלין עולמתא. לומר לך אעפ&quot;י שגלו ישראל לבין א&quot;ה, מ&quot;מ הנה הם כבתולה, ושמם הראשון עליהם בתולת ישראל. עוד אמרו עלמות עולם שאין בו מות, אעפ&quot;י שמצרים א&quot;ה לישראל בגלות, מ&quot;מ את נפשם ישמרו, וכמ&quot;ש מרע&quot;ה אתם נצבי'. ופי' רש&quot;י ז&quot;ל, היסורים מעמידין אתכם וסוף דבר בשני עולמות ינהגנו בעה&quot;ז ינהגנו בעה&quot;ב, בעה&quot;ז כי ה' אלקיך ברכך וכו' והעבטת וכו'. אעפ&quot;י שגלתה יהודה מעוני. פי' בכל מקום שיצאו ברכת ה' אתם, ושולטים באומות, וזהו והעבטת וכו'. וכן בעה&quot;ב ונחך ה' תמיד. אעפ&quot;י שכל רודפיה שהם יצה&quot;ר וחיילותיו השיגוה גם יכלו לה, ל&quot;ל ונחך ה' תמיד, והסיר לב האבן מבשרנו וינחנו במעגלי צדק למען שמו ולמען תהיה אחרית דבר טוב בראשיתו, הנני אומ' כי הגם כי גלתה יהודה מעוני וכו'. ואין לה שפע משום צד, גם כל רודפיה השיגוה בין המצרים וסתמו כל הדרכים ומעברות השפע בעה&quot;ז, אדרבה הנה זה סיבה כי יתרבה השפע במאוד מאד, וקובץ על יד ירבה עד כי לריח שמניך טובים יבקע הר הזתים, יקלקלו וישברו המחיצות ועי&quot;ז שמן תורק שמך, וירד השפע מלמעלה וישטוף המחיצות וכל המעכבים ויעבר ה' על פניו ונגלה כבוד ה' בבי&quot;א והמבין יבין.</text>
      <sha1>00lwxhiccrne5eewdx3b4g1wapqj5s9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק מח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332447</id>
    <revision>
      <id>1418161</id>
      <parentid>755985</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T09:12:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A56:6C2C:B014:904F:339E:E922</ip>
      </contributor>
      <comment>עריכה, הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7029" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ג|פרק מז|פרק מח|פרק מט|}}
==פרק מח==
המצוות אשר כלל אותם הכלל השלושה עשר הם אשר ספרנום ב&quot;הלכות מאכלות אסורות&quot; וב&quot;הלכות שחיטה&quot; וב&quot;הלכות נדרים ונזירות&quot;. וכבר בארנו בזה המאמר ובפרוש &quot;אבות&quot; תועלת זה הכלל באור גמור בדברים רחכבים מאד. ועוד נוסיף עליו באור בזכרון פרטי המצוות המנויות שם:

ואומר כי כל מה שאסרתו התורה עלינו מן המאכלים - מזונם מגונה. ואין בכל מה שנאסר עלינו מה שיסופק שאין הזק בו רק החזיר והחלב; ואין הענין כן כי החזיר יותר לח ממה שצריך ורב הפסולת והמותרות ורוב מה שמאסתו התורה לרוב לכלוכו ומזונו בדברים הנמאסים. וכבר ידעת הקפדת התורה על ראית הלכלוכים ואפילו בשדות במחנה - כל שכן בתוך המדינה. ואילו היתה מותרת אכילת החזיר היו השווקים עם הבתים יותר מלוכלכים מבית הכסא - כמו שתראה ארצות הצרפתים היום. כבר ידעת אמרם &quot;פי חזיר כצואה עוברת דמי&quot;:

וכן חלב הקרב משביע ומפסיד העיכול ומוליך דם קר מדובק - ושריפתו היתה יותר ראויה מאכילתו.
וכן הדם והנבלה קשים להתעכל ומזונם רע וידוע שהטרפה &quot;תחילת נבלה היא&quot;:

ודע שאילו הסימנים - רצוני לומר העלאת גרה ושסיעת פרסה בבהמות וסנפיר וקשקשת בדגים - אין מציאותם סיבת ההתר ולא העדרם סיבת האיסור ואמנם הם סימן יודע בו המין המשובח מן המין המגונה:

וטעם גיד הנשה כתוב:

ואמנם טעם אבר מן החי הוא היותו מקנה ומלמד אכזריות. ועוד שכן היו עושים אז מלכי הגוים; וגם לעבודה זרה היו עושים כן - רצוני לומר שהיו חותכים מן הבהמה אבר ידוע ואוכלים אותו:

ואמנם איסור בשר בחלב עם היותו מזון עב מאד בלא ספק ומוליד מלוי רב אין רחוק אצלי שיש בו ריח עבודה זרה אולי כך היו אוכלים בעבודה מעבודותיה או בחג מחגיהם. וממה שמחזק זה אצלי - זכור התורה אותו שני פעמים תחילת מה שציותה עליו עם מצות החג &quot;שלש פעמים בשנה וגומר&quot; כאילו אמר בעת חגכם ובואכם לבית יי אלוקיך לא תבשל מה שתבשל שם על דרך פלוני כמו שהיו הם עושים. זהו הטעם החזק אצלי בענין איסורו - ואמנם לא ראיתי זה כתוב במה שראיתי מספרי הצאבה:

ואמנם מצות שחיטת בהמה היא הכרחית מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מן הזרעים הצומחים בארץ ומבשר בעלי חיים והטוב שבבשר הוא מה שהותר לנו לאכלו - וזה מה שלא יסופק בו רופא. וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות ואסרה שיענה אותם בשחיטה רעה ולא יחתוך מהם אבר - כמו שבארנו:

וכן אסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד - להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר בעלי חיים כי אהבת האם ורחמיה על הולד אינו נמשך אחר השכל רק אחר פועל הכח המדמה הנמצא ברוב בעלי חיים כמו שנמצא באדם. והיה זה הדין מיוחד בשור ושה מפני שהם - מותר לנו אכילתם מן הביתיות הנהוג לאכלם והם אשר תכיר מהם האם מן הולד:

וזה הטעם גם כן בשילוח הקן כי הביצים אשר שכבה האם עליהם והאפרוחים הצריכים לאמם על הרוב אינם ראויים לאכילה וכשישלח האם ותלך לה לא תצטער בראות לקיחת הבנים. ועל הרוב יהיה סיבה להניח הכל כי מה שהיה לוקח ברוב הפעמים אינו ראוי לאכילה:

ואם אלו הצערים הנפשיים חסה (גרסת הרב קאפח: חשה) התורה עליהם בבהמות ובעופות כל שכן בבני האדם כולם. ולא תקשה עלי באמרם ז&quot;ל &quot;האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וגומר&quot; - כי הוא לפי אחת משני הדעות אשר זכרנום - רצוני לומר דעת מי שחושב שאין טעם לתורה אלא הרצון לבד ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השני:

וכבר זכרנו באור התורה לטעם כיסוי הדם והיותו מיוחד בחיה טהורה ועוף טהור:

ועם מה שצותהו התורה מאיסור המאכלים האסורים צותהו גם כן בנדרי איסר. והוא - כי כשיאמר אדם &quot;זה הלחם אסור עלי או זה הבשר אסור עלי&quot; נאסר עליו לאכלו. כל זה - להרגיל לקנות מדת ההסתפקות ולחסום תאות המאכל והמשתה - אמרו &quot;נדרים סיג לפרישות&quot;. ומפני שהנשים ממהרות לכעוס לקלות הפעלותם וחולשת נפשם - אילו היה ענין שבועותיהם ברשותם היה בזה צער גדול בבית ומחלוקת והפסד סדר בהיות זה המין מן המזון מותר לאיש ואסור לאשה וזה אסור על הבת ומותר לאם; ומפני זה סמך הענין לבעל הבית בכל מה שנתלה בו. הלא תראה שמי שהיא ברשות עצמה ואינה נמשכת אחר בעל הבית להנהיגה - דינה כדין האנשים בנדרים - רצוני לומר מי שאין לה בעל ומי שאין לה אב או מי שבגרה:

וטעם הנזירות מבואר מאד והוא הפרישות מן היין אשר הפסיד הראשונים והאחרונים רבים ועצומים כל הרוגיו &quot;וגם אלה ביין שגו וגומר. ובא מדין הנזירות מה שתראה מאיסור &quot;כל אשר יצא מגפן היין&quot; - להרחקה יתרה עד שיספיק לאדם ממנו הדבר הצריך כי הנשמר ממנו נקרא קדוש והושם במדרגת כהן גדול בקדושה - עד שלא יטמא אפילו לאביו ולאימו כמוהו זאת הגדולה - מפני שפרש מן היין:</text>
      <sha1>6uhdd8jwmi5p643qg22o1frhzs0zzf9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/7</title>
    <ns>104</ns>
    <id>334538</id>
    <revision>
      <id>1418120</id>
      <parentid>950472</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:09:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4478" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;זאב קטן&quot; /&gt;{{rh||...|840}}&lt;/noinclude&gt;שיילהו א״ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא, בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא, יהיב שוחד קצייה לידיה דשמאלא, שמע מלכא וצוה שיקצצו גם את יד ימינו, ואמרו בגמרא שאפילו מקרא נמי לא קרא.

וגם מזה ראיה גדולה למה שבראנו בכמה מקומות ששני כהנים גדולים היו כמעט כל ימי משך מלכות החשמונאים וגם עוד קודם להם לפעמים, אחד היה  כה״ג במקום מלך, בין ישראל לעמים, ואחר כה״ג המשמש, וכן אנו רואים בזה כי ידוע שינאי הוה בעצמו כה״ג ואעפ״כ היה בימיו יששכר איש כפר ברקאי כה״ג המשמש, אך יען שינאי היה צדוקי גמור לכן מינה את כה״ג המשמש ג״כ איש פשוט וע״ה, ואפשר שאחרי שקצצו את ידיו אז קנתה העשירה מרתא בת בייתוס הכהונה הגדולה מיד ינאי המלך בתרקבי דדינרי עבור ארוסה יהושע בן גמלא כמבואר בערכו.

&lt;section begin=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==יששכר דכפר מנדי==
נזכר בירושלמי ר״ה פ״א ה״ג דרש הפסוק וירא און וכו׳, ובב״ר פ״נב-ו פ״עד-ז ר׳ חמא בר׳ חנינא ור׳ יששכר דכפר מנדי, א״כ היה בדור השני לאמוראי א״י.

ונזכרו דרשותיו תנחומא וישלח-כד, במדבר-י, ויק״ר פ״א-יג, במ״ר פ״ב-ג, אס״ר ספ״ש, שהש״ר פ״ב פ״ד, ובמדרש תהלים פ״ח-ח, פ״י-ג.

&lt;section end=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==ר׳ יתא==
נזכר לפעמים בירושלמי והוא ר׳ איתי וכן נקרא לפעמים ר׳ אסי או ר׳ יוסי.

=כ=
&lt;section end=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כדי==
שם זה נזכר בכמה מקומות בש״ס, ביומא מד. עב:, מנחות נה: יתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי. ובמגילה ב:, יבמות צ., נזיר ב., חולין עג. פא. קיח. אמר רבא ואמרי לה כדי. ובמנחות ח. אמר רבי ואיתימא רי״בל ואמרי לה כדי. וכן הוא ברכות ל. לגרסת דק״ס, וב״מ ב. אמר ר״פ ואיתימא רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי. ובכל אלו המקומות לא פירש רש״י כלום אך בגיטין פה: ברש״י ד״ה ולורכיה פירש כדי שם חכם. ומהרש״ל כב״מ ד. מפרש שאינו שם חכם אך הוא כמו בכדי-בחנם כלומר בלי שם האומר, וכן כתב בהליכות עולם, וכן הוא דעת רבינו שרירא גאון באגרתו ח״ב פ״ד בנוסח ב״ג תר״ה.

&lt;section end=&quot;כדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כהן&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כהן==
ר׳ אבא בר כהן דמאי פ״ב סה״א, והיה לו אח בשם מגבילא כברכות פ״ג ה״א-כא..

ר׳ בון בר כהן מע״ש פ״ד ה״ו.

ר׳ נחמן בר כהן כתובות קה:.

&lt;section end=&quot;כהן&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)==
בב״ק קטו. אבימי בר נאזי חמוה דרבינא (צ״ל דרבינאי) אתא לקמיה דרבינאי - מתקיף לה רב כהן - איגלגל מלתא ומטא לקמיה דר׳ אבהו ואמר הלכתא כרב כהן.

וכפי הנראה עלה לא״י וזה שמצינו שבת פ״יז ה״ו ר׳ כהן בשם רבנן דתמן. וברכות פ״ג ה״א-כ: ר׳ אמי ור׳ חזקיה ור׳ כהן ור׳ יעקב בר אחא הוון מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר׳ כהן, הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן.

וכן מצינו ר׳ כהן בשם רבנן דקסרין כדמאי פ״ז ה״ח, שבת פ״ז ה״ב-כט:, כתובות פ״ז ה״ז, וזה יען כשבא לא״י הלך אצל ר׳ אבהו ושם מצא גם את ר׳ אמי.

אבל מה שמצינו בירושלמי סוף קידושין
&lt;section end=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sklntd2dhf0c2e9lf6db0a8ppkhbhyb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418121</id>
      <parentid>1418120</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:16:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4521" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;זאב קטן&quot; /&gt;{{rh||יששכר דכפר מנדי&amp;mdash;רב כהן|840}}&lt;/noinclude&gt;שיילהו א״ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא, בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא, יהיב שוחד קצייה לידיה דשמאלא, שמע מלכא וצוה שיקצצו גם את יד ימינו, ואמרו בגמרא שאפילו מקרא נמי לא קרא.

וגם מזה ראיה גדולה למה שבראנו בכמה מקומות ששני כהנים גדולים היו כמעט כל ימי משך מלכות החשמונאים וגם עוד קודם להם לפעמים, אחד היה  כה״ג במקום מלך, בין ישראל לעמים, ואחר כה״ג המשמש, וכן אנו רואים בזה כי ידוע שינאי הוה בעצמו כה״ג ואעפ״כ היה בימיו יששכר איש כפר ברקאי כה״ג המשמש, אך יען שינאי היה צדוקי גמור לכן מינה את כה״ג המשמש ג״כ איש פשוט וע״ה, ואפשר שאחרי שקצצו את ידיו אז קנתה העשירה מרתא בת בייתוס הכהונה הגדולה מיד ינאי המלך בתרקבי דדינרי עבור ארוסה יהושע בן גמלא כמבואר בערכו.

&lt;section begin=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==יששכר דכפר מנדי==
נזכר בירושלמי ר״ה פ״א ה״ג דרש הפסוק וירא און וכו׳, ובב״ר פ״נב-ו פ״עד-ז ר׳ חמא בר׳ חנינא ור׳ יששכר דכפר מנדי, א״כ היה בדור השני לאמוראי א״י.

ונזכרו דרשותיו תנחומא וישלח-כד, במדבר-י, ויק״ר פ״א-יג, במ״ר פ״ב-ג, אס״ר ספ״ש, שהש״ר פ״ב פ״ד, ובמדרש תהלים פ״ח-ח, פ״י-ג.

&lt;section end=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==ר׳ יתא==
נזכר לפעמים בירושלמי והוא ר׳ איתי וכן נקרא לפעמים ר׳ אסי או ר׳ יוסי.

=כ=
&lt;section end=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כדי==
שם זה נזכר בכמה מקומות בש״ס, ביומא מד. עב:, מנחות נה: יתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי. ובמגילה ב:, יבמות צ., נזיר ב., חולין עג. פא. קיח. אמר רבא ואמרי לה כדי. ובמנחות ח. אמר רבי ואיתימא רי״בל ואמרי לה כדי. וכן הוא ברכות ל. לגרסת דק״ס, וב״מ ב. אמר ר״פ ואיתימא רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי. ובכל אלו המקומות לא פירש רש״י כלום אך בגיטין פה: ברש״י ד״ה ולורכיה פירש כדי שם חכם. ומהרש״ל כב״מ ד. מפרש שאינו שם חכם אך הוא כמו בכדי-בחנם כלומר בלי שם האומר, וכן כתב בהליכות עולם, וכן הוא דעת רבינו שרירא גאון באגרתו ח״ב פ״ד בנוסח ב״ג תר״ה.

&lt;section end=&quot;כדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כהן&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כהן==
ר׳ אבא בר כהן דמאי פ״ב סה״א, והיה לו אח בשם מגבילא כברכות פ״ג ה״א-כא..

ר׳ בון בר כהן מע״ש פ״ד ה״ו.

ר׳ נחמן בר כהן כתובות קה:.

&lt;section end=&quot;כהן&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)==
בב״ק קטו. אבימי בר נאזי חמוה דרבינא (צ״ל דרבינאי) אתא לקמיה דרבינאי - מתקיף לה רב כהן - איגלגל מלתא ומטא לקמיה דר׳ אבהו ואמר הלכתא כרב כהן.

וכפי הנראה עלה לא״י וזה שמצינו שבת פ״יז ה״ו ר׳ כהן בשם רבנן דתמן. וברכות פ״ג ה״א-כ: ר׳ אמי ור׳ חזקיה ור׳ כהן ור׳ יעקב בר אחא הוון מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר׳ כהן, הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן.

וכן מצינו ר׳ כהן בשם רבנן דקסרין כדמאי פ״ז ה״ח, שבת פ״ז ה״ב-כט:, כתובות פ״ז ה״ז, וזה יען כשבא לא״י הלך אצל ר׳ אבהו ושם מצא גם את ר׳ אמי.

אבל מה שמצינו בירושלמי סוף קידושין
&lt;section end=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1zd3uc1hrtfzwaeql6y344kzea43klq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418122</id>
      <parentid>1418121</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:17:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4521" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;זאב קטן&quot; /&gt;{{rh|840|יששכר דכפר מנדי&amp;mdash;רב כהן|}}&lt;/noinclude&gt;שיילהו א״ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא, בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא, יהיב שוחד קצייה לידיה דשמאלא, שמע מלכא וצוה שיקצצו גם את יד ימינו, ואמרו בגמרא שאפילו מקרא נמי לא קרא.

וגם מזה ראיה גדולה למה שבראנו בכמה מקומות ששני כהנים גדולים היו כמעט כל ימי משך מלכות החשמונאים וגם עוד קודם להם לפעמים, אחד היה  כה״ג במקום מלך, בין ישראל לעמים, ואחר כה״ג המשמש, וכן אנו רואים בזה כי ידוע שינאי הוה בעצמו כה״ג ואעפ״כ היה בימיו יששכר איש כפר ברקאי כה״ג המשמש, אך יען שינאי היה צדוקי גמור לכן מינה את כה״ג המשמש ג״כ איש פשוט וע״ה, ואפשר שאחרי שקצצו את ידיו אז קנתה העשירה מרתא בת בייתוס הכהונה הגדולה מיד ינאי המלך בתרקבי דדינרי עבור ארוסה יהושע בן גמלא כמבואר בערכו.

&lt;section begin=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==יששכר דכפר מנדי==
נזכר בירושלמי ר״ה פ״א ה״ג דרש הפסוק וירא און וכו׳, ובב״ר פ״נב-ו פ״עד-ז ר׳ חמא בר׳ חנינא ור׳ יששכר דכפר מנדי, א״כ היה בדור השני לאמוראי א״י.

ונזכרו דרשותיו תנחומא וישלח-כד, במדבר-י, ויק״ר פ״א-יג, במ״ר פ״ב-ג, אס״ר ספ״ש, שהש״ר פ״ב פ״ד, ובמדרש תהלים פ״ח-ח, פ״י-ג.

&lt;section end=&quot;יששכר דכפר מנדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==ר׳ יתא==
נזכר לפעמים בירושלמי והוא ר׳ איתי וכן נקרא לפעמים ר׳ אסי או ר׳ יוסי.

=כ=
&lt;section end=&quot;ר׳ יתא&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כדי&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כדי==
שם זה נזכר בכמה מקומות בש״ס, ביומא מד. עב:, מנחות נה: יתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי. ובמגילה ב:, יבמות צ., נזיר ב., חולין עג. פא. קיח. אמר רבא ואמרי לה כדי. ובמנחות ח. אמר רבי ואיתימא רי״בל ואמרי לה כדי. וכן הוא ברכות ל. לגרסת דק״ס, וב״מ ב. אמר ר״פ ואיתימא רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי. ובכל אלו המקומות לא פירש רש״י כלום אך בגיטין פה: ברש״י ד״ה ולורכיה פירש כדי שם חכם. ומהרש״ל כב״מ ד. מפרש שאינו שם חכם אך הוא כמו בכדי-בחנם כלומר בלי שם האומר, וכן כתב בהליכות עולם, וכן הוא דעת רבינו שרירא גאון באגרתו ח״ב פ״ד בנוסח ב״ג תר״ה.

&lt;section end=&quot;כדי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;כהן&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==כהן==
ר׳ אבא בר כהן דמאי פ״ב סה״א, והיה לו אח בשם מגבילא כברכות פ״ג ה״א-כא..

ר׳ בון בר כהן מע״ש פ״ד ה״ו.

ר׳ נחמן בר כהן כתובות קה:.

&lt;section end=&quot;כהן&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;br/&gt;
==רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)==
בב״ק קטו. אבימי בר נאזי חמוה דרבינא (צ״ל דרבינאי) אתא לקמיה דרבינאי - מתקיף לה רב כהן - איגלגל מלתא ומטא לקמיה דר׳ אבהו ואמר הלכתא כרב כהן.

וכפי הנראה עלה לא״י וזה שמצינו שבת פ״יז ה״ו ר׳ כהן בשם רבנן דתמן. וברכות פ״ג ה״א-כ: ר׳ אמי ור׳ חזקיה ור׳ כהן ור׳ יעקב בר אחא הוון מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר׳ כהן, הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן.

וכן מצינו ר׳ כהן בשם רבנן דקסרין כדמאי פ״ז ה״ח, שבת פ״ז ה״ב-כט:, כתובות פ״ז ה״ז, וזה יען כשבא לא״י הלך אצל ר׳ אבהו ושם מצא גם את ר׳ אמי.

אבל מה שמצינו בירושלמי סוף קידושין
&lt;section end=&quot;רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7js3itav54dxosarll8es9xkxjdyfxx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>346490</id>
    <revision>
      <id>1418076</id>
      <parentid>810925</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:13:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4295" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.}}


== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ==
=== מטרת האנשים ===
בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

=== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ===
&quot;עִיר&quot; - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים&quot; ([[ישעיהו סב ו]]).&lt;br&gt;
&quot;וּמִגְדָּל&quot; - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: &quot;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי '''מִגְדַּל''' עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; ([[תהלים סא ד]]).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.&lt;br&gt;
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים של בבבל''']] הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

=== וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם ===
אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה. 

=== וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם ===
הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;.&lt;br&gt;
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר [[W:רשימות פלאי תבל|'''שבעת פלאי תבל''']].
כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת [[W:הקולוסיאום |והקוֹלוֹסֵיאוּם]].

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

=== פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ===
האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות. &lt;br&gt;
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: &quot;בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי&quot; ([[מלכים ב יז ו]]).


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה}}</text>
      <sha1>i0ny7xr48rvcbj5t7d4vgnlh4fpby9k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418078</id>
      <parentid>1418076</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>אלגוריה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7015" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.}}


== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ==
=== מטרת האנשים ===
בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

=== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ===
&quot;עִיר&quot; - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים&quot; ([[ישעיהו סב ו]]).&lt;br&gt;
&quot;וּמִגְדָּל&quot; - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: &quot;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי '''מִגְדַּל''' עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; ([[תהלים סא ד]]).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.&lt;br&gt;
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים של בבבל''']] הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

=== וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם ===
אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה. 

=== וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם ===
הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;.&lt;br&gt;
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר [[W:רשימות פלאי תבל|'''שבעת פלאי תבל''']].
כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת [[W:הקולוסיאום |והקוֹלוֹסֵיאוּם]].

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

=== פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ===
האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות. &lt;br&gt;
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: &quot;בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי&quot; ([[מלכים ב יז ו]]).

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר שנבוכדנצר כבש את ירושלים הוא הגלה את נכבדי העיר לעיר בבל. הוא החזיק אותם כבני ערובה, אולם לאט לאט מצבם השתפר והוא נעשו חלק מהעיר ונהנו מכבוד והצלחה כפי שהיה לדניאל. בהמשך צדקיהו מרד בבבל, ושארית העם הוגלתה לבבל.

ליהודים היה חשוב להקים מרכז דתי חדש &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot;. הם פיתחו צורה חדשה של עבודת אלוהים שהקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים לא היתה המרכז. &lt;br&gt;
הם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;, בזה שהם ילמדו את התורה, ויחזרו ללימוד ועבודת אלוהים, כפי שהנביאים הזהירו והודיעו להם. פסוק פסוק, לבנה לבנה, נדבך נדבך, המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם בבל וביהודה.

ואכן הם הצליחו והעם נשאר מאוחד בבל, וכולם למדו את התורה והחוקים במטרה לשמור את &quot;את דברי אלוהים: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). 
הרעיון היה טוב מאוד, ובטוח שאלוהים היה מרוצה שסוף סוף, מחוץ לכנען, היהודים הבינו את תפקידם.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה}}</text>
      <sha1>hthrux94vbr3prugisbz377zglih5ji</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418081</id>
      <parentid>1418078</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:33:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7158" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.}}


== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ==
=== מטרת האנשים ===
בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

=== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ===
&quot;עִיר&quot; - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים&quot; ([[ישעיהו סב ו]]).&lt;br&gt;
&quot;וּמִגְדָּל&quot; - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: &quot;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי '''מִגְדַּל''' עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; ([[תהלים סא ד]]).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.&lt;br&gt;
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים של בבבל''']] הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

=== וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם ===
אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה. 

=== וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם ===
הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;.&lt;br&gt;
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר [[W:רשימות פלאי תבל|'''שבעת פלאי תבל''']].
כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת [[W:הקולוסיאום |והקוֹלוֹסֵיאוּם]].

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

=== פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ===
האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות. &lt;br&gt;
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: &quot;בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי&quot; ([[מלכים ב יז ו]]).

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר שנבוכדנצר כבש את ירושלים הוא הגלה את נכבדי העיר לעיר בבל. הוא החזיק אותם כבני ערובה, אולם לאט לאט מצבם השתפר והוא נעשו חלק מהעיר ונהנו מכבוד והצלחה כפי שהיה לדניאל. בהמשך צדקיהו מרד בבבל, ושארית העם הוגלתה לבבל.

ליהודים היה חשוב להקים מרכז דתי חדש &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; כפי שקרה לעשרת השבטים שאבדו. הם פיתחו צורה חדשה של עבודת אלוהים שהקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים לא היתה המרכז. הם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;, בזה שהם ילמדו את התורה, ויחזרו ללימוד ועבודת אלוהים, כפי שהנביאים הזהירו והודיעו להם. פסוק פסוק, לבנה לבנה, נדבך נדבך, המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם בבל וביהודה. הרבה מהחכמים שתרמו למבצע זכו ששמם יכתב והם יזכרו לעד.

ואכן הם הצליחו והעם נשאר מאוחד בבל, וכולם למדו את התורה והחוקים במטרה לשמור את &quot;את דברי אלוהים: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). 
הרעיון היה טוב מאוד, ובטוח שאלוהים היה מרוצה שסוף סוף, מחוץ לכנען, היהודים הבינו את תפקידם.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה}}</text>
      <sha1>74eh38q09a8yuy5hlr306ieoy3s6xei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418082</id>
      <parentid>1418081</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:34:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7160" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.}}


== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ==
=== מטרת האנשים ===
בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

=== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ===
&quot;עִיר&quot; - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים&quot; ([[ישעיהו סב ו]]).&lt;br&gt;
&quot;וּמִגְדָּל&quot; - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: &quot;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי '''מִגְדַּל''' עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; ([[תהלים סא ד]]).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.&lt;br&gt;
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים של בבבל''']] הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

=== וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם ===
אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה. 

=== וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם ===
הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;.&lt;br&gt;
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר [[W:רשימות פלאי תבל|'''שבעת פלאי תבל''']].
כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת [[W:הקולוסיאום |והקוֹלוֹסֵיאוּם]].

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

=== פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ===
האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות. &lt;br&gt;
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: &quot;בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי&quot; ([[מלכים ב יז ו]]).

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר שנבוכדנצר כבש את ירושלים הוא הגלה את נכבדי העיר לעיר בבל. הוא החזיק אותם כבני ערובה, אולם לאט לאט מצבם השתפר והוא נעשו חלק מהעיר ונהנו מכבוד והצלחה כפי שהיה לדניאל. בהמשך צדקיהו מרד בבבל, ושארית העם הוגלתה לבבל.

ליהודים היה חשוב להקים מרכז דתי חדש &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; כפי שקרה לעשרת השבטים שאבדו. הם פיתחו צורה חדשה של עבודת אלוהים שהקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים לא היתה המרכז. הם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;, בזה שהם ילמדו את התורה, ויחזרו ללימוד ועבודת אלוהים, כפי שהנביאים הזהירו והודיעו להם. פסוק פסוק, לבנה לבנה, נדבך נדבך, המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם בבבל וביהודה. הרבה מהחכמים שתרמו למבצע זכו ששמם יכתב והם יזכרו לעד.

ואכן הם הצליחו והעם נשאר מאוחד בבל, וכולם למדו את התורה והחוקים במטרה לשמור את &quot;את דברי אלוהים: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). 
הרעיון היה טוב מאוד, ובטוח שאלוהים היה מרוצה שסוף סוף, מחוץ לכנען, היהודים הבינו את תפקידם.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה}}</text>
      <sha1>oglucgmy8d5xyubq5r3gzcpelqzy2tw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418085</id>
      <parentid>1418082</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:58:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7170" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.}}


== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ==
=== מטרת האנשים ===
בעצם בני האדם חששו מכעסו של אלוקים, ויותר מכל חששו מפירוד ופילוג. על כן הם בנו מגדל במטרה להילחם ולהשיב מלחמה שערה כשיהיה ניסיון להפיץ את בני האדם על פני כדור הארץ.

=== הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל ===
&quot;עִיר&quot; - ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה. בעולם העתיק העיר היתה מוקפת חומת הגנה מבוצרת, ככתוב: &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים&quot; ([[ישעיהו סב ו]]).&lt;br&gt;
&quot;וּמִגְדָּל&quot; - מבנה גבוה וגדול שהוא חלק ממערכת ההגנה של העיר והשליטים. כך נאמר: &quot;כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי '''מִגְדַּל''' עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; ([[תהלים סא ד]]).

האנשים רצו לבנות עיר מפוארת שכמהו לא היתה.&lt;br&gt;
כך נבנתה בבל על אי במרכז נהר הפרת, ועוד חילקו את האי לשנים כך שהמים עברו מסביב ודרך האי. העיר היתה מוגנת בתעלת מים אדירה. בוני העיר עוד הוסיפו חומות גבוהות, ומגדלים. בעיר נבנו [[W:הגנים התלויים בבבל|'''הגנים התלויים של בבבל''']] הם אחד משבעת פלאי תבל. בנוסף נבנו שני מגדלי מקדשים מפוארים לאלים הבבלים: מרדוק ועשתר. המקדשים נראו מרחוק והכוונה היתה שהם משפיעים למרחק רב על המאמינים בהם.

=== וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם ===
אין ספק שהאנשים ידעו את המגבלות שלהם, וידעו שאין בכוחם לבנות מבנה שיגיע לגובהי השמים. הם היו מודעים על גובה ההרים, וידעו מה גודל המאמץ. אולם במישור של העמקים של נהר הפרת והחדקל, מבנה גבוה יראה למרחק רב, וכאשר העננים נמוכים, אפשרי שהוא יהיה בגובה העננים, ששם המים.

המטרה היתה להרשים את בני האדם. ליצור מרכז כוח ושלטון. הדגמה של עוצמה ותכנולוגיה. 

=== וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם ===
הדבר החשוב ביותר לבוני העיר והמגדל היתה לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;.&lt;br&gt;
הם רצו כבוד והוקרה. הם רצו להרשים את העולם, וכך ישאר שמם לעד. כך הפרעונים עשו את הפירמידות, וכל שאר [[W:רשימות פלאי תבל|'''שבעת פלאי תבל''']].
כך הרומאים בנו את רומא הבירה ואת [[W:הקולוסיאום |והקוֹלוֹסֵיאוּם]].

בכל התקופות ועד היום, מבני הממשלה הם מפוארים כדי להטביע בלב האזרחים כבוד וייראה.

=== פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ ===
האנשים רצו מרכז חזק ומבוצר שיגן עליהם מפני התקפות. &lt;br&gt;
בתקופה ההיא המנצח היה מגלה את המובסים ומפזר אותם בארצו כפי שעשו האשורים, ככתוב: &quot;בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי&quot; ([[מלכים ב יז ו]]).

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

לאחר שנבוכדנצר כבש את ירושלים הוא הגלה את נכבדי העיר לעיר בבל. הוא החזיק אותם כבני ערובה, אולם לאט לאט מצבם השתפר והוא נעשו חלק מהעיר ונהנו מכבוד והצלחה כפי שהיה לדניאל. בהמשך צדקיהו מרד בבבל, ושארית העם הוגלתה לבבל.

ליהודים היה חשוב להקים מרכז דתי חדש &quot;פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; כפי שקרה לעשרת השבטים שאבדו. הם פיתחו צורה חדשה של עבודת אלוהים שהקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים לא היתה המרכז. הם רצו לעשות לעצמם &quot;שֵׁם&quot;, בזה שהם ילמדו את התורה, ויחזרו ללימוד ועבודת אלוהים, כפי שהנביאים הזהירו והודיעו להם. פסוק פסוק, לבנה לבנה, נדבך נדבך, המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם בבבל וביהודה. הרבה מהחכמים שתרמו למבצע זכו ששמם יכתב והם יזכרו לעד.

ואכן הם הצליחו והעם נשאר מאוחד בבל, וכולם למדו את התורה והחוקים במטרה לקיים את את דברי אלוהים לשמור: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). 
הרעיון היה טוב מאוד, ובטוח שאלוהים היה מרוצה שסוף סוף, מחוץ לכנען, היהודים הבינו את תפקידם.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ג|ד|יא ה}}</text>
      <sha1>lw4gsli3u1iqqihbbnalrfcnzlrw4op</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>346491</id>
    <revision>
      <id>1418108</id>
      <parentid>810926</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T02:16:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4798" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ד|ה|יא ו|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.}}

== וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל ==
ה' ירד לראות מה בעצם בני האדם עשו.

גם בעניין סדום אלוהים אמר: &quot;אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ, כָּלָה, וְאִם לֹא, אֵדָעָה&quot; ([[ביאור:בראשית יח כא]]), אולם הוא שלח שני מלאכים לוודא את חטאי העיר, וכדי להציל את לוט ומשפחתו.

אין ספק שאלוהים לא היה צריך לרדת כדי לראות מה עושים האנשים ואיך מתקדמת העבודה. אולם זה פשוט דרך להסביר לקורא הפשוט: שאלוהים ראה.

=== אֲשֶׁר בָּנוּ ===
האנשים בנו עיר ומגדל, וכל זה לאחר שצאצאי נח הקימו ממלכות רבות ברחבי העולם: &quot;כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן&quot; ([[בראשית י ו]]). אין ספק שעיר אחת זה לא עניין גדול שחשוב לאלוהים. אפילו את ירושלים אלוהים הרשה להחריב. ברור שלא חשוב כמה האנשים יהיו חכמים וחרוצים, הם לא יגיעו לשום דבר בעל חשיבות, שמחייבת את אלוהים למנוע מהם להצליח (כמובן, כאשר בני האדם יהיו בדרך להרוס ולזהם את כדור הארץ יכול להיות שזה יחייב את אלוהים להתערב).

חייבת להיוס סיבה אחרת ופרוש, שונה לסיפור.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']].

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

בכנען, בני ישראל לא הצליחו לקיים את חוקי אלוהים ועשו הרע בעייניו. 
* אלוהים הכה בממלכת ישראל, והם לא למדו לקח וכחדו.
* אלוהים שלח את הנביאים להזהיר את ממלכת יהודה, והם לא הקשיבו.
* אלוהים הרס את ירושלים ואת בית המקדש והגלה את היהודים לבבל.
* הנביאים המשיכו ללמד את היהודים לשוב לדרך אלוהים.
* דניאל בניסים שלו הראה שיש אלוהי השמים, שהיהודים והגויים חייבים לכבד אותו, וכך הוא התחיל ללמד את מלכי בבל את גדולת אלוהים.
'''והנה קרה הנס'''. היהודים קיבלו את אלוהים והתחילו להקים מערכת דתית חדשה, שאינה מבוססת על הקרבת קורבנות, אלא על לימוד החוקים ושמירת דרך אלוהים: &quot;בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים&quot; ([[הושע ב כא]]). היהודים למדו את התורה והחוקים במטרה לקיים את את דברי אלוהים לשמור: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

אלוהים ראה את מעשיהם והתרשם לטובה. בני ישראל שבו מדרכם הרעה ולמדו את דרך אלוהים!


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ד|ה|יא ו}}</text>
      <sha1>3qm87o5midryizi2rn02sfdv9967tnq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418109</id>
      <parentid>1418108</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T03:04:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אֲשֶׁר בָּנוּ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4797" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ד|ה|יא ו|קטגוריה=1|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.}}

== וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל ==
ה' ירד לראות מה בעצם בני האדם עשו.

גם בעניין סדום אלוהים אמר: &quot;אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ, כָּלָה, וְאִם לֹא, אֵדָעָה&quot; ([[ביאור:בראשית יח כא]]), אולם הוא שלח שני מלאכים לוודא את חטאי העיר, וכדי להציל את לוט ומשפחתו.

אין ספק שאלוהים לא היה צריך לרדת כדי לראות מה עושים האנשים ואיך מתקדמת העבודה. אולם זה פשוט דרך להסביר לקורא הפשוט: שאלוהים ראה.

=== אֲשֶׁר בָּנוּ ===
האנשים בנו עיר ומגדל, וכל זה לאחר שצאצאי נח הקימו ממלכות רבות ברחבי העולם: &quot;כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן&quot; ([[בראשית י ו]]). אין ספק שעיר אחת זה לא עניין גדול שחשוב לאלוהים. אפילו את ירושלים אלוהים הרשה להחריב. ברור שלא חשוב כמה האנשים יהיו חכמים וחרוצים, הם לא יגיעו לשום דבר בעל חשיבות, שמחייב את אלוהים למנוע מהם להצליח (כמובן, כאשר בני האדם יהיו בדרך להרוס ולזהם את כדור הארץ, יכול להיות שזה יחייב את אלוהים להתערב).

חייבת להיוס סיבה אחרת ופרוש, שונה לסיפור.

== אלגוריה ==
כל הסיפור הוא נבואה [[W:אלגוריה|'''אלגורית''']].

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

בכנען, בני ישראל לא הצליחו לקיים את חוקי אלוהים ועשו הרע בעייניו. 
* אלוהים הכה בממלכת ישראל, והם לא למדו לקח וכחדו.
* אלוהים שלח את הנביאים להזהיר את ממלכת יהודה, והם לא הקשיבו.
* אלוהים הרס את ירושלים ואת בית המקדש והגלה את היהודים לבבל.
* הנביאים המשיכו ללמד את היהודים לשוב לדרך אלוהים.
* דניאל בניסים שלו הראה שיש אלוהי השמים, שהיהודים והגויים חייבים לכבד אותו, וכך הוא התחיל ללמד את מלכי בבל את גדולת אלוהים.
'''והנה קרה הנס'''. היהודים קיבלו את אלוהים והתחילו להקים מערכת דתית חדשה, שאינה מבוססת על הקרבת קורבנות, אלא על לימוד החוקים ושמירת דרך אלוהים: &quot;בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים&quot; ([[הושע ב כא]]). היהודים למדו את התורה והחוקים במטרה לקיים את את דברי אלוהים לשמור: &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]). הם קיבצו את ספרי התנ&quot;ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את [[W:משנה|'''המשנה''']] ואת [[W:תלמוד|'''התלמוד''']], כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים &quot;שֵׁם&quot;, וזאת כדי שהם לא יפוצו &quot;עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית יא ד]]), ויאבדו.

אלוהים ראה את מעשיהם והתרשם לטובה. בני ישראל שבו מדרכם הרעה ולמדו את דרך אלוהים!


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ד|ה|יא ו}}</text>
      <sha1>ert8g48pautfkc3g8mwxk88kya4bi9s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:קהלת ד יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>351496</id>
    <revision>
      <id>1418054</id>
      <parentid>843552</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:41:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Effib</username>
        <id>557</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9758" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|קהלת|ד|ד יא|יב|ד יג|הבהרה=כן|}}

= החוט המשולש =


{{צמ|וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד - הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ;   וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק|קהלת ד יב}}.

- '''ואם''' אויב '''יתקוף''' את '''האחד''' מהם - השני יבוא לעזור לו '''והשניים''' ביחד '''יעמדו נגדו''' (מולו) ויתגברו עליו;   וכשיראה שהוא לא יכול לנצחם, יצטרף אליהם והם כבר יהיו שלושה, '''והחוט המשולש''' (שלושה חוטים קלועים יחד כחֶבֶל) יהיה חזק עוד-יותר מהשניים ו '''לא במהרה יתנתק''' .

'' מצודות: '''ואם''' מי מבעלי הזרוע '''יתקוף''' (יאנוס) את '''האחד''' מהם בחזקת היד - יבוא השני לעזור לו, ואם כן '''השנים יעמדו נגד''' האנס ויוכלו לו;  '''והחוט המשולש''' (השזור בשלשה כפולות) '''לא במהרה''' הוא ניתק (נעתק ונקרע).   ולמשל נאמר, ורוצה לומר: אם שלשה הם שנשתתפו יחד - אין למעלה מהם.''

==דקויות==

בפסוקים הקודמים נאמר '''טובים השניים מן האחד''' והובאו מספר נימוקים. הפסוק שלנו מוסיף נימוק נוסף - בטחוני.   אם אחד תוקף, לשניים קל יותר לעמוד נגדו ( [[Tnk1/kma/qjrim1/ngd|= מוּלו]] ) ולעצור אותו. יש כאן גם עצה מדינית - למדינה המוקפת אויבים, כדאי לכרות ברית עם מדינה נוספת כדי להתמודד עם אויבים משותפים.

'''החוט המשולש''' הוא מקלעת של שלושה חוטים היוצרים חבל. לפי הפשט, הכוונה שצוות של שלושה אנשים חזק אף יותר מצוות של שניים. - אולם אם כך מדוע דווקא שלושה - למה לא ארבעה או יותר?

1. נראה שהעצה הזאת מצטרפת לעצה המדינית-בטחונית מתחילת הפסוק: השניים אמנם יכולים לעמוד נגד האחד ולנצחו - אבל עדיף להם לצרף גם אותו לצוות כך שיהיו שלושה. שיתוף-הפעולה עדיף על המלחמה.

2. המספר 3 גם נותן עצה להתמודדות עם אתגרים רוחניים:

::*אדם שעומד בניסיון שלוש פעמים - רוחו מתחזקת ויהיה לו קל יותר בעתיד: '''&quot;''' {{צפ|תוכן=אמר רבי שמואל בר רב יצחק: שמר אדם עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך הקב&quot;ה משמרו, דכתיב}} &quot;, {{צמ|הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם '''שָׁלוֹשׁ''' עִם גָּבֶר|איוב לג כט}}. &quot; {{צפ|תוכן=אמר רבי זירא, ובלבד שלא ישוב, מה טעם? דכתיב והחוט המשולש לא במהרה ינתק, לא לעולם ינתק אין כתיב כאן אלא '''לא במהרה ינתק''' , אבל אם מטרחת עליו - מפסק הוא}} &lt;span&gt;
::&quot; {{קטן|קטן= (ירושלמי פאה פ&quot;א סוף הלכה א׳)|}} .
::*&lt;span&gt;
::אדם שמקפיד על שלוש מצוות - רוחו מתחזקת וקל לו יותר להישמר מחטא: &quot; {{צפ|תוכן=ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, כל שיש לו תפלין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו - הוא בחזקת שלא יחטא, שנאמר '''והחוט המשולש לא במהרה ינתק'''}} ''' &lt;span&gt;
::&lt;span&gt;
::&quot; {{קטן|קטן= ( [https://www.sefaria.org.il/Menachot.43b בבלי מנחות מג ב] )|}} ;  &quot; {{צפ|תוכן=כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ - לא במהרה הוא חוטא, שנאמר '''והחוט המשולש לא במהרה ינתק''' . אמר רבי זירא: ובלבד שלא ישוב, מאי טעמא? לא לעולם ינתק אין כתיב כאן אלא '''לא במהרה ינתק''' , אבל אם מטרחת עליו - מפסק הוא}} ''' ''' &quot; 
:: {{קטן|קטן= (ירושלמי פאה פ&quot;א הלכה ט׳)|}} .
::*משפחה שעוסקת בתורה שלושה דורות - מתחזקת ושומרת על קשר עם התורה לתמיד: {{צפ|תוכן=מי שהוא תלמיד-חכם, ובנו, ובן בנו - שוב אין תורה פוסקת מזרעו. וכן הוא אומר}}, {{צמ|וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה': רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ '''מִפִּיךָ''' וּמִפִּי ''' זַרְעֲךָ''' וּמִפִּי ''' זֶרַע זַרְעֲךָ''' אָמַר ה', מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם|ישעיהו נט כא}}{{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש&quot;י על קהלת ד יב|רש&quot;י]] )|}} .

3. למספר 3 יש משמעות גם בהלכה:

::{{צפ|תוכן=אדם שהחזיק בנכס חבירו כדרך בעלים שלוש שנים, והבעלים הקודם לא מחה - נאמן לומר שהוא הבעלים}} {{קטן|קטן= (ויקישיבה, [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D חזקת שלוש שנים] )|}} .
::*
::{{צפ|תוכן=מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד. לדוגמא, שור תם שנגח שלוש פעמים נעשה מועד (בבא קמא כג: במשנה). שלושה אחים שמתו מחמת מילה, לא ימולו את הרביעי (יבמות סד:). וסת של אשה נקבעת בשלוש פעמים (נידה סג: במשנה).}} {{קטן|קטן= (ויקישיבה, [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D חזקת שלוש פעמים] )|}} .

4. ניתן להסביר את המשל גם על-פי תיאוריית האיזון ההכרתי של היידר:  '' {{צפ|תוכן=לפי התיאוריה, מערכת היחסים של כל אדם עם הזולת בנויה ממשולש, שקדקודיו הם האדם (p), הזולת (o), ונושא או אובייקט (x) המעניין את שניהם}} {{קטן|קטן= (האוניברסיטה הפתוחה, &quot;פסיכולוגיה חברתית&quot;, כרך ב', עמ' 145)|}} .''   {{צפ|תוכן=החוט המשולש הוא החוט הקשר ביני ובין חברי ובין האידיאלים המשותפים שלנו}} (חגי הופר, [[Tnk1/messages/prqim_t3104_4|החוט המשולש בראי הפסיכולוגיה]]).

==הקבלות==

בלשון המקרא,  חוט משולש נקרא גם '''עבות''' . לכן ב {{צמ|וַעֲנַף '''עֵץ עָבֹת'''|ויקרא כג מ}}הוא הדס משולש ( [[Tnk1/tora/wyqra/wy-23-40|פירוט]] ).

בחבלים כאלה היו משתמשים למשיכת עגלות, {{צמ|הוֹי מֹשְׁכֵי העוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, '''וְכַעֲבוֹת''' הָעֲגָלָה חַטָּאָה|ישעיהו ה יח}}. המלך השומרי גלגמש מדבר גם על משיכת ספינות בחוט משולש {{קטן|קטן= (עולם התנ&quot;ך, מגילות, עמ' 184)|}} .

בחבלים עבותים היו משתמשים גם לקשירת אסירים, {{צמ|וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ ''' עֲבוֹתִים''' וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם|יחזקאל ג כה}}.   חבלים כאלה הם חזקים במיוחד, וקשה במיוחד לנתקם.

אולם אדם אחד הצליח, {{צמ|וַתִּקַּח דְּלִילָה ''' עֲבֹתִים''' חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם;  וַתֹּאמֶר אֵלָיו 'פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!' וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, '''וַיְנַתְּקֵם''' מֵעַל זְרֹעֹתָיו '''כַּחוּט'''|שופטים טז יב}}.  שמשון הצליח '''לנתק''' את '''החוט המשולש''' .


== תגובות ==

איש + אשה = פעמיים אש + יה אלהים אחד ביניהם הוא החוט המשולש השומר אותם יחדיו מאוחדים וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק

דברים ו ד: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד&quot; הוא תקוות הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק בין כל בני זוג בטרם התגרשו

והדבר נכון גם לכל צמד אשר אהבת אלהים ביניהם אשר ברית אלהים ביניהם כדוד ויהונתן נִפְלְאַתָה אהבתם מאהבת נשים

:::: -- DAIAN SHEM, 2018-04-05 21:40:37


&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:החוט המשולש|ביאור:החוט המשולש}}}}

&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-04-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2018-06-18.
}}

&lt;noinclude&gt;
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-04-12.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mgilot/qh-04-12}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o3628srm929ojk914mkzygvf23ykak4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>359281</id>
    <revision>
      <id>1418152</id>
      <parentid>1168481</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:03:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8444" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2001234 תיקון 254314&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 56|חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)|4:209653)); ((תשכ&quot;ג, 147|תיקון מס' 3 לחוק לשכת עורכי הדין|5:209046)); ((תש&quot;ם, 95|חוק הרבנות הראשית לישראל|9:209384)); ((תשמ&quot;ח, 238|תיקון מס' 9 לפקודת בתי הסוהר|11:210561)); ((תשס&quot;ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)); ((תשס&quot;ח, 563|תיקון מס' 35 לפקודת בתי הסוהר|17:300784)).
''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 1442|הוספת חוקים לתוספת|2724)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;רשות משמעת&quot; - רשות המוסמכת לשפוט משפט משמעת על פי החיקוקים המפורטים [[בטור א' שבתוספת]];
:- &quot;רשות מאשרת&quot; - הרשות הנקובה, לפי הענין, [[בטור ב' שבתוספת]];
:- &quot;משפט משמעת&quot; - משפט בפני רשות משמעת או ענישה על ידיה;
:- &quot;ענישה&quot; - כל עונש שרשות משמעת מוסמכת להטיל על נידון וכל אמצעי נגד נידון שהיא מוסמכת לנקוט או להורות על נקיטתו;
:- &quot;נידון&quot; - מי שנידון במשפט משמעת.

@ 2. הוראה על קיום משפט חוזר
: רשות מאשרת רשאית להורות על קיום משפט חוזר בענינו של נידון אם ראתה אחת מאלה:
: (1) פסק בית משפט או בית דין או קבעה רשות משמעת כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון;
: (2) נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני רשות המשמעת לראשונה, לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון, ולא יכלו להיות בידי הנידון, או לא יכלו להיות ידועות לו, בשעת בירור משפט המשמעת;
: (3) על אותו מעשה נידון בינתיים אדם אחר לפני בית משפט, בית דין או רשות המשמעת, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שנידון לראשונה בשל אותו מעשה לא ביצע אותו.

@ 3. הזכאים לבקש משפט חוזר
: הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון, ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות המשמעת; מת הנידון, תהיה הרשות נתונה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו, או אחיותיו.

@ 4. קיום המשפט החוזר
: משפט חוזר יקויים בפני רשות המשמעת; במשפט חוזר יהיו לרשות המשמעת כל הסמכויות הנתונות לה במשפט משמעת, ובלבד שלא תוחמר ענישתו של הנידון; דין ההחלטה במשפט חוזר כדין החלטה במשפט משמעת.

@ 5. פיצוי על ענישה שבוטלה
: במשפט חוזר רשאית רשות המשמעת לתת כל צו שנראה בעיניה כדי לפצות נידון שנשא ענישתו או חלק ממנה ושהרשעתו או ענישתו בוטלו במשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון, רשאית רשות המשמעת לתת צו כאמור לטובתם של בני-משפחתו האמורים [[בסעיף 3]]. צו לפי סעיף זה, פרט לצו של רשות משמעת לפי החיקוקים המפורטים [[תוספת פרט 1|בפסקאות (1)]], [[תוספת פרט 2|(2)]], [[תוספת פרט 3|(3) לתוספת]], טעון אישור בית המשפט המחוזי, ודינו, משאושר וכפי שאושר, כדין פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן במשפט אזרחי.

@ 6. החזרת זכויות ותפקידים
: במשפט חוזר רשאית רשות המשמעת להורות כי זכות או תפקיד שנשללו מהנידון עקב משפט המשמעת יוחזרו לו, והם יוחזרו לו, בהתאם לכך, על אף האמור בכל דין.

@ 7. שינוי [[התוספת]]
: שר המשפטים רשאי להוסיף על [[התוספת]].

@ 8. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובהן תקנות בדבר אישור בית המשפט לפי [[סעיף 5]].

== תוספת ==
@ (תיקון: תשכ&quot;ג, ק&quot;ת תשל&quot;א, תש&quot;ם, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
{|
! !! טור א' !! טור ב'
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || [[פרק א סימן ה לחוק בתי המשפט|הפרק הרביעי לחוק השופטים, תשי&quot;ג-1953]] || נשיא בית המשפט העליון או ממלא מקומו הקבוע.
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) &lt;!-- תיקון: תש&quot;ם --&gt; || [[סעיפים 20 עד 22 לחוק הדיינים, תשט&quot;ו-1955]] || נשיא בית הדין הרבני הגדול.
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || [[סעיף 191 לחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]] || שר הבטחון.
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) &lt;!-- תיקון: תשס&quot;ו --&gt; || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) &lt;!-- תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ח --&gt; || colspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || [[+|סעיפים 16]] [[ו-17 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי&quot;ח-1958]] || השר הממונה על ביצוע [[-|החוק]].
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || [[פרק ז לחוק הנוטריונים|סעיף 5א לחוק נוטריונים למסמכים יוצאי-חוץ, תשי&quot;י-1950]] || יושב ראש ועדת ההמלצות.
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| (8) &lt;!-- תיקון: תשכ&quot;ג --&gt; || [[פרק 6 חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 20 לפקודת עורכי הדין, 1938]] || ראש לשכת עורכי הדין.
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| (9) || [[#פרק ד|סעיף 9 לפקודת הרופאים, 1947]] || שר הבריאות.
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| (10) || [[#פרק ט|סעיף 8 לפקודת רופאי השיניים, 1945]] || שר הבריאות.
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| (11) || [[פרק ד לחוק הרופאים הווטרינריים|סעיף 6 לפקודת הרופאים הוטרינריים]] || שר החקלאות.
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| (12) || [[#פרק ח|סעיף 45 לפקודת הרוקחים]] || שר הבריאות.
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| (13) || [[סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט&quot;ו-1955]] || יושב ראש מועצת רואי חשבון.
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| (14) || [[פרק 6 לחוק שמאי מקרקעין|סעיף 7 לפקודת מעריכי קרקע, 1947]] || שר המשפטים.
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| (15) || [[סעיפים 16ב עד 16יא לחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי&quot;ז-1957]] || שר המשפטים.
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| (16) &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;א --&gt; || [[סעיפים 17 עד 19 לחוק הקאדים, תשכ&quot;א-1961]] || שר הדתות.
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| (17) &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;א --&gt; || [[#פרק 6|סעיפים 13 עד 16 לחוק שמאי מקרקעין, תשכ&quot;ב-1962]] || שר המשפטים.
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| (18) &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;א --&gt; || [[סעיפים 22 עד 24 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ&quot;ז-1962]] || שר הדתות.
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| (19) &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;א --&gt; || [[הפרק השלישי לחוק סוכני המכס, תשכ&quot;ה-1964]] || הממונה על הכנסות המדינה.
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| (20) &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשל&quot;א --&gt; || [[סעיפים 146 עד 152 לחוק הפטנטים, תשכ&quot;ז-1967]] || שר המשפטים.
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באדר תשכ&quot;א (13 במרס 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון ראש הממשלה
* פנחס רוזן שר המשפטים
* יצחק בן-צבי נשיא המדינה</text>
      <sha1>cqy8b4j3snmyabfrds2axefcct6ncu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359282</id>
    <revision>
      <id>1418157</id>
      <parentid>1168483</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418152]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10824" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ״א–1961}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001234}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 56|חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 147|תיקון מס׳ 3 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209046.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 95|חוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 238|תיקון מס׳ 9 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 563|תיקון מס׳ 35 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300784.pdf}}.

''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״א, 1442|הוספת חוקים לתוספת}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות משמעת“ – רשות המוסמכת לשפוט משפט משמעת על פי החיקוקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מאשרת“ – הרשות הנקובה, לפי הענין, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפט משמעת“ – משפט בפני רשות משמעת או ענישה על ידיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענישה“ – כל עונש שרשות משמעת מוסמכת להטיל על נידון וכל אמצעי נגד נידון שהיא מוסמכת לנקוט או להורות על נקיטתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שנידון במשפט משמעת.

{{ח:סעיף|2|הוראה על קיום משפט חוזר}}
{{ח:ת}} רשות מאשרת רשאית להורות על קיום משפט חוזר בענינו של נידון אם ראתה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פסק בית משפט או בית דין או קבעה רשות משמעת כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון;
{{ח:תת|(2)}} נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני רשות המשמעת לראשונה, לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון, ולא יכלו להיות בידי הנידון, או לא יכלו להיות ידועות לו, בשעת בירור משפט המשמעת;
{{ח:תת|(3)}} על אותו מעשה נידון בינתיים אדם אחר לפני בית משפט, בית דין או רשות המשמעת, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שנידון לראשונה בשל אותו מעשה לא ביצע אותו.

{{ח:סעיף|3|הזכאים לבקש משפט חוזר}}
{{ח:ת}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון, ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות המשמעת; מת הנידון, תהיה הרשות נתונה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו, או אחיותיו.

{{ח:סעיף|4|קיום המשפט החוזר}}
{{ח:ת}} משפט חוזר יקויים בפני רשות המשמעת; במשפט חוזר יהיו לרשות המשמעת כל הסמכויות הנתונות לה במשפט משמעת, ובלבד שלא תוחמר ענישתו של הנידון; דין ההחלטה במשפט חוזר כדין החלטה במשפט משמעת.

{{ח:סעיף|5|פיצוי על ענישה שבוטלה}}
{{ח:ת}} במשפט חוזר רשאית רשות המשמעת לתת כל צו שנראה בעיניה כדי לפצות נידון שנשא ענישתו או חלק ממנה ושהרשעתו או ענישתו בוטלו במשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון, רשאית רשות המשמעת לתת צו כאמור לטובתם של בני־משפחתו האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}. צו לפי סעיף זה, פרט לצו של רשות משמעת לפי החיקוקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפסקאות (1)}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|(2)}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|(3) לתוספת}}, טעון אישור בית המשפט המחוזי, ודינו, משאושר וכפי שאושר, כדין פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|6|החזרת זכויות ותפקידים}}
{{ח:ת}} במשפט חוזר רשאית רשות המשמעת להורות כי זכות או תפקיד שנשללו מהנידון עקב משפט המשמעת יוחזרו לו, והם יוחזרו לו, בהתאם לכך, על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|7|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להוסיף על {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|8|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובהן תקנות בדבר אישור בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשכ״ג, ק״ת תשל״א, תש״ם, תשמ״ח, תשס״ו, תשס״ח}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור א׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טור ב׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק א סימן ה|הפרק הרביעי לחוק השופטים, תשי״ג–1953}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשיא בית המשפט העליון או ממלא מקומו הקבוע.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 20|סעיפים 20 עד 22 לחוק הדיינים, תשט״ו–1955}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשיא בית הדין הרבני הגדול.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 191|סעיף 191 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הבטחון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 17|ו־17 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|החוק}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים#פרק ז|סעיף 5א לחוק נוטריונים למסמכים יוצאי־חוץ, תשי״י–1950}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יושב ראש ועדת ההמלצות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#פרק 6|סעיף 20 לפקודת עורכי הדין, 1938}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראש לשכת עורכי הדין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#פרק ד|סעיף 9 לפקודת הרופאים, 1947}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הבריאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים#פרק ט|סעיף 8 לפקודת רופאי השיניים, 1945}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הבריאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים#פרק ד|סעיף 6 לפקודת הרופאים הוטרינריים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר החקלאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#פרק ח|סעיף 45 לפקודת הרוקחים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הבריאות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון#סעיף 12|סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט״ו–1955}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יושב ראש מועצת רואי חשבון.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|סעיף 7 לפקודת מעריכי קרקע, 1947}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 16ב|סעיפים 16ב עד 16יא לחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 17|סעיפים 17 עד 19 לחוק הקאדים, תשכ״א–1961}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הדתות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#פרק 6|סעיפים 13 עד 16 לחוק שמאי מקרקעין, תשכ״ב–1962}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 22|סעיפים 22 עד 24 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ״ז–1962}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר הדתות.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;(19)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס#פרק 3|הפרק השלישי לחוק סוכני המכס, תשכ״ה–1964}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הממונה על הכנסות המדינה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;(20)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#סעיף 146|סעיפים 146 עד 152 לחוק הפטנטים, תשכ״ז–1967}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שר המשפטים.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר תשכ״א (13 במרס 1961).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''פנחס רוזן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c0dtvjtev2hejmnix12wavo8ei8qvrp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבן עזרא על תהלים יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>360519</id>
    <revision>
      <id>1418182</id>
      <parentid>1388866</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:37:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13842" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אבן עזרא על תהלים||יז|יח|יט}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===[[אבן עזרא על תהלים יח א|פסוק א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;

למנצח - טעם לעבד ה' כי הוא משמר דרכיו, כמו: שמרתי דרכי ה', יגמלני ה' כצדקי, וזאת השירה חברה בהשבע אנשיו שלא יבוא עמהם עוד למלחמה, והזכיר עם אויביו שאול.&lt;קטע סוף=א/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ב|פסוק ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;

ויאמר - מלת רחמים בכל המקרא מהבנין הכבד.

וארחמך - מבנין הקל ואיננו פועל יוצא, על דרך: בני יצאוני יצאו ממני חזקתני חזקה ממני וזה אבקש רחמים ממך.
ויש אומרים: כמו תרגום אהבך.&lt;קטע סוף=ב/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ג|פסוק ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;

ה' סלעי - דרך משל, כאדם שהוא במקום גבוה ולא יפחד מהשפל ממנו.&lt;קטע סוף=ג/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ד|פסוק ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;

מהלל אקרא ה' - בקראי אליו בתהלות מיד אושע.&lt;קטע סוף=ד/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ה|פסוק ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;

אפפוני חבלי מות - כמו צירים וחבלים ועל כן הוא בשלש נקודות להפריש בינו ובין חבלי מנשה.

ונחלי - דמה האויב למים, כמלך אשור את מי הנהר, אזי המים שטפונו.
אמר רבי יהודה הלוי: מ&quot;כ כי בליעל דרך תפלה אל יעלה והוא האויב וחבלי דרך משל לחבלות המות.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[אבן עזרא על תהלים יח ז|פסוק ז]]===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;

בצר לי, מהיכלו - השמים שכל גזירותיו כתובות וחתומות שם.&lt;קטע סוף=ז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ח|פסוק ח]]===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;

ותגעש - הזכיר הארץ וההרים בעבור היותם עומדים ואין להם תנועה, וזה משל שיתגעשו כל שונאי דוד מפני חרון השם, ואילו היו חזקים כהרים.&lt;קטע סוף=ח/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ט|פסוק ט]]===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;

עלה - כמו: תשלח חרונך וככה והיתה לשרפה מאכלת אש והטעם המות.&lt;קטע סוף=ט/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח י|פסוק י]]===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;

ויט - הטעם שתרד הגזירה על האויבים מן השמים, מאת השם הנכבד.&lt;קטע סוף=י/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יא|פסוק יא]]===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;

וירכב - דרך משל, והטעם: רדת הגזירה במהירות בלי התמהמה ועיכוב.&lt;קטע סוף=יא/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יב|פסוק יב]]===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;

ישת - בשאון גלי הים יתגעשו מימיו וירבה האיד העולה, על כן יולד שם חשך, וזה הוא חשכת מים עבי האד כאשר יהיה עב והוא הענן.
והטעם רדת הגזרות ואין אדם רואה אותם.&lt;קטע סוף=יב/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יג|פסוק יג]]===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;

מנוגה - טעם עביו עברו עברו החוק הידוע ברוב.

ברד וגחלי אש - הוא כדמות ברזל השורף, גם ממית ברוח.
והטעם היראה והפחד בלב האויבים כשמוע קול הרעם.&lt;קטע סוף=יג/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יד|פסוק יד]]===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;

וירעם - המם שרש והזכיר פעם שנית ברד וגחלי אש להתחברם רגע אחד.&lt;קטע סוף=יד/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח טו|פסוק טו]]===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;

וישלח חציו - ומלת רב פעל עבר מפעלי הכפל על משקל: כי אם תם הכסף והוא מגזרת ורובו והנה רב כנגד וישלח.&lt;קטע סוף=טו/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח טז|פסוק טז]]===
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;

ויראו אפיקי מים - המקומות החזקים והטעם לגלות סתר הקמים על דוד.
והלל אומר: יתכן להיות הטעם דרך אחרת, כי השם ירעיש את הארץ כאשר ירצה.
והטעם שיסירנה ממתכונתה ויוריד המים מן השמים, ומי שיש לו כח לעשות ככה יצילני.&lt;קטע סוף=טז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יז|פסוק יז]]===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;

ישלח ממרום - או מלאכו ויקחני מאלה שהקיפוני.

ימשני ממים רבים - כנגד ונחלי בליעל.&lt;קטע סוף=יז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יח|פסוק יח]]===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;

יצילני - נראה המשל במים שהוא איבי תחסר מלה שהוא עז.&lt;קטע סוף=יח/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח יט|פסוק יט]]===
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;

יקדמוני - כנגד קדמוני מוקשי מות.&lt;קטע סוף=יט/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כ|פסוק כ]]===
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;

ויוציאני למרחב - הפך בצר לי אקרא ה'.&lt;קטע סוף=כ/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כא|פסוק כא]]===
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;

יגמלני - דבק עם אשר לפניו וכל זה עשה שיגמלני כצדקי.

כבר ידי - על דרך: בתום לבבי ובעבור היות רוב המעשים בידים, הזכיר עמהם בור כדרך ובנקיון כפי.&lt;קטע סוף=כא/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כב|פסוק כב]]===
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;

כי שמרתי - מצות עשה ומלת דרכי תשמש אחרת עמה.

ולא רשעתי - מדרכי אלהי מצות לא תעשה.&lt;קטע סוף=כב/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כג|פסוק כג]]===
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;

כי - לא אשכח משפטיו וזה טעם לנגדי.&lt;קטע סוף=כג/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כד|פסוק כד]]===
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;

ואהי תמים - כמו: תמים תהיה.

ואשתמר מעוני - כמו: מענה לב.&lt;קטע סוף=כד/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כה|פסוק כה]]===
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;

וישב - הזכיר כבור ידי לנגד עיניו - כנגד כי כל משפטיו לנגדי.&lt;קטע סוף=כה/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כו|פסוק כו]]===
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;

עם החסיד יראה חסדיו, גבר - תואר ואיננו סמוך.

תתמם - מובלע תי&quot;ו שלישי, כמו תתחזק.
והטעם יראה פעלך שהוא תמים, או אתה תמים דעים.&lt;קטע סוף=כו/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כז|פסוק כז]]===
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;

עם נבר - מפעלי הכפל כמו נקל ונמס.

תתפתל - כמו: נפתולי אלהים על דרך תלחם עד שתנצחנו.&lt;קטע סוף=כז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כח|פסוק כח]]===
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;

כי, עני - הפך עקש.

ותושיע - הפך תתפתל.

והזכיר עם – כי פלא הושע עם גדול מתשועת איש אחד.

והזכיר ועינים רמות – ואינם רואות בלילה.&lt;קטע סוף=כח/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח כט|פסוק כט]]===
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;

כי - הזכיר כי אתה תאיר נרי והוא משל למזלו הטוב.&lt;קטע סוף=כט/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח ל|פסוק ל]]===
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;

כי, ארוץ - כמו ארצץ וכמוהו מרוצתם.
ויש אומרים: ארוץ אחרי הגדוד כדרך ארדוף, שימצא עם אחרים ופעם לבדו.
והטעם כי בך לבדך אנצח רבים.

וטעם בך – עמך או בשמך שאקרא.&lt;קטע סוף=ל/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לא|פסוק לא]]===
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;

האל - הטעם שהוא תקיף ולא יעשה עול רק תמים דרכו.
וכבר אמר ואמרתו אין דופי בה ושמץ כי היא צרופה שהוא יהיה לעולם מגן לחוסים בו.
עמך או בשמך שאקרא.&lt;קטע סוף=לא/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לב|פסוק לב]]===
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;

כי - ואין עומד כנגדו שלא ימלא אמרתו, כי אין אלוה בלתו.&lt;קטע סוף=לב/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לג|פסוק לג]]===
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;

האל - וכאשר הוא אל תקיף אזרני חיל, מתוקפו וכאשר דרכו תמים, כן נתן דרכי תמים וטעם ויתן כי מאתו יסוב הטוב.&lt;קטע סוף=לג/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לד|פסוק לד]]===
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;

משוה - בעבור שהזכיר דרכו, הזכיר רגלי.

ומשוה - כמו שוה, או כמו: שויתי ה' לנגדי תמיד.

ויעמידני - שלא אכשל.&lt;קטע סוף=לד/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לה|פסוק לה]]===
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;

מלמד - מרגיל למודי הרע למוד מדבר.

ונחתה - כל אחת מזרועותי, כדרך: בנות צעדה עלי שור והנו&quot;ן שרש, כמו: ותנחת עלי ידך.
ויתכן להיות ונחתה כמו נחת הוא ואות הנו&quot;ן לבנין נפעל ויחסר בית מזרועותי, כמו הנמצא בית ה'.&lt;קטע סוף=לה/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לו|פסוק לו]]===
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;

ותתן - הזכיר וימינך - כנגד המלמד ידי למלחמה וזאת הענוה ששמת בי היא תגדלני ותעצימני והנה תרבני, כמו: על כל רב ביתו.&lt;קטע סוף=לו/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לז|פסוק לז]]===
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;

תרחיב, קרסולי - כתרגום: אשר לו כרעים.

וטעם תרחיב – בעבור.&lt;קטע סוף=לז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לח|פסוק לח]]===
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;

ארדוף - ולא אשוב מאחריהם.&lt;קטע סוף=לח/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח לט|פסוק לט]]===
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;

אמחצם, קום - שם הפועל כאשר יפלו.&lt;קטע סוף=לט/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מ|פסוק מ]]===
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;

ותאזרני חיל - נתת כח לאברי גופי לסבול טורח המלחמה.&lt;קטע סוף=מ/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מא|פסוק מא]]===
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;

ואויבי נתתה - כאילו אמר נתתה לי עורף.

אויבי - בנוסם כמו: ידך בעורף אויביך.&lt;קטע סוף=מא/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מב|פסוק מב]]===
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;

ישועו, על ה' - כמו אל ה', כמו: ותתפלל חנה על ה'.&lt;קטע סוף=מב/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מג|פסוק מג]]===
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;

ואשחקם, אריקם - כמו: ורקות בשר אע&quot;פ שהיה ראוי להיות הקוף דגושה.&lt;קטע סוף=מג/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מד|פסוק מד]]===
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;

תפלטני מריבי עם - הם ישראל, רמז לשאול על כן אחריו: עם לא ידעתי יעבדוני.&lt;קטע סוף=מד/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מה|פסוק מה]]===
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;

לשמע, ישמעו - כדרך וישמע שאול יתחברו.

יכחשו לי - והטעם שיכחשו לי - שהיו מתהללים בגבורתם, כנגד גבורתי, כמו: ברוב עזך יכחשו לך אויביך.&lt;קטע סוף=מה/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מו|פסוק מו]]===
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;

יבולו - כמו: נבול תבול.

ויחרגו - כתרגום: חרגת מותא ואין ריע לו במקרא.

ממסגרותיהם - מארמוניהם הנשגבים שיסגרו בהם מפחד.&lt;קטע סוף=מו/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מז|פסוק מז]]===
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;

חי - הטעם כי חי צורי לעולם ולעולם יהיה רם אלהי ישעי, על כן לא אפחד.&lt;קטע סוף=מז/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מח|פסוק מח]]===
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;

וידבר - כמו: כעדר בתוך הדברו.&lt;קטע סוף=מח/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח מט|פסוק מט]]===
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;

מפלטי מאיבי - יש אומרים: שאול ואנשיו.

אף מן קמי - הם גויי הארצות.

מאיש חמס - מלך פלשתים כי רחוק הוא שיאמר על שאול מאיש חמס.
גם יתכן להיות: רמז לשאול כאשר אמר: מרשעים יצא רשע.&lt;קטע סוף=מט/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח נ|פסוק נ]]===
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;

על כן אודך - בפי כי הגבורה שלך היא.&lt;קטע סוף=נ/&gt;


===[[אבן עזרא על תהלים יח נא|פסוק נא]]===
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;

מגדל - ולשמך אזמרה שהוא מגדיל.&lt;קטע סוף=נא/&gt;

[[קטגוריה:אבן עזרא על תהלים]]</text>
      <sha1>622r8h46jznsmli87bf3er2g54px8f0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבינו אב הרחמן והושיענו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368674</id>
    <revision>
      <id>1418176</id>
      <parentid>1137475</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:31:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1698" xml:space="preserve">{{מחק|כפול עם [[הושיענו למען שמך]]}}
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, (וְ)הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (וְ)הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
בַּצַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
גַּלְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
הֵעָתֶר־לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹת עֲוֹנֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
יֶהֱמוּ־נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
חֲמֹל עַל עַמָּךְ, וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ,{{ש}}
חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ&lt;noinclude&gt;


&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ct4blt7b5k8a86i7m4w39g36o5rmjnr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>369764</id>
    <revision>
      <id>1418035</id>
      <parentid>1137948</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:34:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8536" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 394|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|6024)); ((תשע&quot;ב, 91|תיקון|7045)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 221]] [[לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[+|וסעיף 13א]] [[=החוק|לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - החוק), בהסכמת השרה לאיכות הסביבה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - לרבות אריזה של חומר מסוכן;
:- &quot;מקום רגיש&quot; - גן לאומי, שמורת טבע, אתר הנצחה, אתר ארכאולוגי, יער, ים, חוף הים, מקור מים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], או מקום המצוי בקרבת מקור מים;
:- &quot;עבירה נוספת&quot; - עבירה כמשמעותה [[בסעיף 13(ה) לחוק]];
:- &quot;רכב מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]].

@ 2. קביעת עבירות קנס (תיקון: תשע&quot;ב)
: עבירות כמפורט [[בתוספת]], על הוראות [[=ח|סעיף 13 לחוק]], נקבעות בזה עבירות קנס.

@ 3. שיעור הקנס
: הקנס לעבירה כאמור [[בסעיף 2]] הוא סכום בשקלים חדשים הנקוב [[בתוספת]] לצד פרטי העבירה.

@ 4. ביטול
: צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התשמ&quot;ה-1985 - בטל.

@ 5. תחילה
: תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס' !! rowspan=&quot;2&quot; | [[חוק#|הסעיף]] !! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי העבירה !! colspan=&quot;6&quot; | הקנס
|-
! ליחיד !! לתאגיד !! ליחיד במקום רגיש !! לתאגיד במקום רגיש !! לעבירה נוספת ליחיד !! לעבירה נוספת לתאגיד
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכת פסולת ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב. || 1500 || 3000 || 4000 || 8000 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת, לרבות פסולת נוזלית, שמקורה במפעל או בית מלאכה. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || [[ח|13(ב)(1)]] || שפיכה של פסולת נוזלית לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 750 || 1500 || 2000 || 4000 || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה של גזם ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, של פסולת שהיא שיירי מזון בכמות קטנה, קליפות, ניירות, אריזות קטנות, בקבוקים או בדלי סיגריות. || 250 || 500 || 750 || 1500 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || [[ח|13(א)(2)]] || אי קביעת שלט ברכב ציבורי או ברכב מסחרי בלתי אחוד. || 250 || 500 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || [[ח|13(א)(3)]] || אי קיום חובת סימון מכל משקה. || 500 || 1000 || –– || –– || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || || (((נמחק))) || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || || (((נמחק))) || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || [[ח|13(ב)(1)]] || גרם לכלוך לרשות הרבים עקב התעופפות או דליפת פסולת מרכב מסחרי המוביל פסולת. || 750 || 1500 || –– || –– || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכת פסולת או גרם לכלוך לרשות הרבים באופן שאינו מפורט [[בתוספת זו]]. || 250 || 500 || 750 || 1500 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכת פסדים או פסולת בניין ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת כאמור, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב. || 1500 || 3000 || 4000 || 8000 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה של פסדים או פגרים לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של גרוטות רכב או פסולת בניין. || 750 || 1500 || 2000 || 4000 || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת שהיא צמיגים או גרוטאות, לרבות דוד, אסלה, רהיט, מכונה, מקרר, תנור, או חלק מהם. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה מכלי שיט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת שאינה מן הסוגים המפורטים בפרט 5. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה מכלי שייט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת מן הסוגים המפורטים בפרט 5. || 250 || 500 || 750 || 1500 || 500 || 1000
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || [[ח|13(ב)(1)]] || לכלוך רשות הרבים בכתיבה, ציור, שרטוט, חריטה על מקרקעין או הדבקה, תלייה, הנחה, או קביעה של כתב, מודעה או שלט שלא כדין. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרט 1]] [[או 12]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 4000 || 8000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 2]], [[13]] [[או 16]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 3000 || 6000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 3]], [[10]] [[או 14]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 2000 || 4000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 4]], [[15]] [[או 18]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 1500 || 3000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| 23. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 5]], [[11]] [[או 17]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 750 || 1500 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| 24((.)) || [[ח|13(ב)(3א)]] || הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א לחוק]], שאינה במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור [[בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] || 2,000 || 12,000 || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| 25((.)) || [[ח|13(ב)(3א)]] || הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א לחוק]], במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור [[בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] || 12,000 || 12,000 || || || ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באדר א' התש&quot;ס (3 במרס 2000)
&lt;חתימה&gt; יוסף ביילין שר המשפטים</text>
      <sha1>5atowh5c01vzl9i33phpk5hwjzikxyb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418036</id>
      <parentid>1418035</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:35:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8574" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 394|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|6024)); ((תשע&quot;ב, 91|תיקון|7045)), ((תשפ&quot;ב, 3768|תיקון|10298)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 221]] [[לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], [[+|וסעיף 13א]] [[=החוק|לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]] (להלן - החוק), בהסכמת השרה לאיכות הסביבה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - לרבות אריזה של חומר מסוכן;
:- &quot;מקום רגיש&quot; - גן לאומי, שמורת טבע, אתר הנצחה, אתר ארכאולוגי, יער, ים, חוף הים, מקור מים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], או מקום המצוי בקרבת מקור מים;
:- &quot;עבירה נוספת&quot; - עבירה כמשמעותה [[בסעיף 13(ה) לחוק]];
:- &quot;רכב מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]].

@ 2. קביעת עבירות קנס (תיקון: תשע&quot;ב)
: עבירות כמפורט [[בתוספת]], על הוראות [[=ח|סעיף 13 לחוק]], נקבעות בזה עבירות קנס.

@ 3. שיעור הקנס
: הקנס לעבירה כאמור [[בסעיף 2]] הוא סכום בשקלים חדשים הנקוב [[בתוספת]] לצד פרטי העבירה.

@ 4. ביטול
: צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התשמ&quot;ה-1985 - בטל.

@ 5. תחילה
: תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | מס' !! rowspan=&quot;2&quot; | [[חוק#|הסעיף]] !! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי העבירה !! colspan=&quot;6&quot; | הקנס
|-
! ליחיד !! לתאגיד !! ליחיד במקום רגיש !! לתאגיד במקום רגיש !! לעבירה נוספת ליחיד !! לעבירה נוספת לתאגיד
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכת פסולת ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב. || 1500 || 3000 || 4000 || 8000 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת, לרבות פסולת נוזלית, שמקורה במפעל או בית מלאכה. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || [[ח|13(ב)(1)]] || שפיכה של פסולת נוזלית לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 750 || 1500 || 2000 || 4000 || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה של גזם ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, של פסולת שהיא שיירי מזון בכמות קטנה, קליפות, ניירות, אריזות קטנות, בקבוקים או בדלי סיגריות. || 250 || 500 || 750 || 1500 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || [[ח|13(א)(2)]] || אי קביעת שלט ברכב ציבורי או ברכב מסחרי בלתי אחוד. || 250 || 500 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || [[ח|13(א)(3)]] || אי קיום חובת סימון מכל משקה. || 500 || 1000 || –– || –– || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || || (((נמחק))) || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || || (((נמחק))) || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || [[ח|13(ב)(1)]] || גרם לכלוך לרשות הרבים עקב התעופפות או דליפת פסולת מרכב מסחרי המוביל פסולת. || 750 || 1500 || –– || –– || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכת פסולת או גרם לכלוך לרשות הרבים באופן שאינו מפורט [[בתוספת זו]]. || 250 || 500 || 750 || 1500 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכת פסדים או פסולת בניין ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת כאמור, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב. || 1500 || 3000 || 4000 || 8000 || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה של פסדים או פגרים לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של גרוטות רכב או פסולת בניין. || 750 || 1500 || 2000 || 4000 || 1500 || 3000
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || [[ח|13(ג)(1א)(א)]] || השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת שהיא צמיגים או גרוטאות, לרבות דוד, אסלה, רהיט, מכונה, מקרר, תנור, או חלק מהם. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה מכלי שיט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת שאינה מן הסוגים המפורטים בפרט 5. || 1000 || 2000 || 3000 || 6000 || 2000 || 4000
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || [[ח|13(ב)(1)]] || השלכה מכלי שייט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת מן הסוגים המפורטים בפרט 5. || 250 || 500 || 750 || 1500 || 500 || 1000
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || [[ח|13(ב)(1)]] || לכלוך רשות הרבים בכתיבה, ציור, שרטוט, חריטה על מקרקעין או הדבקה, תלייה, הנחה, או קביעה של כתב, מודעה או שלט שלא כדין. || 500 || 1000 || 1500 || 3000 || 1000 || 2000
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרט 1]] [[או 12]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 4000 || 8000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 2]], [[13]] [[או 16]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 3000 || 6000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 3]], [[10]] [[או 14]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 2000 || 4000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 4]], [[15]] [[או 18]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 1500 || 3000 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| 23. || [[ח|13(ג)]] || השלכה כאמור [[בפרטים 5]], [[11]] [[או 17]] של פסולת המכילה חומר מסוכן. || 750 || 1500 || –– || –– || –– || ––
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| 24((.)) || [[ח|13(ב)(3א)]] || הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א לחוק]], שאינה במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור [[בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] || 2,000 || 12,000 || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| 25((.)) || [[ח|13(ב)(3א)]] || הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א לחוק]], במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור [[בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] || 12,000 || 12,000 || || || ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באדר א' התש&quot;ס (3 במרס 2000)
&lt;חתימה&gt; יוסף ביילין שר המשפטים</text>
      <sha1>f9m0zddq93i8fhx73uxsr259iqfpodp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>369773</id>
    <revision>
      <id>1418041</id>
      <parentid>1137950</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418036] תיקון תשפ&quot;ב</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13598" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 394|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 91|תיקון}}, {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3768|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13א|וסעיף 13א}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}} (להלן – החוק), בהסכמת השרה לאיכות הסביבה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – לרבות אריזה של חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום רגיש“ – גן לאומי, שמורת טבע, אתר הנצחה, אתר ארכאולוגי, יער, ים, חוף הים, מקור מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק המים, התשי״ט–1959}}, או מקום המצוי בקרבת מקור מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה נוספת“ – עבירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|בסעיף 13(ה) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|2|קביעת עבירות קנס|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} עבירות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, על הוראות {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, נקבעות בזה עבירות קנס.

{{ח:סעיף|3|שיעור הקנס}}
{{ח:ת}} הקנס לעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} הוא סכום בשקלים חדשים הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לצד פרטי העבירה.

{{ח:סעיף|4|ביטול}}
{{ח:ת}} צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התשמ״ה–1985 – בטל.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מס׳&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|הסעיף}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;פרטי העבירה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;הקנס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ליחיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתאגיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ליחיד במקום רגיש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לתאגיד במקום רגיש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעבירה נוספת ליחיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;לעבירה נוספת לתאגיד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכת פסולת ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת, לרבות פסולת נוזלית, שמקורה במפעל או בית מלאכה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפיכה של פסולת נוזלית לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה של גזם ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, של פסולת שהיא שיירי מזון בכמות קטנה, קליפות, ניירות, אריזות קטנות, בקבוקים או בדלי סיגריות.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(א)(2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי קביעת שלט ברכב ציבורי או ברכב מסחרי בלתי אחוד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(א)(3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אי קיום חובת סימון מכל משקה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גרם לכלוך לרשות הרבים עקב התעופפות או דליפת פסולת מרכב מסחרי המוביל פסולת.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכת פסולת או גרם לכלוך לרשות הרבים באופן שאינו מפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)(1א)(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכת פסדים או פסולת בניין ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מרכב מסחרי המוביל פסולת כאמור, שלא עקב התעופפותה או דליפתה מהרכב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)(1א)(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה של פסדים או פגרים לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)(1א)(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של גרוטות רכב או פסולת בניין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)(1א)(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד של פסולת שהיא צמיגים או גרוטאות, לרבות דוד, אסלה, רהיט, מכונה, מקרר, תנור, או חלק מהם.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה מכלי שיט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת שאינה מן הסוגים המפורטים בפרט 5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה מכלי שייט לרשות הרבים או ממנה לרשות היחיד של פסולת מן הסוגים המפורטים בפרט 5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(1)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לכלוך רשות הרבים בכתיבה, ציור, שרטוט, חריטה על מקרקעין או הדבקה, תלייה, הנחה, או קביעה של כתב, מודעה או שלט שלא כדין.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט 1}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|או 12}} של פסולת המכילה חומר מסוכן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|או 16}} של פסולת המכילה חומר מסוכן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרטים 3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 10|10}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|או 14}} של פסולת המכילה חומר מסוכן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרטים 4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 18|או 18}} של פסולת המכילה חומר מסוכן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השלכה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרטים 5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 11|11}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|או 17}} של פסולת המכילה חומר מסוכן.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;td&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;24{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(3א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק}}, שאינה במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;25{{ח:הערה|.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|13(ב)(3א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבערת פסולת בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק}}, במסגרת עסקו או משלח ידו, ולמעט הבערת פסולת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ו באדר א׳ התש״ס (3 במרס 2000)}}
* '''יוסף ביילין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nbswkxu5yt0qlwv1zmx4m2uvdxht5c6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>370271</id>
    <revision>
      <id>1418038</id>
      <parentid>1409386</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:42:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34413" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש&quot;ל-1970 (תיקון: תש&quot;ס)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המועצות הדתיות היהודיות (ניהול), תש&quot;ל-1970
=== תקנות בדבר ניהול מועצות דתיות ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 1721|תקנות המועצות הדתיות היהודיות (ניהול)|2573)); ((תשל&quot;ו, 2183|תיקון)); ((תשנ&quot;ב, 387|תיקון)); ((תשנ&quot;ט, 351|תיקון)); ((תש&quot;ס, 940|תיקון)); ((תשס&quot;א, 1047|תיקון)); ((תשס&quot;ד, 386|תיקון)), ((704|הוראת שעה)), ((928|הוראת שעה (תיקון))); ((תשס&quot;ה, 158|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((406|תיקון והוראת שעה)), ((648|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((876|תיקון והוראת שעה (תיקון))); ((תשס&quot;ו, 96|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((454|תיקון והוראת שעה [תשס&quot;ה] (תיקון))), ((822|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((1174|תיקון והוראת שעה [תשס&quot;ה] (תיקון מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 608|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((744|תיקון)), ((855|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((1094|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 3))); ((תשס&quot;ח, 214|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((1241|תיקון)); ((תשס&quot;ט, 1081|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תש&quot;ע, 46|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((276|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((334|ת&quot;ט)), ((952|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 3))), ((1194|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 4))), ((1629|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 5))); ((תשע&quot;א, 276|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((805|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((1062|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 3))), ((1350|תיקון)), ((1378|הוראת שעה  [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 4))); ((תשע&quot;ב, 313|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((952|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))), ((1232|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 3))), ((1601|תיקון)), ((1710|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 4))); ((תשע&quot;ג, 1130|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((1600|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))); ((תשע&quot;ד, 684|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תשע&quot;ה, 20|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))), ((1330|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 268|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תשע&quot;ז, 752|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תשע&quot;ח, 340|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תשע&quot;ט, 1797|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תש&quot;ף, 130|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון))); ((תשפ&quot;א, 1451|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון)|9075)); ((תשפ&quot;ב, 838|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון)|9717)), ((3766|הוראת שעה [תשס&quot;ד] (תיקון מס' 2)|10297)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#15|סעיף 8(א)]] [[חוק שירותי הדת היהודיים=החוק|לחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש&quot;ט-1949]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש&quot;ט-1949 הוחלף [[בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971]].))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;מועצה&quot; - מועצה דתית כמשמעותה [[חוק|בחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש&quot;ט-1949]];
:- &quot;השר&quot; - שר הדתות.

== פרק ב': חברי מועצה ==

@ 2. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח)
: (א) חבר מועצה, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים -
:: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים, עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול;
:: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
:: (3) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; לאדם פלוני - כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים.
: (ג) העובר על הוראות תקנת משנה (א), דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או שני העונשים כאחד.

@ 2א. איסור התקשרות &lt;!-- (([במקור: התקשורת])) --&gt; בחוזים (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שבו יש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
: (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול -
:: (1) לגבי חוזה בדבר שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בתקנת משנה (א);
:: (2) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות תקנה זו ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שווי של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
: (ד) לענין תקנה זו דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ה) הוראות תקנה זו לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה למועצה בכתב על כל התקשרות האסורה לפי הוראת תקנת משנה (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
: (ו) העובר ביודעין על הוראות תקנה זו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או שני העונשים כאחד.
: (ז) הרשעה בעבירה לפי תקנה זו תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
: (ח) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות [[תקנה 2]].

@ 3. התפטרות (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) חבר מועצה הרוצה להתפטר מתפקידו ימסור הודעה על כך במכתב רשום לראש המועצה וימציא העתק ממנה לשר ולגוף שהציעו אותו כמועמד כאמור [[#סעיף 3|בסעיף 4 לחוק]].
: (ב) ההתפטרות תקבל תוקף בתום 48 שעות מיום משלוח ההודעה בדואר רשום.

== פרק ג': ראש המועצה ==

@ 4. בחירת ראש מועצה (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) המועצה תבחר באחד מחבריה לראש המועצה בהצבעה גלויה ברוב קולות של הנוכחים או בצורת הצבעה שאותה דרשו שליש מהנוכחים בישיבה.
: (ב) לא ייבחר חבר מועצה לכהונת ראש המועצה, כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן מתקיים בו אחד מתנאי הכשירות וההתאמה המפורטים להלן:
:: (1) מילא תפקיד בכיר, במשך שלוש שנים לפחות, כעובד ברשות מקומית, במועצה דתית או בגוף מוניציפלי דומה, דוגמת תאגיד עירוני;
:: (2) החזיק במשרה, במשך שלוש שנים לפחות, בגוף עסקי או ציבורי, שבמסגרתו הוא ניהל כוח אדם ותקציב בהיקפים דומים לאלה של המועצה;
:: (3) כיהן במשך שלוש שנים לפחות כראש רשות מקומית או כראש מועצה דתית, או כיהן במשך שלוש שנים לפחות כסגן ראש רשות מקומית בשכר;
:: (4) כיהן במשך שלוש שנים לפחות בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי, ועיקר עיסוקו בשלוש השנים האמורות היה בנושאים הקשורים בשלטון המקומי, במועצות דתיות, במינהל, במשאבי אנוש או בכספים;
:: (5) כיהן במשך שנתיים לפחות בתפקיד רב עיר של עירייה או של מועצה מקומית או רב של מועצה אזורית;
:: (6) בעל השכלה אקדמית בתחומי מינהל עסקים, ניהול, משפטים, כלכלה או חשבונאות, או בעל תעודת &quot;יורה יורה&quot; מטעם הרבנות הראשית לישראל, והוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות באחד התפקידים או באחת הכהונות המפורטים בפסקאות (1) עד (4).
: (ג) לא ייבחר לראש המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית, אשר בית המשפט או היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבעו לגביה, כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש המועצה.

@ 4א. אי-התאמה לכהונה (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: לא ייבחר לחבר מועצה, ולא ימונה לממונה לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק]] או לממלא חובה או מבצע עבודה לפי [[סעיף 10א(ב) לחוק]], או לחבר ועדה ממונה על מועצה, לפי [[סעיף 10ב(א) לחוק]], מי שהורשע בעבירה פלילית, אשר בית המשפט או היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבעו לגביה, כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במועצה.

@ 5. סגנים וגזבר
: המועצה רשאית לבחור סגן ראש מועצה או יותר מסגן ראש מועצה אחד, במספר שאושר על ידי השר, וכן גזבר, מבין חבריה.

@ 5א. כהונה בלא שכר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2)
: סגן ראש מועצה יכהן בלא שכר.

@ 5ב. שכר ראש המועצה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ז-2)
: (א) בכפוף להחלטת המועצה, ראש מועצה יהיה זכאי לשכר, שיהיה בהתאם לשכר של ממונה בעל סמכות הכרעה כאמור [[בסעיף 6(ב6) לחוק]].
: (ב) ראש מועצה המקבל שכר על פי תקנות אלה אינו רשאי לעבוד בעבודה נוספת אלא אם כן התיר לו זאת, מראש, השר או מי שהוא הסמיך לכך, ובהיקף שהותר לו, הכל בהתחשב בגודלה של המועצה או בהיקף משרתו של ראש המועצה בה.

@ 6. תפקידי ראש המועצה
: ראש המועצה, בכפוף לכל החלטה של המועצה -
: (1) ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כדין ושכל הוצאה של המועצה תיעשה בהתאם לתקציבה המאושר;
: (2) יכין את הצעת התקציב השנתי ביחד עם הגזבר, ולאחר אישורה על ידי המועצה, יגישנה לרשות המקומית ולשר, הכל במועד ובצורה שנקבעו [[תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות)|בתקנות תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תשכ&quot;ח-1968]];
: (3) יזמן וינהל את ישיבות המועצה;
: (4) ירכז את פעולות המועצה וידאג להפעלתן התקינה של כל ועדותיה;
: (5) ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה.

@ 7. הפסקת כהונתו של ראש המועצה
: ראש המועצה יחדל מכהונתו באחת מאלה:
: (1) הוא התפטר, והתפטרותו אושרה על ידי המועצה;
: (2) הוא חדל להיות חבר המועצה;
: (3) הוא הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה בישיבה שלא מן המנין, בקולותיהם של רוב חברי המועצה.

@ 8. ממלא מקום ראש המועצה
: נבצר מראש המועצה לפעול או שחדל לכהן בתפקידו וטרם נבחר ראש מועצה אחר, ימלא את מקומו -
: (1) אם יש סגן ראש מועצה אחד - סגן ראש המועצה;
: (2) אם יש שני סגנים או יותר - הסגן שהמועצה מינתה אותו להיות ממלא מקום ראש המועצה;
: (3) אם אין סגן או שהמועצה לא מינתה אחד הסגנים כממלא מקום ראש המועצה - חבר המועצה שהשר מינהו לכך עד לבחירת ממלא מקום על ידי המועצה.

== פרק ד': ישיבות המועצה וסדריהן ==

@ 9. תקנון המועצה
: מועצה רשאית לקבוע באישור השר את סדרי ישיבותיה במידה שאינם עומדים בסתירה להוראות כל דין.

@ 10. ישיבה ראשונה
: (א) המועצה תתכנס לישיבתה הראשונה לא יאוחר מחודש מיום פרסום הודעה ברשומות על מינויה.
: (ב) ראש המועצה היוצא יכנס את המועצה לישיבתה הראשונה וינהלה עד לבחירת ראש מועצה; לא נכלל ראש המועצה היוצא בהרכבה החדש, או נבצר ממנו מכל סיבה שהיא לכנס את המועצה, תכונס המועצה לישיבתה הראשונה על ידי מי שהשר מינה לכך.
: (ג) בישיבה הראשונה תבחר המועצה בראש המועצה, ורשאית היא לבחור בסגן ובגזבר, והוראות [[תקנות 4]] [[ו-5]] יחולו על בחירתם.
: (ד) לא נבחר ראש מועצה בישיבה הראשונה, יכהן כראש מועצה בפועל חבר המועצה שהשר מינה לכך.

@ 11. ישיבה רגילה
: המועצה תקיים לפחות ישיבה רגילה אחת לחודש, אולם רשאית היא להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשי ניסן ותשרי של כל שנה.

@ 12. ישיבה שלא מן המנין
: ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבה שלא מן המנין והוא חייב לעשות כן אם לפחות שליש מחברי המועצה הגישו בקשה חתומה בידם המפרטת את סדר יומה של הישיבה; הוגשה בקשה כאמור, תתקיים הישיבה לא יאוחר משבעה ימים אחרי יום משלוח ההזמנות לישיבה, כפי שיקבע ראש המועצה.

@ 13. כינוס ישיבה שלא מן המנין ע&quot;י חברי המועצה
: לא נשלחו הזמנות לישיבת מועצה כאמור [[בתקנה 12]] תוך שבעה ימים מהיום שקיבל ראש המועצה את הבקשה לכנס את המועצה, רשאים המבקשים לכנס את המועצה במועד שיקבעו; ההזמנות לישיבה ייחתמו בידם.

@ 14. סדר יום ומועד המשלוח
: הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר יומה ותישלח בדואר רשום לכל חברי המועצה לפחות שלושה ימים לפני מועדה; בישיבה שלא מן המנין לא תדון המועצה בכל ענין שלא נכלל במפורש בהזמנה.

@ 15. הזמנה שלא הגיעה לידי חבר
: הזמנה לישיבה שנשלחה לחבר מועצה בהתאם [[לתקנה 14]] ולא הגיעה לידיו, אין בכך כדי לפסול חוקיותה של הישיבה.

@ 16. מנין חוקי (תיקון: תשנ&quot;ט)
: רוב רגיל של חברי המועצה הכולל את ראש המועצה מהווה מנין חוקי בישיבותיה; לא היה מנין חוקי בישיבה של המועצה עד שעברה שעה מהשעה שנקבעה בהזמנה, תידחה הישיבה לשבעה ימים ולאותה שעה, ואם אותו יום הוא יום מנוחה, ליום החול הבא למחרת יום המנוחה; בישיבה השניה יהווה שליש ממספר חברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שעמד על סדר יומה של הישיבה הנדחית, פרט לענינים מיוחדים שהמועצה החליטה עליהם מראש אחרת.

@ 17. קבלת החלטות
: כל החלטה תתקבל ברוב קולות המצביעים; ההצבעה תהיה בהרמת ידים, או בצורת הצבעה שאותה דרשו שליש הנוכחים בישיבה.

@ 18. תוכן הפרוטוקול
: בכל ישיבה של המועצה ירשום מזכיר המועצה או עובד המועצה שהיא קבעה לכך פרוטוקול של הישיבה שיכלול לפחות פרטים אלה:
: (1) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה;
: (2) סדר היום;
: (3) שמות המשתתפים בויכוח;
: (4) ההצעות;
: (5) תוצאות ההצבעות;
: (6) ההודעות האישיות;
: (7) ההחלטות.

@ 19. משלוח העתק הפרוטוקול
: ראש המועצה יאשר את הפרוטוקול בחתימת ידו, והעתק ממנו יישלח לכל חברי המועצה ולשר תוך שבועיים ממועד הישיבה.

@ 20. אישור הפרוטוקול ע&quot;י המועצה
: לא הגיש חבר המועצה לראש המועצה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה הרגילה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי המועצה.

@ 21. תיקון פרוטוקול
: הגיש חבר המועצה התנגדות תוך המועד האמור [[בתקנה 20]] והציע בה תיקון הפרוטוקול, יקרא אותה ראש המועצה בראשית הישיבה ולפני תחילת הדיון בסדר היום, ובאין הסכמה לתיקון המוצע, יוכרע בו בהצבעה בלי ויכוח.

== פרק ה': ועדות ==

@ 22. ועדות
: המועצה רשאית לבחור ועדות קבועות או ארעיות, מתוך חברי המועצה ומחוצה לה, בענינים הקשורים לתפקידיה; החלטות הועדות יועברו לאישור המועצה.

@ 23. יושבי ראש ועדות
: יושבי ראש הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה.

@ 24. מועד ישיבות
: יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטות הועדה; לא התכנסה ועדה למעלה מחדשיים, רשאי ראש המועצה לכנסה ולשבת בראשה.

@ 25. סדרי העבודה
: כל ועדה תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, באישור המועצה.

== פרק ה'1: מנהל (תיקון: תשס&quot;ד) ==

@ 25א. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-2) : (((בוטלה).))

== פרק ו': כספים והנהלת חשבונות ==

@ 26. קופת המועצה
: (א) כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
: (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין.
: (ג) ראש המועצה והגזבר אחראים לבטחונה של קופת המועצה, ובאין גזבר - חבר המועצה שהמועצה מינתה לכך.
: (ד) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו ביד ראש המועצה וביד הגזבר, ובאין גזבר - ביד חבר המועצה שהמועצה מינתה לכך.

@ 26א. מורשה חתימה זמני (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תש&quot;ע-4, תש&quot;ע-5, תש&quot;ע-6, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-5, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב-5, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (((הוראת שעה לתשע עשרה שנים ושישה חודשים מיום 17.6.2004):))
: (א) לא חודש הרכב המועצה הדתית בהתאם להוראות [[החוק]] ולא מונו למועצה ממונים לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק]], יהיה מזכיר המועצה אחראי לביטחונה של קופת המועצה ומוסמך לפתוח בעבורה חשבון לשעה כהגדרתו [[בסעיף 31טז לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].
: (ב) המחאות או פקודות תשלום לחובת קופת המועצה שענינן תשלום שכר, גמלאות, תפעול מקוואות וכן תשלומים חיוניים נוספים שאישר המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או מי מטעמו, ייחתמו ביד מזכיר המועצה באישור רואה חשבון שמינה המנהל הכללי האמור, הכל כאמור עד לחידוש הרכבה של המועצה או מינוי ממונים למועצה בהתאם [[לסעיף 6(ב2) לחוק]].
: (ג) בהעדר מזכיר למועצה יינתנו סמכויותיו כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב) לממונה בעל סמכות הכרעה במועצה דתית אחרת בעלת מאפיינים דומים.

@ 26ב. מינוי חשב מלווה (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח מבוקר;
::- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח מבוקר;
::- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
::- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר.
: (ב) השר רשאי מנימוקים שיירשמו, לאחר שנתן למועצה ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה, הכל לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, למנות חשב מלווה לתקופה שיורה, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור הגירעון השוטף של המועצה כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של המועצה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
:: (2) תקציב המועצה או ענייניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין לרבות בשל אי-תשלום התחייבויות המועצה כולן או חלקן;
:: (3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של המועצה, בין השאר לשם עריכת תכנית הבראה למועצה, תכנית התייעלות או איחוד מועצה עם מועצה אחרת.
: (ג) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיורה.
: (ד) שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב המשרד לשירותי דת.
: (ה) הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת.

@ 26ג. סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: (א) מונה למועצה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיורה השר:
:: (1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על קביעת תקציב המועצה בהתאם [[לסעיף 11ט לחוק]], ועל דרישת השתתפות הממשלה והרשות המקומית בתקציב המועצה בהתאם [[לסעיף 11 עד 11ח לחוק]]; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין למועצה, לצורך קביעת תקציב המועצה ודרישת השתתפות הממשלה והרשות המקומית בתקציב המועצה; כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו, לא יהיו למועצה, הסמכויות האמורות;
:: (2) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית אגרות אשר המועצה מוסמכת לגבות לפי כל דין; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות לפי כל דין למועצה לצורך גביית האגרות; כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו, לא יהיו למועצה, הסמכויות האמורות;
:: (3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של המועצה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
:: (4) המועצה וכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה, על פי כל דין, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם המועצה, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם [[בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, &quot;התחייבות כספית&quot; - לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית המשפט או לבית דין, כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
:: (5) התחייבות כספית מטעם המועצה לא תחייב את המועצה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי [[החוק]] ולפי תקנות אלה, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה למועצה חשב מלווה וכי זו תחייב את המועצה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;
:: (6) לא יתמנה אדם לעובד המועצה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב המלווה כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור; בפסקה זו, &quot;עובד המועצה&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (7) ראש המועצה, עובדי המועצה וכל מי שהוסמך להתחייב או לפעול בשמה חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן.
: (ב) אישר השר לגבי מועצה תכנית הבראה, ונוכח השר שהמועצה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי [[החוק]], לפי תקנות אלה ולפי כל דין אחר למועצה, ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה על פי כל דין, כולן או חלקן, ככל הנדרש, לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
:: (1) פיטורי עובדים;
:: (2) התקשרות בהתחייבות כספית בשם המועצה;
:: (3) הכנת תקציב והגשתו לאישור השר.
: (ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יהיו נתונות למועצה, ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה על פי כל דין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

@ 26ד. המצאת העתק כתבי בי-דין לחשב (תיקון: תשס&quot;ח-2)
: פתח אדם בהליך משפטי כנגד מועצה ומונה למועצה, לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו, חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתבי בי-דין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, &quot;הליך משפטי&quot; - לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

@ 27. נייר רשמי
: כל מסמך המוצא על ידי המועצה יהא על נייר רשמי של המועצה וייחתם בחותמת המועצה.

@ 28. הנהלת חשבונות
: המועצה חייבת לנהל חשבונות נכונים של כל הכספים המתקבלים והמוצאים על ידיה או בשמה.

@ 29. דו&quot;ח כספי
: ראש המועצה והגזבר חייבים, במועד ובצורה שהורה השר, להגיש לו דו&quot;ח כספי, המאושר על ידי רואה חשבון מוסמך, על הכנסותיה והוצאותיה של המועצה.

@ 29א. הוצאה בלתי חוקית (תיקון: תשל&quot;ו)
: (א) השר רשאי לזקוף כל הוצאה בלתי חוקית, או חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציאה, ויודיע על כך בכתב לחייב.
: (ב) חויב אדם כאמור, רשאי הוא תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב מהשר לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר למבקש ולמועצה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו בעל פה, ואף בכתב, לפי רצון המבקש.
: (ג) לא נתברר מהחלטות המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנכח בישיבה בה אושרה ההוצאה, כאילו נתן הסכמתו לכך, כל עוד לא הוכיח היפוכו של דבר.
: (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית של השר הוצאה שאינה חוקית, יהא חייב בתשלומה למועצה תוך חודש ימים מיום שנשלחה לו הודעה בכתב על ההחלטה הסופית.
: (ה) לא נפרע החוב הקבוע, תתבע המועצה את החייב בבית המשפט, ואם סירבה או התרשלה המועצה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, וכל ההוצאות הכרוכות בכך יהיו על חשבון התקציב של המועצה.

@ 30. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטלה).))

&lt;פרסום&gt; א' בסיון תש&quot;ל (5 ביוני 1970)
&lt;חתימה&gt; זרח ורהפטיג שר הדתות</text>
      <sha1>7f8ld1c6rll1si2wtwxsqssidi6m3xj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370275</id>
    <revision>
      <id>1418039</id>
      <parentid>1409398</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418038] תיקון תשפ&quot;ב מס' 2</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39688" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר ניהול מועצות דתיות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 1721|תקנות המועצות הדתיות היהודיות (ניהול)}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2183|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 387|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 351|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 940|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1047|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 386|תיקון}}, {{ח:תיבה|704|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|928|הוראת שעה (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 158|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|406|תיקון והוראת שעה}}, {{ח:תיבה|648|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|876|תיקון והוראת שעה (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 96|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|454|תיקון והוראת שעה [תשס״ה] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|822|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1174|תיקון והוראת שעה [תשס״ה] (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 608|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|744|תיקון}}, {{ח:תיבה|855|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1094|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 214|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1241|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1081|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 46|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|276|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|334|ת״ט}}, {{ח:תיבה|952|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1194|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1629|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 276|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|805|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1062|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1350|תיקון}}, {{ח:תיבה|1378|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 313|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|952|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1232|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1601|תיקון}}, {{ח:תיבה|1710|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1130|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1600|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 684|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 20|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1330|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 268|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 752|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 340|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1797|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 130|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1451|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 838|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3766|הוראת שעה [תשס״ד] (תיקון מס׳ 2)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 15|סעיף 8(א)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|לחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949 הוחלף {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חברי מועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ראש המועצה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ישיבות המועצה וסדריהן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ועדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: מנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: כספים והנהלת חשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה דתית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הדתות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חברי מועצה}}

{{ח:סעיף|2|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים –
{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים, עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות תקנת משנה (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד.

{{ח:סעיף|2א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שבו יש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות תקנה זו ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שווי של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
{{ח:תת|(ד)}} לענין תקנה זו דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה למועצה בכתב על כל התקשרות האסורה לפי הוראת תקנת משנה (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
{{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות תקנה זו, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד.
{{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי תקנה זו תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}.

{{ח:סעיף|3|התפטרות|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצה הרוצה להתפטר מתפקידו ימסור הודעה על כך במכתב רשום לראש המועצה וימציא העתק ממנה לשר ולגוף שהציעו אותו כמועמד כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 3|בסעיף 4 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההתפטרות תקבל תוקף בתום 48 שעות מיום משלוח ההודעה בדואר רשום.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ראש המועצה}}

{{ח:סעיף|4|בחירת ראש מועצה|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר באחד מחבריה לראש המועצה בהצבעה גלויה ברוב קולות של הנוכחים או בצורת הצבעה שאותה דרשו שליש מהנוכחים בישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבחר חבר מועצה לכהונת ראש המועצה, כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן מתקיים בו אחד מתנאי הכשירות וההתאמה המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מילא תפקיד בכיר, במשך שלוש שנים לפחות, כעובד ברשות מקומית, במועצה דתית או בגוף מוניציפלי דומה, דוגמת תאגיד עירוני;
{{ח:תתת|(2)}} החזיק במשרה, במשך שלוש שנים לפחות, בגוף עסקי או ציבורי, שבמסגרתו הוא ניהל כוח אדם ותקציב בהיקפים דומים לאלה של המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} כיהן במשך שלוש שנים לפחות כראש רשות מקומית או כראש מועצה דתית, או כיהן במשך שלוש שנים לפחות כסגן ראש רשות מקומית בשכר;
{{ח:תתת|(4)}} כיהן במשך שלוש שנים לפחות בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי, ועיקר עיסוקו בשלוש השנים האמורות היה בנושאים הקשורים בשלטון המקומי, במועצות דתיות, במינהל, במשאבי אנוש או בכספים;
{{ח:תתת|(5)}} כיהן במשך שנתיים לפחות בתפקיד רב עיר של עירייה או של מועצה מקומית או רב של מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(6)}} בעל השכלה אקדמית בתחומי מינהל עסקים, ניהול, משפטים, כלכלה או חשבונאות, או בעל תעודת ”יורה יורה“ מטעם הרבנות הראשית לישראל, והוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות באחד התפקידים או באחת הכהונות המפורטים בפסקאות (1) עד (4).
{{ח:תת|(ג)}} לא ייבחר לראש המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית, אשר בית המשפט או היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבעו לגביה, כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כראש המועצה.

{{ח:סעיף|4א|אי־&lt;wbr&gt;התאמה לכהונה|תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} לא ייבחר לחבר מועצה, ולא ימונה לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6(ב2) לחוק}} או לממלא חובה או מבצע עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 10א|סעיף 10א(ב) לחוק}}, או לחבר ועדה ממונה על מועצה, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 10ב|סעיף 10ב(א) לחוק}}, מי שהורשע בעבירה פלילית, אשר בית המשפט או היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבעו לגביה, כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במועצה.

{{ח:סעיף|5|סגנים וגזבר}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לבחור סגן ראש מועצה או יותר מסגן ראש מועצה אחד, במספר שאושר על ידי השר, וכן גזבר, מבין חבריה.

{{ח:סעיף|5א|כהונה בלא שכר|תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} סגן ראש מועצה יכהן בלא שכר.

{{ח:סעיף|5ב|שכר ראש המועצה|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ו־4, תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להחלטת המועצה, ראש מועצה יהיה זכאי לשכר, שיהיה בהתאם לשכר של ממונה בעל סמכות הכרעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|בסעיף 6(ב6) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה המקבל שכר על פי תקנות אלה אינו רשאי לעבוד בעבודה נוספת אלא אם כן התיר לו זאת, מראש, השר או מי שהוא הסמיך לכך, ובהיקף שהותר לו, הכל בהתחשב בגודלה של המועצה או בהיקף משרתו של ראש המועצה בה.

{{ח:סעיף|6|תפקידי ראש המועצה}}
{{ח:ת}} ראש המועצה, בכפוף לכל החלטה של המועצה –
{{ח:תת|(1)}} ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כדין ושכל הוצאה של המועצה תיעשה בהתאם לתקציבה המאושר;
{{ח:תת|(2)}} יכין את הצעת התקציב השנתי ביחד עם הגזבר, ולאחר אישורה על ידי המועצה, יגישנה לרשות המקומית ולשר, הכל במועד ובצורה שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות)|בתקנות תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(3)}} יזמן וינהל את ישיבות המועצה;
{{ח:תת|(4)}} ירכז את פעולות המועצה וידאג להפעלתן התקינה של כל ועדותיה;
{{ח:תת|(5)}} ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה.

{{ח:סעיף|7|הפסקת כהונתו של ראש המועצה}}
{{ח:ת}} ראש המועצה יחדל מכהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא התפטר, והתפטרותו אושרה על ידי המועצה;
{{ח:תת|(2)}} הוא חדל להיות חבר המועצה;
{{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה בישיבה שלא מן המנין, בקולותיהם של רוב חברי המועצה.

{{ח:סעיף|8|ממלא מקום ראש המועצה}}
{{ח:ת}} נבצר מראש המועצה לפעול או שחדל לכהן בתפקידו וטרם נבחר ראש מועצה אחר, ימלא את מקומו –
{{ח:תת|(1)}} אם יש סגן ראש מועצה אחד – סגן ראש המועצה;
{{ח:תת|(2)}} אם יש שני סגנים או יותר – הסגן שהמועצה מינתה אותו להיות ממלא מקום ראש המועצה;
{{ח:תת|(3)}} אם אין סגן או שהמועצה לא מינתה אחד הסגנים כממלא מקום ראש המועצה – חבר המועצה שהשר מינהו לכך עד לבחירת ממלא מקום על ידי המועצה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ישיבות המועצה וסדריהן}}

{{ח:סעיף|9|תקנון המועצה}}
{{ח:ת}} מועצה רשאית לקבוע באישור השר את סדרי ישיבותיה במידה שאינם עומדים בסתירה להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|10|ישיבה ראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה תתכנס לישיבתה הראשונה לא יאוחר מחודש מיום פרסום הודעה ברשומות על מינויה.
{{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה היוצא יכנס את המועצה לישיבתה הראשונה וינהלה עד לבחירת ראש מועצה; לא נכלל ראש המועצה היוצא בהרכבה החדש, או נבצר ממנו מכל סיבה שהיא לכנס את המועצה, תכונס המועצה לישיבתה הראשונה על ידי מי שהשר מינה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} בישיבה הראשונה תבחר המועצה בראש המועצה, ורשאית היא לבחור בסגן ובגזבר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יחולו על בחירתם.
{{ח:תת|(ד)}} לא נבחר ראש מועצה בישיבה הראשונה, יכהן כראש מועצה בפועל חבר המועצה שהשר מינה לכך.

{{ח:סעיף|11|ישיבה רגילה}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים לפחות ישיבה רגילה אחת לחודש, אולם רשאית היא להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשי ניסן ותשרי של כל שנה.

{{ח:סעיף|12|ישיבה שלא מן המנין}}
{{ח:ת}} ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבה שלא מן המנין והוא חייב לעשות כן אם לפחות שליש מחברי המועצה הגישו בקשה חתומה בידם המפרטת את סדר יומה של הישיבה; הוגשה בקשה כאמור, תתקיים הישיבה לא יאוחר משבעה ימים אחרי יום משלוח ההזמנות לישיבה, כפי שיקבע ראש המועצה.

{{ח:סעיף|13|כינוס ישיבה שלא מן המנין ע״י חברי המועצה}}
{{ח:ת}} לא נשלחו הזמנות לישיבת מועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} תוך שבעה ימים מהיום שקיבל ראש המועצה את הבקשה לכנס את המועצה, רשאים המבקשים לכנס את המועצה במועד שיקבעו; ההזמנות לישיבה ייחתמו בידם.

{{ח:סעיף|14|סדר יום ומועד המשלוח}}
{{ח:ת}} הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר יומה ותישלח בדואר רשום לכל חברי המועצה לפחות שלושה ימים לפני מועדה; בישיבה שלא מן המנין לא תדון המועצה בכל ענין שלא נכלל במפורש בהזמנה.

{{ח:סעיף|15|הזמנה שלא הגיעה לידי חבר}}
{{ח:ת}} הזמנה לישיבה שנשלחה לחבר מועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 14|לתקנה 14}} ולא הגיעה לידיו, אין בכך כדי לפסול חוקיותה של הישיבה.

{{ח:סעיף|16|מנין חוקי|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} רוב רגיל של חברי המועצה הכולל את ראש המועצה מהווה מנין חוקי בישיבותיה; לא היה מנין חוקי בישיבה של המועצה עד שעברה שעה מהשעה שנקבעה בהזמנה, תידחה הישיבה לשבעה ימים ולאותה שעה, ואם אותו יום הוא יום מנוחה, ליום החול הבא למחרת יום המנוחה; בישיבה השניה יהווה שליש ממספר חברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שעמד על סדר יומה של הישיבה הנדחית, פרט לענינים מיוחדים שהמועצה החליטה עליהם מראש אחרת.

{{ח:סעיף|17|קבלת החלטות}}
{{ח:ת}} כל החלטה תתקבל ברוב קולות המצביעים; ההצבעה תהיה בהרמת ידים, או בצורת הצבעה שאותה דרשו שליש הנוכחים בישיבה.

{{ח:סעיף|18|תוכן הפרוטוקול}}
{{ח:ת}} בכל ישיבה של המועצה ירשום מזכיר המועצה או עובד המועצה שהיא קבעה לכך פרוטוקול של הישיבה שיכלול לפחות פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה;
{{ח:תת|(2)}} סדר היום;
{{ח:תת|(3)}} שמות המשתתפים בויכוח;
{{ח:תת|(4)}} ההצעות;
{{ח:תת|(5)}} תוצאות ההצבעות;
{{ח:תת|(6)}} ההודעות האישיות;
{{ח:תת|(7)}} ההחלטות.

{{ח:סעיף|19|משלוח העתק הפרוטוקול}}
{{ח:ת}} ראש המועצה יאשר את הפרוטוקול בחתימת ידו, והעתק ממנו יישלח לכל חברי המועצה ולשר תוך שבועיים ממועד הישיבה.

{{ח:סעיף|20|אישור הפרוטוקול ע״י המועצה}}
{{ח:ת}} לא הגיש חבר המועצה לראש המועצה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה הרגילה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי המועצה.

{{ח:סעיף|21|תיקון פרוטוקול}}
{{ח:ת}} הגיש חבר המועצה התנגדות תוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}} והציע בה תיקון הפרוטוקול, יקרא אותה ראש המועצה בראשית הישיבה ולפני תחילת הדיון בסדר היום, ובאין הסכמה לתיקון המוצע, יוכרע בו בהצבעה בלי ויכוח.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ועדות}}

{{ח:סעיף|22|ועדות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לבחור ועדות קבועות או ארעיות, מתוך חברי המועצה ומחוצה לה, בענינים הקשורים לתפקידיה; החלטות הועדות יועברו לאישור המועצה.

{{ח:סעיף|23|יושבי ראש ועדות}}
{{ח:ת}} יושבי ראש הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה.

{{ח:סעיף|24|מועד ישיבות}}
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטות הועדה; לא התכנסה ועדה למעלה מחדשיים, רשאי ראש המועצה לכנסה ולשבת בראשה.

{{ח:סעיף|25|סדרי העבודה}}
{{ח:ת}} כל ועדה תקבע את סדרי עבודתה וישיבותיה, באישור המועצה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: מנהל|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשס״ד, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: כספים והנהלת חשבונות}}

{{ח:סעיף|26|קופת המועצה}}
{{ח:תת|(א)}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה והגזבר אחראים לבטחונה של קופת המועצה, ובאין גזבר – חבר המועצה שהמועצה מינתה לכך.
{{ח:תת|(ד)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו ביד ראש המועצה וביד הגזבר, ובאין גזבר – ביד חבר המועצה שהמועצה מינתה לכך.

{{ח:סעיף|26א|מורשה חתימה זמני|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תש״ע־5, תש״ע־6, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־5, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתשע עשרה שנים ושישה חודשים מיום 17.6.2004):}}
{{ח:תת|(א)}} לא חודש הרכב המועצה הדתית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|החוק}} ולא מונו למועצה ממונים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6(ב2) לחוק}}, יהיה מזכיר המועצה אחראי לביטחונה של קופת המועצה ומוסמך לפתוח בעבורה חשבון לשעה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31טז|בסעיף 31טז לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} המחאות או פקודות תשלום לחובת קופת המועצה שענינן תשלום שכר, גמלאות, תפעול מקוואות וכן תשלומים חיוניים נוספים שאישר המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או מי מטעמו, ייחתמו ביד מזכיר המועצה באישור רואה חשבון שמינה המנהל הכללי האמור, הכל כאמור עד לחידוש הרכבה של המועצה או מינוי ממונים למועצה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|לסעיף 6(ב2) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר מזכיר למועצה יינתנו סמכויותיו כמפורט בתקנות משנה (א) ו־(ב) לממונה בעל סמכות הכרעה במועצה דתית אחרת בעלת מאפיינים דומים.

{{ח:סעיף|26ב|מינוי חשב מלווה|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח מבוקר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח מבוקר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי מנימוקים שיירשמו, לאחר שנתן למועצה ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה, הכל לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, למנות חשב מלווה לתקופה שיורה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הגירעון השוטף של המועצה כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של המועצה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} תקציב המועצה או ענייניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין לרבות בשל אי־תשלום התחייבויות המועצה כולן או חלקן;
{{ח:תתת|(3)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של המועצה, בין השאר לשם עריכת תכנית הבראה למועצה, תכנית התייעלות או איחוד מועצה עם מועצה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיורה.
{{ח:תת|(ד)}} שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב המשרד לשירותי דת.
{{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת.

{{ח:סעיף|26ג|סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מונה למועצה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיורה השר:
{{ח:תתת|(1)}} החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על קביעת תקציב המועצה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 11ט|לסעיף 11ט לחוק}}, ועל דרישת השתתפות הממשלה והרשות המקומית בתקציב המועצה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 11|לסעיף 11 עד 11ח לחוק}}; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין למועצה, לצורך קביעת תקציב המועצה ודרישת השתתפות הממשלה והרשות המקומית בתקציב המועצה; כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו, לא יהיו למועצה, הסמכויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית אגרות אשר המועצה מוסמכת לגבות לפי כל דין; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות לפי כל דין למועצה לצורך גביית האגרות; כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו, לא יהיו למועצה, הסמכויות האמורות;
{{ח:תתת|(3)}} דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של המועצה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
{{ח:תתת|(4)}} המועצה וכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה, על פי כל דין, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם המועצה, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, ”התחייבות כספית“ – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית המשפט או לבית דין, כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבות כספית מטעם המועצה לא תחייב את המועצה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|החוק}} ולפי תקנות אלה, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה למועצה חשב מלווה וכי זו תחייב את המועצה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(6)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב המלווה כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור; בפסקה זו, ”עובד המועצה“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(7)}} ראש המועצה, עובדי המועצה וכל מי שהוסמך להתחייב או לפעול בשמה חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן.
{{ח:תת|(ב)}} אישר השר לגבי מועצה תכנית הבראה, ונוכח השר שהמועצה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|החוק}}, לפי תקנות אלה ולפי כל דין אחר למועצה, ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה על פי כל דין, כולן או חלקן, ככל הנדרש, לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} פיטורי עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בהתחייבות כספית בשם המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנת תקציב והגשתו לאישור השר.
{{ח:תת|(ג)}} הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יהיו נתונות למועצה, ולכל מי שמוסמך או רשאי להתחייב או לפעול בשמה על פי כל דין, הסמכויות שהוקנו כאמור.

{{ח:סעיף|26ד|המצאת העתק כתבי בי־&lt;wbr&gt;דין לחשב|תיקון: תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} פתח אדם בהליך משפטי כנגד מועצה ומונה למועצה, לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו, חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתבי בי־דין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, ”הליך משפטי“ – לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור.

{{ח:סעיף|27|נייר רשמי}}
{{ח:ת}} כל מסמך המוצא על ידי המועצה יהא על נייר רשמי של המועצה וייחתם בחותמת המועצה.

{{ח:סעיף|28|הנהלת חשבונות}}
{{ח:ת}} המועצה חייבת לנהל חשבונות נכונים של כל הכספים המתקבלים והמוצאים על ידיה או בשמה.

{{ח:סעיף|29|דו״ח כספי}}
{{ח:ת}} ראש המועצה והגזבר חייבים, במועד ובצורה שהורה השר, להגיש לו דו״ח כספי, המאושר על ידי רואה חשבון מוסמך, על הכנסותיה והוצאותיה של המועצה.

{{ח:סעיף|29א|הוצאה בלתי חוקית|תיקון: תשל״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה בלתי חוקית, או חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציאה, ויודיע על כך בכתב לחייב.
{{ח:תת|(ב)}} חויב אדם כאמור, רשאי הוא תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב מהשר לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר למבקש ולמועצה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו בעל פה, ואף בכתב, לפי רצון המבקש.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתברר מהחלטות המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנכח בישיבה בה אושרה ההוצאה, כאילו נתן הסכמתו לכך, כל עוד לא הוכיח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ד)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית של השר הוצאה שאינה חוקית, יהא חייב בתשלומה למועצה תוך חודש ימים מיום שנשלחה לו הודעה בכתב על ההחלטה הסופית.
{{ח:תת|(ה)}} לא נפרע החוב הקבוע, תתבע המועצה את החייב בבית המשפט, ואם סירבה או התרשלה המועצה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, וכל ההוצאות הכרוכות בכך יהיו על חשבון התקציב של המועצה.

{{ח:סעיף|30||תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:חתימות|א׳ בסיון תש״ל (5 ביוני 1970)}}
* '''זרח ורהפטיג'''&lt;br&gt;שר הדתות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ogpi8i43adk5irl1x5t5ubln8bziju9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>370459</id>
    <revision>
      <id>1418170</id>
      <parentid>1415079</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31513" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|3039)); ((תשמ&quot;א, 1180|תיקון)), ((1521|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ&quot;ב, 230|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ&quot;ד, 1677|תיקון)); ((תשמ&quot;ט, 734|הוראת שעה)); ((תש&quot;ן, 566|תיקון)), ((830|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;א, 176|תיקון)), ((689|הוראת שעה)); ((תשנ&quot;ו, 524|תיקון)), ((719|תיקון מס' 2)), ((1534|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ז, 573|תיקון)); ((תשנ&quot;ח, 312|תיקון)); ((תש&quot;ס, 34|תיקון)); ((תשס&quot;א, 153|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ו, 1022|הוראת שעה)), ((1080|הוראת שעה (תיקון))), ((1190|הוראת שעה (תיקון מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 966|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ח, 6|הוראת שעה)), ((634|הוראת שעה (מס' 2))), ((1200|הוראת שעה (מס' 2) (תיקון))); ((תשס&quot;ט, 379|הוראת שעה (מס' 2) [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((518|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ב, 1226|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ג, 508|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ד, 1592|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ט, 1884|הוראת שעה)), ((3270|הוראת שעה (תיקון))); ((תש&quot;ף, 134|תיקון)); ((תשפ&quot;א, 3370|הוראת שעה|9440)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 36(א)]] [[+|ו-65]] [[=החוק|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
&lt;!-- ----  --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;א-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991 (להלן - הוראת שעה 1991), לענין נזק שנגרם בתקופה המתחילה ביום א' בשבט התשנ&quot;א (16 בינואר 1991) והמסייימת ביום ב' באייר התשנ&quot;א (16 באפריל 1991).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ה-2006 (להלן - הוראת שעה 2006), לענין נזק באזור הגבלה שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס&quot;ו (14 באוגוסט 2006).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ז-2007 (להלן - הוראת שעה 2007), לענין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ח-2007 (להלן - הוראת שעה 2007/2), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס&quot;ח-2008 (להלן - הוראת שעה 2008), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום י' בחשוון התשס&quot;ז (1 בנובמבר 2006) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ט-2009 (להלן - הוראת שעה 2009), לעניין נזק באזור הקובע שאירע בתקופה שמיום ל' בכסלו התשס&quot;ט (27 בדצמבר 2008) עד יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ט (19 בינואר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ב) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012 (להלן - הוראת שעה 2012), לעניין נזק באזור זכאי שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז באדר התשע&quot;ב (11 במרס 2012) עד יום כ&quot;א באדר התשע&quot;ב (15 במרס 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013 (להלן - הוראת שעה 2013), לעניין נזק באזור המוכרז שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע&quot;ג (23 בנובמבר 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014 (להלן - הוראת שעה 2014), לעניין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע&quot;ד (31 באוגוסט 2014), המוקדם מביניהם, למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז באייר התשע&quot;ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;א)((בנוסח זה משולבות הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ&quot;א-2021, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשפ&quot;א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ&quot;א (21 במאי 2021) (להלן - תקופת ההכרזה).))  --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;שווי הנכס&quot; - הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
:- &quot;הנזק הממשי&quot; - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
:- &quot;הוצאות להקטנת הנזק&quot; - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה ונזק עקיף;
:- &quot;שווי של נזק מלחמה&quot; -
:: (1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;
:: (2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;
:: (3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך [[החוק]] כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
:: (4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש&quot;ל-1969]] - הנזק הממשי;
:: (5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;
:- &quot;אזור הכרזה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מוכרז&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מיוחד&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור קובע&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;הוראה על סגירת מוסד חינוך&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מס תשומות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שווי של נזק עקיף&quot; -
:: (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
:: (2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
::: (א) בחקלאות - הנזק הממשי;
::: (ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;
::: (ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
::: (ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי -
:::: (1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף - הנזק הממשי בשל הביטול;
:::: (2) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;מוסד תרבות ופנאי&quot; - עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ה) בבתי אוכל -
:::: (א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו - הנזק הממשי;
:::: (ב) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;בתי אוכל&quot; - כמשמעותם [[+#$ תוספת|בסעיפים 4.2א]], [[+#$ תוספת|4.2ב]], [[+#$ תוספת|4.6ה]] [[ו-4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013]];
:: (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
:: (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -
:::- &quot;שכר העבודה היומי&quot; - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
:::- &quot;שכר יום עבודה של העובד&quot; - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:::- &quot;השכר המרבי&quot; - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
:::- &quot;מעביד&quot; - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה [[בסעיף האמור]];
:: (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; &quot;הפסקת פעילות&quot; - הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;התקופה המזכה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הפיצוי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שיקום נזק&quot; - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - (((הנוסח הקבוע):)) מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - (((בתקופת הוראת השעה):)) מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל; ולעניין ההגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
:- &quot;הוצאות שיקום הנזק&quot; - כולן או מקצתן;
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

@ 2. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב)
: (א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע [[בתוספת]].
: (ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
: (ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

@ 3. סייג לגובה תשלום הפיצויים
: היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

@ 4. ניכויים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

@ 5. מסירת הודעה והגשת תביעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
: (ב1)  (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

@ 6. ראיות
: תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

@ 7. רשלנות בשמירת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) לא יראו נזק כ&quot;נזק מלחמה&quot; אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

@ 8. החלטת המנהל ותשלום פיצויים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
: (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור [[בתקנה 6]] תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
: (ב1) (((בתקופת הוראת השעה):)) לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לניזוק מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל; במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
: (ב2) (((בתקופת הוראת השעה):)) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר - ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
: (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
: (ד) (((הנוסח הקבוע):)) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע [[בסעיף 33(א)(1) לחוק]] החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
:: (((בתקופת הוראת השעה):)) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 9. תיקון החלטת המנהל (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי [[תקנה 8]] תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
: (ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנה 8]] בשינויים המחוייבים.
: (ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
: (ג1) (((פקעה).))
: (ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 33א לחוק]] והוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 11. ערר (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח)
: הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי [[תקנה 7]] [[או 8(א)]], או בהוראת המנהל לפי [[תקנה 7(א)]], או בתיקון החלטה לפי [[תקנה 9]], רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 12. ועדות ערר (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2)
: (א) ועדת ערר לענין [[תקנה 11]] תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -
:: (1) מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות [[בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
:: (3) חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
: (ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
: (ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
: (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
: (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

@ 12א. ערעור לבית משפט מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
: (ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
: (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ&quot;ג-1963]], יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

@ 13. ערבות למילווה
: היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
: (1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
: (2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

@ 14. סמכויות
: (א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
: (ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

@ 15. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

@ 16. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
: (1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
: (2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 17. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה, למעט [[תקנה 9]], ביום י&quot;ז בניסן תשל&quot;ב (1 באפריל 1972).

@ 18. ביטול
: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ&quot;ז-1967 - בטלות.

@ 19. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973&quot;.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ו)
: (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.
: (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק העקיף.
: (ג) (((פקע).))

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: לגבי נזק עקיף - 100% משווי הנזק.

== תוספת שנייה  (((פקעה)))  (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==

== תוספת שלישית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד) ==

== תוספת רביעית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-3) ==

&lt;פרסום&gt; ח' בתמוז תשל&quot;ג (8 ביולי 1973)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>hl1lzhs0ei0mcyme4si64rogt01riit</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418174</id>
      <parentid>1418170</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30616" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|3039)); ((תשמ&quot;א, 1180|תיקון)), ((1521|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ&quot;ב, 230|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ&quot;ד, 1677|תיקון)); ((תשמ&quot;ט, 734|הוראת שעה)); ((תש&quot;ן, 566|תיקון)), ((830|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;א, 176|תיקון)), ((689|הוראת שעה)); ((תשנ&quot;ו, 524|תיקון)), ((719|תיקון מס' 2)), ((1534|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ז, 573|תיקון)); ((תשנ&quot;ח, 312|תיקון)); ((תש&quot;ס, 34|תיקון)); ((תשס&quot;א, 153|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ו, 1022|הוראת שעה)), ((1080|הוראת שעה (תיקון))), ((1190|הוראת שעה (תיקון מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 966|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ח, 6|הוראת שעה)), ((634|הוראת שעה (מס' 2))), ((1200|הוראת שעה (מס' 2) (תיקון))); ((תשס&quot;ט, 379|הוראת שעה (מס' 2) [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((518|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ב, 1226|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ג, 508|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ד, 1592|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ט, 1884|הוראת שעה)), ((3270|הוראת שעה (תיקון))); ((תש&quot;ף, 134|תיקון)); ((תשפ&quot;א, 3370|הוראת שעה|9440)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 36(א)]] [[+|ו-65]] [[=החוק|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
&lt;!-- ----  --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;א-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991 (להלן - הוראת שעה 1991), לענין נזק שנגרם בתקופה המתחילה ביום א' בשבט התשנ&quot;א (16 בינואר 1991) והמסייימת ביום ב' באייר התשנ&quot;א (16 באפריל 1991).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ה-2006 (להלן - הוראת שעה 2006), לענין נזק באזור הגבלה שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס&quot;ו (14 באוגוסט 2006).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ז-2007 (להלן - הוראת שעה 2007), לענין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ח-2007 (להלן - הוראת שעה 2007/2), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס&quot;ח-2008 (להלן - הוראת שעה 2008), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום י' בחשוון התשס&quot;ז (1 בנובמבר 2006) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ט-2009 (להלן - הוראת שעה 2009), לעניין נזק באזור הקובע שאירע בתקופה שמיום ל' בכסלו התשס&quot;ט (27 בדצמבר 2008) עד יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ט (19 בינואר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ב) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012 (להלן - הוראת שעה 2012), לעניין נזק באזור זכאי שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז באדר התשע&quot;ב (11 במרס 2012) עד יום כ&quot;א באדר התשע&quot;ב (15 במרס 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013 (להלן - הוראת שעה 2013), לעניין נזק באזור המוכרז שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע&quot;ג (23 בנובמבר 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014 (להלן - הוראת שעה 2014), לעניין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע&quot;ד (31 באוגוסט 2014), המוקדם מביניהם, למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז באייר התשע&quot;ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;א)((בנוסח זה משולבות הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ&quot;א-2021, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשפ&quot;א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ&quot;א (21 במאי 2021) (להלן - תקופת ההכרזה).))  --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;שווי הנכס&quot; - הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
:- &quot;הנזק הממשי&quot; - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
:- &quot;הוצאות להקטנת הנזק&quot; - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה ונזק עקיף;
:- &quot;שווי של נזק מלחמה&quot; -
:: (1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;
:: (2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;
:: (3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך [[החוק]] כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
:: (4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש&quot;ל-1969]] - הנזק הממשי;
:: (5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;
:- &quot;אזור הכרזה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מוכרז&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מיוחד&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור קובע&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;הוראה על סגירת מוסד חינוך&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מס תשומות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שווי של נזק עקיף&quot; -
:: (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
:: (2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
::: (א) בחקלאות - הנזק הממשי;
::: (ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;
::: (ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
::: (ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי -
:::: (1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף - הנזק הממשי בשל הביטול;
:::: (2) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;מוסד תרבות ופנאי&quot; - עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ה) בבתי אוכל -
:::: (א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו - הנזק הממשי;
:::: (ב) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;בתי אוכל&quot; - כמשמעותם [[+#$ תוספת|בסעיפים 4.2א]], [[+#$ תוספת|4.2ב]], [[+#$ תוספת|4.6ה]] [[ו-4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013]];
:: (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
:: (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -
:::- &quot;שכר העבודה היומי&quot; - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
:::- &quot;שכר יום עבודה של העובד&quot; - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:::- &quot;השכר המרבי&quot; - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
:::- &quot;מעביד&quot; - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה [[בסעיף האמור]];
:: (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; &quot;הפסקת פעילות&quot; - הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;התקופה המזכה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הפיצוי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שיקום נזק&quot; - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
:- &quot;הוצאות שיקום הנזק&quot; - כולן או מקצתן;
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

@ 2. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב)
: (א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע [[בתוספת]].
: (ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
: (ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

@ 3. סייג לגובה תשלום הפיצויים
: היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

@ 4. ניכויים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

@ 5. מסירת הודעה והגשת תביעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
: (ב1)  (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

@ 6. ראיות
: תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

@ 7. רשלנות בשמירת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) לא יראו נזק כ&quot;נזק מלחמה&quot; אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

@ 8. החלטת המנהל ותשלום פיצויים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
: (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור [[בתקנה 6]] תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
: (ב1) (((בתקופת הוראת השעה):)) לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לניזוק מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל; במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
: (ב2) (((בתקופת הוראת השעה):)) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר - ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
: (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
: (ד) (((הנוסח הקבוע):)) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע [[בסעיף 33(א)(1) לחוק]] החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
:: (((בתקופת הוראת השעה):)) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 9. תיקון החלטת המנהל (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי [[תקנה 8]] תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
: (ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנה 8]] בשינויים המחוייבים.
: (ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
: (ג1) (((פקעה).))
: (ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 33א לחוק]] והוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 11. ערר (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח)
: הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי [[תקנה 7]] [[או 8(א)]], או בהוראת המנהל לפי [[תקנה 7(א)]], או בתיקון החלטה לפי [[תקנה 9]], רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 12. ועדות ערר (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2)
: (א) ועדת ערר לענין [[תקנה 11]] תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -
:: (1) מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות [[בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
:: (3) חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
: (ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
: (ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
: (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
: (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

@ 12א. ערעור לבית משפט מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
: (ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
: (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ&quot;ג-1963]], יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

@ 13. ערבות למילווה
: היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
: (1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
: (2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

@ 14. סמכויות
: (א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
: (ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

@ 15. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

@ 16. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
: (1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
: (2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 17. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה, למעט [[תקנה 9]], ביום י&quot;ז בניסן תשל&quot;ב (1 באפריל 1972).

@ 18. ביטול
: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ&quot;ז-1967 - בטלות.

@ 19. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973&quot;.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ו)
: (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.
: (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק העקיף.
: (ג) (((פקע).))

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: לגבי נזק עקיף - 100% משווי הנזק.

== תוספת שנייה  (((פקעה)))  (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==

== תוספת שלישית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד) ==

== תוספת רביעית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-3) ==

&lt;פרסום&gt; ח' בתמוז תשל&quot;ג (8 ביולי 1973)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>s8sgsm6fg1u69ls6dzuixq3qaj6tu2q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418175</id>
      <parentid>1418174</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:31:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>פקיעת הוראת שעה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29617" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|3039)); ((תשמ&quot;א, 1180|תיקון)), ((1521|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ&quot;ב, 230|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ&quot;ד, 1677|תיקון)); ((תשמ&quot;ט, 734|הוראת שעה)); ((תש&quot;ן, 566|תיקון)), ((830|תיקון מס' 2)); ((תשנ&quot;א, 176|תיקון)), ((689|הוראת שעה)); ((תשנ&quot;ו, 524|תיקון)), ((719|תיקון מס' 2)), ((1534|תיקון מס' 3)); ((תשנ&quot;ז, 573|תיקון)); ((תשנ&quot;ח, 312|תיקון)); ((תש&quot;ס, 34|תיקון)); ((תשס&quot;א, 153|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ו, 1022|הוראת שעה)), ((1080|הוראת שעה (תיקון))), ((1190|הוראת שעה (תיקון מס' 2))); ((תשס&quot;ז, 966|הוראת שעה)); ((תשס&quot;ח, 6|הוראת שעה)), ((634|הוראת שעה (מס' 2))), ((1200|הוראת שעה (מס' 2) (תיקון))); ((תשס&quot;ט, 379|הוראת שעה (מס' 2) [תשס&quot;ח] (תיקון))), ((518|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ב, 1226|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ג, 508|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ד, 1592|הוראת שעה)); ((תשע&quot;ט, 1884|הוראת שעה)), ((3270|הוראת שעה (תיקון))); ((תש&quot;ף, 134|תיקון)); ((תשפ&quot;א, 3370|הוראת שעה|9440)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 36(א)]] [[+|ו-65]] [[=החוק|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
&lt;!-- ----  --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;א-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991 (להלן - הוראת שעה 1991), לענין נזק שנגרם בתקופה המתחילה ביום א' בשבט התשנ&quot;א (16 בינואר 1991) והמסייימת ביום ב' באייר התשנ&quot;א (16 באפריל 1991).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ה-2006 (להלן - הוראת שעה 2006), לענין נזק באזור הגבלה שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס&quot;ו (14 באוגוסט 2006).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ז-2007 (להלן - הוראת שעה 2007), לענין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ח-2007 (להלן - הוראת שעה 2007/2), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס&quot;ח-2008 (להלן - הוראת שעה 2008), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום י' בחשוון התשס&quot;ז (1 בנובמבר 2006) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ט-2009 (להלן - הוראת שעה 2009), לעניין נזק באזור הקובע שאירע בתקופה שמיום ל' בכסלו התשס&quot;ט (27 בדצמבר 2008) עד יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ט (19 בינואר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ב) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012 (להלן - הוראת שעה 2012), לעניין נזק באזור זכאי שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז באדר התשע&quot;ב (11 במרס 2012) עד יום כ&quot;א באדר התשע&quot;ב (15 במרס 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013 (להלן - הוראת שעה 2013), לעניין נזק באזור המוכרז שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע&quot;ג (23 בנובמבר 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014 (להלן - הוראת שעה 2014), לעניין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע&quot;ד (31 באוגוסט 2014), המוקדם מביניהם, למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז באייר התשע&quot;ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;א)((בנוסח זה משולבות הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ&quot;א-2021, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשפ&quot;א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ&quot;א (21 במאי 2021) (להלן - תקופת ההכרזה).))  --&gt;

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;שווי הנכס&quot; - הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
:- &quot;הנזק הממשי&quot; - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
:- &quot;הוצאות להקטנת הנזק&quot; - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה ונזק עקיף;
:- &quot;שווי של נזק מלחמה&quot; -
:: (1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;
:: (2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;
:: (3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך [[החוק]] כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
:: (4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש&quot;ל-1969]] - הנזק הממשי;
:: (5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;
:- &quot;אזור הכרזה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מוכרז&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מיוחד&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור קובע&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;הוראה על סגירת מוסד חינוך&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מס תשומות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שווי של נזק עקיף&quot; -
:: (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
:: (2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
::: (א) בחקלאות - הנזק הממשי;
::: (ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;
::: (ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
::: (ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי -
:::: (1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף - הנזק הממשי בשל הביטול;
:::: (2) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;מוסד תרבות ופנאי&quot; - עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ה) בבתי אוכל -
:::: (א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו - הנזק הממשי;
:::: (ב) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;בתי אוכל&quot; - כמשמעותם [[+#$ תוספת|בסעיפים 4.2א]], [[+#$ תוספת|4.2ב]], [[+#$ תוספת|4.6ה]] [[ו-4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013]];
:: (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
:: (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -
:::- &quot;שכר העבודה היומי&quot; - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
:::- &quot;שכר יום עבודה של העובד&quot; - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:::- &quot;השכר המרבי&quot; - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
:::- &quot;מעביד&quot; - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה [[בסעיף האמור]];
:: (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; &quot;הפסקת פעילות&quot; - הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;התקופה המזכה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הפיצוי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שיקום נזק&quot; - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
:- &quot;הוצאות שיקום הנזק&quot; - כולן או מקצתן;
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

@ 2. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב)
: (א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע [[בתוספת]].
: (ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
: (ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

@ 3. סייג לגובה תשלום הפיצויים
: היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

@ 4. ניכויים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

@ 5. מסירת הודעה והגשת תביעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
: (ב1)  (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

@ 6. ראיות
: תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

@ 7. רשלנות בשמירת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) לא יראו נזק כ&quot;נזק מלחמה&quot; אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

@ 8. החלטת המנהל ותשלום פיצויים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
: (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור [[בתקנה 6]] תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
: (ב1) (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
: (ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע [[בסעיף 33(א)(1) לחוק]] החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 9. תיקון החלטת המנהל (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי [[תקנה 8]] תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
: (ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנה 8]] בשינויים המחוייבים.
: (ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
: (ג1) (((פקעה).))
: (ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 33א לחוק]] והוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 11. ערר (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח)
: הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי [[תקנה 7]] [[או 8(א)]], או בהוראת המנהל לפי [[תקנה 7(א)]], או בתיקון החלטה לפי [[תקנה 9]], רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 12. ועדות ערר (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2)
: (א) ועדת ערר לענין [[תקנה 11]] תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -
:: (1) מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות [[בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
:: (3) חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
: (ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
: (ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
: (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
: (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

@ 12א. ערעור לבית משפט מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
: (ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
: (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ&quot;ג-1963]], יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

@ 13. ערבות למילווה
: היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
: (1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
: (2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

@ 14. סמכויות
: (א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
: (ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

@ 15. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

@ 16. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
: (1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
: (2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 17. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה, למעט [[תקנה 9]], ביום י&quot;ז בניסן תשל&quot;ב (1 באפריל 1972).

@ 18. ביטול
: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ&quot;ז-1967 - בטלות.

@ 19. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973&quot;.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ו)
: (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.
: (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק העקיף.
: (ג) (((פקע).))

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א)
: לגבי נזק עקיף - 100% משווי הנזק.

== תוספת שנייה  (((פקעה)))  (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשפ&quot;א) ==

== תוספת שלישית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד) ==

== תוספת רביעית (((פקעה))) (תיקון: תשס&quot;ו-3) ==

&lt;פרסום&gt; ח' בתמוז תשל&quot;ג (8 ביולי 1973)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>0psy08bni1s7azio2cpbxq5chtsz9gu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370460</id>
    <revision>
      <id>1418171</id>
      <parentid>1415098</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418170] פקיעת הוראת שעה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30621" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1180|תיקון}}, {{ח:תיבה|1521|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 230|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1677|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 734|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 566|תיקון}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 176|תיקון}}, {{ח:תיבה|689|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 524|תיקון}}, {{ח:תיבה|719|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1534|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 573|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 312|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 34|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 153|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1022|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1080|הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1190|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 966|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 6|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|634|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1200|הוראת שעה (מס׳ 2) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 379|הוראת שעה (מס׳ 2) [תשס״ח] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|518|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1226|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 508|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1592|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1884|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|3270|הוראת שעה (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 134|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3370|הוראת שעה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 36|סעיפים 36(א)}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 65|ו־65}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הנכס“ – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנזק הממשי“ – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות להקטנת הנזק“ – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על־ידי פעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – נזק מלחמה ונזק עקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי של נזק מלחמה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נכסים בישוב ספר – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מלאי – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יבול על קרקע באזור עירוני – הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|החוק}} כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מלאי מעבר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש״ל–1969}} – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי נכסים אחרים – הנזק הממשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור זכאי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוכרז“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיוחד“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קובע“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה על סגירת מוסד חינוך“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי של נזק עקיף“ –
{{ח:תתת|(1)}} כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(2)}} כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
{{ח:תתתת|(א)}} בחקלאות – הנזק הממשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;
{{ח:תתתת|(ג)}} בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת|(ד)}} באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת}} לעניין פסקה זו, ”מוסד תרבות ופנאי“ – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בבתי אוכל –
{{ח:תתתתת|(א)}} לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו – הנזק הממשי;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת}} לעניין פסקה זו, ”בתי אוכל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2א|בסעיפים 4.2א}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2ב|4.2ב}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.6ה|4.6ה}} {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.8|ו־4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(3)}} כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
{{ח:תתת|(4)}} כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(5)}} לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; ”הפסקת פעילות“ – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המזכה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפיצוי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום נזק“ – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל; ולעניין ההגדרה ”שווי של נזק עקיף“, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל־7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שיקום הנזק“ – כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

{{ח:סעיף|2|פיצויים|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|3|סייג לגובה תשלום הפיצויים}}
{{ח:ת}} היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

{{ח:סעיף|4|ניכויים|תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:ת}} מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

{{ח:סעיף|5|מסירת הודעה והגשת תביעה|תיקון: תשס״ו, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

{{ח:סעיף|6|ראיות}}
{{ח:ת}} תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

{{ח:סעיף|7|רשלנות בשמירת נכסים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו נזק כ”נזק מלחמה“ אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

{{ח:סעיף|8|החלטת המנהל ותשלום פיצויים|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לניזוק מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל; במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 33|בסעיף 33(א)(1) לחוק}} החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בתקופת הוראת השעה):}} לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|תיקון החלטת המנהל|תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
{{ח:תת|(ב)}} על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ד)}} סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11|ערר|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8(א)}}, או בהוראת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}}, או בתיקון החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|12|ועדות ערר|תיקון: תש״ן, תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת ערר לענין {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בועדת ערר כאמור יהיו חברים –
{{ח:תתת|(1)}} מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
{{ח:תת|(ג)}} רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
{{ח:תת|(ו)}} לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

{{ח:סעיף|12א|ערעור לבית משפט מחוזי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963}}, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

{{ח:סעיף|13|ערבות למילווה}}
{{ח:ת}} היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
{{ח:תת|(2)}} לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

{{ח:סעיף|14|סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

{{ח:סעיף|15|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|16|עונשין}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|17|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}, ביום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972).

{{ח:סעיף|18|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967 – בטלות.

{{ח:סעיף|19|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973“.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ו|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין־לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד – 50% משווי הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי נזק מלחמה לנכס אחר – 100% משווי הנזק העקיף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ח, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ו, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשפ״א}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ו־3}}

{{ח:חתימות|ח׳ בתמוז תשל״ג (8 ביולי 1973)}}
* '''פנחס ספיר'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2itol6121ypicamvyntsi45dbry4fdx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/88</title>
    <ns>104</ns>
    <id>375047</id>
    <revision>
      <id>1418123</id>
      <parentid>950481</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:22:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5738" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;עמד&quot; /&gt;{{rh||נחום איש קודש הקדשים&amp;mdash;נחום הזקן|921}}&lt;/noinclude&gt;המלכות‪ ,‬וכשמצאו שהביא עפר רצו‬ לגזור ולהרוג את כל היהודים ואמרו‬ ‫קא מחייבו יהודאי מינן‪ ,‬אמר גם זו‬ לטובה‪ ,‬אתא אליהו אדמי ליה כחד‬ ‫מינייהו אמר דלמא הא עפרא מעפרא‬ ‫דאברהם אביהם הוא‪ ,‬דכי הוה שדי‬ ‫עפרא (כשלחם עם הארבעה מלכים) היה‬ סייפיה‪ ,‬גילי היו גירי.‬ הוה חדא מדינתא‬ ‫דלא מצאי למיכבשה‪ ,‬ברקו עם העפר‬ ‫וכבשוה‪.,‬וכשראי שהאמת כדברי אליהו‪,‬‬ ‫לא די שלא גזרו שום גזירה על ישראל‪,‬‬ אך גם מלאו את הכלי עם אבנים טובות‬ ‫ומרגליות וישלחוהו בכבוד גדול‪.
‬
‫כשחזר לילך לביתו לן בההוא ביתא‬ שגנבו ממנו האבנים טובות‪ ,‬ושאלוהו מה‬ ‫הבאת לבית המלך שעשו לך יקרא כולי‬ האי? א״ל מאי דשקלי מהכא הבאתי‬ ‫להתם‪ .‬מה עשו הם‪ ,‬סתרו לדירייהו‬ ואמטינהו לבי מלכא‪ ,‬א״ל האי עפרא‬ ראייתי (נחום) מדידן הוא‪ ,‬ובדקו את‬ עפרם ולא מצאו שיש בהן הסגולה דעפר‬ ‫נחום איש גם זו והרגום‪.
‬‬
‫ויסופר שם שסופו של הצדיק הזה היה‬ שהיה סומא בשתי עיניו‪ ,‬גידם משתי‬ ידיו‪ ,‬קיטע משתי רגליו‪ ,‬וכל גופו מלא‬ ‫שחין‪ ,‬והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו‬ מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו‬ נמלים‪ .‬פ״א בקשו תלמידיו לפנות מטתו‬ ‫ואח״כ לפנות את הכלים שבבית‪ ,‬א״ל‬
‫פנו מקודם את הכלים ואח״כ פנו מטתי‬ שמובטח לכם שכ׳׳ז שאני בבית אין‬ הבית נופל‪ ,‬וכן היה כשפינו אותו במטתו‬ ‫נפלה אח׳׳כ הבית‪ .‬א״ל תלמידיו רבי!‬ וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה‬ ‫עלתה לך כך? א״ל בני! אני גרמתי‬ ‫לעצמי כך‪ ,‬שפ״א הלכתי בדרך לבית‬ ‫חמי והיה עמי משא נ׳ חמורים של‬ ‫מאכל ומשתה ומיני מגדים‪ ,‬בא עני אחד‬ וא״ל רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד‬ שאפרוק מן החמור‪ ,‬לא הספקתי לפרוק‬ מן החמור עד שיצתה נשמתו‪ ,‬נפלתי על‬ ‫פניו ואמרתי‪ ,‬עיני שלא חסו על עיניך‬ יסומו‪ ,‬ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו —‬ ‫ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי‬ יהא מלא שחין‪ ,‬א״ל אוי לנו שראינוך‬ בכך‪ ,‬אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני‬ ‫בכך‪.
‬‬
‫
&lt;section begin=&quot;נחום איש קודש הקדשים&quot;/&gt;==נחום איש קודש הקדשים==
ערך מנחם.

‫
&lt;section end=&quot;נחום איש קודש הקדשים&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר ירמיה&quot;/&gt;==נחום בר ירמיה==
ערך ר' תנחום בר ירמיה.

‫
&lt;section end=&quot;נחום בר ירמיה&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר' סימאי&quot;/&gt;==נחום בר' סימאי==
ערך מנחם בר' סימאי.

&lt;section end=&quot;נחום בר' סימאי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר' נחום בר פפא&quot;/&gt;==ר' נחום בר פפא==
נזכר [[יומא סז א|יומא סז.]] ‬אמר משום ר' אלעזר‬ הקפר‪ ,‬וגרסת דק״ס ר׳ נחום בר פרנך.
‫
&lt;section end=&quot;ר' נחום בר פפא&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר' נחום בר פרנך&quot;/&gt;==ר' נחום בר פרנך==
ערך ר' נחום בר פפא.

‫
&lt;section end=&quot;ר' נחום בר פרנך&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר׳ שימלאי&quot;/&gt;==נחום בר׳ שימלאי==
‬נזכר זהר חדש‬ רות פ׳׳א‪.‬‬

‫
&lt;section end=&quot;נחום בר׳ שימלאי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום הזקן (תנא דברייתא)&quot;/&gt;==נחום הזקן (תנא דברייתא)==
ב[[ברכות מח ב|ברכות מח:]] תניא ר' אליעזר אומר - נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית, ר' יוסי אומר וכו'.

&lt;section end=&quot;נחום הזקן (תנא דברייתא)&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)&quot;/&gt;==נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)==
‫נזכר במשנה [[משנה פאה ב ו|פאה פ״ב מ״ו]] מעשה שזרע ר״ש איש המצפה ובא לפני ר״ג‬ ‫[הזקן] ועלו ללשכת הגזית ושאלו‪ :‬ואמר‬ נחום הלבלר מקובל אני מר׳ מיאשה‬ ‫וכו'.‬‬

‫ובתנחומא הישן במדבר־כב העתיק‬ ‫המשנה בשם ר׳ תנחום הלבלר וצ״ל ר׳‬ נחום‪.‬‬

&lt;section end=&quot;נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)&quot;/&gt;==נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)==
הוא היה מדייני גזירות בירושלים‬ כתוספתא ב״ב רפ׳׳ט ר׳ נתן אומר‪,‬‬ נחום המדי היה מדייני גזירות אמר‬ הכותב נכסיו בשם חבירו אין כופין אותו‬
&lt;section end=&quot;נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>86lvlkytjwn60c6c45bh68q6jhap5nd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418124</id>
      <parentid>1418123</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5738" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;עמד&quot; /&gt;{{rh||נחום איש קודש הקדשים&amp;mdash;נחום המדי|921}}&lt;/noinclude&gt;המלכות‪ ,‬וכשמצאו שהביא עפר רצו‬ לגזור ולהרוג את כל היהודים ואמרו‬ ‫קא מחייבו יהודאי מינן‪ ,‬אמר גם זו‬ לטובה‪ ,‬אתא אליהו אדמי ליה כחד‬ ‫מינייהו אמר דלמא הא עפרא מעפרא‬ ‫דאברהם אביהם הוא‪ ,‬דכי הוה שדי‬ ‫עפרא (כשלחם עם הארבעה מלכים) היה‬ סייפיה‪ ,‬גילי היו גירי.‬ הוה חדא מדינתא‬ ‫דלא מצאי למיכבשה‪ ,‬ברקו עם העפר‬ ‫וכבשוה‪.,‬וכשראי שהאמת כדברי אליהו‪,‬‬ ‫לא די שלא גזרו שום גזירה על ישראל‪,‬‬ אך גם מלאו את הכלי עם אבנים טובות‬ ‫ומרגליות וישלחוהו בכבוד גדול‪.
‬
‫כשחזר לילך לביתו לן בההוא ביתא‬ שגנבו ממנו האבנים טובות‪ ,‬ושאלוהו מה‬ ‫הבאת לבית המלך שעשו לך יקרא כולי‬ האי? א״ל מאי דשקלי מהכא הבאתי‬ ‫להתם‪ .‬מה עשו הם‪ ,‬סתרו לדירייהו‬ ואמטינהו לבי מלכא‪ ,‬א״ל האי עפרא‬ ראייתי (נחום) מדידן הוא‪ ,‬ובדקו את‬ עפרם ולא מצאו שיש בהן הסגולה דעפר‬ ‫נחום איש גם זו והרגום‪.
‬‬
‫ויסופר שם שסופו של הצדיק הזה היה‬ שהיה סומא בשתי עיניו‪ ,‬גידם משתי‬ ידיו‪ ,‬קיטע משתי רגליו‪ ,‬וכל גופו מלא‬ ‫שחין‪ ,‬והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו‬ מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו‬ נמלים‪ .‬פ״א בקשו תלמידיו לפנות מטתו‬ ‫ואח״כ לפנות את הכלים שבבית‪ ,‬א״ל‬
‫פנו מקודם את הכלים ואח״כ פנו מטתי‬ שמובטח לכם שכ׳׳ז שאני בבית אין‬ הבית נופל‪ ,‬וכן היה כשפינו אותו במטתו‬ ‫נפלה אח׳׳כ הבית‪ .‬א״ל תלמידיו רבי!‬ וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה‬ ‫עלתה לך כך? א״ל בני! אני גרמתי‬ ‫לעצמי כך‪ ,‬שפ״א הלכתי בדרך לבית‬ ‫חמי והיה עמי משא נ׳ חמורים של‬ ‫מאכל ומשתה ומיני מגדים‪ ,‬בא עני אחד‬ וא״ל רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד‬ שאפרוק מן החמור‪ ,‬לא הספקתי לפרוק‬ מן החמור עד שיצתה נשמתו‪ ,‬נפלתי על‬ ‫פניו ואמרתי‪ ,‬עיני שלא חסו על עיניך‬ יסומו‪ ,‬ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו —‬ ‫ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי‬ יהא מלא שחין‪ ,‬א״ל אוי לנו שראינוך‬ בכך‪ ,‬אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני‬ ‫בכך‪.
‬‬
‫
&lt;section begin=&quot;נחום איש קודש הקדשים&quot;/&gt;==נחום איש קודש הקדשים==
ערך מנחם.

‫
&lt;section end=&quot;נחום איש קודש הקדשים&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר ירמיה&quot;/&gt;==נחום בר ירמיה==
ערך ר' תנחום בר ירמיה.

‫
&lt;section end=&quot;נחום בר ירמיה&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר' סימאי&quot;/&gt;==נחום בר' סימאי==
ערך מנחם בר' סימאי.

&lt;section end=&quot;נחום בר' סימאי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר' נחום בר פפא&quot;/&gt;==ר' נחום בר פפא==
נזכר [[יומא סז א|יומא סז.]] ‬אמר משום ר' אלעזר‬ הקפר‪ ,‬וגרסת דק״ס ר׳ נחום בר פרנך.
‫
&lt;section end=&quot;ר' נחום בר פפא&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;ר' נחום בר פרנך&quot;/&gt;==ר' נחום בר פרנך==
ערך ר' נחום בר פפא.

‫
&lt;section end=&quot;ר' נחום בר פרנך&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום בר׳ שימלאי&quot;/&gt;==נחום בר׳ שימלאי==
‬נזכר זהר חדש‬ רות פ׳׳א‪.‬‬

‫
&lt;section end=&quot;נחום בר׳ שימלאי&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום הזקן (תנא דברייתא)&quot;/&gt;==נחום הזקן (תנא דברייתא)==
ב[[ברכות מח ב|ברכות מח:]] תניא ר' אליעזר אומר - נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית, ר' יוסי אומר וכו'.

&lt;section end=&quot;נחום הזקן (תנא דברייתא)&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)&quot;/&gt;==נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)==
‫נזכר במשנה [[משנה פאה ב ו|פאה פ״ב מ״ו]] מעשה שזרע ר״ש איש המצפה ובא לפני ר״ג‬ ‫[הזקן] ועלו ללשכת הגזית ושאלו‪ :‬ואמר‬ נחום הלבלר מקובל אני מר׳ מיאשה‬ ‫וכו'.‬‬

‫ובתנחומא הישן במדבר־כב העתיק‬ ‫המשנה בשם ר׳ תנחום הלבלר וצ״ל ר׳‬ נחום‪.‬‬

&lt;section end=&quot;נחום הלבלר (תנא בזמן הבית)&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)&quot;/&gt;==נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)==
הוא היה מדייני גזירות בירושלים‬ כתוספתא ב״ב רפ׳׳ט ר׳ נתן אומר‪,‬‬ נחום המדי היה מדייני גזירות אמר‬ הכותב נכסיו בשם חבירו אין כופין אותו‬
&lt;section end=&quot;נחום המדי (תנא דמתניתים בסוף בית שני)&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2ucuom0ho460i3xbp74dje5bkjtzdjl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>385537</id>
    <revision>
      <id>1418110</id>
      <parentid>1388417</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T04:30:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מהפך פשטא</username>
        <id>34032</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף כז עמוד ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="259561" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|חידושי הרמב&quot;ן|א}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[קידושין ב א|דף ב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;

מתני': '''האשה נקנית בג' דרכים בכסף בשטר ובביאה.''' דוקא נקט סדרא, דכתיב כי יקח היינו כסף והדר כתיב ובעלה משום הכי אקדמי לכסף מקמי ביאה ושטר משום דדמי לכסף שכן קונין בהן שאר דברים וקניני' מרוב' סמכו ענין לו ואעפ&quot;י שכתוב כסף וביאה סמוכין ולמאי דמפקינן מויצאה חנם ההיא לומר דקדושי דאב הוו אבל מ&quot;מ דקני מכי יקח נפק' והדר ובעלה. ולר' יוחנן דמפיק ביאה מבעול' בעל איכא למימר דכיון דעיקר כל קנין כסף הוא [מדרשה] חביבה ליה ואקדמיה א&quot;נ כיון דכתיב כי יקח והדר ובעלה אקדמיה לכסף ואע&quot;ג דקדושי ביאה לאו מובעלה נפקא לן הא מ&quot;מ שם ביאה הוא ומבעול' בעל גלי רחמנא דובעלה בקדושי ביאה משתעי. 

וגט דאקדמיה למיתת בעל משום דכתיב בהדיא טפי ממיתת הבעל ועוד דלישנא דחיי עדיף ליה:

'''בדינר ובשוה דינר.''' איכא למידק, קדושי כסף מנלן דכתיב כסף השדה נימא כסף דוקא שוה כסף מנ&quot;ל וא&quot;ת שוה כסף בכלל כסף והא איצטריך ליה לתנא לרבויי גבי עבד דתניא לקמן ישיב גאולתו לרבות שוה כסף ככסף וא&quot;ת מניס אמרינן לכל מקום שנ' כסף שוה כסף בכלל והא גבי נזיקין אצטריך נמי רבויא דתניא כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ככסף ואפי' סובין. איכא למימר קדושי אשה גמרינן מדכתיב ישיב את גאולתו לרבות שוה כסף מאי טעמא מדכתיב ויצאה חנם אין כסף והיינו שוה כסף דעבד ואמה ואתקושוע&quot;כ דרשת ליה הכי אין כסף ושוה לכסף לאדון אחר. א&quot;נ איכא למימר בפרעון שבכל מקום שנ' כסף בקנין שוה כסף בכלל וכי איצטריך קרא לרבויי סד&quot;א אם לקח עבד אינו יכול לגרוע בפדיונו בע&quot;כ של רבו בשוה כסף דא&quot;ל זיל טרח וזבין אייתי לה ו&quot; גבי נזיקין סד&quot;א שאינו יכול לפרעו בע&quot;ב בשוה כסף אלא ממיטב דכתיב מיטב שדהו ישלם קמ&quot;ל אבל לענין מקנה כיון דניחא ליה בשוה כסף ככסף הוא שהרי שניהם שוים [אצלו] ואקשי' הא דאמרינן לקמן האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקני להו כלל ישיב אמר רחמנא וכו' אלמא לענין גופיה איצטריך קרא לשוה כסף. לא תיקשי דהא דעדיפא ודאלימ' אקשינן דאי מסברא לא מצינן לאקשויי דהוה דחי ליה מיניה ואומר ליה מנא לן ועוד דהוה קס&quot;ד התם דממעט שוה כסף מדכתיב מכסף מקנתו דמשמע ולא כל כסף לפיכך הוצרך לומר לו שכבר נתרבה מדכתיב ישיב אבל בכל מקום שנ' כסף סתם שוה כסף בכלל וזה נ&quot;ל יותר מהראשון. 

האי דלא תנינן כמה הוא דינר משום דפשיטא ליה וידיעה מילתא מה שא&quot;כ בפרוטות שהרי איסר איטלקי ידוע ששמו כך (הפרוטה) ולא הוצרך לפרש כמה הוא איסר האיטלקי ועוד דב&quot;ש במקום ב&quot;ה אינה משנה לפיכך לא הוצרך התנא לפרש כאן כמה הוא דינר:

'''והיבמה נקנית בביאה.''' ק&quot;ל להראב&quot;ד אמאי לא תני דרכים ביבמה ואיכא דמפרק דרכים למה לי למעוטי וביבמה לא איצטריך מיעוטא לכסף ושטר דכיון דברישא גבי אשה תננהו וגבי יבמה שבקנהו ולא קתני אלא חד מנייהו מיעוט א&quot;צ ולחליפין לא אצטריך מעוט דכיון דכסף לא קני בה חליפין למעוטי ל&quot;ל. 

ועדיין יש לך לדון, גבי עבד עברי אמאי לא תנא דרכים למעוטי חליפין כדאמרינן בגמ' ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין וגם שאינו נקנה בחזקה ולא במשיכה אע&quot;פ שעבד כנעני נקנה בהם ובסיפא נמי ליתני דרכים למעוטי שאינו קונה את עצמו במיתת האדון אלא הנרצע. ואיכא למימר לחליפין לא איצטריך מיעוטא כיון דתני רישא למעוטי שאינן בכלל כסף ואין האשה נקנית בהם. ולחזקה לא איצטריך מיעוטא דלא אשכחן חזקה בעברי כלל אלא בכנעני שגופו קנוי וכי איצטריך ברישא מיעוט' לחליפין משום דסד&quot;א בכלל כסף הן ובסופה משום דאשכחן חליצה באישות אבל בחזקה דלא אשכחן בעברי לא איצטריך מיעוטא וה&quot;ה משיכה ולא אצטריך גם כן מיעוטא למיתת האדון דכיון דגם עברי גופיה קתני ליה בנרצע ולא ערביה ותנייה גבי שאינו נרצע (אעפ&quot;פ) שבנרצע כתיב. 

עוד יש לי לפרש הא דלא תנינא דרכים בריש' דיבמה ובעבד עברי משום דדרכי' דאשה אכלהו קאי והכי קתני ובדרכים הללו נקנית היבמ' בביא' והעבד העברי בכסף ושטר ושניהם נקנין בדרכים הללו ולא בדרך אחר ומיהו בסופה דיבמה ובסופה דעבד עברי מצי למיתני דרכים אלא כיון דברישא לא תני דרכים בסיפא נמי לא תני דרכי' ולעולם רישא וסיפא אלו דוקא אבל גבי עבד כנעני ה&quot;ל למיתני דרכי' דלאו מדרכים דרישא נפיק דהא קתני חזקה דלאו מדרכים דרישא היא לפיכך מצאו מקום בגמ' לרבות בו משיכה וחליפין:

גמרא '''מאי שנא הכא דתני האשה וכו'.''' תמיה לי אמאי לא אקשינן וליתני האיש מקדש אסדר' דמתני' והדר ליבעי נקנית ומקדש ואפשר דאי אקשי ליה הכי הוה אמר ליה משום סיפא כדאמרינן לקמן בסמוך ותו לא הוה קשי' ליה אמאי תנא נקנית דמשום סיפא נמי הוא דלא מצי למימר להו מתקדשת וריש' בלשון קדוש וסיפי בלשון קנין לא קתני ואי קשי' נך ונימא ליה הכי איכאלמימר דעדיפא מיניה א&quot;ל דעיקר קיחה שבכסף קנין הוא:

'''משום דקא בעי למיתני כסף וקיחה אקרי קנין וכו'.''' ואי קשי' לך ותני תרתי משום חדא לאי קושיא היא דאכלהו שייך לשון קנין דאי תלמוד מקנה קנה בהו וכיון דגבי כסף בהדיא ואתי שפיר בכלהו תני לה משא&quot;כ בההיא דאקשינן לקמן בלשון דרכים בכסף ובשטר לא אשכחן. 

ואחרים אמרו דשטר נמי לשון קנין הוא דכתיב ואקח את ספר המקנה והוא דפריש בגמ' כסף משום דלא מפרש בהדיא והיה צריך לומר כן דליהוו תרתי וליתנן חדא משום תרתי א&quot;נ הא דפריש כסף משום דקיחה באשה איקרי קנין אבל בשטר דאשה לשון קנין לא אשכחן ולא הוה משני בלישניה משום שטר בעלמא:

'''וקיחה אקרי קנין.''' והאי דלא קתני מתני' נקחת משום סיפא. דלא שייך בה לשון קיחה:

&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
===[[קידושין ב ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;

'''תנא האשה נקנית מדעתה אין בע&quot;כ לא.''' [והא דקתני היבמה נקנית ואפי' בע&quot;כ] איכא למימר דהכי קאמרינן האיש קונה ודאי משמע אף בעל כרחה ואי תנא האיש קונה הוה אמינא אף בעל כרחה לכך תנא נקנית שיש במשמע מדעתה או אפילו בעל כרחה ותפשת מרובה לא תפשת ואין לך כח [ללמוד דמזה] אלא מדעתה והא דלא קתני מקנה את עצמה משום דלאו לישנא מעליא היא ותלקח אשה לאיש משמע לאו ארחיה דתנא למימר הכי ואי תימא והאיש מקדש משמע בעל כרחה לא קשי' דכיון דגלי תנא הכא לא אתא למטעי התם ולומר מקדש אף בעל כרחה משמע שהרי שנה התנא במשמעו שלא יהא במשמעו בע&quot;כ ואחרים אמרו כיון דתנא מקדש מדעתה משמע ולא בע&quot;כ שאין אדם מקדיש שאינו שלו.

ול&quot;נ דמדקתני האשה ולא קתני איש משמע שאין קנין זה תלוי באיש אלא תלוי נמי בה ואם היתה נקנית בעל כרחה ולרצונו לאיש קונה היא מה שאין כן ביבמה דלא מיתני האיש קונה דלא בעינן דעתו אלא נקנית וממילא שלא מדעת שניהם:

כתוב בכלהו נסחי '''א&quot;ה קשו קראי אהדדי וקשו מתני' אהדדי.''' וה&quot;פ: אי אמרת בשלמא לישנא דקראי לאו דוקא דאיכא מילי דקראו ליה בקר' לשון זכר ול' נקבה דכתיב רוח גדולה וחזק וכתיב נמי והנה יד שלוחה אלי והנה בו אלא אי אמרת האי קרא דאמר לשון נקבה דוקא ומ&quot;ה שני תנא דמתני' בלישניה דארחיה למתני שלשה ותני שלש קשו קראי אהדדי וקשה ההוא דקרי ליה זכר וקשה נמי מתניתין דזב:

'''התם דגבי זכר קתני לשון זכר.''' איכא דמקשי והא כתיב נוכח ה' דרכיכם אשר תלכו בה וכתיב נמי בשוב רשע מדרכו הרעה ולא דקדק יפה דאע&quot;ג דקראי באיש כתיבי כיון דשייכא בההוא ענינא אשה לא קפיד קרא וכי אמרינן דקפיד ה&quot;מ כי קאי בנקבה במלת' דליתיה בזכר. והיינו דאמרינן דאיש דרכו לצאת במלחמה ואין אשה וכו' אלמא אע&quot;ג דקרא בלשון זכר קאי אי איתא באשה לא הוה דייק למיתני לשון זכר והיינו נמי דאיצטריך למימר דאיש דרכו ליבדק ואין אשה דרכה ליבדק ולא אמר התם דבזכר קאי כדקתני הזב ולא הזבה ש&quot;מ דאע&quot;ג דקאי בזכר אי איכא נמי באשה לא קפיד:

'''הא מני ר&quot;ש בן אלעזר היא.''' אי קשיא מתני' תלקח אשה לאיש הוא והיכי מתני לי' דרכים לא היא דכיון דקתני נקנית יקח איש הוא שהרי אין לשון זה אלא שהיא קנויה לו וכיון שהיא קנויה לו הוא קנאה אבל בלשון תלקח אשה לאיש אין בו לשון קנין שתהא היא קנויה והוא קונה אלא לשון לקוחין בעלמא. א&quot;נ הכי קאמר באישות צריך לשון דרך ובא ללמדך שהאיש צריך שיתן כסף ושטר כדרך העולם אבל נתנה היא ואמרה היא לא:

'''אתרוג שוה לאילן בג' דרכים, לערלה ולרבעי ולשביעית.''' פרש&quot;י ז&quot;ל שערלה ורבעי נוהגין בו כאילן ולשביעית שהולכים בפירותיו אחר חנטה כאילן ולא אחר לקיטה כירק ודקדקו עליו וליתני נמי לפאה ולשכחה דאי דמי לאילן ליתני ה' אי דמי לירק דלא מחייב ליתני ג' לירק וזו אינה קושיא דאי מחייב לאו דומיא דאילן הוא דאיכא נמי ירק דמחייב כל שמכניסו לקיום כגון מלבנות הבצלים וחטה וכו ה' מינין דלאו אילן נינהו ואי לא מחייב לאו דומיא דירק הוא דליתני לירק דאיכ' אילן דלא מחייב כגון תאנה כדתנן בדוכתא משום הבי לא תננהו, 

ועוד דקדקו בה וליתני להרכבה שאסור להרכיבו באילן ואפי' בחוצה לארץ משא&quot;כ בירק שאינו נוהג בחוצ' לארץ ולא קשי' דהא לאו דרך הוא כיון שדין הרכבה נוהג אף בירק אע&quot;פ שאינו נוהג בכל מקום שנוהג באילן אלא דבר ואפי' חצי דבר מיקרי. 

ואי קשי' וליתני שר&quot;ה שלו שבט כאילן כדאמרינן התם במסכת ר&quot;ה דף י&quot;ד ע&quot;ב הכל מודים שר&quot;ה שלו שבט איכ' למימר דלא קתני אלא ג' אלו שנחלקו בהן.

אבל במס' ר&quot;ה פרש&quot;י ז&quot;ל שהולכים בו אחר חנטה לערלה ולרבעי ולשביעית ולהאי פירושא לא קשי' אמאי לא תנא הנך אחריני כדאמרינן דהא לא קתני אלא דין חנטה ולא מחוור לי שכל דיני חנטה דרך א' הוא:

&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
===[[קידושין ג א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;

'''אלא כל היכא דאיכא פלוגתא וכו'.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כגון מתני' בשלשה דרכים למעוטי חופה ואין זה נכון דלא שייך פלוגתא אלא באומר שוה אבל איכא דתני דרכים סתם דלא שייך פלוגתא וכל היכא דתני מנינא למעוטי הוא ואפי' הכי איכא דתני דברים.

אלא הכא לאו אמתני' קיימי' אלא אהנך תלת מתני' דכוי ואתרוג ודגטי נשים דקתני בהו שוה ושייך בהו פלוגתא כלומר שוים באנו ולאו בדרכים אחרים. 

מצינו בתשובת הגאונים ז&quot;ל דכל הני דהך סוגיא עד הכא (דבתר הוא הודאה) [הוא דבתר הוראה] ומר רב הונא גאון מסורא איהו תני לה ואיהו דאסר בגטא וביומוהי תקינו תקנתא דמורדת דנהיגו בה הגאונים ז&quot;ל ואפ&quot;ה טרחנא לעיל לפרושא ולמפרך ותרוצי בה [כמו] בגמר' [דסוגיא] דרבנן סבוראי דוקא היא:

'''למעוטי חליפין וכו'.''' ק&quot;ל אלא מעתה תקנה אשה בחזקה דומיא דשדה והא לא קשי' דאיכ' למימר כיון שאין גופה קנוי לא שייכא בה חזקה ומיהו לא מחוור לי [היכי] סד&quot;א דקני בחליפין משום דשדה נקנית בחליפין והא לא גמרינן אשה משדה כלל אלא לקיחה שכתוב באשה הוא דגמרינן שהוא לשון כסף ומעולם לא הוקשה אשה לשדה.

וכן הא דאמרינן חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה ואשה בפחות מש&quot;פ לא מקניא נפשה פרש&quot;י דגנאי הוא לה נימא בפחות משוה פרוטה ליתנהו אבל בשוה פרוטה איתנהו ומ&quot;ש הרב ז&quot;ל הלכך בטל תורת חליפין בקדושין איני יודע למה בטל כיון שבפחו' משוה פרוטה לא נתבטלו מחמת פסול קנייתן אלא מחמת קפידתה של אשה.

ונראה דהכי קאמרינן מעיקר' דחליפין בכלל קיחה הם ומדין כסף הוא שריבה אותן הכתוב מה כסף שמחליף הקרקע בו וקונה אף בחליפין הלכך אף בכלל קיחה שבאשה הם. ומפרקינן כיון דאשכחן חליפין בפחות משוה פרוטה לאו בתורת כסף הם קונין אפי' כשיש בהם ש&quot;פ אלא חדוש הוא שחדשה בהם תורה כלומר דין אחר הוא שאינו בכלל כסף ולא שוה לו ואשה לא אמרה בה תורה קנין אלא בכסף הלכך אין חליפין קונין בה וזהו הטעם שלא הוצרכו למעט חזקה שאינו קונה באשה שלא עלה על דעת לרבות אף חליפין אלא מדין כסף ולפי פי' זה הכי גריס ואשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא. 

אבל מקצת הנסחאות שכתוב בהם מקניא נפשה נוטות לפרש&quot;י ז&quot;ל והיא גרסת ההלכות ויש לישב בה דכל חליפין דגבי אשה כחליפין דפחות משוה פרוטה נינהו דמתנה ע&quot;מ להחזיר לא קניא באשה דבתר הנאה דבסוף אזלא ולא מקניא נפשה (בקניה דשניה) [בהנאה דשעה] כדבעינן למימר לקמן

&lt;קטע סוף=ג א/&gt;
===[[קידושין ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;

'''אמר קרא ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.''' פי' הך דרשה דר' יוסי הגלילי היא דלרבנן לא מבעי ליה כריתות אלא לדבר הכורת בינו לבינה כדאיתא לקמן ומוכתב לה הוא דנפקא להו דאין מתגרשת אלא בכתיבה אלא דגמ' לא קפיד הכא אלא לאתויי חדא דרשא דפשיטא ליה בין לרבנן בין לר' יוסי לפי שאין כאן מקום עקרו של דבר זה. וכיוצא בו יש במסכת סנהדרין דף ל&quot;ד ע&quot;ב מה נגעים ביום אף דינים ביום ובנגעים מנ&quot;ל דכתיב וביום הראות בו והך דרשא דאביי היא אבל רבא נפקא לי' מנגע נ&quot;ל בבית ולא לאור כדאית' במ&quot;ק דף ח' ע&quot;א ודרבא עדיפא בכל מקום אלא חדא מנייהו נקט ולא קפיד וכן במסכת מגילה דף כ' ע&quot;א גבו אין מוהלין אלא ביום דכתיב ביום השמיני ימול ביום ולא בלילה ובמסכת שבת דף קל&quot;ב ע&quot;ב מפיק לה ביום ואפי' בשבת בלילה נפקא מבן שמנת ימים ימול ובמסכת מנחות דף ו' ע&quot;ב תניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה. וחמרינן עלה התם דלאו עיקר טעמא הוא אלא תנא אזאת תורת העולה קסמיך ואע&quot;ג דלא אדכר ליה כלל:

'''ואימא ה&quot;מ קטנה דלית לה יד.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ואף ע&quot;ג דקרא בנערה כתיב אימא כשקדשה כשהיא קטנה ואי קשיא קטנה למה לי קרא פשיט' דהא מצי מיזבן לה ונימא כי אצטריך קרא לנערה איבא למימר סד&quot;א זבוני מצי מיזבן לה משום דנפקא ליה בנערות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו אבל קדושי לא מצי מקדש דהא לא נפקא מרשות בעל בנערו' ובגרו' כי היכי דנפקא מרשותיה דאב ואין אדם מוכ' דבר שאינו שלו, קמ&quot;ל. 

וא&quot;ת והא בזבוני אי בעי מיעד לה ולא נפק' מרשותיה איכא למימר עוד לאו אב קא עביד ליה אלא שזכותא הוא דזכתה תורה לאדון אבל אין בידו למכר' אלא לשפחות מפני שיוצאה בנערות ובנרות שדינה לצאת מרשותו:

'''וכי תימא ניליף מבושת ופגם.''' פרש&quot;י דיליף כסף קדושין מכסף קנסא או מבושת ופגם ואיכא למידק בושת ופגם מנ&quot;ל דאביה הוי דנפקא לן בכתובות דף מ' ע&quot;ב משום דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין כלומר שהאב זכאי בקדושי בתו א&quot;כ השתא דאכתי לא ק&quot;ל דקדושין דאב היכי ידעי' בושת ופגם. 

וי&quot;מ מבושת ופגם דקטנה יליף וה&quot;ק מבושת ופגם דקטנה ודאי דאב הוי אע&quot;ג שיש לה יד לכך דהא ממילא אתו לה ולא בעו יד אף כסף קדושין דנערה אעפ&quot;י שיש לה יד דאב הוי וה&quot;ה לבושת ופגם דנערה ומפרקינן שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך בהו כלומר שאני התם לפי שבידו למסרה למנוול ומוכה שחין שהיא אינה יכולה לקדש את עצמה לפי שאין לה יד אבל כסף קדושיה של נערה וה&quot;ה לבושת ופגם של נערה דידה הוו. 

ואחרים אמרו דבושת ופגם אף של נערה דאב הוי מפני שבידו למסרה למנוול ומוכה שחין כשהיא קטנה והיא פגומה לעולם. ואם תאמר א&quot;כ בוגרת נמי וי&quot;ל בוגרת כיון דנפקא ליה מרשותיה לגמרי אין אומרים הואיל וכשהיתה ברשותי יכול לפגמה יזכה אף ביציאה מרשותו אבל נערה ברשותו היא למעשה ידיה ולהפר נדריה ואין דברים הללו מחוורים כל הצורך.

ויש מרבותינו הצרפתים ז&quot;ל שמפרשי' בודאי שהאב רשאי לקדש בתו נערה דכתיב את בתי נתתי וכל נתינות במשמע אף למוסרה לחופה כדפרש&quot;י בכתובות דף מ&quot;ו ע&quot;ב וא&quot;א לומר כשמסרה כשהיא קטנה דהא כתיב ואם אמת היה הדבר וסקלוה ואי כשמסרה לחופה כשהיא קטנה בחנק היא וכיון שלמדנו שהאב רשאי לקדשה לכל מי שירצה אף כשהיא נערה ממילא למדנו שכסף בושתה ופגמה שלו דאי בעי' מסרה למנוול ומוכה שחין והא דאמרינן לעיל ה&quot;מ קטנה אבל נערה ה&quot;פ ואימא ה&quot;מ קטנה שהאב רשאי לקדשה וכיון שהוא רשאי לקדשה ולא היא עצמה א&quot;א שכסף קדושין יהא שלה שהרי האב לא מחמתה הוא זוכה ולא מחמח שליחות שהרי היא אין לה לא יד ולא שליחות אבל נער' דאית לה יד איכא דמצי איהי נמי לקדש נפשה ואיהי תשקול כספה כשהיא קדשה את עצמה ובעי' למפשט מהפרת נדרים שהכל ברשות האב שאלו הי' ברשות עצמה כלל הואיל ונדרה מדעתה האיך יפר האב וכן נמי מכסף קנסא ילפינן דלעולם הוי דאב הכסף וכיון שכן ודאי איהי לא מקבלה קדושיה דהאיך אפשר שהיא מקבלה קדושיה ואביה ישקול כספא. 

ויש שפי' דהכא אמעשה ידיה קא פריך ואדרב הונא קאי דאמר מנין שמעשה הבת לאביה וכ&quot;ת ניליף מעשה ידיה מנדרים ואכתי למה לי לאמה וכו' וכ&quot;ת ניליף מבושת ופגם. והיה המקשה ר&quot;ל דהאי בנעוריה כל שבח נעורים קאמר ורב הונא לאו דוקא ודחינא שאני בושת ופגם וכו' ואין ללמוד מעשה ידיה מבושת ופגם ודרב הונא דוקא ואכתי כסף קדושין מנ&quot;ל וזה יותר נכון ולשון קצרה לתלמידים וא&quot;ת ונימא נמי וניליף מכסף קדושין איכא למימר הא כבר אמר לה דממונא מאיסורא לא גמרינן והאי דלא אקשי מעיקר' הכי משום דבהפרת נדרים קאי. ויש שאמרו לרווחא דמלתא קא פריך ליה דאפי' נפקא ליה בושת ופגם מדוכתא אחריתי שלא מקדושין אין ללמוד קדושין מהן וזהו האמת לפי דעתי:

גרסת הספרים כך היא: '''שאני בושת ופגם דאביה נמי אית ליה צערא בגווייהו.''' אי קשה האי מאי אלא מעתה בייש עני בן טובים ה&quot;נ דיהיב להו בושת ופגם לבני המשפחה ועוד בושת של חבלות הא הוי דידה ואפי' קטנה יעשה לה סגולה והכי מוכח בפ' החובל (בבא קמא דף פ&quot;ז ע&quot;ב) איכא למימר ה&quot;ק אין ללמוד במה מצינו מעשה ידיה ולא כסף קדוש' דלית ליה צערא מבושת ופגם דאית ליה צערא ולא ראי זה כראי זה ואין הצד השוה בשניהם. ויש גורסים דאביה נמי שייך בהו וכן גריס רש&quot;י ופירש בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מ&quot;ו ע&quot;ב) שבידו ליטול ממון ולביישה בבושת זה למוסרה בקדושי למנוול:

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[קידושין ד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;

'''זרע פסול מנין.''' פי' רבותינו המפרשים זרע זרעה פסול קא מבעיא ליה אבל זרעה פסול ודאי אינה אוכלת שכיון שנבעלה לפסול לה נפסלה:

'''לזרע זרעה לא אצטריך קרא בני בנים הרי הם כבנים.''' איכא למידק והא אמרינן ב&quot;ב דף קט&quot;ו ע&quot;א ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן מנין בן בת הבן מנין ת&quot;ל אין לו עיין עליו איכא למימר שאני הכא דכתיב זרע ויש בכלל זרע בני בנים ולאו דוקא בני בנים הרי הם כבנים דק&quot;ל נמי שאין בני בנים כבנים וכן משמע במס' סנהדרין דף ס&quot;ד ע&quot;ב דתניא מעביר בנו ובתו באש אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת&quot;ל מזרעו אלמא זרעו משמע כלל אפי' לזרע זרעו ובנו ובתו משמע דוקא:

'''כי אצטריך קרא לזרע פסול.''' איכא דקשיא ליה הא דאמרינן ביבמות ד' כ&quot;ב ע&quot;א מי שיש לו אח מ&quot;מ זוקק לאשתו ליבום ואמרינן מ&quot;מ לאתויי ממזר ואקשי' פשיט' אחיו הוא סד&quot;א ניליף אחוה אחוה מבני יעקב מה התם כשרים ולא פסולים אף הכא כשרים ולא פסולים אלמ' זרע פסול נמי לא צריך קרא דזרעו הוא איכא למימר זרע משמע כשר ולא פסול שיהא מיוחס כמותו אבל בן ואח משמע כלהו:

'''ואי אשמעינן מעשה ידיה משום דקא מתזנא מיניה.''' תמהני ואעפ&quot;י שאינה נזונת משל אביה מעשה ידיה שלו כלומר העדפתה. איכא למימר כיון דזכי ליה רחמנא מעש' ידיה לאב שנזונת ממעשה ידיה משלו היא נזונת לפיכך העדפתה שלו:

'''בבגרות לא תיפק קמ&quot;ל.''' וק&quot;ל להראב&quot;ד ז&quot;ל דזבין לה אימת אי דזבין לה בקטנות בבגרות מאי בעיא גביה הא יוצאה בשש אלא דזבין לה בת. ט&quot;ו שהיתה קטנה לפי שלא הביאה שתי שערות ויצאה בבגרות של שנת כ' לרב דאמר ביבמו' דף פ' ע&quot;א גבי סריס שלא הביא שתי שערות נעשה גדול למפרע היכי קס&quot;ד דלא תיפוק והא עיקר זבינא בטעות הוו שהרי כשמכרה היתה גדולה וניחה ליה דאינו נעשה גדול למפרע אלא משעה שנולדו סי' סריס וכן היא לא נעשי' גדולה למפרע אלא משעה שנולדו בה סימני איילנית והכא כשלא נולדו לה כשמכרה.

ועיקר קושיא ליתא דלרב משכחת לה דזבנא בט' וי' כשהיא קטנה ויצאה בשש וכשהגיעה לכ' ונודע שהיא אילונית נעשה גדולה למפרע ואיגלאי מילתא שהיתה דינה לצאת מבת שתים עשרה שנה ומחצה נמצא הוא צריך להחזיר לה מה שעשתה עמו יותר וכן הא דאמר רב אשי לא נצרכה אלא לעיקר זביניה דאילונית סד&quot;א לא הוו זביני ה&quot;נ קאמר דלכשתיזא בת עשרים ואיגלאי מילת' שהיא אילונית בטל מקח ויחזרו זה לזה:

&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
===[[קידושין ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;

'''ומה אמה העבריה שאין נקנית בביאה נקנית בכסף וכו'.''' קשיא לי והא לאו משו' קולא דביאה הוא אלא שאין קנינה לשום אישות ותיתי לה מהאי טעמ' ולא בתורת ק&quot;ו. ואיכא למימר דעדיפא מינה אקשינן דאי נמי אתי לה בתורת טעמא ומיפריך ק&quot;ו אכתי איכא מה מצינו לכסף שקונה באמה עברי' אף כאן יקנה ומשו' הכי פריך ליה שמצינו ביבמה שאינו קונה ואף אני אביא את זו.

ותו קשיא לי הא דאמרינן מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר. והא מ&quot;מ ק&quot;ו פריכא הוא הואיל ומצינו מקום שקונה בה ביאה ואין כסף קונה בו דהא אנן לאו מיבמה גמרינן מידי אלא שהיא מוכחת על הכסף שאינו חמור יות' מביאה אעפ&quot;י שקונה באמה העבריה. ואיכא למימר (ה&quot;מ) [ה&quot;פ] הואיל ואינה נקנית בשטר שקונה בכל מקו' אין מביאין ראיה מיבמה דשאני התם כיון דאינה צריכה אלא ביאה דעושה נשואין בה.

תו ק&quot;ל בהא היכי אקשינן עלי' דהאי ק&quot;ו דקמן מה לאמה עבריה שכן יוצא' בכסף דהא אכתי איתיה לק&quot;ו הכי ומה ביאה שאינ' קונה באמה העבריה קונה כאן כסף שקונה באמה העבריה אינו דין שיקנה כאן ואם תאמר מה לכסף שאינו קונה ביבמה שאני יבמה שכן אינה נקנית בשטר איכא למימר אי הוה דין הכי הוה ליה ק&quot;ו מביאה לכסף ובההוא ודאי איכא למפרך מה לכסף שאינו קונה ביבמה תאמר בביאה שעושה בה נשואין אי נמי מה לכסף שאינו בע&quot;כ כנ&quot;ל. 

ויש נמי לתרץ את כולן ולומר דהאי קל וחומר לא דוקא אלא כעין מה שמצינו הוא לומר מה מצינו לכסף שקונה באמה העברי' אף כאן קונה ומיהו מעיקרא נסיב לה בלשון ק&quot;ו לאלימה למילתיה וכי אקשי' יבמ' תוכיח חזר למה מצינו ואמר נראה למי דומה שלאמה העבריה נראה יותר מליבמה שכן נקנית בשטר אף אני אביא כסף והא דקא מקשה והא אתיא לה [לא] בתורת ק&quot;ו אלא הא אתיא ליה לתנא לפום מילתיה ומסקינן והיכי קא נסיב לה קרא מכי יקח ואמר רב אשי משום דאעיקר' דדינא פירכא ולא אתיא ליה לא בק&quot;ו ולא במה מצינו מה לאמה העברי' שיוצאה בכסף ודין הוא שתקנה בכסף תאמר בזו שאינו יוצאה בכסף והיאך יקנה בה כסף במה מצינו הרי אין הצד בהם שוה:

'''מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת.''' קשיא לי, והא ק&quot;ו מיהו איתיה ומה יבמה שאין נקנית בכסף אעפ&quot;י שזקוקה ועומדת נקנית בביא' זו שנקנית בכסף אעפ&quot;י שאינה זקוקה ועומדת אינו דין שתקנה בביאה וא&quot;ת משום דכסף אחר כסף לאו כלום הוא הא לקמן עבדי' כי האי ק&quot;ו ומה כסף שאינו גומר אחר הכסף וכו' ואיכא למימר מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת וביאה זו עושה נשואין ולפיכך אין כסף קונה בה שאינו עושה נשואין אלא אירוסין בכל מקום תאמר בזו שאינה זקוקה ועומדת והיאך יקנה בה ביאה מפני שהיא עושה נשואין ביבמ' הרי לאירוסין היא צריכי כנ&quot;ל. אי נמי ה&quot;פ אי מיבמ' גמרת שאני יבמה דזקוקה ועומדת ולא מצינו ביאה אלא בזקוקה ואי משום קל וחומר דכסף א&quot;כ ה&quot;ל ק&quot;ו מכסף לביאה ואיכא למפרך מה לכסף שכן פודין בו הקדשות:

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[קידושין ה א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;

'''ומנין אף בשטר ודין הוא וכו'.''' הקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל אמאי לא אמר ק&quot;ו מאמה עברי' מה אמה עברי' שאין נקנית בביאה נקנית בשטר וכו' והוה אתי לי' מניה פירכא דרב אשי בעיקרא דדינא מה לאמה שכן יוצאה בכסף לאו דפירכא היא לגבי דין שטר אלא מכסף לכסף דכיון שמוציא מכניס ותירץ להכי לא אמר הכי משו' דאמה העבריה גופה לא ידעינן דנקנית בשטר אלא מבת ישראל כדאמרינן לקמן הקישה הכתוב לאחרת והאי תי' אתי אליבא דרב הונא דלרב חסדא לית ליה הכי ומיהו ל&quot;ק דלרב חסדא גופיה אית ליה הכי אליבא דחד לישנא דקאמר ואי בעית אימא להכי אהני (ואם תאמר) שנקנית בשטר ומלא תצא כצאת העבדים דרשינן שיהא האב כותבו כעבדים שהמוכר כותב. ואיכא למימר דפירכא דרב אשי שכן יוצאה בכסף פירכא היא לגבי דין שטר נמי דקולא וחומרא פריך וה&quot;ק מה לאמה העבריה שמצינו קולא ביציאתה שיוצאה בכסף לפיכך נקל בכניסתה לקנות בכסף או בשטר תאמר בזו וכו' וכיון דכבר א&quot;ל להאי ק&quot;ו דאמה העבריה גופיה גבי כסף ואיפריך ליה והכי נמי מפריך בשטר בההיא פירכא גופא למה לי לאהדורא אטו כי רוכלא לימא וליזול:

'''כסף נמי איתיה באמה העברי' בעל כרחה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל שכן אביה מוכרה בעל כרחה ותימה הוא באישות נמי משכחת לה שהרי האב מקבל קדושיה וא&quot;ת לא אשכחן ליה בעלמא קאמר וקדושין לא קים לן אם כן אף מדעתה באישות נמי לא אשכחן כסף בר מקדושי אשה ועוד דהא (ניחא) ודאי לא (מעיקרא) בע&quot;כ הואיל ודעתו של אב הוא שידו כידה ועדיפא מידה אלא ה&quot;פ כסף נמי איתיה באמה העבריה בעל כרחה (שהי') מיעד' בכסף שפחות בעל כרחה ובע&quot;כ של אב ואעפ&quot;י שמדעתו מכרה בשעת קדושין מיהא בע&quot;כ קונה אותה התורה זכתו לבעל ביעוד אבל האב לשפחות מכרה ובשעת קדושין ודאי באישות מיהא לא אשכחן שעיק' מכירה זו לשפחות היא.

וכן פרש&quot;י ז&quot;ל הא דאמרינן גבי חופה מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בעל כרחן ביאה ביבמה ושטר בגירושין וכסף באמה העבריה שאביה מוכרה שלא מדעתה וזו קשה מן הראשונה דהאיך יקשה לך תאמ' בחופה הרי חופה גומרת בע&quot;כ שהרי זכתה תורה לאב להכניס לחופה כדאיתא בפ' נערה דף מ&quot;ז ע&quot;א ואם תאמר חוץ מזו קאמר אף מדעת' לא אשכחן לה ועוד שאין זו פירכא הואיל וע&quot;כ אשכחן חופה גומרת בעל כרחה ועוד דקאמר כסף באישות בעל כרחה לא אשכחן והא משכחת לה בקדושי דאב שלא מדעתה באישות אלא כמו שפרשתי עיקר דמכסף יעוד קאמר וכן פר&quot;ת ז&quot;ל.

ובתוס' מתרצים פרש&quot;י ז&quot;ל דכסף קדושין וחופה לא חשיבי בע&quot;כ דמסתמא מינח ניחא לה אבל הנך לאונסא ממש נינהו ורצון האב אונס הוא חשוב לגבי דידה כדאמרינן בפרק המביא גט דף כ&quot;א ע&quot;א שליחות לקבלה נמי אשכחן בע&quot;כ שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כרחה וקשה לי שהרי מוסרה נערה למנוול.

[לא] כתב רבינו הגדול הרי&quot;ף ז&quot;ל מילתיה דרב הונא בהלכות ולא כתב מניינא דרישא למעוטי חופה אלא חליפין נראה שהוא מסכים לדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שאמר ספיקא היא דהא פריק כל מאי דאקשי ליה וכן דרכו של רבינו ז&quot;ל בכל מקום לסתום הספיקות.

אבל בהלכות פסוקות למר יהודאי גאון ז&quot;ל ליתא לדרב הונא וממניינא דרישא ממעט ליה ולא חזינא ליה להאי טעמא מקום (איסורא) דאי משום דקאמר סתם תלמוד' למעוטי מאי למעוטי חופה והדר בעי ולרב הונא הא דכוות' איתמר לקמן ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין והדר אקשינן ולרב נחמן וכו' והדבר ידוע שהלכה כרב נחמן ועוד לרבי יוחנן דאמר מעות קונות לקמן בפרקין וכן כיוצא בהן:

&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
===[[קידושין ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;

'''הא נתן הוא ואמרה היא וכו'.''' יש שהקשה ולידוק ולימא נתנה היא ואמר הוא ופריק משום דלא פסיקא ליה דזמנין דהוו קדושין באדם חשוב ולא היא דאדם חשוב בעי למימר לה בשכר שאקבל ממך מתנה התקדשי לי ואותו שכר ש&quot;פ לדידה נמצא שנתן הוא ואמר הוא.

אלא עיקרא דמילתא הוא, משום דנתנה היא ואמר הוא כל שכן דלא הוו קדושין דאי אמר לה הרי את מקודשת לי במאי מקודשת לי והרי אני מקודש ליך אינו לשון קדושין ותקח אשה לאיש הוא אבל נתנה היא ואמרה היא ס&quot;ד כיון שאמרה לו הריני מקודשת לך במה שאני נותנת לך שויתיה אדם חשוב שהרי היא רוצה בו ומקנה עצמה לו והכי קאמרת לי' בשכר שתקבל ממני הריני מקודשת לך ואיהו נמי אדעתא דהכי קביל דא קמ&quot;ל דאפי' הכי לא תלקח אשה לאיש הוא אי נמי דמדיוק' דנתן הוא ואמרה היא הוו [ספק] קדושי אלמא נתנה היא ואמרה היא דלא הוו קדושין משום נתינה דידה הוא ולא משום אמירה [וא&quot;כ ה&quot;נ] נתנה היא ואמר הוא לא הוו קדושין (הוא) וז&quot;ש רבינו הגדול ז&quot;ל נתנה היא ואמר הוא אין חוששין לקדושין ובה&quot;ג שאמר ספיקא הוי ליתא אבל נתן הוא ואמרה היא ספק הוי משום דהכי הוי אדעתא דתה' מקודשת לו יהיב ואעפ&quot;י שלא פי' הוא הרי היא פירשה הסתם (שלהם) [שלו] שעל מנת כן נתן:

'''ואמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו הא לאו הכי לא.''' כלומר אלמא ידים שאין מוכיחות לא הוי ידים תימא וכי אין נזיר עובר לפניו היכי הוין ידים כלל בשלמא גבי הרי את מקודשת מדלא קאמר למי משמע דלדידיה קאמר וה&quot;ל ידים אלא שאין מוכיחות מתוך דבריו אבל אם אין נזיר עובר לפניו היכי הוו ידים כלל מאי משמע נזירות טפי [מלתענית ובכה&quot;ג] לא הוי ידים לכ&quot;ע כדאמרי' גבי מורחקני ממך בפ&quot;ק דנדרים דף ה' ע&quot;א.

ואפשר דה&quot;ק, טעמא דנזיר עובר לפניו דהוו ידים מוכיחות הא אין נזיר עובר לפניו אעפ&quot;י שדבר קודם לכן בעסקי נזירות שמשמעות דבריו לנזירות יותר מתענית לא משום דהוו להו ידים שאינן מוכיחות דאי לאו הכי לימא שמואל בענין אחר שנראין דבריו לענין נזירות יותר מתענית ולא יהא מוכיח כל כך.

ויש ידים מוכיחות לפי' זה ממה שהקשו בהדיא ודילמא בתענית קאמר דמשמע דלכ&quot;ע מקש' בין למ&quot;ד הויין ידי' בין למ&quot;ד לא הויין ידי' דאלת&quot;ה הול&quot;ל תפשו' דידים שאין מוכיחות הויין ידי' אי נמי לימ' תהוי תיובתא דמ&quot;ד לא הויין ידים ואפשר שלשון אהא עצמו משמע תו יותר לנזירות יותר מתענית מפני שהוא אומר אהא אני עצמי נזיר והוי תואר שם אבל אינו יכול לומר אהא עצמי תענית אלא אהא עומד בתענית וז&quot;ש אהא ולא פי' יותר על עצמו הוא אומר שיהא כך לפיכך הוא נזיר ועפ&quot;י כן נקרא ידים שאין מוכיחות כנ&quot;ל. 

ואיכא דרמי אשמעתין דמשמע דאם נזיר עובר לפניו הוו ידים מוכיחות. והא בפ&quot;ק דנזיר ד' ב' ע&quot;ב נימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים אמרי לא בזמן שהנזיר עובר לפניו ליכא לספוקי במלתא אחריתא אבל ודאי אין הנזיר עובר לפניו אמרינן דלמא אהא בתענית קאמר.

ולאו קושיא היא, דהתם דחוי מדחי ליה דאין נזיר עובר לפניו אפי' אין מוכיחות לא הויין וצריך שמואל לאוקמא בנזי' עובר לפניו בין דלא הוו מוכיחות בין דליהוו והאי דלא דחיא הכא בהכי משום דסוגיין דרב פפא היא דקסבר ידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים ולא בעי דתפשוט מהא דקדושין דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים והיינו דאמרינן בפ&quot;ק דנדרים ד' ה' ע&quot;א והא מדא&quot;ל ר&quot;פ לאביי מי סבר שמואל הויין ידים מכלל דס&quot;ל לר&quot;פ לא הויין ידים אלמא רב פפא בעי אוקמיה לשמואל בסבריה ואביי לדבריו קאמר ובוודאי בנדרים פ&quot;ק מוכחא מילתא דהלכתא ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דפלוגתא דאביי ורבא היא רבא סבר לא הויי' ידי' וקי&quot;ל כרבא הילכך הרי את מקודשת הרי את מאורסת אינה מקודשת לגמרי. אלא מיהו י&quot;ל צריכא גט דע&quot;כ לא אמרינן לא הויין ידים אלא שאינה מקודשת גמורה אבל מיחש חיישי' דהאאמרינן בפרק המגרש (גיטין ד' פ&quot;ה ע&quot;ב) כל היכי דלא כתב ליה ודין דליהוי ליכי מינאי הוו ידים שאין מוכיחות ולרבי יהודה דבעי מוכיחות לא הוי גט ואפי' הכי פשיטא ודאי מילתא דאי כתב לה הרי את מותרת לכל אדם ושאר תורפיה דגיטא אע&quot;ג דלא כתב לה ודין וכו' גיטא הוי ותפשי בה קדושין ומפסלא לכהונה ומיהו גבי נדרים כל היכא דלא הוו מוכיחות לא הויין ידים כלל.

וי&quot;ל כל היכא דלא הוו מוכיחות אינם כלום בין בגטין בין בקדושין ולר' יהודה דבעינן ודין וכו' אי לא כתב לה אינה מגורשת כלל ומיהו אנן חיישינן לדרבנן ואליבא דרבא דמתרץ בנדרים אנא דאמרי אפי' לרבנן וכו' לומר דבלא כתב ודין נמי מוכיחות הוו והיינו דבעי' בגיטין ואיבעיא בעי' ודין או לא בעי' ודין לומר אי לא הוו מוכיחו' בלא ודין או לא דודאי מוכיחות בעינן כדרב', וזה הלשון הגון ועיק' הוא.

מ&quot;מ כיון דקי&quot;ל דחיישינן לר' יהודה ובעינן ודין סיפא דמילתי' דשמואל נמי בדאמ' הרי את מגורשת ממני בגט זה מתוקמ' וכי היכי דמתרצינן רישא מתרצינן סיפא (מדקאמר בדיניה) [דקאמר כדיניה] אלא דלפום סברא דפרק המגרש דקאמר ידים שאינן מוכיחות בגט משום דאמרי בדבורא גרשה ושטרא ראיה בעלמא הוא איכא למימר דכי חיישינן להכי ובעי' ודין ה&quot;מ בכתיבה אבל בנתינה כיון דמסה לה ואמר הרי את מגורשת בגט זה משמע דלא גרע נתינה זו מנזיר עובר לפניו וכל שכן לסברא דפ&quot;ק דנדרים דחייש למנאי דהכי מוכחא מלתא שאינו מגרש אשת חברו, כנ&quot;ל וכ&quot;נ דברי רבינו הגדול:

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[קידושין ו ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;

'''אין לי עסק בך מהו.''' ומסקי' דלגמרי משמע ואיכא למידק והתניא דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה לא אמר כלום ל&quot;ק דגבי שחרור שאני לפי שאין לשון זה אלא סלוק שמסלק כחו וזכותו ממנו לפיכך יצא הוא לחירות שזכה הוא בעצמו וזכו בו שמים ואפילו קטן אבל בשדה היאך יזכה בה חבירו שהיא לא ניתנה לו ואעפ&quot;י שסילק כחו ממנו אין השדה יוצאה מרשותו עד שיזכה בה אחר שאין שדה זוכה בעצמו. וא&quot;ת כיון דסילק זכותו ממנה נימא שכל המחזיק בה זכה בה איכא למימר דאיהו לאו אדעתא דהפקרא [אמר] אלא אדעתא דחבריה וכיון דחבריה לא זכה לא יצאת מרשותיה כלל שלא ע&quot;מ כן הוציאה מרשותו אי נמי משום דלשון סילוק בשדה אינו אלא לשון הבאי. שלא נתכוון אלא לסלק עצמו ממנה ולא יזכה בה שום אדם לפיכך לא יצאת מרשותו.

ודברים הללו תמצאם במסכת כריתות דף כ&quot;ד ע&quot;ב בשמעתא דריש לקיש גבי הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל שקדם בה זכה פי' לפי שכבר נסתלק זכותו ממנה ואקשינן עליה מההיא דתניא לא אמר כלום אמאי לא יצאת להפקר כיון דסלק זכותו ממנה ופריק שאני התם דמדין ודברים הוא דסליק נפשיה כלומר אין זה לשון בשדה אלא לשון הבאי שמסתלק עצמו ממנה ואינו רוצה שיהיה לאחרים בה כלום וכן באין לי עסק בה.

וה&quot;ה אם אמר לא יהא לי עסק על שדה זו שלא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל שפי' שם שאם אמר לא יהיה לי עסק על שדה זו קנה אלא ודאי אין לו עסק גופה לא יהיה לי עסק הוא ולשון חכמים כך הוא שאם אין אתה אומר כן אף בעבד אינו שחרור שהוא כמודה שאין לו עסק ואינו משוחרר אלא ודאי לא יהא קאמר וכן פי' הר' ר' שמואל ז&quot;ל תלמידו בפי' בבא בתרא שלו.

ולשון חכמים בכל מקום כך הוא, נתתי שדה פלוני לפלוני נתתיה לו הרי היא שלו ואמר ר' יוחנן כולן בשטר כדאיתא בפ' השולח (גיטין ד' מ' ע&quot;ב) אלמא כה&quot;ג להבא משמע ולאו הודאה היא והכי נמי אמרי' התם בריש פרק' גבי בטל הוא דגט ואין צריך לפנים:

'''דארווח לה זימנא.''' יפה פרש&quot;י ז&quot;ל שהרוויח לה הזמן מזמן הלואתו וא&quot;ל התקדשי לי בהנאה זו שהיא היתה נותנת לו פרוטה בכך והרי זה כאותה ששנינו שחוק לפני רקוד לפני שאם יש בו שוה פרוטה מקודשת והכא כ&quot;ע מודו שזו השכירות שלה הרוחת הזמן והשכירות והקדושין כאחד חלין וכל שכן אם מחל לה כל המלוה ואמר לה בשכר (הנאה) הנאת המחילה והא קמ&quot;ל דאסור לעשות כן משום הערמת רבית ואפשר דמוחל דעתיה אגופה דמלוה ואינ' מתקדשת והערמת רבית הוי ולא רבית גמורה דלא קץ מידי ולא מידי שקיל מינה ואבק רבית נמי לא הוי שלא גזרו חכמים על כיוצא בזה כיון דלא שקיל מידי מינה ועוד דלא שכיחא אלא הערמת רבית בעלמא הוי ולזה הפירוש כוון רבי אלפסי. 

ור&quot;ח נמי שאמר דשקלינהו מינה והדר אוזפינהו ניהלה לא דבר נכונה שאין זה לשון ארווח לה זימנא ועוד שאם שכר הנאת המלוה מלוה שלא תתקדש בה כשלא החזירם אף כשהחזירם מלוה היא דהא ליתיה בעיניה [דלאו בגופא של מלוה מקדש] 

וכן פי' הראב&quot;ד שהעמיד' כשהגיע הזמן והמעות בידה בעין דיחוי הוא שאעפ&quot;י כן מלוה עליה' כיון שאם רצתה מוציאה אות' ופורע אחרים והלה לא קנה בהם כלום. 

ואחרים פיר' כגון שהיתה בידה מלוה של אחרים והוא נתן פרוטה למלוה להרויח לה זמן ואמר לה בשעת מתן מעות התקדשי לי בפרוטה זו וא&quot;ת היכי הוי הערמת רבית והרי אמרו בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ד' ס&quot;ט) שרי לי' לאינש למימר לחבריה הילך ד' זוזי ואוזפיה לפלני' זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה ל&quot;ק שאני הכא שהוא כחוזר ונוטל מן האשה ולא התירו לחזור וליטלם מן הלוה:

'''אלא אמר רב אשי בכלהו קני לבר מאשה.''' ראיתי להראב&quot;ד ז&quot;ל שהקשה והתנן גבי מעשה דבית חורון כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה ותירץ הדבר כרצונו ותמהני עליו שהרי הקושיא והתירוץ מפורשים בגמרא במקומה במס' נדרים ד' מ&quot;ח ע&quot;א דאמרינן התם ורב נחמן אמר קני על מנת להקנות קנה דהא סודר קני על מנת להקנות הוא א&quot;ל רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני ע&quot;מ להקנות הוא ולא קנה זמנין אמר ליה משום דסעודתו מוכחת עליו זמנין א&quot;ל ר&quot;א היא דאמר ויתור אסור במודר הנאה ושמעינ' בהדיא שלא אמר אינה מתנה אלא במקום שמראין הדברים שהיה הערמה כגון התם דסעודתו מוכחת עליו אי נמי דוקא במודר הנאה ואיבא נמי מ&quot;ד התם בגמרא דדוקא בשאמר אינם לפניך אלא שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה שכך סתם משנתנו שנויה שם אבל לא א&quot;ל הכי אפי' במודר הנאה מותר ובירושלמי נמי מפורש כלשון הזה רבי ירמיה בעי מעתה אין אדם נותן מתנה לחבירו על מנת שלא יקדישנה לשמים כיני מתניתא כל מתנה שהיא כמתנת בית חורון שהיתה בהערמ' שאינה שאם הקדישנה שתהא מקודשת אינה מתנה.

והא דאמרינן הכא לפי שאין אשה נקנית בחליפין אינו מחוור שהרי לא בתורת חליפין קדש. 

אבל מקצת נוסחאות גורסין גזרה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין וזו גירסא ישרה היא והיא גירסת רבינו הגאון ז&quot;ל בס' המקח. 

ויש לישב [הגירסא] הא' משום דכל מתנה שאין בה הנאה לגבי אשה כחליפין היא ואתתא בהו לא מקני' נפשה והאי נמי אי לא מחזיר לא קנה לכי מחזיר לא מתהניא בהו ואפי' התהנה בהו בש&quot;פ קודם לחזר' איהו לאו בההיא הנאה קא&quot;ל ולהאי תלו לה בחליפין משום דאמרן בהו במתני' דלא מקדשה בהו ולפיכך תלי דלא תניא בדתני' ודמיא לה:

&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
===[[קידושין ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;

'''א&quot;כ הוו להו נכסים שיש להם אחריות נקנים עם נכסים שאין להם אחריות ואנן איפכא תנן.''' קשיא לי' והא תרוויהו נכסים שאין להם אחריות נינהו דהא קי&quot;ל עבדא כמטלטלי דמי ועוד דקאמר איפכ' תנן דמשמע דאיפכא ניחא והתני' במס' ב&quot;ק דף י&quot;ב ע&quot;א דאפי' למ&quot;ד עבדא כמקרקעי דמי לא מקני מטלטלי אגבי' ואפי' למ&quot;ד עבדא כמטלטלי דמי לא מקני אגב ארעא דשאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי ושאני מקרקעי דניידי ממקרקעי דלא ניידי ואפשר דהכא כיון דמ&quot;מ לא אפשר דתקנו אשה באגב דמעות לא דק אי מטלטלי היא או לא וה&quot;ק ליה אי שייך הכא דין אגב כלל איפכא הני דאיפכ' תנן ולאו למימר' דאיפכא הוי ניחא אלא אלומי אלים למילתיה לאפכא לגמרי ולאו דוקא תדע דבת ישראל היא וישראל לא איתקיש לקרקעו' ועבדים כנענים הוא דאיתקיש לקרקע למקצת הדברים אלא ודאי לאו למימר דשייך הכא אגב כלל דאי איתמר איפכא נמי לא ניחא:

'''הכא באדם חשוב וכו'.''' תמהני ללוי דאמר קונין בכליו של מקנה ומפרשים בב&quot;מ ד' מ&quot;ז ע&quot;א משום דבההיא הנאה דקא מקבל מניה גמר ומקנה ליה ולא בעינן אדם חשוב הכא אמאי בעי אדם חשוב. איכא למימר קדושין שאני שאינה מקנה עצמה בהנאה פורתא אבל התם אעפ&quot;י שאין בו שוה פרוטה קונין ועוד דהתם שנהגו בכך שויוה רבנן כאדם חשוב. 

ותמיה לי לרב נמי דאמר קונין בכליו של לוקח ולא בשל מקנה באדם חשוב אמאי אין קונין בכליו של מקנה ונימא בההיא הנאה דמקבל מיניה גמר ומקנה ליה ל&quot;ק דההיא הנאה גופא דמים היא ומעות אינם קונות במטלטלין לפיכך לא תקינו חליפין סודר אף בקרקעות אלא בכליו של קונה ועוד כיון דסתם [חליפין] מתנה על מנת להחזיר היא אינה מתנה של הנאה שיקנה באותה הנאה:

'''וכן לענין ממונא.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כתב אתלת מימרי דרבא ולא כתב אהילך מנה ותקנה שדי לך באדם חשוב ושמא סובר הוא שלא קנה שאין אדם מקנה שדהו לאדם חשוב בשכר קבלת מתנה ממנו ולא אמרו כן אלא בקדושי אשה שהיא רוצה בנשואי אדם חשוב ויש בה ב' הנאות ואפשר משום דבההיא בעיא רבא לא פשטה פי' כן אבל בדין הוא שכל שקונה באשה קונה בקרקע. 

ור&quot;ח ז&quot;ל (כתב) כתבה אהילך מנה ויקנו לך נכסי ואמר דההיא הנאה מחשבה ככלי דיהביה הקונה למקנה וקנה בו בתורת חליפין אותן נכסים. ולפי זה אף המטלטלין קנה בה ואיני רואה בזו השמועה זכר לכלי וחליפין אלא למעות וכסף שקונין באשה ובקרקע, ולא ידעתי למה השמיט ר' הגדול דבר זה ולא כתבו בהל':

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[קידושין ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;

'''וש&quot;מ יש דחוי בדמים.''' פרש&quot;י ז&quot;ל יש תורת דחוי בדבר שאינו קדוש אלא לדמיו כגון זה שמתחלה לא הקדישה אלא לדמיו. והשיבו עליו א&quot;כ היאך אמרו ש&quot;מ תלת שהרי מכיון שאתה למד דדחוי מעיקרו הוי דחוי שמענו יש דחוי בדמים.

וי&quot;ל שאפשר שיהא דחוי בדמים ולא יהא דחוי מעיקרו (דיחוי) וכיון שכן תלת חשיב להו משכחת לה כגון מפריש חטאתו ונסתאב והוא עבד ע&quot;ג וחזר בו דאמרי' הואיל ונדחה ידחה אי נמי מפריש דמים עצמן לחטאתו ועבד ע&quot;ג וחזר בו ואמרי' הואיל ונדחו אותם דמים ידחו ולא יקרבו לעולם ומתחלתן לא היו דחויין ואפשר נמי לאשכוחי דחוי מעיקרו דלא הוי דחוי בדמים אלא דחוי הגוף כי הא דאמרינן במסכת תמורה דף כ&quot;ו ע&quot;א בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קדושה ועושה בה תמורה ותמורתה כיוצא בה הא ודאי מעיקרא חייל עליה קדושת הגוף שאלו קדושי דמים אינן עושים תמורה ודחוי מעיקרו הוי (דחוי ובדמים לא הוי דחוי) והוי דחוי שהרי מדחה אף התמורה אלמא כל חד וחד משכחת ליה בלחודיה ושמא יש אף אחרות כיוצא בזו במקומות אחרים וכן לענין מצות מצינו דחוי מעיקרו שנסתפקו בו במסכת סוכה דף ל&quot;ג ע&quot;א והתם לא שייך דיחוי דמים ומ&quot;ה פליג להו בתלת.

ומי שפי' דחוי בדמים שאין דבר אחר מעכבו אלא דמים כגון בהמה זו שאינו מחוסר אלא שיקחנה מחבירו נקר' דחוי אינו כלום שאין לך דחוי גדול מזה ואינו דיחוי דמים שאם רצה חבירו לא ימכרנה לו לעולם בכל ממון שבעולם ועוד דבמסכת פסחים דף צ&quot;ז ע&quot;ב גבי מתני' דתנן המפרי' נקבה לפסחו או זכר בן ב' שנים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה אמרינן ש&quot;מ הני תלת ולא שייך בהו האי פירוש.

ור&quot;ח ז&quot;ל פירש שמע מינה שאף הדמים נדחים ולא אמרינן תמכר ויביא בחצי דמיה קרבן אלא אינה קריבה כל עיקר קתני וכן פי' אותה שבמסכת פסחים שאף הדמי' נדחים שאמרו ויפלו לנדבה ולא אמר יביא בהם שלמים כמו שהיה דין מותר הפסח אלא אמרינן הואיל ונדחה ידחו אף דמיה משלמים ונעקר שם הראשון מן הדמים לגמרי ויפלו לנדבה לענין קיץ המזבח.

אלא שאחרים שונים אותה משנה בלשון אחר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים מפרשי דחוי בדמים מדקתני ירעה עד שיסתאב דלמה ליה מומא כיון דלא חזי היינו מומיה. ויש גורסים כאן קדושת דמים כלומר שמדחה אף תמורה שאינה קריבה והרי היא כיוצא בה.

ולהני תרי פירושי קשיא לי הא דגרסינן בשלהי פ' בתרא דכריתות דף כ&quot;ח ע&quot;א מטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה אמר רב הונא בריה דר' יהושע ש&quot;מ תלת ש&quot;מ ב&quot;ח נדחים וש&quot;מ קדושת דמים נדחה ודיחוי מעיקרו הוי דיחוי והתם ליכא למשמע מינה שידחו אף הדמים כדברי ר&quot;ח ולא שתדחה תמורתו כדברי אחרים, אלא כדברי רש&quot;י עיקר.

ואי קשיא לך למה ליה לרבי יוחנן לאשמועינן הנך תלת ואנן בגמרא נמי אמאי איצטריכנא למידק מדרבי יוחנן ש&quot;מ תלת הא מתני' היא במסכת פסחים כדכתיבנא איכא למימר תנאי היא וקמ&quot;ל דר' יוחנן סבר לה הכי כההיא תנא דפסחים תדע דהא רב לית ליה וסבר דיחוי מעיקרו לא הוי דחוי ואין דיחוי בדמים. 

ואחרים אמרו איצטריך דאי מהתם ה&quot;א שאני התם דדחוי הוא לגמרי מליקרב בפסח ואי מהכ' ה&quot;א שאני הכא דאינו ראוי להקרבה ונדתה מעל גבי המזבח לגמרי אבל התם מתחילתו לא נדחה מעל גבי המזבח לגמרי אבל לא נדחה מעל גבי המזבח אלא מפסח, כך תירצו החכמים הצרפתי' ז&quot;ל ונראים הדברים:

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[קידושין ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;

'''התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר אינה צריכה לחזור בה.''' אלא אינה מקודשת מן הסתם אלא אם כן אמר לה מתחלה דכיון דאמר לה מנה זו ואין שם מנה בטלו קדושין והא דאמרינן בגמרא השתא במנה סתם לא הוי קדושין במנה זו מבעיא לאו למימרא דשוין קתני להו אלא ה&quot;ק השתא במנה סתם אמרת דלא כמאן דאמר לה על מנת דמי במנה זו מבעי' דודאי כיון שאין שם מנה בטלו לגמרי מכיון דלא משמע על מנת אבל רש&quot;י ז&quot;ל פירש במנה זו מבעי' דמצי לחזור, אלמא בעי חזרה:

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[קידושין ח ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;

'''מנה אין כאן משכון אין כאן.''' משמע לי דהכי פירושא כיון שהוא אינו מקדשה בגופו של משכון אף על פי שאמר לה קני אותו לשעבוד מנה וקנתה אין כאן משכון כלומר שאינו קונה בה דהוי' ליה כהלואה דליתא בעין הואיל ומנה אין כאן לפיכך אינה מקודשת וחוזר ונוטל משכונו ממנה וכן באמת שאין עבד כנעני נקנה במלוה כדאית' לקמן במכילתין ושוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה נתנה במה קנאו ואע&quot;ג דהא מילתא (לא) במלוה דבידה הוא מ&quot;מ משמע באומר לאשה הריני חייב לך מנה בקנין והתקדשי לי בו שאינה מקודשת וכן במכר לא קנה דשעבוד ברשות לוה הוא והיינו טעמא דמלוה אבל אומר לחבירו הריני חייב לך מנה כלומר מחייב אני עצמי לך במנה וקני לי' כלי למשכון עליהם מכיון שמשך קנה כליו לשעבו' והרב ז&quot;ל כתב משכון אין כאן דלא קני' ליה במשכון במידי דמאי יהבת ליה דקני' ליה משכון, וצ&quot;ע:

'''ובמשכון דאחרים.''' דמקודשת כדרבי יצחק. משמע לי מסוגיא דפסחים ד' ל&quot;ד ע&quot;ב דמשכון דתפיס לי' המלוה ברשותו אם לא פרעו בזמנו והוחלט המשכון בב&quot;ד למפרע הוא גובה ואי זבין מלוה או הקדיש משעת הרהנה שפיר זבין ושפיר הקדיש ואי לוה זבין או הקדיש לאו כלום הוא וכולה מדר' יצחק כדאי' התם ובכה&quot;ג הוא דאמרינן הכא מקודשת כגון שהוחלט המשכון אח&quot;כ אבל פדאו לוה כי היכי דאי זבין מלוה והקדיש מלוה איגלאי השת' דלאו כלום עבד ואי זבין לוה והקדיש הרי הוא מקודש ומכור אף לענין קדושין י&quot;ל שאינה מקודשת ואעפ&quot;י שיש בו מקצת קנין מעכשיו ונפקא מינה מדר' יצחק לענין שביעית ולענין שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו אבל קדושין כמכירה הם בגופו של משכון הוא צריך לקדש וכשפדאו, מלוה הוא, זהו הנראה לפי דין המשכון.

ומיהו מדאשכחן לקמן בפ' שני במקדש בשטר חוב דמן הדין מקודשת היא בין במלוה בשטר בין במלוה על פה אלא משום דלא סמכא דעתה מתחילה כדשמואל ש&quot;מ דכל שקונה שעבו' על המלוה מקודשת דהא התם לית ליה למלוה עליו דלוה אלא שעבוד גרידא ולא מצי לזבוני בנכסים דיליה כלום ואפילו הכי מקודשת מן הדין והלכך מלוה שיש עליה משכון כיון שקונה מקצת קנין ואינו יכול למחול ללוה לאחר מכירה אשה מתקדשת בו וכן נראה לדעת הראשונים. מ&quot;מ דוקא במלוה של אחרים דהא נפיק שעבודא מיניה דמקדש לידה דמתקדשת אבל שעבודא דידיה כגון חייב אני מנה לך בשטר או בקנין אין אשה מתקדשת בכך דומי' דמלוה דהכא לא מטי לידה כלום והכא לא נפיק מיניה כלום דשעבודא ברשות לוה הוא וכולו ממונא גביה וכיון דאגיד ביה לאו קדושין נינהו כדפרישית, כך נ&quot;ל:

'''נסכא אין כאן.''' כתב רבינו הגדול ז&quot;ל דלא קאי נמי באבל אמרו ומפורש לנו במקומו בפרק הזהב (ב&quot;מ מ&quot;ח ע&quot;ב):

'''תנא אבא וכו'.''' איכ' דק&quot;ל וליתני אבא להודיעך כחה דריש' וליתני פלוני להודיעך כחה דסיפ' אביך למה לי ואיכ' למימר איצטריך סד&quot;א אביך דמקרב' דעתי' לגבי בריה וידו כיד בנו אע&quot;ג דאמר שיקבלם לי לא הוו קדושין צריכה ואע&quot;ג דלא מצריך להו בגמ' כיון דאמר תנא אביך להודיעך כח דסיפ' תו לא צריך והאי דלא ערבינהו ותננהו איכא למימר דתנא הכי שמעינהו וגרסי' ואי נמי איכא למימר דההיא דתנא אביך משום האי טעמ' דשמע תנא אבא ואביך וגרסינהו דצריכי והדר שמע פלוני וגרסיה דצריך ולעוקריה למשנה ראשונה לגמרי א&quot;א דהא אבא צריך למימר לפיכ' לא זזה ממקומה כלל, ותנא אביך:

'''היתה הסלע שלה מקודשת.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל שחצרו של אדם קונה לו ותמהני אי הכי הא דבעי רב ביבי סלע של שניהם מהו אי משום קנין פשיטא שלא קנת' שאין השותפי' קונין מקח זה מזה בקרקע חצר של שניהם ואי בתוך קופתה המונחת בה פשיט' שקנתה כדמפורש בדוכתא בב&quot;ב דף פ&quot;ד ע&quot;ב ואיכא לתרוצי דהכי קא מבעיא לי' מי אמרינן איהי דעתה להניח את שלה שם ורוצה היא בקידושין ושתקבלם לי קאמרת כיון דאית (ליה) [לה] חלק בחצר ואיהו נמי אקנויי אקני לה מקום בחצר זו שלה לקבל בה קדושין או דילמא כיון דסתם אמרה ליה לא ניחא לה בהו וה&quot;ק ליה כיון דאית לך חצר תנהו בחצרך זהו דעת רש&quot;י ולפי דבריו אינה מתקדשת אלא אם כן קנתה [פי' ע&quot;י סלע].

והא דאמרינן לעיל (קידושין ו' ע&quot;ב) תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך איכא למימר דהתם שאני דכיון דמפיק ממונא אפומה ואם קבלה עליה מדין ערב חייבת לשלם ממונא שקלה מיניה אבל הכא היא לא שקלה כלום ואיהו נמי לא אפיק כלום לשקול ממונא וליזול אבל הדברים מראין שאם אמרה לו השלך מנה זו לים ואתקדש אני לך וזרק מקודשת וכן בדין ערב מחייב בקבלן והכא נמי קתני תנהו לכלב אינה מקודשת טעמ' דאמר' ליה סתם הא א&quot;ל תנהו לכלב ואתקדש אני לך מקודשת ומיהו רישא דסלע לא נצרכה אלא אפי' חזרה ונטלה מנה משם אי נמי לאו דוקא.

ובפסקי חכמי הצרפתים אפי' תן על גב סלע ואקדש לך אינה מקודשת וצ&quot;ע. 

אבל בירושלמי (ב,א) אפי' תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך פרשו משום דזוכה לאשה וחוזר וזוכה לעצמו ולא אתיא אליבא דגמרין ושם אמרו שאם היה חרש שאין לו זכות אינה מקודשת.

ובזה נ&quot;ל לפום גמ' דילן שכל זמן שהם ברשות חרש אם הלה רוצה יכול לחזור ולהוציאה מידו אף היא יכולה לחזור וכן הדין בערב אם אמר לו הלוהו לחרש שיכול לומר לו טול ממנו מעותיך שהרי לא קנה הלה כלום ואם אבדו ואינו יכול להוציאם ממנו בעצמו חייב ומקודשת שהרי מתחלה על מנת שיוציאם החרש אמרה לו והרי עשה כן משל לאומר לחבירו לזון בניו או בני אחרים הקטנים והוא נותן לו שזה זן וזה משלם ואשכחן בכי ה&quot;ג בב&quot;מ דף צ&quot;ט ע&quot;א דאתמר השאילני פרתך ואמר לו ביד מי הכישה במקל והיא תבא אחרי ואמר רב נחמן עלה כיון שיצתה מרשות משאיל ומתה חייב.

וסוגיא משמע דפליגי עלה שמואל ורב אשי ופסק ר&quot;ח והרב ר' משה הספרדי ז&quot;ל דפטור וש&quot;מ דלא מחייב איניש באחריות שאלה וה&quot;ה למלוה סתם כיוצא בו עד דאתיא לרשותיה וקני לה הילכך תן על גבי הסלע ואתחייב או אתקדש לך לא אמר כלום אבל השלך לים או תן לחרש והוציאם עדיין אני אומר שהוא חייב שעל פיו הוציא:

&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
===[[קידושין ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;

'''והלכתא שראי לא צריכי שומא.''' אגב דאמר והלכתא אינה מקודשת פסקינן כל הני ולאו משום דצריכי ליה דקי&quot;ל בכל דוכתא דלא אפסיק' הלכתא בהדיא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה קנין ומחצה כדברי רבינו הגדול ז&quot;ל ומקצת הגאונים ומפורש אצלנו בבבא בתרא תדע דהא פסקינן נמי הכא והלכתא כר' אלעזר והלכה כרבא אמר רב נחמן ולא הוה צריך למפסק בהו מידי דליכא מאן דפליג עלייהו אלא ארחא דתלמוד' הוא בהכי:

'''או על החרס.''' פי' אליבא דר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי דאי אליבא דרבי מאיר הא אמר עדי חתימה כרתי בין בגטין בין בקדושין בין בשאר שטרות כדאמרינן במכילתין בפרק האיש מקדש הכא כגון שקדשה בשטר שאין עליו עדים ור' מאיר לטעמיה ור' אלעזר לטעמ' אלמא כי היכי דפליגי בגטין פליגי בקדושין וכיון דעדי חתימה כרתי לר' מאיר ודאי מוכח מתוכו בעינן ושטר שאינו יכול להזדייף בעינן כדתנן כתבו על נייר מחוק ועל דפתרא פסול וחכמים מכשירין ואמרינן מאן חכמים ר' אליעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי וחרס יכול להזדייף הוא וכדאמרינן נמי בכתובות דף כ&quot;א ע&quot;ב ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא משום דחספא יכול להזדייף הוא ולא גבי בה כלל מעתה למדת דמתניתין דקתני או על החרס ר' אלעזר היא. ומי שפירשה בחוקק לא דקדק יפה בלשון כתב ושלא לצורך טורח וכדאמרינן דהא ק&quot;ל כר' אליעזר בגטין ובקדושין ועל הנייר נמי נייר מחוק משמע שהוא מזדייף:

'''בתך מקודשת לי וכו'. והא לא דמיא הך שטר' לשטר זביני.''' פירוש ומנא ליה דמיקריא שטרא ק&quot;ל אנא היכן ליעבד כשטר זביני כלומר עד שיאמר בתי מקודשת לך לא אפשר דכתיב כי יקח ולא שתקח היא את עצמה ושטר מכתב כתיב מויצאה והיתה וניחא ליה כי כתיב כי יקח ולא שתקח היא את עצמה בכסף הוא דכתיב דגמרי קיחה קיחה משדה עפרון אבל בשטר אימא ה&quot;נ.

ומפרקינן הכא בענינא דקרא בין בכסף בין בשטר במוכר תלא רחמנא דבעי למימר שדי מכורה לך בכסף או בשטר והכא מעניניה דקרא דבלוקח תלה רחמנא והויות להדדי מקשינן דהא לא דמו קדושי לזביני והיינו טעמא דלא קשיא ליה מעיקרא דלא דמיא האי כספא לכסף זביני דהכא [בעל] אמר הרי את מקודשת לי בכסף (ודי) [זה] והתם [מוכר] אמר שדי מכורה לך בכסף זה. 

ואקשינן התם נמי כתיב שדות בכסף יקנו דאלמא לוקח אומר שדך קנויה לי בכסף ובשטר נמי נימא הכי כדאמרת בקדושין [וקשה] אמאי לא אקשי ליה והא לא דמי האי שטרא להאי שטרא דגט דהתם מוכר אמר הרי את לעצמך הכא קונה אמר בתך מקודשת לי איכא למימר משום דאיכא למימר דומיא דגטין הוא מה התם בעל כותב והיא מקבלת והיינו סברא דמאן דאמר לשמה ושלא מדעתה אי נמי משום דאכתי לא ק&quot;ל אי הויות ליציאות מקשינן לגמרי או דיינינן מינה ומוקמינן באתרא למיגמר הויות מהדדי והיינו בעיא דר&quot;ל בשמעתין:

'''בין על ידי אביה בין על ידי עצמה מקודשת.''' פירוש בתורת שליחות כגון שעשאה שליח ממש או שאמר לה צאי וקבלי קדושין כדאמרינן לקמן אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך דאי מדין שליחות אין שליחות לקטנה אלא משום דהוה ליה כאלו אמר האב כל המקדש את בתי מקודשת לו וכאלו נתן לו ממון שהרי אמר שיקבלם לו וכן תנהו לכלב שלי מקודשת מקודשת.

ובתך מקודשת לי לאו דוקא בתרווייהו, דודאי כי יהיב לה לדידה בין בתורת שליחות דאב בין שנתן לה רשות לקבל קדושין אי נמי אמר הרי את מקודשת היא דהא בקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמרינן חוששין שמא נתרצה האב והוו קדושין ואעפ&quot;י שאמר לה הרי את. ועוד דומיא דכסף (ועוד) [יעיד] דאמרינן לקמן אומר לה בפני שנים הרי את מקוד' לי ואפילו לרבי יוסי בר יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקדושין ניתנו ומינה גמרינן לאומר לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך דאומר לה הרי את וה&quot;ה לעושה אותה שליח לקבל לה קדושיה והיא נערה שאם אמר לה הרי את מקודשת. ורב נחמן כי נקט בתך תרתי קמ&quot;ל דאפי' לדידה כי כתב בתך מהני ולאפוקי שאם כתב הרי את מקודשת לי ונתן לאביה בקטנה לא אמר כלום וכןסיפא אם כתב לאביה בתך מקודשת לי מקודשת שאפילו במגרש ואומר תן גט זה או התקבל לבתך או לאחותך מגורשת ואעפ&quot;י שבגט עצמו צריך לפרש שמה התם מתקנת ר&quot;ג בגיטין היא אבל מן הדין מגורשת ובקדושין שאין צריך לפרש שמה כי כתב בתך ודאי מקודשת אלא הא נמי קמ&quot;ל דאפי' ע&quot;י אביה כי כתב הרי את מקודשת וע&quot;י עצמה אי כתב בתך מקודשת. 

עוד יש לפרש ולומר דסיפא דרב נחמן דוקא היא שאם כתב לאביה בתך מקודש' לי לא אמר כלום דגבי גט בעינן שמו ושמה דאורייתא דכתיב ספר כריתות בעינן סיפור דברים שכורתי' ביניהן ואי אפשר בלא שם שלהם וכו' ולא מתקנת ר&quot;ג היא אלא מדאורייתא וה&quot;נ משמע במסכת גיטין דף כ' ע&quot;א הלכך גבי קדושין נמי צריך לכתוב הרי את פלונית מקודשת לי ואי כתב לאביה בתך פלונית אינה מקודשת שאלו בגירושין אינה מגורשת (אלא) שלא שמענו בגטין שידבר עם אחרים וכן נמי בקטנה צריך לכתוב בתך פלונית מקודשת לי אני פלוני או שיפרש שמו של אב הא בסותם שמן אינה מקודשת דהא אקשויי מקשינן להו לגיטין דבעי שמו ושמה. וההיא דאמר רב נחמן אומר אדם לבתו קטנה לא כתבו רבינו בהלכותיו ושמא הוא מוציא עצמו בזו שכוללת בין נערה בין קטנה כל שלא בגרה:

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[קידושין ט ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;

'''כתבו לשמה ושלא מדעתה רב פפא ורב שרביה אמרי אינה מקודשת משום דבעי דעת מקנה.''' פי' אף דעת מקנה והוא הדין לדעת בעל כי התם וכתב ר&quot;ח ז&quot;ל דהלכתא כוותיהו משום דמתני' דאין כותבין שטרי אירוסי' ונישואי' מסייעא להו ואשנויי לא סמכינן ותו דרב אשי סבירא ליה כוותיהו וכן הסכים הרב אלפסי ז&quot;ל מדגרסינן בפרק הנושא (כתובות דף ק&quot;ב ע&quot;א) אמר ליה רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב וכו' א&quot;ל לא נתנו ליכתב כלומר אעפ&quot;י שכתבן אינן ככתובין שיגבה מן המשועבדים דהא לא קני לו שעבודא עלייהו אלא כך וכך אני נותן אמרו ואקשו עליו תא שמע אין כותבין שטרי אירוסין אלא מדעת שניהם כלומר ואי ס&quot;ד לאו ככתובין הן אמאי בעי דעת שניה' ומפרקינן לא בשטרי ארוסין ממש וכדרב פפא ורב שרביה דע&quot;כ מוקי ליה למתניתין כותייהו דהא אמר לא ניתנו ליכתב וכן פרש&quot;י ז&quot;ל שם. 

ויש שרגילין לפרש בשניתנו ליכתוב שיכתבו העדים מעצמן או לא מי אמרינן בההוא הנאה דמחתנו אהדדי גמרי ומשעבדי נפשייהו ורוצין שיכתוב או לא ואמר ליה לא נתנו ליכתוב ואייתיה ליה סייעתא מדתנן אין כותבין אלא מדעת שניהם ודחינן לה בשטרי אירוסין ממש וזה הפי' אינו נכון חדא דלא הוה למימר לא ניתנה ליכתוב דמשמע כלל כלל מדלא קאמר אין כותבין ועוד מדאקשי' עלה מהא דתנן התם הפקחין היו כותבין ומאי קושיא התם כשרצו שניהם לכתוב או שהתנהו מתחלה על מנת לכתוב ואין פקחות בזה אלא במה שכותבין כל זמן שאת עמי ותו היכא אקשינן עליה והיא נזונת מנכסים משועבדים (והאי) [ומאי] קושיא מתני' בשכתבו [ברצונם] כסיפא דקתני היו כותבין ואמאי אצרכיה לאוקמא בשקנו מידו שניתנו ליכתב דאלמא כתיבא בלא קנין לא מהני לימא בשכתבו לחוד אלא משמע כפי' ראשון שכתבנו. 

ובתשו' הגאונים ז&quot;ל מצינו שהגאון רב נטרונאי חולק בדבר על הגאונים ז&quot;ל שאמרו כלשון ראשון וכן ראיתי לבעל הלכו' שפסק כרבא ורבינא והרי הדבר בספק מעתה ומסתברא דהיכ' דשויתי' שליח לקבלה אין שטר הקדושין נכתב (מדעתה) [מדעתו] כדקיימא לן גבי גט דאפי' באומר אמרו גט פסול ובטל הוי והכא נמי מהתם גמרינן מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה ולא שלוחו ואפי' באומרה אמרו וראיתי לרב ר' משה ז&quot;ל שכתב ואם קדש בשטר אינו כותבו אלא מדעת האב אי מדעת השליח ואינו נכון לדעתי:

ה&quot;ג וכן גרסי רש&quot;י ז&quot;ל: '''אמר קרא בעולת בעל.''' ולא גרסי' והיא אלא מכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קאמר דאלו והיא בעולת בעל בבני נח כתיב ולא גמרינן מינה לישראל ולקמן נמי מוכחא דמבעיא לן מאי עביד ליה ואלו והיא בעולת בעל דרשינן מיניה בעולת בעל הי' להם נכנסה לחופה ולא נבעלה לא הי' להם סנהדרין דף נ&quot;ז ע&quot;ב ומפורש נמי בירושלמי דמכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קא גמרינן הכא ביאה:

'''עד דקדיש והדר בעל קמ&quot;ל.''' אי קשיא לר' נימא הכי איכא למימר דסבר לה כמ&quot;ד משמע שניה' כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו עד שיפרש לך הכתוב יחדו ור' יוחנן סבר לה כמאן דאמר משמע שניהם כאחד:

'''אם כן נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכחת לה.''' מכאן אתה רואה מפורש שקדושי כסף מן התורה הם ולא מדבריה' שהרי נערה המאורס' דאמר רחמנא בסקילה בקדושי כסף היא ומי שכת' דקדושי כס' דרבנן ואסמוכי הוא דאסמכינהו אקראי תמהני אם האיר עיניו בשמועה זו ואין רוח חכמים נוחה הימנו בדבר זה שאם כן בכל מקו' תאמר בו דרשות דרבנן אסמכת' נינהו ועקרת תלמוד ערוך שבידינו אלא ודאי אין אומרים כן אלא כאותם שהזכירו חכמים שהם מדבריהם ועוד שלפי סברא זו מי שקדש בכסף ובא אחר וקדשה בשטר היה לו לחוש לקידושי שניהם וכולה מכילתין מוכחא דליכא למיחש להא מלתא כלל וכן מצינו שקידושי כסף מאכילין אותה בתרומה כדמוכחא שמעתין דלקמן ואם אינו קונה למה מאכיל:

&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
===[[קידושין י ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;

'''מה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה וכו'.''' קשיא לי מי דמי התם ביאה באיסור הוא וכיון שהיא אסורה איסור גמור היאך תקנה ודמיא למאי דפרכינן לעיל שאין קנינה לשום אישות ואת&quot;ל דההיא לאו פריכה הוא הא עדיפא טפי דלא חזיא לאישות כלל ומתוך הדוחק יש לי לומר דלאו ק&quot;ו ממש הוא אלא שהוקשו כסף שבבת ישראל לכסף שבשפחה כנענית (ס&quot;א ונשאו בה ק&quot;ו לחזק הדבר וזהו שאמר גבי שפחה כנענית) לא שייר בקנינו והכא שייר בקנינו כלומר ואין מקישין כסף זה לכסף זה:

&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
===[[קידושין יא א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;

'''מאי אמרת ליסטים מזוין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו.''' פרש&quot;י ז&quot;ל וסבר וקביל ואחרים השיבו והא תניא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צ&quot;ב ע&quot;ב) אומר לו הרי שלך לפניך ואני אומר זו סברת בן בג בג היא שהוא סובר הגיעו משום דקלא אית לי' למילתא והכא קאמר מאי אמרת שהוא סמפון שאינו מצוי בעבדים ליסטים מזוין הנהו קלא אית להו וסבר וקביל ואינו מקח טעות.

וי&quot;מ קלא אית להו ואין חוששין שמא ימצא ליסטים מזוין הואיל ומעתה אין לו קול שאם היה כן היה לו קול ומיהו לכשימצא כן לוקח אומר לו הרי שלך לפניך שבודאי לא שמע שאם שמע לא היה לוקח.

ואי קשיא לך יהא איכא סמפון בעבדים כדאמרינן בב&quot;מ דף פ' ע&quot;א שפחה זו שוטה היא משועממת היא נכפית היא היה בה מום אסר וסנפו בין המומין וכו' הרי זה מקח טעות איכא למימר מומין הללו ניכרין הם מיד ואין לחוש לשמא ימצא בה סמפון מאחר שאין לה עכשיו וכי קתני הרי זה מקח טעות בשלא ראה אותה א&quot;נ ראה ושלא שהה כלום כדי שיכיר בה א&quot;נ כ&quot;ש דהנהו קלא אית להו ואין חוששין אי נמי לא שכיחי ולא גזור בה רבנן:

'''כי קאמינא דקדשה בליליא אי נימא דשויא שליח.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ובנתיה דר' ינאי נמי אי שוו שליח לא מקדשן בפחות מתרקבא דינרי ולא מחוור אלא הכי פירושו פשטה ידיה וקבלה לא קאמינא כלומר איני אומר דקפדה אנפשי' ולא מתקדשה (ולא מק') אלא כי קאמינא קפדה בדשויה שליח אי נמי דקדיש בלילא שסתם כל הנשים מקפידות על עצמן ואינן מתקדשת בכחות מדינר ושליח ששנה לא עשה ולא כלום אבל בדינר מתקדשות ואפי' בנתיה דרבי ינאי דכיון דשויה שליח ואיהו קביל בה קדושין בקדושין של שאר נשים אתקדשת דאם איתא דלא ניחא לה עלה רמיא לגלויי שהיא מקפדת על עצמה יות' משאר הנשי' וכן בפשט' ידה וקבלה קדושין בליליא ידעה שהוא לא יתן לה אלא בקידושי שאר הנשים ומינח ניחא לה.

אבל אין לפרש דאי פשטה ידה וקבלה פחות מדינר אינה מקודש' מפני שבטלה דעתה אצל שאר הנשים כמו שפירשו רבים שאין לשון הגמרא מסכים לכך שהרי אמר פשטה ידה וקבילה לא קאמינא כלומר איני הולך אחר קפדנות סתם כל הנשים בפשטה ידה וקבילא קדושין:

'''רב יוסף אמר טעמייהו דבית שמאי כדרב יהודה אמר ר' אסי.''' קשיא לרב יוסף רב אסי דאמר כבית שמאי איכא למימר אין הכי נמי ורב יוסף לא איכפת ליה ולא סבירא ליה מאי כסף דקאמר רב יהודה כסף קצוב הוא ומטעא נמי טעי דאיהו סבר כסף צורי כל דהו צורי ואפי' דינר ורב אסי כסף צורי דהוא סלע קאמר והיינו דאקשינן הכא וכללא הוא וכו' ולא גרסינן גופא כדגרסי', אלא לאפוקי מדרב יוסף קא בעינן.

ויש לפרש דה&quot;ק ר&quot;י מעיקרא לדרב יהודה בהא פליגי דב&quot;ש סברו אפי' אינו קצוב כסף צורי הוא וכל דהו צורי ואפי' דינר דהואיל דחזינן דכל כסף שקצוב בתורה כסף צורי הוא ושקלים נינהו ואפי' היכא דלא כתב בהו הכי כגון מוציא שם רע דמגמר גמרי מהדדי אף כסף שדברה בו תורה בכל מקום כסף צורי ומיהו כיון דלא כתי' בהו שקלים דינרי' נינהו וב&quot;ה סברי דוקא בכסף קצוב:

&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
===[[קידושין יא ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;

'''וכללא הוא והרי טענה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל מדקתני שתי כסף דכסף האמור בתורה לאו קצוב הוא אלא ממון הוא ולא פי' כמה ומסרן הכתוב לחכמים ומפרקינן מה כלים שנים אף כסף שנים ולא מחוור לי דאם כן לימא שני דינרים שאין כסף צורי אלא דינר כדתנן בדינר וידוע שהטענה שתי מעין.

לפיכך נראה כלשון האחר שפרשו בה דמשום דקתני שתי מעין ולא אמרו דינר ומפרקינן התם דומיא דכלי' מה כלי' שני' אף כסף ב' ומה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב כלומר מה כלים שהוא כלים והוא חשוב כלומ' הוא ראוי למלאכה ושלם שלכך יצאו כלים למה שהם אף כסף כל שהוא חשוב כלומר שהוא מטבע כסף ואין לך מטבע של כסף פחות ממעה והוא סוף מטבע האמור בתורה דכתיב עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרין מעין סלעא לפיכך אמרו שני מעין, וזו היא עיקר הגרסא.

אבל מגיהי ספרים הגיהו ומה כסף דבר חשוב ורש&quot;י ז&quot;ל אמר לאפוקי מדשמואל דאמר טענו שני מחטין והודה לו בא' מהן חייב לכך יצאו כלים למה שהן ואינו נכון דהא אמרינן התם דייקי קרא כותיה דשמואל מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ואמרינן נמי ושמואל איצטרי' דאי כחב רחמנא כלים ולא כתב כסף הוה אמינא מה כלים שנים אף כסף שנים אבל דבר חשוב לא בעינן כתב רחמנא כסף ועוד דבההיא דשמואל ליכא התם מאן דפליג וגם במסכת שבועות מחליף ושנה הגיר' ואמר אף כל גרסינן ולא גרסי' כלים ושם מפורש בפירו':

'''ושל דבריהם כסף מדינה.''' קשה לן וכללא הוא והא תנן התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יוסי הגלילי אומר מנה ופשטינן בפרק החובל (בבא קמא דף צ' ע&quot;ב) בגמרא דמאי מנה מנה צורי ונראה שכל כסף קצוב כגון סלע וכיוצא בו אם הוא של דבריהם סלע מדינה הוא אבל מנה של דבריהם פעמים הוא מנה צורי פעמים מנה מדינה תדע דהתם פרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף ל&quot;ו ע&quot;ב) תנן זה נוטל מנה ומנה צורי קאמר ובעי למיפשט מהתם דלא תני תנא סלע מדינה ולא פשטיה מדקתני מנה שהוא מנה צורי.

ויש לפרש שמה שאמרו ושל דבריהם כסף מדינה אינו כלל לכל כסף של דבריהם אלא אף של מדינה לפיכך כל שלא פירשו לך חכמים הוא מסתם כסף מדינה שאתה תופס המועט ולפיכך לא פירשו לך ואם תפשת מרובה לא תפשת ויש מקום ששנו כסף צורי אין זה קושיא ואינו יוצא מן הכלל:

&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
===[[קידושין יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;

'''חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.''' יש אומרי' בדבר המתקי' שכיון שאם נזדמן לו דרך למדי יכול להוליכו בידו שם שוה פרוטה אז (ס&quot;א אף כאן) הוו קדושי אבל דבר שאינו מתקיים אעפ&quot;י שהוא שוה פרוטה במדי כאן אינו שוה כלום ואם תוליכנו למדי אינו שוה כלום והאיך נחוש לקדושין זה דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל ולדבריו יכולין הוו לתרץ משנתנו דקתני שוה פרוטה בשאינו מתקיים אלא מילתא דרויחא ליה ודקושטא היא נקט והדברים קרובים. 

ואיני יודע אם שוה בודאי במדי פרוטה והוא דבר מתקיים אם קדושיו קדושין ודאי ומשמע לי שאינן אלא ספק שאין לקדושין אלא מקומן ושעתן בלבד אעפ&quot;י כן חששו לספקן ולענין גזל הגר אתמר בפרק הגוזל (בבא קמא דף ק&quot;ה ע&quot;א) דפחו' משוה פרוטה אפי' בגזלה קיימת לא הי' צריך לילך אחריו דאיןחוששין שמא תיקר ולא חיישינן נמי לשוה פרוטה במדי ומייתי אשם ומתכפר אלמא אין לממון אלא מקומו ושעתו אלא חומר הוא באשת איש:

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[קידושין יב ב|דף יב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;

הכי גרסינן: '''אמרי ליה רבנן לרב חסדא אמרי דאיכא סהדי באודית דידעי דההוא יומא הוה ביה שוה פרוטה.''' והכי פירושה: דהכא אתחזק קלא דבמדינת הים איכא סהדי דידעי דהוה ביה שוה פרוטה ואמר ליה דלא אסרינן לה עד שיבואו עדי' ויעידו שאין אוסרים אותה להמתין לעדים מפני קול כיוצא בזה וכן בההיא דר' חנינא קלא הוה בהו דאיכא עדי' במדינ' הים דידעי שנשבית וטמאה היא.

ודכוותה נמי בבא בתרא דף קל&quot;ה ע&quot;א גבי ההיא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי ואמר להו היינו דר' חנינא ואסיקנא לה נמי זילו חושו לה.

ואע&quot;ג דחיישינן לקלא בפרק המגרש (גיטין דף פ&quot;ט ע&quot;א) שאני הכא דכיון דקדושי קמא נינהו מימר אמרי עיינו רבנן בהו ולא הוו שוה פרוטה בההוא יומא ובכה&quot;ג סבר רב חסדא דמבטלין קלא וקרוב לענין זה מפורש שם בפרק המגרש אם כן קול שלא הוחזק בב&quot;ד היה ואעפ&quot;י כן חששו כיון שקרוב הדבר והכי דייק לישנא דהא אמרינן. 

ואיכא דלא גרסי הכא והא אמרינן ומפרשי כגון שאמרו עדים בודאי אנו יודעים דהוו סהדי כאן בשעת קדושין והם יודעים אם שוה פרוטה אם לאו שהם שמו אותו מיד אחר קדושין וסביראלהו לרבנן שממתין להם עד שיבאו ויתברר הדבר. ולאו מילתא היא דאם כן אמאי פרשי רבנן מההי' משפחה אי אתו ואמר שוה פרוטה פשיטא דפסילא ולא מדאביי ורבא אלא רב חסדא גופיה מודה ואי דלא אתו להוי כמי שלא היו שם עדים כלל שהרי אין אנו יודעים אם שוה אם לאו אלא ודאי קלא הואהכא ובלא קלא לא היה חיישינן לה הכא כלל שאם באנו לחוש שמא הוזל למה להו לרבנן למימר והא איכא עדים במדינ' הים בלא עדים נמי ניחוש שמא הוזל וכן בההיא דב&quot;ב דף קל&quot;ה ע&quot;א דכל מאן דמוחזק לן דלית ליה אחי אשתו מותרת לשוק וכל שכן כשאמר אין לי אחים אלא ע&quot;כ לקול חששו:

ופי' '''אם הקלנו בשבויה.''' דמנוולה נפשה לגבי שבאי ואע&quot;ג דעידי טומאה אתמר כדאיתא בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף כ&quot;ג ע&quot;א) אפי' הכי לא חיישינן לקלא אלא אמרינן מעולם לא נטמאת שחזקה דמנוולה נפשה לגבי שבאי ולא יבואו עדים לעולם שיעידו על טומאתה והתם בבבא בתרא גרסינן בנסחי עתיקא. ובהל' רבינו הגדול ז&quot;ל אם הקלנו בשבויה דמנוולה נפשה לגבי שבאי נקל באשת איש. 

ויש מפרשים אם הקלנו בשבויה דאיסור לאו נקל באשת איש דאיסור חנק ואינו מחוור דבאורייתא לא שנא איסור לאו לא שנא איסור כרת כדאמרינן בפרקא בתרא דיבמות ד' קי&quot;ט ע&quot;א.

וליכא לפרושי משום שכל זמן שלא ראינוה שנבעלה בחזקת היתר קיימא שאף באשת איש כל זמן שלא ראינוה שנתקדשה בודאי אתתא בחזקת פנויה קיימא והעמד אותה על התירא הראשון וכל שכן בההיא דב&quot;ב דכיון דמוחזק לן דלית ליה אחי בחזקת היתר עומדת ועוד שאם כן לא היה להם לומר אם הקלנו בשבויה נקל בא&quot;א שהרי אין חומרא של זו משום א&quot;א ולא קולא של זו משו' שבוי' אלא מחמת החזק' אלא ש&quot;מ כדפירש' וקולתה של זו משום שבוי' שהיא מנוולה נפשה מה שאין כן בא&quot;א:

&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
===[[קידושין יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;

'''סברא אי שדינא להו איתחייבנא בהו.''' איכא דקשיא ליה וכיון דדינא קאמרינן חשדינהו ונימא ליה הרי שלך לפניך והראב&quot;ד ז&quot;ל תירץ כגון דאפקדיה ניהלה לזמן ועדין לא הגיע זמן ואינו נכון שאם כן הוה ליה למימר הכי התם בדאפקדיה גבה עד זמן דאי שדיא להו מחייבא בהו שאין פשטה של ברייתא בפקדון של זמן כדי שיאמרו מי דמי דהא דמי ודמי אלא אם כן מפקת לה לברייתא מפשטה והלכה.

אלא ה&quot;פ: בשלמא הכא איהי טעיא וסבר' אי שדינא להו מחייבנא בהו אבל גבי קדושין כולהו ידען דלא מחייבן אי איתא דלא ניחא לה תשדינהו. ופריך רב אחאי הא נמי לא גמירי אינשי והיינו דקאמר סברא אי שדינא להו מחייבנא בהו (אבל גבי קדושין) ולא אמרינן אי שדיא להו מחייבא בהו שאין זה מן הדין אלא שהיא סבורה כן ול&quot;נ (ס&quot;א ולי נראה) דודאי בפקדון אי שדיא להו מחייבא בהו עד דאמרה ליה תא שקול פקדונך מיד ליד ואמר לה לא מקבלנא דבתר הכי שדיא להו ואמרה הרי שלך לפניך ואנן לא דייקינן עלה דאשה משום דלא טענה דאי הכי הוה לה למימר ליה לא בעינא בקדושין אלא משום שתיק' ועיכוב המעות אתינן עלה ובודאי בשתיקה אי שדיא להו מחייבא בהו בפקדון:

ואסקינן '''חושו לה.''' וא&quot;ת בלאו הכי נמי חיישי' לה מדשמואל תפשוט דליתא דשמואל וי&quot;ל חושו לה לדרב הונא אפי' היכא דליכא למיחש לדשמואל כגון דלא יהב לה מעיקרא מידי אלא שדא לה כסף מעיקרא לתוך חיקה וחזר ואמר התקדשי לי בו ולא אעובדא דציפת' שדרו דהתם בלאו דרב הונא נמי חיישינן מדשמואל אי נמי האי גברא לא בציפתא קדיש בפי' אלא סתם אמר לה התקדשי בה וכשנטלה ואמרה לו הא לאו שוה פרוט' אמר לה אנא תקדוש בד' זוזי דאית בה אמרי ומשמע ולא בה א&quot;נ דפריש ולא בה ואע&quot;ג דסתמא בו ובמה שבתוכו משמע כיון דפי' מיד גלי אדעתיה דהכי קאמר מעיקרא ומיהו גילוי דעת אחר דקדושין לא מחוור לי כיון דלא מצי הדר ביה אלא יש לומר דסתמא בו ובמה שבתוכו משמע אבל בו בלבד לא ניחא ליה דתקדושי דאיהו לקדושי ודאי אכוון ולא לקדושי ספק בפחות משוה פרוטה דלא ניחא ליה בקדושין דספק דאגידה ולא יהבי ליה לא הך ולא אחריתי וכיון דאיהי לא ידעה ולא כוונה למה שבתוכו הילכך ליכא למיחש לקידושי ספק דציפתא וקסבר רבא דמשום דשתיק' ליכא למיחש לקדושי ספק לד' זוזי דבהו ואף ע&quot;ג (דאי תרצית) [דהיא נתרצית] מעיקרא בקדושין דציפתא (סבירא ליה) [סברה לית] בהו שוה פרוטה ולאו כלום הוא אבל זוזילאו לשם קדושין קבלתינהו. 

והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב חוששין לה משום ציפתא ולאו משום שתיקתה במעות. ושמא גרסא אחרת מצא בו.

ומשמע דבשתיקה דלאחר מתן מעות בפקדון אפילו שידך אין חוששין בקדושיו ואע&quot;ג דאמרינן בפרק ב' ד' מ&quot;ז ע&quot;א האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת התם כשאמרה אין ואע&quot;ג דקתני מקודשת סתם לא בא לומר לך ששתיקתה מועלת כלום דהתם לאו בעיקר דין קדושי סתם ושתיקה הדברים אמורים כדי שיפרש רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת ולא בא אלא ללמד דין קדו' בפקדון ומלוה ולעולם כשרצתה ואמרה אין אבל כאן דקתני רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת משמע אבל לא בשותקת וראיתי מי שדקדק מהתם דשתיקה דלאחר מתן מעות בדשידך הוו קידושי ואינו כלום:

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[קידושין יג ב|דף יג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;

הא דתנן '''האשה שהביאה חטאתה ומתה יורשין יביאו עולתה.''' הוא הדין לאיש זב ומצורע דמייתי עולה וחטאת אלא חדא מנייהו נקט משום דריש' דמתני' באשה היא שנויה במסכת קינין (ב,ה):

'''ואמר שמואל והוא שהפרישת' מחיים.''' ואעפ&quot;י שהפריש דוק' בשקרב חטאתה כבר אבל לא קרב חטאתה לא יביאו יורשים עולתה שאין עולות קודמות לחטאות לעולם וחטאת לאחר מיתה א&quot;א ואעפ&quot;י שפקע מיניה חובת חטאת כיון שעולה זו לא הוקבעה ליקרב בחייה אין מקריבין אותה וכל שכן לרבי יוחנן דמוקי לה כשלא הפרישתה מחיים שאםלא הקריבה חטאת אין מפרישין לה עולה כלל ומיהו ר' יוחנן אפי' בשלא הפרישה עולתה וה&quot;ה לשהפרישה מוקי לה עד שתקרב חטאתה לא חלה עליה חובת עולה כלל שהחטאת היא קובעת כדתנן (כריתות ט:) מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר או העשיר והעני הכל הולך אחר חטאתו ואפי' למאן דפליג התם הכא מודה מפני שהחטאת קודמת לעולם.

ואיכ' דקשי' ליה דקתני סיפ' דמתני' הביאה עולתה אין היורשין מביאין חטאתה משמע הא היא עצמה אם לא מתה תביא חטאתה אעפ&quot;י שכבר הביאה עולתה והא אמרינן בפרק תמיד נשחט (פסחים דף נ&quot;ט ע&quot;א) וכי תימא בשקרבה עולתו ומי קרבה עולה קודם חטאת והתני' וכו' ואמר רבא שאני עולת מצורע דרחמנא אמר והעלה את העולה שהעלה כבר טעמ' דכתב קרא הא בעלמ' אסור ואפי' בדיעבד לא משכחת ליה.

ויש שדוחה דלמא שאני מצורע דכתיב זאת תהיה דמשמע עכוב' לפיכך הוצרך לרבות והעלה את העולה אבל בעלמ' בדיעבד תביא את חטאת' אחר עולתה וקשה דהא אמרינן בזבחים דף צ&quot;א ע&quot;א הביא אשמו ונשחט לא יהא אחר ממרק בדמו עד שתשחט החטאת אלא תעבור צורתו ויצא לבית השרפה ואמאי אסור בדיעבד דאי משום זאת תהיה לאו אשחיטה קאי ומפרשי דמשום הכי אמרינן שאם הקריבה עולתה תחזור ותביא חטאתה משום דגמרינן ממצורע דכתיב בה והעלה את העולה שהעלה כבר ומיהו גבי אשם לא גמרינן שדנין חטאת ועולה שבכל ארבעה מחוסרי כפרה מחטאת ועולה שבמצורע ואין דנין אשם וחטאת מעולה וחטאת והכי ודאי משמע התם בפרק תמיד נשחט דבכל מחוסר כפורים קאמרינן, ועיקר. 

והראב&quot;ד ז&quot;ל פירש שם במסכת קינין דהאי הביאה לאו דוקא הקריבה אלא שהפרישה וריש' מכיון דאפרישת איקבע לה והא דאמרינן גבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר נמי משעת הפרשה הוקבע ואע&quot;ג דתנן במסכת כריתות דף כ&quot;ז ע&quot;ב הפריש כשבה ונסתאבה אם רצה יביא בדמיה עוף דאלמא לא הוקבע בעשירות משעת הפרשה שאני התם שאינו ראוי להקרבה אבל אם ראוי להקרבה שלא אירע לו דבר אחר משעת הפרשה הוקבע:

והא דפסק רב פפא '''מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן היורשים דשעבודא דאורייתא.''' הוו בה רבנן קשישי ז&quot;ל מהא דאמרינן בשלהי גט פשוט דף קע&quot;ה ע&quot;ב אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אלמא שעבודא לאו דאורייתא ופריק בה רבינו הגדול ז&quot;ל דהתם ה&quot;ק משום שלא תנעול דלת בפני לווין אוקמוה אדאורייתא שגובה מן היורשין דשעבודא דאורייתא.

וזה הפירוק אינו מספיק לתרץ קושיתנו כהוגן שאם כן למה הוצרך לומר כן שמשום כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אוקמוה אדאוריי' בלא טעם נמי אדאורייתא קמה שאין חכמים יכולים לעקור דין תורה בחנם וכאן אין טעם שיהו צריכין לעקור דין תורה בשבילו וא&quot;ת לדידן נמי למה אמרו ואינו גובה מן הלקוחות דלית לה קלא לימא משום דשעבודא לאו דאורייתא לא קשיא דגבי לקוחות יש לומר שיגבה מהם כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אעפ&quot;י שאינו גובה מדין תורה כמו שאמרו במלוה בשטר למ&quot;ד התם דבר תורה אינו גובה ואעפ&quot;י כן חששו לתקנת לווין ועקרוה לדין הלקוחות מן התורה מפני תקנתן של לווין לפיכך הוצרכו לומר דכיון דלית ליה קלא יש לנו להעמיד לקוחות כדינם שזכתה להם תורה ואין לתקן עליהם ולהפסידן מפני תקנתן של לווין אבל ביורשין ודאי כיון שמן הדין חייבין לפרוע פשיטא דצריכין לפרוע דליכא למיחש בהו לקלא ולמה הוצרכו לומר כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אלא ש&quot;מ משום דשעבו' לאו דאוריית' ועוד רב פפא הוא דאמר פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו אלמא שעבוד נכסים אינו מן התורה. 

ובמסכת כתובות דף פ&quot;ו ע&quot;א נמי אמרו ליה לרב פפא לדידך דאמרת פריעת בעל חוב מצוה אמר לא בעינא למעבד מצוה מאי כלומר לדידך דפליגת גבי יתמי ואמרת פריעת בעל חוב ליתיה משום שעבו' נכסים אלא מצוה ויתמי לא מחייבי בה דידיה נמי כי אמר לא בעינא למיעבד מצוה מאי אית לך עליה אמר לי' כדתניא כגון לולב איני נוטל סוכה איני עושה כו' כלומר וכאן נמי היו כופין אותו במילי אלא שאין יורדין מן התורה לנכסיו מה שכתב בתורהי תשלומין דנזיקין ושומרין לומר שהוא חייב לשלום ובית דין כופן אותו על מצותו ואפשר שב&quot;ד יורדין לנכסיו מן התורה וזו היא כפיה שלו במצוה זו ולא מייתי ההיא דלולב איני נוטל אלא לומר שכופין על מצות עשה וזהו פירוש אותה שיטה. מכל מקום למדנו לרב פפא דשעבוד נכסים לאו דאורייתא. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב הא דאמר רב פפא מלוה על פה וכו' שעבוד' דאורייתא בהא קיימ' משום דעיקר חלוקתן של רב ושמואל ור' יוחנן ור&quot;ל בעולת אשה שמתה שחייבת מן התורה דהא בהדיא אמר רב פפא בסוף גט פשוט גובה מן היורשין שלא תנעול דלת בפני לווין פי' לפירושו בהא וכיוצא בה כלומר בכל מלוה הכתובה בתורה דכמאן דכתיבה בשטר דמיא הוי שעבוד' דאוריית' ולא דייק דא&quot;כ (ס&quot;א לא הל&quot;ל) הלכתא מלוה על פה דמשמע שהוא כולל כל מלוה על פה ואפלוגת' דרב ור' יוחנן קאי ואינהו בתרווייהו פליגי ועוד דהא למ&quot;ד שעבו' לאו דאוריית' אפילו במלוה בשטר מן התורה לא גביא והכי אית' בסוף גט פשוט (ב&quot;ב קע&quot;ה ע&quot;ב). 

ובתשובה לרבינו האי גאון ז&quot;ל התם הכי קאמר אפי' תימא שעבוד' לאו דאוריית' דינא היא דלגבי מיתמי משום נעילת דלת.

ואחרים אמרו דרב פפא לא נתכוין אלא לפסוק הלכה שגובה מן היורשים ואינו גובה מן הלקוחות ואמר הכא אפי' למאן דאמר גובה מן היורשים משום דשעבוד' דאוריית' אעפ&quot;י כן אינו גובה מן הלקוחות דתקינו רבנן אדאוריית' והתם נמי אמר אפי' תימא דשעבוד' לאו דאוריית' ולפיכך אינו גובה מן הלקוחות וגובה מן היורשים משום תקנה ולא תקנוה בלקוחות משום דלית ליה קלא ה&quot;נ התם סברא דנפשיה.

ור&quot;ת ז&quot;ל פי' שאלו מן הסברות המתחלפות בחלוף המסכתות והם כמו איכא דאמרי, אבל מפני שלא נשנו כא' לא נאמר בהם איכ' דאמרי והרבה כתבו כיוצא בה לפי דעתו.

ומסתבר' דהלכתא שעבוד' דאוריית' חדא דר' יוחנן ור&quot;ל הכי סביר' להו וכל ר&quot;י וריש לקיש בהדי רב ושמואל הלכת' כוותייהו ועוד דרב הונא בריה דר' יהושע פליג אההיא דאמר רב פפא פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו ומשמע משום דס&quot;ל שעבוד' דאוריית' ולאו מצוה גרידא הוא וסוגיין בפרק הניזקין (גיטין דף נ' ע&quot;א) בשמעת' דשטר חוב היוצא על היתומים נמי משמע שרבא סבר שעבוד' דאוריי' דקאמר נזיקין דינייהו מן התורה בעידית מיתמי ובעל חוב דיניה בזיבורית מן התורה מנייהו ואלו למאן דאמר שעבוד' לאו דאוריית' כולהו מיתמי לא גבי כלום מן התורה.

והא דאקשי' בפרק הגוזל קמא (בבא קמא דף ק&quot;ד ע&quot;ב) וכי איכ' אחריות נכסים מאי הוה מלוה על פה היא וכו' תיקשי למ&quot;ד אינו גובה מן היורשין. אבל רש&quot;י ז&quot;ל כתב שם דאע&quot;ג דפסקינן גובה מן היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אבל שאר חוב דלאו מלוה לא ולא מחוור דמשמע דאפילו לההוא לישנא לא פלוג רבנן אלא בכל חוב ואפילו גזילות גובין מן היורשין ובפרק הגוזל זוטא דף קי&quot;א ע&quot;ב תני רב הושעי' אם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם דק&quot;ל התם כותיה ושמעינן מיני' שאף גזילה גובה מן היורשין אי משום דלא פלוג רבנן אי משום דהלכתא שעבוד' דאוריית', וכן עיקר כדעת רבינו הגדול ז&quot;ל:

'''אלא מדאמר רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה מכלל דלכו&quot;ע שריא.''' קשיא לן ולימא ליה כי אמר רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה ביבמה דלכ&quot;ע שריא וא&quot;ת בלאו הכי נמי אסורה ליה דילמא באלמנה מן האירוסין א&quot;נ לעבור עליו בלאו ועשה כן דחאוה בירושלמי ואיני יודע למה לא אמרו כאן בגמרא דילן:

'''לכ&quot;ע בעשה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דכתיב ושלחה מביתו ויצאה וגו' והיתה לאיש אחר בגט ולא במיתה ולאו הבא מכלל עשה עשה ואינו מחוור לפי שהיו צריכין בגמרא לפרש כן ולומר במסקנא בהאי עשה מאי דרשינן ביה אלא שאין זו הדרשה שנויה בשום מקום ושלחה מצריך צריך.

ואחרים פירשו מדכתיב ודבק באשתו ודרשינן בסנהדרין דף נ&quot;ח ע&quot;א ולא באשת חברו וא&quot;ת והא בבני נח כתיב ומחיים איכא למימר נאמר' לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה וכי כתב רחמנא דאלמנה לכהן גדול בלאו הא לכ&quot;ע לאו בלאו אבל עשה דאית ביה קיימא שכן בפסולי המוקדשין. 

ולדידי משמע דהאי עשה לאו דוקא אלא בא לומר לך שלא התירה תורה אשת איש לאחר מיתה וכיון שכן אסורה היא לפי שהיתה בכלל איסור ולא הותרה לגמרי וצריך היה מנין להתירה לגמרי וכי תימא היכן מצינו שהקילה תורה באיסור ולא התירה אותו לגמרי מצינו בפסולי המוקדשין כן ואע&quot;ג דהתם קראי קא דרשינן דתזבח ולא גיזה בשר ולא חלב. אנן הכי קאמרינן כיון דכל דאסר רחמנא צריך פסוק אחר להתירו אעפ&quot;י שהתיר מצוה (ס&quot;א מקצת) והקל בו אינו בכלל היתר מאחר (ס&quot;א שלא) שמצינו (ס&quot;א שלא) שנהג בו תורה כמנהג הזה בשום מקום להקל ולא להתיר:

'''אמר רב אשי חדא דיבם לא איקרי אחר.''' איכא דקשיא ליה והא אמר רב אשי גופיה [בכתובות דף פא, א] אהא דתנן לכשתנשא (תנו) [תטלי] מה שכתוב ליכי דיבם נמי כאחר דמי ומפרקינן דה&quot;ק יבם בלחוד לא איקרי אחר דאי מיבם קאמר פירוש הוה מפרש יבם אבל בכלל אחר הוו ומקשו עליה מהא דאמרינן פ&quot;ק דסוטה דף ה' ע&quot;ב והלכה והיתה לאיש אחר ולא ליבם ולא בכלל אחר הוא כלל ולא קשיא דהתם קרא יתירה דרשינן דאחר יתירה הוא למדרש ולא ליבם אבל יש בכלל אחר יבם ונכון הוא זה. 

ולישנא אחרינא אמרי דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ולא מחוור דאם איתא דבלשון תורה אחר ולא יבם הוה לן למימר גבי כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דיבם דאחר ולא יבם לפי שיד הבעל השטר על התחתונה וכל שכן למדרש בלשון תורה. 

ואפשר לי לפרש דהא דאמרינן הכא חדא דיבם לא איקרי אחר במקום זה קאמר לפי שהתורה באה להפחידו לחזור לו פן ימות הוא ואיש אחר יקח את אשתו ואי יבם קאמר היא הנותנת לו שלא יחזור שאם גם יקח את אשתו לא ימחה שמו והוה ליה למימר פן ימות במלחמה ותו לא אלא ודאי אין אחר הכתוב כאן יבם:

&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
===[[קידושין יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;

מתני': '''וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף.''' אי קשיא וניתני נמי שטר שקונה עצמו בשטר שחרור כדתניא בגמ' וא&quot;ת תנא דמתני' סבירא ליה עבד עברי אין גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו גרעונו מחול אי אפשר מדאמרינן בפרק הגוזל ומאכיל דף קי&quot;ג ע&quot;ב רבא דאמר עבד עברי גופו קנוי ולקמן נמי בפרקין אמרינן הכי ואי מתני' סברא אין גופו קנוי מנא לך דרבא סבר שגופו קנוי שאעפ&quot;י שאמר בבריית' זאת אומרת לפירושא קאמר ולאו משום דס&quot;ל הכי ואדרבא הוו לן למימר דלא סברא לה דלא שביק מתני' ואמר כברייתא.

ואיכא למימר כי קתני מתני' יציאות בע&quot;כ של אדון אבל שטר דמדעתו אין בעל כרחו לא לא קתני:

'''מלמד שמגרע פדיונה ויצאה.''' פרש&quot;י כיון שמגרע פדיונה ויוצאה מסתמא בכסף קנאה ואינו מחוור דאימא דקנייה בשטר ונתן בה כסף בתורת דמים ומדמיה מגרעת ויוצאה.

לפיכך פ' ר&quot;ת ז&quot;ל שכשם שקונה את עצמה בכסף כך נקנית בכסף ובדין הוא דמצי למימר מאם אחרת מה אחרת מקניא בכסף אף זו נקנית בכסף אלא הא עדיפא ליה למימר דאי מהתם מצי ליה מקשה סיוע להקשות אשכחן אמה העבריה הואיל ומקדשה בכסף מקניא בכסף דעיקר קנייה זו מקדושין אתה למד ולא תקשה השתא דכתיב אחרת למה לי והפדה לאו לקניה בלחוד איצטריך אלא לגופיה ללמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה:

'''יליף שכיר ושכיר.''' אי קשיא ונליף שכיר שכיר מה נמכר לישראל נקנה בשטר אף של זה נקנית בשטר כבר פרשתי שכיון דאמה העבריה מאחרת נפקא לן והוא ליתיה באחרת ולא באמה העבריה לא אפשר כן וכן אתה אומר למאי דאמרינן וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון ולא אמרינן וילמד תחתון מעליון לקנות בשטר:

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[קידושין טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;

'''ואידך בעלמא נמי לא סבירא לן כר' נתן.''' תמיה לי ולימא (אמאי סבירא) [למאי דסבירא] לן כר' נתן אף בזו ולפיכך דרש ת&quot;ק לו ולא למוכר עצמו איכא למימר אי סבירא ליה הכי עדיף ליה למדרש לו ולא לבעל חובו דהוי מיעוטא בדידה ומקיימא ביה ג&quot;ש דשכיר שכיר מלמדרש לו ולא למוכר עצמו דמיעוטא לאחר ומבטלה מיניה ג&quot;ש ומיהו אפשר דר' נתן סבר לה כת&quot;ק דדריש לו ולא למוכר עצמו וס&quot;ל לו ואפי' לב&quot;ח מדסבירא לן בעלמא הכי תדע דהא קי&quot;ל כר' נתן דאמוראי סברי הכי במסכ' כתובות ד' י&quot;ט ובמסכת פסחים בפרק כל שעה (פסחים דף ל&quot;א ע&quot;א) וליכא לאוקמה כר' אליעזר דשמותי הוא ויחידאה הוא:

'''הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע וכו' מאי משמע.''' יש מפרשים נימא איפכא ושב אל משפחתו בנרצע ושבתם איש אל אחוזתו במכרוהו בית דין וקשיא לי' מכיר' זו דבר שנוהג באיש ואינו נוהג באש' הוא דהא אינה נמכר' בגניבת' וניחא ליה מכיר' נמי איתא באש' ובע&quot;כ נמי דומיא דמכיר' ב&quot;ד אית' בה שהרי אב מוכרה אבל רציעה ליתיה באשה כלל. ולא מחוור לן האי פירושא דמאי נפקא לן אי מפיק לה מ&quot;מ חד למכרוהו ב&quot;ד וחד לנרצע.

אלא הכי משמע פירוש, מאי משמע דקרא בעבד עברי כתיב אימא בשדה אחוזה כתיב כפשטיה דקרא ואי מייתר לך דריש ליה לרבויי מילי בשדה אחוזה אבל נרצע אימא נקנסיה ולא ליפוק כלל דכתיב בקרא לעולם ומפרקינן איזהו דבר הנוהג באיש ע&quot;כ רציעה:

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[קידושין טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;

'''הקיש הכתוב לאחרת.''' אי קשיא ונימא נמי ומה זו נקנית בכסף אף אחרת נקני' בכסף קיחה ואין כסף למה לי ואיכא למימר א&quot;כ נימא מה זו יוצאה בכסף אף אחרת תצא ואם אינה יוצאה מיעטה רחמנא אף לענין קנינה ואין ללמוד זו מזו ואי קשיא תינח אמה העבריה ועבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד דאיתקש דנקנין בשטר מוכר עצמו מנא לן למאן דלא יליף שכיר שכיר לא קשה דהא לא קים לן מלתא דלא אשכחן מאן דלא דריש שכיר שכיר ומעיקרא כי אקשי מחד תנאי דהנך דלעיל אקשי והשתא אסיק דכלהו דרשי שכיר שכיר והא דאקשינן שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא בבת ישראל ולא אמר שכן קונה בבת ישראל דהוה ליה אישות והכנסה מאישות והכנסה משום דשטר קדושין קונהו כותבו לפיכך רבו אותן מגט שהמקנה כותבו דומיא דשטר אמה העבריה שהאב כותבו וה&quot;ק מסתברא שטר כיוצא בזה הוה ליה לרבויי שכן מוציא בבת ישראל:

'''זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול.''' י&quot;מ דהכי קאמר עבד עברי גופו קנוי לגבי הרב שמחל על גרעונו שאינו מחול אבל לא שיהא גופו קנוי למילי אחרינא שהרי אין ידו כיד רבו במציאה ובעירוב ופדיון מעשר כדאיתא במציעא דף י&quot;ב ע&quot;א ותימא הוא היכן מצינו קנין מעשה ידיו שאינו יוצא במחילה בלא שטר שאפילו כנעני צריך טבילה ואם קדם וטבל לשם בן חורין קנה עצמו בן חורין.

אבל לכן נ&quot;ל דכיון דשני קנינין הן בעבדות אחד קנין ממון והוא קנין דמעשה ידיו ואחד קנין אסור שהוא אוסרו בבת ישראל ופטרו ממקצת מצות וקנין הגוף הזה הוא [נפקע ע&quot;י] גט חירות ואינו (נפקא) [נפקע] בדבור דומה לקנין אישות שהוא צריך גט להתירו וממנו הוא למד לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין אסור שהרי מתירו בשפחה כנענית ואין קנין איסור (נפקא) [נפקע] בלא גט בין באישות בין בעבדות הילכך הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול אלא הוה ליה כמפקיר עבדו שצריך גט שחרור וכן קנין הגוף שאמור בפ' השולח על זה הדרך הוא ופירשתי שם. וראיתי להראב&quot;ד ז&quot;ל במסכת גיטין שהעמיק בדרכים הללו ולא עלו בידו כהוגן בקנין, ואין להאריך:

'''אי משום מיתת האדון לאו שיורא הוא.''' פי' דחויי מדחי ליה מהא משום דניחא לן בכל מקום לדחוקי מתני' ומתנייתא טפי מלמימ' דשייר מידי כי ההיא דאמרינן בכתובו' דף מ&quot;א ע&quot;א ובפ&quot;ק דב&quot;ק דט&quot;ו ע&quot;א אי משו' חצי כופר לאו שיורא הוא הא מנ' ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר אלמא דחקינן ומוקמינן מתני' אליבא דיחידאה ולא אמרינן שיורי שיירי וכן בפרק בתרא דסוכה דף נ&quot;ד ע&quot;ב אי משום ערב הפסח לאו שיודא הוא הא מנ' ר' יהודה היא והאי תנא סבר לה כותי' בחדא ופליג עלה בחדא וכן במסכ' נזיר בפ' ג' מינין (נזיר דף ל&quot;ח ע&quot;ב).

ומגיהי ספרים הגיהו במסכת כתובות ובבבא קמא ואידך ומפרשי לה דקשה למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא מאי שייר דשייר חצי כופר ואין צורך לכך דהא שייר חצי דמי עבד בתם פטור ומועד חייב ומיהו אע&quot;ג דדחינן בעלמא לאו שיורא הוא לא קשה דהא פלגא ניזקא קנסא לא מפריך משום ההוא דחויא אלא בשמעתין היינו טעמא דמדחי ר&quot;ל במאי דדחיה לאו שיורא הוא משום דאית ליה פירוקא דעדיפא מיניה וי&quot;ל שאין זו דומה לשאר אלו דודאי מיתת אדון לאו שיורא הוא כלל ולא לדחות אמרו אלא בטענת ברי:

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[קידושין טז ב|דף טז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;

הא דתניא '''ר' שמעון אומר ארבעה מעניקין להם שלשה באיש ושלשה באשה.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל דקס&quot;ד שלשה באיש שהם יוצא בשש וביובל ונרצע שיוצא במיתת האדון ושלשה באשה שנים ויובל וסימנין וא&quot;ת היינו ת&quot;ק ואיכא למימר פרושי קא מפרש ללמד שאין סימנין באיש ואין רציעה באשה. 

ומיהו קשה לן היכי קס&quot;ד לתרוצי ואין אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן הא איכא ארבעה באשה שנים ויובל ומיתת האדון וסימנין ואי ס&quot;ד שאין אשה קונה את עצמה במיתת אדון כי אמרינן לקמן הכי נמי מסתברא הוה לן למימר דע&quot;כ כך הוא ועוד דהוה לן לפרושי ואם איתא משכחת לה באשה ד' שהרי אמה קונה את עצמה במיתת אדון וכו' דכיון דמעיקרא קס&quot;ד שאינו קונה ועכשיו אנו אומרים שקונה היה לו לפרש ולא לסתום.

ויש לדחות ולפרש דמעיקרא קס&quot;ד שלשה באיש שנים ויובל בין של רציעה בין שאינו של רציעה ומיתת אדון ושלשה שבאשה שנים ומיתת אדון וסימנין ואלו יובל כיון דלית בה יובל של רציעה לא קתני ולבסוף נמי אמרינן ה&quot;נ מסתברא דמית' אדון לא קתני דאי קתני לי' ד' באשה משכחת לה שהרי מ&quot;מ יובל נוהג בה.

קשיא לי, (ל) רב ששת אמאי לא אקשי מרישא דקתני מיתת אדון והויא תיובתיה דר&quot;ל לגמרי ואי גמרא אותבינהו תרוייהו ה&quot;א אורחא דתלמודא הוא אלא השתא דרב ששת אקשי מסיפא ושתיק ליה קשיא אמאי לא אקשי מרישא דאסיקנא תיובתה איכא למימר ברייתא אחריתי היא והא לא שמיעא ליה:

'''ק&quot;ו פריכא הוא מה לסימנין שכן נשתנה הגוף.''' ק&quot;ל אכתי איתיה לק&quot;ו ומה סימנין שאין מוציאים מרשות אב אעפ&quot;י שנשתנה הגוף מוציאין מרשות אדון וכו' דהא ק&quot;ו לאו מסימנין אמיתת אדון הוא עקרו אלא מאב לאדון ואפשר דהכי קאמר סימנין שמוציאין מרשות אדון מפני שנשתנה הגוף הוא ואיהו קטנה זבן נערה לא זבן ואיהו נמי קטנה זבן ליה ולא נערה שאין מכירה זו עולמית שהרי מ&quot;מ סופה לצאת מרשו' שניהם בבגרותיה הלכך לא מכרה אלא בעודה כמות שהיא היו' אבל מיתת אב שלא נשתנה הגוף לא ומרשות אב אינה יוצאה בסימנין דאב ממילא הוא זוכה ואין שינוי גופה מוציאה מזכותו הראשון שזכתה לו תורה ומצאתי בפר&quot;ח שפירש כן נשתנה הגוף מקטנות לנערות ולפיכ' יוצאה דאמרינן קטנה מכר ולא נערה אבל במיתת אב הגוף במקומה עומד שהרי קטנה היא עדיין ע&quot;כ.

והא דאמרינן בריש פרקין ומה סימנין וכו' משום דבבגרות נמי נשתנה הגוף כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה דף מ&quot;ז ע&quot;א) צמל כיון דבגרה וכו' איזהו סימנה משיעלה הקמט תחת הדד ושאר הסימנין השנוין שם.

ואכתי לא ניחא לן דהא שנים ויובל שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון ואיכא למימר דפרכינן התם מה לשנים ויובל שכן מוציאין בעבד עברי וא&quot;ת סימנין יוכיחו ותהדר דינא ותיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן מוציאין בעבדות תאמר במיתת אב שלא מצינו שמוציא בעבדות ואע&quot;ג דהיא גופה בעי' למילף כל כמה דלא גמרינן לה פרכה היא כך מצאתיה בתוספות.

ונ&quot;ל בקושיא ראשונה דק&quot;ו דריש לקיש ממיתה לסימנין פירכא הוא ודאי ואי קאמר ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב אעפ&quot;י שנשתנה הגוף הוה ק&quot;ו מאב לאדון כלו' ומה במקום שאין אב מוציא אדון מוציא מקום שאב מוציא אינו דין שאדון מוציא ולזה הק&quot;ו אין דין מיתה להוציא אלא במיתה דנפשיה כגון מיתת אב מרשות אב ומיתת אדון מרשות אדון אבל מיתת אב מרשות אדון לא:

'''ואין לרבה אלא שכר בטלה בלבד.''' איכא למידק קש' הא לרבא דאמר בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף י&quot;ב ע&quot;ב) במגביה מציאה עם מלאכת פירוש כי אמרי' מציא' עבדו ושפחתו הא&quot;ש במגביה עם מלאכתו שכיון שהו' עוסק במלאכתו של בעה&quot;ב ואינו בטל ממנה מלאכה שניה שלו היא אבל בבטל ממנה כלל של בעל הבית היא והיאך אמרו כאן אין לרבה אלא שכר בטלה לבד שאלו נתבטל' דאדון בעי למהוי.

איכא למימר רבא מוסיף התם ומודה אדרבי יוחנן דאמר בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת הרי אלו שלו אלא שרבא הוסיף ואמר אף בכל עבד נמי משכחת לה במגביה עם מלאכתו וברית' זו לרבי יוחנן ורבא בנוקב מרגליות וכיוצא בה ומיהו לרב פפא ניחא טפי דאמר כי אמרינן מציאתו לבעל הבית כגון שכרו ללקט מציאות ואי לאו הכי הרי אלו שלו ומשמע נמי דהלכתא כותיה, וכן פסק שם ר&quot;ח ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;
===[[קידושין יז א|דף יז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;

'''יכול אפי' חלה ת&quot;ל ובשביעית יצא.''' פי' יכול כשם שאתה אומר שאם ברח ישלים יכול אף חלה ולא ברח ישלים ת&quot;ל ובשביעית יצא מ&quot;מ אבל ברח ואחר כך חלה משלים [כדאמר בירושלמי] מדיכול למימר ליה אלו גבאי הוית לא אבאשת אמר ר' חנינא אפילו על קדמה איתיה היא חלה ואמר כך ברח משלים דיכול למימר ליה אלו הות גבאי אנשמת בפריעה:

'''הא קמ&quot;ל מבצר הוא דלא ליבצר הא בצר ליה מחד מינא הוא וכו'.''' אי קשיא לך לימא ט&quot;ו סלעים מכל מין ומין למה לי איכא למימר מלתא אגב אורחי' קמ&quot;ל דמחמש סלעים שבפדיון הבן גמרי לה.

וי&quot;מ דאי אמר ט&quot;ו סלעים הוה אמינא לכתחלה נמי ליבצר מחד מינא וליטפי מחדא קמ&quot;ל לכתחלה ה' מכל מין ומין וטעמא משום דרבי מאיר שדי ריקם אכל חד מנייהו אלמא לכתחלה ה' מכל מין ומין ולא משמע לן מדקאמר הא בציר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה אלמא לא איכפת לן כלל מדלא קאמר יצא ועוד דלרבנן לא בעינן (שישלים) [שישלש] לו ורבי מאיר לא פליג עלייהו אלא בחדא דאם כן היה להם לפרש כן:

'''מנין לרבות כל דבר ת&quot;ל אשר ברכך ה' אלהיך.''' ואי קשיא וליהוי גרן ויקב פרט ואשר ברכך כלל. ונעשה מוסיף על הפרט ואיתרבו להו כל מילי. איכא למימר אהעניק תעניק סמיך [וחזר] וכלל הוא אהנו הנך פרטי לאתויי כספים או פרדות דאי מדינא תרוייהו ממעטינן להו. ורש&quot;י ז&quot;ל גריס גורן ויקב למה ליה למר למעוטי כספי' ולמר למעוטי פרדות משמ' דאתו מדינא ואפש' מאחר שישנן בכלל ברכה בכלל אתיין:

&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
===[[קידושין יז ב|דף יז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;

'''שדה אחוזה נמי מהאי טעמא הוא (דקאמר) [דקם] ליה לתנא.''' אי קשיא ולימא שכן קם תחת אביו לירושה וקודם לאח כדכתיב קראי איכא למימר מקודם לא פרכינן אלא דברים של זה שאין נוהגין בזה כלל קא אמרינן ואיכא למימר דחדא מנייהו קאמר ולא איכפת ליה דירושה נמי לא קאי אמסקנא דמהאי טעמא קאמר משום דאין יבום אלא במקום שאן בן דאלו מקראי שלא כסדרן כתיב לגמרי ובפי' השמוע' שבריש פרק יש נוחלין מתברר זה, ומפורש אצלנו עיין שם:

ה&quot;ג: '''והא אנן תנן רוח חכמי' נוחה הימנו.''' ותמהני על מה שכתב בנסחאות והא תניא שהרי משנתינו היא בסוף מסכת שביעית (י,ט):

&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
===[[קידושין יח ב|דף יח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;

כך כתוב בכל הנסחאות שלא עבר עליהן קולמוסן של מגיהי ספרים וזו גרסתו של ר&quot;ח ז&quot;ל: '''בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר בבגדה בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למכרה במאי קמפלגי רבי אליעזר סבר אם למקרא.''' וראיתי לרבותינו הצרפתיים ז&quot;ל שפירשו דהאי מקרא ומסורת לאו בתיבת בגדו הוא אלא בתיבת לא שכתוב אל&quot;ף ונקרא וי&quot;ו. זאת השמועה לא נתבררה אצלי לא כפי גירסת ר&quot;ח ז&quot;ל ופירושו גם לא בשום ענין וצריך אני לעשות לי רב בזה יערה עלינו רוח ממרום:

&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;
===[[קידושין יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;

'''איש פרט לקטן.''' פירש הראב&quot;ד פחות מט' שנים ויום אחד ולפטור את האשה שאין ביאתו ביאה והראב&quot;ד השיב אם כן הוה ליה לאיפלוגי ולמיתני בדידה יכול שאני מוציא אף בן תשע ת&quot;ל ואיש כדקתני בתורת כהנים ואיש אשר ישכב את אשה פרט לקטן יכול שאני מוציא אף בן תשע שנים ויום אחד ת&quot;ל ואיש לפיכ' פירשו דפחות מבן י&quot;ג שנים ויום אחד קאמרינן ולפטור את הקטן עצמו ותימא הוא לפטור את הקטן פשיטא איכא למימר סד&quot;א בעריות ליחייב צריכ', ואינו מחוור.

והפי' הראשון הוא נכון אף ע&quot;ג דלא קתני הכא אי יכול שאני מוציא אף בן תשע שנים ויום אחד דכלהו מתני' לאו בחדא מחתא מחתינהו דהכא איצטריך למדרש אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן ומשום הכי לא פליג למיתנא בדידה יכול שאני מוציא ותאני התם והוא הדין להכא ומיהו הא קשה דכיון דסיפא בבן ט' שנה ריש' נמי משמע בבן תשע ואיכא למימר גבי עריות לא מיקרי קטן כל זמן שלא הגיע לכלל שנותיו ויביא שני שערות שהרי קטן הוא לכל ענין והדבר ידוע ממקומות אחרים ולא הוצרך לפרש כאן:

'''ורב נחמן בר יצחק אמר אפי' תימא לקדושין ניתנו.''' פי' ונפקא מיניה למכרה לשפחות אחר אישות ושאני הכא דאמר רחמנא והפדה וגזירות הכתו הוא שאם אין ביום כדי לעשות עמו שוה פרוטה הרי הוא כמי שיצאו שש ולא יעדה ששוב אינו מייעד וטעמא דרבי יוסי דאמר מקודשת לשני לאו משום דבעי' (שעות) [שהות] מוהפדה דהא כיון דמודה דמעות הראשון לקידושין ניתנו אעפ&quot;י שנתאכלו בהן היא דמתקדשת אלא מסברא דנפשיה נפקא ליה דלאו כאומר לה מעכשיו דמי אי נמי קראי משתמעי ליה הכי דכתיב ייעדנה להבא משמע.

וקש' לי, למאן דאמר לאו לקדושין ניתנו היכי תניא לקמן משל לאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים והרי לא קדשה מעיקרא כלל ולא נתן לאביה כלום אלא בתורת שפחות איכא למימר התם דר' יוסי הוא דקאמר להו לרבנן לדידכו דקא אמריתו אם רצה ליעד מייעד אי אפשר שאפי' נתן לה בתורת קדושין אינו אלא כאומר לאחר שלשים יום שאם בא אחר וקדשה מקודשת לשני ולא זכתו בה תורה מעכשיו והא דאקשינן נמי בקמייתא משל למאן וכו' אליבא דמאן דאמר לאו לקדושין ניתנו לא הוה לן למיפרך אלא מאידך בריתא לקמן ומיהו לכ&quot;ע משל לרבנן היא:

'''המקדש במלוה שיש עליה משכון מקודשת מדר' יוסי בר' יהודא.''' איכא דקשיא ליה מדרבי יצחק נמי מקודשת א&quot;ל סד&quot;א במשכון דאחרים נמי מקודש' מדר' יצחק אבל במשכון דידה אע&quot;פ שהיא קונה משכון אימא דעתה אמלוה שהוא מוחל לה ולאו אגוף משכון לפי שאף היא יש לה בו קנין הגוף קמ&quot;ל והאי נמי משכון דידה הוא שהרי האב הוא שמקדשה ומשכון ומשכון של גופה שלו הוא ועכשיו כשמקדשה ויצאה משפחות הרי האב זוכה בה למציאתה ולמעשה ידיה נמצא שזה מקדשה ממנו בחזקת משכון שלו ואת&quot;ל יעוד נישואין עושה ואין האב זוכה בה לעולם מ&quot;מ היא זוכה במשכון עצמה מחמ' האב (וכהנה לאישה) באשה שאמרה תן זכות שיש לך במשכוני לפלו' ואתקדש אני לך במעשה ידיה לבעל הוא ומיהו הא אפשר אירוסין עושה.

ומיהא שמעינן דבמשכון דאחרי' בין במשכנו בשעת הלואתו מקודשת וקנו ליה כדרבי יצחק דאי לא קני ליה אינה מקודשת דהא היא גופא משכון שמשכנו בשעת הלואתו הוא ואמר רבי יוסי בר' יהודה מקודשת ואע&quot;ג דאמרינן בעלמא אימור דשמעת ליה לר' יצחק משכנו שלא בשעת הלואתו מי אמר לומר לך דלא שמעינן ליה בהדיא אבל אפשר ששניהם שוים ובשניהם הוא אומר שקונה משכון, והשתא ניחא הא דגרסינן פרק השולח (גיטין דף ל&quot;ז ע&quot;א) המלוה על המשכון אין משמטין ואוקימנא משום דר' יצחק והתם משכנו בשעת הלואתו הוא כדקתני מלוה על המשכון וכדאמרי' בפרק השוכר דף פ' ע&quot;ב ושם מפורש אצלנו ואפשר דמשום הכי אמר רב נחמן הכא במלוה שעליה משכון מקודשת מדרבי יוסי דאלו מדרבי יצחק לא שמעינן מיניה אלא משכנו שלא בשעת הלואתו ומדברי רבי יוסי בר' יהודה אנו למדים אפי' משכנו בשעת הלואתו:

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[קידושין כ ב|דף כ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;

'''או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמן והיכא דהויא קולא לדידיה אמרינן דנגאל והיכא דהויא חומרא לדידיה אמרי' [דאינו נגאל] כדגלי קרא גבי השביח והכסיף דאמרינן לקולא.

ואינו מחוור לי, דאי גמרינן ג&quot;ש ע&quot;כ בין לקולא בין לחומרא אמרינן כי התם ואין גזירה שוה לחצאין ואי לא גמרינן ג&quot;ש הוה ליה למימר מאי טעמא לא גמרינן לה אי נמי הוה ליה למימר היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי כדאמרינן לקמן.

ומשמע דהכי פירושא: או דילמא כי גמרינן שום ג&quot;ש ה&quot;מ להקל על העבד שמצינו שהקילה תורה עליו אבל ג&quot;ש זו שהיא להחמיר עליו לא גמרינן לה דהוה סבירא ליה דכל זמן שאתה מונעו מלגאול עצמו לחצאין אתה מחמיר עליו אעפ&quot;י שאפשר שתהא מקל עליו בדמי פדיון כדלקמן והאי דלא אמר או דילמא היכי דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי משום דעדיפא מינה קאמר דאפי' למסקנא דלקמן דאפי' היכא דלא גלי מייתי ליה הכא לא אמרינן ואמר ליה אינו נגאל דגלי ביה קרא נגאל כולו ולא חציו ואתי אביי ואמר כי אמרת נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ומשכחת לה לחומרא אמר כשתמצא לומר נגאל מפני שהוא כוון להשיב על מה שאמר נגאל לחצאין מפני שהיא קולא ואעפ&quot;י שזה בכלל זה תפש לו אותו לשון עצמו שהוא משיב עליו.

וי&quot;מ או דילמא לקולא אמרו לחומרא לא אמרי' כלומר זה הג&quot;ש של גאולתו גאולתו דעבד ושדה אחוזה להקל על שדה אחוז' (כדאמרה) [נאמרה] בהשביח והכסיף כשם שאתה מיקל בעבד כדאיתא במסכת ערכין [דף ל, א] ולא נאמרה להחמיר על העבד שהתורה הקילה עליו מדכתיב עמך במאכל ובמשתה:

הא דאמרינן ב'''מקדיש שדה אחוזה דנגאל לחצאין.''' אי קשיא הך דאמרי' בערכין דף כ&quot;ה ע&quot;א אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו לא קשה התם שאני שהרי לשנה הבאה משועבד הוא בשעבודו הא' ואינו גאולה עד שיגאלנו להוציאו מרשותו לגמרי כלומר שמה שיפדה לא יחזור לשעבודו. הראב&quot;ד ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
===[[קידושין כא ב|דף כא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;

'''ביובל דכתיב ועבדו לעולם עד עולמו של יובל.''' לאו דוקא, דהא לאו מהכא נפקא אלא מדכתיב ושבתם איש אל אחוזתו אלא כיון שפי' עולם עולמו של יובל אעפ&quot;י שהראיה היא ממקום אחר מייתי לה כדי להקל עליו ואפשר שעל הדרך הזו נאמרו אותן שכתבתי בריש פרקין ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה כלומר שכך למדנו ממקום אחר (ומה) [ממה] שנא' וכתב לה ולא שזהו עיקר תלמו' של דברי:

'''מרצע גדול.''' נראה שהוא גס ונעשה נקב רחב כמלא כרשינא ועלה אמרי' כיון דמרצע גדול משמע לפיכך היה יודן ב&quot;ר דורש שאין רוצעין אלא במילת שאלו בגובה של אוזן כיון דמרצע גדול הוא נפסל כדתנן נקבה אזנו כמלא כרשינא ובירושלמי אמרו וירצע מן הסחוס פחות מכרשינא שלא יבא לידי כרשינא ויבא לידי כרשינא התורה אמרה ושב לאחוזתו בע&quot;כ ופרושו ברור שהוא שאומרים שאי אפשר שהתיר' התורה רציעה אפי' פחותה מכרשינא מן הסחוס לפי שיש לחוש לבל נפש (ס&quot;א נקב) של ברזל שמא יגדל הנקב ויהא ככרשינא ויעשה בעל מום:

נראה שרש&quot;י ז&quot;ל מפרש ש'''יפת תואר אסורה לבא עליה כלל עד שיעשה לה כל המעשים האמורים בתורה''' ואף על פי כן בשר תמותות שחוטות הוא שהרי בע&quot;כ מתגיירות והא דאמרינן בביאה ראשונה כ&quot;ע לא פליגי לא שיש בה חלוק בין ביאה ראשונה לביאה שניה אלא לפי שכבר נתקררה דעתו ואין יצרו מתגבר עליו כל כך ופי' כל היכא דקרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך כלומר שמותר לקיימה לבית שהיא אשתו קרינא וראית כלומר מותרת בביאה ראשונה. ופרש&quot;י ז&quot;ל שלא ילחצנה במלחמה שלא יבא עליה. 

וקשה לן דהא אמרינן בסנהד' פרק כהן גדול דף ב&quot;א ע&quot;א דענין תמר שאמרה לו לאמנון כי לא ימנעני ממך בת יפת תואר היתה דאי ס&quot;ד בת נישואין אחתיה מי שריא לה ואי ס&quot;ד לאחר שנתגיירה אחתיה מי שריא ליה שהרי ליקוחין יש לו ואעפ&quot;י שגרותה בע&quot;כ והרב ז&quot;ל נזהר בזה שם ופי' שקודם שנתגיירה מעכה אמה בלב שלם ילדה לדוד את תמר ואינו מחוור שמאחר שעשה לה כדרך האמור בפרשה היתה גיורת ויש לו ליקוחין בה לאסור בתה לאחיה.

ושמעתי שר&quot;ת ז&quot;ל אומר שביאה ראשונה מותר לבא עליה קודם גירות כלל שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע וביאה שניה לאחר כל מה שאמור בפרשה וזהו שחלקו בגמרא בין ביאה ראשונה לשניה ומה שאמרו שלא ילחצנה במלחמה לומר שלא יבעול וישנה.

וי&quot;ל במלחמה אסורה כלומר כל זמן שהם במחנה בענין שלא יראה בך ערות דבר ומשהביאה לביתו ביאה ראשונה היתה מותרת קודם גירות. והר&quot;מ הספרדי ז&quot;ל כתב, ומנין שלא ילחצנה במלחמה ת&quot;ל והבאתה יכניסנה למקום פנוי ואח&quot;כ יבעול וכן כתב ואסור לבעול אותה ביאה ב' עד שישאנה, 

ובספר היראים ראיתי שמפרש שלא ילחצנה שלא יבא עליה בעל כרחה אבל מדעתה מותר קודם שנתגיירה ודוד מדעתה בא עליה ונתעברה עם תמר הילכך היתה מותרת לאמנון. 

ומורי נר&quot;ו הראה לי מחלוקת זה בירושלמי דגרסינן התם פרק בתרא דסנהדרין רבי יוחנן שלח לרבנן דהתם תרין מלין אתון אמרין בשם רב ולית אינון כן אתון אמרין בשם רב יפת תואר לא הותר בה אלא בעילה ראשונה ואני אומר לא בעילה ראשונה ולא בעילה שניה אלא לאחר כל המעשים הללו וגמרא דילן משמע דסבר לה כרב:

&lt;קטע סוף=כא ב/&gt;
===[[קידושין כב ב|דף כב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;

מתני': '''בחזקה.''' פי' נראה לי שאין חזקת עבדים אלא לפי מה שהם כגון שהנעילו מנעלו וכל אלו המוזכרים בגמרא דאינון שמוש עבד לרב וכן שלוף לי מסנאי ואמטיינהו לגו ביתא (יש משועבדות) [שתשמיש עבדות] לו הוא כדאמרינן חוץ מהתרת מנעל וסנדל וכן הולכת כליו לבית המרחץ כדאמרינן לא תעבוד בו עבודת עבד שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ אבל אמר תפור לי עשה עמי מלאכה הוה ליה אכילת פירות ואינו קונה בקרקעות כדאיתא בפרק חזקת (בבא בתרא דף נ&quot;ג ע&quot;ב) ואינו קונה נמי בעבדים והגביהו לרבו בין בעבדים בין בקרקעות כדגמרינן מינה המציע מצעות בנכסי הגר בזמן הבית ההיא נמי הנאה היא שהוא בגופו נהנה מן הקרקע הא אכילת פירות ותשמישי צרכיו כגון שטיחת פירות ורעיית בהמה לא קני כלל.

והר&quot;ם (הל' מכירה פ&quot;א ובהל' זכייה ומתנה פ&quot;ב) משתבש אפילו באכילת פירות וכדאמרינן לקמן במה תפשתם בישיבה והיינו מציע מצעות אי נמי נעל וגדר הוא שאי אפשר לישב בארץ בלא גדרות ותקונין ומצאתי בירושלמי המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו קנאו ואין זה דרך גמר' שלנו וכן אמרו כיון שמסר לו מפתח קנה ובדידן מסקינן דלא קנה אלא דכמאן דאמר ליה לך חזק וקני הוא:

'''וקונה את עצמו.''' כתוב בתוס' חכמי הצרפתים ז&quot;ל קשה לן אמאי לא תני נמי בשן ועין ובראשי איברים וי&quot;ל בקנסא לא קא מיירי שאם הודה פטור א&quot;נ שלא שנו במשנתנו אלא שיש בו חלוק בין ע&quot;י עצמו בין על ידי אחרים כגון כסף ושטר.

וטוב מזה ומזה מצאתי בירושלמי (א,ג) ולמה לא תנינן וקונה את עצמו בראשי איברים שאינם חוזרים אמר ר' יוחנן בר מורי מפני המחלוקות אית תנויי תנו צריך גט שחרור ואית תנויי תנו א&quot;צ גט שחרור פי' דלמאן דאמר צריך גט שחרור נמצא שאינו קונה את עצמו בראשי איברים לגמרי אלא בכסף ושטר, וזה הטעם נכון מדבריהם ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כב ב/&gt;
===[[קידושין כג א|דף כג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כג א/&gt;

גמרא '''נהי נמי דשלא מדעתו מכדי שמעינן להו לרבנן דאמרי זכות וכו'.''' פירוש ה&quot;ה דאפי' נמי בע&quot;כ משום טעמיה דרבא דכסף קבלת רבו גרמה לו אלא ההוא טעמא אליבא דר' מאיר איתמר ולא פשיטא מילתא בגמרא דמודו בה רבנן כדי שיקשו ממנה לפיכך הקשו ממה ששנינו בפי' במסכת גטין דף י&quot;א ע&quot;ב שזכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות והא דאמרינן ניערבינהו וניתנינהו ולא מתרץ משום דכסף על ידי אחרים אפילו ע&quot;כ ושטר על ידי אחרים דוקא שלא מדעתו דההיא לא תני לה הכא תנא כלל דלא אתא אלא לאיפלוגי אדרבי מאיר בעל ידי עצמו דוקא וכיון דתרווייהו על ידי אחרים כשרים הוה ליה לערובינהו דהא בכסף על ידי עצמו וכל שכן על ידי אחרים דקתני לא משתמע מיניה בע&quot;כ כלל אלא דומיא לשטר ע&quot;י אחרים. והא דאקשינן והא ק&quot;ל גיטו וידו באין כאחד פרש&quot;י ז&quot;ל שמעשים בכל יום שמורין כן ואפשר מדתנן בגיטין דף ע&quot;ז ע&quot;א הזורק גט לתוך ביתה של אשה לתוך חצרה מגורשת ופי' רבא התם טעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וגמר לה לה מעבד בשטר ע&quot;י עצמו דאלמא גיטו וידו באין כאחד ועביד ליה עובדא התם וק&quot;ל כוותיה משום הכי מקשינן הכא והא קי&quot;ל גיטו וידו באין כאחד ואי רבנן פליגי עליה דר' מאיר היכי ק&quot;ל כר' מאיר ומפרקינן ורבי שמעון בן אלעזר היא כלומר מאן חכמים דמתני' רבי שמעון בן אלעזר היא דסבר בכסף בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים ובשטר על ידי אחרים אפי' שלא מדעתו אבל על ידי עצמו לא אבל חכמים סברי לה כרשב&quot;א בכסף שאפילו על ידי עצמו שיש קנין לעבד בלא רבו בע&quot;מ שלא אמר אין קנין אלא לר' מאיר ובשטר על ידי אחרים נמי סבר לה כותיה דהא שמעינן להו זכות הוא לעבד וכו' ומפני כך שנו רשב&quot;א בלשון חכמים אבל מה שאמר בשטר שאינו על ידי עצמו סברי לה כרבי מאיר והיינו דק&quot;ל גיטו וידו באין כאחד דלאו רבים פליגי עליה אלא רבי שמעון בן אלעזר בלחוד הוא דפליג עליה והא דקתני בדרבי שמעון אף בשטר הכי קאמר ליה לר' מאיר דאמר כסף ע&quot;י אחרים ולא שטר וקאמר ליה אף שטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו. ובתוספתא לא גרסינן אף וכן במקצת נוסחאות בגמרא. 

ורש&quot;י ז&quot;ל פירש דמתניתין דקתני וחכמים אומרים בכסף על ידי עצמו ה&quot;ק בשטר ואף בכסף קאמר ומני רבנן היא וכי קתני בשטר על ידי אחרים רבי שמעון בן אלעזר ועל ידי אחרים ולא על ידי עצמו קאמר וה&quot;ה לכסף ואף בשטר קתני ושלש מחלוקות במשנתנו עצמה וסכינ' חריפ' מפסקא מתני' הא כל כה&quot;ג פרושי מפרשי בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני ועוד דלישנא דגמ' קאמר אלא בכסף בין ע&quot;י אחרים בין על ידי עצמו בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמוורשב&quot;א היא אלמא כולה מילתא כדרבי שמעון תנא ליה הכי מדלא קאמר בכסף בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים וה&quot;ה לשטר ומאי בכסף אף בכסף לרבנן בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו ור' שמעון היא אלא כולה מתני' בחד תנא מוקמינן, וכן נראין דברי ר&quot;ח ז&quot;ל ורבינו בהלכות.

ולכאורה משמע לן דבכסף על ידי אחרים דקאמרי רבנן אף בע&quot;כ משום דקבלת רבו גרמה לו תדע שהרי לא פירשו אלא אמרו בכסף על ידי עצמו אלמא ע&quot;י אחרים כרבי מאיר סבירא להו ועוד דכיון דרבי מאיר סבר הכי ולא מצינו שחלקו חכמים בדבר כר' מאיר ק&quot;ל ואע&quot;ג דאמרינן בגמר' נהי נמי שלא מדעתו מכדי שמעינן להו כבר פי' דיהי' ליה לכולי טענותיה כלומר אפי' תימא נמי דלית להו לרבנן קבלת רבו גרמה לו קשה אבל אמסקנא אטעמ' דר' מאיר סמכינן דרבנן לא פליגי עליה.

אבל הרי&quot;ף ז&quot;ל כתב בכסף על ידי אחרים אף על פי שנתנו לרב שלא מדעתו של עבד דקי&quot;ל זכות הוא לעבד שיצא לחירות וכו'. ולהאי סברא בע&quot;כ לא אלא דוקא שלא מדעתו ושיאמר העבד כששמע רוצה אני אבל צווח לא יצא לחירות דכי אמרינן זכין לאדם שלא בפניו ה&quot;מ באומר באותה שעה ששמע רוצה אני אבל לא בצווח כדאיתא בבא בתרא בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל&quot;ח ע&quot;א) וכן הדין בשטר לדברי הכל שלא נתרבה שטר ע&quot;י אחרים אלא שלא מדעתו אבל בע&quot;כ לא:

&lt;קטע סוף=כג א/&gt;
===[[קידושין כג ב|דף כג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;

'''מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו.''' פי' דעל ידי אחרים דקאמרינן היינו שאמר להם הרב זכו בשטר זה לפלוני אבל לא מחמת שליחות שאם עשאם הוא שליח לקבל לו גיטו ונותן להם הרב מחמת שליחותו של עבד כגון שאמר לשליח הילך כמו שאמר אינו גט.

ומכאן יש לך ללמוד שמה שזכין לאדם שלא בפניו אינו מטעם שליחות לפיכך אפשר שזכין לקטן אפילו מן התורה אעפ&quot;י שאין לו שליחות אבל יש לדחות דשאני עבד שישנו בכלל שליחות שהרי הוא עושה שליח מה שאין כן בקטן שאינו בכלל שליחות לפיכך יש לומר שאף זכייתו מדבריהם ואין כאן מקום להאריך. 

אלא הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הני כהני וכו'. קשה לן הא דמבעיא להו בפרק אין בין המודר (נדרים דף ל&quot;ה ע&quot;ב) הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו או' שלוחי דידן נינהו למאי נפקא מינה למודר הנאה תפשוט מדרב הונא בריה דרבי יהושע. ואיכא למימר לא בעי למפשט אלא ממתני' ולא ממימרא דאמוראי וכיוצא בזו באותו הפרק דאיבעיא להו התור' משלו על של חבירו צריך דעת או אין צריך דעת מי אמרינן זכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו או דילמא מצוה היא וניחא ליה למעבדה ולא איפשטא התם ואשכחן ליה לרב הונא דפשיטא ליה כיוצא בה דאמר רב הונא הפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי ולא פשוטה מהא משום דמימרא היא.

וי&quot;א דהכא בישראל דודאי כיון דאנן לא מצינן למיעבד ואינהו מצו מעבד שלוחי דרחמנא נינהו ואיבעיא לן התם בכהן דליתיה להאי טעמא מי אמרינן כיון דגבי ישראל שלוחי דרחמנא נינהו גבי כהן נמי או דלמא ישראל דלא מצי משוי להו שליח שוו להו רחמנא שליח כהן דמצי משוי שליח ואפשר שזה נכון ואע&quot;ג דאתיין התם למפשט בעיין מדתנן מקריב לו קיני זבים ולא דחינן התם בישר' הכא בכהן משום דסתמא קתני ואפי' בכהן משמ' ועדיפא מינה מדחי לה:

'''אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה.''' לאו דוקא להקישם זה לזה לכל דבר שהרי בעל שנתן מתנה לאשה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ואילו נתן כלום לעבד לא קנה כלל אלא אם כן הוציאו לחירות ועוד שהנותן מתנה לעבד קנה רבו לגמרי וקרן ופירות שלו ואלו הנותן מתנה לאשה קנתה היא לקרן אלא שהבעל אוכל פירות ומפורש בירושלמי בפרק מציאת האשה אע&quot;ג דר' מאיר עביד יד עבד כיד רבו וזכתה האשה זכה בעלה מודה שאין עליה אלא אכילת פירות לבד ובפרק הכותב אלו אחר שכתב לה יש לו אכילת פירות הוא שכתב לה לא כל שכן, וכן כתבו הגאונים ז&quot;ל.

ותמהני על רש&quot;י ז&quot;ל שכתב במסכת סנהדרין בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע&quot;א ע&quot;א) שמתנה שאדם נותן לאשת איש כמציאתה שהרי מציאתה הכל שלו ובכאן נמי כתב ואשה כעבד הואיל ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה:

'''הכא במאי עסקינן דאקני ליה אחר מנה על שאין לרבו רשות בו וכו'. וכי אמר לי' על מנת לאו כלום קאמר ליה.''' יש לדקדק כאן היאך אפשר לומר כן שאם התנה עליו שלא יקנה רבו וכפל תנאו כדינו לדברי רבי מאיר שאם יקנה רבו לא יקנה הוא היאך קנה רבו ואין מתנתו בטלה והיה אפשר לפרש בדרך רחוקה דה&quot;ק רבי מאיר סבר כי אמר ליה קני קנה הוא ורבו וכשאמר לו על מנת אין תנאו כלום שתהא מתנתו מתנה ויקנה הוא ולא רבו אלא אם קנה ע&quot;כ קנה רבו לפיכך לא קנה הוא ולא רבו. 

אבל לא ראיתי דעת המפרשים כן אלא שקנה האדון, והטעם בזה שוה למה שאמרו שכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אעפ&quot;י שכפל תנאו, שכל תנאים שעקרן למעשה אינו תנאי לפי שמשעה שאמר לאשה הרי את מקודשת לי או לעבד הרי מעות הללו נתונין לך במתנה חל המעשה, שהרי אפשר להתקיים התנאי שלא יהיה לרבו רשות בו ושלא יהיה לאשה שאר כסות ועונה וכיון שחל המעשה לא חל לחצאין לפי שאין אישו' לחצאין ואין יד לעבד בלא רבו דין תורה ואינו דומה לשאר התנאים שלא קיימן בסוף שזה משעה שחל המעש' בטל וזה הטעם רחוק למי שלא העמיק במדות חכמים אבל עיקר הוא:

'''ורבי אלעזר אמר כל כה&quot;ג כ&quot;ע לא פליגי.''' נראה שרב ששת סובר שאפילו רבי מאיר מודה באומר על מנת שתצא לחירות וא&quot;ת אם כן מצינו בכסף ע&quot;י עצמו י&quot;ל כיון שהוא לא קנאו אלא לצאת בו לחירות אינו נקנה ע&quot;י עצמו אלא על ידי אחרים כאלו נתנו אחר לרבו. אי נמי מתני' לאו כללא הוא אלא בכסף דהכי פליגי כדתני' אין האשה פודה מעשר שני בלא חומש ולאו כללא הוא אלא בגוני דמפרשי עלה בדרבי מאיר וכן שטר על ידי עצמו ולא על ידי אחרים דקתני בדרבי מאיר לאו כללא הוא אלא לשלא מדעתה.

וקשה לן לרבי אלעזר קשה הא דתנן בפ' בתרא דנדרים דף פ&quot;ח ע&quot;א המודר הנאה מחתנו ורוצה ליתן לבתו אומר הרי מעות הללו נתוני' לך במתנה על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך ואתמר עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא מה שאת נותנת לפיך אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותן בעל ושמואל אמר אפי' אמר לה מה שתרצי עשי לא קנה אותם בעל ואמרינן עלה דרב דאמר כר' מאיר אלמא לרבי מאיר. נמי אי אמר לה מה שאת נותנת לפיך מהני וקשה לרבי אליעזר (ואמר ליה) [ואפשר לומר] רבי אלעזר מוקי לה כרבנן, ואינו נכון.

ונ&quot;ל שלא נחלקו רב ששת ורבי אלעזר אלא בעבד דהא לא מסיימי בגמרא הכא כל כה&quot;ג כולי עלמא לא פליגי דקני עבד קני רבו וקנתה אשה קנה בעלה כדמסיימי ברב ששת אשה כעבד אלמא באשה אפילו אמר לה על מנת שאין לבעלה רשות בהן קנתה היא ולא קנה הבעל כשמואל דאמר הכי דק&quot;ל כותי' ואפשר דסבי' ליה לשמואל דרבי מאיר נמי מודה בה דלא מסיימי התם ושמואל כרבנן והא דאמרינן הכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר מנה ואמר ליה על מנת שתצא בו לחירות לא שאמר לו על מנת שאין לרבך רשות בו אלא שתצא בו לחירות דאי הכי מודה בהו רבי מאיר דלדידיה נמי לא מיקני אלא שיצא בו לחירות אלא כשאמר לו סתם על מנת שתצא בו לחירות כלומר שתתנהו לרבך בפדיונך דר' מאיר סבר כיון דאמר ליה שיקנה הוא במה שירצ' לצאת לחירות קנה אותם הרב על אותו תנאי שהרי ידו כיד הבעלים לפיכך אי אפשר לו לצאת לחירות בהם הוה ליה כמתנה ואומר מעות הללו נתונים לך ולרבך על מנת שתצא בהם לחירות דלא כלום קאמר ורבנן סברי לדידיה נמי לא (קנה דילה) [מקני ליה] אלא על מנת שיצא לחירות ואין קנינו של עבד קנין גמור כדי שיקנו בעלים שהוא לא הקנהו לו קנין אלא לצאת בו לחירות בלבד וזו המחלוקת שייך באשה שלדברי רבי מאיר אין כאן תנאי כלל שלא יקנה הרב באותה קניה של עבד וכיון שכן אף האומר לאשה ע&quot;מ שתפדי בו את המעשר לרבי מאיר אינו פודה [בלא חומש] שהרי לא התנה עמה שלא יקנה בעל אלא יקנה הבעל כמו שקונה אותו (ו) האשה על מנת לפדות ולרבנן פודה בלא חומש שלא (הקנתו) [הקנה אותה] אלא לפדות את המעשר ולא להקנותו לבעל לפיכ' מדמין בגמרא אשה לעבד בזה אבל באומר על מנת שאין לבעליך רשות בו אינן דומין דהתם לרבנן אי אמר הכי לא קנה יתהון בעל והכא צריך למימר נמי אלא מה שתאכלי או תצא בו לחירות אבל [לרב ששת] לרבי מאיר שניהם שוים דבתרוייהו בעי למימר להו על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שתאכלי כדרב ואת&quot;ל שמואל אפילו אליבא דרבי מאיר קאמר דמהני על מנת בלחוד מצינו מחלקין לדברי הכל בין עבד לאשה בזה. ומיהו לא מחוורא דשמואל כרבי מאיר מדקתני מתני' אלא מה שאת נותנת לפיך דמשמע דוקא קתני.

ורבינו הגדול פסק כאן כרבי אלעזר אליבא דרבנן וכן הגאון בספר המקח ומיהו גבי אשה ק&quot;ל דאפי' אמר לה מה שתרצי עשי לא קנה אותם בעל שהרי התנה על מנת שאין לבעליך רשות בה דע&quot;כ כשמואל ק&quot;ל דרב גופיה לא אמרה אלא לרבי מאיר וכן מצאתי למקצת רבותינו הגאונים הראשונים ז&quot;ל שכך פסק רב סעדיא גאון ז&quot;ל בספר המתנות, ורב שמואל הלוי הנגיד ז&quot;ל פסק כן בשם רב עמרם ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כג ב/&gt;
===[[קידושין כד א|דף כד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כד א/&gt;

'''אלא בזוזי דידה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל של נכסי מלוג ותימא הוא לדעתו היאך הם דידה והלא יש לבעל בהם אכילת פירות ודידיה מקרו ואעפ&quot;י שפודה בהם מעשר פירות שלו לגמרי אינו פודה בלא חומש כדאמרינן בסמוך במעשר דאתאי מבי נשא דלרבנן דידיה מיקרו ואעפ&quot;י שאין קנינו בהם אלא קנין פירות והיא פודה במעות של בעל צריכה חומש כדפי' רש&quot;י בסמוך וכן למאן דאמר בעל מנת שתפדי בו את המעשר דלא מהני תנאה ודבעל הוי ואין לבעל בהן אלא אכילת פירות ואעפ&quot;י כן נקרא של בעל.

אלא משכחת לה כגון שנתן לה הבעל במתנה שאינו אוכל פירות כך איתא בפרק חזקת (בבא בתרא דף נ&quot;א ע&quot;ב) אי נמי כגון שמכרה כתובתה בטובת הנאה שאין לבעל בהן פירות כדאיתא בהחובל דף פ&quot;ט ע&quot;א אי נמי בכותב לה דין ודברים בארוסה אי נמי בנשואה וקני מידו כדאי' בפרק הכותב (כתובות דף פ&quot;ג ע&quot;א):

כך כתוב בכל הנסחאות שלא עבר עליהן קולמוסן של מגיהי ספרים: '''בזוזי דידה ומעשר דידה איש אמר רחמנא ולא אשה.''' והקשה ר&quot;ח ז&quot;ל, והא תניא בסוף תורת כהנים ואם גאול יגאל לרבות את האשה ואם גאול יגאל לרבות את היורש מכלל שהאשה כשפודה מעשר שני שלה מוספת חומש. 

וי&quot;מ, דכי מרבינן אשה ה&quot;מ שיכולה לפדות סד&quot;א כיון דכתיב עשר תעשר למען תלמוד מי שישנו בתלמוד ישנו בתורת מעשר מי שאינו בתלמוד אינו בתורת מעשר קמ&quot;ל אבל לעולם אינה מוספת חומש שאם כן למה נאמר איש ואף על פי שממעט שם קטן מאיש קטן לא צריך קרא. ולא מחוור, דיורש לפדיון לא צריך ריבויא.

ויש לפרש לרבות את האשה שפודה מרשות (ס&quot;א מעשר) בעלה בזיזי דידה ומעשר דידה [דידיה] שמוספת חומש ללמדך דזוזי דידה הואיל ויש לו בהן אכילת פירות כדידיה דמו ואסמכתא דרבנן היא דהא מדאורייתא אין לו פירות ועיקר קרא ליורש אתא.

ורש&quot;י ז&quot;ל גריס בזוזי דידה ובמעשר דידיה איש אמר רחמנא ולא אשה כלומר שהאשה כאחר ולא מחוור למה לי קרא כיון שאין לבעל בשלה כלום ולא לה במעשרו ואפשר דלאו מיעוטא דאיש שבכתוב קאמר אלא הכי קאמ' איש ממעשרו אמר רחמנא אבל האשה שפודה משלה לא דלא קרינא ביה ממעשרו וזה היה יותר נכון אלא שלא היתה גרסת הספרים מודה לו.

ויש לפרש שהפודה מעשר של בעל בזוזי מלוג שלה אינה מוספת חומש אעפ&quot;י שיש לבעל קצת זכות משום פירות וזהו מעוטא דאיש אמר רחמנא ולא אשה וכי אוקימנא בפודה בזיזי דנכסי מלוג בפודה מעשר שלה דזוזי ומעשר שוין ולרבנן כיון דבמעשר יש לבעל זכות ובמעות אין לו זכות כלל לאו איש ממעשרו הוא ולרבא במעשר בבי נשא ופודה במעות שלה אין לו חומש מפני שהפירות מיוחדים לה והמעות עם זכות הבעל והטעם דכל שיכולין לעכב שלא לפדות שלך במעות של זכות שלי אינו קורא בו איש ממעשרו והשתא ניחא זוזי דידה דמשמע סתמא מלוג, וניחא מיעוטא דאיש ולא אשה ומכל מקום גרסת הספרים משתבשת:

&lt;קטע סוף=כד א/&gt;
===[[קידושין כד ב|דף כד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כד ב/&gt;

'''ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה וכו' לכדתני'.''' ואיכא למידק ומי בעו רבנן כונה גדולה והא אמרינן בבבא קמא דף כ&quot;ו ע&quot;ב היתה אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה לענין עבד פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן אלמא לרבנן יצא לחירות אעפ&quot;י שלא נתכוון כלל.

והראב&quot;ד ז&quot;ל תירץ דהא לאו משום כונה פטרי רבנן אלא משום דושחת' משמע שהיתה מתוקנת ועכשיו שחתה פרט לזו שלא יצאה מתוקנת מעולם ולא נשתמש בה שלא יצאה לאויר העולם ולא מחוור דאם כן אמאי אמר (רבי אלעזר) [רשב&quot;ג] עד שיתכוון לשחתה מה עסק לכוונתו בכאן.

ויש לתרץ דשאני הכא דנתכוון לדבר אחר להוציא את הולד ולא עוד אלא שנתכוון לתקן וקלקל אבל התם אעפ&quot;י שלא נתכוון כלל יצא לחירות.

ואחרים אמרו מאי פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן, לומ' דמפלוגת' דרשב&quot;ג ורבנן אנו למדין שלא יצאת לחירות דע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא במתכוון אבל בשלא מתכוון כלל מודו ליה ואינו נכון:

&lt;קטע סוף=כד ב/&gt;
===[[קידושין כה א|דף כה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כה א/&gt;

'''כלן אין מטמאין משום מחיה.''' פי' משום דכתיב לכל מראה עיני הכהן ואף על גב דלאו במחיה כתיב אכלהו נגעים שדינן ליה כדתנן סומא באחת מעיניו אינו רואה את הנגעים.

והאי דלא קתני הכא אלא מחיה משום דשאר נגעים שיעורן כגריס ואפשר שהיה ראש אצבעו רחב כגריס ויהא נראה כאחד אבל אינו מטמא משום מחיה ששיעור הבהרת כגרי' ועוד שהמחיה סמוך לה ולפיכך לעולם היא שופע אילך ואילך [ואינו] נראית כאחד ובעינן לכל מראה עיני הכהן, כך ראיתי בתוספות חכמי הצרפתים ז&quot;ל:

'''[בכולם עבד יוצא בהם לחירות].''' ראיתי לרבינו הגדול ז&quot;ל שטרח וכ' בהלכו' שמועו' הללו שבדין עבד כנעני ותמהני שהרי קנס הוא ובעינן מומחין וליכ' והכא ודאי מלתא דלא שכיחא כדאמרינן בב&quot;ק דף פ&quot;ד ע&quot;ב אדם באדם דלא שכיחא ולא עבדינן שליחותייהו ואמרינן בגטין דף פ&quot;ח ע&quot;ב גזילו' וחבילות נמי נעביד שליחותייהו וכ&quot;ש בהא דלא שכיחא ולית בה חסרון כיס והיא קנס דלא עבדינן שליחותייהו שאין לך דין קנס גובה בבבל לעולם.

ומשמע דס&quot;ל לרבינו הגדול דכיון דקי&quot;ל אי תפש לא מפקינן מיניה הכי נמי תפש הוא ומכיון שהפיל הוא שינו אינו יכול להשתעבד בו אפי' למאן דאמר צריך גט שחרור מעוכב גט שחרור נמי לאו קנין כספו הוא הילכך זכה ליה נפשיה בנפשיה אי משום דמודה אנן לאו ב&quot;ד אנן והודאה חוץ לבית דין היא. ועוד דהא ק&quot;ל ב&quot;ק דף ע&quot;ה ע&quot;א מוד' ואחר כך באו עדים חייב [פי' היכי דפוטר עצמו מכלום] הילכך כיון דאי איכ' סמוכין אינון מחייבין בלא סמוכין נמי לית ליה רשות' לאשתעבודי ביה כלום עד דיכתוב ליה גיטא דחרותא.

ומיהו אפילו למאן דאמר אינו צריך גט שחרור ה&quot;מ בזמן דאיכא סמוכין אבל כי ליכא סמוכין הא לא יצא לחירות על פי סמוכין דבעמדה בדין הוא שיוצא לחירות ולא משעת חבלה כדאיתא בב&quot;ק דף ע&quot;ד ע&quot;א הילכך כי ליכא סמוכין ודאי צריך גט שחרור לדברי הכל ואין אנו צריכין להכריע:

'''נהי דביאת מים לא בעי מקום הראוי לביאת מים בעינן כדר' זירא.''' איכא למידק בשלמא בדר' זירא ראוי לבילה בעינן דכתיב בלולה אלא הכא מנא ליה כלל דבעינן ראוי לבא בו מים.

ויש מפרשים לבא בו מים בעינן מדרבנן שאעפ&quot;י שלא הצריכו חכמים שיהא צריך לבא בו מים הצריכו שיהא ראוי לכך כשם שמצינו בתורה שהחמיר בראוי לבילה יותר מן הבילה עצמה ותקון רבנן כעין דאורייתא. ואפשר דהואיל ומצינו לענין טומאה שהוא גלוי אף לענין טבילה גלוי הוא שצריך שיהא ראוי לבא בו מים:

&lt;קטע סוף=כה א/&gt;
===[[קידושין כה ב|דף כה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;

מתני': '''בהמה גסה נקנית במסירה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ולא במשיכה דאין דרכה בכך להוליכה לפניו.

ואפשר לפרש במסירה וכל שכן במשיכה, ואע&quot;ג דקסבר רבי מאיר ודאי בהמה גסה אין דרכ' לימשך ומשום הכי נקנית במסירה והרי (ה&quot;פ) [ה&quot;נ] ספינה נקנית במסי' בבבא בתרא דף ע&quot;ו ע&quot;א מכל מקום כיון שדין משיכה לקנות קונה הוא בכולן ולא אמרו אין דרכם אלא לומר שלא הצריכוהו [דוקא ולמעט]לשלא כדרכן כדאמרינן התם לא שנא אלא דברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה הוא ולא במשיכה ולא שאין הגבהה קונה כשאין דרכן להגביה אלא מעתה פיל במה יקנה לתנא דידן [במציאה ונכסי הגר שא&quot;א במסירה].

וחכמים אומרים במשיכה פי' ולא במסירה שדרכן למשוך ואינה נקנית במסירה שכל הדברים הראוין למשיכה אינם נקנים במסירה כשם שאמרו במשיכה לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביהן אבל דברים שדרכם להגביהם בהגבהה אין במשיכה לא. 

והוי יודע שבכל מקום שהזכירו חכמים מסירה אינו אלא ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם ובכל מקום שהזכירו משיכה אינה אלא בסימטא ובחצר של שניהם.

נמצאת אומר שלדברי רבי מאיר שאמר במסירה ברה&quot;ר ובחצר שאינה של שניה' ולדברי האומר במשיכה אינה נקנית עד שימשכנה מרשות הרבים לסימטא וכיון דק&quot;ל כדברי האומר זו וזו במשיכה אין לך דבר שנקנית במסירה אלא ספינה וכיוצא בה מן הדברים שאינן נמשכין אלא על ידי טורח גדול והיא שתהא עומדת ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם וכן דעת רבי' הגדול רבינו יצחק ודעת הר' שמואל ורבני ספרד האחרונים ולא כדברי האומר שמסירה קונה בסימטא ובחצר של שניהם והרבה סברו ואמרו בה בפרק הספינה (ב&quot;ב ע&quot;ו ע&quot;א), ושם פירשנו.

ולפי דעת זו שכתבנו, אפי' פירש ואמר קנה במסירה דבר הנקנה במשיכה או בסימטא שאין מסירה קונה בה אינו קונה שלא מסרו חכמים דיני ההקנאות למוכרים ולא אמ' אי פריש פריש אלא בדבר שדרכו לקנות כגון כסף במקו' שכותבין את השטר שדינו לקנות בכל מקום אלא לפי שנהוג לכתוב ולא סמכה אדעתייהו עד שיכתובו אמרו שצריך כתיבה הילכך אי פריש פריש. וכן מה שאמרו בבבא בתרא דף פ&quot;ה ע&quot;א גבי כליו של לוקח במקו' מוכר דאי אמר ליה קני קנה מפני שהדין נותן בכל מקום שיהא לו רשות להניח יקנה לו כליו וכיון שא&quot;ל קני יש לו רשות להניח ולקנות הוא לפיכך קנה. אבל האומר קנה במסירה בדבר שאין בו להקנותו במסירה אינו מועיל כלום אלא שמונעו מלקנות במשיכה שהרי הקפיד דק&quot;ל כמ&quot;ד קפידה ושמעתין מוכחא דק&quot;ל פיל לרבי שמעון במה יקנה והוצרכנו לומר בחליפין ולא אמרו בשפירש ואמר במסיר' או במשיכה וכבר הארכתי לכתוב בזה דעת הראשונים בפרק הספינה.

והא דתנן ושאין להם אחריות אינן נקנין אלא במשיכה לאו למעוטי מסירה והגבהה אלא הכי קאמר אין נקנין בכסף ולא שטר ולא בחזקה אלא במשיכה והוא הדין במסירה והגבהה כדקתני ברישא ואפשר ששנה משיכה מפני שכולם לא תקנום אלא מחמת משיכה למאן דאמר או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד היינו משיכ' שההגבהה אם אינו מושכ' לרשותו ומחזירה למקומה אין אני קורא בה מיד עמיתך שעדיין ביד עמיתך הוא ולמאן דאמר כדי שלא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה נמי עיק' התקנה משיכה היא למושכה לרשותו אעפ&quot;י שתקנו הגבהה משום שמשעה שהגביהה על מנת לימשך היא וכן המסירה משעת שנמסרה לידו דרכו למושכ' ותחלת משיכה הוא נמצאת אומ' שמשיכה בנין אב לכולם לפיכך שנו כאן משיכה.

ולפי דעת רבינו (הגדול) [הגאון] ז&quot;ל יפה שנו משיכה ולא מסירה שאינו קונה אלא במפרש וכששנה משיכה אין צריך לומר הגבהה וכבר כתבתי דעתו בפרק הספינה (ב&quot;ב ע&quot;ו ע&quot;א):

&lt;קטע סוף=כה ב/&gt;
===[[קידושין כו א|דף כו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כו א/&gt;

'''אי נמי בחבילי זמורות.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל בשגבוהין מן הארץ שלשה ומעלה עליהן דהגבהה ג' טפחים היא דנפקא להו מתורת לבוד וקשה עלה דגרסינן בב&quot;ק דף כ&quot;ט ע&quot;ב גבי ההופך את הגלל ברשות הרבים ובא אחר והוזק בהם ההופך חייב ואוקמוה בגמרא כגון שהפכה לפחות משלשה דכל הפיכה פחותה משלשה משמע ואמר רבי אלעזר עלה לא שנו אלא שנתכוון לזכות בה אבל לא נתכוון לזכות בה פטור משמע שכשנתכוון לזכות בזה זכה והוה ליה כמפקיר בורו או מפקיר נזקיו.

ורש&quot;י ז&quot;ל נזהר בזה ופי' ואע&quot;ג דלאו הגבהה מעלייתא היא קנה להתחייב בנזיקי' במפקיר נכסיו הואיל ודעתו לזכות שמאות' שעה נסתלק' מעשה ראשון.

ור&quot;ת ז&quot;ל השיב מההיא דאמרי' בעירובין דף ע&quot;ט ע&quot;ב ומזכה להם ע&quot;י אחר ומגביה מן הקרקע כל שהוא ומפרש בגמ' כמה כל שהוא טפח אלמא דין הגבהה טפח ויש דוחין שאני שתופי מבואות דרבנן כדאמרינן בגיטין דף ס&quot;ד ע&quot;ב שאפי' קטן זוכה להם בו.

ואני מצאתי בירושלמי בבבא קמא (ג,ד) ואייתי לה נמי פ&quot;ג דמסכת דמאי גבי ההופך את הגלל חזקיהאמר והוא שהפכה על מנת לזכות בה אבל הפכה שלא על מנת לזכות בה לא בדא מילתא דחזקיה אמרה מטלטלין נקנין בהפכה פי' הפכה למטה משלשה כדאמרינן עלה התם בגמר' דילן ובעי המטלטלין מהו שיקנו במשיכה אמר רבי בון ב&quot;ח נראין הדברים בעמודים ובעורות הקשים אבל בעורות הרכים לא קנה עד שיגביה פי' כי ההוא דאמרינן בגמרא דילן בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף ע&quot;ו ע&quot;ב) לא שנו אלא בדברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה אין במשיכה לא וזה הירוש' מפורש שלא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל.

ושמעתי שמפר' חבילי זמורות שדרכו של פיל לאכול זמורות ומעמיד אותם במקום גבוה והוא קופץ לאכול וזו היא ההגבהה כיון שמחמתו הוגבה כדקתני קורא לה והיא באה ואיתמר בחולין דף קמ&quot;ב ע&quot;א זיל טרוף הקן כי היכי דליתגבהו וזה נוח לי יותר מפרש&quot;י ז&quot;ל שהמעמיד בהמה על מקום גבוה לא הגבי' מן הקרקע שחבילי זמורות המונחים בקרקע כקרקע הן חשובין ועוד למה לי חבילי זמורות:

'''לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר.''' אבל במקום שכות' את השטר לא קנה בכסף ולא בחזקה עד שיכתבו את השטר דלא סמכיה דעתיה עד שיכתובו ואע&quot;ג דא&quot;ל קני בכסף או לך חזק וקני לא קנה אבל משיכתוב את השטר קנה באותו כסף או באותה חזקה ואי פריש בכסף בלבד אקנה או בחזקה לבדה בלא שטר קנה כפי הטעם שפירשנו למעלה. 

וי&quot;מ דאכסף בלחוד קאי אבל בחזקה קנה בכל מקום דקניה אלימתא היא שהרי באה לרשותו וזה דעת הר' שמואל שכתבו בפ' חזקת ואינו נכון שאעפ&quot;י כן לא מצינו שיפה כח חזקה מכח כסף אלא במה ששנו לקמן בברייתא ואכולה מתניתין קאי:

'''אלא מהכא, ואקח את ספר המקנה.''' ואי קשיא והא התם בכסף קנה דכתיב ואשקלה לו את הכסף לא תיקשי דכיון דכתיב ספר המקנה משמע שעיקר קנייתו בשטר.

וא&quot;ת א&quot;כ למה לו שטר יקנה בכסף איכא למימר צריך היה שטר מפני הגלות שמא ימותו עדיו ולא עוד אלא שכתוב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים ולפיכך קנה בשטר מכר שכבר נתן לו דמים:

'''אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן לו דמים.''' לפי מה שאמרו בפ' השוכר את האומנין (בבא מציעא דף ע&quot;ח ע&quot;א) האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי לא קנה לא עייל ונפיק אזוזי קנה היה לנו לפרש שמועה זו בדקא עייל ונפיק אזוזי ואעפ&quot;י כן אינו נכון לפרש השמועה במה שלא הוזכר בה כלל שאלו היה חלוק בכאן בין עייל ונפיק אזוזי בין לא עייל ונפיק אזוזי לעולם אי אפשר שלא הוזכר בגמרא כלל שלא באו רבותינו לסתום כל כך אלא לפרש.

לפיכך אמרו מפרשים דל&quot;ש עייל ונפיק אזוזי ול&quot;ש לא עייל ונפיק אזוזי לעולם לא קנה בשטר מכר עד שיתן לו דמים משום דלא סמכה דעתיה שמאחר שכתב לו את השטר וקנה מעתה במה יכופנו ליתן לו מעותיו הרי כל צרכו של לוקח בידו ולפיכך שמו חכמים דעתו של מוכר שאינו רוצה שיקנה לוקח מעתה אלא ספרא איתרמי' ליה דמימר אמר כשיתן לי מעות יקנה ולא נטריד בכתובת השטר ולפיכך לא עייל ונפיק אזוזי משום דסמכה דעתיה שלא קנה עד שיתן לו דמים אבל בחזקה ודאי קנה בדלא עייל ונפיק אזוזי שכיון שקדם להחזיקו בו מעכשיו הוא ורוצה להקנותו ולא סמכה דעתיה מדלא עייל ונפיק אזוזי וכן אם משך במטלטלין ולא עייל ונפיק אזוזי קנה ואי עייל ונפיק אזוזי לא קנה לא במשיכת המטלטלין ולא בחזקת הקרקעות.

וכתב הר' יהודה הנשיא הברצלוני ז&quot;ל שמחלוקת היא בין הראשונים ז&quot;ל בשטרי אקנייתא אם קנה משעת קנין או לא קנה עד שיתן לו דמים ומסתברא שקנה מדאמרינן בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף ט&quot;ו ע&quot;ב) המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעליו אי משום כתב ללוות ולא לוה. הא שעבד נפשי' אלמא בכל שטרי אקנייתא משתעבד מעכשיו ואין דמים מעכבין, וזו ראיה גמורה לדברי כל המפרשים ז&quot;ל.

אבל יש דעת אחרת מרבינו חננאל שאמר שאין אומרים בשטרי הקנאה משעת קנין שעבד נפשיה אלא בדמטא לידיה בתר הכי ואין מחזירין לידו אלא בשחייב מודה ולפי דעת זו אין ראיתנו ראיה דהתם בשאומר קבלתי דמים החזירו לו את שטרו וכיון שנאמן בכך הרי כדמים וקנה מעכשיו מאחר שקנה מידו אבל אין השמועה שבפרק שנים אוחזין מתפרשת בכך ושם כתבנו ופי' עד שיתן לו דמים כל הדמים ואפילו נתן מקצת ולא עייל ונפיק אזוזי לא קנה עד שיתן לו כל הדמים:

הא דתניא '''בשטר כיצד וכו'.''' מפורש בב&quot;ב דף נ&quot;א ע&quot;א:

והא דתנן '''קרקע כל שהוא חייבת בפאה.''' שם דף כ&quot;ז ע&quot;א:

והא דתניא '''מעשה בר&quot;ג וזקנים.''' בב&quot;מ דף י&quot;א ע&quot;א בס&quot;ד:

&lt;קטע סוף=כו א/&gt;
===[[קידושין כו ב|דף כו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;

גרסת הספרים: '''אלא מאי לדמי ניקנהו ניהליה במשיכה אלא מאי אית לך למימר דליתיה למקבל מתנה הכא נמי דליתי' למקבל מתנה.''' ופרש&quot;י ז&quot;ל ואחר לא היה שם חפץ בהנאתו של קונה ליתן כליו בשבילו ואיני יודע מהו שהרי אפשר לו להקנות סודרו לאחר ויחזור ויקנה בו ועוד שכל סתם חליפי סודר ע&quot;מ להחזיר הוא כדמוכח לעיל בפרקין וכדמפורש במסכת נדרים נמצא שאינו מפסיד כלום.

ומשמע דה&quot;פ: ונקנינהו ניהליה אגב אחר בחליפין לא סמכה דעתיה סבר שמיט ואכיל להו כלומר אם היה משתף כאן יד אחר מתירא היה ממנו ואף על פי שלא היה מוסר כלום לרשותו מתירא היה שלא לשתף כאן רשות אחרים והקרקע שלקת סמוך למקום מקבלי מתנה היה ולא היו שם הצאן והחביו' לזכות הוא בהן אבל בקרקע הם עצמם החזיקו בו ולא שלטו ידי אחרים בשלהם והשתא הא סברי' מאה צאן ומאה חביות ממש ולא בעינן צבורין. ומיהו כל שכן למאן דאמר לדמי דאי אפשר אלא במשיכה דלא סמכה דעתיה וניחא ליה דלחזק אחר בקרקע ואעפ&quot;י שהמעות צבורין בה ולא שימשוך המעות עצמן, ועדיין אין זה מחוור.

ואיכא מאן דכתב דשמעינן מהא דלא מצי איניש למזכי לחבריה בחליפין שלא בפניו והא בורכא דהא כותבין שטר ללוה אעפ&quot;י שאין מלוה עמו בשטרי אקניית' הוא אלמא קונין ממנו לחבירו שלא בפניו.

ומדברי ר&quot;ח ז&quot;ל נראה שהוא גורס וניקנהו ניהליה במשיכה דליתיה למקבל מתנה ונזכינהו ניהליה אגב אחר לא סמכה דעתיה וגרסא מיושרת היא:

הא דאקשינן הכא מ'''מעשה דר&quot;ג וזקנים.''' דלאו שכירות מקום הוא [לקנות בחצר], דחצר שאינה משתמרת לר' עקיבא ולר' יהושע היתה ואינה קונה אלא אם כן עומד בצד שדהו אלא מטלטלין אגב מקרקעי הקנה להם, והכי איתא בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף י&quot;א ע&quot;ב):

&lt;קטע סוף=כו ב/&gt;
===[[קידושין כז א|דף כז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כז א/&gt;

'''חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה.''' שמעתי דבין בשטר מכר בין בשטר מתנה בלא אחריות חוזר בשטר דאמר לא ניחא לי דליפשו שטרא עלי דאמרי כבר נתן כל נכסיו וזילי נכסיה ואינו מוצא ללוות ואעפ&quot;י שהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים אלמא קול יוצא למכר ולמתנה אפי' בלא שטר אעפ&quot;י כן אינו דומה קולו של שטר לקול עדים דבעדים לא נפיש קלא אלא שעל הלקוחות לדקדק ביותר ואין הכל יודעים בכך. 

ורש&quot;י ז&quot;ל פירש חוזר בשטר אם אמר אין רצוני שתהא ראיה בידי פי' לפירושו שאין העדים אלא שלוחיו של מקנה וכל זמן שאינו רוצה שיכתובו בטל שליחותן.

ופי' הר' שמואל בר מרוגי ז&quot;ל דאפי' קנו מידו חוזר בשטר, ואע&quot;ג דקי&quot;ל סתם קנין לכתיבה עומד לומר שכותבין ואין צריך לימלך בו אבל אם חזר ואמר להם שלא לכתוב אין כותבין.

ורבים אומרים דסוף קנין לכתיבה עומד וכותבין בע&quot;כ שמשקנו מידו אינו יכול לחזור בו כלל והא דלא אמר הכא ד' שטרות וליחשוב קנו מיד מוכר ללוקח משום דההיא כבר קנה הכל ואינו דומה לאלו. ועוד דהיינו אינו חוזר לא בזה ולא בזה ושנים בחד גוונא לא קא חשיב, וכדומה שזה דעת הגאונים כלם.

וראיתי מכריעין כן מסוגיא דשנים אוחזין דאמרינן אי בשטרי הקנאה הא שעבד נפשיה, ואי ס&quot;ד יכול לחזור בו ליחוש דילמא קנו מידו וחזר ואמר בפני עדים אחרים שבטל שליחותן ולא יכתבו והם לא ידעו וכתבו דמצינו טורפין לקוחות שלא כדין דהא התם כיון דנפל איתרע ליה וחיישינן לכולהו חששו'.

ולאו מילתא היא דהא מכל מקום מלוה קנה נכסים אעפ&quot;י שלא לוה ושעבודו במקומו הוא עומד שנשתעבדו לו בו נכסים בקנין אעפ&quot;י שלא לוה הילכך לא חיישינן לפסול שטר זה ועוד דלא שכיח' הא מילתא דלא מודע להו ומבטל דהא איכא למיחש לתנאין וענינין וסתמא תפסינן כעובדי דשכיח'.

מכל מקום אנו צריכין להודות שקנין טורף מן המשועבדין אעפ&quot;י שלא כתב משמעתא דב&quot;ב דף קע&quot;ב כתובו יומא דקנייתו ביה ושם פירשנו מיהו אם עבר זמן החוב ולא נכתב יכולין לומר נפרע ולא עדיף ממעשה בית דין, כל זה לפי שיטת הרב ז&quot;ל.

מעתה המוצא שטר הקנאה בשוק למה לא יחזיר אי משום כתב ללוות ולא לוה אעפ&quot;י שבטל שליחותם הא נכסים משועבדים בקנין ואי משום שזה שטר פסול אם לא נפרע יפרענו מכל מקום ואם מפרע מקרע הוה קרע ליה דהא ידע ליה הילכך כיון דמעשה קיים לא אזלי בתר חששות דגופו של שטר:

והא דאמרינן '''אם קדם מוכר וכתב לו את השטר כאותה ששנינו כותבין שטר למוכר.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כשקנו מידו דליכא למימר שטר מוקדם הוא ובודאי דהכי ק&quot;ל בב&quot;מ דף י&quot;ג ע&quot;א שאין כותבין שטר למוכר אא&quot;כ בא לוקח עמו אלא בשטר אקניית' אבל רש&quot;י היה צריך ליזהר בפירושו שהרי לדבריו ולדברי המפרשים אפי' מצא שטר הקנאה בשוק ואין הלה מודה מחזירו לבעלים שמשעת קנין קנה לגמרי אם כן מה היה צריך לו להחזיק בקרקע להקנותה ולקנות אגבה השטר והלא קנה שדה ושטר מ&quot;מ שהוא משעת קנין אבל צריך הוא ז&quot;ל להוציאה לזו מהלכה ולהעמידה כאביי דאמר עדיו בחותמיו זכין לו ובעי דלימטיה שטרא לידיה וכל אימת דלא מטי שטרא לידיה לא קני לפיכך צריך להחזיק בקרקע לקנותה ואי הך מימרא הלכתא היא משכחת לה כגון שכתבו שטר למוכר מונח בידן של עדים [פי' בלא קנין] להקנותו ללוקח בו ביום ובא והחזיק בקרקע ונקנה לו שטר בכל מקום שהוא ונמצא שנמסר לו בזמנו וכשר ולדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שהוא סובר דאפילו בשטר אקנייתא בעינן דלימטי שטרא לידיה מתוקמא הא דרב הונא שפיר:

'''על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בזה ובזה.''' כתב הרב אב&quot;ד ז&quot;ל קשה לן אמאי לא אמרינן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וטרח בתירוץ קושיא זו ואני תמה עליו למה לא יחזור בו במה קנו ממנו שיכתבו לו בשלמא האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז משעה שנתן לה גיטה מגורשת היא ובלבד שיתקיים התנאי ואם לא רצה הלה לקבל למאן דאמר נתינה בע&quot;כ לא שמה נתינה אינה מגורשת ולא קנו שיקבל אלא אם רצה מקיים התנאי ואם לא רצה מתבטל וכן אם לא רצתה האשה ליתן אין לבעל עליה כלום אלא תנאו שיבטל הגט אבל לא להוציא ממנה בדין כמו שכתבנו ביבמות דף ק&quot;ו ע&quot;א וכל שכן כאן שאמר על מנת שאכתוב לך שטר יכול לחזור בו דבמאי קנה הלה שיכתוב לו לא מצינו דברים נקנין בנדון זה לפיכך חוזר בשטר דאינהו שלוחים דידיה נינהו ומבטל שליחותו וכיון שלא נתקיים התנאי המעשה בטל אף באומר מעכשיו ואין צריך לפנים.

ומ&quot;מ שמעינן מהא דתנאה בהנאת מקבל תנאה הוי ולא בעי בהא דומיא דבני גד ובני ראובן דתנאי להנאת נותן ומעשה למקבל דהא הכא שתכתבו לו קאמר והוי תנאה וש&quot;מ שדי נתונה לך מכורה לך על מנת שאתן לך מאתים זוז חוזר בזה ובזה:

'''לא שנו אלא שנתן לו דמי כולן.''' ע&quot;כ מאחר שחלקו בין נתן דמי כולן ללא נתן גבי מטלטלין הנקנין באגב ולא חלקו במטלטליןהנקנין במשיכה או בקרקע עצמו שהחזיק בו יש לנו לפרש דבלא עייל ונפיק אזוזי היא ואלו משך במטלטלין קנה אותן בלא דמים. אבל מאחר שלא קנה אותן מחמת עצמן אלא מחמת חזקת הקרקע אמרו חכמים שלא קנה עד שיתן לי דמי כל המטלטלין לפי שאמרו דלא סמכה דעתייהו לקנות מעכשיו בחזקת הקרקעות המטלטלין ואעפ&quot;י שפירש (לא) [לו] קני באגב לומר שכשיתן לו דמים יקנה אבל לא גמר להקנותו עד שיתן לו דמים וכן במוכר י' שדות בעשר מדינות ואמר לו החזק בו וקני שאין חזקה קונה לו בלא דמים אלא בשדה זו שהחזיק בה אבל לא השאר אע&quot;ג דלא עייל ונפיק אזוזי וכן פרש&quot;י ז&quot;ל (ע&quot;ב ד&quot;ה בד&quot;א) בד&quot;א שקונה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה בזמן שנתן לו וכו' ומטלטלין הנקנין עם קרקע כמו שדה שאינה סמוכה לה דמי והיינו דרבא שמע מיניה שבשדה הסמוכה קונה בלא דמים ואי אפשר אלא בדלא עייל ונפיק אזוזי.

והוי יודע שאפילו נתן מקצת דמים כנגד כולם והחזיק בשדה זו לא קנה אותן שאינה סמוכה לה עד שיתן לו כל דמיה ואף על גב דלא עייל ונפיק אזוזי אבל קנה כנגד מעותיו ובאותה שדה שהחזיק קנה כולו אי לא עייל ונפיק אזוזי ואי עייל ונפיק אזוזי קנה כנגד מעותיו שכך הסכימו הגאונים הראשונים בפרק השוכר את האומנין (ב&quot;מ ע&quot;ז ע&quot;א), ושם פירשתי. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב כאן ש&quot;מ חזקה בלי נתינת מעות ובלא כתיבת שטר לא קנה וכן כתב רב אחא בשאלתות בפרשת הר סיני ומכל מקום אין זה נכון שהרי לא אמרו כאן דלא קנה אלא כנגד מעותיו אלא מפני שהשדות חלוקות כמו שפירשו.

אבל איני חושש למחלוקתו של ר&quot;ח ז&quot;ל בדבר זה דאזלה לטעמיה שחלק עם הגאונים בנותן מקצת דמים סתם בתורת פרעון שהוא אומר לא קנה כלום.

ולפי דעת הגאונים ז&quot;ל שאמרו שקנה כנגד מעותיו הוצרכנו לפרש מה שאמרו בב&quot;מ דף ע&quot;ח ע&quot;א אמר רבא האי מאן דזבין מידי לחברי' ועייל ונפיק אזוזי ל&quot;ק לא עייל ונפיק אזוזי קני דלאו בנותן דמים כלל קאמר (ס&quot;א אלא) שאם מכר לו כלום ומשך במטלטלין והחזיק בקרקעות קנה הכל בלא דמים כלל ואי עייל ונפיק לא קנה כלום שהרי לא נתן דמים ואלו בנותן מקצת דמים לא אמר לא קנה שהרי קנה כנגד מעותיו מעתה למדתי מזה שלדעת הגאונים ז&quot;ל חזקה ומשיכה קונין בלא דמים בדלא עייל ונפיק אזוזי, וכן מצאתי תשובה מפורשת לר' האיי גאון ז&quot;ל.

ועוד ראיתי שם בפרק השוכר שכתב ר&quot;ח ז&quot;ל אבל הקונה קרקע ופורע מקצת דמים ולא בתורת ערבון ועייל ונפיק אזוזי לא קנה וה&quot;מ בשדה אחת אבל בשתי שדות קנה כנגד מעותיו כדתניא בקדושין וכו' נר' מדבריו שהוא מפרש שמועה זו בשהוא עייל ונפיק אזוזי ומ&quot;ש כאן שחזקה קונה בלא נתינת מעות בדעייל ונפיק אזוזי אמרה אבל מודה הוא דבלא עייל ונפיק אזוזי קנה וכן נראה מזה שכתב שם והעיקר כמו שכתבנו אנו למעלה:

והא דתנן '''יפה כח חזקה מכח כסף.''' לומר שאם אמר לו קנה בכסף של זו האחר אינו קונה וכן בשטר אבל בחזקה אם אמר לו החזק בזו וקני כולן אי נמי אמר לו סתם החזק בזו וקני קנה את כולן אבל אם אמר לו החזק וקני זו לא קנה שהרי פירש זו קני:

&lt;קטע סוף=כז א/&gt;
===[[קידושין כז ב|דף כז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כז ב/&gt;

הא דאקשינן '''מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר לו זו קני מי קני.''' לאו דוקא אלא דאמר ליה החזק בזו וקני אבל זו קני אף בשדות לא קנה שהרי פירש זו קני ולא אחרת ומה שפרש&quot;י ז&quot;ל אינו מחוור כלל. ואם תשאל היאך אמר במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולן אם נתן לו דמי כולן יקנה בכסף ומה צורך לחזקה יש להשיב שאם פירש ואמר קני בחזקה ולא בכסף קנה בחזקה של זו אף בחברותיה אי נמי בדמים שאינם קונין כגון היתה לו עליה מלוה שאינו קונה כדאמרינן דשוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במה קנאו:

לפי דרכינו למדנו כמה דרכים איך שהיו דנים בימיהם בעלי התלמוד ז&quot;ל: '''הדרך הראשון: כסף.''' הדרך הראשון. הנותן דמים על הבית או על השדה ואפילו מקצת דמים קנה הכל, היכא דלא עייל ונפיק אזוזי.  הדרך השני. במה דברים אמורים בשדה אחד אבל בשתי שדות בשתי מקומות ואפילו סמוכות והמיצר ביניהם, אם נתן דמים לשם אחת מהם קנאה ולא קנה חברתה, ואפילו פירש לו קני את חברתה בדמי זו, אבל אם נתן לו סתם זהו נותן מקצת דמים שאמרנו, ואי לא עייל ונפיק אזוזי קנה הכל.  הדרך השלישי. נותן מקצת דמים סתם ועייל ונפיק אזוזי אם רצה לוקה קנה כנגד מעותיו ואין מוכר יכול לחזור בו. ונוטל כשער המקח, כלומר לפי הדמים שהתנו ביניהם על כל השדה. ונותן כחוש כדין חצי שדי אני מוכר לך ואם הוא חוזר בו נוטל מעותיו. ואם אין מעות למוכר נותן לו קרקע מן הזיבורית שבנכסיו כדי מעותיו ושמין לו כשער של עכשיו. ואם המוכר הוא שחוזר בו והלה שותק ורצה, נותן לו מעותיו. ואם אין לו מעות נותן לו מן העידית ושמין לו כשער של עכשיו.

'''שער ב': חזקה.''' במה דברים אמורים שקונה בחזקה או בכסף במקו' שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבין את השטר לעולם לא קנה עד שיכתוב לו שטר לא בכסף ולא בחזקה וכיון שלא קנה עד שיכתוב שטר לעולם אינו קונה כנגד מעותיו שכיון שהשטר על השדה כולה האיך יקנה מחצה והרי לא כתב לו שטר על חציה אלא על מנת לקנות כולה כתב על הכל לפיכך לא קנה כלום אלא כמי שלא כתב לו שטר הוא אבל אם פי' שיקנה בכסף לבד או בחזקה קנה ואם לא פי' אפי' במוכר מפני רעתה לא קנה עד שיכתוב לו את השטר דלוקח לא סמכה דעתיה ואיהו לא מפני רעתה לקחה:

'''שער ג': שטר.''' קונה במתנה ובמכר משנתן דמים ואפי' בשלא קנו לו דמים ואם לא נתן כל הדמים לעולם לא (נתן) כלום אלא אם כן מכר שדהו מפני רעתה ואם פירש יעשה כפירושו והדברים הללו מפורשים בגמרא מקצתן בשמועה זו ומקצתן בפרק השוכר את האומנין והרוצה לעמוד בעיקרן יעיין בפי' שם בפרק השוכר את האומנין וימצא הכל מזומן ומפורש לפי עניות דעתינו. ומפני המחלוקת שנולד בדברים הללו הוצרכתי לפרטן בפרט:

'''האי ארוסה היכי דמיא וכו'.''' האי דלא פשיט מאמן מאיש זה אמן מאיש אחר טעמא דמלת' כדמפורש בירושלמי מנין לגלגול שבועה מן התורה מסוטה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר עד כדון דברים שהוא ראוי להשביע דברים שאינו ראוי להשביע אמר רבי יוסי בר בון נשמעניה מן הדא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה אמן שומרת יבם וכנוסה ארוסה ושומרת יבם אינו ראוי להשביע' ואתמר מגלגלין ובה מגלגלין והיינו דדייקינן בגמרא אילימא דקנאלה כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא ארוסה וכו' ולא פשטוה ממתניתין דקתני שלא שטיתי ארוסה ונשואה ומשמע לפום פשטא דחד קתני ועל ידי גלגול משום דהכי קאמר היכי אפשר שישקה אדם ארוסה על סתירה וקנייה שמגלגלין עליה כשנשאת.

והא דלא דייקינן בשמעתין דילמא כשבא עליה ארוס בבית אביה ונכנסה לחופה ולא נבעלה וכך דייקינן ביבמות בפרק הבא דף נ&quot;ה ע&quot;א משום דמשומרת יבם מיהא אתיא התם (ס&quot;א דאי בא עליה) יבם שומרת יבם קרית לה אלא על ידי גלגול ארוסה נמי על ידי גלגול ולא כשבא עליה כלל ומיהו האי סברא דעולא היא דהתם מתרצי לה נמי בלא גלגול ורש&quot;י ז&quot;ל פירש כאן דהיינו טעמא דלא פשטה מגופה דמתניתין משום דקס&quot;ד מילי מילי קתני לומר דאמן אמן ריבה הכל לקנות להם ולהשקותן וליכא בהם גלגול וכן עיקר דהכי נמי מוקמי לה ביבמות כדכתיבנא ומיהו לדברי הכל מאיש אחר לגול הוא שהרי לא קנא לה ונסתרה:

&lt;קטע סוף=כז ב/&gt;

===[[קידושין כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;

'''אשכחן ברי שמא מנא לן.''' פירוש מנא לן שמגלגלין שמא על ברי. ושאל רש&quot;י ז&quot;ל אימא ק&quot;ו מסוטה כדאמרן והשיב דמה לסוטה שכן כל שבועתה ספק וגלגולה נמי ספק ממון דעיקר שבועתו אינו אלא בטענת ודאי כדכתיב כי יתן וכיון דעיקר שבועת ממון ליתא אלא בטענת ודאי גלגול דידיה טענת ודאי ולא טענת ספק ומשום הכי קאמר אשכחן ודאי דאתי מק&quot;ו ספק דאיכא למיפרך ביה מנא לן ואמר דאתי מג&quot;ש.

ואי קשה שבועת השומרים ספק הוא, י&quot;א הואיל והפקיד אצלו ולא ידע אם החזיר לו אם לא ודאי הוא ואינו מחוור לי שאין חיובן של שומרי'עד שעה שאירע בהם אונס כדאמרינן בפרק הגוזל (בבא קמא דף קי&quot;ב) ע&quot;ת ובפרק אלו נערות (כתובות דף ל&quot;ד ע&quot;ב) סד&quot;א הואיל ואמר רב פפא משעת משיכה איתחייב במזונותיה משעת משיכה אתחייב באונסיה קמ&quot;ל דלא.

אלא הכי קאמר שמא בדבר שאין נשבעין כגון מודה מקצת ושאר השבועה מנא לן אבל שמא של שומרים הואיל וחייבה עליו תורה שבועה בפני עצמו אינו בכלל ולדברי האומר דעד א' בשמא אינו קם לשבועה יכולני לפרש דהכי קאמר אשכחן ברי דניתן לישבע בעד אחד שמא לא נתן לישבע בעד אחד מנא לן הא לא אתי בקל וחומר מכל מקום שמעינן דהשתא דק&quot;ל ג&quot;ש מגלגלין שמא על ברי וברי על שמא ושמא על שמא דהא סוטה שמא על שמא היא ומגלגלין. 

ויש שדוחין ואומרים שמא על שמא אין מגלגלין ושאני סוטה דשמ' על ברי הוא כיון שרגלים לדבר שהרי קנא להו נסתר'.

וזה אינו כלום, שאעפי&quot;כ שמא הוא והרי רש&quot;י ז&quot;ל אמר כן שהוא שמא, ועוד שאם כן מצינו שמא על ברי ברי על שמא מנא לן וא&quot;ת אין מגלגלין והרי אמרו בפרק השואל את הפרה (בבא מציעא דף צ&quot;ח ע&quot;ב) אשתבע לי מיהת דכדרכה מתה דמיגו דמשתבע דכדרכה מתה משתבע דשכור' מתה אלמא דמגלגלין ברי על שמא והתם שמא גמור הוא.

ועוד דאמרינן בפרק המפקיד (בבא מציעא דף ל&quot;ג ע&quot;ב) גבי הא דתנן סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה בה פטור ואם איתא לדרב הונ' מיגו דאשתבע שאינה ברשותו לישתבע נמי כמה הויא שויא והא התם דשמא הוא שהרי משלם לו סלע שהוא מודה שהפקיד אצלו ומספק אתה משביעו שאינה ברשותו ואעפ&quot;י כן מגלגלין עליה וש&quot;מ דמגלגלין ברי על שמא.

ועוד מפורש הוא במקומו בשלהי פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ&quot;ח ע&quot;ב) מהו לגלגל בדרבנן ופשטוה מהא דתניא לוה הימנו ערב שביעית ובמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס אין מגלגלין טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתי שביעית אפקתיה לשבועה הא שאר שני שבוע מגלגלין אלמ' מגלגלין (על) שבועת היסת שהיא שמא ולמדנו שמגלגלין ברי על השמא ואי ס&quot;ד סוטה כברי הוה ליה שנסתרה עמו מנא לן שמגלגלין על שמא כלום אלא ש&quot;מ שמא הוא וכיון שכן למדנו שמגלגלין שמא על שמא כגון שבועת השותפין שחלקו על שבועת שותפין אחרת שנתגלגלה לו אחר מכאן.

ואל תטעה במשנת פרק השואל דף צ&quot;ו ע&quot;ב במה ששנינו בה השוכר אומר שכורה מתה והלה אומר איני יודע דמשמע שאין נשבעין כלל אפילו על ידי גלגול שאין הדבר כן וכן מפורש אצלנו אף על פי שהוא שלא כדעת רבים:

הא דתנן '''כל הנעשה דמים באחר.''' אע&quot;ג דקתני כיצד החליף שור בפרה וכו' דאינון מטלטלין מכל מקום רישא כללא הוא בין לנכסים שיש להם אחריות בין לשאין להם אחריות מדקתני במתני' קנינין דכלהו ולא מפליג בסיפא אלא כולהו כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין ותדע דהא חליפין סודר מדין חליפין גמורין ריבה אותן הכתוב וחליפי סודר מילת' דאית' בין במקרקעי בין במטלטלי היא ומצאתי בתוספתא מפורש החליף לו קרקעות בקרקעות מטלטלין במטלטלין קרקעות במטלטלין מטלטלין בקרקעות כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו.

וכבר ראיתי חולקים בזה ונתלים במה שאמרו בפ&quot;ק דבבא בתרא דף ג' ע&quot;א כגון שהלך זה בעצמו והחזיק ולא קאמר חד בלחוד שהלך והחזיק וקנו שניהם ולאו מילתא היא דגמרא נקיט קונין בחזקה ולא נקיט קונין בתורת חליפין דהוא מאורחא בתירו' אחרינא דאתמר התם בשקנו מידו ברוחות וה&quot;ה ושאר השמועה כולה מפורשת בהזהב (ב&quot;מ מ&quot;ו ע&quot;א) בארוכה:

&lt;קטע סוף=כח א/&gt;
===[[קידושין כח ב|דף כח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כח ב/&gt;

'''גזבר שנתן מעות בשביל בהמה אפילו בסוף העולם קונה.''' איכא למידק למה לי מעות בלא מעות נמי קנה כדאמר בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל&quot;ד ע&quot;ב) אמטייה לגזברי ולא תשיימה את דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אלמא מדשיימה אי אפשר לחזור בו ודאמרינן נמי במסכת ערכין דף כ&quot;ז ע&quot;א אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר עשרים וכו' חזר בו של חמשין ממשכנין מנכסיו עד עשר וכו' אלמא קנה הקדש ואינו יכול לחזור בו שאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט.

וי&quot;מ, התם שההקדש מפסיד אם חזר בו אינו יכול לחזור בו דהוי ליה כנדר אבל הכא שאין ההקדש מפסיד כלום לפיכך אינו קונה בדבור אבל בכסף קנה לגמרי ולזה הפי' קשה (קנאו) [פדאו] במאתים ולא הספיק למשכו עד שעמד במנה למה לי פדאו ויש לומר כל שפודה בשמיו ואינו מוותר משלו אצל הקדש שאין בו משום אמירתו לגבוה.

ולי נראה היפך שהפודה מן ההקדש והמוכר לו כל זמן שלא נשתנה השער כופין אותו מדבריהם שלא יהא חוזר בדבורו לגבי הקדש הא אם השער משתנה אינו קונה אלא בכסף דבר תורה:

&lt;קטע סוף=כח ב/&gt;
===[[קידושין כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;

'''אותו ולא אותה.''' איכא דמפרשי כי איצטריך קרא למאן דאמר מילה שלא בזמנה בין ביום בין בלילה דאלו למאן דאמר אינה אלא ביום למה לי קראי מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות ואיכא לפרושי איצטריך סד&quot;א כי פטרי נשים ממצות עשה שהזמן גרמא הני מילי במצות גופייהו כגון תפילין דמהתם גמרינן אבל מצות מילה דלאחריני והיא לא שייכא ביה אימר תחייב מידי דהוה אבית דין שחייבין למול, קמ&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[קידושין כט ב|דף כט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כט ב/&gt;

'''ר' יהודה לטעמיה דאמר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא.''' לא ידענא היכא. וקשה לן, דהא בפרק יש בכור לנחלה דף מ&quot;ח ע&quot;א סבר רבי יהודה לאו ככתובה בשטר דמיא וצ&quot;ע ומשמע דמההיא אתמר ומקמי דמסיק רבא התם ודכולי עלמא מצוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא. הוה סברינן דבהא פליגי ור' ירמיה דהכא לית ליה אוקמתא דהתם דאיהו קא מוקי לה התם במלת' אחריתי זאת אומרת שני יוסף בן שמעון וכו' והוה סבר לה כמ&quot;ד מלוה ע&quot;פ אינה גובה מן הלקוחות ואחין לקוחות הן ואף על פי כן נתחייבו נכסים אלמא ככתובה בשטר דמיא מיהו סוגיין דלא כמסקנא דרבא דהא ר' ירמיה היא:

&lt;קטע סוף=כט ב/&gt;
===[[קידושין ל ב|דף ל עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;

'''מאי כל מצות האב על הבן אילימא כל מצותיו דמחייב אבא למעבד לברא נשים חייבות והתני' וכו'.''' בדין הוא דהו&quot;ל לאקשי הא תני רישא נשים פטורות אלא כי הדדי אתמר וכי הדדין אקשינן ארישא אילימא דמחייב ברא למעבד לאבא והא תניא ותו סיפא דקתני האב על הבן אי לימ' דמחייב אבא לברא והתניא ואהדדי מתרצינן דאיפכא קתני ואורחא דתלמודא הוא לאקשויי כל חדא וחדא בדוכת' כאלו לא נאמר' וכאלו לא נתפרשו במקום אחר וע&quot;כ מאחר דידע דרישא מצות שהאב חייב לעשות לבן קאמר פשיטא ליה דסיפא מצות שהבן חייב לעשות לאב קאמרינן, אלא כי הדדי אתמר:

&lt;קטע סוף=ל ב/&gt;
===[[קידושין לא א|דף לא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לא א/&gt;

'''מאן דאמר לי הלכה כר&quot;י עבדינא יומא טבא לרבנן.''' מצאתי בתוס' חכמי הצרפתים ז&quot;ל שמכאן היה למד ר&quot;ת שהנשים שעושות מצות עשה שהזמן גרמא נוטלות שכר ומברכות ואין בברכתן משום ברכה לבטלה דהא ר' יוסף מברך היה במצות דאי לאו הכי היכי קאמר עבידנא יומא טבא לרבנן אדרבא מפסיד בברכותיו ואמרינן בבבא קמא דף ל' ע&quot;א מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דברכות.

והר' יצחק הזקן הידוע בעל התוספות ז&quot;ל חלק עליו ואמר שאין בו ראיה דאע&quot;ג דסומא לר&quot;י פטור מן התורה מן המצות מכל מקום חייב הוא מדרבנן תדע שהרי שנינו רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משום שלא נהנה במאורות כדי שיברך עליהם הא ראה פורס ואף עפ&quot;י שעכשיו הוא סומא והא לרבי יהודה כל סומא פטור ואפילו פתח ונסתמה כדגמרינן לה בפ' החובל (בבא קמא דף פ&quot;ו ע&quot;ב) מעדים זוממין דרב יוסף פתח ונסתמה הוא כדאמרינן באגדה משום דלא מצי קאי בנפשיה דלא לאיסתכולי בר מד' אמות דידיה אלא ש&quot;מ מדרבנן מחייב דאתי דרבנן ומפיק דרבנן כדאמרינן לענין אשה בברכת המזון והם הקשו שהרי קטן אינו מוציא במגלה והלל ונדחקין בזה הרבה.

ואני אומר דטעמא דקטן לרבנן משום דחינוך מצוה דאב הוא ולדידיה חייבו רבנן בחנוך וקטן לאו בר מעבד מצוה הוא וזה דבר נכון וטעם יפה. 

אבל בירושלמי הקשו כן בפרק אלו הן הגולין (ב,ה) ובפרק הקורא את המגילה עומד (ד,ז) רבי יהודה אומר כל שלא ראה וכו' הא אם ראה פורס רבי חגי בעי קומי רבי יוסי מחלפי שיטתיה דרבי יהודה תמן אמר פרט והכא אמר לרבות פי' פרט לסומא שאינו גולה ואינו חייב במצות והכא אמר אם ראה פורס ע&quot;כ. אמר רבי חנינא בריה דרב הלל ביושב בבית אפל היא מתני' כך אנו אומרים היושב בבית אפל לא יפרוס על שמע ברם הכא בלא ראות פרט לסומא אלא שזה הטעם רחוק.

ונראה שאין גמרא שלנו סובר כן, שהיה להם לפרוש ועוד דאמרינן עלה בגמר' דילן משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה כדתני' אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה כאשר ימשש העור באפילה משמע שעל סומא אמר ולא על יושב בבית אפל אלא שיש לומר שרבי יהודה מילתא דשויא לדידיה ולרבנן קאמר שלא ראה מאורות מימיו לדידיה נצרכה ליושב בבית אפל לדידהו בסומא גמור נמי ורבי יוסי מייתי לה מסומא.

ומיהו מסתברא דסומא לר' יהודה מדרבנן מחייב כמו שכתב הרב בעל התוס' ז&quot;ל שאם כן אתה עושה איתו כאינו ישראל אלא חכמים חייבוהו מדבריהם ואף ע&quot;ג דפטר ליה רב אחא בר יעקב ממצה בפ' ערבי פסחים (פסחים דף קי&quot;ו ע&quot;ב) התם חדא מצוה היא לפיכך אפילו לרבי יהודה חייב לברך מדבריהם ואת&quot;ל לא היה חייב לברך אליביה כדמשמע בירושלמי מכל מקום היה דעתו של רב יוסף שיקבל שכר גדול ביותר על עשייתן של מ&quot;ע שלא בצואה ואף על גב דלא מקיים מילי דברכות חסידא הוי דכיון שלא נתחייב בהם למה יעכבו חסידות אבל הנשים בודאי שנוטלות שכר על עשייתן מצות עשה שהזמן גרמא כמו שאמרו כאן גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אבל מכל מקום שכר יש לו ואעפ&quot;י שאינו מצווה ועושה אבל לברך לא מצינו. 

ויש מביאין ראיה שהן מברכות מהא דגרסינן בפרק בתרא דעירובין דף צ&quot;ו ע&quot;א מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בידה חכמים משום דקסבר נשים סומכות רשות, ומשמע דלרבי יהודה דאמר אינן סומכות מיחו ואם אינן מברכות למה מיחו אלא ש&quot;מ דלר' יהודה הוא דאינן מברכות ולרבי יוסי ור' שמעון דאמרי רשות מברכות. ואם תאמר א&quot;ה מאי לא מיחו אדרבא הודו כדדייקינן בפסחים דף נ&quot;ו ע&quot;א לענין אנשי יריחו יש לומר לאפוקי ממאן דאמר מיחו קתני לא מיחו תדע דהא התם קס&quot;ד למימר תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא ומשום הכי לא מיחו ואי לא מיחו דוקא הוא אדרבא היה להם להודות לה ולהורות לכל הנשים לעשות כך אלא לאו דוקא ויש לדחות דלר' יהודה מיחו משום שהנשים דעתן קלות ותפילין צריכי גוף נקי ולרבי יוסי ולרבי שמעון לא מיחו כיון דרשות הוא ומכל מקום שלא ברצון חכמים הוא ולדברי הכל אינן מברכות והא דאמרינן אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידה חכמים דמשמע שלא כרצונם עשתה לאו משום עלייתה אלא שהיתה מביאה עולת נדבה וזמנין דמחלפא לה בעולת ראיה דהוי חולין לעזרה אי נמי התם פרהסיא היה ואתו למימר דנשים חייבות בראיה.

ומכל מקום ר&quot;ת ז&quot;ל תוקע עצמו בדבר זה לומר כיון דרבי יוסי ורבי שמעון סברי נשים סומכו' רשות ומשמע דהלכת' כותייהו אם רצו מברכות הן אי קשיא והא אמרינן בירושלמי כל העושה דבר שאינו מצווה בו נקרא הדיוט התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על התורה אבל מי שעושה מצות התורה כתקנן אף על פי שלא נצטוה הוא בהם כגון נשים מקבלים עליהן שכר שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום והכי מסתבר' כדאמרינן אין מעכבין את הנשים מלתקוע בי&quot;ט ואעפ&quot;י שיש בתקיעה שלא לצורך איסור שבות ש&quot;מ צורך מצוה היא לפיכך אם רצו לברך אין למחות בידן ואם תאמר והיכן צוונו כדאקשינן לענין נר חנוכה כיון דרשות דמצוה הוא והקב&quot;ה צוה במצוה זו לאנשים חובה לנשים רשות צוונו קרינא ביה זה דעת ר&quot;ת ז&quot;ל ומשמע דרב יוסף מלתא בעלמא קאמר מ&quot;ד לי (אין) הלכה ולא משום דמסתפק בה כלל (אי נמי) דבתר הכי (אשכחן) מ&quot;ד לי אין הלכה כר' יהודה דהא אמר הגדה וקי&quot;ל מצה בזמן הזה דאוריית' ואיהו לרווח' דמלתא קאמר ומידע ידע דרבי יהודה יחיד הוא ולא סבירא לן כוותיה וסתמא דפרק החובל נמי כרבנן:

מדאמרי' '''צאו וראו מה עשה נכרי אחד בקשו ממנו פרקמטיא בס' רבוא שכר.''' משמע דהעברת ריווח לאו כאיבוד ממון דמי אלא כחסרון כיס דביטול מלאכה דמי ומחייב ביה הבן:

&lt;קטע סוף=לא א/&gt;
===[[קידושין לב א|דף לב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לב א/&gt;

הא דאמרינן '''אם אפשר לעשות המצוה על ידי אחרים תעשה ע&quot;י אחרים.''' איני יודע אם נוהגת המצוה הזאת (כשאר) [בשאר] המצוות דהא קי&quot;ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ולא מחלקינן בהו ושמא בשקדם והתחיל במצוה ואחר כך נזדמנה לו אחרת אבל כאן שתיהם לפניו:

&lt;קטע סוף=לב א/&gt;
===[[קידושין לב ב|דף לב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לב ב/&gt;

'''זקן אשמאי.''' הוא בור דכתיב והאדמה לא תשם ומתרגמינן לא תבור וכן מפורש בערוך וכן נמי אמרינן לענין מזוזה פתחי שמאי כלומר פתחים שאין שם משקוף והיינו דממעט אין זקן אלא חכם ומשום הכי פליג איסי ואמר כל שיבה משמע ואלו רשע ודאי לא כדאמרינן התם (גיטין לא:) ומקמי פלגאה נקום, אבל רש&quot;י ז&quot;ל פי' רשע מלשון אשם:

'''מדקיימא לן כאיסי.''' תימא היכי מתרגמינן מן קדם דסביר בדאורייתא תיקום ואפשר דסביר' ליה כמאן דאמר אפי' יניק וחכים ואף על גב דמזקן מרבינן ליה מתרגמינן הכי למימר קימה אף ליניק וחכים דאתא זקן וגלי אשיבה דבין יניק וחכים בין סב ובור במשמע.

ומיהו הרי&quot;ף ז&quot;ל פסק יניק וחכים לא כת&quot;ק ובודאי לפי פשטה דמלתא דאיסי לא פליג אלא בשיבה אבל בזקן כדידהו סבירא להו דאמר חכם משמע וקראי מדרשי שפיר שיבה אפילו דאשמאי (ושיבה) וזקנה היינו חכמה דיניק וחכים נמיאלא יש לומר כדברי רבינו זכרונו לברכה דאיסי בשיבה פליג (עליה) בזקן אי כמר דאפילו יניק וחכים אי כמר (אפילו) בישיש וחכים ומשום דבעי למסמך זקן לויראת מהדר ליה כת&quot;ק ומינה דיניק וחכים לא.

וקשה לי דסוגיין בכולי תלמודא דעומדין מפני חכמה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא מפני לומדיה עומדין תלמידי חכמים שבבבל עומדים זה מפני זה ויש לומר ולפי שאין מצות קימה שיעמוד חכם אלא לפני מי שגדול ממנו בחכמה כדאמרינן דאתון חכימין ואנא חבר וכדבעי' בבנו והוא רבו הלכך בזקן ואינה לפי כבודו שיעמוד בפני עם הארץ פטור משום הכי נקט תלמודא קימה בתלמידי חכמים ונקיט נמי קימה מפני רבו והיינו נמי דאמרינן ברב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו מר שמואל קאים מקמיה לומר שאין בו משום ואינו לפי כבודו ואפי' לשמואל הילכך חייב לעמוד מפני שיבה שלו דאלו משום מעשים אין עומדין:

ה&quot;ג במסכת נגעים פי&quot;ג: '''הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור וכן באבן המנוגע ואם הניחה הרי זה טמא.''' ובתורת כהנים מוחלפת השיטה וה&quot;ג התם טמא יושב תחת האילן וכו' ומשמע דלישנא דמתניתין דוקא דעומד כיושב וטמא ואף על גב דכתיב מחוץ למחנה מושבו אין מושב אלא לשון עכבה כדכתיב ותשבו בקדש ימים רבים כימי' אשר ישבתם ובפ' מי שמתו (ברכות דף כ&quot;ה ע&quot;א) נמי הכי משמע דגמרי' מינה התם צואה עוברת מותר לקרות קריאת שמע כנגדה ואי יושב דוקא אפי' עומדת נמי ורבותינו הצרפתים מפרשים דלא אמרו עמידה וישיבה אלא באילן שאין בו ביאה ועל זה כתיב מחוץ למחנה מושבו אבל נכנס לבית משנכנס שם טמא שבביאה הוא מטמא וכן עיקר דתנן במסכת נגעים טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור טמא משמע לאלתר משעה שהכניס:

&lt;קטע סוף=לב ב/&gt;
===[[קידושין לג ב|דף לג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;

'''איזהו מצות עשה שהזמן גרמא וכו' וציצית.''' ואיכא נסחי דלא כתיב בהו ציצית משום דרבנן סברי מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא דלילה זמן מצות ציצית הוא כדאיתא במסכת מנחות דף מ&quot;ג ע&quot;א ובתוספתא נמי הכי תני לה איזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא (דתניא) [כגון] אבידה ושלוח הקן מעקה וציצית רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא ונסחי דכתיב בהו מצות עשה שהזמן גרמא ציצית משום דק&quot;ל כרבי שמעון.

ואיכא דקשיא ליה נשים אמאי פטורות מן הציצית והא איתקש לכלאים דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך מאן דאיתיה בלא תלבש שעטנז ישנו בקום עשה ציצית כדאמרינן במצה וחמץ. וניחא ליה כיון דתרי קראי נינהו לא אמרינן כל שישנו בזה ישנו בזה. וליתא אלא עיקר טעמא משום דגבי מצה וחמץ לא איצטריך היקשא אלא להכי אבל לגבי כלאים וציצית איצטריך להתיר כלאים בציצית ואין אומרים בכיוצא בזה הואיל ואיתקוש איתקוש שאין היקש למחצה שכן הדין נותן זו שהיא מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות בה וזו מצות לא תעשה ונשים חייבות בהם בכל מקום וה&quot;נ אמרינן לקמן בכה&quot;ג (קידושין דף לה:) ואי משום ג&quot;ש להכי הוא דאתא ואמרי' נמי (דף לו.) תפילין גופייהו מהכא גמיר להו. 

והוי יודע דהאי תנא כי תני איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה. ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא כגון מזוזה ותנא ושייר במצות עשה שהזמן גרמא שייר תפילין דכתיב בהדיא דפטורות ואי סבר שאין הזמן גרמא שייר ראיה ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים חלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת העומר פריקה טעינה פדיון פטר חמור ורוב המצות כן אלא לא לפרש בא ולמנות את כולם שאם בא לפרטן בפרט הוה ליה למימר אלו מצות עשה וכו' מדקתני איזוהי שמע מינה כגון קתני וכן בירושלמי בריש' וסיפא, ויש מי שטעה בזה ולכך כתבתי:

&lt;קטע סוף=לג ב/&gt;
===[[קידושין לד א|דף לד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לד א/&gt;

והא דקתני '''מעקה ואבדה ושלוח הקן.''' קשה לן הא חייבי לאוין נינהו ובין שהזמן גרמא ובין שלא הזמן גרמא חייבות שאם תאמר לימדך שאף עשה שבהן חייבות לומר שאם עברו עליהם עברו על לאו ועשה אי הכי בשביתת ימים טובים מ&quot;ל דחייבן בעשה שבהן (ס&quot;א דלא מחייבן) וא&quot;ל דה&quot;ק אפילו היכא דליכא לאו מחייבן בעשה דתרתי מילי נינהו (א&quot;נ) אבדה משכחת לה כגון שנטלה לפני יאוש ע&quot;מ להחזירה ולאחר יאוש נתכוון לגוזלה שאינו עובר אלא משום השב תשיבם כדאיתא בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ&quot;ו ע&quot;א) דכיון דתרתי מילי נינהו אי לאו משום שאין הזמן גרמא היו נשים פטורות מעשה שבהן. וכן בשלוח הקן משכחת לה כגון שלקח האם על מנת לשלחה ונמלך שלא לשלחה שלא עבר על לאו שבה כיוןשעל מנת לשלחה לקחה. ובמעקה נמי י&quot;ל כן שאם בנה בית על מנת שלא לעשות בו מעקה עובר בלאו אבל בנאו על דעת לעשות בו מעקה ולא עשה או שבנאו ונפל אין בו אלא עשה, כך מפורש בתוס'. 

ול&quot;נ שעיקר מצותו עשה שאין לאו שבו אלא שיקיים העשה דכתב רחמנא ועשית מעקה תחלה והדר לא תשים דמים בביתך כלומר לא תעכב שלא תעשה מצוה זו ולאו שאין בו מעשה אחר אלא קיום עשה שבו הוא ואלו היו נשים פטורות מעשה היו פטורות אף מלאו שאין הלאו אלא קיום העשה אבל בשאר מצות עשה שיש בהם לאו ועשה חייבות הן בשניהן כדאמרינן בשבת דף כ&quot;ד ע&quot;ב שבתון עשה הוא ולא אתי עשה ודחי עשה ולא תעשה ואיש ואשה שוין בדבר זה:

&lt;קטע סוף=לד א/&gt;
===[[קידושין לד ב|דף לד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;

'''אי הכי תפילין וראי' נמי ניהוי שני כתובין הבאין כאחד.''' פי' אא&quot;ב מצה והקהל לאו שני כתובין הבאים כאחד הם משום דאיצטריך סד&quot;א ניליף ט&quot;ו ט&quot;ו מחג המצות והקהל נמי ניליף ראי' ראי' מעולת ראיה דאז התפילין וראיה נמי לאו שני כתובים הבאים כאחד דצריכי אלא אי אמרת מצה והקהל שני כתובין הבאים כאחד הם דלא הוה ס&quot;ד למגמר גזרה שוה תפילין וראיה נמי שני כתובין הבאים כאחד הם.

ומפרקינן צריכי וכו' אלא נכתוב רחמנא נשים במצה ולא בעי הקהל ואנא אמינא טפלים חייבין וכו' כלומר דליכא למילף ראיה ראיה מעולת ראיה מה להלן זכורך ולא נשים אף כאן ולא נשים כיון דטפילין חייבין כל שכן נשים:

הא דאקשינן '''ותו מ&quot;ע שלהז&quot;ג דנשים חייבות מנ&quot;ל.''' משום דליכא למימר מדמ&quot;ע שהזמן גרמא פטורות מכלל שלא הזמן גרמא חייבות אלא היכא דאיכא היקשא כדלקמן אבל השתא דגמרינן במה מצינו ליכא למימר אלא לחדא ולא דייקינן מינה מדהאי. ובמסקנא דלקמן לר' יהודה ה&quot;ג בנסחא רויחא משום דהוה מצה ושמחה והקהל [ג' כתובים הבאים כאחד למ&quot;ע שהז&quot;ג] ותלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן שלשה כתובים הבאים כאחד [למ&quot;ע שלא הז&quot;ג].

והא דאמרינן משום דהוי תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, איכא למידק ולימא דהוי שלוח הקן ומזוזה ומורא ג' כתובים הבאים כאחד איכא למימר מורא הא אצרכיניה לקמן סד&quot;א כיון דאין ספק בידה לעשות מזוזה נמי איצטריך דלא תיקשי נמי לתפילין אי נמי לת&quot;ת ואי קשי' כבוד נמי כתיב למען יאריכון ימיך והוי מורא וכבוד שני כתובין הבאיםכאחד ואין מלמדין איכא למימר מורא וכבוד חד הוא ולא מיקרו שני כתובין הבאים כא':

&lt;קטע סוף=לד ב/&gt;
===[[קידושין לה ב|דף לה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;

'''מדשני קרא בדיבוריה דאם כן נכתוב קרא פאת זקנכם.''' פי' כדכתיב ראשיכם מדשני קרא בדבוריה דרישיה בלשון רבים כתיב ואמר סופיה לשון יחיד שמע מינה למעוטי זקנך ולא של אשתך ומקשינן ליה הקפה ואע&quot;ג דכתיב ראשיכם לא שלך ולא של אשתך קאמר אלא ראשיכם דעלמ' קאמר ודאי דהא איתקש להשחתה וא&quot;ת דילמא לכך סמכו להקפה ללמד עליו דזקנך דוקא ולא של אשתך להכי לא הוי צריך היקש' אלא מכיון דכולה פרשה כתיבא בלשון רבים והאי לא תשחית לשון יחיד ש&quot;מ זקנך דוקא ולא של אשתך:

&lt;קטע סוף=לה ב/&gt;
===[[קידושין לו א|דף לו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לו א/&gt;

'''היינו טעמא דאיסי וכו' ה&quot;א לא יטמא הפסיק הענין.''' קשיא ליה לרב אב&quot;ד ז&quot;ל האיך אפשר לומר כן הא אביי גופיה אמר לעיל דמפאת פאת לא הפסיק הענין [ותי' דלענין פאה לא הפסיק] אבל לענין שריטה הפסיק ואינו מחוור אלא הכי הוא דאיכ' למימר דההיא ג&quot;ש דפאת פאת דאמרינן אם כן לימ' קרא את שבזקנך דרבנן היא ואיסי לא דריש הכי ולא מייתר ליה פאת לתרתי וג&quot;ש גופה איצטריך לכדתניא לעיל הילכך לית ליה לאיסי בני אהרן אכולה ענינא אלא גזירה שוה דקרחה ובתר דגמר איסי קרחה קרחה ואיגלי ליה דכי כתיב בני אהרן אכולה ענינ' כתיב גמר לה לפאה שאינה נוהגת בבנות ישראל מק&quot;ו דבנות אהרן ורבנן אעפ&quot;י דסברי אכולי ענינא כתיב מיתורא דפאת מחייבין להו בקרחה מדרשה דעם קדוש דקאי בין אגדידה בין אקרחה ואם תאמר ואביי למה לי' למימר הכי לימא טעם דאיסי נמי מפאת פאת כדלעיל אלא דלא מרבינן נשים מעם קדוש אלא לגדידה בלחוד קסבר אביי דאי לא כתיבא גזירה שוה הכא בקרחה גופה כי עם קדוש לכולי קרא מרבינן להו לנשים:

'''תפילין גופייהו מהכא גמיר להו.''' פי' הך ג&quot;ש דבין עיניכם לתפילין איצטריך מה להלן בקרחה בגובה של ראש דלא משכחת לה אלא בגובה של ראש במקום שער ואיכא למידק ונגמר קרחה מתפילין מה כאן נשים פטורות אף להלן נשים פטורו' ואיכא למימר כיון דגזירה שוה איצטריך ללמוד על תפילין עצמן בהלכותם אין חוזרים ולמדים קרחה קרחה מתפילין לדבר אחר כלומר לנשים פטורות שזו מצות עשה וזו מצות לא תעשה שהן לעולם חייבות בהן ואי ליכא גזירה שוה מופנה לכך ולא נצרכה לדבר אחר אין למדין זו מזו לסתור כלל גדול שהוקשה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

הא דתנן '''הסמיכות והתנופות וכו'.''' וגמרי לה מדכתיב בני ישראל ולא בנות ישראל בני אהרן ולא בנות אהרן איכא למידק וכל היכא דכתיב בני ישראל דוקא הוא אם כן לא יהיו נשים נודרות דכתיב בני ישראל איכא למימר כיון דכתיב איש איש להביא את הנכרים שנודרים ונודבים כישראל לא ממעטינן נשים.

ואי קשיא לך הא כתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכתיב ויבאו האנשים על הנשים איכא למימר נשים מעצמן הביאו אי נמי התם נדבה הוה וכבר אמינא שהנשים נודרות ונודבות כאנשים ומיהו בני ישראל דכתיב בכל מצות לא תעשה לא ממעטי' בהו בנות ישראל דהא גמרי מקראי שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל (אשר) לא תעשה שבתורה ואע&quot;ג דגבי טומאה ממעטינן בני אהרן ולא בנות אהרן התם משום דכתיב הכהנים בני אהרן ועוד דבני אהרן בכל מקום משמע דוקא שאם למעוטי זרים לימא קרא כהנים אבל בני ישראל להוציא את הנכרים דרשינן בכל דוכתא בכה&quot;ג כגון מצות עשה שאין הזמן גרמא ומצות לא תעשה אבל סמיכה ליתא פטור מצוה אלא המידה היא שנוהגת באנשים ולא בנשים אשר קרבן של אנשים בסמיכה ושל נשים בלא סמיכה ובכי האי גוונא ממעטינן נשים ואע&quot;ג דגבי פרשת נסכים כתיב בני ישראל הא אתרבי מדכתיב הקהל חוקה אחת לכם:

'''וההזאות.''' פי' כל זריקת דמים בכלל בין דבן צאן דכתיב וזרקו בני אהרן בין דשאר ההזאות ובגמרא מפרש אף דבן עוף דלא כתיב:

'''הגשות דכתיב זאת תורת מנחה הקרב אותה בני אהרן ולא בנות אהרן.''' איכא דקשיא ליה כיון דבני דוקא [נימא] נמי שפסולה כדאמרינן בקמיצה משום דכתיב בני אהרן ואנן אמרינן במנחות דף י&quot;ח ע&quot;ב מקמיצה ואילך מצות כהונה ושמעתי בשם ר&quot;ת ז&quot;ל דה&quot;ק מקמיצה הכתובה באותו פסוק ואילך מצות כהונה כלו' שהבאה ויציקה ובלילה בבעלים אבל הבאה דכתיב בפר' אחריתי אעפ&quot;י שהיא קודם קמיצה מצות כהונה היא ופסולה בזר ובנשים ויפה פי' ומתני' לא תנן יציקות ובלילות דהא כשרות בזר מיהו קשיא ליתני הולכות כלומר (ס&quot;א וי&quot;ל) הולכה בכלל קבלה היא, ועוד קשה לתני הפתיחות והמליחות ושנוא כשרות הן בזר, כך מפורש בתוספות:

&lt;קטע סוף=לו א/&gt;
===[[קידושין לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;

'''אלא הזאה דבן עוף דאתי בקל וחומר מבן צאן.''' פירוש אעפ&quot;י שבכלל ההזאות זריקת דם דבן צאן אי אפשר לומר דמתניתין לבן צאן אתא דאם כן ליתני זריקות כיון דלהזאות לא איצטריך לפיכך אמרו דמזריק' דבן עוף קאמר שהכתוב קראה הזאה דכתיב ביה והזה מדם החטאת והקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל ולימא הזאת שמן של מצורע דכתיב ויצק על כף הכהן השמאלית והזה באצבעו ותירץ דעדיפא מינה אמרינן דלא כתיב בה כהן כלל דבמליקה כתיב ובהזאה לא כתיב בהדיא אי נמי הזאות סתם דמים משמע וכל במשמע:

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[קידושין לז א|דף לז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לז א/&gt;

'''והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהו ביאה ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ.''' פרש&quot;י ז&quot;ל תפילין דאשכחן בדרבנן אמוראי דבבל דמניחי תפילין פטר חמור דבפטר חמור תלה רחמ' וחובת הגוף היא ואינו נכון דאיכא למימר רבנן דבבל מדברי סופרים הם חייבים ולא מן התורה ומה שאמר פטר חמור חובת הגוף הוא איני מבין טעמו דאכתי לא ק&quot;ל הא. ואפשר שהקשו בדרך והא מעשים בכל יום שאנו נוהגין במצות הגוף אעפ&quot;י שכתוב בהם ביאה.

אבל עיקר פי' מדתני' בירושלמי (א,ח) אלה החוקים והמשפטים אלו הדינין שומע אני בארץ יכול אפילו תלמוד תורה ותפילין כשהוא אומר ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם והיו לטוטפות בין עיניכם ולמדתם אותם את וכו' הא למדת לתלמוד תורה ותפלין שנוהגים בין בארץ בין בח&quot;ל ומדק&quot;ל תפילין נוהגין בחוצה לארץ וביאה האמורה בהן לאו למעוטי חוצה לארץ ממילא שמענו לפטר חמור דכי הדדי כתיבי ואיתקוש, כך פי' רבותי הצרפתים ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=לז א/&gt;
===[[קידושין לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;

'''סד&quot;א בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא.''' אי קשיא והא כתיב בערב תאכלו מצות לקובעו חובה בזמן הזה כדאיתא בפסחים דף כ&quot;ח ע&quot;ב איכא למימר איצטריך דאי מבערב הוה מוקמינן לה למי שהיה טמא או בדרך רחוקה כדמוקי לה רב אחא בר יעקב התם דף ק&quot;כ ע&quot;א אבו בזמן הזה לא קמ&quot;ל ונקיט ליה התם לקובעו חובה אפילו בזמן הזה משום דהכי הוא ואי קשה לרב אחא בר יעקב דאמר מצה בזמן הזה דרבנן מושב למה לי איכא למימר דריש ליה למצה הנאכלת בכל מושבות פרט לחלות תודה שאינם נאכלים בכל מושבות ומרור דקאמר לאו דוקא דההוא ודאי בזמן הזה דרבנן הוא כדאיתא בפסחים דף ק&quot;כ ע&quot;א אלא למצה בלחוד איצטריך דגלי בה קרא מבערב תאכלו מצות:

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[קידושין לח א|דף לח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לח א/&gt;

'''מה חדש שאין איסורו איסור עולם.''' פרש&quot;י ז&quot;ל אלא עד ששה עשר ויש היתר לאיסורו ביום ששה עשר עצמו לאחר הקרבת העומר אבל ערלה אין איסורה איסור עולם דלאחר שלש מותרת אבל אין היתר לאיסורו בתוך ימי איסורו. ויש מי שהקשו הרי איסורו איסור עולם שהפירות שחנטו בתוך ג' לעולם הם אסורים מה שאין כן בחדש והעץ לא נאסר אפילו בתוך ימי ערלה דכתיב את פריו, ואין זו קושיא.

אבל ר&quot;ח ז&quot;ל מפרש אין איסורו איסור עולם היינו דחדש מות' לאחר זמן ויש היתר לאיסורו שאפי' אותו חדש שנקצר קודם העומר ונאסר יש היתר לאחר זמן ובערלה אין איסורו איסור עולם שאין דין ערלה נוהג באילן הזה לאחר זמן אבל אין היתר לאותו פרי שנאסר לעולם וזהו נכון.

ור&quot;ת ז&quot;ל פי' דערלה איסורה איסור עולם אבל יש היתר לאיסורה ברביעית דקודם פדייה אסור לאחר פדיה מותר ואחרים פירשו יש היתר לאיסורו כלו' שהאדם זורע קודם לעומר תבואתו אעפ&quot;י שנאסרת בחדש וכן הערלה מותר לנטוע אילן שהוא נעשה ערלה מה שאין כן בכלאים שזריעתה אסורה דכתיב לא תזרע כלאים וזה פי' נאה, אלא שמצאו (בספרי) [בספרא – אמור י&quot;א] יש היתר לאחר איסורן:

&lt;קטע סוף=לח א/&gt;
===[[קידושין לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;

'''לא צהריתו ולא ק&quot;ל כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד.''' פי' וזה אינו זורע אלא מין אחד בין הגפנים ואין בו משום כלאי הכרם ומדלא אסרינהו ניהליה משמע שאף לענין איסור הפירות אמר ר' יאשי' שאינן נאסרי' אלא בחט' ושעור' וחרצן ומדברי הר' משה הספרדי ז&quot;ל נראה דלענין אסור הפירות מודה ר' יאשיה שנאסרין בחטה וחרצן או בשעורה וחרצן ואפשר לדעתו שלא אסרן עליו מפני שאין התבואה מקודשת אלא משתשרש וענבים משיעשו כפול הלבן כההיא דתנן במס' כלאים פ&quot;ז שכך כתב הרב עצמו ז&quot;ל ול&quot;נ דלרבי יאשיה אין הזורע מין (אחר) [אחד] בכרם מקדש כלאים עד שיזרע בו שני מינין מיהו בשני מינים בכרם מודה דקדש שלא אמר רבי יאשיה מפולת יד אלא לענין (מחלוקת) [מלקות] בזרעו מעיקרו אבל מודה הוא דהמעביר עצוץ נקוב בכרם והיו בו חטה ושערה אם הוסיף בו מאתים קדש דודאי אית ליה הא דדרשי' במס' חולין דף קי&quot;ו ע&quot;א מקראי זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע (ולא) [ובא] תוספות ואית ליה מתניתין דהמעביר עציץ נקוב בכרם דסתם תנן לה בכמה דוכתי לא מפקינן להו מהלכה אלא מוקמינן להו בעציץ אליבא דכולהו אי כרבנן בעציץ של מין אחד אי כר' יאשיה בעציץ של שני מינין וכו', והוא דבר נכון וברור ועולה כהוגן, אבל ר&quot;ת כתב בספר הישר שלו במס' מנחו' דמתני' מני רבנן ולא רבי יאשיה, ומה שכתבנו בו נרא' נכון ומחוור. ועיקר מילתיה דר' יאשיה במסכ' חולין פרשתיה בס&quot;ד:
&lt;קטע סוף=לט א/&gt;</text>
      <sha1>agjorjymdbayo1kvjqhrusu2quhcmbf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418111</id>
      <parentid>1418110</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T04:34:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מהפך פשטא</username>
        <id>34032</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף כז עמוד ב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="259612" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת קידושין|חידושי הרמב&quot;ן|א}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[קידושין ב א|דף ב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;

מתני': '''האשה נקנית בג' דרכים בכסף בשטר ובביאה.''' דוקא נקט סדרא, דכתיב כי יקח היינו כסף והדר כתיב ובעלה משום הכי אקדמי לכסף מקמי ביאה ושטר משום דדמי לכסף שכן קונין בהן שאר דברים וקניני' מרוב' סמכו ענין לו ואעפ&quot;י שכתוב כסף וביאה סמוכין ולמאי דמפקינן מויצאה חנם ההיא לומר דקדושי דאב הוו אבל מ&quot;מ דקני מכי יקח נפק' והדר ובעלה. ולר' יוחנן דמפיק ביאה מבעול' בעל איכא למימר דכיון דעיקר כל קנין כסף הוא [מדרשה] חביבה ליה ואקדמיה א&quot;נ כיון דכתיב כי יקח והדר ובעלה אקדמיה לכסף ואע&quot;ג דקדושי ביאה לאו מובעלה נפקא לן הא מ&quot;מ שם ביאה הוא ומבעול' בעל גלי רחמנא דובעלה בקדושי ביאה משתעי. 

וגט דאקדמיה למיתת בעל משום דכתיב בהדיא טפי ממיתת הבעל ועוד דלישנא דחיי עדיף ליה:

'''בדינר ובשוה דינר.''' איכא למידק, קדושי כסף מנלן דכתיב כסף השדה נימא כסף דוקא שוה כסף מנ&quot;ל וא&quot;ת שוה כסף בכלל כסף והא איצטריך ליה לתנא לרבויי גבי עבד דתניא לקמן ישיב גאולתו לרבות שוה כסף ככסף וא&quot;ת מניס אמרינן לכל מקום שנ' כסף שוה כסף בכלל והא גבי נזיקין אצטריך נמי רבויא דתניא כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ככסף ואפי' סובין. איכא למימר קדושי אשה גמרינן מדכתיב ישיב את גאולתו לרבות שוה כסף מאי טעמא מדכתיב ויצאה חנם אין כסף והיינו שוה כסף דעבד ואמה ואתקושוע&quot;כ דרשת ליה הכי אין כסף ושוה לכסף לאדון אחר. א&quot;נ איכא למימר בפרעון שבכל מקום שנ' כסף בקנין שוה כסף בכלל וכי איצטריך קרא לרבויי סד&quot;א אם לקח עבד אינו יכול לגרוע בפדיונו בע&quot;כ של רבו בשוה כסף דא&quot;ל זיל טרח וזבין אייתי לה ו&quot; גבי נזיקין סד&quot;א שאינו יכול לפרעו בע&quot;ב בשוה כסף אלא ממיטב דכתיב מיטב שדהו ישלם קמ&quot;ל אבל לענין מקנה כיון דניחא ליה בשוה כסף ככסף הוא שהרי שניהם שוים [אצלו] ואקשי' הא דאמרינן לקמן האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקני להו כלל ישיב אמר רחמנא וכו' אלמא לענין גופיה איצטריך קרא לשוה כסף. לא תיקשי דהא דעדיפא ודאלימ' אקשינן דאי מסברא לא מצינן לאקשויי דהוה דחי ליה מיניה ואומר ליה מנא לן ועוד דהוה קס&quot;ד התם דממעט שוה כסף מדכתיב מכסף מקנתו דמשמע ולא כל כסף לפיכך הוצרך לומר לו שכבר נתרבה מדכתיב ישיב אבל בכל מקום שנ' כסף סתם שוה כסף בכלל וזה נ&quot;ל יותר מהראשון. 

האי דלא תנינן כמה הוא דינר משום דפשיטא ליה וידיעה מילתא מה שא&quot;כ בפרוטות שהרי איסר איטלקי ידוע ששמו כך (הפרוטה) ולא הוצרך לפרש כמה הוא איסר האיטלקי ועוד דב&quot;ש במקום ב&quot;ה אינה משנה לפיכך לא הוצרך התנא לפרש כאן כמה הוא דינר:

'''והיבמה נקנית בביאה.''' ק&quot;ל להראב&quot;ד אמאי לא תני דרכים ביבמה ואיכא דמפרק דרכים למה לי למעוטי וביבמה לא איצטריך מיעוטא לכסף ושטר דכיון דברישא גבי אשה תננהו וגבי יבמה שבקנהו ולא קתני אלא חד מנייהו מיעוט א&quot;צ ולחליפין לא אצטריך מעוט דכיון דכסף לא קני בה חליפין למעוטי ל&quot;ל. 

ועדיין יש לך לדון, גבי עבד עברי אמאי לא תנא דרכים למעוטי חליפין כדאמרינן בגמ' ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין וגם שאינו נקנה בחזקה ולא במשיכה אע&quot;פ שעבד כנעני נקנה בהם ובסיפא נמי ליתני דרכים למעוטי שאינו קונה את עצמו במיתת האדון אלא הנרצע. ואיכא למימר לחליפין לא איצטריך מיעוטא כיון דתני רישא למעוטי שאינן בכלל כסף ואין האשה נקנית בהם. ולחזקה לא איצטריך מיעוטא דלא אשכחן חזקה בעברי כלל אלא בכנעני שגופו קנוי וכי איצטריך ברישא מיעוט' לחליפין משום דסד&quot;א בכלל כסף הן ובסופה משום דאשכחן חליצה באישות אבל בחזקה דלא אשכחן בעברי לא איצטריך מיעוטא וה&quot;ה משיכה ולא אצטריך גם כן מיעוטא למיתת האדון דכיון דגם עברי גופיה קתני ליה בנרצע ולא ערביה ותנייה גבי שאינו נרצע (אעפ&quot;פ) שבנרצע כתיב. 

עוד יש לי לפרש הא דלא תנינא דרכים בריש' דיבמה ובעבד עברי משום דדרכי' דאשה אכלהו קאי והכי קתני ובדרכים הללו נקנית היבמ' בביא' והעבד העברי בכסף ושטר ושניהם נקנין בדרכים הללו ולא בדרך אחר ומיהו בסופה דיבמה ובסופה דעבד עברי מצי למיתני דרכים אלא כיון דברישא לא תני דרכים בסיפא נמי לא תני דרכי' ולעולם רישא וסיפא אלו דוקא אבל גבי עבד כנעני ה&quot;ל למיתני דרכי' דלאו מדרכים דרישא נפיק דהא קתני חזקה דלאו מדרכים דרישא היא לפיכך מצאו מקום בגמ' לרבות בו משיכה וחליפין:

גמרא '''מאי שנא הכא דתני האשה וכו'.''' תמיה לי אמאי לא אקשינן וליתני האיש מקדש אסדר' דמתני' והדר ליבעי נקנית ומקדש ואפשר דאי אקשי ליה הכי הוה אמר ליה משום סיפא כדאמרינן לקמן בסמוך ותו לא הוה קשי' ליה אמאי תנא נקנית דמשום סיפא נמי הוא דלא מצי למימר להו מתקדשת וריש' בלשון קדוש וסיפי בלשון קנין לא קתני ואי קשי' נך ונימא ליה הכי איכאלמימר דעדיפא מיניה א&quot;ל דעיקר קיחה שבכסף קנין הוא:

'''משום דקא בעי למיתני כסף וקיחה אקרי קנין וכו'.''' ואי קשי' לך ותני תרתי משום חדא לאי קושיא היא דאכלהו שייך לשון קנין דאי תלמוד מקנה קנה בהו וכיון דגבי כסף בהדיא ואתי שפיר בכלהו תני לה משא&quot;כ בההיא דאקשינן לקמן בלשון דרכים בכסף ובשטר לא אשכחן. 

ואחרים אמרו דשטר נמי לשון קנין הוא דכתיב ואקח את ספר המקנה והוא דפריש בגמ' כסף משום דלא מפרש בהדיא והיה צריך לומר כן דליהוו תרתי וליתנן חדא משום תרתי א&quot;נ הא דפריש כסף משום דקיחה באשה איקרי קנין אבל בשטר דאשה לשון קנין לא אשכחן ולא הוה משני בלישניה משום שטר בעלמא:

'''וקיחה אקרי קנין.''' והאי דלא קתני מתני' נקחת משום סיפא. דלא שייך בה לשון קיחה:

&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
===[[קידושין ב ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;

'''תנא האשה נקנית מדעתה אין בע&quot;כ לא.''' [והא דקתני היבמה נקנית ואפי' בע&quot;כ] איכא למימר דהכי קאמרינן האיש קונה ודאי משמע אף בעל כרחה ואי תנא האיש קונה הוה אמינא אף בעל כרחה לכך תנא נקנית שיש במשמע מדעתה או אפילו בעל כרחה ותפשת מרובה לא תפשת ואין לך כח [ללמוד דמזה] אלא מדעתה והא דלא קתני מקנה את עצמה משום דלאו לישנא מעליא היא ותלקח אשה לאיש משמע לאו ארחיה דתנא למימר הכי ואי תימא והאיש מקדש משמע בעל כרחה לא קשי' דכיון דגלי תנא הכא לא אתא למטעי התם ולומר מקדש אף בעל כרחה משמע שהרי שנה התנא במשמעו שלא יהא במשמעו בע&quot;כ ואחרים אמרו כיון דתנא מקדש מדעתה משמע ולא בע&quot;כ שאין אדם מקדיש שאינו שלו.

ול&quot;נ דמדקתני האשה ולא קתני איש משמע שאין קנין זה תלוי באיש אלא תלוי נמי בה ואם היתה נקנית בעל כרחה ולרצונו לאיש קונה היא מה שאין כן ביבמה דלא מיתני האיש קונה דלא בעינן דעתו אלא נקנית וממילא שלא מדעת שניהם:

כתוב בכלהו נסחי '''א&quot;ה קשו קראי אהדדי וקשו מתני' אהדדי.''' וה&quot;פ: אי אמרת בשלמא לישנא דקראי לאו דוקא דאיכא מילי דקראו ליה בקר' לשון זכר ול' נקבה דכתיב רוח גדולה וחזק וכתיב נמי והנה יד שלוחה אלי והנה בו אלא אי אמרת האי קרא דאמר לשון נקבה דוקא ומ&quot;ה שני תנא דמתני' בלישניה דארחיה למתני שלשה ותני שלש קשו קראי אהדדי וקשה ההוא דקרי ליה זכר וקשה נמי מתניתין דזב:

'''התם דגבי זכר קתני לשון זכר.''' איכא דמקשי והא כתיב נוכח ה' דרכיכם אשר תלכו בה וכתיב נמי בשוב רשע מדרכו הרעה ולא דקדק יפה דאע&quot;ג דקראי באיש כתיבי כיון דשייכא בההוא ענינא אשה לא קפיד קרא וכי אמרינן דקפיד ה&quot;מ כי קאי בנקבה במלת' דליתיה בזכר. והיינו דאמרינן דאיש דרכו לצאת במלחמה ואין אשה וכו' אלמא אע&quot;ג דקרא בלשון זכר קאי אי איתא באשה לא הוה דייק למיתני לשון זכר והיינו נמי דאיצטריך למימר דאיש דרכו ליבדק ואין אשה דרכה ליבדק ולא אמר התם דבזכר קאי כדקתני הזב ולא הזבה ש&quot;מ דאע&quot;ג דקאי בזכר אי איכא נמי באשה לא קפיד:

'''הא מני ר&quot;ש בן אלעזר היא.''' אי קשיא מתני' תלקח אשה לאיש הוא והיכי מתני לי' דרכים לא היא דכיון דקתני נקנית יקח איש הוא שהרי אין לשון זה אלא שהיא קנויה לו וכיון שהיא קנויה לו הוא קנאה אבל בלשון תלקח אשה לאיש אין בו לשון קנין שתהא היא קנויה והוא קונה אלא לשון לקוחין בעלמא. א&quot;נ הכי קאמר באישות צריך לשון דרך ובא ללמדך שהאיש צריך שיתן כסף ושטר כדרך העולם אבל נתנה היא ואמרה היא לא:

'''אתרוג שוה לאילן בג' דרכים, לערלה ולרבעי ולשביעית.''' פרש&quot;י ז&quot;ל שערלה ורבעי נוהגין בו כאילן ולשביעית שהולכים בפירותיו אחר חנטה כאילן ולא אחר לקיטה כירק ודקדקו עליו וליתני נמי לפאה ולשכחה דאי דמי לאילן ליתני ה' אי דמי לירק דלא מחייב ליתני ג' לירק וזו אינה קושיא דאי מחייב לאו דומיא דאילן הוא דאיכא נמי ירק דמחייב כל שמכניסו לקיום כגון מלבנות הבצלים וחטה וכו ה' מינין דלאו אילן נינהו ואי לא מחייב לאו דומיא דירק הוא דליתני לירק דאיכ' אילן דלא מחייב כגון תאנה כדתנן בדוכתא משום הבי לא תננהו, 

ועוד דקדקו בה וליתני להרכבה שאסור להרכיבו באילן ואפי' בחוצה לארץ משא&quot;כ בירק שאינו נוהג בחוצ' לארץ ולא קשי' דהא לאו דרך הוא כיון שדין הרכבה נוהג אף בירק אע&quot;פ שאינו נוהג בכל מקום שנוהג באילן אלא דבר ואפי' חצי דבר מיקרי. 

ואי קשי' וליתני שר&quot;ה שלו שבט כאילן כדאמרינן התם במסכת ר&quot;ה דף י&quot;ד ע&quot;ב הכל מודים שר&quot;ה שלו שבט איכ' למימר דלא קתני אלא ג' אלו שנחלקו בהן.

אבל במס' ר&quot;ה פרש&quot;י ז&quot;ל שהולכים בו אחר חנטה לערלה ולרבעי ולשביעית ולהאי פירושא לא קשי' אמאי לא תנא הנך אחריני כדאמרינן דהא לא קתני אלא דין חנטה ולא מחוור לי שכל דיני חנטה דרך א' הוא:

&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;
===[[קידושין ג א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;

'''אלא כל היכא דאיכא פלוגתא וכו'.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כגון מתני' בשלשה דרכים למעוטי חופה ואין זה נכון דלא שייך פלוגתא אלא באומר שוה אבל איכא דתני דרכים סתם דלא שייך פלוגתא וכל היכא דתני מנינא למעוטי הוא ואפי' הכי איכא דתני דברים.

אלא הכא לאו אמתני' קיימי' אלא אהנך תלת מתני' דכוי ואתרוג ודגטי נשים דקתני בהו שוה ושייך בהו פלוגתא כלומר שוים באנו ולאו בדרכים אחרים. 

מצינו בתשובת הגאונים ז&quot;ל דכל הני דהך סוגיא עד הכא (דבתר הוא הודאה) [הוא דבתר הוראה] ומר רב הונא גאון מסורא איהו תני לה ואיהו דאסר בגטא וביומוהי תקינו תקנתא דמורדת דנהיגו בה הגאונים ז&quot;ל ואפ&quot;ה טרחנא לעיל לפרושא ולמפרך ותרוצי בה [כמו] בגמר' [דסוגיא] דרבנן סבוראי דוקא היא:

'''למעוטי חליפין וכו'.''' ק&quot;ל אלא מעתה תקנה אשה בחזקה דומיא דשדה והא לא קשי' דאיכ' למימר כיון שאין גופה קנוי לא שייכא בה חזקה ומיהו לא מחוור לי [היכי] סד&quot;א דקני בחליפין משום דשדה נקנית בחליפין והא לא גמרינן אשה משדה כלל אלא לקיחה שכתוב באשה הוא דגמרינן שהוא לשון כסף ומעולם לא הוקשה אשה לשדה.

וכן הא דאמרינן חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה ואשה בפחות מש&quot;פ לא מקניא נפשה פרש&quot;י דגנאי הוא לה נימא בפחות משוה פרוטה ליתנהו אבל בשוה פרוטה איתנהו ומ&quot;ש הרב ז&quot;ל הלכך בטל תורת חליפין בקדושין איני יודע למה בטל כיון שבפחו' משוה פרוטה לא נתבטלו מחמת פסול קנייתן אלא מחמת קפידתה של אשה.

ונראה דהכי קאמרינן מעיקר' דחליפין בכלל קיחה הם ומדין כסף הוא שריבה אותן הכתוב מה כסף שמחליף הקרקע בו וקונה אף בחליפין הלכך אף בכלל קיחה שבאשה הם. ומפרקינן כיון דאשכחן חליפין בפחות משוה פרוטה לאו בתורת כסף הם קונין אפי' כשיש בהם ש&quot;פ אלא חדוש הוא שחדשה בהם תורה כלומר דין אחר הוא שאינו בכלל כסף ולא שוה לו ואשה לא אמרה בה תורה קנין אלא בכסף הלכך אין חליפין קונין בה וזהו הטעם שלא הוצרכו למעט חזקה שאינו קונה באשה שלא עלה על דעת לרבות אף חליפין אלא מדין כסף ולפי פי' זה הכי גריס ואשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא. 

אבל מקצת הנסחאות שכתוב בהם מקניא נפשה נוטות לפרש&quot;י ז&quot;ל והיא גרסת ההלכות ויש לישב בה דכל חליפין דגבי אשה כחליפין דפחות משוה פרוטה נינהו דמתנה ע&quot;מ להחזיר לא קניא באשה דבתר הנאה דבסוף אזלא ולא מקניא נפשה (בקניה דשניה) [בהנאה דשעה] כדבעינן למימר לקמן

&lt;קטע סוף=ג א/&gt;
===[[קידושין ג ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;

'''אמר קרא ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.''' פי' הך דרשה דר' יוסי הגלילי היא דלרבנן לא מבעי ליה כריתות אלא לדבר הכורת בינו לבינה כדאיתא לקמן ומוכתב לה הוא דנפקא להו דאין מתגרשת אלא בכתיבה אלא דגמ' לא קפיד הכא אלא לאתויי חדא דרשא דפשיטא ליה בין לרבנן בין לר' יוסי לפי שאין כאן מקום עקרו של דבר זה. וכיוצא בו יש במסכת סנהדרין דף ל&quot;ד ע&quot;ב מה נגעים ביום אף דינים ביום ובנגעים מנ&quot;ל דכתיב וביום הראות בו והך דרשא דאביי היא אבל רבא נפקא לי' מנגע נ&quot;ל בבית ולא לאור כדאית' במ&quot;ק דף ח' ע&quot;א ודרבא עדיפא בכל מקום אלא חדא מנייהו נקט ולא קפיד וכן במסכת מגילה דף כ' ע&quot;א גבו אין מוהלין אלא ביום דכתיב ביום השמיני ימול ביום ולא בלילה ובמסכת שבת דף קל&quot;ב ע&quot;ב מפיק לה ביום ואפי' בשבת בלילה נפקא מבן שמנת ימים ימול ובמסכת מנחות דף ו' ע&quot;ב תניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה. וחמרינן עלה התם דלאו עיקר טעמא הוא אלא תנא אזאת תורת העולה קסמיך ואע&quot;ג דלא אדכר ליה כלל:

'''ואימא ה&quot;מ קטנה דלית לה יד.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ואף ע&quot;ג דקרא בנערה כתיב אימא כשקדשה כשהיא קטנה ואי קשיא קטנה למה לי קרא פשיט' דהא מצי מיזבן לה ונימא כי אצטריך קרא לנערה איבא למימר סד&quot;א זבוני מצי מיזבן לה משום דנפקא ליה בנערות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו אבל קדושי לא מצי מקדש דהא לא נפקא מרשות בעל בנערו' ובגרו' כי היכי דנפקא מרשותיה דאב ואין אדם מוכ' דבר שאינו שלו, קמ&quot;ל. 

וא&quot;ת והא בזבוני אי בעי מיעד לה ולא נפק' מרשותיה איכא למימר עוד לאו אב קא עביד ליה אלא שזכותא הוא דזכתה תורה לאדון אבל אין בידו למכר' אלא לשפחות מפני שיוצאה בנערות ובנרות שדינה לצאת מרשותו:

'''וכי תימא ניליף מבושת ופגם.''' פרש&quot;י דיליף כסף קדושין מכסף קנסא או מבושת ופגם ואיכא למידק בושת ופגם מנ&quot;ל דאביה הוי דנפקא לן בכתובות דף מ' ע&quot;ב משום דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין כלומר שהאב זכאי בקדושי בתו א&quot;כ השתא דאכתי לא ק&quot;ל דקדושין דאב היכי ידעי' בושת ופגם. 

וי&quot;מ מבושת ופגם דקטנה יליף וה&quot;ק מבושת ופגם דקטנה ודאי דאב הוי אע&quot;ג שיש לה יד לכך דהא ממילא אתו לה ולא בעו יד אף כסף קדושין דנערה אעפ&quot;י שיש לה יד דאב הוי וה&quot;ה לבושת ופגם דנערה ומפרקינן שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך בהו כלומר שאני התם לפי שבידו למסרה למנוול ומוכה שחין שהיא אינה יכולה לקדש את עצמה לפי שאין לה יד אבל כסף קדושיה של נערה וה&quot;ה לבושת ופגם של נערה דידה הוו. 

ואחרים אמרו דבושת ופגם אף של נערה דאב הוי מפני שבידו למסרה למנוול ומוכה שחין כשהיא קטנה והיא פגומה לעולם. ואם תאמר א&quot;כ בוגרת נמי וי&quot;ל בוגרת כיון דנפקא ליה מרשותיה לגמרי אין אומרים הואיל וכשהיתה ברשותי יכול לפגמה יזכה אף ביציאה מרשותו אבל נערה ברשותו היא למעשה ידיה ולהפר נדריה ואין דברים הללו מחוורים כל הצורך.

ויש מרבותינו הצרפתים ז&quot;ל שמפרשי' בודאי שהאב רשאי לקדש בתו נערה דכתיב את בתי נתתי וכל נתינות במשמע אף למוסרה לחופה כדפרש&quot;י בכתובות דף מ&quot;ו ע&quot;ב וא&quot;א לומר כשמסרה כשהיא קטנה דהא כתיב ואם אמת היה הדבר וסקלוה ואי כשמסרה לחופה כשהיא קטנה בחנק היא וכיון שלמדנו שהאב רשאי לקדשה לכל מי שירצה אף כשהיא נערה ממילא למדנו שכסף בושתה ופגמה שלו דאי בעי' מסרה למנוול ומוכה שחין והא דאמרינן לעיל ה&quot;מ קטנה אבל נערה ה&quot;פ ואימא ה&quot;מ קטנה שהאב רשאי לקדשה וכיון שהוא רשאי לקדשה ולא היא עצמה א&quot;א שכסף קדושין יהא שלה שהרי האב לא מחמתה הוא זוכה ולא מחמח שליחות שהרי היא אין לה לא יד ולא שליחות אבל נער' דאית לה יד איכא דמצי איהי נמי לקדש נפשה ואיהי תשקול כספה כשהיא קדשה את עצמה ובעי' למפשט מהפרת נדרים שהכל ברשות האב שאלו הי' ברשות עצמה כלל הואיל ונדרה מדעתה האיך יפר האב וכן נמי מכסף קנסא ילפינן דלעולם הוי דאב הכסף וכיון שכן ודאי איהי לא מקבלה קדושיה דהאיך אפשר שהיא מקבלה קדושיה ואביה ישקול כספא. 

ויש שפי' דהכא אמעשה ידיה קא פריך ואדרב הונא קאי דאמר מנין שמעשה הבת לאביה וכ&quot;ת ניליף מעשה ידיה מנדרים ואכתי למה לי לאמה וכו' וכ&quot;ת ניליף מבושת ופגם. והיה המקשה ר&quot;ל דהאי בנעוריה כל שבח נעורים קאמר ורב הונא לאו דוקא ודחינא שאני בושת ופגם וכו' ואין ללמוד מעשה ידיה מבושת ופגם ודרב הונא דוקא ואכתי כסף קדושין מנ&quot;ל וזה יותר נכון ולשון קצרה לתלמידים וא&quot;ת ונימא נמי וניליף מכסף קדושין איכא למימר הא כבר אמר לה דממונא מאיסורא לא גמרינן והאי דלא אקשי מעיקר' הכי משום דבהפרת נדרים קאי. ויש שאמרו לרווחא דמלתא קא פריך ליה דאפי' נפקא ליה בושת ופגם מדוכתא אחריתי שלא מקדושין אין ללמוד קדושין מהן וזהו האמת לפי דעתי:

גרסת הספרים כך היא: '''שאני בושת ופגם דאביה נמי אית ליה צערא בגווייהו.''' אי קשה האי מאי אלא מעתה בייש עני בן טובים ה&quot;נ דיהיב להו בושת ופגם לבני המשפחה ועוד בושת של חבלות הא הוי דידה ואפי' קטנה יעשה לה סגולה והכי מוכח בפ' החובל (בבא קמא דף פ&quot;ז ע&quot;ב) איכא למימר ה&quot;ק אין ללמוד במה מצינו מעשה ידיה ולא כסף קדוש' דלית ליה צערא מבושת ופגם דאית ליה צערא ולא ראי זה כראי זה ואין הצד השוה בשניהם. ויש גורסים דאביה נמי שייך בהו וכן גריס רש&quot;י ופירש בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מ&quot;ו ע&quot;ב) שבידו ליטול ממון ולביישה בבושת זה למוסרה בקדושי למנוול:

&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;
===[[קידושין ד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;

'''זרע פסול מנין.''' פי' רבותינו המפרשים זרע זרעה פסול קא מבעיא ליה אבל זרעה פסול ודאי אינה אוכלת שכיון שנבעלה לפסול לה נפסלה:

'''לזרע זרעה לא אצטריך קרא בני בנים הרי הם כבנים.''' איכא למידק והא אמרינן ב&quot;ב דף קט&quot;ו ע&quot;א ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן מנין בן בת הבן מנין ת&quot;ל אין לו עיין עליו איכא למימר שאני הכא דכתיב זרע ויש בכלל זרע בני בנים ולאו דוקא בני בנים הרי הם כבנים דק&quot;ל נמי שאין בני בנים כבנים וכן משמע במס' סנהדרין דף ס&quot;ד ע&quot;ב דתניא מעביר בנו ובתו באש אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת&quot;ל מזרעו אלמא זרעו משמע כלל אפי' לזרע זרעו ובנו ובתו משמע דוקא:

'''כי אצטריך קרא לזרע פסול.''' איכא דקשיא ליה הא דאמרינן ביבמות ד' כ&quot;ב ע&quot;א מי שיש לו אח מ&quot;מ זוקק לאשתו ליבום ואמרינן מ&quot;מ לאתויי ממזר ואקשי' פשיט' אחיו הוא סד&quot;א ניליף אחוה אחוה מבני יעקב מה התם כשרים ולא פסולים אף הכא כשרים ולא פסולים אלמ' זרע פסול נמי לא צריך קרא דזרעו הוא איכא למימר זרע משמע כשר ולא פסול שיהא מיוחס כמותו אבל בן ואח משמע כלהו:

'''ואי אשמעינן מעשה ידיה משום דקא מתזנא מיניה.''' תמהני ואעפ&quot;י שאינה נזונת משל אביה מעשה ידיה שלו כלומר העדפתה. איכא למימר כיון דזכי ליה רחמנא מעש' ידיה לאב שנזונת ממעשה ידיה משלו היא נזונת לפיכך העדפתה שלו:

'''בבגרות לא תיפק קמ&quot;ל.''' וק&quot;ל להראב&quot;ד ז&quot;ל דזבין לה אימת אי דזבין לה בקטנות בבגרות מאי בעיא גביה הא יוצאה בשש אלא דזבין לה בת. ט&quot;ו שהיתה קטנה לפי שלא הביאה שתי שערות ויצאה בבגרות של שנת כ' לרב דאמר ביבמו' דף פ' ע&quot;א גבי סריס שלא הביא שתי שערות נעשה גדול למפרע היכי קס&quot;ד דלא תיפוק והא עיקר זבינא בטעות הוו שהרי כשמכרה היתה גדולה וניחה ליה דאינו נעשה גדול למפרע אלא משעה שנולדו סי' סריס וכן היא לא נעשי' גדולה למפרע אלא משעה שנולדו בה סימני איילנית והכא כשלא נולדו לה כשמכרה.

ועיקר קושיא ליתא דלרב משכחת לה דזבנא בט' וי' כשהיא קטנה ויצאה בשש וכשהגיעה לכ' ונודע שהיא אילונית נעשה גדולה למפרע ואיגלאי מילתא שהיתה דינה לצאת מבת שתים עשרה שנה ומחצה נמצא הוא צריך להחזיר לה מה שעשתה עמו יותר וכן הא דאמר רב אשי לא נצרכה אלא לעיקר זביניה דאילונית סד&quot;א לא הוו זביני ה&quot;נ קאמר דלכשתיזא בת עשרים ואיגלאי מילת' שהיא אילונית בטל מקח ויחזרו זה לזה:

&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
===[[קידושין ד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;

'''ומה אמה העבריה שאין נקנית בביאה נקנית בכסף וכו'.''' קשיא לי והא לאו משו' קולא דביאה הוא אלא שאין קנינה לשום אישות ותיתי לה מהאי טעמ' ולא בתורת ק&quot;ו. ואיכא למימר דעדיפא מינה אקשינן דאי נמי אתי לה בתורת טעמא ומיפריך ק&quot;ו אכתי איכא מה מצינו לכסף שקונה באמה עברי' אף כאן יקנה ומשו' הכי פריך ליה שמצינו ביבמה שאינו קונה ואף אני אביא את זו.

ותו קשיא לי הא דאמרינן מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר. והא מ&quot;מ ק&quot;ו פריכא הוא הואיל ומצינו מקום שקונה בה ביאה ואין כסף קונה בו דהא אנן לאו מיבמה גמרינן מידי אלא שהיא מוכחת על הכסף שאינו חמור יות' מביאה אעפ&quot;י שקונה באמה העבריה. ואיכא למימר (ה&quot;מ) [ה&quot;פ] הואיל ואינה נקנית בשטר שקונה בכל מקו' אין מביאין ראיה מיבמה דשאני התם כיון דאינה צריכה אלא ביאה דעושה נשואין בה.

תו ק&quot;ל בהא היכי אקשינן עלי' דהאי ק&quot;ו דקמן מה לאמה עבריה שכן יוצא' בכסף דהא אכתי איתיה לק&quot;ו הכי ומה ביאה שאינ' קונה באמה העבריה קונה כאן כסף שקונה באמה העבריה אינו דין שיקנה כאן ואם תאמר מה לכסף שאינו קונה ביבמה שאני יבמה שכן אינה נקנית בשטר איכא למימר אי הוה דין הכי הוה ליה ק&quot;ו מביאה לכסף ובההוא ודאי איכא למפרך מה לכסף שאינו קונה ביבמה תאמר בביאה שעושה בה נשואין אי נמי מה לכסף שאינו בע&quot;כ כנ&quot;ל. 

ויש נמי לתרץ את כולן ולומר דהאי קל וחומר לא דוקא אלא כעין מה שמצינו הוא לומר מה מצינו לכסף שקונה באמה העברי' אף כאן קונה ומיהו מעיקרא נסיב לה בלשון ק&quot;ו לאלימה למילתיה וכי אקשי' יבמ' תוכיח חזר למה מצינו ואמר נראה למי דומה שלאמה העבריה נראה יותר מליבמה שכן נקנית בשטר אף אני אביא כסף והא דקא מקשה והא אתיא לה [לא] בתורת ק&quot;ו אלא הא אתיא ליה לתנא לפום מילתיה ומסקינן והיכי קא נסיב לה קרא מכי יקח ואמר רב אשי משום דאעיקר' דדינא פירכא ולא אתיא ליה לא בק&quot;ו ולא במה מצינו מה לאמה העברי' שיוצאה בכסף ודין הוא שתקנה בכסף תאמר בזו שאינו יוצאה בכסף והיאך יקנה בה כסף במה מצינו הרי אין הצד בהם שוה:

'''מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת.''' קשיא לי, והא ק&quot;ו מיהו איתיה ומה יבמה שאין נקנית בכסף אעפ&quot;י שזקוקה ועומדת נקנית בביא' זו שנקנית בכסף אעפ&quot;י שאינה זקוקה ועומדת אינו דין שתקנה בביאה וא&quot;ת משום דכסף אחר כסף לאו כלום הוא הא לקמן עבדי' כי האי ק&quot;ו ומה כסף שאינו גומר אחר הכסף וכו' ואיכא למימר מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת וביאה זו עושה נשואין ולפיכך אין כסף קונה בה שאינו עושה נשואין אלא אירוסין בכל מקום תאמר בזו שאינה זקוקה ועומדת והיאך יקנה בה ביאה מפני שהיא עושה נשואין ביבמ' הרי לאירוסין היא צריכי כנ&quot;ל. אי נמי ה&quot;פ אי מיבמ' גמרת שאני יבמה דזקוקה ועומדת ולא מצינו ביאה אלא בזקוקה ואי משום קל וחומר דכסף א&quot;כ ה&quot;ל ק&quot;ו מכסף לביאה ואיכא למפרך מה לכסף שכן פודין בו הקדשות:

&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
===[[קידושין ה א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;

'''ומנין אף בשטר ודין הוא וכו'.''' הקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל אמאי לא אמר ק&quot;ו מאמה עברי' מה אמה עברי' שאין נקנית בביאה נקנית בשטר וכו' והוה אתי לי' מניה פירכא דרב אשי בעיקרא דדינא מה לאמה שכן יוצאה בכסף לאו דפירכא היא לגבי דין שטר אלא מכסף לכסף דכיון שמוציא מכניס ותירץ להכי לא אמר הכי משו' דאמה העבריה גופה לא ידעינן דנקנית בשטר אלא מבת ישראל כדאמרינן לקמן הקישה הכתוב לאחרת והאי תי' אתי אליבא דרב הונא דלרב חסדא לית ליה הכי ומיהו ל&quot;ק דלרב חסדא גופיה אית ליה הכי אליבא דחד לישנא דקאמר ואי בעית אימא להכי אהני (ואם תאמר) שנקנית בשטר ומלא תצא כצאת העבדים דרשינן שיהא האב כותבו כעבדים שהמוכר כותב. ואיכא למימר דפירכא דרב אשי שכן יוצאה בכסף פירכא היא לגבי דין שטר נמי דקולא וחומרא פריך וה&quot;ק מה לאמה העבריה שמצינו קולא ביציאתה שיוצאה בכסף לפיכך נקל בכניסתה לקנות בכסף או בשטר תאמר בזו וכו' וכיון דכבר א&quot;ל להאי ק&quot;ו דאמה העבריה גופיה גבי כסף ואיפריך ליה והכי נמי מפריך בשטר בההיא פירכא גופא למה לי לאהדורא אטו כי רוכלא לימא וליזול:

'''כסף נמי איתיה באמה העברי' בעל כרחה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל שכן אביה מוכרה בעל כרחה ותימה הוא באישות נמי משכחת לה שהרי האב מקבל קדושיה וא&quot;ת לא אשכחן ליה בעלמא קאמר וקדושין לא קים לן אם כן אף מדעתה באישות נמי לא אשכחן כסף בר מקדושי אשה ועוד דהא (ניחא) ודאי לא (מעיקרא) בע&quot;כ הואיל ודעתו של אב הוא שידו כידה ועדיפא מידה אלא ה&quot;פ כסף נמי איתיה באמה העבריה בעל כרחה (שהי') מיעד' בכסף שפחות בעל כרחה ובע&quot;כ של אב ואעפ&quot;י שמדעתו מכרה בשעת קדושין מיהא בע&quot;כ קונה אותה התורה זכתו לבעל ביעוד אבל האב לשפחות מכרה ובשעת קדושין ודאי באישות מיהא לא אשכחן שעיק' מכירה זו לשפחות היא.

וכן פרש&quot;י ז&quot;ל הא דאמרינן גבי חופה מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בעל כרחן ביאה ביבמה ושטר בגירושין וכסף באמה העבריה שאביה מוכרה שלא מדעתה וזו קשה מן הראשונה דהאיך יקשה לך תאמ' בחופה הרי חופה גומרת בע&quot;כ שהרי זכתה תורה לאב להכניס לחופה כדאיתא בפ' נערה דף מ&quot;ז ע&quot;א ואם תאמר חוץ מזו קאמר אף מדעת' לא אשכחן לה ועוד שאין זו פירכא הואיל וע&quot;כ אשכחן חופה גומרת בעל כרחה ועוד דקאמר כסף באישות בעל כרחה לא אשכחן והא משכחת לה בקדושי דאב שלא מדעתה באישות אלא כמו שפרשתי עיקר דמכסף יעוד קאמר וכן פר&quot;ת ז&quot;ל.

ובתוס' מתרצים פרש&quot;י ז&quot;ל דכסף קדושין וחופה לא חשיבי בע&quot;כ דמסתמא מינח ניחא לה אבל הנך לאונסא ממש נינהו ורצון האב אונס הוא חשוב לגבי דידה כדאמרינן בפרק המביא גט דף כ&quot;א ע&quot;א שליחות לקבלה נמי אשכחן בע&quot;כ שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כרחה וקשה לי שהרי מוסרה נערה למנוול.

[לא] כתב רבינו הגדול הרי&quot;ף ז&quot;ל מילתיה דרב הונא בהלכות ולא כתב מניינא דרישא למעוטי חופה אלא חליפין נראה שהוא מסכים לדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שאמר ספיקא היא דהא פריק כל מאי דאקשי ליה וכן דרכו של רבינו ז&quot;ל בכל מקום לסתום הספיקות.

אבל בהלכות פסוקות למר יהודאי גאון ז&quot;ל ליתא לדרב הונא וממניינא דרישא ממעט ליה ולא חזינא ליה להאי טעמא מקום (איסורא) דאי משום דקאמר סתם תלמוד' למעוטי מאי למעוטי חופה והדר בעי ולרב הונא הא דכוות' איתמר לקמן ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין והדר אקשינן ולרב נחמן וכו' והדבר ידוע שהלכה כרב נחמן ועוד לרבי יוחנן דאמר מעות קונות לקמן בפרקין וכן כיוצא בהן:

&lt;קטע סוף=ה א/&gt;
===[[קידושין ה ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;

'''הא נתן הוא ואמרה היא וכו'.''' יש שהקשה ולידוק ולימא נתנה היא ואמר הוא ופריק משום דלא פסיקא ליה דזמנין דהוו קדושין באדם חשוב ולא היא דאדם חשוב בעי למימר לה בשכר שאקבל ממך מתנה התקדשי לי ואותו שכר ש&quot;פ לדידה נמצא שנתן הוא ואמר הוא.

אלא עיקרא דמילתא הוא, משום דנתנה היא ואמר הוא כל שכן דלא הוו קדושין דאי אמר לה הרי את מקודשת לי במאי מקודשת לי והרי אני מקודש ליך אינו לשון קדושין ותקח אשה לאיש הוא אבל נתנה היא ואמרה היא ס&quot;ד כיון שאמרה לו הריני מקודשת לך במה שאני נותנת לך שויתיה אדם חשוב שהרי היא רוצה בו ומקנה עצמה לו והכי קאמרת לי' בשכר שתקבל ממני הריני מקודשת לך ואיהו נמי אדעתא דהכי קביל דא קמ&quot;ל דאפי' הכי לא תלקח אשה לאיש הוא אי נמי דמדיוק' דנתן הוא ואמרה היא הוו [ספק] קדושי אלמא נתנה היא ואמרה היא דלא הוו קדושין משום נתינה דידה הוא ולא משום אמירה [וא&quot;כ ה&quot;נ] נתנה היא ואמר הוא לא הוו קדושין (הוא) וז&quot;ש רבינו הגדול ז&quot;ל נתנה היא ואמר הוא אין חוששין לקדושין ובה&quot;ג שאמר ספיקא הוי ליתא אבל נתן הוא ואמרה היא ספק הוי משום דהכי הוי אדעתא דתה' מקודשת לו יהיב ואעפ&quot;י שלא פי' הוא הרי היא פירשה הסתם (שלהם) [שלו] שעל מנת כן נתן:

'''ואמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו הא לאו הכי לא.''' כלומר אלמא ידים שאין מוכיחות לא הוי ידים תימא וכי אין נזיר עובר לפניו היכי הוין ידים כלל בשלמא גבי הרי את מקודשת מדלא קאמר למי משמע דלדידיה קאמר וה&quot;ל ידים אלא שאין מוכיחות מתוך דבריו אבל אם אין נזיר עובר לפניו היכי הוו ידים כלל מאי משמע נזירות טפי [מלתענית ובכה&quot;ג] לא הוי ידים לכ&quot;ע כדאמרי' גבי מורחקני ממך בפ&quot;ק דנדרים דף ה' ע&quot;א.

ואפשר דה&quot;ק, טעמא דנזיר עובר לפניו דהוו ידים מוכיחות הא אין נזיר עובר לפניו אעפ&quot;י שדבר קודם לכן בעסקי נזירות שמשמעות דבריו לנזירות יותר מתענית לא משום דהוו להו ידים שאינן מוכיחות דאי לאו הכי לימא שמואל בענין אחר שנראין דבריו לענין נזירות יותר מתענית ולא יהא מוכיח כל כך.

ויש ידים מוכיחות לפי' זה ממה שהקשו בהדיא ודילמא בתענית קאמר דמשמע דלכ&quot;ע מקש' בין למ&quot;ד הויין ידי' בין למ&quot;ד לא הויין ידי' דאלת&quot;ה הול&quot;ל תפשו' דידים שאין מוכיחות הויין ידי' אי נמי לימ' תהוי תיובתא דמ&quot;ד לא הויין ידים ואפשר שלשון אהא עצמו משמע תו יותר לנזירות יותר מתענית מפני שהוא אומר אהא אני עצמי נזיר והוי תואר שם אבל אינו יכול לומר אהא עצמי תענית אלא אהא עומד בתענית וז&quot;ש אהא ולא פי' יותר על עצמו הוא אומר שיהא כך לפיכך הוא נזיר ועפ&quot;י כן נקרא ידים שאין מוכיחות כנ&quot;ל. 

ואיכא דרמי אשמעתין דמשמע דאם נזיר עובר לפניו הוו ידים מוכיחות. והא בפ&quot;ק דנזיר ד' ב' ע&quot;ב נימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים אמרי לא בזמן שהנזיר עובר לפניו ליכא לספוקי במלתא אחריתא אבל ודאי אין הנזיר עובר לפניו אמרינן דלמא אהא בתענית קאמר.

ולאו קושיא היא, דהתם דחוי מדחי ליה דאין נזיר עובר לפניו אפי' אין מוכיחות לא הויין וצריך שמואל לאוקמא בנזי' עובר לפניו בין דלא הוו מוכיחות בין דליהוו והאי דלא דחיא הכא בהכי משום דסוגיין דרב פפא היא דקסבר ידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים ולא בעי דתפשוט מהא דקדושין דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים והיינו דאמרינן בפ&quot;ק דנדרים ד' ה' ע&quot;א והא מדא&quot;ל ר&quot;פ לאביי מי סבר שמואל הויין ידים מכלל דס&quot;ל לר&quot;פ לא הויין ידים אלמא רב פפא בעי אוקמיה לשמואל בסבריה ואביי לדבריו קאמר ובוודאי בנדרים פ&quot;ק מוכחא מילתא דהלכתא ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דפלוגתא דאביי ורבא היא רבא סבר לא הויי' ידי' וקי&quot;ל כרבא הילכך הרי את מקודשת הרי את מאורסת אינה מקודשת לגמרי. אלא מיהו י&quot;ל צריכא גט דע&quot;כ לא אמרינן לא הויין ידים אלא שאינה מקודשת גמורה אבל מיחש חיישי' דהאאמרינן בפרק המגרש (גיטין ד' פ&quot;ה ע&quot;ב) כל היכי דלא כתב ליה ודין דליהוי ליכי מינאי הוו ידים שאין מוכיחות ולרבי יהודה דבעי מוכיחות לא הוי גט ואפי' הכי פשיטא ודאי מילתא דאי כתב לה הרי את מותרת לכל אדם ושאר תורפיה דגיטא אע&quot;ג דלא כתב לה ודין וכו' גיטא הוי ותפשי בה קדושין ומפסלא לכהונה ומיהו גבי נדרים כל היכא דלא הוו מוכיחות לא הויין ידים כלל.

וי&quot;ל כל היכא דלא הוו מוכיחות אינם כלום בין בגטין בין בקדושין ולר' יהודה דבעינן ודין וכו' אי לא כתב לה אינה מגורשת כלל ומיהו אנן חיישינן לדרבנן ואליבא דרבא דמתרץ בנדרים אנא דאמרי אפי' לרבנן וכו' לומר דבלא כתב ודין נמי מוכיחות הוו והיינו דבעי' בגיטין ואיבעיא בעי' ודין או לא בעי' ודין לומר אי לא הוו מוכיחו' בלא ודין או לא דודאי מוכיחות בעינן כדרב', וזה הלשון הגון ועיק' הוא.

מ&quot;מ כיון דקי&quot;ל דחיישינן לר' יהודה ובעינן ודין סיפא דמילתי' דשמואל נמי בדאמ' הרי את מגורשת ממני בגט זה מתוקמ' וכי היכי דמתרצינן רישא מתרצינן סיפא (מדקאמר בדיניה) [דקאמר כדיניה] אלא דלפום סברא דפרק המגרש דקאמר ידים שאינן מוכיחות בגט משום דאמרי בדבורא גרשה ושטרא ראיה בעלמא הוא איכא למימר דכי חיישינן להכי ובעי' ודין ה&quot;מ בכתיבה אבל בנתינה כיון דמסה לה ואמר הרי את מגורשת בגט זה משמע דלא גרע נתינה זו מנזיר עובר לפניו וכל שכן לסברא דפ&quot;ק דנדרים דחייש למנאי דהכי מוכחא מלתא שאינו מגרש אשת חברו, כנ&quot;ל וכ&quot;נ דברי רבינו הגדול:

&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;
===[[קידושין ו ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;

'''אין לי עסק בך מהו.''' ומסקי' דלגמרי משמע ואיכא למידק והתניא דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה לא אמר כלום ל&quot;ק דגבי שחרור שאני לפי שאין לשון זה אלא סלוק שמסלק כחו וזכותו ממנו לפיכך יצא הוא לחירות שזכה הוא בעצמו וזכו בו שמים ואפילו קטן אבל בשדה היאך יזכה בה חבירו שהיא לא ניתנה לו ואעפ&quot;י שסילק כחו ממנו אין השדה יוצאה מרשותו עד שיזכה בה אחר שאין שדה זוכה בעצמו. וא&quot;ת כיון דסילק זכותו ממנה נימא שכל המחזיק בה זכה בה איכא למימר דאיהו לאו אדעתא דהפקרא [אמר] אלא אדעתא דחבריה וכיון דחבריה לא זכה לא יצאת מרשותיה כלל שלא ע&quot;מ כן הוציאה מרשותו אי נמי משום דלשון סילוק בשדה אינו אלא לשון הבאי. שלא נתכוון אלא לסלק עצמו ממנה ולא יזכה בה שום אדם לפיכך לא יצאת מרשותו.

ודברים הללו תמצאם במסכת כריתות דף כ&quot;ד ע&quot;ב בשמעתא דריש לקיש גבי הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה כל שקדם בה זכה פי' לפי שכבר נסתלק זכותו ממנה ואקשינן עליה מההיא דתניא לא אמר כלום אמאי לא יצאת להפקר כיון דסלק זכותו ממנה ופריק שאני התם דמדין ודברים הוא דסליק נפשיה כלומר אין זה לשון בשדה אלא לשון הבאי שמסתלק עצמו ממנה ואינו רוצה שיהיה לאחרים בה כלום וכן באין לי עסק בה.

וה&quot;ה אם אמר לא יהא לי עסק על שדה זו שלא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל שפי' שם שאם אמר לא יהיה לי עסק על שדה זו קנה אלא ודאי אין לו עסק גופה לא יהיה לי עסק הוא ולשון חכמים כך הוא שאם אין אתה אומר כן אף בעבד אינו שחרור שהוא כמודה שאין לו עסק ואינו משוחרר אלא ודאי לא יהא קאמר וכן פי' הר' ר' שמואל ז&quot;ל תלמידו בפי' בבא בתרא שלו.

ולשון חכמים בכל מקום כך הוא, נתתי שדה פלוני לפלוני נתתיה לו הרי היא שלו ואמר ר' יוחנן כולן בשטר כדאיתא בפ' השולח (גיטין ד' מ' ע&quot;ב) אלמא כה&quot;ג להבא משמע ולאו הודאה היא והכי נמי אמרי' התם בריש פרק' גבי בטל הוא דגט ואין צריך לפנים:

'''דארווח לה זימנא.''' יפה פרש&quot;י ז&quot;ל שהרוויח לה הזמן מזמן הלואתו וא&quot;ל התקדשי לי בהנאה זו שהיא היתה נותנת לו פרוטה בכך והרי זה כאותה ששנינו שחוק לפני רקוד לפני שאם יש בו שוה פרוטה מקודשת והכא כ&quot;ע מודו שזו השכירות שלה הרוחת הזמן והשכירות והקדושין כאחד חלין וכל שכן אם מחל לה כל המלוה ואמר לה בשכר (הנאה) הנאת המחילה והא קמ&quot;ל דאסור לעשות כן משום הערמת רבית ואפשר דמוחל דעתיה אגופה דמלוה ואינ' מתקדשת והערמת רבית הוי ולא רבית גמורה דלא קץ מידי ולא מידי שקיל מינה ואבק רבית נמי לא הוי שלא גזרו חכמים על כיוצא בזה כיון דלא שקיל מידי מינה ועוד דלא שכיחא אלא הערמת רבית בעלמא הוי ולזה הפירוש כוון רבי אלפסי. 

ור&quot;ח נמי שאמר דשקלינהו מינה והדר אוזפינהו ניהלה לא דבר נכונה שאין זה לשון ארווח לה זימנא ועוד שאם שכר הנאת המלוה מלוה שלא תתקדש בה כשלא החזירם אף כשהחזירם מלוה היא דהא ליתיה בעיניה [דלאו בגופא של מלוה מקדש] 

וכן פי' הראב&quot;ד שהעמיד' כשהגיע הזמן והמעות בידה בעין דיחוי הוא שאעפ&quot;י כן מלוה עליה' כיון שאם רצתה מוציאה אות' ופורע אחרים והלה לא קנה בהם כלום. 

ואחרים פיר' כגון שהיתה בידה מלוה של אחרים והוא נתן פרוטה למלוה להרויח לה זמן ואמר לה בשעת מתן מעות התקדשי לי בפרוטה זו וא&quot;ת היכי הוי הערמת רבית והרי אמרו בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ד' ס&quot;ט) שרי לי' לאינש למימר לחבריה הילך ד' זוזי ואוזפיה לפלני' זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה ל&quot;ק שאני הכא שהוא כחוזר ונוטל מן האשה ולא התירו לחזור וליטלם מן הלוה:

'''אלא אמר רב אשי בכלהו קני לבר מאשה.''' ראיתי להראב&quot;ד ז&quot;ל שהקשה והתנן גבי מעשה דבית חורון כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה ותירץ הדבר כרצונו ותמהני עליו שהרי הקושיא והתירוץ מפורשים בגמרא במקומה במס' נדרים ד' מ&quot;ח ע&quot;א דאמרינן התם ורב נחמן אמר קני על מנת להקנות קנה דהא סודר קני על מנת להקנות הוא א&quot;ל רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני ע&quot;מ להקנות הוא ולא קנה זמנין אמר ליה משום דסעודתו מוכחת עליו זמנין א&quot;ל ר&quot;א היא דאמר ויתור אסור במודר הנאה ושמעינ' בהדיא שלא אמר אינה מתנה אלא במקום שמראין הדברים שהיה הערמה כגון התם דסעודתו מוכחת עליו אי נמי דוקא במודר הנאה ואיבא נמי מ&quot;ד התם בגמרא דדוקא בשאמר אינם לפניך אלא שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה שכך סתם משנתנו שנויה שם אבל לא א&quot;ל הכי אפי' במודר הנאה מותר ובירושלמי נמי מפורש כלשון הזה רבי ירמיה בעי מעתה אין אדם נותן מתנה לחבירו על מנת שלא יקדישנה לשמים כיני מתניתא כל מתנה שהיא כמתנת בית חורון שהיתה בהערמ' שאינה שאם הקדישנה שתהא מקודשת אינה מתנה.

והא דאמרינן הכא לפי שאין אשה נקנית בחליפין אינו מחוור שהרי לא בתורת חליפין קדש. 

אבל מקצת נוסחאות גורסין גזרה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין וזו גירסא ישרה היא והיא גירסת רבינו הגאון ז&quot;ל בס' המקח. 

ויש לישב [הגירסא] הא' משום דכל מתנה שאין בה הנאה לגבי אשה כחליפין היא ואתתא בהו לא מקני' נפשה והאי נמי אי לא מחזיר לא קנה לכי מחזיר לא מתהניא בהו ואפי' התהנה בהו בש&quot;פ קודם לחזר' איהו לאו בההיא הנאה קא&quot;ל ולהאי תלו לה בחליפין משום דאמרן בהו במתני' דלא מקדשה בהו ולפיכך תלי דלא תניא בדתני' ודמיא לה:

&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
===[[קידושין ז א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;

'''א&quot;כ הוו להו נכסים שיש להם אחריות נקנים עם נכסים שאין להם אחריות ואנן איפכא תנן.''' קשיא לי' והא תרוויהו נכסים שאין להם אחריות נינהו דהא קי&quot;ל עבדא כמטלטלי דמי ועוד דקאמר איפכ' תנן דמשמע דאיפכא ניחא והתני' במס' ב&quot;ק דף י&quot;ב ע&quot;א דאפי' למ&quot;ד עבדא כמקרקעי דמי לא מקני מטלטלי אגבי' ואפי' למ&quot;ד עבדא כמטלטלי דמי לא מקני אגב ארעא דשאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי ושאני מקרקעי דניידי ממקרקעי דלא ניידי ואפשר דהכא כיון דמ&quot;מ לא אפשר דתקנו אשה באגב דמעות לא דק אי מטלטלי היא או לא וה&quot;ק ליה אי שייך הכא דין אגב כלל איפכא הני דאיפכ' תנן ולאו למימר' דאיפכא הוי ניחא אלא אלומי אלים למילתיה לאפכא לגמרי ולאו דוקא תדע דבת ישראל היא וישראל לא איתקיש לקרקעו' ועבדים כנענים הוא דאיתקיש לקרקע למקצת הדברים אלא ודאי לאו למימר דשייך הכא אגב כלל דאי איתמר איפכא נמי לא ניחא:

'''הכא באדם חשוב וכו'.''' תמהני ללוי דאמר קונין בכליו של מקנה ומפרשים בב&quot;מ ד' מ&quot;ז ע&quot;א משום דבההיא הנאה דקא מקבל מניה גמר ומקנה ליה ולא בעינן אדם חשוב הכא אמאי בעי אדם חשוב. איכא למימר קדושין שאני שאינה מקנה עצמה בהנאה פורתא אבל התם אעפ&quot;י שאין בו שוה פרוטה קונין ועוד דהתם שנהגו בכך שויוה רבנן כאדם חשוב. 

ותמיה לי לרב נמי דאמר קונין בכליו של לוקח ולא בשל מקנה באדם חשוב אמאי אין קונין בכליו של מקנה ונימא בההיא הנאה דמקבל מיניה גמר ומקנה ליה ל&quot;ק דההיא הנאה גופא דמים היא ומעות אינם קונות במטלטלין לפיכך לא תקינו חליפין סודר אף בקרקעות אלא בכליו של קונה ועוד כיון דסתם [חליפין] מתנה על מנת להחזיר היא אינה מתנה של הנאה שיקנה באותה הנאה:

'''וכן לענין ממונא.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כתב אתלת מימרי דרבא ולא כתב אהילך מנה ותקנה שדי לך באדם חשוב ושמא סובר הוא שלא קנה שאין אדם מקנה שדהו לאדם חשוב בשכר קבלת מתנה ממנו ולא אמרו כן אלא בקדושי אשה שהיא רוצה בנשואי אדם חשוב ויש בה ב' הנאות ואפשר משום דבההיא בעיא רבא לא פשטה פי' כן אבל בדין הוא שכל שקונה באשה קונה בקרקע. 

ור&quot;ח ז&quot;ל (כתב) כתבה אהילך מנה ויקנו לך נכסי ואמר דההיא הנאה מחשבה ככלי דיהביה הקונה למקנה וקנה בו בתורת חליפין אותן נכסים. ולפי זה אף המטלטלין קנה בה ואיני רואה בזו השמועה זכר לכלי וחליפין אלא למעות וכסף שקונין באשה ובקרקע, ולא ידעתי למה השמיט ר' הגדול דבר זה ולא כתבו בהל':

&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
===[[קידושין ז ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;

'''וש&quot;מ יש דחוי בדמים.''' פרש&quot;י ז&quot;ל יש תורת דחוי בדבר שאינו קדוש אלא לדמיו כגון זה שמתחלה לא הקדישה אלא לדמיו. והשיבו עליו א&quot;כ היאך אמרו ש&quot;מ תלת שהרי מכיון שאתה למד דדחוי מעיקרו הוי דחוי שמענו יש דחוי בדמים.

וי&quot;ל שאפשר שיהא דחוי בדמים ולא יהא דחוי מעיקרו (דיחוי) וכיון שכן תלת חשיב להו משכחת לה כגון מפריש חטאתו ונסתאב והוא עבד ע&quot;ג וחזר בו דאמרי' הואיל ונדחה ידחה אי נמי מפריש דמים עצמן לחטאתו ועבד ע&quot;ג וחזר בו ואמרי' הואיל ונדחו אותם דמים ידחו ולא יקרבו לעולם ומתחלתן לא היו דחויין ואפשר נמי לאשכוחי דחוי מעיקרו דלא הוי דחוי בדמים אלא דחוי הגוף כי הא דאמרינן במסכת תמורה דף כ&quot;ו ע&quot;א בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קדושה ועושה בה תמורה ותמורתה כיוצא בה הא ודאי מעיקרא חייל עליה קדושת הגוף שאלו קדושי דמים אינן עושים תמורה ודחוי מעיקרו הוי (דחוי ובדמים לא הוי דחוי) והוי דחוי שהרי מדחה אף התמורה אלמא כל חד וחד משכחת ליה בלחודיה ושמא יש אף אחרות כיוצא בזו במקומות אחרים וכן לענין מצות מצינו דחוי מעיקרו שנסתפקו בו במסכת סוכה דף ל&quot;ג ע&quot;א והתם לא שייך דיחוי דמים ומ&quot;ה פליג להו בתלת.

ומי שפי' דחוי בדמים שאין דבר אחר מעכבו אלא דמים כגון בהמה זו שאינו מחוסר אלא שיקחנה מחבירו נקר' דחוי אינו כלום שאין לך דחוי גדול מזה ואינו דיחוי דמים שאם רצה חבירו לא ימכרנה לו לעולם בכל ממון שבעולם ועוד דבמסכת פסחים דף צ&quot;ז ע&quot;ב גבי מתני' דתנן המפרי' נקבה לפסחו או זכר בן ב' שנים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה אמרינן ש&quot;מ הני תלת ולא שייך בהו האי פירוש.

ור&quot;ח ז&quot;ל פירש שמע מינה שאף הדמים נדחים ולא אמרינן תמכר ויביא בחצי דמיה קרבן אלא אינה קריבה כל עיקר קתני וכן פי' אותה שבמסכת פסחים שאף הדמי' נדחים שאמרו ויפלו לנדבה ולא אמר יביא בהם שלמים כמו שהיה דין מותר הפסח אלא אמרינן הואיל ונדחה ידחו אף דמיה משלמים ונעקר שם הראשון מן הדמים לגמרי ויפלו לנדבה לענין קיץ המזבח.

אלא שאחרים שונים אותה משנה בלשון אחר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים מפרשי דחוי בדמים מדקתני ירעה עד שיסתאב דלמה ליה מומא כיון דלא חזי היינו מומיה. ויש גורסים כאן קדושת דמים כלומר שמדחה אף תמורה שאינה קריבה והרי היא כיוצא בה.

ולהני תרי פירושי קשיא לי הא דגרסינן בשלהי פ' בתרא דכריתות דף כ&quot;ח ע&quot;א מטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה אמר רב הונא בריה דר' יהושע ש&quot;מ תלת ש&quot;מ ב&quot;ח נדחים וש&quot;מ קדושת דמים נדחה ודיחוי מעיקרו הוי דיחוי והתם ליכא למשמע מינה שידחו אף הדמים כדברי ר&quot;ח ולא שתדחה תמורתו כדברי אחרים, אלא כדברי רש&quot;י עיקר.

ואי קשיא לך למה ליה לרבי יוחנן לאשמועינן הנך תלת ואנן בגמרא נמי אמאי איצטריכנא למידק מדרבי יוחנן ש&quot;מ תלת הא מתני' היא במסכת פסחים כדכתיבנא איכא למימר תנאי היא וקמ&quot;ל דר' יוחנן סבר לה הכי כההיא תנא דפסחים תדע דהא רב לית ליה וסבר דיחוי מעיקרו לא הוי דחוי ואין דיחוי בדמים. 

ואחרים אמרו איצטריך דאי מהתם ה&quot;א שאני התם דדחוי הוא לגמרי מליקרב בפסח ואי מהכ' ה&quot;א שאני הכא דאינו ראוי להקרבה ונדתה מעל גבי המזבח לגמרי אבל התם מתחילתו לא נדחה מעל גבי המזבח לגמרי אבל לא נדחה מעל גבי המזבח אלא מפסח, כך תירצו החכמים הצרפתי' ז&quot;ל ונראים הדברים:

&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
===[[קידושין ח א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;

'''התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר אינה צריכה לחזור בה.''' אלא אינה מקודשת מן הסתם אלא אם כן אמר לה מתחלה דכיון דאמר לה מנה זו ואין שם מנה בטלו קדושין והא דאמרינן בגמרא השתא במנה סתם לא הוי קדושין במנה זו מבעיא לאו למימרא דשוין קתני להו אלא ה&quot;ק השתא במנה סתם אמרת דלא כמאן דאמר לה על מנת דמי במנה זו מבעי' דודאי כיון שאין שם מנה בטלו לגמרי מכיון דלא משמע על מנת אבל רש&quot;י ז&quot;ל פירש במנה זו מבעי' דמצי לחזור, אלמא בעי חזרה:

&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
===[[קידושין ח ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;

'''מנה אין כאן משכון אין כאן.''' משמע לי דהכי פירושא כיון שהוא אינו מקדשה בגופו של משכון אף על פי שאמר לה קני אותו לשעבוד מנה וקנתה אין כאן משכון כלומר שאינו קונה בה דהוי' ליה כהלואה דליתא בעין הואיל ומנה אין כאן לפיכך אינה מקודשת וחוזר ונוטל משכונו ממנה וכן באמת שאין עבד כנעני נקנה במלוה כדאית' לקמן במכילתין ושוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה נתנה במה קנאו ואע&quot;ג דהא מילתא (לא) במלוה דבידה הוא מ&quot;מ משמע באומר לאשה הריני חייב לך מנה בקנין והתקדשי לי בו שאינה מקודשת וכן במכר לא קנה דשעבוד ברשות לוה הוא והיינו טעמא דמלוה אבל אומר לחבירו הריני חייב לך מנה כלומר מחייב אני עצמי לך במנה וקני לי' כלי למשכון עליהם מכיון שמשך קנה כליו לשעבו' והרב ז&quot;ל כתב משכון אין כאן דלא קני' ליה במשכון במידי דמאי יהבת ליה דקני' ליה משכון, וצ&quot;ע:

'''ובמשכון דאחרים.''' דמקודשת כדרבי יצחק. משמע לי מסוגיא דפסחים ד' ל&quot;ד ע&quot;ב דמשכון דתפיס לי' המלוה ברשותו אם לא פרעו בזמנו והוחלט המשכון בב&quot;ד למפרע הוא גובה ואי זבין מלוה או הקדיש משעת הרהנה שפיר זבין ושפיר הקדיש ואי לוה זבין או הקדיש לאו כלום הוא וכולה מדר' יצחק כדאי' התם ובכה&quot;ג הוא דאמרינן הכא מקודשת כגון שהוחלט המשכון אח&quot;כ אבל פדאו לוה כי היכי דאי זבין מלוה והקדיש מלוה איגלאי השת' דלאו כלום עבד ואי זבין לוה והקדיש הרי הוא מקודש ומכור אף לענין קדושין י&quot;ל שאינה מקודשת ואעפ&quot;י שיש בו מקצת קנין מעכשיו ונפקא מינה מדר' יצחק לענין שביעית ולענין שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו אבל קדושין כמכירה הם בגופו של משכון הוא צריך לקדש וכשפדאו, מלוה הוא, זהו הנראה לפי דין המשכון.

ומיהו מדאשכחן לקמן בפ' שני במקדש בשטר חוב דמן הדין מקודשת היא בין במלוה בשטר בין במלוה על פה אלא משום דלא סמכא דעתה מתחילה כדשמואל ש&quot;מ דכל שקונה שעבו' על המלוה מקודשת דהא התם לית ליה למלוה עליו דלוה אלא שעבוד גרידא ולא מצי לזבוני בנכסים דיליה כלום ואפילו הכי מקודשת מן הדין והלכך מלוה שיש עליה משכון כיון שקונה מקצת קנין ואינו יכול למחול ללוה לאחר מכירה אשה מתקדשת בו וכן נראה לדעת הראשונים. מ&quot;מ דוקא במלוה של אחרים דהא נפיק שעבודא מיניה דמקדש לידה דמתקדשת אבל שעבודא דידיה כגון חייב אני מנה לך בשטר או בקנין אין אשה מתקדשת בכך דומי' דמלוה דהכא לא מטי לידה כלום והכא לא נפיק מיניה כלום דשעבודא ברשות לוה הוא וכולו ממונא גביה וכיון דאגיד ביה לאו קדושין נינהו כדפרישית, כך נ&quot;ל:

'''נסכא אין כאן.''' כתב רבינו הגדול ז&quot;ל דלא קאי נמי באבל אמרו ומפורש לנו במקומו בפרק הזהב (ב&quot;מ מ&quot;ח ע&quot;ב):

'''תנא אבא וכו'.''' איכ' דק&quot;ל וליתני אבא להודיעך כחה דריש' וליתני פלוני להודיעך כחה דסיפ' אביך למה לי ואיכ' למימר איצטריך סד&quot;א אביך דמקרב' דעתי' לגבי בריה וידו כיד בנו אע&quot;ג דאמר שיקבלם לי לא הוו קדושין צריכה ואע&quot;ג דלא מצריך להו בגמ' כיון דאמר תנא אביך להודיעך כח דסיפ' תו לא צריך והאי דלא ערבינהו ותננהו איכא למימר דתנא הכי שמעינהו וגרסי' ואי נמי איכא למימר דההיא דתנא אביך משום האי טעמ' דשמע תנא אבא ואביך וגרסינהו דצריכי והדר שמע פלוני וגרסיה דצריך ולעוקריה למשנה ראשונה לגמרי א&quot;א דהא אבא צריך למימר לפיכ' לא זזה ממקומה כלל, ותנא אביך:

'''היתה הסלע שלה מקודשת.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל שחצרו של אדם קונה לו ותמהני אי הכי הא דבעי רב ביבי סלע של שניהם מהו אי משום קנין פשיטא שלא קנת' שאין השותפי' קונין מקח זה מזה בקרקע חצר של שניהם ואי בתוך קופתה המונחת בה פשיט' שקנתה כדמפורש בדוכתא בב&quot;ב דף פ&quot;ד ע&quot;ב ואיכא לתרוצי דהכי קא מבעיא לי' מי אמרינן איהי דעתה להניח את שלה שם ורוצה היא בקידושין ושתקבלם לי קאמרת כיון דאית (ליה) [לה] חלק בחצר ואיהו נמי אקנויי אקני לה מקום בחצר זו שלה לקבל בה קדושין או דילמא כיון דסתם אמרה ליה לא ניחא לה בהו וה&quot;ק ליה כיון דאית לך חצר תנהו בחצרך זהו דעת רש&quot;י ולפי דבריו אינה מתקדשת אלא אם כן קנתה [פי' ע&quot;י סלע].

והא דאמרינן לעיל (קידושין ו' ע&quot;ב) תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך איכא למימר דהתם שאני דכיון דמפיק ממונא אפומה ואם קבלה עליה מדין ערב חייבת לשלם ממונא שקלה מיניה אבל הכא היא לא שקלה כלום ואיהו נמי לא אפיק כלום לשקול ממונא וליזול אבל הדברים מראין שאם אמרה לו השלך מנה זו לים ואתקדש אני לך וזרק מקודשת וכן בדין ערב מחייב בקבלן והכא נמי קתני תנהו לכלב אינה מקודשת טעמ' דאמר' ליה סתם הא א&quot;ל תנהו לכלב ואתקדש אני לך מקודשת ומיהו רישא דסלע לא נצרכה אלא אפי' חזרה ונטלה מנה משם אי נמי לאו דוקא.

ובפסקי חכמי הצרפתים אפי' תן על גב סלע ואקדש לך אינה מקודשת וצ&quot;ע. 

אבל בירושלמי (ב,א) אפי' תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך פרשו משום דזוכה לאשה וחוזר וזוכה לעצמו ולא אתיא אליבא דגמרין ושם אמרו שאם היה חרש שאין לו זכות אינה מקודשת.

ובזה נ&quot;ל לפום גמ' דילן שכל זמן שהם ברשות חרש אם הלה רוצה יכול לחזור ולהוציאה מידו אף היא יכולה לחזור וכן הדין בערב אם אמר לו הלוהו לחרש שיכול לומר לו טול ממנו מעותיך שהרי לא קנה הלה כלום ואם אבדו ואינו יכול להוציאם ממנו בעצמו חייב ומקודשת שהרי מתחלה על מנת שיוציאם החרש אמרה לו והרי עשה כן משל לאומר לחבירו לזון בניו או בני אחרים הקטנים והוא נותן לו שזה זן וזה משלם ואשכחן בכי ה&quot;ג בב&quot;מ דף צ&quot;ט ע&quot;א דאתמר השאילני פרתך ואמר לו ביד מי הכישה במקל והיא תבא אחרי ואמר רב נחמן עלה כיון שיצתה מרשות משאיל ומתה חייב.

וסוגיא משמע דפליגי עלה שמואל ורב אשי ופסק ר&quot;ח והרב ר' משה הספרדי ז&quot;ל דפטור וש&quot;מ דלא מחייב איניש באחריות שאלה וה&quot;ה למלוה סתם כיוצא בו עד דאתיא לרשותיה וקני לה הילכך תן על גבי הסלע ואתחייב או אתקדש לך לא אמר כלום אבל השלך לים או תן לחרש והוציאם עדיין אני אומר שהוא חייב שעל פיו הוציא:

&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
===[[קידושין ט א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;

'''והלכתא שראי לא צריכי שומא.''' אגב דאמר והלכתא אינה מקודשת פסקינן כל הני ולאו משום דצריכי ליה דקי&quot;ל בכל דוכתא דלא אפסיק' הלכתא בהדיא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה קנין ומחצה כדברי רבינו הגדול ז&quot;ל ומקצת הגאונים ומפורש אצלנו בבבא בתרא תדע דהא פסקינן נמי הכא והלכתא כר' אלעזר והלכה כרבא אמר רב נחמן ולא הוה צריך למפסק בהו מידי דליכא מאן דפליג עלייהו אלא ארחא דתלמוד' הוא בהכי:

'''או על החרס.''' פי' אליבא דר' אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי דאי אליבא דרבי מאיר הא אמר עדי חתימה כרתי בין בגטין בין בקדושין בין בשאר שטרות כדאמרינן במכילתין בפרק האיש מקדש הכא כגון שקדשה בשטר שאין עליו עדים ור' מאיר לטעמיה ור' אלעזר לטעמ' אלמא כי היכי דפליגי בגטין פליגי בקדושין וכיון דעדי חתימה כרתי לר' מאיר ודאי מוכח מתוכו בעינן ושטר שאינו יכול להזדייף בעינן כדתנן כתבו על נייר מחוק ועל דפתרא פסול וחכמים מכשירין ואמרינן מאן חכמים ר' אליעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי וחרס יכול להזדייף הוא וכדאמרינן נמי בכתובות דף כ&quot;א ע&quot;ב ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא משום דחספא יכול להזדייף הוא ולא גבי בה כלל מעתה למדת דמתניתין דקתני או על החרס ר' אלעזר היא. ומי שפירשה בחוקק לא דקדק יפה בלשון כתב ושלא לצורך טורח וכדאמרינן דהא ק&quot;ל כר' אליעזר בגטין ובקדושין ועל הנייר נמי נייר מחוק משמע שהוא מזדייף:

'''בתך מקודשת לי וכו'. והא לא דמיא הך שטר' לשטר זביני.''' פירוש ומנא ליה דמיקריא שטרא ק&quot;ל אנא היכן ליעבד כשטר זביני כלומר עד שיאמר בתי מקודשת לך לא אפשר דכתיב כי יקח ולא שתקח היא את עצמה ושטר מכתב כתיב מויצאה והיתה וניחא ליה כי כתיב כי יקח ולא שתקח היא את עצמה בכסף הוא דכתיב דגמרי קיחה קיחה משדה עפרון אבל בשטר אימא ה&quot;נ.

ומפרקינן הכא בענינא דקרא בין בכסף בין בשטר במוכר תלא רחמנא דבעי למימר שדי מכורה לך בכסף או בשטר והכא מעניניה דקרא דבלוקח תלה רחמנא והויות להדדי מקשינן דהא לא דמו קדושי לזביני והיינו טעמא דלא קשיא ליה מעיקרא דלא דמיא האי כספא לכסף זביני דהכא [בעל] אמר הרי את מקודשת לי בכסף (ודי) [זה] והתם [מוכר] אמר שדי מכורה לך בכסף זה. 

ואקשינן התם נמי כתיב שדות בכסף יקנו דאלמא לוקח אומר שדך קנויה לי בכסף ובשטר נמי נימא הכי כדאמרת בקדושין [וקשה] אמאי לא אקשי ליה והא לא דמי האי שטרא להאי שטרא דגט דהתם מוכר אמר הרי את לעצמך הכא קונה אמר בתך מקודשת לי איכא למימר משום דאיכא למימר דומיא דגטין הוא מה התם בעל כותב והיא מקבלת והיינו סברא דמאן דאמר לשמה ושלא מדעתה אי נמי משום דאכתי לא ק&quot;ל אי הויות ליציאות מקשינן לגמרי או דיינינן מינה ומוקמינן באתרא למיגמר הויות מהדדי והיינו בעיא דר&quot;ל בשמעתין:

'''בין על ידי אביה בין על ידי עצמה מקודשת.''' פירוש בתורת שליחות כגון שעשאה שליח ממש או שאמר לה צאי וקבלי קדושין כדאמרינן לקמן אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך דאי מדין שליחות אין שליחות לקטנה אלא משום דהוה ליה כאלו אמר האב כל המקדש את בתי מקודשת לו וכאלו נתן לו ממון שהרי אמר שיקבלם לו וכן תנהו לכלב שלי מקודשת מקודשת.

ובתך מקודשת לי לאו דוקא בתרווייהו, דודאי כי יהיב לה לדידה בין בתורת שליחות דאב בין שנתן לה רשות לקבל קדושין אי נמי אמר הרי את מקודשת היא דהא בקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמרינן חוששין שמא נתרצה האב והוו קדושין ואעפ&quot;י שאמר לה הרי את. ועוד דומיא דכסף (ועוד) [יעיד] דאמרינן לקמן אומר לה בפני שנים הרי את מקוד' לי ואפילו לרבי יוסי בר יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקדושין ניתנו ומינה גמרינן לאומר לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך דאומר לה הרי את וה&quot;ה לעושה אותה שליח לקבל לה קדושיה והיא נערה שאם אמר לה הרי את מקודשת. ורב נחמן כי נקט בתך תרתי קמ&quot;ל דאפי' לדידה כי כתב בתך מהני ולאפוקי שאם כתב הרי את מקודשת לי ונתן לאביה בקטנה לא אמר כלום וכןסיפא אם כתב לאביה בתך מקודשת לי מקודשת שאפילו במגרש ואומר תן גט זה או התקבל לבתך או לאחותך מגורשת ואעפ&quot;י שבגט עצמו צריך לפרש שמה התם מתקנת ר&quot;ג בגיטין היא אבל מן הדין מגורשת ובקדושין שאין צריך לפרש שמה כי כתב בתך ודאי מקודשת אלא הא נמי קמ&quot;ל דאפי' ע&quot;י אביה כי כתב הרי את מקודשת וע&quot;י עצמה אי כתב בתך מקודשת. 

עוד יש לפרש ולומר דסיפא דרב נחמן דוקא היא שאם כתב לאביה בתך מקודש' לי לא אמר כלום דגבי גט בעינן שמו ושמה דאורייתא דכתיב ספר כריתות בעינן סיפור דברים שכורתי' ביניהן ואי אפשר בלא שם שלהם וכו' ולא מתקנת ר&quot;ג היא אלא מדאורייתא וה&quot;נ משמע במסכת גיטין דף כ' ע&quot;א הלכך גבי קדושין נמי צריך לכתוב הרי את פלונית מקודשת לי ואי כתב לאביה בתך פלונית אינה מקודשת שאלו בגירושין אינה מגורשת (אלא) שלא שמענו בגטין שידבר עם אחרים וכן נמי בקטנה צריך לכתוב בתך פלונית מקודשת לי אני פלוני או שיפרש שמו של אב הא בסותם שמן אינה מקודשת דהא אקשויי מקשינן להו לגיטין דבעי שמו ושמה. וההיא דאמר רב נחמן אומר אדם לבתו קטנה לא כתבו רבינו בהלכותיו ושמא הוא מוציא עצמו בזו שכוללת בין נערה בין קטנה כל שלא בגרה:

&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
===[[קידושין ט ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;

'''כתבו לשמה ושלא מדעתה רב פפא ורב שרביה אמרי אינה מקודשת משום דבעי דעת מקנה.''' פי' אף דעת מקנה והוא הדין לדעת בעל כי התם וכתב ר&quot;ח ז&quot;ל דהלכתא כוותיהו משום דמתני' דאין כותבין שטרי אירוסי' ונישואי' מסייעא להו ואשנויי לא סמכינן ותו דרב אשי סבירא ליה כוותיהו וכן הסכים הרב אלפסי ז&quot;ל מדגרסינן בפרק הנושא (כתובות דף ק&quot;ב ע&quot;א) אמר ליה רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב וכו' א&quot;ל לא נתנו ליכתב כלומר אעפ&quot;י שכתבן אינן ככתובין שיגבה מן המשועבדים דהא לא קני לו שעבודא עלייהו אלא כך וכך אני נותן אמרו ואקשו עליו תא שמע אין כותבין שטרי אירוסין אלא מדעת שניהם כלומר ואי ס&quot;ד לאו ככתובין הן אמאי בעי דעת שניה' ומפרקינן לא בשטרי ארוסין ממש וכדרב פפא ורב שרביה דע&quot;כ מוקי ליה למתניתין כותייהו דהא אמר לא ניתנו ליכתב וכן פרש&quot;י ז&quot;ל שם. 

ויש שרגילין לפרש בשניתנו ליכתוב שיכתבו העדים מעצמן או לא מי אמרינן בההוא הנאה דמחתנו אהדדי גמרי ומשעבדי נפשייהו ורוצין שיכתוב או לא ואמר ליה לא נתנו ליכתוב ואייתיה ליה סייעתא מדתנן אין כותבין אלא מדעת שניהם ודחינן לה בשטרי אירוסין ממש וזה הפי' אינו נכון חדא דלא הוה למימר לא ניתנה ליכתוב דמשמע כלל כלל מדלא קאמר אין כותבין ועוד מדאקשי' עלה מהא דתנן התם הפקחין היו כותבין ומאי קושיא התם כשרצו שניהם לכתוב או שהתנהו מתחלה על מנת לכתוב ואין פקחות בזה אלא במה שכותבין כל זמן שאת עמי ותו היכא אקשינן עליה והיא נזונת מנכסים משועבדים (והאי) [ומאי] קושיא מתני' בשכתבו [ברצונם] כסיפא דקתני היו כותבין ואמאי אצרכיה לאוקמא בשקנו מידו שניתנו ליכתב דאלמא כתיבא בלא קנין לא מהני לימא בשכתבו לחוד אלא משמע כפי' ראשון שכתבנו. 

ובתשו' הגאונים ז&quot;ל מצינו שהגאון רב נטרונאי חולק בדבר על הגאונים ז&quot;ל שאמרו כלשון ראשון וכן ראיתי לבעל הלכו' שפסק כרבא ורבינא והרי הדבר בספק מעתה ומסתברא דהיכ' דשויתי' שליח לקבלה אין שטר הקדושין נכתב (מדעתה) [מדעתו] כדקיימא לן גבי גט דאפי' באומר אמרו גט פסול ובטל הוי והכא נמי מהתם גמרינן מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה ולא שלוחו ואפי' באומרה אמרו וראיתי לרב ר' משה ז&quot;ל שכתב ואם קדש בשטר אינו כותבו אלא מדעת האב אי מדעת השליח ואינו נכון לדעתי:

ה&quot;ג וכן גרסי רש&quot;י ז&quot;ל: '''אמר קרא בעולת בעל.''' ולא גרסי' והיא אלא מכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קאמר דאלו והיא בעולת בעל בבני נח כתיב ולא גמרינן מינה לישראל ולקמן נמי מוכחא דמבעיא לן מאי עביד ליה ואלו והיא בעולת בעל דרשינן מיניה בעולת בעל הי' להם נכנסה לחופה ולא נבעלה לא הי' להם סנהדרין דף נ&quot;ז ע&quot;ב ומפורש נמי בירושלמי דמכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קא גמרינן הכא ביאה:

'''עד דקדיש והדר בעל קמ&quot;ל.''' אי קשיא לר' נימא הכי איכא למימר דסבר לה כמ&quot;ד משמע שניה' כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו עד שיפרש לך הכתוב יחדו ור' יוחנן סבר לה כמאן דאמר משמע שניהם כאחד:

'''אם כן נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכא משכחת לה.''' מכאן אתה רואה מפורש שקדושי כסף מן התורה הם ולא מדבריה' שהרי נערה המאורס' דאמר רחמנא בסקילה בקדושי כסף היא ומי שכת' דקדושי כס' דרבנן ואסמוכי הוא דאסמכינהו אקראי תמהני אם האיר עיניו בשמועה זו ואין רוח חכמים נוחה הימנו בדבר זה שאם כן בכל מקו' תאמר בו דרשות דרבנן אסמכת' נינהו ועקרת תלמוד ערוך שבידינו אלא ודאי אין אומרים כן אלא כאותם שהזכירו חכמים שהם מדבריהם ועוד שלפי סברא זו מי שקדש בכסף ובא אחר וקדשה בשטר היה לו לחוש לקידושי שניהם וכולה מכילתין מוכחא דליכא למיחש להא מלתא כלל וכן מצינו שקידושי כסף מאכילין אותה בתרומה כדמוכחא שמעתין דלקמן ואם אינו קונה למה מאכיל:

&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
===[[קידושין י ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;

'''מה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה וכו'.''' קשיא לי מי דמי התם ביאה באיסור הוא וכיון שהיא אסורה איסור גמור היאך תקנה ודמיא למאי דפרכינן לעיל שאין קנינה לשום אישות ואת&quot;ל דההיא לאו פריכה הוא הא עדיפא טפי דלא חזיא לאישות כלל ומתוך הדוחק יש לי לומר דלאו ק&quot;ו ממש הוא אלא שהוקשו כסף שבבת ישראל לכסף שבשפחה כנענית (ס&quot;א ונשאו בה ק&quot;ו לחזק הדבר וזהו שאמר גבי שפחה כנענית) לא שייר בקנינו והכא שייר בקנינו כלומר ואין מקישין כסף זה לכסף זה:

&lt;קטע סוף=י ב/&gt;
===[[קידושין יא א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;

'''מאי אמרת ליסטים מזוין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו.''' פרש&quot;י ז&quot;ל וסבר וקביל ואחרים השיבו והא תניא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צ&quot;ב ע&quot;ב) אומר לו הרי שלך לפניך ואני אומר זו סברת בן בג בג היא שהוא סובר הגיעו משום דקלא אית לי' למילתא והכא קאמר מאי אמרת שהוא סמפון שאינו מצוי בעבדים ליסטים מזוין הנהו קלא אית להו וסבר וקביל ואינו מקח טעות.

וי&quot;מ קלא אית להו ואין חוששין שמא ימצא ליסטים מזוין הואיל ומעתה אין לו קול שאם היה כן היה לו קול ומיהו לכשימצא כן לוקח אומר לו הרי שלך לפניך שבודאי לא שמע שאם שמע לא היה לוקח.

ואי קשיא לך יהא איכא סמפון בעבדים כדאמרינן בב&quot;מ דף פ' ע&quot;א שפחה זו שוטה היא משועממת היא נכפית היא היה בה מום אסר וסנפו בין המומין וכו' הרי זה מקח טעות איכא למימר מומין הללו ניכרין הם מיד ואין לחוש לשמא ימצא בה סמפון מאחר שאין לה עכשיו וכי קתני הרי זה מקח טעות בשלא ראה אותה א&quot;נ ראה ושלא שהה כלום כדי שיכיר בה א&quot;נ כ&quot;ש דהנהו קלא אית להו ואין חוששין אי נמי לא שכיחי ולא גזור בה רבנן:

'''כי קאמינא דקדשה בליליא אי נימא דשויא שליח.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ובנתיה דר' ינאי נמי אי שוו שליח לא מקדשן בפחות מתרקבא דינרי ולא מחוור אלא הכי פירושו פשטה ידיה וקבלה לא קאמינא כלומר איני אומר דקפדה אנפשי' ולא מתקדשה (ולא מק') אלא כי קאמינא קפדה בדשויה שליח אי נמי דקדיש בלילא שסתם כל הנשים מקפידות על עצמן ואינן מתקדשת בכחות מדינר ושליח ששנה לא עשה ולא כלום אבל בדינר מתקדשות ואפי' בנתיה דרבי ינאי דכיון דשויה שליח ואיהו קביל בה קדושין בקדושין של שאר נשים אתקדשת דאם איתא דלא ניחא לה עלה רמיא לגלויי שהיא מקפדת על עצמה יות' משאר הנשי' וכן בפשט' ידה וקבלה קדושין בליליא ידעה שהוא לא יתן לה אלא בקידושי שאר הנשים ומינח ניחא לה.

אבל אין לפרש דאי פשטה ידה וקבלה פחות מדינר אינה מקודש' מפני שבטלה דעתה אצל שאר הנשים כמו שפירשו רבים שאין לשון הגמרא מסכים לכך שהרי אמר פשטה ידה וקבילה לא קאמינא כלומר איני הולך אחר קפדנות סתם כל הנשים בפשטה ידה וקבילא קדושין:

'''רב יוסף אמר טעמייהו דבית שמאי כדרב יהודה אמר ר' אסי.''' קשיא לרב יוסף רב אסי דאמר כבית שמאי איכא למימר אין הכי נמי ורב יוסף לא איכפת ליה ולא סבירא ליה מאי כסף דקאמר רב יהודה כסף קצוב הוא ומטעא נמי טעי דאיהו סבר כסף צורי כל דהו צורי ואפי' דינר ורב אסי כסף צורי דהוא סלע קאמר והיינו דאקשינן הכא וכללא הוא וכו' ולא גרסינן גופא כדגרסי', אלא לאפוקי מדרב יוסף קא בעינן.

ויש לפרש דה&quot;ק ר&quot;י מעיקרא לדרב יהודה בהא פליגי דב&quot;ש סברו אפי' אינו קצוב כסף צורי הוא וכל דהו צורי ואפי' דינר דהואיל דחזינן דכל כסף שקצוב בתורה כסף צורי הוא ושקלים נינהו ואפי' היכא דלא כתב בהו הכי כגון מוציא שם רע דמגמר גמרי מהדדי אף כסף שדברה בו תורה בכל מקום כסף צורי ומיהו כיון דלא כתי' בהו שקלים דינרי' נינהו וב&quot;ה סברי דוקא בכסף קצוב:

&lt;קטע סוף=יא א/&gt;
===[[קידושין יא ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;

'''וכללא הוא והרי טענה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל מדקתני שתי כסף דכסף האמור בתורה לאו קצוב הוא אלא ממון הוא ולא פי' כמה ומסרן הכתוב לחכמים ומפרקינן מה כלים שנים אף כסף שנים ולא מחוור לי דאם כן לימא שני דינרים שאין כסף צורי אלא דינר כדתנן בדינר וידוע שהטענה שתי מעין.

לפיכך נראה כלשון האחר שפרשו בה דמשום דקתני שתי מעין ולא אמרו דינר ומפרקינן התם דומיא דכלי' מה כלי' שני' אף כסף ב' ומה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב כלומר מה כלים שהוא כלים והוא חשוב כלומ' הוא ראוי למלאכה ושלם שלכך יצאו כלים למה שהם אף כסף כל שהוא חשוב כלומר שהוא מטבע כסף ואין לך מטבע של כסף פחות ממעה והוא סוף מטבע האמור בתורה דכתיב עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרין מעין סלעא לפיכך אמרו שני מעין, וזו היא עיקר הגרסא.

אבל מגיהי ספרים הגיהו ומה כסף דבר חשוב ורש&quot;י ז&quot;ל אמר לאפוקי מדשמואל דאמר טענו שני מחטין והודה לו בא' מהן חייב לכך יצאו כלים למה שהן ואינו נכון דהא אמרינן התם דייקי קרא כותיה דשמואל מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ואמרינן נמי ושמואל איצטרי' דאי כחב רחמנא כלים ולא כתב כסף הוה אמינא מה כלים שנים אף כסף שנים אבל דבר חשוב לא בעינן כתב רחמנא כסף ועוד דבההיא דשמואל ליכא התם מאן דפליג וגם במסכת שבועות מחליף ושנה הגיר' ואמר אף כל גרסינן ולא גרסי' כלים ושם מפורש בפירו':

'''ושל דבריהם כסף מדינה.''' קשה לן וכללא הוא והא תנן התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יוסי הגלילי אומר מנה ופשטינן בפרק החובל (בבא קמא דף צ' ע&quot;ב) בגמרא דמאי מנה מנה צורי ונראה שכל כסף קצוב כגון סלע וכיוצא בו אם הוא של דבריהם סלע מדינה הוא אבל מנה של דבריהם פעמים הוא מנה צורי פעמים מנה מדינה תדע דהתם פרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף ל&quot;ו ע&quot;ב) תנן זה נוטל מנה ומנה צורי קאמר ובעי למיפשט מהתם דלא תני תנא סלע מדינה ולא פשטיה מדקתני מנה שהוא מנה צורי.

ויש לפרש שמה שאמרו ושל דבריהם כסף מדינה אינו כלל לכל כסף של דבריהם אלא אף של מדינה לפיכך כל שלא פירשו לך חכמים הוא מסתם כסף מדינה שאתה תופס המועט ולפיכך לא פירשו לך ואם תפשת מרובה לא תפשת ויש מקום ששנו כסף צורי אין זה קושיא ואינו יוצא מן הכלל:

&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;
===[[קידושין יב א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;

'''חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.''' יש אומרי' בדבר המתקי' שכיון שאם נזדמן לו דרך למדי יכול להוליכו בידו שם שוה פרוטה אז (ס&quot;א אף כאן) הוו קדושי אבל דבר שאינו מתקיים אעפ&quot;י שהוא שוה פרוטה במדי כאן אינו שוה כלום ואם תוליכנו למדי אינו שוה כלום והאיך נחוש לקדושין זה דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל ולדבריו יכולין הוו לתרץ משנתנו דקתני שוה פרוטה בשאינו מתקיים אלא מילתא דרויחא ליה ודקושטא היא נקט והדברים קרובים. 

ואיני יודע אם שוה בודאי במדי פרוטה והוא דבר מתקיים אם קדושיו קדושין ודאי ומשמע לי שאינן אלא ספק שאין לקדושין אלא מקומן ושעתן בלבד אעפ&quot;י כן חששו לספקן ולענין גזל הגר אתמר בפרק הגוזל (בבא קמא דף ק&quot;ה ע&quot;א) דפחו' משוה פרוטה אפי' בגזלה קיימת לא הי' צריך לילך אחריו דאיןחוששין שמא תיקר ולא חיישינן נמי לשוה פרוטה במדי ומייתי אשם ומתכפר אלמא אין לממון אלא מקומו ושעתו אלא חומר הוא באשת איש:

&lt;קטע סוף=יב א/&gt;
===[[קידושין יב ב|דף יב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יב ב/&gt;

הכי גרסינן: '''אמרי ליה רבנן לרב חסדא אמרי דאיכא סהדי באודית דידעי דההוא יומא הוה ביה שוה פרוטה.''' והכי פירושה: דהכא אתחזק קלא דבמדינת הים איכא סהדי דידעי דהוה ביה שוה פרוטה ואמר ליה דלא אסרינן לה עד שיבואו עדי' ויעידו שאין אוסרים אותה להמתין לעדים מפני קול כיוצא בזה וכן בההיא דר' חנינא קלא הוה בהו דאיכא עדי' במדינ' הים דידעי שנשבית וטמאה היא.

ודכוותה נמי בבא בתרא דף קל&quot;ה ע&quot;א גבי ההיא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי ואמר להו היינו דר' חנינא ואסיקנא לה נמי זילו חושו לה.

ואע&quot;ג דחיישינן לקלא בפרק המגרש (גיטין דף פ&quot;ט ע&quot;א) שאני הכא דכיון דקדושי קמא נינהו מימר אמרי עיינו רבנן בהו ולא הוו שוה פרוטה בההוא יומא ובכה&quot;ג סבר רב חסדא דמבטלין קלא וקרוב לענין זה מפורש שם בפרק המגרש אם כן קול שלא הוחזק בב&quot;ד היה ואעפ&quot;י כן חששו כיון שקרוב הדבר והכי דייק לישנא דהא אמרינן. 

ואיכא דלא גרסי הכא והא אמרינן ומפרשי כגון שאמרו עדים בודאי אנו יודעים דהוו סהדי כאן בשעת קדושין והם יודעים אם שוה פרוטה אם לאו שהם שמו אותו מיד אחר קדושין וסביראלהו לרבנן שממתין להם עד שיבאו ויתברר הדבר. ולאו מילתא היא דאם כן אמאי פרשי רבנן מההי' משפחה אי אתו ואמר שוה פרוטה פשיטא דפסילא ולא מדאביי ורבא אלא רב חסדא גופיה מודה ואי דלא אתו להוי כמי שלא היו שם עדים כלל שהרי אין אנו יודעים אם שוה אם לאו אלא ודאי קלא הואהכא ובלא קלא לא היה חיישינן לה הכא כלל שאם באנו לחוש שמא הוזל למה להו לרבנן למימר והא איכא עדים במדינ' הים בלא עדים נמי ניחוש שמא הוזל וכן בההיא דב&quot;ב דף קל&quot;ה ע&quot;א דכל מאן דמוחזק לן דלית ליה אחי אשתו מותרת לשוק וכל שכן כשאמר אין לי אחים אלא ע&quot;כ לקול חששו:

ופי' '''אם הקלנו בשבויה.''' דמנוולה נפשה לגבי שבאי ואע&quot;ג דעידי טומאה אתמר כדאיתא בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף כ&quot;ג ע&quot;א) אפי' הכי לא חיישינן לקלא אלא אמרינן מעולם לא נטמאת שחזקה דמנוולה נפשה לגבי שבאי ולא יבואו עדים לעולם שיעידו על טומאתה והתם בבבא בתרא גרסינן בנסחי עתיקא. ובהל' רבינו הגדול ז&quot;ל אם הקלנו בשבויה דמנוולה נפשה לגבי שבאי נקל באשת איש. 

ויש מפרשים אם הקלנו בשבויה דאיסור לאו נקל באשת איש דאיסור חנק ואינו מחוור דבאורייתא לא שנא איסור לאו לא שנא איסור כרת כדאמרינן בפרקא בתרא דיבמות ד' קי&quot;ט ע&quot;א.

וליכא לפרושי משום שכל זמן שלא ראינוה שנבעלה בחזקת היתר קיימא שאף באשת איש כל זמן שלא ראינוה שנתקדשה בודאי אתתא בחזקת פנויה קיימא והעמד אותה על התירא הראשון וכל שכן בההיא דב&quot;ב דכיון דמוחזק לן דלית ליה אחי בחזקת היתר עומדת ועוד שאם כן לא היה להם לומר אם הקלנו בשבויה נקל בא&quot;א שהרי אין חומרא של זו משום א&quot;א ולא קולא של זו משו' שבוי' אלא מחמת החזק' אלא ש&quot;מ כדפירש' וקולתה של זו משום שבוי' שהיא מנוולה נפשה מה שאין כן בא&quot;א:

&lt;קטע סוף=יב ב/&gt;
===[[קידושין יג א|דף יג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;

'''סברא אי שדינא להו איתחייבנא בהו.''' איכא דקשיא ליה וכיון דדינא קאמרינן חשדינהו ונימא ליה הרי שלך לפניך והראב&quot;ד ז&quot;ל תירץ כגון דאפקדיה ניהלה לזמן ועדין לא הגיע זמן ואינו נכון שאם כן הוה ליה למימר הכי התם בדאפקדיה גבה עד זמן דאי שדיא להו מחייבא בהו שאין פשטה של ברייתא בפקדון של זמן כדי שיאמרו מי דמי דהא דמי ודמי אלא אם כן מפקת לה לברייתא מפשטה והלכה.

אלא ה&quot;פ: בשלמא הכא איהי טעיא וסבר' אי שדינא להו מחייבנא בהו אבל גבי קדושין כולהו ידען דלא מחייבן אי איתא דלא ניחא לה תשדינהו. ופריך רב אחאי הא נמי לא גמירי אינשי והיינו דקאמר סברא אי שדינא להו מחייבנא בהו (אבל גבי קדושין) ולא אמרינן אי שדיא להו מחייבא בהו שאין זה מן הדין אלא שהיא סבורה כן ול&quot;נ (ס&quot;א ולי נראה) דודאי בפקדון אי שדיא להו מחייבא בהו עד דאמרה ליה תא שקול פקדונך מיד ליד ואמר לה לא מקבלנא דבתר הכי שדיא להו ואמרה הרי שלך לפניך ואנן לא דייקינן עלה דאשה משום דלא טענה דאי הכי הוה לה למימר ליה לא בעינא בקדושין אלא משום שתיק' ועיכוב המעות אתינן עלה ובודאי בשתיקה אי שדיא להו מחייבא בהו בפקדון:

ואסקינן '''חושו לה.''' וא&quot;ת בלאו הכי נמי חיישי' לה מדשמואל תפשוט דליתא דשמואל וי&quot;ל חושו לה לדרב הונא אפי' היכא דליכא למיחש לדשמואל כגון דלא יהב לה מעיקרא מידי אלא שדא לה כסף מעיקרא לתוך חיקה וחזר ואמר התקדשי לי בו ולא אעובדא דציפת' שדרו דהתם בלאו דרב הונא נמי חיישינן מדשמואל אי נמי האי גברא לא בציפתא קדיש בפי' אלא סתם אמר לה התקדשי בה וכשנטלה ואמרה לו הא לאו שוה פרוט' אמר לה אנא תקדוש בד' זוזי דאית בה אמרי ומשמע ולא בה א&quot;נ דפריש ולא בה ואע&quot;ג דסתמא בו ובמה שבתוכו משמע כיון דפי' מיד גלי אדעתיה דהכי קאמר מעיקרא ומיהו גילוי דעת אחר דקדושין לא מחוור לי כיון דלא מצי הדר ביה אלא יש לומר דסתמא בו ובמה שבתוכו משמע אבל בו בלבד לא ניחא ליה דתקדושי דאיהו לקדושי ודאי אכוון ולא לקדושי ספק בפחות משוה פרוטה דלא ניחא ליה בקדושין דספק דאגידה ולא יהבי ליה לא הך ולא אחריתי וכיון דאיהי לא ידעה ולא כוונה למה שבתוכו הילכך ליכא למיחש לקידושי ספק דציפתא וקסבר רבא דמשום דשתיק' ליכא למיחש לקדושי ספק לד' זוזי דבהו ואף ע&quot;ג (דאי תרצית) [דהיא נתרצית] מעיקרא בקדושין דציפתא (סבירא ליה) [סברה לית] בהו שוה פרוטה ולאו כלום הוא אבל זוזילאו לשם קדושין קבלתינהו. 

והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב חוששין לה משום ציפתא ולאו משום שתיקתה במעות. ושמא גרסא אחרת מצא בו.

ומשמע דבשתיקה דלאחר מתן מעות בפקדון אפילו שידך אין חוששין בקדושיו ואע&quot;ג דאמרינן בפרק ב' ד' מ&quot;ז ע&quot;א האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת התם כשאמרה אין ואע&quot;ג דקתני מקודשת סתם לא בא לומר לך ששתיקתה מועלת כלום דהתם לאו בעיקר דין קדושי סתם ושתיקה הדברים אמורים כדי שיפרש רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת ולא בא אלא ללמד דין קדו' בפקדון ומלוה ולעולם כשרצתה ואמרה אין אבל כאן דקתני רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת משמע אבל לא בשותקת וראיתי מי שדקדק מהתם דשתיקה דלאחר מתן מעות בדשידך הוו קידושי ואינו כלום:

&lt;קטע סוף=יג א/&gt;
===[[קידושין יג ב|דף יג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יג ב/&gt;

הא דתנן '''האשה שהביאה חטאתה ומתה יורשין יביאו עולתה.''' הוא הדין לאיש זב ומצורע דמייתי עולה וחטאת אלא חדא מנייהו נקט משום דריש' דמתני' באשה היא שנויה במסכת קינין (ב,ה):

'''ואמר שמואל והוא שהפרישת' מחיים.''' ואעפ&quot;י שהפריש דוק' בשקרב חטאתה כבר אבל לא קרב חטאתה לא יביאו יורשים עולתה שאין עולות קודמות לחטאות לעולם וחטאת לאחר מיתה א&quot;א ואעפ&quot;י שפקע מיניה חובת חטאת כיון שעולה זו לא הוקבעה ליקרב בחייה אין מקריבין אותה וכל שכן לרבי יוחנן דמוקי לה כשלא הפרישתה מחיים שאםלא הקריבה חטאת אין מפרישין לה עולה כלל ומיהו ר' יוחנן אפי' בשלא הפרישה עולתה וה&quot;ה לשהפרישה מוקי לה עד שתקרב חטאתה לא חלה עליה חובת עולה כלל שהחטאת היא קובעת כדתנן (כריתות ט:) מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר או העשיר והעני הכל הולך אחר חטאתו ואפי' למאן דפליג התם הכא מודה מפני שהחטאת קודמת לעולם.

ואיכ' דקשי' ליה דקתני סיפ' דמתני' הביאה עולתה אין היורשין מביאין חטאתה משמע הא היא עצמה אם לא מתה תביא חטאתה אעפ&quot;י שכבר הביאה עולתה והא אמרינן בפרק תמיד נשחט (פסחים דף נ&quot;ט ע&quot;א) וכי תימא בשקרבה עולתו ומי קרבה עולה קודם חטאת והתני' וכו' ואמר רבא שאני עולת מצורע דרחמנא אמר והעלה את העולה שהעלה כבר טעמ' דכתב קרא הא בעלמ' אסור ואפי' בדיעבד לא משכחת ליה.

ויש שדוחה דלמא שאני מצורע דכתיב זאת תהיה דמשמע עכוב' לפיכך הוצרך לרבות והעלה את העולה אבל בעלמ' בדיעבד תביא את חטאת' אחר עולתה וקשה דהא אמרינן בזבחים דף צ&quot;א ע&quot;א הביא אשמו ונשחט לא יהא אחר ממרק בדמו עד שתשחט החטאת אלא תעבור צורתו ויצא לבית השרפה ואמאי אסור בדיעבד דאי משום זאת תהיה לאו אשחיטה קאי ומפרשי דמשום הכי אמרינן שאם הקריבה עולתה תחזור ותביא חטאתה משום דגמרינן ממצורע דכתיב בה והעלה את העולה שהעלה כבר ומיהו גבי אשם לא גמרינן שדנין חטאת ועולה שבכל ארבעה מחוסרי כפרה מחטאת ועולה שבמצורע ואין דנין אשם וחטאת מעולה וחטאת והכי ודאי משמע התם בפרק תמיד נשחט דבכל מחוסר כפורים קאמרינן, ועיקר. 

והראב&quot;ד ז&quot;ל פירש שם במסכת קינין דהאי הביאה לאו דוקא הקריבה אלא שהפרישה וריש' מכיון דאפרישת איקבע לה והא דאמרינן גבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר נמי משעת הפרשה הוקבע ואע&quot;ג דתנן במסכת כריתות דף כ&quot;ז ע&quot;ב הפריש כשבה ונסתאבה אם רצה יביא בדמיה עוף דאלמא לא הוקבע בעשירות משעת הפרשה שאני התם שאינו ראוי להקרבה אבל אם ראוי להקרבה שלא אירע לו דבר אחר משעת הפרשה הוקבע:

והא דפסק רב פפא '''מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן היורשים דשעבודא דאורייתא.''' הוו בה רבנן קשישי ז&quot;ל מהא דאמרינן בשלהי גט פשוט דף קע&quot;ה ע&quot;ב אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אלמא שעבודא לאו דאורייתא ופריק בה רבינו הגדול ז&quot;ל דהתם ה&quot;ק משום שלא תנעול דלת בפני לווין אוקמוה אדאורייתא שגובה מן היורשין דשעבודא דאורייתא.

וזה הפירוק אינו מספיק לתרץ קושיתנו כהוגן שאם כן למה הוצרך לומר כן שמשום כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אוקמוה אדאוריי' בלא טעם נמי אדאורייתא קמה שאין חכמים יכולים לעקור דין תורה בחנם וכאן אין טעם שיהו צריכין לעקור דין תורה בשבילו וא&quot;ת לדידן נמי למה אמרו ואינו גובה מן הלקוחות דלית לה קלא לימא משום דשעבודא לאו דאורייתא לא קשיא דגבי לקוחות יש לומר שיגבה מהם כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אעפ&quot;י שאינו גובה מדין תורה כמו שאמרו במלוה בשטר למ&quot;ד התם דבר תורה אינו גובה ואעפ&quot;י כן חששו לתקנת לווין ועקרוה לדין הלקוחות מן התורה מפני תקנתן של לווין לפיכך הוצרכו לומר דכיון דלית ליה קלא יש לנו להעמיד לקוחות כדינם שזכתה להם תורה ואין לתקן עליהם ולהפסידן מפני תקנתן של לווין אבל ביורשין ודאי כיון שמן הדין חייבין לפרוע פשיטא דצריכין לפרוע דליכא למיחש בהו לקלא ולמה הוצרכו לומר כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אלא ש&quot;מ משום דשעבו' לאו דאוריית' ועוד רב פפא הוא דאמר פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו אלמא שעבוד נכסים אינו מן התורה. 

ובמסכת כתובות דף פ&quot;ו ע&quot;א נמי אמרו ליה לרב פפא לדידך דאמרת פריעת בעל חוב מצוה אמר לא בעינא למעבד מצוה מאי כלומר לדידך דפליגת גבי יתמי ואמרת פריעת בעל חוב ליתיה משום שעבו' נכסים אלא מצוה ויתמי לא מחייבי בה דידיה נמי כי אמר לא בעינא למיעבד מצוה מאי אית לך עליה אמר לי' כדתניא כגון לולב איני נוטל סוכה איני עושה כו' כלומר וכאן נמי היו כופין אותו במילי אלא שאין יורדין מן התורה לנכסיו מה שכתב בתורהי תשלומין דנזיקין ושומרין לומר שהוא חייב לשלום ובית דין כופן אותו על מצותו ואפשר שב&quot;ד יורדין לנכסיו מן התורה וזו היא כפיה שלו במצוה זו ולא מייתי ההיא דלולב איני נוטל אלא לומר שכופין על מצות עשה וזהו פירוש אותה שיטה. מכל מקום למדנו לרב פפא דשעבוד נכסים לאו דאורייתא. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב הא דאמר רב פפא מלוה על פה וכו' שעבוד' דאורייתא בהא קיימ' משום דעיקר חלוקתן של רב ושמואל ור' יוחנן ור&quot;ל בעולת אשה שמתה שחייבת מן התורה דהא בהדיא אמר רב פפא בסוף גט פשוט גובה מן היורשין שלא תנעול דלת בפני לווין פי' לפירושו בהא וכיוצא בה כלומר בכל מלוה הכתובה בתורה דכמאן דכתיבה בשטר דמיא הוי שעבוד' דאוריית' ולא דייק דא&quot;כ (ס&quot;א לא הל&quot;ל) הלכתא מלוה על פה דמשמע שהוא כולל כל מלוה על פה ואפלוגת' דרב ור' יוחנן קאי ואינהו בתרווייהו פליגי ועוד דהא למ&quot;ד שעבו' לאו דאוריית' אפילו במלוה בשטר מן התורה לא גביא והכי אית' בסוף גט פשוט (ב&quot;ב קע&quot;ה ע&quot;ב). 

ובתשובה לרבינו האי גאון ז&quot;ל התם הכי קאמר אפי' תימא שעבוד' לאו דאוריית' דינא היא דלגבי מיתמי משום נעילת דלת.

ואחרים אמרו דרב פפא לא נתכוין אלא לפסוק הלכה שגובה מן היורשים ואינו גובה מן הלקוחות ואמר הכא אפי' למאן דאמר גובה מן היורשים משום דשעבוד' דאוריית' אעפ&quot;י כן אינו גובה מן הלקוחות דתקינו רבנן אדאוריית' והתם נמי אמר אפי' תימא דשעבוד' לאו דאוריית' ולפיכך אינו גובה מן הלקוחות וגובה מן היורשים משום תקנה ולא תקנוה בלקוחות משום דלית ליה קלא ה&quot;נ התם סברא דנפשיה.

ור&quot;ת ז&quot;ל פי' שאלו מן הסברות המתחלפות בחלוף המסכתות והם כמו איכא דאמרי, אבל מפני שלא נשנו כא' לא נאמר בהם איכ' דאמרי והרבה כתבו כיוצא בה לפי דעתו.

ומסתבר' דהלכתא שעבוד' דאוריית' חדא דר' יוחנן ור&quot;ל הכי סביר' להו וכל ר&quot;י וריש לקיש בהדי רב ושמואל הלכת' כוותייהו ועוד דרב הונא בריה דר' יהושע פליג אההיא דאמר רב פפא פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו ומשמע משום דס&quot;ל שעבוד' דאוריית' ולאו מצוה גרידא הוא וסוגיין בפרק הניזקין (גיטין דף נ' ע&quot;א) בשמעת' דשטר חוב היוצא על היתומים נמי משמע שרבא סבר שעבוד' דאוריי' דקאמר נזיקין דינייהו מן התורה בעידית מיתמי ובעל חוב דיניה בזיבורית מן התורה מנייהו ואלו למאן דאמר שעבוד' לאו דאוריית' כולהו מיתמי לא גבי כלום מן התורה.

והא דאקשי' בפרק הגוזל קמא (בבא קמא דף ק&quot;ד ע&quot;ב) וכי איכ' אחריות נכסים מאי הוה מלוה על פה היא וכו' תיקשי למ&quot;ד אינו גובה מן היורשין. אבל רש&quot;י ז&quot;ל כתב שם דאע&quot;ג דפסקינן גובה מן היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אבל שאר חוב דלאו מלוה לא ולא מחוור דמשמע דאפילו לההוא לישנא לא פלוג רבנן אלא בכל חוב ואפילו גזילות גובין מן היורשין ובפרק הגוזל זוטא דף קי&quot;א ע&quot;ב תני רב הושעי' אם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם דק&quot;ל התם כותיה ושמעינן מיני' שאף גזילה גובה מן היורשין אי משום דלא פלוג רבנן אי משום דהלכתא שעבוד' דאוריית', וכן עיקר כדעת רבינו הגדול ז&quot;ל:

'''אלא מדאמר רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה מכלל דלכו&quot;ע שריא.''' קשיא לן ולימא ליה כי אמר רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה ביבמה דלכ&quot;ע שריא וא&quot;ת בלאו הכי נמי אסורה ליה דילמא באלמנה מן האירוסין א&quot;נ לעבור עליו בלאו ועשה כן דחאוה בירושלמי ואיני יודע למה לא אמרו כאן בגמרא דילן:

'''לכ&quot;ע בעשה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דכתיב ושלחה מביתו ויצאה וגו' והיתה לאיש אחר בגט ולא במיתה ולאו הבא מכלל עשה עשה ואינו מחוור לפי שהיו צריכין בגמרא לפרש כן ולומר במסקנא בהאי עשה מאי דרשינן ביה אלא שאין זו הדרשה שנויה בשום מקום ושלחה מצריך צריך.

ואחרים פירשו מדכתיב ודבק באשתו ודרשינן בסנהדרין דף נ&quot;ח ע&quot;א ולא באשת חברו וא&quot;ת והא בבני נח כתיב ומחיים איכא למימר נאמר' לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה וכי כתב רחמנא דאלמנה לכהן גדול בלאו הא לכ&quot;ע לאו בלאו אבל עשה דאית ביה קיימא שכן בפסולי המוקדשין. 

ולדידי משמע דהאי עשה לאו דוקא אלא בא לומר לך שלא התירה תורה אשת איש לאחר מיתה וכיון שכן אסורה היא לפי שהיתה בכלל איסור ולא הותרה לגמרי וצריך היה מנין להתירה לגמרי וכי תימא היכן מצינו שהקילה תורה באיסור ולא התירה אותו לגמרי מצינו בפסולי המוקדשין כן ואע&quot;ג דהתם קראי קא דרשינן דתזבח ולא גיזה בשר ולא חלב. אנן הכי קאמרינן כיון דכל דאסר רחמנא צריך פסוק אחר להתירו אעפ&quot;י שהתיר מצוה (ס&quot;א מקצת) והקל בו אינו בכלל היתר מאחר (ס&quot;א שלא) שמצינו (ס&quot;א שלא) שנהג בו תורה כמנהג הזה בשום מקום להקל ולא להתיר:

'''אמר רב אשי חדא דיבם לא איקרי אחר.''' איכא דקשיא ליה והא אמר רב אשי גופיה [בכתובות דף פא, א] אהא דתנן לכשתנשא (תנו) [תטלי] מה שכתוב ליכי דיבם נמי כאחר דמי ומפרקינן דה&quot;ק יבם בלחוד לא איקרי אחר דאי מיבם קאמר פירוש הוה מפרש יבם אבל בכלל אחר הוו ומקשו עליה מהא דאמרינן פ&quot;ק דסוטה דף ה' ע&quot;ב והלכה והיתה לאיש אחר ולא ליבם ולא בכלל אחר הוא כלל ולא קשיא דהתם קרא יתירה דרשינן דאחר יתירה הוא למדרש ולא ליבם אבל יש בכלל אחר יבם ונכון הוא זה. 

ולישנא אחרינא אמרי דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ולא מחוור דאם איתא דבלשון תורה אחר ולא יבם הוה לן למימר גבי כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דיבם דאחר ולא יבם לפי שיד הבעל השטר על התחתונה וכל שכן למדרש בלשון תורה. 

ואפשר לי לפרש דהא דאמרינן הכא חדא דיבם לא איקרי אחר במקום זה קאמר לפי שהתורה באה להפחידו לחזור לו פן ימות הוא ואיש אחר יקח את אשתו ואי יבם קאמר היא הנותנת לו שלא יחזור שאם גם יקח את אשתו לא ימחה שמו והוה ליה למימר פן ימות במלחמה ותו לא אלא ודאי אין אחר הכתוב כאן יבם:

&lt;קטע סוף=יג ב/&gt;
===[[קידושין יד ב|דף יד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יד ב/&gt;

מתני': '''וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף.''' אי קשיא וניתני נמי שטר שקונה עצמו בשטר שחרור כדתניא בגמ' וא&quot;ת תנא דמתני' סבירא ליה עבד עברי אין גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו גרעונו מחול אי אפשר מדאמרינן בפרק הגוזל ומאכיל דף קי&quot;ג ע&quot;ב רבא דאמר עבד עברי גופו קנוי ולקמן נמי בפרקין אמרינן הכי ואי מתני' סברא אין גופו קנוי מנא לך דרבא סבר שגופו קנוי שאעפ&quot;י שאמר בבריית' זאת אומרת לפירושא קאמר ולאו משום דס&quot;ל הכי ואדרבא הוו לן למימר דלא סברא לה דלא שביק מתני' ואמר כברייתא.

ואיכא למימר כי קתני מתני' יציאות בע&quot;כ של אדון אבל שטר דמדעתו אין בעל כרחו לא לא קתני:

'''מלמד שמגרע פדיונה ויצאה.''' פרש&quot;י כיון שמגרע פדיונה ויוצאה מסתמא בכסף קנאה ואינו מחוור דאימא דקנייה בשטר ונתן בה כסף בתורת דמים ומדמיה מגרעת ויוצאה.

לפיכך פ' ר&quot;ת ז&quot;ל שכשם שקונה את עצמה בכסף כך נקנית בכסף ובדין הוא דמצי למימר מאם אחרת מה אחרת מקניא בכסף אף זו נקנית בכסף אלא הא עדיפא ליה למימר דאי מהתם מצי ליה מקשה סיוע להקשות אשכחן אמה העבריה הואיל ומקדשה בכסף מקניא בכסף דעיקר קנייה זו מקדושין אתה למד ולא תקשה השתא דכתיב אחרת למה לי והפדה לאו לקניה בלחוד איצטריך אלא לגופיה ללמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה:

'''יליף שכיר ושכיר.''' אי קשיא ונליף שכיר שכיר מה נמכר לישראל נקנה בשטר אף של זה נקנית בשטר כבר פרשתי שכיון דאמה העבריה מאחרת נפקא לן והוא ליתיה באחרת ולא באמה העבריה לא אפשר כן וכן אתה אומר למאי דאמרינן וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון ולא אמרינן וילמד תחתון מעליון לקנות בשטר:

&lt;קטע סוף=יד ב/&gt;
===[[קידושין טו א|דף טו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;

'''ואידך בעלמא נמי לא סבירא לן כר' נתן.''' תמיה לי ולימא (אמאי סבירא) [למאי דסבירא] לן כר' נתן אף בזו ולפיכך דרש ת&quot;ק לו ולא למוכר עצמו איכא למימר אי סבירא ליה הכי עדיף ליה למדרש לו ולא לבעל חובו דהוי מיעוטא בדידה ומקיימא ביה ג&quot;ש דשכיר שכיר מלמדרש לו ולא למוכר עצמו דמיעוטא לאחר ומבטלה מיניה ג&quot;ש ומיהו אפשר דר' נתן סבר לה כת&quot;ק דדריש לו ולא למוכר עצמו וס&quot;ל לו ואפי' לב&quot;ח מדסבירא לן בעלמא הכי תדע דהא קי&quot;ל כר' נתן דאמוראי סברי הכי במסכ' כתובות ד' י&quot;ט ובמסכת פסחים בפרק כל שעה (פסחים דף ל&quot;א ע&quot;א) וליכא לאוקמה כר' אליעזר דשמותי הוא ויחידאה הוא:

'''הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע וכו' מאי משמע.''' יש מפרשים נימא איפכא ושב אל משפחתו בנרצע ושבתם איש אל אחוזתו במכרוהו בית דין וקשיא לי' מכיר' זו דבר שנוהג באיש ואינו נוהג באש' הוא דהא אינה נמכר' בגניבת' וניחא ליה מכיר' נמי איתא באש' ובע&quot;כ נמי דומיא דמכיר' ב&quot;ד אית' בה שהרי אב מוכרה אבל רציעה ליתיה באשה כלל. ולא מחוור לן האי פירושא דמאי נפקא לן אי מפיק לה מ&quot;מ חד למכרוהו ב&quot;ד וחד לנרצע.

אלא הכי משמע פירוש, מאי משמע דקרא בעבד עברי כתיב אימא בשדה אחוזה כתיב כפשטיה דקרא ואי מייתר לך דריש ליה לרבויי מילי בשדה אחוזה אבל נרצע אימא נקנסיה ולא ליפוק כלל דכתיב בקרא לעולם ומפרקינן איזהו דבר הנוהג באיש ע&quot;כ רציעה:

&lt;קטע סוף=טו א/&gt;
===[[קידושין טז א|דף טז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;

'''הקיש הכתוב לאחרת.''' אי קשיא ונימא נמי ומה זו נקנית בכסף אף אחרת נקני' בכסף קיחה ואין כסף למה לי ואיכא למימר א&quot;כ נימא מה זו יוצאה בכסף אף אחרת תצא ואם אינה יוצאה מיעטה רחמנא אף לענין קנינה ואין ללמוד זו מזו ואי קשיא תינח אמה העבריה ועבד עברי שמכרוהו ב&quot;ד דאיתקש דנקנין בשטר מוכר עצמו מנא לן למאן דלא יליף שכיר שכיר לא קשה דהא לא קים לן מלתא דלא אשכחן מאן דלא דריש שכיר שכיר ומעיקרא כי אקשי מחד תנאי דהנך דלעיל אקשי והשתא אסיק דכלהו דרשי שכיר שכיר והא דאקשינן שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא בבת ישראל ולא אמר שכן קונה בבת ישראל דהוה ליה אישות והכנסה מאישות והכנסה משום דשטר קדושין קונהו כותבו לפיכך רבו אותן מגט שהמקנה כותבו דומיא דשטר אמה העבריה שהאב כותבו וה&quot;ק מסתברא שטר כיוצא בזה הוה ליה לרבויי שכן מוציא בבת ישראל:

'''זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול.''' י&quot;מ דהכי קאמר עבד עברי גופו קנוי לגבי הרב שמחל על גרעונו שאינו מחול אבל לא שיהא גופו קנוי למילי אחרינא שהרי אין ידו כיד רבו במציאה ובעירוב ופדיון מעשר כדאיתא במציעא דף י&quot;ב ע&quot;א ותימא הוא היכן מצינו קנין מעשה ידיו שאינו יוצא במחילה בלא שטר שאפילו כנעני צריך טבילה ואם קדם וטבל לשם בן חורין קנה עצמו בן חורין.

אבל לכן נ&quot;ל דכיון דשני קנינין הן בעבדות אחד קנין ממון והוא קנין דמעשה ידיו ואחד קנין אסור שהוא אוסרו בבת ישראל ופטרו ממקצת מצות וקנין הגוף הזה הוא [נפקע ע&quot;י] גט חירות ואינו (נפקא) [נפקע] בדבור דומה לקנין אישות שהוא צריך גט להתירו וממנו הוא למד לפיכך אמרו שאף עבד עברי יש לרבו בו קנין אסור שהרי מתירו בשפחה כנענית ואין קנין איסור (נפקא) [נפקע] בלא גט בין באישות בין בעבדות הילכך הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול אלא הוה ליה כמפקיר עבדו שצריך גט שחרור וכן קנין הגוף שאמור בפ' השולח על זה הדרך הוא ופירשתי שם. וראיתי להראב&quot;ד ז&quot;ל במסכת גיטין שהעמיק בדרכים הללו ולא עלו בידו כהוגן בקנין, ואין להאריך:

'''אי משום מיתת האדון לאו שיורא הוא.''' פי' דחויי מדחי ליה מהא משום דניחא לן בכל מקום לדחוקי מתני' ומתנייתא טפי מלמימ' דשייר מידי כי ההיא דאמרינן בכתובו' דף מ&quot;א ע&quot;א ובפ&quot;ק דב&quot;ק דט&quot;ו ע&quot;א אי משו' חצי כופר לאו שיורא הוא הא מנ' ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר אלמא דחקינן ומוקמינן מתני' אליבא דיחידאה ולא אמרינן שיורי שיירי וכן בפרק בתרא דסוכה דף נ&quot;ד ע&quot;ב אי משום ערב הפסח לאו שיודא הוא הא מנ' ר' יהודה היא והאי תנא סבר לה כותי' בחדא ופליג עלה בחדא וכן במסכ' נזיר בפ' ג' מינין (נזיר דף ל&quot;ח ע&quot;ב).

ומגיהי ספרים הגיהו במסכת כתובות ובבבא קמא ואידך ומפרשי לה דקשה למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא מאי שייר דשייר חצי כופר ואין צורך לכך דהא שייר חצי דמי עבד בתם פטור ומועד חייב ומיהו אע&quot;ג דדחינן בעלמא לאו שיורא הוא לא קשה דהא פלגא ניזקא קנסא לא מפריך משום ההוא דחויא אלא בשמעתין היינו טעמא דמדחי ר&quot;ל במאי דדחיה לאו שיורא הוא משום דאית ליה פירוקא דעדיפא מיניה וי&quot;ל שאין זו דומה לשאר אלו דודאי מיתת אדון לאו שיורא הוא כלל ולא לדחות אמרו אלא בטענת ברי:

&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
===[[קידושין טז ב|דף טז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;

הא דתניא '''ר' שמעון אומר ארבעה מעניקין להם שלשה באיש ושלשה באשה.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל דקס&quot;ד שלשה באיש שהם יוצא בשש וביובל ונרצע שיוצא במיתת האדון ושלשה באשה שנים ויובל וסימנין וא&quot;ת היינו ת&quot;ק ואיכא למימר פרושי קא מפרש ללמד שאין סימנין באיש ואין רציעה באשה. 

ומיהו קשה לן היכי קס&quot;ד לתרוצי ואין אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן הא איכא ארבעה באשה שנים ויובל ומיתת האדון וסימנין ואי ס&quot;ד שאין אשה קונה את עצמה במיתת אדון כי אמרינן לקמן הכי נמי מסתברא הוה לן למימר דע&quot;כ כך הוא ועוד דהוה לן לפרושי ואם איתא משכחת לה באשה ד' שהרי אמה קונה את עצמה במיתת אדון וכו' דכיון דמעיקרא קס&quot;ד שאינו קונה ועכשיו אנו אומרים שקונה היה לו לפרש ולא לסתום.

ויש לדחות ולפרש דמעיקרא קס&quot;ד שלשה באיש שנים ויובל בין של רציעה בין שאינו של רציעה ומיתת אדון ושלשה שבאשה שנים ומיתת אדון וסימנין ואלו יובל כיון דלית בה יובל של רציעה לא קתני ולבסוף נמי אמרינן ה&quot;נ מסתברא דמית' אדון לא קתני דאי קתני לי' ד' באשה משכחת לה שהרי מ&quot;מ יובל נוהג בה.

קשיא לי, (ל) רב ששת אמאי לא אקשי מרישא דקתני מיתת אדון והויא תיובתיה דר&quot;ל לגמרי ואי גמרא אותבינהו תרוייהו ה&quot;א אורחא דתלמודא הוא אלא השתא דרב ששת אקשי מסיפא ושתיק ליה קשיא אמאי לא אקשי מרישא דאסיקנא תיובתה איכא למימר ברייתא אחריתי היא והא לא שמיעא ליה:

'''ק&quot;ו פריכא הוא מה לסימנין שכן נשתנה הגוף.''' ק&quot;ל אכתי איתיה לק&quot;ו ומה סימנין שאין מוציאים מרשות אב אעפ&quot;י שנשתנה הגוף מוציאין מרשות אדון וכו' דהא ק&quot;ו לאו מסימנין אמיתת אדון הוא עקרו אלא מאב לאדון ואפשר דהכי קאמר סימנין שמוציאין מרשות אדון מפני שנשתנה הגוף הוא ואיהו קטנה זבן נערה לא זבן ואיהו נמי קטנה זבן ליה ולא נערה שאין מכירה זו עולמית שהרי מ&quot;מ סופה לצאת מרשו' שניהם בבגרותיה הלכך לא מכרה אלא בעודה כמות שהיא היו' אבל מיתת אב שלא נשתנה הגוף לא ומרשות אב אינה יוצאה בסימנין דאב ממילא הוא זוכה ואין שינוי גופה מוציאה מזכותו הראשון שזכתה לו תורה ומצאתי בפר&quot;ח שפירש כן נשתנה הגוף מקטנות לנערות ולפיכ' יוצאה דאמרינן קטנה מכר ולא נערה אבל במיתת אב הגוף במקומה עומד שהרי קטנה היא עדיין ע&quot;כ.

והא דאמרינן בריש פרקין ומה סימנין וכו' משום דבבגרות נמי נשתנה הגוף כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה דף מ&quot;ז ע&quot;א) צמל כיון דבגרה וכו' איזהו סימנה משיעלה הקמט תחת הדד ושאר הסימנין השנוין שם.

ואכתי לא ניחא לן דהא שנים ויובל שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון ואיכא למימר דפרכינן התם מה לשנים ויובל שכן מוציאין בעבד עברי וא&quot;ת סימנין יוכיחו ותהדר דינא ותיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן מוציאין בעבדות תאמר במיתת אב שלא מצינו שמוציא בעבדות ואע&quot;ג דהיא גופה בעי' למילף כל כמה דלא גמרינן לה פרכה היא כך מצאתיה בתוספות.

ונ&quot;ל בקושיא ראשונה דק&quot;ו דריש לקיש ממיתה לסימנין פירכא הוא ודאי ואי קאמר ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב אעפ&quot;י שנשתנה הגוף הוה ק&quot;ו מאב לאדון כלו' ומה במקום שאין אב מוציא אדון מוציא מקום שאב מוציא אינו דין שאדון מוציא ולזה הק&quot;ו אין דין מיתה להוציא אלא במיתה דנפשיה כגון מיתת אב מרשות אב ומיתת אדון מרשות אדון אבל מיתת אב מרשות אדון לא:

'''ואין לרבה אלא שכר בטלה בלבד.''' איכא למידק קש' הא לרבא דאמר בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף י&quot;ב ע&quot;ב) במגביה מציאה עם מלאכת פירוש כי אמרי' מציא' עבדו ושפחתו הא&quot;ש במגביה עם מלאכתו שכיון שהו' עוסק במלאכתו של בעה&quot;ב ואינו בטל ממנה מלאכה שניה שלו היא אבל בבטל ממנה כלל של בעל הבית היא והיאך אמרו כאן אין לרבה אלא שכר בטלה לבד שאלו נתבטל' דאדון בעי למהוי.

איכא למימר רבא מוסיף התם ומודה אדרבי יוחנן דאמר בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת הרי אלו שלו אלא שרבא הוסיף ואמר אף בכל עבד נמי משכחת לה במגביה עם מלאכתו וברית' זו לרבי יוחנן ורבא בנוקב מרגליות וכיוצא בה ומיהו לרב פפא ניחא טפי דאמר כי אמרינן מציאתו לבעל הבית כגון שכרו ללקט מציאות ואי לאו הכי הרי אלו שלו ומשמע נמי דהלכתא כותיה, וכן פסק שם ר&quot;ח ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;
===[[קידושין יז א|דף יז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;

'''יכול אפי' חלה ת&quot;ל ובשביעית יצא.''' פי' יכול כשם שאתה אומר שאם ברח ישלים יכול אף חלה ולא ברח ישלים ת&quot;ל ובשביעית יצא מ&quot;מ אבל ברח ואחר כך חלה משלים [כדאמר בירושלמי] מדיכול למימר ליה אלו גבאי הוית לא אבאשת אמר ר' חנינא אפילו על קדמה איתיה היא חלה ואמר כך ברח משלים דיכול למימר ליה אלו הות גבאי אנשמת בפריעה:

'''הא קמ&quot;ל מבצר הוא דלא ליבצר הא בצר ליה מחד מינא הוא וכו'.''' אי קשיא לך לימא ט&quot;ו סלעים מכל מין ומין למה לי איכא למימר מלתא אגב אורחי' קמ&quot;ל דמחמש סלעים שבפדיון הבן גמרי לה.

וי&quot;מ דאי אמר ט&quot;ו סלעים הוה אמינא לכתחלה נמי ליבצר מחד מינא וליטפי מחדא קמ&quot;ל לכתחלה ה' מכל מין ומין וטעמא משום דרבי מאיר שדי ריקם אכל חד מנייהו אלמא לכתחלה ה' מכל מין ומין ולא משמע לן מדקאמר הא בציר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה אלמא לא איכפת לן כלל מדלא קאמר יצא ועוד דלרבנן לא בעינן (שישלים) [שישלש] לו ורבי מאיר לא פליג עלייהו אלא בחדא דאם כן היה להם לפרש כן:

'''מנין לרבות כל דבר ת&quot;ל אשר ברכך ה' אלהיך.''' ואי קשיא וליהוי גרן ויקב פרט ואשר ברכך כלל. ונעשה מוסיף על הפרט ואיתרבו להו כל מילי. איכא למימר אהעניק תעניק סמיך [וחזר] וכלל הוא אהנו הנך פרטי לאתויי כספים או פרדות דאי מדינא תרוייהו ממעטינן להו. ורש&quot;י ז&quot;ל גריס גורן ויקב למה ליה למר למעוטי כספי' ולמר למעוטי פרדות משמ' דאתו מדינא ואפש' מאחר שישנן בכלל ברכה בכלל אתיין:

&lt;קטע סוף=יז א/&gt;
===[[קידושין יז ב|דף יז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יז ב/&gt;

'''שדה אחוזה נמי מהאי טעמא הוא (דקאמר) [דקם] ליה לתנא.''' אי קשיא ולימא שכן קם תחת אביו לירושה וקודם לאח כדכתיב קראי איכא למימר מקודם לא פרכינן אלא דברים של זה שאין נוהגין בזה כלל קא אמרינן ואיכא למימר דחדא מנייהו קאמר ולא איכפת ליה דירושה נמי לא קאי אמסקנא דמהאי טעמא קאמר משום דאין יבום אלא במקום שאן בן דאלו מקראי שלא כסדרן כתיב לגמרי ובפי' השמוע' שבריש פרק יש נוחלין מתברר זה, ומפורש אצלנו עיין שם:

ה&quot;ג: '''והא אנן תנן רוח חכמי' נוחה הימנו.''' ותמהני על מה שכתב בנסחאות והא תניא שהרי משנתינו היא בסוף מסכת שביעית (י,ט):

&lt;קטע סוף=יז ב/&gt;
===[[קידושין יח ב|דף יח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יח ב/&gt;

כך כתוב בכל הנסחאות שלא עבר עליהן קולמוסן של מגיהי ספרים וזו גרסתו של ר&quot;ח ז&quot;ל: '''בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר בבגדה בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למכרה במאי קמפלגי רבי אליעזר סבר אם למקרא.''' וראיתי לרבותינו הצרפתיים ז&quot;ל שפירשו דהאי מקרא ומסורת לאו בתיבת בגדו הוא אלא בתיבת לא שכתוב אל&quot;ף ונקרא וי&quot;ו. זאת השמועה לא נתבררה אצלי לא כפי גירסת ר&quot;ח ז&quot;ל ופירושו גם לא בשום ענין וצריך אני לעשות לי רב בזה יערה עלינו רוח ממרום:

&lt;קטע סוף=יח ב/&gt;
===[[קידושין יט א|דף יט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יט א/&gt;

'''איש פרט לקטן.''' פירש הראב&quot;ד פחות מט' שנים ויום אחד ולפטור את האשה שאין ביאתו ביאה והראב&quot;ד השיב אם כן הוה ליה לאיפלוגי ולמיתני בדידה יכול שאני מוציא אף בן תשע ת&quot;ל ואיש כדקתני בתורת כהנים ואיש אשר ישכב את אשה פרט לקטן יכול שאני מוציא אף בן תשע שנים ויום אחד ת&quot;ל ואיש לפיכ' פירשו דפחות מבן י&quot;ג שנים ויום אחד קאמרינן ולפטור את הקטן עצמו ותימא הוא לפטור את הקטן פשיטא איכא למימר סד&quot;א בעריות ליחייב צריכ', ואינו מחוור.

והפי' הראשון הוא נכון אף ע&quot;ג דלא קתני הכא אי יכול שאני מוציא אף בן תשע שנים ויום אחד דכלהו מתני' לאו בחדא מחתא מחתינהו דהכא איצטריך למדרש אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן ומשום הכי לא פליג למיתנא בדידה יכול שאני מוציא ותאני התם והוא הדין להכא ומיהו הא קשה דכיון דסיפא בבן ט' שנה ריש' נמי משמע בבן תשע ואיכא למימר גבי עריות לא מיקרי קטן כל זמן שלא הגיע לכלל שנותיו ויביא שני שערות שהרי קטן הוא לכל ענין והדבר ידוע ממקומות אחרים ולא הוצרך לפרש כאן:

'''ורב נחמן בר יצחק אמר אפי' תימא לקדושין ניתנו.''' פי' ונפקא מיניה למכרה לשפחות אחר אישות ושאני הכא דאמר רחמנא והפדה וגזירות הכתו הוא שאם אין ביום כדי לעשות עמו שוה פרוטה הרי הוא כמי שיצאו שש ולא יעדה ששוב אינו מייעד וטעמא דרבי יוסי דאמר מקודשת לשני לאו משום דבעי' (שעות) [שהות] מוהפדה דהא כיון דמודה דמעות הראשון לקידושין ניתנו אעפ&quot;י שנתאכלו בהן היא דמתקדשת אלא מסברא דנפשיה נפקא ליה דלאו כאומר לה מעכשיו דמי אי נמי קראי משתמעי ליה הכי דכתיב ייעדנה להבא משמע.

וקש' לי, למאן דאמר לאו לקדושין ניתנו היכי תניא לקמן משל לאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים והרי לא קדשה מעיקרא כלל ולא נתן לאביה כלום אלא בתורת שפחות איכא למימר התם דר' יוסי הוא דקאמר להו לרבנן לדידכו דקא אמריתו אם רצה ליעד מייעד אי אפשר שאפי' נתן לה בתורת קדושין אינו אלא כאומר לאחר שלשים יום שאם בא אחר וקדשה מקודשת לשני ולא זכתו בה תורה מעכשיו והא דאקשינן נמי בקמייתא משל למאן וכו' אליבא דמאן דאמר לאו לקדושין ניתנו לא הוה לן למיפרך אלא מאידך בריתא לקמן ומיהו לכ&quot;ע משל לרבנן היא:

'''המקדש במלוה שיש עליה משכון מקודשת מדר' יוסי בר' יהודא.''' איכא דקשיא ליה מדרבי יצחק נמי מקודשת א&quot;ל סד&quot;א במשכון דאחרים נמי מקודש' מדר' יצחק אבל במשכון דידה אע&quot;פ שהיא קונה משכון אימא דעתה אמלוה שהוא מוחל לה ולאו אגוף משכון לפי שאף היא יש לה בו קנין הגוף קמ&quot;ל והאי נמי משכון דידה הוא שהרי האב הוא שמקדשה ומשכון ומשכון של גופה שלו הוא ועכשיו כשמקדשה ויצאה משפחות הרי האב זוכה בה למציאתה ולמעשה ידיה נמצא שזה מקדשה ממנו בחזקת משכון שלו ואת&quot;ל יעוד נישואין עושה ואין האב זוכה בה לעולם מ&quot;מ היא זוכה במשכון עצמה מחמ' האב (וכהנה לאישה) באשה שאמרה תן זכות שיש לך במשכוני לפלו' ואתקדש אני לך במעשה ידיה לבעל הוא ומיהו הא אפשר אירוסין עושה.

ומיהא שמעינן דבמשכון דאחרי' בין במשכנו בשעת הלואתו מקודשת וקנו ליה כדרבי יצחק דאי לא קני ליה אינה מקודשת דהא היא גופא משכון שמשכנו בשעת הלואתו הוא ואמר רבי יוסי בר' יהודה מקודשת ואע&quot;ג דאמרינן בעלמא אימור דשמעת ליה לר' יצחק משכנו שלא בשעת הלואתו מי אמר לומר לך דלא שמעינן ליה בהדיא אבל אפשר ששניהם שוים ובשניהם הוא אומר שקונה משכון, והשתא ניחא הא דגרסינן פרק השולח (גיטין דף ל&quot;ז ע&quot;א) המלוה על המשכון אין משמטין ואוקימנא משום דר' יצחק והתם משכנו בשעת הלואתו הוא כדקתני מלוה על המשכון וכדאמרי' בפרק השוכר דף פ' ע&quot;ב ושם מפורש אצלנו ואפשר דמשום הכי אמר רב נחמן הכא במלוה שעליה משכון מקודשת מדרבי יוסי דאלו מדרבי יצחק לא שמעינן מיניה אלא משכנו שלא בשעת הלואתו ומדברי רבי יוסי בר' יהודה אנו למדים אפי' משכנו בשעת הלואתו:

&lt;קטע סוף=יט א/&gt;
===[[קידושין כ ב|דף כ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כ ב/&gt;

'''או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן.''' פרש&quot;י ז&quot;ל דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמן והיכא דהויא קולא לדידיה אמרינן דנגאל והיכא דהויא חומרא לדידיה אמרי' [דאינו נגאל] כדגלי קרא גבי השביח והכסיף דאמרינן לקולא.

ואינו מחוור לי, דאי גמרינן ג&quot;ש ע&quot;כ בין לקולא בין לחומרא אמרינן כי התם ואין גזירה שוה לחצאין ואי לא גמרינן ג&quot;ש הוה ליה למימר מאי טעמא לא גמרינן לה אי נמי הוה ליה למימר היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי כדאמרינן לקמן.

ומשמע דהכי פירושא: או דילמא כי גמרינן שום ג&quot;ש ה&quot;מ להקל על העבד שמצינו שהקילה תורה עליו אבל ג&quot;ש זו שהיא להחמיר עליו לא גמרינן לה דהוה סבירא ליה דכל זמן שאתה מונעו מלגאול עצמו לחצאין אתה מחמיר עליו אעפ&quot;י שאפשר שתהא מקל עליו בדמי פדיון כדלקמן והאי דלא אמר או דילמא היכי דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי משום דעדיפא מינה קאמר דאפי' למסקנא דלקמן דאפי' היכא דלא גלי מייתי ליה הכא לא אמרינן ואמר ליה אינו נגאל דגלי ביה קרא נגאל כולו ולא חציו ואתי אביי ואמר כי אמרת נגאל לחצאין משכחת לה לקולא ומשכחת לה לחומרא אמר כשתמצא לומר נגאל מפני שהוא כוון להשיב על מה שאמר נגאל לחצאין מפני שהיא קולא ואעפ&quot;י שזה בכלל זה תפש לו אותו לשון עצמו שהוא משיב עליו.

וי&quot;מ או דילמא לקולא אמרו לחומרא לא אמרי' כלומר זה הג&quot;ש של גאולתו גאולתו דעבד ושדה אחוזה להקל על שדה אחוז' (כדאמרה) [נאמרה] בהשביח והכסיף כשם שאתה מיקל בעבד כדאיתא במסכת ערכין [דף ל, א] ולא נאמרה להחמיר על העבד שהתורה הקילה עליו מדכתיב עמך במאכל ובמשתה:

הא דאמרינן ב'''מקדיש שדה אחוזה דנגאל לחצאין.''' אי קשיא הך דאמרי' בערכין דף כ&quot;ה ע&quot;א אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו לא קשה התם שאני שהרי לשנה הבאה משועבד הוא בשעבודו הא' ואינו גאולה עד שיגאלנו להוציאו מרשותו לגמרי כלומר שמה שיפדה לא יחזור לשעבודו. הראב&quot;ד ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כ ב/&gt;
===[[קידושין כא ב|דף כא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כא ב/&gt;

'''ביובל דכתיב ועבדו לעולם עד עולמו של יובל.''' לאו דוקא, דהא לאו מהכא נפקא אלא מדכתיב ושבתם איש אל אחוזתו אלא כיון שפי' עולם עולמו של יובל אעפ&quot;י שהראיה היא ממקום אחר מייתי לה כדי להקל עליו ואפשר שעל הדרך הזו נאמרו אותן שכתבתי בריש פרקין ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה כלומר שכך למדנו ממקום אחר (ומה) [ממה] שנא' וכתב לה ולא שזהו עיקר תלמו' של דברי:

'''מרצע גדול.''' נראה שהוא גס ונעשה נקב רחב כמלא כרשינא ועלה אמרי' כיון דמרצע גדול משמע לפיכך היה יודן ב&quot;ר דורש שאין רוצעין אלא במילת שאלו בגובה של אוזן כיון דמרצע גדול הוא נפסל כדתנן נקבה אזנו כמלא כרשינא ובירושלמי אמרו וירצע מן הסחוס פחות מכרשינא שלא יבא לידי כרשינא ויבא לידי כרשינא התורה אמרה ושב לאחוזתו בע&quot;כ ופרושו ברור שהוא שאומרים שאי אפשר שהתיר' התורה רציעה אפי' פחותה מכרשינא מן הסחוס לפי שיש לחוש לבל נפש (ס&quot;א נקב) של ברזל שמא יגדל הנקב ויהא ככרשינא ויעשה בעל מום:

נראה שרש&quot;י ז&quot;ל מפרש ש'''יפת תואר אסורה לבא עליה כלל עד שיעשה לה כל המעשים האמורים בתורה''' ואף על פי כן בשר תמותות שחוטות הוא שהרי בע&quot;כ מתגיירות והא דאמרינן בביאה ראשונה כ&quot;ע לא פליגי לא שיש בה חלוק בין ביאה ראשונה לביאה שניה אלא לפי שכבר נתקררה דעתו ואין יצרו מתגבר עליו כל כך ופי' כל היכא דקרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך כלומר שמותר לקיימה לבית שהיא אשתו קרינא וראית כלומר מותרת בביאה ראשונה. ופרש&quot;י ז&quot;ל שלא ילחצנה במלחמה שלא יבא עליה. 

וקשה לן דהא אמרינן בסנהד' פרק כהן גדול דף ב&quot;א ע&quot;א דענין תמר שאמרה לו לאמנון כי לא ימנעני ממך בת יפת תואר היתה דאי ס&quot;ד בת נישואין אחתיה מי שריא לה ואי ס&quot;ד לאחר שנתגיירה אחתיה מי שריא ליה שהרי ליקוחין יש לו ואעפ&quot;י שגרותה בע&quot;כ והרב ז&quot;ל נזהר בזה שם ופי' שקודם שנתגיירה מעכה אמה בלב שלם ילדה לדוד את תמר ואינו מחוור שמאחר שעשה לה כדרך האמור בפרשה היתה גיורת ויש לו ליקוחין בה לאסור בתה לאחיה.

ושמעתי שר&quot;ת ז&quot;ל אומר שביאה ראשונה מותר לבא עליה קודם גירות כלל שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע וביאה שניה לאחר כל מה שאמור בפרשה וזהו שחלקו בגמרא בין ביאה ראשונה לשניה ומה שאמרו שלא ילחצנה במלחמה לומר שלא יבעול וישנה.

וי&quot;ל במלחמה אסורה כלומר כל זמן שהם במחנה בענין שלא יראה בך ערות דבר ומשהביאה לביתו ביאה ראשונה היתה מותרת קודם גירות. והר&quot;מ הספרדי ז&quot;ל כתב, ומנין שלא ילחצנה במלחמה ת&quot;ל והבאתה יכניסנה למקום פנוי ואח&quot;כ יבעול וכן כתב ואסור לבעול אותה ביאה ב' עד שישאנה, 

ובספר היראים ראיתי שמפרש שלא ילחצנה שלא יבא עליה בעל כרחה אבל מדעתה מותר קודם שנתגיירה ודוד מדעתה בא עליה ונתעברה עם תמר הילכך היתה מותרת לאמנון. 

ומורי נר&quot;ו הראה לי מחלוקת זה בירושלמי דגרסינן התם פרק בתרא דסנהדרין רבי יוחנן שלח לרבנן דהתם תרין מלין אתון אמרין בשם רב ולית אינון כן אתון אמרין בשם רב יפת תואר לא הותר בה אלא בעילה ראשונה ואני אומר לא בעילה ראשונה ולא בעילה שניה אלא לאחר כל המעשים הללו וגמרא דילן משמע דסבר לה כרב:

&lt;קטע סוף=כא ב/&gt;
===[[קידושין כב ב|דף כב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;

מתני': '''בחזקה.''' פי' נראה לי שאין חזקת עבדים אלא לפי מה שהם כגון שהנעילו מנעלו וכל אלו המוזכרים בגמרא דאינון שמוש עבד לרב וכן שלוף לי מסנאי ואמטיינהו לגו ביתא (יש משועבדות) [שתשמיש עבדות] לו הוא כדאמרינן חוץ מהתרת מנעל וסנדל וכן הולכת כליו לבית המרחץ כדאמרינן לא תעבוד בו עבודת עבד שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ אבל אמר תפור לי עשה עמי מלאכה הוה ליה אכילת פירות ואינו קונה בקרקעות כדאיתא בפרק חזקת (בבא בתרא דף נ&quot;ג ע&quot;ב) ואינו קונה נמי בעבדים והגביהו לרבו בין בעבדים בין בקרקעות כדגמרינן מינה המציע מצעות בנכסי הגר בזמן הבית ההיא נמי הנאה היא שהוא בגופו נהנה מן הקרקע הא אכילת פירות ותשמישי צרכיו כגון שטיחת פירות ורעיית בהמה לא קני כלל.

והר&quot;ם (הל' מכירה פ&quot;א ובהל' זכייה ומתנה פ&quot;ב) משתבש אפילו באכילת פירות וכדאמרינן לקמן במה תפשתם בישיבה והיינו מציע מצעות אי נמי נעל וגדר הוא שאי אפשר לישב בארץ בלא גדרות ותקונין ומצאתי בירושלמי המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו קנאו ואין זה דרך גמר' שלנו וכן אמרו כיון שמסר לו מפתח קנה ובדידן מסקינן דלא קנה אלא דכמאן דאמר ליה לך חזק וקני הוא:

'''וקונה את עצמו.''' כתוב בתוס' חכמי הצרפתים ז&quot;ל קשה לן אמאי לא תני נמי בשן ועין ובראשי איברים וי&quot;ל בקנסא לא קא מיירי שאם הודה פטור א&quot;נ שלא שנו במשנתנו אלא שיש בו חלוק בין ע&quot;י עצמו בין על ידי אחרים כגון כסף ושטר.

וטוב מזה ומזה מצאתי בירושלמי (א,ג) ולמה לא תנינן וקונה את עצמו בראשי איברים שאינם חוזרים אמר ר' יוחנן בר מורי מפני המחלוקות אית תנויי תנו צריך גט שחרור ואית תנויי תנו א&quot;צ גט שחרור פי' דלמאן דאמר צריך גט שחרור נמצא שאינו קונה את עצמו בראשי איברים לגמרי אלא בכסף ושטר, וזה הטעם נכון מדבריהם ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כב ב/&gt;
===[[קידושין כג א|דף כג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כג א/&gt;

גמרא '''נהי נמי דשלא מדעתו מכדי שמעינן להו לרבנן דאמרי זכות וכו'.''' פירוש ה&quot;ה דאפי' נמי בע&quot;כ משום טעמיה דרבא דכסף קבלת רבו גרמה לו אלא ההוא טעמא אליבא דר' מאיר איתמר ולא פשיטא מילתא בגמרא דמודו בה רבנן כדי שיקשו ממנה לפיכך הקשו ממה ששנינו בפי' במסכת גטין דף י&quot;א ע&quot;ב שזכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות והא דאמרינן ניערבינהו וניתנינהו ולא מתרץ משום דכסף על ידי אחרים אפילו ע&quot;כ ושטר על ידי אחרים דוקא שלא מדעתו דההיא לא תני לה הכא תנא כלל דלא אתא אלא לאיפלוגי אדרבי מאיר בעל ידי עצמו דוקא וכיון דתרווייהו על ידי אחרים כשרים הוה ליה לערובינהו דהא בכסף על ידי עצמו וכל שכן על ידי אחרים דקתני לא משתמע מיניה בע&quot;כ כלל אלא דומיא לשטר ע&quot;י אחרים. והא דאקשינן והא ק&quot;ל גיטו וידו באין כאחד פרש&quot;י ז&quot;ל שמעשים בכל יום שמורין כן ואפשר מדתנן בגיטין דף ע&quot;ז ע&quot;א הזורק גט לתוך ביתה של אשה לתוך חצרה מגורשת ופי' רבא התם טעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וגמר לה לה מעבד בשטר ע&quot;י עצמו דאלמא גיטו וידו באין כאחד ועביד ליה עובדא התם וק&quot;ל כוותיה משום הכי מקשינן הכא והא קי&quot;ל גיטו וידו באין כאחד ואי רבנן פליגי עליה דר' מאיר היכי ק&quot;ל כר' מאיר ומפרקינן ורבי שמעון בן אלעזר היא כלומר מאן חכמים דמתני' רבי שמעון בן אלעזר היא דסבר בכסף בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים ובשטר על ידי אחרים אפי' שלא מדעתו אבל על ידי עצמו לא אבל חכמים סברי לה כרשב&quot;א בכסף שאפילו על ידי עצמו שיש קנין לעבד בלא רבו בע&quot;מ שלא אמר אין קנין אלא לר' מאיר ובשטר על ידי אחרים נמי סבר לה כותיה דהא שמעינן להו זכות הוא לעבד וכו' ומפני כך שנו רשב&quot;א בלשון חכמים אבל מה שאמר בשטר שאינו על ידי עצמו סברי לה כרבי מאיר והיינו דק&quot;ל גיטו וידו באין כאחד דלאו רבים פליגי עליה אלא רבי שמעון בן אלעזר בלחוד הוא דפליג עליה והא דקתני בדרבי שמעון אף בשטר הכי קאמר ליה לר' מאיר דאמר כסף ע&quot;י אחרים ולא שטר וקאמר ליה אף שטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו. ובתוספתא לא גרסינן אף וכן במקצת נוסחאות בגמרא. 

ורש&quot;י ז&quot;ל פירש דמתניתין דקתני וחכמים אומרים בכסף על ידי עצמו ה&quot;ק בשטר ואף בכסף קאמר ומני רבנן היא וכי קתני בשטר על ידי אחרים רבי שמעון בן אלעזר ועל ידי אחרים ולא על ידי עצמו קאמר וה&quot;ה לכסף ואף בשטר קתני ושלש מחלוקות במשנתנו עצמה וסכינ' חריפ' מפסקא מתני' הא כל כה&quot;ג פרושי מפרשי בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני ועוד דלישנא דגמ' קאמר אלא בכסף בין ע&quot;י אחרים בין על ידי עצמו בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמוורשב&quot;א היא אלמא כולה מילתא כדרבי שמעון תנא ליה הכי מדלא קאמר בכסף בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים וה&quot;ה לשטר ומאי בכסף אף בכסף לרבנן בשטר על ידי אחרים ולא על ידי עצמו ור' שמעון היא אלא כולה מתני' בחד תנא מוקמינן, וכן נראין דברי ר&quot;ח ז&quot;ל ורבינו בהלכות.

ולכאורה משמע לן דבכסף על ידי אחרים דקאמרי רבנן אף בע&quot;כ משום דקבלת רבו גרמה לו תדע שהרי לא פירשו אלא אמרו בכסף על ידי עצמו אלמא ע&quot;י אחרים כרבי מאיר סבירא להו ועוד דכיון דרבי מאיר סבר הכי ולא מצינו שחלקו חכמים בדבר כר' מאיר ק&quot;ל ואע&quot;ג דאמרינן בגמר' נהי נמי שלא מדעתו מכדי שמעינן להו כבר פי' דיהי' ליה לכולי טענותיה כלומר אפי' תימא נמי דלית להו לרבנן קבלת רבו גרמה לו קשה אבל אמסקנא אטעמ' דר' מאיר סמכינן דרבנן לא פליגי עליה.

אבל הרי&quot;ף ז&quot;ל כתב בכסף על ידי אחרים אף על פי שנתנו לרב שלא מדעתו של עבד דקי&quot;ל זכות הוא לעבד שיצא לחירות וכו'. ולהאי סברא בע&quot;כ לא אלא דוקא שלא מדעתו ושיאמר העבד כששמע רוצה אני אבל צווח לא יצא לחירות דכי אמרינן זכין לאדם שלא בפניו ה&quot;מ באומר באותה שעה ששמע רוצה אני אבל לא בצווח כדאיתא בבא בתרא בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל&quot;ח ע&quot;א) וכן הדין בשטר לדברי הכל שלא נתרבה שטר ע&quot;י אחרים אלא שלא מדעתו אבל בע&quot;כ לא:

&lt;קטע סוף=כג א/&gt;
===[[קידושין כג ב|דף כג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;

'''מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו.''' פי' דעל ידי אחרים דקאמרינן היינו שאמר להם הרב זכו בשטר זה לפלוני אבל לא מחמת שליחות שאם עשאם הוא שליח לקבל לו גיטו ונותן להם הרב מחמת שליחותו של עבד כגון שאמר לשליח הילך כמו שאמר אינו גט.

ומכאן יש לך ללמוד שמה שזכין לאדם שלא בפניו אינו מטעם שליחות לפיכך אפשר שזכין לקטן אפילו מן התורה אעפ&quot;י שאין לו שליחות אבל יש לדחות דשאני עבד שישנו בכלל שליחות שהרי הוא עושה שליח מה שאין כן בקטן שאינו בכלל שליחות לפיכך יש לומר שאף זכייתו מדבריהם ואין כאן מקום להאריך. 

אלא הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הני כהני וכו'. קשה לן הא דמבעיא להו בפרק אין בין המודר (נדרים דף ל&quot;ה ע&quot;ב) הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו או' שלוחי דידן נינהו למאי נפקא מינה למודר הנאה תפשוט מדרב הונא בריה דרבי יהושע. ואיכא למימר לא בעי למפשט אלא ממתני' ולא ממימרא דאמוראי וכיוצא בזו באותו הפרק דאיבעיא להו התור' משלו על של חבירו צריך דעת או אין צריך דעת מי אמרינן זכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו או דילמא מצוה היא וניחא ליה למעבדה ולא איפשטא התם ואשכחן ליה לרב הונא דפשיטא ליה כיוצא בה דאמר רב הונא הפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי ולא פשוטה מהא משום דמימרא היא.

וי&quot;א דהכא בישראל דודאי כיון דאנן לא מצינן למיעבד ואינהו מצו מעבד שלוחי דרחמנא נינהו ואיבעיא לן התם בכהן דליתיה להאי טעמא מי אמרינן כיון דגבי ישראל שלוחי דרחמנא נינהו גבי כהן נמי או דלמא ישראל דלא מצי משוי להו שליח שוו להו רחמנא שליח כהן דמצי משוי שליח ואפשר שזה נכון ואע&quot;ג דאתיין התם למפשט בעיין מדתנן מקריב לו קיני זבים ולא דחינן התם בישר' הכא בכהן משום דסתמא קתני ואפי' בכהן משמ' ועדיפא מינה מדחי לה:

'''אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה.''' לאו דוקא להקישם זה לזה לכל דבר שהרי בעל שנתן מתנה לאשה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ואילו נתן כלום לעבד לא קנה כלל אלא אם כן הוציאו לחירות ועוד שהנותן מתנה לעבד קנה רבו לגמרי וקרן ופירות שלו ואלו הנותן מתנה לאשה קנתה היא לקרן אלא שהבעל אוכל פירות ומפורש בירושלמי בפרק מציאת האשה אע&quot;ג דר' מאיר עביד יד עבד כיד רבו וזכתה האשה זכה בעלה מודה שאין עליה אלא אכילת פירות לבד ובפרק הכותב אלו אחר שכתב לה יש לו אכילת פירות הוא שכתב לה לא כל שכן, וכן כתבו הגאונים ז&quot;ל.

ותמהני על רש&quot;י ז&quot;ל שכתב במסכת סנהדרין בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע&quot;א ע&quot;א) שמתנה שאדם נותן לאשת איש כמציאתה שהרי מציאתה הכל שלו ובכאן נמי כתב ואשה כעבד הואיל ובעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה:

'''הכא במאי עסקינן דאקני ליה אחר מנה על שאין לרבו רשות בו וכו'. וכי אמר לי' על מנת לאו כלום קאמר ליה.''' יש לדקדק כאן היאך אפשר לומר כן שאם התנה עליו שלא יקנה רבו וכפל תנאו כדינו לדברי רבי מאיר שאם יקנה רבו לא יקנה הוא היאך קנה רבו ואין מתנתו בטלה והיה אפשר לפרש בדרך רחוקה דה&quot;ק רבי מאיר סבר כי אמר ליה קני קנה הוא ורבו וכשאמר לו על מנת אין תנאו כלום שתהא מתנתו מתנה ויקנה הוא ולא רבו אלא אם קנה ע&quot;כ קנה רבו לפיכך לא קנה הוא ולא רבו. 

אבל לא ראיתי דעת המפרשים כן אלא שקנה האדון, והטעם בזה שוה למה שאמרו שכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אעפ&quot;י שכפל תנאו, שכל תנאים שעקרן למעשה אינו תנאי לפי שמשעה שאמר לאשה הרי את מקודשת לי או לעבד הרי מעות הללו נתונין לך במתנה חל המעשה, שהרי אפשר להתקיים התנאי שלא יהיה לרבו רשות בו ושלא יהיה לאשה שאר כסות ועונה וכיון שחל המעשה לא חל לחצאין לפי שאין אישו' לחצאין ואין יד לעבד בלא רבו דין תורה ואינו דומה לשאר התנאים שלא קיימן בסוף שזה משעה שחל המעש' בטל וזה הטעם רחוק למי שלא העמיק במדות חכמים אבל עיקר הוא:

'''ורבי אלעזר אמר כל כה&quot;ג כ&quot;ע לא פליגי.''' נראה שרב ששת סובר שאפילו רבי מאיר מודה באומר על מנת שתצא לחירות וא&quot;ת אם כן מצינו בכסף ע&quot;י עצמו י&quot;ל כיון שהוא לא קנאו אלא לצאת בו לחירות אינו נקנה ע&quot;י עצמו אלא על ידי אחרים כאלו נתנו אחר לרבו. אי נמי מתני' לאו כללא הוא אלא בכסף דהכי פליגי כדתני' אין האשה פודה מעשר שני בלא חומש ולאו כללא הוא אלא בגוני דמפרשי עלה בדרבי מאיר וכן שטר על ידי עצמו ולא על ידי אחרים דקתני בדרבי מאיר לאו כללא הוא אלא לשלא מדעתה.

וקשה לן לרבי אלעזר קשה הא דתנן בפ' בתרא דנדרים דף פ&quot;ח ע&quot;א המודר הנאה מחתנו ורוצה ליתן לבתו אומר הרי מעות הללו נתוני' לך במתנה על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך ואתמר עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא מה שאת נותנת לפיך אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותן בעל ושמואל אמר אפי' אמר לה מה שתרצי עשי לא קנה אותם בעל ואמרינן עלה דרב דאמר כר' מאיר אלמא לרבי מאיר. נמי אי אמר לה מה שאת נותנת לפיך מהני וקשה לרבי אליעזר (ואמר ליה) [ואפשר לומר] רבי אלעזר מוקי לה כרבנן, ואינו נכון.

ונ&quot;ל שלא נחלקו רב ששת ורבי אלעזר אלא בעבד דהא לא מסיימי בגמרא הכא כל כה&quot;ג כולי עלמא לא פליגי דקני עבד קני רבו וקנתה אשה קנה בעלה כדמסיימי ברב ששת אשה כעבד אלמא באשה אפילו אמר לה על מנת שאין לבעלה רשות בהן קנתה היא ולא קנה הבעל כשמואל דאמר הכי דק&quot;ל כותי' ואפשר דסבי' ליה לשמואל דרבי מאיר נמי מודה בה דלא מסיימי התם ושמואל כרבנן והא דאמרינן הכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר מנה ואמר ליה על מנת שתצא בו לחירות לא שאמר לו על מנת שאין לרבך רשות בו אלא שתצא בו לחירות דאי הכי מודה בהו רבי מאיר דלדידיה נמי לא מיקני אלא שיצא בו לחירות אלא כשאמר לו סתם על מנת שתצא בו לחירות כלומר שתתנהו לרבך בפדיונך דר' מאיר סבר כיון דאמר ליה שיקנה הוא במה שירצ' לצאת לחירות קנה אותם הרב על אותו תנאי שהרי ידו כיד הבעלים לפיכך אי אפשר לו לצאת לחירות בהם הוה ליה כמתנה ואומר מעות הללו נתונים לך ולרבך על מנת שתצא בהם לחירות דלא כלום קאמר ורבנן סברי לדידיה נמי לא (קנה דילה) [מקני ליה] אלא על מנת שיצא לחירות ואין קנינו של עבד קנין גמור כדי שיקנו בעלים שהוא לא הקנהו לו קנין אלא לצאת בו לחירות בלבד וזו המחלוקת שייך באשה שלדברי רבי מאיר אין כאן תנאי כלל שלא יקנה הרב באותה קניה של עבד וכיון שכן אף האומר לאשה ע&quot;מ שתפדי בו את המעשר לרבי מאיר אינו פודה [בלא חומש] שהרי לא התנה עמה שלא יקנה בעל אלא יקנה הבעל כמו שקונה אותו (ו) האשה על מנת לפדות ולרבנן פודה בלא חומש שלא (הקנתו) [הקנה אותה] אלא לפדות את המעשר ולא להקנותו לבעל לפיכ' מדמין בגמרא אשה לעבד בזה אבל באומר על מנת שאין לבעליך רשות בו אינן דומין דהתם לרבנן אי אמר הכי לא קנה יתהון בעל והכא צריך למימר נמי אלא מה שתאכלי או תצא בו לחירות אבל [לרב ששת] לרבי מאיר שניהם שוים דבתרוייהו בעי למימר להו על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שתאכלי כדרב ואת&quot;ל שמואל אפילו אליבא דרבי מאיר קאמר דמהני על מנת בלחוד מצינו מחלקין לדברי הכל בין עבד לאשה בזה. ומיהו לא מחוורא דשמואל כרבי מאיר מדקתני מתני' אלא מה שאת נותנת לפיך דמשמע דוקא קתני.

ורבינו הגדול פסק כאן כרבי אלעזר אליבא דרבנן וכן הגאון בספר המקח ומיהו גבי אשה ק&quot;ל דאפי' אמר לה מה שתרצי עשי לא קנה אותם בעל שהרי התנה על מנת שאין לבעליך רשות בה דע&quot;כ כשמואל ק&quot;ל דרב גופיה לא אמרה אלא לרבי מאיר וכן מצאתי למקצת רבותינו הגאונים הראשונים ז&quot;ל שכך פסק רב סעדיא גאון ז&quot;ל בספר המתנות, ורב שמואל הלוי הנגיד ז&quot;ל פסק כן בשם רב עמרם ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כג ב/&gt;
===[[קידושין כד א|דף כד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כד א/&gt;

'''אלא בזוזי דידה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל של נכסי מלוג ותימא הוא לדעתו היאך הם דידה והלא יש לבעל בהם אכילת פירות ודידיה מקרו ואעפ&quot;י שפודה בהם מעשר פירות שלו לגמרי אינו פודה בלא חומש כדאמרינן בסמוך במעשר דאתאי מבי נשא דלרבנן דידיה מיקרו ואעפ&quot;י שאין קנינו בהם אלא קנין פירות והיא פודה במעות של בעל צריכה חומש כדפי' רש&quot;י בסמוך וכן למאן דאמר בעל מנת שתפדי בו את המעשר דלא מהני תנאה ודבעל הוי ואין לבעל בהן אלא אכילת פירות ואעפ&quot;י כן נקרא של בעל.

אלא משכחת לה כגון שנתן לה הבעל במתנה שאינו אוכל פירות כך איתא בפרק חזקת (בבא בתרא דף נ&quot;א ע&quot;ב) אי נמי כגון שמכרה כתובתה בטובת הנאה שאין לבעל בהן פירות כדאיתא בהחובל דף פ&quot;ט ע&quot;א אי נמי בכותב לה דין ודברים בארוסה אי נמי בנשואה וקני מידו כדאי' בפרק הכותב (כתובות דף פ&quot;ג ע&quot;א):

כך כתוב בכל הנסחאות שלא עבר עליהן קולמוסן של מגיהי ספרים: '''בזוזי דידה ומעשר דידה איש אמר רחמנא ולא אשה.''' והקשה ר&quot;ח ז&quot;ל, והא תניא בסוף תורת כהנים ואם גאול יגאל לרבות את האשה ואם גאול יגאל לרבות את היורש מכלל שהאשה כשפודה מעשר שני שלה מוספת חומש. 

וי&quot;מ, דכי מרבינן אשה ה&quot;מ שיכולה לפדות סד&quot;א כיון דכתיב עשר תעשר למען תלמוד מי שישנו בתלמוד ישנו בתורת מעשר מי שאינו בתלמוד אינו בתורת מעשר קמ&quot;ל אבל לעולם אינה מוספת חומש שאם כן למה נאמר איש ואף על פי שממעט שם קטן מאיש קטן לא צריך קרא. ולא מחוור, דיורש לפדיון לא צריך ריבויא.

ויש לפרש לרבות את האשה שפודה מרשות (ס&quot;א מעשר) בעלה בזיזי דידה ומעשר דידה [דידיה] שמוספת חומש ללמדך דזוזי דידה הואיל ויש לו בהן אכילת פירות כדידיה דמו ואסמכתא דרבנן היא דהא מדאורייתא אין לו פירות ועיקר קרא ליורש אתא.

ורש&quot;י ז&quot;ל גריס בזוזי דידה ובמעשר דידיה איש אמר רחמנא ולא אשה כלומר שהאשה כאחר ולא מחוור למה לי קרא כיון שאין לבעל בשלה כלום ולא לה במעשרו ואפשר דלאו מיעוטא דאיש שבכתוב קאמר אלא הכי קאמ' איש ממעשרו אמר רחמנא אבל האשה שפודה משלה לא דלא קרינא ביה ממעשרו וזה היה יותר נכון אלא שלא היתה גרסת הספרים מודה לו.

ויש לפרש שהפודה מעשר של בעל בזוזי מלוג שלה אינה מוספת חומש אעפ&quot;י שיש לבעל קצת זכות משום פירות וזהו מעוטא דאיש אמר רחמנא ולא אשה וכי אוקימנא בפודה בזיזי דנכסי מלוג בפודה מעשר שלה דזוזי ומעשר שוין ולרבנן כיון דבמעשר יש לבעל זכות ובמעות אין לו זכות כלל לאו איש ממעשרו הוא ולרבא במעשר בבי נשא ופודה במעות שלה אין לו חומש מפני שהפירות מיוחדים לה והמעות עם זכות הבעל והטעם דכל שיכולין לעכב שלא לפדות שלך במעות של זכות שלי אינו קורא בו איש ממעשרו והשתא ניחא זוזי דידה דמשמע סתמא מלוג, וניחא מיעוטא דאיש ולא אשה ומכל מקום גרסת הספרים משתבשת:

&lt;קטע סוף=כד א/&gt;
===[[קידושין כד ב|דף כד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כד ב/&gt;

'''ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה וכו' לכדתני'.''' ואיכא למידק ומי בעו רבנן כונה גדולה והא אמרינן בבבא קמא דף כ&quot;ו ע&quot;ב היתה אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה לענין עבד פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן אלמא לרבנן יצא לחירות אעפ&quot;י שלא נתכוון כלל.

והראב&quot;ד ז&quot;ל תירץ דהא לאו משום כונה פטרי רבנן אלא משום דושחת' משמע שהיתה מתוקנת ועכשיו שחתה פרט לזו שלא יצאה מתוקנת מעולם ולא נשתמש בה שלא יצאה לאויר העולם ולא מחוור דאם כן אמאי אמר (רבי אלעזר) [רשב&quot;ג] עד שיתכוון לשחתה מה עסק לכוונתו בכאן.

ויש לתרץ דשאני הכא דנתכוון לדבר אחר להוציא את הולד ולא עוד אלא שנתכוון לתקן וקלקל אבל התם אעפ&quot;י שלא נתכוון כלל יצא לחירות.

ואחרים אמרו מאי פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן, לומ' דמפלוגת' דרשב&quot;ג ורבנן אנו למדין שלא יצאת לחירות דע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא במתכוון אבל בשלא מתכוון כלל מודו ליה ואינו נכון:

&lt;קטע סוף=כד ב/&gt;
===[[קידושין כה א|דף כה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כה א/&gt;

'''כלן אין מטמאין משום מחיה.''' פי' משום דכתיב לכל מראה עיני הכהן ואף על גב דלאו במחיה כתיב אכלהו נגעים שדינן ליה כדתנן סומא באחת מעיניו אינו רואה את הנגעים.

והאי דלא קתני הכא אלא מחיה משום דשאר נגעים שיעורן כגריס ואפשר שהיה ראש אצבעו רחב כגריס ויהא נראה כאחד אבל אינו מטמא משום מחיה ששיעור הבהרת כגרי' ועוד שהמחיה סמוך לה ולפיכך לעולם היא שופע אילך ואילך [ואינו] נראית כאחד ובעינן לכל מראה עיני הכהן, כך ראיתי בתוספות חכמי הצרפתים ז&quot;ל:

'''[בכולם עבד יוצא בהם לחירות].''' ראיתי לרבינו הגדול ז&quot;ל שטרח וכ' בהלכו' שמועו' הללו שבדין עבד כנעני ותמהני שהרי קנס הוא ובעינן מומחין וליכ' והכא ודאי מלתא דלא שכיחא כדאמרינן בב&quot;ק דף פ&quot;ד ע&quot;ב אדם באדם דלא שכיחא ולא עבדינן שליחותייהו ואמרינן בגטין דף פ&quot;ח ע&quot;ב גזילו' וחבילות נמי נעביד שליחותייהו וכ&quot;ש בהא דלא שכיחא ולית בה חסרון כיס והיא קנס דלא עבדינן שליחותייהו שאין לך דין קנס גובה בבבל לעולם.

ומשמע דס&quot;ל לרבינו הגדול דכיון דקי&quot;ל אי תפש לא מפקינן מיניה הכי נמי תפש הוא ומכיון שהפיל הוא שינו אינו יכול להשתעבד בו אפי' למאן דאמר צריך גט שחרור מעוכב גט שחרור נמי לאו קנין כספו הוא הילכך זכה ליה נפשיה בנפשיה אי משום דמודה אנן לאו ב&quot;ד אנן והודאה חוץ לבית דין היא. ועוד דהא ק&quot;ל ב&quot;ק דף ע&quot;ה ע&quot;א מוד' ואחר כך באו עדים חייב [פי' היכי דפוטר עצמו מכלום] הילכך כיון דאי איכ' סמוכין אינון מחייבין בלא סמוכין נמי לית ליה רשות' לאשתעבודי ביה כלום עד דיכתוב ליה גיטא דחרותא.

ומיהו אפילו למאן דאמר אינו צריך גט שחרור ה&quot;מ בזמן דאיכא סמוכין אבל כי ליכא סמוכין הא לא יצא לחירות על פי סמוכין דבעמדה בדין הוא שיוצא לחירות ולא משעת חבלה כדאיתא בב&quot;ק דף ע&quot;ד ע&quot;א הילכך כי ליכא סמוכין ודאי צריך גט שחרור לדברי הכל ואין אנו צריכין להכריע:

'''נהי דביאת מים לא בעי מקום הראוי לביאת מים בעינן כדר' זירא.''' איכא למידק בשלמא בדר' זירא ראוי לבילה בעינן דכתיב בלולה אלא הכא מנא ליה כלל דבעינן ראוי לבא בו מים.

ויש מפרשים לבא בו מים בעינן מדרבנן שאעפ&quot;י שלא הצריכו חכמים שיהא צריך לבא בו מים הצריכו שיהא ראוי לכך כשם שמצינו בתורה שהחמיר בראוי לבילה יותר מן הבילה עצמה ותקון רבנן כעין דאורייתא. ואפשר דהואיל ומצינו לענין טומאה שהוא גלוי אף לענין טבילה גלוי הוא שצריך שיהא ראוי לבא בו מים:

&lt;קטע סוף=כה א/&gt;
===[[קידושין כה ב|דף כה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;

מתני': '''בהמה גסה נקנית במסירה.''' פרש&quot;י ז&quot;ל ולא במשיכה דאין דרכה בכך להוליכה לפניו.

ואפשר לפרש במסירה וכל שכן במשיכה, ואע&quot;ג דקסבר רבי מאיר ודאי בהמה גסה אין דרכ' לימשך ומשום הכי נקנית במסירה והרי (ה&quot;פ) [ה&quot;נ] ספינה נקנית במסי' בבבא בתרא דף ע&quot;ו ע&quot;א מכל מקום כיון שדין משיכה לקנות קונה הוא בכולן ולא אמרו אין דרכם אלא לומר שלא הצריכוהו [דוקא ולמעט]לשלא כדרכן כדאמרינן התם לא שנא אלא דברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה הוא ולא במשיכה ולא שאין הגבהה קונה כשאין דרכן להגביה אלא מעתה פיל במה יקנה לתנא דידן [במציאה ונכסי הגר שא&quot;א במסירה].

וחכמים אומרים במשיכה פי' ולא במסירה שדרכן למשוך ואינה נקנית במסירה שכל הדברים הראוין למשיכה אינם נקנים במסירה כשם שאמרו במשיכה לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביהן אבל דברים שדרכם להגביהם בהגבהה אין במשיכה לא. 

והוי יודע שבכל מקום שהזכירו חכמים מסירה אינו אלא ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם ובכל מקום שהזכירו משיכה אינה אלא בסימטא ובחצר של שניהם.

נמצאת אומר שלדברי רבי מאיר שאמר במסירה ברה&quot;ר ובחצר שאינה של שניה' ולדברי האומר במשיכה אינה נקנית עד שימשכנה מרשות הרבים לסימטא וכיון דק&quot;ל כדברי האומר זו וזו במשיכה אין לך דבר שנקנית במסירה אלא ספינה וכיוצא בה מן הדברים שאינן נמשכין אלא על ידי טורח גדול והיא שתהא עומדת ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם וכן דעת רבי' הגדול רבינו יצחק ודעת הר' שמואל ורבני ספרד האחרונים ולא כדברי האומר שמסירה קונה בסימטא ובחצר של שניהם והרבה סברו ואמרו בה בפרק הספינה (ב&quot;ב ע&quot;ו ע&quot;א), ושם פירשנו.

ולפי דעת זו שכתבנו, אפי' פירש ואמר קנה במסירה דבר הנקנה במשיכה או בסימטא שאין מסירה קונה בה אינו קונה שלא מסרו חכמים דיני ההקנאות למוכרים ולא אמ' אי פריש פריש אלא בדבר שדרכו לקנות כגון כסף במקו' שכותבין את השטר שדינו לקנות בכל מקום אלא לפי שנהוג לכתוב ולא סמכה אדעתייהו עד שיכתובו אמרו שצריך כתיבה הילכך אי פריש פריש. וכן מה שאמרו בבבא בתרא דף פ&quot;ה ע&quot;א גבי כליו של לוקח במקו' מוכר דאי אמר ליה קני קנה מפני שהדין נותן בכל מקום שיהא לו רשות להניח יקנה לו כליו וכיון שא&quot;ל קני יש לו רשות להניח ולקנות הוא לפיכך קנה. אבל האומר קנה במסירה בדבר שאין בו להקנותו במסירה אינו מועיל כלום אלא שמונעו מלקנות במשיכה שהרי הקפיד דק&quot;ל כמ&quot;ד קפידה ושמעתין מוכחא דק&quot;ל פיל לרבי שמעון במה יקנה והוצרכנו לומר בחליפין ולא אמרו בשפירש ואמר במסיר' או במשיכה וכבר הארכתי לכתוב בזה דעת הראשונים בפרק הספינה.

והא דתנן ושאין להם אחריות אינן נקנין אלא במשיכה לאו למעוטי מסירה והגבהה אלא הכי קאמר אין נקנין בכסף ולא שטר ולא בחזקה אלא במשיכה והוא הדין במסירה והגבהה כדקתני ברישא ואפשר ששנה משיכה מפני שכולם לא תקנום אלא מחמת משיכה למאן דאמר או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד היינו משיכ' שההגבהה אם אינו מושכ' לרשותו ומחזירה למקומה אין אני קורא בה מיד עמיתך שעדיין ביד עמיתך הוא ולמאן דאמר כדי שלא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה נמי עיק' התקנה משיכה היא למושכה לרשותו אעפ&quot;י שתקנו הגבהה משום שמשעה שהגביהה על מנת לימשך היא וכן המסירה משעת שנמסרה לידו דרכו למושכ' ותחלת משיכה הוא נמצאת אומ' שמשיכה בנין אב לכולם לפיכך שנו כאן משיכה.

ולפי דעת רבינו (הגדול) [הגאון] ז&quot;ל יפה שנו משיכה ולא מסירה שאינו קונה אלא במפרש וכששנה משיכה אין צריך לומר הגבהה וכבר כתבתי דעתו בפרק הספינה (ב&quot;ב ע&quot;ו ע&quot;א):

&lt;קטע סוף=כה ב/&gt;
===[[קידושין כו א|דף כו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כו א/&gt;

'''אי נמי בחבילי זמורות.''' פי' רש&quot;י ז&quot;ל בשגבוהין מן הארץ שלשה ומעלה עליהן דהגבהה ג' טפחים היא דנפקא להו מתורת לבוד וקשה עלה דגרסינן בב&quot;ק דף כ&quot;ט ע&quot;ב גבי ההופך את הגלל ברשות הרבים ובא אחר והוזק בהם ההופך חייב ואוקמוה בגמרא כגון שהפכה לפחות משלשה דכל הפיכה פחותה משלשה משמע ואמר רבי אלעזר עלה לא שנו אלא שנתכוון לזכות בה אבל לא נתכוון לזכות בה פטור משמע שכשנתכוון לזכות בזה זכה והוה ליה כמפקיר בורו או מפקיר נזקיו.

ורש&quot;י ז&quot;ל נזהר בזה ופי' ואע&quot;ג דלאו הגבהה מעלייתא היא קנה להתחייב בנזיקי' במפקיר נכסיו הואיל ודעתו לזכות שמאות' שעה נסתלק' מעשה ראשון.

ור&quot;ת ז&quot;ל השיב מההיא דאמרי' בעירובין דף ע&quot;ט ע&quot;ב ומזכה להם ע&quot;י אחר ומגביה מן הקרקע כל שהוא ומפרש בגמ' כמה כל שהוא טפח אלמא דין הגבהה טפח ויש דוחין שאני שתופי מבואות דרבנן כדאמרינן בגיטין דף ס&quot;ד ע&quot;ב שאפי' קטן זוכה להם בו.

ואני מצאתי בירושלמי בבבא קמא (ג,ד) ואייתי לה נמי פ&quot;ג דמסכת דמאי גבי ההופך את הגלל חזקיהאמר והוא שהפכה על מנת לזכות בה אבל הפכה שלא על מנת לזכות בה לא בדא מילתא דחזקיה אמרה מטלטלין נקנין בהפכה פי' הפכה למטה משלשה כדאמרינן עלה התם בגמר' דילן ובעי המטלטלין מהו שיקנו במשיכה אמר רבי בון ב&quot;ח נראין הדברים בעמודים ובעורות הקשים אבל בעורות הרכים לא קנה עד שיגביה פי' כי ההוא דאמרינן בגמרא דילן בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף ע&quot;ו ע&quot;ב) לא שנו אלא בדברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה אין במשיכה לא וזה הירוש' מפורש שלא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל.

ושמעתי שמפר' חבילי זמורות שדרכו של פיל לאכול זמורות ומעמיד אותם במקום גבוה והוא קופץ לאכול וזו היא ההגבהה כיון שמחמתו הוגבה כדקתני קורא לה והיא באה ואיתמר בחולין דף קמ&quot;ב ע&quot;א זיל טרוף הקן כי היכי דליתגבהו וזה נוח לי יותר מפרש&quot;י ז&quot;ל שהמעמיד בהמה על מקום גבוה לא הגבי' מן הקרקע שחבילי זמורות המונחים בקרקע כקרקע הן חשובין ועוד למה לי חבילי זמורות:

'''לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר.''' אבל במקום שכות' את השטר לא קנה בכסף ולא בחזקה עד שיכתבו את השטר דלא סמכיה דעתיה עד שיכתובו ואע&quot;ג דא&quot;ל קני בכסף או לך חזק וקני לא קנה אבל משיכתוב את השטר קנה באותו כסף או באותה חזקה ואי פריש בכסף בלבד אקנה או בחזקה לבדה בלא שטר קנה כפי הטעם שפירשנו למעלה. 

וי&quot;מ דאכסף בלחוד קאי אבל בחזקה קנה בכל מקום דקניה אלימתא היא שהרי באה לרשותו וזה דעת הר' שמואל שכתבו בפ' חזקת ואינו נכון שאעפ&quot;י כן לא מצינו שיפה כח חזקה מכח כסף אלא במה ששנו לקמן בברייתא ואכולה מתניתין קאי:

'''אלא מהכא, ואקח את ספר המקנה.''' ואי קשיא והא התם בכסף קנה דכתיב ואשקלה לו את הכסף לא תיקשי דכיון דכתיב ספר המקנה משמע שעיקר קנייתו בשטר.

וא&quot;ת א&quot;כ למה לו שטר יקנה בכסף איכא למימר צריך היה שטר מפני הגלות שמא ימותו עדיו ולא עוד אלא שכתוב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים ולפיכך קנה בשטר מכר שכבר נתן לו דמים:

'''אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן לו דמים.''' לפי מה שאמרו בפ' השוכר את האומנין (בבא מציעא דף ע&quot;ח ע&quot;א) האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי לא קנה לא עייל ונפיק אזוזי קנה היה לנו לפרש שמועה זו בדקא עייל ונפיק אזוזי ואעפ&quot;י כן אינו נכון לפרש השמועה במה שלא הוזכר בה כלל שאלו היה חלוק בכאן בין עייל ונפיק אזוזי בין לא עייל ונפיק אזוזי לעולם אי אפשר שלא הוזכר בגמרא כלל שלא באו רבותינו לסתום כל כך אלא לפרש.

לפיכך אמרו מפרשים דל&quot;ש עייל ונפיק אזוזי ול&quot;ש לא עייל ונפיק אזוזי לעולם לא קנה בשטר מכר עד שיתן לו דמים משום דלא סמכה דעתיה שמאחר שכתב לו את השטר וקנה מעתה במה יכופנו ליתן לו מעותיו הרי כל צרכו של לוקח בידו ולפיכך שמו חכמים דעתו של מוכר שאינו רוצה שיקנה לוקח מעתה אלא ספרא איתרמי' ליה דמימר אמר כשיתן לי מעות יקנה ולא נטריד בכתובת השטר ולפיכך לא עייל ונפיק אזוזי משום דסמכה דעתיה שלא קנה עד שיתן לו דמים אבל בחזקה ודאי קנה בדלא עייל ונפיק אזוזי שכיון שקדם להחזיקו בו מעכשיו הוא ורוצה להקנותו ולא סמכה דעתיה מדלא עייל ונפיק אזוזי וכן אם משך במטלטלין ולא עייל ונפיק אזוזי קנה ואי עייל ונפיק אזוזי לא קנה לא במשיכת המטלטלין ולא בחזקת הקרקעות.

וכתב הר' יהודה הנשיא הברצלוני ז&quot;ל שמחלוקת היא בין הראשונים ז&quot;ל בשטרי אקנייתא אם קנה משעת קנין או לא קנה עד שיתן לו דמים ומסתברא שקנה מדאמרינן בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף ט&quot;ו ע&quot;ב) המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעליו אי משום כתב ללוות ולא לוה. הא שעבד נפשי' אלמא בכל שטרי אקנייתא משתעבד מעכשיו ואין דמים מעכבין, וזו ראיה גמורה לדברי כל המפרשים ז&quot;ל.

אבל יש דעת אחרת מרבינו חננאל שאמר שאין אומרים בשטרי הקנאה משעת קנין שעבד נפשיה אלא בדמטא לידיה בתר הכי ואין מחזירין לידו אלא בשחייב מודה ולפי דעת זו אין ראיתנו ראיה דהתם בשאומר קבלתי דמים החזירו לו את שטרו וכיון שנאמן בכך הרי כדמים וקנה מעכשיו מאחר שקנה מידו אבל אין השמועה שבפרק שנים אוחזין מתפרשת בכך ושם כתבנו ופי' עד שיתן לו דמים כל הדמים ואפילו נתן מקצת ולא עייל ונפיק אזוזי לא קנה עד שיתן לו כל הדמים:

הא דתניא '''בשטר כיצד וכו'.''' מפורש בב&quot;ב דף נ&quot;א ע&quot;א:

והא דתנן '''קרקע כל שהוא חייבת בפאה.''' שם דף כ&quot;ז ע&quot;א:

והא דתניא '''מעשה בר&quot;ג וזקנים.''' בב&quot;מ דף י&quot;א ע&quot;א בס&quot;ד:

&lt;קטע סוף=כו א/&gt;
===[[קידושין כו ב|דף כו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;

גרסת הספרים: '''אלא מאי לדמי ניקנהו ניהליה במשיכה אלא מאי אית לך למימר דליתיה למקבל מתנה הכא נמי דליתי' למקבל מתנה.''' ופרש&quot;י ז&quot;ל ואחר לא היה שם חפץ בהנאתו של קונה ליתן כליו בשבילו ואיני יודע מהו שהרי אפשר לו להקנות סודרו לאחר ויחזור ויקנה בו ועוד שכל סתם חליפי סודר ע&quot;מ להחזיר הוא כדמוכח לעיל בפרקין וכדמפורש במסכת נדרים נמצא שאינו מפסיד כלום.

ומשמע דה&quot;פ: ונקנינהו ניהליה אגב אחר בחליפין לא סמכה דעתיה סבר שמיט ואכיל להו כלומר אם היה משתף כאן יד אחר מתירא היה ממנו ואף על פי שלא היה מוסר כלום לרשותו מתירא היה שלא לשתף כאן רשות אחרים והקרקע שלקת סמוך למקום מקבלי מתנה היה ולא היו שם הצאן והחביו' לזכות הוא בהן אבל בקרקע הם עצמם החזיקו בו ולא שלטו ידי אחרים בשלהם והשתא הא סברי' מאה צאן ומאה חביות ממש ולא בעינן צבורין. ומיהו כל שכן למאן דאמר לדמי דאי אפשר אלא במשיכה דלא סמכה דעתיה וניחא ליה דלחזק אחר בקרקע ואעפ&quot;י שהמעות צבורין בה ולא שימשוך המעות עצמן, ועדיין אין זה מחוור.

ואיכא מאן דכתב דשמעינן מהא דלא מצי איניש למזכי לחבריה בחליפין שלא בפניו והא בורכא דהא כותבין שטר ללוה אעפ&quot;י שאין מלוה עמו בשטרי אקניית' הוא אלמא קונין ממנו לחבירו שלא בפניו.

ומדברי ר&quot;ח ז&quot;ל נראה שהוא גורס וניקנהו ניהליה במשיכה דליתיה למקבל מתנה ונזכינהו ניהליה אגב אחר לא סמכה דעתיה וגרסא מיושרת היא:

הא דאקשינן הכא מ'''מעשה דר&quot;ג וזקנים.''' דלאו שכירות מקום הוא [לקנות בחצר], דחצר שאינה משתמרת לר' עקיבא ולר' יהושע היתה ואינה קונה אלא אם כן עומד בצד שדהו אלא מטלטלין אגב מקרקעי הקנה להם, והכי איתא בפרק שנים אוחזין (בבא מציעא דף י&quot;א ע&quot;ב):

&lt;קטע סוף=כו ב/&gt;
===[[קידושין כז א|דף כז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כז א/&gt;

'''חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה.''' שמעתי דבין בשטר מכר בין בשטר מתנה בלא אחריות חוזר בשטר דאמר לא ניחא לי דליפשו שטרא עלי דאמרי כבר נתן כל נכסיו וזילי נכסיה ואינו מוצא ללוות ואעפ&quot;י שהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים אלמא קול יוצא למכר ולמתנה אפי' בלא שטר אעפ&quot;י כן אינו דומה קולו של שטר לקול עדים דבעדים לא נפיש קלא אלא שעל הלקוחות לדקדק ביותר ואין הכל יודעים בכך. 

ורש&quot;י ז&quot;ל פירש חוזר בשטר אם אמר אין רצוני שתהא ראיה בידי פי' לפירושו שאין העדים אלא שלוחיו של מקנה וכל זמן שאינו רוצה שיכתובו בטל שליחותן.

ופי' הר' שמואל בר מרוגי ז&quot;ל דאפי' קנו מידו חוזר בשטר, ואע&quot;ג דקי&quot;ל סתם קנין לכתיבה עומד לומר שכותבין ואין צריך לימלך בו אבל אם חזר ואמר להם שלא לכתוב אין כותבין.

ורבים אומרים דסוף קנין לכתיבה עומד וכותבין בע&quot;כ שמשקנו מידו אינו יכול לחזור בו כלל והא דלא אמר הכא ד' שטרות וליחשוב קנו מיד מוכר ללוקח משום דההיא כבר קנה הכל ואינו דומה לאלו. ועוד דהיינו אינו חוזר לא בזה ולא בזה ושנים בחד גוונא לא קא חשיב, וכדומה שזה דעת הגאונים כלם.

וראיתי מכריעין כן מסוגיא דשנים אוחזין דאמרינן אי בשטרי הקנאה הא שעבד נפשיה, ואי ס&quot;ד יכול לחזור בו ליחוש דילמא קנו מידו וחזר ואמר בפני עדים אחרים שבטל שליחותן ולא יכתבו והם לא ידעו וכתבו דמצינו טורפין לקוחות שלא כדין דהא התם כיון דנפל איתרע ליה וחיישינן לכולהו חששו'.

ולאו מילתא היא דהא מכל מקום מלוה קנה נכסים אעפ&quot;י שלא לוה ושעבודו במקומו הוא עומד שנשתעבדו לו בו נכסים בקנין אעפ&quot;י שלא לוה הילכך לא חיישינן לפסול שטר זה ועוד דלא שכיח' הא מילתא דלא מודע להו ומבטל דהא איכא למיחש לתנאין וענינין וסתמא תפסינן כעובדי דשכיח'.

מכל מקום אנו צריכין להודות שקנין טורף מן המשועבדין אעפ&quot;י שלא כתב משמעתא דב&quot;ב דף קע&quot;ב כתובו יומא דקנייתו ביה ושם פירשנו מיהו אם עבר זמן החוב ולא נכתב יכולין לומר נפרע ולא עדיף ממעשה בית דין, כל זה לפי שיטת הרב ז&quot;ל.

מעתה המוצא שטר הקנאה בשוק למה לא יחזיר אי משום כתב ללוות ולא לוה אעפ&quot;י שבטל שליחותם הא נכסים משועבדים בקנין ואי משום שזה שטר פסול אם לא נפרע יפרענו מכל מקום ואם מפרע מקרע הוה קרע ליה דהא ידע ליה הילכך כיון דמעשה קיים לא אזלי בתר חששות דגופו של שטר:

והא דאמרינן '''אם קדם מוכר וכתב לו את השטר כאותה ששנינו כותבין שטר למוכר.''' פרש&quot;י ז&quot;ל כשקנו מידו דליכא למימר שטר מוקדם הוא ובודאי דהכי ק&quot;ל בב&quot;מ דף י&quot;ג ע&quot;א שאין כותבין שטר למוכר אא&quot;כ בא לוקח עמו אלא בשטר אקניית' אבל רש&quot;י היה צריך ליזהר בפירושו שהרי לדבריו ולדברי המפרשים אפי' מצא שטר הקנאה בשוק ואין הלה מודה מחזירו לבעלים שמשעת קנין קנה לגמרי אם כן מה היה צריך לו להחזיק בקרקע להקנותה ולקנות אגבה השטר והלא קנה שדה ושטר מ&quot;מ שהוא משעת קנין אבל צריך הוא ז&quot;ל להוציאה לזו מהלכה ולהעמידה כאביי דאמר עדיו בחותמיו זכין לו ובעי דלימטיה שטרא לידיה וכל אימת דלא מטי שטרא לידיה לא קני לפיכך צריך להחזיק בקרקע לקנותה ואי הך מימרא הלכתא היא משכחת לה כגון שכתבו שטר למוכר מונח בידן של עדים [פי' בלא קנין] להקנותו ללוקח בו ביום ובא והחזיק בקרקע ונקנה לו שטר בכל מקום שהוא ונמצא שנמסר לו בזמנו וכשר ולדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שהוא סובר דאפילו בשטר אקנייתא בעינן דלימטי שטרא לידיה מתוקמא הא דרב הונא שפיר:

'''על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בזה ובזה.''' כתב הרב אב&quot;ד ז&quot;ל קשה לן אמאי לא אמרינן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וטרח בתירוץ קושיא זו ואני תמה עליו למה לא יחזור בו במה קנו ממנו שיכתבו לו בשלמא האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז משעה שנתן לה גיטה מגורשת היא ובלבד שיתקיים התנאי ואם לא רצה הלה לקבל למאן דאמר נתינה בע&quot;כ לא שמה נתינה אינה מגורשת ולא קנו שיקבל אלא אם רצה מקיים התנאי ואם לא רצה מתבטל וכן אם לא רצתה האשה ליתן אין לבעל עליה כלום אלא תנאו שיבטל הגט אבל לא להוציא ממנה בדין כמו שכתבנו ביבמות דף ק&quot;ו ע&quot;א וכל שכן כאן שאמר על מנת שאכתוב לך שטר יכול לחזור בו דבמאי קנה הלה שיכתוב לו לא מצינו דברים נקנין בנדון זה לפיכך חוזר בשטר דאינהו שלוחים דידיה נינהו ומבטל שליחותו וכיון שלא נתקיים התנאי המעשה בטל אף באומר מעכשיו ואין צריך לפנים.

ומ&quot;מ שמעינן מהא דתנאה בהנאת מקבל תנאה הוי ולא בעי בהא דומיא דבני גד ובני ראובן דתנאי להנאת נותן ומעשה למקבל דהא הכא שתכתבו לו קאמר והוי תנאה וש&quot;מ שדי נתונה לך מכורה לך על מנת שאתן לך מאתים זוז חוזר בזה ובזה:

'''לא שנו אלא שנתן לו דמי כולן.''' ע&quot;כ מאחר שחלקו בין נתן דמי כולן ללא נתן גבי מטלטלין הנקנין באגב ולא חלקו במטלטליןהנקנין במשיכה או בקרקע עצמו שהחזיק בו יש לנו לפרש דבלא עייל ונפיק אזוזי היא ואלו משך במטלטלין קנה אותן בלא דמים. אבל מאחר שלא קנה אותן מחמת עצמן אלא מחמת חזקת הקרקע אמרו חכמים שלא קנה עד שיתן לי דמי כל המטלטלין לפי שאמרו דלא סמכה דעתייהו לקנות מעכשיו בחזקת הקרקעות המטלטלין ואעפ&quot;י שפירש (לא) [לו] קני באגב לומר שכשיתן לו דמים יקנה אבל לא גמר להקנותו עד שיתן לו דמים וכן במוכר י' שדות בעשר מדינות ואמר לו החזק בו וקני שאין חזקה קונה לו בלא דמים אלא בשדה זו שהחזיק בה אבל לא השאר אע&quot;ג דלא עייל ונפיק אזוזי וכן פרש&quot;י ז&quot;ל (ע&quot;ב ד&quot;ה בד&quot;א) בד&quot;א שקונה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה בזמן שנתן לו וכו' ומטלטלין הנקנין עם קרקע כמו שדה שאינה סמוכה לה דמי והיינו דרבא שמע מיניה שבשדה הסמוכה קונה בלא דמים ואי אפשר אלא בדלא עייל ונפיק אזוזי.

והוי יודע שאפילו נתן מקצת דמים כנגד כולם והחזיק בשדה זו לא קנה אותן שאינה סמוכה לה עד שיתן לו כל דמיה ואף על גב דלא עייל ונפיק אזוזי אבל קנה כנגד מעותיו ובאותה שדה שהחזיק קנה כולו אי לא עייל ונפיק אזוזי ואי עייל ונפיק אזוזי קנה כנגד מעותיו שכך הסכימו הגאונים הראשונים בפרק השוכר את האומנין (ב&quot;מ ע&quot;ז ע&quot;א), ושם פירשתי. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב כאן ש&quot;מ חזקה בלי נתינת מעות ובלא כתיבת שטר לא קנה וכן כתב רב אחא בשאלתות בפרשת הר סיני ומכל מקום אין זה נכון שהרי לא אמרו כאן דלא קנה אלא כנגד מעותיו אלא מפני שהשדות חלוקות כמו שפירשו.

אבל איני חושש למחלוקתו של ר&quot;ח ז&quot;ל בדבר זה דאזלה לטעמיה שחלק עם הגאונים בנותן מקצת דמים סתם בתורת פרעון שהוא אומר לא קנה כלום.

ולפי דעת הגאונים ז&quot;ל שאמרו שקנה כנגד מעותיו הוצרכנו לפרש מה שאמרו בב&quot;מ דף ע&quot;ח ע&quot;א אמר רבא האי מאן דזבין מידי לחברי' ועייל ונפיק אזוזי ל&quot;ק לא עייל ונפיק אזוזי קני דלאו בנותן דמים כלל קאמר (ס&quot;א אלא) שאם מכר לו כלום ומשך במטלטלין והחזיק בקרקעות קנה הכל בלא דמים כלל ואי עייל ונפיק לא קנה כלום שהרי לא נתן דמים ואלו בנותן מקצת דמים לא אמר לא קנה שהרי קנה כנגד מעותיו מעתה למדתי מזה שלדעת הגאונים ז&quot;ל חזקה ומשיכה קונין בלא דמים בדלא עייל ונפיק אזוזי, וכן מצאתי תשובה מפורשת לר' האיי גאון ז&quot;ל.

ועוד ראיתי שם בפרק השוכר שכתב ר&quot;ח ז&quot;ל אבל הקונה קרקע ופורע מקצת דמים ולא בתורת ערבון ועייל ונפיק אזוזי לא קנה וה&quot;מ בשדה אחת אבל בשתי שדות קנה כנגד מעותיו כדתניא בקדושין וכו' נר' מדבריו שהוא מפרש שמועה זו בשהוא עייל ונפיק אזוזי ומ&quot;ש כאן שחזקה קונה בלא נתינת מעות בדעייל ונפיק אזוזי אמרה אבל מודה הוא דבלא עייל ונפיק אזוזי קנה וכן נראה מזה שכתב שם והעיקר כמו שכתבנו אנו למעלה:

והא דתנן '''יפה כח חזקה מכח כסף.''' לומר שאם אמר לו קנה בכסף של זו האחר אינו קונה וכן בשטר אבל בחזקה אם אמר לו החזק בזו וקני כולן אי נמי אמר לו סתם החזק בזו וקני קנה את כולן אבל אם אמר לו החזק וקני זו לא קנה שהרי פירש זו קני:

&lt;קטע סוף=כז א/&gt;
===[[קידושין כז ב|דף כז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כז ב/&gt;

הא דאקשינן '''מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר לו זו קני מי קני.''' לאו דוקא אלא דאמר ליה החזק בזו וקני אבל זו קני אף בשדות לא קנה שהרי פירש זו קני ולא אחרת ומה שפרש&quot;י ז&quot;ל אינו מחוור כלל. ואם תשאל היאך אמר במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולן אם נתן לו דמי כולן יקנה בכסף ומה צורך לחזקה יש להשיב שאם פירש ואמר קני בחזקה ולא בכסף קנה בחזקה של זו אף בחברותיה אי נמי בדמים שאינם קונין כגון היתה לו עליה מלוה שאינו קונה כדאמרינן דשוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במה קנאו:

לפי דרכינו למדנו כמה דרכים איך שהיו דנים בימיהם בעלי התלמוד ז&quot;ל: '''הדרך הראשון: כסף.''' '''הדרך הראשון.''' הנותן דמים על הבית או על השדה ואפילו מקצת דמים קנה הכל, היכא דלא עייל ונפיק אזוזי.  '''הדרך השני.''' במה דברים אמורים בשדה אחד אבל בשתי שדות בשתי מקומות ואפילו סמוכות והמיצר ביניהם, אם נתן דמים לשם אחת מהם קנאה ולא קנה חברתה, ואפילו פירש לו קני את חברתה בדמי זו, אבל אם נתן לו סתם זהו נותן מקצת דמים שאמרנו, ואי לא עייל ונפיק אזוזי קנה הכל.  '''הדרך השלישי.''' נותן מקצת דמים סתם ועייל ונפיק אזוזי אם רצה לוקה קנה כנגד מעותיו ואין מוכר יכול לחזור בו. ונוטל כשער המקח, כלומר לפי הדמים שהתנו ביניהם על כל השדה. ונותן כחוש כדין חצי שדי אני מוכר לך 
#הפניה [[ב&quot;ב ק&quot;ז ב']]
ואם הוא חוזר בו נוטל מעותיו. ואם אין מעות למוכר נותן לו קרקע מן הזיבורית שבנכסיו כדי מעותיו ושמין לו כשער של עכשיו. ואם המוכר הוא שחוזר בו והלה שותק ורצה, נותן לו מעותיו. ואם אין לו מעות נותן לו מן העידית ושמין לו כשער של עכשיו.

'''שער ב': חזקה.''' במה דברים אמורים שקונה בחזקה או בכסף במקו' שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבין את השטר לעולם לא קנה עד שיכתוב לו שטר לא בכסף ולא בחזקה וכיון שלא קנה עד שיכתוב שטר לעולם אינו קונה כנגד מעותיו שכיון שהשטר על השדה כולה האיך יקנה מחצה והרי לא כתב לו שטר על חציה אלא על מנת לקנות כולה כתב על הכל לפיכך לא קנה כלום אלא כמי שלא כתב לו שטר הוא אבל אם פי' שיקנה בכסף לבד או בחזקה קנה ואם לא פי' אפי' במוכר מפני רעתה לא קנה עד שיכתוב לו את השטר דלוקח לא סמכה דעתיה ואיהו לא מפני רעתה לקחה:

'''שער ג': שטר.''' קונה במתנה ובמכר משנתן דמים ואפי' בשלא קנו לו דמים ואם לא נתן כל הדמים לעולם לא (נתן) כלום אלא אם כן מכר שדהו מפני רעתה ואם פירש יעשה כפירושו והדברים הללו מפורשים בגמרא מקצתן בשמועה זו ומקצתן בפרק השוכר את האומנין והרוצה לעמוד בעיקרן יעיין בפי' שם בפרק השוכר את האומנין וימצא הכל מזומן ומפורש לפי עניות דעתינו. ומפני המחלוקת שנולד בדברים הללו הוצרכתי לפרטן בפרט:

'''האי ארוסה היכי דמיא וכו'.''' האי דלא פשיט מאמן מאיש זה אמן מאיש אחר טעמא דמלת' כדמפורש בירושלמי מנין לגלגול שבועה מן התורה מסוטה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר עד כדון דברים שהוא ראוי להשביע דברים שאינו ראוי להשביע אמר רבי יוסי בר בון נשמעניה מן הדא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה אמן שומרת יבם וכנוסה ארוסה ושומרת יבם אינו ראוי להשביע' ואתמר מגלגלין ובה מגלגלין והיינו דדייקינן בגמרא אילימא דקנאלה כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא ארוסה וכו' ולא פשטוה ממתניתין דקתני שלא שטיתי ארוסה ונשואה ומשמע לפום פשטא דחד קתני ועל ידי גלגול משום דהכי קאמר היכי אפשר שישקה אדם ארוסה על סתירה וקנייה שמגלגלין עליה כשנשאת.

והא דלא דייקינן בשמעתין דילמא כשבא עליה ארוס בבית אביה ונכנסה לחופה ולא נבעלה וכך דייקינן ביבמות בפרק הבא דף נ&quot;ה ע&quot;א משום דמשומרת יבם מיהא אתיא התם (ס&quot;א דאי בא עליה) יבם שומרת יבם קרית לה אלא על ידי גלגול ארוסה נמי על ידי גלגול ולא כשבא עליה כלל ומיהו האי סברא דעולא היא דהתם מתרצי לה נמי בלא גלגול ורש&quot;י ז&quot;ל פירש כאן דהיינו טעמא דלא פשטה מגופה דמתניתין משום דקס&quot;ד מילי מילי קתני לומר דאמן אמן ריבה הכל לקנות להם ולהשקותן וליכא בהם גלגול וכן עיקר דהכי נמי מוקמי לה ביבמות כדכתיבנא ומיהו לדברי הכל מאיש אחר לגול הוא שהרי לא קנא לה ונסתרה:

&lt;קטע סוף=כז ב/&gt;

===[[קידושין כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;

'''אשכחן ברי שמא מנא לן.''' פירוש מנא לן שמגלגלין שמא על ברי. ושאל רש&quot;י ז&quot;ל אימא ק&quot;ו מסוטה כדאמרן והשיב דמה לסוטה שכן כל שבועתה ספק וגלגולה נמי ספק ממון דעיקר שבועתו אינו אלא בטענת ודאי כדכתיב כי יתן וכיון דעיקר שבועת ממון ליתא אלא בטענת ודאי גלגול דידיה טענת ודאי ולא טענת ספק ומשום הכי קאמר אשכחן ודאי דאתי מק&quot;ו ספק דאיכא למיפרך ביה מנא לן ואמר דאתי מג&quot;ש.

ואי קשה שבועת השומרים ספק הוא, י&quot;א הואיל והפקיד אצלו ולא ידע אם החזיר לו אם לא ודאי הוא ואינו מחוור לי שאין חיובן של שומרי'עד שעה שאירע בהם אונס כדאמרינן בפרק הגוזל (בבא קמא דף קי&quot;ב) ע&quot;ת ובפרק אלו נערות (כתובות דף ל&quot;ד ע&quot;ב) סד&quot;א הואיל ואמר רב פפא משעת משיכה איתחייב במזונותיה משעת משיכה אתחייב באונסיה קמ&quot;ל דלא.

אלא הכי קאמר שמא בדבר שאין נשבעין כגון מודה מקצת ושאר השבועה מנא לן אבל שמא של שומרים הואיל וחייבה עליו תורה שבועה בפני עצמו אינו בכלל ולדברי האומר דעד א' בשמא אינו קם לשבועה יכולני לפרש דהכי קאמר אשכחן ברי דניתן לישבע בעד אחד שמא לא נתן לישבע בעד אחד מנא לן הא לא אתי בקל וחומר מכל מקום שמעינן דהשתא דק&quot;ל ג&quot;ש מגלגלין שמא על ברי וברי על שמא ושמא על שמא דהא סוטה שמא על שמא היא ומגלגלין. 

ויש שדוחין ואומרים שמא על שמא אין מגלגלין ושאני סוטה דשמ' על ברי הוא כיון שרגלים לדבר שהרי קנא להו נסתר'.

וזה אינו כלום, שאעפי&quot;כ שמא הוא והרי רש&quot;י ז&quot;ל אמר כן שהוא שמא, ועוד שאם כן מצינו שמא על ברי ברי על שמא מנא לן וא&quot;ת אין מגלגלין והרי אמרו בפרק השואל את הפרה (בבא מציעא דף צ&quot;ח ע&quot;ב) אשתבע לי מיהת דכדרכה מתה דמיגו דמשתבע דכדרכה מתה משתבע דשכור' מתה אלמא דמגלגלין ברי על שמא והתם שמא גמור הוא.

ועוד דאמרינן בפרק המפקיד (בבא מציעא דף ל&quot;ג ע&quot;ב) גבי הא דתנן סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה בה פטור ואם איתא לדרב הונ' מיגו דאשתבע שאינה ברשותו לישתבע נמי כמה הויא שויא והא התם דשמא הוא שהרי משלם לו סלע שהוא מודה שהפקיד אצלו ומספק אתה משביעו שאינה ברשותו ואעפ&quot;י כן מגלגלין עליה וש&quot;מ דמגלגלין ברי על שמא.

ועוד מפורש הוא במקומו בשלהי פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ&quot;ח ע&quot;ב) מהו לגלגל בדרבנן ופשטוה מהא דתניא לוה הימנו ערב שביעית ובמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס אין מגלגלין טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתי שביעית אפקתיה לשבועה הא שאר שני שבוע מגלגלין אלמ' מגלגלין (על) שבועת היסת שהיא שמא ולמדנו שמגלגלין ברי על השמא ואי ס&quot;ד סוטה כברי הוה ליה שנסתרה עמו מנא לן שמגלגלין על שמא כלום אלא ש&quot;מ שמא הוא וכיון שכן למדנו שמגלגלין שמא על שמא כגון שבועת השותפין שחלקו על שבועת שותפין אחרת שנתגלגלה לו אחר מכאן.

ואל תטעה במשנת פרק השואל דף צ&quot;ו ע&quot;ב במה ששנינו בה השוכר אומר שכורה מתה והלה אומר איני יודע דמשמע שאין נשבעין כלל אפילו על ידי גלגול שאין הדבר כן וכן מפורש אצלנו אף על פי שהוא שלא כדעת רבים:

הא דתנן '''כל הנעשה דמים באחר.''' אע&quot;ג דקתני כיצד החליף שור בפרה וכו' דאינון מטלטלין מכל מקום רישא כללא הוא בין לנכסים שיש להם אחריות בין לשאין להם אחריות מדקתני במתני' קנינין דכלהו ולא מפליג בסיפא אלא כולהו כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין ותדע דהא חליפין סודר מדין חליפין גמורין ריבה אותן הכתוב וחליפי סודר מילת' דאית' בין במקרקעי בין במטלטלי היא ומצאתי בתוספתא מפורש החליף לו קרקעות בקרקעות מטלטלין במטלטלין קרקעות במטלטלין מטלטלין בקרקעות כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו.

וכבר ראיתי חולקים בזה ונתלים במה שאמרו בפ&quot;ק דבבא בתרא דף ג' ע&quot;א כגון שהלך זה בעצמו והחזיק ולא קאמר חד בלחוד שהלך והחזיק וקנו שניהם ולאו מילתא היא דגמרא נקיט קונין בחזקה ולא נקיט קונין בתורת חליפין דהוא מאורחא בתירו' אחרינא דאתמר התם בשקנו מידו ברוחות וה&quot;ה ושאר השמועה כולה מפורשת בהזהב (ב&quot;מ מ&quot;ו ע&quot;א) בארוכה:

&lt;קטע סוף=כח א/&gt;
===[[קידושין כח ב|דף כח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כח ב/&gt;

'''גזבר שנתן מעות בשביל בהמה אפילו בסוף העולם קונה.''' איכא למידק למה לי מעות בלא מעות נמי קנה כדאמר בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל&quot;ד ע&quot;ב) אמטייה לגזברי ולא תשיימה את דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אלמא מדשיימה אי אפשר לחזור בו ודאמרינן נמי במסכת ערכין דף כ&quot;ז ע&quot;א אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר עשרים וכו' חזר בו של חמשין ממשכנין מנכסיו עד עשר וכו' אלמא קנה הקדש ואינו יכול לחזור בו שאמירה לגבוה כמסירתו להדיוט.

וי&quot;מ, התם שההקדש מפסיד אם חזר בו אינו יכול לחזור בו דהוי ליה כנדר אבל הכא שאין ההקדש מפסיד כלום לפיכך אינו קונה בדבור אבל בכסף קנה לגמרי ולזה הפי' קשה (קנאו) [פדאו] במאתים ולא הספיק למשכו עד שעמד במנה למה לי פדאו ויש לומר כל שפודה בשמיו ואינו מוותר משלו אצל הקדש שאין בו משום אמירתו לגבוה.

ולי נראה היפך שהפודה מן ההקדש והמוכר לו כל זמן שלא נשתנה השער כופין אותו מדבריהם שלא יהא חוזר בדבורו לגבי הקדש הא אם השער משתנה אינו קונה אלא בכסף דבר תורה:

&lt;קטע סוף=כח ב/&gt;
===[[קידושין כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;

'''אותו ולא אותה.''' איכא דמפרשי כי איצטריך קרא למאן דאמר מילה שלא בזמנה בין ביום בין בלילה דאלו למאן דאמר אינה אלא ביום למה לי קראי מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות ואיכא לפרושי איצטריך סד&quot;א כי פטרי נשים ממצות עשה שהזמן גרמא הני מילי במצות גופייהו כגון תפילין דמהתם גמרינן אבל מצות מילה דלאחריני והיא לא שייכא ביה אימר תחייב מידי דהוה אבית דין שחייבין למול, קמ&quot;ל:

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[קידושין כט ב|דף כט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כט ב/&gt;

'''ר' יהודה לטעמיה דאמר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא.''' לא ידענא היכא. וקשה לן, דהא בפרק יש בכור לנחלה דף מ&quot;ח ע&quot;א סבר רבי יהודה לאו ככתובה בשטר דמיא וצ&quot;ע ומשמע דמההיא אתמר ומקמי דמסיק רבא התם ודכולי עלמא מצוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא. הוה סברינן דבהא פליגי ור' ירמיה דהכא לית ליה אוקמתא דהתם דאיהו קא מוקי לה התם במלת' אחריתי זאת אומרת שני יוסף בן שמעון וכו' והוה סבר לה כמ&quot;ד מלוה ע&quot;פ אינה גובה מן הלקוחות ואחין לקוחות הן ואף על פי כן נתחייבו נכסים אלמא ככתובה בשטר דמיא מיהו סוגיין דלא כמסקנא דרבא דהא ר' ירמיה היא:

&lt;קטע סוף=כט ב/&gt;
===[[קידושין ל ב|דף ל עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;

'''מאי כל מצות האב על הבן אילימא כל מצותיו דמחייב אבא למעבד לברא נשים חייבות והתני' וכו'.''' בדין הוא דהו&quot;ל לאקשי הא תני רישא נשים פטורות אלא כי הדדי אתמר וכי הדדין אקשינן ארישא אילימא דמחייב ברא למעבד לאבא והא תניא ותו סיפא דקתני האב על הבן אי לימ' דמחייב אבא לברא והתניא ואהדדי מתרצינן דאיפכא קתני ואורחא דתלמודא הוא לאקשויי כל חדא וחדא בדוכת' כאלו לא נאמר' וכאלו לא נתפרשו במקום אחר וע&quot;כ מאחר דידע דרישא מצות שהאב חייב לעשות לבן קאמר פשיטא ליה דסיפא מצות שהבן חייב לעשות לאב קאמרינן, אלא כי הדדי אתמר:

&lt;קטע סוף=ל ב/&gt;
===[[קידושין לא א|דף לא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לא א/&gt;

'''מאן דאמר לי הלכה כר&quot;י עבדינא יומא טבא לרבנן.''' מצאתי בתוס' חכמי הצרפתים ז&quot;ל שמכאן היה למד ר&quot;ת שהנשים שעושות מצות עשה שהזמן גרמא נוטלות שכר ומברכות ואין בברכתן משום ברכה לבטלה דהא ר' יוסף מברך היה במצות דאי לאו הכי היכי קאמר עבידנא יומא טבא לרבנן אדרבא מפסיד בברכותיו ואמרינן בבבא קמא דף ל' ע&quot;א מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דברכות.

והר' יצחק הזקן הידוע בעל התוספות ז&quot;ל חלק עליו ואמר שאין בו ראיה דאע&quot;ג דסומא לר&quot;י פטור מן התורה מן המצות מכל מקום חייב הוא מדרבנן תדע שהרי שנינו רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משום שלא נהנה במאורות כדי שיברך עליהם הא ראה פורס ואף עפ&quot;י שעכשיו הוא סומא והא לרבי יהודה כל סומא פטור ואפילו פתח ונסתמה כדגמרינן לה בפ' החובל (בבא קמא דף פ&quot;ו ע&quot;ב) מעדים זוממין דרב יוסף פתח ונסתמה הוא כדאמרינן באגדה משום דלא מצי קאי בנפשיה דלא לאיסתכולי בר מד' אמות דידיה אלא ש&quot;מ מדרבנן מחייב דאתי דרבנן ומפיק דרבנן כדאמרינן לענין אשה בברכת המזון והם הקשו שהרי קטן אינו מוציא במגלה והלל ונדחקין בזה הרבה.

ואני אומר דטעמא דקטן לרבנן משום דחינוך מצוה דאב הוא ולדידיה חייבו רבנן בחנוך וקטן לאו בר מעבד מצוה הוא וזה דבר נכון וטעם יפה. 

אבל בירושלמי הקשו כן בפרק אלו הן הגולין (ב,ה) ובפרק הקורא את המגילה עומד (ד,ז) רבי יהודה אומר כל שלא ראה וכו' הא אם ראה פורס רבי חגי בעי קומי רבי יוסי מחלפי שיטתיה דרבי יהודה תמן אמר פרט והכא אמר לרבות פי' פרט לסומא שאינו גולה ואינו חייב במצות והכא אמר אם ראה פורס ע&quot;כ. אמר רבי חנינא בריה דרב הלל ביושב בבית אפל היא מתני' כך אנו אומרים היושב בבית אפל לא יפרוס על שמע ברם הכא בלא ראות פרט לסומא אלא שזה הטעם רחוק.

ונראה שאין גמרא שלנו סובר כן, שהיה להם לפרוש ועוד דאמרינן עלה בגמר' דילן משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה כדתני' אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה כאשר ימשש העור באפילה משמע שעל סומא אמר ולא על יושב בבית אפל אלא שיש לומר שרבי יהודה מילתא דשויא לדידיה ולרבנן קאמר שלא ראה מאורות מימיו לדידיה נצרכה ליושב בבית אפל לדידהו בסומא גמור נמי ורבי יוסי מייתי לה מסומא.

ומיהו מסתברא דסומא לר' יהודה מדרבנן מחייב כמו שכתב הרב בעל התוס' ז&quot;ל שאם כן אתה עושה איתו כאינו ישראל אלא חכמים חייבוהו מדבריהם ואף ע&quot;ג דפטר ליה רב אחא בר יעקב ממצה בפ' ערבי פסחים (פסחים דף קי&quot;ו ע&quot;ב) התם חדא מצוה היא לפיכך אפילו לרבי יהודה חייב לברך מדבריהם ואת&quot;ל לא היה חייב לברך אליביה כדמשמע בירושלמי מכל מקום היה דעתו של רב יוסף שיקבל שכר גדול ביותר על עשייתן של מ&quot;ע שלא בצואה ואף על גב דלא מקיים מילי דברכות חסידא הוי דכיון שלא נתחייב בהם למה יעכבו חסידות אבל הנשים בודאי שנוטלות שכר על עשייתן מצות עשה שהזמן גרמא כמו שאמרו כאן גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אבל מכל מקום שכר יש לו ואעפ&quot;י שאינו מצווה ועושה אבל לברך לא מצינו. 

ויש מביאין ראיה שהן מברכות מהא דגרסינן בפרק בתרא דעירובין דף צ&quot;ו ע&quot;א מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בידה חכמים משום דקסבר נשים סומכות רשות, ומשמע דלרבי יהודה דאמר אינן סומכות מיחו ואם אינן מברכות למה מיחו אלא ש&quot;מ דלר' יהודה הוא דאינן מברכות ולרבי יוסי ור' שמעון דאמרי רשות מברכות. ואם תאמר א&quot;ה מאי לא מיחו אדרבא הודו כדדייקינן בפסחים דף נ&quot;ו ע&quot;א לענין אנשי יריחו יש לומר לאפוקי ממאן דאמר מיחו קתני לא מיחו תדע דהא התם קס&quot;ד למימר תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא ומשום הכי לא מיחו ואי לא מיחו דוקא הוא אדרבא היה להם להודות לה ולהורות לכל הנשים לעשות כך אלא לאו דוקא ויש לדחות דלר' יהודה מיחו משום שהנשים דעתן קלות ותפילין צריכי גוף נקי ולרבי יוסי ולרבי שמעון לא מיחו כיון דרשות הוא ומכל מקום שלא ברצון חכמים הוא ולדברי הכל אינן מברכות והא דאמרינן אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידה חכמים דמשמע שלא כרצונם עשתה לאו משום עלייתה אלא שהיתה מביאה עולת נדבה וזמנין דמחלפא לה בעולת ראיה דהוי חולין לעזרה אי נמי התם פרהסיא היה ואתו למימר דנשים חייבות בראיה.

ומכל מקום ר&quot;ת ז&quot;ל תוקע עצמו בדבר זה לומר כיון דרבי יוסי ורבי שמעון סברי נשים סומכו' רשות ומשמע דהלכת' כותייהו אם רצו מברכות הן אי קשיא והא אמרינן בירושלמי כל העושה דבר שאינו מצווה בו נקרא הדיוט התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על התורה אבל מי שעושה מצות התורה כתקנן אף על פי שלא נצטוה הוא בהם כגון נשים מקבלים עליהן שכר שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום והכי מסתבר' כדאמרינן אין מעכבין את הנשים מלתקוע בי&quot;ט ואעפ&quot;י שיש בתקיעה שלא לצורך איסור שבות ש&quot;מ צורך מצוה היא לפיכך אם רצו לברך אין למחות בידן ואם תאמר והיכן צוונו כדאקשינן לענין נר חנוכה כיון דרשות דמצוה הוא והקב&quot;ה צוה במצוה זו לאנשים חובה לנשים רשות צוונו קרינא ביה זה דעת ר&quot;ת ז&quot;ל ומשמע דרב יוסף מלתא בעלמא קאמר מ&quot;ד לי (אין) הלכה ולא משום דמסתפק בה כלל (אי נמי) דבתר הכי (אשכחן) מ&quot;ד לי אין הלכה כר' יהודה דהא אמר הגדה וקי&quot;ל מצה בזמן הזה דאוריית' ואיהו לרווח' דמלתא קאמר ומידע ידע דרבי יהודה יחיד הוא ולא סבירא לן כוותיה וסתמא דפרק החובל נמי כרבנן:

מדאמרי' '''צאו וראו מה עשה נכרי אחד בקשו ממנו פרקמטיא בס' רבוא שכר.''' משמע דהעברת ריווח לאו כאיבוד ממון דמי אלא כחסרון כיס דביטול מלאכה דמי ומחייב ביה הבן:

&lt;קטע סוף=לא א/&gt;
===[[קידושין לב א|דף לב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לב א/&gt;

הא דאמרינן '''אם אפשר לעשות המצוה על ידי אחרים תעשה ע&quot;י אחרים.''' איני יודע אם נוהגת המצוה הזאת (כשאר) [בשאר] המצוות דהא קי&quot;ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ולא מחלקינן בהו ושמא בשקדם והתחיל במצוה ואחר כך נזדמנה לו אחרת אבל כאן שתיהם לפניו:

&lt;קטע סוף=לב א/&gt;
===[[קידושין לב ב|דף לב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לב ב/&gt;

'''זקן אשמאי.''' הוא בור דכתיב והאדמה לא תשם ומתרגמינן לא תבור וכן מפורש בערוך וכן נמי אמרינן לענין מזוזה פתחי שמאי כלומר פתחים שאין שם משקוף והיינו דממעט אין זקן אלא חכם ומשום הכי פליג איסי ואמר כל שיבה משמע ואלו רשע ודאי לא כדאמרינן התם (גיטין לא:) ומקמי פלגאה נקום, אבל רש&quot;י ז&quot;ל פי' רשע מלשון אשם:

'''מדקיימא לן כאיסי.''' תימא היכי מתרגמינן מן קדם דסביר בדאורייתא תיקום ואפשר דסביר' ליה כמאן דאמר אפי' יניק וחכים ואף על גב דמזקן מרבינן ליה מתרגמינן הכי למימר קימה אף ליניק וחכים דאתא זקן וגלי אשיבה דבין יניק וחכים בין סב ובור במשמע.

ומיהו הרי&quot;ף ז&quot;ל פסק יניק וחכים לא כת&quot;ק ובודאי לפי פשטה דמלתא דאיסי לא פליג אלא בשיבה אבל בזקן כדידהו סבירא להו דאמר חכם משמע וקראי מדרשי שפיר שיבה אפילו דאשמאי (ושיבה) וזקנה היינו חכמה דיניק וחכים נמיאלא יש לומר כדברי רבינו זכרונו לברכה דאיסי בשיבה פליג (עליה) בזקן אי כמר דאפילו יניק וחכים אי כמר (אפילו) בישיש וחכים ומשום דבעי למסמך זקן לויראת מהדר ליה כת&quot;ק ומינה דיניק וחכים לא.

וקשה לי דסוגיין בכולי תלמודא דעומדין מפני חכמה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא מפני לומדיה עומדין תלמידי חכמים שבבבל עומדים זה מפני זה ויש לומר ולפי שאין מצות קימה שיעמוד חכם אלא לפני מי שגדול ממנו בחכמה כדאמרינן דאתון חכימין ואנא חבר וכדבעי' בבנו והוא רבו הלכך בזקן ואינה לפי כבודו שיעמוד בפני עם הארץ פטור משום הכי נקט תלמודא קימה בתלמידי חכמים ונקיט נמי קימה מפני רבו והיינו נמי דאמרינן ברב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו מר שמואל קאים מקמיה לומר שאין בו משום ואינו לפי כבודו ואפי' לשמואל הילכך חייב לעמוד מפני שיבה שלו דאלו משום מעשים אין עומדין:

ה&quot;ג במסכת נגעים פי&quot;ג: '''הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור וכן באבן המנוגע ואם הניחה הרי זה טמא.''' ובתורת כהנים מוחלפת השיטה וה&quot;ג התם טמא יושב תחת האילן וכו' ומשמע דלישנא דמתניתין דוקא דעומד כיושב וטמא ואף על גב דכתיב מחוץ למחנה מושבו אין מושב אלא לשון עכבה כדכתיב ותשבו בקדש ימים רבים כימי' אשר ישבתם ובפ' מי שמתו (ברכות דף כ&quot;ה ע&quot;א) נמי הכי משמע דגמרי' מינה התם צואה עוברת מותר לקרות קריאת שמע כנגדה ואי יושב דוקא אפי' עומדת נמי ורבותינו הצרפתים מפרשים דלא אמרו עמידה וישיבה אלא באילן שאין בו ביאה ועל זה כתיב מחוץ למחנה מושבו אבל נכנס לבית משנכנס שם טמא שבביאה הוא מטמא וכן עיקר דתנן במסכת נגעים טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור טמא משמע לאלתר משעה שהכניס:

&lt;קטע סוף=לב ב/&gt;
===[[קידושין לג ב|דף לג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;

'''איזהו מצות עשה שהזמן גרמא וכו' וציצית.''' ואיכא נסחי דלא כתיב בהו ציצית משום דרבנן סברי מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא דלילה זמן מצות ציצית הוא כדאיתא במסכת מנחות דף מ&quot;ג ע&quot;א ובתוספתא נמי הכי תני לה איזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא (דתניא) [כגון] אבידה ושלוח הקן מעקה וציצית רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא ונסחי דכתיב בהו מצות עשה שהזמן גרמא ציצית משום דק&quot;ל כרבי שמעון.

ואיכא דקשיא ליה נשים אמאי פטורות מן הציצית והא איתקש לכלאים דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך מאן דאיתיה בלא תלבש שעטנז ישנו בקום עשה ציצית כדאמרינן במצה וחמץ. וניחא ליה כיון דתרי קראי נינהו לא אמרינן כל שישנו בזה ישנו בזה. וליתא אלא עיקר טעמא משום דגבי מצה וחמץ לא איצטריך היקשא אלא להכי אבל לגבי כלאים וציצית איצטריך להתיר כלאים בציצית ואין אומרים בכיוצא בזה הואיל ואיתקוש איתקוש שאין היקש למחצה שכן הדין נותן זו שהיא מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות בה וזו מצות לא תעשה ונשים חייבות בהם בכל מקום וה&quot;נ אמרינן לקמן בכה&quot;ג (קידושין דף לה:) ואי משום ג&quot;ש להכי הוא דאתא ואמרי' נמי (דף לו.) תפילין גופייהו מהכא גמיר להו. 

והוי יודע דהאי תנא כי תני איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה. ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא כגון מזוזה ותנא ושייר במצות עשה שהזמן גרמא שייר תפילין דכתיב בהדיא דפטורות ואי סבר שאין הזמן גרמא שייר ראיה ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים חלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת העומר פריקה טעינה פדיון פטר חמור ורוב המצות כן אלא לא לפרש בא ולמנות את כולם שאם בא לפרטן בפרט הוה ליה למימר אלו מצות עשה וכו' מדקתני איזוהי שמע מינה כגון קתני וכן בירושלמי בריש' וסיפא, ויש מי שטעה בזה ולכך כתבתי:

&lt;קטע סוף=לג ב/&gt;
===[[קידושין לד א|דף לד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לד א/&gt;

והא דקתני '''מעקה ואבדה ושלוח הקן.''' קשה לן הא חייבי לאוין נינהו ובין שהזמן גרמא ובין שלא הזמן גרמא חייבות שאם תאמר לימדך שאף עשה שבהן חייבות לומר שאם עברו עליהם עברו על לאו ועשה אי הכי בשביתת ימים טובים מ&quot;ל דחייבן בעשה שבהן (ס&quot;א דלא מחייבן) וא&quot;ל דה&quot;ק אפילו היכא דליכא לאו מחייבן בעשה דתרתי מילי נינהו (א&quot;נ) אבדה משכחת לה כגון שנטלה לפני יאוש ע&quot;מ להחזירה ולאחר יאוש נתכוון לגוזלה שאינו עובר אלא משום השב תשיבם כדאיתא בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף כ&quot;ו ע&quot;א) דכיון דתרתי מילי נינהו אי לאו משום שאין הזמן גרמא היו נשים פטורות מעשה שבהן. וכן בשלוח הקן משכחת לה כגון שלקח האם על מנת לשלחה ונמלך שלא לשלחה שלא עבר על לאו שבה כיוןשעל מנת לשלחה לקחה. ובמעקה נמי י&quot;ל כן שאם בנה בית על מנת שלא לעשות בו מעקה עובר בלאו אבל בנאו על דעת לעשות בו מעקה ולא עשה או שבנאו ונפל אין בו אלא עשה, כך מפורש בתוס'. 

ול&quot;נ שעיקר מצותו עשה שאין לאו שבו אלא שיקיים העשה דכתב רחמנא ועשית מעקה תחלה והדר לא תשים דמים בביתך כלומר לא תעכב שלא תעשה מצוה זו ולאו שאין בו מעשה אחר אלא קיום עשה שבו הוא ואלו היו נשים פטורות מעשה היו פטורות אף מלאו שאין הלאו אלא קיום העשה אבל בשאר מצות עשה שיש בהם לאו ועשה חייבות הן בשניהן כדאמרינן בשבת דף כ&quot;ד ע&quot;ב שבתון עשה הוא ולא אתי עשה ודחי עשה ולא תעשה ואיש ואשה שוין בדבר זה:

&lt;קטע סוף=לד א/&gt;
===[[קידושין לד ב|דף לד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;

'''אי הכי תפילין וראי' נמי ניהוי שני כתובין הבאין כאחד.''' פי' אא&quot;ב מצה והקהל לאו שני כתובין הבאים כאחד הם משום דאיצטריך סד&quot;א ניליף ט&quot;ו ט&quot;ו מחג המצות והקהל נמי ניליף ראי' ראי' מעולת ראיה דאז התפילין וראיה נמי לאו שני כתובים הבאים כאחד דצריכי אלא אי אמרת מצה והקהל שני כתובין הבאים כאחד הם דלא הוה ס&quot;ד למגמר גזרה שוה תפילין וראיה נמי שני כתובין הבאים כאחד הם.

ומפרקינן צריכי וכו' אלא נכתוב רחמנא נשים במצה ולא בעי הקהל ואנא אמינא טפלים חייבין וכו' כלומר דליכא למילף ראיה ראיה מעולת ראיה מה להלן זכורך ולא נשים אף כאן ולא נשים כיון דטפילין חייבין כל שכן נשים:

הא דאקשינן '''ותו מ&quot;ע שלהז&quot;ג דנשים חייבות מנ&quot;ל.''' משום דליכא למימר מדמ&quot;ע שהזמן גרמא פטורות מכלל שלא הזמן גרמא חייבות אלא היכא דאיכא היקשא כדלקמן אבל השתא דגמרינן במה מצינו ליכא למימר אלא לחדא ולא דייקינן מינה מדהאי. ובמסקנא דלקמן לר' יהודה ה&quot;ג בנסחא רויחא משום דהוה מצה ושמחה והקהל [ג' כתובים הבאים כאחד למ&quot;ע שהז&quot;ג] ותלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן שלשה כתובים הבאים כאחד [למ&quot;ע שלא הז&quot;ג].

והא דאמרינן משום דהוי תורה ופריה ורביה שני כתובים הבאים כאחד, איכא למידק ולימא דהוי שלוח הקן ומזוזה ומורא ג' כתובים הבאים כאחד איכא למימר מורא הא אצרכיניה לקמן סד&quot;א כיון דאין ספק בידה לעשות מזוזה נמי איצטריך דלא תיקשי נמי לתפילין אי נמי לת&quot;ת ואי קשי' כבוד נמי כתיב למען יאריכון ימיך והוי מורא וכבוד שני כתובין הבאיםכאחד ואין מלמדין איכא למימר מורא וכבוד חד הוא ולא מיקרו שני כתובין הבאים כא':

&lt;קטע סוף=לד ב/&gt;
===[[קידושין לה ב|דף לה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;

'''מדשני קרא בדיבוריה דאם כן נכתוב קרא פאת זקנכם.''' פי' כדכתיב ראשיכם מדשני קרא בדבוריה דרישיה בלשון רבים כתיב ואמר סופיה לשון יחיד שמע מינה למעוטי זקנך ולא של אשתך ומקשינן ליה הקפה ואע&quot;ג דכתיב ראשיכם לא שלך ולא של אשתך קאמר אלא ראשיכם דעלמ' קאמר ודאי דהא איתקש להשחתה וא&quot;ת דילמא לכך סמכו להקפה ללמד עליו דזקנך דוקא ולא של אשתך להכי לא הוי צריך היקש' אלא מכיון דכולה פרשה כתיבא בלשון רבים והאי לא תשחית לשון יחיד ש&quot;מ זקנך דוקא ולא של אשתך:

&lt;קטע סוף=לה ב/&gt;
===[[קידושין לו א|דף לו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לו א/&gt;

'''היינו טעמא דאיסי וכו' ה&quot;א לא יטמא הפסיק הענין.''' קשיא ליה לרב אב&quot;ד ז&quot;ל האיך אפשר לומר כן הא אביי גופיה אמר לעיל דמפאת פאת לא הפסיק הענין [ותי' דלענין פאה לא הפסיק] אבל לענין שריטה הפסיק ואינו מחוור אלא הכי הוא דאיכ' למימר דההיא ג&quot;ש דפאת פאת דאמרינן אם כן לימ' קרא את שבזקנך דרבנן היא ואיסי לא דריש הכי ולא מייתר ליה פאת לתרתי וג&quot;ש גופה איצטריך לכדתניא לעיל הילכך לית ליה לאיסי בני אהרן אכולה ענינא אלא גזירה שוה דקרחה ובתר דגמר איסי קרחה קרחה ואיגלי ליה דכי כתיב בני אהרן אכולה ענינ' כתיב גמר לה לפאה שאינה נוהגת בבנות ישראל מק&quot;ו דבנות אהרן ורבנן אעפ&quot;י דסברי אכולי ענינא כתיב מיתורא דפאת מחייבין להו בקרחה מדרשה דעם קדוש דקאי בין אגדידה בין אקרחה ואם תאמר ואביי למה לי' למימר הכי לימא טעם דאיסי נמי מפאת פאת כדלעיל אלא דלא מרבינן נשים מעם קדוש אלא לגדידה בלחוד קסבר אביי דאי לא כתיבא גזירה שוה הכא בקרחה גופה כי עם קדוש לכולי קרא מרבינן להו לנשים:

'''תפילין גופייהו מהכא גמיר להו.''' פי' הך ג&quot;ש דבין עיניכם לתפילין איצטריך מה להלן בקרחה בגובה של ראש דלא משכחת לה אלא בגובה של ראש במקום שער ואיכא למידק ונגמר קרחה מתפילין מה כאן נשים פטורות אף להלן נשים פטורו' ואיכא למימר כיון דגזירה שוה איצטריך ללמוד על תפילין עצמן בהלכותם אין חוזרים ולמדים קרחה קרחה מתפילין לדבר אחר כלומר לנשים פטורות שזו מצות עשה וזו מצות לא תעשה שהן לעולם חייבות בהן ואי ליכא גזירה שוה מופנה לכך ולא נצרכה לדבר אחר אין למדין זו מזו לסתור כלל גדול שהוקשה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

הא דתנן '''הסמיכות והתנופות וכו'.''' וגמרי לה מדכתיב בני ישראל ולא בנות ישראל בני אהרן ולא בנות אהרן איכא למידק וכל היכא דכתיב בני ישראל דוקא הוא אם כן לא יהיו נשים נודרות דכתיב בני ישראל איכא למימר כיון דכתיב איש איש להביא את הנכרים שנודרים ונודבים כישראל לא ממעטינן נשים.

ואי קשיא לך הא כתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכתיב ויבאו האנשים על הנשים איכא למימר נשים מעצמן הביאו אי נמי התם נדבה הוה וכבר אמינא שהנשים נודרות ונודבות כאנשים ומיהו בני ישראל דכתיב בכל מצות לא תעשה לא ממעטי' בהו בנות ישראל דהא גמרי מקראי שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל (אשר) לא תעשה שבתורה ואע&quot;ג דגבי טומאה ממעטינן בני אהרן ולא בנות אהרן התם משום דכתיב הכהנים בני אהרן ועוד דבני אהרן בכל מקום משמע דוקא שאם למעוטי זרים לימא קרא כהנים אבל בני ישראל להוציא את הנכרים דרשינן בכל דוכתא בכה&quot;ג כגון מצות עשה שאין הזמן גרמא ומצות לא תעשה אבל סמיכה ליתא פטור מצוה אלא המידה היא שנוהגת באנשים ולא בנשים אשר קרבן של אנשים בסמיכה ושל נשים בלא סמיכה ובכי האי גוונא ממעטינן נשים ואע&quot;ג דגבי פרשת נסכים כתיב בני ישראל הא אתרבי מדכתיב הקהל חוקה אחת לכם:

'''וההזאות.''' פי' כל זריקת דמים בכלל בין דבן צאן דכתיב וזרקו בני אהרן בין דשאר ההזאות ובגמרא מפרש אף דבן עוף דלא כתיב:

'''הגשות דכתיב זאת תורת מנחה הקרב אותה בני אהרן ולא בנות אהרן.''' איכא דקשיא ליה כיון דבני דוקא [נימא] נמי שפסולה כדאמרינן בקמיצה משום דכתיב בני אהרן ואנן אמרינן במנחות דף י&quot;ח ע&quot;ב מקמיצה ואילך מצות כהונה ושמעתי בשם ר&quot;ת ז&quot;ל דה&quot;ק מקמיצה הכתובה באותו פסוק ואילך מצות כהונה כלו' שהבאה ויציקה ובלילה בבעלים אבל הבאה דכתיב בפר' אחריתי אעפ&quot;י שהיא קודם קמיצה מצות כהונה היא ופסולה בזר ובנשים ויפה פי' ומתני' לא תנן יציקות ובלילות דהא כשרות בזר מיהו קשיא ליתני הולכות כלומר (ס&quot;א וי&quot;ל) הולכה בכלל קבלה היא, ועוד קשה לתני הפתיחות והמליחות ושנוא כשרות הן בזר, כך מפורש בתוספות:

&lt;קטע סוף=לו א/&gt;
===[[קידושין לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;

'''אלא הזאה דבן עוף דאתי בקל וחומר מבן צאן.''' פירוש אעפ&quot;י שבכלל ההזאות זריקת דם דבן צאן אי אפשר לומר דמתניתין לבן צאן אתא דאם כן ליתני זריקות כיון דלהזאות לא איצטריך לפיכך אמרו דמזריק' דבן עוף קאמר שהכתוב קראה הזאה דכתיב ביה והזה מדם החטאת והקשה הראב&quot;ד ז&quot;ל ולימא הזאת שמן של מצורע דכתיב ויצק על כף הכהן השמאלית והזה באצבעו ותירץ דעדיפא מינה אמרינן דלא כתיב בה כהן כלל דבמליקה כתיב ובהזאה לא כתיב בהדיא אי נמי הזאות סתם דמים משמע וכל במשמע:

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[קידושין לז א|דף לז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לז א/&gt;

'''והרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהו ביאה ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ.''' פרש&quot;י ז&quot;ל תפילין דאשכחן בדרבנן אמוראי דבבל דמניחי תפילין פטר חמור דבפטר חמור תלה רחמ' וחובת הגוף היא ואינו נכון דאיכא למימר רבנן דבבל מדברי סופרים הם חייבים ולא מן התורה ומה שאמר פטר חמור חובת הגוף הוא איני מבין טעמו דאכתי לא ק&quot;ל הא. ואפשר שהקשו בדרך והא מעשים בכל יום שאנו נוהגין במצות הגוף אעפ&quot;י שכתוב בהם ביאה.

אבל עיקר פי' מדתני' בירושלמי (א,ח) אלה החוקים והמשפטים אלו הדינין שומע אני בארץ יכול אפילו תלמוד תורה ותפילין כשהוא אומר ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם והיו לטוטפות בין עיניכם ולמדתם אותם את וכו' הא למדת לתלמוד תורה ותפלין שנוהגים בין בארץ בין בח&quot;ל ומדק&quot;ל תפילין נוהגין בחוצה לארץ וביאה האמורה בהן לאו למעוטי חוצה לארץ ממילא שמענו לפטר חמור דכי הדדי כתיבי ואיתקוש, כך פי' רבותי הצרפתים ז&quot;ל:

&lt;קטע סוף=לז א/&gt;
===[[קידושין לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;

'''סד&quot;א בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא.''' אי קשיא והא כתיב בערב תאכלו מצות לקובעו חובה בזמן הזה כדאיתא בפסחים דף כ&quot;ח ע&quot;ב איכא למימר איצטריך דאי מבערב הוה מוקמינן לה למי שהיה טמא או בדרך רחוקה כדמוקי לה רב אחא בר יעקב התם דף ק&quot;כ ע&quot;א אבו בזמן הזה לא קמ&quot;ל ונקיט ליה התם לקובעו חובה אפילו בזמן הזה משום דהכי הוא ואי קשה לרב אחא בר יעקב דאמר מצה בזמן הזה דרבנן מושב למה לי איכא למימר דריש ליה למצה הנאכלת בכל מושבות פרט לחלות תודה שאינם נאכלים בכל מושבות ומרור דקאמר לאו דוקא דההוא ודאי בזמן הזה דרבנן הוא כדאיתא בפסחים דף ק&quot;כ ע&quot;א אלא למצה בלחוד איצטריך דגלי בה קרא מבערב תאכלו מצות:

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[קידושין לח א|דף לח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לח א/&gt;

'''מה חדש שאין איסורו איסור עולם.''' פרש&quot;י ז&quot;ל אלא עד ששה עשר ויש היתר לאיסורו ביום ששה עשר עצמו לאחר הקרבת העומר אבל ערלה אין איסורה איסור עולם דלאחר שלש מותרת אבל אין היתר לאיסורו בתוך ימי איסורו. ויש מי שהקשו הרי איסורו איסור עולם שהפירות שחנטו בתוך ג' לעולם הם אסורים מה שאין כן בחדש והעץ לא נאסר אפילו בתוך ימי ערלה דכתיב את פריו, ואין זו קושיא.

אבל ר&quot;ח ז&quot;ל מפרש אין איסורו איסור עולם היינו דחדש מות' לאחר זמן ויש היתר לאיסורו שאפי' אותו חדש שנקצר קודם העומר ונאסר יש היתר לאחר זמן ובערלה אין איסורו איסור עולם שאין דין ערלה נוהג באילן הזה לאחר זמן אבל אין היתר לאותו פרי שנאסר לעולם וזהו נכון.

ור&quot;ת ז&quot;ל פי' דערלה איסורה איסור עולם אבל יש היתר לאיסורה ברביעית דקודם פדייה אסור לאחר פדיה מותר ואחרים פירשו יש היתר לאיסורו כלו' שהאדם זורע קודם לעומר תבואתו אעפ&quot;י שנאסרת בחדש וכן הערלה מותר לנטוע אילן שהוא נעשה ערלה מה שאין כן בכלאים שזריעתה אסורה דכתיב לא תזרע כלאים וזה פי' נאה, אלא שמצאו (בספרי) [בספרא – אמור י&quot;א] יש היתר לאחר איסורן:

&lt;קטע סוף=לח א/&gt;
===[[קידושין לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;

'''לא צהריתו ולא ק&quot;ל כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד.''' פי' וזה אינו זורע אלא מין אחד בין הגפנים ואין בו משום כלאי הכרם ומדלא אסרינהו ניהליה משמע שאף לענין איסור הפירות אמר ר' יאשי' שאינן נאסרי' אלא בחט' ושעור' וחרצן ומדברי הר' משה הספרדי ז&quot;ל נראה דלענין אסור הפירות מודה ר' יאשיה שנאסרין בחטה וחרצן או בשעורה וחרצן ואפשר לדעתו שלא אסרן עליו מפני שאין התבואה מקודשת אלא משתשרש וענבים משיעשו כפול הלבן כההיא דתנן במס' כלאים פ&quot;ז שכך כתב הרב עצמו ז&quot;ל ול&quot;נ דלרבי יאשיה אין הזורע מין (אחר) [אחד] בכרם מקדש כלאים עד שיזרע בו שני מינין מיהו בשני מינים בכרם מודה דקדש שלא אמר רבי יאשיה מפולת יד אלא לענין (מחלוקת) [מלקות] בזרעו מעיקרו אבל מודה הוא דהמעביר עצוץ נקוב בכרם והיו בו חטה ושערה אם הוסיף בו מאתים קדש דודאי אית ליה הא דדרשי' במס' חולין דף קי&quot;ו ע&quot;א מקראי זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע (ולא) [ובא] תוספות ואית ליה מתניתין דהמעביר עציץ נקוב בכרם דסתם תנן לה בכמה דוכתי לא מפקינן להו מהלכה אלא מוקמינן להו בעציץ אליבא דכולהו אי כרבנן בעציץ של מין אחד אי כר' יאשיה בעציץ של שני מינין וכו', והוא דבר נכון וברור ועולה כהוגן, אבל ר&quot;ת כתב בספר הישר שלו במס' מנחו' דמתני' מני רבנן ולא רבי יאשיה, ומה שכתבנו בו נרא' נכון ומחוור. ועיקר מילתיה דר' יאשיה במסכ' חולין פרשתיה בס&quot;ד:
&lt;קטע סוף=לט א/&gt;</text>
      <sha1>57gkyvl0pukx8wejg1afb981rkh801t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:תשובות הרשב&quot;א</title>
    <ns>10</ns>
    <id>403046</id>
    <revision>
      <id>1418166</id>
      <parentid>1088009</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:05:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="237" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|{{#titleparts:{{שם הדף}}|1|3}}|שם הספר=תשובות הרשב&quot;א|שם הספר2=חלק {{{1}}}|הבא={{{הבא|}}}}}

[[קטגוריה:תשובות הרשב&quot;א| {{{1}}} {{#titleparts:{{שם הדף}}|1|3}}]]</text>
      <sha1>0ifpa7xrl86h348lbila7gm7ff1wyoz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>407748</id>
    <revision>
      <id>1418084</id>
      <parentid>1271907</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:48:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2299" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום), התשמ״ד–1983

&lt;מקור&gt; ((ק״ת תשמ״ד, 289|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום)|4545)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(5)]] [[=החוק|לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]] (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:
----
(([[חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס״ו–2006]] ביטל את [[סעיף 2(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]] ואין עוד תוקף לתקנות אלו.))
&lt;!-- החל מכניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (16.1.2022)
----
(([[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981]], בוטל, אך תקנות אלה שומרות על תוקפן על פי [[סעיף 57 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019]].))
--&gt;

@ 1. הגדרה
: בתקנות אלה, ”בית דין” – בית דין למשמעת שהוקם לפי [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971]].

@ 2. הרשעה או עונש שאינם פרט רישום
: הרשעה או עונש של בית דין בעבירה המנויה [[בתוספת]] לא יהוו פרט רישום במרשם הפלילי.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====

@ (1) : עבירות על סעיפים 1 עד 8, 11 עד 14, 16, 18 עד 25, 27 עד 40, 44, 46 עד 50, 53, 55 עד 59, 68, 71, 73 עד 75, 77, 83, 87, 88, בתוספת לתקנות המשטרה (הגדרת עבירות על המשמעת), התשט״ו–1955, (להלן – התוספת).
@ (2) : כל עבירה של נסיון או קשירת קשר לפי סעיפים 84 ו־85 לתוספת לגבי העבירות המנויות [[פרט 1|בפסקה (1)]].

&lt;פרסום&gt; ג׳ באב התשמ״ג (13 ביולי 1983)
&lt;חתימות&gt; יוסף בורג, שר הפנים</text>
      <sha1>9utl53dyvrkh74ukumndld560hhj6tu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>454618</id>
    <revision>
      <id>1418087</id>
      <parentid>1271896</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418084]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2796" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום), התשמ״ד–1983}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 289|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (הרשעות ועונשים לפי פקודת המשטרה שאינם פרטי רישום)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 2|סעיף 2(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס״ו–2006}} ביטל את {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 2|סעיף 2(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} ואין עוד תוקף לתקנות אלו.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה, ”בית דין“ – בית דין למשמעת שהוקם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|2|הרשעה או עונש שאינם פרט רישום}}
{{ח:ת}} הרשעה או עונש של בית דין בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לא יהוו פרט רישום במרשם הפלילי.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות על סעיפים 1 עד 8, 11 עד 14, 16, 18 עד 25, 27 עד 40, 44, 46 עד 50, 53, 55 עד 59, 68, 71, 73 עד 75, 77, 83, 87, 88, בתוספת לתקנות המשטרה (הגדרת עבירות על המשמעת), התשט״ו–1955, (להלן – התוספת).

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} כל עבירה של נסיון או קשירת קשר לפי סעיפים 84 ו־85 לתוספת לגבי העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפסקה (1)}}.

{{ח:חתימות|ג׳ באב התשמ״ג (13 ביולי 1983)}}
* '''יוסף בורג'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8o45tptc7e6kpsxva5cfcq06m0v6vp2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (רישוי נתבים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461208</id>
    <revision>
      <id>1418033</id>
      <parentid>1418016</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:27:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9119" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964
=== תקנות בדבר רישוי נתבים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 18|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|1625)), ((366|ת&quot;ט|1645)); ((תש&quot;ל, 1217|תיקון|2535)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשל&quot;ב, 1370|תיקון|2867)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#31|סעיף 2(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+|סעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן ((-)) הפקודה), [[+|וסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע&quot;ח-2017) ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.))

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש כנתב, שהוצא מכוח [[סעיף 12 לפקודה]];
:- &quot;נתב&quot; - מי שניתן לו רשיון;
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) נציג רשות הנמלים - בנמל המפורט [[תוספת 2 לחוק רשות הספנות והנמלים|בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
:: (2) הממונה על הנמלים על פי [[פקודת הנמלים]] - בכל נמל אחר;
:: (3) אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
:: (4) אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים)=|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 2. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 3. בקשה למתן רשיון (תיקון: תשכ&quot;ה, תש&quot;ל, תשל&quot;ב)
: (א) בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שייקבע על ידיה.
: (ב) לבקשה למתן רשיון זמני יצורפו על ידי המבקש:
:: (1) תעודת הסמכה מוכרת כרב חובל, כמשמעותה [[בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]];
:: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
:: (3) אישור על ידי המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד של נתב;
:: (4) תעודה רפואית מאת רופא רשות הנמלים או רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
:: (5) מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת נוסף על כך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ג) לבקשה למתן רשיון קבוע יצורפו על ידי המבקש:
:: (1) רשיון זמני בר-תוקף של המבקש;
:: (2) אישור על ידי המעסיק כי המבקש עבד באחד מנמלי המעסיק כנתב 18 חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ב)(4).
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (ג)(1) ו-(2).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(5), רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון בתנאים או ללא תנאים למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או הגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ו) המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (ה), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 4(3)]].

@ 4. סמכויות הועדה
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 3]], ואת המסמכים המצורפים לה. מצאה הועדה בהם חוסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת כשרו המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצות הועדה.

@ 5. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש, או לסרב לתיתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 6. חקירות על ידי הועדה
: הועדה רשאית:
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו ואת מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה, כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מהנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, על מנת לקבוע אם כשרו הגופני של הנתב עדיין מתאים למילוי תפקידיו כנתב;
: (3) להעביר את תוצאות החקירה שנערכה על ידיה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה לשר.

@ 7. התליית רשיון או ביטולו
: (א) רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) הנתב הורשע בעבירה שנעברה על ידיו בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
:: (2) השר שוכנע, כי הנתב התנהג מבחינה מקצועית שלא כשורה או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
:: (3) השר שוכנע, כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידיו כנתב.
: (ב) הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
:: (2) הנתב עסק חמש שנים רצופות כנתב בישראל.

@ 8. (תיקון: תש&quot;ל) : (((בוטלה).))

@ 9. רשיונות שהוצאו לפני פרסום התקנות (תיקון: תשכ&quot;ה)
: רשיון או היתר שירות שניתן לנתב לפי [[תקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]], ושהיו בתקפם ערב תחילתן של תקנות אלה דינם כדין רשיון קבוע שניתן לפי תקנות אלה.

@ 10. ביטול
: ((הנוסח שולב [[בתקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]].))

@ 11. השם
: לתקנות ייקרא &quot;תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באלול תשכ&quot;ד (24 באוגוסט 1964)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>1hdr51ok1231p750xh0gncdstdkfilg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461653</id>
    <revision>
      <id>1418186</id>
      <parentid>1345600</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:50:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13010" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל&quot;ב-1971
=== צו בדבר החלת תקנות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים]] ולפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ב, 110|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)|2757)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(2)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ולאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. פרשנות
: לענין צו זה -
: (1)(א) &quot;מנהל הענף&quot; - מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
:: (ב) &quot;מנהל השיקום&quot; - מנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה;
:: (ג) &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
: (2)(א) &quot;תקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים&quot; - [[=תקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים), תשכ&quot;ג-1963]];
:: (ב) &quot;תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3&quot; - [[=תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 3), תשכ&quot;ו-1966]];
:: (ג) &quot;תקנות ההשכלה הגבוהה&quot; - [[=|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), תשט&quot;ו-1955]];
:: (ד) &quot;תקנות ההכשרה המקצועית&quot; - [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הכשרה מקצועית), תשכ&quot;א-1961]];
:: (ה) &quot;תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע&quot; - [[=תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), תשי&quot;ט-1959]];
:: (ו) &quot;תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות&quot; - [[=תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה), תשכ&quot;ד-1964]];
:: (ז) &quot;כללים לקביעת נכות מיוחדת&quot; - [[=כללים לקביעת נכות מיוחדת|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ&quot;ו-1965]];
:: (ח) &quot;תקנות ערבויות להסכמים&quot; - [[=תקנות ערבויות להסכמים|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט&quot;ו-1955]];
:: (ט) &quot;תקנות ערבויות להסכמים למשפחות&quot; - [[=תקנות ערבויות להסכמים למשפחות|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט&quot;ו-1955]];
:: (י) &quot;תקנות ערבויות למילוות&quot; - [[=תקנות ערבויות למילוות|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי&quot;ד-1954]];
:: (יא) &quot;תקנות ערבויות לזכאים&quot; - [[=תקנות ערבויות לזכאים|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי&quot;ד-1954]];
:: (יב) &quot;תקנות לקביעת הכנסה&quot; - [[=תקנות לקביעת הכנסה|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים לקביעת הכנסה ודרכי הוכחתה), תשכ&quot;ה-1965]];
:: (יג) &quot;תקנות השתלמות לזכאים&quot; - [[=תקנות השתלמות לזכאים|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות השכלה על תיכונית), תשי&quot;ט-1959]];
: (3) בתקנות האמורות בפסקה (2) -
:: (א) במקום &quot;ראש האגף&quot; ובמקום &quot;מנהל האגף&quot; קרי &quot;מנהל הענף&quot;;
:: (ב) במקום &quot;רופא מוסמך&quot; קרי &quot;רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך&quot;;
:: (ג) במקום &quot;ממונה&quot; קרי &quot;מנהל השיקום&quot;;
:: (ד) במקום &quot;מנהל הלשכה&quot; קרי &quot;פקיד השיקום המחוזי של המוסד לביטוח לאומי&quot;;
:: (ה) במקום &quot;רשות מוסמכת&quot; קרי &quot;מנהל הענף ומנהל השיקום&quot;;
:: (ו) במקום &quot;קצין תגמולים&quot; קרי &quot;פקיד תביעות כמשמעותו [[#298|בסעיף 130 לחוק הביטוח]]&quot;.

@ 2. החלת [[תקנות ההשכלה הגבוהה]]
: (א) [[+|תקנות 4]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|8]], [[+|8א]], [[+|9]], [[+|10]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|14]], [[+|15]], [[+|16]], [[+|17]], [[+|18]] [[ו-19 לתקנות ההשכלה הגבוהה]] יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה -
:: (1) &quot;נכה&quot;, &quot;נכה משוקם&quot;, &quot;הכנסה&quot;, &quot;מחיה&quot;, &quot;שיקום נכה&quot;, &quot;מימון&quot;, &quot;מוסד&quot; ו&quot;שכר לימוד&quot; - כמשמעותם [[בתקנה 1 לתקנות ההשכלה הגבוהה]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) &quot;שיקום לימודי&quot; - שיקום נכה בשטח השתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה.
: (ג) תוקם ועדת שיקום לימודי אשר תטפל באישור בקשות ומימון שיקום לימודי, וחבריה יהיו -
:: (1) מנהל השיקום שיהיה היושב ראש;
:: (2) מנהל האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה או מי שהוא מינה;
:: (3) רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי;
:: (4) מי שמינה המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
: (ד) בקשה למתן שיקום לימודי יש להגיש לא יאוחר מתום שלוש שנים מהיום שבו נמסרה לנכה החלטה סופית על דרגת נכותו היציבה.
: (ה) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולותיהם של החברים המשתתפים בישיבה שיש בה מנין חוקי; היו הקולות שקולים, יכריע היושב ראש.
: (ו) הועדה רשאית לדחות את הבקשה או לאשרה במלואה או בתנאים ובסייגים שתמצא לנכון; וכן רשאית היא להחליט על המוסד להשכלה גבוהה שבו יוכל הנכה לקבל את השתלמותו.
: (ז) נדחתה בקשתו של הנכה, יוכל לערער על החלטה זו בפני מנהל הענף תוך 14 יום מיום שנמסרה לו ההודעה על הדחיה, והחלטתו של מנהל הענף תהיה סופית.

@ 3. החלת [[תקנות ההכשרה המקצועית]]
: [[+|תקנות 1]], [[+|21]], [[+|22]], [[+|23]], [[+|24]], [[+|25]], [[+|27]], [[+|28]], [[+|29]], [[+|30]], [[+|32]], [[+|33]], [[+|34]], [[ו-35 לתקנות ההכשרה המקצועית]] יחולו על נפגע בשינויים המחוייבים, ביחס לזכויות שאינן נתונות לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט&quot;ז-1956]], וההוראות לפיהן.

@ 4. החלת [[תקנות ערבויות למילוות]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות למילוות]], יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;קרן&quot;, &quot;שיקום&quot;, &quot;דיור&quot;, &quot;מימון&quot; ו&quot;נכה&quot; - כמשמעותם [[בתקנות ערבויות למילוות]].

@ 5. החלת [[תקנות ערבויות להסכמים]]
: [[+|תקנות 1]], [[+|2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות להסכמים]], יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 6. החלת [[כללים לקביעת נכות מיוחדת]]
: [[תקנה 5 לכללים לקביעת נכות מיוחדת]], תחול על נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 7. החלת [[תקנות ערבויות לזכאים]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות ערבויות לזכאים]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;זכאי&quot;, &quot;קרן&quot;, &quot;שיקום&quot;, &quot;דיור&quot; ו&quot;מימון&quot; - כמשמעותם [[בתקנות ערבויות לזכאים]].

@ 8. החלת [[תקנות ערבויות להסכמים למשפחות]]
: [[תקנות ערבויות להסכמים למשפחות]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 9. החלת [[תקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3]]
: [[תקנה 1 לתקנות ביטוח מפני מחלה מס' 3]], תחול על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 10. החלת [[תקנות השתלמות לזכאים]]
: (א) [[תקנות 3 עד 16 לתקנות השתלמות לזכאים]], יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה -
:: (1) &quot;יתום&quot;, &quot;יתום בגיר&quot;, &quot;הורה&quot;, &quot;מימון&quot; ו&quot;שכר לימוד&quot; - כמשמעותם [[בתקנות השתלמות לזכאים]], בשינויים המחוייבים;
:: (2) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה גם לענין סעיף זה, והוראות [[סעיפים קטנים (ד) עד (ז) של הסעיף האמור]] יחולו לענין זה, בשינויים המחוייבים.

@ 11. החלת [[תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]]
: (א) [[תקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על יתום שאינו זכאי לדמי מחיה לפי [[#144|פרק ג1 לחוק הביטוח]] ותקנותיו.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;יתום&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 1 לתקנות לחינוך יתומים לרכישת מקצוע]].
: (ג) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה להשכלה על תיכונית לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים.

@ 12. החלת [[תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות]]
: (א) [[תקנות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה לאלמנות]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על אלמנה שאינה זכאית להכשרה מקצועית ולדמי מחיה לפי [[#265|פרק ג1 לחוק הביטוח]] ותקנותיו.
: (ב) ועדת שיקום לימודי האמורה [[בסעיף 2(ג)]] תשמש כועדה להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות לענין סעיף זה, בשינויים המחוייבים, ובלבד שאם התקופה המיועדת להכשרה מקצועית ולהשתלמות אלמנות היא פחות משנה - יחליט בכך מנהל השיקום.

@ 13. החלת [[תקנות ((ה))ביטוח מפני מחלה של לא זכאים]]
: (א) [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות הביטוח]] מפני מחלה של לא זכאים יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;שיעור ביטוח&quot; - כמשמעותם [[בתקנות הביטוח מפני מחלה של לא זכאים]].

@ 14. החלת [[תקנות לקביעת הכנסה]]
: [[תקנות לקביעת הכנסה]] יחולו על בן משפחה של נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 15. ביטול
: צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תש&quot;ל-1970 - בטל.

@ 16. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום ט&quot;ז באלול תש&quot;ל (17 בספטמבר 1970).

@ 17. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), תשל&quot;ב-1971&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב באלול תשל&quot;א (12 בספטמבר 1971) 
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>dajx33uvvygswru3vhvk42w13hks211</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>464176</id>
    <revision>
      <id>1418095</id>
      <parentid>1355570</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:53:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10926" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי&quot;ג-1953
=== תקנות בדבר כללים להוכחת חוסר פרנסה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשי&quot;ג, 1292|תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)|0379)), ((LIV|ת&quot;ט)); ((תשט&quot;ו, 1268|תיקון|0537)); ((תשי&quot;ז, 1798|תיקון|0725)); ((תש&quot;ך, 1118|תיקון|1012)); ((תשכ&quot;ד, 1634|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון תקנות)|1609)); ((תש&quot;ל, 1029|תיקון|2521)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#6|הסעיפים 6א(ב)]] [[+#48|ו-29]] [[=החוק|לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש&quot;ט-1949]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פירושים (תיקון: תשי&quot;ג, תשט&quot;ו, תשכ&quot;ד, תש&quot;ל)
: בתקנות אלה -
:- &quot;זמן קובע&quot; פירושו - התקופה שבה היה נכה מחוסר פרנסה שהיא לא פחות מחודש ולא יותר מחדשיים;
:- &quot;נכה&quot; פירושו - נכה שדרגת נכותו בזמן הקובע היא 10% ומעלה;
:- &quot;לשכה&quot; פירושו - לשכה אזורית של אגף השיקום במשרד הבטחון הקרובה ביותר למקום מגוריו של הנכה;
:- &quot;רשות&quot; פירושו - רשות מוסמכת לטיפול בעניני העסקת נכי מלחמה שבאזור שיפוטה נמצא מקום מגוריו של הנכה;
:- &quot;ועדה רפואית&quot; פירושו - ועדה רפואית שהוקמה לפי [[סעיף 29(א) לחוק]];
:- &quot;תקנות העסקה&quot; פירושו - [[=תקנות העסקה|תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי&quot;א-1951]];
:- &quot;רישום&quot; פירושו - רישום בלשכה לסידור בעבודה באמצעות הרשות או הלשכה;
:- &quot;נכה משוקם&quot; פירושו - נכה שמיום שחרורו מהצבא סודר או הסתדר בעבודה, עסק או מקור פרנסה אחר;
:- &quot;רופא מוסמך ראשי&quot; פירושו - רופא מוסמך ראשי שנתמנה על פי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי&quot;א-1951]];
:- &quot;אפשרות מעשית להעסקה&quot; פירושו - כאמור [[בתקנה 9 לתקנות העסקה]];
:- &quot;אמצעי סיוע לשיקום&quot; פירושו -
:: (1) מימון מלא או חלקי של כינון עסק או הכשרה מקצועית, בין בצורת הענקה ובין בצורת מילווה לשיקום;
:: (2) המצאת מקום לעסק או להתעסקות בעבודה או במקצוע מסויים או סיוע בהמצאתו;
:: (3) המצאת ציוד לעסק או כלים לעבודה או סיוע בהמצאתם;
:: (4) הספקת חמרי גלם ואמצעים אחרים הדרושים לעבודה או לעסק או סיוע בהספקתם;
:: (5) המצאת רשיונות וזכיונות הדרושים לעבודה או לעסק או סיוע בהמצאתם.

@ 2. תנאים לתשלום תגמול למחוסר פרנסה (תיקון: תשט&quot;ו, תשי&quot;ז, תש&quot;ך, תש&quot;ל)
: נכה שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי [[החוק]], רואים אותו כמחוסר פרנסה לצורך [[#5|סעיף 6 לחוק]] אם יוכיח לקצין התשלומים שנתמלאו בו תנאים אלה:
: (1) נרשם בלשכה תוך שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע;
: (2) הגיש לקצין התגמולים, לא יאוחר משבוע מסיום הזמן הקובע, בקשה בכתב לתשלום תגמול למחוסר פרנסה לפי הנוסח שבטופס שאפשר להשיגו במשרד קצין התגמולים החתום בידו, בצירוף תעודה מאת הלשכה המעידה כי בזמן הקובע:
:: (I) הרשות לא הוציאה לגביו כל הודעה לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות העסקה]],
:: (II) לא סירב לקבל כל עבודה שלגביה הציעה הרשות להוציא הודעה כזאת,
:: (III) הלשכה לא הציעה לו כל עבודה או מקור פרנסה שהוא סירב לקבלה,
:: (IV) הלשכה לא הציעה לו לרכוש הכשרה למקצוע או לביצוע עבודה שהוא סירב לקבלה ושלדעת הרשות עליו לקבלה כדי שיהיה מסוגל לעשות עבודה שבה יועסק על פי [[תקנות העסקה]], וכן לא הציעה שבתקופת ההכשרה ישולמו לו התשלומים המשתלמים לנכה שאושר מימון שיקומו כאמור [[בתקנה 13 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), תשט&quot;ו-1955]];
: (3) אם שוכנע קצין התגמולים כי נכה שהוכר כמחוסר פרנסה אינו מסוגל מפאת נכותו להסתדר בעבודה וכי אין לצפות שבעתיד הנראה לעין תהיה אפשרות מעשית להעסקתו בעבודה, בעסק או בכל מקור פרנסה אחר, רשאי קצין התגמולים להמשיך ולשלם לנכה תגמול חוסר פרנסה, תוך תקופת זמן שקבע מפעם לפעם, ללא צורך במילוי התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2);
: (4) לנכה מחוסר פרנסה, שדרגת נכותו טרם נקבעה על ידי הועדה הרפואית, ישולמו תגמולי חוסר פרנסה לאחר שרופא מוסמך ראשי העריך באורח ארעי את דרגת נכותו; התגמולים יאושרו לפי דרגת הנכות שקבעה הועדה הרפואית החל מהמועד לתחילת תשלומם; התשלומים ששולמו לנכה על בסיס הערכה זמנית של דרגת נכותו דינם כמפרעה והיא תנוכה מהתגמולים שהנכה יהיה זכאי להם על פי דרגת הנכות שתקבע הועדה הרפואית.

@ 3. עבודה או מקור פרנסה
: (א) עבודה או סידור מקור פרנסה שהרופא המוסמך הראשי או ועדה רפואית, בתעודה חתומה על ידיו או על ידי הועדה הרפואית, פסלו אותם מפאת אי התאמתם מבחינה רפואית לנכה, אין רואים אותם כעבודה או מקור פרנסה שהוצעו לנכה לפי [[תקנה 2(2)]].
: (ב) עבודה הנזכרת בהודעה שניתנה לפי [[תקנה 6(ב) לתקנות העסקה]] ונותן עבודה סירב למלא אחרי ההודעה, אין רואים אותה כעבודה שהוצעה לנכה לפי [[תקנה 2(2)]].

@ 4. נכה משוקם
: נכה שהוא נכה משוקם, רואים אותו כמחוסר פרנסה לצורך [[#6|סעיף 6א לחוק]], אם נוסף לאמור [[בתקנה 2]] יוכיח לקצין התגמולים שנתמלאו בו אחד מאלה:
: (1) הפסיק את עבודתו או התעסקותו במקום פרנסה שבאמצעותו שוקם, מפאת אי התאמתו להן מבחינה רפואית בהתאם לאישור בכתב מאת הרופא המוסמך הראשי;
: (2) הפסיק את עבודתו שבאמצעותה שוקם מחמת חוסר אפשרות מעשית להתעסקותו בעבודה האמורה בהתאם לאישור בכתב מאת הרשות.

@ 5. השבתת נכה
: השבית מעביד נכה מעבודתו במפעל ללא קבלת היתר לפיטורו כאמור [[בתקנה 7 לתקנות העסקה]], והנכה לא נמצא אשם בהתנהגות רעה חמורה הפוגעת במפעל או בנותן העבודה ולא הפסיק מרצונו הטוב את עבודתו במפעל ולא הסכים בפירוש או מכללא להשבתה האמורה, רואים את השבתת הנכה מעבודתו כאילו עבודתו נפסקה מחמת חוסר אפשרות מעשית להעסקתו בעבודה האמורה, כל זמן שהנכה עשה את הכל שבאפשרותו, כפי שנדרש באופן המתקבל על הדעת על ידי הלשכה או הרשות, בכדי לא להיות מושבת מהעבודה האמורה.

@ 6. נכה ששוקם באמצעות עסק שבבעלותו
: (א) נכה שהוא נכה משוקם באמצעות עסק שבבעלותו היחידה או בבעלות משותפת, רואים אותו כמחוסר פרנסה לצורך [[#6|סעיף 6א לחוק]], אם יוכיח לקצין התגמולים נוסף לאמור [[בתקנות 2]] [[ו-4]], כי ההצהרות שבבקשתו, שהגיש לפי [[תקנה 2]], הן נכונות בהתאם לאישור בכתב מאת הלשכה או מאת הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא עסקו.
: (ב) בתקנה זו &quot;עסק בבעלות משותפת&quot; כולל הפקת הכנסות בין בצורת שכר עבודה ובין בצורת רווחים אחרים המתקבלים מעסק השייך לחברת או קבוצת עובדים, בין שהיא גוף מואגד ובין שאינה גוף מואגד, שבה יש לנכה זכויות, כגון זכות חברות וכיוצא באלה.

@ 7. אמצעי סיוע לשיקום
: נכה שהוא נכה משוקם באמצעות עסק שבבעלותו ואשר המדינה סייעה לרכשו על ידי מתן אמצעי סיוע לשיקומו ועברו שני חדשים מהיום שהעסק האמור הופעל בראשונה, רואים אותו כמחוסר פרנסה לצורך [[#6|סעיף 6א לחוק]], אם יוכיח לקצין התגמולים, נוסף לאמור [[בתקנות 2]], [[4]] [[ו-6]] בהתאם לאישור מאת הלשכה, כי החזיר או הבטיח להחזיר למדינה, באופן שיקבע קצין התגמולים, את אותם אמצעי הסיוע שקיבל מאת המדינה לשיקומו ואשר קצין התגמולים דרש להחזירם למדינה עקב בקשתו לפי [[תקנה 2]].

@ 8. תנאים לחוקיות הבקשה או התעודה
: בקשה המכילה הצהרה או אישור שבה רשומים ידיעה כוזבת או פרט בלתי נכון וכן אישור שנתקבל באמצעות מעשה מרמה, הצהרה כוזבת, מעשה אלימות, איומים וכיוצא בהם, לא יראו אותה בקשה או אותו אישור כבקשה או אישור לצורך תקנות אלה.

@ 9. תחילת תוקף
: תקפן של תקנות אלה הוא מיום כ&quot;א באב תשי&quot;ג (2 באוגוסט 1953).

@ 10. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי&quot;ג-1953&quot;.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תש&quot;ך) ==

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באב תשי&quot;ג (23 ביולי 1953)
&lt;חתימות&gt; פנחס לבון, ממלא מקום שר הבטחון</text>
      <sha1>21jlleteftvyzr6zwhexo3k70tchcay</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468230</id>
    <revision>
      <id>1418169</id>
      <parentid>1411599</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון טעות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41948" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3118|כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)|10197)), ((3782|ת&quot;ט|10300)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 13(1) ו-(6)]] [[=החוק|לחוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אי-הוודאות&quot; - משתנה לא שלילי המאפיין את הפיזור של הערכים הנוגעים לכמות נמדדת;
:- &quot;אישור דגם&quot; - אישור הניתן לדגם מד מים לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק המים]], [[https://www.water.gov.il | שכתובתו www.water.gov.il]];
:- &quot;בדיקת דיוק מדידה&quot; - כמשמעותה במונח &quot;performance test&quot; בתקני מדי מים, לפי העניין;
:- &quot;בדיקת מחזור חיים&quot; - כמשמעותה במונח &quot;durability test&quot; בתקני מדי מים, לפי העניין;
:- &quot;בעל אישור דגם&quot; - אדם שקיבל אישור דגם;
:- &quot;הדירקטיבה האירופית&quot; - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj | הדירקטיבה האירופית EU/2014/32 בעניין מדי מים]];
:- &quot;הרשות הלאומית להסמכת מעבדות&quot; - הרשות שהוקמה לפי [[סעיף 2 לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
:- &quot;יחידת מדידה נשלפת&quot; - כהגדרתה בתקן ת&quot;י 4064;
:- &quot;כינוי מד מים&quot; - מספר השווה לספיקה הנומינלית (Q3) של מד מים (מק&quot;ש) ולצידו היחס בין הספיקה הנומינלית (Q3) לבין הספיקה המזערית (Q1); יחס זה יסומן באות R;
:- &quot;כללי מדידת מים&quot; - [[=כללי מדידת מים|כללי מדידת מים (מדי מים), התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;מד מים&quot; - מכשיר המונה וסוכם את כמויות המים המופקות או המסופקות;
:- &quot;מד מים סטטי&quot; - מד מים בלא חלקים נעים;
:- &quot;מד מים מכני&quot; - מד מים הכולל חלקים נעים;
:- &quot;מד מים בעל תצוגה במצב רדום&quot; - מד מים שהתצוגה שלו מתוכננת להיות כבויה במועדים שהוגדרו לו, לפי לוח השנה העברי;
:- &quot;מד קריאה מרחוק&quot; - מד מים, לרבות מד מים עם יחידת תקשורת נפרדת, המאפשר שידור תדיר של נתוני קריאה ממד המים;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - מכון התקנים הישראלי שהוקם לפי [[סעיף 2 לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], וכן מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12(א) לאותו חוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים]], וכן עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוא מינה לממונה לעניין כללים אלה;
:- &quot;מעבדה&quot; - מכון לביצוע בדיקות למדי מים, שמנהל הרשות הממשלתית נתן לו רישיון לנהל ולהפעיל מבדקה לפי [[כללי מדידת מים]];
:- &quot;מערכת קריאה מרחוק&quot; - מערכת המאפשרת שידור וקבלה תדירים של נתוני קריאה ממד מים;
:- &quot;מפיק&quot; - מי שמפיק מים ממקור מים לפי רישיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים;
:- &quot;מפרט&quot; - הוראות טכניות לביצועם של כללים אלה;
:- &quot;סמליל&quot; - סמליל הסמכה שנתנה למעבדה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמספק מים לאחר לפי רישיון הספקה, בין שהפיקם בעצמו ובין שקיבלם מספק אחר;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שצורך מים לפי רישיון הפקה שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
:- &quot;רישיון הפקה&quot; ו&quot;רישיון הספקה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 23(א) לחוק המים]];
:- &quot;רשות המים&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב;
:- &quot;תיק מוצר&quot; - תיעוד טכני של מד המים לפי הפירוט הנדרש בדירקטיבה האירופית, הכולל את כל מרכיבי מד המים, אופן ייצורו ותפעולו ואת שאר הפרטים המאפשרים את הערכת התאמתו לדרישות הליך אישור הדגם, התקן הישראלי או הדירקטיבה האירופית, לפי העניין;
:- &quot;תיקון מד מים&quot; - החזרת מד מים מקולקל למצב תקין ולעמידה בדרישות אישור הדגם;
:- &quot;תקופת שירות&quot; - אורך החיים של מד מים ממועד ההתקנה ועד תום השירות, כפי שנכתב באישור הדגם;
:- &quot;תקן סטטיסטי&quot; - תקן 3951 ISO או תקן ישראלי ת&quot;י 2859;
:- &quot;ת&quot;י 2859&quot; - ת&quot;י 2859 חלק 1 - נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות - סכמות דגימה ממופתחות לפי גבול איכות לקבלה (AQL) לבחינת מנה - מנה; ת&quot;י 2859 חלק 2 - נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות; תוכניות דגימה ממופתחות לפי איכות גבולית (LQ) לבחינה של מנות בודדות; ת&quot;י 2859 חלק 3 - נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות; נוהלי דגימה בדילוג - מנות;
:- &quot;ת&quot;י 4064&quot; - ת&quot;י 4064 חלק 1 - מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: דרישות מטרולוגיות ודרישות טכניות; ת&quot;י 4064 חלק 2 - מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: שיטות בדיקה; ת&quot;י 4064 חלק 4 - מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: דרישות לא מטרולוגיות שאינן נידונות בתקן הישראלי ת&quot;י 4064 חלק 1;
:- &quot;ת&quot;י 5452&quot; - בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
:- &quot;תקני מדי מים&quot; - התקנים ת&quot;י 4064, OIML R 49 ו-ISO 4064 למעט כרכו השלישי;
:- &quot;DN&quot; - קוטר נומינלי של מד מים לפי תקן ISO 6708;
:- &quot;ISO 3951‏&quot; &lt;!-- (([במקור: 33]]) --&gt; - ISO 3951-1:2013 Sampling procedures for inspection by variables - Part 1: Specification for single sampling plans indexed by acceptance quality limit (AQL) for lot-by-lot inspection for a single quality characteristic and a single AQL;
:- &quot;ISO 4064‏&quot; - ISO 4064-1:2014 - Water meters for cold potable water and hot water - Part 1: Metrological and technical requirements; ISO 4064-2:2014 Water meters for cold potable water and hot water - Part 2: Test methods; ISO 4064-3:2014 Water meters for cold potable water and hot water - Part 3: Test report format; ISO 4064-4:2014 Water meters for cold potable water and hot water - Part 4: Non-metrological requirements not covered in ISO 4064-1;
:- &quot;ISO 6708‏&quot; &lt;!-- (([במקור: 3])) --&gt; - ISO 6708:1995 Pipework components - Definition and selection of DN (nominal size);
:- &quot;OIML R 49‏&quot; - OIML R 49-1:2013 Water meters for cold potable water and hot water ((-)) part 1: metrological and technical requi((re))ments; OIML R 49-2:2013 Water meters for cold potable water and hot water ((-)) part 2: test methods; OIML R 49-3:2013 Water meters for cold potable water and hot water - Part 3: Test report format;
:- &quot;MPE&quot; - יחידת מידה הנדסית הקובעת את הטעות המותרת למד המים לפי תקני מדי מים, לפי העניין;
:- &quot;Q&quot; - פרמטר משתנה לספיקות בבדיקות מדי מים;
:- &quot;Q2&quot; - ספיקת מעבר, כהגדרתה בתקני מדי מים, לפי העניין.

== פרק א': אישור דגם ==

@ 2. בקשה לאישור דגם
: (א) יצרן, יבואן או נציג יצרן בישראל, המבקש לקבל אישור לדגם מד מים, יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה בנוסח הערוך לפי [[תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה]], בצירוף דוחות של תוצאות הבדיקות שבוצעו לדגם מד המים והמסמכים הנדרשים [[תוספת 1|בטופס]].
: (ב) לבקשה לאישור דגם מד מים שניתן להתקין בצורה שאינה אופקית, יצורפו תוצאות הבדיקות הנדרשות במפרט התקנה למדי מים לפי [[סעיף 34(א)(2)]].
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לסרב לקבל בקשה לאישור דגם שלא צורפו לה כל המסמכים הדרושים.
: (ד) בוצעו בדיקות המדים במפעל היצרן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להתנות את מתן אישור הדגם בתנאים נוספים, לרבות עריכת בדיקות נוספות.
: (ה) הבקשה תוגש באופן דיגיטלי שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית באתר האינטרנט.
: (ו) מגיש הבקשה רשאי לציין בבקשה פרטים שלדעתו גילוים עלול לחשוף סוד מסחרי, ואם עשה כן - לא יגלה מנהל הרשות הממשלתית פרטים מהבקשה שלדעתו עיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור, בכפוף [[+|לסעיפים 10]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]]
: (ז) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למבקש להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.

@ 3. אישור דגם
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר דגם מד מים שמתקיימים בו כל אלה, וכן להתנות את אישורו בתנאים:
:: (1) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 4064 או באחד מתקני מדי מים והדירקטיבה האירופית;
:: (2) ניתן לגביו אישור מכון התקנים ולפיו הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת&quot;י 5452 למוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
:: (3) יש הוראות ברורות ומפורטות דיין, בעברית, להתקנה, לשימוש, לתחזוקה ולתיקון של דגם מד המים;
:: (4) יש תיק מוצר ברור ומפורט דיו של דגם מד המים, המפרט את רכיבי מד המים ומקום ייצורם;
:: (5) יש שתי מעבדות לפחות שלפי הרישיון שניתן להן לפי [[כללי מדידת מים]], הן מוסמכות לבדוק מדי מים מסוגו;
:: (6) במד מים שאושר לטמפרטורה של פחות מ-50 מעלות צלזיוס - התקבל אישור של מכון התקנים על התאמתו למים חמים לפי תקן ישראלי ת&quot;י 4064;
:: (7) מד מים בעל תצוגה במצב רדום - התקבל אישור מכון התקנים על התאמתו לתקן ישראלי ת&quot;י 4064;
:: (8) בדגם מד מים המודד את זרימת המים גם בכיוון ההפוך לכיוון אספקתם - כמות המים הנמדדת בכיוון ההפוך, מקוזזת מכמות המים שסופקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית לא יאשר דגם מד מים מטיפוס חד-סילוני או נפחי, או הכולל יחידת מדידה נשלפת.
: (ג) תקופת האישור לדגם מד מים לא תעלה על עשר שנים.
: (ד) התקנים המפורטים בכללים אלה יופקדו במשרד רשות המים, וכל אדם זכאי לעיין בהם במקום האמור, בלא תשלום.

@ 4. אישור דגם מד מים למדידת מים שאינם מי שתייה
: על אף האמור [[בסעיף 3]], מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר דגם מד מים למדידת מים שאינם מי שתייה גם אם לא מתקיים בו האמור [[בסעיף 3(א)(2)]]; אושר דגם מד מים כאמור, יסומן עליו בכיתוב בולט לעין &quot;לא מיועד למי שתייה&quot;.

@ 5. קביעת תקופת שירות
: מנהל הרשות הממשלתית יורה, בעת מתן אישור הדגם, על תקופת השירות שלו, לפי [[פרק ה']].

@ 6. סימון מד מים
: (א) בעל אישור דגם יסמן מד מים בסימון שהורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הסימון ייעשה במקום הנראה לעין, גודלו לא יקטן מגודל סימוני התקינה שמצוינים על מד המים והוא יותקן כך שלא יהיה ניתן להסרה בלא פגיעה במד המים.
: (ג) מד מים שאושר להתקנה בצורה שאינה אופקית, יסומן לפי האמור במפרט [[שבסעיף 34(א)(2)]].

@ 7. פרסום דגמי מד מים שאושרו
: מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את דגמי מדי המים שאישר, ולצידם הפרטים האלה:
: (1) הסימון שנקבע לדגם מד המים;
: (2) שם היצרן ושם המשווק;
: (3) שם הדגם;
: (4) Q3;
: (5) DN;
: (6) R;
: (7) סוג המנגנון;
: (8) חומר הגלם של גוף מד המים;
: (9) סוג החיבור;
: (10) מספר אישור דגם;
: (11) תקופת השירות;
: (12) מועד אישור הדגם;
: (13) מועד עדכון תוקף אישור הדגם;
: (14) מועד פקיעת אישור הדגם;
: (15) תנאי אישור הדגם;
: (16) החלטות מנהל הרשות הממשלתית בעניין דגם מד המים;
: (17) כל פרט אחר שמנהל הרשות הממשלתית יראה לנכון.

@ 8. אישור שנתי
: בעל אישור דגם יגיש למנהל הרשות הממשלתית אחת לשנה, אישור לפי הדירקטיבה האירופית או מכון התקנים, לפי העניין, לכך שמד המים עומד בדרישותיהם; לא הגיש את האישורים האמורים, יתלה מנהל הרשות הממשלתית את אישור הדגם ויחול [[סעיף 19(ב) עד (ה)]].

@ 9. דיווח מיידי
: חדל מד מים שקיבל אישור דגם לקיים תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 3]] [[או 4]], יודיע על כך בעל אישור הדגם למנהל הרשות הממשלתית בלא דיחוי.

@ 10. מד מים המותר לשימוש
: (א) ספק או מפיק לא יתקין מד מים, ולא יעשה שימוש לצורך מדידת מים, אלא אם כן מד המים הוא מדגם שאושר לשימוש לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] וסומן לפי [[סעיף 6]].
: (ב) ספק או מפיק חייב להחזיק כל מד מים המותקן במערכותיו או משמש אותו במצב תקין ולהבטיח את עמידתו בדרישות אישור הדגם.
: (ג) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שאין אפשרות מעשית להתקין במקרה מסוים מד מים מדגם שאושר לפי כללים אלה, רשאי הוא לאשר שימוש במכשיר מדידה אחר, ובלבד שיכלול באישור הוראות להתקנה, לשימוש, לאחזקה, לבדיקה ולסימון של מכשיר המדידה וכן את הנימוקים למתן האישור.

@ 11. רישום קורות מד המים
: (א) בעל אישור דגם ינהל רישום של מדי המים שסיפק, שיכלול את מיקומם מרגע הייצור עד מועד מסירתם לספק.
: (ב) ספק ינהל רישום לגבי מדי המים שברשותו ממועד קבלתם מבעל אישור הדגם או מספק אחר ועד תום תקופת השירות; הרישום יכלול, בין השאר, את מועד קבלת מד המים, מועד ומיקום התקנתו והתקנתו מחדש לאחר תיקון או בדיקה, מועד פירוקו לתיקון או לבדיקה ומועד הסרתו מרשת המים לצמיתות.
: (ג) בעל אישור דגם וספק ישמרו את המידע שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב) עד 3 שנים מתום תקופת השירות של מד המים.

== פרק ב': בדיקת מדי מים ==

@ 12. בדיקות מדי מים במעבדה
: (א) בדיקות למד מים יבוצעו במעבדה.
: (ב) בדיקת דיוק מדידה לפי [[סעיפים 15(א)]], [[18]], [[22]], [[24(ב)]] [[ו-25]] תבוצע לפי [[פרק זה]] והמפרט [[שבסעיף 34(א)(1)]].
: (ג) בדיקת דיוק מדידה לפי סעיף קטן (ב), למעט לפי [[סעיפים 15(א)]] [[ו-24(ב)]], תבוצע באופן מדגמי לקבוצת מדי מים, לפי תקן סטטיסטי; בדיקה תיחשב תקינה אם שיעור מדי מים שנמצאו תקולים אינו עולה על 4%, ובבדיקה לפי [[סעיף 22]] - על 3%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר את בחינת תקינותו של מד מים מסוים בדרך אחרת, אם מצא כי אין הוראות מתאימות לבדיקתו במפרט [[שבסעיף 34(א)(1)]].

@ 13. כמות מים לבדיקת דיוק מדידה
: בדיקת דיוק מדידה לספיקה שבטור א', תיעשה על ידי הזרמת כמות המים שלא תפחת מהכמות שבטור ב':
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ספיקת בדיקה (מ&quot;ק לשעה) !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} כמות מים מזערית (מ&quot;ק)
|-
| ‎0.03 &gt; Q || כמות מים השווה לספיקת הבדיקה בשעה
|-
| ‎0.07 &gt; Q ≥ 0.03 || 0.010
|-
| ‎0.12 &gt; Q ≥ 0.07 || 0.020
|-
| ‎1.5 &gt; Q ≥ 0.12 || 0.050
|-
| ‎6 &gt; Q ≥ 1.5 || 0.100
|-
| ‎10 &gt; Q ≥ 6 || 0.300
|-
| ‎15 &gt; Q ≥ 10 || 0.500
|-
| ‎40 &gt; Q ≥ 15 || 1.0
|-
| ‎60 &gt; Q ≥ 40 || 2.0
|-
| ‎160 &gt; Q ≥ 60 || 5.0
|-
| ‎250 &gt; Q ≥ 160 || 8.0
|-
| ‎600 &gt; Q ≥ 250 || 10.0
|-
| ‎1,000 &gt; Q ≥ 600 || 15.0
|-
| Q ≥ 1,000 (([במקור: Q &gt; 1,000])) || כפי שיקבע מנהל הרשות הממשלתית
|}

@ 14. אי-הוודאות המותרת בבדיקת מדי מים
: אי-הוודאות המותרת במעבדה בבדיקות דיוק מדידה תעמוד לכל היותר על חמישית MPE.

@ 15. בדיקת מד מים לבקשת צרכן
: (א) צרכן רשאי לדרוש מספק שמד מים שהתקין בנכסו ייבדק על ידי מעבדה.
: (ב) צרכן שדרש את בדיקת מד המים, ישלם לספק את הוצאות הבדיקה, לרבות הוצאות ההחלפה וההובלה, אלא אם כן נמצא בבדיקה שמד המים לא היה תקין.

@ 16. סטייה מותרת למד מים בבדיקה לבקשת צרכן
: (א) מד מים ייחשב תקין אם הסטייה בתחומי המדידה לא תעלה על פי שניים מערכי ה-MPE הקבועים בתקני מדי מים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בספיקות האמורות בטבלה שלהלן, מד המים ייחשב תקין אם הסטייה בכל תחומי המדידה לא תעלה על הסטייה המותרת:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} גודל מד המים !! colspan=&quot;4&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הספיקה בליטרים לשעה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} כמות המים המזערית הנדרשת לביצוע הבדיקה !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} משך זמן מזערי להזרמת מים (דקות)
|-
! width=&quot;150px&quot; | סימון !! width=&quot;75px&quot; | בדיקה א' !! width=&quot;75px&quot; | בדיקה ב' !! width=&quot;75px&quot; | בדיקה ג' !! width=&quot;75px&quot; | בדיקה ד' !! width=&quot;100px&quot; | בדיקות א' עד ד' !! width=&quot;75px&quot; | בדיקה ד'
|-
| Q3 ≤ 1.5* || Q3 || 540 || Q2 || Q1 || rowspan=&quot;2&quot; | לפי [[סעיף 13]] || 2.5
|-
| ‎1.5 &lt; Q3 ≤ 4* || Q3 || 800 || Q2 || Q1 || 2.5
|-
| סטייה מותרת || ±3% || ±3% || ±4% || ** || ||
|}
:: {{מוקטן|* Q1‏, Q2 ו-Q3 כמוגדר באישור הדגם שקיבל מד המים}}
:: {{מוקטן|** מתקיימת תנועה רצופה במנגנון הספירה במשך כל מהלך הבדיקה}}
: (ג) התקבלה תוצאת בדיקה אחת בלבד הגדולה מהסטייה המותרת, תבוצע בדיקה זו פעמיים נוספות; מד המים ייחשב תקין רק אם באף אחת מהבדיקות הנוספות לא התקבלה תוצאה הגדולה מהסטייה המותרת, וממוצע הסטיות של כל שלוש הבדיקות אינו עולה על הסטייה המותרת.
: (ד) התקבלו שתי תוצאות בדיקות או יותר הגדולות מהסטייה המותרת, מד המים לא ייחשב תקין.
: (ה) נמצא בבדיקה לפי טור ב' או ד' בטבלה בסעיף קטן (ב) כי מד המים אינו מודד, מד המים לא ייחשב תקין.

@ 17. שמירה ומסירה של דוחות בדיקה
: ספק ומפיק ישמרו את פירוט כל תוצאות בדיקות מדי המים ששלחו לבדיקה 7 שנים לפחות ממועד ביצוען, וימסרו אותן למנהל הרשות הממשלתית, לפי בקשתו.

== פרק ג': תיקון ליקויים, קיצור תקופת שירות וביטול אישור דגם ==

@ 18. בדיקת דגם מד מים
: (א) סבר מנהל הרשות הממשלתית שישנם ליקויים בדגם מד מים, לרבות במקרים המנויים [[בסעיף 19(א)]], רשאי הוא להורות על עריכת בדיקות נוספות לבחינת תקינותם של מדי המים.
: (ב) הבדיקה תבוצע למדגם מייצג של מדי מים מדגם מד המים שנבדק, לפי תקן סטטיסטי, ככל האפשר באזורים גאוגרפיים שונים.
: (ג) נמצא כי תוצאות הבדיקה אינן תקינות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שנתן לבעל אישור הדגם, לספק או למפיק, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על כל אחד מאלה:
:: (1) להחליף או לתקן מדי מים שאינם תקינים;
:: (2) לתקן ליקויים בכלל מדי המים מדגם מד המים;
:: (3) להחליף את כלל מדי המים מדגם מד המים;
:: (4) לקבוע תקופת מבחן לבחינת דגם מד המים;
:: (5) להורות על קיצור תקופת שירות, להתלות או לבטל את אישור דגם מד המים;
:: (6) לבצע כל פעולה אחרת שימצא כדרושה להבטחת תקינות דגם מד המים.
: (ד) הורה מנהל הרשות הממשלתית על אחת מן הפעולות האמורות בסעיף קטן (ג), יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט ויודיע על כך לבעל אישור הדגם; בעל אישור הדגם ימסור לכל ספק ומפיק שעושה שימוש באותו דגם מד מים, את הוראת מנהל הרשות הממשלתית.

@ 19. התליה וביטול של אישור דגם
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתן לבעל אישור הדגם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות או לבטל את אישור הדגם אם דגם מד המים חדל לקיים את התנאים הקבועים [[בסעיף 3]] או באישור הדגם.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתלות דגם מד מים לתקופה של שלושה חודשים, ולהאריכה בשלושה חודשים נוספים בהחלטה מנומקת בכתב.
: (ג) הורה מנהל הרשות הממשלתית על התליה או ביטול של אישור דגם, לא יותקנו מדי מים מדגם מד המים שהותלה או בוטל, במהלך תקופת ההתליה או ממועד הביטול, לפי העניין.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם את ההחלטות שקיבל לפי סעיף זה באתר האינטרנט.
: (ה) בעל אישור הדגם ימסור לכל ספק ומפיק שעושה שימוש בדגם מד המים, את החלטת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

== פרק ד': תיקון מד מים ==

@ 20. תיקון מד מים
: (א) תיקון מד מים יבוצע באמצעות שימוש בחלקים מקוריים של אותו יצרן מד מים.
: (ב) תיקון מד מים יבוצע לפי הוראות יצרן מד המים, במקום המיועד לכך.
: (ג) תיקון מד מים יותר רק בתוך תקופת השירות שנקבעה לדגם מד המים.

== פרק ה': תקופת שירות ==

@ 21. תקופת שירות
: מנהל הרשות הממשלתית יורה על תקופת השירות של דגם מד מים, לפי התבחינים האלה, ורשאי הוא לקבוע באישור דגם מד המים תנאים נוספים לבדיקת דגם מד המים במהלך תקופת השירות:
: {|
! סוג דגם מד המים !! מספר בדיקות מחזור {{ש}} החיים שהושלמו !! תקופת השירות {{ש}} (שנים)
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | מד מים מכני || 1 || 4
|-
| 2 || 6
|-
| 3 || 8
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | מד מים סטטי || 1 || 5
|-
| 2 || 8
|-
| 3 || 10
|}

@ 22. הארכת תקופת שירות
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת בעל אישור דגם, להאריך פעם אחת את תקופת השירות של דגם מד מים בתקופה שלא תעלה על 24 חודשים.
: (ב) בעל אישור דגם המבקש להאריך את תקופת השירות של דגם מד מים, יגיש למנהל הרשות הממשלתית, בתקופה שבין שנה לשישה חודשים לפני תום תקופת השירות, בקשה להארכת תקופת שירות; הבקשה תוגש בנוסח הערוך לפי [[תוספת שנייה|הטופס שבתוספת השנייה]], בצירוף תוצאות בדיקת דיוק מדידה שבוצעה לדגם מד המים והמסמכים הנדרשים [[תוספת שנייה|בטופס]].
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל אישור דגם להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.
: (ד) בדיקת דיוק מדידה תיעשה לפי [[סעיף 12]] ותכלול, ככל האפשר, מדי מים מאזורים גאוגרפיים שונים.

@ 23. איסור שימוש לאחר תום תקופת שירות
: מד מים שתקופת השירות שלו הסתיימה, יפורק ולא ישמש עוד למדידת מים.

== פרק ו': אריזה, אחסון והתקנת מדי מים ==

@ 24. אריזה ואחסנה של מד מים
: (א) אריזה ואחסון של מד מים ייעשו לפי הוראות היצרן, במקום מוצל ובתנאי סביבה נאותים, שיבטיחו שמירה על תקינות מד המים לאורך כל תקופת השירות שלו.
: (ב) ספק לא יתקין מד מים שאוחסן במשך תקופה העולה על 18 חודשים ממועד ייצורו, אלא אם כן ערך למדי המים שאוחסנו, בסמוך לפני התקנתם, בדיקת דיוק מדידה לפי [[סעיף 12]].

@ 25. בדיקת דיוק מדידה בסמוך לקבלתם של מדי מים
: ספק חייב לבצע בדיקת דיוק מדידה למדגם לפי תקן סטטיסטי למדי מים המיועדים להתקנה בסמוך לקבלתם.

@ 26. אופן התקנת מד מים ושינועו
: (א) מד מים יותקן וישונע לפי המפרט [[שבסעיף 34(א)(2)]].
: (ב) אלא אם כן נקבע אחרת באישור הדגם, מד מים יותקן בצורה אופקית, כשלוח התצוגה מופנה כלפי מעלה.
: (ג) הותקן מד מים בצנרת מתכתית, לא יפרק אדם או יתקין בה מד מים, אלא אם כן מותקן בה גשר מתכתי.

@ 27. התקנה, החלפה או הסרה של מד מים
: (א) מד מים לא יוסר ממקומו מכל סיבה שהיא, אלא אם כן הותקן במקומו, בו-בזמן, מד מים אחר.
: (ב) המסיר מד מים ממקומו חייב לרשום את קריא מד המים שהוסר בעת הסרתו ואת קריא מד המים שהותקן במקומו, וכן את מספרי הזיהוי של שני מדי המים האמורים.

@ 28. התקנה ובדיקה לדרישת מנהל הרשות הממשלתית
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, בכל עת, להורות למפיק או לספק להתקין מד מים או לבדוק כל מד מים שנמצא ברשותו.

@ 29. הוראות שונות
: (א) מפיק או ספק חייב להחזיק את הסביבה שבה הותקן מד המים במצב נקי ומסודר, באופן שיהיה ניתן לגשת למד המים, ואולם חובה כאמור לא תחול במקום שמד המים הותקן ברשות היחיד.
: (ב) הותקן מד מים שלא לפי הוראות המפרט [[שבסעיף 34(א)(2)]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לדרוש מהמפיק או מהספק להתקינו מחדש.

== פרק ז': רישום קריא מד מים ==

@ 30. רישום קריא מד מים בידי מפיק
: (א) מפיק ירשום את קריא מדי המים המותקנים במקורות מים אחת לחודש וידווח על כך למנהל הרשות הממשלתית, באופן שיורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפטור מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, מהאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמערכת משדרת נתונים בתקשורת אלחוטית אל רשות המים באופן תקין.

@ 31. רישום קריא מד מים בידי ספק
: (א) ספק ירשום אחת לחודש את קריא מדי המים שבאמצעותם נמדדת כמות המים לצריכתו העצמית ולצרכנים המפורטים ברישיון ההספקה, וידווח על כך למנהל הרשות הממשלתית, אחת לשנה, באופן שיורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) ספק יודיע לצרכן, אחת לחודשיים לפחות, על תצרוכת המים שלו, לפי קריאים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 32. מערכת קריאה מרחוק
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למפיק -
:: (1) להתקין במקור מים, על חשבונו, מערכת קריאה מרחוק של מדי המים שברשותו, המאפשרת שידור נתונים בתקשורת אלחוטית אל רשות המים; הוראה כאמור יכולה להיות כללית או מסוימת, והיא תפרט את אופן התקנת מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים, את הטיפול בה וכל תנאי אחר שיורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) לבדוק את תקינות מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים, ולתקנה או להחליפה לפי הצורך.
: (ב) מפיק שניתנה לו הוראה לפי סעיף זה ישמור את מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים שברשותו במצב תקין.

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 33. אופן הגשת דוחות
: (א) כל דיווח או התכתבות לפי הכללים יוגשו בטופס מקוון או במשלוח לכתובת דואר אלקטרוני שהרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר העברת דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

@ 34. מפרטים
: (א) אלה שמות המפרטים שקבעה המועצה בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 13(6) לחוק]]:
:: (1) מפרט דרישות טכניות לאופן בדיקת מדי מים;
:: (2) מפרט דרישות טכניות להתקנת מדי מים.
: (ב) המפרטים שבסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט, ויהיו פתוחים לעיון הציבור בלא תשלום.
: (ג) לא יתקין ולא יבדוק אדם מד מים, אלא לפי המפרטים שבסעיף קטן (א).

@ 35. תחילה
: תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.

@ 36. הוראות מעבר
: (א) תקופת השירות של מד מים המחזיק באישור דגם ושהותקן עד 12 חודשים לאחר תחילתם של כללים אלה, תהיה לפי המועד לבדיקה וכיול של מד מים הקבוע [[בסעיף 44 לכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ&quot;ח-1988]], ערב תחילתם של כללים אלה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 14]], בתקופה שעד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026), אי-הוודאות המותרת בבדיקות לפי [[סעיפים 15(א)]], [[18]] [[ו-22]] תעמוד לכל היותר על שליש MPE.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 2(א)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''בקשה לאישור דגם מד מים'''}}
@ : {{ממורכז|בקשה לאישור דגם מד מים}}

@ : אני החתום מטה, ..................... {{מוקטן|[שם המבקש]}}, מבקש אישור לדגם מד המים המפורט להלן לפי [[כללים אלה|סעיף 2(א) לכללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ&quot;ב-2022]] (להלן - הכללים).

@ (תיקון: תשפ&quot;ב)
: 1. '''פרטי המבקש (יצרן/יבואן מד המים)'''
:: שם המבקש ומס' זהות/ח&quot;פ: .................................
:: מען: ...................................................................
:: מספר טלפון: .......................................................
:: דואר אלקטרוני: ...................................................
:: אני מצהיר כי אני היבואן/יצרן מדי המים (מחק את המיותר).
: 2. '''פרטי יצרן מד המים (יש למלא אם שונים מפרטי המבקש)'''
:: שם היצרן: ....................................
:: מס' מזהה: ....................................
:: מען: .............................................
:: מספר טלפון: ...................................
:: דואר אלקטרוני: .................................
: 3. '''פרטי מד המים'''
:: שם מד המים (דגם) :....................................
:: תיאור מד המים: ....................................
:: קטרים קיימים של מד המים: ....................................
: הערות:
: 4. '''פירוט מסמכים שיש לצרף לבקשה'''
:: צירפתי לבקשה את המסמכים שלהלן:
:: (א) לדגם מד מים העומד בדרישות תקן ישראל ת&quot;י 4064 - אישור תקינה לפי הגרסה התקפה לתקן ישראלי ת&quot;י 4064; לדגם מד מים העומד בהוראות הדירקטיבה האירופית - כל אלה:
::: (1) תעודת EC Type Examination, כולל דוח פרטני של הבדיקות התומך בתעודה שהוגשה;
::: (2) אישור EC DECLARATION OF CONFORMITY;
::: (3) אם המסמכים שבפסקאות (1) או (2) אינם באנגלית - תרגום נוטריוני מאושר לעברית או לאנגלית של כל אחד מהם, לפי העניין;
::: (4) אם דגם מד המים אושר לטמפרטורה של פחות מ-50 מעלות צלזיוס - אישור של מכון התקנים על התאמתו למים חמים לפי תקן ישראלי ת&quot;י 4064;
:: (ב) אישור מכון התקנים בדבר התאמה של דגם מד המים למי שתייה לפי תקן ישראלי ת&quot;י 5452;
:: (ג) הוראות להתקנה, שימוש, תחזוקה ותיקון של דגם מד המים;
:: (ד) תיק מוצר של דגם מד המים הכולל את כל אלה:
::: (1) מפרט טכני של יצרן, כולל תמונות, תרשימים ותכונות מטרולוגיות;
::: (2) שרטוט חתך מד מים, כולל פירוט חלקים;
::: (3) הסבר מילולי המאפשר את הבנת תפקודו של מד המים;
::: (4) רשימת חלקים עיקריים ושמות יצרנים;
::: (5) פירוט מרכיבים אלקטרוניים;
::: (6) אורך חיים מובטח על ידי היצרן;
::: (7) קטלוג של מד המים;
:: (ה) רשימת מעבדות המוסמכות כדין לבדוק את מד המים;
:: (ו) תמונת לוגו של יצרן מד המים;
:: (ז) דוח תוצאות הבדיקה, לכל אחת מהבדיקות שבוצעו למד המים ורכיביו לפי הרשימה בפרט זה.
: 5. '''פרטים בבקשה שהם סוד מסחרי (סמן במקום המתאים):'''
:: □ הבקשה אינה כוללת סודות מסחריים.
:: □ מצורפת רשימה של פרטים המופיעים בצרופות לבקשה שלדעתי גילוים עלול לחשוף סוד מסחרי, בצירוף נימוקים.
: 6. מבוקשת התקנה שאינה אופקית לדגם מד המים; מצורפות תוצאות בדיקות הנדרשות במפרט לפי [[סעיף 34(א)(2) לכללים]].
: 7. מבוקשת תקופת שירות על בסיס בדיקת שני מחזורי חיים; מצורפת הצעתי על מעבדה לביצוע הבדיקה.
: 8. מבוקשת תקופת שירות על בסיס בדיקות שלושה מחזורי חיים; מצורפת הצעתי על מעבדה לביצוע הבדיקה.
: 9. אני מתחייב לבצע בדיקות מדי מים שיורה עליהם מנהל הרשות הממשלתית לפי הכללים.
: 10. אני החתום מטה, המנהל הכללי של החברה, מצהיר ומתחייב בזה כלהלן:
:: (א) כל הפרטים שמסרתי לעיל וצירפתי לבקשתי הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין;
:: (ב) אם יחול שינוי בפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

@ : ולראיה באתי על החתום
: {{טורים שווים | [המבקש] ...................... | תאריך ........................ | &amp;nbsp;}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[22|סעיף 23(ב) {{מוקטן|[צ&quot;ל: 22(ב)]}}]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''בקשה להארכת תקופת שירות'''}}
@ : {{ממורכז|לפי [[כללים אלה|סעיף 22 לכללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ&quot;ב-2022]] (להלן - הכללים)}}
@ : לכבוד {{ש}} הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ש}} בדואר אלקטרוני:
@ : {{ממורכז|'''בקשה להארכת תקופת שירות'''}}
@ : (1) אני מבקש להאריך את תקופת השירות של דגם מד המים.
: (2) שם דגם מד המים ומספרו .......................
: (3) מועד התקנת דגם מד המים לראשונה ............................
: (4) מספר מדי המים מהדגם שהותקנו באתרים השונים ....................
: (5) מצורפת הצעה למודל סטטיסטי לפי הכללים לצורך ביצוע הבדיקות.
: (6) מצורפים תוכנית העבודה ולוחות זמנים לפירוק מדי המים.
: (7) המעבדה בעלת רישיון לביצוע בדיקות לפי הליך זה, היא ...........................
: (8) מצורף אישור ספקים או תצהיר בעל אישור דגם על מיקום מדי המים המותקנים.
: (9) שם בעל אישור הדגם ..................... מס' זהות/ח&quot;פ/ח&quot;צ ..................... מען ................ טלפון ............... כתובת דואר אלקטרוני .....................
: (10) אני החתום מטה, המנהל הכללי של החברה, מצהיר ומתחייב בזה כלהלן:
:: (א) כל הפרטים שמסרתי לעיל וצירפתי לבקשתי הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין;
:: (ב) אם יחול שינוי בפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................................|חתימה וחותמת}} | {{טקסט תחתי|.....................................|תאריך}} }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א בניסן התשפ&quot;ב (22 במאי 2022)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>n3t3gz0cuehgkk4y3hygxgay9g7s8ry</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468238</id>
    <revision>
      <id>1418172</id>
      <parentid>1411602</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418169] תיקון טעות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52874" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3118|כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים)}}, {{ח:תיבה|3782|ת״ט}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 13|סעיף 13(1) ו־(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|לחוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: אישור דגם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בדיקת מדי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תיקון ליקויים, קיצור תקופת שירות וביטול אישור דגם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תיקון מד מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תקופת שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: אריזה, אחסון והתקנת מדי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: רישום קריא מד מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אי־הוודאות“ – משתנה לא שלילי המאפיין את הפיזור של הערכים הנוגעים לכמות נמדדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור דגם“ – אישור הניתן לדגם מד מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק המים}}, {{ח:חיצוני|https://www.water.gov.il|שכתובתו www.water.gov.il}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת דיוק מדידה“ – כמשמעותה במונח ”performance test“ בתקני מדי מים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מחזור חיים“ – כמשמעותה במונח ”durability test“ בתקני מדי מים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל אישור דגם“ – אדם שקיבל אישור דגם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדירקטיבה האירופית“ – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj|הדירקטיבה האירופית EU/2014/32 בעניין מדי מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – הרשות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מדידה נשלפת“ – כהגדרתה בתקן ת״י 4064;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כינוי מד מים“ – מספר השווה לספיקה הנומינלית (Q3) של מד מים (מק״ש) ולצידו היחס בין הספיקה הנומינלית (Q3) לבין הספיקה המזערית (Q1); יחס זה יסומן באות R;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מדידת מים“ – {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)|כללי מדידת מים (מדי מים), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד מים“ – מכשיר המונה וסוכם את כמויות המים המופקות או המסופקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד מים סטטי“ – מד מים בלא חלקים נעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד מים מכני“ – מד מים הכולל חלקים נעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד מים בעל תצוגה במצב רדום“ – מד מים שהתצוגה שלו מתוכננת להיות כבויה במועדים שהוגדרו לו, לפי לוח השנה העברי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד קריאה מרחוק“ – מד מים, לרבות מד מים עם יחידת תקשורת נפרדת, המאפשר שידור תדיר של נתוני קריאה ממד המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון התקנים“ – מכון התקנים הישראלי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, וכן מעבדה מאושרת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12(א) לאותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים}}, וכן עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוא מינה לממונה לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – מכון לביצוע בדיקות למדי מים, שמנהל הרשות הממשלתית נתן לו רישיון לנהל ולהפעיל מבדקה לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)|כללי מדידת מים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת קריאה מרחוק“ – מערכת המאפשרת שידור וקבלה תדירים של נתוני קריאה ממד מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“ – מי שמפיק מים ממקור מים לפי רישיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ – הוראות טכניות לביצועם של כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמליל“ – סמליל הסמכה שנתנה למעבדה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמספק מים לאחר לפי רישיון הספקה, בין שהפיקם בעצמו ובין שקיבלם מספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שצורך מים לפי רישיון הפקה שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו לצריכתו העצמית, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפקה“ ו”רישיון הספקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(א) לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות המים“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק מוצר“ – תיעוד טכני של מד המים לפי הפירוט הנדרש בדירקטיבה האירופית, הכולל את כל מרכיבי מד המים, אופן ייצורו ותפעולו ואת שאר הפרטים המאפשרים את הערכת התאמתו לדרישות הליך אישור הדגם, התקן הישראלי או הדירקטיבה האירופית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מד מים“ – החזרת מד מים מקולקל למצב תקין ולעמידה בדרישות אישור הדגם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת שירות“ – אורך החיים של מד מים ממועד ההתקנה ועד תום השירות, כפי שנכתב באישור הדגם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן סטטיסטי“ – תקן 3951 ISO או תקן ישראלי ת״י 2859;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2859“ – ת״י 2859 חלק 1 – נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות – סכמות דגימה ממופתחות לפי גבול איכות לקבלה (AQL) לבחינת מנה – מנה; ת״י 2859 חלק 2 – נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות; תוכניות דגימה ממופתחות לפי איכות גבולית (LQ) לבחינה של מנות בודדות; ת״י 2859 חלק 3 – נוהלי דגימה לבחינה לפי תכונות; נוהלי דגימה בדילוג – מנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 4064“ – ת״י 4064 חלק 1 – מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: דרישות מטרולוגיות ודרישות טכניות; ת״י 4064 חלק 2 – מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: שיטות בדיקה; ת״י 4064 חלק 4 – מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: דרישות לא מטרולוגיות שאינן נידונות בתקן הישראלי ת״י 4064 חלק 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 5452“ – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקני מדי מים“ – התקנים ת״י 4064, OIML R 49 ו־ISO 4064 למעט כרכו השלישי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”DN“ – קוטר נומינלי של מד מים לפי תקן ISO 6708;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ISO 3951‏“ – ISO 3951-1:2013 Sampling procedures for inspection by variables – Part 1: Specification for single sampling plans indexed by acceptance quality limit (AQL) for lot-by-lot inspection for a single quality characteristic and a single AQL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ISO 4064‏“ – ISO 4064-1:2014 – Water meters for cold potable water and hot water – Part 1: Metrological and technical requirements; ISO 4064-2:2014 Water meters for cold potable water and hot water – Part 2: Test methods; ISO 4064-3:2014 Water meters for cold potable water and hot water – Part 3: Test report format; ISO 4064-4:2014 Water meters for cold potable water and hot water – Part 4: Non-metrological requirements not covered in ISO 4064-1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ISO 6708‏“ – ISO 6708:1995 Pipework components – Definition and selection of DN (nominal size);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”OIML R 49‏“ – OIML R 49-1:2013 Water meters for cold potable water and hot water {{ח:הערה|-}} part 1: metrological and technical requi{{ח:הערה|re}}ments; OIML R 49-2:2013 Water meters for cold potable water and hot water {{ח:הערה|-}} part 2: test methods; OIML R 49-3:2013 Water meters for cold potable water and hot water – Part 3: Test report format;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”MPE“ – יחידת מידה הנדסית הקובעת את הטעות המותרת למד המים לפי תקני מדי מים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”Q“ – פרמטר משתנה לספיקות בבדיקות מדי מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”Q2“ – ספיקת מעבר, כהגדרתה בתקני מדי מים, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: אישור דגם}}

{{ח:סעיף|2|בקשה לאישור דגם}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן, יבואן או נציג יצרן בישראל, המבקש לקבל אישור לדגם מד מים, יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה בנוסח הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה}}, בצירוף דוחות של תוצאות הבדיקות שבוצעו לדגם מד המים והמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטופס}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לאישור דגם מד מים שניתן להתקין בצורה שאינה אופקית, יצורפו תוצאות הבדיקות הנדרשות במפרט התקנה למדי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לסרב לקבל בקשה לאישור דגם שלא צורפו לה כל המסמכים הדרושים.
{{ח:תת|(ד)}} בוצעו בדיקות המדים במפעל היצרן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להתנות את מתן אישור הדגם בתנאים נוספים, לרבות עריכת בדיקות נוספות.
{{ח:תת|(ה)}} הבקשה תוגש באופן דיגיטלי שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ו)}} מגיש הבקשה רשאי לציין בבקשה פרטים שלדעתו גילוים עלול לחשוף סוד מסחרי, ואם עשה כן – לא יגלה מנהל הרשות הממשלתית פרטים מהבקשה שלדעתו עיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 10|לסעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}
{{ח:תת|(ז)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למבקש להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.

{{ח:סעיף|3|אישור דגם}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר דגם מד מים שמתקיימים בו כל אלה, וכן להתנות את אישורו בתנאים:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 4064 או באחד מתקני מדי מים והדירקטיבה האירופית;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לגביו אישור מכון התקנים ולפיו הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 5452 למוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
{{ח:תתת|(3)}} יש הוראות ברורות ומפורטות דיין, בעברית, להתקנה, לשימוש, לתחזוקה ולתיקון של דגם מד המים;
{{ח:תתת|(4)}} יש תיק מוצר ברור ומפורט דיו של דגם מד המים, המפרט את רכיבי מד המים ומקום ייצורם;
{{ח:תתת|(5)}} יש שתי מעבדות לפחות שלפי הרישיון שניתן להן לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)|כללי מדידת מים}}, הן מוסמכות לבדוק מדי מים מסוגו;
{{ח:תתת|(6)}} במד מים שאושר לטמפרטורה של פחות מ־50 מעלות צלזיוס – התקבל אישור של מכון התקנים על התאמתו למים חמים לפי תקן ישראלי ת״י 4064;
{{ח:תתת|(7)}} מד מים בעל תצוגה במצב רדום – התקבל אישור מכון התקנים על התאמתו לתקן ישראלי ת״י 4064;
{{ח:תתת|(8)}} בדגם מד מים המודד את זרימת המים גם בכיוון ההפוך לכיוון אספקתם – כמות המים הנמדדת בכיוון ההפוך, מקוזזת מכמות המים שסופקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית לא יאשר דגם מד מים מטיפוס חד־סילוני או נפחי, או הכולל יחידת מדידה נשלפת.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת האישור לדגם מד מים לא תעלה על עשר שנים.
{{ח:תת|(ד)}} התקנים המפורטים בכללים אלה יופקדו במשרד רשות המים, וכל אדם זכאי לעיין בהם במקום האמור, בלא תשלום.

{{ח:סעיף|4|אישור דגם מד מים למדידת מים שאינם מי שתייה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר דגם מד מים למדידת מים שאינם מי שתייה גם אם לא מתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(2)}}; אושר דגם מד מים כאמור, יסומן עליו בכיתוב בולט לעין ”לא מיועד למי שתייה“.

{{ח:סעיף|5|קביעת תקופת שירות}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יורה, בעת מתן אישור הדגם, על תקופת השירות שלו, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:סעיף|6|סימון מד מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אישור דגם יסמן מד מים בסימון שהורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הסימון ייעשה במקום הנראה לעין, גודלו לא יקטן מגודל סימוני התקינה שמצוינים על מד המים והוא יותקן כך שלא יהיה ניתן להסרה בלא פגיעה במד המים.
{{ח:תת|(ג)}} מד מים שאושר להתקנה בצורה שאינה אופקית, יסומן לפי האמור במפרט {{ח:פנימי|סעיף 34|שבסעיף 34(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|7|פרסום דגמי מד מים שאושרו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את דגמי מדי המים שאישר, ולצידם הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הסימון שנקבע לדגם מד המים;
{{ח:תת|(2)}} שם היצרן ושם המשווק;
{{ח:תת|(3)}} שם הדגם;
{{ח:תת|(4)}} Q3;
{{ח:תת|(5)}} DN;
{{ח:תת|(6)}} R;
{{ח:תת|(7)}} סוג המנגנון;
{{ח:תת|(8)}} חומר הגלם של גוף מד המים;
{{ח:תת|(9)}} סוג החיבור;
{{ח:תת|(10)}} מספר אישור דגם;
{{ח:תת|(11)}} תקופת השירות;
{{ח:תת|(12)}} מועד אישור הדגם;
{{ח:תת|(13)}} מועד עדכון תוקף אישור הדגם;
{{ח:תת|(14)}} מועד פקיעת אישור הדגם;
{{ח:תת|(15)}} תנאי אישור הדגם;
{{ח:תת|(16)}} החלטות מנהל הרשות הממשלתית בעניין דגם מד המים;
{{ח:תת|(17)}} כל פרט אחר שמנהל הרשות הממשלתית יראה לנכון.

{{ח:סעיף|8|אישור שנתי}}
{{ח:ת}} בעל אישור דגם יגיש למנהל הרשות הממשלתית אחת לשנה, אישור לפי הדירקטיבה האירופית או מכון התקנים, לפי העניין, לכך שמד המים עומד בדרישותיהם; לא הגיש את האישורים האמורים, יתלה מנהל הרשות הממשלתית את אישור הדגם ויחול {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב) עד (ה)}}.

{{ח:סעיף|9|דיווח מיידי}}
{{ח:ת}} חדל מד מים שקיבל אישור דגם לקיים תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, יודיע על כך בעל אישור הדגם למנהל הרשות הממשלתית בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|10|מד מים המותר לשימוש}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או מפיק לא יתקין מד מים, ולא יעשה שימוש לצורך מדידת מים, אלא אם כן מד המים הוא מדגם שאושר לשימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} וסומן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק או מפיק חייב להחזיק כל מד מים המותקן במערכותיו או משמש אותו במצב תקין ולהבטיח את עמידתו בדרישות אישור הדגם.
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שאין אפשרות מעשית להתקין במקרה מסוים מד מים מדגם שאושר לפי כללים אלה, רשאי הוא לאשר שימוש במכשיר מדידה אחר, ובלבד שיכלול באישור הוראות להתקנה, לשימוש, לאחזקה, לבדיקה ולסימון של מכשיר המדידה וכן את הנימוקים למתן האישור.

{{ח:סעיף|11|רישום קורות מד המים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אישור דגם ינהל רישום של מדי המים שסיפק, שיכלול את מיקומם מרגע הייצור עד מועד מסירתם לספק.
{{ח:תת|(ב)}} ספק ינהל רישום לגבי מדי המים שברשותו ממועד קבלתם מבעל אישור הדגם או מספק אחר ועד תום תקופת השירות; הרישום יכלול, בין השאר, את מועד קבלת מד המים, מועד ומיקום התקנתו והתקנתו מחדש לאחר תיקון או בדיקה, מועד פירוקו לתיקון או לבדיקה ומועד הסרתו מרשת המים לצמיתות.
{{ח:תת|(ג)}} בעל אישור דגם וספק ישמרו את המידע שבסעיפים קטנים (א) ו־(ב) עד 3 שנים מתום תקופת השירות של מד המים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בדיקת מדי מים}}

{{ח:סעיף|12|בדיקות מדי מים במעבדה}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקות למד מים יבוצעו במעבדה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת דיוק מדידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25}} תבוצע לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והמפרט {{ח:פנימי|סעיף 34|שבסעיף 34(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת דיוק מדידה לפי סעיף קטן (ב), למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ב)}}, תבוצע באופן מדגמי לקבוצת מדי מים, לפי תקן סטטיסטי; בדיקה תיחשב תקינה אם שיעור מדי מים שנמצאו תקולים אינו עולה על 4%, ובבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} – על 3%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר את בחינת תקינותו של מד מים מסוים בדרך אחרת, אם מצא כי אין הוראות מתאימות לבדיקתו במפרט {{ח:פנימי|סעיף 34|שבסעיף 34(א)(1)}}.

{{ח:סעיף|13|כמות מים לבדיקת דיוק מדידה}}
{{ח:ת}} בדיקת דיוק מדידה לספיקה שבטור א׳, תיעשה על ידי הזרמת כמות המים שלא תפחת מהכמות שבטור ב׳:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ספיקת בדיקה (מ״ק לשעה)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} כמות מים מזערית (מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎0.03 &gt; Q&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מים השווה לספיקת הבדיקה בשעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎0.07 &gt; Q ≥ 0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎0.12 &gt; Q ≥ 0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎1.5 &gt; Q ≥ 0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.050&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎6 &gt; Q ≥ 1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎10 &gt; Q ≥ 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.300&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎15 &gt; Q ≥ 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎40 &gt; Q ≥ 15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎60 &gt; Q ≥ 40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎160 &gt; Q ≥ 60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎250 &gt; Q ≥ 160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎600 &gt; Q ≥ 250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎1,000 &gt; Q ≥ 600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Q ≥ 1,000 {{ח:הערה|[במקור: Q &gt; 1,000]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפי שיקבע מנהל הרשות הממשלתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|14|אי־&lt;wbr&gt;הוודאות המותרת בבדיקת מדי מים}}
{{ח:ת}} אי־הוודאות המותרת במעבדה בבדיקות דיוק מדידה תעמוד לכל היותר על חמישית MPE.

{{ח:סעיף|15|בדיקת מד מים לבקשת צרכן}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן רשאי לדרוש מספק שמד מים שהתקין בנכסו ייבדק על ידי מעבדה.
{{ח:תת|(ב)}} צרכן שדרש את בדיקת מד המים, ישלם לספק את הוצאות הבדיקה, לרבות הוצאות ההחלפה וההובלה, אלא אם כן נמצא בבדיקה שמד המים לא היה תקין.

{{ח:סעיף|16|סטייה מותרת למד מים בבדיקה לבקשת צרכן}}
{{ח:תת|(א)}} מד מים ייחשב תקין אם הסטייה בתחומי המדידה לא תעלה על פי שניים מערכי ה־MPE הקבועים בתקני מדי מים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בספיקות האמורות בטבלה שלהלן, מד המים ייחשב תקין אם הסטייה בכל תחומי המדידה לא תעלה על הסטייה המותרת:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} גודל מד המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הספיקה בליטרים לשעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כמות המים המזערית הנדרשת לביצוע הבדיקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} משך זמן מזערי להזרמת מים (דקות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;150px&quot;&gt;סימון&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;בדיקה א׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;בדיקה ב׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;בדיקה ג׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;בדיקה ד׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;בדיקות א׳ עד ד׳&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;בדיקה ד׳&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Q3 ≤ 1.5*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q1&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎1.5 &lt; Q3 ≤ 4*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Q1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סטייה מותרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;±3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;±3%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;±4%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* Q1‏, Q2 ו־Q3 כמוגדר באישור הדגם שקיבל מד המים}}
{{ח:תת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; מתקיימת תנועה רצופה במנגנון הספירה במשך כל מהלך הבדיקה}}
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה תוצאת בדיקה אחת בלבד הגדולה מהסטייה המותרת, תבוצע בדיקה זו פעמיים נוספות; מד המים ייחשב תקין רק אם באף אחת מהבדיקות הנוספות לא התקבלה תוצאה הגדולה מהסטייה המותרת, וממוצע הסטיות של כל שלוש הבדיקות אינו עולה על הסטייה המותרת.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלו שתי תוצאות בדיקות או יותר הגדולות מהסטייה המותרת, מד המים לא ייחשב תקין.
{{ח:תת|(ה)}} נמצא בבדיקה לפי טור ב׳ או ד׳ בטבלה בסעיף קטן (ב) כי מד המים אינו מודד, מד המים לא ייחשב תקין.

{{ח:סעיף|17|שמירה ומסירה של דוחות בדיקה}}
{{ח:ת}} ספק ומפיק ישמרו את פירוט כל תוצאות בדיקות מדי המים ששלחו לבדיקה 7 שנים לפחות ממועד ביצוען, וימסרו אותן למנהל הרשות הממשלתית, לפי בקשתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תיקון ליקויים, קיצור תקופת שירות וביטול אישור דגם}}

{{ח:סעיף|18|בדיקת דגם מד מים}}
{{ח:תת|(א)}} סבר מנהל הרשות הממשלתית שישנם ליקויים בדגם מד מים, לרבות במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)}}, רשאי הוא להורות על עריכת בדיקות נוספות לבחינת תקינותם של מדי המים.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תבוצע למדגם מייצג של מדי מים מדגם מד המים שנבדק, לפי תקן סטטיסטי, ככל האפשר באזורים גאוגרפיים שונים.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא כי תוצאות הבדיקה אינן תקינות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שנתן לבעל אישור הדגם, לספק או למפיק, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להחליף או לתקן מדי מים שאינם תקינים;
{{ח:תתת|(2)}} לתקן ליקויים בכלל מדי המים מדגם מד המים;
{{ח:תתת|(3)}} להחליף את כלל מדי המים מדגם מד המים;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע תקופת מבחן לבחינת דגם מד המים;
{{ח:תתת|(5)}} להורות על קיצור תקופת שירות, להתלות או לבטל את אישור דגם מד המים;
{{ח:תתת|(6)}} לבצע כל פעולה אחרת שימצא כדרושה להבטחת תקינות דגם מד המים.
{{ח:תת|(ד)}} הורה מנהל הרשות הממשלתית על אחת מן הפעולות האמורות בסעיף קטן (ג), יפרסם את החלטתו באתר האינטרנט ויודיע על כך לבעל אישור הדגם; בעל אישור הדגם ימסור לכל ספק ומפיק שעושה שימוש באותו דגם מד מים, את הוראת מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|19|התליה וביטול של אישור דגם}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתן לבעל אישור הדגם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות או לבטל את אישור הדגם אם דגם מד המים חדל לקיים את התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} או באישור הדגם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתלות דגם מד מים לתקופה של שלושה חודשים, ולהאריכה בשלושה חודשים נוספים בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} הורה מנהל הרשות הממשלתית על התליה או ביטול של אישור דגם, לא יותקנו מדי מים מדגם מד המים שהותלה או בוטל, במהלך תקופת ההתליה או ממועד הביטול, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם את ההחלטות שקיבל לפי סעיף זה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ה)}} בעל אישור הדגם ימסור לכל ספק ומפיק שעושה שימוש בדגם מד המים, את החלטת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תיקון מד מים}}

{{ח:סעיף|20|תיקון מד מים}}
{{ח:תת|(א)}} תיקון מד מים יבוצע באמצעות שימוש בחלקים מקוריים של אותו יצרן מד מים.
{{ח:תת|(ב)}} תיקון מד מים יבוצע לפי הוראות יצרן מד המים, במקום המיועד לכך.
{{ח:תת|(ג)}} תיקון מד מים יותר רק בתוך תקופת השירות שנקבעה לדגם מד המים.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תקופת שירות}}

{{ח:סעיף|21|תקופת שירות}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יורה על תקופת השירות של דגם מד מים, לפי התבחינים האלה, ורשאי הוא לקבוע באישור דגם מד המים תנאים נוספים לבדיקת דגם מד המים במהלך תקופת השירות:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג דגם מד המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר בדיקות מחזור {{ש}} החיים שהושלמו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקופת השירות {{ש}} (שנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מד מים מכני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;מד מים סטטי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|22|הארכת תקופת שירות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת בעל אישור דגם, להאריך פעם אחת את תקופת השירות של דגם מד מים בתקופה שלא תעלה על 24 חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל אישור דגם המבקש להאריך את תקופת השירות של דגם מד מים, יגיש למנהל הרשות הממשלתית, בתקופה שבין שנה לשישה חודשים לפני תום תקופת השירות, בקשה להארכת תקופת שירות; הבקשה תוגש בנוסח הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|הטופס שבתוספת השנייה}}, בצירוף תוצאות בדיקת דיוק מדידה שבוצעה לדגם מד המים והמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטופס}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל אישור דגם להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת דיוק מדידה תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} ותכלול, ככל האפשר, מדי מים מאזורים גאוגרפיים שונים.

{{ח:סעיף|23|איסור שימוש לאחר תום תקופת שירות}}
{{ח:ת}} מד מים שתקופת השירות שלו הסתיימה, יפורק ולא ישמש עוד למדידת מים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: אריזה, אחסון והתקנת מדי מים}}

{{ח:סעיף|24|אריזה ואחסנה של מד מים}}
{{ח:תת|(א)}} אריזה ואחסון של מד מים ייעשו לפי הוראות היצרן, במקום מוצל ובתנאי סביבה נאותים, שיבטיחו שמירה על תקינות מד המים לאורך כל תקופת השירות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} ספק לא יתקין מד מים שאוחסן במשך תקופה העולה על 18 חודשים ממועד ייצורו, אלא אם כן ערך למדי המים שאוחסנו, בסמוך לפני התקנתם, בדיקת דיוק מדידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף|25|בדיקת דיוק מדידה בסמוך לקבלתם של מדי מים}}
{{ח:ת}} ספק חייב לבצע בדיקת דיוק מדידה למדגם לפי תקן סטטיסטי למדי מים המיועדים להתקנה בסמוך לקבלתם.

{{ח:סעיף|26|אופן התקנת מד מים ושינועו}}
{{ח:תת|(א)}} מד מים יותקן וישונע לפי המפרט {{ח:פנימי|סעיף 34|שבסעיף 34(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלא אם כן נקבע אחרת באישור הדגם, מד מים יותקן בצורה אופקית, כשלוח התצוגה מופנה כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן מד מים בצנרת מתכתית, לא יפרק אדם או יתקין בה מד מים, אלא אם כן מותקן בה גשר מתכתי.

{{ח:סעיף|27|התקנה, החלפה או הסרה של מד מים}}
{{ח:תת|(א)}} מד מים לא יוסר ממקומו מכל סיבה שהיא, אלא אם כן הותקן במקומו, בו־בזמן, מד מים אחר.
{{ח:תת|(ב)}} המסיר מד מים ממקומו חייב לרשום את קריא מד המים שהוסר בעת הסרתו ואת קריא מד המים שהותקן במקומו, וכן את מספרי הזיהוי של שני מדי המים האמורים.

{{ח:סעיף|28|התקנה ובדיקה לדרישת מנהל הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, בכל עת, להורות למפיק או לספק להתקין מד מים או לבדוק כל מד מים שנמצא ברשותו.

{{ח:סעיף|29|הוראות שונות}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק או ספק חייב להחזיק את הסביבה שבה הותקן מד המים במצב נקי ומסודר, באופן שיהיה ניתן לגשת למד המים, ואולם חובה כאמור לא תחול במקום שמד המים הותקן ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן מד מים שלא לפי הוראות המפרט {{ח:פנימי|סעיף 34|שבסעיף 34(א)(2)}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לדרוש מהמפיק או מהספק להתקינו מחדש.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: רישום קריא מד מים}}

{{ח:סעיף|30|רישום קריא מד מים בידי מפיק}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק ירשום את קריא מדי המים המותקנים במקורות מים אחת לחודש וידווח על כך למנהל הרשות הממשלתית, באופן שיורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפטור מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, מהאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמערכת משדרת נתונים בתקשורת אלחוטית אל רשות המים באופן תקין.

{{ח:סעיף|31|רישום קריא מד מים בידי ספק}}
{{ח:תת|(א)}} ספק ירשום אחת לחודש את קריא מדי המים שבאמצעותם נמדדת כמות המים לצריכתו העצמית ולצרכנים המפורטים ברישיון ההספקה, וידווח על כך למנהל הרשות הממשלתית, אחת לשנה, באופן שיורה לו מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק יודיע לצרכן, אחת לחודשיים לפחות, על תצרוכת המים שלו, לפי קריאים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|32|מערכת קריאה מרחוק}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למפיק –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין במקור מים, על חשבונו, מערכת קריאה מרחוק של מדי המים שברשותו, המאפשרת שידור נתונים בתקשורת אלחוטית אל רשות המים; הוראה כאמור יכולה להיות כללית או מסוימת, והיא תפרט את אופן התקנת מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים, את הטיפול בה וכל תנאי אחר שיורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את תקינות מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים, ולתקנה או להחליפה לפי הצורך.
{{ח:תת|(ב)}} מפיק שניתנה לו הוראה לפי סעיף זה ישמור את מערכת הקריאה מרחוק של מדי המים שברשותו במצב תקין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|33|אופן הגשת דוחות}}
{{ח:תת|(א)}} כל דיווח או התכתבות לפי הכללים יוגשו בטופס מקוון או במשלוח לכתובת דואר אלקטרוני שהרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר העברת דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

{{ח:סעיף|34|מפרטים}}
{{ח:תת|(א)}} אלה שמות המפרטים שקבעה המועצה בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 13|סעיף 13(6) לחוק}}:
{{ח:תתת|(1)}} מפרט דרישות טכניות לאופן בדיקת מדי מים;
{{ח:תתת|(2)}} מפרט דרישות טכניות להתקנת מדי מים.
{{ח:תת|(ב)}} המפרטים שבסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט, ויהיו פתוחים לעיון הציבור בלא תשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין ולא יבדוק אדם מד מים, אלא לפי המפרטים שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|35|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה 30 ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת השירות של מד מים המחזיק באישור דגם ושהותקן עד 12 חודשים לאחר תחילתם של כללים אלה, תהיה לפי המועד לבדיקה וכיול של מד מים הקבוע {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)#סעיף 44|בסעיף 44 לכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ״ח–1988}}, ערב תחילתם של כללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, בתקופה שעד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), אי־הוודאות המותרת בבדיקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} תעמוד לכל היותר על שליש MPE.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לאישור דגם מד מים'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|בקשה לאישור דגם מד מים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני החתום מטה, . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|[שם המבקש]}}, מבקש אישור לדגם מד המים המפורט להלן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לכללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ״ב–2022}} (להלן – הכללים).

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|1.}} '''פרטי המבקש (יצרן/יבואן מד המים)'''
{{ח:תת}} שם המבקש ומס׳ זהות/ח״פ: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מען: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} אני מצהיר כי אני היבואן/יצרן מדי המים (מחק את המיותר).
{{ח:תת|2.}} '''פרטי יצרן מד המים (יש למלא אם שונים מפרטי המבקש)'''
{{ח:תת}} שם היצרן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מס׳ מזהה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מען: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|3.}} '''פרטי מד המים'''
{{ח:תת}} שם מד המים (דגם) :. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} תיאור מד המים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} קטרים קיימים של מד המים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הערות:
{{ח:תת|4.}} '''פירוט מסמכים שיש לצרף לבקשה'''
{{ח:תת}} צירפתי לבקשה את המסמכים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} לדגם מד מים העומד בדרישות תקן ישראל ת״י 4064 – אישור תקינה לפי הגרסה התקפה לתקן ישראלי ת״י 4064; לדגם מד מים העומד בהוראות הדירקטיבה האירופית – כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תעודת EC Type Examination, כולל דוח פרטני של הבדיקות התומך בתעודה שהוגשה;
{{ח:תתתת|(2)}} אישור EC DECLARATION OF CONFORMITY;
{{ח:תתתת|(3)}} אם המסמכים שבפסקאות (1) או (2) אינם באנגלית – תרגום נוטריוני מאושר לעברית או לאנגלית של כל אחד מהם, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(4)}} אם דגם מד המים אושר לטמפרטורה של פחות מ־50 מעלות צלזיוס – אישור של מכון התקנים על התאמתו למים חמים לפי תקן ישראלי ת״י 4064;
{{ח:תתת|(ב)}} אישור מכון התקנים בדבר התאמה של דגם מד המים למי שתייה לפי תקן ישראלי ת״י 5452;
{{ח:תתת|(ג)}} הוראות להתקנה, שימוש, תחזוקה ותיקון של דגם מד המים;
{{ח:תתת|(ד)}} תיק מוצר של דגם מד המים הכולל את כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מפרט טכני של יצרן, כולל תמונות, תרשימים ותכונות מטרולוגיות;
{{ח:תתתת|(2)}} שרטוט חתך מד מים, כולל פירוט חלקים;
{{ח:תתתת|(3)}} הסבר מילולי המאפשר את הבנת תפקודו של מד המים;
{{ח:תתתת|(4)}} רשימת חלקים עיקריים ושמות יצרנים;
{{ח:תתתת|(5)}} פירוט מרכיבים אלקטרוניים;
{{ח:תתתת|(6)}} אורך חיים מובטח על ידי היצרן;
{{ח:תתתת|(7)}} קטלוג של מד המים;
{{ח:תתת|(ה)}} רשימת מעבדות המוסמכות כדין לבדוק את מד המים;
{{ח:תתת|(ו)}} תמונת לוגו של יצרן מד המים;
{{ח:תתת|(ז)}} דוח תוצאות הבדיקה, לכל אחת מהבדיקות שבוצעו למד המים ורכיביו לפי הרשימה בפרט זה.
{{ח:תת|5.}} '''פרטים בבקשה שהם סוד מסחרי (סמן במקום המתאים):'''
{{ח:תתת|□}} הבקשה אינה כוללת סודות מסחריים.
{{ח:תתת|□}} מצורפת רשימה של פרטים המופיעים בצרופות לבקשה שלדעתי גילוים עלול לחשוף סוד מסחרי, בצירוף נימוקים.
{{ח:תת|6.}} מבוקשת התקנה שאינה אופקית לדגם מד המים; מצורפות תוצאות בדיקות הנדרשות במפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(2) לכללים}}.
{{ח:תת|7.}} מבוקשת תקופת שירות על בסיס בדיקת שני מחזורי חיים; מצורפת הצעתי על מעבדה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|8.}} מבוקשת תקופת שירות על בסיס בדיקות שלושה מחזורי חיים; מצורפת הצעתי על מעבדה לביצוע הבדיקה.
{{ח:תת|9.}} אני מתחייב לבצע בדיקות מדי מים שיורה עליהם מנהל הרשות הממשלתית לפי הכללים.
{{ח:תת|10.}} אני החתום מטה, המנהל הכללי של החברה, מצהיר ומתחייב בזה כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} כל הפרטים שמסרתי לעיל וצירפתי לבקשתי הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין;
{{ח:תתת|(ב)}} אם יחול שינוי בפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ולראיה באתי על החתום
{{ח:ת}} {{טורים שווים | [המבקש] . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | }}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 23(ב) {{מוקטן|[צ״ל: 22(ב)]}}}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה להארכת תקופת שירות'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 לכללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ״ב–2022}} (להלן – הכללים)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ש}} בדואר אלקטרוני:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה להארכת תקופת שירות'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|(1)}} אני מבקש להאריך את תקופת השירות של דגם מד המים.
{{ח:תת|(2)}} שם דגם מד המים ומספרו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(3)}} מועד התקנת דגם מד המים לראשונה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(4)}} מספר מדי המים מהדגם שהותקנו באתרים השונים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(5)}} מצורפת הצעה למודל סטטיסטי לפי הכללים לצורך ביצוע הבדיקות.
{{ח:תת|(6)}} מצורפים תוכנית העבודה ולוחות זמנים לפירוק מדי המים.
{{ח:תת|(7)}} המעבדה בעלת רישיון לביצוע בדיקות לפי הליך זה, היא . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(8)}} מצורף אישור ספקים או תצהיר בעל אישור דגם על מיקום מדי המים המותקנים.
{{ח:תת|(9)}} שם בעל אישור הדגם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות/ח״פ/ח״צ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מען . . . . . . . . . . . . . . . . טלפון . . . . . . . . . . . . . . . כתובת דואר אלקטרוני . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(10)}} אני החתום מטה, המנהל הכללי של החברה, מצהיר ומתחייב בזה כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} כל הפרטים שמסרתי לעיל וצירפתי לבקשתי הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין;
{{ח:תתת|(ב)}} אם יחול שינוי בפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} }}

{{ח:חתימות|כ״א בניסן התשפ״ב (22 במאי 2022)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oo0kpytow1jkn5gvswy3njh7dxhlqzc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ילקוט שמעוני תורה קלח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468267</id>
    <revision>
      <id>1418116</id>
      <parentid>1405882</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T05:48:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>העברה לרמז הבא ששם מקומו</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6334" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ילקוט שמעוני|תורה|קלז|קלח|קלט}}

'''רמז קלח'''{{ש}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לו ו/&gt;'''וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.''' אמר עשו ליעקב: חלוק כל מה שהניח אבי לשני חלקים, ואני בוחר, שאני הוא הגדול. אמר יעקב: הרשע הזה לא מלא עינו מן העושר. מה עשה? חלק כל מה שהניח אביו לחלק אחד, וארץ ישראל ומערת המכפלה לחלק אחד. הלך עשו לישמעאל לימלך בו. אמר לו: הכנעני יושב בארץ, ויעקב בטוח לרשת את הארץ? טול מה שהניח אביך, ואין ליעקב מאומה. ולקח עשו כל מה שהניח אביו, וארץ ישראל ומערת המכפלה נתן ליעקב, וכתבו שלום ביניהם. אמר יעקב לעשו: לך מארץ אחוזתי מארץ כנען; ולקח עשו את נשיו ואת בניו והלך לו להר שעיר, מפני יעקב אחיו. ובשכר שפנה, נתן לו מאה מדינות, משעיר עד מגדיאל זו רומי. אז ישב יעקב בטח שאנן ושלו בארץ אחוזתו ובארץ מולדתו ובארץ מגורי אביו, שנאמר: '''וישב יעקב''':&lt;קטע סוף=בראשית לו ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=בראשית לו ה/&gt;'''ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח.''' כתיב: &quot;כי אני חשפתי את עשו&quot;, קליפת בצלים. כל כך למה? גיליתי את מסתריו, כדי לגלות הממזרים שבו. וכמה ממזרים העמיד? רב אמר: שלשה; לוי אמר: ארבעה, קרח דהכא ממזר הוא.&lt;קטע סוף=בראשית לו ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=בראשית לו ו2/&gt;'''וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.''' ר' אליעזר אומר: מפני שטר חוב; ר' יהושע (בן לוי) אמר: מפני הבושה.&lt;קטע סוף=בראשית לו ו2/&gt;

&lt;קטע התחלה=בראשית לו יב/&gt;'''ותמנע היתה פילגש''' (כתוב [[ילקוט שמעוני תורה קנט|ברמז קנ&quot;ט]]).&lt;קטע סוף=בראשית לו יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=בראשית לו כד/&gt;'''הוא ענה אשר מצא את הימים''' (כתוב [[ילקוט שמעוני תורה ז|ברמז ז]]). כל שאזניו דקות, אמו סוסיא ואביו חמור; ושאזניו גדולות, אמו חמורה ואביו סוס. ר' חנינא הוה מפקד לאילין דבי נשיאה, הוו זבנין מן אילין דאודניהון דקיקין, מפני שאמו סוסיא ואביו חמור. מה עשה ענה? הביא חמורה וזיווג לסוס ויצאה מהן פירדה. אמר הקב&quot;ה: אני לא בראתי בעולמי דבר של היזק. מה עשה? הביא חכינא וזיווג לחרדון ויצא מהן חברבר. מעולם לא אמר אדם שנשכו חברבר וחיה, מעולם לא אמר אדם שבעטתו פירדה לבנה וחיה. והא קא חזינן דחיה? אימא וחיית. והא קא חזינן דמיתסי? בדסומקא איהי וחוורן רישי כרעייהו. אמר ר' יהושע: למה נקרא שמם '''ימים'''? שאימתן מוטלת על הבריות. 

ר' פנחס בן יאיר הוה קא אזיל לפדיון שבויים, פגע ביה גינאי נהרא. אמר ליה: גינאי נהרא! חלוק לי מימיך ואעבור בך. אמר ליה: אתה הולך לעשות רצון קונך, ואני הולך לעשות רצון קוני. אתה ספק אתה עושה ספק אי אתה עושה, ואני ודאי עושה. אמר לו: אם אין אתה חולק לי, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם. חלק ליה. הוה בהדייהו ההוא גברא דהוה דרי קמחא לפסחא. אמר ליה: חלוק נמי להאי, דבמצוה קא עסיק. חלק ליה. הוה ההוא טייעא דאלוי בהדייהו. אמר ליה: חלוק נמי להאי, דלא לימא: כך עושין לבני לויה? חלק ליה. אמר רב יוסף: כמה נפיש האי גברא ממשה ושיתין רבוון וכו'. איקלע לההוא אושפיזא, רמו שערי לחמריה ולא אכל, נקרינהו ולא אכל, חבטינהו ולא אכל. אמר ליה: דלמא לא מעשרן? עשרינהו ואכל. אמר ליה: עניה זו הולכת לעשות רצון קונה, ואתם מאכילין אותה טבלים?! ומי מחייבן? והתנן: הלוקח לזרע ולבהמה וקמח לעורות ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים, פטור מן הדמאי? התם הא אתמר עלה, אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא שלקחו מתחלה לבהמה, אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהן לבהמה, חייב לעשר. שמע רבי נפק לאפיה. אמר ליה: רצונך שתסעוד אצלי? אמר ליה: אין. צהבו פניו של רבי. אמר ליה: כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני? בני ישראל קדושים הם, יש רוצה ואין לו, ויש שיש לו ואינו רוצה, וכתיב: &quot;אל תלחם את לחם רע עין&quot; וגו'; ואתה רוצה ויש לך. השתא מסרהיבנא, דבמלתא דבמצוה אנא קאזיל; כי הדרנא אתינא, עיילנא לגבך. כי אתא, איתרמי עאל בההוא פתחא דהוו קיימין ביה כודנייתא חוורתא. אמר: מלאך המות בביתו של זה, ואני אסעוד אצלו? שמע רבי, נפק לאפיה, אמר ליה: מזבנינא להו! אמר ליה: &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot;. מפקרנא להו? מפשת היזקא. עקרנא להו? איכא צער בעלי חיים. קטילנא להו? איכא בל תשחית. הוה קא מבטש ביה טובא, גבה טורא בינייהו. בכה רבי ואמר: בחייהון כך, במיתתן על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר, מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו, ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו.&lt;קטע סוף=בראשית לו כד/&gt;</text>
      <sha1>rupe0zx4xxuh3gthjhk05qk7ilqeuha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)/הקדמת המחבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468598</id>
    <revision>
      <id>1418049</id>
      <parentid>1417639</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:31:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקדמת המחבר */ עד סוף עמ' 7</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19813" xml:space="preserve">{{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}}
פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:'''

הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע:

==מבוא==
'''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל:

==הקדמת המחבר==
גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי
בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: 

'''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו:

אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה:

ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר:

ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח:

ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. 

לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם?

ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות:

ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: &quot;ודבר שפתים אך למחסור&quot;. ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: &quot;על כן יהיו דבריך מעטים&quot;. 

לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו &quot;התכבדו&quot; לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה״י חזרנו ויסדנום:

זה לי עשרים שנה ומעלה, מעת שחברתי ספר לוח ארש, כי קנאתי לציון הלז קנאה גדולה. מאז הפצירו בי רחוקים וקרובים, להוציאו לאור לזכות בו את הרבים, ולא עלתה בידי מחמת הסתבכות תהפוכות זמן בוגד, גם בהיותי עסוק בחיבורים אחרים אשר זיכני השי״ת להדפיס קצתן, על כן הונח החבור הקטן ההוא מן הצד בקרן זוית מנגד, עד עת בוא דברו אמרת ה׳ צרופה ומיושרת מכל עקוב, עד אמצא מקום לה׳ משכנות לאביר יעקב, בתוך כך לא שלותי לא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז הימים, להם יקרא אימים, ושלל לי ילד שעשועים, גם הון יקר ונעים, ומאה קנאות מפני גאון רעים, כל סמא דמילתא נטל בעל הבית הכוס בידו לא זז משם עד שמרקו, החריב לי ב׳ בתים והגיעני עד שערי מוות כמעט שכנה דומה נפשי, וחזר ועשאני בריה חדשה, ותהי לי נפשי לשלל ובנה לי בית שלישי, נקוה שיהא בניין עדי עד. אז אמרתי במגילת ספר כתוב עלי אודך עולם ועד, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר כל הניסים, קטונתי מכל החסדים ומכל המעשים, במה אכף ואקדם לאלהי חסדי, התומך בידי, הרועה אותי מעודי גואלי ופודי, האקדמני בעולות, ואומר אבנה לי בית מדות ישרות, וספון באר׳ש ועליות מרווחים וקרע לו חלוני רקיע לקבל תפילות העולות במעלות, על מזבח ה׳ שם יזבחו ובחי צדק עולה וכליל, ישאו תוף וחליל, יהודה ועבר הירדן והגליל, על ירח כי נראה בעליל, ואף אם עדיין יד הזמן עלי קשה ממשא הפרנסה, וצער גידול בנים והמון הטרדות הנועדות עלי היו כולנה כאבן מעמסה, אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי, אוי לי מצרי אוי לי מיסורי. גם היום מרי שיחי חליתי היום שלשה, וכדי שלא להחמיץ המצוה יותר אנסתי עצמי לכתוב ביד חלושה, גם הלום ראיתי, בקשת חברי וכספם רב מהשגתי והקשו לשאול העמק שאלה, כי שיערתי חסרוני הגדול בכל אלה הגדולות כי גבהו למעלה, אף על פי כן נשענתי ברחמי שמים המרובים, ובחסד אל כל היום, אשר עמד לי בכל התלאות הנוראת המוצאות אותי מעודי, ולא נתן למוט רגלי והחזיק בידי, ובזכות המצוה הגדולה זכות הרבים יעמוד לי, הן אל כביר לא ימאס תם, ולא בזה את תפילתם, לא שקץ ענות עני מנוער גווע, ובשוועו אליו שמע, לכן חיל אזרתי, בה׳ בטח לבי ונעזרתי, התחזקתי והתאמצתי וקבלתי עלי שלא להעביר עוד השעה, עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, להודיע ולקבוע מקום תפילה קבועה, כיתד במקום נאמן תקועה. והשתא דקשישנא לדרדקי, חזרתי ונכנסתי לבית הספר ללמוד סדר תפילה וברכה להוציא שאינו בקי, וכמעט שעברתי שנית מצאתי עוד דברים כהנה שלא הרגיש בהם המדקדק הנ״ל. ואמרתי עת לעשות לה׳ חלקי, ה׳ אמרה נפשי לתקן בית תפילה נקי, ולבנותו בית מחדש בכל אלה הדברים הנזכרים לילך בדרך הבינוני טוב וישר בעיני ה׳ ואדם בני פירקי, וה׳ עזר לי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח קוץ ודרדר, ולהכרית שמיר ושית מן הבית כל חשקי, כן ה׳ אלהים יצמיח צדקה ותהלה לשלם נדרי להשלים חוקי. ודחקתי עצמי ובשרי שלא לעבור בבל תאחר, ועשיתי בכל כחי ומאדי להכין אותיות חדשים נאים ומשובחים ולהביא נייר מן המובחר, למען תהיה מלאכת ה׳ זו כולה נאה וחסודה כלילת יופי, מנוקה בצדק מכל דופי, וקורא לה שם חדש אשר פי ה׳ יקבנו, '''בית אל.''' לא כראשונים שקראוהו הר ושדה הרומזים להר ציון ששמם ושדה תחרש, הוי אריאל וההראל, אלא כיעקב שקראו בית בנוי זמשוכלל הרומז לבית השלישי הנצחי שיבנה במהרה בימינו אמן כן יאמר האל:

{{לא נשלם}}

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>ld1r3v8xejxhe5m9x2tv2ew4ox4hl3i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418051</id>
      <parentid>1418049</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:35:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הקדמת המחבר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19794" xml:space="preserve">{{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}}
פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:'''

הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע:

==מבוא==
'''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל:

==הקדמת המחבר==
גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי
בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: 

'''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו:

אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה:

ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר:

ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח:

ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. 

לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם?

ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות:

ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: &quot;ודבר שפתים אך למחסור&quot;. ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: &quot;על כן יהיו דבריך מעטים&quot;. 

לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו &quot;התכבדו&quot; לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה״י חזרנו ויסדנום:

זה לי עשרים שנה ומעלה, מעת שחברתי ספר לוח ארש, כי קנאתי לציון הלז קנאה גדולה. מאז הפצירו בי רחוקים וקרובים, להוציאו לאור לזכות בו את הרבים, ולא עלתה בידי מחמת הסתבכות תהפוכות זמן בוגד, גם בהיותי עסוק בחיבורים אחרים אשר זיכני השי״ת להדפיס קצתן, על כן הונח החבור הקטן ההוא מן הצד בקרן זוית מנגד, עד עת בוא דברו אמרת ה׳ צרופה ומיושרת מכל עקוב, עד אמצא מקום לה׳ משכנות לאביר יעקב, בתוך כך לא שלותי לא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז הימים, להם יקרא אימים, ושלל לי ילד שעשועים, גם הון יקר ונעים, ומאה קנאות מפני גאון רעים, כל סמא דמילתא נטל בעל הבית הכוס בידו לא זז משם עד שמרקו, החריב לי ב׳ בתים והגיעני עד שערי מוות כמעט שכנה דומה נפשי, וחזר ועשאני בריה חדשה, ותהי לי נפשי לשלל ובנה לי בית שלישי, נקוה שיהא בניין עדי עד. אז אמרתי במגילת ספר כתוב עלי אודך עולם ועד, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר כל הניסים, קטונתי מכל החסדים ומכל המעשים, במה אכף ואקדם לאלהי חסדי, התומך בידי, הרועה אותי מעודי גואלי ופודי, האקדמני בעולות, ואומר אבנה לי בית מדות ישרות, וספון באר׳ש ועליות מרווחים וקרע לו חלוני רקיע לקבל תפילות העולות במעלות, על מזבח ה׳ שם יזבחו ובחי צדק עולה וכליל, ישאו תוף וחליל, יהודה ועבר הירדן והגליל, על ירח כי נראה בעליל, ואף אם עדיין יד הזמן עלי קשה ממשא הפרנסה, וצער גידול בנים והמון הטרדות הנועדות עלי היו כולנה כאבן מעמסה, אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי, אוי לי מצרי אוי לי מיסורי. גם היום מרי שיחי חליתי היום שלשה, וכדי שלא להחמיץ המצוה יותר אנסתי עצמי לכתוב ביד חלושה, גם הלום ראיתי, בקשת חברי וכספם רב מהשגתי והקשו לשאול העמק שאלה, כי שיערתי חסרוני הגדול בכל אלה הגדולות כי גבהו למעלה, אף על פי כן נשענתי ברחמי שמים המרובים, ובחסד אל כל היום, אשר עמד לי בכל התלאות הנוראת המוצאות אותי מעודי, ולא נתן למוט רגלי והחזיק בידי, ובזכות המצוה הגדולה זכות הרבים יעמוד לי, הן אל כביר לא ימאס תם, ולא בזה את תפילתם, לא שקץ ענות עני מנוער גווע, ובשוועו אליו שמע, לכן חיל אזרתי, בה׳ בטח לבי ונעזרתי, התחזקתי והתאמצתי וקבלתי עלי שלא להעביר עוד השעה, עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, להודיע ולקבוע מקום תפילה קבועה, כיתד במקום נאמן תקועה. והשתא דקשישנא לדרדקי, חזרתי ונכנסתי לבית הספר ללמוד סדר תפילה וברכה להוציא שאינו בקי, וכמעט שעברתי שנית מצאתי עוד דברים כהנה שלא הרגיש בהם המדקדק הנ״ל. ואמרתי עת לעשות לה׳ חלקי, ה׳ אמרה נפשי לתקן בית תפילה נקי, ולבנותו בית מחדש בכל אלה הדברים הנזכרים לילך בדרך הבינוני טוב וישר בעיני ה׳ ואדם בני פירקי, וה׳ עזר לי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח קוץ ודרדר, ולהכרית שמיר ושית מן הבית כל חשקי, כן ה׳ אלהים יצמיח צדקה ותהלה לשלם נדרי להשלים חוקי. ודחקתי עצמי ובשרי שלא לעבור בבל תאחר, ועשיתי בכל כחי ומאדי להכין אותיות חדשים נאים ומשובחים ולהביא נייר מן המובחר, למען תהיה מלאכת ה׳ זו כולה נאה וחסודה כלילת יופי, מנוקה בצדק מכל דופי, וקורא לה שם חדש אשר פי ה׳ יקבנו, '''בית אל.''' לא כראשונים שקראוהו הר ושדה הרומזים להר ציון ששמם ושדה תחרש, הוי אריאל וההראל, אלא כיעקב שקראו בית בנוי זמשוכלל הרומז לבית השלישי הנצחי שיבנה במהרה בימינו אמן כן יאמר האל:

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>3vcy74396uwxg4e3dbn3kiodww8g3rw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418053</id>
      <parentid>1418051</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:37:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הקדמת המחבר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19794" xml:space="preserve">{{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}}
פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:'''

הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע:

==מבוא==
'''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל:

==הקדמת המחבר==
גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי
בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: 

'''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו:

אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה:

ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר:

ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח:

ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. 

לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם?

ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות:

ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: &quot;ודבר שפתים אך למחסור&quot;. ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: &quot;על כן יהיו דבריך מעטים&quot;. 

לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו &quot;התכבדו&quot; לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה״י חזרנו ויסדנום:

זה לי עשרים שנה ומעלה, מעת שחברתי ספר לוח ארש, כי קנאתי לציון הלז קנאה גדולה. מאז הפצירו בי רחוקים וקרובים, להוציאו לאור לזכות בו את הרבים, ולא עלתה בידי מחמת הסתבכות תהפוכות זמן בוגד, גם בהיותי עסוק בחיבורים אחרים אשר זיכני השי״ת להדפיס קצתן, על כן הונח החבור הקטן ההוא מן הצד בקרן זוית מנגד, עד עת בוא דברו אמרת ה׳ צרופה ומיושרת מכל עקוב, עד אמצא מקום לה׳ משכנות לאביר יעקב, בתוך כך לא שלותי לא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז הימים, להם יקרא אימים, ושלל לי ילד שעשועים, גם הון יקר ונעים, ומאה קנאות מפני גאון רעים, כל סמא דמילתא נטל בעל הבית הכוס בידו לא זז משם עד שמרקו, החריב לי ב׳ בתים והגיעני עד שערי מוות כמעט שכנה דומה נפשי, וחזר ועשאני בריה חדשה, ותהי לי נפשי לשלל ובנה לי בית שלישי, נקוה שיהא בניין עדי עד. אז אמרתי במגילת ספר כתוב עלי אודך עולם ועד, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר כל הניסים, קטונתי מכל החסדים ומכל המעשים, במה אכף ואקדם לאלהי חסדי, התומך בידי, הרועה אותי מעודי גואלי ופודי, האקדמני בעולות, ואומר אבנה לי בית מדות ישרות, וספון באר׳ש ועליות מרווחים וקרע לו חלוני רקיע לקבל תפילות העולות במעלות, על מזבח ה׳ שם יזבחו ובחי צדק עולה וכליל, ישאו תוף וחליל, יהודה ועבר הירדן והגליל, על ירח כי נראה בעליל, ואף אם עדיין יד הזמן עלי קשה ממשא הפרנסה, וצער גידול בנים והמון הטרדות הנועדות עלי היו כולנה כאבן מעמסה, אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי, אוי לי מצרי אוי לי מיסורי. גם היום מרי שיחי חליתי היום שלשה, וכדי שלא להחמיץ המצוה יותר אנסתי עצמי לכתוב ביד חלושה, גם הלום ראיתי, בקשת חברי וכספם רב מהשגתי והקשו לשאול העמק שאלה, כי שיערתי חסרוני הגדול בכל אלה הגדולות כי גבהו למעלה, אף על פי כן נשענתי ברחמי שמים המרובים, ובחסד אל כל היום, אשר עמד לי בכל התלאות הנוראת המוצאות אותי מעודי, ולא נתן למוט רגלי והחזיק בידי, ובזכות המצוה הגדולה זכות הרבים יעמוד לי, הן אל כביר לא ימאס תם, ולא בזה את תפילתם, לא שקץ ענות עני מנוער גווע, ובשוועו אליו שמע, לכן חיל אזרתי, בה׳ בטח לבי ונעזרתי, התחזקתי והתאמצתי וקבלתי עלי שלא להעביר עוד השעה, עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, להודיע ולקבוע מקום תפילה קבועה, כיתד במקום נאמן תקועה. והשתא דקשישנא לדרדקי, חזרתי ונכנסתי לבית הספר ללמוד סדר תפילה וברכה להוציא שאינו בקי, וכמעט שעברתי שנית מצאתי עוד דברים כהנה שלא הרגיש בהם המדקדק הנ״ל. ואמרתי עת לעשות לה׳ חלקי, ה׳ אמרה נפשי לתקן בית תפילה נקי, ולבנותו בית מחדש בכל אלה הדברים הנזכרים לילך בדרך הבינוני טוב וישר בעיני ה׳ ואדם בני פירקי, וה׳ עזר לי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח קוץ ודרדר, ולהכרית שמיר ושית מן הבית כל חשקי, כן ה׳ אלהים יצמיח צדקה ותהלה לשלם נדרי להשלים חוקי. ודחקתי עצמי ובשרי שלא לעבור בבל תאחר, ועשיתי בכל כחי ומאדי להכין אותיות חדשים נאים ומשובחים ולהביא נייר מן המובחר, למען תהיה מלאכת ה׳ זו כולה נאה וחסודה כלילת יופי, מנוקה בצדק מכל דופי, וקורא לה שם חדש אשר פי ה׳ יקבנו, '''בית אל.''' לא כראשונים שקראוהו הר ושדה הרומזים להר ציון ששמם ושדה תחרש, הוי אריאל וההראל, אלא כיעקב שקראו בית בנוי זמשוכלל הרומז לבית השלישי הנצחי שיבנה במהרה בימינו אמן כן יאמר האל:

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>7a1vycmpzblyfz18oqjcsi6b2fg74cv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470014</id>
    <revision>
      <id>1418141</id>
      <parentid>1417722</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:52:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12739" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|6928)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7141)); ((תשע&quot;ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7217)); ((תשע&quot;ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7305)); ((תשע&quot;ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7525)); ((תשע&quot;ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7571)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]] [[+|ו-112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אישור&quot; - אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
:- &quot;הממונה&quot; - מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
:- &quot;הסכם אספקה&quot; - הסכם בין מט&quot;ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את [[תקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;הסכם עבר&quot; - הסכמים שנחתמו בין מט&quot;ש לספק לפני ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
:- &quot;מועצת הרשות&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה [[בסעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מט&quot;ש&quot; - מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
:- &quot;מי קולחין&quot; - מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין באיכות בסיסית&quot; - מים שסיפק מט&quot;ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין לאספקה&quot; - מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל השבה&quot; - מערכת לאספקת מי קולחין ממט&quot;ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
:- &quot;קולחין לניצול בין-אזורי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ-7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;קולחין לניצול מקומי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;צרכן קצה&quot; - מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
:- &quot;רישיון הפקה&quot; - רישיון לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;שפכים&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;תקופת החורף&quot; - התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
:- &quot;תקופת הקיץ&quot; - התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
:- &quot;תקנות איכות מי קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. הספקת מים לפי תעריפים
: (א) מט&quot;ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
: (ב) כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט&quot;ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

@ 3. מס ערך מוסף
: התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. חובת התשלום
: ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט&quot;ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

@ 5. משלוח החיוב
: המט&quot;ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

@ 6. מועד החיוב
: ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

@ 7. הצמדה וריבית
: כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי [[סימן ד' בפרק רביעי לחוק]].

@ 8. עדכון התעריפים (תיקון: [הודעות])
: התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
: (1) בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א לחוק]], בשינויים המחויבים לפי העניין;
: (2) באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
:: &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\methit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
: (3) לעניין פסקה (2) -
::- &quot;A&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;B&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;Pa&quot; - 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
::- &quot;Ps&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(2)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
::- &quot;Pw&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
::- &quot;Pi&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול בין-אזורי.

@ 9. תעריפי קולחין לניצול מקומי (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
: (1) בתקופת החורף - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
: (2) בתקופת הקיץ - 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 10. תעריפי קולחין לניצול בין-אזורי
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין-אזורי, ישלם ספק תעריף בסך - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 11. תעריפי קולחין באיכות בסיסית (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף - 0 שקלים למטר מעוקב.

@ 12. חיוב מט&quot;ש בתעריף קולחין (תיקון: [הודעות])
: על אף האמור בכללים אלה, מט&quot;ש המנוי [[בתוספת הראשונה]], אשר ועדת החריגים, כמשמעותה [[בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין]], אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט&quot;ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות [[תוספת 1|בתוספת]], אחד מאלה:
: (1) המט&quot;ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו [[סעיפים 2 עד 8]] בשינויים המחויבים;
: (2) יראו את המט&quot;ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

@ 13. בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן
: (א) נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט&quot;ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי [[סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ב) סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט&quot;ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
: (ג) הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

@ 14. תחילה
: תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן - יום התחילה).

@ 15. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בסעיף 2]] -
: (א) הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט&quot;ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
: (ב) שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

@ 16. הוראת שעה
: על אף האמור [[בסעיף 1]], עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) יראו מט&quot;ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

== התוספת הראשונה ==
@ 1. : מט&quot;ש השפד&quot;ן - 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 2. : מט&quot;ש כרמיאל - 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 3. : מט&quot;ש תנובות - 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

&lt;פרסום&gt; כ' באלול התש&quot;ע (30 באוגוסט 2010)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>g940j1iugl4m7y7loyj4wabcfmng3gi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418151</id>
      <parentid>1418141</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:01:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12817" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|6928)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7141)); ((תשע&quot;ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7217)); ((תשע&quot;ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7305)); ((תשע&quot;ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7525)); ((תשע&quot;ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7571)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]] [[+|ו-112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אישור&quot; - אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
:- &quot;הממונה&quot; - מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
:- &quot;הסכם אספקה&quot; - הסכם בין מט&quot;ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את [[תקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;הסכם עבר&quot; - הסכמים שנחתמו בין מט&quot;ש לספק לפני ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
:- &quot;מועצת הרשות&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה [[בסעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מט&quot;ש&quot; - מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
:- &quot;מי קולחין&quot; - מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין באיכות בסיסית&quot; - מים שסיפק מט&quot;ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין לאספקה&quot; - מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל השבה&quot; - מערכת לאספקת מי קולחין ממט&quot;ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
:- &quot;קולחין לניצול בין-אזורי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ-7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;קולחין לניצול מקומי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;צרכן קצה&quot; - מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
:- &quot;רישיון הפקה&quot; - רישיון לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;שפכים&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;תקופת החורף&quot; - התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
:- &quot;תקופת הקיץ&quot; - התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
:- &quot;תקנות איכות מי קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. הספקת מים לפי תעריפים
: (א) מט&quot;ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
: (ב) כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט&quot;ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

@ 3. מס ערך מוסף
: התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. חובת התשלום
: ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט&quot;ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

@ 5. משלוח החיוב
: המט&quot;ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

@ 6. מועד החיוב
: ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

@ 7. הצמדה וריבית
: כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי [[סימן ד' בפרק רביעי לחוק]].

@ 8. עדכון התעריפים (תיקון: [הודעות])
: התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
: (1) בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א לחוק]], בשינויים המחויבים לפי העניין;
: (2) באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
:: &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\mathit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
: (3) לעניין פסקה (2) -
::- &quot;&lt;math&gt;A&lt;/math&gt;&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;&lt;math&gt;B&lt;/math&gt;&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;&lt;math&gt;Pa&lt;/math&gt;&quot; - 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
::- &quot;&lt;math&gt;Ps&lt;/math&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(2)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
::- &quot;&lt;math&gt;Pw&lt;/math&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
::- &quot;&lt;math&gt;Pi&lt;/math&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול בין-אזורי.

@ 9. תעריפי קולחין לניצול מקומי (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
: (1) בתקופת החורף - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
: (2) בתקופת הקיץ - 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 10. תעריפי קולחין לניצול בין-אזורי
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין-אזורי, ישלם ספק תעריף בסך - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 11. תעריפי קולחין באיכות בסיסית (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף - 0 שקלים למטר מעוקב.

@ 12. חיוב מט&quot;ש בתעריף קולחין (תיקון: [הודעות])
: על אף האמור בכללים אלה, מט&quot;ש המנוי [[בתוספת הראשונה]], אשר ועדת החריגים, כמשמעותה [[בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין]], אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט&quot;ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות [[תוספת 1|בתוספת]], אחד מאלה:
: (1) המט&quot;ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו [[סעיפים 2 עד 8]] בשינויים המחויבים;
: (2) יראו את המט&quot;ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

@ 13. בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן
: (א) נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט&quot;ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי [[סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ב) סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט&quot;ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
: (ג) הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

@ 14. תחילה
: תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן - יום התחילה).

@ 15. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בסעיף 2]] -
: (א) הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט&quot;ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
: (ב) שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

@ 16. הוראת שעה
: על אף האמור [[בסעיף 1]], עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) יראו מט&quot;ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

== התוספת הראשונה ==
@ 1. : מט&quot;ש השפד&quot;ן - 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 2. : מט&quot;ש כרמיאל - 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 3. : מט&quot;ש תנובות - 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

&lt;פרסום&gt; כ' באלול התש&quot;ע (30 באוגוסט 2010)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>avcxfuskyjsocfuihxwocqph8krogbm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470025</id>
    <revision>
      <id>1418134</id>
      <parentid>1417784</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:39:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2108" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1612|תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)|7407)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14י]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעת החשב הכללי&quot; - הודעת החשב הכללי מס' 13.1.7.1 בדבר תעריפי תשלום לחברי ועדה ציבורית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת המשמעת שמינה השר לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;יושב ראש הוועדה&quot; - חבר הוועדה שהוא היושב ראש לפי [[סעיף 14ב(ב)(1) לחוק]], לרבות מי שמונה לממלא מקומו לפי [[סעיף 14ב(ה) לחוק]].

@ 2. גמול חבר ועדה
: חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוני הוועדה כקבוע בהודעת החשב הכללי, כעדכונה מזמן לזמן, הכולל את כיסוי הוצאותיו ובכללן החזרי נסיעה, אש&quot;ל ושעות ביטול זמן; חבר הוועדה זכאי לגמול גם בעד השעות שהתכונן לדיון, הסמוכות למועדו.

@ 3. אישור יושב ראש הוועדה
: חבר הוועדה זכאי לגמול כאמור [[בתקנה 2]], לאחר שיושב ראש הוועדה אישר שהשתתף בדיון.

@ 4. מועד התשלום
: הגמול ישולם לחבר הוועדה לא יאוחר מתום החודש שלאחר החודש שבו התקיים הדיון.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן. 

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתמוז התשע&quot;ד (17 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>mywumsg4abnlkkqym9zwpxjwfzwgjnd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418135</id>
      <parentid>1418134</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:40:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2107" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1612|תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)|7407)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14י]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעת החשב הכללי&quot; - הודעת החשב הכללי מס' 13.1.7.1 בדבר תעריפי תשלום לחברי ועדה ציבורית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת המשמעת שמינה השר לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;יושב ראש הוועדה&quot; - חבר הוועדה שהוא היושב ראש לפי [[סעיף 14ב(ב)(1) לחוק]], לרבות מי שמונה לממלא מקומו לפי [[סעיף 14ב(ה) לחוק]].

@ 2. גמול חבר ועדה
: חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוני הוועדה כקבוע בהודעת החשב הכללי, כעדכונה מזמן לזמן, הכולל את כיסוי הוצאותיו ובכללן החזרי נסיעה, אש&quot;ל ושעות ביטול זמן; חבר הוועדה זכאי לגמול גם בעד השעות שהתכונן לדיון, הסמוכות למועדו.

@ 3. אישור יושב ראש הוועדה
: חבר הוועדה זכאי לגמול כאמור [[בתקנה 2]], לאחר שיושב ראש הוועדה אישר שהשתתף בדיון.

@ 4. מועד התשלום
: הגמול ישולם לחבר הוועדה לא יאוחר מתום החודש שלאחר החודש שבו התקיים הדיון.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתמוז התשע&quot;ד (17 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>c5xg2aopsifo87u8g48sb6yl7rusgqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ב ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470039</id>
    <revision>
      <id>1418068</id>
      <parentid>1417840</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T17:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' ו-ח</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5361" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|מעילה|א|ב|ג}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;חַטַּאת הָעוֹף, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִמְלְקָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים 
:::וּבְלִינָה. 
:הֻזָּה דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, 
:::וְאֵין בָּהּ מְעִילָה:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;עוֹלַת הָעוֹף, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִמְלְקָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים 
:::וּבְלִינָה. 
:מִצָּה דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא; 
:וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין, 
::מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:נִשְׁחֲטוּ, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:הֻזָּה דָּמָן, 
::חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא; 
:וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, 
::עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;הָעוֹלָה, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִשְׁחֲטָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:נִזְרַק דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:וְאֵין מוֹעֲלִין בְּעוֹרָהּ; 
::אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, 
:::עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חַטָּאת וְאָשָׁם, 
::וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:נִשְׁחֲטוּ, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:נִזְרַק דָּמָן, 
::חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. 
:אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר; 
::אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים, 
:::עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, 
::מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:קָרְמוּ בַּתַּנּוּר, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וְלִשְׁחֹט עֲלֵיהֶם אֶת הַזֶּבַח. 
:נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים, 
::חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, 
:::וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה:&lt;קטע סוף=ניקוד ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ז/&gt;לֶחֶם הַפָּנִים, 
::מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדַּשׁ. 
:קָרַם בַּתַּנּוּר, 
::הֻכְשַׁר לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּלְהִסָּדֵר עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן. 
:קָרְבוּ הַבָּזִיכִין, 
::חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, 
:::וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה:&lt;קטע סוף=ניקוד ז/&gt;

{{המשנה|ח|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ח/&gt;הַמְּנָחוֹת, 
::מוֹעֲלִים בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:קָדְשׁוּ בַּכְּלִי, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:קָרַב הַקֹּמֶץ, 
::חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
::וְאֵין מוֹעֲלִין בַּשִּׁירַיִם; 
::אֲבָל מוֹעֲלִים בַּקֹּמֶץ, 
:::עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ח/&gt;

{{המשנה|ט|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ט/&gt;</text>
      <sha1>is2ppusyyq6azxjglxva8e62r0bkdi0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470057</id>
    <revision>
      <id>1418077</id>
      <parentid>1417984</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:24:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20216" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.

==קטע זמני==
'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן 


-----------</text>
      <sha1>78d44dysiru39fv8r2w2m6oojziq77i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418088</id>
      <parentid>1418077</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ מחשב נייד, עמוד 230, ריש טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32866" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.

==קטע זמני==
'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>jenx6qkbs5srn3l8jiaf7qr58nh7p5h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418089</id>
      <parentid>1418088</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:06:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 230 ריש טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32847" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>qvo79d3baxhraagsmbamhtpuvf7otme</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418090</id>
      <parentid>1418089</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32875" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
===פירוש ראשון===
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.


'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין כמשמעו {{צ|אם תכתוש את האויל וכו'}} {{ממ|משלי|כז}}, כלומר אין זה מחלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} וערלת הלב כבושה בו, רק הוא המבזה את התוכחות כמו ששנינו וזהו על שנאמר עליו {{צ|בתוך הריפות בעלי}} - הענין יובן בדקדוק מ&quot;ש {{צ|לא תסור מעליו אולתו}} - מהו {{צ|מעליו}}? &quot;ממנו&quot; מבעי ליה למימר? אמנם ירצה להגיד כי זה זה האויל הנמצא בו רמות רוחא, קיש קיש קריא. דאלו כמה בני אדם נמצא בהם רוח גבוה ובקרבו ישים אורבו לא חשב אנוש. אמנם לא ידע אנוש ערכה כי זה יצרו מבפנים. אמנם האויל זה הנמצא אותו הגאוה מבית ומחוץ לעין כל, עין קוץ, ועל זה אמר החכם {{צ|אם תכתוש את האויל}} זה שאין בו דעת לכסות גאותו, {{צ|במכתש בתוך הריפות בעלי}} כי כן הריפות יש להם שתי קליפות בחטה - אחת יוצאת על ידי כתישה והשנית הדקה יוצאה על ידי הבישול. והאויל זה אם תתן אותו בעלי זה שמוציא הקליפה החיצונה של החטה ונעשה &quot;הריפות&quot; - אין אתה מועיל להוציא מעליו דווקא אולתו החיצונה הנגלית עליו לעין כל. 

ולכן יאמר {{צ|על שהוא דף עבי}} וגס הרוח וכבד על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כבד לב פרעה}} - נמשל לכבד, כי צריך שני פעמים בישול. כך אויל זה. '''{{צ|כלי הוא}}''' - שנמצא בו הכנה לעבדה ולשמרה, '''{{צ|אלא שמלאכתו לאיסור}}''' והוא מתנהג בגסות הרוח בגאוה ובוז, כי יש אזהרה לגסות הרוח שנאמר {{צ|שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דבר}}.

וזה הוא '''{{צ|כדי לכתוש בו הריפות}}''' מוכן לאיסור. '''{{צ|מותר לטלטלו}}''' ואין זה כמו החלק הנ&quot;ל {{צ|כי חלבמו סגרו}} כי אין לו תקנה כנ&quot;ל, אבל זה מותר לטלטלו על ידי היפוך במעשה המצות דהיינו '''{{צ|לקצב עליו בשר}}''' - הוא עסק התורה כנ&quot;ל כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל שלוהג בתורה נעשה שר}}. '''{{צ|ולאחר שקצב עליו בשר}}''' - דהיינו שהיה קובע עתים לתורה, '''{{צ|אסור לטלטלו מחמה לצל}}''' שלא יתבקע מפני כי התורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה מצלה כמו שאמרו חז&quot;ל.

===פירוש נוסף על סעיפים א-ה===
עוד תשוב ותראה את מעשה ה' כי נורא הוא בענין הדינים הללו מה מעשיהם. שאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' היינו מה שאמר הכתוב {{צ|משלחי רגל השור וחמור}} דאף על גב שנאמר {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, אשריהם ישראל שהם משלחי רגל השור וחמור. והענין כי זהו מה ששנינו {{צ|איזהו קטן? כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים}}. 

והנה שני עניינים נכללים במצוה זו. ענין הראיה וענין הליכה ברגלים. והסוד זה הוא כי המצוה אשר יעשה האיש הישראלי הוא מעורר את האהבה למעלה ונעשה הייחוד עליון. ואמנם לענין זה הייחוד הצריך הכתוב בשני דברים. ראשונה אחת הוא תלויה בעינים - כך אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. ולכן צריך שיהיה לו שני עינים כמו שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|כשם שבא ליראות כך בא לראות דכתיב יראה יראה}}. ועוד תלה הכתוב צורך ברגלים כנזכר דכתיב {{צ|שלש רגלים}}. והענין הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|טוב מראה עינים מהלך נפש - טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה}}. ולכן צריך ענין ראיה דכתיב {{צ|יראה כל זכורך}}. ולענין המעשה צוה שלש רגלים כי זה בכינוי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שבניך גדלי בשר - וכי לזה רגל אחד ולזה שנים?}}. 

אמנם טעם לענין מראה עינים - סוד הענין הוא מ&quot;ש ר' שמעון בזוהר בפסוק {{צ|ישר יחזו פנימו}} ויקרא דף ט&quot;ו {{ממ זהר|ג|טו|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי ישר יחזו? א&quot;ל רזא עילאה דאינון ימי קדם דעתיקא קדישא וימי עולם דזעיר אנפין אקרון}}. ולכן {{צ|פנימו}} דאינון חמאן באורח מישור וכו' על ידי ההשגחה העליונה ימצא כי מתקיים נמי מה שאמר הכתוב {{צ|תמיד עיני ה' אלהיך בה}} וסיים בה הכי {{צ|מראשית שנה עד אחרית שנה}} - ר&quot;ל כי ההשגחה תהיה מרובה מתפשטת מתחילת המדה הנקראת 'שנה' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס {{צ|דאיהי שנה מאינון שנים קדמוניות}}. ועד {{צ|אחרית שנה}} - עד סופה. ולכן טוב מראית עינים אלו באשה עליונה, מהלך נפש מאתו הלוך שנאמר {{צ|מתהלך בגן}} ונאמר {{צ|מתהלך בתומו צדיק}} {{ממ|משלי|כ|}} ונאמר {{צ|מתהלך בקרב מחניך}} {{צ|דברים|כג|}}. כך מהלך נפש - ר&quot;ל הולך לטייל עם בחינה הנקראת 'נפש' לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|מים קרים על נפש עיפה}}. מי גרם כך? הראיה לאותה עולמתא שפירתא דלית לה עיינין.

למדנו מכל הנזכר כי מצות ראיה היא כוללת שני דברים כאחד טובים. ענין הראיה גדול מאד ולכן לא נקרא מצות 'הליכה' לפי שהראיה עושה רושם שכן מצינו בת היענה נוצרת על ידי ראיה. ולכן נאמר {{צ|ועין נואף}} {{ממ|איוב|כב}} - ר&quot;ל על ידי הראיה העין נואף, כי עושה את שלו. וענין המעשה של ההליכה תפל(?) לו. וההפך בתמורה - הרגל מועדת לשבר וכדאיתא בזוהר פרשת משפטים שור מועד נכנס לבית ריבוניה ברגל דיליה, שבר את הכלים מנורה מזבח וכו'.  

ולכן ביום טוב אשר מתקיים בו מצות הרגל - {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}}, כי זה הוא סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|יש רגל מברכת}} (מאמר), והבן. לכן עתה צריך ליזהר מאותו רגל של התמורה - {{צ|אשריכם ישראל}} שהם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}} דכתיב בהם {{צ|כי יבער איש - זה הקב&quot;ה. שדה או כרם - בית המקדש ציון שדה תחרש וכרם ה' בית ישראל שנאמר ממרום שלח אש. ושלח את בעירו - שור מועד. ובער בשדה אחר}} - ר&quot;ל הנקרא 'אחר', עשה כך 'אל אחר' כדאיתא פרשת משפטים. לכן {{צ|מיטב שדהו - שדה אדום. ומיטב כרמו ישלם - שנאמר על שדה איש עצל עברתי}}. אמר החכם שראה מה שעתיד להיות בזמן החרבן. הוא מה שאומרים חכמים ז&quot;ל במדרש, ועוד ראה מה שעתיד להיות בקליפה שהחריבה בית המקדש הנקרא {{צ|איש עצל}} כמו שאמר הכתוב {{צ|גם מתעצל במלאכתו וכו'}}. 

כי הנה בקדושה נאמר {{צ|חזית איש מהיר במלאכתו}} {{ממ|משלי|כב|}} - זה יוסף הצדיק שנאמר {{צ|ויבא הביתה לעשות מלאכתו}}, הוא מהיר וזריז דכתיש כתישין ואפיק משחא מאינון זיתין עילאין לאנגדא לנוקביה. {{צ|לפני מלכים יתיצב}} - שנאמר בהם {{צ|מלך במשפט יעמיד ארץ}}. {{צ|בל יתיצב לפני חשוכים}} - אשת פוטיפר שנאמר {{צ|מפני הרעה נאסף הצדיק}} {{ממ|ישעיה|נז|}} כדלעיל. וההפך ממנו הקליפה הוא {{צ|מתעצל במלאכתו}} לפי שנאמר {{צ|איש בער לא ידע וכו' בפרוח רשעים}} - ההוא נחש דפרח באוירא. שניהם זה הוא סיבה {{צ|להשמדם עדי עד}} - היינו מה שאמר פרשת בלק {{צ|אשר הלך חשכים - שארי בחיבורא וסיים בפירודא}}. ולכן הוא מתעצל במלאכתו. זהו שכתוב {{צ|על שדה איש עצל עברתי}} - שדה אדום. {{צ|ועל כרם אדם חסר לב}} - הוא אדם בליעל שהוא זקן וכסיל. {{צ|והנה עלה כולו קמשונים וגדר אבניו}} שלקח מירושלים שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}. {{צ|נהרסה}} - הרי {{צ|מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם}} שנאמר {{צ|תחת הנחושת אביא זהב וכו' מן הכרובים}}.

וכל זה כשישראל זכאים מקיימים זה הם {{צ|משלחי רגל השור}} מועד {{צ|והחמור}}, על ידי מצות עליית הרגל. ולכן בא הדין:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' כדי שלא לעורר רגל השור והחמור הנזכר. '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל מרגל אחד}}''' - כלומר כי הבשר שהוא בחינת הקדושה (כי שה פזורה ישראל) - אין מוציאין אותה מרגל אחד, ר&quot;ל מאותו שנאמר {{צ|משלחי רגל השור והחמור}} בפעם אחד, שהרי נאמר {{צ|לא תחסום שור בדישו}}. '''{{צ|כדי שיוציא כל העור שלם שלא יקרע}}''' - היינו מה שאמר הכתוב {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור}}, ואלו לקח אותם עשו בסוד הקליפה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל בפסוק {{צ|חמד רשע מצוד רעים}}. סוד הדבר מה שאמרו חכמים ז&quot;ל כשהיה לובש נמרוד אלה הבגדים היו מתכנסים עליו חיה ועוף וצד אותם. ולכן נתאוה אותם עשו כי להיות אלה הבגדים היו מתכנסים נמי שם כמה נשמות הנקראים 'חיה ועוף'.

אמנם כבר הגיד הכתוב שהיו רעים שנאמר {{צ|מצוד רעים}}. ולכן הוא לוקח אותם שנאמר {{צ|בגדי עשו החמודות}} {{ממ|בראשית|כז|}}. ולכן כל העיקר להוציא אלו הבגדים, כתנות עור, שנאבדו ביום החרבן שנאמר {{צ|מעדה בגד ביום קרה}} - אמרו חז&quot;ל {{צ|יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל, העדה מהם שני לבושים - בגדי כהונה ובגדי מלכות}} (מאמר). ואלו הם כתנות עור שהיו משתמשים בהם הבכורות הללו. אין מוציאין אותם ביום טוב לגמרי, '''{{צ|להוציא העור שלם שלא יקרע}}''' - לא יתכן - כך אמרו חז&quot;ל לשנים שהם מתכסים בכסות אחת, זה אוחז מכאן וזה אוחז מכאן עד שנקרע. כך עשה ה' - {{צ|בצע אמרתו}}. ולכן '''{{צ|אין עושים כן להוציא העור שלם שלא יקרע פי שהוא טורח טורח גדול בהפשט זה ואין בו צורך ליום טוב}}''' - שהרי קודשא בריך הוא ביום טוב ושבת אתלבש בלבושין דבריאה כדאיתא בתיקונים. וכאשר נעשה קשר בראשו של ענים עם מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק הנ&quot;ל {{צ|אשריכם ישראל ** שאתם עושים רצונו של מקום, משלחי רגל - ממהרים הגאולה שנאמר הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור. השור - זה משיח בן יוסף דכתיב ביה &quot;בכור שורו&quot;. והחמור - עני ורוכב על חמור - זה משיח בן דוד}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' שה פזורה ישראל אע&quot;ג שעושים רצונו של מקום, אין יכולים להביא רגל השור והחמור הנזכר ביום טוב - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי דף רנ&quot;ח {{ממ זהר|ב|רנח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכדין כד יסתיים גלותא {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>tpni9adkl2203w9aq6esckheiiuu76c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470059</id>
    <revision>
      <id>1418138</id>
      <parentid>1418012</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:43:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17382" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 422|תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)|5955)); ((תש&quot;ס, 331|תיקון|6020)); ((תשס&quot;א, 248|תיקון|6075)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 27ו]] [[+|ו-42]] [[=החוק|לחוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הופעה&quot; - הופעה ציבורית, או הופעת פרסום, לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה;
:- &quot;הופעה ציבורית&quot; - הופעה בציבור לרבות הופעה אמנותית והופעה בסרט או בסדרת טלוויזיה ולרבות בדרך של משחק, שירה, ריקוד ונגינה;
:- &quot;הופעת פרסום&quot; - הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דגמון;
:- &quot;הורה&quot; - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
:- &quot;היתר&quot; - היתר להעבדת ילד בהופעה, שניתן לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]];
:- &quot;המבקש&quot; - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
:- &quot;ועדה מייעצת&quot; - ועדה של שלושה שחברים בה נציג השר, נציג שר החינוך ונציג שר הבריאות, שמינה השר לייעץ לו לענין מתן היתרים להעבדת ילדים בהופעה או בפרסומת;
:- &quot;ילד&quot; - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
:- &quot;מפקח עבודה&quot; - כהגדרתו [[בחוק]].

@ 2. תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יינתן היתר להעבדת ילד שלא מלאה לו שנה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לתת היתר להעבדת ילד, שלא מלאה לו שנה, בהופעה ציבורית, בהתקיים כל אלה:
:: (1) ההופעה הציבורית היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
:: (2) השתתפות ילד שלא מלאה לו שנה הכרחית בשל תוכני ההופעה;
:: (3) הועדה המייעצת המליצה פה אחד על מתן ההיתר ועל שעות ההעבדה המותרות, טווח שעות העבדה המותר וההפסקות.
: (ב) לא יינתן היתר להעבדת ילד למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר אחת מהן:
::: (א) עבירת אלימות, עבירה לפי [[+|פרק י' סימנים ה']] [[#פרק י סימן ו|או ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי [[+|סעיפים 368ב]] [[+|או 368ג]] או [[פרק ח' סימן י' לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת העונש שהוטל בשלה, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידי המבקש עלולה לפגוע בטובתו;
:: (2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה לפגוע בטובתו;
: (ג) השר רשאי לסרב ליתן היתר למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא העביד ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
:: (2) הוא הפר חובה מהחובות המוטלות עליו כלפי נערים עובדים לפי הוראה שבחיקוק;
:: (3) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).

@ 3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל היתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג היתר או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) בעל ההיתר הורשע בעבירה מאלה המפורטות [[בתקנה 2(ב)]] או בית משפט קבע כי עבר עבירה כאמור;
:: (4) בעל ההיתר הפר את הוראות [[החוק]] או את תקנותיו;
:: (5) בעל ההיתר הפר חובה מהחובות המוטלות עליו לפי הוראה שבחיקוק המעניק זכויות לנערים עובדים;
:: (6) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את עמדתו.
: (ב) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה כאמור [[בתקנה 2(ב)]] רשאי השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום ההליכים.

@ 4. הגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א)
: (א) בקשה להיתר תהא ערוכה לפי [[תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה]] ותכלול:
:: (1) פרטים הנוגעים למבקש, להופעה, לילד ולהעבדתו;
:: (2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות [[החוק]] והתקנות והסכמתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[חוק המידע הפלילי ותקנות השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ&quot;א-1981]], וכן מידע על תיקים פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד, אישור רופא שבדק את הילד ועמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, ואם הוא גן ילדים - עמדת הגננת.
: (ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
: (ג) היתה ההופעה שלגביה מוגשת הבקשה להיתר הופעה ציבורית - יצורפו לבקשה להיתר חמישה עותקים של תכנית ההופעה, עיקר תוכנה, נוסח המחזה או התסריט, הכל לפי הענין, תוך ציון תפקיד הילד שהעבדתו מבוקשת.
: (ד) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים, לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.

@ 5. תנאים להעבדת ילד בהופעה (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
: (1) אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
: (2) בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
: (3) אין בהופעה מסרים גזעניים;
: (4) אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות, למעט הגרלות המותרות על פי [[חוק]];
: (5) אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני;
: (6) מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף;
: (7) ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה;
: (8) במקום ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת כהגדרתם [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]], וכמפורט בתוספת שלהלן;
: (9) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות;
: (10) לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
: (11) הילד מועבד, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]]; ואם הוא ילד שלא מלאה לו שנה, שעות העבודה המרביות וההפסקות בעבודה הן בהתאם להמלצת הועדה המייעצת;
: (12) בעל ההיתר או אדם מטעמו (להלן - המקשר) יהיה אחראי למסירת מידע למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת הילד, לרבות מידע בענין זהות מזמין ההופעה, המבקש, זמני ההופעה ומקומה; המקשר יימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה;
: (13) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד נוכח בזמן העבדת הילד, בכל זמן ההופעה; הוראה זו אינה חלה על הופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר;
: (14) במקום ההופעה מצויה פינת מנוחה;
: (15) בעל ההיתר מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות; בהעסקה של יותר משלוש שעות, יספק ארוחה חמה או קרה;
: (16) בעל ההיתר דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה; בהופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר, יתלווה להסעה הורה או בן משפחה בגיר, כאמור, בשעות הלילה בלבד;
: (17) בעל ההיתר דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))של אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו;
: (18) בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999 והעתק של ההיתר.

@ 6. מתן ההיתר ותנאיו
: (א) לא יינתן היתר, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים להיפגע מן ההשתתפות בהופעה.
: (ב) כל התנאים המפורטים [[בתקנה 5]] הם תנאים בהיתר להעבדת ילד.
: (ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים וכן לדרוש מן המבקש מינוי מומחים להבטחת בטיחות מקום ההופעה ובריאות הילד המשתתף בה, לרבות מינוי ממונה על בטיחות, בעל אישור כשירות כהגדרתו [[בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 7. תוקף ההיתר (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) תוקף היתר להעבדה בהופעת פרסום הוא לתקופת ההופעה.
: (ב) היתר להעבדה בהופעה ציבורית, הוא לתקופת ההופעה ובלבד שאינה עולה על שנה.

@ 8. מנהל תאגיד
: הוראות [[תקנות 2(ב)]], [[2(ג)(3)]], [[3(א)(3)]] [[ו-3(ב)]] יחולו במבקש תאגיד על מנהלו.

@ 9. ביטול
: תקנות עבודת הנוער (העבדה בהופעה ציבורית), התשכ&quot;ח-1968 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות).

@ 10. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטלה).))

@ 11. הוראות מעבר
: היתרים שניתנו לפי התקנות הקודמות והם בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה, יעמדו בתוקפם עד המועד הנקוב בהם.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ====
@ (תיקון: תש&quot;ס) : '''טופס בקשה להיתר להעבדת ילד בהופעה''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה ==
==== (([[תקנה 5(11)]]))) ====
=== שעות העבודה והפסקות בעבודה ===

@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק א':''' העבדת ילד שמלאה לו שנה וטרם מלאו לו 6 שנים בהופעה
: {|
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך כל שעות עבודה מרבי בחודש !! colspan=&quot;3&quot; | טווח שעות העבדה מותר !! הפסקות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 4 || rowspan=&quot;3&quot; | 10 || ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] אינם חלים עליו || colspan=&quot;2&quot; | ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] חלים עליו || rowspan=&quot;3&quot; | על פי צורכי הילד; סך כל ההפסקות לא יפחת משעה וחצי
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 8.00 עד 18.00 || בתקופה שחייב להשתתף בלימודים || בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים
|-
| לאחר תום הלימודים ועד השעה 18.00 || 8.00 עד 18.00
|}

@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ב':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעת פרסום
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 5 || 12 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 6 || 36 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 6 || 15 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 7 || 70 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|}

@ &lt;עוגן חלק ג&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ג':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעה ציבורית
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 3 || 32 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || 6 || 60 || 08:00 עד 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || רבע שעה אחרי שתי שעות עבודה וחצי שעה לאחר שתישעות עבודה נוספות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 4 || 40 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 24:00 || 7 || 100 || 8.00 עד 24.00 || חצי שעה אחרי שלוש שעות עבודה ורבע שעה לאחר שלוש שעות עבודה נוספות
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בשבט התשנ&quot;ט (8 בפברואר 1999)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>1imzq8o1yh1gyp75h9p0lfb9okiokss</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418139</id>
      <parentid>1418138</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:43:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17383" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 422|תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)|5955)); ((תש&quot;ס, 331|תיקון|6020)); ((תשס&quot;א, 248|תיקון|6075)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 27ו]] [[+|ו-42]] [[=החוק|לחוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הופעה&quot; - הופעה ציבורית, או הופעת פרסום, לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה;
:- &quot;הופעה ציבורית&quot; - הופעה בציבור לרבות הופעה אמנותית והופעה בסרט או בסדרת טלוויזיה ולרבות בדרך של משחק, שירה, ריקוד ונגינה;
:- &quot;הופעת פרסום&quot; - הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דגמון;
:- &quot;הורה&quot; - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
:- &quot;היתר&quot; - היתר להעבדת ילד בהופעה, שניתן לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]];
:- &quot;המבקש&quot; - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
:- &quot;ועדה מייעצת&quot; - ועדה של שלושה שחברים בה נציג השר, נציג שר החינוך ונציג שר הבריאות, שמינה השר לייעץ לו לענין מתן היתרים להעבדת ילדים בהופעה או בפרסומת;
:- &quot;ילד&quot; - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
:- &quot;מפקח עבודה&quot; - כהגדרתו [[בחוק]].

@ 2. תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יינתן היתר להעבדת ילד שלא מלאה לו שנה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לתת היתר להעבדת ילד, שלא מלאה לו שנה, בהופעה ציבורית, בהתקיים כל אלה:
:: (1) ההופעה הציבורית היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
:: (2) השתתפות ילד שלא מלאה לו שנה הכרחית בשל תוכני ההופעה;
:: (3) הועדה המייעצת המליצה פה אחד על מתן ההיתר ועל שעות ההעבדה המותרות, טווח שעות העבדה המותר וההפסקות.
: (ב) לא יינתן היתר להעבדת ילד למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר אחת מהן:
::: (א) עבירת אלימות, עבירה לפי [[+|פרק י' סימנים ה']] [[#פרק י סימן ו|או ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי [[+|סעיפים 368ב]] [[+|או 368ג]] או [[פרק ח' סימן י' לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת העונש שהוטל בשלה, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידי המבקש עלולה לפגוע בטובתו;
:: (2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה לפגוע בטובתו;
: (ג) השר רשאי לסרב ליתן היתר למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא העביד ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
:: (2) הוא הפר חובה מהחובות המוטלות עליו כלפי נערים עובדים לפי הוראה שבחיקוק;
:: (3) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).

@ 3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל היתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג היתר או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) בעל ההיתר הורשע בעבירה מאלה המפורטות [[בתקנה 2(ב)]] או בית משפט קבע כי עבר עבירה כאמור;
:: (4) בעל ההיתר הפר את הוראות [[החוק]] או את תקנותיו;
:: (5) בעל ההיתר הפר חובה מהחובות המוטלות עליו לפי הוראה שבחיקוק המעניק זכויות לנערים עובדים;
:: (6) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את עמדתו.
: (ב) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה כאמור [[בתקנה 2(ב)]] רשאי השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום ההליכים.

@ 4. הגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א)
: (א) בקשה להיתר תהא ערוכה לפי [[תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה]] ותכלול:
:: (1) פרטים הנוגעים למבקש, להופעה, לילד ולהעבדתו;
:: (2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות [[החוק]] והתקנות והסכמתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[חוק המידע הפלילי ותקנות השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ&quot;א-1981]], וכן מידע על תיקים פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד, אישור רופא שבדק את הילד ועמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, ואם הוא גן ילדים - עמדת הגננת.
: (ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
: (ג) היתה ההופעה שלגביה מוגשת הבקשה להיתר הופעה ציבורית - יצורפו לבקשה להיתר חמישה עותקים של תכנית ההופעה, עיקר תוכנה, נוסח המחזה או התסריט, הכל לפי הענין, תוך ציון תפקיד הילד שהעבדתו מבוקשת.
: (ד) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים, לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.

@ 5. תנאים להעבדת ילד בהופעה (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
: (1) אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
: (2) בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
: (3) אין בהופעה מסרים גזעניים;
: (4) אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות, למעט הגרלות המותרות על פי [[חוק]];
: (5) אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני;
: (6) מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף;
: (7) ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה;
: (8) במקום ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת כהגדרתם [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]], וכמפורט בתוספת שלהלן;
: (9) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות;
: (10) לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
: (11) הילד מועבד, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]]; ואם הוא ילד שלא מלאה לו שנה, שעות העבודה המרביות וההפסקות בעבודה הן בהתאם להמלצת הועדה המייעצת;
: (12) בעל ההיתר או אדם מטעמו (להלן - המקשר) יהיה אחראי למסירת מידע למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת הילד, לרבות מידע בענין זהות מזמין ההופעה, המבקש, זמני ההופעה ומקומה; המקשר יימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה;
: (13) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד נוכח בזמן העבדת הילד, בכל זמן ההופעה; הוראה זו אינה חלה על הופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר;
: (14) במקום ההופעה מצויה פינת מנוחה;
: (15) בעל ההיתר מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות; בהעסקה של יותר משלוש שעות, יספק ארוחה חמה או קרה;
: (16) בעל ההיתר דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה; בהופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר, יתלווה להסעה הורה או בן משפחה בגיר, כאמור, בשעות הלילה בלבד;
: (17) בעל ההיתר דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))של אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו;
: (18) בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999 והעתק של ההיתר.

@ 6. מתן ההיתר ותנאיו
: (א) לא יינתן היתר, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים להיפגע מן ההשתתפות בהופעה.
: (ב) כל התנאים המפורטים [[בתקנה 5]] הם תנאים בהיתר להעבדת ילד.
: (ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים וכן לדרוש מן המבקש מינוי מומחים להבטחת בטיחות מקום ההופעה ובריאות הילד המשתתף בה, לרבות מינוי ממונה על בטיחות, בעל אישור כשירות כהגדרתו [[בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 7. תוקף ההיתר (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) תוקף היתר להעבדה בהופעת פרסום הוא לתקופת ההופעה.
: (ב) היתר להעבדה בהופעה ציבורית, הוא לתקופת ההופעה ובלבד שאינה עולה על שנה.

@ 8. מנהל תאגיד
: הוראות [[תקנות 2(ב)]], [[2(ג)(3)]], [[3(א)(3)]] [[ו-3(ב)]] יחולו במבקש תאגיד על מנהלו.

@ 9. ביטול
: תקנות עבודת הנוער (העבדה בהופעה ציבורית), התשכ&quot;ח-1968 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות).

@ 10. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטלה).))

@ 11. הוראות מעבר
: היתרים שניתנו לפי התקנות הקודמות והם בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה, יעמדו בתוקפם עד המועד הנקוב בהם.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ====
@ (תיקון: תש&quot;ס) : '''טופס בקשה להיתר להעבדת ילד בהופעה''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה ==
==== (([[תקנה 5(11)]]))) ====
=== שעות העבודה והפסקות בעבודה ===

@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק א':''' העבדת ילד שמלאה לו שנה וטרם מלאו לו 6 שנים בהופעה
: {|
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך כל שעות עבודה מרבי בחודש !! colspan=&quot;3&quot; | טווח שעות העבדה מותר !! הפסקות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 4 || rowspan=&quot;3&quot; | 10 || ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] אינם חלים עליו || colspan=&quot;2&quot; | ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] חלים עליו || rowspan=&quot;3&quot; | על פי צורכי הילד; סך כל ההפסקות לא יפחת משעה וחצי
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 8.00 עד 18.00 || בתקופה שחייב להשתתף בלימודים || בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים
|-
| לאחר תום הלימודים ועד השעה 18.00 || 8.00 עד 18.00
|}

@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ב':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעת פרסום
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 5 || 12 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 6 || 36 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 6 || 15 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 7 || 70 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|}

@ &lt;עוגן חלק ג&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ג':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעה ציבורית
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 3 || 32 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || 6 || 60 || 08:00 עד 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || רבע שעה אחרי שתי שעות עבודה וחצי שעה לאחר שתי שעות עבודה נוספות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 4 || 40 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 24:00 || 7 || 100 || 8.00 עד 24.00 || חצי שעה אחרי שלוש שעות עבודה ורבע שעה לאחר שלוש שעות עבודה נוספות
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בשבט התשנ&quot;ט (8 בפברואר 1999)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>18bn19zgejpd2ee6sdeo595i2zdl6y8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (רישוי נתבים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470067</id>
    <revision>
      <id>1418034</id>
      <parentid>1418024</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T13:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418033]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11062" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רישוי נתבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ה, 18|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)}}, {{ח:תיבה|366|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1217|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1370|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 31|סעיף 2(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן {{ח:הערה|-}} הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|וסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017) ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל, תשל״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש כנתב, שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – מי שניתן לו רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג רשות הנמלים – בנמל המפורט {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#תוספת 2|בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הנמלים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} – בכל נמל אחר;
{{ח:תתת|(3)}} אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
{{ח:תתת|(4)}} אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|2|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|3|בקשה למתן רשיון|תיקון: תשכ״ה, תש״ל, תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שייקבע על ידיה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה למתן רשיון זמני יצורפו על ידי המבקש:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת הסמכה מוכרת כרב חובל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תתת|(3)}} אישור על ידי המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד של נתב;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה רפואית מאת רופא רשות הנמלים או רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
{{ח:תתת|(5)}} מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת נוסף על כך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצורפו על ידי המבקש:
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני בר־תוקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור על ידי המעסיק כי המבקש עבד באחד מנמלי המעסיק כנתב 18 חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ב)(4).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (ג)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(5), רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון בתנאים או ללא תנאים למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או הגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ו)}} המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (ה), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(3)}}.

{{ח:סעיף|4|סמכויות הועדה}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ואת המסמכים המצורפים לה. מצאה הועדה בהם חוסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת כשרו המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצות הועדה.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש, או לסרב לתיתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|6|חקירות על ידי הועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית:
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו ואת מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה, כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מהנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, על מנת לקבוע אם כשרו הגופני של הנתב עדיין מתאים למילוי תפקידיו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את תוצאות החקירה שנערכה על ידיה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה לשר.

{{ח:סעיף|7|התליית רשיון או ביטולו}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שנעברה על ידיו בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(2)}} השר שוכנע, כי הנתב התנהג מבחינה מקצועית שלא כשורה או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תתת|(3)}} השר שוכנע, כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידיו כנתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תתת|(2)}} הנתב עסק חמש שנים רצופות כנתב בישראל.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9|רשיונות שהוצאו לפני פרסום התקנות|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} רשיון או היתר שירות שניתן לנתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960}}, ושהיו בתקפם ערב תחילתן של תקנות אלה דינם כדין רשיון קבוע שניתן לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|ביטול}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960}}.}}

{{ח:סעיף|11|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות ייקרא ”תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964“.

{{ח:חתימות|ט״ז באלול תשכ״ד (24 באוגוסט 1964)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>08hkri27ncmlfhwrfd1hcspiylem9sk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2.55.4.151</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470085</id>
    <revision>
      <id>1418028</id>
      <timestamp>2022-08-14T12:36:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תודה והזמנה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="192" xml:space="preserve">== תודה והזמנה ==

{{תודה|שולחן ערוך אבן העזר קיט}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:36, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>836dsf73gvrzix51igvjokckcndy5au</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמואל א ד/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470086</id>
    <revision>
      <id>1418044</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק יט */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="246" xml:space="preserve">== פסוק יט ==

בכתר ארם צובה: &quot;הַשְּׁמוּעָ֗ה&quot;. אבל בכתי&quot;ל אולי יש עוד נקודה למעלה. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:08, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>mx3yi0fmsk3pfcszgnmsf9w9k4mmkwn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמואל ב כא/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470087</id>
    <revision>
      <id>1418046</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:17:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק א */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="366" xml:space="preserve">== פסוק א ==

בכתר ארם צובה נראה שיש מרכא (או מתג?) תחת ה-&quot;ע&quot; של &quot;על&quot;, ואין מקף אחריו.

ובכתי&quot;ל יש מתג/מרכא תחת ה-&quot;ע&quot; של &quot;על&quot;, והמקף אחר &quot;על&quot; seems lighter than the others. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:17, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>ayf3sz7rb8y4slk1iyh68y5g1axrwra</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418072</id>
      <parentid>1418046</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T18:58:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="547" xml:space="preserve">== פסוק א ==

בכתר ארם צובה נראה שיש מרכא (או מתג?) תחת ה-&quot;ע&quot; של &quot;על&quot;, ואין מקף אחריו.

ובכתי&quot;ל יש מתג/מרכא תחת ה-&quot;ע&quot; של &quot;על&quot;, והמקף אחר &quot;על&quot; seems lighter than the others. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:17, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

:תודה, אבצע את התיקון (מרכא ב&quot;על&quot; והסרת המקף). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:58, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>bjqpkgud32q0ckjkecky62ex6kxu0l0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמואל ב כד/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470088</id>
    <revision>
      <id>1418047</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:23:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק ז */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209" xml:space="preserve">== פסוק ז ==

בכתר ארם צובה יש מרכא תחת ה-&quot;י&quot; של &quot;וַיֵּצְא֛וּ&quot; [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:23, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>kouiotbslf51sdpc59h351zlt77g4f8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418048</id>
      <parentid>1418047</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T14:28:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק ז */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="442" xml:space="preserve">== פסוק ז ==

בכתר ארם צובה יש מרכא תחת ה-&quot;י&quot; של &quot;וַיֵּצְא֛וּ&quot; [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:23, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

: == פסוק יג ==
:בכתר ארם צובה יש מקף אחר &quot;שבע&quot;, ונראה שגם בכתי&quot;ל יש מקף שם. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:28, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>cw6le9o4sev2iyjnz81pb88xrx24p3u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418074</id>
      <parentid>1418048</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:09:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="440" xml:space="preserve">== פסוק ז ==

בכתר ארם צובה יש מרכא תחת ה-&quot;י&quot; של &quot;וַיֵּצְא֛וּ&quot; [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:23, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

== פסוק יג ==
:בכתר ארם צובה יש מקף אחר &quot;שבע&quot;, ונראה שגם בכתי&quot;ל יש מקף שם. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:28, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>d9w2ghk9qo3appigy8wzmsego6chy0d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418075</id>
      <parentid>1418074</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T19:10:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="439" xml:space="preserve">== פסוק ז ==

בכתר ארם צובה יש מרכא תחת ה-&quot;י&quot; של &quot;וַיֵּצְא֛וּ&quot; [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:23, 14 באוגוסט 2022 (IDT)

== פסוק יג ==
בכתר ארם צובה יש מקף אחר &quot;שבע&quot;, ונראה שגם בכתי&quot;ל יש מקף שם. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:28, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>qlwr3p4m933o0w8gy7mu09u6ik6hf2s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלכים א כ/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470089</id>
    <revision>
      <id>1418052</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:35:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק כה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="220" xml:space="preserve">== פסוק כה ==

&quot;וסוס&quot; יש לו מרכא בכא&quot;צ, שלא ככתי&quot;ל שנראה שיש לו מונח. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:35, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>n1n6a2wzejjv319fxudbfkwas8hatr6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלכים ב ו/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470090</id>
    <revision>
      <id>1418055</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק ח */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="244" xml:space="preserve">== פסוק ח ==

בכא”צ &quot;לאמר&quot; יש לו זקף קטן.

ובכתי&quot;ל it seems to have a zakef katan but part of it is faded. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:45, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>54awb3chdri3qz4s9ewiidxfvf2201f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מלכים ב יג/טעמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470091</id>
    <revision>
      <id>1418056</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:50:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Mpg613</username>
        <id>2175</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסוק יז */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287" xml:space="preserve">== פסוק יז ==

בכא&quot;צ יש קדמא על &quot;ויאמר&quot; (של &quot;ויאמר אלישע&quot;).

בכתי&quot;ל &quot;ויאמר&quot; אינו ברור, אבל נראה שאין לו מהפך. [[משתמש:Mpg613|Mpg613]] ([[שיחת משתמש:Mpg613|שיחה]]) 17:50, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>hreem1dqfilbf87wu3atkz0kk0kvgmd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470092</id>
    <revision>
      <id>1418057</id>
      <timestamp>2022-08-14T14:57:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4495" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד|הבהרה=כן|קטגוריה=1|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה - לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.}}

== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ==
=== וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ ===
האנשים היו חברותיים אחד לשני, ונראה שהם האמינו והתנהגו לפי הוראת אלוהים &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; ([[ביאור:ויקרא יט יח]]), וכך הם דיברו ביניהם וסיכמו על תוכנית משותפת שתביא רווח לכולם.

=== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ===
האנשים מתנדבים לשרת את המאמץ המשותף, והדבר מזכיר את העבדות במצרים, ככתוב: &quot;וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים&quot; ([[שמות א יד]]).

כיוון שבשנער שבאזור הפרת והחדקל אין אבנים לבניה, האנשים החליטו לעשות לבנים מחמר (לא נאמר שהם הוסיפו תבן כדי לחסוך בחמר ולהוריד במשקל הלבנה). האנשים שרפו את הלבנים בכבשן כדי להפוך אותם לאבן קשה וחזקה.

האנשים הקדישו מאמץ רב בעשית הלבנים וקישוש העצים לבנית כבשן לשרפת הלבנים. נראה שהדבר היה מאוד חשוב להם, וללא מנהיג שכפה עליהם את הבניה, הם התנדבו למאמץ.

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

נראה שבני ישראל העדיפו להתרכז במקום אחד, להיות אחד עם השני, לקיים את חוקי אלוהים רק לעצמם, ולהתעלם מהעולם. הם לא הביאו ברכה לעולם, וגם הברכה שלהם היתה מועטה. הם לא בנו כבישים ודרכים ברחבי העולם, הם לא בנו מערכת השקיה והעברת מים, הם לא פתחו שדות וזרעים מעולים. הם לא פתחו מתמטיקה, פיסיקה, כימיה או מדעי המדינה ושלטון. 

בסיפור מגדל בבל, אנו רואים איך בני ישראל, אנשי ממלכת יהודה שהוגלו לבבל, מתרכזים בבל, בונים מערכת חינוך ולימוד מעולה. החכמים מוסיפים נדבך לנדבך לדברי אלוהים בתורה, ובונים מגדל של ידע ומוסר שמגיע לשמים, הן אלוהים אמר לבני ישראל &quot;לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא&quot; ([[דברים ל יב]]), ורבי יהושע הסביר שחובה עלינו ללמוד וללמד כדי ליצור את עתידנו.

החכמים הקדישו שעות בשיחות וויכוחים איך עדיף לצדיק לבחור בדרך אלוהים. העם סיפק להם מזון ומחסה בשפע כדי שהמבצע יצליח. וכך הם כתבו ובנו את מגדל בבל של ידע וחוכמה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד}}</text>
      <sha1>mle9k0gwlc74k3p6hslydc1cf3a01of</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418058</id>
      <parentid>1418057</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T15:08:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4601" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד|הבהרה=כן|קטגוריה=1|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה - לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.}}

== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ==
=== וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ ===
האנשים היו חברותיים אחד לשני, ונראה שהם האמינו והתנהגו לפי הוראת אלוהים &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; ([[ביאור:ויקרא יט יח]]), וכך הם דיברו ביניהם וסיכמו על תוכנית משותפת שתביא רווח לכולם.

=== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ===
האנשים מתנדבים לשרת את המאמץ המשותף, והדבר מזכיר את העבדות במצרים, ככתוב: &quot;וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים&quot; ([[שמות א יד]]).

כיוון שבשנער שבאזור הפרת והחדקל אין אבנים לבניה, האנשים החליטו לעשות לבנים מחמר (לא נאמר שהם הוסיפו תבן כדי לחסוך בחמר ולהוריד במשקל הלבנה). האנשים שרפו את הלבנים בכבשן כדי להפוך אותם לאבן קשה וחזקה.

האנשים הקדישו מאמץ רב בעשית הלבנים וקישוש העצים לבנית כבשן לשרפת הלבנים. נראה שהדבר היה מאוד חשוב להם, וללא מנהיג שכפה עליהם את הבניה, הם התנדבו למאמץ.

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

נראה שבני ישראל העדיפו להתרכז במקום אחד, להיות אחד עם השני, לקיים את חוקי אלוהים רק לעצמם, ולהתעלם מהעולם. הם לא הביאו ברכה לעולם, וגם הברכה שלהם היתה מועטה. הם לא תכננו כבישים ודרכים ברחבי העולם, מערכת השקיה והעברת מים, חקלאות וזרעים מעולים. הם לא פתחו מתמטיקה, פיסיקה, כימיה או מדעי המדינה ושלטון. 

בסיפור מגדל בבל, אנו רואים איך בני ישראל, אנשי ממלכת יהודה שהוגלו לבבל, מתרכזים בבל, בונים מערכת חינוך ולימוד מעולה. החכמים מוסיפים נדבך לנדבך לדברי אלוהים בתורה, ובונים מגדל של ידע ומוסר שמגיע לשמים, הן אלוהים אמר לבני ישראל &quot;לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא&quot; ([[דברים ל יב]]), ורבי יהושע הסביר שחובה עלינו ללמוד וללמד כדי ליצור את עתידנו. כך המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם.

החכמים הקדישו שעות בשיחות וויכוחים איך עדיף לצדיק לבחור בדרך אלוהים. העם סיפק להם מזון ומחסה בשפע כדי שהמבצע יצליח. וכך הם כתבו ובנו את מגדל בבל של ידע וחוכמה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד}}</text>
      <sha1>0428eerlnhjs51b5wxph5nejblevpzf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418071</id>
      <parentid>1418058</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T18:16:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4604" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד|הבהרה=כן|קטגוריה=1|ציטוט=
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה - לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.}}

== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ==
=== וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ ===
האנשים היו חברותיים אחד לשני, ונראה שהם האמינו והתנהגו לפי הוראת אלוהים &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; ([[ביאור:ויקרא יט יח]]), וכך הם דיברו ביניהם וסיכמו על תוכנית משותפת שתביא רווח לכולם.

=== הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים ===
האנשים מתנדבים לשרת את המאמץ המשותף, והדבר מזכיר את העבדות במצרים, ככתוב: &quot;וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים&quot; ([[שמות א יד]]).

כיוון שבשנער שבאזור הפרת והחדקל אין אבנים לבניה, האנשים החליטו לעשות לבנים מחמר (לא נאמר שהם הוסיפו תבן כדי לחסוך בחמר ולהוריד במשקל הלבנה). האנשים שרפו את הלבנים בכבשן כדי להפוך אותם לאבן קשה וחזקה.

האנשים הקדישו מאמץ רב בעשית הלבנים וקישוש העצים לבנית כבשן לשרפת הלבנים. נראה שהדבר היה מאוד חשוב להם, וללא מנהיג שכפה עליהם את הבניה, הם התנדבו למאמץ.

== אלגוריה ==
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: &quot;וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה&quot; ([[ביאור:בראשית יב ב|ביאור:בראשית יב ב-ג]]). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את &quot;מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי&quot; ([[ביאור:בראשית כו ה]]), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.

נראה שבני ישראל העדיפו להתרכז במקום אחד, להיות אחד עם השני, לקיים את חוקי אלוהים רק לעצמם, ולהתעלם מהעולם. הם לא הביאו ברכה לעולם, וגם הברכה שלהם היתה מועטה. הם לא תכננו: כבישים ודרכים ברחבי העולם, מערכת השקיה והעברת מים, חקלאות וזרעים מעולים. הם לא פיתחו מתמטיקה, פיסיקה, כימיה או מדעי המדינה ושלטון. 

בסיפור מגדל בבל, אנו רואים איך בני ישראל, אנשי ממלכת יהודה שהוגלו לבבל, מתרכזים בבל, בונים מערכת חינוך ולימוד מעולה. החכמים מוסיפים נדבך לנדבך לדברי אלוהים בתורה, ובונים מגדל של ידע ומוסר שמגיע לשמים, הן אלוהים אמר לבני ישראל &quot;לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא&quot; ([[דברים ל יב]]), ורבי יהושע הסביר שחובה עלינו ללמוד וללמד כדי ליצור את עתידנו. כך המבצע האדיר של כתיבת [[W:משנה|'''המשנה''']] [[W:תלמוד|'''והתלמוד''']] הלך והתגשם.

החכמים הקדישו שעות בשיחות וויכוחים איך עדיף לצדיק לבחור בדרך אלוהים. העם סיפק להם מזון ומחסה בשפע כדי שהמבצע יצליח. וכך הם כתבו ובנו את מגדל בבל של ידע וחוכמה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא ב|ג|יא ד}}</text>
      <sha1>8koa3pj8t68xemiknoqn09let2vk1e2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470093</id>
    <revision>
      <id>1418061</id>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417717] כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15047" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 2968|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיפים 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|ו־33א}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מקורות“ – חברת מקורות מים בע״מ הפועלת כרשות המים הארצית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|סעיף 48 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שנדרש לשלם את הודעת החיוב, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיפים 33א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|ו־48(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב חודשית“ – תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה, שלא תפחת מ־26 ימים ולא תעלה על 36 ימים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב דו־חודשית“ – תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה, שלא תפחת מ־56 ימים ולא תעלה על 66 ימים.

{{ח:סעיף|2|תקופת חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} חברת מקורות תחליט מהי תקופת החיוב שלגביה היא שולחת חשבונות תקופתיים; תקופת החיוב יכול שתהיה חודשית או דו־חודשית.
{{ח:תת|(ב)}} חברת מקורות רשאית לשנות את תקופת החיוב בחשבון התקופתי הראשון בשנה.
{{ח:תת|(ג)}} חברת מקורות תודיע לצרכן על שינוי תקופת החיוב בחשבון התקופתי הקודם לשינוי.
{{ח:תת|(ד)}} חברת מקורות תשלח לצרכן חשבון תקופתי –
{{ח:תתת|(1)}} אחת לחודש – אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה חודשית;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לחודשיים – אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה דו־חודשית.

{{ח:סעיף|3|משלוח החשבון התקופתי}}
{{ח:תת|(א)}} חברת מקורות תשלח לצרכן את החשבון התקופתי לא יאוחר מ־25 ימי עסקים מתום תקופת החיוב של אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הצרכן רשאי לבחור את האמצעי שבו ישלח החשבון התקופתי – בדואר או בדואר אלקטרוני; לא בחר הצרכן – יישלח החשבון בדואר או באמצעות שליח.
{{ח:תת|(ג)}} יראו את החשבון התקופתי כנשלח לצרכן, אם נשלח בדואר או באמצעות שליח – במועד מסירתו לשליח או בבית הדואר, ואם נשלח באמצעי משלוח אלקטרוני – במועד שיגורו.

{{ח:סעיף|4|מועד אחרון לתשלום}}
{{ח:ת}} המועד האחרון לתשלום חיוב שנקבע בהודעת חיוב יהיה – אם נשלחה בדואר, באמצעות שליח או באמצעי משלוח אלקטרוני – 18 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן.

{{ח:סעיף|5|מתכונת החשבון התקופתי}}
{{ח:תת|(א)}} החשבון התקופתי יכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם הצרכן וכתובתו לצורך משלוח דברי דואר;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שלהלן לגבי חברת מקורות ותקופת החיוב של החשבון התקופתי:
{{ח:תתתת|(א)}} שם החברה, מספרה ברשם החברות וסמליל החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הימים שנכללו בתקופת החיוב, תאריך תחילתה ותאריך סיומה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת החיוב של החשבון התקופתי;
{{ח:תתת|(4)}} הפרטים שלהלן לגבי הצרכן:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הצרכן בספרי חברת מקורות, מספר מזהה ברשות המים;
{{ח:תתתת|(ב)}} פירוט המיתקנים שלגביהם ניתנת הודעת החיוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיווג ההפקה וסוג המים;
{{ח:תתתת|(ד)}} סיווג מטרת הצריכה או השימוש במים;
{{ח:תתת|(5)}} הנתונים האלה לגבי כל מד מים:
{{ח:תתתת|(א)}} שיוך מד המים למיתקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר מד המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאריך וקריא מד המים בקריאה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ד)}} תאריך וקריא מד המים בקריאה הנוכחית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ציון אם מד המים נקרא או אם בוצעה לגביו הערכת צריכה;
{{ח:תתתת|(ו)}} בוצעה הערכת צריכה – כמות המים לחיוב לפי הערכת הצריכה וסיבת הערכה;
{{ח:תתתת|(ז)}} הוחלף מד מים בתקופת החיוב – יובאו בנפרד הפרטים שבפסקה זו הן למד המים שהוחלף והן למד המים החדש;
{{ח:תתת|(6)}} הנתונים שלהלן בדבר החיוב:
{{ח:תתתת|(א)}} תעריף אספקה לכל סיווג אספקה וסוג מים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעריף הפקה לכל סיווג ולכל סוג מים;
{{ח:תתתת|(ג)}} שונה התעריף למטר מעוקב במהלך תקופת חיוב, יוצגו בנפרד הפרטים שבפסקה זו לכל אחד מהתעריפים, ותינתן בכתב מודגש, במקום המיועד להודעות, הודעה בדבר שינוי התעריפים והמועד שבו שונו;
{{ח:תתתת|(ד)}} במקרה של חוב קודם, ציון סכום החוב והריבית והתקופה שלגביה נוצר החוב;
{{ח:תתתת|(ה)}} תאריך הדפסת החשבון התקופתי, המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי והסכום לתשלום;
{{ח:תתתת|(ו)}} הדרכים שבהן רשאי הצרכן לשלם את החשבון התקופתי;
{{ח:תתת|(7)}} הנתונים שלהלן בדבר בירור החיוב:
{{ח:תתתת|(א)}} ציון הפנייה וקישור לאתר אינטרנט של חברת מקורות שבו הסבר לאופן החיוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ציון הפנייה וקישור לאתר אינטרנט של חברת מקורות שבו יכול הצרכן לפנות כדי לברר פרטים בדבר דרישת התשלום;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבהרה כי החוב נושא ריבית פיגורים עד לפירעונו המלא וכי אי־תשלומו יגרור פעולות אכיפה וגבייה לפי דין, לרבות באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(8)}} פרט נוסף שמנהל הרשות הממשלתית אישר את הכללתו בחשבון התקופתי, לבקשת חברת מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שינוי מתכונת חשבון, לפי סעיף קטן (א), יאשר מנהל הרשות הממשלתית את שינוי המתכונת; הוראה זו תחול גם לגבי מתכונת החשבון הראשונה לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|6|הגשת בקשה לבירור דרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן הטוען כי בדרישת תשלום נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו דרישת התשלום, לפנות לחברת מקורות בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת|הטופס שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, ואולם חברת מקורות רשאית, לבקשת הצרכן, לדחות את מועד הפירעון עד מועד קבלת הודעה על תוצאות בירור לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור הם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכמות הכלולה בהודעת החיוב;
{{ח:תתת|(2)}} סיווג התעריף אינו תואם לסיווג ברישיון;
{{ח:תתת|(3)}} מידע לחיוב המפורט ברישיון אינו תואם להודעת החיוב;
{{ח:תתת|(4)}} טעות סופר, טעות בתיאור אדם או מיתקן, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} חברת מקורות תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.
{{ח:תת|(ה)}} בהודעה על תוצאות הבירור תציין חברת מקורות כי הצרכן רשאי להשיג לפני מנהל הרשות הממשלתית ותפנה אותו לנוהל הבירור ודרכי הפנייה אל מנהל הרשות הממשלתית בהשגה, וכן תציין כי אין בהגשת השגה כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6 לכללים אלה}}, באחד בחודש שלאחר יום פרסומו.

{{ח:סעיף|8|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה –
{{ח:תת|(1)}} תקופת החיוב לגבי מים שנצרכו עד יום התחילה תהיה רבעונית;
{{ח:תת|(2)}} משלוח החשבון התקופתי לגבי מים שנצרכו עד יום התחילה יהיה 50 ימי עסקים.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טופס בקשה לבירור דרישת תשלום דמי מים'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שם הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ הצרכן: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ זהות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . טלפון לבירורים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כתובת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ פקסימיליה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד, {{ש}} חברת מקורות מים בע״מ

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בירור בעניין דרישת התשלום מס׳ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (יש לציין את מספר דרישת התשלום שלגביה מבוקש הבירור), בשל טעות שחלה בדרישת התשלום, לפי כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021.
{{ח:ת}} להלן פרטים עדכניים בדבר דרישת התשלום:
{{ח:ת}} העניינים שלגביהם אני מגיש בקשה לבירור זו הם:
{{ח:תת|□}} הכמות הכלולה בהודעת החיוב;
{{ח:תת|□}} סיווג התעריף אינו תואם לסיווג ברישיון;
{{ח:תת|□}} מידע לחיוב המפורט ברישיון אינו תואם להודעת החיוב;
{{ח:תת|□}} טעות סופר, טעות בתיאור אדם או מיתקן, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
{{ח:ת}} להלן פירוט הבקשה ונימוקיה:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מצורפים בזה המסמכים האלה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . לתמיכת בקשתי זו.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:חתימות|ל׳ בניסן התשפ״א (12 באפריל 2021)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bq954qfw3voxcbf4psp3k5a6swkodsm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470094</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)" />
    <revision>
      <id>1418062</id>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]</text>
      <sha1>29dqtmllvholqw2otrcz0k0fbmvqrs0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470095</id>
    <revision>
      <id>1418063</id>
      <timestamp>2022-08-14T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:89.139.101.233</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470096</id>
    <revision>
      <id>1418070</id>
      <timestamp>2022-08-14T18:08:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|טור אורח חיים שטז}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" xml:space="preserve">{{תודה|טור אורח חיים שטז}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:08, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>dt2zbp7dkxawrjcx4gkccsi7wmsc4b9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470097</id>
    <revision>
      <id>1418079</id>
      <timestamp>2022-08-14T19:32:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51417" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מבור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
ף: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
(א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ==
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 8 || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| 11 || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>eiw9yhib35sa2tmwk3xr3wc7m8wvej3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418130</id>
      <parentid>1418079</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51419" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מבור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
ף: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
(א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 8 || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| 11 || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>a9vhm7vkgjmt34ft96amji1ywefno1u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418131</id>
      <parentid>1418130</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:35:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51418" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מבור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
:: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
(א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| 8 || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| 11 || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>3ukiqxyleevl898bs2yierce4hemfto</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418132</id>
      <parentid>1418131</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:36:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51426" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מבור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
:: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
(א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| [[8]] || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| [[11]] || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>g48nrk7ymmhgbb3dma31c9p1j2ngimj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418136</id>
      <parentid>1418132</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:41:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51433" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מבור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
:: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: (א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
:: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
:: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
:: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
:: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
:: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| [[8]] || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| [[11]] || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>2pjdsmitwb36beynzyt0ojwq9k9chqn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418137</id>
      <parentid>1418136</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:42:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51433" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ&quot;ב-1992

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 1512|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|5471)); ((תשנ&quot;ג, 284|ת&quot;ט|5491)); ((תשנ&quot;ג, 889|תיקון|5527)), ((1170|תיקון מס' 2|5546)); ((תשנ&quot;ד 84|ת&quot;ט|5555)), ((244|ת&quot;ט|5564)); ((תשנ&quot;ה, 300|תיקון|5636)); ((תשס&quot;ג, 230|תיקון|6211)), ((408|ת&quot;ט|6219)), ((515|תיקון מס' 2|6226)), ((1082|תיקון מס' 2 (תיקון)|6261)); ((תשס&quot;ח, 907|תיקון|6673)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון|7430)), ((232|ת&quot;ט|7443)), ((554|תיקון מס' 2|7469)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], והיות שהדבר דרוש לדעתי למניעת הטעייה או פגיעה בלקוח, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, אני קובע כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3)
: בכללים אלה -
:- &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים;
:- &quot;חשבון עובר ושב&quot; - לרבות חשבון חוזר דביטורי;
:- &quot;להודיע&quot; - להודיע ללקוח בכתב;
:- &quot;לוח בסניף&quot; - מסך או לוח שהוצגו במקום בולט לעין בסניף התאגיד הבנקאי, וכן דף מידע שהונח בדלפק שבו מתבצעות העיסקות הנוגעות לעניין;
:- &quot;מדד&quot; - מדד מחירים או שער מטבע חוץ;
:- &quot;מסגרת אשראי&quot; - סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
:- &quot;מסלול&quot; - כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;ריבית בסיסית&quot; - שיעור ריבית בסיסית (Prime Rate) או סוג ריבית ידוע כגון &quot;ליבור&quot; או &quot;ריבית חשב&quot;;
:- &quot;ריבית חריגה&quot; - התוספת לריבית, הנגבית על יתרות החורגות ממסגרת האשראי;
:- &quot;ריבית מתואמת שנתית&quot; - שיעור ריבית המתקבל על ידי ייחוס שיעור ריבית לתקופה של שנה, המבוסס על חישוב של 365 ימים בשנה, בהתחשב במרכיב של ריבית דריבית אם תשלום הריבית נעשה תקופתית, והמחושב בדרך המובאת [[בתוספת א']];
:- &quot;תוספת סיכון&quot; - התוספת לריבית הבסיסית;
:- &quot;תנאי עסק כלליים&quot; או &quot;הסכם מסגרת&quot; - הסכם שבו מפורטים התנאים הכלליים לפיהם מתנהלים סוגי החשבון שאליהם הוא מתייחס;
:- &quot;תנאים משתנים&quot; - תנאים בהסכם מסגרת המשתנים מפעם לפעם לעיסקות מסויימות בהתקיים תנאים מסויימים.

@ 2. פרשנות (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) בכל מקום בכללים אלה שבו יש התייחסות לריבית תעריפית, הכוונה לשיעור ריבית לתקופה של שנה, אלא אם כן התאגיד הבנקאי הודיע במפורש אחרת.
: (ב) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש לפרט, לגבי אשראים במטבע ישראלי שאינם צמודים ופיקדונות במטבע ישראלי, את שיעור הריבית, יצויין גם שיעור הריבית המתואמת השנתית; הוראה זו לא תחול אם לא נקבע מראש מועד לתשלום הריבית.
: (ג) בכל מקום שבו נאמר בכללים אלה כי יש להודיע על שינוי בשיעור ריבית, יצויין גם השיעור החדש של הריבית.
: (ד) בכל מקום שבו נקבע בכללים אלה כי יש לגלות ללקוח תנאי הצמדה למדד, יש לציין גם האם ההצמדה חלה רק במקרה של עליית המדד, או גם במקרה של ירידת המדד.

== פרק ב': הסכמים ==

@ 3. עריכת הסכמים בכתב (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשע&quot;ה-3)
: (א) הסכם מן הסוגים המפורטים להלן בין תאגיד בנקאי לבין לקוח, יערוך אותו התאגיד הבנקאי בכתב ויתן ללקוח אפשרות לעיין בהסכם לפני חתימתו:
:: (1) הסכם לתנאי עסק כלליים;
:: (2) הסכם פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו;
:: (3) הסכם להפקדת כספים לזמן קצוב לתקופה העולה על שנה;
:: (4) הסכם למתן אשראי, למעט העמדה חד-צדדית של מסגרת אשראי בידי התאגיד הבנקאי;
:: (5) הסכם פקדון ניירות ערך למשמרת;
:: (6) ייפוי כוח או הרשאה מסוג אחר;
:: (7) הסכם ערבות לטובת התאגיד הבנקאי;
:: (8) הסכם לקבלת כרטיס להפעלת מסוף בנק לשם ביצוע עיסקה;
:: (9) הסכם בנושא הוראות טלפוניות.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תידרש חתימתו של לקוח על הסכם, אם המפקח הורה על כך בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941]], לגבי סוגי חשבונות או בתנאים מסוימים, הכול כפי שהורה.
: (א2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), היה הסכם מן הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) חוזה אחיד, כהגדרתו [[בחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]], יפרסם אותו התאגיד הבנקאי באתר האינטרנט שלו.
: (ב) במקרה שנערך הסכם מסגרת, תתואר העיסקה הנפרדת במסמך משלים, שבו יפורטו העניינים והתנאים המשתנים, ובין היתר, סכום, מועד פרעון ושיעור הריבית.
: (ג) במקרה שלא נערך הסכם בכתב, תלווה העסקה במסמך שבו יפורטו תנאיה.

@ 4. מסירת עותקי הסכמים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) עותק הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] ועותק מכל מסמך, אשר יש בו התחייבות של התאגיד הבנקאי או של הלקוח או שיש בו הוראה לתאגיד הבנקאי לבצע עיסקה, יימסרו ללקוח סמוך לאחר חתימתם ביד הלקוח ואם לא נדרשת חתימת הלקוח כאמור [[בסעיף 3(א1)]] - סמוך לאחר קבלת הסכמת הלקוח לתוכנם; לעניין סעיף זה, יראו כמסירה ללקוח גם את הצגת ההסכם או המסמך בחשבונו של הלקוח באתר התאגיד הבנקאי או שליחתו באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שניתנה ללקוח האפשרות להדפיס ולשמור את ההסכם או המסמך שהוצג לו או שנשלח אליו כאמור; נערך ההסכם או את המסמך בנוכחות הלקוח, והלקוח בחר שההסכם או המסמך יימסרו לו בדרך של הצגתם בחשבונו באתר התאגיד הבנקאי או שליחתם אליו בדואר אלקטרוני, תידרש נוסף על חתימתו על ההסכם או המסמך או להסכמתו לתוכנם, לפי העניין, הסכמת הלקוח בכתב ובנפרד למסירה בדרך כאמור.
: (ב) נעשה הסכם מאלה המפורטים [[בסעיף 3]] בדרך של פנייה מאת הלקוח, הטעונה הסכמה בכתב של התאגיד הבנקאי, ימציא התאגיד הבנקאי ללקוח - בסמוך לאחר ההסכמה - עותק חתום מטופס הפנייה; הסכים התאגיד הבנקאי במסמך נפרד בכתב לפנייה או לחלק ממנה, או הסכים לקבלה בשינויים, ימציא ללקוח עותק גם מאותו מסמך.

@ 5. הודעה על שינויים (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: (א) לגבי כלל הלקוחות ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על שינויים בתעריפוני העמלות של התאגיד הבנקאי, המפורסמים בהתאם [[לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], שבועיים לפחות לפני מועד השינוי;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), תאגיד בנקאי יודיע על השינויים האלה שלושה ימי עסקים לפחות לפני מועד השינוי:
::: (א) שינוי בשיעור הריבית הבסיסית;
::: (ב) שינוי בשיעור המרבי של תוספת הסיכון;
::: (ג) שינוי בשיעור המרבי של הריבית החריגה;
::: (ד) שינוי בעמלת הקצאת האשראי;
::: היה השינוי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) נובע מהוראת דין או מהוראת רשות מוסמכת, יודיע התאגיד הבנקאי על השינוי במועד האמור, אם הדבר ניתן;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוחות עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (4) הודעות על שינויים כאמור בסעיף קטן זה יפורסמו בשני עיתונים יומיים, על גבי לוח בסניף וכן במקום בולט באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי תחת הכותרת &quot;הודעות על שינויים&quot;; הודעה על שינויים כאמור בפסקה ((())2(()))(א) עד (ד) תהיה כמפורט [[בתוספת ב']];
:: (5) אם השינוי מתייחס להעלאת תעריפי עמלות הקשורות לשירותים בנקאיים מתמשכים, לרבות דמי ניהול חשבון עובר ושב, דמי שכירת כספת, עמלות על מכירת ניירות ערך, עמלה בעד פעולת פקיד ועמלה בעד פעולה בערוץ ישיר, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח גם בכתב על השינוי שבועיים לפחות לפני מועד תחילת השינוי;
:: (6) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי ריביות ששיעוריהם משתנים מדי יום.
: (ב) לגבי לקוח מסוים ינהג התאגיד הבנקאי כלהלן:
:: (1) יודיע על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון, לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על 3 חודשים, שבועיים לפחות לפני מועד השינוי, או מועד סיום ההטבה, לפי העניין; היה חידוש ההטבה מותנה בהמצאת מסמכים, יציין זאת התאגיד הבנקאי בהודעתו;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי התאגיד הבנקאי להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;לקוח מסוים&quot; - לקוח שלגביו קבע התאגיד הבנקאי תנאים מיוחדים הנוגעים להתקשרות בינו ובין התאגיד הבנקאי והנובעים ממאפייני חשבונו של הלקוח או מהשתייכותו לקבוצת לקוחות.

@ 5א. מענה קולי (תיקון: תשס&quot;ג)
: כל מקום בהוראות אלה שמוטלת בו חובת הודעה על גבי לוח בסניף או ניתנת אפשרות לצאת ידי חובת הודעה באמצעות לוח בסניף, יראו לענין סניף של תאגיד בנקאי אשר אינו נותן שירותי דלפק ללקוחותיו, כאילו במקום הודעה על לוח נאמר לגביו הודעה באמצעות מענה קולי שיועמד לשימוש הלקוחות.

@ 6. מסירת מפתח לסימולים
: תאגיד בנקאי המוסר ללקוחות מסמכים שבהם מתוארות פעולות בסימולים בלבד, יעמיד לרשות הלקוח את מפתח הסימול.

== פרק ג': גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות ==

@ 7. פרטים בהסכם להפקדת כספים (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג-3)
: (א) בהסכם להפקדת כספים או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו הפרטים הבאים:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) תקופת הפקדון ותנאי הפרעון, לרבות מועדי הפרעון ותנאי חידוש הפקדון; אם החידוש הוא לתקופה שאינה זהה לתקופה הקודמת - התקופה הנוספת;
:: (3) שיעור הריבית, תקופות חישובה ומועד פרעונה; אם רשאי התאגיד הבנקאי לשנותם, יפורטו התנאים לשינוי;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) היה הפקדון צמוד למדד או לבסיס אחר, יפורטו גם:
::: (1) סוג ההצמדה והבסיס לחישובה;
::: (2) שיעור ההצמדה;
::: (3) האם ההצמדה חלה גם על הריבית;
::: (4) הזמן המזערי או המרבי שבו מותנית הצמדת הקרן או הריבית.
: (ב) בהסכם להפקדת כספים לתקופה העולה על שנה או במסמכי ההשלמה של הפקדה כאמור, יפורטו, בנוסף לפרטים המצויינים בסעיף קטן (א), גם פרטים אלה:
:: (1) ההגבלות על העברת הפקדון לאחר; אולם אם ההגבלה היא על פי דין, רשאי התאגיד הבנקאי לציין רק את עצם קיומה ואת מקור ההגבלה;
:: (2) ההטבות האחרות הניתנות למפקיד והתנאים לקבלתן;
:: (3) בפקדון שחלות עליו הוראות [[חוק לעידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט&quot;ז-1956]], תנאי פטור, מלא או חלקי, ממס על ריבית והצמדה או על הטבה אחרת;
:: (4) במקרה של הפקדות מזמן לזמן - גם סדרי ההפקדות וקיום מגבלות לגבי גובה הסכום שניתן להפקדה ומועדי ההפקדה;
:: (5) בפקדון שניתן לפרעון גם לפני מועד הפרעון הסופי - תנאי הפרעון המוקדם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 8. תשלום או זיכוי ריבית
: סמוך למועד תשלום או זיכוי ריבית על פקדון לפי סעיף זה, יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה; שולמה ריבית או זוכתה ריבית על פקדונות יותר מפעם בחודש, רשאי התאגיד הבנקאי להודיע כאמור רק פעם בחודש.

@ 9. פקדונות מתחדשים
: (א) פקדונות המתחדשים מזמן לזמן בהתאם להוראות שנתן הלקוח מראש, לא ייחשבו בעת החידוש כפקדונות חדשים לענין [[סעיף 7]].
: (ב) לגבי פקדונות קצובים לשנה ומעלה, יודיע התאגיד הבנקאי על מועד חידוש הפקדון לפחות עשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים - לפני החידוש; בהודעה יצויין, כי המידע לגבי שיעור הריבית על הפקדון שיחודש, יעמוד לרשותו של הלקוח בסניף, החל ביום החידוש.

@ 10. שבירת פקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) היה המפקיד זכאי על פי הסכם ההפקדה למשוך את הפקדון שלא במועדים הקבועים בהסכם, וביקש המפקיד למשוך את הפקדון כאמור, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שייוחד לענין זה, שבו יפורט המועד הקרוב שבו ניתן למשוך את הכספים ללא שבירת הפקדון, וכן השינויים בתנאי הפקדון המקוריים הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת פקדון מאותו סוג.
: (ב) לא הוסכם מראש כי המפקיד זכאי כאמור בסעיף קטן (א), והמפקיד ביקש למשוך את פקדונו לפני תום התקופה המוסכמת והתאגיד הבנקאי נענה לבקשתו, יגיש המפקיד את הבקשה על גבי טופס שבו יפורטו השינויים בתנאי הפקדון המקוריים, הכרוכים במשיכת הפקדון לפני תום תקופתו, או העקרונות שנקבעו לגבי שבירת הפקדון מאותו סוג, ואין צורך לפרט את התוצאות המדוייקות הנוגעות לפקדון המסויים.

@ 11. הודעה מוקדמת על פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) לא יאוחר מעשרים ואחד ימים - אך לא יותר מארבעים וחמישה ימים לפני מועד פרעונו של פקדון קצוב לשנה ומעלה אשר אינו מתחדש, יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) הסכום העומד לזכות המפקיד בעת עריכת ההודעה; אם סכום זה איננו הסכום הסופי שיעמוד לזכות המפקיד ביום הפרעון, יפורטו המרכיבים שיהוו בסיס לחישוב הסופי;
:: (2) המועד שבו יזוכה חשבון המפקיד;
:: (3) ההשלכות של אי משיכת כספי הפקדון במועד.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פקדון קצוב לשנה ומעלה הנפרע לשיעורים, ובלבד שהתקופה שבין תשלום לתשלום לא תעלה על שלושה חודשים.

@ 12. הודעה לאחר פרעון הפקדון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) עם פרעון של כל פקדון לזמן קצוב, ולא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד הפרעון, יודיע התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפקדון;
:: (2) סכום הריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) סכום הפרשי ההצמדה;
:: (5) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (6) תקופת הפקדון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פקדונות אלה:
:: (1) פקדון שנפרע תוך שלושה חודשים ממועד ההפקדה - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו במסמך בעת הפקדת הכספים;
:: (2) פקדון לזמן קצוב שאינו צמוד - ובלבד שהפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) צויינו בהודעה מוקדמת על פרעון הפקדון, כמפורט [[בסעיף 11]].
: (ג) בפקדון הנפרע בתשלומים יודיע התאגיד הבנקאי את הפרטים שבסעיף קטן (א)(2) עד (5) וכן סכום כל תשלום ותקופת הריבית לענין אותו תשלום.

@ 12א. ציון סוג חשבון (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: בדף חשבון עובר ושב יצויין שם החשבון וסוגו.

@ 13. חשבון עובר ושב בזכות (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) תאגיד בנקאי המשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב, יציין על גבי לוח בסניף ובאתר האינטרנט שלו פרטים אלה:
:: (1) אם ההצטרפות להסדר האמור הינה אוטומטית או אם על הלקוח לחתום על הסכם מיוחד;
:: (2) פירוט הסכום המזערי והמרבי, אם נקבעו כאלה, שעליהם משלם התאגיד הבנקאי ריבית;
:: (3) שיעור הריבית;
:: (4) מועדי זקיפת הריבית.
: (ב) בעת זיכוי חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את שיעורי הריבית, התקופה שאליה מתייחסת הריבית וסכומה.

@ 14. לוח שיעורי ריבית על פקדונות (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי יציג בכל סניפיו ובאתר האינטרנט שלו לוח שיישא את הכותרת: &quot;שיעורי ריבית על פקדונות&quot;, שבו יפורטו שיעורי הריבית המזעריים שהבנק משלם לכל סוגי הפקדונות שהתקופות לפרעונם אינן עולות על שנה; חל שיעור הריבית המזערי רק על מספר קטן של פקדונות, יפורטו שיעורי הריבית לפקדון שכיח; לכל סוג פקדון יפורטו שיעורי הריבית התעריפית, תוך ציון התקופה שעליה הוא חל.

== פרק ד': גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית ==

@ 15. הסכם למתן אשראי לזמן קצוב (תיקון: תשס&quot;ג-3)
: בהסכם למתן אשראי לזמן קצוב, או במסמכי ההשלמה, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
: (1) סכום ההלוואה;
: (2) שיעור הריבית על ההלוואה ותקופת חישוב הריבית;
: (3) תקופת ההלוואה, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ככל שהיא ידועה בעת חתימת ההסכם, ומועדיהם (להלן - לוח תשלומים);
: (4) (((בוטלה);))
: (5) האם יש אפשרות לפרעון מוקדם של ההלוואה, ואם כן - תנאי הפרעון המוקדם, במידה שהם ידועים במועד חתימת ההסכם;
: (6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) סוג ההצמדה, שיעורה ובסיס ההצמדה;
:: (ב) על אלו רכיבים בהלוואה חלה ההצמדה;
: (7) בהלוואה בריבית משתנית, יצויינו גם מרכיבי הריבית המשתנית (סוג הריבית הבסיסית, התוספת לה וכדומה), העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
: (8) אם הריבית הבסיסית נקבעת על פי שיעור ריבית בחו&quot;ל ואין לתאגיד הבנקאי שליטה על הקביעה, יצויינו גם הפרטים הבאים:
:: (א) שוק הכספים בחו&quot;ל שעל פיו ייקבע שיעור הריבית;
:: (ב) שם הבנק או מיצוע של מספר בנקים, או אמצעי התקשורת השעה ותקופת האשראי, שעל פיהם ייקבע שיעור הריבית.

@ 16. מסירת לוח תשלומים (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשס&quot;ג)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 15(3)]], מסירת לוח תשלומים ללקוח, יכול שתהיה סמוך לאחר מועד חתימת ההסכם.
: (ב) סמוך לאחר מועד ביצוע פירעון מוקדם של 10% לפחות מיתרת הלוואה לזמן קצוב, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על יתרת ההלוואה שטרם נפרעה לפי מרכיביה (קרן, ריבית והפרשי הצמדה), וישלח לו לוח תשלומים מעודכן.
: (ג) השתנה שיעור הריבית בהלוואה אשר הריבית בה משתנה במועדים הקבועים בהסכם ההלוואה, ישלח התאגיד הבנקאי ללקוח לוח תשלומים המחושב לפי השיעור החדש של הריבית, לגבי התקופה שבה יחול שיעור הריבית החדש.

@ 16א. הרכב תשלום ראשון (תיקון: תשס&quot;ג)
: בהלוואה לדיור לא יחול האמור [[בסעיפים 15(3)]] [[ו-16]] אלא אם כן ביקש הלקוח למסור לו את לוח התשלומים; לא ביקש הלקוח כאמור, יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
: (1) תקופת ההלוואה;
: (2) מועדי התשלומים;
: (3) סכום הפירעון של התשלום הראשון לפי מרכיביו (קרן, ריבית וחיובים אחרים).

@ 17. (תיקון: תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 17א. מועד ביצוע הלוואה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) ביקש הלקוח הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פירעון אחיד, ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פירעון של החודש, ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הרכב התשלום הראשון.
: (ב) לפני קביעת המועד לביצוע הלוואה כאמור ביום שאינו יום הפירעון שנקבע לתשלומים התקופתיים, יודיע התאגיד הבנקאי על הפרטים הקשורים למועד ביצוע ההלוואה וההשלכות הכספיות.

@ 17ב. פיגור בתשלומים (תיקון: תשס&quot;ג)
: פיגר הלקוח בתשלום הלוואה לתקופה העולה על 3 שנים, הנפרעת בתשלומים תקופתיים, ותקופת הפיגור עולה על חודשיים, יודיע התאגיד הבנקאי על סכומי הפיגור, ושיעור ריבית הפיגורים;
התאגיד הבנקאי יודיע, לפי בקשתו של הלקוח, את אופן חישוב סכום הפיגורים.

@ 18. ההסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בהסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב או במסמכי ההשלמה של מתן אשראי כאמור, יציין התאגיד הבנקאי את הפרטים הבאים:
:: (1) סכומי מסגרות האשראי לסוגיהן ותקופותיהן;
:: (2) שיעור עמלת הקצאת האשראי;
:: (3) שיעור הריבית לכל סוג ומסגרת ושיעור ריבית חריגה;
:: (4) תקופת חישוב הריבית;
:: (5) כל חיוב אחר הקשור ישירות למתן האשראי.
: (ב) עשה התאגיד הבנקאי הסדר מיוחד בדבר מסגרות אשראי לקבוצת לווים, רשאי הוא שלא להודיע כאמור ללקוחות השייכים לקבוצה, אם דאג לכך שהודעות כאמור יימסרו להם על ידי גורם המייצג את הקבוצה לצורך ההסדר.
: (ג) (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 20. חיוב חשבון עובר ושב בריבית (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: (א) בעת חיוב חשבון עובר ושב בריבית, יודיע התאגיד הבנקאי, לפי בקשתו של הלקוח, את הנתונים הבאים:
:: (1) מסגרת האשראי המאושרת;
:: (2) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי במסגרת המאושרת (להלן - האשראי המאושר);
:: (3) שיעורי הריבית התעריפית על האשראי החורג מהמסגרת המאושרת (להלן - האשראי החריג);
:: (4) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי המאושר;
:: (5) סך כל מספרי הריבית לחובה וסכום הריבית על האשראי החריג;
:: (6) סך כל החיוב בריבית.
: (ב) חלו שינויים בשיעורי הריבית במשך התקופה המדווחת, יפרט התאגיד הבנקאי בנפרד כאמור בפסקאות (2) עד (5) שבסעיף קטן (א), את שיעורי הריבית שהיו בתוקף בכל אחת מתקופות המשנה של התקופה המדווחת.
: (ג) התאגיד הבנקאי יודיע ללקוח את הנתונים כאמור בסעיף זה תוך 10 ימים מקבלת בקשת הלקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרה של חיוב בסכום העולה על 200 שקלים חדשים - אם החיוב הוא רבעוני, או בסכום העולה על 60 שקלים - אם החיוב הוא חדשי, יודיע התאגיד הבנקאי את הנתונים אף ללא בקשת הלקוח.

@ 21. גילוי עלות אפקטיבית של הלוואה לתקופה קצובה (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג)
: (א) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה לתקופה קצובה בסכום שאינו עולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום שאינו עולה על 1,000,000 שקלים חדשים, והמחייב את הלקוח גם בעמלות ובחיובים נוספים המנוכים מהסכום המקורי של ההלוואה, או שהלקוח נדרש לשלמם בנפרד (להלן - חיובים נוספים), יגלה ללקוח גם את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, המתבסס על שיעור הריבית לפי הסכם ההלוואה בהתייחס לסכום ההלוואה המוקטן - לאחר ניכוי החיובים הנוספים, שסכומם ידוע או ניתן לבירור במועד חתימת הסכם ההלוואה.
: (ב) תאגיד בנקאי הנותן ליחיד הלוואה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, ובהלוואה לדיור - בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים, יגלה ללקוח את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של ההלוואה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ביקש זאת הלקוח.
: (ג) לגבי הלוואה כאמור בסעיף קטן (א), הניתנת בשיעורי ריבית משתנים, יחושב שיעור העלות האפקטיבית השנתי, בהתייחס לשיעור הריבית שהיה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה.

@ 22. החכרה מימונית (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: בהסכם החכרה מימונית או במסמכי ההשלמה של ההסכם, יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את הפרטים הבאים:
: (1) המחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (2) מרכיבי המחיר הכולל של הציוד המוחכר;
: (3) תקופת החכירה;
: (4) תנאי ההצמדה;
: (5) סכום העמלה והחיובים הנוספים שבהם יחוייב החוכר במעמד חתימת ההסכם, או סמוך למועד זה, לשם כיסוי הוצאותיו הכלליות של המחכיר;
: (6) גובה דמי החכירה התקופתיים;
: (7) שיעור הריבית המתואמת השנתית הגלומה בדמי החכירה, על פי החישוב [[שבתוספת ג']]; לענין זה, &quot;שיעור הריבית&quot; - סך כל התשלומים שעל החוכר לשלם מעל למחיר היסודי של הציוד המוחכר, כשהם מחולקים במחיר היסודי של הציוד המוחכר;
: (8) התרופות העומדות לתאגיד הבנקאי במקרה של פיגורים בתשלומים;
: (9) הסכום שעל החוכר יהיה לשלם למחכיר בעת מימוש זכות הרכישה.

== פרק ה': גילוי נאות בעיסקה עתידית ==

@ 23. מידע בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי העושה עיסקה עתידית או עיסקה לזכות עתידית עם לקוח, יגלה ללקוח לפני ההתקשרות לביצוע העיסקה, את הפרטים הבאים:
: (1) מחיר העיסקה, אם הוא נקבע בעת ההתקשרות לביצוע העיסקה, והאם בנוסף לו מחוייב הלקוח בעמלות מסוג כלשהו;
: (2) האם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי או אם מחיר העיסקה זהה למחיר של עיסקה מקבילה שהוא מבצע עם אחר;
: (3) אם מחיר העיסקה נקבע בידי התאגיד הבנקאי - המחיר שבו הוא היה מוכן לבצע, באותו מועד, עיסקה הפוכה או ההפרש בין מחיר העיסקה לבין מחיר העיסקה המקבילה המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי עם אחר או העקרונות לחישוב ההפרש האמור, לרבות שיעור ההפרש בין העיסקה לעיסקה המקבילה.

@ 24. פטור מגילוי פרטים מסויימים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהא פטור מגילוי מחיר העיסקה ומגילוי האמור [[בסעיף 23(3)]], אם התקיימו כל אלה:
: (1) ערך העיסקה אינו עולה על סכום שפורסם על גבי לוח בסניפים שלגביו הבנק אינו נוהג לבצע עיסקה בסמוך למתן ההוראה, אלא הוא נוהג לבצעה יחד עם עיסקאות אחרות;
: (2) התאגיד הבנקאי מפרסם בכל יום עסקים גליון שערי עיסקאות מאותו סוג ולתקופות מקובלות, ומחיר העיסקה ייקבע על סמך גליון השערים שיתפרסם בסמוך לאחר ביצוע העיסקה.

@ 25. פטור מגילוי הפרטים בעיסקה עתידית
: תאגיד בנקאי יהיה פטור מגילוי הפרטים [[שבסעיף 23]] אם היקף עיסקאותיו של הלקוח בשנה שקדמה לביצוע העיסקה עלה על מיליון דולר של ארה&quot;ב ונתקיימו גם כל אלה:
: (1) הלקוח פנה במסמך נפרד בכתב לתאגיד הבנקאי והסכים שלא יימסר לו המידע האמור;
: (2) ניתן ללקוח מידע כאמור [[בסעיף 23(2)]]. 

== פרק ו': גילוי עמלות, עלות שירות ושערי מטבע (תיקון: תשס&quot;ג-3) ==

@ 26. תעריפון (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: תאגיד בנקאי יאפשר לתאגיד, שאינו עסק קטן, כהגדרתו [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]], לקבל את תעריפון שירותיו בסניפיו ובאמצעות אתר האינטרנט שלו.

@ 26א. גילוי עלות שירות (תיקון: תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ח)
: (א) בעת מתן שירות יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח את עלות השירות, ככל שזו ידועה בעת מתן השירות, כמפורט להלן:
:: (1) נכח הלקוח בסניף התאגיד הבנקאי בעת קבלת השירות, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח מסמך המפרט את השירות שיבוצע ואת עלותו, ויחתים אותו עליו טרם ביצוע השירות;
:: (2) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות הטלפון, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח בעל פה את עלות השירות טרם ביצועו; נשלח ללקוח מסמך המפרט את פרטי השירות שנתבקש, תפורט גם עלות השירות;
:: (3) ביקש הלקוח לקבל שירות באמצעות מסוף מחשב או אמצעי אחר בעל צג המשמש לתקשורת מקוונת, לרבות טלפון סלולרי, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח על גבי הצג את עלות השירות טרם ביצועו, ויבקש את הסכמתו למתן השירות;
:: (4) ביצע התאגיד הבנקאי ביזמתו או ביזמת צד שלישי פעולה הכרוכה בעמלה ונשלחה ללקוח הודעה על ביצוע הפעולה, תכלול ההודעה גם את מהות העמלה, שיעורה, סכומה ודרך חישובה;
:: (5) לענין סעיף זה, &quot;עלות שירות&quot; - מהות העמלה או תשלום אחר הקשור לשירות, לרבות עמלות או הוצאות הנגבות באמצעות התאגיד הבנקאי בעבור צד שלישי, שיעורן, סכומיהן, דרך חישובן ומועדי תשלומן; היה השירות שירות מתמשך - גם עמלה בשל ביטול השירות, לרבות עמלת מינימום הנגבית בשל הפסקת שירות לפני תום התקופה שבשלה שולמה עמלה.
: (ב) המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף זה שירות בנקאי בעל מאפיינים מיוחדים, אשר קיום הוראות סעיף זה בידי התאגיד הבנקאי עלול לפגוע באופן מהותי בזמינותו או באיכותו של השירות, וכן לפטור מהוראותיו שירות כאמור [[בסעיף 33(4)]].

@ 26ב. דף הסבר לעסק קטן (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור לכל אדם המבקש לפתוח חשבון למטרת עסק, דף הסבר, במסמך נפרד, אשר יכלול הבהרות אלה:
: (1) המשמעות המעשית של סיווג החשבון כחשבון &quot;עסק קטן&quot; לעניין תעריפון השירותים;
: (2) משמעות המונחים &quot;עסק קטן&quot; ו&quot;דוח שנתי&quot; כהגדרתם [[בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס&quot;ח-2008]].

@ 26ג. הצטרפות למסלול (תיקון: תשע&quot;ה)
: תאגיד בנקאי ימסור ללקוח המבקש להצטרף למסלול, טרם הצטרפותו, מידע בכתב על סכומי העמלות שנגבו ממנו במהלך הרביע שלפני הרביע שקדם למועד הגשת בקשת ההצטרפות, בעד השירותים הכלולים במסלול, לרבות עמלת השלמה למינימום, אם ישנה, לפי פירוט של סוגי הפעולות שביצע ומספרן בחלוקה לחודשים; המפקח רשאי לתת לתאגיד בנקאי מסוים הוראות שונות לעניין המידע שיימסר ללקוח כאמור.

@ 27. (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 28. מחיר מטבע חוץ (תיקון: תשע&quot;ה)
: בכל מקום בסניף של תאגיד בנקאי שבו מבוצעות עיסקאות קנייה או מכירה של מטבע חוץ, יוצג במקום בולט לעין לוח שבו יפורטו שערי החליפין לקנייה ולמכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות והמחאות; המידע האמור יפורט גם באתר באינטרנט של התאגיד הבנקאי.

== פרק ז': הוראות וסמכויות שונות ==

@ 29. הודעות ללקוח שמקום מושבו בחו&quot;ל (תיקון: תשע&quot;ה-3)
: הוראות כללים אלה בדבר משלוח הודעות ללקוח אינן חלות על הודעות ללקוח שמקום מושבו מחוץ לישראל ואשר לא מסר כתובת בישראל למשלוח הודעות, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש כי יישלחו לו הודעות כאמור לחו&quot;ל ומסר כתובת בחו&quot;ל למשלוח הודעות או אם ביקש לקבל את ההודעות באמצעות אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי.

@ 30. משלוח דפי חשבון ללקוחות (תיקון: תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3)
: (א) תאגיד בנקאי ישלח אחת ל-6 חדשים לפחות, לכל לקוחותיו פירוט התנועות בכל חשבון שלהם (להלן - דף חשבון).
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לגבי פקדונות לזמנים קצובים די בהודעה על גמר תקופת הפקדון, או דף חשבון, אחת לשנה לפחות.
: (ד) לגבי פקדון ניירות ערך די בהודעה המפרטת יתרות על פי סוגי ניירות הערך, לפחות פעם בשנה.
: (ה) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג), יציין התאגיד הבנקאי פרטים אלה:
:: (1) סכום הפיקדון;
:: (2) סכום הריבית והתקופה שבגינה חושבה הריבית;
:: (3) שיעור הריבית לאותו פיקדון; הופקדו בפיקדון אחד סכומים הנושאים שיעורי ריבית שונים, יצוין שיעור הריבית לכל סכום;
:: (4) האם שיעור הריבית הוא קבוע או משתנה; היה שיעור הריבית משתנה, יציין התאגיד הבנקאי את דרך השינוי, ואת השיעורים השונים שחלו על הפיקדון במהלך התקופה שאליה מתייחס דף החשבון;
:: (5) סכום הפרשי הצמדה;
:: (6) המדדים או השערים שלפיהם חושבו הפרשי ההצמדה;
:: (7) הטבה שניתנה ללקוח במהלך השנה שאליה מתייחס הדיווח; היתה ההטבה ביטוח ללקוח - יודיע התאגיד הבנקאי על שיעור דמי הביטוח, מועד סיום הפוליסה, סכום הביטוח והיקף הכיסוי של הפוליסה.
: (ו) לגבי הלוואה לתקופה העולה על שנה, הנפרעת בתשלומים, יודיע התאגיד הבנקאי אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 28 בפברואר, נתונים אלה:
:: (1) פירוט התשלומים בשנה החולפת ומועדיהם, וכן פירוט סך כל סכומים אלה לפי קרן, ריבית, הפרשי הצמדה, דמי גוביינא או הוצאות אחרות; כללו התשלומים האמורים פירעון פיגורים משנים קודמות, יצוין סכומם;
:: (2) סכום יתרת ההלוואה או סכום פיגור תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
:: (3) בהלוואה שניתנה לאחר 1 בינואר 2002, ושאותה רשאי הלקוח לפרוע בלא עמלות פירעון מוקדם - מועד הפירעון הקרוב;
:: (4) בהלוואה בריבית משתנה - שיעורי הריבית בהתייחס לתקופת הדיווח.
: (ז) תאגיד בנקאי יציין בדף חשבון עובר ושב את מסגרת האשראי שאושרה ללקוח ושיעור הריבית על האשראי כפי שהם למועד משלוח דף החשבון.

@ 31. מסירת הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף מחשב (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) תאגיד בנקאי המאפשר ללקוחותיו לקבל הודעה או דף חשבון באמצעות מסוף של מחשב, והלקוח אכן קיבל את כל המידע באמצעות המסוף לפני היום שבו על התאגיד הבנקאי לשלוח לו הודעה או דף חשבון בהתאם לכללים אלה, לא יהיה חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח.
: (ב) ביקש הלקוח לקבל מהתאגיד הבנקאי הודעות או דפי חשבון באמצעי אלקטרוני שקבע המפקח, לא יהיה התאגיד הבנקאי חייב להודיע או לשלוח דף חשבון לאותו לקוח נוסף על משלוח ההודעות ודפי החשבון באמצעי האלקטרוני כאמור.

@ 32. הוראה טלפונית
: מסר הלקוח הוראה טלפונית והשיחה הוקלטה וטרם נמחקה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח, לפי בקשתו, הקלטה מהשיחה.

@ 33. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 33א. תחולה על ערב (תיקון התשנ&quot;ה)
: על ערב יחולו רק [[סעיפים 3(א)(7)]], [[4]] [[ו-5]], ככל שהם נוגעים לחיוביו של הערב.

@ 33ב. פרסומת (תיקון: תשס&quot;ג)
: תאגיד בנקאי המפרסם הצעה לקבלת פיקדונות או למתן אשראי, יכלול בפרסום את תנאי הפיקדון או האשראי, לרבות שיעור הריבית השנתית המתואמת הממוצעת, סוג ההצמדה ובסיסה, ותקופת הפיקדון או האשראי.

@ 34. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ג-3)
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות על פי [[סעיפים 8]] [[ו-11]], בשל סכומים הנקובים [[בתוספת ה']]; אין בהוראה זו כדי לפטור את הבנק מלמסור ללקוח פרטים אם ביקש זאת.

@ 35. שינוי סכומים
: המפקח רשאי לשנות את הסכומים הנקובים בכללים אלה בהודעה שתפורסם ברשומות.

@ 36. ביטול
: כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986 - בטלים.

@ 37. תחילה (תיקון: תשנ&quot;ג-2 תשנ&quot;ג-3)
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום כ&quot;ו בסיון התשנ&quot;ג (15 ביוני 1993). 
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22(7)]] ביום י&quot;ח בטבת התשנ&quot;ד (1 בינואר 1994).

== תוספת א' (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
=== דרך חישוב ריבית מתואמת שנתית ===
@ : הריבית המתואמת השנתית, כאמור [[בסעיף 1 לכללים אלה]], נועדה להביא למכנה משותף ריבית שחושבה בדרכים שונות ולפרקי זמן שונים, והיא מביאה בחשבון את הריבית דריבית בהתאם למועדי התשלום של הריבית.
@ : להלן מובאות נוסחאות מעבר מריבית תעריפית שנתית לריבית מתואמת שנתית, ומריבית מתואמת תקופתית לריבית מתואמת שנתית (כאשר הריבית אחידה על פני התקופה).
@ (תיקון: תשס&quot;ג-2) : בנוסחאות אלה -
:- i - שיעור ריבית תעריפית שנתית;
:- m - מספר חישובי הריבית בשנה (כך לדוגמה כאשר חישוב הריבית הוא יומי m = 365, כאשר הוא חודשי m = 12, וכדומה);
:- n - אורך תקופת ההלוואה או הפיקדון, בימים;
:- R - שיעור ריבית מתואמת שנתית;
:- r - שיעור ריבית מתואמת תקופתית.
@ (1) : i נתון:
: מקרה כללי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ m - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית יומי: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{365} \right] ^ 365 - 1 &lt;/math&gt;
: בחישוב ריבית רבעוני: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + \tfrac{i}{4} \right] ^ 4 - 1 &lt;/math&gt;
@ (2) : r נתון:
: מקרה כללי - במקרה של 365 ימים בשנה: [---] &lt;math&gt; R = \left[ 1 + r \right] ^ {\tfrac{365}{n}} - 1 &lt;/math&gt;
: כאשר [---] &lt;math&gt; r = \left[ 1 + \tfrac{i}{m} \right] ^ {m(\tfrac{n}{365})} - 1 &lt;/math&gt;

== תוספת ב' ==
==== ((([[סעיף 5(א)(4)]]))) (תיקון: תשע&quot;ה-3) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ה-3) : נוסח ההודעה בעיתונים ועל גבי לוח בסניפים וכן באתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי בקשר לשינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב:

@ : {{ממורכז|'''שינויים בעלות האשראי בחשבונות עובר ושב ופירוט מרכיבי העלות'''}}

@ 1. : '''חשבונות חוזרים דביטוריים:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

@ 2. : '''עו&quot;ש:'''
: {|
| rowspan=&quot;2&quot; | : א. ריבית
! rowspan=&quot;2&quot; | השינוי {{ש}} (בנקודות אחוז) !! colspan=&quot;2&quot; | העלות החדשה המרבית
|-
! תעריפים !! מתואמת 
|-
| :: 1) (()) ריבית בסיסית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 2) (()) תוספת סיכון מרבית || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 3) (()) שיעור הריבית המרבי על אשראי במסגרת המאושרת || % ..... || % ..... || % .....
|-
| :: 4) (()) תוספת מרבית בשל אשראי החורג מהמסגרת המאושרת || % ..... || % ..... ||
|-
| :: 5) (()) שיעור מרבי של ריבית כוללת על אשראי חריג || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ב. עמלת הקצאת אשראי (לרבעון) || % ..... || % ..... || % .....
|-
| : ג. דמי ניהול קבועים (לרבעון) || ..... ש&quot;ח || ..... ש&quot;ח ||
|}

== תוספת ג' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 22(7)]]))) ====
=== שיעור ריבית מתואמת שנתית המגולמת בדמי החכירה ===

@ 1. : שיעור ריבית חודשית המגולמת כדמי החכירה הוא r הפותר את משוואה (1).
: בנוסחה זו -
:- &lt;math&gt;\mathrm{PV}&lt;/math&gt; - המחיר היסודי של הנכס (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{PMT}&lt;/math&gt; - התשלום החודשי הקבוע (ללא מע&quot;מ);
:- &lt;math&gt;\mathrm{CF}_o}&lt;/math&gt; - תשלומי עמלה וחיובים אחרים בעת כריתת החוזה שאינם מהווים כיסוי הוצאות ממשיות;
:- &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - תקופת החכירה בחודשים;
: &lt;math&gt; (1) \qquad \mathrm{PV} = \mathrm{CF}_o + \sum_{t=1}^{n}{ \frac{\mathrm{PMT}}{\left(1+r\right)^t} } &lt;/math&gt;
@ 2. : שיעור הריבית השנתית המגולמת בדמי החכירה - r_a
: &lt;math&gt; (2) \qquad r_a = \left[ \left( 1+r \right) ^ 12 - 1 \right] \times 100 &lt;/math&gt;

== תוספת ד' (((בוטלה))) (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ג-3, תשס&quot;ג, תשע&quot;ה) ==

== תוספת ה' (תיקון: תשנ&quot;ג-3) ==
==== ((([[סעיף 34]]))) ====
=== הסכמים הפטורים ממשלוח הודעות ללקוחות ===
: תאגיד בנקאי פטור ממשלוח הודעות ללקוחות בגין הסכומים הבאים:
: {|
! מספר הסעיף !! פירוט !! סכום הפטור {{ש}} בשקלים חדשים
|-
| [[8]] || זיכוי בריבית על פקדון לזמן קצוב || 75 
|-
| [[11]] || הודעה מוקדמת על פרעון פקדון לשנה ומעלה || 1,000
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו באב התשנ&quot;ב (25 באוגוסט 1992)
&lt;חתימה&gt; יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>nralehxce4rhp0hre2xmvosl13r4xvp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470098</id>
    <revision>
      <id>1418086</id>
      <timestamp>2022-08-14T19:58:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), התשנ&quot;ט-1999</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1312" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 716|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג)|5969)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 4א]] [[+|ו-9]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הסכום המרבי
: הסכום המרבי הניתן לניכוי מתגמול המשולם לנפגע או לבן משפחה הוא הסכום המנוכה לפי [[סעיף 14 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], [[ותקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשמ&quot;א-1981]], שהותקנו מכוחו.

@ 2. תחילה ותחולה
: תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן והן יחולו על תגמול המשתלם בעד תקופה שתחילתה בתום 90 ימים מיום פרסומן.

&lt;פרסום&gt; ד' בניסן התשנ&quot;ט (21 במרס 1999)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>28zljixdr8h64fatb8ks2j54uqseve5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A041:17EB:446:1993:240:A6B8</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470099</id>
    <revision>
      <id>1418091</id>
      <timestamp>2022-08-14T20:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|שולחן ערוך חושן משפט רלז}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171" xml:space="preserve">{{תודה|שולחן ערוך חושן משפט רלז}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:07, 14 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>m7wbgkxd175wvd84d41ejb25wl76uyx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470100</id>
    <revision>
      <id>1418093</id>
      <timestamp>2022-08-14T20:09:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5673" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971
=== תקנות בדבר הוכחת חוסר פרנסה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 1436|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)|2724)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(1)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;זמן קובע&quot;, &quot;נכה&quot; ו&quot;אמצעי סיוע לשיקום&quot; - כמשמעותם [[=תקנות להוכחת חוסר פרנסה|בתקנה 1 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי&quot;ג-1953]] (להלן - תקנות להוכחת חוסר פרנסה);
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;לשכה&quot; - לשכת עבודה של שירות התעסוקה לפי [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;רשות&quot; - מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו ומנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו;
:- &quot;ועדות רפואיות&quot; - כמשמעותן [[פרק ה סימן ה|בסימן ה' שבפרק ג' לחוק הביטוח]] ובתקנותיו;
:- &quot;רישום&quot; - רישום בלשכה;
:- &quot;נכה משוקם&quot; - נכה שסודר או הסתדר בעבודה או בעסק או שיש לו מקור פרנסה אחר;
:- &quot;רופא מוסמך&quot; - רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך;
:- &quot;פקיד תביעות&quot; - כמשמעותו [[298|בסעיף 130 לחוק הביטוח]];
:- &quot;הגוף המוסמך&quot; - רשות כמשמעותה [[בתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].

@ 2. תנאים לתשלום תגמול למחוסר פרנסה
: (א) נכה שאין לו הכנסה מכל מקור זולת תגמולים לפי [[החוק]], רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות שנתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא נרשם בלשכה שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע;
:: (2) הוא הגיש בקשה בכתב לפקיד התביעות, לא יאוחר משבוע ימים מסיום הזמן הקובע, לתשלום תגמול למחוסר פרנסה, בצירוף תעודה מאת פקיד השיקום שאין לנכה כל סידור של מקור פרנסה, או תעודה מאת הלשכה, המעידה כי בזמן הקובע לא סיפקה לו הלשכה כל עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו, מצב בריאותו וכשרו הגופני, ואף לא סיפקה לו הכשרה מקצועית.
: (ב) על אף העדר תעודה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי הגוף המוסמך לאשר, מטעמים מיוחדים שירשום ולתקופה שאישר, כי הנכה הינו מחוסר פרנסה.

@ 3. עבודה או מקור פרנסה
: עבודה או סידור של מקור פרנסה שהרופא המוסמך או ועדה רפואית, בתעודה חתומה בידו או בידי הועדה הרפואית, פסלו אותה מפאת אי-התאמתה מבחינה רפואית לנכה, אין רואים אותם כעבודה או כסידור של מקור פרנסה כנדרש [[בתקנה 2]].

@ 4. נכה משוקם
: נכה משוקם רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות, בנוסף לאמור [[בתקנה 2]], אחד מאלה:
: (1) הוא הפסיק את עבודתו או התעסקותו במקום פרנסה שבאמצעותו שוקם, מפאת אי-התאמתו להן מבחינה רפואית בהתאם לאישור מאת הרופא המוסמך;
: (2) הוא הפסיק את עבודתו שבאמצעותה שוקם, מחמת חוסר אפשרות מעשית להמשיך בהעסקתו בה, בהתאם לאישור בכתב מאת הרשות.

@ 5. נכה ששוקם באמצעות עסק שבבעלותו
: (א) נכה משוקם באמצעות עסק שבבעלותו היחידה או בבעלות משותפת, רואים אותו כמחוסר פרנסה, אם תביעתו להכיר בו כמחוסר פרנסה נתמכת באישור מנומק מאת הרשות המקומית שבתחומה נמצא עסקו, בנוסף לתנאים שעליו לקיים כאמור [[בתקנות 2]] [[ו-4]].
: (ב) בתקנה זו, &quot;עסק בבעלות משותפת&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 6(ב) לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]].

@ 6. אמצעי סיוע לשיקום
: (א) הוראות [[+|תקנות 7]] [[ו-8 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין תקנות אלה.
: (ב) לענין [[תקנה 7 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]], במקום &quot;אישור מאת הלשכה&quot; קרי &quot;אישור מאת פקיד השיקום&quot;.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בתמוז תשל&quot;א (19 ביולי 1971)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>hl6d6pu7vl7bwni8dceqvltra09i4ly</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418094</id>
      <parentid>1418093</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T20:10:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Fuzzy העביר את הדף [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] לשם [[מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5673" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971
=== תקנות בדבר הוכחת חוסר פרנסה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 1436|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)|2724)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(1)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;זמן קובע&quot;, &quot;נכה&quot; ו&quot;אמצעי סיוע לשיקום&quot; - כמשמעותם [[=תקנות להוכחת חוסר פרנסה|בתקנה 1 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי&quot;ג-1953]] (להלן - תקנות להוכחת חוסר פרנסה);
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;לשכה&quot; - לשכת עבודה של שירות התעסוקה לפי [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;רשות&quot; - מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו ומנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו;
:- &quot;ועדות רפואיות&quot; - כמשמעותן [[פרק ה סימן ה|בסימן ה' שבפרק ג' לחוק הביטוח]] ובתקנותיו;
:- &quot;רישום&quot; - רישום בלשכה;
:- &quot;נכה משוקם&quot; - נכה שסודר או הסתדר בעבודה או בעסק או שיש לו מקור פרנסה אחר;
:- &quot;רופא מוסמך&quot; - רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך;
:- &quot;פקיד תביעות&quot; - כמשמעותו [[298|בסעיף 130 לחוק הביטוח]];
:- &quot;הגוף המוסמך&quot; - רשות כמשמעותה [[בתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].

@ 2. תנאים לתשלום תגמול למחוסר פרנסה
: (א) נכה שאין לו הכנסה מכל מקור זולת תגמולים לפי [[החוק]], רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות שנתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא נרשם בלשכה שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע;
:: (2) הוא הגיש בקשה בכתב לפקיד התביעות, לא יאוחר משבוע ימים מסיום הזמן הקובע, לתשלום תגמול למחוסר פרנסה, בצירוף תעודה מאת פקיד השיקום שאין לנכה כל סידור של מקור פרנסה, או תעודה מאת הלשכה, המעידה כי בזמן הקובע לא סיפקה לו הלשכה כל עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו, מצב בריאותו וכשרו הגופני, ואף לא סיפקה לו הכשרה מקצועית.
: (ב) על אף העדר תעודה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי הגוף המוסמך לאשר, מטעמים מיוחדים שירשום ולתקופה שאישר, כי הנכה הינו מחוסר פרנסה.

@ 3. עבודה או מקור פרנסה
: עבודה או סידור של מקור פרנסה שהרופא המוסמך או ועדה רפואית, בתעודה חתומה בידו או בידי הועדה הרפואית, פסלו אותה מפאת אי-התאמתה מבחינה רפואית לנכה, אין רואים אותם כעבודה או כסידור של מקור פרנסה כנדרש [[בתקנה 2]].

@ 4. נכה משוקם
: נכה משוקם רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות, בנוסף לאמור [[בתקנה 2]], אחד מאלה:
: (1) הוא הפסיק את עבודתו או התעסקותו במקום פרנסה שבאמצעותו שוקם, מפאת אי-התאמתו להן מבחינה רפואית בהתאם לאישור מאת הרופא המוסמך;
: (2) הוא הפסיק את עבודתו שבאמצעותה שוקם, מחמת חוסר אפשרות מעשית להמשיך בהעסקתו בה, בהתאם לאישור בכתב מאת הרשות.

@ 5. נכה ששוקם באמצעות עסק שבבעלותו
: (א) נכה משוקם באמצעות עסק שבבעלותו היחידה או בבעלות משותפת, רואים אותו כמחוסר פרנסה, אם תביעתו להכיר בו כמחוסר פרנסה נתמכת באישור מנומק מאת הרשות המקומית שבתחומה נמצא עסקו, בנוסף לתנאים שעליו לקיים כאמור [[בתקנות 2]] [[ו-4]].
: (ב) בתקנה זו, &quot;עסק בבעלות משותפת&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 6(ב) לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]].

@ 6. אמצעי סיוע לשיקום
: (א) הוראות [[+|תקנות 7]] [[ו-8 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין תקנות אלה.
: (ב) לענין [[תקנה 7 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]], במקום &quot;אישור מאת הלשכה&quot; קרי &quot;אישור מאת פקיד השיקום&quot;.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בתמוז תשל&quot;א (19 ביולי 1971)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>hl6d6pu7vl7bwni8dceqvltra09i4ly</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418129</id>
      <parentid>1418094</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:35:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5675" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971
=== תקנות בדבר הוכחת חוסר פרנסה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;א, 1436|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)|2724)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(1)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;זמן קובע&quot;, &quot;נכה&quot; ו&quot;אמצעי סיוע לשיקום&quot; - כמשמעותם [[=תקנות להוכחת חוסר פרנסה|בתקנה 1 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי&quot;ג-1953]] (להלן - תקנות להוכחת חוסר פרנסה);
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;לשכה&quot; - לשכת עבודה של שירות התעסוקה לפי [[חוק שירות התעסוקה, תשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;רשות&quot; - מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו ומנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו;
:- &quot;ועדות רפואיות&quot; - כמשמעותן [[#פרק ה סימן ה|בסימן ה' שבפרק ג' לחוק הביטוח]] ובתקנותיו;
:- &quot;רישום&quot; - רישום בלשכה;
:- &quot;נכה משוקם&quot; - נכה שסודר או הסתדר בעבודה או בעסק או שיש לו מקור פרנסה אחר;
:- &quot;רופא מוסמך&quot; - רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך;
:- &quot;פקיד תביעות&quot; - כמשמעותו [[#298|בסעיף 130 לחוק הביטוח]];
:- &quot;הגוף המוסמך&quot; - רשות כמשמעותה [[בתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט&quot;ז-1956]].

@ 2. תנאים לתשלום תגמול למחוסר פרנסה
: (א) נכה שאין לו הכנסה מכל מקור זולת תגמולים לפי [[החוק]], רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות שנתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא נרשם בלשכה שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע;
:: (2) הוא הגיש בקשה בכתב לפקיד התביעות, לא יאוחר משבוע ימים מסיום הזמן הקובע, לתשלום תגמול למחוסר פרנסה, בצירוף תעודה מאת פקיד השיקום שאין לנכה כל סידור של מקור פרנסה, או תעודה מאת הלשכה, המעידה כי בזמן הקובע לא סיפקה לו הלשכה כל עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו, מצב בריאותו וכשרו הגופני, ואף לא סיפקה לו הכשרה מקצועית.
: (ב) על אף העדר תעודה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי הגוף המוסמך לאשר, מטעמים מיוחדים שירשום ולתקופה שאישר, כי הנכה הינו מחוסר פרנסה.

@ 3. עבודה או מקור פרנסה
: עבודה או סידור של מקור פרנסה שהרופא המוסמך או ועדה רפואית, בתעודה חתומה בידו או בידי הועדה הרפואית, פסלו אותה מפאת אי-התאמתה מבחינה רפואית לנכה, אין רואים אותם כעבודה או כסידור של מקור פרנסה כנדרש [[בתקנה 2]].

@ 4. נכה משוקם
: נכה משוקם רואים אותו כמחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד תביעות, בנוסף לאמור [[בתקנה 2]], אחד מאלה:
: (1) הוא הפסיק את עבודתו או התעסקותו במקום פרנסה שבאמצעותו שוקם, מפאת אי-התאמתו להן מבחינה רפואית בהתאם לאישור מאת הרופא המוסמך;
: (2) הוא הפסיק את עבודתו שבאמצעותה שוקם, מחמת חוסר אפשרות מעשית להמשיך בהעסקתו בה, בהתאם לאישור בכתב מאת הרשות.

@ 5. נכה ששוקם באמצעות עסק שבבעלותו
: (א) נכה משוקם באמצעות עסק שבבעלותו היחידה או בבעלות משותפת, רואים אותו כמחוסר פרנסה, אם תביעתו להכיר בו כמחוסר פרנסה נתמכת באישור מנומק מאת הרשות המקומית שבתחומה נמצא עסקו, בנוסף לתנאים שעליו לקיים כאמור [[בתקנות 2]] [[ו-4]].
: (ב) בתקנה זו, &quot;עסק בבעלות משותפת&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 6(ב) לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]].

@ 6. אמצעי סיוע לשיקום
: (א) הוראות [[+|תקנות 7]] [[ו-8 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין תקנות אלה.
: (ב) לענין [[תקנה 7 לתקנות להוכחת חוסר פרנסה]], במקום &quot;אישור מאת הלשכה&quot; קרי &quot;אישור מאת פקיד השיקום&quot;.

@ 7. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל&quot;א-1971&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בתמוז תשל&quot;א (19 ביולי 1971)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>adafivmuqvghnosv61waz5s67a9c5f9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470101</id>
    <revision>
      <id>1418096</id>
      <timestamp>2022-08-14T21:06:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי), תש&quot;ל-1970</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3004" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי), תש&quot;ל-1970
=== תקנות בדבר תגמולים לנפגע מובטל בעת טיפול רפואי ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 2273|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי)|2615)); ((תשל&quot;א, 1465|תיקון|2728)); ((תשנ&quot;ו, 583|תיקון|5737)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(1)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, הנני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פרשנות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביטול מעבודה של נכה&quot;, &quot;יום ביטול מלא&quot;, &quot;יום ביטול חלקי&quot;, &quot;נכה המקבל גימלה&quot;, &quot;נכה המובטל כליל&quot;, &quot;נכה המובטל חלקית&quot;, &quot;נכה שטרם שוקם&quot;, &quot;משפחת נכה מרובת ילדים&quot;, &quot;נכה משוקם&quot;, &quot;עבודה רגילה של נכה&quot;, &quot;תגמול יומי של הנכה&quot; - כמשמעותם [[=תקנות הנכים|בתקנה 1 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי&quot;ד-1954]] (להלן - תקנות הנכים), בשינויים המחוייבים;
:- &quot;נכה&quot; - נפגע מעל לגיל 14 שטרם נקבעה לו דרגת נכות.

@ 2. החלת [[+|תקנות]] (תיקון: תשל&quot;א, תשנ&quot;ו)
: (א) [[+|תקנות 14]], [[+|14א]], [[+|14ב]], [[+|14ד]] [[ו-15 לתקנות הנכים]] יחולו לענין נפגע, בשינויים המחוייבים, בכפוף לאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) הוראות [[הפרק הששי לתקנות הנכים]] לגבי שימוש במכשירי תנועה יחולו על נפגע, בשינויים המחוייבים.

@ 3. תגמול לנכה בגיל מעל 14
: (א) נכה בגיל מעל 14 ומתחת ל-18 שבתכוף לפני הזדקקותו לתגמולים לפי [[תקנה 14 לתקנות הנכים]] (להלן - התקופה הקובעת) לא עבד עבודה רגילה - התגמול בעת טיפולו הרפואי יהיה כל עוד לא מלאו לו 18 שנה - מחצית השיעור המשתלם לנכה שמלאו לו 18 שנה בהתאם [[לתקנה 14א(א)(1) לתקנות הנכים]] (להלן - מחצית השיעור).
: (ב) עבד הנכה בתקופה הקובעת בעבודה רגילה, התגמול בעת טיפולו הרפואי יהיה כל עוד ולא מלאו לו 18 שנה הכנסתו הרגילה ובלבד שלא תפחת ממחצית השיעור ולא תעלה על המקסימום כאמור [[בתקנה 14 לתקנות הנכים]].

@ 4. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (פיצוי בעת טיפול רפואי), תש&quot;ל-1970&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באב תש&quot;ל (31 באוגוסט 1970)
&lt;חתימה&gt; יוסף אלמוגי שר העבודה</text>
      <sha1>bhmua3p23f167c1fc4wr4k7ys1buy5m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470102</id>
    <revision>
      <id>1418099</id>
      <timestamp>2022-08-14T21:12:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות), התש&quot;ס-2000</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1558" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות), התש&quot;ס-2000

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 431|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות)|6028)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6א]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. השתתפות המדינה בביטוח למקרה מוות
: נפגע הזכאי לתגמול, שנערך לזכותו למקרה מותו ביטוח חיים על ידי הארגון היציג, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בגובה הסכום שבו משתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח לפי [[סעיף 43א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], [[ותקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מוות של נכה), התשל&quot;ו-1976]].

@ 2. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ניכוי לארגון יציג), התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - יום התחילה), והן יחולו בתום 90 ימים מיום התחילה.

&lt;פרסום&gt; א' באדר ב' התש&quot;ס (8 במרס 2000)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>a96m3i830dq34iqkk5lujgr1cy4xq9r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470103</id>
    <revision>
      <id>1418101</id>
      <timestamp>2022-08-14T21:19:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה), התשע&quot;ב-2011</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18157" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה), התשע&quot;ב-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 42|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)|7041)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7ד(א)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אבדן הכנסה בפועל&quot; - ממוצע הכנסתו החודשית הקודמת של האפוטרופוס המגדל ברבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום בניכוי הכנסתו הקיימת;
:- &quot;אפוטרופוס מגדל&quot; - אדם שקטין יתום נמצא בחזקתו והוא מונה לאפוטרופוס על גופו, או הורה מאמץ לקטין יתום;
:- &quot;אפוטרופוס מגדל ראשון&quot; - אפוטרופוס מגדל שהוא בן זוג במשפחה מגדלת ואשר יראו אותו כאפוטרופוס מגדל ראשון לצורך קבלת זכויות לפי תקנות אלה, בהתאם [[לתקנה 2(ב)]];
:- &quot;אפוטרופוס מגדל שני&quot; - אפוטרופוס מגדל שהוא בן זוג במשפחה מגדלת ואשר יראו אותו כאפוטרופוס מגדל שני לצורך קבלת זכויות לפי תקנות אלה, בהתאם [[לתקנה 2(ב)]];
:- &quot;הכנסה קודמת&quot; -
:: (1) לגבי אפוטרופוס מגדל שביום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום היה מבוטח כאמור [[חוק הביטוח הלאומי=|בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח]] - הכנסה שבעדה שולמו דמי הביטוח הלאומי ברבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום;
:: (2) לגבי אפוטרופוס מגדל שהיה מבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א) לחוק הביטוח]] - הכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד רבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום;
:- &quot;הכנסה קיימת&quot; -
:: (1) לגבי אפוטרופוס מגדל שהוא מבוטח כאמור [[בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח]] - הכנסה שבעדה משולמים דמי הביטוח הלאומי;
:: (2) לגבי אפוטרופוס מגדל שהוא מבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א) לחוק הביטוח]] - הכנסה המשמשת יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד רבע השנה הקודמת;
:- &quot;מדד&quot; - כהגדרתו [[בחוק הביטוח]];
:- &quot;משפחה מגדלת&quot; - בני זוג שהם אפוטרופוסים מגדלים;
:- &quot;קטין יתום&quot; - מי ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה וטרם מלאו לו 18 שנים;
:- &quot;שכר ממוצע&quot; - כמשמעותו [[+|בסעיפים 1]] [[ו-2 לחוק הביטוח]].

== פרק ב': הגשת תביעה לתשלום כאפוטרופוס מגדל או כמשפחה מגדלת ==

@ 2. הגשת תביעה
: (א) אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת יגישו אל המוסד תביעה לתשלום לפי תקנות אלה.
: (ב) משפחה מגדלת המגישה תביעה כאמור תבחר, בעת הגשת התביעה, מי מבני הזוג ייחשב &quot;אפוטרופוס מגדל ראשון&quot; ומי ייחשב &quot;אפוטרופוס מגדל שני&quot;; בחרה משפחה מגדלת כאמור, תחייב בחירתה במשך תקופת הזכאות לפי תקנות אלה.
: (ג) תשלומים לפי תקנות אלה ישולמו לאפוטרופוס מגדל או למשפחה מגדלת, לאחר מינויים ככאלה, בעד התקופה שבה שהו הקטינים היתומים בחזקתם, גם אם תקופה זו קדמה למינוים כאפוטרופוסים מגדלים.

== פרק ג': תנאי התשלום וגובהו ==

@ 3. תשלום לאפוטרופוס מגדל לקטין יתום
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם קטין יתום, יהיו זכאים לתשלום חודשי בתנאים ובשיעורים המפורטים להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה שלאחר קבלת הקטין היתום לחזקתו (בתקנות אלה - השנה הראשונה), או עד שימלאו לקטין היתום שלוש שנים, לפי המאוחר, זכאי אפוטרופוס מגדל ראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) מתום אחת התקופות כאמור בפסקה (1), לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה של שלושת רבעי שווי השכר הממוצע או בגובה של שלושת רבעי שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי שניים מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום השנה הראשונה או התקופה השנייה, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה של מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי שניים מהשכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 4. תשלום לאפטורופוס מגדל לשני קטינים יתומים
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם שני קטינים יתומים, יהיו זכאים לתשלום חודשי בתנאים ובשיעורים המפורטים להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה האמורה בפסקה (1) טרם מלאו לקטין היתום הצעיר מבין השניים שלוש שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר שלוש שנים, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס השני זכאי לתשלום חודשי בגובה של מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה האמורה לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר מביניהם שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה, עד שווי של פי שניים מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתוםהשנההראשונהאוהתקופההשנייה,לפיהמאוחר,עדשימלאולקטיןהיתום הצעיר מביניהם חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או בגובה מחצית אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי פי שניים מהשכר הממוצע;
: (5) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 5. תשלום לאפטורופוס מגדל לשלושה קטינים יתומים
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם שלושה קטינים יתומים, יהיו זכאים לתשלום בתנאים ובשיעורים כמפורט להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה הראשונה טרם מלאו שלוש שנים לקטין היתום הצעיר מבין השלושה, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם עד שימלאו לו שלוש שנים, ובלבד שסך כל התשלום למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר מבין השלושה שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס המגדל השני זכאי לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי שלושה מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השנייה, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי של פי שניים מהשכר הממוצע;
: (5) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 6. תשלום לאפטורופוס מגדל לארבעה קטינים יתומים או יותר
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם ארבעה קטינים יתומים או יותר, זכאים לתשלום בתנאים ובשיעורים כמפורט להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה אבדן הכנסתם בפועל או בגובה השכר הממוצע, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה הראשונה טרם מלאו שבע שנים לקטין היתום הצעיר מבין הקטינים היתומים, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע בניכוי או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שימלאו לו שבע שנים,ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס המגדל השני זכאי לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי שלושה מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 7. אפוטרופוס מגדל יחיד
: (א) כל האמור בתקנות אלה לגבי אפוטרופוס מגדל ראשון, יחול בהתאמה גם על אפוטרופוס מגדל שהוא מגדל יחיד.
: (ב) כל האמור בתקנות אלה לעניין סך כל התשלומים החודשיים לתקופה למשפחה מגדלת, יחול בהתאמה גם על אפוטרופוס מגדל שהוא מגדל יחיד.

== פרק ד': תחילה והוראת מעבר ==

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה בתום שלושה חודשים החל ב-1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן - יום התחילה); ואולם רשאי המוסד לדחות את מועד תשלומם של תשלומים המגיעים לפי תקנות אלה בעד יום התחילה ואילך, למועד שלא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה.

@ 9. מענק חד-פעמי בעבור תקופות שקדמו ליום התחילה
: (א) אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת שבתקופה שמיום ב' בתשרי התשס&quot;א (1 באוקטובר 2000) עד יום התחילה היו בחזקתם קטין יתום או קטינים יתומים שטרם מלאו להם באותה תקופה שמונה עשרה שנים, זכאים למענק חד-פעמי, בעד חלק התקופה כאמור שבו היו הקטינים היתומים בחזקתם, בסכום השווה לסך התשלומים שהיו זכאים להם לו היו תקנות אלה בתוקף ביום שבו קיבלו את הקטינים היתומים לחזקתם.
: (ב) על חישוב סכום המענק כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) לגבי תשלומים המבוססים על אבדן הכנסה בפועל, יחושב סכום המענק בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום המענק, לעומת המדד שפורסם במועדים שבהם היו משולמים התשלומים לו היו תקנות אלה בתוקף, כאמור;
:: (2) לגבי תשלומים המבוססים על שכר ממוצע, יחושב סכום המענק לפי השכר הממוצע כפי שהוא ביום התחילה.
: (ג) מהמענק האמור בתקנת משנה (א) ינוכו סכומים ששולמו מאוצר המדינה, לפני יום התחילה, לאפוטרופוס מגדל או למשפחה מגדלת בעד אבדן הכנסתם; סכומים כאמור בתקנת משנה זו יוצמדו לפי השינוי שחל במדד כפי שפורסם סמוך לפני יום התחילה, לעומת המדד שפורסם לגבי החודש שבו שולמו סכומים כאמור.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באב התשע&quot;א (29 באוגוסט 2011)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר הרווחה והשירותים החברתיים</text>
      <sha1>cuj28ykwd2nkkjgtj4iyaq8oysz2zi0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418133</id>
      <parentid>1418101</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18168" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה), התשע&quot;ב-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 42|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תשלום לאפוטרופוס מגדל שמונה ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה)|7041)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7ד(א)]] [[+|ו-21]] [[=החוק|לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אבדן הכנסה בפועל&quot; - ממוצע הכנסתו החודשית הקודמת של האפוטרופוס המגדל ברבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום בניכוי הכנסתו הקיימת;
:- &quot;אפוטרופוס מגדל&quot; - אדם שקטין יתום נמצא בחזקתו והוא מונה לאפוטרופוס על גופו, או הורה מאמץ לקטין יתום;
:- &quot;אפוטרופוס מגדל ראשון&quot; - אפוטרופוס מגדל שהוא בן זוג במשפחה מגדלת ואשר יראו אותו כאפוטרופוס מגדל ראשון לצורך קבלת זכויות לפי תקנות אלה, בהתאם [[לתקנה 2(ב)]];
:- &quot;אפוטרופוס מגדל שני&quot; - אפוטרופוס מגדל שהוא בן זוג במשפחה מגדלת ואשר יראו אותו כאפוטרופוס מגדל שני לצורך קבלת זכויות לפי תקנות אלה, בהתאם [[לתקנה 2(ב)]];
:- &quot;הכנסה קודמת&quot; -
:: (1) לגבי אפוטרופוס מגדל שביום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום היה מבוטח כאמור [[חוק הביטוח הלאומי=|בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח]] - הכנסה שבעדה שולמו דמי הביטוח הלאומי ברבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום;
:: (2) לגבי אפוטרופוס מגדל שהיה מבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א) לחוק הביטוח]] - הכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד רבע השנה שקדם ליום שבו קיבל לחזקתו קטין יתום;
:- &quot;הכנסה קיימת&quot; -
:: (1) לגבי אפוטרופוס מגדל שהוא מבוטח כאמור [[בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח]] - הכנסה שבעדה משולמים דמי הביטוח הלאומי;
:: (2) לגבי אפוטרופוס מגדל שהוא מבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א) לחוק הביטוח]] - הכנסה המשמשת יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד רבע השנה הקודמת;
:- &quot;מדד&quot; - כהגדרתו [[בחוק הביטוח]];
:- &quot;משפחה מגדלת&quot; - בני זוג שהם אפוטרופוסים מגדלים;
:- &quot;קטין יתום&quot; - מי ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה וטרם מלאו לו 18 שנים;
:- &quot;שכר ממוצע&quot; - כמשמעותו [[+|בסעיפים 1]] [[ו-2 לחוק הביטוח]].

== פרק ב': הגשת תביעה לתשלום כאפוטרופוס מגדל או כמשפחה מגדלת ==

@ 2. הגשת תביעה
: (א) אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת יגישו אל המוסד תביעה לתשלום לפי תקנות אלה.
: (ב) משפחה מגדלת המגישה תביעה כאמור תבחר, בעת הגשת התביעה, מי מבני הזוג ייחשב &quot;אפוטרופוס מגדל ראשון&quot; ומי ייחשב &quot;אפוטרופוס מגדל שני&quot;; בחרה משפחה מגדלת כאמור, תחייב בחירתה במשך תקופת הזכאות לפי תקנות אלה.
: (ג) תשלומים לפי תקנות אלה ישולמו לאפוטרופוס מגדל או למשפחה מגדלת, לאחר מינויים ככאלה, בעד התקופה שבה שהו הקטינים היתומים בחזקתם, גם אם תקופה זו קדמה למינוים כאפוטרופוסים מגדלים.

== פרק ג': תנאי התשלום וגובהו ==

@ 3. תשלום לאפוטרופוס מגדל לקטין יתום
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם קטין יתום, יהיו זכאים לתשלום חודשי בתנאים ובשיעורים המפורטים להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה שלאחר קבלת הקטין היתום לחזקתו (בתקנות אלה - השנה הראשונה), או עד שימלאו לקטין היתום שלוש שנים, לפי המאוחר, זכאי אפוטרופוס מגדל ראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) מתום אחת התקופות כאמור בפסקה (1), לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה של שלושת רבעי שווי השכר הממוצע או בגובה של שלושת רבעי שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי שניים מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום השנה הראשונה או התקופה השנייה, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה של מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי של פי שניים מהשכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 4. תשלום לאפטורופוס מגדל לשני קטינים יתומים
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם שני קטינים יתומים, יהיו זכאים לתשלום חודשי בתנאים ובשיעורים המפורטים להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה האמורה בפסקה (1) טרם מלאו לקטין היתום הצעיר מבין השניים שלוש שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר שלוש שנים, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס השני זכאי לתשלום חודשי בגובה של מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה האמורה לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר מביניהם שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה, עד שווי של פי שניים מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השנייה, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר מביניהם חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או בגובה מחצית אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד לשווי פי שניים מהשכר הממוצע;
: (5) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 5. תשלום לאפטורופוס מגדל לשלושה קטינים יתומים
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם שלושה קטינים יתומים, יהיו זכאים לתשלום בתנאים ובשיעורים כמפורט להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה הראשונה טרם מלאו שלוש שנים לקטין היתום הצעיר מבין השלושה, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם עד שימלאו לו שלוש שנים, ובלבד שסך כל התשלום למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר מבין השלושה שבע שנים (להלן - התקופה השנייה), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס המגדל השני זכאי לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי שלושה מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השנייה, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או בגובה אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי של פי שניים מהשכר הממוצע;
: (5) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 6. תשלום לאפטורופוס מגדל לארבעה קטינים יתומים או יותר
: אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת אשר קיבלו לחזקתם ארבעה קטינים יתומים או יותר, זכאים לתשלום בתנאים ובשיעורים כמפורט להלן:
: (1) עד תום השנה הראשונה זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה אבדן הכנסתם בפועל או בגובה השכר הממוצע, לפי הגבוה מביניהם, ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (2) היה ובתום השנה הראשונה טרם מלאו שבע שנים לקטין היתום הצעיר מבין הקטינים היתומים, זכאים האפוטרופוס המגדל הראשון והאפוטרופוס המגדל השני, כל אחד, לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע בניכוי או בגובה אבדן הכנסתם בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שימלאו לו שבע שנים,ובלבד שסך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי ארבעה מגובה השכר הממוצע;
: (3) מתום התקופה כאמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר חמש עשרה שנים (להלן - התקופה השלישית), זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה השכר הממוצע או אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, והאפוטרופוס המגדל השני זכאי לתשלום חודשי בגובה מחצית השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם; סך כל התשלום החודשי למשפחה מגדלת בתקופה זו לא יעלה על שווי של פי שלושה מגובה השכר הממוצע;
: (4) מתום השנה הראשונה או התקופה השלישית, לפי המאוחר, עד שימלאו לקטין היתום הצעיר ביותר שמונה עשרה שנים, זכאי האפוטרופוס המגדל הראשון לתשלום חודשי בגובה מחצית שווי השכר הממוצע או מחצית שווי אבדן הכנסתו בפועל, לפי הגבוה מביניהם, עד שווי השכר הממוצע.

@ 7. אפוטרופוס מגדל יחיד
: (א) כל האמור בתקנות אלה לגבי אפוטרופוס מגדל ראשון, יחול בהתאמה גם על אפוטרופוס מגדל שהוא מגדל יחיד.
: (ב) כל האמור בתקנות אלה לעניין סך כל התשלומים החודשיים לתקופה למשפחה מגדלת, יחול בהתאמה גם על אפוטרופוס מגדל שהוא מגדל יחיד.

== פרק ד': תחילה והוראת מעבר ==

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה בתום שלושה חודשים החל ב-1 בחודש שלאחר פרסומן (להלן - יום התחילה); ואולם רשאי המוסד לדחות את מועד תשלומם של תשלומים המגיעים לפי תקנות אלה בעד יום התחילה ואילך, למועד שלא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה.

@ 9. מענק חד-פעמי בעבור תקופות שקדמו ליום התחילה
: (א) אפוטרופוס מגדל או משפחה מגדלת שבתקופה שמיום ב' בתשרי התשס&quot;א (1 באוקטובר 2000) עד יום התחילה היו בחזקתם קטין יתום או קטינים יתומים שטרם מלאו להם באותה תקופה שמונה עשרה שנים, זכאים למענק חד-פעמי, בעד חלק התקופה כאמור שבו היו הקטינים היתומים בחזקתם, בסכום השווה לסך התשלומים שהיו זכאים להם לו היו תקנות אלה בתוקף ביום שבו קיבלו את הקטינים היתומים לחזקתם.
: (ב) על חישוב סכום המענק כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות אלה:
:: (1) לגבי תשלומים המבוססים על אבדן הכנסה בפועל, יחושב סכום המענק בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום המענק, לעומת המדד שפורסם במועדים שבהם היו משולמים התשלומים לו היו תקנות אלה בתוקף, כאמור;
:: (2) לגבי תשלומים המבוססים על שכר ממוצע, יחושב סכום המענק לפי השכר הממוצע כפי שהוא ביום התחילה.
: (ג) מהמענק האמור בתקנת משנה (א) ינוכו סכומים ששולמו מאוצר המדינה, לפני יום התחילה, לאפוטרופוס מגדל או למשפחה מגדלת בעד אבדן הכנסתם; סכומים כאמור בתקנת משנה זו יוצמדו לפי השינוי שחל במדד כפי שפורסם סמוך לפני יום התחילה, לעומת המדד שפורסם לגבי החודש שבו שולמו סכומים כאמור.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באב התשע&quot;א (29 באוגוסט 2011)
&lt;חתימה&gt; משה כחלון שר הרווחה והשירותים החברתיים</text>
      <sha1>86sgywr9h63s6gs4uwnhsk26lrgr4iv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470104</id>
    <revision>
      <id>1418102</id>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417722] כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15801" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש)}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם אספקה“ – הסכם בין מט״ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם עבר“ – הסכמים שנחתמו בין מט״ש לספק לפני ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|בסעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין“ – מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין באיכות בסיסית“ – מים שסיפק מט״ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין לאספקה“ – מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|בסעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל השבה“ – מערכת לאספקת מי קולחין ממט״ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול בין־אזורי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ־7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול מקומי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן קצה“ – מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפקה“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החורף“ – התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקיץ“ – התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים}}
{{ח:תת|(א)}} מט״ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט״ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

{{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|4|חובת התשלום}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט״ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

{{ח:סעיף|5|משלוח החיוב}}
{{ח:ת}} המט״ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

{{ח:סעיף|6|מועד החיוב}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

{{ח:סעיף|7|הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ד|סימן ד׳ בפרק רביעי לחוק}}.

{{ח:סעיף|8|עדכון התעריפים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}, בשינויים המחויבים לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\methit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פסקה (2) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”A“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”B“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pa“ – 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Ps“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(2)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pw“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pi“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול בין־אזורי.

{{ח:סעיף|9|תעריפי קולחין לניצול מקומי|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} בתקופת החורף – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תת|(2)}} בתקופת הקיץ – 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|10|תעריפי קולחין לניצול בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין־אזורי, ישלם ספק תעריף בסך – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|11|תעריפי קולחין באיכות בסיסית|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף – 0 שקלים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|12|חיוב מט״ש בתעריף קולחין|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, מט״ש המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר ועדת החריגים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין}}, אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט״ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המט״ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}} בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} יראו את המט״ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|13|בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט״ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 8|סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט״ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|15|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} –
{{ח:תת|(א)}} הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט״ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

{{ח:סעיף|16|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) יראו מט״ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} מט״ש השפד״ן – 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מט״ש כרמיאל – 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מט״ש תנובות – 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:חתימות|כ׳ באלול התש״ע (30 באוגוסט 2010)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tsbkha0iln3ftrxyuwtp0vqcys4nfx0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418146</id>
      <parentid>1418102</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1418141]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15803" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש)}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם אספקה“ – הסכם בין מט״ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם עבר“ – הסכמים שנחתמו בין מט״ש לספק לפני ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|בסעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין“ – מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין באיכות בסיסית“ – מים שסיפק מט״ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין לאספקה“ – מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|בסעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל השבה“ – מערכת לאספקת מי קולחין ממט״ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול בין־אזורי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ־7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול מקומי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן קצה“ – מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפקה“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החורף“ – התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקיץ“ – התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים}}
{{ח:תת|(א)}} מט״ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט״ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

{{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|4|חובת התשלום}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט״ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

{{ח:סעיף|5|משלוח החיוב}}
{{ח:ת}} המט״ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

{{ח:סעיף|6|מועד החיוב}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

{{ח:סעיף|7|הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ד|סימן ד׳ בפרק רביעי לחוק}}.

{{ח:סעיף|8|עדכון התעריפים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}, בשינויים המחויבים לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\methit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פסקה (2) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”A“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”B“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pa“ – 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Ps“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(2)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pw“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”Pi“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול בין־אזורי.

{{ח:סעיף|9|תעריפי קולחין לניצול מקומי|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} בתקופת החורף – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תת|(2)}} בתקופת הקיץ – 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|10|תעריפי קולחין לניצול בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין־אזורי, ישלם ספק תעריף בסך – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|11|תעריפי קולחין באיכות בסיסית|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף – 0 שקלים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|12|חיוב מט״ש בתעריף קולחין|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, מט״ש המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר ועדת החריגים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין}}, אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט״ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המט״ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}} בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} יראו את המט״ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|13|בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט״ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 8|סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט״ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|15|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} –
{{ח:תת|(א)}} הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט״ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

{{ח:סעיף|16|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) יראו מט״ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} מט״ש השפד״ן – 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מט״ש כרמיאל – 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מט״ש תנובות – 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:חתימות|כ׳ באלול התש״ע (30 באוגוסט 2010)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1psf95fhklo819ojkln1f9sf69ag70p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418158</id>
      <parentid>1418146</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:30:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418151]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15881" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש)}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש) (עדכון תעריפים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם אספקה“ – הסכם בין מט״ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם עבר“ – הסכמים שנחתמו בין מט״ש לספק לפני ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|בסעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין“ – מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין באיכות בסיסית“ – מים שסיפק מט״ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי קולחין לאספקה“ – מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|בסעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל השבה“ – מערכת לאספקת מי קולחין ממט״ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול בין־אזורי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ־7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין לניצול מקומי“ – מי קולחין ממט״ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן קצה“ – מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפקה“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת החורף“ – התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הקיץ“ – התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים}}
{{ח:תת|(א)}} מט״ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט״ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

{{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|4|חובת התשלום}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט״ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

{{ח:סעיף|5|משלוח החיוב}}
{{ח:ת}} המט״ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

{{ח:סעיף|6|מועד החיוב}}
{{ח:ת}} ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

{{ח:סעיף|7|הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ד|סימן ד׳ בפרק רביעי לחוק}}.

{{ח:סעיף|8|עדכון התעריפים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}, בשינויים המחויבים לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\mathit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פסקה (2) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;A&lt;/math&gt;“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;B&lt;/math&gt;“ – החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Pa&lt;/math&gt;“ – 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Ps&lt;/math&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(2)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Pw&lt;/math&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Pi&lt;/math&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1)}} למי קולחין לאספקה בניצול בין־אזורי.

{{ח:סעיף|9|תעריפי קולחין לניצול מקומי|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} בתקופת החורף – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תת|(2)}} בתקופת הקיץ – 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|10|תעריפי קולחין לניצול בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין־אזורי, ישלם ספק תעריף בסך – 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|11|תעריפי קולחין באיכות בסיסית|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף – 0 שקלים למטר מעוקב.

{{ח:סעיף|12|חיוב מט״ש בתעריף קולחין|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, מט״ש המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר ועדת החריגים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין}}, אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט״ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המט״ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 8}} בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} יראו את המט״ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

{{ח:סעיף|13|בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט״ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 8|סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט״ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|15|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} –
{{ח:תת|(א)}} הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט״ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

{{ח:סעיף|16|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) יראו מט״ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} מט״ש השפד״ן – 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מט״ש כרמיאל – 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מט״ש תנובות – 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

{{ח:חתימות|כ׳ באלול התש״ע (30 באוגוסט 2010)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qqtxsspgh4chgv9vvzdslf9hm5jmr4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470105</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)" />
    <revision>
      <id>1418103</id>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="106" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]</text>
      <sha1>978wxputr195zfro2fqvcgj0455h4bx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470106</id>
    <revision>
      <id>1418104</id>
      <timestamp>2022-08-15T00:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2021 33</title>
    <ns>10</ns>
    <id>470108</id>
    <revision>
      <id>1418113</id>
      <timestamp>2022-08-15T05:33:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ציטוט|תוכן=עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן אֵין לָאָדָ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="707" xml:space="preserve">{{ציטוט|תוכן=עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.|מקור=[[משיבת נפש/ב]]|מרכאות=כן}}</text>
      <sha1>sb2p8o1z712j535ir3gthvyxbqtzcfm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ילקוט שמעוני תורה קלט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470109</id>
    <revision>
      <id>1418114</id>
      <timestamp>2022-08-15T05:44:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|ילקוט שמעוני|תורה|קלח|קלט|קמ}}  '''רמז קלט'''{{ש}} &lt;קטע התחלה=בראשית לו ו/&gt;'''&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ילקוט שמעוני|תורה|קלח|קלט|קמ}}

'''רמז קלט'''{{ש}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לו ו/&gt;'''</text>
      <sha1>49bnrgwp1ijaxytbpfxiev6u47hba3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418115</id>
      <parentid>1418114</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T05:48:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="886" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ילקוט שמעוני|תורה|קלח|קלט|קמ}}

'''רמז קלט'''{{ש}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לו כ/&gt;מאי '''גבול ראשונים'''? אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן, דכתיב: '''אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ.''' אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו? אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים: מלא קנה זה לזיתים. '''חורי,''' שמריחין את הארץ כחויא. למה נקרא שמם חוי? שטועמין את הארץ לאיזה דבר ראויה, כנחש שמאכלו עפר. 

'''חורי.''' רב אחא בר יעקב אמר: שנעשו בני חורין מנכסיהן, כדכתיב: &quot;ובני עשו יירשום&quot;, ולא הצריכו לעבוד את אדמתן:&lt;קטע סוף=בראשית לו כ/&gt;</text>
      <sha1>6lvx80aii5m1ri2gu2cnnl9uosfk40e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418117</id>
      <parentid>1418115</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T05:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>העברה מרמז הקודם כי כאן מקומו</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1193" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ילקוט שמעוני|תורה|קלח|קלט|קמ}}

'''רמז קלט'''{{ש}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לו כ/&gt;קים להו לרבנן דחמשה זרעונים בשיתא טפחים לא ינקי מהדדי, מנלן [דהא] דקים להו לרבנן מילתא היא? דאמר ר' יוחנן: &quot;לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים&quot;, גבול אשר גבלו ראשונים לא תסיג. מאי '''גבול ראשונים'''? אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן, דכתיב: '''אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ.''' אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו? אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים: מלא קנה זה לזיתים. '''חורי,''' שמריחין את הארץ כחויא. למה נקרא שמם חוי? שטועמין את הארץ לאיזה דבר ראויה, כנחש שמאכלו עפר. 

'''חורי.''' רב אחא בר יעקב אמר: שנעשו בני חורין מנכסיהן, כדכתיב: &quot;ובני עשו יירשום&quot;, ולא הצריכו לעבוד את אדמתן:&lt;קטע סוף=בראשית לו כ/&gt;</text>
      <sha1>4ayjm3pupulbk27mds95dx64viamoyx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:Rh</title>
    <ns>10</ns>
    <id>470110</id>
    <redirect title="תבנית:כותרת רצה" />
    <revision>
      <id>1418118</id>
      <timestamp>2022-08-15T06:05:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תבנית:RunningHeader]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40" xml:space="preserve">#הפניה [[תבנית:RunningHeader]]</text>
      <sha1>6if7f813go96awp6ywy978m499dq4xa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418119</id>
      <parentid>1418118</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T06:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[תבנית:RunningHeader]] לדף [[תבנית:כותרת רצה]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44" xml:space="preserve">#הפניה [[תבנית:כותרת רצה]]</text>
      <sha1>cs3m2oqnom5jiytecz8ww2ec1jonrk6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מהפך פשטא</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470111</id>
    <revision>
      <id>1418125</id>
      <timestamp>2022-08-15T06:33:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>gi3sm3q1a0nf5tekhw24kns2u0drk2l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418127</id>
      <parentid>1418125</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="401" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

== עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין ==

מהפך שלום, מה מקור עריכתך לדף [[חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א]]?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>c8koi74bx9ao0fpipevtni9l1ojosbq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418128</id>
      <parentid>1418127</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T07:07:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מהפך פשטא</username>
        <id>34032</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="589" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

== עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין ==

מהפך שלום, מה מקור עריכתך לדף [[חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א]]?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

:ספר חידושי הרמב&quot;ן המודפס. [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 10:07, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>7s0eux4rigziuev2fgcd81w0h4lq11o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418150</id>
      <parentid>1418128</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="724" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

== עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין ==

מהפך שלום, מה מקור עריכתך לדף [[חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א]]?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

:ספר חידושי הרמב&quot;ן המודפס. [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 10:07, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
::באיזו מהדורה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:00, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>38d2ktgbwbw4l3wsae9vjqhpmj3prj6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418163</id>
      <parentid>1418150</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T09:38:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מהפך פשטא</username>
        <id>34032</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="932" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

== עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין ==

מהפך שלום, מה מקור עריכתך לדף [[חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א]]?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

:ספר חידושי הרמב&quot;ן המודפס. [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 10:07, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
::באיזו מהדורה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:00, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
:::המרכז לחינוך תורני זכרון יעקב תשע&quot;ח [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 12:38, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>3lyabfx41nloll5lgke8it2reiq64n9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418168</id>
      <parentid>1418163</parentid>
      <timestamp>2022-08-15T11:11:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1399" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:33, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

== עריכתך ברמב&quot;ן לקידושין ==

מהפך שלום, מה מקור עריכתך לדף [[חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/קידושין/פרק א]]?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

:ספר חידושי הרמב&quot;ן המודפס. [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 10:07, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
::באיזו מהדורה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:00, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
:::המרכז לחינוך תורני זכרון יעקב תשע&quot;ח [[משתמש:מהפך פשטא|מהפך פשטא]] ([[שיחת משתמש:מהפך פשטא|שיחה]]) 12:38, 15 באוגוסט 2022 (IDT)
::::צריך לבדוק (בהסבר שהם נותנים בהקדמתם לגבי אופן עבודתם) לפני שמגיהים על פי הנוסח שלהם, אם אין על זה זכויות יוצרים. אם הם עשו עבודה מקורית של השוואת נוסחאות וכתבי יד, אסור לנו להשתמש בנוסח שלהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:11, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>e8crskjwd5aijp2i3fik3hc8841vy2i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מהפך פשטא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470112</id>
    <revision>
      <id>1418126</id>
      <timestamp>2022-08-15T06:34:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (אבזרים חוסכי מים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470113</id>
    <revision>
      <id>1418142</id>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417727] כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8816" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 585|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 9א|סעיפים 9א(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|ו־21(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר חוסך מים“ – אבזר או מוצר אשר התקנתו ושימוש נכון בו יגרמו לחיסכון משמעותי בצריכת המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר חוסך מים אנטי ונדלי“ – אבזר חוסך מים שאינו ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד ומצמצם את האפשרות להשחתת האבזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבזר חוסך מים מאושר“ – אבזר חוסך מים הנכלל ברשימה שפורסמה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צנרת הספקת מים“ – צינור המוביל מים אל הצרכן ומחובר לצנרת הספקת המים הציבורית או למקור אחר של הספקת מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תו כחול“ – היתר לסימון אבזר חוסך מים שנתן מנהל הרשות לאבזר הנכלל בסוג האבזרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.

{{ח:סעיף|2|פרסום רשימת אבזרים חוסכי מים}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות הממשלתית תיתן היתר לאבזר חוסך מים שאישרה ותפרסם רשימה של אבזרים חוסכי מים מאושרים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/departments/general/water-saving-accessories|רשימת אביזרים חוסכים באתר רשות המים}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הפרסום לפי סעיף קטן (א) ייעשה באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ובמקומות נוספים לפי החלטת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} אבזר חוסך מים מאושר יסומן בתו כחול.

{{ח:סעיף|3|חובת התקנת אבזרים חוסכי מים}}
{{ח:תת|(א)}} בקבועות השרברבות המותקנות בצנרת הספקת המים במבנים של הגופים הציבוריים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}} (להלן – מבנה ציבורי) יותקנו אבזרים חוסכי מים מאושרים בהתאם לסוגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 להלן}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המעוניין בקבלת פטור מהתקנת אבזרים חוסכי מים במבנה או בחלק ממבנה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 9א|סעיף 9א(ב) לחוק}}, יגיש בקשה לרשות הממשלתית מלווה באסמכתה מקצועית מתאימה בדבר מצבו הפיזי של המבנה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות הממשלתית רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת המבנים שקיבלו פטור לפי סעיף קטן (ב) ואת הנימוקים לכך; ואולם פרסום כאמור לגבי פטור שניתן למבנה או לחלק ממבנה שבבעלותו או בהחזקתו של אחד הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 9ב|בפסקאות (1) עד (7) להגדרה {{ח:הערה|”}}מערכת הביטחון{{ח:הערה|“}} שבסעיף 9ב(ג) לחוק}}, יהיה לאחר התייעצות עם אותו גוף.

{{ח:סעיף|4|סוגי אבזרים חוסכי מים מאושרים}}
{{ח:ת}} סוגי האבזרים חוסכי המים המאושרים לשימוש יהיו סוגי האבזרים המפורטים ברשימה להלן:
{{ח:תת|(1)}} מכל הדחה דו־כמותי;
{{ח:תת|(2)}} משתנה בלא מים;
{{ח:תת|(3)}} וסת ספיקה לברז כיור;
{{ח:תת|(4)}} וסת ספיקה לברז כיור אנטי ונדלי;
{{ח:תת|(5)}} וסת ספיקה למקלח;
{{ח:תת|(6)}} וסת ספיקה למקלח אנטי ונדלי;
{{ח:תת|(7)}} מגביל ספיקה לברז כיור;
{{ח:תת|(8)}} מגביל ספיקה לברז כיור אנטי ונדלי;
{{ח:תת|(9)}} מגביל ספיקה למקלח;
{{ח:תת|(10)}} מגביל ספיקה למקלח אנטי ונדלי;
{{ח:תת|(11)}} ראש מקלח חסכוני;
{{ח:תת|(12)}} מקלח יד חסכוני;
{{ח:תת|(13)}} ברז בעל סגירה אוטומטית;
{{ח:תת|(14)}} ברז בעל פתיחה וסגירה אוטומטיות;
{{ח:תת|(15)}} שסתום הדחה (מזרם).

{{ח:סעיף|5|התקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדאליים}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 1 פרט 5|בפרט 5}} {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 1 פרט 11|ובפרטים 11 עד 14 לתוספת הראשונה לחוק}}, יתקין במבנים שבבעלותו או שבהחזקתו או בחלק מהם, המיועדים לשימוש כלל הציבור ואינם מבני משרדים, אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בפסקאות (4), (6), (8) ו־(10) לסעיף 4}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו על גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3}} {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 1 פרט 4|ו־4 לתוספת הראשונה לחוק}}, לגבי מבנים או חלק מהם שאינם מבני משרדים, אף אם אינם מיועדים לשימוש כלל הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, רשאי לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לקבל פטור מהתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במבנה או בחלק ממנו ואישור להתקנת אבזרים חוסכי מים חלופיים, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין צורך להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת מניעה להתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במקום.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות הממשלתית רשאית להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שאם נוכחה כי התקיים האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, תפטור את הגוף הציבורי מהחובה להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים.
{{ח:תת|(ד)}} נוכחה הרשות הממשלתית כי במבנה או בחלק ממבנה של גוף ציבורי, לרבות גוף ציבורי שאינו מנוי בסעיף קטן (א), נגרמו נזקים חוזרים ונשנים לאבזר חוסך מים, או שאבזר כאמור הוסר ממקומו באופן חוזר ונשנה, רשאית היא להורות לאותו גוף להתקין אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים באותו מקום.

{{ח:סעיף|6|דיווח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות רשאי לדרוש מהגופים הציבוריים דיווח בדבר יישום כללים אלה.

{{ח:סעיף|7|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה באחד לחודש שלאחר פרסומם.

{{ח:חתימות|כ״ח בטבת התשע״א (4 בינואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l0ezxl90t4f589g0z5vsl2hy7tp8r2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (אבזרים חוסכי מים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470114</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (אבזרים חוסכי מים)" />
    <revision>
      <id>1418143</id>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]</text>
      <sha1>ay34we0iyebyc3vucd6suw5c1sh3xgh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (אבזרים חוסכי מים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470115</id>
    <revision>
      <id>1418144</id>
      <timestamp>2022-08-15T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470117</id>
    <revision>
      <id>1418179</id>
      <timestamp>2022-08-15T11:34:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים), התשמ&quot;ה-1984</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2146" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים), התשמ&quot;ה-1984

&lt;מבוא&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 416|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק הנכים)|4739)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(3)]] [[+|ו-21]] [[לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ולאחר התייעצות בועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. פרשנות
: בצו זה -
:- &quot;חוק הביטוח&quot; - [[=חוק הביטוח|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תקנות הנכים&quot; -
:: (1) [[תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה מתפקודי היציבה וההליכה), התשמ&quot;ד-1984]];
:: (2) [[תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל)|תקנות הנכים (תוספת תגמול בשל גיל לנכה בתפקודי היציבה וההליכה), התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;המוסד&quot; - כמשמעותו [[בחוק הביטוח]].

@ 2. החלת התקנות
: תקנות הנכים יחולו על נפגע, בשינויים אלה:
: (1) במקום &quot;רופא מוסמך מקומי&quot; יבוא &quot;רופא מוסמך לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]]&quot; ובמקום &quot;רופא מוסמך ראשי&quot; יבוא &quot;מנהל הענינים הרפואיים של המוסד&quot;;
: (2) במקום &quot;[[תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש&quot;ל-1969]]&quot; יבוא &quot;[[סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]]&quot;;
: (3) במקום &quot;קצין תגמולים&quot; יבוא &quot;פקיד תביעות לפי [[חוק הביטוח]]&quot;.

@ 3. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום כ&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;ד (1 באפריל 1984).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז בחשון התשמ&quot;ה (22 בנובמבר 1984)
&lt;חתימה&gt; משה קצב שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>t9ewveejx9v2zicn852jfecmtn3km8h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470118</id>
    <revision>
      <id>1418180</id>
      <timestamp>2022-08-15T11:35:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים), התשמ&quot;ה-1984</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1316" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים), התשמ&quot;ה-1984

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 416|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים)|4739)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(2)]] [[+|ו-21]] [[לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. החלת סעיפים [[+|מחוק הנכים]]
: (א) [[=החוק|סעיפים 7ג עד 7ה שבחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] (להלן - החוק), יחולו על נפגע הזכאי לתגמול, בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו רופא מוסמך שנתמנה כאמור [[בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]], כרופא שמונה לענין [[סעיף 7ד לחוק]].

@ 2. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום כ&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;ד (1 באפריל 1984).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז בחשון התשמ&quot;ה (22 בנובמבר 1984)
&lt;חתימה&gt; משה קצב שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>3p2n86xweth9eqeeg68rll2ny2vpfjr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אבן עזרא על תהלים יח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470119</id>
    <revision>
      <id>1418183</id>
      <timestamp>2022-08-15T11:39:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפי הפסוקים */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="457" xml:space="preserve">== דפי הפסוקים ==

בינואר השנה העלה אלמוני דפי פסוקים של הפירוש על הפרק.. שמתי קישורים אליהם בכותרות. מישהו יכול לבדוק האם יש יתרון לאחת המהדורות על פני חברתה? תודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח באב ה'תשפ&quot;ב • 14:39, 15 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>28l676pzfom2miqq0xb6g6vtguabiiv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470120</id>
    <revision>
      <id>1418185</id>
      <timestamp>2022-08-15T11:41:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים), התשמ&quot;ז-1986</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1729" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים), התשמ&quot;ז-1986

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 99|צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות לפי חוק משפחות חיילים)|4979)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(3)]] [[+|ו-21]] [[לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], ולאחר התייעצות בועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;תקנות העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה&quot; - [[=תקנות העסקת עובד מעבר לגיל פרישה|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה), התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;עובד&quot; - עובד כמשמעותו [[בסעיף 33א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]].

@ 2. החלת [[+|התקנות]]
: [[תקנות העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה]] יחולו על בן משפחה של נפגע שהוא עובד, בשינויים המחוייבים.

@ 3. תחולה
: תחולתו של צו זה על מי שהגיע לגיל פרישה ביום כ&quot;א באדר ב' התשמ&quot;ו (1 באפריל 1986) ואילך, אף אם עבודתו הופסקה לפני פרסומו, ובלבד שהודיע על רצונו לחזור למקום עבודתו תוך ששים ימים ממועד הפרסום.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בתשרי התשמ&quot;ז (31 באוקטובר 1986)
&lt;חתימה&gt; משה קצב שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>06eg1n8yzmljk4e5t3qzwt0l2efcxm1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>