ביאור:בראשית יא ב

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>68870</id>
    <revision>
      <id>1417979</id>
      <parentid>685254</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T19:37:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4329" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא א|ב|יא ג|הבהרה=כן|קטגוריה=1}}

= מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל? =
{{צמ|'''ויהי בנסעם מקדם''' וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם|בראשית יא ב}}

מאיפה לאיפה הם נסעו?

1. בדברי חז&quot;ל מצאנו &quot;הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה&quot; - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.

2. רש&quot;י פירש שהם נסעו מ{{צ|הר הקדם}} שנזכר בסוף הפרק הקודם (י30), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב {{צ|ויהי מושבם ממשא, בואכה ספרה, הר הקדם. אלה בני שם למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם.}} כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב&quot;דעת מקרא&quot; פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).

3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק {{צ|ויהי בנוסעם מקדם}} משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא [[ביאור:קדם - הר הזיתים|מקדם = בארץ ישראל]] ). '''

בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז&quot;ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב&quot;ם ב&quot;יד-חזקה&quot;, הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער. '''

המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז&quot;ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - &quot;הסיעו עצמם מקדמונו של עולם&quot;.

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]]

לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני: '''

::* [[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]] פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש{{צ|מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם}} (י5), ו{{צ|אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול}} (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
::*אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו {{צ|שפה אחת ודברים אחדים}}, אבל אז ה' בלל את שפתם, {{צ|ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ}} (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר &quot;מנוח עד אברהם&quot;].

&lt;div id=&quot;ftn3&quot;&gt; &lt;/div&gt;

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]] 

&lt;div id=&quot;ftn4&quot;&gt; &lt;/div&gt;

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]]  '''

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-11-02a.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-02-14.
}}
&lt;noinclude&gt;

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?|ביאור:מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?}}}}

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-11-02a.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-11-02a}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא א|ב|יא ג|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>nrih8q1fk1felb3zqq6slfo560ryssa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417988</id>
      <parentid>1417979</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T22:55:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>פסוק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4619" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא א|ב|יא ג|הבהרה=כן|קטגוריה=1|ציטוט=
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.}}

= מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל? =
{{צמ|'''ויהי בנסעם מקדם''' וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם|בראשית יא ב}}

מאיפה לאיפה הם נסעו?

1. בדברי חז&quot;ל מצאנו &quot;הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה&quot; - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.

2. רש&quot;י פירש שהם נסעו מ{{צ|הר הקדם}} שנזכר בסוף הפרק הקודם ([[בראשית י ל]]), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב {{צ|וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם. אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם.}} כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב&quot;דעת מקרא&quot; פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).

3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק {{צ|ויהי בנוסעם מקדם}} משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא [[ביאור:קדם - הר הזיתים|מקדם = בארץ ישראל]] ). '''

בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז&quot;ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב&quot;ם ב&quot;יד-חזקה&quot;, הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער. '''

המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז&quot;ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - &quot;הסיעו עצמם מקדמונו של עולם&quot;.

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]]

לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני: '''

::* [[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]] פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש{{צ|מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם}} (י5), ו{{צ|אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול}} (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
::*אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו {{צ|שפה אחת ודברים אחדים}}, אבל אז ה' בלל את שפתם, {{צ|ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ}} (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר &quot;מנוח עד אברהם&quot;].

&lt;div id=&quot;ftn3&quot;&gt; &lt;/div&gt;

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]] 

&lt;div id=&quot;ftn4&quot;&gt; &lt;/div&gt;

[[ביאור:קדם - הר הזיתים|קדם - הר הזיתים]]  '''

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-11-02a.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-02-14.
}}
&lt;noinclude&gt;

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?|ביאור:מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?}}}}

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-11-02a.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-11-02a}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|יא א|ב|יא ג|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>muvyd9u05ifem0g47zcdop6gl4oet52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר של יום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>90002</id>
    <revision>
      <id>1417969</id>
      <parentid>1417698</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:31:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1939" xml:space="preserve">{{קטן|בכל יום אומרים את המזמר המתאים ליום בשבוע. בימי מועד אומרים בנוסף לכך גם את המזמור המיוחד לאותו המועד. (יש נוהגים לעמוד בשעת קריאת התפילה)}}
=== יום ראשון ===
{{שיר של יום|ראשון בשבת|כד|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שני ===
{{שיר של יום|שני בשבת|מח|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שלישי ===
{{שיר של יום|שלישי בשבת|פב|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום רביעי ===
{{שיר של יום|רביעי בשבת|צד|נוסח={{{נוסח|}}}}}
{{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{צת|תהלים|צה|א|ג}}}}

=== יום חמישי ===
{{שיר של יום|חמישי בשבת|פא|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שישי ===
{{שיר של יום|שישי בשבת|צג|נוסח={{{נוסח|}}}}}

{{מגירה|בימים מיוחדים|
=== יום שבת ===
{{שיר של יום|שבת קודש|צב|נוסח={{{נוסח|}}}}}

=== ראש חודש ===
{{צת|תהלים|קד}}
=== חנוכה ===
{{צת|תהלים|ל}}
===מוצאי יום כיפור===
{{צת|תהלים|פה}}
===צום גדליה ועשרה בטבת===
{{צת|תהלים|פג}}
===תענית אסתר ופורים===
{{צת|תהלים|כב}}
===י&quot;ז בתמוז===
{{צת|תהלים|עט}}
===בבית האבל===
{{צת|תהלים|מט}}
}}

{{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=|כל השאר={{רווח}}
===הושיענו===
{{הוראה למתפללים|בכל יום אחרי שיר של יום אומרים:}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מז|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|כא}}&lt;br&gt;{{צת|תהלים|עב|יח|יט}}}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:שיר של יום]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]</text>
      <sha1>tt9h442banocunaegwqeriv6zdnz63z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראש השנה לב ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166908</id>
    <revision>
      <id>1418010</id>
      <parentid>1313782</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T09:27:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי גדור</username>
        <id>13136</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10447" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ראש השנה|לב|ב|לב א|לג א|פרק=רביעי - יום טוב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''גמ' ''' מלכיות כגון {{ממ|יחזקאל כ|לג}} חי אני נאם ה' [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואע&quot;ג דא&quot;ר נחמן כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן זכרון כגון {{ממ|תהלים עח|לט}} ויזכור כי בשר המה וגו' שופר כגון {{ממ|הושע ה|ח}} תקעו שופר בגבעה וגו' {{שוליים|א}}אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון {{ממ|תהלים צט|א}} ה' מלך ירגזו עמים וכגון {{ממ|תהלים י|טז}} ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון {{ממ|תהלים קלז|ז}} זכור ה' לבני אדום וגו' שופר כגון {{ממ|זכריה ט|יד}} וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב {{ממ|זכריה ט|טו}} ה' צבאות יגן עליהם {{שוליים|ב}}אין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון {{ממ|תהלים קו|ד}} זכרני ה' ברצון עמך וכגון {{ממ|נחמיה ה|יט}} זכרה לי אלהי לטובה פקדונות הרי הן כזכרונות כגון {{ממ|בראשית כא|א}} וה' פקד את שרה וכגון {{ממ|שמות ג|טז}} פקוד פקדתי אתכם דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר {{שוליים|ג}}אינן כזכרונות ולר' יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן כזכרונות וה' פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים דמיא {{ממ|תהלים כד|ז}} שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי (הוא) זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה {{שוליים|ד}}ראשונה שתים שניה שלש דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים {{ממ|תהלים מז|ז}} זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת ושוין {{ממ|תהלים מז|ט}} במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת זכרון שיש בו תרועה כגון {{ממ|ויקרא כג|כד}} שבתון זכרון תרועה מקרא קדש {{שוליים|ה}}אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות [בלבד] מלכות שיש עמו תרועה כגון {{ממ|במדבר כג|כא}} ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו {{שוליים|ו}}אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד תרועה שאין עמה לא כלום כגון {{ממ|במדבר כט|א}} יום תרועה יהיה לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר:

מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא:

אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא ר' יוסי אומר המשלים בתורה ה&quot;ז משובח אימא משלים והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר משלים בתורה {{שוליים|ז}}ואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהויין {{ממ|במדבר כג|כא}} ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו {{ממ|דברים לג|ה}} ויהי בישורון מלך {{ממ|שמות טו|יח}} ה' ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא אמר רב הונא ת&quot;ש {{ממ|דברים ו|ד}} שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד {{שוליים|ח}}מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות {{ממ|דברים ד|לט}} וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים אין עוד {{שוליים|ט}}מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות {{ממ|דברים ד|לה}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו {{שוליים|י}}מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות:

'''מתני'''' {{שוליים|כ}}העובר לפני התיבה ביו&quot;ט של ר&quot;ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל:

'''גמ' ''' מאי שנא שני מתקיע משום {{ממ|משלי יד|כח}} דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת מלך אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות אמר רבי יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו:

מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה {{שוליים|ל}}ליכא הלל מ&quot;ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר&quot;ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:

'''מתני'''' {{שוליים|מ}}שופר של ר&quot;ה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין ע&quot;ג בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה {{שוליים|נ}}אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן {{שוליים|ס}}אין מעכבין את התנוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו {{שוליים|ע}}והמתעסק לא יצא {{שוליים|פ}}והשומע מן המתעסק לא יצא:

'''גמ' ''' מ&quot;ט שופר עשה הוא ויו&quot;ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:

לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה כו':

השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני:

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גמ' דרבים אתו מינה''' - בההיא פקידה:

'''רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים''' - מי הוא זה מלך הכבוד לאו ממניינא:

'''זמרו למלכנו''' - לא קא חשיב רבי יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה אחת:

'''ושוין במלך אלהים כו'''' - דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות:

'''אינו אומרה אלא עם הזכרונות''' - תרועה לאו לשון שופרות הוא עד דמזכיר שופר בהדיא:

'''ומתחיל בתורה ומשלים בנביאים''' - והכתובים בינתיים:

'''היו משלימין בתורה''' - דהוו להו ארבע מן התורה שלש בתחלה ואחת בסוף:

'''ואנן בעינן עשר''' - וארבע מהן תורה דקאמר רבי יוסי משלים בתורה:

'''מתני' העובר לפני התיבה כו' השני מתקיע''' - המתפלל תפלת מוספין מתקיע:

'''גמ' בשעת גזרת המלכות שנו''' - אויבים גזרו שלא יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה לתקוע במוספין: מתני' שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו וכו' ואין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעה:

'''ואין חותכין אותו''' - מפרש בגמרא:

'''אם רצה ליתן לתוכו מים כו'''' - ולא אמרינן קא מתקן מנא:

'''גמ' השתא דרבנן אמרת לא''' - איסור תחומין ופיקוח הגל דליכא למגזר אטו דאורייתא אמרת לא:

'''דאורייתא''' - רוכבין דאיכא למימר שמא יחתוך זמורה ועולה באילן דאיכא למימר שמא יתלוש דאורייתא מיבעיא ויש גמגום בדבר ונראה בעיני דלא גרסינן לה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בשעת''' גזרת המלכות שנו. ואע&quot;פ שבטלה גזרת המלכות לא עבדינן כדמעיקרא אע&quot;ג דזריזין מקדימין למצות דחיישינן שמא יחזור דבר לקלקולו ולפירוש הירושלמי ניחא טפי דמפרש שם שדמו האויבים שנתאספו לתקוע תרועת מלחמה ועמדו עליהם והרגום ולכך. תקנו תקיעות וברכות במוסף דכי חזו דקרו בקריאת שמע ומתפללין וקורין בתורה וחוזרין ומתפללין ותוקעין אמרי בנימוסייהו אינון עסקין כלו' בחוקיהם ובתורתם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ראש השנה/פרק ד|לב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ראש השנה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|ראש השנה|ד|לב|ב}}</text>
      <sha1>d24u8ftjljvkecz72vmpw0xeae51ab3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אורח חיים לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>206755</id>
    <revision>
      <id>1418020</id>
      <parentid>1417908</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:16:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>M.t.lifshits</username>
        <id>6335</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף טז */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39834" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אורח חיים|לא|לב|לג|סדר כתיבת תפילין|52}}
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע א/&gt;מצות תפילין שיכתוב ארבע פרשיות שהן קדש לי כל בכור עד למועדה והיה כי יביאך עד למועדה מימים ימימה כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים ופרשת שמע{{פרשע1|מא|א}}{{פרשע1|בהט|א}}{{פרשע1|מב|א}} עד ובשעריך ופרשת והיה אם שמוע עד על הארץ. 
:{{רמ&quot;א|הגה|וצריך לכתבם{{פרשע1|מב|ב}}{{פרשע1|בהל|א}} כסדר הזה{{פרשע1|בהט|ב}}{{פרשע1|מב|ג}}{{פרשע1|בהל|ב}} לכתוב תחלה הקודמת בתורה. ואם שינה{{פרשע1|בהל|ג}} פסול{{פרשע1|מב|ד}}. ולכתחלה יכתוב של יד קודם{{פרשע1|טז|א}} של ראש{{פרשע1|בהט|ג}}}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע א/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ב/&gt;של ראש יכתוב כל אחת בקלף לבדה ושל יד כותבן כולם בקלף אחד{{פרשע1|טז|ב}}{{פרשע1|בהט|ד}}{{פרשע1|מב|ו}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ג/&gt;יכתבם בדיו שחור{{פרשע1|בהט|ה}}{{פרשע1|מב|ז}}{{פרשע1|בהל|ד}} בין שיש בו מי עפצים{{פרשע1|בהל|ה}} בין שלא{{פרשע1|בהל|ו}} במי עפצים. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן עצים{{פרשע1|מא|ב}}{{פרשע1|בהט|ו}}{{פרשע1|מב|ח}} או שמנים שרוים במי עפצים (מהרי&quot;ל סימן קי&quot;ט) וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן רע&quot;א.}}
כתב אפילו אות אחת{{פרשע1|מב|ט}} בשאר מיני צבעונים{{פרשע1|מב|י}} או בזהב הרי אלו פסולין{{פרשע1|בהל|ז}} אם זרק עפרות זהב{{פרשע1|בהל|ח}} על האותיות מעביר הזהב{{פרשע1|מב|יא}}{{פרשע1|בהל|ט}} וישאר כתב התחתון וכשר אבל אם זרק הזהב על אות מאזכרות אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם{{פרשע1|בהל|י}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ד/&gt;צריך שלא תדבק{{פרשע1|מא|ג}} שום אות בחברתה{{פרשע1|בהט|ז}}{{פרשע1|מב|יב}}{{פרשע1|בהל|יא}} אלא כל אות{{פרשע1|מב|יג}} תהיה מוקפת גויל{{פרשע1|בהל|יב}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ויכתוב כתיבה תמה{{פרשע1|טז|ג}}{{פרשע1|מב|יד}} שלא יחסר אפילו קוצו של יו&quot;ד{{פרשע1|מב|טו}} ויהא מתוייג כהלכתו{{פרשע1|מב|טז}} (טור אורח חיים). ולכתחלה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא יהיו נמחקים מהרה וכן מצוה ליפותן מבחוץ ומבפנים (דברי מרדכי)}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ה/&gt;צריך שיכתוב בימינו{{פרשע1|מב|יז}} אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו. ואם כתב בשמאל{{פרשע1|מב|יח}} פסולים{{פרשע1|מא|ד}}{{פרשע1|בהט|ח}}, אם אפשר למצוא אחרים כתובים בימין. ואיטר{{פרשע1|מא|ה}} יד שמאל דידיה הוי ימין{{פרשע1|מא|ט}}{{פרשע1|מב|יט}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ה/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ו/&gt;אין (צריך) לשרטט{{פרשע1|מא|ו}} כי אם שיטה עליונה{{פרשע1|מא|ז}}{{פרשע1|בהט|י}}{{פרשע1|מב|כ}}{{פרשע1|בהל|יג}} ואם אינו יודע{{פרשע1|מא|ח}} ליישר השטה בלא שרטוט ישרטט{{פרשע1|מב|כא}} כל השורות ולא ישרטט בעופרת{{פרשע1|מב|כב}} מפני שהמקום השרטוט נשאר צבוע. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ויש אומרים שצריך{{פרשע1|בהל|יד}} לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים אף על פי שיודע לכתוב בלא שרטוט וכן נוהגין{{פרשע1|בהל|טו}} (ברוך שאמר ומרדכי וספר תרומה וסמ&quot;ג):}} &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ז/&gt;הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל{{פרשע1|בהל|טז}}. כותבין על הקלף במקום בשר ואם שינה פסול{{פרשע1|בהל|יז}} מהו קלף ומהו דוכסוסטוס העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס ולפי זה כי אמרינן כותבין על הקלף במקום בשר היינו במקום היותר קרוב לבשר דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס וקלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין קלף וכותבים עליהם לצד בשר{{פרשע1|בהל|יח}} שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו{{פרשע1|בהל|יט}} ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הרבה{{פרשע1|בהל|כ}} עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ח/&gt;צריך הקלף{{פרשע1|מא|ט}}{{פרשע1|בהל|כא}} להיות מעובד בעפצים{{פרשע1|בהט|יא}} או בסיד{{פרשע1|מב|כג}} וצריך שיהיה מעובד לשמו{{פרשע1|בהל|כב}} טוב להוציא בשפתיו{{פרשע1|מב|כד}} בתחלת{{פרשע1|מב|כה}} העיבוד{{פרשע1|בהל|כג}} שהוא מעבדו לשם תפילין או לשם ספר תורה{{פרשע1|טז|ד}}{{פרשע1|מא|י}}{{פרשע1|בהט|יב}}{{פרשע1|מב|כו}}{{פרשע1|בהל|כד}} אבל אם עיבדה לשם מזוזה פסול{{פרשע1|מב|כז}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ט/&gt;אם עיבדו אינו יהודי{{פרשע1|בהל|כה}} להרמב&quot;ם פסול אפילו{{פרשע1|מב|כח}} אמר לו ישראל לעבד לשמו ולהרא&quot;ש כשר אם ישראל עומד על גבו וסייעו{{פרשע1|בהל|כו}} 
:{{רמ&quot;א|הגה|קצת{{פרשע1|מא|יא}}{{פרשע1|מב|כט}} בעבודה{{פרשע1|טז|ה}}{{פרשע1|בהט|יג}} (בית יוסף בשם הרא&quot;ש), וכן נוהגין{{פרשע1|מב|ל}}. ועיין לעיל סימן י&quot;א סעיף ב':}} &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע י/&gt;כשמסמנין הנקבים במרצע כעין אותיות{{פרשע1|בהל|כז}} אף על פי שנקל לאינו יהודי לזייף{{פרשע1|מא|יב}}{{פרשע1|בהל|כח}} אין חוששין משום דמרתת{{פרשע1|בהל|כט}} האינו יהודי פן יכיר ישראל בטביעות עין{{פרשע1|מא|יג}}{{פרשע1|בהט|יד}}{{פרשע1|מב|לא}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע י/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יא/&gt;עור שעיבדו שלא לשמו אם יש תיקון לחזור לעבדו לשמו יתבאר ב[[שולחן ערוך יורה דעה רעא|טור יורה דעה סימן רע&quot;א]]{{פרשע1|טז|ו}}{{פרשע1|בהט|טו}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יא/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יב/&gt;יהיה הקלף מעור בהמה{{פרשע1|בהל|ל}} וחיה ועוף הטהורים{{פרשע1|מא|יד}}{{פרשע1|בהט|טז}}{{פרשע1|בהל|לא}} אפילו מנבילה{{פרשע1|בהל|לב}} וטריפה שלהם אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים דכתיב למען תהיה תורת ה'{{פרשע1|בהל|לג}} בפיך ממין המותר לפיך ולא מעור דג אפילו הוא טהור משום דנפיש זוהמיה: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יג/&gt;יהיה הקלף שלם שלא יהא בו נקבים שאין הדיו עובר עליו דהיינו שלא{{פרשע1|מא|טו}} תהא האות נראית בו חלוקה לשתים{{פרשע1|טז|ז}}{{פרשע1|בהט|יז}}{{פרשע1|מב|לב}}{{פרשע1|בהל|לד}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יד/&gt;הסופרים הזריזים עושים שלשה מיני קלפים העב יותר לכתוב בו פרשת שמע שהיא קטנה{{פרשע1|בהט|יח}} והדק ממנו לפרשת והיה אם שמוע{{פרשע1|מב|לג}} שהיא יותר גדולה ולפרשת קדש ולפרשת והיה כי יביאך שהם ארוכות עושים קלף דק מאד ובזה יתמלאו הבתים בשוה וזהו נוי לתפילין: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע טו/&gt;אם לאחר שנכתב{{פרשע1|מב|לד}} ניקב בתוך הה&quot;א{{פרשע1|מב|לה}} או המ&quot;ם כשר אפילו ניקב כל תוכו{{פרשע1|טז|ח}} שהנקב ממלא כל החלל{{פרשע1|מב|לו}} אבל בירושלמי{{פרשע1|בהל|לה}} משמע שגם בפנים{{פרשע1|מב|לז}} צריך שיהא מוקף קלף. ניקב{{פרשע1|מב|לח}} רגל פנימי של ה&quot;א אפילו לא נשאר ממנו אלא כל שהוא כשר להרא&quot;ש. 
:{{רמ&quot;א|הגה|אבל שאר פוסקים מצריכין כמלא{{פרשע1|מב|לט}} אות קטנה והכי הלכתא{{פרשע1|מב|מ}}{{פרשע1|בהל|לו}} (בית יוסף).}}
ניקב{{פרשע1|מב|מא}} רגל הימיני{{פרשע1|מב|מב}} אם נשתייר{{פרשע1|מב|מג}}{{פרשע1|בהל|לז}} ממנו מלא אות קטנה{{פרשע1|מא|טז}}{{פרשע1|מב|מד}}{{פרשע1|בהל|לח}} כשר{{פרשע1|בהל|לט}} ואם לאו פסול{{פרשע1|בהל|מ}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע טו/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע טז/&gt;נפסק{{פרשע1|מב|מה}}{{פרשע1|בהל|מא}} אחת מהאותיות, {{רמ&quot;א|הגה|הפשוטות{{פרשע1|מא|יז}}{{פרשע1|בהט|כ}}{{פרשע1|מב|מו}}{{פרשע1|בהל|מב}} כגון וי&quot;ו זיי&quot;ן{{פרשע1|בהל|מג}} או שנפסק רגל האל&quot;ף (נו&quot;ן){{פרשע1|טז|ט}}{{פרשע1|מא|יח}}{{פרשע1|מב|מז}} וכיוצא בה (מרדכי הלכות קטנות דף צ&quot;ב)}}, אם תינוק{{פרשע1|טז|י}}{{פרשע1|מב|מח}}{{פרשע1|בהל|מד}} שאינו לא חכם{{פרשע1|טז|יא}}{{פרשע1|בהט|כא}}{{פרשע1|מב|מט}} ולא טפש{{פרשע1|טז|יב}}{{פרשע1|מב|נ}} יודע לקרותו{{פרשע1|בהל|מה}} כשר ואם לאו{{פרשע1|בהל|מו}} פסול ואין צריך לכסות{{פרשע1|טז|יג}}{{פרשע1|מא|יט}}{{פרשע1|מב|נא}} לו שאר אותיות{{פרשע1|בהט|כב}} כמו שנוהגים. 
:{{רמ&quot;א|הגה|מיהו אם אנו רואים{{פרשע1|בהל|מז}} שלא נשאר צורת{{פרשע1|מא|כ}} האות{{פרשע1|בהט|כג}}{{פרשע1|מב|נב}} כתקונו פסול אף על פי שהתינוק קורא אותו כהלכתו (מרדכי ומהרי&quot;ק שורש ס&quot;ט וריב&quot;ש).}}
הא דמכשרינן{{פרשע1|טז|יד}} כשנפסק אות{{פרשע1|מב|נג}} דוקא כשנכתב בכשרות{{פרשע1|בהל|מח}} ואחר כך נפסק{{פרשע1|מב|נד}}{{פרשע1|בהל|מט}} אבל אם מתחלה{{פרשע1|מב|נה}} כשנכתב היה שם נקב{{פרשע1|מב|נו}} ונפסק בו{{פרשע1|מא|כא}}{{פרשע1|בהט|כד}} או אם רגל{{פרשע1|מב|נז}} הכ&quot;ף הפשוטה או כיוצא בה מגיע לסוף הקלף בלי הקף{{פרשע1|מב|נח}} קלף{{פרשע1|מא|כב}}{{פרשע1|בהט|כה}} מתחלתו{{פרשע1|מב|נט}} פסול{{פרשע1|מב|ס}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע טז/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יז/&gt;אם נפלה{{פרשע1|בהל|נ}} טפת דיו{{פרשע1|מב|סא}}{{פרשע1|בהל|נא}} לתוך{{פרשע1|מב|סב}} האות{{פרשע1|בהט|כו}} ואינה ניכרת{{פרשע1|מב|סג}}{{פרשע1|בהל|נב}} האות{{פרשע1|מא|כג}} אין תקנה לגרור{{פרשע1|בהט|כז}}{{פרשע1|מב|סד}} הדיו{{פרשע1|מב|מה}} ועל ידי כך יהיה ניכר האות{{פרשע1|בהל|נג}} דהוי חק תוכות{{פרשע1|טז|טו}}{{פרשע1|מב|סו}} ופסול משום דבעינן וכתב{{פרשע1|בהל|נד}} ולא וחקק{{פרשע1|מב|סז}} והוא הדין אם טעה וכתב דלי&quot;ת במקום רי&quot;ש{{פרשע1|בהל|נה}} או בי&quot;ת במקום כ&quot;ף{{פרשע1|מא|כד}}{{פרשע1|בהט|כח}} אין תקנה{{פרשע1|מב|סח}} למחוק{{פרשע1|טז|טז}} התג{{פרשע1|מב|סט}} לתקן האות משום דהוי כחק תוכות{{פרשע1|בהט|כט}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יח/&gt;מ&quot;ם פתוחה שנדבק{{פרשע1|מב|ע}}{{פרשע1|בהל|נו}} פתיחתה ונסתמה{{פרשע1|מב|עא}}{{פרשע1|בהל|נז}} אין מועיל{{פרשע1|מא|כה}} לגרור הדבק ולפותחה{{פרשע1|מב|עב}} משום דהוי כחק תוכות{{פרשע1|מא|כו}}{{פרשע1|מב|עג}} ומה תקנתה{{פרשע1|מב|עד}} שיגרור כל החרטום{{פרשע1|בהל|נח}} ותשאר כצורת נו&quot;ן כפופה{{פרשע1|טז|יז}}{{פרשע1|מב|עה}} ואחר כך יכתוב מה שגרר ורי&quot;ש{{פרשע1|מב|עו}} שעשאה כמין דלי&quot;ת{{פרשע1|מב|עז}}{{פרשע1|בהל|נט}} יש להחמיר ולומר{{פרשע1|בהל|ס}} דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי&quot;ש משום דבין הגג ובין הירך{{פרשע1|בהל|סא}} נעשו בפיסול{{פרשע1|בהט|ל}} הילכך צריך לגרור שניהם ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה{{פרשע1|טז|יח}}{{פרשע1|מב|עח}} פסול ואם גרר והפרידה{{פרשע1|בהל|סב}} כשר{{פרשע1|מא|כז}}{{פרשע1|בהט|לא}}{{פרשע1|מב|עט}} ולא מיקרי{{פרשע1|בהל|סג}} חק תוכות{{פרשע1|מב|פ}} מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקונה{{פרשע1|מב|פא}}. אם נגעו{{פרשע1|מב|פב}} רגלי הה&quot;א{{פרשע1|מב|פג}}{{פרשע1|בהל|סד}} והקו&quot;ף בגג{{פרשע1|בהט|לב}} יגרור{{פרשע1|מב|פד}} הרגל{{פרשע1|מב|פה}}{{פרשע1|בהל|סה}} ויחזור ויכתבנו ואין צריך לגרור כל האות כי הגג כדין נכתב. אם נגע רגל האל&quot;ף{{פרשע1|בהל|סו}} בגג האל&quot;ף{{פרשע1|מא|כח}}{{פרשע1|מב|פו}} או פני האל&quot;ף{{פרשע1|מב|פז}}{{פרשע1|בהל|סז}} בפנים בגג שתחתיה פסול{{פרשע1|מא|כט}}{{פרשע1|בהט|לג}} ואין תקנה בגרירה להפרידה{{פרשע1|מב|פח}} דהוי כחק תוכות אלא יגרור כל{{פרשע1|מב|פט}} מה שנעשה בפיסול{{פרשע1|מא|ל}}{{פרשע1|בהל|סח}} ויחזור ויכתבנו. 
:{{רמ&quot;א|הגה|וכן הדין ביוד&quot;י{{פרשע1|מב|צ}} השי&quot;ן והצדי&quot;ק והעי&quot;ן והפ&quot;א{{פרשע1|מב|צא}} אם נגעו{{פרשע1|מא|לא}} בגוף האות יותר ממקום דבוקם (בית יוסף)}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע יט/&gt;בתחלת{{פרשע1|מב|צב}}{{פרשע1|בהל|סט}} הכתיבה{{פרשע1|מא|לב}}{{פרשע1|בהט|לד}}{{פרשע1|מב|צג}} יאמר{{פרשע1|מב|צד}} בפיו{{פרשע1|מב|צה}} אני כותב{{פרשע1|מב|צו}} לשם קדושת תפילין מלבד זה בכל פעם{{פרשע1|מב|צז}} שכותב אזכרה צריך לומר שכותב לשם קדושת השם. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ויש אומרים דסגי כשמחשב שכותב האזכרות לשמן הואיל והוציא בתחילת הכתיבה{{פרשע1|מב|צח}} בפיו סגי בהכי (הרא&quot;ש הלכות תפילין וספר תורה וטור יורה דעה וא&quot;ח), ויש להקל בדיעבד{{פרשע1|מב|צט}}. וכשבא לנמנם לא יכתוב דאינו כותב אז בכוונה (אור זרוע):}} &lt;קטע סוף=שו&quot;ע יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כ/&gt;צריך לדקדק בחסרות{{פרשע1|טז|יט}} ויתרות שאם חסר או יתר{{פרשע1|מב|ק}} אות אחת{{פרשע1|מא|לג}}{{פרשע1|בהל|ע}}{{פרשע1|מב|קא}} פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה{{פרשע1|מב|קב}} לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם{{פרשע1|מב|קג}} המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כא/&gt;כל פרשה אחר שיכתבנה יקראנה היטב{{פרשע1|מב|קד}} בכוונה ודקדוק פעמים ושלש ויחזור ויקראנה קודם שיתננה בתוך ביתה כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כא/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כב/&gt;טוב לנסות הקולמוס קודם שיתחיל{{פרשע1|מב|קה}} לכתוב הפרשה שלא יהא עליו דיו יותר מדאי ויפסיד וכן יזהר קודם שיכתוב כל שם לקרות כל מה שכתב{{פרשע1|מב|קו}} כדי שלא יבאו לידי גניזה על ידו{{פרשע1|מב|קז}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כג/&gt;אם מצא שחסר אות אחת אין לו תקנה{{פרשע1|מב|קח}}{{פרשע1|בהל|עא}} שאם כן היו כתובין שלא כסדרן{{פרשע1|טז|כ}} ופסולין משום דכתיב והיו בהוייתן יהו{{פרשע1|מב|קט}} ואם יתר{{פרשע1|בהל|עב}} אות אחת{{פרשע1|מב|קי}}{{פרשע1|בהל|עג}} יש לו תקנה על ידי שיגרור{{פרשע1|מב|קיא}} אותה אם היא בסוף תיבה או בתחלתה אבל אם היא באמצע תיבה לא משום דכשיגרור יהיה נראה כשתי תיבות{{פרשע1|טז|כא}}{{פרשע1|בהט|לה}}{{פרשע1|מב|קיב}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כג/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כד/&gt;מותר לכתוב על מקום הגרר{{פרשע1|מא|לד}}{{פרשע1|בהט|לו}}{{פרשע1|מב|קיג}} ועל מקום המחק אפילו אזכרה ולא ימחוק בעודו לח אלא ייבשנו יפה כי אז יגרר בקל ולא ישאר לו שום רושם: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כה/&gt;כל אות{{פרשע1|מב|קיד}} שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה{{פרשע1|בהט|לז}}{{פרשע1|מב|קטו}} כגון נגע רגל האל&quot;ף{{פרשע1|מא|לה}}{{פרשע1|מב|קטז}} בגג{{פרשע1|בהט|לח}} האל&quot;ף או פני האל&quot;ף בפנים בגג שתחתיה או שהיה רגל הה&quot;א או רגל הקו&quot;ף נוגעים{{פרשע1|מב|קיז}} או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד&quot;י שכתב{{פרשע1|מב|קיח}} יו&quot;ד נו&quot;ן{{פרשע1|מא|לו}}{{פרשע1|בהט|לט}} או שי&quot;ן שכתבה עי&quot;ן יו&quot;ד{{פרשע1|מב|קיט}} או חי&quot;ת שני זייני&quot;ן{{פרשע1|מב|קכ}} ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם הוי שלא כסדרן ופסולין אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפניהם שפיר דמי דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי&quot;ן שעל האלפי&quot;ן{{פרשע1|מב|קכא}} והשיני&quot;ן והעייני&quot;ן ורגלי התוי&quot;ן נוגעין בגוף האות ותינוק{{פרשע1|מב|קכב}} דלא חכים ולא טיפש מכירם שאף על פי{{פרשע1|בהל|עד}} שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם דכיון דצורת האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן ויש מי שאומר{{פרשע1|מב|קכג}} דהוא הדין אם חוטרא דחי&quot;ת{{פרשע1|בהט|מ}} למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא{{פרשע1|מב|קכד}} פרידתן אף על פי שהתינוק קורא שני זייני&quot;ן מותר להדביקם{{פרשע1|מא|לז}}{{פרשע1|מב|קכה}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כו/&gt;אם אותיות של שם{{פרשע1|בהל|עה}} דבוקות{{פרשע1|מב|קכו}} יכול להפרידם{{פרשע1|בהט|מא}}{{פרשע1|מב|קכז}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כז/&gt;אותיות ותיבות שנמחקו קצת{{פרשע1|מא|לח}}{{פרשע1|בהט|מב}}{{פרשע1|מב|קכח}} אם רישומן ניכר כל כך שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליהם להטיב הכתב ולחדשו ולא הוי שלא כסדרן{{פרשע1|מא|לט}}{{פרשע1|בהט|מג}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כח/&gt;יש ליזהר{{פרשע1|מא|מ}} שלא יכנס{{פרשע1|טז|כב}}{{פרשע1|מב|קכט}} ראש הלמ&quot;ד באויר הה&quot;א{{פרשע1|בהט|מד}}{{פרשע1|מב|קל}} או החי&quot;ת{{פרשע1|מב|קלא}} אפילו בלא נגיעה{{פרשע1|מב|קלב}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע כט/&gt;אם אין הפרשיות שגורות בפיו{{פרשע1|מא|מא}}{{פרשע1|מב|קלג}} צריך שיכתוב מתוך הכתב{{פרשע1|בהט|מה}}{{פרשע1|מב|קלד}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע ל/&gt;אינו רשאי לכתוב אלא אם כן יודע לקרות{{פרשע1|מב|קלה}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לא/&gt;אם אינו{{פרשע1|מא|מב}} כותב מתוך הכתב{{פרשע1|בהט|מו}}{{פרשע1|מב|קלו}} לא יכתוב על פה שמקרא{{פרשע1|מב|קלז}} אותו אחר אלא אם כן יחזור הוא ויקרא בפיו{{פרשע1|מב|קלח}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לב/&gt;צריך להניח{{פרשע1|מא|מג}} חלק למעלה{{פרשע1|מב|קלט}} כדי גגה של למ&quot;ד{{פרשע1|טז|כג}}{{פרשע1|בהט|מז}}, 
:{{רמ&quot;א|הגה|(שיהיו גם הם מוקפים גויל) (תשובת מהרי&quot;ל סימן קל&quot;ד וב&quot;ש).}} 
ולמטה כשיעור כ&quot;ף ונו&quot;ן פשוטה{{פרשע1|קמ|מב}}, ובתחלתן וסופן אין צריך להניח כלל{{פרשע1|מב|קמא}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|מיהו נהגו הסופרים להניח קצת{{פרשע1|מב|קמב}} בתחלה וסוף (אגור רוקח).}}
וצריך להניח בין כל תיבה ותיבה כמלא אות{{פרשע1|טז|כד}}{{פרשע1|בהט|מח}}{{פרשע1|מב|קמג}} וכן בין השיטים כמלא שיטה{{פרשע1|מא|מד}}{{פרשע1|מב|קמד}} ובין כל אות כמלא חוט השערה{{פרשע1|מב|קמה}} כמו בספר תורה וכמו שיתבאר בטור יורה דעה גם צריך להניח מעט חלק{{פרשע1|מב|קמו}} בין פסוק לפסוק{{פרשע1|מא|מה}}{{פרשע1|בהט|מט}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לב/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לג/&gt;יעשה השורות שוות שלא תהא אחת נכנסת ואחת יוצאת{{פרשע1|מב|קמז}} ולפחות יזהר שלא יכתוב ג' אותיות{{פרשע1|מא|מו}}{{פרשע1|מב|קמח}}{{פרשע1|בהל|עו}} חוץ לשיטה{{פרשע1|בהט|נ}} ואם כתבם{{פרשע1|מב|קמט}} לא פסל{{פרשע1|מב|קנ}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לד/&gt;ב' אותיות{{פרשע1|בהל|עז}} שהם תיבה אחת{{פרשע1|מב|קנא}}{{פרשע1|בהל|עח}} לא יכתוב חוץ לשיטה: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לד/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לה/&gt;אותיות השם{{פרשע1|מב|קנב}} צריך{{פרשע1|קנג}} שיהיו כולם בתוך הדף{{פרשע1|בהט|נא}} ולא יצא מהם כלל{{פרשע1|מא|מז}}{{פרשע1|מב|קנד}} חוץ לדף: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לה/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לו/&gt;יעשה כל פרשיותיה{{פרשע1|מב|קנה}}{{פרשע1|בהל|עט}} פתוחות חוץ{{פרשע1|מב|קנו}} מפרשה אחרונה{{פרשע1|טז|כה}} הכתובה בתורה שהיא והיה אם שמוע שיעשנה סתומה ואם שינה{{פרשע1|מב|קנז}} פסול{{פרשע1|בהט|נב}}. 
:{{רמ&quot;א|ויש מכשירים{{פרשע1|טז|כו}}{{פרשע1|מב|קנח}} בכולם פתוחות{{פרשע1|מב|קנט}} (מהר&quot;ם פאדו&quot;ה סימן פ&quot;ז בשם אורחות חיים ובית יוסף בשם העיטור). ובמדינות אלו{{פרשע1|מא|מח}}{{פרשע1|מב|קס}} נוהגים אף{{פרשע1|מב|קסא}} פרשת והיה אם שמוע בראש השיטה כשאר הפרשיות.}}
ולכן נהגו שפרשת קדש{{פרשע1|בהט|נג}} לי והיה כי יביאך ופרשת שמע מתחילין בראש{{פרשע1|מב|קסב}} שיטה ובסוף קדש לי ובסוף והיה כי יביאך מניחים חלק כדי לכתוב ט' אותיות{{פרשע1|מב|קסג}}{{פרשע1|בהל|פ}} ובסוף שמע אין מניחים חלק ואם מניחים הוא פחות{{פרשע1|בהל|פא}} מכדי לכתוב ט' אותיות ופרשת והיה אם שמוע מתחילים באמצע שיטה עליונה ומניח לפניה חלק כדי לכתוב ט' אותיות ונמצא ששלשה פרשיות הם פתוחות בין להרמב&quot;ם בין להרא&quot;ש ופרשה אחרונה היא סתומה לדעת הרמב&quot;ם{{פרשע1|מא|מט}}{{פרשע1|מב|קסד}}{{פרשע1|בהל|פב}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לו/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לז/&gt;עור הבתים{{פרשע1|טז|כז}}{{פרשע1|מב|קסה}}{{פרשע1|בהל|פג}} צריך להיות מעור בהמה{{פרשע1|בהל|פד}} חיה ועוף טהורים{{פרשע1|מב|קסו}}{{פרשע1|בהל|פה}} אפילו מנבילה{{פרשע1|טז|כח}} או טרפה שלהם ורשאי לעשות מקלף{{פרשע1|טז|כט}}{{פרשע1|מא|נ}}{{פרשע1|בהט|נד}}{{פרשע1|מב|רסז}} או מעור שליל{{פרשע1|טז|ל}}{{פרשע1|בהט|נה}}{{פרשע1|מב|קסח}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|וכן הרצועות יכול לעשותן מקלף{{פרשע1|מב|קסט}} ועור שליל (מרדכי דף צ&quot;ד).}}
צריך שיהיה מעובד לשמו{{פרשע1|מב|קע}}{{פרשע1|בהל|פו}} היכא דאפשר{{פרשע1|טז|לא}}{{פרשע1|מא|נא}}{{פרשע1|בהט|נו}}{{פרשע1|מב|קעא}}{{פרשע1|בהל|פז}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לז/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לח/&gt;יעשה ד' בתים{{פרשע1|טז|לב}}{{פרשע1|בהל|פח}} מעור אחד{{פרשע1|מא|נב}}{{פרשע1|בהט|נז}}{{פרשע1|מב|קעב}}{{פרשע1|בהל|פט}} לשל ראש ובית אחד{{פרשע1|בהל|צ}} לשל יד: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע לט/&gt;תפילין בין של ראש בין של יד הלכה למשה מסיני שיהיו מרובעות{{פרשע1|מב|קעג}}{{פרשע1|בהל|צא}} בתפרן{{פרשע1|בהל|צב}} ובאלכסונן דהיינו שיהיו ריבוען{{פרשע1|מב|קעד}} מכוון ארכו כרחבו כדי שיהיה{{פרשע1|מב|קעה}} להם אותו אלכסון{{פרשע1|טז|לג}} שאמרו חז&quot;ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא{{פרשע1|מא|נג}} באלכסונה וצריך לרבע{{פרשע1|מב|קעו}} מקום מושבן{{פרשע1|מב|קעז}} וגם הבתים{{פרשע1|מא|נד}}{{פרשע1|בהט|נח}}{{פרשע1|מב|קעח}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|אבל גובה הבתים אין להקפיד{{פרשע1|בהל|צג}} אם הוא יותר מרחבן וארכן (בית יוסף בשם אשרי וסמ&quot;ק ומרדכי ורמב&quot;ם פרק ג').}}
עשאם מרובעות ואחר זמן נתקלקל ריבוען{{פרשע1|טז|לד}}{{פרשע1|מב|קעט}}{{פרשע1|בהל|צד}} יש מי שאומר{{פרשע1|מב|קפ}} שצריך{{פרשע1|בהל|צה}} לרבען{{פרשע1|מב|קפא}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ויעשה{{פרשע1|מב|קפב}} כל הד' בתים בשוה שלא יהא אחד גדול מחבירו (ב&quot;ש)}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע לט/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מ/&gt;עור הבתים{{פרשע1|מא|נה}}{{פרשע1|מב|קפג}} מצוה{{פרשע1|מב|קפד}} לעשותו שחור{{פרשע1|בהט|נט}}{{פרשע1|מב|קפה}} (ועיין לקמן סימן ל&quot;ג{{פרשע1|מב|קפו}}). חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד התפר ואם לא הגיע כשרה{{פרשע1|בהל|צו}} והוא שיהיה{{פרשע1|מב|קפז}} ניכר החריץ{{פרשע1|מב|קפח}} כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מא/&gt;אורך ורחב{{פרשע1|מב|קפט}}{{פרשע1|בהל|צז}} הבתים וגובהן{{פרשע1|בהל|צח}} אין לו שיעור{{פרשע1|מא|נו}}{{פרשע1|בהט|ס}}{{פרשע1|בהל|צט}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מב/&gt;שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני{{פרשע1|מב|קצ}} שיעשה בעור הבתים של ראש כמין שי&quot;ן{{פרשע1|מב|קצא}}{{פרשע1|בהל|ק}} בולטת{{פרשע1|מב|קצב}} מקמטי העור{{פרשע1|מא|נז}}{{פרשע1|בהט|סא}}{{פרשע1|מב|קצג}} אחד מימינו ואחד משמאלו של ימין המניח{{פרשע1|מא|נח}}{{פרשע1|בהט|סב}}{{פרשע1|מב|קצד}} של ג' ראשים ושל שמאל המניח של ארבע ראשים{{פרשע1|טז|לה}}{{פרשע1|מא|נט}}{{פרשע1|בהט|סג}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|מיהו אם היפך אינו נפסל{{פרשע1|מב|קצה}} (מרדכי וסמ&quot;ק ותוספות פרק הקומץ):}} &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מג/&gt;חריץ של שי&quot;ן{{פרשע1|מב|קצו}} דהיינו חודה למטה יגיע{{פרשע1|מב|קצז}} עד מקום התפר{{פרשע1|בהל|קא}}. 
:{{רמ&quot;א|הגה|וכן היו&quot;ד שבשי&quot;ן{{פרשע1|מב|קצח}}{{פרשע1|בהל|קב}} צריך ליגע למטה{{פרשע1|מב|קצט}}{{פרשע1|בהל|קג}} בשולי השי&quot;ן (סמ&quot;ג). ולא ימשוך השי&quot;ן הרבה אלא שגם שולי השי&quot;ן{{פרשע1|מב|ר}}{{פרשע1|בהל|קד}} יהא נראה על התפר (ברוך שאמר)}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מד/&gt;תיתורא דתפילין{{פרשע1|בהט|סד}} הלכה למשה מסיני והיינו שישים{{פרשע1|מב|רא}}{{פרשע1|בהל|קה}} עור למטה לכסות פי הבתים ונראה כעין דף של גשר הנקרא תיתורא מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני והיינו שעור התיתורא יהא ארוך{{פרשע1|מב|רב}} מצד אחד ויעשה בו המעברתא כיצד יחתכנו בשני צדדים שלא תהא רחבה כמו רוחב התיתורא כדי שיהא ניכר{{פרשע1|מב|רג}} ריבוע התיתורא ובאותה מעברתא עוברת הרצועה ועל שם כך נקראת מעברתא גם בתפילין של יד יעשה תיתורא ומעברתא. יגלגל כל פרשה{{פרשע1|בהל|קו}} מסופה לתחלתה{{פרשע1|מב|רד}} וכורכם{{פרשע1|מב|רה}} בקלף{{פרשע1|מא|ס}} קטן{{פרשע1|בהט|סה}}{{פרשע1|מב|רו}}{{פרשע1|בהל|קז}} ויש מקפידין מלכורכן אלא בקלף כשר{{פרשע1|מב|רז}} והלכה למשה מסיני{{פרשע1|מב|רח}} שיכרוך עליה שער בהמה או חיה הטהורים. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ונוהגין לכרוך{{פרשע1|מב|רט}} שער על הפרשה ואחר כך כורכין עליו קלף כשר וחוזרים וכורכים עליו שער (אגור סימן מ&quot;ה). ונהגו שיהיה שער של עגל{{פרשע1|מב|רי}} ואם לא מצא של עגל כורך בשל פרה או של שור ורוחץ השער היטב בתחלה עד שיהא נקי קצת שער{{פרשע1|מא|סא}}{{פרשע1|מב|ריא}} זה צריך שיראה חוץ לבתים{{פרשע1|בהט|סו}}{{פרשע1|מב|ריב}}}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מה/&gt;יתן כל פרשה בבית שלה שתהא זקופה{{פרשע1|מא|סב}}{{פרשע1|מב|ריג}} מעומד{{פרשע1|בהל|קח}} בביתה{{פרשע1|בהט|סז}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מו/&gt;יהיה הגליון עליון תחלה שזהו שורה עליונה וגליון תחתון לצד פה הבתים. 
:{{רמ&quot;א|הגה|וראש הפרשה יהיה מונח לצד ימין הקורא שאם בא לפתחן ולקוראן יהיו מונחים לפניו כהלכתן (תרומת הדשן ובית יוסף בשם אורחות חיים)}}: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מז/&gt;אם כתב כל הארבעה פרשיות בקלף אחד כשרים אפילו אין ריוח ביניהם ובלבד שיהא חוט או משיחה בין כל בית ובית ושל יד כותב הארבעה פרשיות בקלף אחד וגולל אותן מסופן לתחלתן וכורך קלף עליהם ושער עגל ומכניסן בביתם כמו של ראש. אם כתבם על ארבעה קלפים והניחם בארבעה בתים יצא והוא שיטלה (פירוש, יכסה) עור על ארבעה בתים שיהיו נראים כבית אחד. 
:{{רמ&quot;א|הגה|והמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד ויזהרו ליטול דבק כשר (ברוך שאמר ואגור סימן נ&quot;ז):}} &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מז/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מח/&gt;אם צפה הבתים בזהב או בעור בהמה טמאה פסולים: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע מט/&gt;הלכה למשה מסיני שיהיו תפילין נתפרים בגידי בהמה וחיה טהורים וטוב לתפור בגידי שור: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע נ/&gt;אין לקנות גידים מאינו יהודי משום דחיישינן שמא של בהמה טמאה הם. מקום שאין גידין מצויים תופרים בטאליאדור&quot;ש שעושים מן הקלף עד שיזדמנו להם גידים: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע נא/&gt;יתפור שלשה תפירות בכל צד וחוט התפירה יהיה סובב משתי רוחות ויעביר חוט התפירה בין כל בית ובית. 
:{{רמ&quot;א|הגה|מיהו אם לא עשה רק י' תפירות או פחות מזה אינו נפסל (מרדכי).}}
ויש מי שאומר שי&quot;ב תפירות אלו יהיו בחוט אחד: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע נא/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים לב  נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=שו&quot;ע נב/&gt;יכניס הרצועה תוך המעברתא ויעשה קשר כמין דלי&quot;ת בשל ראש וכמין יו&quot;ד בשל יד להשלים אותיות שד&quot;י עם השי&quot;ן שבשל ראש. 
:{{רמ&quot;א|הגה|ונוהגים להעביר עור על הבית של יד לרוחב הזרוע ויהיה רחבו כרוחב הבית (טור). }}
ולא יעשה הקשרים אלא לאחר שעשה השי&quot;ן מתפילין ואחר כך יעשה הדלי&quot;ת ואחר כך היו&quot;ד כסדר אותיות השם: &lt;קטע סוף=שו&quot;ע נב/&gt;
[[קטגוריה:שולחן ערוך אורח חיים/הכל]]</text>
      <sha1>35em647lkygzokqmjpqfd8b1pcl1xjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ד ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221325</id>
    <revision>
      <id>1417970</id>
      <parentid>1416034</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:36:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17707" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ד|ח|ט|י}}
;פרק תשיעי: 

אחר שהסכמנו בענין הספירות היותם עצמות וכלים, ונתבאר הענין היטיב שהתוארים שבאין סוף לא בו ממש הם אלא באמצעיות ספירותיו (כפי שבארנו בפרקים הקודמים) - הרווחנו תירוץ יפה ונעים על המבוכה הגדולה שנבוכו בה כל הפילוסופים ורוב חכמי ישראל האחרונים העוסקים בחיצוניות. והיא אותה ששאל הרמב&quot;ם ז&quot;ל בספר המדע בהלכות תשובה פ&quot;ה  וז&quot;ל {{צ|שמא תאמר והלא הקב&quot;ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה, ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שיהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק. וא&quot;ת שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו}}, עכ&quot;ל. והנה לפי השאלה הזאת אי אפשר לומר שתהיה הידיעה למעלה ובחירה ביד האדם כי האחת מכחשת חברתה. 

ועתה אנו אין לנו מזו קושיא כלל ועיקר [ה]. והענין כי הם הניחו בבורא הידיעה ואמרו שהוא יודע רוצה ויכול. כי עם היות בשאר התארים אין ליחסם אליו - האלו אנו מוכרחים. וכן כתבו קצת מן המקובלים. ואני אומר כי אחר שאמרנו למעלה שהבורא חכם מתוך מדת החכמה ולא בחכמה שחוץ ממנו (כמו שהרחבנו הביאור בפרקים הקודמים) - כן נאמר כי הכתר נקרא ׳רצון׳ והבורא ׳רוצה בו׳ וכבר נאריך בזה בשער הצחצחות פ&quot;ו בע&quot;ה. וכן הבורא יכול בבינה כי הוא נקרא כח כנודע. ויודע בדעת כי מדת הדעת היא דעתו של הבורא - ר&quot;ל שהוא יודע בו ומתוכו, כדרך שביארנו למעלה. וכן מוכח כי דעת זה הוא דעתו וידיעתו שכן אמר הכתוב {{ממ|משלי|ג|כ}} {{צ|בדעתו תהומות נבקעו}}. 

ולא יקשה עלינו א&quot;כ נמצא שאין הוא ודעתו אחד כמו שלא יקשה עלינו שאין הוא וחכמה אחד כמו שנתבאר למעלה. 

ועתה הנה נודע כי הדעת הוא הת&quot;ת כמו שבארנו בשער שלישי פ&quot;ח. ונודע שבחירת האדם היא מצד המלכות - כי ממנה ולמטה שני הדרכים, ולפתח חטאת רובץ, והיא הנקראת ״בחירה״ וכן נקראת ״בית הבחירה״ כנודע. 


ועתה נאמר כי יש חילוק בידיעה קודם שיחטא האדם אעפ&quot;י שעתיד לחטוא, בין לאחר שחטא. כי קודם שחטא היתה הידיעה בחטא ההוא בדעת אבל לא היה עושה פגם ורושם למעלה מפני שעדיין לא פגם ולא הגביר החיצונים. וכן דרך זה בידיעה העליונה לענין צדקה ושאר מצות - כי עם היות שידוע למעלה - אין המצוה משפעת ולא מאירה עד שיעשה אותה. וז&quot;ש {{ממ|בראשית|כב|יב}} {{צ|עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה}}. והכונה כי עם היות שהידיעה היתה למעלה - עכ&quot;ז לא היתה התפארת והמלכות מתיחדים ומשפיעים מצד אותה ידיעה כי היתה בכח. אמנם אחר שבאה בפועל ונעשה המצוה - הנה היתה הידיעה בפועל, ונתיחדו הת&quot;ת עם המלכות על ידו. וזהו {{צ|עתה ידעתי}} שהוא לשון ידיעה וחיבור כמו {{צ|והאדם ידע כו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}}. 

וכן לענין העבירה - אותה הידיעה העליונה שהיתה בדעת לא עשתה רושם מפני שהקב&quot;ה אינו דן אלא {{צ|באשר הוא שם}}, אבל אחר שחטא הוא עושה רושם ופגם למעלה. 


ועתה אחר שידענו חילוק זה - עוד נדע כי הת&quot;ת הוא מדת רחמים והמלכות מדת הדין. והנה מצד הת&quot;ת הוא שם בן ד' ביושר כזה יהו&quot;ה. ושם זה נקרא זכר כי הזכר בסוד הרחמים, מפני ששם זה מגביר הרחמים על הדין, דהיינו י' שהוא חכמה על ה' שהיא בינה; זה רחמים וזו דין. וכן ו' על ה' דהיינו ת&quot;ת ו' גובר על מלכות שהיא ה'. ויו&quot;ד וא&quot;ו הם אבא וברא - רחמים. ושתי ההי&quot;ן - אימא ובתה או כלה וחמותה, שהם מצד הדין. 

והמלכות הוא השם בהיפוך כזה: הוה&quot;י - והיינו הנקבות שולטות והוא הדין. וכל זה נתבאר בארוכה בתיקונים, ויתבאר עוד בשער ההתהפכות האור. 

ועתה נאמר כי כמו שלא יתרחק שיגבר הדין על הרחמים עם היות שהאין סוף בעצמו דן את בריותיו בהן, וכמו כן שלא יתרחק היות המלכות פעמים גוברת על הת&quot;ת עם היות האין סוף מתלבש בהן —  כן לא יתרחק היות המלכות גוברת (שהיא הבחירה) על הת&quot;ת (שהוא הידיעה והדעת). ומה גם שאותה הידיעה אינה עושה רושם כמו שביארנו. כי אחר שנעשה רושם צריך אל התשובה שהיא הבינה שהיא יותר עליונה. והנה תגבר [הבחירה על הידיעה במצוות אחרות שיעשה האדם] ולא יחטא. 


ובזה יובן אמרם ז&quot;ל {{ממ|עבודה זרה|ד|א}} {{צ|לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה וכו' וכן דוד לא היה ראוי לאותו מעשה}}, והיינו ע&quot;י שיגבירו הבחירה על הידיעה. 

עוד הרווחנו כמה וכמה טובה כפולה מענין שהוקשה למפרשים בפירוש ר' מנחם. ולדעתו מאחר שהספירות בעלי השינוי והגבול - עם היות שאינו ממש גבול אלא על דרך שפירשנו בשערים הקודמים - א&quot;כ איך אפשר שהאין סוף עם היותו מרוחק מהענין הזה תכלית הרוחק יתחבר אליהם ויתלוה אל בעלי השינויים? והאמת כי יקשה זה יותר ויותר על דעת הרשב&quot;י ע&quot;ה שפירש למעלה שממש עצם האלקות מתפשט בתוך הספירות — איך אפשר שנאמר שנתייחדו שני דברים הפכים? כי האין סוף משולל מהתוארים וההפכים והשנויים והגבול, והספירות בעלי הענינים האלה? ואיך אפשר שנאמר שא&quot;ס והספירות הכל דבר אחד? עד שקצת מן המפרשים אמרו כי ענין קשרו ויחודו בספירות נעלם ונשגב, כמו שנעלם ממנו ג&quot;כ מציאות יחוד וקשר הנשמה עם הגוף, עם היות שהגוף הוא גס ועב בעל התאוות הגשמיות ושאר הדברים המתיחסים אליו, והנשמה משוללת מטבעי הגוף ומקריו והיא הויה דקה ורוחניות - א&quot;כ איך אפשר שיתיחדו? אלא ודאי הם מיוחדים ודרכם נשגבה ונעלמה מעין הנבראים וכהו עיני החכמים מהשכיל הענין הזה. ואם הנשמה אשר בקרבנו כך — א&quot;כ איך יהיה לנו עסק בנסתרות. זהו כללות דעתם בענין. 


ולנו אין התשובה הזאת מספקת. כי מציאות קשר הנשמה עם הגוף מבואר אצלינו והוא מן הדברים הפשוטים שבחכמה הזאת כמו שיתבאר בשער הנשמה כי יש יחס גדול לנשמה עם הגוף עד שלא יפלא יחודם וקשורם. וכן נאמר בענין הספירות והא&quot;ס ב&quot;ה. כי האין סוף יש לו מדות ואם אינם מדות בערכו הם מדות בערך הנבראים. כי ידוע שהוא חכם מעצמו וגדול מעצמו ועכ&quot;ז לנהל הנבראים הוצרך להראות פעולתו אל זולתו. ואחר שכן - הוצרך להאציל אצילות ולעשות באופן שתהיה הגדולה והחסד פועלת בעה&quot;ז ומצורף לזה הוצרך שהנהגה תהיה על ידו דוקא לא ע&quot;י זולתו. וא&quot;כ הוצרך לאהבתו להבריאה להאציל כלי למעשהו שיהיה מתיחד החסד ההוא אל חסידותו, והגבורה אל גבורתו, ודינו אל היותו דיין. ולכן נמצא כי כל ענייני החסד הם מתיחסים אל החסד שהוא העצמות. והחסד שהוא העצם כדי לפעול פעולתו צריך אל החסד שהוא הכלי, והחסד שהוא הכלי צריך אל החסד שהוא העצמות. והם מיוחדים תכלית היחוד. והוא {{צ|כהדין קמצא דלבושיה מניה}}, שהלבוש בלעדו הוא כאבן דומם, והוא בלא לבוש אין לו מציאות אל פעולותיו. וכן הוא אל ענין הספירות. 


והנה כמו שלא ישאל השואל ולא יתמה על הב&quot;ח המדבר החשוב המתלוה אל המלבושים שהם חסרי השלימות פחותי הערך בלוי הסחבות. מפני שרואה שייחס האדם אל המלבושים ההם עד שאפי' הפרושים לא יזירו עצמם מהם כלל כענין לחם לאכול ובגד ללבוש ששאל יעקב אבינו ע&quot;ה {{ממ|בראשית|כח|כ}} עם היותו מבחר המתבודדים שבדורו עד שנדד שינה מעיניו כ' שנה. כן לא יפלא בדברים העליונים היותם צורך האלקות ויחוד האלקות עמהם, כי הם צורך גבוה להנהגת השפלים. עם היות אמת שהאצילות לא לצורך שהיה לו אליהם ח&quot;ו אלא רק נדבה שנדבו מדתו להטיב אל זולתו. ולא שהוכרח. רק ברצון ואהבה. וענין זה יתבאר ג&quot;כ בשער מהות וההנהגה בס&quot;ד. 


ונשאר עלינו לחובה לבאר שאלה עצומה נופלת תחת סוג הדרוש הזה שנתעסקנו בשער הזה והיא זאת כי א&quot;כ שהוא אמת שאין בו ספק כי הבורא ממ&quot;ה אין בו שנוי כלל ולא ישתנה מענין לענין, וכן אינו בעל ההרכבה ח&quot;ו שהוא פשוט ואין פשיטותו כפשיטות המלאכים השכלים הנבדלים - כי הם אפשרי המציאות וכבר היה זמן שלא נמצאו כדמוכח בדברי חז&quot;ל (בבראשית רבה פג) ובפרט בפרקי ר' אליעזר שרמז שם שהמלאכים נבראו ביום שני ואם כן הם אפשרי המציאות. ומצד זה הוא הרכבתם שהם מורכבים מהעדר ומציאות. משא&quot;כ באלוה שהוא אחד פשוט תכלית הפשיטות מחוייב המציאות ומציאותו לא יחסר ולא יעדיף. ואילו יצוייר השבתת כל הנבראים - לא יגיעהו מפני זה חסרון חלילה, ואולי יצוייר רבוים לא מפני זה יתרבה ח&quot;ו, ואילו יצוייר השבתת כל הנבראים - הם יאבדו והוא יעמוד. ואחר שהקדמות האלה אמתיות וראוים להיות כמסמרות נטועים בלב המאמינים - איך נוכל להתאפק נגד הצנועים בעלי העבודה שהם אומרים שהספירות הם עצמותו והן נאצלות מזמן מה, הן רב הן מעט, לפי דעתם כבר היה זמן שלא היו במציאות - א&quot;כ הם אפשרי המציאות? והנה מצד זה הן מורכבות כהרכבת המלאכים והוא הפך האמונה האמיתית. 

והן אמת שאפשר לתרץ לזה כדרך שרצו לתרץ קצת המפרשים ואמרו כי החדוש והאצילות אינו מצד המאציל; כי האצילות עצמו היה נעלם בעצמותו בכח היותר טוב ודק ומשובח מן הפועל. אמנם עתה נתגלו ויצאו מן הכח אל הפועל והוא חדוש בערך הנבראים ולא בערך המאציל. והענין הזה יספיק לומר שאין האצילות חדוש בערך המאציל (שהוא עצם הא&quot;ס הפשוט), אבל אל מציאות האצילות בעצמו (שהן הספירות שהן עצמותו כדפירשתי) ודאי לא נכחיש שעם היות שהיו נעלמות עכ&quot;ז מציאותם זה שהוא מציאות התפשטותם לא היה. א&quot;כ נאמר שהן ׳אפשרי המציאות׳ הזה. ואחר שהמציאות הזה הוא אפשרי - שאפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה - אף אנו נאמר שאינם כמציאות האלוה כלל מפני שהאלוה מחוייב המציאות. 


ועתה לתקן ולישב הענין הזה נמשיל משל נאה ומתיחס אל האצילות. והוא כי יצייר האדם בדעתו אש גדול בתכלית. ומרוב בהיקת אורו ועוצם חמימותו - אם יצויר איזו יצירה בתוך האש ההוא הלא תכוה ויאבד כרגע. והנה המציא בתוכו והווה באמציעותו ברוב כחו ברצונו כדור מעלים האש מכל פאותיו לבלתי יתגלה האור כלל. ועם היות כי הכדור ההוא אינו מעצמות האש - עכ&quot;ז האור המאיר בכדור ומנהיגו הוא האור הבהיר הקודם אל מציאות הכדור ולא נשתנה מציאותו אלא שנמנע אורו קצת מכמות שהיה מפני הכדור. ואין שינוי אל האור ואל החמימות אלא אל הכדור. 

עוד ראה בחכמתו שאם בתוך הכדור הראשון תתהוה הויה העולה ברצונו להתהוות - לא תוכל להתקיים ולא תצא הכוונה אל הפועל, מרוב בהיקת האור וחום האש. על כן הוצרך להמציא כדור בתוך הכדור כדי שיעלים כל א' וא' מהם האור ובהיקת אש הגדולה המחמם ומאיר אל עבר הכדורים ביתה, עד שהגיעו הכדורים למספר העשר. ואח&quot;כ עוד המציא בתוכם כדורים מעשר לעשר - כולם כדורים לבושים ומסכים אל אור והחום הבא משרשי האש הגדולה, ומשתלשל דרך הכדורים ומתלבש בהם עד אשר הבריאה הפנימית שהוא האמצעיות והיא החיצונית ביותר לפי האמת תוכל לסבול אור וחום מתוק שוה למזגו, יועילהו ולא יזיקהו. 

והנה אין כל זה לסבת האור והחום אלא לחולשת הבריאה ההיא שאינה יכולה לסבול האור והחום הנמשך מהאש בלתי אמצעיים. ולא נאמר כי ע&quot;י האמצעיים נשתנה האור והחום בערך החום והאור. כי החום והאור הראשון הוא האחרון ובערך מציאות עצמות האור והחום לעולם לא נשתנה. והשנוי הוא בערך אותם הכדורים והמסכים שהם משתנים ויורדים ובסבתם לא יגיע להם בהיקת האור כבמקורו. והנה האור והחום המתפשט בתוך הכדורים לא נתחדש בהתחדש הכדורים אלא אדרבא קדם אליהם כקדימת האש הגדולה שהוא מקור האור והחום, ולא נתחדשו אלא הכדורים והכלים המעבים אורו בערכם, לא בערך האור והחום שככחו אז כחו עתה. ואדרבה קודם היה מגיע אורו אל מציאות מתגלה ומובחר יותר מזה אלא שהכדורים הלבישוהו והעלימוהו. 


ועתה הנה האש הגדולה הוא א&quot;ס ממ&quot;ה והוא הנמשל הנה במשל האש הגדולה לדמיון קצת סגולות [האש] כאשר האריכו המפרשים. והכדורים הם הספירות הכלים. והאור והחום המתפשט בהם הוא עצמותו [ית' הנעלם המתפשט בספירות]{{הערה|מילים אלו נוספו מתוך הספר עסיס רמונים - ויקיעורך}},  שהוא נשמה לנשמה ומחייה הספירות ומגדלן ומחזקן ונותן בהם כח לעמוד ולשרת. והנה לא נתחדש ולא נשתנה האור והחום אלא בערך הכלים המחודשים. אמנם בערך האור בעצמו אין חדוש ושנוי. כי הנשמה היתה מקודם, אמנם בערך הכלים המציא להם מקום בעצמותו כדי שעל ידם יסבלו הכלים כח אלקותו. {{ש}}
ע&quot;כ הגיע המשל והנמשל. 


והנה נתבאר הדרוש הזה ביאור יפה. והאריכות בזה עון ואשמה ואין כונתנו אלא לכבוד המקום לקבוע אמונה בלב המשכילים. וכאשר יעיינו דברינו אלה בטוב ההשקפה במשל הזה יובנו ויושכלו מתוכו כמה דברים מתוקים מדבש, והקיצור יפה, והאל יכפר: 
 [[קטגוריה:פרדס רמונים]]


-------------</text>
      <sha1>nges43r1gpjcqocrqrboaqphei89tul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרדס רמונים ד י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>221326</id>
    <revision>
      <id>1417978</id>
      <parentid>1416532</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T19:23:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22438" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|ד|ט|י|יא}}
;פרק עשירי: 

הנה הכונה בפרק זה לבד להעתיק מאמר מהרשב&quot;י ע&quot;ה מגלה ענין המדות בכל פאות הדרוש אשר התעסקנו בפרקים הקודמים. ומתוכו יתבארו קצת המאמרים שהביא רבי דוד להכריח דעתו. וז&quot;ל [הרשב&quot;י] ברעיא מהימנא (פרשת פנחס) {{ממ זהר|ג|רנז|ב}}: 

{{צ|פקודא י&quot;ג ק&quot;ש. ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וחסיד בכל מיני חסדים וגבור בכל מיני גבורות ויועץ בכל מיני עצות וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד א&quot;ס (ס״א עד כתר) ועד אין חקר. ובאלין דרגין בחד אקרי רחמן ובחד דיין והכי בכמה דרגין עד אין סוף. אי הכי שנוי אית בין רחמן לדיין? }}

{{צ|אלא קודם דברא עלמא אקרי הוא בכל אילין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות. דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום דיין? אלא על שם בריין דעתידין. ובגין דא כל שמהן אינון כנויין דיליה על שום עובדין דיליה. }}

{{צ|כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא דאתקרי עלמא זעירא. וכגוונא דמרי עלמא אתנהיג בכל בריין ובכל דרא ודרא כפום עובדי [כך נשמתא כפום עובדוי] דכל אבר ואבר. ההוא אבר דעביד ביה פקודא אתקריא נשמתא לגביה חמלה וחסדא חנא ורחמי. ובההוא אבר דעביד ביה עבירה אתקרי נשמתא לגביה דינא וחימה וכעס. אבל לבר מגופא למאן תהי חמלה או אכזריות? אוף הכי מארי עלמא קדם דברא עלמא וברא בריין דיליה - למאן אתקרי רחום וחנון או דיין? אלא כל שמהן דיליה אינון כנויין ולא כנויין, ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין דעלמא. }}

{{צ|ובג&quot;ד כד מארי דרא אינון טבין אקרי לגבייהו י&quot;הוה במדת הרחמים. וכד דרא אינון חייבא איהו איקרי אדני במדת הדין. לכל דרא ולכל בר נש כפום מדה דיליה. אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיעא. כגוונא דספיראן - דכל ספירה אית לה שם ידיעא ואית לה מדה וגבול ותחום, ובאילין שמהן מרי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון, ואתקרי בהון ואתכסי בהון, ודר בהון כנשמתא בכל אברין דגופא. ומה רבון עלמין לית ליה שם ידיע ולא אתר ידיע אלא בכל סטרא שלטנותיה - אוף הכי לית לה לנשמתא שם ידיע ולא אתר ידיע בכל גופא אלא בכל סטר שולטנותה ולית אבר פנוי מנה. }}

{{צ|ובג&quot;ד לית לרשמא לה באתר חד. דאי לאו, חסר שולטנותה בשאר אברים. ולא לאתקרי לה בשמא חד או בתרין או בג' למימר בה דאיהי חכמה ומבינה ואית לה דעת ולא יתיר. דאי עביד הכי הא חסיר לה משאר דרגין. כל שכן למרי עלמא דלית לרשמא ליה באתר ידיעא או לאתקרי ליה בשמהן ידיען או לשנאה ליה בהון או לשלשא ליה בהון כגון דרגא דמרכבתא דאתמר בה קדושה לך ישלשו. דכל דרגין ומרכבות דיליה כולהון משולשין כגון האבות הן הן המרכבה דאינון דמות אריה שור נשר ואינון מרכבה לאדם דאתמר עליה ודמות פניהם פני אדם ומסטרא דנוקבא אינון שלטין על אדם ונוקבא איהו מרכבה לגבייהו ובג&quot;ד אתמר עלה קדושה לך ישלשו. אוף הכי אתוון דאינון אנפין דחיון משולשין כגוונא דא - יה&quot;ו הו&quot;י וה&quot;י - ה' רביעאה קדושה לך ישלשו איהו שלמים דכלהו לאשלמא בהו שם ידו&quot;ד. }}

{{צ|אבל למריה דכלא לית לשלשא ליה בשמהון ולא באתוון, אלא איהו אקרי בכל שמהן ולית ליה שם ידיע. וכל שם ושם אסהיד עליה. דאיהו אדון על כל עלמין אסהיד עליה '''אדנ&quot;י'''. ולית דידעין דאית בר נש דירית תלת מאה ועשר עלמין הה&quot;ד להנחיל אוהבי יש כפום דרגא דיליה דאקרי יש מאין ודא חכמה עלאה. ואית בר נש דלא ירית אלא עלמא חדא כפום דרגא דיליה כמה דאוקימנא כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. והכי ירית עלמין כל בר נש דישראל כפום דרגא דיליה לעילא. אבל למרי עלמא לית לרשמא ליה עלמין בחושבן אלא אדון על כל עלמין ואדני קסהיד עליה.}} 

{{צ|אוף הכי }}
* {{צ|'''יהו&quot;ה''' - מינה תליין כל הויין, ואיהו וכל הוויין דיליה סהדין על מרי עלמא דאיהו הוה קודם כל הוויין ואיהו בתוך כל הויה ואיהו לאחר כל הויה, ודא רזא דסהדי הוויין עליה - היה הוה ויהיה. }}
* {{צ|'''דינא''' בהיפוך אתוון '''אדני'''. ובגין דא ארז&quot;ל דינא דמלכותא דינא.}} 
* {{צ|שם '''אל''' סהיד על מריה דכלא דלית יכולת לכל שם והויה ודרגא, כ&quot;ש לשאר בריין, פחות מניה. הה&quot;ד וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמייא וגו'. }}
* {{צ|'''אלהים''' סהיד על אלקות דיליה דאיהו אלהים ואלהי האלהים, ואיהו אלוה על כלא ולית אלוה עליה. }}
* {{צ|'''צבאות''' סהיד כמה דאתמר וכמצבייה עביד בחיל שמייא. }}
* {{צ|'''שדי''' סהיד עליה דכד איהו אמר לעולמו די עמד בתחומיה וגבוליה ולא אתפשט יתיר, ואוף למיא ורוחא ואשא.}} 

{{צ|ואוף הכי כל שם והויה קא סהדין עליה. דכד הוה איהו יחיד קדם דברא עלמא - אמאי הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אילין או בשאר כנויים כגון רחום וחנון ארך אפים וגו' דיין אמיץ חזק וסגיאין? בכל אלין שמהן וכנויין אתקרי על שם כל עלמין ובריין דילהון לאתחזאה שולטנותיה עלייהו. }}

{{צ|אוף הכי נשמתא על שלטנותא דכל אברין דגופא אמתיל לה לגביה. לאו דאיהי אדמיא ליה איהי בעצמה. דאיהו ברא לה ולית ליה אלהא עליה דברא ליה. ועוד, נשמתא אית לה כמה שנויין ומקרים וסבות דאתקריאו לה, מה דלאו הכי למארי כלא. ובג&quot;ד היא אדמייא לגביה בשולטנותא דילה על כל אברי גופא, אבל לא במלה אחרא}}עכ&quot;ל. ומתוכו מתבארים כל חלקי וצדדי הדרוש הנדרש בשער זה. 


ועתה רצוננו להאריך בביאורו ובפרטי דבריו מפני רבוי תועלתו. ועוד שמתוכו יתבאר רוב מה שפירשנו בפרקים הקודמים. 

ופי' {{דה מפרש|חכם בכל מיני חכמות}} מפני שיש בחי' רבות אל החכמה והבינה. והם מיני חכמות כפי שנוי ורבוי הבחינות. ובכולן מתפשט הא&quot;ס כדי לפעול כל הפעולות כי אין בכח המדות לפעול פעולות זולתו. 


ואמר {{דה מפרש|עד אין סוף}} פי' כי כל פעולותיו אינן כפעולות המדות בעצמן. מפני שפעולות המדות יש להן גבול וסוף כפי השגת כל מדה ומדה בעצם המתפשט לספירות. אבל לעצמות המתפשט לספירות אין סוף לפעולותיו. ומה שלא הזכיר הכתר כלל מפני שאין בכתר מדה ופעולה כלל ואינו אלא כסא והיכל לאין סוף שעל ידו מתפשט האצילות והעצמות בתוך הכלים. והנה הכתר מקור וסבה אל הכלים וא&quot;ס מקור סבה לעצמות. ושתיהן כאחד מתפשטים, מאציל מתלבש בנאצל. ולזה אין לנאצל הראשון פעולה כלל ותחלת הפעולה מחכמה. 

{{דה מפרש|ויועץ בכל מיני עצות}} היינו בנצח והוד שהן כליות יועצות וע&quot;י השפעת העצה בבית דין העליון והיינו בשתוף הת&quot;ת עמהן שעקר העצה ממנו. ואמרו דאיהו אתקרי דהיינו ליחס המדות אל עצם הא&quot;ס. 

וז&quot;ש {{דה מפרש|ובאלין דרגין בחד אתקרי וכו'}} והיינו שעצם הא&quot;ס נקרא כך ע&quot;י המדות וכמו שיתבאר. 

{{דה מפרש|בחד אתקרי רחמן}} והכוונה רחמן מצד הימין ודיין מצד השמאל והיינו השנוי מדין לרחמים ומרחמים לדין. ולזה הקשה איך יהיה השנוי. ויקשה לזה שתים. אחת שהוא בעל התוארים, שנית שהוא בעל השנויים. וא&quot;ת שזהו בבחי' הנבראים. הנה יקשה שקודם בריאת הנבראים לא היה נקרא רחום ודיין וזה דוחק גדול שנאמר שנתחדשו בו כנויים בהתחדש בני אדם. 

ולזה תירץ כי לעולם הכינויים והמדות והשנויים הם מצד בני אדם הנפעלים ממנו על ידי המדות. וגם קודם בריאת הנבראים היה נקרא בכינויים אלה ע&quot;ש המדות הנעלמות בו כהעלם השלהבת בגחלת, וכהעלם האש באבן החלמיש כאשר נבאר בשער סדר האצילות בע&quot;ה. והיה נקרא רחום ודיין ע&quot;ש שבהתאצל והתפשטות המדות על ידם יפעל הרחמנות והדין. 

וז&quot;ש {{דה מפרש| אלא קדם דברא עלמא וכו' דאם לאו בריין וכו'}} הכריח שאין התוארים מצדו אלא מצד הנבראים מענין התוארים בעצמם וכן השנויים שהרי הכנוים הן דיין ורחום וכיוצא וכן השנויים מדין לרחמים ומרחמים לדין. והנה הענין הזה בהכרח הוא מצד הנבראים לא מצדו - פי' מצד בחינתו קודם התפשטות האצילות, שאל&quot;כ איך יצדק בו רחום ודיין? למי מרחם ולמי דן? אלא מה אית לך למימר דלא שייך אלא מצד התפשטות האצילות ובריאת הנבראים, וזה שאמר {{צ|דאי לאו בריין בעלמא אמאי אתקרי וכו'}}. 


{{דה מפרש|ובג&quot;ד כל שמהן וכו'}} פי' תינח שהכרחנו לגבי כנויים דרחום וחנון שהן פעולות יוצאות להזולת נפעלות ממנו אל זולתו. אבל בענין חכם ונבון ושאר השמות והכנויים שהן עומדים בודדים בעצמם ואינם יוצאים אל זולתו אין לנו הכרח. ולעולם נאמר שהן בעצמו. וסוף סוף בעל תוארים ושנויים הוא?! ולזה תירץ {{צ|ובגין דא}} - פי' מאחר שאנו מוכרחים לומר בקצתם שעל ידי התיחדו עם המדות לפעול בבני אדם הם אותם התוארים - אף אנו נאמר כן בכל שאר הכנויים והשמות; כי קצתם גלו על קצתם. וזה שאמר {{צ|ובג&quot;ד כל שמהן כו'}}, עם היותם בודדים, הם כינויים אליו על שם הפעולות. 


ואפשר שהכוונה באומרו {{צ|על שם עובדין דליה}}  פירושו ספירותיו שהם מעשיו ועל ידי ספירותיו הם כנוייו. והענין כי קודם התפשטות המדות היה מתחכם בעצמותו וחכמתו בהשגת עצמותו. כי הוא וחכמתו הכל עצם אחד. אמנם נתפשטה חכמתו בכלי החכמה להחכים לזולתו. וכיוצא בזה בבינה. ולעולם המתפשט בחכמה ובינה הוא עצמותו, שהוא מקור החכמה והבינה. 


{{דה מפרש|כגוונא דא ברא נשמתא}} הרי משל הנשמה שהמשלנו בפ&quot;ד והוא משל נאות שאין פעולות גשמיות לנשמה לומר מבחינה זו רואה ומבחינה זו שומעת. ועכ&quot;ז בהצטרפות אל הגוף - תפעל בפעולת הגוף לפי הכנת איבריו; יש אבר שבו רואה ויש אבר שבו שומעת. וכן הענין בא&quot;ס שהוא נשמה לנשמות; בהצטרפו אל המדות יפעלו המדות השנויים ההם מכחו כמו שפועל הגוף מכח הנשמה. וז&quot;ש {{צ|ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה}}, כדפי' כי יתייחסו שמות הפעולות הגשמיות אל הנשמה מפני שבאמצעות צרופה אל הגוף נפעלות הפעולות כדפי'. 


{{דה מפרש|ההוא אבר דעביד ביה פיקודא וכו'}} כל הענין הזה ליחס הדין והרחמים אל הנשמה כענין האין סוף.  וזה כי האדם כולל בבריאתו כל הנמצאות כולם; מן הנקודה הראשונה עד תכלית הבריאה והיצירה והעשייה כדכתיב {{ממ|ישעיה|מג|ז}} {{צ|בראתיו יצרתיו אף עשיתיו}}. וכנגד הא&quot;ס המתפשט והמאיר והמחייה מראשית כל עד סוף - כך היא הנשמה בגוף. ולכן על ידי הגוף יש לה פעולות, וחוץ מן הגוף אין לה פעולות כענין האין סוף כדפי'. ולכן אין לזה משל יותר נאות ממשל הנשמה. 

וזה שאמר {{דה מפרש|אוף הכי מרי עלמא וכו' אינון כנויין ולא כנויין}} פי' הן כנויין מצד הצטרפות אל המדות, ואינן כנויין מצד עצמו. שאין בו לא מדה ולא תואר ולא פעולה. 

{{דה מפרש|ובאלין שמהן כו'}} פי' הם ע&quot;ס עשר שמות. כי השמות הן הספי' והספירות הן השמות. 

{{דה מפרש| איהו אתפשט}} היינו התפשטות עצמותו בשמות ובספי'. ואמליך בהון - שאין להם פעולה אלא מצדו. שהוא מולך בהן כרצונו, ועל ידו הוא פעולתם. ואתקרי בהון - כי ע&quot;י כך הוא נקרא בהן. אבל לא שיצדק בו השמות מצד עצמו. אלא מצד שהוא מולך בהן כדפי'. ואתכסי בהון - כי האצילות הוא בסבת התגלות המאציל. והיינו נמי {{צ|ואתקרי בהן}} שאין לו שם ומקום לקראו או לאמרו אם לא ע&quot;י פעולותיו, וזהו סבת גלויו. וכן הן סבת העלמו וכסויו כדי שלא יהיה אלקותו נגלה אלא לראוים ואלו הן מסכים מבדילים בינו ובין התחתונים. וזהו שההתגלות סבת ההעלם, וההעלם סבת ההתגלות. 

{{דה מפרש|ודר בהון וכו'}} היינו שהספירות והשמות הנאצלים הם לבוש אל המאציל כנודע. 

ובג&quot;ד לית לרשמא לה וכו' כ&quot;ש למארי עלמא כו', לומר שהוא מתגלה בכתר ובחכמה וכיוצא, שאם כן הוא גורע שולטנותו ופעולותיו. 

וז&quot;ש דאי עביד הכי הא חסר לה משאר דרגין. כל שכן למארי עלמא כו'. וקשה שהרי בכמה מקומות מהזוהר משמע, כשמסתלק השגחתו מהמדות העולם אבד וכלה כרגע. ולפי דבריו הרי בעת הסתלקו הוא חסר שלטנותיה. ואין לומר כי לחסר שלטנותיה ולסלק השגחתו לעולם הוא דאמרן דאין ראוי, אבל לפי שעה אפשר שהוא מסלק השגחתו. משום דא&quot;כ סוף סוף הרי בעת ההיא יחוייב חסרון חלילה. שהרי כשסלק השגחתו מהמלכות מפני שהיא פועלת דין א&quot;כ הרי לא יקרא מלך, ונמצא האלקות חסר כנוי המלכות. וזה אינו ראוי שאין לו שנוי לא תוספת ולא גרעון בכנוייו ומדותיו מהטעם והעיקר הגדול שהוא י' ולא תשע, י' ולא י&quot;א. ומזה הטעם אסור לנו להוסיף על (העצמות) [הספירות] ולא לגרוע מהם מפני שהם אברי תמונה עליונה. ובתוספת האברים נמצא מוסיף על נשמתן. וכן כאשר יחסר א' מהן חלילה וחס. אלא ודאי זה אינו תירוץ. ועיקר התירוץ הוא כמו שנבאר בשער מהות והנהגה פ&quot;ג כי מיני השפע הם ג' והראשון הוא התמידי אשר לא יחסר ולא יעדיף והוא עצמות המתפשט שהוא מחיה את המדה כי אפי' תתלבש המדה ההיא בדין חזק לעולם לא יחסר [שפעה התמידי] שאל&quot;כ אפי' בדין לא היתה פועלת אלא היתה ככלי אין חפץ בו והיה כלא היה ח&quot;ו. אלא מצד נשמתה השופע בה תמיד היא פועלת הכל. אמנם התגבורת המתגבר על הענין הזה כדי להעלות המדה ולהגדילה ולהשוותה אל העליונה וכיוצא בזה זהו שמסתלק לפעמים ח&quot;ו וזהו שפי' בשער הנזכר בענין ג' מיני שפע. מה שאין כן במדות שיש מדה שמתפשטת אורה עד מקום פלוני, ויש עד מקום פלוני וכדמסיק שיש מרכבה מרובעת ויש מרכבה משולשת. אבל בא&quot;ס לאו הכי אלא בכל איהו, וכדמפרש, איהו איקרי בכל שמהן, מפני שכלם שואבים ממנו ואין להם מציאות זולתו. ועכ&quot;ז אין השמות נקנין בו וז&quot;ש ולית ליה שם ידיע. או ירצה שאין לו שם מיוחד אלא הוא מתפשט בכולן וכדמסיק. 


{{דה מפרש|דאית בר נש דירית וכו'}} הכוונה אל הנשמה שאינה שוה אל הא&quot;ס חלילה וחס. כי למעלה יש נשמה שנוחלת י&quot;ש עולמות והיא החכמה דהיינו הנשמה שזכתה לעלות אל המדרגה ההיא. ויש נשמה שאינה זוכה אלא כנגד הצדיק יסוד עולם ואין לה אלא עולם אחד והיינו בסוד כללות המדות. כי בערך כאו&quot;א מחלק כללות היסוד יש אל הנשמה י&quot;ש כלליות ובחינות. 

והנה הנשמה יש לה חשבון י&quot;ש עולמות שהיא מתפשטת בהן אבל אין סוף נקרא אדנ&quot;י פי' אדון לכל מציאות עולמות עד א&quot;ס. וזה הוראות שם אדנות. ושם בן ד' מורה על שהוא היה קודם כל הויה, פי' שהוא מהות ההויות והוא סבת הקודם אליהם כקדימת העילה לעלול. ואיהו בתוך כל הויה, הוא סבת כל הויה וקיומה וחיותה, וזולתו אין לה מציאות. והוא נשמת ההויות וקיומן. ואיהו לאחר כל הויה, היינו שהוא אחריתם לעת יאסוף רוחו ונשמתו אליו. נמצא שהוא נשמת כל ההויות והוא קיומם והוא סוף כל ההויות. 

{{דה מפרש|ודא רזא דסהדין הוויין עליה היה כו'}} פי' שם בן ד' כולל הי&quot;ה הו&quot;ה ויהי&quot;ה כי ג' תיבות אלו מצטרפים מאותיות השם וזהו סוד בן י&quot;ב המצורף שנבאר אותו בשער פרטי השמות בפ&quot;ט. 

{{דה מפרש|אל סהיד וכו'}} היינו שלשון אל הוא לשון כח וחוזק כמו {{צ|ואת אילי הארץ לקח}} {{ממ|יחזקאל|יז|יג}}, וכן {{צ|צדקתך כהררי אל}} {{ממ|תהלים|לו|ז}} וכיוצא בהם רבים. 

{{דה מפרש|אלקים סהיד וכו'}} וע&quot;ש שהוא אלוה על כל הנאצלים נקרא אלקים שהוא קרוב ללשון רבים וזהו שדקדק בלשונו באמרו דאיהו אלקים ואלקי האלקים. 

{{דה מפרש|צבאות סהיד וכו'}} פי' כי הוא נקרא צבאות מפני שהוא שר על כל צבאות לעשות בהם כרצונו כדכתיב {{ממ|דניאל|ד|לב}} וכמצבייה וכו'. 

{{דה מפרש|שדי וכו'}} מורה שאמר לעולם די, דהיינו עולם התחתון יסוד הארץ וכן לשאר היסודות. ומאריך כל זה להורות שכל השמות אינם אלא מצד הפעולות הנמשכות ממנו לצורך הנבראים. אמנם מצד בחי' עצמותו אין צורך לשמות כלל ואינו בו לא שמות משמות הקדש כל שכן כינויין שהם ממש מורים על פעולות כדמפרש ואזיל. 


עד כאן הגיע דעתנו בדרוש הזה הנחמד כפי הנשפע עלינו מן השמים. ומהמרומם על כל ברכה ותהלה נשאל הסליחה והכפרה על פתיחת דלתי שפתינו כי הכל לכבודו ולכבוד שמו. ונכלל השער הזה. ואחרי אשר עד כה עזרנו ה' נוסעים אנחנו אל שער סדר האצילות בס&quot;ד: 
 [[קטגוריה:פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>cjxqbeo4icxfx23shl3sp24rt22uow7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קסט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259158</id>
    <revision>
      <id>1417971</id>
      <parentid>1417818</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:55:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף מא */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29965" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>r6z1obqmf3ka1e4srblwzvce9mn41p1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417972</id>
      <parentid>1417971</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:57:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף מד */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29972" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>1rqi3f3nlx5o28xnshpzu03eu75asix</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417973</id>
      <parentid>1417972</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:57:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף מה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29977" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רוק, אבל אם רקקה דם, ואין רוק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>8onoc60aw7fmohxaves586y3zzbxzis</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417974</id>
      <parentid>1417973</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:59:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף נ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29986" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רוק, אבל אם רקקה דם, ואין רוק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפילו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חייבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חייב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חייבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>plt1d7hadh3nu1q4sd4b5brdx3tp62u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417975</id>
      <parentid>1417974</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T19:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף נב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29991" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רוק, אבל אם רקקה דם, ואין רוק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפילו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חייבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חייב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חייבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקור זיקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>joatmj4pwtod6rdmxt7hunt3rzmymbh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417976</id>
      <parentid>1417975</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T19:01:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף נג */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29996" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רוק, אבל אם רקקה דם, ואין רוק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפילו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חייבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חייב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חייבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקור זיקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעושית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעושה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>tlz8n7mlu8aspv6kdoq97fyl6y50thv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417977</id>
      <parentid>1417976</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T19:02:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף נה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29999" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רוק, והיה רוק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרוק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא הותרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מותרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רוק, אבל אם רקקה דם, ואין רוק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפילו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חייבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חייב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חייבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקור זיקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעושית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעושה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קודם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>b6paowuim1yc9mjbin953fb3id7kgn6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1417962</id>
      <parentid>1417954</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1593" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hx737agmmb6vpfpatkshpi9l6d6zm9d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417994</id>
      <parentid>1417962</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1617" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>gilrz5n7533g2wmmqvhnxz4w5pdnqgu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418008</id>
      <parentid>1417994</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1629" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>a1qunzdvj0kjfgxsqhsprpgc13brx6s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים שטז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282364</id>
    <revision>
      <id>1418014</id>
      <parentid>1011144</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T10:17:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>89.139.101.233</ip>
      </contributor>
      <comment>פירוט ר&quot;ת</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57291" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|שטו|שטז|שיז|}}
==טור==
הצד צפור למגדל שהוא ניצוד בו וצבי לבית או לביבר שהוא ניצוד בו, חייב. ואם אינו ניצוד בו, פטור אבל אסור. 

צד צבי ישן סומא חייב, חגר חולה או זקן פטור. 

כל דבר שבמינו ניצוד חייב עליו, אין במינו ניצוד פטור אבל אסור. 

הלכך, זבובים אע&quot;פ שאין במינן נצוד אסור לצודן. לכן כתב בעל התרומות שאסור לנעול בשבת התיבה שיש בו זבובים, אלא יתן סכין או שום דבר בין הכיסוי לתיבה בענין שיוכלו לצאת משם. ונראה לי שא&quot;צ לדקדק בזה שאין הזבובים נצודין בתיבה, שאם בא לפתוח התיבה ולטלם יברחו, ולא דמי לדבורים בכוורת דקתני פורסין המחצלת ע&quot;ג כוורת ובלבד שלא יכוין לצוד, כי הכוורת קטנה היא והדבורים ניצודין בה, ועוד דבכוורת גופה קתני ובלבד שלא יכוין לצוד, אלמא כי לא מכוין שרי. 

צבי שנכנס לתוך הבית ונעל א' בפניו חייב, נעלו ב' פטורין. לא יכול א' לנעלו ונעלו ב', חייבין. ישב הראשון על הפתח ומלאו וישב הב' בצדו, אע&quot;פ שעמד הראשון והלך לו, הב' פטור ומותר והראשון חייב. 

הצד נחש לרפואה חייב, ואם בשביל שלא ישכנו מותר לכתחלה. 

ח' שרצים האמורין בתורה, הצדן סתם - שלא פרש אם צריך להם או לאו, חייב. והחובל בהן, אע&quot;פ שלא יצא מהם דם אלא נצרר תחת העור, חייב. ושאר שרצים אינו חייב החובל בהן אלא א&quot;כ יצא מהם דם, והצדן לצורך חייב, ושלא לצורך או סתם פטור. 

אסור לצוד פרעוש. ודוקא מעל הארץ או מעל בגדיו, אבל אם הוא על בשרו ועוקצו מותר לצוד ואסור להורגו. אבל כינה מותר להורגה. והני מילי בלוקחה מעל בגדיו או מעל בשרו, אבל המפלה בגדיו אסור להרוג גם כינה שמא יבא להרוג פרעוש, אלא מוללו בידים. ודוקא במפלה בגדיו גזירה הריגת כינה אטו הריגת פרעוש, אבל במפלה ראשו מותר להרוג כינה ולא גזרינן אטו הריגת פרעוש שאינן מצויות בראש. וה&quot;ר יוסף פירש שהשחור הוא כינה ולבן הוא פרעוש, ור&quot;ת פירש איפכא ונהגו כר&quot;ת. 

ה' נהרגין בכל ענין לפי שמועדין להזיק: זבוב שבארץ מצרים, וצרעה שבננוה, עקרב שבדיב, ונחש שבא&quot;י, וכלב שוטה בכל מקום. ושאר מזיקין, אם רצין אחריו מותר להורגן ואם לאו אסור להורגן. 

נחש ועקרב דורסן לפי תומו הואיל והן מזיקין מותר. וכן ברוק שלפניו יכול לדרוס עליו, אע&quot;ג דממילא ממרח ומשוה גומות, כיון שאינו מכוין לכך ואיכא מאיסותא. וכתב הר&quot;ם מרוטנבורק שאין לשפשפו ברגליו, דלא קאמר אלא דורסו אבל לא לשפשף, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם ז&quot;ל: לא ירוק ע&quot;ג קרקע וישוף ברגליו דלא קאמר אלא דורסו, אבל מותר לדרוס רוק שעל גבי קרקע לפי תומו.

==בית יוסף==
הצד צפור למגדל שהוא ניצוד בו וצבי לבית או לביבר וכו' משנה בפ' ר&quot;א דאורג {{ממ|שבת|קו|א}} והא דצפור אינו חייב אם הכניסו לבית אוקימנא בגמרא (שם:) דהיינו דוקא בצפור דרור שדרכו לדור בבתים ואינו ניצוד לפי שנשמט מזוית לזוית אבל עוף אחר כיון שהכניסו לבית ונעל בפניו חייב דניצוד הוא:

צד צבי ישן סומא חייב חגר חולה וכו' שם ת&quot;ר הצד צבי סומא וישן חייב חגר וזקן וחולה פטור ומפרש טעמא משום דהני עבידי לרבויי והני לא עבידי לרבויי ופירש&quot;י סומא וישן עבידי לרבויי לישמט כשמרגישין יד אדם ומקשה בגמרא והא תניא חולה חייב אמר רב ששת ל&quot;ק הא בחולה מחמת אישתא הא בחולה מחמת אובצנא ופירש&quot;י אובצנא עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו וניצוד ועומד הוא אבל מדברי הרמב&quot;ם בפ&quot;י נראה שמפרש שמחמת אובצנא חייב:

כ&quot;ד שבמינו ניצוד חייב עליו אין במינו ניצוד פטור אבל אסור ג&quot;ז ברייתא שם פלוגתא דר&quot;מ וחכמים ופסק כחכמים וכ&quot;פ הרמב&quot;ם בפ&quot;י:

וכתב בעה&quot;ת שאסור לנעול בשבת התיבה שיש בה זבובים וכו' המרדכי כתב בס&quot;פ כירה והאגור כתב בשם התו' וכן משמע מדתניא בפרק כירה {{ממ|שבת|מג|א}} ובר&quot;פ משילין {{ממ|ביצה|לו|א}} פורסין מחצלת ע&quot;ג כוורת בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוון לצוד ואמרינן בר&quot;פ משילין (שם) ותסברא דר&quot;ש היא והא מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות לעולם כולה ר&quot;י והב&quot;ע דאית ביה כוי ולא תימא לר&quot;י ובלבד שלא יתכוין לצוד אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה ופירש&quot;י דאית ביה כוי. חלונות יש בדפנותיה ואע&quot;פ שמכסה את פיה אינן ניצודין אם לא יכסה גם החלונות וכתבו התוס' (שם:) ובלבד שלא יעשנו מצודה פ&quot;ה שלא יכסה בו כל החלונות דלר&quot;י אסור ולר&quot;ש מותר וגם מעיקרא כי בעי לאוקומי כר&quot;ש משמע ליה דבכל ענין מיירי אפי' לעשותו כעין מצודה לסתום החלונות ותימה דהא מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות ותירץ הר&quot;ם מאיבר&quot;א דלר&quot;ש נמי מיירי שיש חור קטן בכוורת אך אינו נראה וא&quot;כ לא הוי פסיק רישיה ולר&quot;ש מותר ור&quot;י דאסר אפי' דבר שאין מתכוון בעי חור גדול שיהא נראה לדבורים לצאת מן הכוורת עכ&quot;ל. וגם ה&quot;ה כתב בפכ&quot;ה פי' ובלבד שלא יתכוין לצוד ואינו הכרח שיהיו ניצודין שאל&quot;כ כבר מבואר בפ&quot;א שאע&quot;פ שאינו מתכוין אסור אלא אפשר שיהו ניצודין ואפשר שיברחו וכ&quot;כ ז&quot;ל עכ&quot;ל וא&quot;כ מה שרצה רבינו לדחות דברי בעה&quot;ת מדקתני ובלבד שלא יכוין לצוד אלמא כי לא מכוין שרי אין בדיחוי זה ממש שכבר נתבאר דבעינן נמי שלא יהו ניצודין בהכרח כי היכי דלא ליהוי פסיק רישיה ומה שחילק בין כוורת לתיבה משום דכוורת קטנה היא א&quot;כ אף אנו נחלוק בין תיבה קטנה לגדולה וא&quot;כ נתת דבריך לשיעורין דבכוורת נמי איכא רברבי ואיכא זוטרי אלא אי איכא למידחי דברי בעה&quot;ת הכי הוא דאיכא למידחינהו שאני דבורים דכוורת היא מקום שהם ניצודים והוי כמכניס אריה לגרזקי שלו אבל זבובים דתיבה וכוורת לא הוי מקום צידתם אפשר דלא חשיבי ניצודים עד שיתפסם בידו א&quot;נ דע&quot;כ לא אסר ר&quot;ש לפרוס מחצלת על הכוורת בפסיק רישיה אלא בדבורים שבמינן ניצוד אבל זבובים שאין במינן נצוד כל שאינו מתכוון שרי ואע&quot;ג דפסיק רישיה הוא ומכל מקום כיון דנפק מפומיה דבעה&quot;ת וכתבו המרדכי ולא חזינן מאן דאיפליג עליה מי יקל ראשו שלא לחוש דבריהם:

צבי שנכנס לתוך הבית וכו' עד השני פטור משנה שם {{הפניה-גמ|שבת|קו|ב}} ומפרש בגמ' דהא דתנן השני פטור היינו פטור ומותר:

הצד נחש לרפואה חייב וכו' משנה בפרק ב' דעדיות הצד נחש בשבת אם מתעסק שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב ובס&quot;פ ר&quot;א דאורג (קז.) אמר שמואל דהאי פטור פטור ומותר הוא וז&quot;ל הרמב&quot;ם פ&quot;י רמשים המזיקים כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהם אע&quot;פ שאינן ממיתים הואיל ונושכין מותר לצוד אותם בשבת והוא שיתכוין להנצל מנשיכתן כיצד הוא עושה כופה כלי עליהם או מקיף עליהם או קושרן כדי שלא יזיקו עכ&quot;ל:

שמנה שרצים האמורין בתורה הצדן וכו' ר&quot;פ  {{הפניה-גמ|שבת|קז|א}} ח' שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהם חייב ושאר שקצים ורמשים החובל בהם פטור הצדן לצורך חייב שלא לצורך פטור:

ומ&quot;ש הצדן סתם שלא פירש אם צריך להם אם לאו חייב כ&quot;כ שם התוס' דמש&quot;ה תנן בשאר שקצים ורמשים הצדן לצורך חייב לאשמועינן דבשאר שקצים ורמשים שאין להם עור צריך שיתכוין לשום צורך דסתמא לאו לצורך קיימי אבל בשמונה שרצים דיש להם עורות סתמייהו נצודין לצורך עורן והר&quot;ן כתב דח' שרצים אין דרכן להזיק וכל צידותן לצורך היא אבל שאר שקצים ורמשים שדרכן להזיק פעמים אדם צדן שלא לצורך דהיינו כדי שלא יזיקו והא דתנן בשאר שקצים ורמשים שלא לצורך פטור אוקימנא לה בגמ'  {{הפניה-גמ|שבת|קז|ב}} כר&quot;ש דאמר מלאכה שא&quot;צ לגופה פטור עליה והרמב&quot;ם כתב בפ&quot;א דלא כר&quot;ש ולפיכך כ' בפ&quot;י דבצדן שלא לצורך נמי חייב:

ומ&quot;ש רבינו והחובל בהם אע&quot;פ שלא יצא מהם דם אלא נצרר תחת העור חייב ברייתא שם אי זו היא חבורה שאינה חוזרת נצרר הדם אע&quot;פ שלא יצא וכתב הר&quot;ן במשנת ח' שרצים והחובל בהם חייב פי' החובל בהם עד שנצרר הדם חייב דכיון שיש להם עור העור מעכב את הדם מלצאת ואלמלא העור מעכבו היה יוצא ולפיכך חייב משום נטילת נשמה שבאותו מקום כי הדם הוא הנפש אבל שאר שקצים ורמשים כיון שאין להם עור שיעכב הדם אילו היה נעקר ממקומו היה יוצא לחוץ ומש&quot;ה כל שלא יצא לחוץ פטור ובכה&quot;ג הוא דתנן ושאר שקצים ורמשים החובל בהם פטור אבל כשיוצא לחוץ אף בשאר שקצים ורמשים חייב משום נטילת נשמה והכי איתא בהדיא בפרק אלו טרפות  {{ממ|חולין|מו|ב}} עכ&quot;ל וכך הם דברי רבינו אבל הרמב&quot;ם בפ&quot;ח כתב אבל שאר שקצים ורמשים אין להם עור לפיכך החובל בהם פטור וכתב ה&quot;ה שנראה מדבריו שאפי' הוציא מהם דם פטור וכתב שהקשו עליו מדתניא בפ' אלו טרפות (שם:) ושאר שקצים ורמשים עד שיצא מהם דם והוא הפך בזכותו ובסוף הניח הדבר בצ&quot;ע:

אסור לצוד פרעוש ברייתא שם  {{ממ|שבת|קז|ב}} הצד פרעוש בשבת ר&quot;א מחייב ורבי יהושע פוטר ואע&quot;ג דהלכה כר&quot;י מ&quot;מ איסורא מיהא איכא דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהנך תלת דאיתא בס&quot;פ ר&quot;א דאורג  {{הפניה-גמ|שבת|קז|א}}:

ומ&quot;ש ודוקא מעל הארץ או מעל בגדיו וכו' כ&quot;כ תוס' (שם:) וז&quot;ל ואומר ר&quot;י בשם ה&quot;ר פורת דאם נושך את האדם מותר ליקחנו להשליכו מעליו דמשום צערא שרי אבל אם הוא באותו ענין על האדם שאינו ירא שישכנו כגון על סרבלו מבחוץ אסור ליטלו אבל יכול להפילו מעליו וכ&quot;כ הרא&quot;ש בשם הר&quot;פ וכתב דאין בו משום איסור טלטול מידי דהוי אקוץ ברה&quot;ר דשרי בפרק כירה  {{הפניה-גמ|שבת|מב|א}} לטלטלו ולהוליכו פחות פחות מד&quot;א. ולשון התוס' שכתבתי צריך דקדוק דמרישא דלישנא משמע דלא שרי ליטלה אלא בשעה שנושכת דוקא משום דהוי כמתעסק שלא ישכנו הא אם אינה על הבשר אף על גב שהיא על בגדיו מבפנים אסור ליטלה וכ&quot;נ מדברי סמ&quot;ג וסמ&quot;ק והגהות פ&quot;י שכתב וז&quot;ל וה&quot;מ דאסור בשעה שקופצת לכאן ולכאן אבל אם היא עוקצת מותר ליקח אותה ולהשליכה משמע דלא שרי אלא בעוקצת דוקא וכיוצא בזה כתב במרדכי שם ומסיפא דלישנא משמע דדוקא כשהיא על סרבלו מבחוץ דליכא למיחש שמא ינשכנו הוא דאסור ליטלה אבל אם היא על בגדיו מבפנים כיון דאיכא למיחש שמא ינשכנו שרי ליטלה וכ&quot;כ הר&quot;ן בשם התוס' שאם מתירא שמא ינשכנו שרי ליטלה וכ&quot;ש אם נושכו שיכול להסירו וכ&quot;כ ה&quot;ה בפ&quot;י בשם התוס' ובשם הרשב&quot;א וכ&quot;נ מדברי רש&quot;י (שם קז:) שפירש הצד פרעוש ממקום שאינו ניצוד ועומד כגון מע&quot;ג קרקע או מבגדיו מבחוץ משמע מדבריו דכשהיא בבגדו מבפנים הוי כניצוד ועומד ושרי. ודברי רבינו נוטין כמאן דאסר ליטלה אלא אם כן היא עוקצת וכתב המרדכי בפרק כל כתבי אבל משם רב יהודאי גאון מצאתי חזינן לרבנן קשישי דמימנעי מלצוד פרעוש אפילו מעל בשרם עד כאן לשונו וזו מדת חסידות היתה דמדינא שרי כמו שנתבאר:

ומ&quot;ש ואסור להורגה בפרק שמונה שרצים שם אמרינן דע&quot;כ לא פטר רבי יהושע בפרעוש אלא בצד משום דהוי דבר שאין במינו ניצוד אבל בהורגה מודה דחייב ומשמע לרבינו דאפילו אם היא על בשרו נמי אסור ואף על פי דבס&quot;פ כל כתבי  {{הפניה-גמ|שבת|קכא|ב}} שרי להרוג שאר כל מזיקין אם היו רצין אחריו וכמ&quot;ש רבינו בסמוך איכא למימר דהנך מזיקין דרכן לנשוך נשיכה עוקצת משא&quot;כ בפרעושים אבל במרדכי פרק כל כתבי כ' ושאר כל המזיקין כלומר שאין בהם סכנה אם היו רצין אחריו מותר להורגן וכתב ר&quot;ת דה&quot;ה פרעוש וכיוצא בהם וטעמא משום דסבר כר&quot;ש דאמר מלאכה שא&quot;צ לגופה פטור עליה ומשום צערא שרי לכתחלה מידי דהוה אמפיס מורסא וכיבוי גחלת שלא יזוקו בה עכ&quot;ל ונקטינן לחומרא &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

אבל כינה מותר להורגה בפ&quot;ק &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; תניא רשבא&quot;א אין הורגין את המאכולת בשבת וב&quot;ה מתירין ופירש&quot;י מתירין כדמפרש טעמא בפ' ח' שרצים  {{הפניה-גמ|שבת|קז|ב}} מאילים מאדמים דמשכן מה אילים פרים ורבים אף כל שפרה ורבה וכינה אינה פרה ורבה אלא מבשר אדם היא שורצת:

ומ&quot;ש וה&quot;מ בלוקחה מעל בגדיו וכו' אבל המפלה בגדיו אסור להרוג גם כינה וכו' גז&quot;ש ת&quot;ר המפלה את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול א&quot;ר הונא מולל וזורק וזהו כבודו ואפילו בחול רבה מקטע להו רב ששת מקטע להו ופירש&quot;י מולל וזורק. בשבת להתיש כחן שלא יחזרו אליו ובלבד שלא ימלול בדוחק ויהרוג דס&quot;ל הריגת כינה שבות ואבא שאול כר&quot;א דמחייב חטאת הלכך גזרינן מלילה שלא יהרוג: מקטע להו הורגן ובשבת: והרא&quot;ש כתב וז&quot;ל ת&quot;ר המפלה כליו מולל וזורק וכו' נ&quot;ל דהני תנאי ל&quot;פ אב&quot;ה שמתירין דאי הוו פליגי לא היה הרי&quot;ף מביא דבריהם אלא מודו דמותר להרוג כנה בשבת אבל פרעוש אסור כדאמרינן פרק שמנה שרצים הלכך הלוקח כינה מעל בשרו בשבת או מעל חלוקו מותר להרגם כב&quot;ה אבל במפלה את כליו להסיר מהם פרעושים וכנים פליגי הני תנאי תנא קמא סבר דגזור הריגה דכנים אטו הריגה דפרעושים ואבא שאול מחמיר לגזור אפילו מלילה דכנים אטו פרעושים ובספר הרמב&quot;ם כתב המפלה כליו בשבת מולל את הכנים וזורקן ומותר להרוג כנים בשבת היינו כמו שפירשתי עכ&quot;ל וגבי הא דאמרינן רבה מקטע להו רב ששת מקטע להו כתב דקאי ארב הונא דאמר זהו כבודו אפילו בחול ורש&quot;י פי' בשם רבותיו דבשבת מיירי על זה נהגו להרוג כינה אפילו במפלה כליו דלפי פירש&quot;י דמקטע להו בשבת ע&quot;כ במפלה כליו איירי דפשיטא דמותר להרוג כנה בשבת כב&quot;ה דמתירין מיהא תימה היאך פליג אהני תנאי דתרווייהו אסרי הריגת כנה במפלה כליו ואפשר דמיירי במפלה ראשו דהתם לא גזרינן כנים אטו פרעושים שאין פרעושים מצויים בראש עכ&quot;ל אבל הר&quot;ן כתב דהני תנאי פליגי אב&quot;ה ואסרו להרוג את המאכולת ולא קי&quot;ל כוותייהו ולפי דבריו מ&quot;ש הרי&quot;ף הני תנאי אינו אלא משום דעלייהו א&quot;ר הונא מולל וזורק וזהו כבודו אפילו בחול וכתב הר&quot;ן ז&quot;ל הלכתא מולל וזורק וכו' לאו למימרא דרב הונא סבר דאסור להרוג מאכולת בשבת אלא הכי א&quot;ר הונא דהני תרי תנאי דפליגי קי&quot;ל כמאן דמיקל וטפי הוה יכלינן למישרי דהיינו הריגה אלא דזהו כבודו אפילו בחול הילכך אע&quot;ג דהריגה שריא משום כבודו אית ליה לאימנועי וכ&quot;כ ה&quot;ה בפי&quot;א בשם הרמב&quot;ן והרשב&quot;א דמשום כבודו בלחוד קאמר אבל אם בא להרוג מותר אפילו בשבת ושזהו דעת הרמב&quot;ם ורבינו סתם דבריו כדעת הרא&quot;ש ז&quot;ל:

וה&quot;ר יוסף פי' שהשחור הוא כינה ולבן הוא הפרעוש ור&quot;ת פי' איפכא כ&quot;כ שם התו' והרא&quot;ש והר&quot;ן וכתב הרא&quot;ש ועמא דבר כדעת ר&quot;ת וגם המרדכי כתב סתם כדעת ר&quot;ת וכן דעת הרמב&quot;ם שכתב בפי&quot;א רמשים שהם פרים ורבים מזכר ונקבה או נהוין מן העפר כמו הפרעושין ההורג אותם חייב כהורג בהמה וחי' ואח&quot;כ כתב ומותר להרוג את הכנים בשבת מפני שהן מן הזיעה עכ&quot;ל ושחורה הקופצת הנקראת ברג&quot;ות בערבי הווה מן העפר וכינה ההווה מזיעה הוא הלבן וכדעת ר&quot;ת: וכתבו הר&quot;ן וה&quot;ה בפי&quot;א דלהרמב&quot;ן והרשב&quot;א דעת אחרת בזה שהם סוברים שהשחורה הקופצת הנקראת ברג&quot;ות כיון דאינה פרה ורבה מותר לצודה ולהורגה ופרעוש שהזכירו חכמים הוא מין רחש אחר שהוא פרה ורבה וכתב הר&quot;ן ולפי דעתי שזו קולא יתירה ולענין הלכה כיון שהרמב&quot;ם והרא&quot;ש מסכימים לדעת ר&quot;ת הכי נקטינן וכן נהגו:

ה' נהרגין בכל ענין לפי שהם מועדים להזיק זבוב שבארץ מצרים וכו' ושאר מזיקין אם רצין אחריו מותר להרגן וכו' בס&quot;פ כל כתבי  {{הפניה-גמ|שבת|קכא|ב}} אריב&quot;ל כל המזיקין נהרגין בשבת מתיב רב יוסף ה' נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וכו' מני אילימא ר&quot;י האמר מלאכה שא&quot;צ לגופה חייב עליה אלא לאו ר&quot;ש והני הוא דשרי אחריני לא ותירץ רב יוסף ברצין אחריו וד&quot;ה ופירש&quot;י כל המזיקין ההורגין נהרגין בשבת. וקס&quot;ד אפילו אין רצין אחריו ומשום דס&quot;ל כר&quot;ש דמלאכה שאין צריך לגופה מדרבנן היא דאסירא והכא לא גזור: נהרגין בשבת. ואפילו אין רצין אחריו משום דס&quot;ל דסתמן הורגין הם: הא אמר חייב עליה. והיכי שרי במלאכה גמורה כשאין רצין אחריו דליכא פיקוח נפש: ברצין אחריו. כי אמר ריב&quot;ל כל המזיקין נהרגין ברצין אחריו קאמר דפיקוח נפש הוא ודברי הכל אפי' לר&quot;י והא דה' נהרגין בשאין רצין אחריו. ור&quot;ש. והתוס' (שם) חולקים על פי' זה וכתבו שנראה לר&quot;י לפרש דברייתא ברצין אחריו ודברי הכל פי' אפילו ר&quot;י מודה דחמשה שרי להרוג ברצין אחריו אבל שאר אסור להרגן אפי' רצין אחריו לר&quot;י וריב&quot;ל כר&quot;ש דשרי שאר אפילו באין רצין אחריו ורב הונא דאסר בסמוך לא סבר כריב&quot;ל ונראה לר&quot;י וכן פי' ר&quot;ח שאין להקל כריב&quot;ל אלא כהנהו אמוראי דלקמן דלא שרו אלא בדריסה לפי תומו עכ&quot;ל. ודעת הרי&quot;ף והרא&quot;ש כפירש&quot;י שכתבו ה' נהרגין בשבת ואלו הם זבוב שבארץ מצרים וכו' ושאר כל המזיקין אם היו רצין אחריו מותר להורגן לד&quot;ה וכך הם דברי רבינו שכתב ה' נהרגין בכל ענין וכן פסק הרמב&quot;ם בפי&quot;א וכתב ה&quot;ה וזה דעת הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בעיקרי הדין אבל כתבו שהיתר אלו המנויין בשאין רצין דוקא הוא כר&quot;ש שפטר מלאכה שא&quot;צ לגופה אבל לר&quot;י אסור הוא שאין זה פיקוח נפש גמור כיון שאין רצין אחריו וזה שלא כדברי רבינו שפסק כר&quot;י ופסק כאן כן ונראה שדעתו ז&quot;ל שפיקוח נפש הוא בהראותן בלבד עכ&quot;ל כלומר שהרמב&quot;ם יפרש דכי אמרי' ברצין אחריו וד&quot;ה היינו לומר דכי שרי ריב&quot;ל שאר מזיקין ברצין אחריו ולד&quot;ה שרי והא דתניא ה' נהרגין אפילו בלא רצו אחריו היא ור&quot;י נמי שרי בהו לפי שהיזקן מצוי הוי פיקוח נפש בהראותן בלבד וכו' ונראה מדברי הרמב&quot;ם בפרק י&quot;א דהני ה' לאו דוקא דה&quot;ה לכל חיה ורמש שהם נושכים וממיתין ודאי ולפי זה כי אמרינן דשאר מזיקין אם רצין אחריו נהרגין בשאינם ממיתין בודאי אלא ספק ממיתין ספק אין ממיתין וכיון שהם ספק ממיתין ברצין אחריו הוי ספק פיקוח נפש דאל&quot;כ לא הוי שרי לר&quot;י דמחייב במלאכה שא&quot;צ לגופה ומיהו למאן דס&quot;ל כר&quot;ש אפשר דאע&quot;ג דלית בהו ספק פיקוח נפש שרי משום צערא וכ&quot;כ המרדכי וז&quot;ל ושאר כל המזיקין כלומר שאין בהם סכנה אם היו רצין אחריו מותר להרגן וטעמא משום דסבר כר&quot;ש דאמר מלאכה שא&quot;צ לגופה פטור עליה ומשום צערא פטור עליה ושרי לכתחלה מידי דהוה אמפיס מורסא וכיבוי גחלת שלא יזיקו:

נחש ועקרב דורסן לפי תומו בס&quot;פ כל כתבי שם בעו מיני' מר' ינאי מהו להרוג נחשי' ועקרבי' בשבת א&quot;ל צירעה אני הורג נחש ועקרב לא כ&quot;ש דלמא לפי תומו דאר&quot;י רוק דורסו לפי תומו ואמר רב ששת נחש דורסו לפי תומו ופירש&quot;י לפי תומו לא שיעמוד עליו ויהרגנו להדיא אלא כשהוא הולך לתומו ונחש או עקרב בפניו א&quot;צ לישמט ממנו אלא דורסו והולך ואם מת בדריסתו ימות הואיל ולא נתכוין דדבר שאין מתכוין לר&quot;י מדרבנן הוא ולענין מזיקין לא גזור והר&quot;ן הקשה עליו ופירש דורסו ואפי' במתכוין אלא שהוא עושה לפי תומו מראה עצמו כאילו אין מכוין וכר&quot;ש דפטר במלאכה שא&quot;צ לגופה ומיהו להרגן להדיא אסור דכיון שאין היזקן מצוי כה' השנויים בברייתא כל כמה דאפשר לשנויי בהריגתן משנינן וכ&quot;כ ה&quot;ה בפי&quot;א בשם הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ושכן נראה מדברי הרמב&quot;ם:

וכן ברוק שלפניו יכול לדרוס עליו וכו' מימרא דרב יהודה הזכרתיה בסמוך ופירש&quot;י דורסו לפי תומו שאין מתכוין למרח ולאשויי גומות ואע&quot;ג דממילא ממרח הוא כי לא מכוין שרי משום מאיסותא וכך הם דברי רבינו בנוסחא המדוייקת וכבר כתבתי בסמוך דעת המפרשים דאפילו במתכוין אלא שהוא עושה לפי תומו שמראה עצמו כאילו אינו מכוין שרי ואע&quot;פ שמדברי המפרשים נראה דלא שאני לן בין דורסו לפי תומו דגבי רוק לדורסו לפי תומו דגבי נחש ועקרב נ&quot;ל דלא שרי גבי רוק אלא במתכוין לדורסו לבד אבל לא במתכוין למרח ואע&quot;ג דגבי נחש ועקרב התירו אפילו במכוין להרגם התם שאני משום דמזיקין נינהו ועוד דהתם עיקר המעשה הוא הריגת הנחש אבל הכא אין עיקר המעשה המירוח דכשידרוס עליו מבטלי מאיסותא ולא חששו המפרשים לכתוב כן לפי שהיה דבר ברור בעיניהם:

וכן כתב הרמב&quot;ם בפכ&quot;א אבל נוסחא דידן בספר הרמב&quot;ם אינה מכוונת עם נוסחת רבינו דבנוסחא דידן הכי איתא לא ירוק בקרקע וישוף ברגלו שמא ישוה גומות ומותר לדרוס הרוק שע&quot;ג קרקע והולך לפי תומו ואפשר שאין חילוף בין הנוסחאות ומ&quot;ש בספרי רבינו דלא קאמר אלא דורסו לאו מדברי הרמב&quot;ם הם אלא דברי רבינו הם שכתב ליתן טעם לדברי הרמב&quot;ם: תנן בסוף פ' האורג  {{הפניה-גמ|שבת|קו|ב}} ישב לו על הפתח ומלאהו ובא השני וישב לו בצדו אע&quot;פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור הא למה זה דומה לנועל ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו וכתב הר&quot;ן בשם הרשב&quot;א דבירושלמי נראה שהתירו לנעול בתחלה לשמור ביתו וצבי שבתוכו דכיון שהוא צריך לשמור ביתו אע&quot;פ שע&quot;י כך נצוד הצבי ממילא מותר ובלבד שלא יתכוין לשמור הצבי בלבד ותמה עליו הר&quot;ן דאטו מפני שהוא צריך לנעול את ביתו נתיר לו לעשות מלאכה בשבת ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו אינו מתכוון לנעול בעד הצבי כל שהוא ידוע שהצבי בתוכו ושא&quot;א לו שלא יהא הצבי בתוכו נצוד אסור דמודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות וזו שאמרו בירושל' ענין אחר הוא לומר שאם נתכוון לנעול את ביתו ולא נתכוון לצבי כלל אף על פי שאח&quot;כ מצא הצבי שמור בתוכו מותר כלומר שאינו מחויב שיפתח את ביתו וגם ה&quot;ה כתב בפ&quot;י דברי הרשב&quot;א וכתב שאין להקל כל כך: תנן בפרק ח' שרצים  {{הפניה-גמ|שבת|קז|א}} חיה או עוף שברשותו הצדן פטור וכל פטורי שבת פטור אבל אסור בר מהנך תלת וכ&quot;כ בהגהות פ&quot;י וכתב שם ה&quot;ה דאיתא בירושלמי לא אמרן אלא שברשותו הא אינן ברשותו חייב א&quot;ר יוסי הדא אמרת שור שמרד הצדו בשבת חייב וכתבו הרשב&quot;א ז&quot;ל עכ&quot;ל. וכתוב בהגהות פ&quot;י בשם רבינו ברוך צריכין ישראל ליזהר שלא לתפוס בשבת סוס או פרה המורדים העשוים לרבוי אפי' בחצר אם החצר גדולה שאם לא גדלו בין ב&quot;א היו צריכין מצודה &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
הצד צפור למגדל כו' משנה פ' האורג {{ממ|שבת|קו|א}} ר' יהודה אומר צבי לבית דוקא חייב וחכ&quot;א צבי לבית לגינה ולחצר ולביברין רשב&quot;ג אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל מחוסר צידה פטור שאינו מחוסר צידה חייב ובגמרא פסק הלכה כרשב&quot;ג וז&quot;ש רבינו וצבי לבית או לביבר שהוא ניצוד בו דהיינו כרשב&quot;ג וממילא ה&quot;ה לגנה ולחצר נמי לא כל הגינות והחצרות שוין והא דנקט רשב&quot;ג ביבר משום דפתח במאי דסיימו חכמים. ואיכא למידק דבגמרא רמי עופות אעופות דבברייתא תני דאפי' עוף ניצוד בביבר מקורה וחייב ובמשנה תנן בית לא והא בית מקורה הוא ומשני הא דתנן דצפור אפי' לבית אינו ניצוד בצפור דרור ופרש&quot;י שדרכו לדור בבתים ואינו ניצוד לפי שנשמט מזוית לזוית אבל בעוף אחר כיון שהכניסו לבית ונעל בפניו חייב דניצוד הוא וכ&quot;כ הר&quot;ן וא&quot;כ ק' למה לא חילקו הרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם ורבינו בין עוף לעוף אלא כתבו בסתם דצפור למגדל דוקא חייב ונ&quot;ל דס&quot;ל דהא דמשני הכא בצפור דרור עסקינן שינויא דחיקי הוא אלא דמתרץ לדחות הקושיא דאף לדידך דקשיא לך איכא למדחי ולומר הכא בצפור דרור עסקינן אבל אשינויא לא ניקום ונסמוך אלא אסתם משנה דלכ&quot;ע צפור למגדל אין לבית לא ואין חלוק בין עוף לעוף וברייתא דפריך מינה דתני בה אין צדין דגים מן הביברין בי&quot;ט אבל צדין חיה ועוף הא דקאמר אבל צדין חיה ועוף לא דצדין העוף מן הביברין קאמר דהא מחוסר צידה הוא בביבר אלא לצדדין קאמר חיה מן הביבר שהוא ניצוד בו ועוף מן המגדל שהוא ניצוד בו וזה דרכו של הרי&quot;ף והרמב&quot;ם בדוכתי טובא דלא סמכי אשינויא דהשינויא הוא לדחות הקושיא דאפי' לאידך ל&quot;ק אלא תופסים עיקר כסתם משנה לפי פשוטה אבל בש&quot;ע מחלק בין צפור דרור לשאר עופות ולפעד&quot;נ עיקר כדפי' ואיכא לתמוה במה שפרש&quot;י במשנה דצפור למגדל זו היא צידתו אבל אם הכניסו לבית אינו ניצוד בכך שיוצא לו דרך חלונות עכ&quot;ל משמע דהיכא דסתומין החלונות בעששית שאי אפשר לו שיצא דרך חלונות אית בו משום צידה וזה הפך הסוגיא דמשמע דהטעם הוא דבבית קשה הוא לתופסו לעוף לפיכך אינו חייב עליו אם הכניסו לבית וי&quot;ל דכל הסוגיא אזלא אליבא דחכמים וכדפי' רשב&quot;ג דהלכה כמותו זה הכלל מחוסר צידה פטור שאינו מחוסר צידה חייב אבל לר' יהודא דפליג עלייהו דצבי לגינה ולחצר ולביברין אע&quot;ג שאינו מחוסר צידה דאינו קשה לתופסו שם נמי פטור משום דאפשר לו לברוח לפ&quot;ז קשה א&quot;כ עוף לבית נמי כיון דאינו יכול לברוח חייב אע&quot;פ שמחוסר צידה דקשה לתופסו דלר' יהודא אין חילוק בין קשה לתופסו לאינו קשה לתופסו ועל כן פירש&quot;י דלר' יהודא הוי טעמא משום דאפשר לו לעוף לצאת ולברוח דרך החלונות אבל למאי דקי&quot;ל כחכמים ורשב&quot;ג אפילו אי אפשר לו שיצא דרך החלונות כגון שנסתמו בעששית נמי אינו חייב בהכניס עוף לבית משום דמחוסר צידה הוא שקשה לתופסו שם בבית והכי נקטינן:

צד צבי ישן וכו' ברייתא לשם ופריך עלה מברייתא אחרת דתני בה חולה חייב ומשני רב ששת לא קשיא הא בחולה מחמת אישתא הא בחולה מחמת אובצנא פי' רש&quot;י עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו ניצוד ועומד הוא עכ&quot;ל: ומדברי הרמב&quot;ם בפ' עשירי משמע איפכא דמחמת אובצנא חייב כמ&quot;ש ה' המגיד לשם ושכן פי' ר&quot;ח ואיכא לתמוה אמאי לא כתב רבינו לחלק בין חולה לחולה וכאחד מן הפירושים ואפשר דכיון דראה רבינו שנחלקו בה איזה חולה חייב לכך כתב בסתם דחגר חולה או זקן פטור כלומר דחולה דניצוד ועומד דומיא דחגר או זקן הוא פטור ואם אינו כל כך חולה חייב והדבר מסור לפי מה שמכירין בני אדם באותו חולה בין חולה מחמת אישתא בין חולה מחמת אובצנא דהדבר ניתן לשיעורין לפי מה שהוא חולה כנ&quot;ל ביישוב זה ואיכא לתמוה דלמה השמיט הרי&quot;ף ברייתא זו דהצד צבי סומא וכו' ולא כתבה כלל וצ&quot;ע:

כל דבר שבמינו ניצוד וכו' ברייתא שם פליגי בה ר' מאיר וחכמים והלכה כחכמים דאמרו כל שבמינו ניצוד חייב וכו' ומ&quot;ש בשם בעל התרומות הכי משמע בסוגיא ר&quot;פ משילין דהא דתניא דפורסין מחצלת ע&quot;ג כוורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד דלר&quot;ש נמי לא שרי כשאין מתכוין אלא בדאית ביה כוי בכוורת שיכולין הדבורים לצאת משם ואף ע&quot;פ שהחור קטן ואין הדבורים רואין אתם וניצודות מ&quot;מ לא הוי פסיק רישיה אבל לית ביה כוי אפילו לר&quot;ש אסור משום דהוי פסיק רישיה והכי משמע להדיא מדקאמר בגמרא ותסברא דר&quot;ש היא והא מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה וכ&quot;כ לשם התוספות להדיא והב&quot;י מביאו ולפי זה דינו של בעל התרומות אמת דאף למאי דקי&quot;ל כר&quot;ש מ&quot;מ פסיק רישיה הוא גבי זבובים בתיבה כמו גבי דבורים בכוורת וכ&quot;כ במרדכי ס&quot;פ כירה אלא שהחמיר דאסור לסגור תיבתו בשבת אם לא יניח ריוח גדול שיוכלו לצאת וכו' ותימה דהא מקמי הכי כתב המרדכי כמ&quot;ש התוספות דלר' יהודא דוקא בעינן דלישבוק בהו ריוח גדול כ&quot;כ שיהיו הדבורים רואים אותם אבל לר&quot;ש אפילו אינם רואים אותם לא הוי פסיק רישיה וצריך לפרש דמ&quot;ש דצריך להניח ריוח גדול היינו בכדי שיוכלו לצאת לאפוקי ריוח קטן שאינן יכולין לצאת דאילו לר' יהודא צריך ריוח גדול הרבה שיהו רואין אותו ולר&quot;ש א&quot;צ כל כך אפילו אינן רואין אותו אלא במניח ריוח גדול שיוכלו לצאת סגי והשתא קשה טובא על רבינו שהשיג על דברי בעל התרומות ואמר ועוד דבכוורת גופא קתני ובלבד שלא יכוין לצוד וכו' דהא מוכח בסוגיא דבהך כוורת אף לר&quot;ש מיירי דאית ביה כוי אבל בתיבה ליכא כוי כלל וכך הקשה ב&quot;י ונראה ליישב דרבינו סובר כיון דבפ' כירה משמע להדיא איפכא דלר&quot;ש אפילו לית ביה כוי נמי שרי דהכי פריך התם ומני אי ר&quot;ש דדלא שאין מתכוין מותר הא לית ליה מוקצה ולמה לי לאוקמי כשחישב אי ר&quot;י כי לא מכוין מאי הוי הא דבר שאין מתכוין אסור לעולם ר' יהודא ומאי ובלבד שלא יתכוין לצוד שלא יעשנו כמצודה דלישבוק להו רווחא כי היכי דלא ליתצד ממילא מדלא קאמר בהך סוגיא ותסברא ר&quot;ש היא אלמא דס&quot;ל דלר' שמעון ניחא דשרי בלא מתכוין אפילו לא שביק להו רווחא ולא קשה הא מודה רבי שמעון בפסיק רישיה דאיכא למימר דהך פסיק רישיה לא ניחא ליה שיהיו ניצודין ולא יוכלו לצאת מן הכוורת שהרי רוצה הוא שיצאו הדבורים לשדה לאכול פרחים תמיד כדי לעשות דבש הרבה וסבירא ליה לרבינו דהך סוגיא עיקר חדא דמיתאמרה בדוכתה במסכת שבת ותו כיון דהסוגיות הפוכות במידי דהוי מדרבנן אזלינן לקולא ולר' שמעון שרי לגמרי אפילו ליכא כוי ומה שהשיג רבינו תחלה מסברא דלא דמי לדבורים בכוורת וכו' איכא למשדי בה נרגא דאם כן נתת דבריך לשיעורין וכמ&quot;ש ב&quot;י אבל נראה ברור דרבינו לא היתה עיקר השגתו מטעם סברתו זאת אלא אועוד קא סמיך וכדמשמע מפ' כירה. עוד כתב ב&quot;י להשיג אדברי בעל התרומות דשאני דבורים בכוורת דהוי מקום שניצודים בו והוי כמכניס ארי לגורזקי שלו אבל זבובים דתיבה וכוורת לא הוי מקום צידתם אפשר דלא חשיבי ניצודים עד שיתפסם בידו עכ&quot;ל ושרי ליה מאריה דבפרק האורג לא קאמר שמואל דאינו חייב חטאת עד שיכניס הארי לגורזקי שלו אבל איסורא איכא אפילו מכניסו לבית או לחצר דהכי משמע לישנא דאינו חייב וכו' דמשמע חיובא הוא דליכא אבל איסורא איכא בכל מקום שהכניסו עוד כתב ב&quot;י אי נמי ע&quot;כ לא אסר ר&quot;ש לפרוס מחצלת על הכוורת בפסיק רישיה אלא בדבורים שבמינן ניצוד אבל זבובים שאינן במינן ניצוד כל שאין מתכוין שרי ואע&quot;ג דפסיק רישיה הוא עכ&quot;ל וזו כשגגה שיצאה מלפני השליט דבסוגיא דריש משילין דמוקי להך דפורסין מחצלת על כוורת דבורים וכו' דכרבי יהודא היא ואימא ובלבד שלא יעשנו מצודה פריך פשיטא פירש&quot;י דכיון דאית ליה לר' יהודא דבר שאין מתכוין אסור למה ליה למתני ובלבד שלא יעשה מצודה דהא צידה אב מלאכה היא ומשני מהו דתימא במינו ניצוד אסור שלא במינו ניצוד כי הני דבורים שרי קמ&quot;ל אלמא דדבורים לאו במינו ניצוד ולפ&quot;ז צ&quot;ל דכ&quot;ש גזין וצרעין לאו במינו ניצוד נינהו שהרי דבש דבורים עדיף טובא ואפ&quot;ה לאו במינו ניצוד כ&quot;ש דבש גזין וצרעין דגריעי טובא דפשיטא דאינו ניצוד דלאיזה צורך יהא צדן אם לא לעשות דבש. אבל רש&quot;י בפרק האורג כתב וז&quot;ל הגזין מין חגב טהור הוא ונאכלין כל שבמינו ניצוד כגון חגבים והגזין שאין במינן ניצוד צרעין ויתושין שאינן לצורך עכ&quot;ל ולא ידענו למה נדחק לפרש דהגזין מין חגב טהור הא דהלא יגיד עליו ריעו שאמר גזין וצרעין דהן מין דבורים שעושין דבש כדאיתא בפ&quot;ק דבכורות וכמו שנתבאר [[טור יורה דעה פא|בי&quot;ד סימן פ&quot;א]] ולפ&quot;ז ודאי הא דאמרו חכמים כל שבמינו ניצוד חייב לאו אהני דנקט ר&quot;מ קאמר אלא אבעלמא קאי כל שבמינו ניצוד אבל הני דנקט ר&quot;מ חגבים גזין וצרעין ויתושין כולן אינן במינן ניצוד ופטור לדעת חכמים ולענין הלכה נקטינן כדעת בעה&quot;ת ע&quot;פ סוגיא דריש משילין וצריך להניח ריוח גדול שיהיו הזבובים יכולין לצאת משם ראיתי כתוב שיבריח את הזבובים מן התיבה קודם שינעול עכ&quot;ל. אך קשה לי בהך סוגיא לפי דברי התוס' דמאי פריך לר' יהודא פשיטא הא אצטריך לאשמועינן דאע&quot;פ דאית ביה כוי אסורין אם לא יהא לשם ריוח גדול הרבה דהדבורים רואין אותם וצ&quot;ע:

צבי שנכנס וכו' עד השני פטור משנה שם ומפרש שמואל הא דתנן פטור היינו פטור ומותר והא דתני ברישא צבי שנכנס לבית לרבותא נקט הכי ל&quot;מ כשרץ אחריו והכניסו לבית ונעל בפניו אלא אפי' נכנס מעצמו לבית כיון דאי לא נעל בפניו היה חוזר ויוצא הלכך אם נעל בפניו הו&quot;ל צידה גמורה וחייב:

הצד נחש וכו' משנה בפ&quot;ב דעדיות הצד נחש בשבת אם מתעסק שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב וקאמר שמואל דהאי פטור פטור ומותר הוא ולכך כתב רבינו בסתם אם בשביל שלא ישכנו מותר לכתחלה ואיכא למידק דבדין הקודם נמי הו&quot;ל לרבינו לכתוב בסתם דכשישב הראשון על הפתח ומלאו מותר לשני לישב אצלו והראשון חייב למה לו לכתוב לשון המשנה דפטור ולפרשה אח&quot;כ דפטור ומותר וכן בדין השלישי במפיס מורסא דתנן אם להוציא ממנה לחה פטור דמפרש שם ג&quot;כ פטור ומותר כתב רבינו [[טור אורח חיים שכח|בסימן שכ&quot;ח]] בסתם מותר לכתחלה וי&quot;ל דדעת רבינו לקצר ואם היה כותב הכא בסתם דמותר לכתחלה היה צריך לפרש עוד דבלא מלאוהו הראשון וישב השני ומילאהו דהשני חייב כדי שלא נבין לדייק דדוקא במילאהו הראשון הוא דמותר השני לכתחלה אבל בלא מלאהו הראשון אין השני מותר אלא אסור לו לישב אצלו ולמלאות ואם עבר וישב קעביד איסורא אבל אינו חייב חטאת וזה אינו כדתנן ברישא דבזו חייב חטאת לכך הביא רבינו המשנה דתני בה במילאהו הראשון דהשני פטור דמשמע דיוקא אבל אם לא מלאהו הראשון ומלאהו השני השני חייב והדר מפרש דהאי פטור פטור ומותר הוא ולא תני פטור אלא לפי דהכא הוא דפטור אבל בלא מלאהו הראשון והשני מלאוהו השני חייב והשתא אתי שפיר הא דלא כתב רבינו הך בבא דרישא אלא דכונתו לקצר דנשמע מדיוקא דסיפא דדוקא במלאהו הראשון השני פטור אבל בלא מלאהו הראשון חייב השני כדפי':

שמנה שרצים וכו' משנה וברייתא בפ&quot;ח שרצים וע&quot;פ דברי התוספות לשם דח' שרצים שיש להם עור סתמייהו ניצודין לצורך עורן וחייב והחובל בהן ונצרר הדם תחת העור חייב ג&quot;כ דכיון שנעקר הדם והיה יוצא לחוץ לולא העור שמעכבו לצאת א&quot;כ אית ביה משום נטילת נשמה שבאותו מקום שנעקר כי הדם הוא הנפש אבל שאר שרצים ורמשים דאין להם עור סתמייהו לאו לצורך קיימי והחובל בהן אינו חייב אם לא יצא הדם לחוץ דודאי אינו נעקר הדם משום מקום בגופו דאם היה נעקר היה יוצא לחוץ כיון שאין לו עור שיעכבנו מלצאת:

אסור לצוד פרעוש וכו' ברייתא שם ר' אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר והלכה כר' יהושע דפוטר משום דאין במינו ניצוד אבל אסור לכתחלה:

ומ&quot;ש ודוקא מעל הארץ וכו' כ&quot;כ התוס' ומה שקשה לב&quot;י בלשון התוספות שכתבו אבל אם היה על סרבלו מבחוץ אסור ליטלו אבל יכול להפילו מעליו דמשמע דדוקא מבחוץ אסור אבל על בגדיו מבפנים כיון דאיכא למיחש שמא ינשכנו שרי ליטלה אע&quot;פ שאינו עוקצה נראה ליישב דודאי לא התירו התוס' אלא דוקא כשהוא נושך את האדם דמשום צערא שרי כמו מפיס מורסא כמפורש בתחלת דבריהם אבל באינו נושך אסור ליטלה אפילו היא על בגדיו מבפנים ומ&quot;ש בסוף דבריהם אבל אם היא על סרבלו מבחוץ וכו' לא נקט מבחוץ אלא לאורויי היתירא אף מבחוץ והכי קאמרי דמבחוץ נמי אע&quot;פ דאסור ליטלה דאפילו מבפנים אסור ליטלה כ&quot;ש מבחוץ אפ&quot;ה יכול להפילה מעליו אף כשהיא מבחוץ ואין בו משום איסור טלטול מידי דהוה אקוץ בר&quot;ה דשרי כדי שלא יהיו ניזוקין בה ואצ&quot;ל דיכול להפילה כשהיא על בגדיו מבפנים. והכי משמע מדברי רבינו שכתב או מעל בגדיו בסתם דמשמע בכל ענין בין על בגדיו מבפנים בין על בגדיו מבחוץ אסור ולא שרי אא&quot;כ עוקצו ואע&quot;פ שגדולי עולם כתבו להקל ליטלם מעל בגדיו מבפנים כמ&quot;ש ב&quot;י מ&quot;מ נקטינן להחמיר באיסור שבת ולא שרי אלא כשהוא עוקצו:

ומ&quot;ש ואסור להורגו ה&quot;א בפ&quot;ח שרצים דאף ר' יהושע דקי&quot;ל כותיה ופוטר בצידת פרעוש מודים בהרגו והא דכתב רבינו אסור להרגו לאו דוקא אסור אלא חייב חטאת ג&quot;כ ולא נקט אסור אלא כדי לומר אבל כינה מותר להורגו וכו' וסתם רבינו דבריו בכאן כר&quot;ת דפרעוש היא השחורה ולכן כתב גבי פרעוש ודוקא מעל הארץ וכו' לפי שבאה מעפר הארץ ובכנה לבנה לא הזכיר ארץ אלא כתב וה&quot;מ בלוקחה מעל בגדיו או מעל בשרו ומה שאסרו פרעוש טפי מבכנה הוא דכיון דפרעוש פרה ורבה דמיא לאלים מאדמים והו&quot;ל כאילו הורג גמל ולפ&quot;ז אפילו עוקצו אסור להורגה ומה שהתירו צידה כשעוקצו היינו לפי שאין במינו ניצוד וליכא איסורא דאורייתא אבל הריגה אית בה איסור דאורייתא אבל המרדכי בפרק כ&quot;כ כתב דר&quot;ת התיר אף הריגת פרעוש כשעוקצו דבמלאכה שאינה צריכה לגופיה קי&quot;ל כר' שמעון דפטור עליה. וכתב ב&quot;י דנקט לחומרא:

ומ&quot;ש אבל כינה וכו' בפ&quot;ק דשבת פליגי בה תנאי ופסק כב&quot;ה דמתירין להרוב המאכולת והיא הכנה הבאה מזיעת אדם לר&quot;ת דבסמוך:

ומ&quot;ש וה&quot;מ בלוקחה מעל בגדיו וכו' כ&quot;כ הרא&quot;ש לשם ע&quot;פ הסוגיא והביאו ב&quot;י הר&quot;ר יוסף פי' שהשחור הוא כינה ולבן הוא פרעוש ור&quot;ת פירש איפכא ונהגו כר&quot;ת וז&quot;ל התו' (דף יב) פירש ה&quot;ר יוסף דכינה היא השחורה הקופצת דכתיב והך את עפר הארץ והיה לכנים ודרך השחורה הקופצת לצאת מן הארץ ובזאת נחלקו רבנן על ר' אליעזר דאמרי ההורג כינה בשבת כאילו הורג גמל ולרבנן אינו חייב אבל פרעוש היא הכינה הרוחשת חייב עליה אפי' לרבנן כדאמרינן בפ&quot;ח שרצים ואין נראה לר&quot;ת דאמר במדרש אף כי אנוש רמה אלו כנים שבראש ואין דרך שחורה הקופצת להיות בראש ועוד דפרעוש אמרינן בפ&quot;ח שרצים שהוא פרה ורבה וכינה הרוחשת אינה פרה ורבה אלא באה מזיעת אדם לכך נראה לר&quot;ת דשחורה הקופצת היא פרעוש וחייב עליה לכ&quot;ע וכינה הרוחשת שרי להרוג וכו' עכ&quot;ל ועוד איכא לתמוה היאך יפרש הר&quot;י דהלבן הוא הפרעוש הבאה מזיעת האדם דהא בב&quot;ר פ&quot;ק אמרו ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים כגון יתושין ופרעושין וזבובין וכו' אלמא דהפרעוש באה מן האדמה ולא מזיעת האדם ולכן נראה ?דבכולה הלבן שבראש מודה ה&quot;ר יוסף דמותר להורגה אף לר' אליעז' וכב&quot;ה דמתירים להרוג המאכולת הוא הכינה שבראש והוא הלבן ובר&quot;פ כל היד דפריך בגמ' וניחוש דילמא דם מאכולת הוא מוכח בתו' דהיא הכינה הבאה מזיעת אדם אלא דה&quot;ר יוסף בא לומר דאף השחורה נקראת בסתם כינה כדכתיב והך את עפר וגומר ואינה נקראת בסתם פרעוש ובו קאמר ר' אליעזר דחייב ופליגי עליה רבנן דלית ביה אלא משום שבות כיון דאינה פרה ורבה כדאיתא בפ&quot;ח שרצים דכינה דפליגי ביה ר&quot;א ורבנן אינה פרה ורבה. אבל פרעוש היא הכינה הרוחשת וחייב עליה אפי' לרבנן וכו' ורצונו לומר מין רחש אחר שהוא פרה ורבה וכמו שפי' הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ומביאו ב&quot;י כך היא דעת ה&quot;ר יוסף אלא דבמה שהתירו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א להרוג את השחורה נחלק עליהם ה&quot;ר יוסף וס&quot;ל דאף לרבנן דבשחורה ליכא חיוב חטאת מ&quot;מ שבות מיהא איכא דלא עדיפא הריגה מצידה דאע&quot;ג דאין במינו ניצוד ואינו חייב לר' יהושע אפ&quot;ה מודה דאסור לכתחלה כ&quot;ש הריגה דאע&quot;פ דאינו חייב כיון דאינה פרה ורבה ולא דמיא לאלים מאדמים איסורא מיהא איכא אבל הפרעוש הוא מין רחש אחר דפרה ורבה אף לרבנן חייב ולפ&quot;ז לא קשה כלל מכל מה שהקשה ר&quot;ת לפי מה שהבינו מדברי ה&quot;ר יוסף דהכינה הלבנה הבאה מזיעת אדם היא הפרעוש דחייב בהריגתה חטאת אף לרבנן. העולה מזה דאף בעל נפש אין לו להחמיר שלא להרוג הכניה הלבנה שבראש כדי לחוש לדעת ה&quot;ר יוסף דס&quot;ל דחייב עליה חטאת לכ&quot;ע ואין להאמין שיצא זה מפי ה&quot;ר יוסף אלא דלשונו שאמר אבל פרעוש היא הכינה הרוחשת וחייב עליה אפילו לרבנן וכו' משמע לפי פשוטו דאכינה הלבנה שבראש קאמר שהיא הרוחשת ואינה קופצת דאי ארחש אחר קאמר לאיזה צורך אמר אבל ופרעוש היא הכינה הרוחשת ה&quot;ל לומר אבל פרעוש הוא רחש אחר וכו' מיהו כדי שלא נשוה לה&quot;ר יוסף טועה בדבר פשוט ניחא טפי לומר דלא טעה ונסבול קצת דוחק בלשון ולומר דכינה הוא שם כולל לכל הרחשים וכדאשכחן במשנה פ&quot;ט דפרה הדירה והכינה שבתבואה כשרים והוא מין תולעת הגדל בתבואה וקרי לה כינה. וגבי משכן נמי אמרינן קרש שנפל בו דרנא וכינה לכן כתב ה&quot;ר יוסף אבל פרעוש הוא מין כינה הרוחשת כלומר ואינה הכינה השחורה שהיא קופצת שנחלקו בה ר&quot;א ורבנן שאינה פרה ורבה אלא היא מין כינה הרוחשת והיא פרה ורבה דחייב אף לרבנן אבל בכינה שבראש ליכא למ&quot;ד דאוסר להרוג אותה:

חמשה בס&quot;פ כל כתבי ואיכא לפרש דהטעם הוא משום דקי&quot;ל כר&quot;ש דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ואינה אלא משום שבות הילכך בהני ה' אפי' אינן רצין אחריו מותר להרגן כיון דמועדים להזיק שאר מזיקין דאינן מועדין לא התירו אם אינן רצין ואיכא נמי לפרש דאפי' לר' יהודא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב בהני חמשה מותר להרגן אפי' אינן רצין דלפי שהיזקן מצוי ה&quot;ל פיקוח נפש דמותר לחלל שבת אפי' באיסור דאורייתא ועיין בב&quot;י האריך:

נחש ועקרב דורסן לפי תומו וכו' ג&quot;ז שם ור&quot;ל שא&quot;צ לסבב הדרך בעבורן אלא דורסן בהילוכו לפי תומו ואם ימות ימות ואפי' לר' יהודא דאסור בלא מתכוין הכא מודו הואיל והן מזיקין ופסיק רישיה לא הוי משום דאפשר דלא ימותו וכן ברוק אפי' לר' יהודא שרי כיון דאיכא תרתי חדא דלא מתכוין ועוד דאיכא נמי מאיסותא:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} ובתא&quot;ו (תולדות אדם וחוה) ני&quot;ב (נתיב י&quot;ב) ח&quot;י כתב ואף למלול באצבעותיו ולזורקו אסור גזירה שמא יהרגנו אלא נוטלה וזורקה: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} כ' הכלבו המשסה כלב אחר צבי בשבת הוה צידה וכ&quot;כ א&quot;ז וכתב דאסור לצוד עם כלב ואפי' בחול משום דהוה מושב לצים וכל העושהו אינו רואה בשמחת לויתן ובהגהת אלפסי אסר ליקח אווזים ותרנגולים וחיות שיש לאדם בתוך ביתו כגון צביים שמגדל בביתו אבל בהמות מותר כגון פרות ורחלים ושאר בהמות וחתול אסור ליקח בשב' וכ&quot;ה בתו':</text>
      <sha1>cpfiig07xpvbu2s1fnjxvs2u0xh3xnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284685</id>
    <revision>
      <id>1418019</id>
      <parentid>1414233</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62345" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000418 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|13:211698)); ((תשנ&quot;ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשס&quot;ג, 568|תיקון מס' 2|16:299743)); ((תשס&quot;ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)); ((תשס&quot;ח, 146|תיקון מס' 5|17:300740)), ((218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|17:300681)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 9|18:301123)), ((385|תיקון מס' 104 לחוק העונשין|18:301127)); ((תשע&quot;א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)); ((תשע&quot;ב, 26|תיקון מס' 13|18:301306)), ((170|תיקון מס' 14|18:301010)); ((תשע&quot;ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 79|תיקון מס' 16|19:306604)); ((תשע&quot;ז, 520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)); ((תשע&quot;ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((684|תיקון מס' 19 והוראת שעה|20:501349)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 748|תיקון מס' 69 לחוק ההוצאה לפועל|24:619528)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1010|תיקון מס' 25|24:648915)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;גובה&quot; - בעל תפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה -
:: (1) משרד ממשלתי;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) המוסד לביטוח לאומי, &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:: (4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוב&quot; - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):)) שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) -
:: (1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
:: (2) קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (בהגדרה זו - קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:: (4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
:: (5) קנס כמשמעותו [[בפקודת בזיון בית משפט]];
:: (5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה [[בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי [[סעיף 76 לחוק האמור]];
:: (5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי [[סעיף 87 לחוק העונשין]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (5ג) ערובה כהגדרתה [[בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (6) פיצוי כמשמעותו -
::: (א) [[בסעיף 77 לחוק העונשין]], [[ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]];
::: (ב) [[בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
::: (ג) [[בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) אגרה לפי -
::: (א) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) [[חוק ההוצאה לפועל]];
::: (ג) [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]];
::: (ד) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
::: (ה) [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ו) [[חוק בית דין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
:: (8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
:: (9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
::: (א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
::: (ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
::: (ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
::: (ז) לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]], [[ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::: (ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
:: (10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי [[סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]];
:: (12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:: (13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין [[ושפקודת המסים (גבייה)]] חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, [[ושפקודת המסים (גבייה)]] לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
:: (15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]];
:: (16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בחוק זה - ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (16א) (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):)) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
:: (17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
:- &quot;חייב&quot; - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
:- &quot;מידע&quot; - אחד מאלה -
:: (1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
:: (2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
:: (3) מקום עבודתו של החייב;
:: (4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
:: (5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
:: (6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
:- &quot;קרן&quot; - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;רשם לענייני המרכז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6א(א)]].

@ 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
: (ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
:: (1) הסמכות למינוי גובה;
:: (2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
::: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):)) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
:: (3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי [[סעיף 2ב]];
:: (4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי [[סעיפים 5(ד)]], [[7]], [[7א]] [[או 8]];
:: (5) הסמכות לקבוע כללים לפי [[סעיף 5ב(ב)]].
: (ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

@ 2א. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ג)
: באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל.

@ 2ב. קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

@ 3. גביית חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-2, תשע״ט)
: (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
: (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות [[פקודת המסים (גביה)]]; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]] יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
: (ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
: (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה &quot;חוב&quot;, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
: (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
:: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
::: (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
: (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
: (ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (י) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 3א. פיצוי לקטין שניזוק מעבירה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-4)
: (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] לניזוק מעבירה שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].))
: (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 3א. פיצוי לניזוק מעבירה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-4)
: (((החל מיום 6.10.2022):))
: (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] לניזוק מעבירה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].))
: (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף עבירות [[לתוספת השלישית]];
:: (2) להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

@ 4. הוצאות גבייה ותשלום החוב
: (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
: (ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
: (ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]].

@ 5. דרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-2)
: (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה [[#פרק יט|בפרק ל&quot;ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]] (בסעיף זה - דרישת תשלום נוספת).
:: (((החל מיום 27.1.2023, והחל מיום 27.1.2024 לעניין חברת חוץ):)) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא &quot;בדרך הקבועה [[בפרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]], או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]] (בסעיף זה - דרישת תשלום נוספת).
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב או את דרישת התשלום הנוספת, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[#סעיף 164|בסימן ד' בפרק ל&quot;ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ&quot;ד-1984]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
:: (((החל מיום 27.1.2023, והחל מיום 27.1.2024 לעניין חברת חוץ):)) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת (בסעיף זה - אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
::: (א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
::: (ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
:: (3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

@ 5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
: (ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

@ 5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ח-2)
: (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
:: (1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
:: (2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

@ 5ג. סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו [[בסעיף 1]], למעט לפי [[1|פסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

@ 6. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-4)
: (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
: (ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת השנייה]].
: (ב2)(1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], ובכלל זה רישיון כללי ייחודי ורישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, כהגדרתם [[בחוק האמור]] (בסעיף זה - בעל רישיון), למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם בעל הרישיון המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מבעל הרישיון כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
::: (((החל מיום 2.10.2022):)) מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק האמור]], למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
:: (3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת לפי [[סעיף 5]].
: (ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -
:: (1) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת השנייה]].
: (ב4) (((החל מיום 6.10.2022):)) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי [[סעיף 3א]], והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
: (ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; (((החל מיום 6.10.2022):)) מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

@ 6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 3א עד 3ד]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם [[בחוק ההוצאה לפועל]], כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
: (ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-7א לחוק זה]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
: (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
: (ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות [[סעיף 7ה]].
: (ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.
: (ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות [[+|סעיפים 38 עד 42]] [[ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים.
: (ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
:: (2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות [[סעיף 5]], ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
:: (3) החייב לא הגיש בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
:: (4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
: (ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4)(א) מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]]; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]].
::: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
:: (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
: (ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.

@ 7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 7א]] לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו [[בחוק האמור]], שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 7ג. ביטול הגבלות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות [[סעיף 7א]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
: (ג)(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
:: (2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי [[סעיף 7א(ד)]] או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
:: (3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
: (ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

@ 7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור [[בסעיף 7]] [[או 7א]] וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ג)]], הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[סעיף 5ב]] [[או 5ג]], בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
: (ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור [[בסעיף 6]]; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

@ 7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

@ 7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי [[סעיף 7]] לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי [[סעיף 7א(ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל]], כפי שהוחל [[בסעיף 7(ה)]], ניתנות לערעור בזכות.
: (ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 8. עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
: (ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
: (ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
: (ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, &quot;מנהל בתאגיד&quot; - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

@ 9. סודיות (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

@ 10. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
: (2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות [[סעיפים 6(ג)]] [[או 9]].

@ 11. סייג לשימוש בסמכות
: (א) קבלת מידע לפי [[סעיף 6]] מאת רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]], תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
: (ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
: (ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

@ 12. גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) (((פקע).))

@ 12. גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

@ 13. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 14. תחילה (תיקון: תשס&quot;ג)
: תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור [[סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)]] למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, [[סעיף 1|ו-(9) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
@ (1) : גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;
@ (2) : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (((החל מיום 2.10.2022):)) ([[בתוספת זו]] - חוק התקשורת);
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים.
: (((החל מיום 2.10.2022):)) ספק מורשה המספק לפי [[חוק התקשורת]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ (1) : כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
@ (2) : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
: (((החל מיום 6.10.2022):)) 
@ (1) : עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;
@ (2) : (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) עבירה לפי [[סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין]], ולפי [[סעיף 298 לחוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]];
@ (3) : (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) עבירה לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]];
@ (4) : (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 349]] [[ו-352 לחוק האמור]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז באדר ב' התשנ&quot;ה (29 במרס 1995).

&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* דוד ליבאי, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>qufadcdc0y7yrcjkprvd2qnsr6rxwps</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284686</id>
    <revision>
      <id>1418021</id>
      <parentid>1414243</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418019]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75354" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000418}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 568|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 146|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300740.pdf}}, {{ח:תיבה|218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300681.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301123.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 104 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 26|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301306.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 79|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 520|תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|684|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 748|תיקון מס׳ 69 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648915.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} משרד ממשלתי;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}} שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –
{{ח:תתת|(1)}} קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
{{ח:תתת|(2)}} קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(4)}} קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
{{ח:תתת|(5)}} קנס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|בפקודת בזיון בית משפט}};
{{ח:תתת|(5א)}} התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 76|סעיף 76 לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(5ב)}} ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לחוק העונשין}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(5ג)}} ערובה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(6)}} פיצוי כמשמעותו –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק העונשין}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 38|ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 11|בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} אגרה לפי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק בית דין לעבודה|חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(8)}} הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
{{ח:תתת|(9)}} כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתתת|(ח)}} לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(10)}} הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(11)}} תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית#סעיף 23|סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה2|סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(13)}} סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(14)}} מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(15)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10ג|סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(16)}} קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(16א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}} קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
{{ח:תתת|(17)}} כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים ממאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} מקום עבודתו של החייב;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
{{ח:תתת|(5)}} לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
{{ח:תתת|(6)}} נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א(א)}}.

{{ח:סעיף|2|המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|תיקון: תש״ע, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
{{ח:תת|(ב1)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות למינוי גובה;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}};
{{ח:תתת|(5)}} הסמכות לקבוע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

{{ח:סעיף|2א|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל.

{{ח:סעיף|2ב|קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

{{ח:סעיף|3|גביית חוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
{{ח:תת|(ד)}} חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
{{ח:תת|(ו)}} לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
{{ח:תת|(ז)}} קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
{{ח:תת|(ח)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ט)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(י)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|3א|פיצוי לקטין שניזוק מעבירה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} לניזוק מעבירה שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|3א|פיצוי לניזוק מעבירה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 6.10.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} לניזוק מעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף עבירות {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|4|הוצאות גבייה ותשלום החוב}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
{{ח:תת|(ב)}} כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|5|דרישת תשלום|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}} (בסעיף זה – דרישת תשלום נוספת).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2023, והחל מיום 27.1.2024 לעניין חברת חוץ):}} לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא ”בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק י“ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – דרישת תשלום נוספת).
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב או את דרישת התשלום הנוספת, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסימן ד׳ בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2023, והחל מיום 27.1.2024 לעניין חברת חוץ):}} מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
{{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|5א|החלטה הטעונה הבהרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

{{ח:סעיף|5ב|סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|5ג|סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים|תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

{{ח:סעיף|6|מסירת מידע|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
{{ח:תת|(ב1)}} נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} מנהל המרכז רשאי לדרוש מבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, ובכלל זה רישיון כללי ייחודי ורישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק האמור}} (בסעיף זה – בעל רישיון), למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם בעל הרישיון המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מבעל הרישיון כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק האמור}}, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(4)}} אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב3)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 6.10.2022):}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; {{ח:הערה|(החל מיום 6.10.2022):}} מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

{{ח:סעיף|6א|רשמים לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3א|סעיפים 3א עד 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 73א|ו־73א לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|7|מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיף 7ה}}.
{{ח:תת|(ד)}} טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|סעיפים 38 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|7א|הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
{{ח:תתת|(2)}} החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא הגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4).
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 3ג|בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק האמור}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תתת|(5)}} הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
{{ח:תת|(ה)}} טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7ב|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק האמור}}, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7ג|ביטול הגבלות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ד)}} או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
{{ח:תתת|(3)}} חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
{{ח:תת|(ד)}} הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|7ד|סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|או 7א}} וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(ג)}}, הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} {{ח:פנימי|סעיף 5ג|או 5ג}}, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

{{ח:סעיף|7ה|סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

{{ח:סעיף|7ו|ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}}, ניתנות לערעור בזכות.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|8|עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

{{ח:סעיף|9|סודיות|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|10|עונשין}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
{{ח:תת|(2)}} גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}.

{{ח:סעיף|11|סייג לשימוש בסמכות}}
{{ח:תת|(א)}} קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מאת רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}}, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|12|גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|12|גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|14|תחילה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)}} למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, {{ח:פנימי|סעיף 1|ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – חוק התקשורת);

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} ספק מורשה המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}}

{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־4}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 6.10.2022):}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|סעיף 298 לחוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיפים 349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|ו־352 לחוק האמור}}.

{{ח:חתימות|כ״ז באדר ב׳ התשנ״ה (29 במרס 1995).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>jlivtppw91ikhroom4e6x6iscdd7epa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285201</id>
    <revision>
      <id>1418001</id>
      <parentid>1417765</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T07:50:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="245419" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.
: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
:: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].))

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
: ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015]].))

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>37r2elbvqqn6l80yo7z6cjk9g8o3flr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285202</id>
    <revision>
      <id>1418006</id>
      <parentid>1417766</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418001]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288289" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t39l2fqsbf5nxur79vthu5vss32kjfz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1417963</id>
      <parentid>1417955</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3565" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5obkj6dhid6jt8kzzp5fc1q8hx35wl7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417995</id>
      <parentid>1417963</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3541" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0x3lpljore1u5a0m8ifsr91ky78k27a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418009</id>
      <parentid>1417995</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3495" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים {{מוקטן|(תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות {{מוקטן|(פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(שימוש בעגורני חוף)}}]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(רישוי נתבים)}}]]
* [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|כללי הבנקאות {{מוקטן|(שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>19h6aediq3ul2tl29ftazu2em3zij08</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1417961</id>
      <parentid>1417953</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33487" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]</text>
      <sha1>ngrmjmqs7hkxnr40p8usggfnw9uvi6m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417993</id>
      <parentid>1417961</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33502" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]</text>
      <sha1>a8tks9t2z748nuodqqbqj1i4dgfldd5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418005</id>
      <parentid>1417993</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33517" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)]]
* [[תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו)]]</text>
      <sha1>psatvpt1336bildz1jxmgomqsprshxq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עשרת הדברות בסיס/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344500</id>
    <revision>
      <id>1417998</id>
      <parentid>952501</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T05:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי נוסח הדפוסים) */ תיקון הטעם התחתון לפי נוסח הדפוסים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37649" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

''הטקסט המדויק בדף הזה מהווה בסיס ל'''[[עשרת הדברות/טעמים]]''' ולשאר כל הדפים המכילים טבלאות המציגות הטעמה כפולה במקרא.''

==עשרת הדברות בספר שמות==

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר שמות'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם תחתון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ב/&gt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ב/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ וְכׇל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ג/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ד/&gt;לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ד/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ה/&gt;וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ו/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ז/&gt;זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ז/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ח/&gt;שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ח/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ט/&gt;וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כׇל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ט/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון י/&gt;כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון י/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יא/&gt;כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יא/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב1/&gt;לֹ֥א תִרְצָ֖ח&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב1/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב2/&gt;לֹ֣א תִנְאָ֑ף&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב2/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב3/&gt;לֹ֣א תִגְנֹ֔ב&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב3/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב4/&gt;לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב4/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יג/&gt;לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יג/&gt;&lt;קטע סוף=שמות טעם תחתון (טבריה)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם עליון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון א/&gt;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=שמות עליון א/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות עליון ב/&gt;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ב/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ג/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=שמות עליון ד/&gt;זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּךָ֨ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ה/&gt;כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ו/&gt;לֹ֖א תִּרְצָֽח׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ז/&gt;לֹ֖א תִּנְאָֽף׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ז/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ח/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ח/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ט/&gt;לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון י/&gt;לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון י/&gt;&lt;קטע סוף=שמות טעם עליון (טבריה)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר שמות]] • [[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת יתרו]] • [[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק כ']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי נוסח הדפוסים)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר שמות'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם תחתון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ וְכׇל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{פפ}}
זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כׇל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃
{{סס2}}כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֥א תִרְצַ֖ח
{{סס2}}לֹ֣א תִנְאָ֑ף
{{סס2}}לֹ֣א תִגְנֹ֔ב
{{סס2}}לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃
{{סס2}}לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות טעם תחתון (דפוסים)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם עליון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{פפ}}
זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּךָ֨ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃
{{סס2}}כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּרְצָֽח׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּנְאָֽף׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃
{{סס2}}לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃
{{סס2}}לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות טעם עליון (דפוסים)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר שמות]] • [[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת יתרו]] • [[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק כ']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

==עשרת הדברות בספר דברים==

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר דברים'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם תחתון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון ו/&gt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ו/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ז/&gt;לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ז/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ח/&gt;לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ח/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ט/&gt;וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון י/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון י/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון יא/&gt;שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יא/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יב/&gt;שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יב/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יג/&gt;וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יג/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יד/&gt;וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טו/&gt;כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון טו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז1/&gt;לֹ֥א תִרְצָ֖ח&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז1/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז2/&gt;וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז2/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז3/&gt;וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז3/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז4/&gt;וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז4/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון יז/&gt;וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יז/&gt;&lt;קטע סוף=דברים טעם תחתון (טבריה)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם עליון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון א/&gt;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=דברים עליון א/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים עליון ב/&gt;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}כׇּל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ב/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ג/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ג/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ד/&gt;שָׁמ֣וֹר אֶת־יוֹם֩ הַשַּׁבָּ֨ת לְקַדְּשׁ֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֣{{מ:לגרמיה}}יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמ֑וֹךָ וְזָכַרְתָּ֞ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֣יתָ{{מ:לגרמיה}}בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וַיֹּצִאֲךָ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ מִשָּׁם֙ בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ה/&gt;כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ו/&gt;לֹ֖א תִּרְצָֽח׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ז/&gt;וְלֹ֖א תִּנְאָֽף׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ז/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ח/&gt;וְלֹ֖א תִּגְנֹֽב׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ח/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ט/&gt;וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון י/&gt;וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים עליון י/&gt;&lt;קטע סוף=דברים טעם עליון (טבריה)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר דברים]] • [[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת ואתחנן]] • [[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק ה']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי נוסח הדפוסים)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר דברים'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם תחתון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{סס2}}שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
{{סס2}}כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֥א תִרְצַ֖ח
{{סס2}}וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף
{{סס2}}וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב
{{סס2}}וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
{{סס2}}וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים טעם תחתון (דפוסים)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם עליון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}כׇּל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{סס2}}שָׁמ֣וֹר אֶת־יוֹם֩ הַשַּׁבָּ֨ת לְקַדְּשׁ֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֣{{מ:לגרמיה}}יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כָל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַאֲמָתֶ֗ךָ וְשׁוֹרְךָ֤ וַחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמ֑וֹךָ וְזָכַרְתָּ֞ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֣יתָ{{מ:לגרמיה}}בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וַיֹּצִאֲךָ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ מִשָּׁם֙ בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
{{סס2}}כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּרְצָֽח׃
{{סס2}}וְלֹ֖א תִּנְאָֽף׃
{{סס2}}וְלֹ֖א תִּגְנֹֽב׃
{{סס2}}וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
{{סס2}}וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים טעם עליון (דפוסים)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר דברים]] • [[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת ואתחנן]] • [[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק ה']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

==פסוק מעשה ראובן==
&lt;קטע התחלה=מעשה ראובן/&gt;{{עוגן|מעשה ראובן}}{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|פסוק מעשה ראובן בשתי מערכות טעמים
|- 
|align=center|הטעמה &quot;פשוטה&quot;
|align=center|הטעמה &quot;מדרשית&quot;
|-
|align=right valign=top|
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃
{{פפ}}
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
|align=right valign=top|
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל
{{פפ}}
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
|- 
|align=center|{{קק|(&quot;טעמא קדמא&quot;)}}
|align=center|{{קק|(כתוב ראשון בכתבי־היד)}}
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר בראשית/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לספר בראשית]] • [[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לפרשת וישלח]] • [[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לפרק כ&quot;ה]]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#פסוק מעשה ראובן|מידע על הטעמים בפסוק הזה]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}&lt;קטע סוף=מעשה ראובן/&gt;

[[קטגוריה:עשרת הדברות|*]]</text>
      <sha1>9v9to3bqbwj6uzrlk5s4k5fx6jo90hh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417999</id>
      <parentid>1417998</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T05:06:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון הטעם התחתון לפי נוסח הדפוסים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37649" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

''הטקסט המדויק בדף הזה מהווה בסיס ל'''[[עשרת הדברות/טעמים]]''' ולשאר כל הדפים המכילים טבלאות המציגות הטעמה כפולה במקרא.''

==עשרת הדברות בספר שמות==

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר שמות'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם תחתון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ב/&gt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ב/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ וְכׇל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ג/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ד/&gt;לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ד/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ה/&gt;וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ו/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ו/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=שמות תחתון ז/&gt;זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ז/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ח/&gt;שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ח/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון ט/&gt;וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כׇל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון ט/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות תחתון י/&gt;כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון י/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יא/&gt;כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יא/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב1/&gt;לֹ֥א תִרְצָ֖ח&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב1/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב2/&gt;לֹ֣א תִנְאָ֑ף&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב2/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב3/&gt;לֹ֣א תִגְנֹ֔ב&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב3/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יב4/&gt;לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יב4/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות תחתון יג/&gt;לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות תחתון יג/&gt;&lt;קטע סוף=שמות טעם תחתון (טבריה)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם עליון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון א/&gt;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=שמות עליון א/&gt; &lt;קטע התחלה=שמות עליון ב/&gt;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ב/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ג/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=שמות עליון ד/&gt;זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּךָ֨ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ה/&gt;כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ו/&gt;לֹ֖א תִּרְצָֽח׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ז/&gt;לֹ֖א תִּנְאָֽף׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ז/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ח/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ח/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון ט/&gt;לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃&lt;קטע סוף=שמות עליון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=שמות עליון י/&gt;לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות עליון י/&gt;&lt;קטע סוף=שמות טעם עליון (טבריה)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר שמות]] • [[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת יתרו]] • [[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק כ']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי נוסח הדפוסים)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר שמות'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם תחתון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ וְכׇל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{פפ}}
זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כׇל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃
{{סס2}}כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֥א תִרְצַ֖ח
{{סס2}}לֹ֣א תִנְאָ֑ף
{{סס2}}לֹ֣א תִגְנֹ֔ב
{{סס2}}לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃
{{סס2}}לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות טעם תחתון (דפוסים)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=שמות טעם עליון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַֽאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{פפ}}
זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּךָ֨ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃
{{סס2}}כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּרְצָֽח׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּנְאָֽף׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּגְנֹֽב׃
{{סס2}}לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃
{{סס2}}לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=שמות טעם עליון (דפוסים)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר שמות]] • [[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת יתרו]] • [[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק כ']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

==עשרת הדברות בספר דברים==

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר דברים'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם תחתון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון ו/&gt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ו/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ז/&gt;לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ז/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ח/&gt;לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ח/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון ט/&gt;וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון י/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון י/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון יא/&gt;שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יא/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יב/&gt;שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יב/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יג/&gt;וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יג/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים תחתון יד/&gt;וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טו/&gt;כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון טו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז1/&gt;לֹ֥א תִרְצָ֖ח&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז1/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז2/&gt;וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז2/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז3/&gt;וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז3/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון טז4/&gt;וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון טז4/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים תחתון יז/&gt;וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים תחתון יז/&gt;&lt;קטע סוף=דברים טעם תחתון (טבריה)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם עליון (טבריה)/&gt;{{ססס}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון א/&gt;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&lt;קטע סוף=דברים עליון א/&gt; &lt;קטע התחלה=דברים עליון ב/&gt;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}כׇּל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ב/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ג/&gt;לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ג/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ד/&gt;שָׁמ֣וֹר אֶת־יוֹם֩ הַשַּׁבָּ֨ת לְקַדְּשׁ֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֣{{מ:לגרמיה}}יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמ֑וֹךָ וְזָכַרְתָּ֞ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֣יתָ{{מ:לגרמיה}}בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וַיֹּצִאֲךָ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ מִשָּׁם֙ בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ד/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ה/&gt;כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ה/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ו/&gt;לֹ֖א תִּרְצָֽח׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ו/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ז/&gt;וְלֹ֖א תִּנְאָֽף׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ז/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ח/&gt;וְלֹ֖א תִּגְנֹֽב׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ח/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון ט/&gt;וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃&lt;קטע סוף=דברים עליון ט/&gt;
{{סס2}}&lt;קטע התחלה=דברים עליון י/&gt;וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים עליון י/&gt;&lt;קטע סוף=דברים טעם עליון (טבריה)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר דברים]] • [[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת ואתחנן]] • [[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק ה']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

===הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי נוסח הדפוסים)===
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|{{ג|'''עשרת הדברות בספר דברים'''}}
|- 
|align=center|'''בטעם התחתון'''
|align=center|'''בטעם העליון'''
|-
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם תחתון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{סס2}}שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה כָל־מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה}}וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַאֲמָתֶ֗ךָ וְשׁוֹרְךָ֤ וַחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
{{סס2}}כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֥א תִרְצַ֖ח
{{סס2}}וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף
{{סס2}}וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב
{{סס2}}וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
{{סס2}}וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים טעם תחתון (דפוסים)/&gt;
|align=right valign=top|
&lt;קטע התחלה=דברים טעם עליון (דפוסים)/&gt;{{ססס}}אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתִ֩יךָ֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֗ים לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י לֹ֣א תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל{{מ:פסק}}כׇּל־תְּמוּנָ֡ה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם{{מ:פסק}}מִמַּ֡עַל וַאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם{{מ:לגרמיה}}מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵם֒|ס=תָעׇבְדֵם֒}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃
{{סס2}}לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃
{{סס2}}שָׁמ֣וֹר אֶת־יוֹם֩ הַשַּׁבָּ֨ת לְקַדְּשׁ֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֣{{מ:לגרמיה}}יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹד֮ וְעָשִׂ֣יתָ כׇל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת{{מ:לגרמיה}}לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמ֑וֹךָ וְזָכַרְתָּ֞ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֣יתָ{{מ:לגרמיה}}בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וַיֹּצִאֲךָ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ מִשָּׁם֙ בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
{{סס2}}כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
{{סס2}}לֹ֖א תִּרְצָֽח׃
{{סס2}}וְלֹ֖א תִּנְאָֽף׃
{{סס2}}וְלֹ֖א תִּגְנֹֽב׃
{{סס2}}וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃
{{סס2}}וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ{{ססס}}וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=דברים טעם עליון (דפוסים)/&gt;
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לספר דברים]] • [[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרשת ואתחנן]] • [[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|חזרה לפרק ה']]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|מידע על טעמי המקרא בעשרת הדברות]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}

==פסוק מעשה ראובן==
&lt;קטע התחלה=מעשה ראובן/&gt;{{עוגן|מעשה ראובן}}{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center
|-
|colspan=2 align=center|פסוק מעשה ראובן בשתי מערכות טעמים
|- 
|align=center|הטעמה &quot;פשוטה&quot;
|align=center|הטעמה &quot;מדרשית&quot;
|-
|align=right valign=top|
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃
{{פפ}}
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
|align=right valign=top|
וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל
{{פפ}}
וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
|- 
|align=center|{{קק|(&quot;טעמא קדמא&quot;)}}
|align=center|{{קק|(כתוב ראשון בכתבי־היד)}}
|-
|colspan=2 align=center|{{קק|[[ספר בראשית/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לספר בראשית]] • [[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לפרשת וישלח]] • [[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן חזרה|חזרה לפרק כ&quot;ה]]&lt;br&gt;[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג#פסוק מעשה ראובן|מידע על הטעמים בפסוק הזה]]}}
|}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}&lt;קטע סוף=מעשה ראובן/&gt;

[[קטגוריה:עשרת הדברות|*]]</text>
      <sha1>2fagit3msdyqpiktfdo9o8decjgtnk4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:הנחיות היועץ המשפטי לממשלה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>376061</id>
    <revision>
      <id>1417964</id>
      <parentid>1417939</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T17:16:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Chenc2</username>
        <id>32496</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114300" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

----

== 1 – משפט מנהלי ==

=== 1.0 – עקרונות כלליים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| 1.0000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmve6Bu7SW3NDkTXOdnuXyjA0= | תפקידי היועץ המשפטי לממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10001.pdf | תפקידי היועץ המשפטי לממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(90.000)}} || 3.7.2002 || 16.2.2003 
|-
| 1.0001 || [[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/10002/he/10002.pdf | חובת התייעצות מכוח חוק]] &lt;!-- [[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10002.pdf | חובת התייעצות מכוח חוק]]--&gt; {{מוקטן|(21.551א)}} || 1.11.1981 || 29.8.2010
|-
| 1.0002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HYs1xnuwthc3MZRiAgJMOVc= | הנחיות מנהליות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10004.pdf | הנחיות מנהליות]]--&gt; {{מוקטן|(60.013)}} || 1.4.1986 || 3.7.2002
|-
| 1.0003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt764WbhpfLhZxw9FV1KXTfgeI= | משך הזמן בהליכי אכיפה חלופית [עיצומים כספיים]]] &lt;!--https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.0003.pdf | משך הזמן בהליכי אכיפה חלופית [עיצומים כספיים]]]--&gt; || 18.4.2016 || 6.12.20
|-
| 1.0004 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt767Zu3i3fOjjmEcFIkRqsgU8= | הבטחות מנהליות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.0004.pdf | הבטחות מנהליות]]--&gt; || 21.5.2018 ||
|}

=== 1.1 – ממשלה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.10 – אחריות משותפת}}
|-
| 1.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt765Y810xyK08qB8AGaOOtmsk= | מחויבות שרים וסגני שרים להחלטות הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1%201000.pdf | מחויבות שרים וסגני שרים להחלטות הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(21.451, 21.479)}} || מרץ 2003 || מאי 2020
|-
| 1.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt766VbKI1ofkBp3ERou7~6jGk= | המעמד של החלטת ממשלה בעניין מסוים כלפי השר המוסמך באותו עניין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1001.pdf | המעמד של החלטת ממשלה בעניין מסוים כלפי השר המוסמך באותו עניין]]--&gt; {{מוקטן|(21.484)}} || 15.5.1986 || מאי 2015
|-
| 1.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt76z3iAt6DWfzzAm~Kp6C9li4= | הצטרפות שר וסגן שר להצעות חוק פרטיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1002.pdf | הצטרפות שר וסגן שר להצעות חוק פרטיות]]--&gt; {{מוקטן|(21.473)}} || 1.4.1982 || מאי 2020
|-
| 1.1003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt760mdJHtCZk~4YNNoq8DVXFk= | השתתפות שר בדיונים בכנסת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1003.pdf | השתתפות שר בדיונים בכנסת]]--&gt; {{מוקטן|(21.479)}} || 15.8.1985 || מאי 2020
|-
| 1.1004 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt765uoOofMGM7Kgnpp7YRENyc= | הפרת עקרון האחריות המשותפת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1004.pdf | הפרת עקרון האחריות המשותפת]]--&gt; {{מוקטן|(21.456, 21.479, 21.483)}} || מרץ 2003 || מאי 2020
|-
| 1.1005 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR11avCNgW9lsIsBuL8pxvUc= | הופעת נציגי הממשלה בפני ועדות הכנסת - חובה לייצג עמדה התואמת את עמדת הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1005.pdf | הופעת נציגי הממשלה בפני ועדות הכנסת - חובה לייצג עמדה התואמת את עמדת הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(60.104א)}} || 1.2.1984 || מאי 2020
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל| 1.11 – שרים}}
|-
| 1.1101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3sfXUM~NMIJl~wSILOnYhU= | ממלא מקום שר - מעמד וסמכויות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1101.pdf | ממלא מקום שר - מעמד וסמכויות]]--&gt; {{מוקטן|(21.481)}} || 1.12.1985 || מאי 2020
|-
| 1.1102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRy81hxMk1Upnxvj20O1rP6A= | המועד בו נפסקת כהונתו של שר שהתפטר או הועבר מכהונתו בממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1102.pdf | המועד בו נפסקת כהונתו של שר שהתפטר או הועבר מכהונתו בממשלה]]--&gt; || 16.1.1997 || מאי 2020
|-
| 1.1103 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRy9K8TsVxkegVIj~1IrgQlY= | תוקף הצעות לסדר היום ועררים של שר שפרש]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1103.pdf | תוקף הצעות לסדר היום ועררים של שר שפרש]]--&gt; || 26.6.1987 || מרץ 2013
|-
| 1.1104 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRxuO03UEXGCeeAyXZvKm8IM= | שר בלי תיק - שר ללא אחריות לתחום פעולה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11104.pdf | שר בלי תיק - שר ללא אחריות לתחום פעולה]]--&gt; || 7.3.2001 || מאי 2020
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.12 – ועדות שרים}}
|-
| 1.1200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR7ACUCrEIVjok8Vt5drNoBk= | ועדות שרים וסמכויותיהן]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1200.pdf | ועדות שרים וסמכויותיהן]]--&gt; || 24.6.1996 || 7.6.2021
|-
| 1.1201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3ae9qVfoHqIBSnxvbTEPsc= | דין החלטה של ועדת שרים &quot;על דעת הממשלה&quot; (העדר זכות ערעור)]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1201.pdf | דין החלטה של ועדת שרים &quot;על דעת הממשלה&quot; (העדר זכות ערעור)]]--&gt; {{מוקטן|(21.478)}} || 15.2.1985 || מרץ 2013
|-
| 1.1202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR0Phkl41eeeqsTKtBumM5UY= | השתתפות בדיוני ועדות שרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1202.pdf | השתתפות בדיוני ועדות שרים]]--&gt; {{מוקטן|(21.451א, 21.462)}} || מרץ 2003 || מאי 2020
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.13 – סגני שרים}}
|-
| 1.1300 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3VWcK1ht3pIwW9ah5Es3xw= | מעמדו של סגן שר]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1300.pdf | מעמדו של סגן שר]]--&gt; {{מוקטן|(21.451, 21.451א)}} || מרץ 2003 || מאי 2020
|-
| 1.1301 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IdBZUiVUrjbTACDbXRYo1OU= | סגן שר - היקף העניינים שניתן למסור לו]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1301.pdf | סגן שר - היקף העניינים שניתן למסור לו]]--&gt; {{מוקטן|(21.451א)}} || 21.12.1990 || מאי 2020
|-
| 1.1302 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+Id7LT9CGdOI9yT1Fce3nOsA= | השתתפות סגן שר דרך קבע בכל ישיבות הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1302.pdf | השתתפות סגן שר דרך קבע בכל ישיבות הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(21.451א)}} || 21.12.1990 || מרץ 2013
|-
| 1.1303 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IcTWnsa2TSW5Q0XqoVwK8yU= | חברי הכנסת המיועדים לכהן כסגני שרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1303.pdf | חברי הכנסת המיועדים לכהן כסגני שרים]]--&gt; || 14.7.1999 || מאי 2015
|-
| 1.1304 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IXE4wfBfnX1k3RzxxHs811E= | איסור אצילת סמכויות סטטוטוריות לסגן שר]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1304.pdf | איסור אצילת סמכויות סטטוטוריות לסגן שר]]--&gt; || 11.11.1999 || מאי 2020
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.14 – רציפות הממשלה וסמכויותיה}}
|-
| 1.1400 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IXwdqEMzlHLVrQTPDRzOMek= | רציפות הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1400.pdf | רציפות הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(21.474)}} || 16.9.1984 || מאי 2020
|-
| 1.1401 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HchttoPTcYssLOlipRGXVMs= | סדר היום של הממשלה ושל ועדות השרים עם כינון ממשלה חדשה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11401.pdf | סדר היום של הממשלה ושל ועדות השרים עם כינון ממשלה חדשה]]--&gt; {{מוקטן|(1.1402; 21.477)}} || 1.10.1984 || מרץ 2003
|-
| 1.1450 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IS93lch0NvGMM~M2PMufKCQ= | סמכויות הממשלה והשרים - העברה ואצילה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1450.pdf | סמכויות הממשלה והשרים - העברה ואצילה]]--&gt; {{מוקטן|(1.1403)}} || 6.3.2002 || מרץ 2013
|-
| 1.1451 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HYl~CadN7h8D8dGh8NLXnJs= | אחריות שרים לביצוע חוק (חוק מינהל מקרקעי ישראל)]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11451.pdf | אחריות שרים לביצוע חוק (חוק מינהל מקרקעי ישראל)]]--&gt; {{מוקטן|(24.1403)}} || 1.4.1969 || 14.9.2003
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.15 – מינויים בשירות הציבורי}}
|-
| 1.1500 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IYcid12xJbh~jYnNvHFPT3k= | בדיקת מינויים על ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1500.pdf | בדיקת מינויים על ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה]]--&gt; || 23.6.1999 || מאי 2020
|-
| 1.1501 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IRURA5YH3+uzAXcPbzG+Eys= | מינויים בתקופת בחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1501.pdf | מינויים בתקופת בחירות]]--&gt; || 26.1.1999 || ינואר 2021
|-
| 1.1502 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+ISTtIa1eDQqZg57zNe9Q6Qg= | מינוי והרכב ועדות ציבוריות מייעצות ודרכי פעולתן]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1502.pdf | מינוי והרכב ועדות ציבוריות מייעצות ודרכי פעולתן]]--&gt; {{מוקטן|(90.012)}} || 13.1.2003 || מאי 2020
|-
| 1.1503 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+Ic9xPwVkpu6N8qJdTRBK8Gs= | ייצוג הולם למגזרים מסוימים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1503.pdf | ייצוג הולם למגזרים מסוימים]]--&gt; || מרץ 2003 || מאי 2020
|-
| 1.1504 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWjCE0cwwBgH~TYjfTHvKUNQ= | ועדות בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1504.pdf | ועדות בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(21.859)}} || 1.5.1971 || מאי 2015
|-
| 1.1505 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWjW3EBdjdDx4A5btSStAuBw= | מינוי נציג מטעם השר או המשרד הממשלתי בגופים שונים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1505.pdf | מינוי נציג מטעם השר או המשרד הממשלתי בגופים שונים]]--&gt; || 31.12.2019 ||
|-
| 1.1550 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9Hf15azr8BH28pRxgyfqfx8I= | כינון הועד המנהל של רשות השידור ומליאתה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11550.pdf | כינון הועד המנהל של רשות השידור ומליאתה]]--&gt; {{מוקטן|(21.321)}} || 26.12.1991 || 31.8.2000
|-
| 1.1551 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HSpJLCiNuOoayGEA+6fiK8c= | ועדת המינויים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים - קרוב משפחה כמועמד]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11551.pdf | ועדת המינויים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים - קרוב משפחה כמועמד]]--&gt; {{מוקטן|(21.230)}} || 1.4.1984 || 3.7.2002
|-
| 1.1553 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HUA9kjCysveM3ySPwlUMSWA= | מועמדים למועצת הרבנות הראשית החברים באסיפה הבוחרת את המועצה - ניגוד עניינים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11553.pdf | מועמדים למועצת הרבנות הראשית החברים באסיפה הבוחרת את המועצה - ניגוד עניינים]]--&gt; {{מוקטן|(90.019)}} || 15.5.2003 ||
|-
| 1.1554 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWkIOU5qa~0XldUjTeIoGe6g= | ועדה לאיתור מועמדים - מועמד בעל זיקה לשר משרי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11554.pdf | ועדה לאיתור מועמדים - מועמד בעל זיקה לשר משרי הממשלה]]--&gt; || 7.12.2004 || מאי 2020
|-
| 1.1555 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhIZUudfPRSwGaVUuTSWJXc= | עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1555.pdf | עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי]]--&gt; {{ש}} {{מוקטן|[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/documents/index_1.1555.pdf | נספח א' - עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי]]}} || יוני 2006 || יוני 2021
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.16 - שכר שרים וסגני שרים}}
|-
| 1.1600 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HR1NZMHc2IY3My2paO+41TI= | שימוש ברכב צמוד על-ידי בני משפחה של שרים וסגני שרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11600.pdf | שימוש ברכב צמוד על-ידי בני משפחה של שרים וסגני שרים]]--&gt; {{מוקטן|(1.1800)}} || 14.8.2001 || מרץ 2003
|-
| 1.1601 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HQhtXEFqY~N2PCvWjpLBr8g= | החזר הוצאות לשר עבור שכירת דירה בירושלים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11601.pdf | החזר הוצאות לשר עבור שכירת דירה בירושלים]]--&gt; {{מוקטן|(1.1801)}} || 1.9.1996 || מרץ 2003
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.17 – אתיקה}}
|-
| 1.1700 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhkjlEub1JdgfshqPDYNf5E= | מתן חסות על-ידי עובדי ציבור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1700.pdf | מתן חסות על-ידי עובדי ציבור]]--&gt; || 28.5.2000 || 29.11.2015
|-
| 1.1701 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWpyMr8AumERuPliI2xrd3cI= | חברותם של שרים בעמותות ובגופים אחרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1701.pdf | חברותם של שרים בעמותות ובגופים אחרים]]--&gt; || 16.4.2001 || מאי 2015
|-
| 1.1702 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWuPyAGms3YrNAmvrm3TGwpo= | חברות בגופים ציבוריים - עיקרי דברים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1702.pdf | חברות בגופים ציבוריים - עיקרי דברים]]--&gt; || 2.3.1997 || מרץ 2013
|-
| 1.1703 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWt3eYkBg5mkT0BQbgxNOSR4= | השתתפות נבחרי ציבור ועובדי מדינה בפרסום ממשלתי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1703.pdf | השתתפות שרים בתשדירי פרסום]]--&gt; || 11.9.1999 || מאי 2020
|-
| 1.1704 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWpF7dIMDsioBK9W6DMRp8dM= | פעילות מפלגתית בלשכות שרים וסגני שרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1704.pdf | פעילות מפלגתית בלשכות שרים וסגני שרים]]--&gt; || 13.11.1997 || ינואר 2021
|-
| 1.1705 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhDXZ9FA52nEMhNEWpyjaA0= | פרסום מודעות על-ידי עובדי ציבור ונושאי משרה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1705.pdf | פרסום מודעות על-ידי עובדי ציבור ונושאי משרה]]--&gt; || מאי 2006 || מרץ 2013
|-
| 1.1706 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAHDxtyFfEadb+whlZIBo1bE= | שימוש בנייר רשמי ובסמל המדינה או מוסד ציבורי שלא לצורך מילוי תפקיד רשמי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1706.pdf | שימוש בנייר רשמי ובסמל המדינה או מוסד ציבורי שלא לצורך מילוי תפקיד רשמי]]--&gt; || 19.1.1998 || מאי 2015
|-
| 1.1707 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTANAkDCC3Z0ZrlciMFRVkD1o= | הסתייעות ביועצים חיצוניים בלשכות חברי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1707.pdf | העסקת &quot;יועצי חינם&quot; ויועצים בתשלום]]--&gt; || 18.3.1997 || מרץ 2020
|-
| 1.1708 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAKQDtIXuhvX3DlHCE6sW5Gc= | הגבלות על טיפול בפניית חברי גוף בוחר על-ידי נבחרי ציבור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1708.pdf | הגבלות על טיפול בפניית חברי גוף בוחר על-ידי נבחרי ציבור]]--&gt; || 24.10.2004 || מרץ 2013
|-
| 1.1709 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAMDHUhcwGFK2Bq7qfPY0XPs= | הגבלות על קבלת הזמנות וכרטיסים למופעים ואירועים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1709.pdf | הגבלות על קבלת הזמנות וכרטיסים למופעים ואירועים]]--&gt; || 21.11.2005 || מאי 2020
|-
| 1.1710 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HXaY9V~NkdX4HuC0~jv9iOQ= | נסיעות רבנים ראשיים לחוץ לארץ במימון גורם שאינו ממשלתי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11710.pdf | נסיעות רבנים ראשיים לחוץ לארץ במימון גורם שאינו ממשלתי]]--&gt; || 21.1.2010 ||
|-
| 1.1711 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAO3yf75DCkwlDiKiEXHRSE0= | גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1711.pdf | גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור]]--&gt; || 16.7.2012 || נובמבר 2021
|-
| 1.1712 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAOgIQnH0LavQ0ZgQ~Xl1adQ= | ניגוד עניינים של נבחרי ציבור בגין תרומה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1712.pdf | ניגוד עניינים של נבחרי ציבור בגין תרומה]]--&gt; || 29.10.2017 || מאי 2020
|-
| 1.1713 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAISlfnvpgp0V4zWtrWWggvs= | נסיעות שרים וסגני שרים לחו&quot;ל במימון חוץ-ממשלתי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1713.pdf | נסיעות שרים וסגני שרים לחו&quot;ל במימון חוץ-ממשלתי]]--&gt; || 19.6.2019 ||
|-
| 1.1714 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTALzcQmeRGyjMa+67wLt+yXU= | פרשנות סעיפים 2 ו-3 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]] || 9.11.2021 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.18 – כללי}}
|-
| 1.1800 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEAusWRFfC7GygFL0ZsbRIYA= | נוהל קבלת החלטות בנושא הקמת יישובים חדשים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11800.pdf | נוהל קבלת החלטות בנושא הקמת יישובים חדשים]]--&gt; || 6.12.2004 ||
|-
| 1.1801 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAAQKOtSWe+ozzNMb5hgiuGw= | יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1801.pdf | יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית]]--&gt; || מרץ 2015 || 14.3.2018
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.19 – בחירות}}
|-
| 1.1900 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAIfZyIWWGBPvrHFQcpj7NrQ= | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - פרסומים המופצים על ידי משרדי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1900.pdf | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - פרסומים המופצים על ידי משרדי הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(21.779)}} || 1.2.1985 || ינואר 2021
|-
| 1.1901 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP3Kr6IoZNOvRBGzuZyELNV0= | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - עריכת סקרים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת הבחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1901.pdf | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - עריכת סקרים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת הבחירות]]--&gt; || 18.2.1999 || נובמבר 2012
|-
| 1.1902 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP4uLF1DPjNzUBQBbpKfWFMs= | פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1902.pdf | פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות]]--&gt; {{מוקטן|(21.862)}} || פברואר 2003 || ינואר 2021
|-
| 1.1903 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEFKCJVCa17k2zWBdEt54ueQ= | טיפול בתלונות בנוגע לתעמולה אסורה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11903.pdf | טיפול בתלונות בנוגע לתעמולה אסורה]]--&gt; || פברואר 2003 || יולי 2003
|-
| 1.1904 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP+MbAXMkG0yOb+71Y+oOjug= | הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1904.pdf | הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות]]--&gt; || 28.4.1998 || ינואר 2019
|-
| 1.1905 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP3e+~QWVP1kGXGB9knFflMk= | שימוש ראש הממשלה במסוקים צבאיים למטרות מפלגתיות-פוליטיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1905.pdf | שימוש ראש הממשלה במסוקים צבאיים למטרות מפלגתיות-פוליטיות]]--&gt; || 17.9.1999 || ינואר 2019
|-
| 1.1906 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOoNhJ0v9d~jui2w4ZxU5XKc= | העברת חומר המוסרט בוידיאו מלשכת העתונות הממשלתית למפלגות לצורך תעמולת בחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/B11906.pdf | העברת חומר המוסרט בוידיאו מלשכת העתונות הממשלתית למפלגות לצורך תעמולת בחירות]]--&gt; || פברואר 2003 || נובמבר 2005
|-
| 1.1907 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEHviaS5tWmozvMfv22SKu~A= | הגבלות לקראת פרישה ולאחר פרישת שרים וסגני שרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11907.pdf | הגבלות לקראת פרישה ולאחר פרישת שרים וסגני שרים]]--&gt; || 15.5.1996 || נובמבר 2008
|-
| 1.1908 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP1~HMAE6j5fLjv0KXZ9uBHI= | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - עריכת אירועים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת בחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1908.pdf | איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר - עריכת אירועים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת בחירות]]--&gt; || 24.12.2002 || ינואר 2019
|-
| 1.1909 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEK5~kw0s9wI2vUtkrDGhTJk= | התפטרות או חופשה של עובדי ציבור המועמדים לכנסת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11909.pdf | התפטרות או חופשה של עובדי ציבור המועמדים לכנסת]]--&gt; {{מוקטן|(21.775)}} || 1.6.1984 || פברואר 2003
|-
| 1.1910 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP77napj6lp81ejxgvuRIt1M= | טוהר הבחירות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1910.pdf | טוהר הבחירות]]--&gt; {{מוקטן|(21.776)}} || יולי 2003 || ינואר 2021
|-
| 1.1911 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP6+Vy28uPWihI+sfGPLBOOw= | הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1911.pdf | הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי]]--&gt; || יולי 2003 || דצמבר 2014
|-
| 1.1912 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP73mlwyMkszHfXbqHUZWw4c= | תחולת חוקי עזר של רשויות מקומיות על תעמולת בחירות ועל שלטים ומודעות בעלי מסר פוליטי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1912.pdf | תחולת חוקי עזר של רשויות מקומיות על תעמולת בחירות ועל שלטים ומודעות בעלי מסר פוליטי]]--&gt; || יולי 2003 || ינואר 2021
|-
| 1.1913 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEJADdk52LXkaVhw9ve5g5c0= | מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11913.pdf | מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות]]--&gt; || יולי 1998 || דצמבר 2005
|-
| 1.1914 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEABu9isLc48fhYZLTCa5UuY= | הפליה גזעית בהסכם קואליציוני]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11914.pdf | הפליה גזעית בהסכם קואליציוני]]--&gt; {{מוקטן|(21.480)}} || 1.8.1985 ||
|-
| 1.1915 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEH0NTZKRL7n7WHN3MT3sHno= | כריתת חוזים על-ידי ועדת הבחירות המרכזית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/11915.pdf | כריתת חוזים על-ידי ועדת הבחירות המרכזית]]--&gt; {{מוקטן|(21.412)}} || 1.1.1973 ||
|}

=== 1.2 – משרדי הממשלה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.20 – משפט כלכלי-פיסקלי}}
|-
| 1.2000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP8+Ib7mrzMEoYBAxJwiKZ1c= | סמכותו של שר האוצר להורות על פתיחת הבורסה באופן חלקי או מותנה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/012000.pdf | סמכותו של שר האוצר להורות על פתיחת הבורסה באופן חלקי או מותנה]]--&gt; {{מוקטן|(21.568)}} || 1.11.1983 ||
|-
| 1.2001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP7+k16XYfdUosb+ys0FQR0I= | ערבויות מטעם המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/012001.pdf | ערבויות מטעם המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(21.650)}} || 1.8.1969 ||
|-
| 1.2002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvZIN7hPwMrkHXsanIpsQh5c= | רכישת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/012002.pdf | רכישת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי]]--&gt; {{מוקטן|(21.954)}} || 28.4.1991 ||
&lt;!-- | 1.2003 || ביטול כפל תמיכות של המדינה במוסדות ציבור {{מוקטן|(בוטלה)}} || 28.4.1991 || --&gt;
|-
| 1.2005 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgENC7FwxhxNZ5QeHclFmAMUs= | תמיכת המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12005.pdf | תמיכת המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]--&gt; || 18.8.2009 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.21 – בטחון המדינה}}
|-
| 1.2101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEGEOlGJ6pSGZClIbAefzCTY= | נסיעת נשיא המדינה לשטח מוחזק]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12101.pdf | נסיעת נשיא המדינה לשטח מוחזק]]--&gt; {{מוקטן|(21.527)}} || 1.5.1975 ||
|-
| 1.2102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LDv4pi4jJt3KQ+J6e3JX~IqlLBZOPv13LsjmCuAGa+E= | שימוש בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לאחר חקיקתו של חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/UseOfDefenseRegulation.pdf | שימוש בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לאחר חקיקתו של חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]]--&gt; || 13.9.2016 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.22 – בריאות}}
|-
| 1.2200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEN68OFA+9sVfI3JQASv34YQ= | מוות בלתי טבעי - ניתוח לאחר המוות ורשיון קבורה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12200.pdf | מוות בלתי טבעי - ניתוח לאחר המוות ורשיון קבורה]]--&gt; {{מוקטן|(21.058)}} || 1.11.1968 || 15.4.2003
|-
| 1.2201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDSW562HsfWOlotE+Q4hk7nQ= | אשפוז כפוי בשל מחלה מידבקת - שחפת הריאות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12201.pdf | אשפוז כפוי בשל מחלה מידבקת - שחפת הריאות]]--&gt; {{מוקטן|(21.065)}} || 10.1.1997 ||
|-
| 1.2202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDZOU+UE0aNgLjnXmOFodso4= | נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12202.pdf | נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו]]--&gt; || 27.10.2003 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.23 – דתות}}
|-
| 1.2300 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDREg2mXFS1rbLKSobWvxOks= | כהונת רבנים מקומיים במועצות דתיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12300.pdf | כהונת רבנים מקומיים במועצות דתיות]]--&gt; {{מוקטן|(21.634)}} || 1.8.1976 || 1.6.2003
|-
| 1.2301 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDfwnkyELQJXyJ04ohn01z6A= | בוררות דיינים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/12301.pdf |בוררות דיינים]]--&gt; {{מוקטן|(21.227א)}} || 16.1.2000 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.24 – סנקציה מנהלית}}
|-
| 1.2400 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvavcGgub6hh3mV4BXqqE6oE= | עצמאות שיקול הדעת בהטלת סנקציה מנהלית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.2400.pdf | עצמאות שיקול הדעת בהטלת סנקציה מנהלית]]--&gt; || 30.6.2013 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|1.25 – משפט ודיגיטציה}}
|-
| 1.2500 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvb4hcEjekKe8iJBu8Nl4x4s= | כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.2500.pdf | כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים]]--&gt; {{ש}} {{מוקטן|[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvSHODj7I1GtzvEw5xceEnFU= | מסמך עזר 1 - תרשים הליך בחינה מומלץ לגיבוש הסדרים דיגיטליים]]&lt;!--[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvSHODj7I1GtzvEw5xceEnFU= | מסמך עזר 1 - תרשים הליך בחינה מומלץ לגיבוש הסדרים דיגיטליים]]--&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvZxnQJekDaySgAT0u6lU~FE= | מסמך עזר 2 - מידע שימושי בנוגע למעבר מעולם הפיסי לעולם הדיגיטלי]]&lt;!--[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvZxnQJekDaySgAT0u6lU~FE= | מסמך עזר 2 - מידע שימושי בנוגע למעבר מעולם הפיסי לעולם הדיגיטלי]]--&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvfak5gmNyggufcipFdKysPU= | מסמך עזר 3 - הרחבה וביאור של ההנחיה ושל מסמכי העזר האחרים שלה]]&lt;!--[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvfak5gmNyggufcipFdKysPU= | מסמך עזר 3 - הרחבה וביאור של ההנחיה ושל מסמכי העזר האחרים שלה]]--&gt;}} {{ש}} {{מוקטן|[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvQZ0b~UyJIFW85~QN4u8ccI= | מסמך עזר 4 - חוות דעת טכנולוגית של רשות התקשוב הממשלתי]]&lt;!--[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvQZ0b~UyJIFW85~QN4u8ccI= | מסמך עזר 4 - חוות דעת טכנולוגית של רשות התקשוב הממשלתי]]--&gt;}} || 10.10.2019 ||
|}

== 2 – משפט חוקתי: חברי הכנסת וחקיקה ==

=== 2.1 – חברי כנסת ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|2.10 – חסינות}}
|-
| 2.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDXwUUZBfE6NroMwyD7EgSds= | חסינות חברי הכנסת - יציאה מן המדינה בניגוד לצו שיפוטי לעיכוב היציאה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21000.pdf | חסינות חברי הכנסת - יציאה מן המדינה בניגוד לצו שיפוטי לעיכוב היציאה]]--&gt; {{מוקטן|(21.426)}} || 15.3.1982 || 15.4.2003
|-
| 2.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDRBnbrspQzaTh4vnI6IjjdQ= | חסינות חברי הכנסת מפני מעצר אזרחי בשל אי-תשלום חוב]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21001.pdf | חסינות חברי הכנסת מפני מעצר אזרחי בשל אי-תשלום חוב]]--&gt; {{מוקטן|(21.428)}} || 15.4.1983 || 3.7.2002
|-
| 2.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDRBnbrspQzaTh4vnI6IjjdQ= | חסינות חברי הכנסת - נוהל לביצוע עיקול לחבר הכנסת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21002.pdf | חסינות חברי הכנסת - נוהל לביצוע עיקול לחבר הכנסת]]--&gt; {{מוקטן|(21.434)}} || 15.8.1985 || 3.7.2002
|-
| 2.1003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDdhu~RoAokXR97YoIT5AgoY= | חסינות חברי הכנסת - חיפוש משטרתי בדירת חבר הכנסת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21003.pdf | חסינות חברי הכנסת - חיפוש משטרתי בדירת חבר הכנסת]]--&gt; {{מוקטן|(90.003)}} || 3.7.2002 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|2.11 – סוגיות אתיות}}
|-
| 2.1100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMgXvxLXbWOBEYLaHnn2LAfk= | סייגים למינוי חברי הכנסת לתפקידים ממשלתיים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21100.pdf | סייגים למינוי חברי הכנסת לתפקידים ממשלתיים]]--&gt; {{מוקטן|(21.429, 21.433, 21.433א)}} || 15.11.1984 || 1.6.2003
|-
| 2.1101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMiD2efNLWBQ8SmkSkac3AEc= | רכישת נכסי המדינה על-ידי חברי הכנסת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/21101.pdf | רכישת נכסי המדינה על-ידי חברי הכנסת]]--&gt; {{מוקטן|(21.430)}} || 1.5.1984 ||
|}

=== 2.3 – חקיקה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|2.30 – חקיקה ראשית}}
|-
| 2.3000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDXF6rzRVQLFfkv6OClUrtKM= | רציפות פעולות החקיקה עם כינון ממשלה חדשה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/2.3000.pdf | רציפות פעולות החקיקה עם כינון ממשלה חדשה]]--&gt; {{מוקטן|(1.1401; 21.475)}} || 16.9.1984 || מרץ 2013
|-
| 2.3004 || [[ https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMqpD9+JsMrNeDhDDr+1wYzQ=| תיקון טעות בחוק שנתקבל - נוהל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23004.pdf | תיקון טעות בחוק שנתקבל - נוהל]]--&gt; {{מוקטן|(60.019)}} || 1.8.1969 || 3.7.2002
|-
| 2.3005 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDWr2E26d237VQqjQ3sRRcqU= | טיפול בהצעות חוק ממשלתיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/2.3005.pdf | טיפול בהצעות חוק ממשלתיות]]--&gt; || 5.3.2018 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|2.31 – חקיקת משנה}}
|-
| 2.3100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMjbrDY91faoR1iWMuChUUMg= | חקיקת משנה: נוהל והנחיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23100.pdf | חקיקת משנה: נוהל והנחיות]]--&gt; {{מוקטן|(60.012)}} {{ש}} {{מוקטן|ראו גם: [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/gazette_secondary_legislation/he/Secondarylegislation.pdf | הנחיה בדבר חובת צירוף דברי הסבר בעת הכנת חקיקת משנה]]; [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/official_gazette_file/he/NisuahHakika0608.pdf | מדריך לניסוח חקיקה]]; [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/official_gazette_file/he/MadrichHukeiEzerVetsavim1.pdf | מדריך להכנת חוקי עזר וצווי עבירות קנס]]}} || 1.11.1985 || 9.11.2003
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|2.32 – תחומי חקיקה}}
|-
| 2.3200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMqDrq9AVQciYuCbzvofZS8g= | חקיקה וייעוץ משפטי בתחום הקניין הרוחני]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23200.pdf | חקיקה וייעוץ משפטי בתחום הקניין הרוחני]]--&gt; {{מוקטן|(21.732)}} || 11.11.1998 ||
|-
| 2.3201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMv+~LB+9EWAqN5LqCLl9Kw8= | מדיניות חקיקה - ערכאת הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23201.pdf | מדיניות חקיקה - ערכאת הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות]]--&gt; {{מוקטן|(60.010א)}} || 1.2.1986 || 1.9.2002
|-
| 2.3202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMg+VX0T1I6MRfPqcgt3WwkY= | התייעצות במועצה לבתי-דין מינהליים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23202.pdf | התייעצות במועצה לבתי-דין מינהליים]]--&gt; {{מוקטן|(60.011)}} || 1.5.1986 || 23.3.1995
|-
| 2.3203 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMvxL1o5mBQVzyAQSRLx24Fo= | המדיניות לגבי הקמת בתי דין מינהליים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/23203.pdf | המדיניות לגבי הקמת בתי דין מינהליים]]--&gt; || ספטמבר 2003 || נובמבר 2006
|}

== 3 – משפט חוקתי: זכויות חוקתיות ==

=== 3.1 – זכויות חוקתיות ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|3.10 – חופש המידע}}
|-
| 3.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4NtfJHsuCxXqKEkLLg~oMqw= | חוק חופש המידע, התשנ&quot;ה-1998]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31000.pdf | חוק חופש המידע, התשנ&quot;ה-1998]]--&gt; {{מוקטן|(90.024)}} {{ש}} ((ראו גם [[הנחיות היחידה הממשלתית לחופש המידע]].)) || 20.7.2003 ||
|-
| 3.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4CjPI~DBCscnf~r127z7wLw= | מסירת מידע על-ידי הממשלה לכנסת ולועדותיה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31001.pdf | מסירת מידע על-ידי הממשלה לכנסת ולועדותיה]]--&gt; {{מוקטן|(1.1600)}} || 11.9.1996 || מרץ 2003
|-
| 3.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4MHQPZ65EM57MLuvDAaSEn8= | מסירת מידע מישיבות ממשלה - פניות מן הציבור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31002.pdf | מסירת מידע מישיבות ממשלה - פניות מן הציבור]]--&gt; {{מוקטן|(1.1601)}} || 7.5.1996 || מרץ 2003
|-
| 3.1003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4LGHAf0mZe3iLgKnKj+kqmc= | הפקדה בגנזך המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31003.pdf | הפקדה בגנזך המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(60.215)}} || 1.5.1975 ||
|-
| 3.1004 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4HxF~SwSb+tsdQEqFe9bQX0= | חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי&quot;ט-1958]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31004.pdf | חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי&quot;ט-1958]]--&gt; {{מוקטן|(90.010; 21.501, 21.550, 21.553, 21.554, 21.916, 69.000)}} || 1.9.2002 ||
|-
| 3.1005 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMmAx+idholNyqbAeJJlvX6g= | מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/3.1005.pdf | מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מדינה]]--&gt; || 15.6.2005 || ינואר 2021
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|3.11 – הגנת הפרטיות}}
|-
| 3.1100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4GokQ1qrhEz9+i2jAeOFR0k= | מסירת ידיעות על פרטי רישום במרשם האוכלוסין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31100.pdf | מסירת ידיעות על פרטי רישום במרשם האוכלוסין]]--&gt; {{מוקטן|(21.020)}} || 1.8.1967 || 23.3.2003
|-
| 3.1101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4C1wIC9gorZQn+qgF+cv220= | הגנת הפרטיות - שימוש במידע שבמאגר מידע שלא כחוק]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31101.pdf | הגנת הפרטיות - שימוש במידע שבמאגר מידע שלא כחוק]]--&gt; {{מוקטן|(21.011)}} || 15.12.1983 || 12.12.2002
|-
| 3.1102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4Bn~kZV7PiGOYtYiK1LDOvw= | שימוש בבדיקות פוליגרף על-ידי רשויות המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/310002.pdf | שימוש בבדיקות פוליגרף על-ידי רשויות המדינה]]--&gt; || 9.11.2003 || 8.9.2009
|-
| 3.1103 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMp3n4FpyZz~aC+XD1MXO~Nk= | הגנת הפרטיות - נטילת דגימת קול מאסירים ושמירתה במאגר]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/3.1103.pdf | הגנת הפרטיות - נטילת דגימת קול מאסירים ושמירתה במאגר]]--&gt; || 22.12.2014 || 19.1.2015
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|3.12 – חופש הביטוי}}
|-
| 3.1200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YY+iCnG5cZ2jRGdXIgwg+9PE= | חירות ההפגנה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31200.pdf | חירות ההפגנה]]--&gt; {{מוקטן|(21.561, 21.566)}} || 1.4.1983 || 5.1.2022
|-
| 3.1201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4I~SjkfJ73eoOLGWdnzZ7Wc= | תשדירי שירות בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית - מקרי גבול]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/31201.pdf | תשדירי שירות בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית - מקרי גבול]]--&gt; {{מוקטן|(21.567)}} || 1.9.1983 || 6.3.2003
|}

== 4 – משפט פלילי ==

=== 4.1 – מדיניות התביעה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.10 – כללי}}
|-
&lt;!-- 4.10000 || עצמאות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה - הליכים פליליים {{מוקטן|(בוטל)}} || || --&gt;

| 4.10001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsjsqW~gF2xpthy9D0xnLNdw= | עצמאות התביעה הפלילית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41001.pdf | עצמאות התביעה הפלילת]]--&gt; {{מוקטן|(51.050, 51.050א, 51.050ב)}} || 9.11.2003 ||
|-
| 4.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsgJ4kPnDhue1FTGmXYyMEFM= | הצורך בקביעת מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה בתחום העונשין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41002.pdf | הצורך בקביעת מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה בתחום העונשין]]--&gt; {{מוקטן|(51.051)}} || 1.12.1985 || 8.9.2003
|-
&lt;!--| 4.1003 || [[ | קווים מנחים לרשויות האכיפה בענין פרסומים מחקירות]] [[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41003.pdf | קווים מנחים לרשויות האכיפה בענין פרסומים מחקירות]] {{מוקטן|(בוטל)}} || 6.3.2003 || מרץ 2018 --&gt; 
|-
| 4.1004 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuPZzz24AusbZSn5qyITjlsc= | אישור מוקדם להגשת כתב אישום]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41004.pdf | אישור מוקדם להגשת כתב אישום]]--&gt; {{מוקטן|(50.008, 51.002)}} || 1.11.1983 || יולי 2016
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.11 – סוגי עבירות ומבצעי עבירה}}
|-
| 4.1100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGqtALZheoM22BDD2v62q8U= | מדיניות תביעה כלפי חיילי האו&quot;ם - נוהל ושיקולים בדבר העמדתם לדין פלילי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41100.pdf | מדיניות תביעה כלפי חיילי האו&quot;ם - נוהל ושיקולים בדבר העמדתם לדין פלילי]]--&gt; {{מוקטן|(51.052)}} || 15.4.1985 || 3.7.2002
&lt;!-- | 4.1101 || מדיניות תביעה: נישואי בוסר ובעילת קטינה {{מוקטן|(בוטל)}} || || --&gt;
|-
| 4.1102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuFd4a5v1hkzrQsOP7eRnlF4= | הנחיות לתובעים בנושא העמדה לדין בעבירת ה&quot;סוב-יודיצה&quot;]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41102.pdf | הנחיות לתובעים בנושא העמדה לדין בעבירת ה&quot;סוב-יודיצה&quot;]]--&gt; {{מוקטן|(51.051א)}} || 13.3.1992 || 25.8.2005
|-
| 4.1103 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGcnBrvYAswhuYJuh4oTjDA= | הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית-המשפט]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41103.pdf | הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית-המשפט]]--&gt; {{מוקטן|(90.002)}} || 3.7.2002 || פברואר 2006
|-
| 4.1104 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGNZQxoZqpZqXdd3owxbNLQ= | הכרזת ידיעות סודיות לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41104.pdf | הכרזת ידיעות סודיות לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]--&gt; {{מוקטן|(21.555)}} || 1.1.1971 || 3.7.2002
|-
| 4.1105 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuFyY04nkbf~DQ~k3nxyumGI= | מדיניות התביעה - סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41105.pdf | מדיניות התביעה - סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית]]--&gt; {{מוקטן|(51.056)}} || 1.12.1985 || 14.9.2003
|-
| 4.1106 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuHYTTQ9PbzCJQYQNc02nQNE= | סיוע לאויב במלחמה - סעיף 99 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41106.pdf | סיוע לאויב במלחמה - סעיף 99 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]]--&gt; || 25.8.2005 ||
|-
| 4.1107 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuHyDVbr3i~NqNBOoSAi+yKU= | חקירה והעמדה לדין בעבירה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ&quot;ה-1965]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41107.pdf | חקירה והעמדה לדין בעבירה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ&quot;ה-1965]]--&gt; || מרץ 2006 ||
|-
| 4.1108 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuAaQb~eXTZ7mKUKPJ2PPoVQ= | מדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41108.pdf | מדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה]]--&gt; || פברואר 2007 ||
|-
| 4.1109 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGF4lU1oJiUhmz~LZyBjbSY= | מדיניות חקירה ותביעה בעבירות של החזקת אגרופן או סכין ואיסור סחר בהם או מכירתם לקטין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41109.pdf | מדיניות חקירה ותביעה בעבירות של החזקת אגרופן או סכין ואיסור סחר בהם או מכירתם לקטין]]--&gt; || יולי 2007 ||
|-
| 4.1110 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E7EB6GcweafRyIQ2bwPmwqI= | איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר - סעיף 291א לחוק העונשין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41110.pdf | איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר - סעיף 291א לחוק העונשין]]--&gt; || נובמבר 2009 ||
|-
| 4.1111 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74Eywlvk2u5bUNHNXLZYIL6ac= | דרכי הטיפול של רשויות המדינה בכתבי סירוב המוצאים על ידי בתי דין דתיים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41111.pdf | דרכי הטיפול של רשויות המדינה בכתבי סירוב המוצאים על ידי בתי דין דתיים]]--&gt; || מרץ 2013 ||
|-
| 4.1112 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E~gX3zKo+HqcfkoFK6TGI5k= | עבירת ריבוי נישואין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41112.pdf | עבירת ריבוי נישואין]]--&gt; || 23.1.2017 ||
|-
| 4.1113 || [[ https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E6e7kFhoyl0OuYiKj0IVpf0=| מדיניות בבקשות להיתר נישואי קטינים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41113.pdf | מדיניות בבקשות להיתר נישואי קטינים]]--&gt; {{מוקטן|(4.1101; 5.054)}} || 29.5.2018 ||
|-
| 4.1114 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsm4FLA5JjSaCgvM3JB+EFi4= | קווים מנחים למדיניות אכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/4.1114.pdf | קווים מנחים למדיניות אכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי]]--&gt; || 4.2.2020 ||
|-
| 4.1115 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsmCXSdy4W~1XtYAB5DTmMjU= | מדיניות אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע&quot;ט-2019]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/4.1115.pdf | מדיניות אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע&quot;ט-2019]]--&gt; || 12.7.2020 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.12 – פיקוח על רשויות אכיפת החוק}}
|-
&lt;!-- | 4.1200 || זירוז הטיפול בהליכים פליליים {{מוקטן|(בוטל)}} || || --&gt;
| 4.1201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74EwD+dB1Ec7mHZDPzscrF+hI= | ביקורים במתקני כליאה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41201.pdf | ביקורים במתקני כליאה]]--&gt; {{מוקטן|(62.002, 63.003)}} || 1.5.1971 || אוגוסט 2020
|-
| 4.1202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsuHvFSQbyBt3mpDrLkbjSPM= | משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/41202.pdf | משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום]]--&gt; {{מוקטן|(4.1200)}} || אוגוסט 2010 || ינואר 2021
|}

=== 4.2 – משפטי פלילי: חקירות ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.21 – חקירות פליליות - חומר חקירה}}
|-
| 4.2100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E7ZUbMd6a~MnXGq6SoF+LMI= | זכותה של המשטרה לקבל סלילי הקלטה של שידור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42100.pdf | זכותה של המשטרה לקבל סלילי הקלטה של שידור]]--&gt; {{מוקטן|(21.778)}} || 1.10.1973 || 3.7.2002
|-
| 4.2101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74EzM6zmJyM70TCwuCfHZHGow= | מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכות חקירה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42101.pdf | מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכות חקירה]]--&gt; {{מוקטן|(90.013)}} || 16.2.2003 || 16.5.2007
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.22 – חקירות פליליות - סוגיות שונות}}
|-
| 4.2200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E4CMFoo8xf9Cw+xyDZL~gm4= | חקירת אישי ציבור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42200.pdf | חקירת אישי ציבור]]--&gt; {{מוקטן|(90.004)}} || 3.7.2002 || יולי 2016
|-
| 4.2201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E~sXeORsB4MCZfJwNFSj56c= | עד מדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42201.pdf | עד מדינה]]--&gt; {{מוקטן|(50.031)}} || 30.8.2005 ||
|-
| 4.2202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV2xmQneVxD1rdeQuLtvrN7E= | חקירת עורכי-דין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42202.pdf | חקירת עורכי-דין]]--&gt; || יולי 2006 || נובמבר 2006
|-
| 4.2203 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV5mWwBdVqCfn17D6WRj4m4U= | נוכחות מומחה מטעם ההגנה בנתיחת גופה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42203.pdf | נוכחות מומחה מטעם ההגנה בנתיחת גופה]]--&gt; || מרץ 2013 || אוגוסט 2019
|-
| 4.2204 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsubakOw36A4Op+DNWj+ooQo= | בדיקה מקדימה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/4.2204.pdf | בדיקה מקדימה]]--&gt; || 31.12.2015 || 2.10.2018
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.23 – חקירות אחרות}}
|-
| 4.2300 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV7YfK~h1nTzEHZNezlGgOYc= | חוקרים פרטיים - העסקתם על-ידי גופים ממשלתיים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42300.pdf | חוקרים פרטיים - העסקתם על-ידי גופים ממשלתיים]]--&gt; {{מוקטן|(21.563)}} || 1.4.1982 || 3.7.2002
|-
| 4.2301 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV09mS2qfCi1dtxJ15LaKWN4= | ועדות בירור פנימיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42301.pdf | ועדות בירור פנימיות]]--&gt; {{מוקטן|(90.025)}} || 20.7.2003 || יוני 2013
|-
| 4.2302 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVyBm8hukWJGXQXmO7hNX2WI= | עיון בדו&quot;ח סודי של ועדת חקירה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/42302.pdf | עיון בדו&quot;ח סודי של ועדת חקירה]]--&gt; {{מוקטן|(21.276)}} || 1.5.1975 || 1.9.2002
|}

=== 4.3 – משפטי פלילי: הליכים משפטיים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – טרם הגשת כתב אישום}}
|-
| 4.3000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVysaeQeFuqk5aK60vEpYfaU= | הארכת מעצר מעל שלושים ימים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43000.pdf | הארכת מעצר מעל שלושים ימים]]--&gt; {{מוקטן|(50.004 – 50.004ד)}} || 19.12.2002 ||
|-
| 4.3001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV3KHB62B0s5D7sz7PUGg82U= | טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43001.pdf | טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)]]--&gt; {{מוקטן|(51.015)}} || 1.7.1991 || נובמבר 2008
|-
| 4.3002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVycyFZZKDQNXF0ttpka02AE= | עיכוב הודעה על מעצר - סעיף 36 לחסד&quot;פ (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43002.pdf | עיכוב הודעה על מעצר - סעיף 36 לחסד&quot;פ (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]]--&gt; {{מוקטן|(4.3000)}} || 4.1.2004 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – ניהול המשפט}}
|-
| 4.3010 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVwAtmqmNJXsisW8udiW6MDY= | סמכות עורך-דין להודות באשמה או בעובדות בשם לקוחו, בהעדר הנאשם]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43010.pdf | סמכות עורך-דין להודות באשמה או בעובדות בשם לקוחו, בהעדר הנאשם]]--&gt; {{מוקטן|(51.022)}} || 1.8.1972 || 3.7.2002
|-
| 4.3011 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV1vHfIqP2C5hUNjFyxCnSVg= | התליית הליכים בשל חוסר אפשרות לאתר נאשם]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43011.pdf | התליית הליכים בשל חוסר אפשרות לאתר נאשם]]--&gt; {{מוקטן|(90.001)}} || 27.12.2001 ||
|-
| 4.3012 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF83eEuay6bZdCKfFs72LNyag= | שתיקת הנאשם במשפטו כ&quot;דבר מה נוסף&quot; להודאה שמסר במהלך חקירתו]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43012.pdf | שתיקת הנאשם במשפטו כ&quot;דבר מה נוסף&quot; להודאה שמסר במהלך חקירתו]]--&gt; || אפריל 2007 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – קובלנה}}
|-
| 4.3020 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF865e6SuEc4nQB7ZX31Ta6Ho= | תלונה, חקירה והעמדה לדין - עבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43020.pdf | תלונה, חקירה והעמדה לדין - עבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה]]--&gt; {{מוקטן|(50.034)}} || 1.2.1970 || 1.9.2002
|-
| 4.3021 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF84Oj0DUmgxxoEklnqa439dw= | קובלנות פליליות על עובדי המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43021.pdf | קובלנות פליליות על עובדי המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(60.102א)}} || 27.10.1991 || 15.6.2003
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – עיכוב הליכים}}
|-
| 4.3030 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF89tImW1QV8V8kfeCDr1s1Go= | עיכוב הליכים פליליים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43030.pdf | עיכוב הליכים פליליים]]--&gt; {{מוקטן|(51.000)}} || 1.5.1984 || 27.7.2014
|-
| 4.3031 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF81S9eUKRLhwdntJq+t6xA4E= | עיכוב הליכים בעבירות פיסקליות וכלכליות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43031.pdf | עיכוב הליכים בעבירות פיסקליות וכלכליות]]--&gt; {{מוקטן|(90.011)}} || 1.12.2002 ||
|-
| 4.3032 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF87RDaP5lMOOqMzcDtrOpd1A= | טיפול בבקשות לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43032.pdf | טיפול בבקשות לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובניה]]--&gt; {{מוקטן|(90.022)}} || 25.4.2001 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – עבירות קנס}}
|-
| 4.3040 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8738D2AKZNjBg6rryEjNZos= | ביטול הודעות תשלום קנס - הנחייה לתובעים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43040.pdf | ביטול הודעות תשלום קנס - הנחייה לתובעים]]--&gt; {{מוקטן|(52.0003א)}} || 20.6.1990 || 4.12.2011
|-
| 4.3041 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8wXWYQJ5WVUWQlNkULqMHFY= | נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/43041.pdf | נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]]--&gt; {{מוקטן|(60.004)}} || 20.5.1987 || 29.6.2011
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.30 - סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה}}
|-
| 4.3042 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsof3yAhIG7XMrUwQyaMoBhQ= | נוהל והנחיות להפעלת סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982 – &quot;הסדר מותנה&quot;]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/4.3042.pdf | נוהל והנחיות להפעלת סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982 – &quot;הסדר מותנה&quot;]]--&gt; || 2013 || 3.1.2019
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.31 - ענישה}}
|-
| 4.3100 || גביית התחייבות להימנע מעבירה {{מוקטן|'''(הוסר!)'''}} {{מוקטן|(51.020)}} || 1.1.1972 || 3.7.2002
|-
| 4.3101 || מעצרו של נאשם לפני מתן פסק-דין {{מוקטן|'''(הוסר!)'''}} {{מוקטן|(51.003)}} || 1.1.1969 || 3.7.2002
|}

=== 4.4 – משפטי פלילי: חנינה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.40 - חנינה}}
|-
| 4.4000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8w4gCbYOaIiivssA9GB2R2w= | נוהל טיפול בבקשות חנינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/44000.pdf | נוהל טיפול בבקשות חנינה]]--&gt; {{מוקטן|(62.001)}} || 1.7.1974 || 8.5.2003
|-
​| 4.4001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF84KIslozD7tPFzBv4vg5ix0= | סמכות נשיא המדינה לחון נידונים בבתי דין משמעתיים]] &lt;!--[[http://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/44001.pdf | סמכות נשיא המדינה לחון נידונים בבתי דין משמעתיים]]--&gt; {{מוקטן|(21.326)}} || 1.11.1968 || 1.12.2002
|-
​| 4.4002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AJf9XsvAkWorTjPi9FCJssY= | חתימת קיום לחתימת נשיא המדינה בחנינות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/44002.pdf | חתימת קיום לחתימת נשיא המדינה בחנינות]]--&gt; {{מוקטן|(21.329)}} || 1.5.1975 || 1.6.2003
|-
​| 4.4003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APkFI0HKhVn8b5OZv1hXA6I= | דין קנסות בחנינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/44003.pdf | דין קנסות בחנינה]]--&gt; {{מוקטן|(21.331)}} || 15.12.1981 || 3.7.2002
|}

=== 4.5 – משפט פלילי: התביעה הצבאית ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.50 - התביעה הצבאית}}
|-
| 4.5000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AB5MYPgs~qE+MzY8LZVU4jk= | תאונות קטלניות בצה&quot;ל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/45000.pdf | תאונות קטלניות בצה&quot;ל]]--&gt; {{מוקטן|(50.013)}} || 20.1.1981 || 3.7.2002
|-
&lt;!--  4.5001 || [[http://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/45001.pdf | חולי נפש שהועמדו לדין על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] {{מוקטן|(בוטל)}} || 1.5.1970 || --&gt;
​| 4.5002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AN3FUPxx4G5mV+j9QMZ2MUE= | תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 - העברת משפט לשיפוט בפני בית משפט צבאי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/45002.pdf | תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 - העברת משפט לשיפוט בפני בית משפט צבאי]]--&gt; {{מוקטן|(50.007)}} || 1.12.1968 ||
|-
​| 4.5003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsoy4icF~yCZeCKMhb1oVizI= | השגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים שהתרחשו במהלך פעילות צה&quot;ל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/4.5003-12.5.2019.pdf | השגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים שהתרחשו במהלך פעילות צה&quot;ל]]--&gt; || אפריל 2015 || 12.5.2019
|}

=== 4.6 – משפט פלילי: משפט פלילי בינלאומי ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.60 - משפט פלילי בינלאומי}}
|-
| 4.6000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APq~A8hJ2NtSU5PfTqsNgvI= | הוראות נוהל לטיפול בבקשות הסגרה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/46000.pdf | הוראות נוהל לטיפול בבקשות הסגרה]]--&gt; {{מוקטן|(60.207)}} || 1.10.1973 || 3.7.2002
|}

=== 4.7 – משפט פלילי: הגבלים עסקיים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|4.70 - הגבלים עסקיים}}
|-
| 4.7000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AEtvWsVZrYOFAH5nu3UtGS8= | תכנית חסינות בעבירות הגבלים עסקיים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/47000.pdf | תכנית חסינות בעבירות הגבלים עסקיים]]--&gt; || 18.6.2005 ||
|}

== 6 – משפט אזרחי ==

=== 6.1 – הליכים משפטיים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.10 – הליכים משפטיים שהמדינה צד להם}}
|-
| 6.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APtZgNcBg0EnZz5j71vDfjM= | דרישות נגד המדינה בטרם הגשת תביעה לבית-המשפט]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61000.pdf | דרישות נגד המדינה בטרם הגשת תביעה לבית-המשפט]]--&gt; {{מוקטן|(90.016; 60.111, 60.115)}} || 15.5.2003 || 12.10.2009
|-
| 6.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AE6oxxtIDC+y2BgUcr~4vgg= | הגשת תביעות בשם המדינה וטיפול בתובענות המוגשות נגדה - נוהל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61001.pdf | הגשת תביעות בשם המדינה וטיפול בתובענות המוגשות נגדה - נוהל]]--&gt; {{מוקטן|(90.017; 60.011, 60.015)}} || 15.5.2003 || 10.2.2015
|-
| 6.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMJmTZS0uJRWP2ReOsM~KYPA= | פשרה בתביעה שהמדינה צד לה - נוהל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61002.pdf | פשרה בתביעה שהמדינה צד לה - נוהל]]--&gt; {{מוקטן|(60.118)}} || 1.10.1984 || 10.2.2015
|-
| 6.1003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMH1AQ2DPfu1m2ZT7h8puPL4= | הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61003.pdf | הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(60.113)}} || 15.6.2003 || 10.2.2015
|-
&lt;!-- 6.1004 || מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהליכים אזרחיים {{מוקטן|'''(הוסר!)'''}} {{מוקטן|(70.013)}} {{ש}} {{מוקטן|ראו [[https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/16.10.pdf | הנחיית פרקליט המדינה מס' 16.10 – קבלת מידע מהמרשם הפלילי בהליכים אזרחיים]]}}
|| 1.1.1985 || 15.6.2003--&gt;
|-
| 6.1005 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMEEQgrSZGlslXl3nKQHUKPU= | פקודת בזיון בית המשפט - נקיטה בהליכים מטעם המדינה והוראות מעקב]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61005.pdf | פקודת בזיון בית המשפט - נקיטה בהליכים מטעם המדינה והוראות מעקב]]--&gt; {{מוקטן|(60.1300, 90.020)}} || 24.11.2009 || 10.2.2015
|-
| 6.1006 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMHCARmd72d9Qv+NESpubnFY= | ביצוע פסקי דין של בתי המשפט נגד המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61006.pdf | ביצוע פסקי דין של בתי המשפט נגד המדינה]]--&gt; || 1.8.2010 ||
|-
| 6.1007 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AEDgmilnotn+TXrGIayiKBo= | הגשת עדויות על דרך תצהיר בהליכים אזרחיים מטעם המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61007.pdf | הגשת עדויות על דרך תצהיר בהליכים אזרחיים מטעם המדינה]]--&gt; || 9.4.2018 || 
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.11 – הצטרפות המדינה להליכים}}
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.12 – יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית-המשפט}}
|-
| 6.1200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMAs7kje6p4o~jolYNOOTO+g= | התדיינות בין המדינה לבין רשויות מקומיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61200.pdf | התדיינות בין המדינה לבין רשויות מקומיות]]--&gt; {{מוקטן|(60.105)}} || 1.4.1969 || 10.2.2015
|-
| 6.1201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMCgMrGsW22bUUPUgWgGlwYs= | יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין המדינה לבין תאגידים ציבוריים או חברות ממשלתיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61201.pdf | יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין המדינה לבין תאגידים ציבוריים או חברות ממשלתיות]]--&gt; {{מוקטן|(60.121)}} || 1.2.1985 || 6.3.2003
|-
| 6.1202 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMEpLKQ6MvRUSLFy1lxW5uds= | יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61202.pdf | יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר]]--&gt; {{מוקטן|(60.122)}} || 1.2.1985 || 6.3.2003
|-
| 6.1203 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMOmhQfqnnp85f0BbORitOTs= | יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61204.pdf | יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור]]--&gt; {{מוקטן|(60.125)}} || 11.8.1999 || 28.8.2011
|-
&lt;!-- | 6.1204 || העברת סכסוך שהמדינה צד לו לבוררות {{מוקטן|(בוטל)}} || || --&gt;
| 6.1205 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVME4y8eDN~D4KqJVko8NHK6E= | יישוב של סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61205.pdf | יישוב של סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות]]--&gt; {{מוקטן|(80.000; 6.1204; 21.588)}} || 12.10.2009 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.13 – מאסר אזרחי וצווים}}
|-
&lt;!-- 6.1300 || מאסר בגין בזיון בית המשפט {{מוקטן|(בוטל)}} || || --&gt;
| 6.1301 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMH~Z~PIxUMU3NllZZhhtApw= | מאסר וצווי הגבלה כאמצעי לכפיית גט]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61301.pdf | מאסר וצווי הגבלה כאמצעי לכפיית גט]]--&gt; {{מוקטן|(90.021)}} || 1.6.2003 ||
|-
| 6.1302 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQtt2vIUoIlrl7FHApGyvf6A= | ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ הסותר צו גירוש/הסגרה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61302.pdf | ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ הסותר צו גירוש/הסגרה]]--&gt; || 14.11.2005 ||
|}

=== 6.2 – חוזים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| 6.2000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQnvflcuEtPO~NW3aSTDRRgQ= | הסמכות להתחייב בחוזה בשם המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/62000.pdf | הסמכות להתחייב בחוזה בשם המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(90.015; 24.001, 24.005, 24.013, 60.020, 80.003)}} || 15.5.2003 ||
|-
| 6.2001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQg76SIrGzeoYogB82vdrKCI= | אחריות לביצוע התחייבויות חוזיות שהמדינה צד להן]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/62001.pdf | אחריות לביצוע התחייבויות חוזיות שהמדינה צד להן]]--&gt; {{מוקטן|(90.018)}} || 15.6.2003 ||
|}

=== 6.3 – קניין ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.30 – קניין – מקרקעין}}
|-
| 6.3000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQhmqU+WxVxkNsAzAMEsDvUQ= | שחרור משכנתאות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/63000.pdf | שחרור משכנתאות]]--&gt; {{מוקטן|(24.012)}} || 1.5.1970 || 15.4.2003
|-
| 6.3001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQkkGE2urPusyEzFLQI5+vE8= | ערעורים על לוח זכויות והסדר לפי סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/63001.pdf | ערעורים על לוח זכויות והסדר לפי סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין]]--&gt; {{מוקטן|(24.014)}} || 1.5.1970 || 1.9.2002
|-
| 6.3002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQlbkP1u5m0Qq0c2eVwKxHxw= | הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור: שימוע הבעלים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/63002.pdf | הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור: שימוע הבעלים]]--&gt; {{מוקטן|(60.124)}} || 1.1.1986 || 9.11.2003
|}

=== 6.4 – כשרות משפטית ומעמד אישי ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.40 – כשרות משפטית}}
|-
| 6.4001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQkkNhzxw+vsL0HHQZuPhC1g= | מינוי עובדי משרד הרווחה ומשרד האפוטרופוס הכללי כאפוטורופסים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/64001.pdf | מינוי עובדי משרד הרווחה ומשרד האפוטרופוס הכללי כאפוטורופסים]]--&gt; {{מוקטן|(60.102)}} || 1.11.1968 || 1.10.2002
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.45 – מעמד אישי}}
|-
| 6.4500 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQuFOA0198X91+ZwXd4ugqXs= | &quot;בית-דין לגירושין&quot; בצד בתי-הדין הרבניים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/64500.pdf | &quot;בית-דין לגירושין&quot; בצד בתי-הדין הרבניים]]--&gt; {{מוקטן|(21.103)}} || 6.6.1991 ||
|-
| 6.4501 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQiSYBuXwMficZNC9tGzbRIM= | רשימות מעוכבי נישואין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/64501.pdf | רשימות מעוכבי נישואין]]--&gt; {{מוקטן|(21.632)}} || 1.8.1976 || 23.3.2003
|-
| 6.4502 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQubbpeD9WKuqBaN2B2kOZSI= | פירוש המושג &quot;יהודי&quot; בחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי&quot;ג-1953]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/64001.pdf | פירוש המושג &quot;יהודי&quot; בחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי&quot;ג-1953]]--&gt; {{מוקטן|(21.630)}} || 1.7.1974 ||
|}

=== 6.5 – תאגידים ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.50 – חברות ממשלתיות}}
|-
| 6.5000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AFwssgdaBzAi7uxB4LR5TXw= | מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/6.5000.pdf | מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים]]--&gt; {{מוקטן|(28.016, 28.017, 28.018, 28.021)}} || 9.11.2003 || מאי 2020
|-
| 6.5001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB6KNgfPtl5A+natrQ4ECr5o= | חוק החברות הממשלתיות – אצילת סמכויות מן הממשלה לשרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/65001.pdf | חוק החברות הממשלתיות – אצילת סמכויות מן הממשלה לשרים]]--&gt; {{מוקטן|(28.012)}} || 1.4.1985 || מרץ 2009
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.51 – תאגידים אחרים}}
|-
| 6.5100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB7~dVklFAjO6Ix6oMB14ABs= | עמותות ליד משרדי ממשלה - נוהל לשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לבין עמותות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/65100.pdf | עמותות ליד משרדי ממשלה - נוהל לשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לבין עמותות]]--&gt; {{מוקטן|(60.007א)}} || 1988 ||
|-
| 6.5101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB9zAdH6ATo4QdiGTMRQpPRY= | חובת דיווח - אגודות עותמאניות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/65101.pdf | חובת דיווח - אגודות עותמאניות]]--&gt; {{מוקטן|(21.951)}} || 1.8.1972 ||
|}

=== 6.6 – עבודה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.60 – כללי}}
|-
| 6.6000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB1jp~UeEbcQERQvH+mvgylE= | נוהל ייצוג המדינה בערכאות בענייני עבודה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66000.pdf | נוהל ייצוג המדינה בערכאות בענייני עבודה]]--&gt; {{מוקטן|(50.030)}} || 3.7.2002 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.61 – משמעת}}
|-
| 6.6100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB7iTCrxncBVZD9QNB4~OWLQ= | נקיטת עמדה בפומבי על-ידי ממלאי תפקידים בשירות הציבורי בנושא מדיני שנוי במחלוקת]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66100.pdf | נקיטת עמדה בפומבי על-ידי ממלאי תפקידים בשירות הציבורי בנושא מדיני שנוי במחלוקת]]--&gt; {{מוקטן|(21.809, 21.854, 21.854ג)}} || 3.7.2002 ||
|-
| 6.6101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB+ocBVCHL1WfBJq8WtROH9Q= | חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963 - פרסום התראה או נזיפה שניתנו על-ידי שר או מנהל כללי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66101.pdf | חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963 - פרסום התראה או נזיפה שניתנו על-ידי שר או מנהל כללי]]--&gt; {{מוקטן|(21.858)}} || 1.1.1971 || 1.9.2002
|-
| 6.6102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB9DVZn7oTY2cixVTx1BTfFM= | הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66102.pdf | הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה]]--&gt; {{מוקטן|(50.025)}} || 1.5.1971 || 1.10.2002
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|6.62 – עובדי המדינה – סוגיות שונות}}
|-
| 6.6200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSBzrtAkOMRoazA6GYLbPM5eI= | ניגוד עניינים בין חברות בועד עובדים לבין תפקיד במשרד ממשלתי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66200.pdf | ניגוד עניינים בין חברות בועד עובדים לבין תפקיד במשרד ממשלתי]]--&gt; {{מוקטן|(21.870)}} || 15.6.1984 ||
|-
| 6.6201 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSBw~Rut~GvYaQMgUuPxAGeCs= | מעצר עובדי מדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66201.pdf | מעצר עובדי מדינה]]--&gt; {{מוקטן|(23.002)}} || 1.4.1969 ||
|}

=== 6.7 – קניין רוחני ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| 6.7000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOkDTMjDAu3KaXnpSM6ZQvaE= | שימוש בתכנים ברשת האינטרנט בידי משרדי הממשלה – היבטי קניין רוחני]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/Guidance6.7000.pdf | שימוש בתכנים ברשת האינטרנט בידי משרדי הממשלה – היבטי קניין רוחני]]--&gt; {{ש}} {{מוקטן|[[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YY2G7C4ICWur3Cog3taj80xw= | נספח 1 – דוגמאות לשימוש בתמונות מאתרים חינמיים ושמירת תיעוד לגביהם]]&lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/Attachment1.docx | נספח 1 – דוגמאות לשימוש בתמונות מאתרים חינמיים ושמירת תיעוד לגביהם]]--&gt;}} {{ש}}{{מוקטן| [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YYxKExlu0bhrN4VTxGNsh+QQ= | נספח 2 – נוסח מוצע לרישיון שימוש ביצירה ספציפית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/Attachment2.docx | נספח 2 – נוסח מוצע לרישיון שימוש ביצירה ספציפית]]--&gt;}} || 2.10.2017 ||
|}

== 7 – מסים ==

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| ​7.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB1ULswpX1atpQqZUzR2U680= | פטור ממכס לטובין שיובאו לשימוש נשיא המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/71000.pdf | פטור ממכס לטובין שיובאו לשימוש נשיא המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(21.332)}} || 1.9.1984 ||
|-
| ​7.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VnXBRCb5nzgDNBwPpYnA3wE= | חוק המכס הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי&quot;ז-1957 - תחולתו על הסוכנות היהודית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/71001.pdf | חוק המכס הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי&quot;ז-1957 - תחולתו על הסוכנות היהודית]]--&gt; {{מוקטן|(21.500)}} || 1.12.1968 ||
|-
| ​7.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VlL5CWJjV8N+LTKTKNw6WDY= | הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/71002.pdf | הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)]]--&gt; || פברואר 2012 ||
|}

== 8 – תכנון ובניה ושלטון מקומי ==

=== 8.1 – תכנון ובניה ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|8.10 – משפט מינהלי}}
|-
| ​8.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VshJp4u~x10Gdw7~dUh6NZo= | שיקולי שר או נציגו במוסדות תכנון]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81000.pdf | שיקולי שר או נציגו במוסדות תכנון]]--&gt; {{מוקטן|(1.1006)}} || 22.7.1990 || מרץ 2003
|-
| ​8.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30ViC3s7Fs4WdH9pKdPFk3f50= | נציגי הרשויות המקומיות בועדות התכנון והבניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81001.pdf | נציגי הרשויות המקומיות בועדות התכנון והבניה]]--&gt; {{מוקטן|(21.924א)}} || 10.8.1999 || 19.6.2005
|-
| ​8.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VsKRRA1NyFZoY3BtH91ASsI= | נציגי שר המשפטים במוסדות התכנון ויועצים משפטיים בועדות מחוזיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81002.pdf | נציגי שר המשפטים במוסדות התכנון ויועצים משפטיים בועדות מחוזיות]]--&gt; {{מוקטן|(60.006)}} || 1.2.1993 || 26.10.2003
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|8.11 – משפט פלילי - הסמכת תובעים}}
|-
| ​8.1100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30ViBEwSciWSSwmldAoEZ7fF0= | הסמכת תובעים ברשויות מקומיות ובוועדות לתכנון ולבניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/8.1100.pdf | הסמכת תובעים ברשויות מקומיות ובוועדות לתכנון ולבניה]]--&gt; {{מוקטן|(52.001א)}} || 6.9.1998 || 4.9.2017
|-
| ​8.1101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vu0c4~MCWgexwog+Ie9vidY= | הפעלת סמכות האכיפה של המדינה בעבירות תכנון ובנייה במרחבי תכנון מקומיים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/8%201101.pdf | הפעלת סמכות האכיפה של המדינה בעבירות תכנון ובנייה במרחבי תכנון מקומיים]]--&gt; || אפריל 2013 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|8.11 – משפט פלילי - אכיפה}}
|-
| 8.1150 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VtZeHAv1FMJirQSk0zIQ1DA= | בקשות לדחית דיון בהליכים פליליים בשל הגשת בקשה להיתר או לתכנית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81150.pdf | בקשות לדחית דיון בהליכים פליליים בשל הגשת בקשה להיתר או לתכנית]]--&gt; {{מוקטן|(90.023)}} || 24.1.2001 ||
|-
| ​8.1151 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vojpk4qj4xaC1hCmbclJMgM= | מתן רשיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/8.1151.pdf | מתן רשיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה]]--&gt; || 9.11.2003 || 29.6.2015
|-
| 8.1152 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJTvGnDZEnJYUj02LFFPWw44= | הגשת אישומים כנגד קבלנים אשר עברו על חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81152.pdf | הגשת אישומים כנגד קבלנים אשר עברו על חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]]--&gt; {{מוקטן|(52.002ב)}} || 16.2.1997 ||
|-
| ​8.1153 ||  [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJbHwnD~Y62Lc7rWkQr~XWtE= | מסירת הודעה למתלוננים על החלטה שלא להעמיד לדין והודעה על הזכות להגיש ערר]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81153.pdf | מסירת הודעה למתלוננים על החלטה שלא להעמיד לדין והודעה על הזכות להגיש ערר]]--&gt; || 18.10.2004 ||
|-
| 8.1154 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJQP86X0ZcOaEcBQZNIlJtOE= | תפיסת כלים המשמשים לביצוע עבירות בניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81154.pdf | תפיסת כלים המשמשים לביצוע עבירות בניה]]--&gt; || 10.6.2007 ||
|-
| 8.1155 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vr2+CqRIWi43BDg+wBpQPNY= | הפעלת חוק העבירות המנהליות בעבירות תכנון ובניה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/8.1155.pdf | הפעלת חוק העבירות המנהליות בעבירות תכנון ובניה]]--&gt; || 23.12.2018 ||
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|8.12 – סוגיות ייחודיות}}
|-
| ​8.1200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJZ++QDW3FOOy4rW~cFhzqZY= | תחולת הוראות חוק התכנון והבניה על קו צינור הנפט אילת אשקלון]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/81200.pdf | תחולת הוראות חוק התכנון והבניה על קו צינור הנפט אילת אשקלון]]--&gt; {{מוקטן|(21.506)}} || 17.6.1999 || 16.2.2003
|}

=== 8.2 – רשויות מקומיות ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| ​8.2000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJVelMBOhLDuyOkxQuTigL+o= | פתיחה בהליך של חיוב אישי של נושא משרה ברשות מקומית נוכח ממצאי חקירה פלילית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/82000.pdf | פתיחה בהליך של חיוב אישי של נושא משרה ברשות מקומית נוכח ממצאי חקירה פלילית]]--&gt; {{מוקטן|(90.007)}} || 23.8.2001 || 29.12.2003
|-
| ​8.2001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJQ+W1TsswlweBscSqor1zss= | מענקים לגופים שמחוץ לתחום רשות מקומית]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/82001.pdf | מענקים לגופים שמחוץ לתחום רשות מקומית]]--&gt; {{מוקטן|(21.931)}} || 1.9.1981 || 3.7.2002
|-
| ​8.2003 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJSuxYmBsvnTNDihN74LJS0E= | חובת רכבת ישראל לגדר מסילות ברזל בשטח שיפוטן של רשויות מקומיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/82003.pdf | חובת רכבת ישראל לגדר מסילות ברזל בשטח שיפוטן של רשויות מקומיות]]--&gt; {{מוקטן|(21.753)}} || 1.12.1968 || 1.10.2002
|}

== 9 – השירות המשפטי הציבורי ==

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|9.10 – כללי}}
|-
| 9.1000 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJRFOHzXalYjJmgHSiF5W5X4= | היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/9.1000.pdf | היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה]]--&gt; {{מוקטן|(90.005; 21.868, 21.869, 60.119, 69.001)}} || 3.7.2002 || מאי 2015
|-
| ​9.1001 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJaPq1iXVxwiTSRxXWUnmKGY= | רכישת שירותים משפטיים חיצוניים על ידי משרדי הממשלה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91001.pdf | רכישת שירותים משפטיים חיצוניים על ידי משרדי הממשלה]]--&gt; || 18.10.2009 ||
|-
| 9.1002 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LDv4pi4jJt3KQ+J6e3JX~G~XFhAF12U5lX4Dopo9eX8= | הפרקליט הצבאי הראשי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/הנחיה%20-%20הפרקליט%20הצבאי%20הראשי%20-%20נוסח%20סופי%2016.4.15.pdf | הפרקליט הצבאי הראשי]]--&gt; {{מוקטן|(21.869א)}} || אפריל 2015 || מאי 2019
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|9.11 – הופעה בבתי משפט}}
|-
| ​9.1100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOkXoZ5g85aX1+1hkhBh1oek= | בקשות מטעם המדינה בעניין פסלות שופט וטיפול בבקשות פסילה של צדדים אחרים]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91100.pdf | בקשות מטעם המדינה בעניין פסלות שופט וטיפול בבקשות פסילה של צדדים אחרים]]--&gt; {{מוקטן|(50.060)}} || 1.4.1998 || 24.10.2002
|-
| ​9.1101 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOtruRYCpOUNS~j57KskbuvY= | דיווח פרקליטים על ליקויים בסדרי מינהל]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91101.pdf | דיווח פרקליטים על ליקויים בסדרי מינהל]]--&gt; {{מוקטן|(50.059)}} || 1.5.1975 || 3.7.2002
|-
| ​9.1102 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOjmxnNd5qdlJBusrRN~Fy5I= | הטלת הוצאות אישיות על עורכי-דין לטובת אוצר המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91102.pdf | הטלת הוצאות אישיות על עורכי-דין לטובת אוצר המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(90.008)}} || 3.7.2002 ||
|-
| ​9.1103 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOj4yxZEzLuES2piqMFh053o= | הערות בתי-המשפט לעניין תיקוני חקיקה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91103.pdf | הערות בתי-המשפט לעניין תיקוני חקיקה]]--&gt; {{מוקטן|(50.021)}} || 1.5.1970 || 3.7.2002
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|9.12 – ייחוד המקצוע}}
|-
| ​9.1200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOuHZhzCD3VjNygZ++E9wzyQ= | ייצוג על-ידי עורך-דין]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91200.pdf | ייצוג על-ידי עורך-דין]]--&gt; {{מוקטן|(21.601)}} || 1.7.1974 || 3.7.2002
|-
| colspan=&quot;4&quot; | {{מוגדל|9.13 – אתיקה}}
|-
| ​9.1300 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOvJArZsJSvu6hvcGfC1XTgU= | מכתבי התראה מטעם המדינה]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/91300.pdf | מכתבי התראה מטעם המדינה]]--&gt; {{מוקטן|(60.120)}} || 15.12.1982 || 17.4.2008
|}

== 10 – כללי ==

=== 10.1 – משמעת ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| ​10.100 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmva9GMU80uYLWJTJg33Y0Tvs= | היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כקובלים לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10.100.pdf | היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כקובלים לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]]--&gt; || אוגוסט 2006 || 18.3.2010
|}

=== 10.2 – משפט בין-לאומי ===

{| width=&quot;100%&quot;
! width=&quot;10%&quot; | מספר !! width=&quot;60%&quot; | שם ההנחיה !! width=&quot;15%&quot; | תאריך !! width=&quot;15%&quot; | עדכון
|-
| [64.000] || [[ | אמנות בינלאומיות]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/international-law/Documents/64000.tif | אמנות בינלאומיות]]--&gt; || 1.8.1972 ||
|-
| [64.000א] || [[ | אמנות בינלאומיות – הליך האשרור]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/international-law/Documents/64000a.tif | אמנות בינלאומיות – הליך האשרור]]--&gt; || 1.8.1984 ||
|-
| 10.200 || [[https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HVwE5eoH2BpPiBxPdvlCG0I= | הכפפת המדינה לדין זר, לערכאות זרות ולמנגנונים בין-לאומיים ליישוב סכסוכים בחוזים בין-לאומיים בעלי אופי מסחרי]] &lt;!--[[https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10-200.pdf | הכפפת המדינה לדין זר, לערכאות זרות ולמנגנונים בין-לאומיים ליישוב סכסוכים בחוזים בין-לאומיים בעלי אופי מסחרי]]--&gt; {{מוקטן|(64.001)}} || 5.3.2019 ||
|}</text>
      <sha1>j635ewl00zlyy00f9d0o2gkotd00bp7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הנחיות היועץ המשפטי לממשלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>376063</id>
    <revision>
      <id>1417965</id>
      <parentid>1417940</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T17:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417964]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85884" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|הנחיות היועץ המשפטי לממשלה}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||1 – משפט מנהלי}}

{{ח:קטע3||1.0 – עקרונות כלליים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.0000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmve6Bu7SW3NDkTXOdnuXyjA0{{=}}|תפקידי היועץ המשפטי לממשלה}} {{מוקטן|(90.000)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.0001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/10002/he/10002.pdf|חובת התייעצות מכוח חוק}} {{מוקטן|(21.551א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1981&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.8.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.0002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HYs1xnuwthc3MZRiAgJMOVc{{=}}|הנחיות מנהליות}} {{מוקטן|(60.013)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.0003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt764WbhpfLhZxw9FV1KXTfgeI{{=}}|משך הזמן בהליכי אכיפה חלופית [עיצומים כספיים]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.4.2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.12.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.0004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt767Zu3i3fOjjmEcFIkRqsgU8{{=}}|הבטחות מנהליות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.5.2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||1.1 – ממשלה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.10 – אחריות משותפת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt765Y810xyK08qB8AGaOOtmsk{{=}}|מחויבות שרים וסגני שרים להחלטות הממשלה}} {{מוקטן|(21.451, 21.479)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt766VbKI1ofkBp3ERou7~6jGk{{=}}|המעמד של החלטת ממשלה בעניין מסוים כלפי השר המוסמך באותו עניין}} {{מוקטן|(21.484)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt76z3iAt6DWfzzAm~Kp6C9li4{{=}}|הצטרפות שר וסגן שר להצעות חוק פרטיות}} {{מוקטן|(21.473)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt760mdJHtCZk~4YNNoq8DVXFk{{=}}|השתתפות שר בדיונים בכנסת}} {{מוקטן|(21.479)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.8.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/0Tkjs0wa3GkQV922qNt765uoOofMGM7Kgnpp7YRENyc{{=}}|הפרת עקרון האחריות המשותפת}} {{מוקטן|(21.456, 21.479, 21.483)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR11avCNgW9lsIsBuL8pxvUc{{=}}|הופעת נציגי הממשלה בפני ועדות הכנסת – חובה לייצג עמדה התואמת את עמדת הממשלה}} {{מוקטן|(60.104א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל| 1.11 – שרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3sfXUM~NMIJl~wSILOnYhU{{=}}|ממלא מקום שר – מעמד וסמכויות}} {{מוקטן|(21.481)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRy81hxMk1Upnxvj20O1rP6A{{=}}|המועד בו נפסקת כהונתו של שר שהתפטר או הועבר מכהונתו בממשלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.1.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRy9K8TsVxkegVIj~1IrgQlY{{=}}|תוקף הצעות לסדר היום ועררים של שר שפרש}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.6.1987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmRxuO03UEXGCeeAyXZvKm8IM{{=}}|שר בלי תיק – שר ללא אחריות לתחום פעולה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.3.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.12 – ועדות שרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR7ACUCrEIVjok8Vt5drNoBk{{=}}|ועדות שרים וסמכויותיהן}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.6.1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.6.2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3ae9qVfoHqIBSnxvbTEPsc{{=}}|דין החלטה של ועדת שרים ”על דעת הממשלה“ (העדר זכות ערעור)}} {{מוקטן|(21.478)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR0Phkl41eeeqsTKtBumM5UY{{=}}|השתתפות בדיוני ועדות שרים}} {{מוקטן|(21.451א, 21.462)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.13 – סגני שרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ty9xDsOS7mfGJCQCEGHmR3VWcK1ht3pIwW9ah5Es3xw{{=}}|מעמדו של סגן שר}} {{מוקטן|(21.451, 21.451א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IdBZUiVUrjbTACDbXRYo1OU{{=}}|סגן שר – היקף העניינים שניתן למסור לו}} {{מוקטן|(21.451א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.12.1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+Id7LT9CGdOI9yT1Fce3nOsA{{=}}|השתתפות סגן שר דרך קבע בכל ישיבות הממשלה}} {{מוקטן|(21.451א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.12.1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IcTWnsa2TSW5Q0XqoVwK8yU{{=}}|חברי הכנסת המיועדים לכהן כסגני שרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.7.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IXE4wfBfnX1k3RzxxHs811E{{=}}|איסור אצילת סמכויות סטטוטוריות לסגן שר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.11.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.14 – רציפות הממשלה וסמכויותיה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IXwdqEMzlHLVrQTPDRzOMek{{=}}|רציפות הממשלה}} {{מוקטן|(21.474)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.9.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HchttoPTcYssLOlipRGXVMs{{=}}|סדר היום של הממשלה ושל ועדות השרים עם כינון ממשלה חדשה}} {{מוקטן|(1.1402; 21.477)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1450&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IS93lch0NvGMM~M2PMufKCQ{{=}}|סמכויות הממשלה והשרים – העברה ואצילה}} {{מוקטן|(1.1403)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1451&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HYl~CadN7h8D8dGh8NLXnJs{{=}}|אחריות שרים לביצוע חוק (חוק מינהל מקרקעי ישראל)}} {{מוקטן|(24.1403)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.9.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.15 – מינויים בשירות הציבורי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IYcid12xJbh~jYnNvHFPT3k{{=}}|בדיקת מינויים על ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.6.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1501&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+IRURA5YH3+uzAXcPbzG+Eys{{=}}|מינויים בתקופת בחירות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.1.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+ISTtIa1eDQqZg57zNe9Q6Qg{{=}}|מינוי והרכב ועדות ציבוריות מייעצות ודרכי פעולתן}} {{מוקטן|(90.012)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.1.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1503&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AofqWQp0mXWwDd4OUHp+Ic9xPwVkpu6N8qJdTRBK8Gs{{=}}|ייצוג הולם למגזרים מסוימים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1504&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWjCE0cwwBgH~TYjfTHvKUNQ{{=}}|ועדות בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה}} {{מוקטן|(21.859)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1505&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWjW3EBdjdDx4A5btSStAuBw{{=}}|מינוי נציג מטעם השר או המשרד הממשלתי בגופים שונים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.12.2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9Hf15azr8BH28pRxgyfqfx8I{{=}}|כינון הועד המנהל של רשות השידור ומליאתה}} {{מוקטן|(21.321)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.12.1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.8.2000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HSpJLCiNuOoayGEA+6fiK8c{{=}}|ועדת המינויים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים – קרוב משפחה כמועמד}} {{מוקטן|(21.230)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HUA9kjCysveM3ySPwlUMSWA{{=}}|מועמדים למועצת הרבנות הראשית החברים באסיפה הבוחרת את המועצה – ניגוד עניינים}} {{מוקטן|(90.019)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1554&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWkIOU5qa~0XldUjTeIoGe6g{{=}}|ועדה לאיתור מועמדים – מועמד בעל זיקה לשר משרי הממשלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.12.2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhIZUudfPRSwGaVUuTSWJXc{{=}}|עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/documents/index_1.1555.pdf|נספח א׳ – עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יוני 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יוני 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.16 – שכר שרים וסגני שרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HR1NZMHc2IY3My2paO+41TI{{=}}|שימוש ברכב צמוד על־ידי בני משפחה של שרים וסגני שרים}} {{מוקטן|(1.1800)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.8.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HQhtXEFqY~N2PCvWjpLBr8g{{=}}|החזר הוצאות לשר עבור שכירת דירה בירושלים}} {{מוקטן|(1.1801)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.17 – אתיקה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhkjlEub1JdgfshqPDYNf5E{{=}}|מתן חסות על־ידי עובדי ציבור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.5.2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.11.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1701&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWpyMr8AumERuPliI2xrd3cI{{=}}|חברותם של שרים בעמותות ובגופים אחרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.4.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1702&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWuPyAGms3YrNAmvrm3TGwpo{{=}}|חברות בגופים ציבוריים – עיקרי דברים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.3.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1703&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWt3eYkBg5mkT0BQbgxNOSR4{{=}}|השתתפות נבחרי ציבור ועובדי מדינה בפרסום ממשלתי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.9.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1704&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWpF7dIMDsioBK9W6DMRp8dM{{=}}|פעילות מפלגתית בלשכות שרים וסגני שרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.11.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1705&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Ua2bFHpkC6X~IglsjRloWhDXZ9FA52nEMhNEWpyjaA0{{=}}|פרסום מודעות על־ידי עובדי ציבור ונושאי משרה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1706&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAHDxtyFfEadb+whlZIBo1bE{{=}}|שימוש בנייר רשמי ובסמל המדינה או מוסד ציבורי שלא לצורך מילוי תפקיד רשמי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.1.1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1707&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTANAkDCC3Z0ZrlciMFRVkD1o{{=}}|הסתייעות ביועצים חיצוניים בלשכות חברי הממשלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.3.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1708&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAKQDtIXuhvX3DlHCE6sW5Gc{{=}}|הגבלות על טיפול בפניית חברי גוף בוחר על־ידי נבחרי ציבור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.10.2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1709&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAMDHUhcwGFK2Bq7qfPY0XPs{{=}}|הגבלות על קבלת הזמנות וכרטיסים למופעים ואירועים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.11.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1710&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HXaY9V~NkdX4HuC0~jv9iOQ{{=}}|נסיעות רבנים ראשיים לחוץ לארץ במימון גורם שאינו ממשלתי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.1.2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1711&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAO3yf75DCkwlDiKiEXHRSE0{{=}}|גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.7.2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1712&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAOgIQnH0LavQ0ZgQ~Xl1adQ{{=}}|ניגוד עניינים של נבחרי ציבור בגין תרומה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.10.2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1713&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAISlfnvpgp0V4zWtrWWggvs{{=}}|נסיעות שרים וסגני שרים לחו״ל במימון חוץ־ממשלתי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.6.2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1714&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTALzcQmeRGyjMa+67wLt+yXU{{=}}|פרשנות סעיפים 2 ו־3 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.18 – כללי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEAusWRFfC7GygFL0ZsbRIYA{{=}}|נוהל קבלת החלטות בנושא הקמת יישובים חדשים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.12.2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1801&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAAQKOtSWe+ozzNMb5hgiuGw{{=}}|יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.3.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.19 – בחירות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1900&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/R5E7wZhMYrKR3EmXEExTAIfZyIWWGBPvrHFQcpj7NrQ{{=}}|איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר – פרסומים המופצים על ידי משרדי הממשלה}} {{מוקטן|(21.779)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP3Kr6IoZNOvRBGzuZyELNV0{{=}}|איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר – עריכת סקרים על־ידי משרדי הממשלה בתקופת הבחירות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.2.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP4uLF1DPjNzUBQBbpKfWFMs{{=}}|פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות}} {{מוקטן|(21.862)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEFKCJVCa17k2zWBdEt54ueQ{{=}}|טיפול בתלונות בנוגע לתעמולה אסורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP+MbAXMkG0yOb+71Y+oOjug{{=}}|הבטחות או התחייבויות לחלוקת הטבות או להקצאת תקציבים במהלך פעילות בחירות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.4.1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP3e+~QWVP1kGXGB9knFflMk{{=}}|שימוש ראש הממשלה במסוקים צבאיים למטרות מפלגתיות־פוליטיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.9.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOoNhJ0v9d~jui2w4ZxU5XKc{{=}}|העברת חומר המוסרט בוידיאו מלשכת העתונות הממשלתית למפלגות לצורך תעמולת בחירות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2005&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEHviaS5tWmozvMfv22SKu~A{{=}}|הגבלות לקראת פרישה ולאחר פרישת שרים וסגני שרים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1908&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP1~HMAE6j5fLjv0KXZ9uBHI{{=}}|איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר – עריכת אירועים על־ידי משרדי הממשלה בתקופת בחירות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.12.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1909&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEK5~kw0s9wI2vUtkrDGhTJk{{=}}|התפטרות או חופשה של עובדי ציבור המועמדים לכנסת}} {{מוקטן|(21.775)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP77napj6lp81ejxgvuRIt1M{{=}}|טוהר הבחירות}} {{מוקטן|(21.776)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1911&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP6+Vy28uPWihI+sfGPLBOOw{{=}}|הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1912&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP73mlwyMkszHfXbqHUZWw4c{{=}}|תחולת חוקי עזר של רשויות מקומיות על תעמולת בחירות ועל שלטים ומודעות בעלי מסר פוליטי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1913&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEJADdk52LXkaVhw9ve5g5c0{{=}}|מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דצמבר 2005&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1914&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEABu9isLc48fhYZLTCa5UuY{{=}}|הפליה גזעית בהסכם קואליציוני}} {{מוקטן|(21.480)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1915&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEH0NTZKRL7n7WHN3MT3sHno{{=}}|כריתת חוזים על־ידי ועדת הבחירות המרכזית}} {{מוקטן|(21.412)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1973&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||1.2 – משרדי הממשלה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.20 – משפט כלכלי־פיסקלי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP8+Ib7mrzMEoYBAxJwiKZ1c{{=}}|סמכותו של שר האוצר להורות על פתיחת הבורסה באופן חלקי או מותנה}} {{מוקטן|(21.568)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ePMr4rfAB7MZflZGTwvjP7+k16XYfdUosb+ys0FQR0I{{=}}|ערבויות מטעם המדינה}} {{מוקטן|(21.650)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvZIN7hPwMrkHXsanIpsQh5c{{=}}|רכישת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי}} {{מוקטן|(21.954)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.4.1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgENC7FwxhxNZ5QeHclFmAMUs{{=}}|תמיכת המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.8.2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.21 – בטחון המדינה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEGEOlGJ6pSGZClIbAefzCTY{{=}}|נסיעת נשיא המדינה לשטח מוחזק}} {{מוקטן|(21.527)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LDv4pi4jJt3KQ+J6e3JX~IqlLBZOPv13LsjmCuAGa+E{{=}}|שימוש בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לאחר חקיקתו של חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.9.2016&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.22 – בריאות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/yqI~fINowZVui30LncJgEN68OFA+9sVfI3JQASv34YQ{{=}}|מוות בלתי טבעי – ניתוח לאחר המוות ורשיון קבורה}} {{מוקטן|(21.058)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDSW562HsfWOlotE+Q4hk7nQ{{=}}|אשפוז כפוי בשל מחלה מידבקת – שחפת הריאות}} {{מוקטן|(21.065)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.1.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDZOU+UE0aNgLjnXmOFodso4{{=}}|נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.10.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.23 – דתות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDREg2mXFS1rbLKSobWvxOks{{=}}|כהונת רבנים מקומיים במועצות דתיות}} {{מוקטן|(21.634)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1976&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDfwnkyELQJXyJ04ohn01z6A{{=}}|בוררות דיינים}} {{מוקטן|(21.227א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.1.2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.24 – סנקציה מנהלית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvavcGgub6hh3mV4BXqqE6oE{{=}}|עצמאות שיקול הדעת בהטלת סנקציה מנהלית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.6.2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|1.25 – משפט ודיגיטציה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.2500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvb4hcEjekKe8iJBu8Nl4x4s{{=}}|כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvSHODj7I1GtzvEw5xceEnFU{{=}}|מסמך עזר 1 – תרשים הליך בחינה מומלץ לגיבוש הסדרים דיגיטליים}}}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvZxnQJekDaySgAT0u6lU~FE{{=}}|מסמך עזר 2 – מידע שימושי בנוגע למעבר מעולם הפיסי לעולם הדיגיטלי}}}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvfak5gmNyggufcipFdKysPU{{=}}|מסמך עזר 3 – הרחבה וביאור של ההנחיה ושל מסמכי העזר האחרים שלה}}}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmvQZ0b~UyJIFW85~QN4u8ccI{{=}}|מסמך עזר 4 – חוות דעת טכנולוגית של רשות התקשוב הממשלתי}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.10.2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||2 – משפט חוקתי: חברי הכנסת וחקיקה}}

{{ח:קטע3||2.1 – חברי כנסת}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|2.10 – חסינות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDXwUUZBfE6NroMwyD7EgSds{{=}}|חסינות חברי הכנסת – יציאה מן המדינה בניגוד לצו שיפוטי לעיכוב היציאה}} {{מוקטן|(21.426)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.3.1982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDRBnbrspQzaTh4vnI6IjjdQ{{=}}|חסינות חברי הכנסת מפני מעצר אזרחי בשל אי־תשלום חוב}} {{מוקטן|(21.428)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDRBnbrspQzaTh4vnI6IjjdQ{{=}}|חסינות חברי הכנסת – נוהל לביצוע עיקול לחבר הכנסת}} {{מוקטן|(21.434)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.8.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDdhu~RoAokXR97YoIT5AgoY{{=}}|חסינות חברי הכנסת – חיפוש משטרתי בדירת חבר הכנסת}} {{מוקטן|(90.003)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|2.11 – סוגיות אתיות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMgXvxLXbWOBEYLaHnn2LAfk{{=}}|סייגים למינוי חברי הכנסת לתפקידים ממשלתיים}} {{מוקטן|(21.429, 21.433, 21.433א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.11.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.1101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMiD2efNLWBQ8SmkSkac3AEc{{=}}|רכישת נכסי המדינה על־ידי חברי הכנסת}} {{מוקטן|(21.430)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||2.3 – חקיקה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|2.30 – חקיקה ראשית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDXF6rzRVQLFfkv6OClUrtKM{{=}}|רציפות פעולות החקיקה עם כינון ממשלה חדשה}} {{מוקטן|(1.1401; 21.475)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.9.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMqpD9+JsMrNeDhDDr+1wYzQ{{=}}|תיקון טעות בחוק שנתקבל – נוהל}} {{מוקטן|(60.019)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/AtwOTY4ESBq3cBm+tvKRDWr2E26d237VQqjQ3sRRcqU{{=}}|טיפול בהצעות חוק ממשלתיות}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.3.2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|2.31 – חקיקת משנה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMjbrDY91faoR1iWMuChUUMg{{=}}|חקיקת משנה: נוהל והנחיות}} {{מוקטן|(60.012)}} {{ש}} {{מוקטן|ראו גם: {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/gazette_secondary_legislation/he/Secondarylegislation.pdf|הנחיה בדבר חובת צירוף דברי הסבר בעת הכנת חקיקת משנה}}; {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/official_gazette_file/he/NisuahHakika0608.pdf|מדריך לניסוח חקיקה}}; {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/official_gazette_file/he/MadrichHukeiEzerVetsavim1.pdf|מדריך להכנת חוקי עזר וצווי עבירות קנס}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|2.32 – תחומי חקיקה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMqDrq9AVQciYuCbzvofZS8g{{=}}|חקיקה וייעוץ משפטי בתחום הקניין הרוחני}} {{מוקטן|(21.732)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.11.1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMv+~LB+9EWAqN5LqCLl9Kw8{{=}}|מדיניות חקיקה – ערכאת הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות}} {{מוקטן|(60.010א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMg+VX0T1I6MRfPqcgt3WwkY{{=}}|התייעצות במועצה לבתי־דין מינהליים}} {{מוקטן|(60.011)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.3.1995&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.3203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMvxL1o5mBQVzyAQSRLx24Fo{{=}}|המדיניות לגבי הקמת בתי דין מינהליים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ספטמבר 2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||3 – משפט חוקתי: זכויות חוקתיות}}

{{ח:קטע3||3.1 – זכויות חוקתיות}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|3.10 – חופש המידע}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4NtfJHsuCxXqKEkLLg~oMqw{{=}}|חוק חופש המידע, התשנ״ה–1998}} {{מוקטן|(90.024)}} {{ש}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|הנחיות היחידה הממשלתית לחופש המידע|הנחיות היחידה הממשלתית לחופש המידע}}.}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.7.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4CjPI~DBCscnf~r127z7wLw{{=}}|מסירת מידע על־ידי הממשלה לכנסת ולועדותיה}} {{מוקטן|(1.1600)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.9.1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4MHQPZ65EM57MLuvDAaSEn8{{=}}|מסירת מידע מישיבות ממשלה – פניות מן הציבור}} {{מוקטן|(1.1601)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.5.1996&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4LGHAf0mZe3iLgKnKj+kqmc{{=}}|הפקדה בגנזך המדינה}} {{מוקטן|(60.215)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4HxF~SwSb+tsdQEqFe9bQX0{{=}}|חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958}} {{מוקטן|(90.010; 21.501, 21.550, 21.553, 21.554, 21.916, 69.000)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMmAx+idholNyqbAeJJlvX6g{{=}}|מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מדינה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|3.11 – הגנת הפרטיות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4GokQ1qrhEz9+i2jAeOFR0k{{=}}|מסירת ידיעות על פרטי רישום במרשם האוכלוסין}} {{מוקטן|(21.020)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1967&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.3.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4C1wIC9gorZQn+qgF+cv220{{=}}|הגנת הפרטיות – שימוש במידע שבמאגר מידע שלא כחוק}} {{מוקטן|(21.011)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.12.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.12.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4Bn~kZV7PiGOYtYiK1LDOvw{{=}}|שימוש בבדיקות פוליגרף על־ידי רשויות המדינה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.9.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/+uq~cjICapJZeVuKxY3xMp3n4FpyZz~aC+XD1MXO~Nk{{=}}|הגנת הפרטיות – נטילת דגימת קול מאסירים ושמירתה במאגר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.12.2014&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.1.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|3.12 – חופש הביטוי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YY+iCnG5cZ2jRGdXIgwg+9PE{{=}}|חירות ההפגנה}} {{מוקטן|(21.561, 21.566)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.1.2022&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.1201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/zV04yFkaYMIcnHaV9Hja4I~SjkfJ73eoOLGWdnzZ7Wc{{=}}|תשדירי שירות בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית – מקרי גבול}} {{מוקטן|(21.567)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||4 – משפט פלילי}}

{{ח:קטע3||4.1 – מדיניות התביעה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.10 – כללי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.10001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsjsqW~gF2xpthy9D0xnLNdw{{=}}|עצמאות התביעה הפלילית}} {{מוקטן|(51.050, 51.050א, 51.050ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsgJ4kPnDhue1FTGmXYyMEFM{{=}}|הצורך בקביעת מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה בתחום העונשין}} {{מוקטן|(51.051)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.9.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuPZzz24AusbZSn5qyITjlsc{{=}}|אישור מוקדם להגשת כתב אישום}} {{מוקטן|(50.008, 51.002)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1983&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.11 – סוגי עבירות ומבצעי עבירה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGqtALZheoM22BDD2v62q8U{{=}}|מדיניות תביעה כלפי חיילי האו״ם – נוהל ושיקולים בדבר העמדתם לדין פלילי}} {{מוקטן|(51.052)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuFd4a5v1hkzrQsOP7eRnlF4{{=}}|הנחיות לתובעים בנושא העמדה לדין בעבירת ה”סוב־יודיצה“}} {{מוקטן|(51.051א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.3.1992&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.8.2005&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGcnBrvYAswhuYJuh4oTjDA{{=}}|הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית־המשפט}} {{מוקטן|(90.002)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGNZQxoZqpZqXdd3owxbNLQ{{=}}|הכרזת ידיעות סודיות לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} {{מוקטן|(21.555)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuFyY04nkbf~DQ~k3nxyumGI{{=}}|מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית}} {{מוקטן|(51.056)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.9.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuHYTTQ9PbzCJQYQNc02nQNE{{=}}|סיוע לאויב במלחמה – סעיף 99 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.8.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1107&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuHyDVbr3i~NqNBOoSAi+yKU{{=}}|חקירה והעמדה לדין בעבירה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1108&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuAaQb~eXTZ7mKUKPJ2PPoVQ{{=}}|מדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ושל נושאי תפקידים בהן בתחום איכות הסביבה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/dhW5+BQWGkxYpWQC9nvwuGF4lU1oJiUhmz~LZyBjbSY{{=}}|מדיניות חקירה ותביעה בעבירות של החזקת אגרופן או סכין ואיסור סחר בהם או מכירתם לקטין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1110&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E7EB6GcweafRyIQ2bwPmwqI{{=}}|איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר – סעיף 291א לחוק העונשין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74Eywlvk2u5bUNHNXLZYIL6ac{{=}}|דרכי הטיפול של רשויות המדינה בכתבי סירוב המוצאים על ידי בתי דין דתיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1112&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E~gX3zKo+HqcfkoFK6TGI5k{{=}}|עבירת ריבוי נישואין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1.2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E6e7kFhoyl0OuYiKj0IVpf0{{=}}|מדיניות בבקשות להיתר נישואי קטינים}} {{מוקטן|(4.1101; 5.054)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.5.2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1114&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsm4FLA5JjSaCgvM3JB+EFi4{{=}}|קווים מנחים למדיניות אכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.2.2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsmCXSdy4W~1XtYAB5DTmMjU{{=}}|מדיניות אכיפה בעניין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע״ט–2019}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.7.2020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.12 – פיקוח על רשויות אכיפת החוק}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74EwD+dB1Ec7mHZDPzscrF+hI{{=}}|ביקורים במתקני כליאה}} {{מוקטן|(62.002, 63.003)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.1202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsuHvFSQbyBt3mpDrLkbjSPM{{=}}|משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום}} {{מוקטן|(4.1200)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ינואר 2021&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.2 – משפטי פלילי: חקירות}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.21 – חקירות פליליות – חומר חקירה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E7ZUbMd6a~MnXGq6SoF+LMI{{=}}|זכותה של המשטרה לקבל סלילי הקלטה של שידור}} {{מוקטן|(21.778)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.1973&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74EzM6zmJyM70TCwuCfHZHGow{{=}}|מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכות חקירה}} {{מוקטן|(90.013)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.5.2007&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.22 – חקירות פליליות – סוגיות שונות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E4CMFoo8xf9Cw+xyDZL~gm4{{=}}|חקירת אישי ציבור}} {{מוקטן|(90.004)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2016&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/Pj1Upo7nF8fU7OFTyX74E~sXeORsB4MCZfJwNFSj56c{{=}}|עד מדינה}} {{מוקטן|(50.031)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30.8.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV2xmQneVxD1rdeQuLtvrN7E{{=}}|חקירת עורכי־דין}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולי 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2006&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV5mWwBdVqCfn17D6WRj4m4U{{=}}|נוכחות מומחה מטעם ההגנה בנתיחת גופה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsubakOw36A4Op+DNWj+ooQo{{=}}|בדיקה מקדימה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31.12.2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10.2018&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.23 – חקירות אחרות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV7YfK~h1nTzEHZNezlGgOYc{{=}}|חוקרים פרטיים – העסקתם על־ידי גופים ממשלתיים}} {{מוקטן|(21.563)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV09mS2qfCi1dtxJ15LaKWN4{{=}}|ועדות בירור פנימיות}} {{מוקטן|(90.025)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.7.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יוני 2013&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.2302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVyBm8hukWJGXQXmO7hNX2WI{{=}}|עיון בדו״ח סודי של ועדת חקירה}} {{מוקטן|(21.276)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.3 – משפטי פלילי: הליכים משפטיים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – טרם הגשת כתב אישום}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVysaeQeFuqk5aK60vEpYfaU{{=}}|הארכת מעצר מעל שלושים ימים}} {{מוקטן|(50.004 – 50.004ד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.12.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV3KHB62B0s5D7sz7PUGg82U{{=}}|טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)}} {{מוקטן|(51.015)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7.1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נובמבר 2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVycyFZZKDQNXF0ttpka02AE{{=}}|עיכוב הודעה על מעצר – סעיף 36 לחסד״פ (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} {{מוקטן|(4.3000)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.1.2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – ניהול המשפט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHVwAtmqmNJXsisW8udiW6MDY{{=}}|סמכות עורך־דין להודות באשמה או בעובדות בשם לקוחו, בהעדר הנאשם}} {{מוקטן|(51.022)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1972&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3011&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/fFUPhdaEzCLqXagOyFEHV1vHfIqP2C5hUNjFyxCnSVg{{=}}|התליית הליכים בשל חוסר אפשרות לאתר נאשם}} {{מוקטן|(90.001)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.12.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF83eEuay6bZdCKfFs72LNyag{{=}}|שתיקת הנאשם במשפטו כ”דבר מה נוסף“ להודאה שמסר במהלך חקירתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפריל 2007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – קובלנה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3020&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF865e6SuEc4nQB7ZX31Ta6Ho{{=}}|תלונה, חקירה והעמדה לדין – עבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה}} {{מוקטן|(50.034)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3021&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF84Oj0DUmgxxoEklnqa439dw{{=}}|קובלנות פליליות על עובדי המדינה}} {{מוקטן|(60.102א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.10.1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – עיכוב הליכים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3030&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF89tImW1QV8V8kfeCDr1s1Go{{=}}|עיכוב הליכים פליליים}} {{מוקטן|(51.000)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27.7.2014&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3031&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF81S9eUKRLhwdntJq+t6xA4E{{=}}|עיכוב הליכים בעבירות פיסקליות וכלכליות}} {{מוקטן|(90.011)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3032&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF87RDaP5lMOOqMzcDtrOpd1A{{=}}|טיפול בבקשות לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובניה}} {{מוקטן|(90.022)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25.4.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – עבירות קנס}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3040&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8738D2AKZNjBg6rryEjNZos{{=}}|ביטול הודעות תשלום קנס – הנחייה לתובעים}} {{מוקטן|(52.0003א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.6.1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.12.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3041&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8wXWYQJ5WVUWQlNkULqMHFY{{=}}|נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} {{מוקטן|(60.004)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.5.1987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.6.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.30 – סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3042&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsof3yAhIG7XMrUwQyaMoBhQ{{=}}|נוהל והנחיות להפעלת סימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 – ”הסדר מותנה“}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.1.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.31 – ענישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גביית התחייבות להימנע מעבירה {{מוקטן|'''(הוסר!)'''}} {{מוקטן|(51.020)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1972&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.3101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעצרו של נאשם לפני מתן פסק־דין {{מוקטן|'''(הוסר!)'''}} {{מוקטן|(51.003)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.4 – משפטי פלילי: חנינה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.40 – חנינה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.4000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF8w4gCbYOaIiivssA9GB2R2w{{=}}|נוהל טיפול בבקשות חנינה}} {{מוקטן|(62.001)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7.1974&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.5.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.4001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/iPZILOH4IBrvyoToBADF84KIslozD7tPFzBv4vg5ix0{{=}}|סמכות נשיא המדינה לחון נידונים בבתי דין משמעתיים}} {{מוקטן|(21.326)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.4002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AJf9XsvAkWorTjPi9FCJssY{{=}}|חתימת קיום לחתימת נשיא המדינה בחנינות}} {{מוקטן|(21.329)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.4003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APkFI0HKhVn8b5OZv1hXA6I{{=}}|דין קנסות בחנינה}} {{מוקטן|(21.331)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.12.1981&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.5 – משפט פלילי: התביעה הצבאית}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.50 – התביעה הצבאית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.5000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AB5MYPgs~qE+MzY8LZVU4jk{{=}}|תאונות קטלניות בצה״ל}} {{מוקטן|(50.013)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1.1981&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.5002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AN3FUPxx4G5mV+j9QMZ2MUE{{=}}|תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 – העברת משפט לשיפוט בפני בית משפט צבאי}} {{מוקטן|(50.007)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.5003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/3oVXKsUlrwGAK3tY3YWSsoy4icF~yCZeCKMhb1oVizI{{=}}|השגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים שהתרחשו במהלך פעילות צה״ל}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.5.2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.6 – משפט פלילי: משפט פלילי בינלאומי}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.60 – משפט פלילי בינלאומי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APq~A8hJ2NtSU5PfTqsNgvI{{=}}|הוראות נוהל לטיפול בבקשות הסגרה}} {{מוקטן|(60.207)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.1973&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||4.7 – משפט פלילי: הגבלים עסקיים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|4.70 – הגבלים עסקיים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.7000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AEtvWsVZrYOFAH5nu3UtGS8{{=}}|תכנית חסינות בעבירות הגבלים עסקיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.6.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||6 – משפט אזרחי}}

{{ח:קטע3||6.1 – הליכים משפטיים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.10 – הליכים משפטיים שהמדינה צד להם}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82APtZgNcBg0EnZz5j71vDfjM{{=}}|דרישות נגד המדינה בטרם הגשת תביעה לבית־המשפט}} {{מוקטן|(90.016; 60.111, 60.115)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.10.2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AE6oxxtIDC+y2BgUcr~4vgg{{=}}|הגשת תביעות בשם המדינה וטיפול בתובענות המוגשות נגדה – נוהל}} {{מוקטן|(90.017; 60.011, 60.015)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMJmTZS0uJRWP2ReOsM~KYPA{{=}}|פשרה בתביעה שהמדינה צד לה – נוהל}} {{מוקטן|(60.118)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMH1AQ2DPfu1m2ZT7h8puPL4{{=}}|הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה}} {{מוקטן|(60.113)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMEEQgrSZGlslXl3nKQHUKPU{{=}}|פקודת בזיון בית המשפט – נקיטה בהליכים מטעם המדינה והוראות מעקב}} {{מוקטן|(60.1300, 90.020)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.11.2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMHCARmd72d9Qv+NESpubnFY{{=}}|ביצוע פסקי דין של בתי המשפט נגד המדינה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.2010&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AEDgmilnotn+TXrGIayiKBo{{=}}|הגשת עדויות על דרך תצהיר בהליכים אזרחיים מטעם המדינה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.4.2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.11 – הצטרפות המדינה להליכים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.12 – יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית־המשפט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMAs7kje6p4o~jolYNOOTO+g{{=}}|התדיינות בין המדינה לבין רשויות מקומיות}} {{מוקטן|(60.105)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMCgMrGsW22bUUPUgWgGlwYs{{=}}|יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין המדינה לבין תאגידים ציבוריים או חברות ממשלתיות}} {{מוקטן|(60.121)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1202&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMEpLKQ6MvRUSLFy1lxW5uds{{=}}|יישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים בין חברה ממשלתית לבין גוף ממשלתי אחר}} {{מוקטן|(60.122)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1203&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMOmhQfqnnp85f0BbORitOTs{{=}}|יישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור}} {{מוקטן|(60.125)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.8.2011&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1205&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVME4y8eDN~D4KqJVko8NHK6E{{=}}|יישוב של סכסוכים שהמדינה צד להם באמצעות בוררות}} {{מוקטן|(80.000; 6.1204; 21.588)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.10.2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.13 – מאסר אזרחי וצווים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LRiMLkd2HnHGZbCyEQuVMH~Z~PIxUMU3NllZZhhtApw{{=}}|מאסר וצווי הגבלה כאמצעי לכפיית גט}} {{מוקטן|(90.021)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQtt2vIUoIlrl7FHApGyvf6A{{=}}|ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ הסותר צו גירוש/הסגרה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.11.2005&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.2 – חוזים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQnvflcuEtPO~NW3aSTDRRgQ{{=}}|הסמכות להתחייב בחוזה בשם המדינה}} {{מוקטן|(90.015; 24.001, 24.005, 24.013, 60.020, 80.003)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.5.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQg76SIrGzeoYogB82vdrKCI{{=}}|אחריות לביצוע התחייבויות חוזיות שהמדינה צד להן}} {{מוקטן|(90.018)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.3 – קניין}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.30 – קניין – מקרקעין}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.3000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQhmqU+WxVxkNsAzAMEsDvUQ{{=}}|שחרור משכנתאות}} {{מוקטן|(24.012)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.4.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.3001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQkkGE2urPusyEzFLQI5+vE8{{=}}|ערעורים על לוח זכויות והסדר לפי סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין}} {{מוקטן|(24.014)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.3002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQlbkP1u5m0Qq0c2eVwKxHxw{{=}}|הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור: שימוע הבעלים}} {{מוקטן|(60.124)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1986&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.4 – כשרות משפטית ומעמד אישי}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.40 – כשרות משפטית}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.4001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQkkNhzxw+vsL0HHQZuPhC1g{{=}}|מינוי עובדי משרד הרווחה ומשרד האפוטרופוס הכללי כאפוטורופסים}} {{מוקטן|(60.102)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.45 – מעמד אישי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.4500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQuFOA0198X91+ZwXd4ugqXs{{=}}|”בית־דין לגירושין“ בצד בתי־הדין הרבניים}} {{מוקטן|(21.103)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.6.1991&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.4501&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQiSYBuXwMficZNC9tGzbRIM{{=}}|רשימות מעוכבי נישואין}} {{מוקטן|(21.632)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1976&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.3.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.4502&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/qbzy6YGclFcfnCFYoj1MQubbpeD9WKuqBaN2B2kOZSI{{=}}|פירוש המושג ”יהודי“ בחוק שיפוט בתי־דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}} {{מוקטן|(21.630)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7.1974&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.5 – תאגידים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.50 – חברות ממשלתיות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.5000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/ps+JHMfWK~dRqjsJY~82AFwssgdaBzAi7uxB4LR5TXw{{=}}|מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים}} {{מוקטן|(28.016, 28.017, 28.018, 28.021)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.5001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB6KNgfPtl5A+natrQ4ECr5o{{=}}|חוק החברות הממשלתיות – אצילת סמכויות מן הממשלה לשרים}} {{מוקטן|(28.012)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1985&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2009&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.51 – תאגידים אחרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.5100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB7~dVklFAjO6Ix6oMB14ABs{{=}}|עמותות ליד משרדי ממשלה – נוהל לשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לבין עמותות}} {{מוקטן|(60.007א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1988&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.5101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB9zAdH6ATo4QdiGTMRQpPRY{{=}}|חובת דיווח – אגודות עותמאניות}} {{מוקטן|(21.951)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1972&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.6 – עבודה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.60 – כללי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB1jp~UeEbcQERQvH+mvgylE{{=}}|נוהל ייצוג המדינה בערכאות בענייני עבודה}} {{מוקטן|(50.030)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.61 – משמעת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB7iTCrxncBVZD9QNB4~OWLQ{{=}}|נקיטת עמדה בפומבי על־ידי ממלאי תפקידים בשירות הציבורי בנושא מדיני שנוי במחלוקת}} {{מוקטן|(21.809, 21.854, 21.854ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB+ocBVCHL1WfBJq8WtROH9Q{{=}}|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 – פרסום התראה או נזיפה שניתנו על־ידי שר או מנהל כללי}} {{מוקטן|(21.858)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1.1971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB9DVZn7oTY2cixVTx1BTfFM{{=}}|הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה}} {{מוקטן|(50.025)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1971&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|6.62 – עובדי המדינה – סוגיות שונות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSBzrtAkOMRoazA6GYLbPM5eI{{=}}|ניגוד עניינים בין חברות בועד עובדים לבין תפקיד במשרד ממשלתי}} {{מוקטן|(21.870)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.6.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.6201&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSBw~Rut~GvYaQMgUuPxAGeCs{{=}}|מעצר עובדי מדינה}} {{מוקטן|(23.002)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1969&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||6.7 – קניין רוחני}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.7000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOkDTMjDAu3KaXnpSM6ZQvaE{{=}}|שימוש בתכנים ברשת האינטרנט בידי משרדי הממשלה – היבטי קניין רוחני}} {{ש}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YY2G7C4ICWur3Cog3taj80xw{{=}}|נספח 1 – דוגמאות לשימוש בתמונות מאתרים חינמיים ושמירת תיעוד לגביהם}}}} {{ש}}{{מוקטן| {{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/e9~GhUz~~oS7ArbJp93YYxKExlu0bhrN4VTxGNsh+QQ{{=}}|נספח 2 – נוסח מוצע לרישיון שימוש ביצירה ספציפית}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10.2017&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||7 – מסים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/DdYlxuASkU4pCZ5DmIuSB1ULswpX1atpQqZUzR2U680{{=}}|פטור ממכס לטובין שיובאו לשימוש נשיא המדינה}} {{מוקטן|(21.332)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VnXBRCb5nzgDNBwPpYnA3wE{{=}}|חוק המכס הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי״ז–1957 – תחולתו על הסוכנות היהודית}} {{מוקטן|(21.500)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VlL5CWJjV8N+LTKTKNw6WDY{{=}}|הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פברואר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||8 – תכנון ובניה ושלטון מקומי}}

{{ח:קטע3||8.1 – תכנון ובניה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|8.10 – משפט מינהלי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VshJp4u~x10Gdw7~dUh6NZo{{=}}|שיקולי שר או נציגו במוסדות תכנון}} {{מוקטן|(1.1006)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.7.1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרץ 2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30ViC3s7Fs4WdH9pKdPFk3f50{{=}}|נציגי הרשויות המקומיות בועדות התכנון והבניה}} {{מוקטן|(21.924א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.8.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.6.2005&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VsKRRA1NyFZoY3BtH91ASsI{{=}}|נציגי שר המשפטים במוסדות התכנון ויועצים משפטיים בועדות מחוזיות}} {{מוקטן|(60.006)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2.1993&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26.10.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|8.11 – משפט פלילי – הסמכת תובעים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30ViBEwSciWSSwmldAoEZ7fF0{{=}}|הסמכת תובעים ברשויות מקומיות ובוועדות לתכנון ולבניה}} {{מוקטן|(52.001א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.9.1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.9.2017&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vu0c4~MCWgexwog+Ie9vidY{{=}}|הפעלת סמכות האכיפה של המדינה בעבירות תכנון ובנייה במרחבי תכנון מקומיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפריל 2013&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|8.11 – משפט פלילי – אכיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1150&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30VtZeHAv1FMJirQSk0zIQ1DA{{=}}|בקשות לדחית דיון בהליכים פליליים בשל הגשת בקשה להיתר או לתכנית}} {{מוקטן|(90.023)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.1.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vojpk4qj4xaC1hCmbclJMgM{{=}}|מתן רשיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.11.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.6.2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1152&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJTvGnDZEnJYUj02LFFPWw44{{=}}|הגשת אישומים כנגד קבלנים אשר עברו על חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}} {{מוקטן|(52.002ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.1997&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJbHwnD~Y62Lc7rWkQr~XWtE{{=}}|מסירת הודעה למתלוננים על החלטה שלא להעמיד לדין והודעה על הזכות להגיש ערר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.10.2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJQP86X0ZcOaEcBQZNIlJtOE{{=}}|תפיסת כלים המשמשים לביצוע עבירות בניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.6.2007&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/HZyB6sIAxns+UeFWSl30Vr2+CqRIWi43BDg+wBpQPNY{{=}}|הפעלת חוק העבירות המנהליות בעבירות תכנון ובניה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.12.2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|8.12 – סוגיות ייחודיות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJZ++QDW3FOOy4rW~cFhzqZY{{=}}|תחולת הוראות חוק התכנון והבניה על קו צינור הנפט אילת אשקלון}} {{מוקטן|(21.506)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.6.1999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.2.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||8.2 – רשויות מקומיות}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.2000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJVelMBOhLDuyOkxQuTigL+o{{=}}|פתיחה בהליך של חיוב אישי של נושא משרה ברשות מקומית נוכח ממצאי חקירה פלילית}} {{מוקטן|(90.007)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.8.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29.12.2003&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.2001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJQ+W1TsswlweBscSqor1zss{{=}}|מענקים לגופים שמחוץ לתחום רשות מקומית}} {{מוקטן|(21.931)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9.1981&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.2003&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJSuxYmBsvnTNDihN74LJS0E{{=}}|חובת רכבת ישראל לגדר מסילות ברזל בשטח שיפוטן של רשויות מקומיות}} {{מוקטן|(21.753)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12.1968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||9 – השירות המשפטי הציבורי}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|9.10 – כללי}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJRFOHzXalYjJmgHSiF5W5X4{{=}}|היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה}} {{מוקטן|(90.005; 21.868, 21.869, 60.119, 69.001)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2015&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/8nOlmZ1fX7TnHOxGlCiHJaPq1iXVxwiTSRxXWUnmKGY{{=}}|רכישת שירותים משפטיים חיצוניים על ידי משרדי הממשלה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.10.2009&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/LDv4pi4jJt3KQ+J6e3JX~G~XFhAF12U5lX4Dopo9eX8{{=}}|הפרקליט הצבאי הראשי}} {{מוקטן|(21.869א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפריל 2015&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מאי 2019&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|9.11 – הופעה בבתי משפט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOkXoZ5g85aX1+1hkhBh1oek{{=}}|בקשות מטעם המדינה בעניין פסלות שופט וטיפול בבקשות פסילה של צדדים אחרים}} {{מוקטן|(50.060)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.4.1998&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.10.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1101&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOtruRYCpOUNS~j57KskbuvY{{=}}|דיווח פרקליטים על ליקויים בסדרי מינהל}} {{מוקטן|(50.059)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1975&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1102&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOjmxnNd5qdlJBusrRN~Fy5I{{=}}|הטלת הוצאות אישיות על עורכי־דין לטובת אוצר המדינה}} {{מוקטן|(90.008)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOj4yxZEzLuES2piqMFh053o{{=}}|הערות בתי־המשפט לעניין תיקוני חקיקה}} {{מוקטן|(50.021)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5.1970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|9.12 – ייחוד המקצוע}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOuHZhzCD3VjNygZ++E9wzyQ{{=}}|ייצוג על־ידי עורך־דין}} {{מוקטן|(21.601)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.7.1974&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.7.2002&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוגדל|9.13 – אתיקה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/BNN9pwvZ~Vg6Fv2g2cGxOvJArZsJSvu6hvcGfC1XTgU{{=}}|מכתבי התראה מטעם המדינה}} {{מוקטן|(60.120)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.12.1982&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.4.2008&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2||10 – כללי}}

{{ח:קטע3||10.1 – משמעת}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/evNX8rVlJqaymAaSiVtmva9GMU80uYLWJTJg33Y0Tvs{{=}}|היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כקובלים לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוגוסט 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.3.2010&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||10.2 – משפט בין־לאומי}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;10%&quot;&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;60%&quot;&gt;שם ההנחיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;תאריך&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;עדכון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;[64.000]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמנות בינלאומיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1972&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;[64.000א]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמנות בינלאומיות – הליך האשרור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8.1984&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/LegalAdvisor/gzH6kB1zd2B4bbksiFk9HVwE5eoH2BpPiBxPdvlCG0I{{=}}|הכפפת המדינה לדין זר, לערכאות זרות ולמנגנונים בין־לאומיים ליישוב סכסוכים בחוזים בין־לאומיים בעלי אופי מסחרי}} {{מוקטן|(64.001)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.3.2019&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3b86qsc0b91g85vvvlwmw7r1k2r8fj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461157</id>
    <revision>
      <id>1418015</id>
      <parentid>1417935</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:11:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9919" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ&quot;ו-1986

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 876|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)|4931)); ((תשמ&quot;ז, 133|תיקון|4982)); ((תשמ&quot;ט, 331|תיקון מס' 2|5158)); ((תשנ&quot;ב, 1338|תיקון|5458)), ((1483|תיקון מס' 2|5469)); ((תשנ&quot;ג, 383|תיקון [תשנ&quot;ב] (תיקון)|5500)), ((892|תיקון|5527)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 5]] [[=החוק|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]], ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר אני קובע כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג)
: בכללים אלה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;בורסה לניירות ערך&quot;, לענין נייר ערך פלוני - הבורסה שבה נסחר אותו נייר ערך;
:- &quot;השקעה&quot; - לרבות מימוש השקעה;
:- &quot;יועץ להשקעות&quot; - מי שתאגיד בנקאי מעסיקו בייעוץ להשקעות;
:- &quot;ייעוץ להשקעות&quot; - מתן עצה ללקוח, בכתב או בעל פה, להשקעת כספים בנכס פיננסי ובלבד שלא יראו במסירת מידע או בקבלת הוראה מלקוח, בלבד, מתן עצה לאותו לקוח;
:- &quot;נכס פיננסי&quot; - נייר ערך, פקדון לתקופה קצובה, פקדון במטבע חוץ, בקופת גמל או בתכנית חסכון, עסקה עתידית, זהב או זכות לאחד מאלה;
:- &quot;נייר ערך&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכן תעודת השתתפות בקרן השקעות בנאמנות, נייר ערך שמנפיקה הממשלה או המונפק על פי חוק מיוחד, איגרות חוב או מניות שהונפקו מחוץ לישראל;
:- &quot;עסקה בעלת סיכון מיוחד&quot; - עסקה להשקעת כספים בנכס פיננסי אשר לפי טיבו ובנסיבות הענין, מן הראוי שאותו לקוח ינהג לגביה במידת זהירות מיוחדת; מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יראו בכל אחת מאלה עסקה כאמור:
:: (1) עסקה עתידית או עסקה בזכות עתידית, למעט עסקה שנעשית לשם המנעות מסיכון לגבי התחייבות קיימת של אותו לקוח;
:: (2) עסקה בזהב או בזכות לזהב;
:: (3) השקעה במניות שהמסחר בהן בבורסה לניירות ערך הופסק למשך ארבעה ימי מסחר רצופים לפחות בתקופת חצי השנה שקדמה להשקעה;
:- &quot;עצה להשקעת כספים&quot; - לרבות עצה למכור או לממש נכס פיננסי או שלא לעשות כן;
:- &quot;קופת גמל&quot; - כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]].

@ 2. כללים למתן ייעוץ להשקעות (תיקון: תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ג-2)
: (א) תאגיד בנקאי ויועץ להשקעות שהוא מעסיק, הנותן ייעוץ להשקעות, יגלו ללקוח גילוי נאות של הענינים המהותיים לענין אותה השקעה.
: (ב) לענין סעיף זה יראו כגילוי נאות של הענינים המהותיים, מתן מידע ללקוח על כל הפרטים העיקריים בכל אחד מהענינים הבאים:
:: (1) לענין השקעה בפקדון לתקופה קצובה, בפקדון במטבע חוץ או בתכנית חסכון - הפרטים שיש לתת לפי [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ&quot;ו-1986]];
:: (2) לענין נייר ערך -
::: (א) הפרטים העיקריים עליו, לרבות מחירו האחרון בבורסה לניירות ערך ומגמת המחירים והתנהגותם ובנייר ערך שהוא איגרת חוב, במקום מגמת המחירים והתנהגותם תימסר התשואה השנתית לפדיון;
::: (ב) הפרטים העיקריים לדרך ביצוע הוראות הלקוח בבורסה לניירות ערך לרבות הכללים להגבלת שערים, אם הדבר דרוש בנסיבות הענין;
::: (ג) פטור או הקלה מתשלום מס או מהוראות הפיקוח על מטבע חוץ, שנקבעו לאותו נייר ערך על פי דין ושפורטו בתשקיף;
::: (ד) בנייר ערך שיש בו הזכות לפרעון, למימוש או לקבלת דבר, יצויינו העניינים האלה ומועדם;
::: (ה) ברכישת נייר ערך שהנפיקה חברה - מידע עיקרי שבידיעת היועץ, או סביר שיהא בידיו, ביחס למנפיק ולענף שבו הוא עוסק;
::: (ו) שיעור של דיבידנד במזומן או במניות הטבה שהוחלט לחלקו ושטרם חולק;
::: (ז) נהלי מסחר מיוחדים בבורסה לניירות ערך בשל סחירות נמוכה או פיזור נמוך, אם נקבעו כאלה;
::: (ח) גבול הפקודה החריגה באותו נייר ערך, אם נקבע;
:: (3) לענין השקעה בקופת גמל -
::: (א) מסלולי הפקדה בקופה, כגון - הפקדה חד-פעמית, הפקדות תקופתיות קבועות או בלתי קבועות, ותנאיהן;
::: (ב) מדיניות ההשקעה של הקופה בנכסי השקעה;
::: (ג) מדיניות הקופה לחלוקת רווחים, ושיטת חלוקתם;
::: (ד) ההטבות במס לעמיתים על ההפקדות או הרווחים בקופה;
::: (ה) (((בוטלה);))
::: (ו) התנאים להעברת החשבון של העמית מקופה לקופה;
::: (ז) התנאים למשיכת כספים מהקופה;
::: (ח) זכאות העמיתים לעשיית ביטוח חיים ותנאי הביטוח;
::: (ט) זכאות העמיתים לקבלת הלוואות, ותנאיהן;
::: (י) שיעור החיוב המרבי של העמיתים בדמי ניהול של הקופה;
::: (יא) סוג המידע שניתן לעמיתים על המצב הכספי של הקופה ואופן מסירתו;
::: (יב) הנוהל למסירת מידע לעמיתים על מצב חשבונם בקופה;
::: (יג) שיעורי הרווחים שחולקו לעמיתים בשלוש השנים האחרונות;
::: (יד) הגוף המנהל את הקופה;
:: (4) לענין השקעה בעסקה בעלת סיכון מיוחד - את הפרטים האמורים בפסקה (2), ככל שהם נוגעים לענין, וכן את טיב הסיכון.
: (ג) בהשקעה בעסקה בעלת סיכון מיוחד, יציין היועץ להשקעות, בטופס שנקבע לכך ואשר עליו יחתום הלקוח, את הפרטים העיקריים שמסר ללקוח כאמור בסעיף קטן (ב)(4); הטופס יישמר בידי התאגיד הבנקאי ועל פי בקשת הלקוח יימסר לו העתקו; אולם, אם ניתן הייעוץ בשיחה בטלפון, על פי בקשת הלקוח, והלקוח הודיע בכתב לבנק שהוא מבקש לקבל שירות זה באמצעות הטלפון, לא יהא הבנק חייב להחתים את הלקוח על גבי הטופס בו צויינו הפרטים העיקריים של הייעוץ שניתן.

@ 3. גילוי על ניגוד עניינים בנייר ערך
: (א) היה התאגיד הבנקאי בעל ענין בנייר ערך שלגביו ניתנה עצה להשקעת כספים, יביא זאת היועץ להשקעות לידיעת הלקוח והוראות [[סעיף 2(ג)]] יחולו.
: (ב) לענין סעיף זה יראו את התאגיד הבנקאי כבעל ענין בנייר ערך אם:
:: (1) נייר הערך הונפק בידי אחד מאלה:
::: (א) התאגיד הבנקאי עצמו;
::: (ב) חברה שהתאגיד הבנקאי מחזיק עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בה; לענין זה לא יראו ניירות ערך המוחזקים בידי קרן להשקעות בנאמנות או קופת גמל שבניהול התאגיד הבנקאי או בשליטתו כניירות ערך המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי;
::: (ג) תאגיד המחזיק עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה של התאגיד הבנקאי;
::: (ד) חברה שהתאגיד כאמור בפסקת משנה (ג) מחזיק יותר ממחצית מאמצעי השליטה בה ואשר על התאגיד הבנקאי לדווח לרשות לניירות ערך עליה כעל בעל ענין.
: (2) נייר הערך הוא תעודת השתתפות בקרן להשקעות בנאמנות שהתאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו, הוא המנהל שלה.

@ 3א. ייעוץ למוסד (תיקון: תשמ&quot;ז)
: יועץ להשקעות המשמש יועץ להשקעות לתאגיד לצורך ניהול השקעותיו, ואותו תאגיד הסכים בהסכם בכתב עם התאגיד הבנקאי כי הוא מוותר על גילוי הפרטים הנדרשים לפי [[סעיף 2(ב)]] ולמילוי חובות התאגיד הבנקאי לפי [[סעיף 2(ג)]] - יהיה פטור מהוראות [[2|סעיפים אלה]].

@ 4. תחילה
: תחילתם של כללים אלה ששה חדשים מיום פרסומם.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באדר ב' התשמ&quot;ו (9 באפריל 1986)
&lt;חתימות&gt; משה מנדלבאום, נגיד בנק ישראל</text>
      <sha1>avyfmlmard4ge9lsbm6hlz1bkktis12</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (רישוי נתבים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461208</id>
    <revision>
      <id>1418016</id>
      <parentid>1417945</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:13:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9119" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964
=== תקנות בדבר רישוי נתבים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 18|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)|1625)), ((366|ת&quot;ט|1645)); ((תש&quot;ל, 1217|תיקון|2535)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשל&quot;ב, 1370|תיקון|2867)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשל&quot;ב) --&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#31|סעיף 2(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+|סעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]] (להלן ((-)) הפקודה), [[+|וסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע&quot;ח-2017) ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולי על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.))

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ל, תשל&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לשמש כנתב, שהוצא מכוח [[סעיף 12 לפקודה]];
:- &quot;נתב&quot; - מי שניתן לו רשיון;
:- &quot;ועדת רישוי נתבים&quot;, &quot;הועדה&quot; - ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
:- &quot;המעסיק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) נציג רשות הנמלים - בנמל המפורט [[תוספת 2 לחוק רשות הספנות והנמלים|בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]];
:: (2) הממונה על הנמלים על פי [[פקודת הנמלים]] - בכל נמל אחר;
:: (3) אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
:: (4) אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
:- &quot;גוררת&quot; - כמשמעותה [[תקנות הספנות (ימאים)=|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]].

@ 2. סוגי רשיונות
: (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
: (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

@ 3. בקשה למתן רשיון (תיקון: תשכ&quot;ה, תש&quot;ל, תשל&quot;ב)
: (א) בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שייקבע על ידיה.
: (ב) לבקשה למתן רשיון זמני יצורפו על ידי המבקש:
:: (1) תעודת הסמכה מוכרת כרב חובל, כמשמעותה [[בתקנות הנמלים (ימאים), תשל&quot;ב-1971]];
:: (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו [[בפקודה]] או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
:: (3) אישור על ידי המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד של נתב;
:: (4) תעודה רפואית מאת רופא רשות הנמלים או רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
:: (5) מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת נוסף על כך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ג) לבקשה למתן רשיון קבוע יצורפו על ידי המבקש:
:: (1) רשיון זמני בר-תוקף של המבקש;
:: (2) אישור על ידי המעסיק כי המבקש עבד באחד מנמלי המעסיק כנתב 18 חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
:: (3) תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ב)(4).
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (ג)(1) ו-(2).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(5), רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון בתנאים או ללא תנאים למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או הגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
: (ו) המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (ה), דינה כהמלצת הועדה לפי [[תקנה 4(3)]].

@ 4. סמכויות הועדה
: אלה סמכויות הועדה:
: (1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי [[תקנה 3]], ואת המסמכים המצורפים לה. מצאה הועדה בהם חוסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
: (2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת כשרו המקצועי של המבקש;
: (3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצות הועדה.

@ 5. מתן רשיון
: השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש, או לסרב לתיתו, וכן לקבוע בו תנאים.

@ 6. חקירות על ידי הועדה
: הועדה רשאית:
: (1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו ואת מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה, כפי שתקבע בכל מקרה;
: (2) לדרוש מהנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, על מנת לקבוע אם כשרו הגופני של הנתב עדיין מתאים למילוי תפקידיו כנתב;
: (3) להעביר את תוצאות החקירה שנערכה על ידיה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה לשר.

@ 7. התליית רשיון או ביטולו
: (א) רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) הנתב הורשע בעבירה שנעברה על ידיו בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
:: (2) השר שוכנע, כי הנתב התנהג מבחינה מקצועית שלא כשורה או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
:: (3) השר שוכנע, כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידיו כנתב.
: (ב) הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
:: (1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
:: (2) הנתב עסק חמש שנים רצופות כנתב בישראל.

@ 8. (תיקון: תש&quot;ל) : (((בוטלה).))

@ 9. רשיונות שהוצאו לפני פרסום התקנות (תיקון: תשכ&quot;ה)
: רשיון או היתר שירות שניתן לנתב לפי [[תקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]], ושהיו בתקפם ערב תחילתן של תקנות אלה דינם כדין רשיון קבוע שניתן לפי תקנות אלה.

@ 10. ביטול
: ((הנוסח שולב [[בתקנות הנמלים (ימאים), תש&quot;ך-1960]].))

@ 11. השם
: לתקנות ייקרא &quot;תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ&quot;ה-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ז באלול תשכ&quot;ד (24 באוגוסט 1964)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>k54trdseyjg4uikmv7rvnabhyt2wb0h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461209</id>
    <revision>
      <id>1418017</id>
      <parentid>1417952</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2413" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964
=== תקנות בדבר שימוש חובה בעגורנים ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 600|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)|1532)); ((תשל&quot;א, 350|תקנות הנמלים|2650)); ((תשמ&quot;ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|4592)); ((תשע&quot;ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)|7886)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#31|הסעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-68(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+#60|סעיף 17]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מתקין תקנות אלה:
----
((לפי [[תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל&quot;א-1971]] (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע&quot;ח-2017) ולפי [[תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ&quot;ד-1984]], תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.))

@ 1. שימוש בעגורני חוף
: מנהל נמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, או טעינתם, כולם או מקצתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם, לדעתו, הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני האניה עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

@ 2. חובת שימוש בעגורני חוף למטעני פחם
: על אף האמור [[בתקנה 1]] יהא השימוש בעגורני החוף חובה לשם פריקת מטעני פחם, או טעינתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, כל אימת שמצויים בו עגורנים.

@ 3. ביטול
: תקנות נמל חיפה (שימוש חובה במנופים), 1939 - בטלות.

@ 4. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בטבת תשכ&quot;ד (29 בדצמבר 1963)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>kiuxk6as9pfw1tmxx3hl3cn06x9iw98</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>461239</id>
    <revision>
      <id>1417960</id>
      <parentid>1343385</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4270" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע&quot;ג-2012

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 298|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|7191)); ((תשע&quot;ה, 1820|תיקון|7543)).

בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3א(א)]] [[+|ו-13]] [[=החוק|לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;החלטת בית המשפט&quot; - החלטת בית המשפט בעניין פיצוי לניזוק;
:- &quot;ניזוק&quot; - ניזוק מעבירה שבמועד ביצועה היה קטין;
:- &quot;פיצוי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3א(א) לחוק]];
:- &quot;פרטי תיק הפיצוי&quot; - הפרטים המנויים [[בפסקאות (1) עד (5) בתקנה 3]].

@ 2. פרטי ניזוק
: תובע כמשמעותו [[בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יעביר לבית המשפט את טופס פרטי הניזוק לפי [[טופס 1 שבתוספת]], לא יאוחר מיום החלטת בית המשפט.

@ 3. העברת פרטי תיק הפיצוי למרכז לגביית קנסות (תיקון: תשע&quot;ה)
: הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לניזוק, יעביר בית המשפט למרכז לגביית קנסות, באמצעות ממשק מחשב, את הפרטים שלהלן, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית המשפט ובלבד שהתובע העביר את פרטי הניזוק כאמור [[בתקנה 2]]:
: (1) העתק של החלטת בית המשפט;
: (2) פרטי הנאשם;
: (3) פרטי הניזוק ופרטי אפוטרופסו: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או מספר דרכון, האם הוא תושב ישראל, מספרי טלפון, כתובת מגורים, ולגבי הקטין גם תאריך לידה לועזי;
: (4) פרטים בדבר סכום הפיצוי שנקבע והסדר התשלום;
: (5) סימון התיק כתיק שבו הניזוק היה קטין במועד ביצוע העבירה.

@ 4. אופן תשלום הפיצוי בידי הנאשם
: הנאשם ישלם את הפיצוי למרכז לגביית קנסות.

@ 5. מועד לתוספת פיגורים בפיצוי לתשלום מיידי
: קבע בית המשפט בהחלטתו כי הנאשם ישלם את הפיצוי באופן מיידי, או אם לא נקב בית המשפט במועד לתשלום הפיצוי, תוספת הפיגורים המיתוספת לחוב הפיצוי תיווסף החל ביום השביעי מיום מתן החלטת בית המשפט.

@ 6. מסירת פרטי בנק
: קיבל המרכז את פרטי תיק הפיצוי, ישלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מעשרה ימים מיום קבלת פרטי תיק הפיצוי, לאפוטרופוס של הניזוק, או לאדם אחר שעליו הורה בית המשפט לעניין זה, לרבות אם בית המשפט הורה לשלם את הפיצוי לניזוק עצמו, בקשה למסירת פרטי חשבון בנק לפי [[טופס 2 שבתוספת]].

@ 7. מועד תשלום הפיצוי
: המרכז ישלם את הסכום כאמור [[בסעיף 3א(א) לחוק]] לאחר קבלת פרטי תיק הפיצוי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת מלוא הנתונים של פרטי חשבון הבנק לפי [[תוספת טופס 2|הטופס האמור]] [[בתקנה 6]].

== תוספת ==
@ (תיקון: תשע&quot;ה) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' פרטי הניזוק ((([[תקנה 2]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' פרטי חשבון בנק לצורך העברת כספי פיצוי לניזוק ((([[תקנה 6]])))

&lt;פרסום&gt; ד' בכסלו התשע&quot;ג (18 בנובמבר 2012)
&lt;חתימה&gt; יעקב נאמן שר המשפטים</text>
      <sha1>2m4b42xw3z89hbilu54ti6h9kygba8j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418018</id>
      <parentid>1417960</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:14:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4281" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע&quot;ג-2012

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 298|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|7191)); ((תשע&quot;ה, 1820|תיקון|7543)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3א(א)]] [[+|ו-13]] [[=החוק|לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;החלטת בית המשפט&quot; - החלטת בית המשפט בעניין פיצוי לניזוק;
:- &quot;ניזוק&quot; - ניזוק מעבירה שבמועד ביצועה היה קטין;
:- &quot;פיצוי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3א(א) לחוק]];
:- &quot;פרטי תיק הפיצוי&quot; - הפרטים המנויים [[בפסקאות (1) עד (5) בתקנה 3]].

@ 2. פרטי ניזוק
: תובע כמשמעותו [[בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], יעביר לבית המשפט את טופס פרטי הניזוק לפי [[טופס 1 שבתוספת]], לא יאוחר מיום החלטת בית המשפט.

@ 3. העברת פרטי תיק הפיצוי למרכז לגביית קנסות (תיקון: תשע&quot;ה)
: הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לניזוק, יעביר בית המשפט למרכז לגביית קנסות, באמצעות ממשק מחשב, את הפרטים שלהלן, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית המשפט ובלבד שהתובע העביר את פרטי הניזוק כאמור [[בתקנה 2]]:
: (1) העתק של החלטת בית המשפט;
: (2) פרטי הנאשם;
: (3) פרטי הניזוק ופרטי אפוטרופסו: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או מספר דרכון, האם הוא תושב ישראל, מספרי טלפון, כתובת מגורים, ולגבי הקטין גם תאריך לידה לועזי;
: (4) פרטים בדבר סכום הפיצוי שנקבע והסדר התשלום;
: (5) סימון התיק כתיק שבו הניזוק היה קטין במועד ביצוע העבירה.

@ 4. אופן תשלום הפיצוי בידי הנאשם
: הנאשם ישלם את הפיצוי למרכז לגביית קנסות.

@ 5. מועד לתוספת פיגורים בפיצוי לתשלום מיידי
: קבע בית המשפט בהחלטתו כי הנאשם ישלם את הפיצוי באופן מיידי, או אם לא נקב בית המשפט במועד לתשלום הפיצוי, תוספת הפיגורים המיתוספת לחוב הפיצוי תיווסף החל ביום השביעי מיום מתן החלטת בית המשפט.

@ 6. מסירת פרטי בנק
: קיבל המרכז את פרטי תיק הפיצוי, ישלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מעשרה ימים מיום קבלת פרטי תיק הפיצוי, לאפוטרופוס של הניזוק, או לאדם אחר שעליו הורה בית המשפט לעניין זה, לרבות אם בית המשפט הורה לשלם את הפיצוי לניזוק עצמו, בקשה למסירת פרטי חשבון בנק לפי [[טופס 2 שבתוספת]].

@ 7. מועד תשלום הפיצוי
: המרכז ישלם את הסכום כאמור [[בסעיף 3א(א) לחוק]] לאחר קבלת פרטי תיק הפיצוי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת מלוא הנתונים של פרטי חשבון הבנק לפי [[תוספת טופס 2|הטופס האמור]] [[בתקנה 6]].

== תוספת ==
@ (תיקון: תשע&quot;ה) &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' פרטי הניזוק ((([[תקנה 2]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' פרטי חשבון בנק לצורך העברת כספי פיצוי לניזוק ((([[תקנה 6]])))

&lt;פרסום&gt; ד' בכסלו התשע&quot;ג (18 בנובמבר 2012)
&lt;חתימה&gt; יעקב נאמן שר המשפטים</text>
      <sha1>15m2ookwx0qfvf4gqq4ru8kenc0ven1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור ברוך/המבוא/ג/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467985</id>
    <revision>
      <id>1418013</id>
      <parentid>1405050</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T09:32:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* א */ אמצע עמ' 3</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2934" xml:space="preserve">==א==
בפרק הקודם תיארנו תכונת חייהם הרוחני של חז״ל בתמונתם '''החיצונית,''' כסר סדר קביעות המקומות והזמנים ללמוד, היחושים המשותפים מהחכמים עם התלמידים, ממהלך נפשם ורוחם, הצניעות והכבוד, התמימות והענוה, החן והחסד, ארחות יושר והחיים ככלל;

ובפרק זה '''ובהששה''' הבאים (ד׳-ט׳) נציע ונבאר מתכונת חייהם הרוחני של חז״ל בתמונתם '''הפנימית,''' כלומר, מדרכי הלימוד שלהם, מדרכי הביאורים, הפירושים, החידושים והרמזים בתורה ובכל המקרא על פי יסודי דרכי הלשון ומשפט ההגיון הבריא והישר. וכמה הילכתי גבירתי אפשר ללמוד מהם, למען נלך בדרך טובים, בדרך הקודש, ונצדק קודש.

וזה החלי:

מדרך חז״ל ללמד בדרך קצרה, ועיקר סגנון זה בא לתכלית שיוסיפו התלמידים מעצמם חקר דעת ותבונה באותו עניין שעומדים בו, וכמו שכתוב [[משלי ט ט|במשלי (ט׳)]]: &quot;תן לחכם ויחכם עוד&quot;, שהכוונה היא, תן לו דברי חכמה ומדע במדה כזו שימצא מקום להוסיף באותו דבר דעת וחכמה משלו, מדעתו וסהגיונו; ולא שתתן לו הכל מן המוכן (ועוד ארחיב אי״ה הדיבור על זה להלן '''במבוא''' [[מקור ברוך/המבוא/יג/א|פרק י״ג (המכונה &quot;למשפט הספר&quot;) סעיף א׳]], ויבאו שם דברי טעם וסברא ודברים נרגשים ומעניינים מאוד). —

וזה הוא עניין הלשון הרגיל בתלמוד: &quot;חסורא מחסרא והבי קתני&quot;, וכן &quot;לא סיימוהו קמיה&quot; {{הפניה-גמ|ב&quot;מ|מ|א|מסכת=כן}}, וזהו מפני שהיו רגילין ללמוד בלשון קצרה, ונעשה להם ההרגל הזה לאחד מחוקי הלימוד, המסודרים והקבועים.

ועל פי משפט מערכת זו יתבארו כמה לשונות ועניינים בתלמוד, אשר זולת סגנון לימוד זה אין להם מובן וביאור למה הוא כן; כמו:

במסכת שבת ([[שבת קו ב|ק״ו ב׳]]): הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פרשה, עד שבא רבה בר אבוהא ופרשה;

בפסחים ([[פסחים צ א|צ׳ א׳]]): שמעתי שתמורת הפסח קרבה ותמורת הפסח אינה קרבה, ולא ידעתי לפרש. אמר רבי עקיבא, אני אפרש וכו׳;

בראש השנה ([[ראש השנה כ ב|כ׳ ב׳]]): נולד קודם חצות, נולר לאחר חצות, ופירש רש״י: ברייתא שנויה ברמזים, עיי״ש;</text>
      <sha1>iqr0uj1dhx7df0fnsci1kqwmzozlgf4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468408</id>
    <revision>
      <id>1418000</id>
      <parentid>1416814</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T07:44:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76618" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|7341)); ((תשע&quot;ה, 502|תיקון|7467)); ((תשע&quot;ו, 451|תיקון|7591)); ((תשע&quot;ח, 266|תיקון|7891)), ((654|ת&quot;ט|7912)); ((תש&quot;ף, 1118|תיקון|8490)); ((תשפ&quot;א, 1982|תיקון|9176)); ((תשפ&quot;ב, 1118|תיקון [תשפ&quot;א] (תיקון)|9789)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]], [[+|110]] [[+|ו-124יז(א)(1), (3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח)
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
:- &quot;בעל רישיון קטן&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;דוח&quot; - דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;הממונים&quot; ו&quot;מיתקן טיהור שפכים&quot; - כהגדרתם [[תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)=|בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;זיהום מים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 20א לחוק]];
:- &quot;חברה&quot; - כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;תכנית בין-אזורית&quot; - תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין-אזוריים שהורה עליה המנהל לפי [[סעיף 15]];
:- &quot;מאגר&quot; - בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
:- &quot;מבקש&quot; - אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו [[בסעיף 19ד]];
:- &quot;מי שפד&quot;ן&quot; - מים ממפעל השפד&quot;ן של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד&quot;ן ברישיון;
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט לחוק]] או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
:- &quot;מפיק&quot; - בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק]];
:- &quot;מפעיל&quot; - כהגדרתו [[בתקנות איכות מי קולחין]], אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
:- &quot;מפרט הפעולות&quot; - חוברת &quot;מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים&quot;, כאמור ברישיון ההפקה;
:- &quot;מרחב פעילות&quot; - השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;מיתקני תשתית&quot; - צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
:- &quot;משתמש במים&quot; - אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד&quot;ן;
:- &quot;סכום ההפרשה&quot; - סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;ספק בין-אזורי&quot; - ספק קולחין שהמנהל החליט לפי [[סעיף 11]] כי הוא ספק בין-אזורי;
:- &quot;ספק מרחבי&quot; - אדם שברשותו רישיון מרחבי;
:- &quot;ספק קולחין&quot; - בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
:- &quot;פחת מים&quot; - ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
:- &quot;צרכן&quot; - אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
:- &quot;קולחין&quot; - שפכים מטוהרים, למעט מי שפד&quot;ן;
:- &quot;קרן חידוש&quot; - חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי [[סעיף 19טו(א)]];
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;רישיון מרחבי&quot; - רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
:- &quot;תאגיד&quot; - למעט רשות מקומית;
:- &quot;תכנית לאספקת מים&quot; - תכנית שהכין בעל רישיון לפי [[סעיף 3]];
:- &quot;תקנות איכות מי-קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי-קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. מעמד ההוראות
: ההוראות [[שבפרקים ב']] עד ה' יהוו חלק מתנאי הרישיון.

== פרק ב': תנאים כלליים ברישיון ==

@ 3. תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה
: (א) בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
: (ב) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

@ 4. הודעה על הקצאת מים
: (א) בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי [[סעיף 31(א) לחוק]] (בסעיף זה - ההודעה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ-100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

@ 5. מניעת בזבוז מים וזיהומם
: (א) בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
: (ב) בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
:: (2) בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
:: (3) בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

@ 6. אחזקת מיתקני תשתית
: (א) בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
: (ב) בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
: (ג) בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
:: (1) פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
:: (2) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
:: (3) תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
:: (4) הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי [[סעיף 3]] על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, &quot;הפסקה יזומה&quot; - הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

@ 7. שיקום מיתקני תשתיות
: (א) בעל רישיון יערוך תכנית תלת-שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
: (ג) בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

@ 8. שמירת תכניות הנדסיות
: (א) בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן - תכניות הנדסיות).
: (ב) בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
: (ג) בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

@ 9. עריכת בדיקות מים לפי דרישה
: בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

@ 10. רישום נפרד בדוחות כספיים
: (א) בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

== פרק ב'1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו) ==

@ 10א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גן ציבורי&quot; - גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
:- &quot;כללי תעריפים לתאגידים&quot; - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי תעריפים לספקים מקומיים&quot; - [[=כללי תעריפים לספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;ספק מים&quot; - מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט איגוד ערים;
:- &quot;רשות מקומית זכאית&quot; - רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים [[בסעיף 10ב(ב)]];
:- &quot;תעריף מופחת&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים]] או התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]], לפי העניין.

@ 10ב. קביעת רשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד-מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן - מערכת השקיה יעילה);
:: (2) ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים [[בתוספת הרביעית]];
:: (3) העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
:: (4) אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
:: (5) ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה - אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים [[בכללי תעריפים לספקים מקומיים]], וביישוב מתוכנן כהגדרתו [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]] (להלן - יישוב מתוכנן) - אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים]] (להלן - חיוב מרבי לצרכן).
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
:: (1) הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
:: (2) ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן - ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
:: (3) יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
:: (4) בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
:: (5) כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה - יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי [[שבתוספת הרביעית]].

@ 10ג. קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
: (ב) התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
: (ג) ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
: (ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

@ 10ד. קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת (תיקון: תשע&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי [[התוספת הרביעית]], רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

@ 10ה. ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית (תיקון: תשע&quot;ו)
: היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים [[בסעיף 10ב(ב)]], רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

@ 10ו. דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים (תיקון: תשע&quot;ו)
: רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]], בכל אחד מאלה:
: (1) אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
: (2) אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי [[התוספת הרביעית]] עולה על עשרה אחוזים.

== פרק ג': תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל ==

@ 11. ספק בין-אזורי
: (א) המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
:: (1) הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
:: (2) הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
: (ב) החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין-אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
: (ג) המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין-אזורית לפי [[סעיף 15]], על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
: (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין-אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין-אזורית.

@ 12. בקשה לקליטה ושימ((ו))ש בקולחין
: (א) ספק בין-אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין-אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
: (ב) ספק בין-אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי [[סעיף 13]].

@ 13. בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה
: (א) ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
: (ב) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
: (ג) בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
: (ד) בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
: (ה) לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

@ 14. שינוי בתחזית הפקת קולחין
: (א) מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
: (ב) חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

@ 15. קביעת תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי [[סעיף 13]], יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין-אזורית אשר תפרט את כל אלה:
:: (1) צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין-אזוריים מדי חודש בחודשו;
:: (2) העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין-אזוריים לבין עצמם;
:: (3) סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין-אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
:: (4) דברי הסבר לתכנית.
: (ב) מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
: (ג) קבע המנהל תכנית בין-אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין-אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
: (ד) ספק בין-אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין-אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
: (ה) המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין-אזורית באתר האינטרנט.

@ 16. עדכון תכנית בין-אזורית
: (א) המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין-אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
: (ב) עדכן המנהל תכנית בין-אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
: (ג) המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין-אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

@ 17. קביעת הקצאה פתוחה
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

@ 18. פרסום נתוני איכות קולחין
: (א) מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים [[שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי-קולחין]] (להלן - הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי [[סעיף 4]], את הפרטים שבהודעת המפעיל.

@ 18א. דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דוגם מסומך (([צ&quot;ל: דוגם מוסמך]))&quot; ו&quot;דיגום חטף&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
::- &quot;מאגר חייב בדיגום&quot; - מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
::: (2) המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
::- &quot;מעבדה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
::- &quot;מעבדה מוכרת&quot; - כהגדרתה [[בתקנות איכות מי קולחין]].
: (ב) ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש [[בתוספת הראשונה א']], במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים [[שבתוספת הראשונה א']] במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
: (ד) ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

@ 18ב. פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף)
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
: המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

@ 19. הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים
: (א) מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
: (ב) ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

== פרק ג'1: תנאים ברישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 19א. הגדרות [[לפרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ספק קיים&quot; - בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה [[בסעיף 19ז]];
:- &quot;תשתית מרחבית&quot; - כל אלה:
:: (1) תשתית בבעלות ספק מרחבי;
:: (2) תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע&quot;מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
:: (3) תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

@ 19ב. תפקידי ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) תפקידיו של ספק מרחבי הם:
:: (1) להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
:: (2) לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
:: (3) להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
:: (4) לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
:: (5) לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
:: (6) להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
:: (7) לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
: (ב) ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
: (ג) לעניין סעיף קטן (א)(1) ו-(3), &quot;צרכניו&quot; - לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

@ 19ג. שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
:: (1) יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
:: (2) יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
:: (3) הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
:: (4) הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
:: (5) הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
: (ב) לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
:: (2) הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
:: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

@ 19ד. בקשה לקבלת רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
: (ב) המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד - טיוטה של מסמכים אלה;
:: (2) כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
:: (3) מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות [[שבסעיף 19ג(ב)]] וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים [[בסעיף 19ב]] וכי מתן רישיון נחוץ לפי [[סעיף 19ג(א)]].
: (ג) סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

@ 19ה. מסמכי התאגדות של ספק מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
: (1) אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
: (2) שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
: (3) הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
: (4) אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
: (5) הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
: (6) התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
: (7) אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
: (8) אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

@ 19ו. אישור עקרוני לרישיון (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
: (1) הוא עומד בתנאי [[סעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]].

@ 19ז. הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
: (ב) תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
: (ג) תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
: (ד) תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
: (ה) תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
:: (1) מצאי המים במרחב הפעילות;
:: (2) הצרכנים שלהם יסופקו המים;
:: (3) התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
:: (4) מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

@ 19ח. קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור [[בסעיף 19ז(א) עד (ג)]].
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

@ 19ט. מתן רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
: (1) הוא עומד בדרישות [[בסעיף 19ג]];
: (2) מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים [[שבסעיף 19ה]];
: (3) המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי [[סעיף 19ז]];
: (4) סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות [[סעיף 19טו(ב)]].

@ 19י. צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות (תיקון: תשע&quot;ח)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

@ 19יא. צירוף חבר או בעלים (תיקון: תשע&quot;ח)
: צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים [[בסעיף 19ג(א)]] בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי [[סעיף 19ב]].

@ 19יב. חידוש רישיון מרחבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
: (ב) ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים [[בסעיף 19ד(ב)]], אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
: (ג) על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות [[סעיפים 19ג ((עד 19יא))]] למעט [[((סעיפים)) 19ג(ב)(1)]], [[19ד]], [[19ט]] [[ו-19י]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה - צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה - משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

@ 19יג. הגבלה על אספקת קולחין (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי [[סעיף 19ג(א)]].

@ 19יד. דמי מים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
: (ב) דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

@ 19טו. קרן חידוש (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ-0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
: (ב) ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
: (ג) ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

@ 19טז. עדכון תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות [[סעיפים 19ז]] [[ו-19ח]], בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
: (ג) בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

@ 19יז. הפעלת אתר אינטרנט (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
: (1) מסמכי ההתאגדות שלו;
: (2) דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור [[בסעיף 19ה(7)]];
: (3) שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
: (4) הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
: (5) הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
: (6) תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי [[סעיף 3]];
: (7) נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי [[סעיף 12]];
: (8) כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

@ 19יח. שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

== פרק ד': חובות דיווח ==

@ 20. חתימה על הדוחות
: דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית - ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד - בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

@ 21. אופן הגשת הדוחות
: (א) דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
: (ב) המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
: (ג) המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

@ 22. סמכות דרישת מסמכים נוספים
: סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

@ 23. דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
:: (2) כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
:: (3) אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
:: (4) פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי [[סעיף 6]]; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
: (ב) מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
: (ג) בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

@ 24. דוח חודשי על הפקת מים
: (א) מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
:: (1) קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
:: (2) קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
:: (3) הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי-המדידה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

@ 25. דוח חודשי על ביצוע תכנית בין-אזורית
: (א) מפעיל שקיבל הודעה לפי [[סעיף 11(ג)]] יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
: (ב) ספק בין-אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין-אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
:: (1) כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
:: (2) סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
:: (3) כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
:: (4) כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
: (ג) אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין-אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין-אזורית.

@ 26. דוח שנתי על המצב הכספי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן - הדוח השנתי):
:: (1) פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת [[שבתוספת הראשונה ב']]; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
:: (2) סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן - פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (2א) סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
:: (3) סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
:: (4) סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
:: (5) התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
:: (6) הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
:: (7) אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
: (ב) הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין (([&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;])).
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

@ 26א. פטור מהגשת דוח שנתי (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
:: (2) הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
: (ב) המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי - תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

@ 27. הצהרת בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח [[שבתוספת השנייה]].
: (ב) היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי - יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

@ 28. דוח מיידי על שינוי בפרטים
: בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
: (1) שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
: (2) אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
: (3) אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
: (4) אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

@ 29. דוח מיידי על זיהום מים
: בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 30. פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון
: תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

@ 31. שמירת דינים
: (א) אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
: (ב) הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 32. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

@ 33. תחולה
: (א) [[סעיפים 6]], [[7]], [[10]], [[23(א)(1) ו-(2)]], [[25]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על מקורות חברת מים בע&quot;מ.
: (ב) הוראות [[סעיפים 10]], [[26]] [[ו-27]] לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

@ 34. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 32]], בעל רישיון יעביר דיווח לפי [[סעיף 26 לכללים]] בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל' בניסן התשע&quot;ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

@ 35. הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף)
: ((הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש&quot;ף-2020).))

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;מרחב פעילות&quot;]]))) ====
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מרכזי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי גליל מערבי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל
@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : מפת ספקי קולחין מרחביים איילון
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספק מרחבי מש&quot;י
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני
@ (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף) ==
==== ((([[סעיף 18א(ב)]]))) ====
: (((הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):))
=== הוראת שעה ===
: {|
! משתנה !! יחידות !! שיטת הדיגום !! תדירות הדיגום
|-
| כלורידים || מיליגרם לליטר (להלן - מג&quot;ל) || rowspan=&quot;13&quot; | דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו || rowspan=&quot;16&quot; | לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}
|-
| נתרן || מג&quot;ל
|-
| בורון || מג&quot;ל
|-
| SAR (סידן ומגנזיום) ||
|-
| חנקן כחנקה || מג&quot;ל
|-
| חנקן אמוניאקלי (אמון) || מג&quot;ל
|-
| חנקן קיילדל || מג&quot;ל
|-
| זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5) || מג&quot;ל
|-
| צריכת חמצן כימית מסונן (COD) || מג&quot;ל
|-
| מוצקים מרחפים (TSS 105°C) || מג&quot;ל
|-
| ערך הגבה (pH) ||
|-
| קולי צואתי || יחידות ל-100 מיליליטר
|-
| מוליכות חשמלית || dS/m || א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום
|-
| רמת עכירות || יע&quot;ן NTU || דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום
|-
| חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה || || בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס
|}

=== טבלת חומרי הדברה ===
: {|
! סוג החומר !! סימול (לצורכי דיווח) !! No. CAS !! סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)
|-
| {{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}} || ATRA || 1912-24-9 || 2
|-
| 2,4-D כולל אסתרים ומלחים || DCPA || 94-75-7 || 30
|-
| {{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}} || DNSB || 88-85-7 || 7
|-
| {{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}} || DQAT || 85-00-7 || 20
|-
| T-2,4,5 || TCAA || 93-76-5 || 9
|-
| {{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}} || TRFL || 1582-09-8 || 20
|-
| {{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}} || MTAL || 51218-45-2 || 10
|-
| MCPA || MCPA || 94-74-6 || 2
|-
| {{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}} || SIMZ || 122-23-9 || 2
|-
| {{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}} || TCPA || 93-72-1 || 10
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 26(א)(1)]]))) ====
=== פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! !! שנת הדוח
|-
| הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| הכנסות מריבית פיגורים ||
|-
| הכנסות אחרות ממים* ||
|-
| הכנסות מהיטלים** ||
|-
| סך הכל הכנסות ||
|-
| הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים ||
|-
| עלות הפקת מים ||
|-
| היטלי הפקה ||
|-
| הוצאות אחזקת מיתקני תשתית ||
|-
| הוצאות אחזקה אחרות ||
|-
| הוצאות אנרגיה ||
|-
| הוצאות קריאת מונים ||
|-
| הוצאות גבייה ||
|-
| הוצאות שכר - אחזקה ||
|-
| הוצאות שכר אחרות ומינהלה ||
|-
| הוצאות מימון ||
|-
| פחת ||
|-
| הוצאות אחרות ||
|-
| דמי שימוש ||
|-
| סך הכל הוצאות ||
|-
| סך הכול רווח ||
|}
: {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
: {{מוקטן|** הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

=== פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים (תיקון: תשע&quot;ו) ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! colspan=&quot;5&quot; | מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים !! rowspan=&quot;2&quot; | מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק !! rowspan=&quot;2&quot; | כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים !! rowspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ
|-
! קידוחים !! תחנות שאיבה !! בריכות !! צינורות !! אחר
|-
| colspan=&quot;9&quot; | עלות
|-
| עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| רכישות בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (גריעות בשנת הדוח) || || || || || || || ||
|-
| (בניכוי מענקים) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| סקר נכסים עלות תשתיות || || || || || || || ||
|-
| סקר נכסים עלות מופחתת - תשתיות || || || || || || || ||
|-
| שנת עריכת סקר הנכסים || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| colspan=&quot;9&quot; | פחת
|-
| פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| פחת בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| (פחת נכסים שנגרעו) || || || || || || || ||
|-
| יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח || || || || || || || ||
|-
| colspan=&quot;9&quot; |
|-
| סך הכול עלות מופחתת || || || || || || || ||
|}

== התוספת השנייה ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
=== הצהרת מנהל כללי ===
@ (תיקון: תשע&quot;ה)
: אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן - בעל הרישיון):
: (1) ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי [[כללים אלה|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור [[באותו סעיף]];
: (2) הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע [[בסעיף 4 לכללים]];
: (3) בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש [[בסעיף 5(א) לכללים]];
: (4) ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש [[בסעיף 5(ב) לכללים]];
: (5) הכין/לא הכין((*)) תכנית אחזקה תקופתית כנדרש [[בסעיף 6(א) לכללים]];
: (6) ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש [[בסעיף 6(ב) לכללים]];
: (7) ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש [[בסעיף 6(ג) לכללים]];
: (8) ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש [[בסעיף 7 לכללים]];
: (9) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
:: ❏ מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
: (10) יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי [[סעיף 8 לכללים]]:
:: ❏ בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
:: ❏ קיימים ________________ מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
: (11) ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי [[סעיף 10 לכללים]];
: (12) יש לסמן את האפשרות המתאימה:
:: ❏ בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
:: ❏ בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר((*)) לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי [[סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]].
: אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
: {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|___________________________|תאריך}} | {{טקסט תחתי|___________________________|חתימה, שם ותפקיד}}}}
: {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

== התוספת השלישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==

== התוספת הרביעית (תיקון: תשע&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 10ב]], [[10ד]] [[ו-10ו]]))) ====
=== כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה ===
: {|
! אזור גאוגרפי !! מדשאות !! שיחים ועצים !! ורדים ופרחים
|-
| צפון || 610 || 410 || 620
|-
| אזור החולה ורמת הגולן || 740 || 490 || 760
|-
| מרכז || 640 || 430 || 640
|-
| דרום || 700 || 470 || 710
|-
| עמק בית שאן ובקעת הירדן || 910 || 600 || 940
|-
| נגב || 940 || 630 || 1,020
|-
| אילת ים המלח והערבה || 1,770 || 970 || 1,590
|}
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;צפון&quot; - צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
:- &quot;מרכז&quot; - בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;דרום&quot; - דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
:- &quot;נגב&quot; - דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
:- &quot;קו מיעוט משקעים&quot; - הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.
@ : {{ממורכז|[[תמונה:קו מיעוט משקעים.png|600px]]}}

&lt;פרסום&gt; ג' באדר א' התשע&quot;ד (3 בפברואר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>sj8s0azvdzamm4zb6yxnyopwwrd394q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469842</id>
    <revision>
      <id>1418007</id>
      <parentid>1416815</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418000]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92792" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 663|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 502|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 451|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|654|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1118|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1118|תיקון [תשפ״א] (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 110|110}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳: {{מוקטן|פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה: {{מוקטן|הצהרת מנהל כללי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קטן“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שקיבל רישיון לאספקת מים למטרת צורכי בית בלבד ושסך כל כמות המים שסיפק למטרה זו בשנה שקדמה לשנת הרישוי אינו עולה על 200,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון שמעל 80% מהמים שהוא מספק הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכניו ברישיון אינו עולה על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח“ – דוח שיש להגישו לרשות הממשלתית לפי הכללים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונים“ ו”מיתקן טיהור שפכים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בין־אזורית“ – תכנית להעברת קולחין בין ספקים בין־אזוריים שהורה עליה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר“ – בריכה המשמשת לפעילות בעל הרישיון שנפח האיגום שלה עולה על 50,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שפד״ן“ – מים ממפעל השפד״ן של מקורות חברת מים בע״מ, המסופקים לאחר החדרתם לאקוות החוף ושהוגדרו כמי שפד״ן ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}} או מי שהוא הסמיך לעניין מתן הוראות לפי כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“ – בעל רישיון וכן חברה, המפיק מים ממקור מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}}, אשר קיבל רישיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט הפעולות“ – חוברת ”מפרט פעולות בקרה ותחזוקה במאגרים“, כאמור ברישיון ההפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב פעילות“ – השטח לפעילות ספק מרחבי לפי המפות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני תשתית“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים המשמשים לפעילותו של בעל הרישיון, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש במים“ – אדם שאינו צרכן, הצורך מים כדין מבעל רישיון לצרכיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מסוגי המים המפורטים ברישיון ובכלל זה מים שפירים, מים מליחים, מים מלוחים, מי קולחין ומי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההפרשה“ – סכום למטר מעוקב שנדרש ספק מרחבי להעביר לקרן החידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק בין־אזורי“ – ספק קולחין שהמנהל החליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כי הוא ספק בין־אזורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מרחבי“ – אדם שברשותו רישיון מרחבי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קולחין“ – בעל רישיון או חברה, המספקים קולחין לבעל רישיון אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פחת מים“ – ההפרש בין כמות המים שהפיק או קיבל בעל הרישיון בתקופה כלשהי לבין כמות המים שצרך או סיפק לאחרים באותה התקופה, בהתחשב בכמות המים שנוספה או נגרעה מהמאגרים המשמשים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחין“ – שפכים מטוהרים, למעט מי שפד״ן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן חידוש“ – חשבון בנק שאליו מעביר ספק מרחבי כספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מרחבי“ – רישיון לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – למעט רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית לאספקת מים“ – תכנית שהכין בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות מי־קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרקים ב׳}} עד ה׳ יהוו חלק מתנאי הרישיון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים כלליים ברישיון}}

{{ח:סעיף|3|תכנית לאספקת מים ומגבלות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה המספקים מים למטרת חקלאות או לגינון ציבורי יכינו תכנית לאספקת מים לפי הקצאות המים ברישיונם, ובהתחשב במקורות המים העומדים לרשותם, בזמינותם וביכולת האיגום שלהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.

{{ח:סעיף|4|הודעה על הקצאת מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה בכתב, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הרישיון, על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 31|סעיף 31(א) לחוק}} (בסעיף זה – ההודעה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ־100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.

{{ח:סעיף|5|מניעת בזבוז מים וזיהומם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבדוק את פחת המים בתחום שבו הוא מספק מים אחת לחודשיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק ותוצאותיהן.

{{ח:סעיף|6|אחזקת מיתקני תשתית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יכין תכנית אחזקה תקופתית למיתקני התשתית שברשותו לרבות מאגרים, יבצע מעקב אחר תקינות מיתקני התשתית וינקוט את כל הפעולות הדרושות לאחזקתם במצב תקין; התכנית תתאים להמלצות היצרן בנוגע למיתקנים ולהוראות הדין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות האחזקה, התיקון וההחלפה שביצע במיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו;
{{ח:תתת|(3)}} תקלות שאירעו במיתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן;
{{ח:תתת|(4)}} הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} על מגבלות באספקת המים; לגבי כל הפסקה יצוין אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, ”הפסקה יזומה“ – הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.

{{ח:סעיף|7|שיקום מיתקני תשתיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך תכנית תלת־שנתית לשיקום מיתקני התשתית שברשותו הטעונים תיקון או החלפה; התכנית תפרט את מיתקני התשתית הטעונים תיקון או החלפה ואת סדרי העדיפות ומקורות המימון לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.

{{ח:סעיף|8|שמירת תכניות הנדסיות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישמור אצלו תכניות של מיתקני התשתית שהקמתם הסתיימה לאחר מועד תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן – תכניות הנדסיות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מיתקני התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.

{{ח:סעיף|9|עריכת בדיקות מים לפי דרישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יבדוק, לפי דרישת המנהל, את המים שהוא מפיק, מקבל, אוגר או מספק וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.

{{ח:סעיף|10|רישום נפרד בדוחות כספיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יערוך בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שימוש במים בגינון ציבורי ותנאים ברישיון לעניין תעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בהחזקתה או באחריותה של הרשות המקומית או מי מטעמה, והוא פתוח לשימוש הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לספקים מקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מים“ – מי שמספק מים לרשות המקומית לפי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית זכאית“ – רשות מקומית שמנהל הרשות הממשלתית קבע, כי מתקיימים בה התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מופחת“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי תעריפים לתאגידים}} או התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2ב) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|10ב|קביעת רשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שמבקשת הכרה כרשות מקומית זכאית, תגיש לרשות הממשלתית בקשה אשר תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה של מורשה חתימה של הרשות המקומית ולפיה בכל הגנים הציבוריים שבתחומה, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, קציבת כמות מים או שילוב של שניהם, המאפשרת השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם (להלן – מערכת השקיה יעילה);
{{ח:תתת|(2)}} ציון האזור הגאוגרפי שאליו שייכת הרשות המקומית, ומיפוי שטחי הגנים הציבוריים וסוגי הצמחייה שבהם לפי האזורים הגאוגרפיים וסוגי הצמחייה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(3)}} העתק מחשבונות מים ששלח ספק המים לרשות המקומית לרבות החשבון האחרון;
{{ח:תתת|(4)}} אישור של ספק המים ולפיו כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|(5)}} ברשות מקומית שספק המים שלה אינו חברה – אישור של ספק המים ולפיו דמי המים שהוא גובה הם לפי התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי תעריפים לספקים מקומיים}}, וביישוב מתוכנן כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – יישוב מתוכנן) – אישור של ספק המים כי הוא מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 2|בסעיף 2(ב)(2) לכללי תעריפים לספקים מקומיים}} (להלן – חיוב מרבי לצרכן).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכיר ברשות מקומית כרשות מקומית זכאית אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגשו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים נוספים שביקש מנהל הרשות הממשלתית לשם בירור התנאים הנדרשים להכרה כרשות מקומית זכאית;
{{ח:תתת|(2)}} ספק המים אינו הרשות המקומית וביישוב מתוכנן – ספק המים מחייב את צרכניו בחיוב המרבי לצרכן;
{{ח:תתת|(3)}} יש לרשות המקומית מיפוי מלא ומעודכן של הגנים הציבוריים שבתחומה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל הגנים הציבוריים, ששטחם עולה על 50 מטרים רבועים, מותקנת מערכת השקיה יעילה;
{{ח:תתת|(5)}} כל המים המסופקים לגנים הציבוריים נמדדים במערכת מדידה המודדת בנפרד את הכמות המסופקת לגינון ציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יודיע לרשות המקומית ולספק המים על החלטתו בבקשה; אישר מנהל רשות הממשלתית את הבקשה – יקבע הוראות מתאימות ברישיון של ספק המים.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט את רשימת היישובים המצויים בכל אזור גאוגרפי {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.

{{ח:סעיף|10ג|קביעת תעריף מופחת לרשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים שמספק מים לרשות מקומית זכאית יחייב אותה בתעריף מופחת בעד כמות המים שסיפק במדידה להשקיית גן ציבורי, בהתאם להוראות ברישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} התעריף המופחת יחול על כל כמויות המים שספק המים סיפק לרשות מקומית זכאית במדידה להשקיית גן ציבורי מתחילת השנה, שבה הוגשה במלואה הבקשה להכרה כרשות מקומית זכאית.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מים שנקבע ברישיונו כי יספק מים בתעריף מופחת לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנהל הרשות הממשלתית לקבוע כי התעריף המופחת לא יחול, אם לא עומד לרשותו מקור מים שנקבעו לגביו תעריפים או היטלי הפקה מופחתים, המתאימים לתעריף המופחת.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ג) וסבר מנהל הרשות הממשלתית כי קביעת תעריף מופחת לפי סעיף קטן (א) תפגע ביכולתו של ספק מים למלא תפקידו לפי הרישיון, רשאי הוא לקבוע כי לגבי אותו ספק מים לא יחול תעריף מופחת כאמור.

{{ח:סעיף|10ד|קביעת כמות מים מרבית בתעריף מופחת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי כמות המים שמספק ספק מים לגנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית עולה על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה של אותם גנים לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, רשאי הוא לקבוע ברישיון את כמות המים המרבית שספק מים רשאי לספק לאותה רשות מקומית בתעריף מופחת.

{{ח:סעיף|10ה|ביטול הכרה ברשות מקומית זכאית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי רשות מקומית זכאית אינה עומדת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(ב)}}, רשאי הוא לבטל את ההכרה בה כרשות מקומית זכאית, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|10ו|דיווח על שינוי בשטח הגנים הציבוריים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} רשות מקומית זכאית תדווח לרשות הממשלתית על השינויים שחלו בשטח הגנים הציבוריים מאז הדיווח האחרון והשפעתם על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} אחת לשנה, עד יום 30 בנובמבר;
{{ח:תת|(2)}} אם ההשפעה המצרפית של השינויים על כמות המים הנדרשת להשקיה יעילה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} עולה על עשרה אחוזים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים ברישיון של ספק קולחין ושל מפעיל}}

{{ח:סעיף|11|ספק בין־&lt;wbr&gt;אזורי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להחליט כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, אם מתקיים בו לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קולחין המספק קולחין לספק קולחין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ספק קולחין הקולט קולחין מספק קולחין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל כי ספק קולחין הוא ספק בין־אזורי, יודיע לו על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע בכתב לכל מפעיל, שמיתקן טיהור השפכים שהוא מפעיל צפוי להיכלל בתכנית בין־אזורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, על דבר הכללתו בתכנית כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הספקים הבין־אזוריים ואת רשימת המפעילים שקיבלו הודעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תוך ציון מיתקן טיהור השפכים הנכלל בתכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|12|בקשה לקליטה ושימ{{ח:הערה|ו}}ש בקולחין}}
{{ח:תת|(א)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל עד 15 בנובמבר של כל שנה, בקשה הכוללת הערכה של כמות הקולחין שהוא מבקש לקלוט ולספק לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו בשנה הבאה; הבקשה תפרט את הכמות השנתית המבוקשת לכל צרכן ותכלול פירוט חודשי של סך כל כמות הקולחין שהספק הבין־אזורי מבקש לקלוט וסך כל כמות הקולחין שהוא מבקש לספק וכן הערכה של כמות הקולחין במאגריו בתום כל חודש.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי לא יבקש לבטל או להפחית את הכמות השנתית המבוקשת לצרכן ביחס להקצאת צרכן זה בשנה החולפת, אלא אם כן הגיש בקשה להפחתת כמות לאספקה או לביטול אספקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13|בקשה להפחתה או לביטול של כמות לאספקה}}
{{ח:תת|(א)}} ספק קולחין המבקש לבטל או להפחית בשנה הבאה כמות קולחין לאספקה לצרכן ביחס לכמות שהוקצתה לאותו צרכן השנה, יגיש על כך למנהל בקשה בכתב עד 15 בנובמבר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מבקשה של צרכן לצמצם את כמות המים המוקצית לו תוגש בכתב בצירוף בקשתו החתומה של הצרכן בעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול או הפחתה, הנובעת מחשש שצרכן לא יצרוך את המים בשנה הבאה תוגש בכתב, בצירוף הצהרה חתומה בידי הספק ולפיה הצרכן מסרב להתחייב לקלוט את כמות הקולחין שהוקצתה לו ברישיון.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לביטול או הפחתה מטעמים אחרים תוגש בכתב בצירוף המסמכים התומכים באמור בה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יחליט המנהל על שינוי בהקצאתו של צרכן, שאינו נובע מבקשתו של הצרכן, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו את טענותיו.

{{ח:סעיף|14|שינוי בתחזית הפקת קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שמעריך, לפי מידע שברשותו, שכמות הקולחין שהוא מפיק צפויה להשתנות בשנה הבאה בשיעור העולה על שני אחוזים, יודיע על כך למנהל ולממונים עד 15 בנובמבר של כל שנה; בהודעה יפרט המפעיל את הסיבות לשינוי הצפוי בכמות הקולחין.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהערכותיו של מפעיל במהלך השנה, יודיע על כך למנהל ולממונים בלא דיחוי ויפרט את הסיבות לשינוי בהערכה.

{{ח:סעיף|15|קביעת תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, לאחר ששקל, בין השאר, את הבקשות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, יפרסם באתר האינטרנט, עד 10 בדצמבר של כל שנה, הצעה לתכנית בין־אזורית אשר תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפי כמות הקולחין שהמפעילים יעבירו לספקים הבין־אזוריים מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(2)}} העברות הקולחין החודשיות בין הספקים הבין־אזוריים לבין עצמם;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל כמות הקולחין שיספק כל ספק בין־אזורי לצרכניו ולמשתמשים במים בתחומו מדי חודש בחודשו;
{{ח:תתת|(4)}} דברי הסבר לתכנית.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין, יוכלו להביא לפני המנהל הצעות, טענות או התנגדות לתכנית עד 31 בדצמבר של כל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע המנהל תכנית בין־אזורית, ישלח לכל מפעיל ולכל ספק בין־אזורי שהתכנית נוגעת אליו העתק מהתכנית ויפרסמה באתר האינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק בין־אזורי ומפעיל יפעלו לפי תכנית בין־אזורית, כפי שתהיה מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יפרסם נתונים בדבר ביצוע התכנית הבין־אזורית באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|16|עדכון תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לעדכן מזמן לזמן את התכנית הבין־אזורית כדי להבטיח ניצול מיטבי של קולחין בהתחשב בפתרונות סילוק הקולחין הקיימים; עדכון כאמור ייעשה לאחר שניתנה לכל מפעיל, ספק קולחין וצרכן של ספק קולחין שהעדכון נוגע לו, הזדמנות להשמיע את טענותיו בנוגע לעדכון.
{{ח:תת|(ב)}} עדכן המנהל תכנית בין־אזורית, יפרסם את העדכון באתר האינטרנט; הפרסום יכלול את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יודיע לכל מפעיל וספק בין־אזורי שהעדכון האמור בסעיף קטן (ב) נוגע אליו על העדכון כאמור.

{{ח:סעיף|17|קביעת הקצאה פתוחה}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון של מפעיל ושל ספק קולחין צרכנים מסוימים שניתן לספק להם קולחין שטיהר המפעיל או שקלט ספק הקולחין בכמות העולה על כמות הקולחין שהוקצתה להם ברישיון.

{{ח:סעיף|18|פרסום נתוני איכות קולחין}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו, את כתובת אתר האינטרנט או דרך אחרת שבה הורו לו הממונים לפרסם את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)#סעיף 12|שבסעיף 12(ז) לתקנות איכות מי־קולחין}} (להלן – הודעת המפעיל) וישלח הודעה מעדכנת על כל שינוי באופן או במקום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו, יחד עם ההודעה על הקצאת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, את הפרטים שבהודעת המפעיל.

{{ח:סעיף|18א|דיגום קולחין ומי שיטפונות ובדיקתם|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מסומך {{ח:הערה|[צ״ל: דוגם מוסמך]}}“ ו”דיגום חטף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגר חייב בדיגום“ – מאגר הקולט מי קולחין או מי שיטפונות המיועדים להשקיה חקלאית, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} נפח האיגום שלו עולה על 500,000 מטרים מעוקבים;
{{ח:תתתת|(2)}} המנהל החליט כי קיים חשש לאיכות המים שבו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות איכות מי קולחין}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין ידגום את המים במאגר חייב דיגום, באמצעות דוגם מוסמך, ויבדוק את הדגימות לפי הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, במעבדה שהוסמכה לבצע את אותן בדיקות או שהוסמכה לבצע בדיקות אלה במים שאינם מי קולחין ובתנאי שאין בנמצא מעבדה המוסמכת לבצען במי קולחין, וכן רשאי הוא לבצע את הבדיקות במעבדה מוכרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק קולחין המנטר את אחד המשתנים {{ח:פנימי|תוספת 1א|שבתוספת הראשונה א׳}} במאגר הדיגום באופן רציף, אינו נדרש לערוך דיגום חודשי של אותו משתנה.
{{ח:תת|(ד)}} ספק קולחין יפרסם את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט שלו וכן יעבירן למנהל, לא יאוחר מ־7 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, ואת תוצאות הבדיקות לפי סעיף קטן (ג) אחת לחודש; לא הפעיל ספק הקולחין אתר אינטרנט, יודיע על תוצאות הבדיקות לצרכניו, לממונים ולמי שהמנהל יורה לו, בדואר או בכל אמצעי אחר שעליו יורה המנהל.

{{ח:סעיף|18ב|פטור מחובת דיגום במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לפטור ספק קולחין מחובת הניטור, הדיגום והדיווח אם מצא, כי ספק הקולחין דוגם ומנטר משתנים הנוגעים לאיכות מי הקולחין במאגר חייב דיגום ומדווח למשרד ממשלתי את ממצאי הדיגום והניטור האמורים על בסיס הוראות חוק מחייבות; ורשאי הוא לפטור ספק קולחין כאמור מחובות דיגום, ניטור ודיווח בנוגע למשתנים מסוימים.

{{ח:סעיף|19|הודעה על שינוי במיתקן טיהור שפכים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שבכוונתו לערוך שינוי במיתקן טיהור השפכים שלו, שבעקבותיו צפויה להשתנות איכות המים שהוא מספק, יודיע לספקי הקולחין הרשומים ברישיונו על השינוי הצפוי, המועד שבו להערכתו תשתנה איכות המים שהוא מספק ואיכותם הצפויה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק קולחין יודיע לצרכניו על כל הודעה שקיבל לפי סעיף קטן (א) בסמוך לאחר קבלתה.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תנאים ברישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|19א|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק קיים“ – בעל תשתית לאספקת קולחין שעוסק כדין באספקת קולחין לספק אחר במרחב הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית פיתוח לאספקת קולחין במרחב הפעילות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מרחבית“ – כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשתית בבעלות ספק מרחבי;
{{ח:תתת|(2)}} תשתית בתוך מרחב הפעילות המאפשרת אספקת קולחין ומים אחרים המפורטים ברישיון המרחבי, לצרכנים של הספק המרחבי אך למעט תשתית הולכת קולחים של מקורות חברת מים בע״מ, המשמשת להעברת קולחין בין יותר משני מרחבי פעילות ומשמשת לאספקת קולחין לספקי קולחין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} תשתית של ספק מרחבי המשמשת לאספקת קולחין אל מחוץ למרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ב|תפקידי ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיו של ספק מרחבי הם:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח אספקת קולחין לצרכניו במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} לספק קולחין לצרכנים של ספק קיים המבקש להפסיק את פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} להקטין, ככל האפשר, את השונות בעלות המים שמשלמים צרכניו;
{{ח:תתת|(4)}} לתכנן ולהקים תשתית נדרשת לאספקת קולחין בכל מרחב הפעילות לפי תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} לספק קולחין לספק מרחבי או לספק קולחין מחוץ למרחב הפעילות שלו;
{{ח:תתת|(6)}} להפעיל ולתחזק את התשתית המרחבית באופן שיבטיח אספקה תקינה לאורך זמן, ניצול יעיל של מי הקולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(7)}} לשקם ולחדש את כל התשתיות הדרושות לאספקת מי קולחין באופן שיבטיח את שימורן ותפקודן התקין לאורך זמן.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי ימלא את תפקידיו הן כלפי צרכניו והן לעניין התשתית המרחבית, בהוגנות ובלא אפליה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א)(1) ו־(3), ”צרכניו“ – לרבות צרכנים חדשים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ג|שיקולים ותנאים למתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת לאדם רישיון מרחבי אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך קידום הנושאים האלה או חלקם, במרחב הפעילות:
{{ח:תתת|(1)}} יעילות בפיתוח תשתיות לאספקת קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} יצירת גמישות תפעולית באספקת קולחין;
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת קיומם ויציבותם של מפעלי קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} הבטחת ניצול יעיל של מי קולחין ומניעת מפגעים;
{{ח:תתת|(5)}} הקטנת השונות בדמי המים בקרב הצרכנים במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון מרחבי לאדם, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ספק קיים או תאגיד שכל החברים בו או הבעלים שלו, לפי העניין, הם ספקים קיימים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא והחברים בו מספקים 70% לפחות מהקולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, כי יש לו את היכולת לתכנן, לממן, לבצע ולהפעיל בצורה תקינה את משק הקולחין במרחב הפעילות באופן שיבטיח אספקה לכל הצרכנים במרחב הפעילות.

{{ח:סעיף|19ד|בקשה לקבלת רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל רישיון מרחבי יפנה בבקשה למנהל הרשות הממשלתית; הבקשה תחתם ביד המבקש ובידי כל הספקים הקיימים המיועדים להיות חלק ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של המבקש, ואם טרם התאגד – טיוטה של מסמכים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל הסכם לעניין קולחין ומים נחותים בין המבקש ובין ספקים קיימים אחרים הפועלים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים המעידים כי הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|שבסעיף 19ג(ב)}} וכל מסמך שהמבקש סבור כי יש בו כדי להצביע על התאמתו למילוי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19ב|בסעיף 19ב}} וכי מתן רישיון נחוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרושים לו מסמכים נוספים לצורך בחינת הבקשה, רשאי הוא לדרוש מהמבקש ומהספקים הקיימים במרחב הפעילות להגישם לו, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|19ה|מסמכי התאגדות של ספק מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מסמכי התאגדות של ספק מרחבי יסדירו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אחריות המבקש לתכנון ולהקמה של כל התשתיות לאספקת קולחין במרחב הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} שליטה של הספק המרחבי בתפעול של כל התשתיות המרחביות, לרבות במקרה של פרישת חברים מהספק המרחבי;
{{ח:תת|(3)}} הדרכים למימון הפיתוח של תשתיות מרחביות ופעילותו השוטפת;
{{ח:תת|(4)}} אפשרות להעברת נכסים של ספקים קיימים במרחב הפעילות לספק הקולחין המרחבי;
{{ח:תת|(5)}} הסדרים ליישוב מהיר של מחלוקות בין הספק המרחבי ובין החברים בו ובינם לבין עצמם;
{{ח:תת|(6)}} התנאים לקליטת ספק נוסף, כחבר או בעל מניות, לפי העניין, בספק המרחבי;
{{ח:תת|(7)}} אופן קביעת דמי המים לקולחין ותשלומים נוספים שיחולו על צרכנים של הספק המרחבי ועל חבריו או על בעלי מניותיו, אם קיימים תשלומים כאמור;
{{ח:תת|(8)}} אופן ניהול קרן החידוש והשימושים המותרים בכספים המופקדים בה.

{{ח:סעיף|19ו|אישור עקרוני לרישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת למבקש אישור עקרוני לרישיון אם שוכנע כי מתקיימים בו כל אלה, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בתנאי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}}.

{{ח:סעיף|19ז|הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש שקיבל אישור עקרוני לרישיון, יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית תכנית לפיתוח אספקת קולחין בכל מרחב הפעילות ורשאי הוא לבקש לכלול בתכנית הפיתוח גם מים באיכות נמוכה שהוא מבקש לספק במרחב הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הפיתוח תכלול נתונים לגבי כל הצרכנים במרחב הפעילות ולאפשרות הכללתם תחת הרישיון של המבקש.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הפיתוח תבטיח ניצול מיטבי של הקולחין ושל מים נחותים, שביקש המבקש להכליל בתכנית הפיתוח, לרבות מניעת מפגעים, ואת אספקתם לכל הצרכנים בצורה יעילה.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הפיתוח תציג מענה לאספקת קולחין במרחב הפעילות לטווח של 25 שנים.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפיתוח תפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מצאי המים במרחב הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכנים שלהם יסופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} התשתיות שישמשו לאספקת קולחין, תוך הבחנה בין תשתיות קיימות ותשתיות שהספק המרחבי מבקש לפתח;
{{ח:תתת|(4)}} מיקום חיבורי הצרכן של הספק המרחבי; חיבור צרכן יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.

{{ח:סעיף|19ח|קביעת סוגי המים שהספק אחראי לאספקתם ואישור תכנית הפיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את תכנית הפיתוח, והוא רשאי לאשרה אם מצא שמתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יורה מהם סוגי המים שהספק המרחבי אחראי לקליטתם בתשתית המרחבית ולאספקתם במרחב הפעילות והוא רשאי להורות שמים באיכות נמוכה ייכללו בתכנית הפיתוח אם מצא שהכללת המים הללו בתכנית הפיתוח יש בה כדי לקיים את האמור {{ח:פנימי|סעיף 19ז|בסעיף 19ז(א) עד (ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות את אישור תכנית הפיתוח לפי סעיף קטן (א) בתנאים וכן רשאי הוא להורות בהחלטתו, כי על בעל הרישיון המרחבי לפעול להקטנת השונות בעלות המים של צרכניו בלא הנחת תשתית נוספת, אם מצא כי יש מקום לעשות כן מטעמים הנוגעים ליעילות באספקת המים.

{{ח:סעיף|19ט|מתן רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל אישור עקרוני שניתן ורשאי הוא לתת למבקש רישיון מרחבי אם מצא, כי מתקיימים במבקש כל התנאים המפורטים להלן, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים:
{{ח:תת|(1)}} הוא עומד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג}};
{{ח:תת|(2)}} מסמכי ההתאגדות שלו מסדירים באופן ראוי את העניינים {{ח:פנימי|סעיף 19ה|שבסעיף 19ה}};
{{ח:תת|(3)}} המנהל אישר את תכנית הפיתוח שהגיש המבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיף 19ז}};
{{ח:תת|(4)}} סכום ההפרשה, שעליו החליט המבקש, עונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19טו|סעיף 19טו(ב)}}.

{{ח:סעיף|19י|צירוף צרכן מחוץ למרחב הפעילות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת צרכן וספק מרחבי לקבוע ברישיון מרחבי הקצאת מים לצרכן שנמצא מחוץ למרחב הפעילות, ובלבד שאותו צרכן אינו נמצא במרחב פעילות אחר.

{{ח:סעיף|19יא|צירוף חבר או בעלים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צירוף חבר או בעלים לספק מרחבי טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר צירוף כאמור אם מצא, כי יש בצירוף כדי לקדם את הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ג|בסעיף 19ג(א)}} בלי לפגוע באפשרות של הספק המרחבי למלא בצורה תקינה את תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}}.

{{ח:סעיף|19יב|חידוש רישיון מרחבי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי המבקש לחדש את רישיונו יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לחידוש רישיון ויציין בה את כל השינויים שחלו בפרטי הבקשה ממועד הגשת הבקשה הקודמת; אין צורך לציין בבקשה פרטים שלא חל בהם שינוי ממועד הגשת הבקשה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יצרף לבקשה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19ד|בסעיף 19ד(ב)}}, אם לא צירפם בעבר או אם שונו ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ויפרט בבקשה את השינויים שחלו בהם.
{{ח:תת|(ג)}} על הגשת בקשה לחידוש רישיון מרחבי ועל חידוש רישיון מרחבי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיפים 19ג {{ח:הערה|עד 19יא}}}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 19ג|{{ח:הערה|סעיפים}} 19ג(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ט|19ט}} {{ח:פנימי|סעיף 19י|ו־19י}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מצא מנהל הרשות הממשלתית, כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התנהלות תקינה של הספק המרחבי והגנה על צרכנים שאינם חברים או בעלי מניות בספק המרחבי (בסעיף זה – צרכני המיעוט), רשאי הוא, בין השאר, לדרוש כי הספק המרחבי יאפשר לנציג של צרכני המיעוט להשתתף בדיוני הגוף המנהל של הספק המרחבי (בסעיף זה – משקיף) בלי שתהיה לו זכות הצבעה בנוגע להחלטות המועלות לדיון; בחירת המשקיף תיעשה ברוב קולות של צרכני המיעוט; לא מינו צרכני המיעוט משקיף, רשאי מנהל הרשות הממשלתית למנותו.

{{ח:סעיף|19יג|הגבלה על אספקת קולחין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} במרחב פעילות שפועל בו ספק מרחבי או שניתן לגביו אישור עקרוני לרישיון מרחבי, לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית לאדם אחר רישיון לאספקת קולחין לצרכנים חדשים ולא יגדיל את כמות הקולחין לצרכנים קיימים, המוקצית ברישיון של ספק שאינו הספק המרחבי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק, שאינו הספק המרחבי, לספק כמות קולחין נוספת, אם מצא כי הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, הנוגעים למניעת מפגעים, לניצול מיטבי של משאבי המים או להעברת קולחין לצרכנים שלא צרכו מי קולחין בעבר, וכי אין בכך כדי לפגוע לטווח רחוק במטרות שלשמן ניתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ג|סעיף 19ג(א)}}.

{{ח:סעיף|19יד|דמי מים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יחליט על גובה דמי המים בעד קולחין שהוא מספק לצרכניו לפי המנגנון שבמסמכי ההתאגדות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} דמי המים בעד מי קולחין לצרכנים המקבלים מים באמצעות תשתיות שהוקמו או חודשו לאחר מועד קבלת אישור עקרוני לרישיון יהיו אחידים; ולעניין תשתית מחודשת יחולו דמי המים האחידים על כמות מים שלא תפחת מהחלק היחסי של עלות החידוש מתוך שווי התשתית כולה.

{{ח:סעיף|19טו|קרן חידוש|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יעביר פעם בשנה לפחות לחשבון נפרד בבעלותו, בעד כל קולחין שסיפק, סכום הפרשה למטר מעוקב שישמש להשקעה בהחלפת רכיבים של התשתית המרחבית, במידה הדרושה להבטחת פעילותה התקינה; סכום ההפרשה לא יפחת מ־0.85% משווי ההון הכולל שנדרש להקמת התשתית המרחבית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יחליט על סכום ההפרשה כך שיבטיח את יכולתו לשקם ולחדש את התשתית המרחבית, כפי שאושרה בתכנית הפיתוח, ממקורותיו.
{{ח:תת|(ג)}} ספק מרחבי לא יעשה כל שימוש בכספים שבקרן החידוש, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא לשם הגשמת המטרה שלה הם נועדו.

{{ח:סעיף|19טז|עדכון תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מרחבי יגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת בתוך חמש שנים ממועד אישור תכנית הפיתוח הקודמת; על הגשת התכנית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19ז|סעיפים 19ז}} {{ח:פנימי|סעיף 19ח|ו־19ח}}, בשינויים המחויבים; ספק מרחבי יצרף לתכנית הפיתוח המעודכנת דיווח על ביצוע תכנית הפיתוח הקודמת שאושרה לו.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לבעל רישיון מרחבי להגיש הצעה לתכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מרחבי רשאי לבקש להגיש תכנית פיתוח מעודכנת במועד מוקדם מהקבוע בסעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או בהנחות שעליהן התבססה תכנית הפיתוח הקיימת.

{{ח:סעיף|19יז|הפעלת אתר אינטרנט|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} ספק מרחבי יפעיל אתר אינטרנט שיאפשר לחבריו, לצרכניו ולמנהל הרשות הממשלתית גישה לכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תת|(2)}} דמי המים והתשלומים הנוספים החלים על צרכניו והחברים בו, וכן המנגנון לקביעתם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19ה|בסעיף 19ה(7)}};
{{ח:תת|(3)}} שיטת ההקצאה של מים לסוגיהם לצרכניו;
{{ח:תת|(4)}} הקצאות המים העדכניות של צרכניו וכל שינוי שחל בהם;
{{ח:תת|(5)}} הקצאות המים ושיעור צריכת המים של צרכניו בשנה הקודמת;
{{ח:תת|(6)}} תכנית לאספקת מים והמגבלות באספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(7)}} נתוני איכות קולחין שמסר לו מפעיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תת|(8)}} כל פרט אחר שמנהל הרשות קבע כי יש לגלותו לחברי הספק המרחבי וצרכניו.

{{ח:סעיף|19יח|שינוי מסמכי התאגדות ושינוי בתשלומים או בסכום ההפרשה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שינוי במסמכי ההתאגדות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ספק מרחבי יודיע למנהל הרשות הממשלתית על כל שינוי בסכום ההפרשה, בדמי המים או בתשלומים נוספים שהוא גובה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|20|חתימה על הדוחות}}
{{ח:ת}} דוחות ייחתמו בידי בעל הרישיון; היה בעל הרישיון רשות מקומית – ייחתמו הדוחות בידי ראש הרשות והמנהל הכללי של הרשות, ואם היה תאגיד – בידי המנהל הכללי של התאגיד או כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה.

{{ח:סעיף|21|אופן הגשת הדוחות}}
{{ח:תת|(א)}} דוחות יוגשו בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט הודעה בדבר אתר האינטרנט או כתובת הדואר האלקטרוני להגשת הדוחות בשנת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להתיר לספק מסוים או לסוג ספקים להעביר דיווח באמצעי אחר, שאינו דיווח אלקטרוני, אם מצא כי בנסיבות העניין יש צורך בהיתר האמור.

{{ח:סעיף|22|סמכות דרישת מסמכים נוספים}}
{{ח:ת}} סבר המנהל כי דרושים לרשות הממשלתית, לצורך פיקוח ויישום האמור בכללים אלה, מסמכים נוספים להשלמת המידע שיש להעביר לפי כללים אלה, הוא רשאי לדרוש מבעל רישיון, מחברה או ממפעיל להעביר, בתוך זמן סביר שנקב בדרישתו, את המסמכים הדרושים.

{{ח:סעיף|23|דוח שנתי על פעילות הפקה ואספקה של מים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר של כל שנה דוח על מצב המים בשנה שהסתיימה שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות המים שהפיק או שקיבל מאחרים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כל סוגי המים, מקורם וזהות בעל הרישיון שממנו התקבלו;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים לסוגיהם שצרך ושסיפק לאחרים בחלוקה לפי מטרות האספקה והשימושים במים; בדוח יינתנו פרטים בדבר כמויות המים שסיפק לבעלי רישיון אחרים ולכל אחד מהצרכנים המפורטים ברישיון והקצאות המים שנקבעו לאותו צרכן ברישיון וכן פרטים לגבי אספקה לשימושים השונים בתחומו;
{{ח:תתת|(3)}} אירועים של גלישת מים ממאגר; לגבי כל אירוע יצוין המאגר שבו אירעה הגלישה, משך זמן הגלישה ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(4)}} פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במיתקני המים ובמאגריו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; מהנדס בעל ניסיון בתכנון מאגרי מים יאשר את דבר ביצוע הפעולות באופן התואם את מפרט הפעולות.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל יגיש לרשות הממשלתית עד 15 בפברואר דיווח על הנתונים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ומפעיל יעביר העתק מדיווח על אירוע גלישה ממאגר, כאמור בסעיף קטן (א)(3), לממונים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה לרבות מטעמים הנוגעים להיקף הפעילות של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|24|דוח חודשי על הפקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מפיק יגיש לרשות הממשלתית בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמויות המים שהפיק בחודש הקודם, שיכלול את כל הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קריאות מדי המים, המודדים הפקת מים, ביום האחרון של חודש הדיווח ושל החודש שקדם לו;
{{ח:תתת|(2)}} קריאות מדי מים, המודדים הפקת מים, שהוחלפו בחודש הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הפיק מפיק מים בלא מדידה, יובאו בדוח כמויות המים שהופקו בלא מדידה והסיבה לאי־המדידה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על מפיק שברשותו מערכת קריאה מרחוק של מדי מים, שמשדרת נתונים אל הרשות הממשלתית באופן מלא ותקין, אלא אם כן הורה המנהל על העברת דיווח כאמור.

{{ח:סעיף|25|דוח חודשי על ביצוע תכנית בין־&lt;wbr&gt;אזורית}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על כמות הקולחין שסיפק לכל ספק קולחין בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק בין־אזורי יגיש למנהל בשבוע הראשון של כל חודש, דוח על ביצוע התכנית הבין־אזורית בחודש הקודם שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שקלט, בחלוקה לקולחין, מי שיטפונות ומים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל כמות המים שסיפק לצרכניו ולמשתמשים במים;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שהעביר לספקי קולחין אחרים, בפירוט כמות המים שהעביר לכל ספק קולחין;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים במאגריו ביום העבודה האחרון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת הדוח כדי לגרוע מחובתו של ספק בין־אזורי לקלוט ולספק קולחין לפי התכנית הבין־אזורית.

{{ח:סעיף|26|דוח שנתי על המצב הכספי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 30 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה (להלן – הדוח השנתי):
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומיתקני התשתית המשמשים אותו לאותה פעילות, במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 1ב|שבתוספת הראשונה ב׳}}; סיפק הספק סוגי מים שונים במיתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מיתקני התשתית לכל סוג מים; לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מיתקני תשתית (להלן – פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(2א)}} סכומים שהפקיד ספק מרחבי בפועל, בשנת הדוח לקרן חידוש וסך כל הסכומים שנכללו בקרן החידוש בתחילת שנת הדוח ובסופה;
{{ח:תתת|(3)}} סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מיתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מיתקני התשתית;
{{ח:תתת|(4)}} סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מיתקני תשתית;
{{ח:תתת|(5)}} התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק; גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם;
{{ח:תתת|(6)}} הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדוח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח; יובאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מסך כל החובות בכל אחת מהשנתיים שקדמו לשנת הדוח;
{{ח:תתת|(7)}} אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח; לעניין זה, ”אירוע חריג“ – אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במיתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו או יסוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה או הסקירה האמורה, לפי העניין {{ח:הערה|[&lt;s&gt;האמורה&lt;/s&gt;]}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדחות את המועד הנקוב בסעיף קטן (א), אם בעל הרישיון הגיש בקשה לכך והמנהל מצא כי יש הצדקה לדחייה.

{{ח:סעיף|26א|פטור מהגשת דוח שנתי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יהיה פטור מהגשת דוח שנתי, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפיק מים שפירים המיועדים לסילוק מים מאקווה (אקוויפר) בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מפיק מים לשימוש עצמי שלו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לפטור בעל רישיון מהגשת דוח שנתי, כולו או מקצתו, לפרק זמן שקבע, אם סבר כי הנתונים שבדוח אינם דרושים לרשות הממשלתית לצורך ביצוע תפקידיה; הופטר בעל רישיון מהגשת דוח שנתי – תפרסם הרשות הממשלתית את ההחלטה באתר האינטרנט.

{{ח:סעיף|27|הצהרת בעל רישיון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יצרף לדוח השנתי הצהרה בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה בעל רישיון פטור מהגשת דוח שנתי – יגיש לרשות הממשלתית הצהרה בנוסח כאמור בסעיף קטן (א) עד 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|28|דוח מיידי על שינוי בפרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יודיע בלא דיחוי למנהל על כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שינוי בפרטיו, כתובתו או פרטי ההתקשרות עמו;
{{ח:תת|(2)}} אם מונה לו כונס נכסים, ניתן צו לפירוקו או הוא הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(3)}} אם הוגשה בקשה או ניתן צו להקפאת הליכים נגדו;
{{ח:תת|(4)}} אם מונה כונס נכסים, הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל נגד מיתקני תשתיות שבשימושו.

{{ח:סעיף|29|דוח מיידי על זיהום מים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ומפעיל יודיעו בלא דיחוי למנהל על כל זיהום מים או על כל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים במיתקני התשתית, העלול לפגוע באיכות המים או באפשרות לספקם.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|30|פעולה בתקופה שטרם ניתן לגבייה רישיון}}
{{ח:ת}} תמה תקופת הרישיון ולא התקבל רישיון חדש, יפעל בעל רישיון מפעיל או חברה, בתקופה שעד שישה חודשים מתום תקופת הרישיון, לפי הרישיון שהסתיים, אלא אם כן התקבלה הודעה מהמנהל על כך שהרישיון לא יחודש.

{{ח:סעיף|31|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות כללים אלה כדי לגרוע מסמכותם של מנהל הרשות הממשלתית או של מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק לרבות הסמכות לקבוע תנאים נוספים ברישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|32|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|33|תחולה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על מקורות חברת מים בע״מ.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} לא יחולו על בעל רישיון קטן, אלא אם כן הורה לו המנהל אחרת.

{{ח:סעיף|34|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בעל רישיון יעביר דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26 לכללים}} בשל פעילותו בשנת 2012 ובשנת 2013 לא יאוחר מיום ל׳ בניסן התשע״ד (30 באפריל 2014); המנהל רשאי לדחות את המועד הקבוע בסעיף זה אם בעל הרישיון הגיש לו בקשה מנומקת, והוא מצא, כי היא מוצדקת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב אינן עולות על 90% מסך כל הכנסותיו פטור מהגשת דיווח לשנת 2012.

{{ח:סעיף|35|הוראת שעה|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בכללים כהוראת שעה לתקופה שלוש שנים מיום 16.4.2020 (מועד פרסומם של כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התש״ף–2020).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”מרחב פעילות“}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מרכזי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי גליל מערבי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי עמק יזרעאל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי ירקון–כרמל

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים איילון

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים מישור החוף הדרומי

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספק מרחבי מש״י

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב צפוני

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפת ספקי קולחין מרחביים נגב

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ח, תש״ף}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.4.2020 עד יום 15.4.2023):}}

{{ח:קטע3||הוראת שעה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;משתנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יחידות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיטת הדיגום&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תדירות הדיגום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כלורידים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיליגרם לליטר (להלן – מג״ל)&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;13&quot;&gt;דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום, לאחר מיתקן הסינון, אם ישנו&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;16&quot;&gt;לפחות אחת לחודש, בחודשים אפריל עד אוקטובר של כל שנה*; וכן בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד יום 31 במרס {{ש}} {{מוקטן|* דיגום חודשי ייעשה רק במאגרים שבהם שיעור הקולחין עולה על 20% ממי מאגר הדיגום}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נתרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בורון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;SAR (סידן ומגנזיום)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן כחנקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן אמוניאקלי (אמון)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן (PO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן ביולוגית מסונן (BOD5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית מסונן (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוצקים מרחפים (TSS 105°C)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מג״ל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערך הגבה (pH)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולי צואתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות ל־100 מיליליטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוליכות חשמלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;dS/m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א. דיגום חטף בנקודה על גבי הקו הראשי המוביל קולחין למאגר, המשקפת את איכות הקולחין הנכנסים למאגר; {{ש}} ב. דיגום חטף בתחנת השאיבה ביציאה ממאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמת עכירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יע״ן NTU&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיגום חטף בכניסה למאגר הדיגום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חומרי הדברה בהתאם למפורט בטבלת חומרי הדברה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחודש מרס של כל שנה, במועד שיאפשר את פרסום התוצאות עד 31 במרס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3||טבלת חומרי הדברה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סימול (לצורכי דיווח)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;No. CAS&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סף כימות לאנליזת מעבדה (מיקרו גרם לליטר)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אטרזין|(Atrazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ATRA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1912-24-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,4-D כולל אסתרים ומלחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-75-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דינוסב|(Dinoseb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DNSB&lt;/td&gt;&lt;td&gt;88-85-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיקוואט|(Diquat)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;DQAT&lt;/td&gt;&lt;td&gt;85-00-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;T-2,4,5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCAA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-76-5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפלוראלין|(Trifluralin)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TRFL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1582-09-8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מטולאכלור|(Metolachlor)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MTAL&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51218-45-2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;MCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94-74-6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סימזין|(Simazine)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;SIMZ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122-23-9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סילבקס|2,4,5-TP (Silvex)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;TCPA&lt;/td&gt;&lt;td&gt;93-72-1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר הכנסות והוצאות מפעילות הפקה ואספקה של מים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הדוח&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממכירת מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מריבית פיגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות אחרות ממים*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מהיטלים&lt;span style=&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קניית מים, בחלוקה לפי סוגים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;היטלי הפקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקת מיתקני תשתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחזקה אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות קריאת מונים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות גבייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר – אחזקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות שכר אחרות ומינהלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות מימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הוצאות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דמי שימוש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכל הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול רווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* לרבות הכנסות ממתן שירותים נלווים לצרכנים וממתן שירותים הנלווים לתפעול משק המים.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;span style{{=}}&quot;letter-spacing: -2pt; padding-inline-end: 2pt;&quot;&gt;**&lt;/span&gt; הרישום החשבונאי של הכנסות מהיטלי פיתוח ששולמו לבעל הרישיון. בעל הרישיון ייתן ביאור המסביר את אופן ההכרה בהכנסות התקבולים מהיטלים.}}

{{ח:קטע3||פרטים בדבר רכוש קבוע ומיתקני תשתית המשמשים לפעילות הפקה ואספקה של מים|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;5&quot;&gt;מערכת רשתות, צנרת ותשתיות מים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מדי מים עם מערכת קריאה מרחוק&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;כלי רכב, ציוד משרדי ומבנים&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סה״כ&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;קידוחים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחנות שאיבה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בריכות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;צינורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;עלות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עלות ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רכישות בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(גריעות בשנת הדוח)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(בניכוי מענקים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סקר נכסים עלות מופחתת – תשתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שנת עריכת סקר הנכסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;פחת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת נצבר ליום 1 בינואר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחת בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(פחת נכסים שנגרעו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יתרה ליום 31 בדצמבר בשנת הדוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;9&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך הכול עלות מופחתת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}

{{ח:קטע3||הצהרת מנהל כללי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} אני, (שם החותם), המורשה לחייב בחתימתי את בעל הרישיון, מצהיר כי, לפי ידיעתי [שם בעל הרישיון] (להלן – בעל הרישיון):
{{ח:תת|(1)}} ערך/לא ערך* תכנית לאספקת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}} (להלן – הכללים), והודיע/לא הודיע* עליה לצרכניו כאמור באותו סעיף;
{{ח:תת|(2)}} הודיע/לא הודיע* לצרכניו על הקצאות המים שנקבעו להם ברישיון במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לכללים}};
{{ח:תת|(3)}} בדק/לא בדק* את פחת המים אחת לחודשיים כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א) לכללים}};
{{ח:תת|(4)}} ניהל/לא ניהל* רישום של הבדיקות והאמצעים שנקט כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(5)}} הכין/לא הכין{{ח:הערה|*}} תכנית אחזקה תקופתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א) לכללים}};
{{ח:תת|(6)}} ביצע/לא ביצע* את הפעולות הקבועות במפרט הפעולות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לכללים}};
{{ח:תת|(7)}} ניהל/לא ניהל* רישום כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג) לכללים}};
{{ח:תת|(8)}} ערך/לא ערך* תכנית לשיקום מיתקני תשתית כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7 לכללים}};
{{ח:תת|(9)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} מיתקני התשתית של בעל הרישיון מצויים במצב תקין ומתוחזקים ברמה נאותה;
{{ח:תתת|❏}} מצורף פירוט המיתקנים שאינם תקינים והפעולות שבכוונת בעל הרישיון לבצע כדי להשיבם למצב תקין;
{{ח:תת|(10)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לכללים}}:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מחזיק בתכניות ההנדסיות של כל מיתקני התשתית שברשותו;
{{ח:תתת|❏}} קיימים &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; מיתקני תשתית שתכניותיהן ההנדסיות אינן ברשות בעל הרישיון; מצורף פירוט הפעולות שננקטו כדי לאתרן;
{{ח:תת|(11)}} ערך/לא ערך* בספריו רישום נפרד של הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללים}};
{{ח:תת|(12)}} יש לסמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון מספק גם שירותי מים וגם שירותי ביוב לכלל צרכניו;
{{ח:תתת|❏}} בעל הרישיון אינו מספק שירותי ביוב לכלל צרכניו או לחלקם והוא העביר/לא העביר{{ח:הערה|*}} לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן שאינו מספק לו שירותי ביוב, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)#סעיף 6|סעיף 6(ב) לכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}.
{{ח:ת}} אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריותי או מאחריות כל אדם אחר, לפי כל דין.
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|תאריך}} | {{טקסט תחתי|&lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________________________&lt;/span&gt;|חתימה, שם ותפקיד}}}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* יש למחוק את המיותר.}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיפים 10ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ד|10ד}} {{ח:פנימי|סעיף 10ו|ו־10ו}})}}}}

{{ח:קטע3||כמות מים במטרים מעוקבים לדונם לשנה הנדרשת להשקיה יעילה לפי אזור גאוגרפי וסוגי צמחיה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור גאוגרפי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מדשאות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיחים ועצים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ורדים ופרחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;610&lt;/td&gt;&lt;td&gt;410&lt;/td&gt;&lt;td&gt;620&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור החולה ורמת הגולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;740&lt;/td&gt;&lt;td&gt;490&lt;/td&gt;&lt;td&gt;760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מרכז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;td&gt;430&lt;/td&gt;&lt;td&gt;640&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;דרום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;470&lt;/td&gt;&lt;td&gt;710&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עמק בית שאן ובקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;910&lt;/td&gt;&lt;td&gt;600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נגב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;940&lt;/td&gt;&lt;td&gt;630&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,020&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אילת ים המלח והערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,770&lt;/td&gt;&lt;td&gt;970&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,590&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מיעוט משקעים“ – הקו המבחין בין אזורים בעלי מיעוט משקעים שנתיים לשאר אזורי הארץ, המשורטט במפה שלהלן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:קו מיעוט משקעים.png|600px|link=]]}}

{{ח:חתימות|ג׳ באדר א׳ התשע״ד (3 בפברואר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hmqanuvm5t6cad2xpt6tetvmwaz45kw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470010</id>
    <revision>
      <id>1417992</id>
      <parentid>1417715</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16634" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 531|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|7467)); ((תשע&quot;ז, 1286|תיקון|7830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(1), (3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור לחץ&quot; - אזור במערכת המים של הצרכן, שהמים בו הם בעלי עומד (עֹמֶד) דומה;
:- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק תאגידי מים וביוב]];
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חיבור צרכן&quot; - נקודת החיבור בין מערכת אספקת המים של מקורות ובין מערכת המים של הצרכן;
:- &quot;לוח מים&quot; - הסכמה בכתב בין מקורות לצרכן בדבר המועדים וכמויות המים שתספק לצרכן;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט לחוק]], או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מרחב תכנון&quot; - תכנית מיתאר מקומית החלה על כל השטח המוניציפלי של היישוב שבו פועל ספק המשנה, ובהעדרה - מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד שקבע שר הפנים לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ספק משנה&quot; - צרכן שהוא בעל רישיון, המספק מים לאחרים;
:- &quot;צרכן&quot; - אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון שניתן למקורות;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תכנית אב למים&quot; - תכנית הנדסית של מערכת אספקת מים כמשמעותה [[בסעיף 23(א)(2) לחוק תאגידי מים וביוב]] שהממונה אישר לפי [[סעיף 112 לחוק תאגידי מים וביוב]], או תכנית כאמור שאישרה הרשות הממשלתית.

@ 2. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הם חלק מתנאי הרישיון של מקורות.

== פרק ב': אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה ==

@ 3. תחולה על אספקת מים לצורכי בית ולתעשייה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אספקת מים לספק משנה, שנועדו לצורכי בית ולתעשייה.

@ 4. אספקת מים לפי תכנית
: (א) אספקת מים לספק משנה תיעשה בהתאמה לתכנית אב למים של אותו ספק משנה, ובהעדר תכנית כאמור - בהנחה שמערכת המים של ספק המשנה עומדת בעקרונות תכנון מקובלים (Best Practice).
: (ב) מועד תחילת אספקת המים יהיה לפי לוח הזמנים לאספקתם שאישרה הרשות הממשלתית לפי [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]].

@ 5. קביעת חיבור צרכן
: (א) מקורות לא תקבע חיבור צרכן הכרוך בהנחת תשתית נוספת במערכת אספקת המים של מקורות, אלא במיקום שאישר מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) חיבור צרכן ביישוב ייקבע בסמוך לגבולות מרחב התכנון של אותו יישוב, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים ולאחר שמקורות נתנה לספק המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין המיקום.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם עוברות תשתיות מערכת המים של מקורות בתוך מרחב התכנון של היישוב, ניתן לקבוע את חיבור הצרכן בכל נקודה בתוך המרחב, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 6. לחץ המים בחיבור הצרכן
: (א) מקורות תספק לספק משנה מים בחיבור הצרכן, כך שלחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל המפורטים להלן, ובלבד שבכל מקרה לחץ המים בחיבור הצרכן לא יעלה על 6 אטמוספרות:
:: (1) 2.5 אטמוספרות;
:: (2) מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין נקודת החיבור לבריכת האגירה השייכת לאזור הלחץ, ובהעדר בריכה - הנקודה הגבוהה ביותר באזור הלחץ;
:: (3) מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לאותה נקודה.
: (ב) מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 7. הודעה בדבר טווח העומָדים ואיכות המים
: מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת הודעה בכתב על כל אלה:
: (1) טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן שלו ועל כל שינוי שחל בטווח האמור;
: (2) תוצאות של בדיקות איכות מים שערכה למים שהיא מספקת לו.

@ 8. זמינות אספקה
: (א) מקורות תספק לספק משנה מים בכמות שתאפשר לו ולצרכניו לצרוך -
:: (1) כמות מים שנתית שלא תפחת מכמות המים שסופקה לספק המשנה בשנה הקודמת בתוספת 2%, או כמות אחרת שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה בכתב, ובלבד שלא תעלה על כמות המים המתוכננת לספק המשנה לפי תכנית האב למים;
:: (2) כמות מים יומית שלא תפחת מ-0.4% מכמות המים השנתית שבפסקה (1);
:: (3) כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השמונה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (2); אלא אם כן הורה מנהל הרשות הממשלתית אחרת, בהודעה בכתב.
: (ב) לא היתה לספק יכולת לספק את מלוא הצריכה לכלל המטרות הנקובות ברישיונו, ובאפשרותו להפריד בין האספקה למטרות השונות, יספק תחילה את הצריכה למטרת צורכי בית.
: (ג) מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בזמינות גבוהה יותר מזו הקבועה בסעיף קטן (א) אם היא אינה כרוכה בעלות נוספת למקורות.

== פרק ג': אספקת מים לחקלאות ==

@ 9. תחולה על אספקת מים לחקלאות
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אספקת מים שנועדה למטרת חקלאות בלבד.

@ 10. קביעת חיבור צרכן לשטח חקלאי
: (א) חיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד, יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל אחד מהמקרים האלה, חיבור הצרכן יותקן בתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות, במיקום הקרוב ביותר לשטח החקלאי:
:: (1) השטח נמצא במרחק קטן מ-300 מטרים ממערכת אספקת המים של מקורות;
:: (2) קוטר הצינור הנדרש לצורך אספקת המים אינו עולה על 4″;
:: (3) השטח מיועד לשימוש חקלאי זמני;
:: (4) הקצאת המים הועברה בין שטחים חקלאיים באופן זמני;
:: (5) עלות אספקת המים מהתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות ועד חיבור הצרכן עולה על 6 שקלים חדשים למטר מעוקב של מים.
: (ג) מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בנקודת חיבור שונה, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 11. לחץ המים בחיבור צרכן לחקלאות
: (א) לחץ המים בחיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד לא יפחת מאטמוספרה אחת ולא יעלה על 6 אטמוספרות ובלבד שלחץ המים בחיבור הצרכן של מרבית צרכני מפעל המים יעמוד על 2.5 אטמוספרות, לכל הפחות; לעניין סעיף זה, &quot;מפעל מים&quot; - כהגדרתו [[בכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]].
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), במקרים המנויים [[בסעיף 10(ב)]], לחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל אלה:
:: (1) אטמוספרה אחת;
:: (2) מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין הנקודה שבה אמור היה החיבור להיקבע לפי [[סעיף 9(א)]];
:: (3) מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לנקודה שבה היה אמור החיבור להיקבע לפי [[סעיף 9(א)]].
: (ג) מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 12. זמינות אספקה לחקלאות
: (א) מקורות תספק מים לצרכן ברציפות, לאורך כל השנה ובכל שעות היממה לפי לוח המים, אם יש, ובכל מקרה בכמות שתאפשר לצרכן לצרוך -
:: (1) כמות מים יומית שלא תפחת מ-0.55% מכמות המים השנתית שהוקצתה לו ברישיון;
:: (2) כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השישה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (1).
: (ב) מקורות תספק לצרכן מים כאמור בסעיף קטן (א), ברמת זמינות שלא תפחת מ-95% מכמות המים החודשית שנקבעה בלוח המים, אם יש.
: (ג) בקשה של צרכן ממקורות לשינוי בלוח המים, אם יש, תיענה בכפוף למגבלות התפעוליות של מערכת אספקת המים של מקורות.

== פרק ד': פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים ==

@ 13. הפסקת מים מתוכננת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) התעורר צורך בהפסקה או בשיבוש של אספקת המים בשל צורך הנדסי במערכת של מקורות או בשל פעולות שיש לעשות לצורך טיפול במערכת אספקת המים של מקורות לצרכן, תפעל מקורות לפי הוראות אלה:
:: (1) ההפסקה או השיבוש באספקת המים לצרכן יהיו לפרק זמן שאינו עולה על 24 שעות, ואם נועדו המים למטרת חקלאות בלבד - 48 שעות, אלא אם כן נתן הצרכן הסכמה לפרק זמן ארוך יותר, ובהעדר הסכמה - באישור מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) תמסור לצרכן הודעה על הפסקה או שיבוש באספקת המים 5 ימי עבודה מראש לפחות; בהודעה כאמור תציין את הסיבה להפסקת המים המתוכננת, מועד ומשך הזמן, מדויקים ככל האפשר, שבהם תתבצע הפסקת המים ומשך הזמן המתוכנן להפסקה האמורה.

@ 14. הפסקת מים כתוצאה מתקלה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מקורות תודיע לצרכן על הפסקה או שיבוש באספקת מים כתוצאה מתקלה במערכת אספקת המים של מקורות בלא דיחוי; בהודעה יפורט המועד המשוער לחידוש האספקה.
: (ב) מקורות תעדכן את הצרכן במהלך הטיפול בתקלה בדבר מצב אספקת המים ושינויים במועד המשוער לחידוש האספקה, ותודיע לצרכן על חידוש האספקה, קודם לחידושה.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 15. הודעה בדבר טווח העומָדים
: מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת, הודעה בכתב על טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן ועל כל שינוי שחל בטווח האמור.

@ 16. חריגה מהוראות הכללים
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לתת למקורות, לפי בקשתה, הקלה מכללים אלה, באופן חד-פעמי או לפרק זמן מסוים, אם שוכנע כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין ובלבד שהתועלת למשק המים מההקלה עולה על הפגיעה הצפויה ממנה, ורשאי הוא להתנות את ההקלה בתנאים.
: (ב) בטרם קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א) ייתן מנהל הרשות הממשלתית אפשרות לצרכנים שההחלטה צפויה להשפיע עליהם, להביע את עמדתם בדבר ההחלטה; על אף האמור, אם ההקלה דרושה בשל צורך דחוף, רשאי המנהל לקבל את ההחלטה אף בטרם ניתנה הזדמנות כאמור.
: (ג) ניתנה הקלה לפי סעיף קטן (א) תודיע מקורות לצרכן על ההקלה האמורה, בכתב; אם ההקלה נוגעת לקבוצת צרכנים בלתי מסוימת, יפרסמו מקורות ומנהל הרשות הממשלתית הודעה על מתן ההקלה, פרטיה והנימוקים לה, באתר האינטרנט שלהן.

@ 16א. סייג לעניין הספקה לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 5(ב)]], [[6]], [[7]], [[8]], [[10]], [[11]], [[12]] [[ו-15]] לא יחולו על אספקת מים בידי מקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]].

@ 17. שמירת המצב לעניין מערכת אספקה קיימת
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(א)]], אין בהוראות כללים אלה, כשלעצמן, כדי להתיר למקורות לשנות את לחץ המים או את זמינות האספקה במערכת אספקה שהיתה קיימת לפני מועד תחילת הכללים.

@ 18. מועד תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

@ 19. תחולה וסייג לתחולה
: (א) הוראות [[סעיף 12]] יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה, מיום ד' בטבת התש&quot;פ (1 בינואר 2020).
: (ב) הוראות [[סעיפים 5]], [[6]] [[ו-10]] לא יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה.

&lt;פרסום&gt; א' בטבת התשע&quot;ה (23 בדצמבר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>qpos0zhrhw7tpd8ka46n57qlp116u6f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470057</id>
    <revision>
      <id>1417966</id>
      <parentid>1417880</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12098" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.

==קטע זמני==
'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט, 

-----------</text>
      <sha1>e6mey5t2x52p79orkpc52jtujyd9drv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417967</id>
      <parentid>1417966</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:24:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ מחשב נייד, עמוד 228 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19171" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.

==קטע זמני==
'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}} באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}} אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר {{להשלים}}  


-----------</text>
      <sha1>7xpki8w8cd5pxy77omn4rfgnouot48r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417968</id>
      <parentid>1417967</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T18:25:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ מחשב נייד, עמוד 228 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19177" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.

==קטע זמני==
'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר {{להשלים}}  


-----------</text>
      <sha1>ebw8mgib8unou65v8ixvhoe4825zsv5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417984</id>
      <parentid>1417968</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T22:04:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ מחשב נייח, עמוד 226 טור הראשון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19884" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל הקניינים שלו ועורו בכלל, למלט כל אשר מסביב. וגם עורו ממש ימלט מן הייסורין מפני כי כך אמרו חכמים ז&quot;ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אלא תחילה פוגע בממונו, אחר כך בגופו. ולכן זה חלק הבהמה מאשר שהתקין עצמו לשחיטה הרויח גם הממון והקניינים, גם העור ממש. מותר להגביהו מן הייסורין שנאמר {{צ|ובני רשף יגביהו עוף}}, ואמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|ייסורין בדלין ממנו}}. 


'''{{צ|וליתנו לפני הרגלים לדרוס אותו}}''' - בעבור כי אף על גב שקבל עליו דין השחיטה, צריך גם כן שישפיל גאותו עם ארבות(?) ידיו להיות נרמז ברגלים לפי כי על הסתם מתוך הגאוה האדם חוטא שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}}. ולכן ינתן למרמז הרגלים לדרוס אותו. '''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - כלומר זה שאמרנו שצריך ליתנו במקום דריסת הרגלים - לא מפני כי הוא היה בעל גאוה, כי {{צ|אף על פי שאין עליו בשר}} - הוא דוגמא אל הגאוה - אף על פי כן צריך שישפיל עצמו כאמור.

==קטע זמני==
'''{{צ|ומותר להערים}}''' כדי לזכות בענין '''{{צ|המליחה}}''' שהוא מעשה הצדקה שהוא מלח ממון חסר, '''{{צ|למלוח כאן מעט ולמלוח כאן מעט}}''', לתת הצדקה במקומות רבים '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' - שיעור מה שאמרו חכמים ז&quot;ל יבזבז יותר מחומש בתחילה. משם ואילך נותן מן הריוח.

'''{{צ|אבל נשחטה מערב יום טוב}}''' לא ימצא ענין תיקון זה לעור - הם הקניינים המדומים - כי אם באופן אחר.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' כדאמרן בעושה מעשה בהמה שהיא מועדת לבעוט - כך בעט בהקדוש ברוך הוא והכין עצמו להיות נשחט על דרך {{צ|עליך הורגנו כל היום}}. כך עשה '''{{צ|ביום טוב}}''' - שהוא שלו עתה כקטן שנולד דמי, והעביר ממנו הטומאה ערלה כבושה שהיתה עמו בשלש מקומות שנאמרה ערלה כמו שאמרו חז&quot;ל בפה ובאזן ובאבר. בפה - היה ערל מבנלות הפה ושבועת שוא ודברים בטלים. ובאוז - היה ערל משמוע לשון הרע וכיוצא, ואוטם אזנו מצעקת דל, הנה ערלה אזנם משמוע. וגם היה ערל שפתים בתורה. וערל באבר - מן הקרי וכיוצא. ועתה עשה מילה וכרת כל ערלות הללו ונעשה אליו 'יום טוב', ולפיכך נחשב לו 'שחיטה' על דרך מי שעושה מילה שנאמר {{צ|מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותך ואת שלמיך וכו'}} כדאיתא בזוהר  הובא לעיל. ולכן גבי דידיה הוי יום טוב ששחט עצמו על ידי המילה העיקרית.

מאחר כי כך עשה '''{{צ|מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים}}'''. והענין כי מאחר שעשה תשובה מכל הדברים הללו - העיקר הוא שישפיל עצמו שנאמר {{צ|לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה}}. אמנם לטובה מותר להגביה עצמו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרי שלא היה ספק בידו להחזיקו למחות ועשה - הרי זה בכלל ברוך}}, ונאמר {{צ|ויגבה לבו בדרכי ה'}}. ולכן {{צ|מותר להגביה}} עצמו, אבל זה יהיה '''{{צ|בעורו}}''' - מבחוץ, לא שיגבה לבו ממש, רק יתנו '''{{צ|במקום דריסת הרגלים}}''' באסקופה התחתונה.

'''{{צ|אף על פי שאין עליו בשר כלל}}''' - הוא ענין שררה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ולהג הרבה יגיעת בשר - כל העוסק בתורה נעשה שר}}. וכן נמי הוא אומר יש כח בידו לעשות כך אף על גב כי לא למד בתורה ואין עליו בשר כלל - יכול להחזיק ולמחות. 
וחוזר נמי לענין שמותר להגביה עורו כדאמרן '''{{צ|אע&quot;ג כי אין עליו בשר}}''' - ענין שררה - '''{{צ|כלל}}'''.

'''{{צ|ומותר להערים}}''' נמי בענין הצדקה כענין אבין רמאה ע&quot;ה, '''{{צ|למלוח}}''' מלח ממון על העור שלו שגבה להחזיק ולמחות שיתן צדקה, '''{{צ|כאן מעט וכאן מעט}}''' כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין. עניי עירך ועניי עיר אחרת - של עירך קודמין}}. מותר להערים בזה לתת מלח ממון חסר - כאן מעט לעניי ביתו וגם לעניי עירו וגם לעניי עיר אחרת. אף על גב כי אין דבר מספיק - מותר להערים לתת ממה שהוציא מעשר מממונו, '''{{צ|עד שימלא את כולו}}''' חסר.

'''{{צ|אבל אם נשחטה מערב יום טוב}}''' - עשה תיקון זה לנפשו בערך הכנה בלבד שגמר בלבו ולא עשה מעשה כי זהו 'יום טוב' ממש - '''{{צ|אסור}}''' לעשות בעור שלו כמשפט הזה, לפדות עצמו על ידי הצדקה, אלא יתקן עצמו בסגנון אחר.


'''{{צ|אין מולחים את החלבים וכו'}}''' - יאמר על דרך האמור דאף על גב כי אמרינן תיקון זה לענין השוחט עצמו ביום טוב לענין העור - שמועיל לאדם על הקניינים המדומים שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}} - זה יהיה לאותו בעל נפש שתיקן ערלת הלב ונעשה מזבח אדמה וזבח עליו יצרו שנאמר בו {{צ|זובח תודה יכבדנני}} בשני עולמות. אבל אותו שנאמר בו {{צ|חלבמו סגרו פימו דברו בגאות}} - כלומר הנה נמצא ברשע השני ערלות עדיין. ערלת הלב  - {{צ|חלבמו סגרו}} - הלב שלהם סגור, חותם צר. וגם ערלת הפה עומדת - {{צ|פימו דברו בגאות}} - כי אמר הפה ברשותו. ואותם שתי חומות שעשה הקדוש ברוך הוא ללשון שלא יצא לחוץ ידבר - הנה הפה ברשותם פימו. ולכן דברו בגאות.

ומאחר שנמצא בהם רובא דמנכר - השתי ערלות לבדו בגאונם - כך מי שנמצא בו מדה זו {{צ|חלבמו סגרו}} - '''{{צ|אין מולחין את החלבים}}''' - מה מועיל לו מלח ממון חסר, אדרבא מוסיף גאוה בלבו לומר כי עם ה' עשה שנאמר {{צ|מלוה ה' חונן דל}}. ולכן אסור.

'''{{צ|ולא מהפכין בהם}}''' - לא יתכן להתפהך לבו על ידי כן ממנהגו הרע. '''{{צ|ואין תולין אותם על גב יתדות}}''' אף על גב כי ימצא לאדם זה מצות קיימות דוגמא של יתד כמה דאת אמר {{צ|יתד תקועה}}, כך אמרו חכמים ז&quot;ל על שבנא {{צ|אתה יתד תקעת כאן}}. מכאן אמרו חז&quot;ל {{צ|לעולם יהיה לאדם יתד תקועה בבית  הקברות}} (מאמר) - כלומר מצוה קבועה כדי לזכות להקבר שם בארץ ישראל. וזה - אף על גב שיש לו יתדות - '''{{צ|אין שוטחין}}''' חלבו שלו לתקן אותם על ידי אותם מצות.

או יהיה '''{{צ|אין מהפכין בהם}}''' דאף על גב שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. לב חורש מחשבות און - והיו הדברים האלה על לבבך}}. כך היא המדה. אבל בענין {{צ|חלבמו סגרו}} לא יועיל היפוך זה שהרי לא ישמע לקול מלחשים, בעלי לחישות(?). '''{{צ|אע&quot;פ שנשחטה ביום טוב}}''' ועשה תיקון לכל הערלות כאמור - לא יועיל התיקון לענין זה כי גדול הוא וחוזר עליו.

'''{{צ|וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר}}''' - כלומר יתדות הללו, מצות המוחזקות הנמצאות ביד האדם, אין ראוי למלוח עליהם בענין הצדקה כגון הערוב שהיו נותנים באותו בית שאמרו חז&quot;ל אין לשנות, כך מי שהחזיק באותה מצוה אין ראוי לעושה צדקה לדחות אותו מאותה חזקה מפני שעושה צדקה ביותר דהיינו בשר ענין שררה כאמור. וזה '''{{צ|באויר}}''' כי אין לו חזקה - די לו שנעשה שר על ידי הצדקה שנאמר {{צ|מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו}}.


'''{{צ|עלי שהוא דף עב וכבד וכו'}}''' - הענין {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>ma8gxrrptoeutjemeu7zzwdi8coghuu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470059</id>
    <revision>
      <id>1418011</id>
      <parentid>1417889</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T09:31:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17302" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 422|תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)|5955)); ((תש&quot;ס, 331|תיקון|6020)); ((תשס&quot;א, 248|תיקון|6075)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 27ו]] [[+|ו-42]] [[=החוק|לחוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הופעה&quot; - הופעה ציבורית, או הופעת פרסום, לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה;
:- &quot;הופעה ציבורית&quot; - הופעה בציבור לרבות הופעה אמנותית והופעה בסרט או בסדרת טלוויזיה ולרבות בדרך של משחק, שירה, ריקוד ונגינה;
:- &quot;הופעת פרסום&quot; - הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דגמון;
:- &quot;הורה&quot; - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
:- &quot;היתר&quot; - היתר להעבדת ילד בהופעה, שניתן לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]];
:- &quot;המבקש&quot; - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
:- &quot;ועדה מייעצת&quot; - ועדה של שלושה שחברים בה נציג השר, נציג שר החינוך ונציג שר הבריאות, שמינה השר לייעץ לו לענין מתן היתרים להעבדת ילדים בהופעה או בפרסומת;
:- &quot;ילד&quot; - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
:- &quot;מפקח עבודה&quot; - כהגדרתו [[בחוק]].

@ 2. תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יינתן היתר להעבדת ילד שלא מלאה לו שנה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לתת היתר להעבדת ילד, שלא מלאה לו שנה, בהופעה ציבורית, בהתקיים כל אלה:
:: (1) ההופעה הציבורית היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
:: (2) השתתפות ילד שלא מלאה לו שנה הכרחית בשל תוכני ההופעה;
:: (3) הועדה המייעצת המליצה פה אחד על מתן ההיתר ועל שעות ההעבדה המותרות, טווח שעות העבדה המותר וההפסקות.
: (ב) לא יינתן היתר להעבדת ילד למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר אחת מהן:
::: (א) עבירת אלימות, עבירה לפי [[+|פרק י' סימנים ה']] [[#פרק י סימן ו|או ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי [[+|סעיפים 368ב]] [[+|או 368ג]] או [[פרק ח' סימן י' לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת העונש שהוטל בשלה, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידי המבקש עלולה לפגוע בטובתו;
:: (2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה לפגוע בטובתו;
: (ג) השר רשאי לסרב ליתן היתר למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא העביד ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
:: (2) הוא הפר חובה מהחובות המוטלות עליו כלפי נערים עובדים לפי הוראה שבחיקוק;
:: (3) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).

@ 3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל היתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג היתר או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) בעל ההיתר הורשע בעבירה מאלה המפורטות [[בתקנה 2(ב)]] או בית משפט קבע כי עבר עבירה כאמור;
:: (4) בעל ההיתר הפר את הוראות [[החוק]] או את תקנותיו;
:: (5) בעל ההיתר הפר חובה מהחובות המוטלות עליו לפי הוראה שבחיקוק המעניק זכויות לנערים עובדים;
:: (6) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את עמדתו.
: (ב) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה כאמור [[בתקנה 2(ב)]] רשאי השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום ההליכים.

@ 4. הגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א)
: (א) בקשה להיתר תהא ערוכה לפי הטופס [[שבתוספת הראשונה]] ותכלול:
:: (1) פרטים הנוגעים למבקש, להופעה, לילד ולהעבדתו;
:: (2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות [[החוק]] והתקנות והסכמתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ&quot;א-1981]], וכן מידע על תיקים פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד, אישור רופא שבדק את הילד ועמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, ואם הוא גן ילדים - עמדת הגננת.
: (ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
: (ג) היתה ההופעה שלגביה מוגשת הבקשה להיתר הופעה ציבורית - יצורפו לבקשה להיתר חמישה עותקים של תכנית ההופעה, עיקר תוכנה, נוסח המחזה או התסריט, הכל לפי הענין, תוך ציון תפקיד הילד שהעבדתו מבוקשת.
: (ד) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים, לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.

@ 5. תנאים להעבדת ילד בהופעה (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
: (1) אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
: (2) בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
: (3) אין בהופעה מסרים גזעניים;
: (4) אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות, למעט הגרלות המותרות על פי [[חוק]];
: (5) אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני;
: (6) מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף;
: (7) ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה;
: (8) במקום ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת כהגדרתם [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]], וכמפורט בתוספת שלהלן;
: (9) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות;
: (10) לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
: (11) הילד מועבד, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]]; ואם הוא ילד שלא מלאה לו שנה, שעות העבודה המרביות וההפסקות בעבודה הן בהתאם להמלצת הועדה המייעצת;
: (12) בעל ההיתר או אדם מטעמו (להלן - המקשר) יהיה אחראי למסירת מידע למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת הילד, לרבות מידע בענין זהות מזמין ההופעה, המבקש, זמני ההופעה ומקומה; המקשר יימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה;
: (13) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד נוכח בזמן העבדת הילד, בכל זמן ההופעה; הוראה זו אינה חלה על הופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר;
: (14) במקום ההופעה מצויה פינת מנוחה;
: (15) בעל ההיתר מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות; בהעסקה של יותר משלוש שעות, יספק ארוחה חמה או קרה;
: (16) בעל ההיתר דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה; בהופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר, יתלווה להסעה הורה או בן משפחה בגיר, כאמור, בשעות הלילה בלבד;
: (17) בעל ההיתר דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))של אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו;
: (18) בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק [[מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999]] והעתק של ההיתר.

@ 6. מתן ההיתר ותנאיו
: (א) לא יינתן היתר, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים להיפגע מן ההשתתפות בהופעה.
: (ב) כל התנאים המפורטים [[בתקנה 5]] הם תנאים בהיתר להעבדת ילד.
: (ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים וכן לדרוש מן המבקש מינוי מומחים להבטחת בטיחות מקום ההופעה ובריאות הילד המשתתף בה, לרבות מינוי ממונה על בטיחות, בעל אישור כשירות כהגדרתו [[בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 7. תוקף ההיתר (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) תוקף היתר להעבדה בהופעת פרסום הוא לתקופת ההופעה.
: (ב) היתר להעבדה בהופעה ציבורית, הוא לתקופת ההופעה ובלבד שאינה עולה על שנה.

@ 8. מנהל תאגיד
: הוראות [[תקנות 2(ב)]], [[2(ג)(3)]], [[3(א)(3)]] [[ו-3(ב)]] יחולו במבקש תאגיד על מנהלו.

@ 9. ביטול
: תקנות עבודת הנוער (העבדה בהופעה ציבורית), התשכ&quot;ח-1968 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות).

@ 10. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטלה).))

@ 11. הוראות מעבר
: היתרים שניתנו לפי התקנות הקודמות והם בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה, יעמדו בתוקפם עד המועד הנקוב בהם.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ====
@ (תיקון: תש&quot;ס) : '''טופס בקשה להיתר להעבדת ילד בהופעה''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה ==
==== (([[תקנה 5(11)]]))) ====
=== שעות העבודה והפסקות בעבודה ===

@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק א':''' העבדת ילד שמלאה לו שנה וטרם מלאו לו 6 שנים בהופעה
: {|
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך כל שעות עבודה מרבי בחודש !! colspan=&quot;3&quot; | טווח שעות העבדה מותר !! הפסקות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 4 || rowspan=&quot;3&quot; | 10 || ילד שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984, או צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999 אינם חלים עליו || colspan=&quot;2&quot; | ילד שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984, או צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999 חלים עליו || rowspan=&quot;3&quot; | על פי צורכי הילד; סך כל ההפסקות לא יפחת משעה וחצי
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 8.00 עד 18.00 || בתקופה שחייב להשתתף בלימודים || בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים
|-
| לאחר תום הלימודים ועד השעה 18.00 || 8.00 עד 18.00
|}

@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ב':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעת פרסום
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 5 || 12 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 6 || 36 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 6 || 15 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 7 || 70 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|}

@ &lt;עוגן חלק ג&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ג':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעה ציבורית
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 3 || 32 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || 6 || 60 || 08:00 עד 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || רבע שעה אחרי שתי שעות עבודה וחצי שעה לאחר שתישעות עבודה נוספות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 4 || 40 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 24:00 || 7 || 100 || 8.00 עד 24.00 || חצי שעה אחרי שלוש שעות עבודה ורבע שעה לאחר שלוש שעות עבודה נוספות
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בשבט התשנ&quot;ט (8 בפברואר 1999)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>6sie46df6kzz0nssay2v275gv90rdbh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418012</id>
      <parentid>1418011</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T09:31:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17318" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 422|תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)|5955)); ((תש&quot;ס, 331|תיקון|6020)); ((תשס&quot;א, 248|תיקון|6075)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 27ו]] [[+|ו-42]] [[=החוק|לחוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס)
: בתקנות אלה -
:- &quot;הופעה&quot; - הופעה ציבורית, או הופעת פרסום, לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה;
:- &quot;הופעה ציבורית&quot; - הופעה בציבור לרבות הופעה אמנותית והופעה בסרט או בסדרת טלוויזיה ולרבות בדרך של משחק, שירה, ריקוד ונגינה;
:- &quot;הופעת פרסום&quot; - הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דגמון;
:- &quot;הורה&quot; - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
:- &quot;היתר&quot; - היתר להעבדת ילד בהופעה, שניתן לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]];
:- &quot;המבקש&quot; - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
:- &quot;ועדה מייעצת&quot; - ועדה של שלושה שחברים בה נציג השר, נציג שר החינוך ונציג שר הבריאות, שמינה השר לייעץ לו לענין מתן היתרים להעבדת ילדים בהופעה או בפרסומת;
:- &quot;ילד&quot; - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
:- &quot;מפקח עבודה&quot; - כהגדרתו [[בחוק]].

@ 2. תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) לא יינתן היתר להעבדת ילד שלא מלאה לו שנה.
: (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לתת היתר להעבדת ילד, שלא מלאה לו שנה, בהופעה ציבורית, בהתקיים כל אלה:
:: (1) ההופעה הציבורית היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
:: (2) השתתפות ילד שלא מלאה לו שנה הכרחית בשל תוכני ההופעה;
:: (3) הועדה המייעצת המליצה פה אחד על מתן ההיתר ועל שעות ההעבדה המותרות, טווח שעות העבדה המותר וההפסקות.
: (ב) לא יינתן היתר להעבדת ילד למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר אחת מהן:
::: (א) עבירת אלימות, עבירה לפי [[+|פרק י' סימנים ה']] [[#פרק י סימן ו|או ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי [[+|סעיפים 368ב]] [[+|או 368ג]] או [[פרק ח' סימן י' לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת העונש שהוטל בשלה, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידי המבקש עלולה לפגוע בטובתו;
:: (2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה לפגוע בטובתו;
: (ג) השר רשאי לסרב ליתן היתר למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא העביד ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
:: (2) הוא הפר חובה מהחובות המוטלות עליו כלפי נערים עובדים לפי הוראה שבחיקוק;
:: (3) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).

@ 3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
: (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל היתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג היתר או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) בעל ההיתר הורשע בעבירה מאלה המפורטות [[בתקנה 2(ב)]] או בית משפט קבע כי עבר עבירה כאמור;
:: (4) בעל ההיתר הפר את הוראות [[החוק]] או את תקנותיו;
:: (5) בעל ההיתר הפר חובה מהחובות המוטלות עליו לפי הוראה שבחיקוק המעניק זכויות לנערים עובדים;
:: (6) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את עמדתו.
: (ב) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה כאמור [[בתקנה 2(ב)]] רשאי השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום ההליכים.

@ 4. הגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א)
: (א) בקשה להיתר תהא ערוכה לפי הטופס [[שבתוספת הראשונה]] ותכלול:
:: (1) פרטים הנוגעים למבקש, להופעה, לילד ולהעבדתו;
:: (2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות [[החוק]] והתקנות והסכמתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ&quot;א-1981]], וכן מידע על תיקים פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד, אישור רופא שבדק את הילד ועמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, ואם הוא גן ילדים - עמדת הגננת.
: (ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
: (ג) היתה ההופעה שלגביה מוגשת הבקשה להיתר הופעה ציבורית - יצורפו לבקשה להיתר חמישה עותקים של תכנית ההופעה, עיקר תוכנה, נוסח המחזה או התסריט, הכל לפי הענין, תוך ציון תפקיד הילד שהעבדתו מבוקשת.
: (ד) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים, לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.

@ 5. תנאים להעבדת ילד בהופעה (תיקון: תש&quot;ס)
: לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
: (1) אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
: (2) בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
: (3) אין בהופעה מסרים גזעניים;
: (4) אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות, למעט הגרלות המותרות על פי [[חוק]];
: (5) אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני;
: (6) מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף;
: (7) ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה;
: (8) במקום ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת כהגדרתם [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ&quot;ח-1988]], וכמפורט בתוספת שלהלן;
: (9) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות;
: (10) לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
: (11) הילד מועבד, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]]; ואם הוא ילד שלא מלאה לו שנה, שעות העבודה המרביות וההפסקות בעבודה הן בהתאם להמלצת הועדה המייעצת;
: (12) בעל ההיתר או אדם מטעמו (להלן - המקשר) יהיה אחראי למסירת מידע למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת הילד, לרבות מידע בענין זהות מזמין ההופעה, המבקש, זמני ההופעה ומקומה; המקשר יימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה;
: (13) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד נוכח בזמן העבדת הילד, בכל זמן ההופעה; הוראה זו אינה חלה על הופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר;
: (14) במקום ההופעה מצויה פינת מנוחה;
: (15) בעל ההיתר מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות; בהעסקה של יותר משלוש שעות, יספק ארוחה חמה או קרה;
: (16) בעל ההיתר דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה; בהופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר, יתלווה להסעה הורה או בן משפחה בגיר, כאמור, בשעות הלילה בלבד;
: (17) בעל ההיתר דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))של אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו;
: (18) בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק [[מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ&quot;ט-1999]] והעתק של ההיתר.

@ 6. מתן ההיתר ותנאיו
: (א) לא יינתן היתר, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים להיפגע מן ההשתתפות בהופעה.
: (ב) כל התנאים המפורטים [[בתקנה 5]] הם תנאים בהיתר להעבדת ילד.
: (ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים וכן לדרוש מן המבקש מינוי מומחים להבטחת בטיחות מקום ההופעה ובריאות הילד המשתתף בה, לרבות מינוי ממונה על בטיחות, בעל אישור כשירות כהגדרתו [[בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]].

@ 7. תוקף ההיתר (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) תוקף היתר להעבדה בהופעת פרסום הוא לתקופת ההופעה.
: (ב) היתר להעבדה בהופעה ציבורית, הוא לתקופת ההופעה ובלבד שאינה עולה על שנה.

@ 8. מנהל תאגיד
: הוראות [[תקנות 2(ב)]], [[2(ג)(3)]], [[3(א)(3)]] [[ו-3(ב)]] יחולו במבקש תאגיד על מנהלו.

@ 9. ביטול
: תקנות עבודת הנוער (העבדה בהופעה ציבורית), התשכ&quot;ח-1968 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות).

@ 10. (תיקון: תש&quot;ס) : (((בוטלה).))

@ 11. הוראות מעבר
: היתרים שניתנו לפי התקנות הקודמות והם בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה, יעמדו בתוקפם עד המועד הנקוב בהם.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 4(א)]]))) ====
@ (תיקון: תש&quot;ס) : '''טופס בקשה להיתר להעבדת ילד בהופעה''' (((הטופס הושמט)))

== תוספת שניה ==
==== (([[תקנה 5(11)]]))) ====
=== שעות העבודה והפסקות בעבודה ===

@ &lt;עוגן חלק א&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק א':''' העבדת ילד שמלאה לו שנה וטרם מלאו לו 6 שנים בהופעה
: {|
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך כל שעות עבודה מרבי בחודש !! colspan=&quot;3&quot; | טווח שעות העבדה מותר !! הפסקות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | 4 || rowspan=&quot;3&quot; | 10 || ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] אינם חלים עליו || colspan=&quot;2&quot; | ילד [[שחוק לימוד חובה, התשמ&quot;ד-1984]], או [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ&quot;ט-1999]] חלים עליו || rowspan=&quot;3&quot; | על פי צורכי הילד; סך כל ההפסקות לא יפחת משעה וחצי
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 8.00 עד 18.00 || בתקופה שחייב להשתתף בלימודים || בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים
|-
| לאחר תום הלימודים ועד השעה 18.00 || 8.00 עד 18.00
|}

@ &lt;עוגן חלק ב&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ב':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעת פרסום
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 5 || 12 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 6 || 36 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 6 || 15 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 || 7 || 70 || 8:00 עד 20:00 || הפסקה של 10 דקות לפחות אחרי כל שעת עבודה, מהן אחת של 30 דקות לפחות
|}

@ &lt;עוגן חלק ג&gt; (תיקון: תש&quot;ס) : '''חלק ג':''' העבדת ילד שמלאו לו 6 שנים ומעלה בהופעה ציבורית
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | גיל הילד !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שחייב להשתתף בלימודים !! colspan=&quot;3&quot; | בתקופה שאינו חייב להשתתף בלימודים !! rowspan=&quot;2&quot; | הפסקות
|-
! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר !! מספר שעות עבודה מרבי ליום !! סך הכל שעות עבודה מרבי בחודש !! טווח שעות מותר
|-
| מלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 12 שנה || 3 || 32 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || 6 || 60 || 08:00 עד 20:00 {{ש}} ילד שמלאו לו 10 שנים עד שעה 23:00 || רבע שעה אחרי שתי שעות עבודה וחצי שעה לאחר שתישעות עבודה נוספות
|-
| מלאו לו 12 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה || 4 || 40 || לאחר תום הלימודים ועד שעה 24:00 || 7 || 100 || 8.00 עד 24.00 || חצי שעה אחרי שלוש שעות עבודה ורבע שעה לאחר שלוש שעות עבודה נוספות
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ב בשבט התשנ&quot;ט (8 בפברואר 1999)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>qojlnu5fi1k7jzckesw4emwzl625nnj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470064</id>
    <revision>
      <id>1418025</id>
      <parentid>1417932</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:30:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418015]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11517" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות), התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 876|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 133|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 331|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1338|תיקון}}, {{ח:תיבה|1483|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 383|תיקון [תשנ״ב] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|892|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר אני קובע כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ג}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה לניירות ערך“, לענין נייר ערך פלוני – הבורסה שבה נסחר אותו נייר ערך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה“ – לרבות מימוש השקעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ להשקעות“ – מי שתאגיד בנקאי מעסיקו בייעוץ להשקעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ להשקעות“ – מתן עצה ללקוח, בכתב או בעל פה, להשקעת כספים בנכס פיננסי ובלבד שלא יראו במסירת מידע או בקבלת הוראה מלקוח, בלבד, מתן עצה לאותו לקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – נייר ערך, פקדון לתקופה קצובה, פקדון במטבע חוץ, בקופת גמל או בתכנית חסכון, עסקה עתידית, זהב או זכות לאחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וכן תעודת השתתפות בקרן השקעות בנאמנות, נייר ערך שמנפיקה הממשלה או המונפק על פי חוק מיוחד, איגרות חוב או מניות שהונפקו מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה בעלת סיכון מיוחד“ – עסקה להשקעת כספים בנכס פיננסי אשר לפי טיבו ובנסיבות הענין, מן הראוי שאותו לקוח ינהג לגביה במידת זהירות מיוחדת; מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יראו בכל אחת מאלה עסקה כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} עסקה עתידית או עסקה בזכות עתידית, למעט עסקה שנעשית לשם המנעות מסיכון לגבי התחייבות קיימת של אותו לקוח;
{{ח:תתת|(2)}} עסקה בזהב או בזכות לזהב;
{{ח:תתת|(3)}} השקעה במניות שהמסחר בהן בבורסה לניירות ערך הופסק למשך ארבעה ימי מסחר רצופים לפחות בתקופת חצי השנה שקדמה להשקעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצה להשקעת כספים“ – לרבות עצה למכור או לממש נכס פיננסי או שלא לעשות כן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|2|כללים למתן ייעוץ להשקעות|תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג, תשנ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי ויועץ להשקעות שהוא מעסיק, הנותן ייעוץ להשקעות, יגלו ללקוח גילוי נאות של הענינים המהותיים לענין אותה השקעה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה יראו כגילוי נאות של הענינים המהותיים, מתן מידע ללקוח על כל הפרטים העיקריים בכל אחד מהענינים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} לענין השקעה בפקדון לתקופה קצובה, בפקדון במטבע חוץ או בתכנית חסכון – הפרטים שיש לתת לפי {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)|כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ״ו–1986}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין נייר ערך –
{{ח:תתתת|(א)}} הפרטים העיקריים עליו, לרבות מחירו האחרון בבורסה לניירות ערך ומגמת המחירים והתנהגותם ובנייר ערך שהוא איגרת חוב, במקום מגמת המחירים והתנהגותם תימסר התשואה השנתית לפדיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפרטים העיקריים לדרך ביצוע הוראות הלקוח בבורסה לניירות ערך לרבות הכללים להגבלת שערים, אם הדבר דרוש בנסיבות הענין;
{{ח:תתתת|(ג)}} פטור או הקלה מתשלום מס או מהוראות הפיקוח על מטבע חוץ, שנקבעו לאותו נייר ערך על פי דין ושפורטו בתשקיף;
{{ח:תתתת|(ד)}} בנייר ערך שיש בו הזכות לפרעון, למימוש או לקבלת דבר, יצויינו העניינים האלה ומועדם;
{{ח:תתתת|(ה)}} ברכישת נייר ערך שהנפיקה חברה – מידע עיקרי שבידיעת היועץ, או סביר שיהא בידיו, ביחס למנפיק ולענף שבו הוא עוסק;
{{ח:תתתת|(ו)}} שיעור של דיבידנד במזומן או במניות הטבה שהוחלט לחלקו ושטרם חולק;
{{ח:תתתת|(ז)}} נהלי מסחר מיוחדים בבורסה לניירות ערך בשל סחירות נמוכה או פיזור נמוך, אם נקבעו כאלה;
{{ח:תתתת|(ח)}} גבול הפקודה החריגה באותו נייר ערך, אם נקבע;
{{ח:תתת|(3)}} לענין השקעה בקופת גמל –
{{ח:תתתת|(א)}} מסלולי הפקדה בקופה, כגון – הפקדה חד־פעמית, הפקדות תקופתיות קבועות או בלתי קבועות, ותנאיהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדיניות ההשקעה של הקופה בנכסי השקעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מדיניות הקופה לחלוקת רווחים, ושיטת חלוקתם;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההטבות במס לעמיתים על ההפקדות או הרווחים בקופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(ו)}} התנאים להעברת החשבון של העמית מקופה לקופה;
{{ח:תתתת|(ז)}} התנאים למשיכת כספים מהקופה;
{{ח:תתתת|(ח)}} זכאות העמיתים לעשיית ביטוח חיים ותנאי הביטוח;
{{ח:תתתת|(ט)}} זכאות העמיתים לקבלת הלוואות, ותנאיהן;
{{ח:תתתת|(י)}} שיעור החיוב המרבי של העמיתים בדמי ניהול של הקופה;
{{ח:תתתת|(יא)}} סוג המידע שניתן לעמיתים על המצב הכספי של הקופה ואופן מסירתו;
{{ח:תתתת|(יב)}} הנוהל למסירת מידע לעמיתים על מצב חשבונם בקופה;
{{ח:תתתת|(יג)}} שיעורי הרווחים שחולקו לעמיתים בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(יד)}} הגוף המנהל את הקופה;
{{ח:תתת|(4)}} לענין השקעה בעסקה בעלת סיכון מיוחד – את הפרטים האמורים בפסקה (2), ככל שהם נוגעים לענין, וכן את טיב הסיכון.
{{ח:תת|(ג)}} בהשקעה בעסקה בעלת סיכון מיוחד, יציין היועץ להשקעות, בטופס שנקבע לכך ואשר עליו יחתום הלקוח, את הפרטים העיקריים שמסר ללקוח כאמור בסעיף קטן (ב)(4); הטופס יישמר בידי התאגיד הבנקאי ועל פי בקשת הלקוח יימסר לו העתקו; אולם, אם ניתן הייעוץ בשיחה בטלפון, על פי בקשת הלקוח, והלקוח הודיע בכתב לבנק שהוא מבקש לקבל שירות זה באמצעות הטלפון, לא יהא הבנק חייב להחתים את הלקוח על גבי הטופס בו צויינו הפרטים העיקריים של הייעוץ שניתן.

{{ח:סעיף|3|גילוי על ניגוד עניינים בנייר ערך}}
{{ח:תת|(א)}} היה התאגיד הבנקאי בעל ענין בנייר ערך שלגביו ניתנה עצה להשקעת כספים, יביא זאת היועץ להשקעות לידיעת הלקוח והוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} יחולו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה יראו את התאגיד הבנקאי כבעל ענין בנייר ערך אם:
{{ח:תתת|(1)}} נייר הערך הונפק בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התאגיד הבנקאי עצמו;
{{ח:תתתת|(ב)}} חברה שהתאגיד הבנקאי מחזיק עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בה; לענין זה לא יראו ניירות ערך המוחזקים בידי קרן להשקעות בנאמנות או קופת גמל שבניהול התאגיד הבנקאי או בשליטתו כניירות ערך המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד המחזיק עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה של התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתתת|(ד)}} חברה שהתאגיד כאמור בפסקת משנה (ג) מחזיק יותר ממחצית מאמצעי השליטה בה ואשר על התאגיד הבנקאי לדווח לרשות לניירות ערך עליה כעל בעל ענין.
{{ח:תת|(2)}} נייר הערך הוא תעודת השתתפות בקרן להשקעות בנאמנות שהתאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו, הוא המנהל שלה.

{{ח:סעיף|3א|ייעוץ למוסד|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} יועץ להשקעות המשמש יועץ להשקעות לתאגיד לצורך ניהול השקעותיו, ואותו תאגיד הסכים בהסכם בכתב עם התאגיד הבנקאי כי הוא מוותר על גילוי הפרטים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} ולמילוי חובות התאגיד הבנקאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} – יהיה פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים אלה}}.

{{ח:סעיף|4|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ששה חדשים מיום פרסומם.

{{ח:חתימות|כ״ט באדר ב׳ התשמ״ו (9 באפריל 1986)}}
* '''משה מנדלבאום'''&lt;br&gt;נגיד בנק ישראל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ewe0wd7mb5zrwkg4jvdbsryvmm4eu6i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (רישוי נתבים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470067</id>
    <revision>
      <id>1418024</id>
      <parentid>1417942</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418016]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11062" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר רישוי נתבים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ה, 18|תקנות הנמלים (רישוי נתבים)}}, {{ח:תיבה|366|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1217|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1370|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 31|סעיף 2(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}} (להלן {{ח:הערה|-}} הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|וסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017) ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולי על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל, תשל״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לשמש כנתב, שהוצא מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתב“ – מי שניתן לו רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג רשות הנמלים – בנמל המפורט {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#תוספת 2|בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על הנמלים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} – בכל נמל אחר;
{{ח:תתת|(3)}} אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
{{ח:תתת|(4)}} אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוררת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}}.

{{ח:סעיף|2|סוגי רשיונות}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יהיה זמני או קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

{{ח:סעיף|3|בקשה למתן רשיון|תיקון: תשכ״ה, תש״ל, תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שייקבע על ידיה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה למתן רשיון זמני יצורפו על ידי המבקש:
{{ח:תתת|(1)}} תעודת הסמכה מוכרת כרב חובל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודה}} או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
{{ח:תתת|(3)}} אישור על ידי המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד של נתב;
{{ח:תתת|(4)}} תעודה רפואית מאת רופא רשות הנמלים או רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
{{ח:תתת|(5)}} מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת נוסף על כך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשה למתן רשיון קבוע יצורפו על ידי המבקש:
{{ח:תתת|(1)}} רשיון זמני בר־תוקף של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור על ידי המעסיק כי המבקש עבד באחד מנמלי המעסיק כנתב 18 חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ב)(4).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (ג)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(5), רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון בתנאים או ללא תנאים למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או הגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
{{ח:תת|(ו)}} המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (ה), דינה כהמלצת הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(3)}}.

{{ח:סעיף|4|סמכויות הועדה}}
{{ח:ת}} אלה סמכויות הועדה:
{{ח:תת|(1)}} לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ואת המסמכים המצורפים לה. מצאה הועדה בהם חוסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
{{ח:תת|(2)}} לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת כשרו המקצועי של המבקש;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצות הועדה.

{{ח:סעיף|5|מתן רשיון}}
{{ח:ת}} השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש, או לסרב לתיתו, וכן לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|6|חקירות על ידי הועדה}}
{{ח:ת}} הועדה רשאית:
{{ח:תת|(1)}} להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו ואת מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה, כפי שתקבע בכל מקרה;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מהנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, על מנת לקבוע אם כשרו הגופני של הנתב עדיין מתאים למילוי תפקידיו כנתב;
{{ח:תת|(3)}} להעביר את תוצאות החקירה שנערכה על ידיה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה לשר.

{{ח:סעיף|7|התליית רשיון או ביטולו}}
{{ח:תת|(א)}} רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנתב הורשע בעבירה שנעברה על ידיו בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(2)}} השר שוכנע, כי הנתב התנהג מבחינה מקצועית שלא כשורה או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
{{ח:תתת|(3)}} השר שוכנע, כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידיו כנתב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
{{ח:תתת|(2)}} הנתב עסק חמש שנים רצופות כנתב בישראל.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תש״ל}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|9|רשיונות שהוצאו לפני פרסום התקנות|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} רשיון או היתר שירות שניתן לנתב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960}}, ושהיו בתקפם ערב תחילתן של תקנות אלה דינם כדין רשיון קבוע שניתן לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|10|ביטול}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|בתקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960}}.}}

{{ח:סעיף|11|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות ייקרא ”תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964“.

{{ח:חתימות|ט״ז באלול תשכ״ד (24 באוגוסט 1964)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2ne3s0f89yhqwd56cr1s4dmgmynooo4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470070</id>
    <revision>
      <id>1418023</id>
      <parentid>1417949</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418017]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3389" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר שימוש חובה בעגורנים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 600|תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 350|תקנות הנמלים}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 921|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 222|תקנות הנמלים (תיקון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 31|הסעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־68(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 17}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים#סעיף 291|תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971}} (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017) ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה)|תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984}}, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שימוש בעגורני חוף}}
{{ח:ת}} מנהל נמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, או טעינתם, כולם או מקצתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם, לדעתו, הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני האניה עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

{{ח:סעיף|2|חובת שימוש בעגורני חוף למטעני פחם}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} יהא השימוש בעגורני החוף חובה לשם פריקת מטעני פחם, או טעינתם, מאניה או לאניה העוגנת על יד רציף בנמל, כל אימת שמצויים בו עגורנים.

{{ח:סעיף|3|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות נמל חיפה (שימוש חובה במנופים), 1939 – בטלות.

{{ח:סעיף|4|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|י״ג בטבת תשכ״ד (29 בדצמבר 1963)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>157icnd4d7mefp9s28y4wysezr4k154</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470073</id>
    <revision>
      <id>1417956</id>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1343385] תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5622" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 298|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1820|תיקון}}.

בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|סעיפים 3א(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 13|ו־13}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת בית המשפט“ – החלטת בית המשפט בעניין פיצוי לניזוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – ניזוק מעבירה שבמועד ביצועה היה קטין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|בסעיף 3א(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי תיק הפיצוי“ – הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (1) עד (5) בתקנה 3}}.

{{ח:סעיף|2|פרטי ניזוק}}
{{ח:ת}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יעביר לבית המשפט את טופס פרטי הניזוק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}, לא יאוחר מיום החלטת בית המשפט.

{{ח:סעיף|3|העברת פרטי תיק הפיצוי למרכז לגביית קנסות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לניזוק, יעביר בית המשפט למרכז לגביית קנסות, באמצעות ממשק מחשב, את הפרטים שלהלן, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית המשפט ובלבד שהתובע העביר את פרטי הניזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}:
{{ח:תת|(1)}} העתק של החלטת בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} פרטי הנאשם;
{{ח:תת|(3)}} פרטי הניזוק ופרטי אפוטרופסו: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או מספר דרכון, האם הוא תושב ישראל, מספרי טלפון, כתובת מגורים, ולגבי הקטין גם תאריך לידה לועזי;
{{ח:תת|(4)}} פרטים בדבר סכום הפיצוי שנקבע והסדר התשלום;
{{ח:תת|(5)}} סימון התיק כתיק שבו הניזוק היה קטין במועד ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|4|אופן תשלום הפיצוי בידי הנאשם}}
{{ח:ת}} הנאשם ישלם את הפיצוי למרכז לגביית קנסות.

{{ח:סעיף|5|מועד לתוספת פיגורים בפיצוי לתשלום מיידי}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט בהחלטתו כי הנאשם ישלם את הפיצוי באופן מיידי, או אם לא נקב בית המשפט במועד לתשלום הפיצוי, תוספת הפיגורים המיתוספת לחוב הפיצוי תיווסף החל ביום השביעי מיום מתן החלטת בית המשפט.

{{ח:סעיף|6|מסירת פרטי בנק}}
{{ח:ת}} קיבל המרכז את פרטי תיק הפיצוי, ישלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מעשרה ימים מיום קבלת פרטי תיק הפיצוי, לאפוטרופוס של הניזוק, או לאדם אחר שעליו הורה בית המשפט לעניין זה, לרבות אם בית המשפט הורה לשלם את הפיצוי לניזוק עצמו, בקשה למסירת פרטי חשבון בנק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|מועד תשלום הפיצוי}}
{{ח:ת}} המרכז ישלם את הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|בסעיף 3א(א) לחוק}} לאחר קבלת פרטי תיק הפיצוי ולא יאוחר מ־60 ימים מיום קבלת מלוא הנתונים של פרטי חשבון הבנק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|הטופס האמור}} {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' פרטי הניזוק {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' פרטי חשבון בנק לצורך העברת כספי פיצוי לניזוק {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}

{{ח:חתימות|ד׳ בכסלו התשע״ג (18 בנובמבר 2012)}}
* '''יעקב נאמן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kt1c3nyqt9dt4qucihf5b2ksk2qmxc4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1418022</id>
      <parentid>1417956</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T11:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1418018]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5672" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 298|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1820|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|סעיפים 3א(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 13|ו־13}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת בית המשפט“ – החלטת בית המשפט בעניין פיצוי לניזוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – ניזוק מעבירה שבמועד ביצועה היה קטין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|בסעיף 3א(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי תיק הפיצוי“ – הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (1) עד (5) בתקנה 3}}.

{{ח:סעיף|2|פרטי ניזוק}}
{{ח:ת}} תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יעביר לבית המשפט את טופס פרטי הניזוק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}, לא יאוחר מיום החלטת בית המשפט.

{{ח:סעיף|3|העברת פרטי תיק הפיצוי למרכז לגביית קנסות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לניזוק, יעביר בית המשפט למרכז לגביית קנסות, באמצעות ממשק מחשב, את הפרטים שלהלן, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית המשפט ובלבד שהתובע העביר את פרטי הניזוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}:
{{ח:תת|(1)}} העתק של החלטת בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} פרטי הנאשם;
{{ח:תת|(3)}} פרטי הניזוק ופרטי אפוטרופסו: שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות או מספר דרכון, האם הוא תושב ישראל, מספרי טלפון, כתובת מגורים, ולגבי הקטין גם תאריך לידה לועזי;
{{ח:תת|(4)}} פרטים בדבר סכום הפיצוי שנקבע והסדר התשלום;
{{ח:תת|(5)}} סימון התיק כתיק שבו הניזוק היה קטין במועד ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|4|אופן תשלום הפיצוי בידי הנאשם}}
{{ח:ת}} הנאשם ישלם את הפיצוי למרכז לגביית קנסות.

{{ח:סעיף|5|מועד לתוספת פיגורים בפיצוי לתשלום מיידי}}
{{ח:ת}} קבע בית המשפט בהחלטתו כי הנאשם ישלם את הפיצוי באופן מיידי, או אם לא נקב בית המשפט במועד לתשלום הפיצוי, תוספת הפיגורים המיתוספת לחוב הפיצוי תיווסף החל ביום השביעי מיום מתן החלטת בית המשפט.

{{ח:סעיף|6|מסירת פרטי בנק}}
{{ח:ת}} קיבל המרכז את פרטי תיק הפיצוי, ישלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מעשרה ימים מיום קבלת פרטי תיק הפיצוי, לאפוטרופוס של הניזוק, או לאדם אחר שעליו הורה בית המשפט לעניין זה, לרבות אם בית המשפט הורה לשלם את הפיצוי לניזוק עצמו, בקשה למסירת פרטי חשבון בנק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|מועד תשלום הפיצוי}}
{{ח:ת}} המרכז ישלם את הסכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 3א|בסעיף 3א(א) לחוק}} לאחר קבלת פרטי תיק הפיצוי ולא יאוחר מ־60 ימים מיום קבלת מלוא הנתונים של פרטי חשבון הבנק לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|הטופס האמור}} {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' פרטי הניזוק {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' פרטי חשבון בנק לצורך העברת כספי פיצוי לניזוק {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}

{{ח:חתימות|ד׳ בכסלו התשע״ג (18 בנובמבר 2012)}}
* '''יעקב נאמן'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lllpsn815awds0np5a0o9c28qvoc7vy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470074</id>
    <redirect title="תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)" />
    <revision>
      <id>1417957</id>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]</text>
      <sha1>c0z2gr84w4pwwf4wkumejybzfo09zsi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470075</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)" />
    <revision>
      <id>1417958</id>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="147" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]</text>
      <sha1>06j5n8jvv5s365ywb7gfvi95dc1rk1b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470076</id>
    <revision>
      <id>1417959</id>
      <timestamp>2022-08-13T16:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470077</id>
    <revision>
      <id>1417980</id>
      <timestamp>2022-08-13T20:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2489" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|י|ט לב|א|י ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שניה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שחוה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.


{{סיכום על פסוק|בראשית|י|ט לב|א|י ב}}</text>
      <sha1>bnf0dzkjcj8p0axwe81ofk9um56w7ja</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417981</id>
      <parentid>1417980</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T20:03:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2497" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שניה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שחוה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>kb09eu1cv3myojwea7dbw7kv9hp4ewr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417983</id>
      <parentid>1417981</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T20:34:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>אלגוריה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4451" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שניה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שחוה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות, והיו להם '''דברים''' שאיחדו אותם. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.

=== אלגוריה ===
רש&quot;י הסביר ש&quot;שפה אחת&quot; - לשון הקודש. 

ניתן לראות שרש&quot;י חשב שמדובר בבני ישראל, ואלוהים בלל את שפתם ופיזר אותם לעמים שונים - לכל המדינות והעמים שמופיעים ברשימה של צאצאי נח. כך היהודים שהובאו לבבל, לקחו את תרבותם, התפזרו בגלויות, ולימדו את כל העמים את חוקי אלוהים ותורתו. זה היה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. כיוון שעשרת השבטים התבוללו או התאחדו בשבט יהודה, ככתוב: &quot;וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים&quot; ([[ביאור:אסתר ח יז]]) (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ואלו היו בעיקר בני עשרת השבטים, וגם כמה גויים אחרים&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;), המשימה נשארה בידי שבט יהודה ולוי ללמד את העולם.

בטוב או ברע, אלוהים פיזר את היהודים בעולם, וכשם שאלוהים פקד שללויים לא תהיה אדמה, והם ילמדו את תורת אלוהים לבני ישראל, ככתוב: &quot;עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו:, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[דברים י ט]]), כך היהודים קיבלו את תפקיד הלויים ללמד את כל הגויים, כאשר הם מפוזרים בגלות ללא נחלה.
 
: סיפור מגדל בבל הוא [[W:אלגוריה|'''&lt;big&gt;''אלגוריה''&lt;/big&gt;''']] לגורל בני ישראל והיהודים - '''פיזור וגלות בכל קצוות העולם, חסרי נחלה, מצליחים בעזרת אלוהים, ומפזרים את תורת אלוהים ולשון הקודש בגויים אשר לא ידעוהו.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>8fs7crorz51lysec0a9kdj796xmqxo0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417985</id>
      <parentid>1417983</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T22:40:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4449" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שנה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שחוה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות, והיו להם '''דברים''' שאיחדו אותם. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.

=== אלגוריה ===
רש&quot;י הסביר ש&quot;שפה אחת&quot; - לשון הקודש. 

ניתן לראות שרש&quot;י חשב שמדובר בבני ישראל, ואלוהים בלל את שפתם ופיזר אותם לעמים שונים - לכל המדינות והעמים שמופיעים ברשימה של צאצאי נח. כך היהודים שהובאו לבבל, לקחו את תרבותם, התפזרו בגלויות, ולימדו את כל העמים את חוקי אלוהים ותורתו. זה היה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. כיוון שעשרת השבטים התבוללו או התאחדו בשבט יהודה, ככתוב: &quot;וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים&quot; ([[ביאור:אסתר ח יז]]) (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ואלו היו בעיקר בני עשרת השבטים, וגם כמה גויים אחרים&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;), המשימה נשארה בידי שבט יהודה ולוי ללמד את העולם.

בטוב או ברע, אלוהים פיזר את היהודים בעולם, וכשם שאלוהים פקד שללויים לא תהיה אדמה, והם ילמדו את תורת אלוהים לבני ישראל, ככתוב: &quot;עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו:, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[דברים י ט]]), כך היהודים קיבלו את תפקיד הלויים ללמד את כל הגויים, כאשר הם מפוזרים בגלות ללא נחלה.
 
: סיפור מגדל בבל הוא [[W:אלגוריה|'''&lt;big&gt;''אלגוריה''&lt;/big&gt;''']] לגורל בני ישראל והיהודים - '''פיזור וגלות בכל קצוות העולם, חסרי נחלה, מצליחים בעזרת אלוהים, ומפזרים את תורת אלוהים ולשון הקודש בגויים אשר לא ידעוהו.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>obnpgp9bxrfu2pb9pan9wfqg8awr3hf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417986</id>
      <parentid>1417985</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T22:44:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4597" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שנה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד (כי אלוהים פקד על נח להחזיק את המשפחה &quot;אִתָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית ח טז]])), ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שהאישה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

במשך השנים מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות, והיו להם '''דברים''' שאיחדו אותם. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.

=== אלגוריה ===
רש&quot;י הסביר ש&quot;שפה אחת&quot; - לשון הקודש. 

ניתן לראות שרש&quot;י חשב שמדובר בבני ישראל, ואלוהים בלל את שפתם ופיזר אותם לעמים שונים - לכל המדינות והעמים שמופיעים ברשימה של צאצאי נח. כך היהודים שהובאו לבבל, לקחו את תרבותם, התפזרו בגלויות, ולימדו את כל העמים את חוקי אלוהים ותורתו. זה היה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. כיוון שעשרת השבטים התבוללו או התאחדו בשבט יהודה, ככתוב: &quot;וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים&quot; ([[ביאור:אסתר ח יז]]) (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ואלו היו בעיקר בני עשרת השבטים, וגם כמה גויים אחרים&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;), המשימה נשארה בידי שבט יהודה ולוי ללמד את העולם.

בטוב או ברע, אלוהים פיזר את היהודים בעולם, וכשם שאלוהים פקד שללויים לא תהיה אדמה, והם ילמדו את תורת אלוהים לבני ישראל, ככתוב: &quot;עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו:, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[דברים י ט]]), כך היהודים קיבלו את תפקיד הלויים ללמד את כל הגויים, כאשר הם מפוזרים בגלות ללא נחלה.
 
: סיפור מגדל בבל הוא [[W:אלגוריה|'''&lt;big&gt;''אלגוריה''&lt;/big&gt;''']] לגורל בני ישראל והיהודים - '''פיזור וגלות בכל קצוות העולם, חסרי נחלה, מצליחים בעזרת אלוהים, ומפזרים את תורת אלוהים ולשון הקודש בגויים אשר לא ידעוהו.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>a9lxfug7urubeyxg41t6psnvshqavu5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417987</id>
      <parentid>1417986</parentid>
      <timestamp>2022-08-13T22:47:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4992" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שנה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד (כי אלוהים פקד על נח להחזיק את המשפחה &quot;אִתָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית ח טז]])), ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שהאישה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

במשך השנים מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות, והיו להם '''דברים''' שאיחדו אותם. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.

=== אלגוריה ===
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

רש&quot;י הסביר ש&quot;שפה אחת&quot; - היא לשון הקודש. 

ניתן לראות שרש&quot;י חשב שמדובר בבני ישראל, ואלוהים בלל את שפתם ופיזר אותם לעמים שונים - לכל המדינות והעמים שמופיעים ברשימה של צאצאי נח. כך היהודים שהובאו לבבל, לקחו את תרבותם, התפזרו בגלויות, ולימדו את כל העמים את חוקי אלוהים ותורתו. זה היה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. כיוון שעשרת השבטים התבוללו או התאחדו בשבט יהודה, ככתוב: &quot;וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים&quot; ([[ביאור:אסתר ח יז]]) (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ואלו היו בעיקר בני עשרת השבטים, וגם כמה גויים אחרים&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;), המשימה נשארה בידי שבט יהודה ולוי ללמד את העולם.

בטוב או ברע, אלוהים פיזר את היהודים בעולם, וכשם שאלוהים פקד שללויים לא תהיה אדמה, והם ילמדו את תורת אלוהים לבני ישראל, ככתוב: &quot;עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו:, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[דברים י ט]]), כך היהודים קיבלו את תפקיד הלויים ללמד את כל הגויים, כאשר הם מפוזרים בגלות ללא נחלה.
 
: סיפור מגדל בבל הוא [[W:אלגוריה|'''&lt;big&gt;''אלגוריה''&lt;/big&gt;''']] לגורל בני ישראל והיהודים - '''פיזור וגלות בכל קצוות העולם, חסרי נחלה, מצליחים בעזרת אלוהים, ומפזרים את תורת אלוהים ולשון הקודש בגויים אשר לא ידעוהו.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>kixh8t6kaori78ikzvfao2aklkptdtx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417997</id>
      <parentid>1417987</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T04:08:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* אלגוריה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5121" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.}}

== וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת ==
אלוהים יצר את אדם ואיפשר לו להמציא שפה, ככתוב: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ב יט]]). 

מאז כל הצאצאים של אדם חיו ביחד ודיברו שפה אחת. אנו רואים שבני האדם גילו את עניין הגנים המושלמים שאלוהים העניק לאדם וחוה (שהיתה העתק מושלם שלו רק עם שני XX שלו), והם התחתנו בגיל מבוגר וכך ווידאו ששני בני הזוג נושאים גנים מושלמים, וכך הם חייו כ900 שנה. אלוהים כעס שבני האדם, והתינוקות איתם, חומסים ממנו את הבשר ([[ביאור:בראשית ו יא]]), הן אלוהים פקד, &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ג]]). כדי לחסל את הגנים המושלמים, אלוהים בחר את נח שנשא אישה צעירה, והביא מבול להרוג את כל שאר בני האדם החומסים. בניו של נח גם נשאו נשים צעירות וכך הם לא נשאו גנים מושלמים, ובניו של נח חיו רק 600 שנה, ומאז והלאה כל דור חי פחות ופחות שנים, כי נוצרו שגיאות גנטיות שקיצרו את חיי האדם.

כשנח ומשפחתו יצאו מהתיבה הם דיברו בשפה שאדם המציא, וכך הם המשיכו לעבוד ביחד (כי אלוהים פקד על נח להחזיק את המשפחה &quot;אִתָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית ח טז]])), ולנסות למצוא חוכמה ודעת, כפי שהאישה עשתה כאשר היא הסתכנה ואכלה מעץ הדעת ([[ביאור:בראשית ג ו]]).

במשך השנים מספר הצאצאים גדל, הרבה דורות חיו ביחד בשלום ובשכנות, והיו להם '''דברים''' שאיחדו אותם. הצאצאים התפזרו בארץ והקימו ממלכות ידועות ומפורסמות. ולפי הסיפור כולם למדו וזכרו את הסיפורים הקדמונים ודיברו שפה אחת.

=== אלגוריה ===
[[W:אלגוריה|'''אלגוריה''']] היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה. אלגוריה היא השאלה, מטפורה מורחבת. היא נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיים ולמציאות. (ויקפדיה)

רש&quot;י הסביר ש&quot;שפה אחת&quot; - היא לשון הקודש. 

ניתן לראות שרש&quot;י חשב שמדובר בבני ישראל. אלוהים מנע ריכוז מקומי בירושלים או בבל, בלל ופיזר אותם בעמים שונים, כל קבוצה למדה מספר שפות באזור מחייתם, בנוסף לשפה המאחדת: 'לשון הקודש'. כך היהודים שהובאו לבבל, שמרו את תרבותם, התפזרו בגלויות כדברי המן ([[ביאור:אסתר ג ח]]), ולימדו את כל העמים את חוקי אלוהים ותורתו. זה היה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. כיוון שעשרת השבטים התבוללו או התאחדו בשבט יהודה, ככתוב: &quot;וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים&quot; ([[ביאור:אסתר ח יז]]) (&lt;small&gt;&lt;small&gt;ואלו היו בעיקר בני עשרת השבטים, וגם כמה גויים אחרים&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;), המשימה נשארה בידי שבט יהודה ולוי ללמד את העולם.

בטוב או ברע, אלוהים פיזר את היהודים בעולם, וכשם שאלוהים פקד שללויים לא תהיה אדמה, והם ילמדו את תורת אלוהים לבני ישראל, ככתוב: &quot;עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו, יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ&quot; ([[דברים י ט]]), כך היהודים קיבלו את תפקיד הלויים ללמד את כל הגויים, כאשר הם מפוזרים בגלות ללא נחלה.
 
: סיפור מגדל בבל הוא [[W:אלגוריה|'''&lt;big&gt;''אלגוריה''&lt;/big&gt;''']] לגורל בני ישראל והיהודים - '''פיזור וגלות בכל קצוות העולם, חסרי נחלה, מצליחים בעזרת אלוהים, ומלמדים את תורת אלוהים ולשון הקודש בגויים אשר לא ידעוהו.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|יא|י לב|א|יא ב}}</text>
      <sha1>4zqcm88t19pjryvsn7uuotm42mj1a1e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Moshep15ae/ספרים/פרדס רמונים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470078</id>
    <revision>
      <id>1417982</id>
      <timestamp>2022-08-13T20:31:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Moshep15ae</username>
        <id>33676</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר_שמור  | setting-papersize = a4  | setting-toc = auto  | setting-columns = 2 }}  == פרדס רמונים == :[[פרדס רמונים]] :[[פרדס רמונים א א]] :[[פרדס רמונים א ב]] :[[פרדס רמונים א ג]] :[[פרדס רמונים א ד]] :[[פרדס רמונים א ה]] :[[פרדס רמונים א ו]] :[[פרדס רמונים א ז]] :[[פרדס רמונים א ח]] :[[פרדס רמונים א ט]] :פרדס רמ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10174" xml:space="preserve">{{ספר_שמור
 | setting-papersize = a4
 | setting-toc = auto
 | setting-columns = 2
}}

== פרדס רמונים ==
:[[פרדס רמונים]]
:[[פרדס רמונים א א]]
:[[פרדס רמונים א ב]]
:[[פרדס רמונים א ג]]
:[[פרדס רמונים א ד]]
:[[פרדס רמונים א ה]]
:[[פרדס רמונים א ו]]
:[[פרדס רמונים א ז]]
:[[פרדס רמונים א ח]]
:[[פרדס רמונים א ט]]
:[[פרדס רמונים א י]]
:[[פרדס רמונים ב א]]
:[[פרדס רמונים ב ב]]
:[[פרדס רמונים ב ג]]
:[[פרדס רמונים ב ד]]
:[[פרדס רמונים ב ה]]
:[[פרדס רמונים ב ו]]
:[[פרדס רמונים ב ז]]
:[[פרדס רמונים ג א]]
:[[פרדס רמונים ג ב]]
:[[פרדס רמונים ג ג]]
:[[פרדס רמונים ג ד]]
:[[פרדס רמונים ג ה]]
:[[פרדס רמונים ג ו]]
:[[פרדס רמונים ג ז]]
:[[פרדס רמונים ג ח]]
:[[פרדס רמונים ד א]]
:[[פרדס רמונים ד ב]]
:[[פרדס רמונים ד ד]]
:[[פרדס רמונים ד ה]]
:[[פרדס רמונים ד ו]]
:[[פרדס רמונים ד ז]]
:[[פרדס רמונים ד ח]]
:[[פרדס רמונים ד ט]]
:[[פרדס רמונים ד י]]
:[[פרדס רמונים ה א]]
:[[פרדס רמונים ה ב]]
:[[פרדס רמונים ה ג]]
:[[פרדס רמונים ה ד]]
:[[פרדס רמונים ה ה]]
:[[פרדס רמונים ה ו]]
:[[פרדס רמונים ו א]]
:[[פרדס רמונים ו ב]]
:[[פרדס רמונים ו ג]]
:[[פרדס רמונים ו ד]]
:[[פרדס רמונים ו ה]]
:[[פרדס רמונים ו ו]]
:[[פרדס רמונים ו ז]]
:[[פרדס רמונים ו ח]]
:[[פרדס רמונים ז א]]
:[[פרדס רמונים ז ב]]
:[[פרדס רמונים ז ג]]
:[[פרדס רמונים ז ד]]
:[[פרדס רמונים ז ה]]
:[[פרדס רמונים ח א]]
:[[פרדס רמונים ח ב]]
:[[פרדס רמונים ח ג]]
:[[פרדס רמונים ח ד]]
:[[פרדס רמונים ח ה]]
:[[פרדס רמונים ח ו]]
:[[פרדס רמונים ח ז]]
:[[פרדס רמונים ח ח]]
:[[פרדס רמונים ח ט]]
:[[פרדס רמונים ח י]]
:[[פרדס רמונים ח יא]]
:[[פרדס רמונים ח יב]]
:[[פרדס רמונים ח יג]]
:[[פרדס רמונים ח יד]]
:[[פרדס רמונים ח טו]]
:[[פרדס רמונים ח טז]]
:[[פרדס רמונים ח יז]]
:[[פרדס רמונים ח יח]]
:[[פרדס רמונים ח יט]]
:[[פרדס רמונים ח כ]]
:[[פרדס רמונים ח כא]]
:[[פרדס רמונים ח כב]]
:[[פרדס רמונים ח כג]]
:[[פרדס רמונים ח כד]]
:[[פרדס רמונים ח כה]]
:[[פרדס רמונים ח כו]]
:[[פרדס רמונים ט א]]
:[[פרדס רמונים ט ב]]
:[[פרדס רמונים ט ג]]
:[[פרדס רמונים ט ד]]
:[[פרדס רמונים ט ה]]
:[[פרדס רמונים ט ו]]
:[[פרדס רמונים י א]]
:[[פרדס רמונים י ב]]
:[[פרדס רמונים י ג]]
:[[פרדס רמונים י ד]]
:[[פרדס רמונים י ה]]
:[[פרדס רמונים יא א]]
:[[פרדס רמונים יא ב]]
:[[פרדס רמונים יא ג]]
:[[פרדס רמונים יא ד]]
:[[פרדס רמונים יא ה]]
:[[פרדס רמונים יא ו]]
:[[פרדס רמונים יא ז]]
:[[פרדס רמונים יב א]]
:[[פרדס רמונים יב ב]]
:[[פרדס רמונים יב ג]]
:[[פרדס רמונים יב ד]]
:[[פרדס רמונים יב ה]]
:[[פרדס רמונים יב ו]]
:[[פרדס רמונים יג א]]
:[[פרדס רמונים יג ב]]
:[[פרדס רמונים יג ג]]
:[[פרדס רמונים יג ד]]
:[[פרדס רמונים יג ה]]
:[[פרדס רמונים יג ו]]
:[[פרדס רמונים יג ז]]
:[[פרדס רמונים יד א]]
:[[פרדס רמונים יד ב]]
:[[פרדס רמונים יד ג]]
:[[פרדס רמונים יד ד]]
:[[פרדס רמונים טו א]]
:[[פרדס רמונים טו ב]]
:[[פרדס רמונים טו ג]]
:[[פרדס רמונים טו ד]]
:[[פרדס רמונים טו ה]]
:[[פרדס רמונים טז א]]
:[[פרדס רמונים טז ב]]
:[[פרדס רמונים טז ג]]
:[[פרדס רמונים טז ד]]
:[[פרדס רמונים טז ה]]
:[[פרדס רמונים טז ו]]
:[[פרדס רמונים טז ז]]
:[[פרדס רמונים טז ח]]
:[[פרדס רמונים טז ט]]
:[[פרדס רמונים יז א]]
:[[פרדס רמונים יז ב]]
:[[פרדס רמונים יז ג]]
:[[פרדס רמונים יז ד]]
:[[פרדס רמונים יח א]]
:[[פרדס רמונים יח ב]]
:[[פרדס רמונים יח ג]]
:[[פרדס רמונים יח ד]]
:[[פרדס רמונים יח ה]]
:[[פרדס רמונים יח ו]]
:[[פרדס רמונים יט א]]
:[[פרדס רמונים יט ב]]
:[[פרדס רמונים יט ג]]
:[[פרדס רמונים יט ד]]
:[[פרדס רמונים כ א]]
:[[פרדס רמונים כ ב]]
:[[פרדס רמונים כ ג]]
:[[פרדס רמונים כ ד]]
:[[פרדס רמונים כ ה]]
:[[פרדס רמונים כ ו]]
:[[פרדס רמונים כ ז]]
:[[פרדס רמונים כ ח]]
:[[פרדס רמונים כ ט]]
:[[פרדס רמונים כ י]]
:[[פרדס רמונים כ יא]]
:[[פרדס רמונים כ יב]]
:[[פרדס רמונים כ יג]]
:[[פרדס רמונים כא א]]
:[[פרדס רמונים כא ב]]
:[[פרדס רמונים כא ג]]
:[[פרדס רמונים כא ד]]
:[[פרדס רמונים כא ה]]
:[[פרדס רמונים כא ו]]
:[[פרדס רמונים כא ז]]
:[[פרדס רמונים כא ח]]
:[[פרדס רמונים כא ט]]
:[[פרדס רמונים כא י]]
:[[פרדס רמונים כא יא]]
:[[פרדס רמונים כא יב]]
:[[פרדס רמונים כא יג]]
:[[פרדס רמונים כא יד]]
:[[פרדס רמונים כא טו]]
:[[פרדס רמונים כא טז]]
:[[פרדס רמונים כא יז]]
:[[פרדס רמונים כב א]]
:[[פרדס רמונים כב ב]]
:[[פרדס רמונים כב ג]]
:[[פרדס רמונים כב ד]]
:[[פרדס רמונים כג א]]
:[[פרדס רמונים כג ב]]
:[[פרדס רמונים כג ג]]
:[[פרדס רמונים כג ד]]
:[[פרדס רמונים כג ה]]
:[[פרדס רמונים כג ו]]
:[[פרדס רמונים כג ז]]
:[[פרדס רמונים כג ח]]
:[[פרדס רמונים כג ט]]
:[[פרדס רמונים כג י]]
:[[פרדס רמונים כג יא]]
:[[פרדס רמונים כג יב]]
:[[פרדס רמונים כג יג]]
:[[פרדס רמונים כג יד]]
:[[פרדס רמונים כג טו]]
:[[פרדס רמונים כג טז]]
:[[פרדס רמונים כג יז]]
:[[פרדס רמונים כג יח]]
:[[פרדס רמונים כג יט]]
:[[פרדס רמונים כג כ]]
:[[פרדס רמונים כג כא]]
:[[פרדס רמונים כג כב]]
:[[פרדס רמונים כד א]]
:[[פרדס רמונים כד ב]]
:[[פרדס רמונים כד ג]]
:[[פרדס רמונים כד ד]]
:[[פרדס רמונים כד ה]]
:[[פרדס רמונים כד ו]]
:[[פרדס רמונים כד ז]]
:[[פרדס רמונים כד ח]]
:[[פרדס רמונים כד ט]]
:[[פרדס רמונים כד י]]
:[[פרדס רמונים כד יא]]
:[[פרדס רמונים כד יב]]
:[[פרדס רמונים כד יג]]
:[[פרדס רמונים כד יד]]
:[[פרדס רמונים כד טו]]
:[[פרדס רמונים כה א]]
:[[פרדס רמונים כה ב]]
:[[פרדס רמונים כה ג]]
:[[פרדס רמונים כה ד]]
:[[פרדס רמונים כה ה]]
:[[פרדס רמונים כה ו]]
:[[פרדס רמונים כה ז]]
:[[פרדס רמונים כו א]]
:[[פרדס רמונים כו ב]]
:[[פרדס רמונים כו ג]]
:[[פרדס רמונים כו ד]]
:[[פרדס רמונים כו ה]]
:[[פרדס רמונים כו ו]]
:[[פרדס רמונים כו ז]]
:[[פרדס רמונים כו ח]]
:[[פרדס רמונים כז א]]
:[[פרדס רמונים כז ב]]
:[[פרדס רמונים כז ג]]
:[[פרדס רמונים כז ד]]
:[[פרדס רמונים כז ה]]
:[[פרדס רמונים כז ו]]
:[[פרדס רמונים כז ז]]
:[[פרדס רמונים כז ח]]
:[[פרדס רמונים כז ט]]
:[[פרדס רמונים כז י]]
:[[פרדס רמונים כז יא]]
:[[פרדס רמונים כז יב]]
:[[פרדס רמונים כז יג]]
:[[פרדס רמונים כז יד]]
:[[פרדס רמונים כז טו]]
:[[פרדס רמונים כז טז]]
:[[פרדס רמונים כז יז]]
:[[פרדס רמונים כז יח]]
:[[פרדס רמונים כז יט]]
:[[פרדס רמונים כז כ]]
:[[פרדס רמונים כז כא]]
:[[פרדס רמונים כז כב]]
:[[פרדס רמונים כז כג]]
:[[פרדס רמונים כז כד]]
:[[פרדס רמונים כז כה]]
:[[פרדס רמונים כז כו]]
:[[פרדס רמונים כז כז]]
:[[פרדס רמונים כח א]]
:[[פרדס רמונים כח ב]]
:[[פרדס רמונים כח ג]]
:[[פרדס רמונים כח ד]]
:[[פרדס רמונים כח ה]]
:[[פרדס רמונים כח ו]]
:[[פרדס רמונים כט א]]
:[[פרדס רמונים כט ב]]
:[[פרדס רמונים כט ג]]
:[[פרדס רמונים כט ד]]
:[[פרדס רמונים כט ה]]
:[[פרדס רמונים ל א]]
:[[פרדס רמונים ל ב]]
:[[פרדס רמונים ל ג]]
:[[פרדס רמונים ל ד]]
:[[פרדס רמונים ל ה]]
:[[פרדס רמונים ל ו]]
:[[פרדס רמונים ל ז]]
:[[פרדס רמונים ל ח]]
:[[פרדס רמונים לא א]]
:[[פרדס רמונים לא ב]]
:[[פרדס רמונים לא ג]]
:[[פרדס רמונים לא ד]]
:[[פרדס רמונים לא ה]]
:[[פרדס רמונים לא ו]]
:[[פרדס רמונים לא ז]]
:[[פרדס רמונים לא ח]]
:[[פרדס רמונים לא ט]]
:[[פרדס רמונים לא י]]
:[[פרדס רמונים לא יא]]
:[[פרדס רמונים לב א]]
:[[פרדס רמונים לב ב]]
:[[פרדס רמונים לב ג]]

[[קטגוריה:ספרים|פרדס רמונים]]</text>
      <sha1>mkvqtub8mfaarv3qnvvuzkuv5nz1uxx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470079</id>
    <revision>
      <id>1417989</id>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417715] כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20429" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 531|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1286|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: אספקת מים לחקלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור לחץ“ – אזור במערכת המים של הצרכן, שהמים בו הם בעלי עומד (עֹמֶד) דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור צרכן“ – נקודת החיבור בין מערכת אספקת המים של מקורות ובין מערכת המים של הצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוח מים“ – הסכמה בכתב בין מקורות לצרכן בדבר המועדים וכמויות המים שתספק לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב תכנון“ – תכנית מיתאר מקומית החלה על כל השטח המוניציפלי של היישוב שבו פועל ספק המשנה, ובהעדרה – מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד שקבע שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק משנה“ – צרכן שהוא בעל רישיון, המספק מים לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון שניתן למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב למים“ – תכנית הנדסית של מערכת אספקת מים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 23|בסעיף 23(א)(2) לחוק תאגידי מים וביוב}} שהממונה אישר לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 112|סעיף 112 לחוק תאגידי מים וביוב}}, או תכנית כאמור שאישרה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הם חלק מתנאי הרישיון של מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה על אספקת מים לצורכי בית ולתעשייה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על אספקת מים לספק משנה, שנועדו לצורכי בית ולתעשייה.

{{ח:סעיף|4|אספקת מים לפי תכנית}}
{{ח:תת|(א)}} אספקת מים לספק משנה תיעשה בהתאמה לתכנית אב למים של אותו ספק משנה, ובהעדר תכנית כאמור – בהנחה שמערכת המים של ספק המשנה עומדת בעקרונות תכנון מקובלים (Best Practice).
{{ח:תת|(ב)}} מועד תחילת אספקת המים יהיה לפי לוח הזמנים לאספקתם שאישרה הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|5|קביעת חיבור צרכן}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תקבע חיבור צרכן הכרוך בהנחת תשתית נוספת במערכת אספקת המים של מקורות, אלא במיקום שאישר מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} חיבור צרכן ביישוב ייקבע בסמוך לגבולות מרחב התכנון של אותו יישוב, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים ולאחר שמקורות נתנה לספק המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין המיקום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם עוברות תשתיות מערכת המים של מקורות בתוך מרחב התכנון של היישוב, ניתן לקבוע את חיבור הצרכן בכל נקודה בתוך המרחב, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|6|לחץ המים בחיבור הצרכן}}
(א) מקורות תספק לספק משנה מים בחיבור הצרכן, כך שלחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל המפורטים להלן, ובלבד שבכל מקרה לחץ המים בחיבור הצרכן לא יעלה על 6 אטמוספרות:
{{ח:תתת|(1)}} 2.5 אטמוספרות;
{{ח:תתת|(2)}} מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין נקודת החיבור לבריכת האגירה השייכת לאזור הלחץ, ובהעדר בריכה – הנקודה הגבוהה ביותר באזור הלחץ;
{{ח:תתת|(3)}} מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לאותה נקודה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|7|הודעה בדבר טווח העומָדים ואיכות המים}}
{{ח:ת}} מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת הודעה בכתב על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן שלו ועל כל שינוי שחל בטווח האמור;
{{ח:תת|(2)}} תוצאות של בדיקות איכות מים שערכה למים שהיא מספקת לו.

{{ח:סעיף|8|זמינות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תספק לספק משנה מים בכמות שתאפשר לו ולצרכניו לצרוך –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מים שנתית שלא תפחת מכמות המים שסופקה לספק המשנה בשנה הקודמת בתוספת 2%, או כמות אחרת שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה בכתב, ובלבד שלא תעלה על כמות המים המתוכננת לספק המשנה לפי תכנית האב למים;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים יומית שלא תפחת מ־0.4% מכמות המים השנתית שבפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השמונה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (2); אלא אם כן הורה מנהל הרשות הממשלתית אחרת, בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה לספק יכולת לספק את מלוא הצריכה לכלל המטרות הנקובות ברישיונו, ובאפשרותו להפריד בין האספקה למטרות השונות, יספק תחילה את הצריכה למטרת צורכי בית.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בזמינות גבוהה יותר מזו הקבועה בסעיף קטן (א) אם היא אינה כרוכה בעלות נוספת למקורות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אספקת מים לחקלאות}}

{{ח:סעיף|9|תחולה על אספקת מים לחקלאות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על אספקת מים שנועדה למטרת חקלאות בלבד.

{{ח:סעיף|10|קביעת חיבור צרכן לשטח חקלאי}}
{{ח:תת|(א)}} חיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד, יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל אחד מהמקרים האלה, חיבור הצרכן יותקן בתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות, במיקום הקרוב ביותר לשטח החקלאי:
{{ח:תתת|(1)}} השטח נמצא במרחק קטן מ־300 מטרים ממערכת אספקת המים של מקורות;
{{ח:תתת|(2)}} קוטר הצינור הנדרש לצורך אספקת המים אינו עולה על 4″;
{{ח:תתת|(3)}} השטח מיועד לשימוש חקלאי זמני;
{{ח:תתת|(4)}} הקצאת המים הועברה בין שטחים חקלאיים באופן זמני;
{{ח:תתת|(5)}} עלות אספקת המים מהתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות ועד חיבור הצרכן עולה על 6 שקלים חדשים למטר מעוקב של מים.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בנקודת חיבור שונה, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|11|לחץ המים בחיבור צרכן לחקלאות}}
{{ח:תת|(א)}} לחץ המים בחיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד לא יפחת מאטמוספרה אחת ולא יעלה על 6 אטמוספרות ובלבד שלחץ המים בחיבור הצרכן של מרבית צרכני מפעל המים יעמוד על 2.5 אטמוספרות, לכל הפחות; לעניין סעיף זה, ”מפעל מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|בכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)}}, לחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אטמוספרה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין הנקודה שבה אמור היה החיבור להיקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לנקודה שבה היה אמור החיבור להיקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|12|זמינות אספקה לחקלאות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תספק מים לצרכן ברציפות, לאורך כל השנה ובכל שעות היממה לפי לוח המים, אם יש, ובכל מקרה בכמות שתאפשר לצרכן לצרוך –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מים יומית שלא תפחת מ־0.55% מכמות המים השנתית שהוקצתה לו ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השישה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תספק לצרכן מים כאמור בסעיף קטן (א), ברמת זמינות שלא תפחת מ־95% מכמות המים החודשית שנקבעה בלוח המים, אם יש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה של צרכן ממקורות לשינוי בלוח המים, אם יש, תיענה בכפוף למגבלות התפעוליות של מערכת אספקת המים של מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים}}

{{ח:סעיף|13|הפסקת מים מתוכננת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר צורך בהפסקה או בשיבוש של אספקת המים בשל צורך הנדסי במערכת של מקורות או בשל פעולות שיש לעשות לצורך טיפול במערכת אספקת המים של מקורות לצרכן, תפעל מקורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההפסקה או השיבוש באספקת המים לצרכן יהיו לפרק זמן שאינו עולה על 24 שעות, ואם נועדו המים למטרת חקלאות בלבד – 48 שעות, אלא אם כן נתן הצרכן הסכמה לפרק זמן ארוך יותר, ובהעדר הסכמה – באישור מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} תמסור לצרכן הודעה על הפסקה או שיבוש באספקת המים 5 ימי עבודה מראש לפחות; בהודעה כאמור תציין את הסיבה להפסקת המים המתוכננת, מועד ומשך הזמן, מדויקים ככל האפשר, שבהם תתבצע הפסקת המים ומשך הזמן המתוכנן להפסקה האמורה.

{{ח:סעיף|14|הפסקת מים כתוצאה מתקלה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תודיע לצרכן על הפסקה או שיבוש באספקת מים כתוצאה מתקלה במערכת אספקת המים של מקורות בלא דיחוי; בהודעה יפורט המועד המשוער לחידוש האספקה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תעדכן את הצרכן במהלך הטיפול בתקלה בדבר מצב אספקת המים ושינויים במועד המשוער לחידוש האספקה, ותודיע לצרכן על חידוש האספקה, קודם לחידושה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|15|הודעה בדבר טווח העומָדים}}
{{ח:ת}} מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת, הודעה בכתב על טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן ועל כל שינוי שחל בטווח האמור.

{{ח:סעיף|16|חריגה מהוראות הכללים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לתת למקורות, לפי בקשתה, הקלה מכללים אלה, באופן חד־פעמי או לפרק זמן מסוים, אם שוכנע כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין ובלבד שהתועלת למשק המים מההקלה עולה על הפגיעה הצפויה ממנה, ורשאי הוא להתנות את ההקלה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א) ייתן מנהל הרשות הממשלתית אפשרות לצרכנים שההחלטה צפויה להשפיע עליהם, להביע את עמדתם בדבר ההחלטה; על אף האמור, אם ההקלה דרושה בשל צורך דחוף, רשאי המנהל לקבל את ההחלטה אף בטרם ניתנה הזדמנות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הקלה לפי סעיף קטן (א) תודיע מקורות לצרכן על ההקלה האמורה, בכתב; אם ההקלה נוגעת לקבוצת צרכנים בלתי מסוימת, יפרסמו מקורות ומנהל הרשות הממשלתית הודעה על מתן ההקלה, פרטיה והנימוקים לה, באתר האינטרנט שלהן.

{{ח:סעיף|16א|סייג לעניין הספקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} לא יחולו על אספקת מים בידי מקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|17|שמירת המצב לעניין מערכת אספקה קיימת}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}}, אין בהוראות כללים אלה, כשלעצמן, כדי להתיר למקורות לשנות את לחץ המים או את זמינות האספקה במערכת אספקה שהיתה קיימת לפני מועד תחילת הכללים.

{{ח:סעיף|18|מועד תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|19|תחולה וסייג לתחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה, מיום ד׳ בטבת התש״פ (1 בינואר 2020).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לא יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה.

{{ח:חתימות|א׳ בטבת התשע״ה (23 בדצמבר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>86rncak0hgmwawume1hmtgqlycx7x0u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417996</id>
      <parentid>1417989</parentid>
      <timestamp>2022-08-14T00:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417992] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20441" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 531|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1286|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|ו־124יז(א)(1), (3) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|סעיף 124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: אספקת מים לחקלאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור לחץ“ – אזור במערכת המים של הצרכן, שהמים בו הם בעלי עומד (עֹמֶד) דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור צרכן“ – נקודת החיבור בין מערכת אספקת המים של מקורות ובין מערכת המים של הצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לוח מים“ – הסכמה בכתב בין מקורות לצרכן בדבר המועדים וכמויות המים שתספק לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב תכנון“ – תכנית מיתאר מקומית החלה על כל השטח המוניציפלי של היישוב שבו פועל ספק המשנה, ובהעדרה – מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד שקבע שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק משנה“ – צרכן שהוא בעל רישיון, המספק מים לאחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון שניתן למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב למים“ – תכנית הנדסית של מערכת אספקת מים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 23|בסעיף 23(א)(2) לחוק תאגידי מים וביוב}} שהממונה אישר לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 112|סעיף 112 לחוק תאגידי מים וביוב}}, או תכנית כאמור שאישרה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|2|מעמד ההוראות}}
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה הם חלק מתנאי הרישיון של מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה}}

{{ח:סעיף|3|תחולה על אספקת מים לצורכי בית ולתעשייה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על אספקת מים לספק משנה, שנועדו לצורכי בית ולתעשייה.

{{ח:סעיף|4|אספקת מים לפי תכנית}}
{{ח:תת|(א)}} אספקת מים לספק משנה תיעשה בהתאמה לתכנית אב למים של אותו ספק משנה, ובהעדר תכנית כאמור – בהנחה שמערכת המים של ספק המשנה עומדת בעקרונות תכנון מקובלים (Best Practice).
{{ח:תת|(ב)}} מועד תחילת אספקת המים יהיה לפי לוח הזמנים לאספקתם שאישרה הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף|5|קביעת חיבור צרכן}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תקבע חיבור צרכן הכרוך בהנחת תשתית נוספת במערכת אספקת המים של מקורות, אלא במיקום שאישר מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} חיבור צרכן ביישוב ייקבע בסמוך לגבולות מרחב התכנון של אותו יישוב, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים ולאחר שמקורות נתנה לספק המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין המיקום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם עוברות תשתיות מערכת המים של מקורות בתוך מרחב התכנון של היישוב, ניתן לקבוע את חיבור הצרכן בכל נקודה בתוך המרחב, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|6|לחץ המים בחיבור הצרכן}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תספק לספק משנה מים בחיבור הצרכן, כך שלחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל המפורטים להלן, ובלבד שבכל מקרה לחץ המים בחיבור הצרכן לא יעלה על 6 אטמוספרות:
{{ח:תתת|(1)}} 2.5 אטמוספרות;
{{ח:תתת|(2)}} מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין נקודת החיבור לבריכת האגירה השייכת לאזור הלחץ, ובהעדר בריכה – הנקודה הגבוהה ביותר באזור הלחץ;
{{ח:תתת|(3)}} מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לאותה נקודה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|7|הודעה בדבר טווח העומָדים ואיכות המים}}
{{ח:ת}} מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת הודעה בכתב על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן שלו ועל כל שינוי שחל בטווח האמור;
{{ח:תת|(2)}} תוצאות של בדיקות איכות מים שערכה למים שהיא מספקת לו.

{{ח:סעיף|8|זמינות אספקה}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תספק לספק משנה מים בכמות שתאפשר לו ולצרכניו לצרוך –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מים שנתית שלא תפחת מכמות המים שסופקה לספק המשנה בשנה הקודמת בתוספת 2%, או כמות אחרת שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה בכתב, ובלבד שלא תעלה על כמות המים המתוכננת לספק המשנה לפי תכנית האב למים;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים יומית שלא תפחת מ־0.4% מכמות המים השנתית שבפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השמונה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (2); אלא אם כן הורה מנהל הרשות הממשלתית אחרת, בהודעה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה לספק יכולת לספק את מלוא הצריכה לכלל המטרות הנקובות ברישיונו, ובאפשרותו להפריד בין האספקה למטרות השונות, יספק תחילה את הצריכה למטרת צורכי בית.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בזמינות גבוהה יותר מזו הקבועה בסעיף קטן (א) אם היא אינה כרוכה בעלות נוספת למקורות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אספקת מים לחקלאות}}

{{ח:סעיף|9|תחולה על אספקת מים לחקלאות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על אספקת מים שנועדה למטרת חקלאות בלבד.

{{ח:סעיף|10|קביעת חיבור צרכן לשטח חקלאי}}
{{ח:תת|(א)}} חיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד, יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל אחד מהמקרים האלה, חיבור הצרכן יותקן בתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות, במיקום הקרוב ביותר לשטח החקלאי:
{{ח:תתת|(1)}} השטח נמצא במרחק קטן מ־300 מטרים ממערכת אספקת המים של מקורות;
{{ח:תתת|(2)}} קוטר הצינור הנדרש לצורך אספקת המים אינו עולה על 4″;
{{ח:תתת|(3)}} השטח מיועד לשימוש חקלאי זמני;
{{ח:תתת|(4)}} הקצאת המים הועברה בין שטחים חקלאיים באופן זמני;
{{ח:תתת|(5)}} עלות אספקת המים מהתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות ועד חיבור הצרכן עולה על 6 שקלים חדשים למטר מעוקב של מים.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בנקודת חיבור שונה, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|11|לחץ המים בחיבור צרכן לחקלאות}}
{{ח:תת|(א)}} לחץ המים בחיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד לא יפחת מאטמוספרה אחת ולא יעלה על 6 אטמוספרות ובלבד שלחץ המים בחיבור הצרכן של מרבית צרכני מפעל המים יעמוד על 2.5 אטמוספרות, לכל הפחות; לעניין סעיף זה, ”מפעל מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|בכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), במקרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)}}, לחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אטמוספרה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין הנקודה שבה אמור היה החיבור להיקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לנקודה שבה היה אמור החיבור להיקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

{{ח:סעיף|12|זמינות אספקה לחקלאות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תספק מים לצרכן ברציפות, לאורך כל השנה ובכל שעות היממה לפי לוח המים, אם יש, ובכל מקרה בכמות שתאפשר לצרכן לצרוך –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מים יומית שלא תפחת מ־0.55% מכמות המים השנתית שהוקצתה לו ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השישה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תספק לצרכן מים כאמור בסעיף קטן (א), ברמת זמינות שלא תפחת מ־95% מכמות המים החודשית שנקבעה בלוח המים, אם יש.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה של צרכן ממקורות לשינוי בלוח המים, אם יש, תיענה בכפוף למגבלות התפעוליות של מערכת אספקת המים של מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים}}

{{ח:סעיף|13|הפסקת מים מתוכננת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר צורך בהפסקה או בשיבוש של אספקת המים בשל צורך הנדסי במערכת של מקורות או בשל פעולות שיש לעשות לצורך טיפול במערכת אספקת המים של מקורות לצרכן, תפעל מקורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההפסקה או השיבוש באספקת המים לצרכן יהיו לפרק זמן שאינו עולה על 24 שעות, ואם נועדו המים למטרת חקלאות בלבד – 48 שעות, אלא אם כן נתן הצרכן הסכמה לפרק זמן ארוך יותר, ובהעדר הסכמה – באישור מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} תמסור לצרכן הודעה על הפסקה או שיבוש באספקת המים 5 ימי עבודה מראש לפחות; בהודעה כאמור תציין את הסיבה להפסקת המים המתוכננת, מועד ומשך הזמן, מדויקים ככל האפשר, שבהם תתבצע הפסקת המים ומשך הזמן המתוכנן להפסקה האמורה.

{{ח:סעיף|14|הפסקת מים כתוצאה מתקלה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תודיע לצרכן על הפסקה או שיבוש באספקת מים כתוצאה מתקלה במערכת אספקת המים של מקורות בלא דיחוי; בהודעה יפורט המועד המשוער לחידוש האספקה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תעדכן את הצרכן במהלך הטיפול בתקלה בדבר מצב אספקת המים ושינויים במועד המשוער לחידוש האספקה, ותודיע לצרכן על חידוש האספקה, קודם לחידושה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|15|הודעה בדבר טווח העומָדים}}
{{ח:ת}} מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת, הודעה בכתב על טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן ועל כל שינוי שחל בטווח האמור.

{{ח:סעיף|16|חריגה מהוראות הכללים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לתת למקורות, לפי בקשתה, הקלה מכללים אלה, באופן חד־פעמי או לפרק זמן מסוים, אם שוכנע כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין ובלבד שהתועלת למשק המים מההקלה עולה על הפגיעה הצפויה ממנה, ורשאי הוא להתנות את ההקלה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א) ייתן מנהל הרשות הממשלתית אפשרות לצרכנים שההחלטה צפויה להשפיע עליהם, להביע את עמדתם בדבר ההחלטה; על אף האמור, אם ההקלה דרושה בשל צורך דחוף, רשאי המנהל לקבל את ההחלטה אף בטרם ניתנה הזדמנות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה הקלה לפי סעיף קטן (א) תודיע מקורות לצרכן על ההקלה האמורה, בכתב; אם ההקלה נוגעת לקבוצת צרכנים בלתי מסוימת, יפרסמו מקורות ומנהל הרשות הממשלתית הודעה על מתן ההקלה, פרטיה והנימוקים לה, באתר האינטרנט שלהן.

{{ח:סעיף|16א|סייג לעניין הספקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} לא יחולו על אספקת מים בידי מקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|17|שמירת המצב לעניין מערכת אספקה קיימת}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}}, אין בהוראות כללים אלה, כשלעצמן, כדי להתיר למקורות לשנות את לחץ המים או את זמינות האספקה במערכת אספקה שהיתה קיימת לפני מועד תחילת הכללים.

{{ח:סעיף|18|מועד תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:סעיף|19|תחולה וסייג לתחולה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה, מיום ד׳ בטבת התש״פ (1 בינואר 2020).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לא יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה.

{{ח:חתימות|א׳ בטבת התשע״ה (23 בדצמבר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>oenoq7thqxbts6i2lona85uh8449pxd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470080</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)" />
    <revision>
      <id>1417990</id>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="96" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]</text>
      <sha1>bjkjxfa9u1t2eeirb82czcnr6bj41je</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470081</id>
    <revision>
      <id>1417991</id>
      <timestamp>2022-08-14T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470082</id>
    <revision>
      <id>1418002</id>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417716] כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11206" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 353|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, שכתובתו www.water.gov.il;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה הרמה“ – גובה הרמה מזערי, במטרים, הנדרש לצרכן כדי שלחץ המים בחיבור הצרכן שלו יהיה הלחץ הקבוע לצרכן חקלאי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|בכללי קביעת תנאים ברישיון}}, כפי שיחשב מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפחתה מאושרת בתשלום“ – הפחתה בתעריף המים לצרכן בחיבור צרכן מסוים, שאישר ופרסם מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חציון“ – תקופה של שישה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי קביעת תנאים ברישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר החשמל“ – המקדם לחיוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)#תוספת 1 פרט 3|בפרט 3(א) בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם גובה הרמה“ – המקדם לחיוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה)#תוספת 1 פרט 3|בפרט 3(ג) בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הון ואחזקה“ – 2.2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“, ”צרכן“ ו”חיבור צרכן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|בכללי קביעת תנאים ברישיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות שאיבה נוספת“ – תוצאתה של המכפלה של גובה ההרמה של הצרכן, מקדם גובה הרמה, מחיר החשמל ומקדם הון ואחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן זכאי“ – צרכן שמתקיים לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ושמנהל הרשות הממשלתית הכיר בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|2|זכאות לתשלום מופחת בעד שאיבה נוספת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)#פרק ג|פרק ג׳ לכללי קביעת תנאים ברישיון}} ולחץ המים בחיבור הצרכן שלו נמוך באופן קבוע מ־2.5 אטמוספירות, והשקיע או הוציא בשל כך הוצאות שוטפות בעד שאיבת מים נוספת, זכאי לשלם תשלום מופחת בעד צריכת המים, לפי עלות השאיבה הנוספת שלו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), צרכן לא יהיה זכאי להפחתה בתשלום בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנה שמתקבלת מחלוקת התוצאה של מכפלת עלות השאיבה הנוספת שלו בכמות המים שצרך בחיבור הצרכן כאמור בסעיף קטן (א) בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה, בכל כמות המים שצרך למטרת חקלאות בשנה האמורה, קטנה מ־3% מתעריף המים שמסופקים בחיבור הצרכן;
{{ח:תתת|(2)}} סכום עלות השאיבה הנוספת שלו ותעריף המים למים המסופקים בחיבור הצרכן, נמוך מ־70% מהתעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(1)1.1.7 לכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, למעט אם המים המסופקים לו הוגדרו ברישיון ההפקה מים מליחים.

{{ח:סעיף|3|בקשה לזכאות}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן הרואה את עצמו זכאי לתשלום מופחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה מנומקת, שתכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו, מספר הצרכן שלו אצל חברת מקורות, ואם יש בידיו רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק}} – מספר הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיבור הצרכן במקורות שאליו מתייחסת בקשתו ואישור ממקורות על הלחץ בחיבור הצרכן ועל הכמות שסופקה בחיבור הצרכן בשנה הקודמת למועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית הנדסית של מיתקני מערכת השאיבה הנוספת ושל מערכת האספקה אל ראשי השטח השונים של הצרכן, בפירוט נתוני הגובה של ראשי השטח ואורך הצנרת המובילה אליהם.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש לכתובת דואר אלקטרוני או בשליחה למספר פקסימילה שיפרסם מנהל הרשות באתר האינטרנט, ורשאי הוא לפרסם באתר האינטרנט גם דרכים נוספות שבהן ניתן להגיש את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יבחן את הבקשה ויחליט אם המבקש הוא צרכן זכאי, ורשאי הוא לדרוש מהצרכן מסמכים או נתונים נוספים לצורך בדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית כי המבקש הוא צרכן זכאי, יחשב את ההפחתה בתשלום המאושרת לצרכן לפי עלות השאיבה הנוספת ויודיע לו על כך; הזכאות להפחתה תינתן מתחילת השנה שבה הוגשה הבקשה או מהמועד שבו התמלאו התנאים להגדרת הצרכן כצרכן זכאי, לפי המאוחר; מנהל הרשות הממשלתית יצרף להחלטה פירוט של החישוב האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם אחת לשנה את רשימת הצרכנים הזכאים, חיבורי הצרכן שבהם הוכרה הזכאות, וההפחתה המאושרת בתשלום לכל חיבור; הפרסום ייעשה באופן שבו מפורסמים פרטי הקצאות המים ורישיונות ההפקה.
{{ח:תת|(ו)}} זכאותו של צרכן זכאי תהיה בתוקף לשלוש שנים.

{{ח:סעיף|4|אופן מתן הזכאות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תעביר לצרכן זכאי תשלום השווה לגובה ההפחתה המאושרת במכפלת כמות המים שנצרכה בחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע התשלום לפי סעיף קטן (א) מקורות תעביר לצרכן זכאי, בחשבון הראשון שלו בכל חציון, תשלום בגובה מכפלת ההפחתה המאושרת בתשלום בכמות המים במ״ק שצרך בחיבור הצרכן שלגביו הוא זכאי להפחתה כאמור, בחציון המקביל בשנה שעברה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכחה מקורות לדעת כי הצרכן צרך בחציון כמות מים שונה מזו שעל בסיסה חושב התשלום האמור בסעיף (א), תפחית או תוסיף את ההפרש בחשבון הראשון של החציון הבא ותפרט את אופן חישוב, ההפחתה או ההוספה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} התשלום בעד התקופה שקדמה להחלטת מנהל הרשות הממשלתית כי הצרכן הוא צרכן זכאי, יינתן בחשבון הראשון שנערך לאחר ההודעה על ההחלטה האמורה.

{{ח:סעיף|5|החזר לשנים 2010 עד 2015|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} כללים אלו יחולו גם על צרכן שיוכיח, להנחת דעת מנהל הרשות הממשלתית, כי בשנים 2010 עד 2014, כולן או חלקן, היה זכאי להפחתה בתעריף המים המשולם על ידו לפי כללים אלה, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} עלות השאיבה הנוספת תחושב לפי מרכיבי עלות הנכונים למועד תחילתם של כללים אלה;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, צרכן זכאי יקבל את ההחזר בחשבון המים שלו או בדרך אחרת שתוסכם בין הצרכן למקורות;
{{ח:תת|(4)}} בקשה לזכאות לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בשינויים המחויבים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד תחילתם של כללים אלה; בקשה שתוגש לאחר המועד האמור – לא תידון.

{{ח:סעיף|6|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

{{ח:חתימות|א׳ בטבת התשע״ה (23 בדצמבר 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2zwe95k4xg74gvujf9hbf9zaxorhga4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470083</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)" />
    <revision>
      <id>1418003</id>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]</text>
      <sha1>bjel486cynvf4eh5vy0vfzcp0aupz6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470084</id>
    <revision>
      <id>1418004</id>
      <timestamp>2022-08-14T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>